אֲנַחְנוּ עוֹד נָבוֹא אֶל מָקוֹם שָׁם

הָאַגָּדוֹת הוֹפְכוֹת –

לִהְיוֹת.

רַק הַיְלָדִים בּוֹכִים כַּאֲשֶׁר הֵם

מַקְשִׁיבִים לַסִּפּוּר הֶעָצוּב.

אֲבָל אֲנַחְנוּ שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹף

הַטּוֹב –

יְכוֹלִים לְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט.

מִישֶׁהוּ עִם פִּנְקָס בַּיָּד רוֹשֵׁם –

הוּא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹנוֹת מְסֻבָּכִים לְהַפְלִיא

לָתֵת מַתָּנוֹת בִּמְקוֹם

כָּל הַדְּבָרִים הַנִּגְזָלִים.

לוּ רַק נֵדַע לִשְׁכֹּחַ –

נוּכַל לִשְׂמֹחַ בַּצַּעֲצוּעִים הַחֲדָשִׁים.

הַסִּפּוּר הוֹלֵךְ הָלֹךְ וּבָכֹה, הָלֹךְ וּבָכֹה

עוֹד מְעַט –

עוֹד מְעַט וְנָבוֹא אֶל מָקוֹם שָׁם

הַסּוֹפִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּאַגָּדוֹת

בָּאִים לִמְחוֹת אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת.

אוּלַי הָאֱלֹהִים מֵת.

בְּאַחַד הַיָּמִים.

אוּלַי בְּאַחַת הַמִּלְחָמוֹת.

לוּלֵי הָאִמָּהוֹת שֶׁנִּשְׁאָרוֹת לְחַכּוֹת

עַד עוֹלָם –

לֹא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ, שֶׁמִּישֶׁהוּ

לֹא שָׁב.

הָאֳנִיָּה עָגָה בַּנָּתִיב הֶעָגֹל, תָּמִיד

מוּעָדָה לְהִשָּׂרֵף.

קוֹל הָעַוְלוֹת עוֹלֶה, צוֹחֵק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

אוּלַי הָאֱלֹהִים מֵת.

כְּאֵב עָיֵף שׁוֹתֵק מִצִּפִּיּוֹת לַשָּׁוְא.

הַיְלָדִים בָּאִים יוֹם-יוֹם

אֶל הַבַּיִת הָרֵיק.

הֵם אוֹכְלִים אֶת לַחְמָם, מַקְשִׁיבִים לַדְּלָתוֹת.

מְחַכִּים –

אִישׁ לֹא יָהִין לוֹמַר לָהֶם

כִּי הוּא לֹא

יָבוֹא.

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ בַּלֵּילוֹת הַכְּבֵדִים,

בַּחשֶׁךְ.

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא.

בַּשַּׁחַר הַצָּחֹר, בָּאַהֲבָה

נְשׁוּקַת הַחֲלוֹם.

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ בַּשִּׂנְאָה הַשְּׁחֹרָה

כַּבּוֹר.

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ בַּשִּׁירִים הַנּוּגִים.

הַקְשֵׁב אֶל הַצָּהֳלָה הַצּוֹחֶקֶת

יַיִן וְעָשָׁן –

אֵיךְ בּוֹכִים אֵלֶיךָ

בַּזִּמָּה הַמְסֹאָבָה.

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ בַּתְּהִלָּה הָרְעֵבָה לָעַד.

בָּעֲנָוָה שֶׁאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ –

בְּשֵׁם,

בְּלִי שֵׁם וְגוֹאֵל,

מְבַקְשִׁים אוֹתְךָ מֵאָז –

אַיֶּכָּה?

בַּשַּׁחַר רָאִיתִי אוֹתְךָ בַּתִּמָּהוֹן הַוָּרֹד.

אַחַר שָׁמְעוּ אוֹתְךָ בַּשִּׁירָה הַפְּרוּעָה שֶׁל הַצִּפֳּרִים

הַקְּטַנּוֹת.

פִּתְאֹם, זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְאַתָּה

הוֹשַׁטְתָּ יָדַיִם חַמּוֹת אֶל תּוֹךְ

הַשְּׁמָשׁוֹת וְנִכְנַסְתָּ

לַמִּטּוֹת לְהָעִיר אֶת הַשֵּׁנָה הַמִּתְפַּנֶּקֶת

הַמִּתְעַצֶּלֶת לָקוּם.

אַחַר הָלַכְתָּ בְּרַגְלֵי הַתִּינוֹקוֹת הַמּוֹעֲדִים

עַל הַמִּדְרָכוֹת.

