שִׁמְעוֹן וְלֵוִי ¹

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי־חָמָס

מְכוֹרוֹתֵיהֶם (בראשית מ"ט).

הַקְדָמָה

פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ קֹרְאִים

עַל־דְּבַר בָּנִים סוֹרְרִים, מוֹרִים

הַמַּדְאִיבִים לֵב אֲבוֹתָם. –

הִנֵּה, לְמָשָׁל, אֵל, שֶׁשְּׁמוֹתָם

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הָיוּ: שְׁנֵיהֶם

תַּחַת כַּלּוֹת יְמֵי נְעוּרֵיהֶם

בַּלִּמּוּדִים וְלַעֲשׂוֹת טוֹב

הָלְכוּ בָטֵל עַל פִּי רֹב

בָזוּ לְמוּסַר אָב וָאֵם

וַיִּשְׁתֹּבְבוּ כָל הַיּוֹם.

לַמַּהֲתַלּוֹת שְׂחוֹקִים שׁוֹנִים,

הָיוּ תָמִיד הֵם נְכוֹנִים;

לְהִתְגָּר² בָּאֲנָשִׁים, לְעַנּוֹת

חַיּוֹת, לִגְנֹב פְּרִי בַגַּנּוֹת,

לַחְמֹד לָצוֹן – נָעַם לָמוֹ

מִלָּשֶׁבֶת בְּבֵית סִפְרָמוֹ.

אוּלָם – אוֹיָה! אוֹיָה! אוֹיָה!

אִם אַחֲרִיתָם עֵינִי רוֹאָה:

לְא עַלֵיכֶם, בָּנִים טוֹבִים,

אִם תַּחְפֹּצוּ לִהְיוֹת שְׁלֵוִים –

אַל נָא תֵלְכוּ בְדַרְכֵי נְלוֹזִים,

כְּשִׁמְעוֹן וְלֵוִי הָיוּ עוֹשִׂים:

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן

יֶשְׁנָם רַבִּים הָעֲמֵלִים

בְּגִדּוּל עֹפוֹת קְטַנִּים, גְּדוֹלִים;

רֵאשִׁית – לְקַבֵּל אֶת בֵּיצֵיהֶם

וְאַחַר גַּם אֶת אֶפְרֹחֵיהֶם;

שֵׁנִית – יִצְלוּם עַל הָאֵשׁ

וּלְמַלֵּא הַקֵּבָה יֵשׁ;

שְׁלִישִׁית – נְחוּצוֹת מְאֹד נוֹצוֹתָם:

בִּלְתִּי כָרִים עַל מִטּוֹתָם

קָשֶׁה לִישׁוֹן לְכָל אֲנָשִׁים,

גַּם לַגְּבִירִים גַּם לָרָשִׁים. –

וַתְּהִי אִשָּׁה אַחַת זְקֵנָה

וְלִשְׁכַּב בִּלְתִּי כַר מֵאֵנָה,

וְתַרְנְגֹל גֵּאֶה גַּם תַּרְנְגֹלוֹת

שָׁלשׁ קָנְתָה, שְׁמֵנוֹת, גְּדֹלוֹת.

אֲבָל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי חשְׁבִים;

“לָמָּה כֵן אֲנַחְנוּ ישְׁבִים?” –

וַיָּחִישׁוּ וַיְמַהֵרוּ

קַחַת לֶחֶם וַיִּגְזֹרוּ

אֶת הַפַּת לְאַרְבַּע מָנוֹת

עָבוֹת, יָפוֹת, כְּעֵין מִגְדָּנוֹת,

וּבִפְתִילִים קָשְׁרוּ אוֹתָן

כּמַרְאַת־צֶלֶב³ אֶל אַחְיוֹתָן.

שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם, וַיַּעֲרִיכוּן

הֵיטֵב יַחַד, וַיַּנִּיחוּ

הָאֲרוּחָה זֹאת הַשְּׁמֵנָה

שֶׁלִּי בַּחֲצַר הַזְּקֵנָה. –

כִּרְאוֹת תַּרְנְגֹל הָעַד⁴

פָּצָה חִישׁ אֶת פִּיו הַחַד

וַיָּרִיעַ: “קוּקִירִיקוּ!” –

וְהַתַּרְנְגֹלוֹת רָב לֹא חִכּוּ

וַתָּעֹטְנָה אֶל הַטֶּרֶף

וַתֹּאחַזְנָה מִבְּלִי־הָרֶף.

אֶפֶס כְּהָחֵל אִישׁ אֶת מָנָתוֹ

חִישׁ לִבְלֹעַ בְּכָל תַּאֲוָתוֹ.

וְהִנֵּה שֵׁנִי אֵלָיו מֹשֵךְ –

אֶת הַחוּט וּבְחֵמָה נֹשֵׁךְ –

וְהָאֲרוּחָה לֹא לִבְלֹעַ

וְלֹא לְהָקִיא… בַּגָּבֹהַּ

חִישׁ הִתְנַשְּׂאוּ אַרְבַּעֲתַּיִם

וַיִּסַּקּוּ לַשָּׁמָיִם…

אֲבָל, הוֹי, בִּזְמוֹרַת־עֵץ

נִתְלוּ כֻלָּם… בָּא הַקֵּץ

לְאַרְבַּעְתָּמוֹ! – וְבִמְעוֹנָהּ

תִּשְׁכַּב, תָּנוּם אַט הַזְּקֵנָה –

וְהִנֵּה צַעֲקוֹת עֹפוֹתֶיהָ

חֹדְרוֹת, חֹדְרוֹת אֶל אָזְנֶיהָ;

וְמִבֵּיתָהּ חִישׁ יָצָאָה

וְהִנֵּה מֹל עֵינֶיהָ – זְוָעָה…

- "בְּכֶינָה, שְׁפֹכְנָה, עֵינַי, דְּמָעוֹת!

תַּרְנְגֹל טוֹב, תַּרְנְגֹלוֹת נָאוֹת,

אֵיךְ נִתְלֵיתֶם עַל הָעֵץ?!

הוֹי, לְתִקְוֹתַי בָּא הַקֵּץ!" –

מְלֵאָה יָגוֹן גַּם נֶעְכָּרָה

לָקְחָה סַכִּין בְּנֶפֶשׁ מָרָה

וַתּוֹרִידֵם מִן הַתְּלִיָּה,

וַתַאֲסְפֵם. מַר בּוֹכִיָּה,

כֻּלָּם יַחַד, וֶאֱלֵי מְעוֹנָהּ

שָׁבָה בְלַחַץ מְרִי־עִצְבוֹנָהּ, –

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן הָיְתָה זֹאת,

אַךְ הַשֵּׁנִי מָלֵא רְתֵת⁵:

מַעֲשֶׂה שֵׁנִי

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה לִמְנוּחָתָהּ

מְעַט הַזְּקֵנָה מִתּוּגָתָהּ,

בָּאָה פִתְאֹם הַמַּחֲשָׁבָה

הַנֶּחְמָדָה אֶל לְבָבָהּ:

הֵן לֹא תִפַּח חַיִּים בָּמוֹ

גַּם אִם תִּבְכֶּה נֶצַח לָמוֹ, –

טוֹב לִצְלוֹתָם וּבִמְנוּחָה

תְּהִי, לַמִּצְעָר, לָהּ אֲרוּחָה!

