ש. שפרה
שִׁירֵי מִדְבָּר
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; תשל"ב
‏שִׁירֵי מִדְבָּר

אַל תִּפְחֲדִי יַלְדָּתִי

מִפְּנֵי הָגָר,

רַק הַשֵּׁם מוּזָר,

סוּפָה בַּמִּדְבָּר

גָּרוֹן נִחָר,

אַל תִּפְחֲדִי מִפְּנֵי

הָגָר,

כִּי גּוֹרַל הָגָר

אוֹרֵב בְּפֶתַח

אָהֳלֵי

שָׂרַי.

הוּא שִׁלַּח

אוֹתָךְ לַמִּדְבָּר,

וְצָרָתֵךְ בְּקִנְאָתָהּ

גֵּרְשָׁה אוֹתָךְ לַמִּדְבָּר.

וְאוּלַי הֵם לֹא יָדְעוּ

אֶת נַפְשֵׁךְ. אוּלַי פָּשׁוּט

בָּרַחְתְּ מֵאָהֳלֵי אִישׁ נְשׂוּא

פָּנִים שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא

– רַחֲמִים.

הֶחֱזַקְתְּ בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה

אֶל

הַצָּהֹב הָאַכְזָר,

הַקּוֹסֵם.

– לַמֶּרְחָבִים.

שׂוֹנְאִים – בְּלַחְנֹק,

מַגָּע שֶׁל גּוּף

בְּגוּף עַד כְּלוֹת

הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ

שֶׁאוֹהֲבִים, בַּחֲשֵׁכָה.

הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב

כַּבְּתוּלָה בְּשָׁלשׁ מַתָּנוֹת

חוֹמוֹת אָדָם וַאֲנִי

בַּתָּוֶךְ

פָּחַדְתִּי לְהִתָּקֵל

בְּזוּג עֵינַיִם אֱנוֹשִׁיּוֹת

שֶׁלֹּא לְהִפָּתוֹת.

רַק בַּבַּיִת, אֶל מוּל

הָרְאִי, לֹא יָדַעְתִּי שֵׁם מִי

אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת

וְעֵינַי זָלְגוּ דְּמָעוֹת

שְׁחוֹרוֹת.

בַּחשֶׁךְ חָרְצָה נְשִׁימָתְךָ

הַקְּצוּבָה אֶת

הַדִּין: יְכֻפַּר הַדָּם

עַל אֵם

דְּרָכִים

וְאַתָּה לְרַחֲמִים עַצְמִיִּים

עַד קֵץ כָּל

הַיָּמִים כִּי בִּבְלִי

דַּעַת –

– אֲנִי שְׁקֵטָה בְּדוּמִיָּה

שֶׁל מָוֶת.

יָדַי שָׁפְכוּ

וְגַם יָדֶיךָ

רַק שֶׁאַתָּה עָרַפְתָּ

עֶגְלָה בְּשֶׁטַח

הַהֶפְקֵר.

מוּתוּ צִמְחֵי בַּיִת

יְקָרִים שֶׁלִּי, מַדּוּעַ

שֶׁרַק אֲנִי –

שֶׁטִּפַּחְתִּי אֶתְכֶם בְּאַהֲבָה

וּמַיִם, בֵּרַכְתִּי בַּבֹּקֶר

כָּל עָלֶה חָדָשׁ וּבָכִיתִי

כִּמְעַט כְּשֶׁהִצְהַבְתֶּם –

מוּתוּ, מוּתוּ צִמְחֵי בַּיִת יְקָרִים,

לְבָבָהּ שֶׁל בַּעֲלַת

הַבַּיִת הָיָה לְאֶבֶן.

– שָׁדַיִם

יְבֵשִׁים וְחַמּוּקַיִם

חֲלוּלִים וַהֲלֹא הַבֶּטֶן

הַזּוֹ חִלְּתָה לָלֶדֶת

לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר

שְׁבָטִים

– הָיִיתָ

לִי תַּחַת אֱלֹהִים.

כְּשֶׁהַלֵּב גָּדוֹל

לִפְעָמִים הוּא קָטָן

מֵהָכִיל וְאָז הוּא פָּשׁוּט

נִשְׁבָּר

לִרְסִיסִים.

– כָּל הָאֲגַרְטֵלִים בַּבַּיִת

רֵיקִים.