וְהָיִיתָ בַּצָּהֳלָה,

וְהָיִיתָ בַּבֶּכִי,

וְהָיִיתָ בַּבַּנָּנוֹת אֲשֶׁר בִּידֵי הָאִמָּהוֹת.

אָז הָיָה חִיּוּךְ –

וְעֵינֵי הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלּוֹת הָפְכוּ זָהָב.

וְהָיִיתָ בְּזִמְזוּם הַדְּבוֹרָה הָעַז עִם רֵיחַ

הַדְּבַשׁ

וּבָאתָ אֶל הַיָּרֹק שֶׁל הָעֵצִים

בְּצֶבַע הַצֵּל.

בָּעֶרֶב –

כַּאֲשֶׁר הֶהָרִים וְהַיָּם קָרְאוּ

לָשׁוּב –

שָׁמְעוּ אֶת הַבְּכִי הַגָּדוֹל.

הַשֶּׁמֶשׁ דָּמְעָה דָּם

דָּמְעָה עֶצֶב

לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁחַק הַדּוֹעֵךְ:

בַּשַּׁחַר אָמַרְתָּ לָהּ דְּבָרִים, אֲשֶׁר לֹא

בָאוּ – –

עַכְשָׁו,

כַּאֲשֶׁר סָבִיב סָבִיב מָלֵא

אַיִן –

וְהַכּוֹכָבִים טֶרֶם נִדְלְקוּ, בּוֹא

לְהַגִּיד כִּי אַתָּה

יֶשְׁךָ.

מִתְדַּפֶּקֶת אֲנִי עַל שַׁעַרְךָ – וְאֶל הֵיכָלְךָ לֹא בָאתִי.

שִׂימֵנִי

עִם אַחֲרוֹן עֲשָׂבֶיךָ, אֲשֶׁר יַגִּיד לְךָ תְּהִלָּה.

לַצִּפֳּרִים נָתַתָּ צִיּוּצִים רַכִּים, וְהֵם לֹא יִיעֲפוּ מִזַּמֵּר.

לַפְּרָחִים שַׂמְתָּ עֲתֶרֶת-צְבָעִים, לָרֹן עִם אוֹר וְעִם עָב.

וְלַכּוֹכָבִים –

אֶת הַלֵּילוֹת הַחוֹלְמִים, לְמַעַן תִּשְׂגַּב

דִּמְמָתָם מֵאֶלֶף נִגּוּן.

לִי לֹא צִוִּיתָ מְאוּם – מִלְּבַד אֶת הַכְּמִיהָה.

תְּשׁוּקוֹתַי מְלֵאוֹת אֶת חַיַּי, מְמָאֲנוֹת לִגְוֹעַ

בְּאֶפֶס שִׁיר.

אֱלֹהִים!

לָמָּה נָמוּת? אֲנַחְנוּ

לֹא גָנַבְנוּ תַּפּוּחַ מִגַּנְּךָ.

נוֹלַדְנוּ מְגֹרָשִׁים,

מִחוּץ לְלַהַט הַשַּׁעַר שֶׁהֻטַּח

בְּפָנֵינוּ,

וְרַק כִּי קַר לָנוּ מְאֹד

תָּפַרְנוּ לָנוּ בְגָדִים.

מִנֶּגֶד עוֹלֶה

רֵיחַ בְּשָׂמִים מַבְשִׁילִים בְּגַנְּךָ,

מִנֶּגֶד

רוֹמְזִים הַפִּתְרוֹנִים הַגְּנוּזִים,

וְאָנוּ נֵלֵךְ

הָלֹךְ וְסָבֹב, הָלֹךְ וְסָבֹב, וְיָדֵינוּ פְּשׁוּטוֹת –

אוּלַי,

אוּלַי יִשֹּׁר גַּרְגִּיר קָטֹן, אוּלַי

קַו-אוֹר אֶחָד יָאִיר

עֵינֵינוּ.

וְתָמִיד אָנוּ חַיָּבִים לְךָ מָה

לֹא נָתַנּוּ עַד הַכֹּל.

אַתָּה קָרָאתָ לָנוּ

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, וַאֲנַחְנוּ

עוֹד לְרֶגַע נִרְדַּמְנוּ

אָמַרְתָּ לָנוּ לְהָבִיא

אֶת בְּנֵנוּ – וַאֲנַחְנוּ

עוֹד רֶגַע חִכִּינוּ

וְקִוִּינוּ;

עוֹד רֶגַע בָּכִינוּ,

וְאַחַר קַמְנוּ וּבָאנוּ וְהֵבֵאנוּ.

כָּל אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹאֵל מֵאִתָּנוּ אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים –

וְתָמִיד אָנוּ חַיָּבִים לְךָ מָה.