אָמְנָם, לָהּ מְאֹד הָיָה צַר

רְאוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה הַמַּר

אֶת אַרְבַּעַת עֹפוֹתֶיהָ,

נֶחָמָתָהּ בִּזְקֻנֶיהָ,

עַל הַתַּנּוּר שֶׁהֻנָּחוּ

וּלְאֵבָרִים שֶׁנֻּתָּחוּ –

אֲזַי זָכְרָה אֶת הָרְגָעִים

שֶׁהָעֹפוֹת אֵל הָנָּאִים

טִיְלוּ,⁶ הָלְכוּ מַעֲדָנּוֹת⁷,

עַל הֶחָצֵר וּבַגַּנּוֹת

וַיִּתְעַנְּגוּ עַל הַפֹּל,

שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַחוֹל –

זָכְרָה וּמֵעַפְעַפֶּיהָ

נָזְלוּ דְמָעוֹת עַל לְחָיֶיהָ…

וּבֵין כֹּה – וְעַל הַגָּג

חוֹגְגִים שִׁמְעוֹן וְלֵוִי חָג:

בְּעַד אֲרֻבָּה הֵמָּה רוֹאִים

בַּכִּירַיִם סִירוֹת מְלֵאִים

אֶת הָעֹפוֹת הָעֲשׂוּיִם

וְעַל הָאֵשׁ הֵם הֵיטֵב צְלוּיִם;

בְּמָרָק שָׁמֵן הָרַגְלַיִם,

הַכְּנָפַיִם, הַכְּרָעַיִם

שֹחוֹת אַט וְמֵרֹב עֹנֶג

כְּמוֹ תִמַּסְנָה שָׁם כַּדֹּנַג…

וּבָעֵת הַהִיא הַזְּקֵנָה

יָרְדָה (שָׁכְחָה כְּבָר עִצְבוֹנָהּ)

הַמַּרְתֵּפָה עִם קַעֲרָתָהּ

לְהָבִיא תַבְלִין⁸ לַאֲרֻחָתָהּ:

מְעַט כְּרוּב חָמוּץ וְבַקַלַּחַת

אַחֲרֵי בֻשְּׁלוּ – יַרְוֶה נַחַת…

וְעַל הַגָּג בֵּין כֹּה וָכֹה

לָקַח שִׁמְעוֹן חֶבֶל לוֹ

וְבְקָצֵהוֹ קָשַׁר וָו,

וּבְלִי טֹרַח וְעָמָל רָב

בָּאֲרֻבָּה הוֹרִידָהוּ

וּבִין רֶגַע הֶעֱלָהוּ

וְאִתּוֹ יַחַד – שְׁתֵי כְנָפָיִם…

עוֹד הַפַּעַם – וּכְרָעָיִם

עָל הוֹפִיעוֹ… אַחֲרֵי רֶגַע –

שְׁתֵּי רַגְלַיִם… וּבְלִי פֶגַע

הֶעֱלוּ שְׁנֵי אֵל הַשּׁוֹבָבִים

לְאוֹר הַלְּבָנָה, הַכּוֹכָבִים,

כָּל הָעֹפוֹת… דְּבַר הַסֶּלֶף⁹

רָאָה אָמְנָם אָז הַכֶּלֶב

וַיַּשְׁמִיעַ אֶת נְבִיחָתוֹ;

אוּלָם לַמְרוֹת אַזְהָרָתוֹ

יָרְדוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְאִטָּם

וְאֶת הָעֹפוֹת לָקְחוּ אִתָּם…

מֵהַמַּרְתֵּף חִישׁ עָלָתָה

אָז הַזְּקֵנָה עִם קַעֲרָתָהּ

וְאֶל הַתַּנּוּר קָרְבָה – – "הוֹי,

שׁוֹד וָשֶׁבֶר! אוֹי וַאֲבוֹי!

רַק הַכְּלַבְלַב עָשָׂה זֹאת!

הוֹי, בּלִיַּעַל!" – דִּבְּרָה רְתֵת¹⁰

אֶל הַכֶּלֶב: "אֲרוּחָתִי

גָּנֹב תִּגְנֹב?! אֶת תְּנוּאֲתִי

לָכֵן תֵּדָע"… – וּבַכָּף

הִכְּתָה אֹתוֹ בָּחֳרִי־אָף

עַל הָרֹאשׁ, עַל כָּל הַגֵּו…

הוֹי, מַה צָעַק הוּא מִכְּאֵב! –

וּבְמַחֲבֹאָם יֹשְׁבִים אַט

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי עִם הָעַד

וּמִתְעַנְּגִים בָּעֲדָנִים

עֲלֵי זוּ אֲרוּחַת־שְׁמָנִים. –

מֵעֲשֶׂה שֵׁנִי הָיְתָה זֹאת.

אַךְ הַשְׁלִישִׁי מָלֵא רְתֵת:

מַעֲשֶׁה שְׁלִישִׁי

הַכֹּל יָדְעוּ בִּכְפָרֵנוּ

מַר גַּמְלִיאֵל חַיָּטֵנוּ;

בִּגְדֵי־שָׁבָּת, בִּגְדֵי־חוֹל

הֵכִין הוּא בַכְּפָר לַכֹּל;

אַף גַּם תִּקֵּן בְּגָדִים יְשָׁנִים

גַּם לַבָּנוֹת גַּם לַבָּנִים,

אוֹ אִם חָסֵר כַּפְתֹּר אַחַד

אוֹ הַדְּבָקִים חַבֵּר יַחַד

גַּם מִתַּחַת גַּם מִמָּעַל –

הַכֹּל בְּיַד־אֱמוּנִים פָּעַל.

וּבִרְוָחָה פִּרְנְסָה אֹתוֹ

הַחַיָּטוּת וּבְנֵי בֵיתוֹ;

וּבִהְיֹתוֹ יָשָׁר, תָּמִים

הָיָה אָהוּב כָּל הַיָּמִים. –

אֲבָל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי גָּמְרוּ

לְהַרְעִימֵהוּ, וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ

כֵּן גַּם עָשׂוּ: לִפְנֵי מְעוֹן

מַר גַּמְלִיאֵל שָׁטַף בְּאוֹן

נַחַל מַיִם, וְעַל מַעְבָּרָה

שֶּׁהֻנָּחָה שָׁם, מְאֹד קְצָרָה,

עָבְרוּ כָּל אַנְשֵׁי־הַכְּפָר,

גַּם הַצֹּאן, גַּם שׁוֹר וָפָר. –

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לָקְחוּ מְגֵרָה

וַיָּחֵלּוּ לִגְזֹר מְהֵרָה

אֶת הַגֶּשֶׁר, וּבְכַלּוֹתָם

אֶת מְלַאכְתָּמוֹ – קוֹל קְרִיאוֹתָם

חִישׁ הִשְׁמִיעוּ: "חַיָּט, הוֹי!