מְחֹרֶצֶת נִחָרָה

נָחָה

וְרֻדָּה מְנֻחָמָה

בְּחֵיק שְׁקִיעָה

גּוֹהֶרֶת

לָלֹק פְּצָעֶיהָ

זֶה הַפַּחַד מִפְּנֵי הַכְּאֵב שֶׁמַּפְעִים אֶת

הַלֵּב פְּעִימָה

מְיֻתֶּרֶת כְּשֶׁהַמְּכוֹנִית

נוֹשֶׁקֶת כִּמְעַט

בָּאַחֶרֶת וָלֹא –

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת הַפְּעִימָה

הַמְיֻתֶּרֶת דַּוְקָא כְּשֶׁהָחְלַט

מִלְּפָנַי בְּזֶה

הָרֶגַע שֶׁבְּעֶצֶם אֵין כָּל

טַעַם שֶׁלֹּא –

הַחַג טִיֵּל בָּרְחוֹב

עָטוּר זֵרֵי פְּרָחִים

וְשׁוֹפָרוֹ מַכְרִיז

שָׁנָה טוֹבָה. חַג

בְּכָל קִנֵּי

הַשְּׁנַיִם;

הַבּוֹדְדִים –

כִּפְלַיִם

אֶל מוּל רְאִי

שֶׁל חַג.

‏תְחִנּוֹת

שֶׁיַּבִּיט בִּי מִישֶׁהוּ

שׁוּב בְּעֵינַיִם שֶׁל אַהֲבָה

מְלַטְּפוֹת מִקַּרְסֹל

עַד קָדְקֹד, לַחוֹת

מִשְׁתַּהוֹת, פֹּה וְשָׁם

נָחוֹת. שֶׁיֶּאֱהַב אוֹתִי שׁוּב

מִישֶׁהוּ בִּנְחִירַיִם רוֹטְטוֹת

בְּרֵיחַ אִישׁ מִשְׁתּוֹקֵק.


כַּמָּה זְמַן עָבַר מֵאָז

שָׁאַפְתִּי בִּנְחִירַי אֶת הָרֵיחַ

הַזֶּה, שֶׁלֹּא מָצָאתִי

לוֹ דּוֹמֶה, רֵיחַ שֶׁלְּךָ,

כְּשֶׁרָצִיתָ אוֹתִי עַל בֶּאֱמֶת;

כַּמָּה זְמַן עָבַר מֵאָז רָצִיתָ

אוֹתִי בָּאַחֲרוֹנָה עַל

בֶּאֱמֶת.

חוּגִּי מַעְגָּל וּבַקְשִׁי

עַל הַדְּמָעוֹת, כִּי הַדְּמָעוֹת

תִּשְׁחַקְנָה אֶת הַמַּשְׂטֵמָה

כִּשְׁחוֹק הַמַּיִם אֶת

הָאֶבֶן.


וְכַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת

לַמְּדִי לִבֵּךְ לֶאֱהֹב

מַעְגָּלוֹת.

תָּמִיד עַל סַכִּינִים.

מַדּוּעַ שֶׁלֹּא –

שֶׁפַּעַם אַחַת פָּשׁוּט

תִּקַּח אוֹתִי

בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ

וְתֹאמַר נִשְׁכַּח.

כְּמוֹ סַפָּן שֶׁהִפְלִיג

רָחוֹק רָחוֹק שֶׁלֹּא

יוּכַל לַחְזֹר, עַכְשָׁו

הוּא לֹא יָכוֹל

לַחְזֹר, מַה יּוֹעִיל

אִם יֹאמַר לְעַצְמוֹ בְּמוֹ

יָדַי בָּחַרְתִּי לְהַפְלִיג רָחוֹק

כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לַחְזֹר

לַחְזֹר

לָמָּה אִי־אֶפְשָׁר לִמְחֹק

אֶת הַמַּסָּע, כְּאִלּוּ

לֹא הָיָה, כְּמוֹ נְתִיב

סְפִינָה שֶׁלֹּא נוֹדַע

בַּיָּם כִּי

בָּא

שָׁעָה כְּחַלְחֶלֶת.

רִבּוֹא שְׁמָשׁוֹת

מִתְרוֹצְצוֹת בֵּין צַמְּרוֹת

הַבְּרוֹשִׁים, וַאֲוִירוֹן מוֹשֵׁךְ

עַל פְּנֵי שָׁמַיִם שֹׁבֶל

חֲלוֹמוֹת. שְׁעַת פִּיּוּס,

רַק הַיּוֹקָרַנְדָּה בַּסָּגֹל הָעַז

מִתְפָּרֶצֶת לְהַזְכִּיר,

כִּי הַשָּׁעָה קְצָרָה

כְּהֶרֶף

הַשְּׁקִיעָה, לוּ רַק חָפַנְתָּ

כַּף־יָדִי

בְּכַף

יָדְךָ.

