לאמא
איטה עידן (זלדין)
לבית וינר
זכרונה לברכה ולאהבה
דּוֹרוֹת שֶׁל נִדּוֹנִים לָמוּת עוֹבְרִים פֹּה וְשָׁרִים.
אוֹלַי הַכּוֹכָבִים גַּם הֵם שָׁרִים לְךָ שִׁירִים
וְשִׁירָתָם טוֹבָה לְךָ מִכָּל יְקַר שִׁירֵינוּ
אַךְ לֹא שַׁמַעְתָּ כּוֹכָבִים בּוֹכִים.
משוררת היא נערה
מאתרחל נגב
משוררת היא נערה
מאתרחל נגב
מְשׁוֹרֶרֶת הִיא נַעֲרָה.
נַעֲרָה כָּל יָמֶיהָ.
אַל תִּרְאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא בּוֹכָה
עַל הֶעָלִים, הַנּוֹבְלִים
כְּמוֹ פָּנֶיהָ, אַל תִּרְאוּ
שֵֶׁהִיא שָׁרָה עַל הַשֶּׁמֶשׁ
הַשּׁוֹקֵעַ, אַל תִּרְאוּנִי
שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה, שֶׁשְּׁזָפַנִי
הַחֹשֶךְ.
בֶּאֱשׁוּן הַלֵּב, שָׁם מְלַבְלֵב גַּן תָּמִיד,
גַּן נֶעְלָם. הַשַּׁעַר
נָעוּל עַל בְּלִימָה. הַשְּׁבִיל
אֲבָנָיו הֵן אָזְנַיִם
קַשּׁוּבוֹת לַמֶּרְחָק, אֵֶל הַדֶּרֶךְ
הָרֹאשָׁה, שׁוֹמְעוֹת מֶרְכָּבָה.
עֵינַיִם רוֹחֲצוֹת בַּאֲגַם יָרֵחַ
כָּסוּף, רוֹאוֹת
אַדֶּרֶת מַלְכוּת.
וְנַעַר תָּמִיד –
מְנַגֵּן בַּחֲלִיל רוֹעִים
עָשׂוּי קְנֵה סוּף.
הַגּוּף יָדַע הַרְבֵּה פְּעָמִים. אֲבָל
הַלֵּב הַבְּתוּלִי עוֹדֶנּוּ מְחַכֶּה
לַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה.
שֶׁתִּהֶיֶה נֶחְבֵּאת בְּסֵתֶר הַּמַּדְרֵגָה,
הוֹלֵלָה
כְּפַרְפָּר בִּשְׂדֵה הַשֶּׁמֶשׁ.
שֶׁתִּהְיֶה צִפּוֹר רוֹעֲדָה. שֶׁתִּהְיֶה אֵשׁ
שׂוֹרֶפֶת כָּל חַדְרֵי הַבָּשָׂר.
שֶׁתִּהְיֶה אוֹר.
גן נעול
מאתרחל נגב
גן נעול / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מִמִּלֶּיךָ נִפְעֲמָה נַפְשִׁי –
כָּךְ צָרִיךְ הָיָה גוּפִי
תַּחַת אֶצְבְּעוֹת הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּרוּחַ,
כְּשֶׁפִּיךָ נוֹשֵׁק אֵֶת פִּי.
אֲבָל הַשִּׁיר שֶׁבֵּינֵינוּ נִשְׁחַת אַרְצָה.
הוּא יָנִיעַ עֲרָשׂוֹת זָרִים.
אֱלֹהִים הֶחֱזִיר לְרֶגַע
אֶת אָדָם וְחַוָּה
אֶל הַגַּן הַנָּעוּל.
הוּא יוֹדֵעַ:
הֵם לֹא יֹאכְלוּ מִן הָעֵץ.
מַה מְּנַסָּה הִיא
מאתרחל נגב
מַה מְּנַסָּה הִיא
עִם יָמֶיהָ הַזְּהֻבִּים
כַּחוֹל?
אַלְכִּימָאִית לְלֹא סִכּוּי:זָהָב אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֶיהָ.
מְבַקֶּשֶׁת הִיא לַהֲפֹךְ
נְשִׁיקוֹת גּוּף
מְתוּקוֹת
לְגַעְגּוּעִים עַזִּים
שֶׁל רוּחַ
וְאֶת הָרוּחַ הִיא מְבַקֶּשֶׁת
לִהְיוֹת
גֵּו לוֹהֵט.
נוֹגַעַת בַּבָּשָׂר וְגוֹוַעַת
לִנְגֹּע שָׁמַיִם
וְאִי-אֶפְשִׁי לָהּ, לֹא,
הִיא אֵינָהּ רוֹצָה
בִּבְכִי הָרוּחַ הֶעָקָר
שֶׁאִי אֶפְשָׁר
עָלָיו
לְהִשָּׁעֵן.