גַּמְלִי, גַּמְלִי, צֵא־נָא, צֵא!" –

מַר גַּמְלִיאֵל סָבַל כֹּל,

אָפָס דִּבְרֵי־בוּז כָּאֵל

מְאֹד הִכְאִיבוּ אֶת לִבָּתוֹ;

קָם מִכִּסְאוֹ – וּבְעֶבְרָתוֹ

יָצָא מִן הַבַּיִת חִישׁ

לִרְאוֹת מִי הוּא זֶה הָאִישׁ,

הֵעֵז פָּנָיו כֵּן לְחָרְפֵהוּ,

לְנַבֵּל שֵׁם כְּבוֹד מִשְׁפַּחְתֵּהוּ –

וְעוֹד הַפַּעַם: "חַיָּט, צֵא!

גַּמְלִי! גַּמְלִי! בֹּא־נָא, בֹּא!" –

הִנֵּה הוּא עַל הַמַּעְבָּרָה…

פִּתְאֹם – קְרַח… “הוֹי צָרָה, צָרָה!”

עוֹד אַרְגִּיעָה – הוּא בַמָּיִם,

כִּמְעָט – נֶעְלַם מֵעֵינָיִם.

אוּלָם פִּתְאֹם, לְרָב־שְׂשׂוֹנוֹ,

שְׁנֵי אַוָּזִים רָאֲתָה עֵינוֹ

שֶׁאָז שָׂחוּ עַל הַמַּיִם –

מַהֵר הֵרִים הַיָּדַיִם

וּבְרַגְלֵימוֹ, אָחַז אוֹתָם…

וְהָאַוָּזִים בְּכָל כֹּחוֹתָם

שָׂחוּ, שָׂחוּ עַד הַחוֹף –

וּלְצָרָתוֹ בָּא הַסּוֹף.

אֲבָל תֹּצְאוֹת זֶה הַשְּׂחוֹק

הָיָה שָׁבָץ¹¹ גַּם בַּשּׁוֹק

גַּם בַּבֶּטֶן גַּם בַּלֵּב,

עַד כִּי צָעַק מֵרֹב כְּאֵב.

אוּלָם אִשְׁתּוֹ הַנֶּאֱמָנָה

(אִתָּהּ חַי כְּבָר שְׁלשִׁים שָׁנָה.)

לָקְחָה מַהֵר מִכְבָּשׁ¹² חָם

וַתְּחַמְמֵהוּ, וְחִישׁ־קַל קָם

מַר גַּמְלִיאֵל בָּרִיא אוּלָם

וַיְבָרְכֻהוּ כֻלָּם, כֻּלָּם. –

מַעֲשֶׂה שְׁלִישִׁי הָיְתָה זֹאת,

אַךְ הָרְבִיעִי מָלֵא רְתֵת:

מַעֲשֶׂה רְבִיעִי

הַכֹּל יֹדְעִים, כִּי הַתּוֹרָה

תָבִיא בְכָל הָאָרֶץ אוֹרָה;

וְכִי יְדִיעַת אַלֶּף־בֵּית

עוֹד לֹא תָרִים אִישׁ עַל נֵס;

וְכִי מִקְּרִיאַת רָב סִפּוּרִים

לֹא יֶחְכָּמוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים:

נָחוּץ לִלְמוֹד, לְהוֹסִיף דַּעַת.

לְהַטּוֹת אֹזֶן לָהּ שׁוֹמַעַת. –

וְזֶה הַחֶסְרוֹן מִנָּה כְבָר

מַר תַּרְנִיאֵל, רַב הַכְּפָר.

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי מְאֹד שְׂנֵאֻהוּ

וְתָמִיד שָׂחֲקוּ וַיִּבְזֵהוּ;

כִּי הָעוֹשֶׂה רָע לְרֵעֵהוּ –

זֶה לֹא יָחֹן גַּם מוֹרֵהוּ! –

וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים

אֱלֵי אַחַד הַחֲדָרִים

בְּבֵית הַמּוֹרֶה; שָׁם עָמָדָה

מִקְטַרְתֵּהוּ הַנֶּחְמָדָה.

שִׁמְעוֹן לָקַח אוֹתָהּ בְּיָדוֹ

וְלֵוִי עָזַר גַּם עִמָּדוֹ:

לָקַח אֲבַק־שְׂרֵפָה¹³ רָב

מִקְּנֵה־רֹבֶה¹⁴ מְלֵא־הַכָּף

וּקְנֵה הַמִּקְטׂרֶת כֹּל

סָכַר, מִלֵּא בְּזֶה הַחוֹל…

וּבְכַלּוֹתָם אֶת מַעֲשָׂמוֹ

בָּרְחוּ מַהֵר אֶל בֵּיתָמוֹ.

וּבָעֵת הַהִיא גַּם שָׁב,

אַחֲרֵי עָמָל וְטֹרַח רַב

מַר תַּרְנִיאֵל אֶל בֵּיתֵהוּ;

מַהֵר לָקַח מִקְטַרְתֵּהוּ

וַיַּקְטִירָהּ… וְהִנֵּה – "הוֹי!

מַה־זֶּה הָיָה? אוֹי! אוֹי! אוֹי! –

הַמִּקְטֹרֶת חִישׁ נֻפָּצָה

וּלְכָל־עֵבֶר הִתְפּוֹצָצָה;

וְאִתָּה יַחַד כָּל הָרְהִיטִים¹⁵

הָעֲשׁוּיִם עֲצֵי־שִׁטִּים,

כָּל הַסִּירוֹת, הָאֲגָנוֹת,

כָּל הַכֹּסוֹת, הַצִּנְצָנוֹת –

וַעֲלֵי קֻפַּת אֵל הָרְסִיסִים

( זֶהוּ וַדַּי מַעֲשֵׂה־נִסִּים!)

שָׁכַב מַר תַּרְנִיאֵל חַי;

אֲבָל פְּצָעָיו הָיוּ דַי:

חָטְמוֹ, יָדָיו וּפָנֵיהוּ,

גַּם כָּל קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלֵּיהוּ

נִכְווּ בְּאֵשׁ אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה,

כְּמוֹ שִׁבֳּלִים מֵהַשְּׂדֵפָה.

וְיָמִים רַבִּים עַל מִטָּתוֹ

שָׁכַב, סָבַל אֶת מַחֲלָתוֹ;

יָמִים רַבִּים לֹא הֶאֱזִינוּ

תּוֹרַת פִּיהוּ, לֹא הֵבִינוּ

הַתַּלְמִידִים הֶחָרוּצִים

בִּגְלַל אֵלֶּה שְׁנֵי הַפְּרוּצִים!

וְאַחֲרֵי יַרְחֵי־מִסְפָּר שָׁלַח

אֵל אֲרוּכָה לוֹ וְעַד כָּלַח¹⁶

הָיָה בָרִיא; אַךְ מִקְטַרְתּוֹ

עוֹד לֹא עָמְדָה עַל מִשְׁמַרְתָּהּ. –

מַעֲשֶׂה רְבִיעִי הָיְתָה זֹאת.