וְהָאֲדָמָה עָלֶיהָ נַעֲבֹר, אוֹתָהּ

אַתָּה בּוֹרֵא בָּשָׂר מִן הָאָדָם.

וְיוֹם יוֹם אַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ רָקִיעַ

חָדָשׁ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ הָרֵיחָנִית צוֹחֶקֶת, כִּי הִיא רוֹאָה

כַּמָּה יָפָה הִיא בִּרְאָיֵי הַטַּל.

וְאָנוּ רוֹאִים אֶת הָעֵשֶׂב

הַצָּעִיר,

הָעוֹלֶה לָרֶשֶׁת מְקוֹם הַשִּׂיחִים הַיְבֵשִׁים

שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְהָעֵשֶׂב נִיחוֹחַ

וָטוֹב!

וְאָנוּ מְבִינִים, אֱלֹהִים! –

לֹא סוֹלְחִים…

וְהַדְּמָעוֹת רוֹחֲצוֹת אֲבָנֶיךָ הָאִלְּמוֹת.

לְאַט לְאַט

אֲנִי פּוֹשֶׁטֶת

אֶת אַדֶּרֶת הַמְּלִיצוֹת הַיָּפָה

לִהְיוֹת

עֵירֻמָּה.

אוּלַי, עַתָּה, אוּכַל

לָשׁוּב אֶל הָעֵדֶן הַגָּזוּל

אֶת רֹאשִׁי הַכָּבֵד לְהַנִּיחַ

עַל לֵב הַשַּׁלְוָה,

לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן

לְרוּחַ הַיּוֹם

קוֹרֵא –

אַיֵּךְ, בִּתִּי.

מַגִּיעַ לְךָ!

מַגִּיעַ לְךָ כִּי נֵלֵךְ עִמְּךָ

בְּקֶרִי.

כַּמָּה בְּכִי נִגָּר עַל אֲבָנֶיךָ הַקָּרוֹת

וְאֵינְךָ אוֹסֵף.

כַּמָּה דָּם צוֹעֵק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

אַתָּה שׁוֹתֵק –

מַגִּיעַ לְךָ כִּי נֵלֵךְ עִמְּךָ בְּקֶרִי – –

אֶפְשָׁר לָצֵאת אֶל לֵילוֹת הַיָּרֵחַ הַנִּיחוֹחִים

לְסָאֵב בֶּעָשָׁן, בְּאֵדֵי הַשֵּׁכָר

לְהַבְרִיחַ בַּצָּהֳלָה הַפְּרוּעָה

אֶת הַדֻּמִּיָּה הַחוֹלֶמֶת.

רְאֵה –

מוּל הַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ, עוֹבְרִים

מַחֲזוֹת אֲחֵרִים

אֲפֵלִים

וְהַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ, עוֹדֶנּוּ

שׁוֹטֵף

אוֹרָה –

כְּאִלּוּ הַהַצָּגָה תוֹאֶמֶת.

לִקְרֹעַ!

אֶת הַתַּפְאוּרָה הָרֵיקָה הַזֹּאת.

לְהַשְׁאִיר אֶת הַחשֶׁךְ הַפָּעוּר מוּל שָׁמֶיךָ

הַבְּתוּלִיִּים.

לִנְאֹף,

לִגְּנֹב, לַחְמֹד,

לִזְנוֹת,

לְנַפֵּץ בַּקְבּוּקֵי יַיִן עַל רֹאשְׁךָ

הַשָּׁמַיִם

וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַדָּם נוֹטֵף עַל הָאֶצְבָּעוֹת הַבּוֹכוֹת

מוּל הַיֹּפִי הַנִּצְחִי שֶׁל תִּפְאַרְתְּךָ

לִרְצֹחַ, לִזְנוֹת,

הַיְלָדִים הָעֲיֵפִים שָׁבִים הַבָּיְתָה.

אֱמֹר לָהֶם מַשֶּׁהוּ טוֹב,

אָבִי.

א

יַלְדֵי כָל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים מַתָּנוֹת

לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ.

צוֹמְחִים עֵצִים בְּתוֹךְ הַבָּתִּים

אוֹרוֹת בְּרָכָה

לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ.

רַק הַתְּמוּנוֹת מִימֵי יַלְדוּתוֹ –

אֵין בָּהֶן אַף לֹא אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ

שִׂמְחָה.

תִּינוֹק שׁוֹתֵק בְּחֵיק

אֵם-בְּתוּלָה

מִסָּבִיב מַלְאָכִים.

בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת אֵין צַעֲצוּעִים, אֵין

גַּם אֶחָד לְשַׂחֵק –

אוּלַי רַק בָּהִלָּה

בִּגְלָלָהּ, הָלַךְ אַחַר כָּךְ

נוֹשֵׂא צְלָב

עַל כְּתֵפָיו

עַל רֹאשׁוֹ זֵר

קוֹצִים.

אִישׁ לֹא הָיָה עִמּוֹ

כַּאֲשֶׁר צָעַק לִבּוֹ.

דָּמוֹ נָטַף

עַל אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם הָאֲפֹרוֹת.

אִישׁ לֹא הָיָה עִמּוֹ

גַּם לֹא הַמַּלְאָכִים.

כַּמָּה חַג! כַּמָּה חַג

בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת.

ב

בּוֹא בַּלַּיְלָה לְהוֹרִיד אוֹתוֹ

מִכָּל הַצְּלָבִים.

פְּצָעָיו צוֹרְבִים, גּוּפוֹ כּוֹאֵב, הוּא עָיֵף

לִהְיוֹת אֵל.

בּוֹא בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר כָּל הַכְּנֵסִיּוֹת יְשֵׁנוֹת,

קַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹת רַכּוֹת וְהַשְׁכֵּב

אוֹתוֹ בְּמִטָּה וְהַמְצֵא לוֹ מְנוּחָה

כִּלְאַחַד הָאָדָם.

בּוֹא בַּלַּיְלָה, בּוֹא בַּיּוֹם, בּוֹא

בַּשַּׁחַר, בּוֹא בַּשְּׁקִיעָה, בּוֹא

כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא –

רְאֵה אוֹתָם כֻּלָּם, נוֹשְׂאִים

אֶת הַמַּשָּׂאוֹת – –

נַפֵּץ אֶת הַקּוֹרוֹת הָאֵלֶּה לִרְסִיסִים

וְטַע לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ שִׂיחִים קְטַנִּים וִילָדִים.

ג: שִׂיחַת יוֹם אָרֹךְ בְּאַנְגְלִיָּה

אָדָם קָם בַּבֹּקֶר בְּאַנְגְּלִיָּה וְאוֹמֵר: "קַר.

בֹּקֶר טוֹב".

הוּא מִתְלַבֵּשׁ, יוֹצֵא אֶל הָרְחוֹב הַטָּחוּב פּוֹגֵשׁ

אָדָם וְאוֹמֵר: “בֹּקֶר טוֹב. רָטֹב”.

וְעוֹנֶה לוֹ הָאִישׁ וְאוֹמֵר: “קַר. בֹּקֶר לֹא טוֹב”.

רוּחַ סוֹבֵב עַל פְּנֵי אַנְגְּלִיָּה

הָלֹךְ וְסָבֹב.

הוּא חוֹלֵף בַּדְּרָכִים נוֹשֵׁף:

“הָהוּ הָהוּ יוּ יוֹם זוֹעֵף”?

וְעוֹנִים לוֹ בָּתִּים רוֹעֲדִים בְּטוּרִים אֲרֻכִּים

וַעֲשַׁן אֲרֻבּוֹת מִתְעוֹפֵף:

“קַר וְרוּחַ רוֹדֵף”

גֶּשֶׁם דּוֹלֵף וְדוֹלֵף עָיֵף

הוּא מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת קוֹפְאוֹת אֶל הָאוֹר הָאָפֹר

מִתְחַבֵּט בְּמֶחְקַר הַתָּמִיד:

רָע טוֹב, רָע טוֹב.

וּמַחְלִיט

כִּי אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַחַמָּה הַקָּרָה וְהַיּוֹם

כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:

קַר וְרָטֹב.

כַּל הַיּוֹם שׁוֹטֶפֶת בְּאַנְגְּלִיָּה שִׂיחַת

רֵעוּת שֶׁל קֹר.

אוכספורד, 1964

הָרוּחַ רָץ בַּחוּצוֹת רְדוּף הַסְּתָו שֶׁבִּלְבָבוֹ.

הוּא סוֹטֵר עַל לֶחְיֵי הָאֲבָנִים הַחִוְרוֹת,

הוּא תּוֹלֵשׁ אֶת שַׂעֲרוֹת הָעֵצִים מֵרָאשֵׁיהֶם,

הוּא מַכֶּה בְּאֶגְרוֹפִים קְמוּצִים אֶל הַשָּׁמַיִם

הָאֲפֹרִים.

