חמישה שירים לדודה רחל

מאת

ש. שפרה

---

תלתל

מאת

ש. שפרה

הַדּוֹדָה רָחֵל עָנְדָה מַשְׂכִּית

זָהָב מְרֻקַּעַת אוּלַי בַּת מֵאָה

שָׁנִים, אָמְרָה הַזַּבָּנִית, נִפְתַּחַת

כִּכְנָפַיִם לִשְׁתֵּי תְּמוּנוֹת. מֵרֹב

שֶׁעָנְדָה אוֹתָהּ שָׁחֲקָה הַמַּשְׂכִּית

אֶת טַבַּעַת הַתֶּלִי וְצָנְחָה עַל

הָרִצְפָּה. כַּמָּה נִבְהֲלָה הַדּוֹדָה

רָחֵל, כְּאִלּוּ כָּל חַיֶּיהָ צְרוּרִים

בַּמַּשְׂכִּית הַסְּגַלְגַּלָּה. לְרֹעַ

הַמַּזָּל קָבַע הַצּוֹרֵף, אֲנִי חַיָּב

לְפָרֵק אֶת הַכְּנָפַיִם, וּמִתַּחַת לְמַצַּע

הַקְּטִיפָה הַכָּחֹל בְּאַחַת הַכְּנָפַיִם נָח לוֹ תַּלְתַּל

זָהָב תִּינוֹקִי, אֵיזֶה מַזָּל, לָחֲשָׁה

הַדּוֹדָה רָחֵל, וּלְעַצְמָהּ, כַּמָּה

מִתְקַנֵּא צַוָּארִי בְּצַוַּאר הָאִשָּׁה

הָעֲלוּמָה.

---

מרה

מאת

ש. שפרה

נִדְמֶה לִי שֶׁסּוֹף

סוֹף הַדּוֹדָה נַעֲשֵׂית מָרָה,

לֹא מְרִירָה, כִּמְעַט כְּמוֹ בַּת

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אָז קִנְּנוּ

בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ גּוֹזְלֵי

נֶשֶׁר מְצַיְּצִים מַזְמִינִים

מַרְחִיקִים כָּל מִי שֶׁהֵעֵז לְהִתְקָרֵב, מָה

הוֹעִילָה שֶׁהָיְתָה נֶחְמָדָה מֵאָז

נֶאֶחְזָה בַּחֲלָצָיו לִגְאֹל

יֶלֶד מֵת צוֹעֵק

דָּמֶיהָ, מָה הוֹעִילָה, אִשָּׁה

נֶחְמָדָה, אָמְרוּ, וְצִפְצְפוּ

עָלֶיהָ, אָז כַּנִּרְאֶה נִמְאָס לָהּ, עַכְשָׁו

לַעֲנָה.

---

תיקון

מאת

ש. שפרה

הִסְתַּכְּלִי בִּטְנִי יָרְדָה, אָמְרָה

הַדּוֹדָה רָחֵל לְגִיסָתָהּ, כַּנִּרְאֶה הִגִּיעָה

הַשָּׁעָה, מָתְחָה עַל בֶּטֶן קְטַנָּה

כַּדּוּרִית כְּתֹנֶת לַיְלָה סְגֻלָּה

מִטְּרִיקוֹ, וּכְשֶׁעָבְרָה אֶת סַף בֵּית

הַחוֹלִים עֵין־גֶּדִי נָפְלָה

בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אָחוֹת וּבָכְתָה, חֲזָרָה

לִמְקוֹם הָרֶצַח אוֹ חֲזָרָה לְצֹרֶךְ

תִּקּוּן, שָׁכְבָה עַל מִטַּת

שָׂדֶה וְהָרוֹפְאִים דָחֲפוּ לָהּ, לֹא

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שׁוּם צִירֵי לֵידָה, רוֹצָה

כָּל כָּךְ מִתְאַמֶּצֶת, מְטַפֶּסֶת בְּגֶרֶם

מַעֲלוֹת לְלֹא מַעֲקֶה, שְׁאוֹל

פְּעוּרָה, חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה, גִּיסָתָהּ

לֹא מַאֲמִינָה, וְהַדּוֹדָה רָחֵל בְּעֹז

רוּחַ, שׁוּב הֵרָיוֹן מְדֻמֶּה.