וְהַחֲמִשִּׁי מָלֵא רְתֵת:

מַעֲשֶׂה חֲמִשִּׁי

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דּוֹד בַּכְּפָר,

אוֹ בָעִיר אִם הִנּוֹ גָר,

צָרִיךְ לִהְיוֹת מְנֻמָּס¹⁷, תָּמִים

וְאָז יֵאָהֵב כָּל הַיָּמִים.

מִדֵּי בֹקֶר יִדְרשׁ שְׁלוֹם

דּוֹדוֹ, וְאַף גַּם כָּל הַיּוֹם

יִיגַע לְהַקְשִׁיב אֶל אִמְרוֹתָיו,

גַּם יְמַלֵּא אֶת פְּקֻדּוֹתָיו:

יָבִיא מַהֵר לוֹ מִקְטַרְתּוֹ,

אוֹ מִצְנַפְתּוֹ עַל גַּבַּחְתּוֹ,

אוֹ גִּלְיוֹנֵי הָעֵתּוֹנִים¹⁸

וְעוֹד הֲמוֹנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים;

אוֹ אִם יָרַח לוֹ הַדּוֹד

הַטַּבַּק הֶעָתָק מְאֹד

וּמַשְׁמִיעַ עֲטִישׁוֹתָיו:

“פְּשִׁיק – פְּשִׁיק – פְּשִׁיק!” עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו, –

צָרִיךְ לְבָרְכוֹ: "יִנְעַם לָךְ

הַטַּבַּק שִׁנִּכְנַס בָּךְ!" –

אוֹ אִם יְאחַר שׁוּב אֶל בֵּיתוֹ –

לִפְשֹׁט מְעִילוֹ; מִדֵּי צֵאתוֹ –

לַגִּישׁ תָּמִיד לוֹ מַטֵּהוּ;

בְּקִצּוּר, יִיגַע רַק לְשַׂמְּחֵהוּ. –

אוּלָם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי כֵּן

אֵינָם עוֹשִׂים: בְּעֵינָם חֵן

מָצָא לְהַרְגִּיז אֶת דּוֹדָמוֹ,

לְהָתֵל בּוֹ מְאֹד נָעַם לָמוֹ:

הַכֹּל יֹדְעִים מָה הוּא זְבוּב –

קַיִץ¹⁹ בֵּינוֹת בַּעֲלֵי־עוּף:

הִנּוֹ יֹשֵׁב עַל הָעֵצִים,

גַּם בַּשָּׂדֶה אֹתוֹ מֹצְאִים.

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי עֵץ מָצָאוּ,

שֶׁשָּׁם זְבוּבֵי־קַיִץ רָאוּ,

וַיּוֹרִידוּם מִשָּׁם רֹב

אֶל גִּלָּיוֹן גָּדוֹל, טוֹב

וּמִתַּחַת כַּר הַדּוֹד

צָפְנוּ זְבוּבִים רַבִּים מְאֹד.

וְהַדּוֹד שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ

בַּחֲצִי לַיִל לִישׁוֹן שְׁנָתוֹ,

וְעַד מְהֵרָה נִרְדַּם נוּם,

כִּי בַבֹּקֶר הִשְׁכִּים קוּם –

אַךְ הַזְּבוּבִים, שֶׁהִנִּיחוּ

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, חִישׁ הִגִּיחוּ

מִמַּחֲבֹאָם וַיִזְחָלוּ

עַל הַכֶּסֶת²⁰ וַיִּתְעָלוּ

וַיִּשְׁתָּרְעוּ עַל הַמִּטָּה…

הַדּוֹד יָנוּם וְהִנֵּה – מְחִתָּה!

חָשׁ שָׂרֶטֶת רַבָּה בְּאַפּוֹ…

וַיִּתְעוֹרֵר חִישׁ וּבְזַעֲפּוֹ

אָחַז, הָטַף אֶחָד זְבוּב –

אוּלָם סְבִיבוֹת כָּל הַגּוּף

הִרְגִּישׁ פִּתְאֹם אֵיזוֹ נְשִׁיכָה…

מַהֵר הֵסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה

מֵעַל גֵּווֹ וּבְעֶבְרָתוֹ

עָזַב כָּלִיל אֶת מִטָּתוֹ…

אֲבָל גַּם אַחֲרֵיהוּ עָטוּ

הֲמוֹן זְבוּבִים וַיִּשְׂרָטוּ…

הַחֲמִשִּׁי הָיְתָה זֹאת,

אַךְ הַשִּׁשִּׁי מָלֵא רְתֵת:

מַעֲשֶׂה שִׁשִּׁי

לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, עֵת

כָּל הָאוֹפִים אוֹפִים אֵת

הַמַּמְתַּקִּים, הַמִּגְדָּנוֹת,

הַגְּלוּסקָאוֹת הַנַּעֲמָנוֹת –

חָפְצוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי גַּם

לֶהֱנוֹת מִמַּאֲכָלֵי טַעַם;

אַךְ הָאוֹפֶה סָגַר בֵּיתוֹ

מִמִּשְׁכָּנוֹ מִדֵּי צֵאתוֹ.

וּבְעַד הָאֲרֻבָּה מְהֵרָה,

יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם גְּזֵרָה,

לְבֵית הָאוֹפֶה אַט לְהִכָּנֵס

וְלִגְנֹב רָב מֵהַמִּגְדָּנוֹת.

וְכֵן גַּם עָשׂוּ כְּשֶׁאָמְרוּ,

אַף כִּי פְנֵיהֶם מְאֹד שָׁחָרוּ.

פִּתְאֹם נָפְלוּ אֶל הָעִיסָה,²¹

שֶׁהֵחֵלָּה בָהּ הַתְּסִיסָה,²²

וַיִּתְכַּסּוּ כִּבְאַדֶּרֶת

מֵעֲבָרִים בַּמִּשְׁאֶרֶת.

וּמֵרָחוֹק עַל הַקֶּרֶשׁ

יֵרָאוּ לְבִיבוֹת בִּכְלִי חֶרֶשׂ;

עַל הַכּסֵּא עָלוּ שְׁנֵיהֶם

וְאֶל הַשָּׁלָל שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם –

אַך הַכֵּס²³ נִשְׁבָּר מִתַּחַת

וְהֵמָּה נָפְלוּ אֶל קַלַּחַת

מְלֵאָה כֻלָּהּ נָזִיד חָם…

פִּתְאׂם בָּא הָאׂפֶה שָׁם

וַיּוֹצִיאֵם מִן קַלַּחַת

וּבֵין רֶגַע, בְּפַעַם אַחַת,

לָשׁ אֶת שְׁנֵי הַלַּקְקָנִים²⁴

וְעָשָׂה מֵהֶם שְׁנֵי לַחְמָנִים

וַיַּכְנִיסֵם אֶל תַּנּוּרוֹ,

שֶׁעוֹד הֵכִיל אָז אֶת אוּרוֹ.