יָדָיו נִמְלָאוֹת דְּמָעוֹת שְׁחֹרוֹת שֶׁל

עֲנָנִים,

הוּא חוֹבֵט אֶת גּוּפוֹ בָאֲדָמָה הַקָּרָה

וּמְיַלֵּל

וּמְיַלֵּל…

עַכְשָׁו –

לוּ הָיִיתָ מוֹשִׁיט לוֹ יָד

חַמָּה,

קַו שֶׁמֶשׁ,

הָיִיתָ רוֹאֶה: פִּתְאֹם

חִיּוּךְ…

שָׁמַיִם כְּחֻלִּים נִצָּתִים בְּעֵינָיו.

הָיִיתָ רוֹאֶה:

הוּא שָׁב לִהְיוֹת

אָבִיב.

לַיְלָה אָפֵל –

הַיָּרֵחַ מֵאִיר עַתָּה אֶרֶץ אַחֶרֶת.

שָׁם –

הַשָּׁמַיִם לוֹחֲשִׁים לַחַשׁ סוֹד שֶׁל

לֶטֶף

עַל אֹזֶן אֲדָמָה-נַעֲרָה.

הָרוּחַ נוֹשֵׂאת –

רֵיחַ טַל וְרֵיחַ עֵשֶׂב

אֶל שִׂפְתֵי הָאוֹהֲבִים.

כּוֹכָבִים שָׁם תּוֹהִים: אֱלֹהִים, הַבֵּט וּרְאֵה

כַּמָּה חַג בְּעֵינֵי הַבָּתִּים

שָׁם בַּגַּיְא!

לַיְלָה,

לַיְלָה רֵיק וְאָפֵל.

כּוֹכָבִים עִוְרִים תּוֹעִים בַּשָּׁמַיִם.

גַּם אוֹר אֶחָד עַל הָאֲדָמָה

אֵינוֹ זוֹכֵר אוֹתִי.

אֶצְבָּעוֹת נוֹגְעוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת וְהַמַּנְגִּינָה

עוֹצֶרֶת נְשִׁימָתָהּ

מֵעֶדְנָה –

הַס. בְּעֶרֶשׂ הַמְנַעַנְעִים הַצָּחֹר, שָׁמָּה

נָמָה נְסִיכָה יְפֵהפִיָּה

שְׂעָרָהּ הַשָּׁחֹר עַל לֹבֶן מִצְחָהּ.

הִנֵּה הִיא מִתְעוֹרֶרֶת. הָאִישׁ לוֹטֵף עַכְשָׁו

אֲהוּבָה רְחוֹקָה. בְּכִלָּיוֹן

מְחַכָּה לוֹ כָּל הַשָּׁנִים.

הוֹ לְהִמֹּג בִּנְשִׁיקָה, הוֹ לָמוּת

בַּמְּתִיקוּת הַנִּגֶּרֶת. הִיא מְזַמֶּרֶת –

זֶה הַצְּלִיל הַנָּכוֹן. הִיא רַנָּה

הַמַּנְגִּינָה. אֶצְבָּעוֹת נוֹגְעוֹת

אֶצְבָּעוֹת. אֶצְבָּעוֹת נוֹגְנוֹת

אֶצְבָּעוֹת.

נְמָלִים נִדְרָסוֹת בְּרַגְלֵי מְכוֹנִית

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ…

לְנִיד כְּאֵב

הַתְּנוּעָה נֶעְצֶרֶת

זוֹכֶרֶת

וּמַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת.

הַשּׁוּרָה נִמְשֶׁכֶת,

נִמְשֶׁכֶת, נִמְשֶׁכֶת,

נְמָלִים קְטַנּוֹת נוֹשְׂאוֹת עַל גַּבָּן גַּרְעִינֵי-בָּר

לָאַמְבָּר –

שִׁירָת תְּהִלָּתָן קַיֶּמֶת לָעַד.

נְמָלִים נִדְרָסוֹת בְּרַגְלֵי מְכוֹנִית –

רַק הֵן לְבַדָּן לֹא תַּגַּעְנָה.

הִכַּרְתִּי אִשָּׁה אַחַת זְקֵנָה, אֲשֶׁר

שְׁתֵּי יָדֶיהָ יָקְדוּ

בַּכְּאֵב יוֹמָם וָלֵיל –

כְּמוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם יְגֵעוֹת, שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת

לְהֵרָדֵם.

וְהֵן עָשׂוּ זֹאת בִּגְלַל הָרַחֲמִים

לַלֵּב –

אוּלַי כָּךְ, בְּתַחְבּוּלָה,

תּוּכַלְנָה

לְשַׁכֵּךְ מְעַט אֶת בְּעֵרָתוֹ.

