לחן: אלונה טוראל

כְּשֶׁאַתָּה חִוֵּר מִצַּעַר,

מִתְחַפֵּר בִּשְׁתִיקָתְךָ –

תֵּן לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ

וְלָלֶכֶת בֵּין צְלָלֶיךָ

לִהְיוֹת אִתְּךָ.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,

לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.

זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,

בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד

אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

יֵשׁ בִּי כֹּחַ, יֵשׁ בִּי כֹּחַ.

אַל תָּחוּס עָלַי,

אַל תַּפְרִיעַ לַקּוֹצִים שֶׁלְּךָ

לִשְׂרֹט אֶת רַגְלַי.

כְּשֶׁאַתָּה עָיֵף עַד מָוֶת,

לֹא נִרְדָּם בַּחֲשֵׁכָה,

בְּשָׁעָה שֶׁסִּיּוּטֶיךָ

מְרַדְּפִים חֲלוֹמוֹתֶיךָ –

אֶשָּׁאֵר אִתְּךָ.

עַל יָדְךָ אֲנִי נוֹדֶדֶת

בֵּין שְׁנָתְךָ לִיקִיצָתְךָ,

הַמִּלִּים שֶׁלִּי שְׁבִירוֹת הֵן

וְכַפּוֹת יָדַי קְטַנּוֹת הֵן –

אַךְ הֵן לְצִדְּךָ.

כְּשֶׁאֶרְאֶה, אוֹ כְּשֶׁתֹּאמַר לִי

חֶרֶשׁ, חֲרִישִׁי,

כִּי מֵתֶיךָ מִתְקַבְּצִים –

גַּם אֲנִי אַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,

לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.

זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,

בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד

אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

לחן: יצחק קלפטר

רַק אֶתְמוֹל

דַּרְכִּי הָיְתָה בְּרוּרָה לִי,

לִכְאוֹרָה מָשַׁלְתִּי בְּחַיַּי.

מִישֶׁהוּ צָחַק עָלַי

מִישֶׁהוּ אוּלַי

מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עַל חֶשְׁבּוֹנִי.

מִישֶׁהוּ צָחַק עָלַי

וְשָׁלַח אוֹתְךָ אֵלַי,

אֵיךְ זֶה הָפַכְתָּ

עַל פִּיו אֶת עוֹלָמִי.

רַק אֶתְמוֹל

הַחֹפֶשׁ כֹּה קָסַם לִי,

לִכְאוֹרָה הִכַּרְתִּי אֶת עַצְמִי.

לֹא יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי

זֹהַר אֱנוֹשִׁי

בָּא הֱצִיפַנִי עַד הַיְסוֹדוֹת.

לֹא יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי

כִּי לִבִּי כְּבָר לֹא חָפְשִׁי.

כָּכָה נִשְׁבֵּיתִי

לָמָּה לֹא לְהוֹדוֹת.

רַק אֶתְמוֹל

מָתַי מָתַי הָיָה זֶה,

אֶת הַזְּמַן בְּקֹשִי אֲזַהֶה.

אִם אַתָּה הוּא גּוֹרָלִי

אִם אַתָּה שֶׁלִּי

לָמָּה רַק חֵלֶק – קַח אֶת כֻּלִּי.

אִם אַתָּה הוּא גּוֹרָלִי

אִם צִלְּךָ שׁוֹאֵף צִלִּי,

אַל תִּקַּח רַק חֵלֶק

קַח כְּבָר אֶת כֻּלִּי.

לחן: בועז שרעבי

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

אִם אַתְּ צְרִיכָה, אִם אַתְּ חַיֶּבֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ אוֹסֶפֶת

בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת.

אֶת שְׁגִיאוֹתַי אַתְּ מְגַיֶּסֶת

בָּאַהֲבָה עוֹשִׂים הַרְבֵּה שְׁטֻיּוֹת.

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

אַל תַּאַרְזִי, אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת

מַה תַּעֲשִׂי בַּצֶּדֶק בִּלְעָדַי?

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ בּוֹדֶקֶת

אַל תְּנַסִּי אוֹתִי יוֹתֵר מִדַּי.

אִם לְהַבִּיט בִּי תַּסְכִּימִי

תִּרְאִי אוֹתִי מִתְפַּתֵּל.

כָּל כָּךְ רוֹצֶה שֶׁתָּבִינִי

כָּל כָּךְ פּוֹחֵד לְקַלְקֵל.

רוֹצָה לִהְיוֹת הַשּׁוֹפֶטֶת?