---

שעיר

מאת

ש. שפרה

א

הַדּוֹדָה רָחֵל מַמְתִּינָה לְיִזְכֹּר, חֶסֶד

שֶׁל אֱמֶת, הִיא נִסְמֶכֶת עַל דִּבְרֵי סַבָּא שֶׁעוֹשִׂין

עִם הַמֵּתִים, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם, הַדּוֹדָה רָחֵל מַמְתִּינָה

לְיִזְכֹּר, וּבְעֵינֶיהָ בּוֹעֵר חוּט הַשָּׁנִי בְּרֹאשׁ הַשָּׂעִיר, אֵיךְ נָפַל

בְּגוֹרָלוֹ לְהִשְׁתַּלֵּחַ, וְאֵיךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קוֹשֵׁר

בְּרֹאשׁוֹ לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, וְאֵיךְ אִישׁ

מִן הַכֹּהֲנִים מְלַוֶּה אֶת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מִסֻּכָּה

לְסֻכָּה, עֶשֶׂר סֻכּוֹת, מִירוּשָׁלַיִם עַד

הַצּוּק, וְאֵיךְ בְּכָל סֻכָּה וְסֻכָּה מַגִּישִׁים

אֲנָשִׁים לַכֹּהֵן מָזוֹן וּמַיִם וּמְלַוִּים

אוֹתוֹ מִסֻכָּה לְסֻכָּה, חוּץ מִן הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב

בַּסֻּכָּה הָאַחֲרוֹנָה וְצוֹפֶה בּוֹ מִמֶּרְחָק, וְאֵיךְ חוֹלֵק הַכֹּהֵן

עַל שְׂפַת הַצּוּק אֶת חוּט הַזְּהוֹרִית לִשְׁנַיִם, קוֹשֵׁר חֶצְיוֹ

בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו וְדוֹחֵף אֶת הַשָּׂעִיר

לַאֲחוֹרָיו וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְהַדּוֹדָה רָחֵל הוֹלֶכֶת

עִם הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, עֵינָיו

מְבֹהָלוֹת, לְשׁוֹנוֹ מְשֻׁרְבָּבָה צִחַת צָמָא, מְמָאֵן

לָלֶכֶת עִם הַכֹּהֵן הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ בְּעַל

כָּרְחוֹ, וְיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם מְעִזִּים לְלַוּוֹת רַק עַד הַסֻּכָּה

הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל הַדּוֹדָה רָחֵל, כָּךְ אֲנִי מְנַחֶשֶׁת, בְּעֵינֶיהָ

בּוֹעֵר אִישׁ מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו שָׂעִיר בְּאֶרֶץ

מִדְבָּר וּגְזֵרָה, וְהָאוֹר הַצָּהֹב מְסַמֵּא אֶת עֵינֵי שְׁלשְׁתָּם, וּבְרֹאשׁוֹ

שֶׁל הַשָּׂעִיר מַזְהִיר הַחוּט הַקָּשׁוּר בְּשַׂעֲרוֹתָיו

כְּנֵזֶר, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן יִזְכֹּר וְהַדּוֹדָה רָחֵל תְּמַלֵּל

מִלִּים מִצְוַת אִשָּׁה מְלֻמָּדָה, בּוֹעֵר בְּעֵינֶיהָ הַשָּׂעִיר

הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּמַשְׁלִיךְ לָעֲזָאזֵל אֶת הַוִּדּוּי שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כַּפָּרַת

הָעֲווֹנוֹת, וְכַמּוּבָן אֶת טֶקֶס הַקְרָבַת הַשָּׂעִיר לַשֵּׁם, בְּעֵינֶיהָ

בּוֹעֵר הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

ב

קוֹשְׁרִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ חוּט

שֶׁל זְהוֹרִית וְהוֹדְפִים אֶל הַמִּדְרוֹן,

אוֹתָהּ הֶעֱלָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

בַּפַּיִס, לֹא בְּמִפְעַל, בְּמַסֶּכֶת

יוֹמָא, אוֹתָהּ מוֹלִיכִים מִסֻּכָּה

לְסֻכָּה, עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְחוּט

שֶׁל זְהוֹרִית בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. הֵם

בּוֹעֲטִים בָּהּ מִמְּרוֹמֵי הַצּוּק

אֶל הַמִּדְרוֹן מִתְגַּלְגֶּלֶת

וְיוֹרֶדֶת, בַּחֲצִי הָהָר אֵיבָרִים

אֵיבָרִים, בְּמוֹצָאֵי יוֹם

הַכִּפּוּרִים.