וְאַחֲרֵי שָׁעָה אַחַת, שְׁתָּיִם

הוֹצִיא אוֹתָם לַכִּירָיִם –

הַכֹּל אָמְרוּ, כִּי אָבָדוּ.

אוּלָם חַיִּים עוֹד עָמָדוּ

וַיִּמָּלְטוּ עַל נַפְשׁוֹתָם

חַיִּים בְּרִיאִים אֶל אֲבוֹתָם. –

מַעֲשֶׂה שִׁשִּׁי הָיתָה זֹאת,

אַךְ הָאַחֲרוֹן מָלֵא רְתֵת:

מַעֲשֶׂה אַחֲרוֹן

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אוֹי לָכֶם!

בָּא הַקֵּץ לִמְשׁוּבַתְכֶם! –

לָמָּה נֹקְבִים אֶל הַמּוֹרִים

שָׁם בַּשַּׂקִּים חוֹרִים, חוֹרִים? –

הִנֵּה אִכָּר מֵהַכְּפָר

נֹשֵׂא שַׂקּוֹ מָלֵא בָר;

וֵיְהִי כַאֲשֶׁר צָעַד צְעָדִים

עַל דַּרְכֵּהוּ רַק אֲחָדִים. –

וְשַׂקּוֹ הוּקַל עַל שִׁכְמֵהוּ…

מַהֵר הָפַךְ אֶת רֹאשֵׁהוּ –

וּלְכָל עִבֶר הַזֵּרְעוֹנִים

הִתְפּזָרוּ שָׁם הֲמוֹנִים…

הִבִּיט נִדְהָם – וּמִנֶּגֶד

בֹּגְדִים שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בֶּגֶד²⁵ – –

וַיִּתְנַפֵּל בְּאַף עֲלֵיהֶם

וּבְעֶבְרָתוֹ הִשְׁלִיךְ שְׁנֵיהֶם

אֶל שַׂק אֶחָד וַיִּקְשְׁרֵהוּ

בְּחֶבֶל חָזָק וַיְבִיאֵהוּ

אֶל הַטּוֹחֵן מַר יִשָּׂכָר,

בְּאָמְרוֹ לוֹ: "הַיּוֹם, לֹא מָחָר,

טְחֹן לִי, רֵעַ יָקָר, זֹאת

וְאַל תִּתְמַהְמַהּ לַעֲשׂוֹת!" –

- תְּנָה־נָא הֵנָּה! – הֵא לָךְ, קַח־נָא! –

וְעַד מְהֵרָה אֶל הַטַּחְנָה²⁶

הוּבְאוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שְׁנֵיהֶם – – –

וּבָרֶכֶב²⁷ עַצְמוֹתֵיהֶם

פֻּזְרוּ, הוּדְקוּ לְאָבָק דַּק –

וַיֵּאָסְפוּ אֶל הַשַּׂק.

אַחֲרֵי לָקַח מַר יִשָּׂכָר

אֶת הַטָּחוּן, בְּיוֹם הַמָּחָר

וַיֹּאפֵהוּ לֶחֶם עָב

וַיְהִי לְעֹפוֹת מַאֲכָל רָב…

סוֹף

כַּאֲשֶׁר נוֹדְעָה זֹאת בַּכְּפָר –

לְאִישׁ לֹא הָיָה עַל זֹאת צָר:

- כֵּן, הַזְּקֵנָה אָמְרָה, עוֹד

אָז חָשַׁבְתִּי כִּי הַשּׁוֹד

עָשׂוּ הֵמָּה… לְעוֹשֵׂי רָעָה

עַד אַרְגִּיעָה אַחֲרִית בָּאָה! –

אָמַר חֶרֶשׁ מַר גַּמְלִיאֵל.

גַּם הַמּוֹרֶה מַר תַּרְנִיאֵל:

" תְּהִי נָא זֹאת לַמּוֹפֵת" – נְאֻמּוֹ

נָאַם בְּאָזְנֵי כֹּל לְתֻמּוֹ.

- זֶהוּ מוּסָר טוֹב לַנְּעָרִים!

חִוָּה גַּם הָאוֹפֶה דְבָרִים.

גַּם הַדּוֹד כְּלַל לֹא הִתְאַבֵּל

עַל שְׁנֵי קְרוֹבָיו, שֶׁאַךְ חַבֵּל

הַשְׁחִית יָדְעוּ… – "כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ,

סָח הָאִכָּר, כֵּן נֶעְנָסוּ"…²⁸

בְּקִצּוּר, הַכֹּל שָׂמְחוּ מְאֹד,

כִּי בָא קֵץ לְאַנְשֵׁי־שׁוֹד!

דן וגד: פתיחה

מִי לֹא שָׁמַע עַל דָּן וְגָד,

זֶה צֶמֶד־חֶמֶד, זוּג נֶחְמָד.

כִּי צֶמֶד־חֶמֶד גָּד וְדָן

לְכָל דְּבַר־שוֹבְבוּת מוּכָן:

לְהִתְהוֹלֵל, לְהִתְלוֹצֵץ,

לִגְרֹר פֵּרוֹת מֵעַל הָעֵץ,

אוֹ לְסַבֵּךְ חוּטִים שֶׁל סְלִיל,

לשְׁפֹּךְ מְעַט חוֹל אֶל תּוֹךְ הַבְּלִיל,

כָּל בְּנֵי אָדָם יָרְאוּ אוֹתָם,

לְסוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם.

וְהַדָּבָר לא טוֹב נִגְמר:

לְגָד וְדָן הָיָה סוֹף מַר.

תַּעֲלוּל רִאשׁוֹן

בְּשַׂר־הַתַּרְנְגֹל מִי לֹא טָעַם?

צְלִי חוּם וְחַם לַחֵךְ יִנְעַם.

בֵּיצָה שְׁלוּקָה או חֲבִיתָה

טוֹבָה מְאֹד הִיא בְּעִתָּה.

טוֹבָה נוֹצָה רַכָּה בַּכַּר

בְּלֵיל הַסְתָו רָטֹב וָקָר.

עַל כֵּן יָבִין אֲפִלוּ כְּסִיל,

כִּי תַרְנְגֹל הוּא עוֹף מוֹעִיל.

גַּם גְּבֶרֶת מַשָּׁה זאת הֵבִינָה,

וְלוּל לָהּ בֶּחָצֵר הִתְקִינָה.

שָׁלשׁ תַּרְנְגלות נָאוֹת

לַתַּרְנְגל בּוֹ נִכְנָעוֹת:

כָּל צַעַד מְהַלְּכוֹת אַחֲרָיו

וּמְצַיְתוֹת לְקִרְקוּרָיו.

לְכָל קְרִיאָה, לְכָל עֲצָה; -

וּמַטִּילוֹת כָּל יוֹם בֵּיצָה.

אַךְ מָה עוֹלְלוּ הֵם, דָּן וְגָד?