אַל תַּזְמִין אֶת

הֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר

לְהִכָּנֵס שׁוּב הַבַּיְתָה לְהִסְתּוֹבֵב

בֵּין הָרַגְלַיִם וּשְׁנֵינוּ

מַעֲלִימִים

עַיִן.

תֵּן לִי אֶת הַחָכְמָה

לֹא לָשׁוּב –

אֶהְיֶה רַק הַפַּעַם –

רוּחוֹת סְתָו,

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה,

תְּקַע בַּשּׁוֹפָר –

בְּשִׂמְלַת אַרְגָּמָן וּצְעִיף

אֲבֵלוּת עַל כְּתֵפַיִם

שַׁחוֹת, לְבַדָּהּ,

זוֹרֶקֶת בִּי

מָרָה, נִכְלֶמֶת, אֶל

הַיָּם, לְאַט

לְאַט, כִּמְעַט עוֹד

מִתְחַנֶּנֶת שֶׁיִּתְרַחֵשׁ הַנֵּס,

שֶׁלֹּא יָמוּת לוֹ כָּךְ

בְּחֶטֶף

אֲבִיבִי הָאַרְבָּעִים

נִקְרָא בִּשְׁמוֹ

בְּקוֹל רָם

וְלֹא נַעֲלֶה אוֹתוֹ

בָּאוֹב

בִּשְׁתִיקָה

בֵּינֵנוּ תָּמִיד.

לִפְגּשׁ בְּאִישׁ זָר, לְגַשֵּׁשׁ כָּעִוֵּר

עַל פְּנֵי הַקְּלַסְתֵּר

בָּעֵינַיִם –

לְהִסָּחֵף בְּאִישׁ זָר

עִם הַגֶּשֶׁם

עַד סוֹף הָעוֹלָם,

לֹא לִשְׁאֹל לְאָן.

לִפְגּשׁ בְּאִישׁ זָר

וְקָרוֹב

לְהִתְנָאוֹת בְּכָל

אוֹצְרוֹתַי וּבְעֵינָיו

זִיק נִדְלָק.

שֶׁעֵינָיו צוֹחֲקוֹת כַּיֶּלֶד

וְקוֹרְצוֹת מְזִמָּה, שֶׁאוֹמֵר

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכַּב

אִתָּךְ, כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד אוֹמֵר אֲנִי

רוֹצֶה גְּלִידָה וְאַתְּ אֵינֵךְ

כּוֹעֶסֶת, שֶׁהוֹלֵךְ וְגוּפוֹ

אֵינוֹ נָע רַק רַגְלָיו צוֹעֲדוֹת

וְאַתְּ עָפָר תַּחְתָּיו, מְפַתֶּה

כְּנָחָשׁ וַאֲפִלּוּ מְלַחֵשׁ אֲנִי

אוֹהֵב, מַפְשִׁיט אוֹתָךְ

בְּעֵינָיו וְאַתְּ אֵינֵךְ

בּוֹשָׁה, מַדּוּעַ אֵינֵךְ הוֹלֶכֶת

אַחֲרָיו –

לַבֹּקֶר אַתְּ עַל סַף בֵּיתוֹ

וְכֻתָּנְתֵּךְ קְרוּעָה.

א

עַל גֹּדֶל

לְבָבִי –

רָאִיתִי

אוֹתָן בָּרְחוֹב וְאָמַרְתִּי

מַדּוּעַ לְכָל פָּרוֹת הַבָּשָׁן

וְרַק אֲנִי

מִיכַל –


ב

שִׁפְלַת בֶּרֶךְ

וָרוּחַ, מְבַקֶּשֶׁת לִפְנִים מִשּׁוּרַת

הַדִּין, אוּלַי לֹא בַּמְּקוֹמוֹת

הַנְּכוֹנִים, אוּלַי לֹא בְּיוֹם

הַכִּפּוּרִים, אָז מָה? אוֹמְרִים שֶׁבַּכֹּל

אַתָּה נִמְצָא. כֹּה גָּדוֹל

מִנְּשׂוֹא?

