דּוֹדָתִי שִׂמְחָה פָּחֲדָה לִישֹׁן

לְבַדָּה מִפְּנֵי הַצְּעָקָה

בַּחֲלוֹם, מִי יָעִיר אוֹתִי

מִשְׁנָתִי אִם רַגְלַי תִּקְפֶּאנָה וְהָרוֹצֵחַ

יְחַבֵּק בְּיָדָיו אֶת צַוָּארִי וּבִגְרוֹנִי

יְחָנֵק חִרְחוּר חַיָּתִי מִי

יָעִיר אוֹתִי מִן הַצְּעָקָה

בַּחֲלוֹם, אֲבָל מָה הוּא יָדַע עַל רַגְלֶיהָ

הַקְּפוּאוֹת בַּחֲלוֹם, עַל הָאִישׁ הַבָּא

אֵלֶיהָ לְחַבֵּק אֶת צַוָּארָהּ בְּאֶצְבָּעוֹת

קְצָרוֹת, דּוֹדִי הַכֹּהֵן נִרְדָּם בַּחֶדֶר

הַסָּמוּךְ, שֶׁתִּתָּקַע הַצְּעָקָה בִּגְרוֹנָהּ.

דּוֹדָתִי שִׂמְחָה אֲחוֹת אִמִּי אִלּוּ הֵעֵזָּה, אֲנִי

מְדַמְיֶנֶת, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ תִּסְתַּכֵּל מִן הַתִּקְרָה תְּלֵה

אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא מִתְבּוֹנְנוֹת אַף

פַּעַם פְּנִימָה בַּתִּקְרָה אוּלַי תִּרְאֶה סוֹף

סוֹף מִבַּחוּץ אִישׁ וְאִשָּׁה מְתוּחִים

עַל הַסָּדִין, כֵּן, לֹא, כֵּן,

לֹא, עַד שֶׁהוּא מוֹאִיל לִשְׁלֹחַ יָד מִתַּחַת

לַשְּׂמִיכָה לְהַחֲזִיק בְּכַף יָדָהּ

הַקְּמוּצָה, פּוֹחֶדֶת לִפְתֹּחַ, אֲפִלּוּ אֶת כַּף

יָדָהּ הַקְּמוּצָה, שְׁנֵיהֶם

עַל הַגַּב, מַבִּיטִים בַּחשֶׁךְ, לַיְלָה

לַיְלָה, שָׁנָה שָׁנָה, שָׁנִים

שָׁנִים, יְשֵׁנִים כַּף

בְּכַף, כָּל מָה שֶׁנּוֹתָר

מִן הַחֶמְדָּה אַף פַּעַם

לֹא לְמַעְלָה

מִזֶּה,

אֲבָל לְדוֹדָתִי שִׂמְחָה אֲחוֹת

אִמִּי פַּרְפָּרִים בָּרֹאשׁ וְגַם לְיָדוֹ

בַּבֶּטֶן.