אַלְכִּימָאִית לְלֹא תִקְוָה.יָמַי הַזְּהֻבִּים
כַּחוֹל
שׁוֹקְעִים.
חיים מודרניים
מאתרחל נגב
כָּל שָׁבוּעַ אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת
בַּהוֹרוֹסְקוֹפּ,
שֶׁלְּךָ
וְשֶׁלִּי.
מַבְטִיחִים לְךָ: יְדִידוּת,
בְּשָׁעָה שֶׁלִּי רוֹמְזִים: פְּגִישָׁה.
לְךָ– הַרְפַּתְקָה סוֹעֶרֶת,
אַהֲבָה לָנֶצַח – הַשָּׁבוּעַ לִי.
מְאֻשֶּׁרֶת אֲנִי כַּאֲשֶׁר אוֹתְךָ
מַזְהִירִים: "זֶה שֶׁהֵשֵׂם לְךָ מֵבִין וְדוֹאֵג
מוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוֹלָל".
גַּם מִבְּלִי לְהָבִין בְּגוֹרֵם וְגַלְגַּל,
יָדַעְתִּי –
הִיא מוֹנָה אוֹתְךָ,
אַתָּה – אוֹתִי.
הוֹ מָתַי הָיָה זֶה?
לִפְנֵי כַּמָּה מִלְיוֹנֵי שְׁנוֹת-תֹּם?
נָשְׁקוּ כּוֹכָבֵינוּ
זֶה אֶת זוֹ.
שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמְדוּ דֹם
מְאֻשָּׁרִים,
כָּל הַמַּזָּלוֹת סַבּוּנוּ–
כַּאֲשֶׁר כּוֹכָבֵינוּ נָשְׁקוּ
זוֹ אֶת זֶה.
אני חושבת עליך
מאתרחל נגב
אני חושבת עליך / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֵיךָ.
אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּטֶלֶפַּתְיָה אוֹמְרִים,
כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת
שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַגּוּפִים הַכְּבֵדִים,
יְכוֹלוֹת לְהִפָּגֵשׁ
גַּם בָּאֲוִיר
שֶׁבֵּין מֶרְחַקְּךָ לְמֶרְחַקִּי.
בֵּינֵינּו זָרְמוּ גַּעְגּוּעִים כְּנָהָר
וּלְרֶגַע קָטָן נִפְגְּשׁוּ גַם גּוּפֵינוּ.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֶיךָ.
אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים
כִּי הַגַּעְגּוּעִים מְתוּקִים הֵם
וְעַזִּים
מֵאַהֲבָה –
אֵינָם מְבַקְּשִׁים לְהִפָּגֵשׁ.
עשית לי עיר של זהב
מאתרחל נגב
עָשִׂיתָ לִי עִיר שֶׁל זָהָב,
וְעִיר שֶׁל כֶּסֶף,
עָנַדְתָּ לִי טַבַּעַת
עִם יַהֲלוֹם.
אֲבָל נַפְשִׁי חוֹמֶדֶת
אֶת אוֹצְרוֹת
הַתֶּבֶן, בַּמַּתְבֵּן הַנֶּעֱזָב
שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי.
לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא יוֹצֵאת נַפְשִׁי
לָחוּשׁ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,
מְלַקְּטוֹת זְהַב הַתֶּבֶן
מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתַי.
אִם תִּתֵּן לִי אַהֲבָה אַחַת
מאתרחל נגב
מְשׁוֹרֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
נַפְשׁוֹ הַצִּדְפִיָּה –
אֵיךְ תּוּכַל לָשֵׂאת אֶת הַנַּחַת?
וְהֵן עָלֶיהָ
לִהְיוֹת פְּנִינָה.
חוֹל צוֹרֵב וְצַעַר עַל בְּשָׂרָהּ הָרַךְ
הִיא עוֹמֶסֶת, וַחֲרָקִים
(אֵין דָּבָר שֶׁהִיא לֹא תּוּכַל לִרְדּוֹת מִמֶּנּוּ
דְּוָי).
וְהַכְּאֵב טוֹרֵף
בְּשָׂרָהּ וּמָתוֹק הַכְּאֵב,
וְדִמְעָה בְּלִבָּהּ
וּבְלֵב הַדִּמְעָה חִיּוּךְ
וְהִיא הַפְּנִינָה –
מְשׁוֹרֵר רוֹצֶה לִהְיוֹתמְאֻשָּׁר.
הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת
יְעָרִים אוֹ בְּרָקִים אוֹ סְעָרוֹת
לִשְׁאֹג
אֶת אָשְׁרוֹ
אֶת תִּפְאֶרֶת עוֹלָמְךָ, אֱלֹהִים.
אִם תִּתֵּן לִי אַהֲבָה אַחַת –צוֹעֶקֶת נַפְשׁוֹ
אֲנִי אַדְלִיק לְךָ מַשּׂוּאוֹת עַל כָּל הֶהָרִים!