א

לוֹטֶפֶת כָּל תַּמְרוּר

בַּדֶּרֶךְ, גִּבְעַת הַכַּלָּנִיּוֹת עַל בֵּית

הַקְּבָרוֹת הַמֻּסְלְמִי – פַּעַם שָׁקַעְנוּ כָּאן

בַּגֶּשֶׁם, הֵצִיצָה רַק הַכְּתֹבֶת עַל הַשֹּׁקֶת "וְאִם

צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם" – וַאֲרֻבּוֹת הֶעָשָׁן

וְתַחֲנַת הַשְּׁאִיבָה, וְהַשָּׁקֵד הַפּוֹרֵחַ לְיַד

הַחַאן בַּדֶּרֶךְ

לִירוּשָׁלַיִם.


ב

הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין טַעַם לָלֶדֶת

בָּנִים בָּאָרֶץ

הַזֹּאת.

– רַק פַּעַם וְלוּ אַחַת

יְחִידָה לֶאֱחֹז בְּכַפּוֹ הַקְּטַנָּה

וְלִקְטֹף כַּלָּנִיּוֹת

עַל הַגִּבְעָה.


ג

מַה זְּכוּת יֵשׁ לִי

לִשְׁלֹחַ אוֹתָם

וְלוּ אֲנִי תַּחְתָּם –

וְכִי יֵשׁ בִּי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת

כְּמַעֲשֵׂה אַבְרָהָם.


ד

כֶּשְׁיָּרְדוּ מְבֻיָּשִׁים מוֹדִים

בִּקַּשְׁתִּי לִתְלוֹת עַל צַוָּארָם

קָמֵעַ

– בָּרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים

‏לַמְנַצֵּחַ

כְּלוּם אֵינְךָ מַרְגִּישׁ

מֵעוֹלָם כֹּרַח לְחַבֵּק

אוֹתִי פִּתְאֹם כְּשֶׁאֲנִי

מְצֻנֶּפֶת מְבֹהֶלֶת לְיָדְךָ

וְחַמּוּקַי מִתְפַּלְּלִים

לְעִקּוּלֵי גּוּפְךָ,

בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת וְחֵרֶף,

וְלַמְרוֹת, וְגַם, אֲפִלּוּ,

נָנִיחַ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁטָּעַנְתָּ

נֶגְדִּי אֶמֶשׁ אֱמֶת

וְיַצִּיב. כְּלוּם מֵעוֹלָם

אֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתִי

בְּעַל כָּרְחֲךָ.

הוּא יִמְשֹׁךְ בַּחוּטִים

לִרְצוֹנוֹ לְאַט

לְאַט, יֶאֱרֹב

בַּפִּנָּה כְּעַכָּבִישׁ

צָהֹב –

וַאֲנִי, כָּרָגִיל, אֲבַקֵּשׁ

סְלִיחָה עַל

חֲטָאָיו.

אֲשֵׁמָה כַּנָּחָשׁ –

מַה לִּי וּלְךָ

שֶׁנּוֹלַדְתָּ

תָּם.

– אֵינֶנּוּ בַּגַּן.

כְּשֶׁגִּלִּיתִי לְפֶתַע

שֶׁבְּעֶצֶם מֵעוֹלָם לֹא קִבַּלְתִּי

יוֹתֵר וְגַם

לֹא בִּקַּשְׁתִּי

וְלֹא הָיָה כָּאן מִקַּח

טָעוּת, שַׁבְתִּי לֶאֱהֹב

כְּבָרִאשׁוֹנָה וְרִחַמְתִּיךְ

מְאֹד.

עַל אִי

בּוֹדֵד, טוֹרְפִים אִישׁ

אֶת אִשְׁתּוֹ כְּתַנִּינִים

אוֹ קוֹפְאִים בִּשְׁתִיקָה

כְּשׁוּנִיּוֹת הָאַלְמֻגִּים

שֶׁמִּסָּבִיב.

– יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם

בְּתֵל־אָבִיב.

כְּמוֹ בְּתַחֲרוּת אִגְרוּף

רוֹצֵעַ

כָּל אֵימַת שֶׁהִיא

מְרִימָה רֹאשׁ, מַצְמִיחָה

כְּנָפַיִם, בְּכָל אֲתַר

וּבְכָל הַנְּסִבּוֹת, רַק

דִּמְעוֹת עֶלְבּוֹן וְעֵינַיִם

שְׁמוּטוֹת עַד

נוֹק־אָאוּט.