תִּמְצְאִי פִּרְצָה לְטוֹבָתִי.

כָּל כָּךְ גֵּאָה וְשׁוֹתֶקֶת

תִּסְתַּכְּלִי עָלַי וְתִצְחֲקִי.

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

אַל תַּאַרְזִי, אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

לחן: מרגלית צנעני

בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

אֲנִי נוֹגַעַת

בָּאֶצְבָּעוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁלְּךָ.

אַתָּה שָׁלֵם,

אֲבָל אֲנִי נִפְצַעַת

מִן הַחוֹמָה שֶׁצָּרָה עַל לִבְּךָ.

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה

אֲנִי יוֹדַעַת

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קָרוֹב, וְרַק כִּמְעַט.

מִכָּל הַשֶּׁפַע בּוֹ

אֲנִי טוֹבַעַת

אַתָּה רוֹצֶה כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ מְעַט.

בַּחוּץ רוֹאִים אוֹתִי,

אֲנִי זוֹרַחַת

עִם הַחִיּוּךְ וּפְנֵי הַנְּסִיכָה.

אֲבָל בִּפְנִים

לְבַד אֲנִי מֻנַּחַת,

שְׂמִיכָה חַמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה.

מָה אִתְּךָ, מָה אִתְּךָ –

לֵב בַּחֹרֶף הוּא לִבְּךָ.

לחן: יצחק קלפטר

לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה

וְרַק מֵרֹב מְבוּכָה

אֲנִי פָּגַעְתִּי בְּךָ,

חֲבָל!

לֹא מַגִּיעַ לְךָ

וְזוֹ אֲנִי שֶׁבּוֹכָה –

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּכְלָל,

חֲבָל!

כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה

אֲנִי לְרֶגַע מְנַסָּה

לְהַחֲזִיר אֶת הַמִּלִּים הָהֵן

אֶל הַקֻּפְסָה.

לֹא הָיִיתִי בְּטוּחָה

אֲבָל מֵרֹב מְבוּכָה

לֹא הִתְחַשַּׁבְתִּי בְּךָ,

חֲבָל!

לֹא צָרִיךְ הוֹכָחָה

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּכְלָל,

חֲבָל!

כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה

אֲנִי לְרֶגַע מְנַסָּה

לְהַחֲזִיר אֶת הַמִּלִּים הָהֵן

אֶל הַקֻּפְסָה.

לחן: יזהר אשדות

אַתְּ נִצַּבְתְּ כִּמְסֻמֶּרֶת

וּפָנַיִךְ הֲמוּמוֹת,

כְּשֶׁדָּרַכְתִּי לְלֹא צֹרֶךְ

עַל מָקוֹם רָגִישׁ מְאֹד.

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַדֹּפֶק

שֶׁמַּכְאִיב לָךְ בָּרַקָּה,

וְלִבִּי יָצָא אֵלַיִךְ

כְּשֶׁאִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה.

וּכְכָל שֶׁהִתְכַּוַּצְתְּ

הִתְעַקַּשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ,

וְנִסְחַפְתִּי וְהוֹסַפְתִּי

וְיָדַעְתִּי – לֹא צָרִיךְ.

וְרָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ:

דַּי כְּבָר, דַּי כְּבָר, זֶה מָחוּק.

אֲבָל פִּי נִתַּק מִמֶּנִּי

כְּמוֹ פּוֹשֵׁעַ מִן הַחֹק.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהַקְשִׁיב לָךְ,

לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל.

לֹא שָׁמַעְתִּי מָה אָמַרְתְּ לִי,

מָה אָמַרְתְּ לִי, אִם בִּכְלָל.

וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֵבַנְתִּי

וְהִרְגַּשְׁתִּי מְגֻחָךְ,

כְּבָר הָיְתָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת

וְדָאַגְתִּי לָךְ כָּל כָּךְ.

בַּמָּקוֹם שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת

תְּנַסִּי רַק לְתָאֵר,

אֵיךְ אֲנִי עַכְשָׁו אוֹמֵר לָךְ

מִצְטַעֵר

כֵּן, מִצְטַעֵר.

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

הִיא:

בִּגְלַל הָעֶצֶב

בִּשְׁעַת פְּרִידָה

תֵּדַע, עַל מַה שֶּׁנָּתַתָּ

אֲנִי מוֹדָה.

הוּא:

בִּגְלַל עֵינַיִךְ

צִלְצוּל שֶׁל שְׁמֵךְ.

מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר דָּבַק בִּי

דָּבָר מִמֵּךְ.