ג

כַּמָּה קַל לִקְשֹׁר חוּט שֶׁל זְהוֹרִית בִּשְׂעָרָהּ שֶׁל

אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ כָּל מְאוּם וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ

לָעֲזָאזֵל עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאָה בְּחָלָב

שֶׁגָּלַש, בְּיֶלֶד שֶׁשָּׁבַר אֶת מַרְפֵּקוֹ, בְּכֶלֶב

שֶׁנִּדְרַס, כַּמָּה קַל לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ חֲרוּפָה

מִבַּיִת, מִמִּשְׁפָּחָה, אֵין לָהּ חֵלֶק, כַּמָּה קַל לוֹמַר

לַדּוֹדָה רָחֵל מִי בִּקֵּשׁ

מִמֵּךְ לָבוֹא הַיּוֹם.

---

מן הצד

מאת

ש. שפרה

בְּשִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית מַבִּיטָה בָּה אֵם

הַתִּינוֹק, נִין אוּלַי עֶשְׂרִים בַּמִּסְפָּר, בְּעֵינַיִם

מֻשְׁפָּלוֹת, כְּאִלּוּ רַק מַבַּט עֵינֶיהָ יָכוֹל

לְהַזִּיק וְלֹא מוֹשִׁיטָה לָהּ יָד כְּאִלּוּ מַגַּע

יָדֶיהָ יָכוֹל לְהַזִּיק – אֲבָל הִיא כְּבָר

מַבִּיטָה מִן הַצַּד.

שני שירים לדודה שמחה

מאת

ש. שפרה

---

מה הוא ידע

מאת

ש. שפרה

דּוֹדָתִי שִׂמְחָה פָּחֲדָה לִישֹׁן

לְבַדָּה מִפְּנֵי הַצְּעָקָה

בַּחֲלוֹם, מִי יָעִיר אוֹתִי

מִשְׁנָתִי אִם רַגְלַי תִּקְפֶּאנָה וְהָרוֹצֵחַ

יְחַבֵּק בְּיָדָיו אֶת צַוָּארִי וּבִגְרוֹנִי

יְחָנֵק חִרְחוּר חַיָּתִי מִי

יָעִיר אוֹתִי מִן הַצְּעָקָה

בַּחֲלוֹם, אֲבָל מָה הוּא יָדַע עַל רַגְלֶיהָ

הַקְּפוּאוֹת בַּחֲלוֹם, עַל הָאִישׁ הַבָּא

אֵלֶיהָ לְחַבֵּק אֶת צַוָּארָהּ בְּאֶצְבָּעוֹת

קְצָרוֹת, דּוֹדִי הַכֹּהֵן נִרְדָּם בַּחֶדֶר

הַסָּמוּךְ, שֶׁתִּתָּקַע הַצְּעָקָה בִּגְרוֹנָהּ.

---

פרפרים

מאת

ש. שפרה

דּוֹדָתִי שִׂמְחָה אֲחוֹת אִמִּי אִלּוּ הֵעֵזָּה, אֲנִי

מְדַמְיֶנֶת, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ תִּסְתַּכֵּל מִן הַתִּקְרָה תְּלֵה

אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא מִתְבּוֹנְנוֹת אַף

פַּעַם פְּנִימָה בַּתִּקְרָה אוּלַי תִּרְאֶה סוֹף

סוֹף מִבַּחוּץ אִישׁ וְאִשָּׁה מְתוּחִים

עַל הַסָּדִין, כֵּן, לֹא, כֵּן,

לֹא, עַד שֶׁהוּא מוֹאִיל לִשְׁלֹחַ יָד מִתַּחַת

לַשְּׂמִיכָה לְהַחֲזִיק בְּכַף יָדָהּ

הַקְּמוּצָה, פּוֹחֶדֶת לִפְתֹּחַ, אֲפִלּוּ אֶת כַּף

יָדָהּ הַקְּמוּצָה, שְׁנֵיהֶם

עַל הַגַּב, מַבִּיטִים בַּחשֶׁךְ, לַיְלָה

לַיְלָה, שָׁנָה שָׁנָה, שָׁנִים

שָׁנִים, יְשֵׁנִים כַּף

בְּכַף, כָּל מָה שֶׁנּוֹתָר

מִן הַחֶמְדָּה אַף פַּעַם

לֹא לְמַעְלָה

מִזֶּה,

אֲבָל לְדוֹדָתִי שִׂמְחָה אֲחוֹת

אִמִּי פַּרְפָּרִים בָּרֹאשׁ וְגַם לְיָדוֹ

בַּבֶּטֶן.

