מַה מְּנַסָּה הִיא

עִם יָמֶיהָ הַזְּהֻבִּים

כַּחוֹל?

אַלְכִּימָאִית לְלֹא סִכּוּי:

זָהָב אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֶיהָ.

מְבַקֶּשֶׁת הִיא לַהֲפֹךְ

נְשִׁיקוֹת גּוּף

מְתוּקוֹת

לְגַעְגּוּעִים עַזִּים

שֶׁל רוּחַ

וְאֶת הָרוּחַ הִיא מְבַקֶּשֶׁת

לִהְיוֹת

גֵּו לוֹהֵט.

נוֹגַעַת בַּבָּשָׂר וְגוֹוַעַת

לִנְגֹּע שָׁמַיִם

וְאִי-אֶפְשִׁי לָהּ, לֹא,

הִיא אֵינָהּ רוֹצָה

בִּבְכִי הָרוּחַ הֶעָקָר

שֶׁאִי אֶפְשָׁר

עָלָיו

לְהִשָּׁעֵן.

אַלְכִּימָאִית לְלֹא תִקְוָה.

יָמַי הַזְּהֻבִּים

כַּחוֹל

שׁוֹקְעִים.

t חיים מודרניים

כָּל שָׁבוּעַ אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת

בַּהוֹרוֹסְקוֹפּ,

שֶׁלְּךָ

וְשֶׁלִּי.

מַבְטִיחִים לְךָ: יְדִידוּת,

בְּשָׁעָה שֶׁלִּי רוֹמְזִים: פְּגִישָׁה.

לְךָ– הַרְפַּתְקָה סוֹעֶרֶת,

אַהֲבָה לָנֶצַח – הַשָּׁבוּעַ לִי.

מְאֻשֶּׁרֶת אֲנִי כַּאֲשֶׁר אוֹתְךָ

מַזְהִירִים: "זֶה שֶׁהֵשֵׂם לְךָ מֵבִין וְדוֹאֵג

מוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוֹלָל".

גַּם מִבְּלִי לְהָבִין בְּגוֹרֵם וְגַלְגַּל,

יָדַעְתִּי –

הִיא מוֹנָה אוֹתְךָ,

אַתָּה – אוֹתִי.

הוֹ מָתַי הָיָה זֶה?

לִפְנֵי כַּמָּה מִלְיוֹנֵי שְׁנוֹת-תֹּם?

נָשְׁקוּ כּוֹכָבֵינוּ

זֶה אֶת זוֹ.

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמְדוּ דֹם

מְאֻשָּׁרִים,

כָּל הַמַּזָּלוֹת סַבּוּנוּ–

כַּאֲשֶׁר כּוֹכָבֵינוּ נָשְׁקוּ

זוֹ אֶת זֶה.

t אני חושבת עליך

אני חושבת עליך / רחל נגב

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֵיךָ.

אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּטֶלֶפַּתְיָה אוֹמְרִים,

כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת

שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַגּוּפִים הַכְּבֵדִים,

יְכוֹלוֹת לְהִפָּגֵשׁ

גַּם בָּאֲוִיר

שֶׁבֵּין מֶרְחַקְּךָ לְמֶרְחַקִּי.

בֵּינֵינּו זָרְמוּ גַּעְגּוּעִים כְּנָהָר

וּלְרֶגַע קָטָן נִפְגְּשׁוּ גַם גּוּפֵינוּ.

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֶיךָ.

אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים

כִּי הַגַּעְגּוּעִים מְתוּקִים הֵם

וְעַזִּים

מֵאַהֲבָה –

אֵינָם מְבַקְּשִׁים לְהִפָּגֵשׁ.

t עשית לי עיר של זהב

עָשִׂיתָ לִי עִיר שֶׁל זָהָב,

וְעִיר שֶׁל כֶּסֶף,

עָנַדְתָּ לִי טַבַּעַת

עִם יַהֲלוֹם.

אֲבָל נַפְשִׁי חוֹמֶדֶת

אֶת אוֹצְרוֹת

הַתֶּבֶן, בַּמַּתְבֵּן הַנֶּעֱזָב

שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי.

לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא יוֹצֵאת נַפְשִׁי

לָחוּשׁ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,

מְלַקְּטוֹת זְהַב הַתֶּבֶן

מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתַי.

t אִם תִּתֵּן לִי אַהֲבָה אַחַת

מְשׁוֹרֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.