נִסִּיתִי

לְהֵאָחֵז בִּכְנָפֵךְ

וְלֹא שִׁנִּיתִי

וְלֹא שֻׁנָּה מְעוּפֵךְ.

הִיא:

לֹא לִי לֹא לִי

שַׁלְוָה נוֹעֶדֶת

בְּעוֹלָמְךָ.

אָהוּב שֶׁלִּי

אֲנִי נִפְרֶדֶת,

סְלַח לִי.

הוּא:

עַד מָה בָּךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ

כָּל מַה שֶּׁאָחַזְתִּי בּוֹרֵחַ

וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי טוֹרֵחַ

בְּחַיַּיִךְ הָיִיתִי אוֹרֵחַ.

הִיא:

נִפְרֶדֶת מִמְּךָ וְהוֹלֶכֶת

כִּי אֵינֶנִּי אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת.

אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאֵנִי הוֹפֶכֶת

כִּי חֶלְקִי זוֹ דַּרְכִּי הַמּוֹשֶׁכֶת.

נַפְשִׁי הַיַּעַר

שֶׁלְּךָ הָעִיר

כָּל זֶה יָשָׁן, רַק הַצַּעַר

עוֹדוֹ צָעִיר.

הוּא:

נִסִּיתִי

לְהֵאָחֵז בִּכְנָפֵךְ

וְלֹא שִׁנִּיתִי

וְלֹא שֻׁנָּה מְעוּפֵךְ.

היא:

זוֹ רַק פְּרִידָה אַחַת מֵאֶלֶף

זוֹ לֹא בְּגִידָה.

אֲנִי עֵדָה, חַיַּי הָאֵלֶּה

סְלַח לִי.

הִיא:

נִפְרֶדֶת מִמְּךָ וְהוֹלֶכֶת

כִּי אֵינֶנִּי אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת.

אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאֵנִי הוֹפֶכֶת

כִּי חֶלְקִי זוֹ דַּרְכִּי הַמּוֹשֶׁכֶת.

הוּא:

עַד מָה בָּךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ

כָּל מַה שֶּׁאָחַזְתִּי בּוֹרֵחַ

וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי טוֹרֵחַ

בְּחַיַּיִךְ הָיִיתִי אוֹרֵחַ.

הוּא:

מִפְּנֵי שֶׁבָּךְ פָּגַשְׁתִּי

וּכְבָר דָּבַק דָּבָר מִמֵּךְ

כָּךְ הִתְרוֹשַׁשְׁתִּי

כִּי אַתְּ אֵינֵךְ.

הִיא:

אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ

רַק זֹאת אֹמַר

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה

הַזְּמַן יָבִיא לְךָ שַׁלְוָה.

לחן: יאניס פריוס

כְּשֶׁהָיְתָה בְּכַף יָדִי

לֹא שָׁמַרְתִּי טוֹב עָלֶיהָ

וְחָשַׁבְתִּי רֹב הַזְּמַן –

הִיא מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

הִיא הָיְתָה בְּכַף יָדִי

וְנָתַתִּי לָהּ לִבְרֹחַ.

לֹא יָדַעְתִּי לְטַפֵּחַ

אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלִּי.

וְתִרְאוּ מַה קּוֹרֶה –

אֵין לִי עֹל

אֲבָל לֹא קַל לִי.

אִלּוּ, אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי

לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי

הַאֻמְנָם הִיא מִצְטַנֶּנֶת,

לֹא עָצַרְתִּי כְּשֶׁפָּגְעָה

הַשִּׁגְרָה הַמְטַמְטֶמֶת.

וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ אוֹתִי

מְגַלֶּה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לִי –

לְחַפֵּשׂ מַה שֶּׁהָיָה לִי

וְחָמַק מִכַּף יָדִי.

כִּי תִּרְאוּ מַה קָּרָה –

אֵין לִי עֹל

וְאֵין לִי חֹפֶשׁ.

אִלּוּ, אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי

לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

לחן: נחום היימן

לוּ יָדַעְתָּ אֵיךְ כָּל נִים

שֶׁבִּי יָרֵא.

אֲנִי רוֹאָה אֶת הַשָּׂדוֹת סוֹפְגִים גְּשָׁמִים,

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי

מָתַי מָתַי יָבוֹא יוֹמִי

לְהִקָּרֵא.

עַל מַצַּע הָאֲדָמָה

תְּשׁוּקָה שֶׁלִּי הֻנְּחָה.

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת נַפְשִׁי לִהְיוֹת בְּרוּכָה.