לוּא הָיָה מִי מֵבִיא אֵלֶיהָ

אֶת בְּנָהּ הַחַי,

לֹא הָיָה לִבָּהּ נִשְׂרַף

בְּשִׁדְפוֹנוֹ.

וְהַיָּדַיִם לֹא צְרִיכוֹת לְהַעֲלוֹת עַצְמָן

עוֹלָה.

הַשִּׂמְחָה הָיְתָה שׁוֹטֶפֶת בָּהֶן

כְּפֶלֶג צוֹנֵן –

לוּא יָכְלוּ יָדֶיהָ לִלְטֹף

רָאשֵׁי נְכָדֶיהָ

הַנּוֹלָדִים.

מַה כּוֹאֲבִים הֵם

הַנִּחוּמִים –

שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ

לְמֻכֶּיךָ.

יוֹם יָבוֹא, וְהַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל יָחֹג בְּשִׁפְעַת לִבְלוּבִים;

אֲדָמָה עֲרֻמָּה תִּתְכַּס בִּירַק דֶּשֶׁא רַעֲנָן,

וְהָרוּחַ הַשְּׁרוּבָה תִּרְוֶה בְּזִרְמֵי מַיִם חַיִּים,

רְגָעִים יַחֲלֹפוּ, וְהֵם בְּהִירִים וּשְׁלֵוִים מְאֹד.

אַךְ אַשְׁרֵי אֲשֶׁר יִשָּׂא בְּדָמָיו לַהַט יָמִים רִאשׁוֹנִים

יְקוֹד-מֶרְחָבִים צוֹרֵב.

יוֹם יָבוֹא, וּשְׁבִילֵי דְרָכִים יְתוֹמוֹת יַעֲטוּ כְּבִישִׁים מַבְהִיקִים;

מְכוֹנִיּוֹת תִּשְׁטֹפְנָה בְּגַלְגַּלִּים חוֹפְזִים לְהָבִיא אָדָם לְמַכְבִּיר,

וְרִנַּת צְפִירוֹת תְּהַדְהֵד מִסָּבִיב,

עֵת אוֹר פָּנַסִּים בְּהִירִים יָנוּעַ שְׁכוּר-מֶרְחַקִּים.

אַךְ אַשְׁרֵי אֲשֶׁר יִגְנֹז בְּחֻבּוֹ אֶת זַעֲקַת הַבְּדִידוּת הַכְּבֵדָה

אֶת זִכְרוֹן הַצִּפִּיָּה הַמְּתוּקָה לַמְּכוֹנִית אֲשֶׁר בַּשְּׁבִיל הָאֶחָד.

יוֹם יָבוֹא, וְהַדְּמָמָה הַכְּבֵדָה תִּמָּלֵא קוֹלוֹת וּצְלִילִים חֲדָשִׁים.

הַמֶּרְחָב אֲשֶׁר יָדַע דְּמִי-קְדוּמִים, יִרָעֵד כֻּלּוֹ

לְקוֹל מִצְהֲלוֹת יְלָדִים בְּשַׂחֲקָם,

גַּרְגְּרֵי הֶעָפָר אֲשֶׁר זָעֲקוּ מִצָּמָא אֶל טִפּוֹת קְלוּשׁוֹת,

יִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד בִּשְׁטֹף אוֹתָם מַיִם רַבִּים, רַבִּים,

וְהַשִּׂיחִים הַקְּטַנִּים יַגְּבִּיהוּ מְאֹד אֶל עָל, אֶל עָל.

אַךְ אַשְׁרֵי אֲשֶׁר תִּרְעַד בְּנַפְשׁוֹ הֶמְיַת הַדְּמָמָה מִבְּרֵאשִׁית

וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר יִפְשֹׁט זְרוֹעוֹתָיו גַּם אָז,

אֶל אָפְקֵי מֶרְחַקִּים טְמִירִים.

רביבים 1947

בִּשְׁנַת תַּשַׁח נָתְנוּ לִי הַבַּחוּרִים

בַּיִת וְשָׂדֶה

שַׁי –

אָז הֵרַמְתִּי כָּל יָמַי מַשְׂאֵת.

כָּל חַיַּי אָמַרְתִּי אָז

לָתֵת –

אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר אֶת הַחוֹב.

מִשָּׁנָה לְשָׁנָה גָדֵל הוֹנִי לִבְלִי הַכֵּר

מִשָּׁנָה לְשָׁנָה אֲנִי עֲנִיָּה

יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

אֲנִי עֲנִיָּה עַד כְּאֵב

עֲנִיָּה עַד חֶרְפָּה.

אֵלִי! עֲזֹר לִי לִזְכֹּר, מַה

נָּתְנוּ לִי הַבַּחוּרִים בְּתַשַׁח.