שיר אחד לדודה טויבה

מאת

ש. שפרה

---

רוחב לב

מאת

ש. שפרה

דּוֹדָתִי טוֹיְבֶּה פִּנְּקָה

אֶת בַּעֲלָהּ לֵייבִּישׁ הַשָּׁמֵן, אָחִיהָ

שֶׁל סַבְתָּא, כְּאִלּוּ

הָיָה בְּנָהּ, תָּמִיד חָשַׁדְתִּי

שֶׁהָאָשָׁם לֹא בְּבִטְנָהּ הַעֲקָרָה. הַדּוֹד לֵייבִּישׁ

אָהַב כָּל כָּךְ אֶת בְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מוּכָן

לְהַפְרִישׁ מֵעַצְמוֹ זֶרַע לְהוֹלִיד

לָהּ בֵּן. בַּמִּלְחָמָה הַתֻּרְכִּית, סִפֵּר

אַבָּא, פִּנֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאַרְגְּזֵי

בִּירָה תּוֹצֶרֶת גֶּרְמָנִית וְאִמִּי, אֲחוֹתוֹ, רָעֲבָה

לְלֶחֶם. דּוֹדָתִי טוֹיְבֶּה הוֹבִילָה לַחֻפָּה אֶת יַלְדֵי

אֲחוֹתָהּ מִתְכַּוֶּצֶת מֵאָחוֹר, תָּמִיד

חָשַׁדְתִּי שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּרֹחַב

לִבָּהּ.

---

קריאת אָשָם בשני קולות

מאת

ש. שפרה

"נָתְנוּ בָּהּ עַיִן – עֵין הַמָּוֶת!

דִּבְּרוּ דָּבָר – דְּבַר חָרוֹן!

קָרְאוּ אֵלֶיהָ – קְרִיאַת אָשָׁם!

הֻכְּתָה לַמָּוֶת, הָפְכָה לְפֶגֶר,

אֶת הַפֶּגֶר תָּלוּ עַל וָו."

מתוך המיתוס“ירידת איננה לשאול”

א

הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵעָלַי

מַפְקִיר אוֹתָהּ שֶׁיִּבְלָעֶנָּה מִי שֶׁבָּא

לוֹ רַק שֶׁתִּתֵּן

מְנוּחָה הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ

מֵעָלַי הַחַיָּה הַזֹּאת הַסַּרְבָּנִית

לָמוּת שֶׁתִּתֵּן מְנוּחָה הוֹלֶכֶת

לַבְּרֵכָה תּוֹפֶשֶׂת

שֶׁמֶשׁ בָּאָה הַבַּיְתָה תּוֹבַעַת

לָהּ בַּעַל הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵעָלַי

ב

הוּא הִסְכִּים לָלֶכֶת לַקּוֹלְנוֹעַ

הִסְכִּים לָלֶכֶת אוּלַי הוּא

חוֹלֶה, מְצַלְצְלִים פַּעֲמוֹנִים מַשֶׁהוּ

יִקְרֶה, קוֹרֶה, מָה פִּתְאֹם אַחֲרֵי עֶשֶׂר חֲמֵשׁ

עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא מַסְכִּים לָלֶכֶת

לַקּוֹלְנוֹעַ, קוֹנֶה כַּרְטִיס קוֹנֶה

שׁוֹקוֹלָד אֵיפֹה טָמוּן הַמּוֹקֵשׁ, בַּלַּיְלָה

אַחֲרֵי עֶשֶׂר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה

שָׁנָה נָע גּוּפָהּ לוֹחֵשׁ, רוֹחֵשׁ, כָּאן

הַמּוֹקֵשׁ בֶּהָלָה

ג

אֲנִי זוֹכֵר אֶת חֹם

כְּתֵפֶיהָ הַצּוֹעֲנִיּוֹת מֵצִיץ

מִבַּעַד לְאֶשְׁנַבֵּי תַּחֲרָה

יְרֻקָּה רְעָלִית מִתְגָּרָה עַכְשָׁו אֲפִלּוּ

כְּשֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת כְּתֹנֶת

פְּרוּצָה הִיא פּוֹטֶרֶת אוֹתִי

מֵאַשְׁמָה, הִיא אַלֶּרְגִית

לַכְלוֹר בַּבְּרֵכָה

ד

קוֹנָה בְּיוֹם גֶּשֶׁם מַגָּפַיִם מְרֻקָּמִים

שֶׁאֵינָם לְטַעֲמָה, קוֹנָה נַעֲלַיִם שֶׁאֵינָהּ

זְקוּקָה לָהֶן, גַּם הַמַּדְרִיךְ לְפַּרְפְּרֵי

יִשְׂרָאֵל לֹא בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִיא

צְרִיכָה, בְּיוֹם גֶּשֶׁם מִתְפַּלֵּל לְאַהֲבָה מוּכָן

לְהִסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת, אֵיזוֹ נְקָמָה עֲלוּבָה, בָּעֶרֶב

הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת, מָה יֵשׁ אֲנִי חָפְשִׁיָּה

לַעֲשׂוֹת בְּכַסְפִּי כִּרְצוֹנִי

ה

נִכְנֶסֶת לַמִּקְלַחַת, חוֹפֶפֶת

אֶת רֹאשָׁהּ יוֹצֵאת אִשָּׁה

חֲדָשָׁה, לָמָּה הִיא לֹא

מוֹאִילָה סוֹף סוֹף לְהֵרָאוֹת בַּת

גִּילָהּ

ו

אִם תִּצְטָרְכִי אוֹתִי, אֲנִי

בַּבַּיִת, אוּלַי סְתָם יִתְפֹּס

אוֹתָךְ פַּנְצֶ’ר בַּגַּלְגַּל, וְהָאִשָּׁה

מִתְכַּסָּה זֵעָה

קָרָה, אַל תִּתְלֶה אוֹתָהּ עַל

וָו, בְּסַךְ הַכֹּל לַחְפֹף

רֹאשׁ

ז

בְּעוֹד חָדְשַׁיִם שְׁלשָׁה הוּא

מַבְטִיחַ אֶקְנֶה לָךְ מְכוֹנִית חֲדָשָׁה, אֲבָל הִיא זוֹכֶרֶת

כְּמוֹ אֲהוּבָתוֹ שֶׁל הָאֶזְרָח קֵיין, הוּא תָּמִיד נוֹתֵן לָהּ

מָה שֶׁאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת

ח

הִיא לֹא נוֹעֶלֶת יוֹתֵר נַעֲלַיִם

עַל עָקֵב גָּבוֹהַּ קַרְסֻלֶּיהָ

נוֹקְעִים בִּגְלַל זֶה הִיא תָּמִיד

בְּמִכְנָסַיִם וְנַעֲלַיִם שְׁטוּחוֹת, כָּךְ הִיא

טוֹעֶנֶת, פִּרְחֵי חֲצָאִיָתּה לֹא מִתְנַפְנְפִים

בַּחֲלֹף הַמְּכוֹנִית

ט

אִשָּׁה אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם שֶׁל

נְזִירוּת מִשֶּׁמֶשׁ מוֹדִיעָה

בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם קֵיצִית אֲנִי הוֹלֶכֶת

לַיָּם, אַתְּ הוֹלֶכֶת לַיָּם הוּא

שׁוֹאֵל, לֹא מַאֲמִין לְמִשְׁמַע

אָזְנָיו, מָה פִּתְאֹם הִיא שׁוּב מְעִזָּה

אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם שֶׁל נְזִירוּת לְהַכְרִיז אֲנִי

הוֹלֶכֶת לַיָּם, וְהִיא שׁוֹמַעַת

בְּקוֹלוֹ הַלְוַאי שֶׁתָּמוּתִי, לָמָּה

שֶׁרַק אֲנִי

י

מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמִי, אָמְרָה

הָאִשָּׁה, מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים, מְחֻזֶּרֶת,

הִשְׁלִים הָאִישׁ, מִי מְחֻזֶּרֶת, בְּסַךְ

הַכֹּל הוּא הִזְמִין אוֹתָהּ לַאֲרֻחַת

צָהֲרַיִם, הוּא לֹא הִרְחִיק

לְמַעֲנָה אֶת הַכִּסֵּא, הוּא לֹא

הִטְעִים אוֹתָהּ מִמְּנַת

הַחֲמוּצִים בְּמַזְלֵג, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה

הַגֶּבֶר לָאִשָּׁה מִשְּׂמֹאלָם, הִיא קָרְאָה

לַמֶּלְצָר, הִיא הִזְמִינָה אֶת הַתַּפְרִיט גַּם

לְמַעֲנוֹ, הָאִם הַתִּזְמוּן שֶׁלִּי פָּשׁוּט יוֹתֵר מָהִיר, נִסְּתָה

לְסַנְגֵּר עָלָיו, הוּא יָשַׁב מְרֻחָק נִשְׁעָן עַל מִסְעַד

הַסַּפָּה, כָּל כָּךְ מְרֻחָק, עַד שֶׁבִּקְּשָׁה, תִּתְקָרֵב

אָז תִּשְׁמַע, עַל לִנְגֹּעַ בְּכַף

יָדָהּ, אֵין מַה לְדַבֵּר, הוּא רַק הִצְהִיר

שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר כִּפְלַיִם מִפְּנֵי שֶׁהִיא