קְסַרְקְטִין אוֹ בֵּית

מְשֻׁגָּעִים, הָמוֹן

מִתְגּוֹדֵד נוֹשֵׂא עַל כַּפַּיִם גֶּבֶר

רְחַב גַּב וְזָב דָּם

מִכְּתֵפוֹ, מִן הַמַּשְׁקוֹפִים

נָשִׁים תְּלוּיוֹת בְּצַוָּארָן בְּמִטְפְּחוֹת

שִׁירָאִין וְרֻדּוֹת וְשִׂמְלוֹתֵיהֶן פָּסְטֶלִים

רַכִּים, דַּקּוֹת וַעֲנֻגּוֹת,

שְׁקוּפוֹת. נִמְלַטְתִּי רָחוֹק

מַפְנָה רֹאשִׁי כְּאֵשֶׁת לוֹט

אֶל יָפְיָן שֶׁל הַנָּשִׁים

הַמִּתְנַפְנְפוֹת.

עַל חֲזֵהֶן פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנּוֹת

מַיִם, הַגְּבָרִים הִבִּיטוּ

לִרְאוֹת רַק

אֶת עַצְמָם.

לַשָּׁוְא יִבְּשׁוּ אֶת בִּצּוֹת

הַחוּלָה, מֵי הַכִּנֶּרֶת

נִמְלְחוּ

וְהַדְּמָעוֹת.

מֶלֶךְ הַשַּׁח הַמַּלְכָּה

עֲיֵפָה, וְאַתָּה לֹא

זָז, הַמִּגְדָּלִים קָרְסוּ, הַסּוּסִים

כָּרְעוּ, וְאַתָּה לֹא זָז, לְכָל

הַיּוֹתֵר מִשְׁבֶּצֶת אַחַת, הָלוֹךְ

וָשׁוֹב, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, רֹאשׁ הַמַּלְכָּה

שַׁח – אֵיךְ לֹא

הֵרַמְתָּ רֹאשְׁךָ אֵלַי מִן הַטַּבְלָה זוֹרַחַת

בְּשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית וּמְצַפָּה כָּאֲדָמָה

לְחִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל יְדִיעָה – חֲבָל

רַק שֶׁבְּמוֹט הַמֶּלֶךְ

תָּמֹת גַּם הַמַּלְכָּה.

בַּמֶּה אָמֹד אֶת אַהֲבָתְךָ?

בְּמִלִּים – אַתָּה

קַמְצָן, בְּמַעֲשִׂים –

אַתָּה מַאֲמִין בְּכַוָּנוֹת,

בַּזְּמָן – לְעוֹלָם

אֵינְךָ מַגִּיעַ.

בַּמֶּה אָמֹד אֶת

אַהֲבָתְךָ?

הַאֶעֱשֶׂה לְךָ עֵינַיִם

אוֹ אַחְמִיץ שְׂפָתַיִם

אֶלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת

אוֹ פָּנִים אֲדִישׁוֹת

אֲגַלֶּה אַהֲבָה אוֹ

אַצְמִיחַ קַרְנַיִם – בַּמֶּה

אֶקְנֶה אֶת לְבָבְךָ

לְאַהֲבָה אוֹתִי

כְּבָרִאשׁוֹנָה.

קִבַּלְתָּ אוֹתִי בְּמַתְכֹּנֶת

כִּלְבָבְךָ, מִלִּים – בִּמְשׂוּרָה, עַל

דְּמָעוֹת – חֹק הַיֹּבֶשׁ, הָעִקָּר

שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶט, שֶׁיִּהְיֶה

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט.

מָחָר תִּמְצָא לְךָ

אַחֶרֶת.

‏סְבַךְ

אֵיךְ

תִּכְנַנְתִּי בְִּלִי סוֹף אֶת

הַפְּגִישָׁה הַמִּקְרִית

שֶׁלָּנוּ וְאֵיךְ

פִסְפְסַתִּי

לִפֹּל עַל צַוָּארְךָ

פָּשׁוּט אֲנִי יוֹסֵף

אֲחִיכֶם.



לֹא הָיְתָה לְךָ

שׁוּם זְכוּת קִיּוּם

בִּלְעָדָיו

וְגַם לְהֵפֶךְ,

מַדּוּעַ קַמְתֶּם

אִישׁ עַל אָחִיו

לְרָצְחֵנִי

נֶפֶשׁ.



א

עֲדַיִן חַי,

זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא יָפֶה לְהַגִּיד,

עֲדַיִן מְשׁוֹרֵר,

כְּמוֹ לְטָאָה

שֶׁקּוֹצְצִים וְקוֹצְצִים

לָהּ אֶת הַזָּנָב.

וַאֲנִי לֹא בַּשּׁוּרוֹת

וְלֹא בֵּינֵיהֶן,

עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת כַּנִּרְאֶה

ז"ל.