נַפְשׁוֹ הַצִּדְפִיָּה –

אֵיךְ תּוּכַל לָשֵׂאת אֶת הַנַּחַת?

וְהֵן עָלֶיהָ

לִהְיוֹת פְּנִינָה.

חוֹל צוֹרֵב וְצַעַר עַל בְּשָׂרָהּ הָרַךְ

הִיא עוֹמֶסֶת, וַחֲרָקִים

(אֵין דָּבָר שֶׁהִיא לֹא תּוּכַל לִרְדּוֹת מִמֶּנּוּ

דְּוָי).

וְהַכְּאֵב טוֹרֵף

בְּשָׂרָהּ וּמָתוֹק הַכְּאֵב,

וְדִמְעָה בְּלִבָּהּ

וּבְלֵב הַדִּמְעָה חִיּוּךְ

וְהִיא הַפְּנִינָה –

מְשׁוֹרֵר רוֹצֶה לִהְיוֹת

מְאֻשָּׁר.

הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת

יְעָרִים אוֹ בְּרָקִים אוֹ סְעָרוֹת

לִשְׁאֹג

אֶת אָשְׁרוֹ

אֶת תִּפְאֶרֶת עוֹלָמְךָ, אֱלֹהִים.

אִם תִּתֵּן לִי אַהֲבָה אַחַת –

צוֹעֶקֶת נַפְשׁוֹ

אֲנִי אַדְלִיק לְךָ מַשּׂוּאוֹת עַל כָּל הֶהָרִים!

אֶצְבְּעוֹתַי אֶצְרֹב בְּכָל גַּחֲלֶיךָ

לַחֲתוֹת בִּשְׁבִילְךָ אֶת כָּל הָעַרְמוֹנִים.

t שיר של סתו

הָעֵץ בּוֹכֶה, עָלָיו זוֹלְגִים לַנַּחַל.

הוּא שָׁר אֶת שִׁירִי עַל הַסְּתָו.

וּבְכִי עָלֶה שֶׁנֶּעֱקָר מֵעֵצוֹ

הוּא כְּאֵב הַקְּרִיעָה שֶׁל עֶצֶם מֵעַצְמוֹ–

רַק שֶׁאֵין בּוֹ כִּעוּר.

הוֹ, שׁוּבָה!

רַק אַתָּה יָכוֹל לִזְכֹּר

כַּמָּה אֲנִי יָפָה.

הַנַּחַל נִרְדָּף בָּרוּחַ.

נְעוּרָיו הַמְּתוּקִים אוֹבְדִים אֶל הַיָּם הַמָּלוּחַ.

קוֹל בִּכְיוֹ – פִּכְפּוּךְ הַלֵּב,

וְרַק שֶׁהַלֵּב הוּא הַדָּם.

הָרוּחַ הוֹמָה וְאֵין לָהּ מְנַחֵם.

שִׂפְתֵי עַלְעָלִים שֶׁהִיא נָשְׁקָה אֶתְמוֹל –

אֵינָם הָאִוְשָׁה הַיְבֵשָׁה שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת עַכְשָׁו,

וְהִיא בּוֹכָה אֶת בִּכְיִי.

וְרַק שֶׁהָרוּחַ חַיָּה לְעוֹלָם.

– – – שֶׁהָיִיתָ אֲהוּבִי,

שׁוּבָה!

רַק אַתָּה יָכוֹל לִזְכֹּר

שֶׁהָיִיתִי אָבִיב.

t כְּבָשִׂים בַּשָּׁמַיִם וְגַם אֲנִי

כְּבָשִׂים בַּשָּׁמַיִם. וְגַם אֲנִי

כִּבְשָׂה אַחַת

צְמֵאָה

לִגְמֹעַ אֶת הַכָּחֹל-הַכָּחֹל –

בּוֹ לִטְבֹּל,

אוּלַי יַלְבִּין אֶת לִבִּי, הֶעָנָן הַשָּׁחֹר,

יָנוּחַ לִי.

אֲנִי רָחֵל צְמֵאָה. עָנָן

שָׁחֹר מַרְוֶה

אֶת נְאוֹת-דִּשְׁאִי

בְּמֵי-דֶּמַע

מְלוּחִים.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.