אֶצְבְּעוֹתַי אֶצְרֹב בְּכָל גַּחֲלֶיךָ
לַחֲתוֹת בִּשְׁבִילְךָ אֶת כָּל הָעַרְמוֹנִים.
שיר של סתו
מאתרחל נגב
הָעֵץ בּוֹכֶה, עָלָיו זוֹלְגִים לַנַּחַל.
הוּא שָׁר אֶת שִׁירִי עַל הַסְּתָו.
וּבְכִי עָלֶה שֶׁנֶּעֱקָר מֵעֵצוֹ
הוּא כְּאֵב הַקְּרִיעָה שֶׁל עֶצֶם מֵעַצְמוֹ–
רַק שֶׁאֵין בּוֹ כִּעוּר.
הוֹ, שׁוּבָה!
רַק אַתָּה יָכוֹל לִזְכֹּר
כַּמָּה אֲנִי יָפָה.
הַנַּחַל נִרְדָּף בָּרוּחַ.
נְעוּרָיו הַמְּתוּקִים אוֹבְדִים אֶל הַיָּם הַמָּלוּחַ.
קוֹל בִּכְיוֹ – פִּכְפּוּךְ הַלֵּב,
וְרַק שֶׁהַלֵּב הוּא הַדָּם.
הָרוּחַ הוֹמָה וְאֵין לָהּ מְנַחֵם.
שִׂפְתֵי עַלְעָלִים שֶׁהִיא נָשְׁקָה אֶתְמוֹל –
אֵינָם הָאִוְשָׁה הַיְבֵשָׁה שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת עַכְשָׁו,
וְהִיא בּוֹכָה אֶת בִּכְיִי.
וְרַק שֶׁהָרוּחַ חַיָּה לְעוֹלָם.
– – – שֶׁהָיִיתָ אֲהוּבִי,
שׁוּבָה!
רַק אַתָּה יָכוֹל לִזְכֹּר
שֶׁהָיִיתִי אָבִיב.
כְּבָשִׂים בַּשָּׁמַיִם וְגַם אֲנִי
מאתרחל נגב
כְּבָשִׂים בַּשָּׁמַיִם. וְגַם אֲנִי
כִּבְשָׂה אַחַת
צְמֵאָה
לִגְמֹעַ אֶת הַכָּחֹל-הַכָּחֹל –בּוֹ לִטְבֹּל,
אוּלַי יַלְבִּין אֶת לִבִּי, הֶעָנָן הַשָּׁחֹר,
יָנוּחַ לִי.
אֲנִי רָחֵל צְמֵאָה. עָנָןשָׁחֹר מַרְוֶה
אֶת נְאוֹת-דִּשְׁאִי
בְּמֵי-דֶּמַע
מְלוּחִים.
שירים לאמא
מאתרחל נגב
שירים לאמא
מאתרחל נגב
שירים לאמא
מאתרחל נגב
עכשיו אולי
מאתרחל נגב
עכשיו אולי / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
עַכְשָׁו אוּלַי אַתְּ נָחָה,
יְשֵׁנָה כַּאֲשֶׁר אָהַבְתְּ.
וּמַלְאָכִים שֶׁל רֹךְ
שׁוֹמְרִים כִּסְתוֹת-הַחוֹל.
עַכְשָּו יֵשׁ לִי פְּנַאי
לָתֵת לָךְ
אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נָתַתִּי לָךְ,
בָּחִפָּזוֹן.
לוּ הָיִית לוֹקַחַת – –
אָז הָיָה לִבִּי שׂוֹחֵק.
הָיְתָה לִי מִלָּה אַחַת,
שֶׁעָשְׂתָה אוֹתִי יַלְדָּה לָעַד.
אַךְ הִיא לֻקְּחָה מִמֶּנִי
בְּחֹזֶק-יָד.
הִתְעוֹרְרִי, הִתְעוֹרְרִי, וְלוּ רַק לְרֶגַע – –
עָלַי לוֹמַר לָךְ אֶת אַהֲבָתִי
אִמָּא.
י“ג חשון תשל”ב 1.11.1971
אִמִּי, עַכְשָׁו
מאתרחל נגב
אִמִּי, עַכְשָׁו כְּבָר מְלִיצָה לִי.
כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁבִילָהּ אִמָּהּ
שֶׁהָלְכָה צְעִירָה מִדַּי לְהִשְׁתַּכֵּן בַּמְּרוֹמִים,
אַךְ יָכְלָה לִקְטֹף מְלֹא-שָׁמַיִם כּוֹכָבִים נוֹצְצִים,
לִשְׁלֹחַ לְבִתָּהּ הַיָּפָה וְהַחוֹלֶמֶת, לְמַטָּה.