ב

אֲנִי מִתְנַחֶמֶת שֶׁזֶּה לֹא

זֶה, קַלִּיל כְּמוֹ גַּזּוֹז,

מַשְׁקֶה לְיוֹם חַמְסִין, לֹא עַד

קֵץ, וְלֹא לְכָל הָרוּחוֹת,

אֲבָל, מִתְנַגֵּן לְכָל

הָרוּחוֹת,

לֹא יוֹעִיל.


ג

הוּא לֹא הִשְׁחִיז כָּמוֹךָ

סַכִּינִים, וְלֹא הָלַךְ

עַד סוֹפֵי הַדְּרָכִים,

וְגַם אֶת אַהֲבָתוֹ חִלֵּק

נְתָחִים־נְתָחִים;

בְּחַיָּיו נָתַתִּי לְךָ אֶת

הַבְּכוֹרָה,

מַדּוּעַ רוֹדְפִים אוֹתִי

שִׁירָיו עַכְשָׁו.


ד

לָבֶטַח הִתְגַּדַּלְתָּ

בִּלְבָבְךָ – אֵיךְ הוֹלַכְתִּי

אוֹתוֹ לִקְבוּרָה, נָכוֹן,

עַל קַבַּיִם, אֲבָל הוּא

לְפָנַי, וַאֲנִי עוֹדֶנִּי חַי,

חַי – לֹא אָחוֹת,

אֶלְבַּשׁ אֶת הַכֻּתֹּנֶת

בְּעַצְמִי, תּוֹדָה.


ה

הָרְחוֹבוֹת נִתְרוֹקְנוּ מֵאֲנָשִׁים,

נָכוֹן שֶׁלֹּא דִבַּרְנוּ זֶה עִם

זוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲבָל

תָּמִיד יָכֹלְתִּי,

לוּ רַק הָיָה בִּי כֹּחַ,

לִפְגּשׁ אוֹתְךָ

בְּאֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת

הַמְיֹעָדִים, וְהַיּוֹם

רֵיקִים הָרְחוֹבוֹת.




א

חֲשָׁקָיו שֶׁל אִישׁ זָקֵן

לֹא פָּחוֹת מַסְעִירִים

מִשֶּׁל אִישׁ צָעִיר

גַּם לַנֶּחְשֶׁקֶת

וְאוּלַי יוֹתֵר

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם

תִּקְוָה. לָכֵן פָּרָעְתִּי הַיּוֹם

אֶת שְׂעָרִי –


ב

כַּמָּה נִפְלָא וְנִבְזִי מִצִּדֵּךְ

שֶׁפִּזַּרְתְּ הַיּוֹם אֶת

שְׂעָרֵךְ לְמַעֲנִי.

– לֹא,

אֵינִי יָכֹל –

– אַתְּ

עֲתִידָה לִזְכֹּר תָּמִיד

אֶת הַחוֹתָם שֶׁטָּבַעְתִּי

בִּשְׂעָרֵךְ בְּעֹנֶג

וְלוּ גַם מְעֹרָב –



דִּבְשָׁן שֶׁל הַמִּלִּים,

עֻקְצָן שֶׁל הַמִּלִּים,

אֵיךְ הוּא מַצְלִיחַ

לְדַעְתָּן

בְּאַחְדּוּת שְׁלֵמָה כָּזוֹ

שֶׁל חָשׁ וּמוּחָשׁ.



לְשַׁמֵּר מַגַּע כַּפְּךָ

בְּכַפִּי לְהַזְכִּיר כִּי

בֶּאֱמֶת

וּבְתָמִים מֵתָה בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם

כָּל הָעִיר, וַאֲנִי בָּאתִי

לִקְרָאתְךָ אֵלֶיךָ מְחַיֶּכֶת

עִם כָּל צַעַד שָׁנָה נִשְׁמֶטֶת

הֵיכָן הָיִיתָ בִּשְׁעוֹתַי הַקָּשׁוֹת –

הֵיכָן הָיִיתִי בִּשְׁעוֹתֶיךָ הַקָּשׁוֹת –

לְהַזְכִּיר.



אִישׁ אֶחָד

אוּלַי הוּא לֹא

חוֹשֵׁב עָלַי, אוּלַי

יוֹשֶבֶת בְּחֵיקוֹ אִשָּׁה

אַחֶרֶת, אֲבָל לִי

דַּי שֶׁהוּא חַי, אוּלַי הוּא

לֹא חוֹשֵׁב עָלַי

אֲבָל – כָּמוֹנִי

אָז מָה אִכְפַּת לִי

כָּל עֲדַת הַפֻּחְלָצִים.