נֶהֱנֵית מִן הָאֲרֻחָה, מְחֻזֶּרֶת, הִשְׁלִים

הָאִישׁ, וְהִיא הֵעֵזָּה לְתַקֵּן זֹאת

הַפַּעַם, חָפְשִׁית

יא

הַיָּד הַקְּפוּצָה נִפְקַחַת

בְּתוֹךְ אֶגְרוֹפוֹ, אֲבָל מָה מֵבִין

אִישׁ בְּכַף שְׁטוּחָה

מְרֻוַּחַת, מַזְמִינָה, הוּא מְגַלֶּה

יַבֶּלֶת עַל אֶצְבָּעָהּ יְשָׁנָה

נוֹשָׁנָה

יב

יְרֵכֵיהָ הַשְּׁטוּחוֹת הֶעֱלוּ

מִשְׁמָנִים, הִיא מְגַדֶּלֶת בֶּטֶן קְטַנָּה, כְּבָר

לֹא כְּמוֹ נַעַר גַּם לֹא כְּמוֹ

נַעֲרָה, וְעַל סַנְטֵרָהּ

רָאִיתִי אֶמֶשׁ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת

לְבָנוֹת כְּמוֹ שֶׁל אִמָּהּ, אִשָּׁה בָּאָה אֶל

גִּילָהּ

יג

כָּל הַבֹּקֶר שָׁאֲלָה

אֶת עַצְמָהּ מָה

פִּתְאֹם הוּא כָּל כָּךְ נֶחְמָד אֵלֶיהָ, לְאָן

שֶׁתִּרְצִי, נִסַּע לְחֵיפָה, מָתַי שֶׁתִּרְצִי, בָּעֶרֶב

כְּמוֹ זַרְנוּק אוֹר מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי

הַתְּרִיס, אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְיַעֵץ אִתָּךְ, כִּבְדֶרֶךְ

אַגַּב, זֹאת אוֹמֶרֶת לְהַפִּיל עָלֶיהָ פְּקֻדָּה

בַּקּוֹד שֶׁלּוֹ, אֲנִי רוֹצֶה לְהַזְמִין כַּמָּה אֲנָשִׁים

חֲשׁוּבִים, וְהִיא הֵבִינָה לָמָה בַּבֹּקֶר הָיָה כָּל

כָּךְ נֶחְמָד אֵלֶיהָ

יד

הָאֲדָנִית שֶׁלָּהּ נוֹבֶלֶת הִיא

חָדְלָה לְהַשְׁקוֹת עַל הַבֹּקֶר

אֶת הָעֲצִיצִים, הַיָּרֹק

בַּפִּנָּה, הַגָּדוֹל, שֶׁלְּמַעֲנוֹ קָנְתָה

בִּמְיֻחָד שֻׁלְחָן עָגֹל, הִתְכַּסָּה בִּכְנִימָה

לְבָנָה, גַּם חַלּוֹן הַמִּטְבָּח שֶׁפָּרַח

בְּאָדֹם סָפַג מַכַּת

אָבָק, הַיָּדַיִם הַיְּרֻקּוֹת שֶׁלָּהּ

רֵיקוֹת, סוֹף סוֹף הִיא תִּתֵּן

מְנוּחָה

טו

אִישׁ מַשְׁקֶה גִּנָּה כְּמוֹ לָדַעַת

אִשָּׁה, לָצֵאת יְדֵי

חוֹבָתָהּ, דּוֹחֶה וְדוֹחֶה, בַּלַּיְלָה, מָחָר

בַּבֹּקֶר, עוֹנַת הַמִּשְׁמֵשׁ

קְצָרָה וְהַפֶּטוּנְיָה בָּאֲדָנִית

כְּמוֹ קַבְּצָנִית, אֲפִלּוּ יוֹנֵק

הַדְּבַשׁ מָאַס בָּהּ, אוֹת הַקַּיִץ

הַיָּחִיד צִנְצֶנֶת מְלָפְפוֹנִים תּוֹסֶסֶת

עַל הַשַּׁיִשׁ בַּמִּטְבָּח וְנִיחוֹחַ

שָׁמִיר

טז

בֶּעָצִיץ פָּרַח הַשָּׁנָה רַק פֶּרַח

אָדֹם אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם, בֹּקֶר בֹּקֶר הָיָה לָהּ אֶל