וַאֲנִי רְאִיתִים: חַצְצֵי אֲבָנִים כְּבוּיוֹתסוֹבְבִים סְבִיב רֹאשָׁהּ הַזָּקוּף וְהַגֵּא,
צוֹנְחִים לְרַגְלֶיהָ, בְּאֵין אֹמֶר וּבְאֵין דְּבָרִים
חוֹסְמִים שְׁבִילָהּ.
זכרך עמי
מאתרחל נגב
אָמַרְתִּי אֶזְכְּרֵךְ: פַּרְפַּר זָהָב
לַשָּׁוְא אָמַר הַמְרִיא אֶל אֲחוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.
נָפְלוּ, נָבְלוּ, כְּנָפָיו.
אוֹ בַּשְּׁקִיעָה, בְּמוֹת הַשֶׁמֶשׁ
לִמְסֹךְ דִּמְעִי בִּדְמִי רָקִיעַ,
כְּאֵבִי – בְּפִצְעוֹ אָדֹם
לִנְגֹּעַ
בְּצַעַר הָעוֹלָם צַעֲרִי לְהָנִיחַ.
אֲבָל זִכְרֵךְ עִמִּי, שְׁבִיל דָּם
לְפֶתַח לִבִּי
וְאַשְׁמָתִי נֶגְדֵּךְ, מִכָּל קִירוֹת
צוֹעֶקֶת –
וּבְעִקְבוֹתַי – אֲנִי,
וְאַתְּ אֵינֵךְ, אִמִּי,
לְהַסְתִּירֵנִי.
אני רוצה לומר לך
מאתרחל נגב
אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לְךָ דָּבָר.
– הֲשָׁכַחְתָּ עַרְבֵי הַשֶּׁקֶט, עֵת
הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שְׁנֵינוּ
עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת, יָדִי
כִּמְעַט נָחָה בְּיָדְךָ,
וְהַָעֵֶרֶב יוֹרֵד בְּטִפּוֹת אוֹר
אַט, אַט,
מִן הַשָּׁמַיִם הַפְּתוּחִים
מְכַסֶּה רֹאשִׁי, כְּתֵפַי, נַפְשִׁי
שַׁלְוָה רַכָּה.
וְאִמָּא שֶׁלִּי חַיָּה
וַאֲנִי יַלְדָּתְךָ, אֱלֹהִים, הַקְּטַנָּה.
הוֹ, אֵיךְ הֶעֱרַמְתָּ עָלַי!
עַכְשָׁו, אֲנִי מֻכְרָחָה לוֹמַר לְךָ דָּבָר
רַע וּמְכֹעָר – –
כְּיֶלֶד נִמְלָט
מִיָּדָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל הַנַּעַר הַגָּדוֹל
שֶׁהִכָּהוּ –
חָבוּט וּמָרוּט וְסָרוּט
וּפָצוּעַ
הוּא מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ,
(בְּמֶרְחָק בָּטוּחַ)
דִמְעוֹת לְלֹא מְתִיקוּת יוֹרְדוֹת
מֵעֵינָיו, בָּאוֹת אֶל פִּיו,
נִקְווֹת אֶל לִבּוֹ,
עוֹלוֹת לְלֹא נִחוּמִים אֶל עֵינָיו.
עַכְשָׁו הוּא מֵרִים אֶבֵן כְּבֵדָה
וְזוֹרֵק
אֶל הָעֵבֶר הַהוּא.
(ראיתי סרטון)
מאתרחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
בארכיון קבוץ לוחמי הגיטאות שמוריםחמישה סרטונים על חמש ערים. כולן היו עיר ואם בישראל.
רָאִיתִי סִרְטוֹן
עַל עִיר יַלְדוּתִי הַלְּבָנָה
מִשְּׁנַת 1939
חֲצִי שָׁנָה אוֹ שַָׁנָה
לִפְנֵי.
מִישֶׁהוּ עָשָׂה סִרְטוֹן-תַּיָּרִים
עִם קַלּוּת הַדַּעַת וְהָשָּׁאוֹן וְהַדְּמָעוֹת הַנִּמְחוֹת,
וְהוּא לֹא יָדַע –
כִּי הוּא מַנְצִיחַ
אֶת הַצְּחוֹק הַיְּהוּדִי הָאַחֲרוֹן שָׁם.
זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת מִתְחַמְּמִים בַּשֶּׁמֶשׁ הַלְּבָנָה.
יְלָדוֹת עִם בִּרְכַּיִם עֲגֻלּוֹת
מְשַׂחֲקוֹת בִּ“קְלַאס”.
יְלָדִים וִילָדוֹת בְּעַרְדָּלַיִם וּמְעִילִים
בִּטְלָאִים שֶׁל פַּרְוָה,
מְקַפְּצִים כִּגְדָיִים בְּחוּצוֹת עִירִי הַלְּבָנָה.
אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ
מַה יֵעָשֶׂה לַיְלָדִים הָאֵלֶּה.