נוֹתַר גּוּפִי בְּצִמְאוֹנוֹ,

אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת חֻמּוֹ וְתִמְהוֹנוֹ

וְעֹצֶם עֶלְבּוֹנוֹ.

מִכָּל נֶבֶט וְעַלְעַל

נוֹטֵף הַטַּל,

וּבְתוֹכִי מַמְתִּין לוֹ בֶּכִי מְיֻחָל.

אֲנִי נִמְשֶׁכֶת לַתְּלָמִים,

אֲנִי הוֹפֶכֶת רַחֲמִים וְתַחְנוּנִים –

חַיִּים שְׁלֵמִים

כָּל נִים שֶׁבִּי יָרֵא.

מתוך הסרט “סיפור אינטימי”

לחן: נחום היימן

אִם לִפְעָמִים קָשָׁה מְאֹד הַמּוּעָקָה

הָאֲנָשִׁים נִרְאִים זָרִים וּמִתְנַכְּרִים –

שִׁירִי יָבוֹא, כְּמוֹ אָדָם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה,

כְּדֵי לְקַחְתֵּךְ אֶל הַחוֹפִים הַמּוּאָרִים.

אִם לִפְעָמִים אַתְּ מַקְדִּימָה לְהִתְעוֹרֵר

וּקְצֵה חֲלוֹם כְּמוֹ סָפֵק עוֹד מִתְמַשֵּׁךְ –

שִׁירִי יָבוֹא, זָהִיר מְאֹד אִתָּךְ לְהִזָּכֵר

שֶׁהַבְּדִידוּת שֶׁלִּי עָבְרָה בִּבְדִידוּתֵךְ.

עוֹד שִׁיר אֶחָד אֲנִי שׁוֹמֵר לְמַעֲנֵךְ,

אֲנִי רוֹצֶה לְהַקִּיפֵךְ בְּמִלּוֹתַי.

אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשִּׁיר,

עֲשִׂי בּוֹ כִּרְצוֹנֵךְ

וּשְׁעוֹתַיִךְ יִתְקָרְבוּ אֶל שְׁעוֹתַי.

אַל תִּשְׁכְּחִי: הַשִּׁיר שֶׁלָּךְ הוּא נֶאֱמָן,

הוּא מִתְחַבֵּר מִצַּעֲרִי וְתִקְוָתִי.

אִם רַק תַּבִּיטִי בְּפָנַי, תֵּדְעִי שֶׁכָּל הַזְּמַן

אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ מִכְתָּבִים בְּמַחְשַׁבְתִּי.

לחן: ג’ימי סנטס ואחרים

מִי יִשְׁמַע בַּלַּיְלָה

רַחַשׁ לַחַשׁ

וּבְעָרְפִּי אָז יִגַּע.

מִי יָקִיץ לֹא פַּעַם

וְרַעַד יַחֲלֹף בּוֹ,

מִי לְצִדִּי יֵרָגַע.

מִי יִתְעַצֵּב

וְיִתְאַהֵב בִּי

כְּמוֹ חַיָּיו בְּכַפִּי.

רַק אַתָּה,

אֵין לִי אַחֵר

לְגָרֵשׁ עֲנָנִים מִמִּצְחִי

לְחַדֵּשׁ אֶת הָאֵשׁ

לְנַחֵשׁ אֶת כֹּחִי.

מִי יַחְזִיק בִּי

מִי יַבִּיט בִּי

מַבָּט כְּמוֹ נְשִׁיקָה,

מִי אִם לֹא

אַתָּה.

מִי יֵלֵךְ בַּחֹשֶךְ

עַל חֶבֶל מָתוּחַ

כְּמוֹ לוּלְיָן בַּזִּירָה.

מִי פָּשׁוּט יִהְיֶה לִי

כְּמוֹ לֶחֶם אוֹ מַיִם

חֹם שֶׁל מְעִיל בַּקָּרָה.

מִי יֵאָבֵק

וְיִתְחַזֵּק בִּי

כְּמוֹ חַיָּיו בְּכַפִּי –

רַק אַתָּה,

אֵין לִי אַחֵר…

הִנֵּה סוּפָה מִתְקָרֶבֶת

בְּהָמוֹן – אֵיפֹה אֲנִי

וּמַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לִי

קָרוֹב כְּמוֹ רְצוֹנִי –

רַק אַתָּה.

לחן: יובל דור

זֶה הַצֹּרֶךְ לֶאֱהֹב

שֶׁמַּחְזִיק אוֹתִי

בֵּין הַיַּיִן הָאָפֵל

לְטַעַם אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹב

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי,

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי

מִבְּלִי מֵשִׂים.