מָה לָקוּם, הִיא יוֹדַעַת

אֶת שְׁמוֹ אֲנִי לֹא לָמַדְתִּי

לִזְכֹּר, עַל פִּי אֱמוּנוֹתֶיהָ

הַתְּפֵלוֹת אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ

יז

אֵיזֶה לַחַשׁ יְכוֹלָה אִשָּׁה לַהֲגוֹת כְּנֶגֶד הָעַיִן

הַפְּקוּחָה עָלֶיהָ צְהֻבָּה אֵלֶיהָ מִלְּבַד

לְהִתְחַפֵּשׂ לִישֵׁנַת

עָפָר

יח

לִפְעָמִים עוֹבְרוֹת שְׁלשִׁים

אַרְבָּעִים שָׁנָה כִּמְעַט הַכֹּל עַד שֶׁגֶּבֶר

מַצְלִיחַ לַהֲרֹג אִשָּׁה מַגִּישׁ

לָהּ בְּפַרְצוּף דּוֹאֵג מַיִם

כְּשֶׁלִּבָּהּ נִסְחָט, כְּמוֹ אוֹזִירִיס לֹא

חַי לֹא מֵת מוֹשֵׁךְ

אוֹתָהּ לַתַּחְתִּיּוֹת, נִרְאֶה שְׂבַע

רָצוֹן, הִיא חָדְלָה לְהַשְׁקוֹת

אֶת הָעֲצִיצִים עַל אֶדֶן

הַחַלּוֹן

יט

אִישׁ זָר בְּעֵינַיִם

מְטַיְּפוֹת בַּצָּהֳרַיִם לְרֵיחַ

תְּאֵנָה מַבְכִּירָה מַזִּילָה חֲלֵב

תְּאֵנִים חָרִיף כְּמוֹ רֵיחַ

אִישׁ בְּתַאֲנָתוֹ, מָה פִּתְאֹם בְּצָהֳרֵי

הַיּוֹם אִישׁ זָר בְּעֵינַיִם מְטַיְּפוֹת לָחַשׁ יֵשׁ

לָךְ עֵינַיִם עֲצוּבוֹת

כ

אֲחוֹתָהּ בְּאֵין מוֹצָא פָּשׁוּט

קָמָה בַּחֲצוֹת לָקְחָה אֶת הַיְּלָדִים

וְשָׁבָה בֵּית אַבָּא, אָנָּה הִיא בְּאוֹר

יוֹם וּבֵית אַבָּא מִזְּמָן

הָיָה מַאֲכָל לְשִׁנֵּי

הַטְּרַקְטוֹר, בָּעִתּוֹן יַלְדָּה

אַחַת שֶׁנִּסְתָה בַּת שְׁמוֹנֶה

עֶשְׂרֵה לָנוּחַ מִן הַחַיִּים בְּעֶזְרַת חֲמִשִּׁים

כַּדּוּרִים, אוֹמֶרֶת, שֶׁהַנֶּבְרוֹזוֹת הֵן הַמּוֹצָא

בְּאֵין מוֹצָא, מַחְזִיר אוֹתָהּ אֶל

הַיַּלְדָה כְּאִלּוּ הָיָה קַדְמוֹן

כַּאלֹהִים וְנִצְחִי כָּמוֹהוּ, אֵיךְ הוּא

מַצְלִיחַ

כא

מַה יְכוֹלָה צְנוֹנִית תְּקוּעָה לַעֲשׂוֹת לְעַרְצָב

הַמַּתְחִיחַ אֶת הַחוֹל גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת שׁוּרָה אַחַר