אַךְ הַזְּקֵנִים הַמֻּפְלָגִים
אִם יְשַׂחֵק לָהֵֶם מַזָּלָם –
אוּלַי יַצְלִיחו לָמוּת
לִפְנֵי עֲבוֹר הַשָּׁנָה.
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
שלג בירושלים
מאתרחל נגב
הִנֵּה הַשֶּׁלֶג שֶׁל יַלְדּוּתִי יוֹרֵד.
עוֹלֶה עַל פִּגּוּמֵי הַבָּתִּים, יוֹרֵד וְעוֹלֶה
בְּסֻלְמוֹת הָעֵצִים, בּוֹנֶה
לִי אַרְמְנוֹת חֹרֶף עִם גַּנֵּי הֵבְּדֹלַח.
– אַבָּא, אַבָּא הוֹרֵד לִי אֶת הַמִּזְחֶלֶת שֶׁבַּעֲלִיַָּה.
שָׁלוֹם אִמָּא, אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל הֶהָרִים הַלְּבָנִים.
קִלְקְלוּ לִי אֶת הַשֶּׁלֶג, לָקְחוּ לִי אֶת הַלֹּבֶן – –
צְעָדִים שְׁחֹרִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
מוֹעֲדִים יְהוּדַי בַּזֹּהַר הַקָּרוּשׁ.
– אֵלִי, אֵלִי, מָתַי יַעַזְבוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּפוּאָה הַזֹּאת!
– אַך הִנֵּה –
נִצָּלִים הֵם מִן הַקִּפָּאוֹן הַנּוֹרָא,
לָבוֹא בְּאֵשׁ הַכּבְשָׁנִים.
לֹבֶן רַךְ יוֹרֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם.
בַּעֲלִיַּת-גַּג בְּפוֹלִין מִזְחֶלֶת עֲזוּבָה.
כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג כְּאֶגְרוֹפֵי יְלָדִים
מַכִּים אֶל קַרְחוֹן הָרָקִיעַ.
ביקור בגרמניה 1973
מאתרחל נגב
אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה יָבֵשׁ הַדָּם.
יָבֵשׁ, נָמֹג, כָּלָה כֶּעָשָׁן. הֶעָשָׁן
שֶׁהָיָה עֲנַן-תָּמִיד
עַל שְׁמֵיהֶם
הָפַךְ אֵפֶר, הָאֵפֶר
פֻּזַּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ
בָּא בַּגַּנִּים, בַּשָּׁדוֹת,
דִּשֵּׁן אַדְמָתָם.
בַּחֲלוֹמוֹתַי הַצּוֹחֲקִים – –רָאִיתִי עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים
שׁוֹרְצִים בְּכָל נַהֲרוֹתָם,
מִפְלָצוֹת טוֹרְפוֹת עוֹלְלֵיהֶם הָרַכִּים,
דָּם בַּפֵּרוֹת הַכְּבֵדִים שֶׁל הָעֵצִים.
רָאִיתִי עֵצִים אֲדֻמִּים.– זֶה הַדָּם, צָחַקְתִי, זֶה הַדָּם
אוֹת קַיִן בְּמֵצַח צִמְחֵיהֶם
עַל כָּל הַר וְגִבְעָה
רַעֲנָן כָּל יוֹם,
לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם –
קַעֲרוֹת גַּרְגְּרִים מְתוּקִים
כָּבְדוּ עַל כָּל שֻׁלְחָן.
וְשׁוּקֵי מִינְכֶן וּפְרַנְקְפוּרְט
מְלֵאִים
מִזַּן אֶל זְנוּת
וְיהוּדִי נוֹהֵג בָּם.
אֶרֶץ סְבוּאָה בַּשֵׁכָר, אֲבוּסָה נַקְנִיקֵי-דָם.וְהַשָּׂטָן מִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעָם הַצּוֹהֵל, מַחֲזִיק
כְּנַף-אַדַּרְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים
– זְכֹר לִי, הוּא אוֹמֵר, זְכֹר
אֵיךְ יָצָאתִי לְפָנֶיךָּ
בִּשְׁנוֹת ל“ט – מ”ה
נִקְמַת דַּם יַלְדִּי הַקָּטָן לֹא עוֹד תֻּקַּם.
נותרתי לזכור
מאתרחל נגב
נוֹתַרְתִּי לִזְכֹּר
לֹא לִסְלֹחַ,
אֲפִלּוּ נִסָּיוֹן לְהָבִין
יֵשׁ בּוֹ סְלִיחָה.
אֲנִי בַּזֶּלֶת שְׁחוֹרָה מִלַּבַּת הַשְּׂרֵפָה.
הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת, הַמַּיִם
הַיָּמִים הָעוֹבְרִים
אֵינָם מְרַכְּכִים אֶת לִבָּה, אֲשֶׁר
הָפַךְ אֶבֶן.