תְּלַוִּי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּלַוִּי אוֹתִי

כְּשֶׁאֵצֵא לִי מִן הַסַּף

עוֹד כַּמָּה צְעָדִים.

תְּקַבְּלִי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּקַבְּלִי אוֹתִי

כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתְּ אוֹתִי

מֵאָז…

אִם אֲנִי יָחֵף עַכְשָׁו

אִם אֲנִי עָיֵף

אִם נִסִּיתִי אֶת לִבֵּךְ

לִקְנוֹת בְּמַה שֶּׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי,

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

רַק לֹא לְאַבְּדֵךְ,

אַתְּ הֲלֹא הֵבַנְתְּ כָּל זֹאת

מִזְּמַן.

אִם אֲנִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת

רָץ וּמִתְפַּלֵּא

אֵיךְ נִסְחַפְתִּי לִפְעָמִים

עִם הַדְּבָרִים שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ.

יֵשׁ לְבַיִת זֶה קִירוֹת

וְעוֹלָם מָלֵא,

בּוֹ הִכַּרְתִּי אֶת עַצְמִי

אִתָּךְ.

לחן: מוני אמריליו

פַּעַם רָאִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם

כֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת בַּקֹּר,

לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לָעוּף

וְלֹא נִמְצָא לָהּ מִסְתּוֹר.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדִי

הָיִיתִי עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה,

הָיִיתִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אֶל בֵּיתִי

וְנוֹתֶנֶת לָהּ מַחֲסֶה.

פַּעַם רָאִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם,

אֲנִי זוֹכֶרֶת הֵיטֵב

אֵיךְ נוֹתְרָה בְּלִי כֹּחַ לָעוּף

מֵרֹב חֻלְשָׁה וּכְאֵב.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדִי

הָיִיתִי עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה,

הָיִיתִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אֶל בֵּיתִי

וְנוֹתֶנֶת לָהּ מַחֲסֶה.

פַּעַם הָיִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם

כְּמוֹתָהּ, כְּמוֹ הַצִּפּוֹר,

לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לָשִׁיר

וְלֹא נִמְצָא לִי מִסְתּוֹר.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדְךָ

הֶהָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה?

הֶהָיִית לוֹקֵחַ אוֹתִי אֶל בֵּיתְךָ

וְנוֹתֵן לִי מַחֲסֶה?

לחן: רמי קליינשטיין

הַגֶּשֶׁם אַף פַּעַם

לֹא מִתְחָרֵט,

חָשַׁבְתִּי עַל זֶה הַיּוֹם.

הַפֶּרַח אַף פַּעַם לֹא מִתְלַבֵּט

לֹא מְפָרֵשׁ יָפְיוֹ.

אֵין פְּרִי בָּעוֹלָם

שֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ

מַה זֶּה לִהְיוֹת מָתוֹק.

וַאֲנִי מְבֻלְבֶּלֶת

בְּלִי סוֹף מִתְנַצֶּלֶת

אֲנִי עוֹד צְרִיכָה הַצְדָּקוֹת.

וְלָמָּה אֲנִי

מְעַנָּה אֶת עַצְמִי

לֹא מַפְסִיקָה לִשְׁאֹל,

מְהַסֶּסֶת לָקַחַת

אֲנִי מִתְוַכַּחַת

נִבְהֶלֶת מֵאֹשֶר גָּדוֹל.

וַאֲנִי לְכוּדָה

כִּמְעַט אֲבוּדָה

בִּסְבַךְ רְגָשׁוֹת סוֹתְרִים,

אִם הֵבַנְתָּ אוֹתִי

אִם הֵבַנְתִּי אוֹתְךָ

אִם אֲנַחְנוּ בִּכְלָל מַכִּירִים.

וַאֲנִי עֲצוּבָה

וְעוֹד אֵין לִי תְּשׁוּבָה

אִם זֹאת כֵּן

אִם זֹאת לֹא אַהֲבָה.

רוֹצָה לְהִשָּׁעֵן עַל כְּתֵפְךָ

וְלֹא לְהַסְבִּיר שׁוּם דָּבָר.

לחן: חוה אלברשטיין

כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר עָצוּב

וְיוֹשֵׁב לְלֹא תְּנוּעָה,

בֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא חָשׁוּב

מִי צָדַק וּמִי טָעָה.