שׁוּרָה מְכַרְסֵם בַּחשֶׁךְ אֶת הַלֵּב הָאָדֹם וְאֵין מִי שֶׁיָּצוּד

אֶת הָעַרְצָב, אַבָּא מֵת מִזְּמַן

כב

לִנְסֹעַ בְּחַמְסִין

סְתָוִי בִּשְׁתִיקָה שְׁתִיקָה

שְׁתִיקָה לְאֹרֶךְ רְצוּעַת

הַחוֹל בְּפַאֲתֵי הַכְּבִישׁ מְבַצְבֵּץ

עֵשֶׂב רֵאשִׁית בִּשְׁתִיקָה

שְׁתִיקָה לֹא יֵרֵד הַשָּׁנָה גֶּשֶׁם

בִּשְׁתִיקָה נִכְבָּדָה, אֲפִלּוּ

עֲנָנָה אַחַת לֹא תַּעֲלֶה

מִן הָאֹפֶק הָאָבִיךְ רַק לַהֲקַת

חֲסִידוֹת מַחְלִיפָה אֶת כִּוּוּן

מְעוּפָהּ וּמִתְמַזֶּגֶת בָּאוֹר

הַכָּסוּף מַבְטִיחָה שֶׁאוּלַי בְּכָל

זֹאת

כג

אַל תֵּלְכִי שׁוֹלָל אַחֲרֵי הַשִּׁטָּה

הַכְּחַלְחֶלֶת, הָאוֹרֵב בַּבַּיִת

פְּנִימָה מַמְתִּין לְזִיק

חַיִּים מַפְטִיר בְּרֶגַע בִּלְתִּי

צָפוּי, עַד שֶׁלֹא תַּעֲמִידִי אֲדָנִית

בַּחַלּוֹן, זֹאת אוֹמֶרֶת יוֹדֵעַ כָּל הַזְּמָן יוֹדֵעַ וְלֹא

נוֹקֵף אֶצְבַּע לְהַחֲיוֹת, אַל תֵּלְכִי

שׁוֹלָל, מָחָר אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יְמֵי

חַמְסִין תַּהֲפֹךְ זְמוֹרוֹת יְבֵשׁוֹת

סְתָמִיּוֹת לְלֹא שֵׁם

---

האשה מאתמול

מאת

ש. שפרה

א

אֲרוּרָה בְּחַיַּי, אֲרוּרָה בְּמוֹתִי, בְּבוֹאִי

בְּצֵאתִי, נִשְׁאֶרֶת רַק הַרְגָּשַׁת הָאַשְׁמָה, אוֹמֶרֶת

הָאֵם מִטְּבֶרְיָה עַל הָאֶקְרָן בְּלָשׁוֹן מְדֻיֶּקֶת וְזָרָה

לַפֶּה חֲסַר הַשִּׁנַּיִם, אַתָּה לוֹקֵחַ חֵלֶק בָּעִנּוּי

שֶׁל הַזּוּלַת לֹא רַק בִּגְלַל תָּוֹקְפָנוּת חֲבוּיָה, גַּם תְּמוּרָתוֹ,

חֲלִיפָתוֹ, מִתְאַכְזֶרֶת הָאֵם לְעַצְמָהּ, נִכְנֶסֶת לַגּוּף

הַקָּטָן, מֵרַגְלֶיהָ הוּא קוֹלֵף אֶת הָעוֹר, מֵרַגְלֵי

הָאֵם הוא קוֹלֵף אֶת הָעוֹר, מַהוּ הַפַּחַד

הַמְּשַׁתֵּק אֶת הָאֵם, וְהִיא לֹא צוֹעֶקֶת לֹא רָצָה

בָּרְחוֹבוֹת לְהַסְגִּיר אֶת הָרֶשַׁע, הַזְּמָן

הָעוֹבֵר, הָאִשָּׁה הַנָּכְרִיָּה הַנּוֹלֶדֶת בַּיַּלְדָּה שֶׁאָבִיהָ

קוֹלֵף אֶת עוֹרָהּ מֵרַגְלֶיהָ אֵינָה עוֹד הָאִשָּׁה

מֵאֶתְמוֹל

ב

קוֹמָתָהּ הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתּוֹחַחַת, הַשִּׁנַּיִם

נוֹשְׁרוֹת אַחַת לְאַחַת, הָאִשָּׁה

מֵאֶתְמוֹל אֵינָהּ הָאִשָּׁה שֶׁל

הַיּוֹם, הָאִשָּׁה שֶׁל הַיּוֹם כְּבָר אֵינָה יְכוֹלָה

לְהָבִין אֶת הָאִשָּׁה מֵאֶמֶשׁ, אֵיזוֹ אַשְׁמָה כְּבֵדָה אֵיזֶה

עָווֹן נוֹרָא מְכַפֶּרֶת שֶׁכָּכָה נִתָּן גּוּפָהּ בִּדְמוּת

תִּינֹקֶת חַפָּה בְּיָדָיו, מַהוּ גֹּדֶל הֶעָווֹן שֶׁכָּכָה

כַּפָּרָתוֹ, תַּעֲבִירִי גְּזֵרָה שָׁוָה, לְהַבְדִּיל אֶלֶף

אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת, לָמָּה מְפַחֶדֶת אִשָּׁה

עֶשְׂרִים שָׁנָה לְהַגִּיד לְבַעֲלָהּ תּוֹרִיד

אֶת פַּח הַזֶּבֶל.