אֲנִי עָשָׂן שָׁחוֹר. נָע וָנָד
בֶּחָלָל, אֲשֶׁר פַּעַם
הָיָה נִקְרַָא:
שָׁמַיִם –
מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא מְנוּחָה בְּחֵיק הָאֲדָמָה
שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד
לְכַסּוֹת עָלָיו.
ראיתי אשה נוסעת
מאתרחל נגב
ראיתי אשה נוסעת / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
וַאֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מִלְחָמָה כְּמוֹ לֶחֶם
יוֹמָם וָלַיְלָה
וְהַמִּלְחָמָה אוֹכֶלֶת בָּנוּ
וְאֵין אֲנַחְנוּ אֻכָּלִים –
רָאִיתִי אִשָּׁה בָּאוֹטוֹבּוּס נוֹסַעַת אֶל יַלְדָּהּ
הַחַיָּל.
מַחֲזִיקָה אֶגְרוֹפָהּ אֶל פִּיהָ הַפָּעוּר,
לֹא לִצְעֹק,
וְהִיא כְּמוֹ צִפּוֹר יְרוּיָה מִבִּפְנִים, נוֹפֶלֶת
וְאֵין רוֹאִים סִימָנִים.
וְהִיא נוֹסַעַת בְּשֶׁקֶט, נוֹשֶׁקֶת פְּנֵי
תְּמוּנָתוֹ הַנִּרְטֶבֶת –
וְהִיא שׁוֹתָה מִלְחָמָה.
הָאִמָּהוֹת רוֹצוֹת דְבָרִים אַחֵרִים. הָאִמָּהוֹת
רוֹצוֹת לְהָכִין מַטְעַמִּים לַבֵּן
הַשָּׁב בַּצָּהֳרַיִם,
לְהַלְבִּישׁ לוֹ סוּדָר בָּעֶרֶב,
רוֹצוֹת לִדְאֹג בַּלַּיְלָה –
מַה-זֶּה שֶׁפִּתְאֹם הִיא צְרִיכָה לְהָבִיא פְּרָחִים
בְּעוֹד שֶׁנַּפְשָׁהּ יוֹצֵאת לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת אַחֵרוֹת.
רָאִיתִי אִשָּׁה נוֹסַעַת בַּדֶּרֶךְ לְאֵין גְּבוּל
עקדה
מאתרחל נגב
וְהַנַּעַר עוֹלֶה אֶל הָהָר.
עַל כְּתֵפוֹ תַּת-מִקְלָע עָרוּךְ.
– אַיֵּה הַשֶּׁה לְעוֹלָה, בְּנִי? שׁוֹאֵל הָאָב
הַנִּשְׁאָר בַּבַּיִת.
– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, אָבִי.
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר! קוֹרֵא הָאָב –
לֹא עַכְשָׁו, לֹא עַכְשָׁו,
עַד הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה.
(אמוֹר לאמהות ולאבות)
מאתרחל נגב
אֱמֹר לָאִמָּהוֹת וְלָאָבוֹת
כִּי הַבָּנִים עִמְּךָ –
יַחַד עִם הַמַּלְאָכִים וְהַכּוֹכָבִים
הַשָּׁרִים לְךָ תְּהִלָּה.
אֱמֹר לָאִמָּהוֹת אֲשֶׁר חָרְדוּ
שֶׁלֹּא תִנָּזֵק צִפָּרְנָם הַקְּטַנָּה.
כְּשֶׁהֵן יוֹצְאוֹת בַּלַּיְלָה,
לִלְקֹט אוֹתָם
אֶחָד אֶחָד –
וּבְיָדָיו מַבְרִיחוֹת צִפֳּרֵי-טֶרֶף שֶׁבַּחֲלוֹמָן,
כְּמוֹ רִצְפָּה בַּת אַיָּה.
אֱמֹר לָהֵֶן מָה.
מָה אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר לָאִמָּהוֹת
שֶׁיּוֹשְׁבוֹת יוֹם-יוֹם
לְיַד פֶּתַח בֵּיתָן,
שׁוֹמְעוֹת צְעָדִים קְרֵבִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ.
הרשות נתונה
מאתרחל נגב
טיול להיכלי האמנות והתרבות
מאתרחל נגב
טיול להיכלי האמנות והתרבות / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
לֹא הַרְחֵק מִן הַלּוּבְר, בְּפָּרִיז,
רָאִיתִי אִישׁ זָקֵן
לָבוּשׁ הָדָר-שֶׁעָבַר,
מְדַבֵּר בְּקוֹל
אֶל סֵפֶל קָפֵֶה מַהְבִּיל.
מַה הוּא אוֹמֵר שָׁם, בְּצָרְפַתִּית,
בְּשִׁבְתּוֹ כָּךְ לְיַד שֻׁלְחָנוֹ הַקָּטָן?