לֹא מִתּוֹךְ רִשְׁעוּת הֵבֵאתִי

אֶת רֵיחַ הַפְרֶזִיּוֹת

בִּשְׂעָרִי וְהַשֶּׁמֶשׁ

לְהַדְלִיק בְּעֵינֶיךָ הַכְּבוּיוֹת

שֶׁלֹּא –

קַח כֹּל מַה שֶּׁאַתָּה

יָכוֹל –



אֵיך אַתָּה מַצְלִיחַ

לְהַתְזִיז אֶת שְׁמִי

הַמָּלֵא, שִׁפְרָה, בְּמִלְּרַע, כְּאִלּוּ

אֲנִי אִשָּׁה זָרָה, קְצָת

בְּכֹחַ, קְצַת

בְּהִסּוּס, לִקְבֹּעַ עֻבְדָּה שֶׁאֲנִי

כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת

אִשָּׁה

זָרָה

לְךָ.



הָאִשָּׁה שֶׁבִּי מִתְחַשֵּׁק

לָהּ לְנַסּוֹת, וְלוּ

בִּצְחוֹק, אִם אָמְנָם

נוֹתַר בִּי כֹּחַ לְפַתּוֹת

אֶת הָאִישׁ הַמֵּת

לִחְיוֹת.



‏שִׁירֵי יַלְדָּה

לוּ אֶפְשָׁר הָיָה

לְהַקְפִּיא אוֹתָנוּ כָּךְ

יוֹשְׁבִים כֻּלָּנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ

כְּמוֹ תַּבְלִיט

וְלַעֲצֹר –

הַנְּהָרָה הַחַמָּה שֶׁבְּעֵינֶיךָ

עוֹטֶפֶת כַּשִּׁרְיוֹן

אֵין יוֹצֵא וְאֵין

בָּא,

אַבָּא –

וְיָעֵלִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁהַדֶּרֶךְ

תַּרְחִיק –

גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי, גַּם

אֲנִי.


אַהֲבָתִי הָאַחַת הַיְחִידָה

עַל בֶּאֱמֶת מְנַפְנֶפֶת

שָׁלוֹם מֵעֵבֶר

לַכְּבִישׁ, סַךְ הַכֹּל בִּקּוּר

מִשְׁפַּחְתִּי, פְּרֵידָה

לְיוֹם־יוֹמַיִם,

בְּשֵׂעָר זָהֹב וּמִצְמוּץ

עֵינַים בַּשֶּׁמֶשׁ וְיָד

קְטַנָּה שׁוֹלַחַת בִּנְשִׁיקָה

אֶת קְצֵה הַחוּט

הַמְשֻׁלָּשׁ שֶׁאֵינוֹ נִתָּק

הָאֶחָד הַיָּחִיד הַקּוֹשֵׁר

אוֹתִי

עַד מָחָר

מָחֳרָתַיִם.



– לְנִשּׂוּאֵי הַנֶּכֶד וְהֻלֶּדֶת

הַנִּין לוּ בְּפִי בְּרָכָה לִקְפִיצַת

הַזְּמַן, לַמִּטְבָּח

בַּבַּיִת הַיָּשָׁן, וְאַתָּה וַאֲנִי

בְּ"אִי הַתַּעֲלוּמוֹת", חֵלֶק אָלֶף אֲנִי חֵלֶק בֵּית

אַתָּה, לְחֹם הַפְּתִילִיָּה, לוּ

בְִּפִי מִלַּת הַקֶּסֶם לְהַטִּיל עַל

כֻּלָּנוּ תַּרְדֵּמָה

עֲמֻקָּה.


‏שְׁנֵי יְלָדִים בְּנֵי שֶׁבַע
‏צֶדֶק

קָשֶׁה, קָשֶׁה בְּעוֹלָם

שֶׁל מְבֻגָּרִים שֶׁמּוֹנִים לְךָ

תָּמִיד אֶת הַשָּׁנִים, הַטִּפְּשִׁים

בְּפֶה מָלֵא וְהַחֲכָמִים

בְּעֵינַיִם, לַעֲצֹם חָזָק

אֶת הָעֵינַיִם, וּלְשַׁחֵק בְּמַחֲבוֹאִים כְּשֶׁהֵם

טוֹרְחִים בְּלִי הֶרֶף לְסַלֵּק

אֶת כָּל

הַמַּחֲבוֹאִים.