לֹא לִשְׁכֹּחַ, אֵיךְ

שָׁאֲבוּ לִי מַיִם בְּנַפְשָׁם

מִן הַבּוֹר

אֵיךְ שָׁאֲבוּ לִי בְּדָמָם וַאֲנִי שָׁתִיתִי

וָאֶחִי – –

לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם

אֶת הַחוֹב.

אֱלֹהִים, תֵּן לָהֶם אַתָּה מֵאוֹצָרְךָ

הַטּוֹב

לַבַּחוּרִים אֲשֶׁר מִתַּחַת לַאֲבָנִים

הַלְּבָנוֹת.

לָמָּה הֵם אֵינָם שָׁבִים?

הָאִמָּהוֹת מְחַכּוֹת. הַיְלָדִים

גְּדֵלִים וּמְחַכִּים.

לָשׁוּב, לוּ רַק יוֹם אֶחָד, לִרְאוֹת אוֹתָם

גְּבוֹהִים. הַגַּעְגּוּעִים צוֹמְחִים עָמֹק

אֶל רֶחֶם הָאֲדָמָה. מַצִּים

נִשְׁמָתָם עַד כְּלוֹת –

הֵם אֵינָם שָׁבִים. כָּל הַיּוֹם

הַדְּלָתוֹת קַשֻּׁבוֹת. לְבָבָן

נוֹפֵל עַל הַסַּף. "הוּא לֹא בָא,

הוּא לֹא בָא", בּוֹכוֹת הַדְּלָתוֹת. בַּלֵּילוֹת

הַתְּרִיסִים עֵרִים. יְדֵי הָאִמָּהוֹת

נֵרוֹת בּוֹעֲרִים עַל כָּל הַשְּׁבִילִים הַבָּאִים – –

וְהֵם אֵינָם שָׁבִים.

בּוֹא וְנָשִׁיר לְךָ שִׁיר

שָׂמֵחַ. – נֹאמַר

תּוֹדָה

עַל הָאֲוִיר הַתָּכֹל,

עַל הַלֶּחֶם הַטּוֹב,

עַל הַחֲלוֹמוֹת.

נֹאמַר לְךָ:

הַבֵּט, אֲנַחְנוּ צוֹחֲקִים!

הִנֵּה גַּם הַתִּינוֹקוֹת.

בּוֹא וְנֹאמַר לְךָ רַק דְּבָרִים

טוֹבִים.

לֹא נְדַבֵּר אֵלֶיךָ דָבָר עַל הַכְּאֵב,

הָרָעָב וְהַמָּוֶת.

לֹא נֹאמַר לְךָ מְאוּם

עַל הַבֶּכִי…

בּוֹא, וְנָשִׁיר לְךָ שִׁיר שָׂמֵחַ.

אַתָּה מֻכְרָח לִהְיוֹת

גִּבּוֹר!

– אַל תֵּלֵךְ…

לַטֵּף אֶת רָאשֵׁינוּ

הַיְגֵעִים,

וְסַפֵּר לָנוּ

סִפּוּר.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת חֲלוֹם עַל דַּף שֶׁמִּישֶׁהוּ חוֹרֵת עָלָיו מִלִּים

מְכֹעָרוֹת. עַל כֵּן אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת כָּל כָּךְ לִכְתֹּב

כָּחֹל. אֲנִי רוֹשֶׁמֶת מִלִּים שֶׁל אַגָּדָה. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת

אֶת הַדַּף הַצַּח

שֶׁהוּא הוֹשִׁיט לִי

בַּשַּׁחַר.

אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְלַהֵג אֶת הַמִּלִּים

הַמְּתוּקוֹת שֶׁהוּא לָחַשׁ לִי

בְּרֶגַע שֶׁל תֹּם.

בִּפְנֵי הַמִּלִּים הַתְּמִימוֹת שֶׁבְּעֵינֵי הַתִּינוֹקוֹת

עוֹד יֵשׁ לוֹ מְעַט בּוּשָׁה. אֲנִי מִתְעַלֶּמֶת. עֲדַיִן

אֲנִי יְכוֹלָה לְהַחֲזִיק בַּמַּבָּט הָזֶּה

שֶׁהוּא הִבִּיט בִּי בְּרֶגַע קָטֹן

שֶׁל אַהֲבָה.

הוּא לֹא יָהִין לְהַרְאוֹת לִי אֶת שֶׁהוּא –

שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ לוֹ שָׁם

בְּחִיּוּךְ רָע.

יוֹם יוֹם

שְׁלַח פֶּתֶק קָטָן.