וַדַּאי הוּא הַדָּבָר
שֶׁאוֹמֵר אִישׁ אַנְגְּלִי
בְּאַנְגְּלִיָה, בְּאַנְגְּלִית,
וְרוּסִי בְּרוּסִית,
וְסִינִׁי בְּסִינִית,
וְאִישׁ אַנְגּוֹלָה בְּאַנְגּוֹלִית,
אֶת שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת, בְּלִי מִלִּים,
בְּעִבְרִית,
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
בְּאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵלַי
מִלְּבַד הָאֱלֹהִים
הַשּׁוֹמֵעַ כָּל-לְשׁוֹנוֹת בְּנֵי הָאֲדָמָה
וְאֵינוֹ נִגָּשׁ–
כְּשֵׁם שֶׁאֵין נִגָּשִׁים אֶל יֶלֶד
שֶׁעָיֵף מִלִּבְכּוֹת,
כִּי עוֹד מְעַט וְיֵרָדֵם.
לֹא הַרְחֵק מִן הַלּוּבְר בְּפָּרִיז
רָאִיתִי
כִּי הַבֶּכִי
– שֶׁיָּצָאתִי לְבַקֵּשׁ
סָגוּר בָּאֶבֶן, חָרוּת בַּבַּד,
נָטוּף בַּצֶּבַע, מְרַחֵף בַּמַּנְגִינָה –
הִנֵּהוּ כַּאן בְּמִשְׁקַע הַסֵּפֶל הָרֵיק.
הִנֵּהוּ בַּפְּסָלִים
הַעֲשׂוּיִים בָּשָׂר וּכְאֵב
שֶׁהֻשְׁלְכוּ כִּלְאַחַר יָד
בָּאֲטֶלְיֶה הַגָּדוֹל
שֶׁל אָמַּן הָאָמַּנִים.
וְתָמַהְּתִּי
לָמָּה זֶה יָצָאתִי
לְבַקְּשׁוֹ
בַּמֶּרְחַקִּים.
מה הספרים
מאתרחל נגב
מה הספרים / רחל נגב
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
מָה הַסְּפָרִים שֶׁמִּלֵּאתִי בָּם רֹאשִׁי.
נַפְשִׁי, יָדַי מְלֵאוֹת
הַתֹּהוּ. רֹאשִׁי
מֻטָּל בְּצֵל חֹרֶשׁ עָבֹת, מִתְעַלֵּף
מִמֶּתֶק הָאֲגָדוֹת.
בַּאֲפֵלַת הָרְחוֹב הָרֵיק שַׁעֲטַת סוּס.
אֲנִי חֲטוּפָה –
מִבִּיתִי הַחוֹרֵג,
מִשִּׁמְמַת יָמַי,
בִּזְרוֹעוֹת
אַבִּיר-הַגַּעְגּוּעִים-שֶׁאֵין-לָהֶם-תִּכְלָה.
אֶלֶף שָׁנִים
מְבַקֵּשׁ הוּא אֶת שֶׁעָרְגָה נַפְשׁוֹ,
נוֹדֵד
לִמְצֹא עֶרְגָּתִי
תְּאוֹמַת עֶרְגוֹנוֹ.
אֲנִי דוֹן קִיכַדָּה קְטַנָּה.
טַחֲנוֹת הָרוּחַ הַנִּרְמֶסֶת עַד עָפָר,
צוֹעֲקוֹת אֵלַי –
הִנְנִי וְאָקוּם וְאֶאֱסֹר מְכוֹנִיתִי
וְאֶדְהַר
אֶל הָאֹפֶק הַמַּאֲדִים,
אוֹ בָּרֶגֶל אֵלֵךְ
לִקְרַאת מַעֲשַׂי הַגְּדוֹלִים.
הִנְנִי – – –
אַךְ גּוּפִי הַסַּנְשׁוֹ לוֹחֵשׁ לִי:
הִשָּׁאֲרִי הִשָּׁאֲרִי
כַּאן לְָך הַנַּחֲלָה, הַבַּיִת, הַלֶּחֶם, הַמִּטָּה הָרַכָּה –
וְאֵינֶנִּי הוֹלֶכֶת.
וּבָעֶרֶב –
בּוֹעֲרוֹת כַּנְפֵי הַטַּחֲנוֹת בְּאַרְגְּמַן מַלְכוּת.
וְהָרוּחַ
עַזָּה וְחָפְשִׁית מַכָּה
בַּמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ.
וּכְצִפּוֹר לְכוֹדָה,
חוֹבֶטֶת בִּכְנָפֶיהָ עַד זֹב דָּם
נַפְשִׁי
עַל סֹהַר-חַיַּי.
וְאֵינֶנִּי הוֹלֶכֶת.
סוֹפֵר, הָיָה עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ
מאתרחל נגב
סוֹפֵר, הָיָה עוֹשֶׂה פֹּה מַשֶּׁהוּ:
בַּבֹּקֶר, בְּנוּחַ הַטַּל עַל הַשְּׁבִילִים
שֶׁל הַשָּׂדוֹת, שֶׁאֵינֶנִּי
בָּהֶם מְהַלֶּכֶת
הָיִיתָ בָּא לִקְרָאתִי –
אוֹ בַּצָהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ
רֵיחָן וָחַם
עוֹטֵף אוֹר
אֶת כָּל הָעוֹלָם –
מִלְּבַד אוֹתִי.
אוֹ בָּעֶרֶב. מֻכְרָח לִהְיוֹת בָּעֶרֶב.
מִקְּצֶה הַשָּמַיִם וְעַד קְצֵה הָאֲדָמָה
בָּאִים אֲזַי הַגַּעְגּוּעִים
בּוֹכִים, רוֹצִים אֶת אִמָּא –
אָז תָּבוֹא
רֹאשְׁךָ מָלֵא טַל וָבֶכִי
עִם עָצְבְּךָ אֲחִי-עַצְבוּתִי.
סוֹפֵר, הָיָה עוֹשֶׂה פֹּה מַשֶּׁהוּ.
אִי אֶפְשָׁר, שֶׁחַיַּי
חַיַּי-יְחִידַי
הוּא יִכְתֹּב בְּמֶשְׁפַּט-סִכּוּם אֶחָד:
"וְכָךְ בְּצִפִּיַת-אֵין-קֵץ, כְּצֵל עוֹבֵר
חָמְקוּ, חָלְפוּ חַיֶּיהָ".
אֲבָל הָאֱלֹהִים,
שֶׁחוֹרֵט הַיְצִירָה
בְּצִפֹּרֶן הַבַּרְזֶל,
בְּיָדוֹ הַחֲזָקַָה,
בָּאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה
שֶׁל הַמָּקוֹם,
הַזְּמָן
וְהָעֲלִילָה
שֶׁלֹּא לְפִי אַרִיסְטוֹ וְלֹא לְפִי הַמּוֹדֶרְנִיסְטִים –
מַָה אִכְפַּת לוֹ
לִרְשֹׁם
אֶת הַמִּשְׁפָּט הַנִּפְתָּל הַזֶּה:
"קָמָה בַּבֹּקֶר, מְחַכָּה לַצָּהֳרַיִם, בַּצָּהֳרַיִם
מְצַפָּה לָעֶרֶב, בָּעֶרֶב מְבַקֶּשֶׁת
לַיְלָה כִּי יָבוֹא לְנַשֵּׁק אֶת לִבָּהּ הַמִּתְיַפֵּחַ–
שֶׁהַפַּעַם, אַךְ הַפַּעַם, לֹא יַחֲמֹק, לֹא
יִמֹּג כָּאוֹר, כַָּאֲוִיר, כַּאֲשֶׁר הִיא
קָמָה בַּבֹּקֶר, מְחַכָּה לַצָּהֳרַיִם, מְצַפָּה
הָרְשׁוּת נְתוּנָה
מאתרחל נגב
אֶלֵֶף שָׁנִים הֵם כְּיוֹם אֶחָד בְּעֵינָיו.
אָז כַּמָּה חַיַּי בְּעֵינָיו?
וְאַף כִּי נוֹצַרְתִּי בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁעֵר
לְמַה דּוֹמָה אֲנִי בְּעֵינָיו:
נְמָלָה קְטַנָּה אוֹ צְרָצַר
מְצַרְצֵר בְּאֶחָד מֵיתָר, שֶׁהוּא גוּפוֹ,
אִם נִקַּח בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַגֹּבַהּ, מִמֶּנּוּ
הוּא מַשְׁקִיף עָלַי,
אוֹ אֶת הַנֹּמֶךְ הֶעָמֹק
מִמֶּנּוּ אֲנִי נוֹשֵׂאת עֵינַי אֵלָיו –
וְזוֹ נְקֻדַת הָעֲנָוָה הַנְּכוֹנָה.
לַחֲצֹב בִּי הָאֶמוּנָה שֶׁתַּצִּית
אוֹתִי בַּמַּנְגִּינָה, אֵלֶיהָ
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת כָּל חַיַּי.
אוֹ נְקֻדַּת הַכְּפִירָה. לְיַדּוֹת אֲבָנִים
אֶל הַמָּקוֹם הַמְשׂעָר שֶׁבֶּחָלָל. לָחוּשׁ
אֶת הַצְּרִיבָה הָעַזָּה שֶׁל אֶצְבְּעוֹתַי הַפְּצוּעוֹת
כְּדֵי שֶׁפַּעַם אַחַת, אוּלַי פַּעַם אַחַת
אוּכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ
אוֹמֵר לִי דְּבַר-מָה.
הָרְשׁוּת נְתוּנָה.