כִּי אֲנִי מַה שֶּׁאֲנִי

וְאַתָּה כְּהֶרְגֵּלְךָ,

בֶּחָצֵר הֲכִי פְּנִימִית

יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ.

עִם הָרֶגֶשׁ הַפָּצוּעַ

בְּסַכִּין הַמַּחְשָׁבָה

לִי עוֹד לֹא הַכֹּל יָדוּעַ

עַל דַּרְכֵי הָאַהֲבָה.

לֹא יוֹדַעַת לְהַסְבִּיר

וְקָשֶׁה לִי לַעֲנוֹת

אֵיךְ אָדָם אֶחָד מַסְתִּיר

לִפְעָמִים אֶת כָּל הַנּוֹף…

זֶה מַכְאִיב וְזֶה מַלְהִיב

כֹּה פָּשׁוּט וּמְסֻבָּךְ,

זֶה הַשֹּׁנִי הַמַּרְהִיב

שֶׁמַּצְחִיק אוֹתִי כָּל כָּךְ.

בַּסְּחַרְחֹרֶת הַתְּמִידִית

וּבָרַעַשׁ הַכְּלָלִי

מְנַסָּה רַק לְהַגִּיד

שֶׁאַתָּה חָבֵר שֶׁלִּי

עִם הָרֶגֶשׁ הַפָּצוּעַ

בְּסַכִּין הַמַּחְשָׁבָה

לִי עוֹד לֹא הַכֹּל יָדוּעַ

בְּדַרְכֵי הָאַהֲבָה.

לחן: אבי פרץ

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ

לִפְנֵי שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת

בָּא לִי לְחַבֵּק אוֹתָךְ

חָזָק בְּכָל כֹּחִי.

וְלִלְחֹש בְּעֶצֶם

אֶת מִלַּת הַקֶּסֶם,

שֶׁאִם אֵדַע אוֹתָהּ

אַף פַּעַם לֹא תֵּלְכִי.

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ

לִפְנֵי שֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת

בָּא לִי לְהַגִּיד אֵיזֶה

מִשְׁפָּט בִּלְתִּי נִשְׁכָּח,

שֶׁיִּשְׁמֹר עָלַיִךְ

יְגָרֵשׁ צְלָלַיִךְ

וְזֶה מַה שֶּׁיּוֹצֵא:

“אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ”.

בַּיּוֹם שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתָךְ

פָּגַשְׁתִּי אֶת הַפַּחַד

וּמֵאָז אֲנִי כָּל יוֹם

חוֹשֵׁשׁ לְהִפָּרֵד.

מִי יַסְבִּיר עַד כַּמָּה,

מִי יַגִּיד לִי לָמָּה

בָּאַהֲבָה גּוֹבֵר

הַפַּחַד לְאַבֵּד.

לחן: חוה אלברשטיין

עוֹד יוֹם הִגִּיעַ לְקִצּוֹ

וְעוֹד שַׁבָּת עָבְרָה,

מָחָר יִהְיֶה יוֹתֵר בָּהִיר

הַשַּׁדְרָנִית אָמְרָה.

הָעֶרֶב שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת

נָעִים וּמְלַטֵּף

רוֹבֵץ עָלַי כְּמוֹ הַר גָּדוֹל

מַכְבִּיד עַל הַכָּתֵף.

קוֹלוֹת עוֹלִים מִן הָרְחוֹב

אֶחָד אֶחָד אֶחָד,

וְרַק מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע

חָסֵר לִי בִּמְיֻחָד.

וְקוֹל פְּנִימִי לוֹחֵשׁ אֵלַי

מִתַּת הַהַכָּרָה –

הָעֶצֶב שֶׁהִשְׁאַרְתָּ פֹּה,

גַּם הוּא צָרִיךְ חֶבְרָה.

אוּלַי אֶרְחַץ אֶת הַכֵּלִים

אַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה,

אוּלַי אֶשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס קָפֶה

אֶרְאֶה אֶת הַסִּדְרָה.

אַחֲזִיר צִלְצוּל לְמִישֶׁהוּ

אוּלַי נִקְבַּע פְּגִישָׁה,

אוּלַי אֶהְיֶה יוֹתֵר בְּרוּרָה

אוּלַי פָּחוֹת תְּלוּשָׁה.

עוֹד יוֹם הִגִּיעַ לְקִצּוֹ

וְעוֹד שַׁבָּת עָבְרָה,

הָעֶצֶב שֶׁהִשְׁאַרְתָּ פֹּה

גַּם הוּא צָרִיךְ חֶבְרָה.