שׁוּם דָּבָר לֹא תּוּכַל לְשַׁנּוֹת,

אֲבָל בְּתֵבוֹת הַדֹּאַר הַמִּתְמַלְּאוֹת

חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מַיִם וְחַשְׁמַל,

טְפָסִים שֶׁל מִסִּים,

כְּרוּזִים לַבּוֹחֵר –

שִׂים פֶּתֶק קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

שִׂמְחָה.

הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִּים מְצַפִּים –

מְצַפִּים בְּכָל זֹאת.

שְׁלַח לָהֶם פֶּתֶק קָטָן:

אַתָּה תִּרְאֶה –

הָאֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁמוֹת בְּחָפְזָה,

כְּאִלּוּ נָתַתָּ בָּהֶן

אוֹצָרוֹת שֶׁל זָהָב.

תֵּן לָהֶם סִימָנִים

הַנִּרְאִים כְּתִקְוָה.

אִישׁ אוֹבֵד בָּרְחוֹב הַגָּדוֹל –

לֹא תוּכַל לְשַׁנּוֹת, לֹא תוּכַל

לְשַׁנּוֹת.

אֲבָל לְיַד גָּדֵר בִּקְצֵה הָרְחוֹב

יָכוֹל לִצְמֹחַ פֶּרַח

קָטָן,

נַעֲרָה תַּשְׁקִיף בַּחַלּוֹן,

אוֹ כּוֹכָב אֶחָד מֵרִבְבוֹת הַכּוֹכָבִים

יְנַצְנֵץ מְאֹד לִהְיוֹת

יוֹתֵר קָרוֹב.

שׁוּם דָּבָר לֹא תוּכַל

לְשַׁנּוֹת.

אֲבָל לַשּׁוֹאֵל בְּלֵילוֹת עֲלָטָה

עַל עֶצֶב שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹן –

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

שְׁלַח-נָא פֶּתֶק קָטָן

שֶׁכָּתוּב עָלָיו – –

כִּלִּיתִי אֶת חַיַּי בַּבֶּכִי

עַל הַיָּמִים הַחוֹלְפִים.

בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי, כְּמוֹ זָהָב, הָאוֹר נָטַף וְרֵיחַ

מוֹר עוֹבֵר בַּשְּׁקִיעָה

שֶׁל הַיּוֹם הַגֹּוֵעַ.

לִבִּי כָּלֶה בַּבֶּכִי הַמָּתוֹק.

הוֹ הַבֶּכִי הַמָּתוֹק הַנִּגָּר

אֶל הַיָּדַיִם הָרֵיקוֹת לָעַד לְמַלֵּא

אוֹתָן מַנְגִּינוֹת.

הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי

ח. נ. ביאליק

הַכּוֹכָבִים שׁוּב אֵינָם מְרַמִּים

פָּשׁוּט – –

הֵם אֵינָם מַבְטִיחִים עוֹד

שׁוּם דָּבָר.

עֵינֵי פּוֹחֲחִים עֲצוּבוֹת

קוֹרְצוֹת אֶל הָאֲדָמָה:

בּוֹאִי, יַלְדָּה, נִתְלַטֵּף מְעַט בָּאוֹר –

בְּחשֶׁךְ-הַלֵּיל.

בַּבֶּכִי הַשּׁוֹתֵק שֶׁל הַיָּמִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת

נִחוּמִים. אֵינִי אוֹמֶרֶת: רְאִי,

הַשָּׁמַיִם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּים. הִנֵּה הָאֲדָמָה

עוֹמֶדֶת נֶצַח. אֲנִי אוֹמֶרֶת: הָעֶצֶב הַזֶּה וְהַכְּאֵב

חוֹלֵף כְּמוֹ עָנָן רוֹדֵף אוֹתוֹ הָרוּחַ. מַה

מָּתוֹק, אֲנִי זוֹכֶרֶת, יוֹם אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶשׁ אַחַר

יָמִים כְּבֵדִים מֵעֲנָנִים.

אֲנִי אוֹמֶרֶת: מְעַט הַדְּבַשׁ, עוֹדֶנּוּ

מְחַכֶּה לָךְ בִּגְבִיעִים גְּדוֹלִים

שֶׁל פְּרָחִים. מְעַט הַדְּבַשׁ,

אֲנִי זוֹכֶרֶת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁנֶּחְמַס.

מְעַט הַדְּבַשׁ. כִּבְשַׂת הָרָשׁ.

בַּבֶּכִי הַשָּׁקֵט שְׁל הַיָּמִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת

דִּבְרֵי נִחוּמִים.