בְּבוֹא הַשֶׁמֶשׁ, יוֹם אֶחָד,

קָשְׁרוּ פְרוּסוֹת בִּשְׁנִי שְׂרוֹכִים -

שְׁרוֹךְ זֶה בָּזֶה, מְכֹרָכִים;

לשְׁנִי שְׂרוֹכִים קְצָווֹת אַרְבַּע, -

פְּרוּסָה לכל קָצֶה חֻבְּרָה.

עַל יַד הַלוּל בְּבוֹא הָעֶרֶב

סִדְּרוּ אוֹתָן שְׁתִי וָעֶרֶב.

בַּבֹּקֶר בָּא הַתַּרְנְגֹל,

ולא הִרְבָּה לִדְרשׁ, לִשְׁאֹל;

הוֹי, קוּקוּרִיקוּ, גְּבִירוֹתַי

תָּבֹאנָה חִישׁ, יַקִּירוֹתַי.

סְעוּדָה שֶׁל בֹּקֶר מוּכָנָה

לְכָל אֶחָד מָנָה, מָנָה."

אַחַר הַגִּיל מָה רָב הָאֵיד:

לֹא עוֹד יוּכְלוּ לְהִפָּרֵד!

מַקוֹר קָשׁוּר אֲלֵי מַקוֹר;

מִי יַצִילֶם? מִי יַעֲזֹר?

מְבַעְכְּעִים, מְצַפְצְפִים,

וּבְכַנְפֵיהֶם מְנַפְנְפִים;

שְׁמֹנֶה כְּנָפַיִם בְּנִפְנוּף קַל

הִתְרוֹמְמוּ בַּלָּאט אֶל עָל.

כָּבֵד הָעוֹף – בִּיעָף יִיעַף;

חָשְׁבוּ לָנוּם עַל עָנָף,

.

אַךְ פֹּה הִנֵּה הֵקִיץ הֵקֵץ:

אַרְבַּעְתָּם נִתְלוּ עַל עֵץ!

הַגְּבֶרֶת מַשָּׁה הַזְּקֵנָה

מֵעַל עֵינָהּ מָחֲתָה שֵׁנָה

וְהִתְפַּלְּאָה: מַה זֶּה פִּתְאוֹם

שָׁקַט הכֹּל לְאוֹר הַיוֹם?

פָּרְצָה הַחוּצָה מְבֹהָלָה:

מדוע נִשְׁתַּתֵּק לוּלָהּ?

לבָּהּ חִשֵּׁב לְהִתְפַּלֵּץ:

הָאַרְבָּעָה תְּלוּיִים עַל עֵץ.

"כָּל תִּקְווֹתַי.

חֲלוֹמוֹתַי

מָה רַב הָאֵבֶל! –

תְּלוּיִים עַל חֶבֶל".

אַךְ נְהִי וּבְכִי, מַה זֶּה יוֹעִיל?

תִּצְלֶה לָהּ צְלִי, פְּלֵטָה תָּצִיל.

בְּלֵב שָׁבוּר לִקְחָה סַכִּין:

סְעוּדַת מְלָכִים הַיּוֹם תָּכִין.

תַּעֲלוּל שֵׁנִי

בְּלֵב כּוֹאָב, בַּאֲנָחָה

הֵכִינָה מַשָּׁה אֲרוּחָה.

לְאַט הֵחֵל לִבָּהּ לִשְׁמֹחַ.

לִצְהֹל אֶל רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ.

שָׁכְחָה כִּמְעַט אֶת אָסוֹנָהּ.

לַאֲרוּחָה הִתְכּוֹנְנָה.

חָשׁב חָשְׁבָה: בִּשְׁעַת דָּחְקִי

הַצְלִי יֶעֱרַב־נָא לְחִכִּי

לִצְלִי מַתְאִים גַּם כְּרוּב חָמוּץ:

הָבָה אֶל הַמַּרְתֵּף אָרוּץ.

כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה – כָּךְ פָּעֲלָה.

וְרֵיח שֶׁל הַצְּלִי עָלָה

לִנְחִירֵיהֶם שֶׁל גָּד וְדָן.

שֶׁנֶּחְבְּאוּ בְּתוֹךְ הַגָּן.

וּמֶה עָשׂוּ שְׁנֵי הָלֵּצִים?

מַהֵר טִפְּסוּ עַל הָעֵצִים,

אַחַת וּשְׁתַּיִם, שָׁלשׁ אַרְבַּע -

יוֹשְׁבִים כְּבָר עַל הָאֲרֻבָּה.

הֶם שִׁלְשְׁלוּ חַכָּה דַקָּה

בַּמְּשִׁיחָה הָאֲרֻכָּה.

דָּגוּ הַצְלִי כְּמוֹ דָג מִמַּיִם -

וְחִישׁ בָּרְחוּ, אַחַת וּשְׁתָּיִם.

וּגְבֶרֶת מַשָּׁה הַזְקֵנָה

חָזְרָה לְמַעְלָה, הַמִּסְכֵּנָה.

וְהִיא רוֹאָה בְּלֵב נִפְעָם:

הַצְּלִי אֵינֶנּוּ, נֶעְלָם!

"אֲהָהּ! – קָרְאָה בְּבֶהָלָה -

מִי זֶה עָשָׂה הַנְבָלָה?"

וְעַל כַּלְבָּהּ, הוא “זִיק” נֶחְמָד,

לְבַסּוֹף נָפַל נְקָם הַחֲשָׁד;

“זִיק” מִיָּמָיו עוֹד לא זָלַל, –

עַל לֹא חֵטְא נֶעֱנַשׁ, אֻמְלָל.

זוּג נָאֶה זֶה, גָד וְדָן,

אָכְלוּ, שָׂבְעוּ, שָׁכְבוּ בַגָּן,

בְּפְנַּת צֵל נָאָה, מֻצְנַעַת;

כְּרֵסָם כִּמְעַט הִיא מִתְפַּקַּעת.

תַּעֲלוּל שְׁלישי

בְּאוֹתוֹ זְמָן, בְּאוֹתוֹ כְפָר

חַיָּט אֶחָד יָדוּעַ גָּר,

מְאֹד נֶחְמָד וּמְכֻבָּד,

תָּפַר, הִטְלִיא פִּשְׁתָּן וָבָד;

קָבַע כַּפְתּוֹר, תִּקֵן כָּל חוֹר,

גַּם מִבִּפְנִים, גַּם מֵאָחוֹר.

עַל עֲבוֹדָה שָׁקַד נִלְהָב.

כִּי אֶת מְלַאכְתּוֹ מְאֹד אָהָב.

אַךְ מַזָלוֹ הוּא מַזָל בִּישׁ:

“תַּיִשׁ בֶּן תַּיִשׁ”, נִקְרָא הָאִישׁ.

וְאִם אָדִיב הוא, רַךְ, טוֹב־לֵב,

אַךְ נוֹחַ הוּא לְהֵעָלֵב.

וְאוֹי לָזֶה אֲשֶׁר הִרְהִיב,

שְׁמוֹ בְּפָנָיו לְהַעֲלִיב.