לחן: שמעון בוסקילה

עַל הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ בְּעֵינַיִךְ,

עַל הַלַּיְלָה הַשּׁוֹכֵב בָּהֶן לִישֹׁן

וְעַל שְׂפַת גּוּפֵךְ וְהַבָּעַת פָּנַיִךְ

כַּאֲשֶׁר אַתְּ מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּחַלּוֹן.

אֶל הַשֶּׁקַע הֶחָמִים שֶׁבִּכְתֵפַיִךְ

מִתְגַּנֶּבֶת קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה,

עַל הָרַעַד הַמַּרְקִיד אֶת עַפְעַפַּיִךְ

מִתְעַכֶּבֶת מְאֹהֶבֶת מַנְגִּינָה.

וַאֲנִי מַבִּיט וּמְבַקֵּשׁ עוֹד פַּעַם

שֶׁתִּהְיֶה לִי אֵיזוֹ דֶּרֶךְ לַעֲצֹר

וְלִשְׁמֹר לִי אֶת הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם

וְאֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּא מִמֵּךְ לִנְצֹר.

כָּל כָּךְ קְסוּמָה

בְּכַף יָדֵךְ טְמוּנָה

פְּנִינָה שֶׁל טַעַם

וְרֶגֶשׁ וְחָכְמָה,

וְשׁוּב עָלַיִךְ

מִתְעַכֶּבֶת מַנְגִּינָה.

לחן: יהודה פוליקר

עָמֹק עָמֹק בְּאִישׁוֹנֶיךָ

עוֹלָם קָסוּם וּמִסְתּוֹרִי,

וְשׁוּב הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיךָ

עוֹשֶׂה צְמַרְמֹרֶת לְעוֹרִי.

כָּל הַזָּהָב וְכָל הָאֹפֶל

וְהַחִיּוּךְ הַנַּעֲרִי,

פָּרָשׁ בּוֹדֵד דּוֹהֵר לָאֹפֶק

עִם הַשִּׁרְיוֹן הַשַּׁבְרִירִי.

מַבָּט חוֹדֵר, מִשְׁפָּט חָטוּף

קָשֶׁה לִחְיוֹת לְלֹא לִטּוּף.

כַּדּוּר הַשַּׁחַר בְּיָדֶיךָ

וְאוֹר נִשְׁבָּר וּמִתְפַּצֵּל,

וְרֵיחַ קַיִץ לִבְגָדֶיךָ

וְלִדְבָרֶיךָ צֶבַע צֵל.

עָמֹק עָמֹק בְּאִישׁוֹנֶיךָ

הַחֲרָבוֹת הַמְפַלְּחוֹת,

וְשׁוּב הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיךָ

שׁוֹבֵר אוֹתִי לַחֲתִיכוֹת.

פָּרָשׁ בּוֹדֵד, עָנָף קָטוּף

קָשֶׁה לִחְיוֹת לְלֹא לִטּוּף.

לחן: שלמה יידוב

סַפְּרִי לִי שׁוּב

אֶת הַסִּפּוּר עַל שְׁנֵינוּ

וְרֶגֶשׁ עַז

הָשִׁיבִי לִתְחִיָּה.

רַק אַתְּ יוֹדַעַת

מָה רוֹעֵד בֵּינֵינוּ

וּמַה חָזָק

מִכַּעַס וּדְחִיָּה.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

סַפְּרִי לִי בִּדְחִיפוּת,

כְּאִלּוּ אֵין בִּכְלָל

סִפּוּר אַחֵר.

הַזְּמַן יִשְׁקֹט

עַל יַד הָעֲיֵפוּת,

גַּם הֵם אוּלַי

רוֹצִים לְהִזָּכֵר.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

וּבְקוֹלֵךְ הַקְסִימִי,

כִּי לְקוֹלֵךְ אֵיכוּת

שֶׁל מַנְגִּינָה.

אִם לֹא הֵבַנְתְּ

אַתְּ עוֹד מְעַט תָּבִינִי,

אַתְּ בִּשְׁבִילִי

הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

דְּבָרִים עָבְרוּ בֵּינֵינוּ,

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

דְּבָרִים נוֹטִים לְהִשָּׁחֵק.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

אֶת הַסִּפּוּר עַל שְׁנֵינוּ,

כְּאִלּוּ לֹא

נִסִּית לְהִתְרַחֵק.

הַאִם הָיִית?

הַאִם אִתָּךְ הָיִיתִי

כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹדִי?

כְּאִלּוּ רַק אִתָּךְ אֲנִי חָיִיתִי

וְאַחַר כָּךְ

נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי.