אִישׁ זָר בַּבַּיִת

שֶׁלּוֹ, בַּחֲדַר שֵׁנָה לָבָן

מְסֻדָּר, הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ

הַפּוֹרְטְרֶט עַל

הַטּוּאָלֶט

וְהַכֶּלֶב

גַּם הַיְלָדִים, רַק הוּא

אֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ

תִּינוֹק

נֶעֱזָב.



‏שִׁירֵי צוֹעֲנִים

בְּעִקְּבוֹת הַצּוֹעֲנִי הָרָע

כְּמוֹ בַּחֲלוֹם

בְּלֹא אָשָׁם

וְשִׁלֵּם, לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הָרֹאשָׁה

וְהָרוּחוֹת הַטּוֹבוֹת

מְטַאטְאוֹת אֶת כָּל

הָעֲקֵבוֹת

בַּחוֹל.



הִיא נֶחְבְּאָה

בִּי כְּמוֹ פְּקַעַת

הַנַּרְקִיס הַנּוֹבֶטֶת

עִם רֵיחַ הַגֶּשֶׁם

הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שָׁעוֹן.

וְהוּא הָיָה עוֹבֵר

אֹרַח.



בֹּא נַחְטֹף –

נִסַּע לַגָּלִיל

נִתְגַּלְגֵּל בִּפְרָחִים,

נַצְפִּין לַחֶרְמוֹן

נִגְלֹש בַּשֶלֶג

בֹּא נַחְטֹף –

נִדְהַר עַל סוּסִים

בֵּין צְפָת וְכִנֶּרֶת,

נַחְרֹש אֶת הַמַּיִם בְּסִירַת מֵרוֹצִים

וְאַחֲרֵינוּ אַחֲרֵינוּ יִתְנַחְשֵל לוֹ הַשֹּׁבֶל

מַקְצִיף וְתוֹסֵס כִּגְלִימַת

מְלָכִים –

בֹּא נַחְטֹף עַד

חִיּוּכוֹ הַחַם זוֹרֵחַ עַל חַיֵּינוּ.

אֲנִי כָּל־כָּךְ

מְפַחֶדֶת.



כְּמוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע –

כִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים –

כְּשִׁמְשׁוֹן בֵּין הָעַמּוּדִים אֲנִי

אוֹהֵב אוֹתָךְ

דְּלִילָה – וְאֶת לִבּוֹ עָטְפָה כַּעֲנָנָה

רַכּוּת עֲנֻגָּה



הַחֶבֶל הוֹלֵךְ אַחַר

הַדְּלִי כְּהֶרֶף עַיִן

אֲבָל אֵינוֹ נִתָּק

בְּבַת אַחַת –

לְאַט

לְאַט.



לַחְטֹא בְּלִי כַּוָּנָה

לְנַשֵּׁק לַנֶּהָג עַל שְׂפָתָיו אוֹ

לְפַלֵּחַ שׁוֹקוֹלָד מִן הַדּוּכָן

סְתָם אֵיזֶה דָּבָר רָע

לַחְתֹּךְ בַּבָּשָׂר

הַמֵּת.



כֹּה טוֹב

לָשִׂים יָדַיִם בַּכִּיסִים

וּלְטַיֵּל כָּךְ סְתָם

כְּאִילּוּ כָּל הָעוֹלָם

בְּכַף הַיָּד

בַּכִּיס.



כְּמוֹ לוֹ רָתְמוּ לְמֶרְכַּבְתִּי

רִבּוֹא סוּסִים

אַבִּירִים לְגַמֵּא

כָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר

עַד הַסּוֹף הַמַּר הַמֻּנָּח

עַתָּה תַּחַת כַּפּוֹת

רַגְלָי.



הַכִּרְכָּרָה הָיְתָה מְקֻשֶּׁטֶת

מִדַּי, כְּמוֹ בּוֹנְבּוֹנְיֶרָה

טוֹמֶנֶת פִּצְצַת

זְמָן. עֶגְלוֹן שָׁמֵן אָטוּם

יָשַׁב עַל הַדּוּכָן וְהִקְצִיב

שָׁלֹש דַּקּוֹת. פַּעֲמוֹנִים

בְּצַוְּארֵי הַסּוּסִים. הַתִּינֹקֶת

צָהֲלָה: גְּלִין גְּלִין

וְהָאֵם עָנְתָה: פַּעֲמוֹנִים.

– רַק אֲנִי כְּמוֹ אֲתוֹנוֹ שֶׁל

בִּלְעָם רָאִיתִי אוֹתוֹ

נִצָּב

בַּדֶרֶךְ.



מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • צפורה ניצן
  • דרור איל
  • צחה וקנין-כרמל
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!