מִי שֶׁקָרָא: תַּיִשׁ, מֶק מֶק"

מִהֵר לָנוּס לְהִתְחַמֵק.

“תַּיִשׁ” מַכּוֹת הִרְבִּיץ לא פַעַם

מֵרֹב הַכַּעַס וְהַזַּעַם.

עַל יַד בֵּיתוֹ, סָמוּךְ לַגָּן.

זָרַם שָׁם פֶּלֶג־מַיִם קָטָן.

מֵעַל לַפֶּלֶג קֶרֶשׁ צַר

הִנִּיחוּ שָׁם לְמַעֲבָר.

וּמֶה עָשׂוּ הֵם, דָּן וְגָד?

הַקֶּרֶש מְנַסְּרִים מְעָט;

שָׁרִים פַּזְמוֹן בְּקוֹל נָאֶה:

“מֶק מֶק, הַתַּיִשׁ, מֶק, מֶע־מֶע!”

תַּיִש קָפַץ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו.

הדַּעַת נִטְרְפָה עָלָיו,

בְּאַמַּת־עֵץ, קְנֵה־מִדָּתוֹ,

אָץ־רָץ לנְקֹם אֶת נִקְמָתוֹ.

תַּיִשׁ נִלְכֹּד נִלְכַּד בַּפָּח:

עֲלֵי הָגֶּשֶׁר אַךְ דָּרַךְ -

וְזֶה תַּחְתָּיו נִשְׁבַּר לִשְׁנָיִם.

וְהַחַיָּט נָפַל לַמָּיִם.

וְגָד וְדָן מוֹחֲאִים כַּפַּיִם:

“מַר תַּיִשׁ – מֶק – שׂוֹחָה בַּמָּיִם!”

סוֹפוֹ שֶׁל תַּיִשׁ הָיָה רַע, מַר,

אִלְמָלֵא בָּאוּ בָּרַוְזֵי־בָּר:

אֵלֶה הוֹשִׁיטוּ לוֹ רַגְלֵיהֶם,

וְהֵרִימוּהוּ בְּכַנְפֵיהֶם,

וּבְהִתְאַמְּצוּת מְיֹאָשָׁה

כָּכָה מָשׁוּהוּ לַיַּבָּשָׁה.

צִנָּה אָחֲזָה אֶת הַחַיָּט:

עָמק הָיָה, קָר הָאַמְבָּט;

וּכְשֶׁשָּׁב, כָּאַב הָגַב

וְזוֹ לְזוֹ נָקְשׁוּ שִׁנָּיו.

קוֹלוֹ צָרוּד, גְרוֹנוֹ נִחָר,

וְגַם רֹאשׁוֹ עָלָיו סְחַרְחָר.

יָשָׁב, מִסְכֵּן, לְיַד הָאֵשׁ.

לְהִתְחַמֵם, לְהִתְיַבֶּשׁ.

הַגְבֶרֶת תַּיִשׁ עֵצָה מָצְאָה:

אֶת בַּעְלָהּ הִיא גִּהֲצָה, -

לְכָל כְּאֵב יָפָה מַגְהֵץ:

לְסִבְלוֹת תַּיִשׁ בָּא הַקֵץ.

תַּעֲלוּל רְבִיעִי

לְעַם חִפּוּשִׁיוֹת בְּרָכָה,

שְׁנַת שֶׁפַע רַב וְהַצְלָחָה:

שׁוֹרְצוֹת, זוֹחֲלוֹת בְּכָל פְּנָה,

בְּכָל שְׁבִילִים שֶׁבַּגְנָּה.

וּבְמֹחָם שֶׁל דָּן וְגָד

נִצְנץ רַעְיוֹן אֶחָד נֶחְמָד:

עָבְדוּ, עָמְלוּ, שָׁקְדוּ שָׁעוֹת,

אָסְפוּ אַלְפֵי חִפּוּשִּׁיּוֹת.

אֶת הַשָּׁלָל הַנֶהְדָּר

שָׂמוּ בְּשָׂקִיקִים שֶׁל נְיָר.

דּוֹד מָרְדְּכַי אוֹהֵב לִישׁוֹן;

תָּמִיד הוּא בַּמִּטָּה רִאשׁוֹן.

עָלָיו חָשְׁבוּ הֵם, גָד וְדָן,

כְּשֶׁעָמְלוּ שָׁעוֹת בַּגָּן.

תַּחַת כַּסְתּוֹ, גַּם תַּחַת כָּר

תָּחֲבוּ אֶת שַׂקִּיקֵי הַנְּיָר

דּוֹד מָרְדְּכַי עָלָה בְּנַחַת

עַל מִטָּתוֹ, בְּלִי חֲשָׁשׁ אוֹ פַחַד.

וּכְבָר פָּתַח אֶת פִּיו לְנְחֹר;

פִּתְאוֹם: מַה שָּׁם עַל הָאָחוֹר?

וּפֹה? מַה זֶּה שׁוֹרֵץ פִּתְאוֹם

וּמְדַגְדֵּג? כְּלוּם זֶה חֲלום?"

דְּבַר־מָה זוֹחֵל, עוֹלֶה אֶל עָל,

מן הֶעָקֵב אֶל אֲגֻדָּל,

עַל הַיָּרֵךְ וְעַל הַגָּב,

עַל קְצֵה הָאַף דְּבַר־מָה נִצָּב

תָּפַס “חַיָּה” עַל הַצַּוָּאר,

וְרַעַד אֶת גּוּפוֹ עָבָר.

צוֹעֵק, בּוֹעֶט: „מַה זֶּה? מַה זֶּה?

מַה מְּדַגְדֵּג עַל הֶחָזֶה?"

וְהִנֵּה שׁוּב בְּבֵית הַשֶּׁחִי!

הַדּוֹד פָּרַץ כִּמְעַט בְּבֶכִי,

לָקַח גַפְרוּר וְחִישׁ־מהֵר

הִדְלִיק בְּיָד רוֹעֶדֶת נֵר;

וּלְעֵינָיו מרְאֶה נוֹרָא:

כָּל מָטָתוֹ מַמָּשׁ שְׁחוֹרָה.

חִפּוּשִׁיּוֹת, גַם שָׁם, גַּם כָּאן,

מְטַיְלוֹת, כְּמוֹ בַגָּן.

זַעַק הַדּוֹד בְּקוֹל גָדוֹל,

יַךְ עַל יָמִין וְיַךְ עַל שְׂמאל,

בַּיָּד, בָּרֶגֶל,בַּסַנְדָּלִים,

רצְפָּה כְּסְתָה רַב־חֲלָלִים.

מַכָּה עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין, -

כְּבָר בֹקֶר בַּחֲלוֹן הִלְבִּין.

נִלְחַם הַדּוֹד בְּכָל לֵבָב,

וּלְבַסוֹף נִגְמַר הַקְרָב.

דּוֹד מָרְדְּכַי, גְבּוֹר שְׁבַע־דָם,

שָׁכַב לִישׁוֹן, מִיָּד נִרְדָּם.

תַּעֲלוּל חֲמִשִׁי

לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד חַגִּים

מֵכִין אוֹפֶה עוּגוֹת־פְּרָגִים,

חַלּוֹת, כְּעָכִים וְתוּפִינִים,

מַעֲשֶׂה־מַאֲפֶה מְצֻיַּנִים.

וְגָד וְדָן חָשְׁבוּ היום

מִמַּמְתַּקָּיו מְעַט לטְעֹם.

אַךְ הָאוֹפֶה, גַּם הוּא פְּקֵּחַ:

נָעַל הַדֶּלֶת בַּמַפְתֵּחַ.

לְכָל צָרָה אַךְ יֵשׁ מוֹצָא;

גַּם גָּד וְדָן מָצְאוּ עֵצָה:

בָּאֲרֻבָּה שְׁנֵי הָזֵּדִים

יָרְדוּ שְׁחוֹרִים, כְּמוֹ שְׁנֵי שֵׁדִים.

בְּאַרְגָּז קֶמַח דָּן וְגָד

הִלְבִּינוּ תֵּכֶף וּמִיָּד.

לַכְּעָכִים נֶאֱנָחִים:

הִנֵּה לְמַעְלָה הַכְּעָכִים!

עָלוּ קָרְבוּ לַמָּטָרָה,

פִּתְאוֹם: קְרָךְ־טְרַךְ, אוֹי אוֹי, צָרָה!

כִּסֵּא נִשְׁבַּר וְהִתְפָּרֵק,

שְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים אֶל תּוֹךְ בְּצֵק

הֵיטֵב צָלְלוּ בָּעֲרָבָה;

אַלְלַי, צָרָה שְׁנִיָה קְרֵבָה!

מִפְּנֵי אוֹפֶה אַיךְ נִתְחַמֵּק,

אם הבָּצֵק כָּל כָּךְ דָּבֵק!

וְהָאוֹפֶה לַכּל מוּכָן:

שָׁטַח אוֹתָם עַל הַשְׁלְחָן.

וּבְתְנוּעוֹת זְריזוֹת, קָלוֹת

לָשׁ אֶת שְׁנֵיהֶם לִשְׁתֵּי חֲלוֹת.

עִבֵּד אֶת שְׁנֵי הַנְעָרִים,

וּבַמִּרְדֶּה אוֹתָם הַרִים

אָל תּוֹךְ תָּנוּר הַמַמְתָּקִים;

וְדָן וְגָד נֶאֱנָקִים:

“הוֹי” אֵיזֶה חֹם! לְבִלְתִּי שְׁאַת!

“הוֹי” לוּ יָכֹלְנוּ מִכָּאן לָצֵאת!"

סוֹף סוֹף מִקֵץ שָׁעָה קַלָּה

הוּצְאוּ מִשָּׁם (כְּמוֹ כָּל חַלָּה).

“הֵקִיץ קִצְכֶם” – אוֹפֶה חָשָׁב -

אַךְ כָּל עָמָל שֶׁלוֹ לשָׁוְא:

כִּי גָד וְדָן, כְּמוֹ עַכְבָּרִים.

בִּקְלִפָּתָם כָּסְסוּ חוֹרים;

אָכְלוּ, שָׂבְעוּ, בָּרְחוּ חִישׁ־חִישׁ

פֶּן שׁוּב יִפָּלוּ בִּידֵי הָאִיש.

בָּרְחוֹב קָרְאוּ אֶל הָאוֹפֶה:

“חֲלוֹת שֶׁלָּךְ עָלוּ יָפֶה!”

תַּעֲלוּל שִׁשִׁי וְאַחֲרון

הַכֹּל שְׁמֵחִים, פּוֹצְחִים בְּשִׁיר.

כִּי הַשָּׁנָה קָצִיר עָשִׁיר.

גַּם הָאִכָּר, שְׁמו יְהוּדָה.

בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ יָדָע:

גָּמַר לִקְצֹר, גָּמַר לָדוּש.

וְהָאָסָם מָלֵא, גָּדוּשׁ.

שַׂקִּים מִלֵּא בְּיוֹם אֶחָד;

אַךְ כָּאן אוֹרְבִים כְּבָר דָן וְגָד,

לַפְּעוּלָה מִתְכּוֹנְנִים:

הִנֵּה לָהֶם שְׁתֵּי סַכִּינִים.

אַחַת וּשְׁתַּיִם, שְׁרִיק־שְׁרִיק־שְׁרַק.

חוֹתְכִים, בּוֹקְעִים כָּרֵס שֶׁל שַׂק.

וְנֶחְבָּאִים בַּשְּׂעוֹרָה,

וְהַנֶּהֱנִים: לֹא רַע! לא רַע!

בָּא הָאִכָּר שַׂקִּים לִטְעֹן:

הֶחְלִיט הַיּוֹם לָצֵאת לִטְחֹן.

אַךְ מַה זֶה? - הָאִכָּר נִבְהַל -

הַשַּׂק הָיָּה פִּתְאוֹם כֹּה קַל;

מַה זֶה קָרָה: פָּנָה, הִבִּיט,

וּפִיו קְלָלָה רָעָה הִפְלִיט:

"לַעֲזָאזֵל! הַשַּׂק קָרוּעַ!

דָּגָן נִשְׁפָךְ כְּמוֹ מִמַּבּוּעַ!"

וְהִסְתּוֹבֵב, הִבִּיט הֵיטֵב:

מִי שָׁם בָּעֲרֵמָה יוֹשֵׁב?

“הָא, מְצָאתִיכֶם, הָזֵּידוֹנִים!”

אַךְ דָּן וְגָד אֵינָם עוֹנִים,

יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט וְנֶהֶנִים

מִמַּעֲשֶׂה בַּגַּרְעִינִים.

אַךְ לא שִׂחֵק עוֹד מַזָּלָם:

קִבְּלוּ שָׂכָר לְפָעֲלָם.

יְהוּדָה קִלֵּל: “לַעֲזָאזֵל!”

תָּפַס אוֹתָם בְּיַד בַּרְזֶל

וְהִכְנִיסָם לַשַּׂק בְּכֹחַ:

“הוֹסִיפוּ־נָא בַּשַּׂק לשְׂמחַ!”

הַשַּׂק לְמַעְלָה הֶעֱלָה,

עַל הַמַּסְמֵר אוֹתוֹ תָּלָה.

וַדַּאי עוֹדָם תְּלוּיִים מֵאָז;

לְהַצִּילָם אִישׁ לא נֶחְפָּז.

הַבְּשׂוֹרָה פָּשְׁטָה בָּעִיר,

הַתּוֹשָׁבִים יָצְאוּ בְּשִׁיר,

הַמְתוֹפֵף הִכָּה בַּתֹּף:

לְגָד וְדָן הִגִּיעַ סוף!

וְאוּלַי בְּכָל זֹאת מִשַׂק יַצְאוּ.

מִצָּרָתָם בְּנֵס נֵחְלִצוּ,

אַךְ לֹא נוֹדַע עוֹד מִזֵּה הַזְּמָן

כָּל מַעֲשֶׂה בְּגָד וְדָן.