לחן: צ’יקו בוארקה

כְּאִלּוּ כָּאן סוֹף סוֹף

נִרְגַּעַת נְדִידָה –

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יָעִיק יוֹתֵר מִדַּי

עַל הַצַּמֶּרֶת הַכְּבֵדָה.

הַנַּח רֹאשְׁךָ,

גַּם אִישׁ כָּמוֹךָ מִתְעַיֵּף

וּרְאוּיָה לוֹ הֲפוּגָה,

כִּי עוֹד מְעַט, כִּי עוֹד מְעַט

אַתָּה זוֹכֵר,

הֲרֵי צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

אוּלַי לֹא בְּיָדִי

לִפְטֹר אוֹתְךָ כָּלִיל

מֵעֹל כָּבֵד וּמִטִּרְדָּה,

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה

אֶצְלִי, אִתִּי וְכָאן,

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

מַה שֶּׁיָּבוֹא – יָבוֹא,

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ יָבוֹא,

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

וְעוֹד מְעַט, וְעוֹד מְעַט,

אַתָּה זוֹכֵר,

הֲרֵי צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

כְּאִלּוּ כָּאן סוֹף סוֹף

נִרְגַּעַת נְדִידָה –

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יָעִיק יוֹתֵר מִדַּי

עַל אִי שֶׁל שֶׁקֶט וְחֶמְדָּה.

מַה שֶּׁיָּבוֹא – יָבוֹא

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ יָבוֹא,

וּמַה שֶּׁלֹּא יָדוּעַ – יִוָּדַע

וְעוֹד מְעַט צָרִיךְ

צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

לחן: חוה אלברשטיין

בּוֹא

אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

רֵיחַ חוּצוֹת

יְלַוֶּה אוֹתְךָ.

בּוֹא

כְּאִלּוּ מִדּוֹתֶיךָ

נָמוּ בְּשֶׁקַע

הַכֻּרְסָה הַנּוֹחָה.

בּוֹא

אַחֲרֵי הַבִּקֹּרֶת

וְאַחֲרֵי הַבַּצֹּרֶת

וְאַחֲרֵי הַשְּׁנִינוּת.

בּוֹא

לֹא בּוֹטֶה

לֹא קְשֵׁה עֹרֶף,

מְפֻכָּח וְעָצוּר

וְעָיֵף וְרָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת.

בּוֹא

עִם מִטְעָן שֶׁל שִׁבְרוֹן לֵב

וּמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֲדִינוּת.

שֵׁב

לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב,

רֵיחַ שֶׁל לֶחֶם

יְגָרֶה אוֹתְךָ.

שֵׁב

כְּאִלּוּ לֹא עָבַר זְמַן,

רַק הֶרֶף תְּנוּעַת יָד

כְּמוֹ בְּאֶמְצַע שִׂיחָה.

שֵׁב

אַחֲרֵי הַבִּקֹּרֶת

וּפִצְעֵי הַבַּצֹּרֶת

וּפִצְעֵי הַתְּמִימוֹת.

שֵׁב

לֹא צוֹדֵק

לֹא קְשֵׁה עֹרֶף,

מְפֻכָּח וְעָצוּר

וְעָיֵף וְרָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת.

שֵׁב

עִם מִטְעָן שֶׁל שִׁבְרוֹן לֵב

וּמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֲדִינוּת.

לחן: חוה אלברשטיין

בִּגְלַל הָאוֹר הָרַךְ שֶׁבְּעֵינֶיךָ,

קוֹלְךָ וְהַבָּעַת פָּנֶיךָ.

וּבְעִקָּר בִּגְלַל כַּפּוֹת יָדֶיךָ

הַמְכִילוֹת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

בִּגְלַל הָאֹפֶן שֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ,

זָהִיר זָהִיר וְלֹא פּוֹגֵעַ,

בִּגְלַל הָאֹפֶן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ

אֶת רַחַשׁ הַחַיִּים הַנִּסְתָּרִים.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

אֵין כְּמוֹ לִבְּךָ הַטּוֹב וְהָרָחָב.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

תָּמִיד אוֹתְךָ אֹהַב.

בִּגְלַל לִבְּךָ, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי

וְעוֹד דְּבָרִים שֶׁלֹּא תֵּאַרְתִּי,

בִּגְלַל מַה שֶּׁאַתָּה בְּךָ בָּחַרְתִּי

וְלוּ בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי אִתְּךָ.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי

וְלוּ בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי אִתְּךָ.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ.