אדבר איתך

מאת

רחל שפירא

---

אדבר איתך

מאת

רחל שפירא

לחן: אלונה טוראל

כְּשֶׁאַתָּה חִוֵּר מִצַּעַר,

מִתְחַפֵּר בִּשְׁתִיקָתְךָ –

תֵּן לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ

וְלָלֶכֶת בֵּין צְלָלֶיךָ

לִהְיוֹת אִתְּךָ.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,

לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.

זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,

בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד

אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

יֵשׁ בִּי כֹּחַ, יֵשׁ בִּי כֹּחַ.

אַל תָּחוּס עָלַי,

אַל תַּפְרִיעַ לַקּוֹצִים שֶׁלְּךָ

לִשְׂרֹט אֶת רַגְלַי.

כְּשֶׁאַתָּה עָיֵף עַד מָוֶת,

לֹא נִרְדָּם בַּחֲשֵׁכָה,

בְּשָׁעָה שֶׁסִּיּוּטֶיךָ

מְרַדְּפִים חֲלוֹמוֹתֶיךָ –

אֶשָּׁאֵר אִתְּךָ.

עַל יָדְךָ אֲנִי נוֹדֶדֶת

בֵּין שְׁנָתְךָ לִיקִיצָתְךָ,

הַמִּלִּים שֶׁלִּי שְׁבִירוֹת הֵן

וְכַפּוֹת יָדַי קְטַנּוֹת הֵן –

אַךְ הֵן לְצִדְּךָ.

כְּשֶׁאֶרְאֶה, אוֹ כְּשֶׁתֹּאמַר לִי

חֶרֶשׁ, חֲרִישִׁי,

כִּי מֵתֶיךָ מִתְקַבְּצִים –

גַּם אֲנִי אַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,

לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.

זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,

בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד

אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

---

רק אתמול

מאת

רחל שפירא

לחן: יצחק קלפטר

רַק אֶתְמוֹל

דַּרְכִּי הָיְתָה בְּרוּרָה לִי,

לִכְאוֹרָה מָשַׁלְתִּי בְּחַיַּי.

מִישֶׁהוּ צָחַק עָלַי

מִישֶׁהוּ אוּלַי

מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עַל חֶשְׁבּוֹנִי.

מִישֶׁהוּ צָחַק עָלַי

וְשָׁלַח אוֹתְךָ אֵלַי,

אֵיךְ זֶה הָפַכְתָּ

עַל פִּיו אֶת עוֹלָמִי.

רַק אֶתְמוֹל

הַחֹפֶשׁ כֹּה קָסַם לִי,

לִכְאוֹרָה הִכַּרְתִּי אֶת עַצְמִי.

לֹא יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי

זֹהַר אֱנוֹשִׁי

בָּא הֱצִיפַנִי עַד הַיְסוֹדוֹת.

לֹא יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי

כִּי לִבִּי כְּבָר לֹא חָפְשִׁי.

כָּכָה נִשְׁבֵּיתִי

לָמָּה לֹא לְהוֹדוֹת.

רַק אֶתְמוֹל

מָתַי מָתַי הָיָה זֶה,

אֶת הַזְּמַן בְּקֹשִי אֲזַהֶה.

אִם אַתָּה הוּא גּוֹרָלִי

אִם אַתָּה שֶׁלִּי

לָמָּה רַק חֵלֶק – קַח אֶת כֻּלִּי.

אִם אַתָּה הוּא גּוֹרָלִי

אִם צִלְּךָ שׁוֹאֵף צִלִּי,

אַל תִּקַּח רַק חֵלֶק

קַח כְּבָר אֶת כֻּלִּי.

---

אל תעזבי

מאת

רחל שפירא

לחן: בועז שרעבי

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

אִם אַתְּ צְרִיכָה, אִם אַתְּ חַיֶּבֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ אוֹסֶפֶת

בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת.

אֶת שְׁגִיאוֹתַי אַתְּ מְגַיֶּסֶת

בָּאַהֲבָה עוֹשִׂים הַרְבֵּה שְׁטֻיּוֹת.

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

אַל תַּאַרְזִי, אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת

מַה תַּעֲשִׂי בַּצֶּדֶק בִּלְעָדַי?

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתְּ בּוֹדֶקֶת

אַל תְּנַסִּי אוֹתִי יוֹתֵר מִדַּי.

אִם לְהַבִּיט בִּי תַּסְכִּימִי

תִּרְאִי אוֹתִי מִתְפַּתֵּל.

כָּל כָּךְ רוֹצֶה שֶׁתָּבִינִי

כָּל כָּךְ פּוֹחֵד לְקַלְקֵל.

רוֹצָה לִהְיוֹת הַשּׁוֹפֶטֶת?

תִּמְצְאִי פִּרְצָה לְטוֹבָתִי.

כָּל כָּךְ גֵּאָה וְשׁוֹתֶקֶת

תִּסְתַּכְּלִי עָלַי וְתִצְחֲקִי.

אַל תַּעַזְבִי, אִם אַתְּ עוֹזֶבֶת

הַקְשִׁיבִי, אוּלַי לֹא מְאֻחָר.

אַל תַּאַרְזִי, אִם אַתְּ אוֹרֶזֶת

חַכִּי קְצָת, עוֹד רֶגַע, עוֹד מָחָר.

---

לב בחורף

מאת

רחל שפירא

לחן: מרגלית צנעני

בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

אֲנִי נוֹגַעַת

בָּאֶצְבָּעוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁלְּךָ.

אַתָּה שָׁלֵם,

אֲבָל אֲנִי נִפְצַעַת

מִן הַחוֹמָה שֶׁצָּרָה עַל לִבְּךָ.

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה

אֲנִי יוֹדַעַת

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קָרוֹב, וְרַק כִּמְעַט.

מִכָּל הַשֶּׁפַע בּוֹ

אֲנִי טוֹבַעַת

אַתָּה רוֹצֶה כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ מְעַט.

בַּחוּץ רוֹאִים אוֹתִי,

אֲנִי זוֹרַחַת

עִם הַחִיּוּךְ וּפְנֵי הַנְּסִיכָה.

אֲבָל בִּפְנִים

לְבַד אֲנִי מֻנַּחַת,

שְׂמִיכָה חַמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה.

מָה אִתְּךָ, מָה אִתְּךָ –

לֵב בַּחֹרֶף הוּא לִבְּךָ.

---

מבוכה

מאת

רחל שפירא

לחן: יצחק קלפטר

לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה

וְרַק מֵרֹב מְבוּכָה

אֲנִי פָּגַעְתִּי בְּךָ,

חֲבָל!

לֹא מַגִּיעַ לְךָ

וְזוֹ אֲנִי שֶׁבּוֹכָה –

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּכְלָל,

חֲבָל!

כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה

אֲנִי לְרֶגַע מְנַסָּה

לְהַחֲזִיר אֶת הַמִּלִּים הָהֵן

אֶל הַקֻּפְסָה.

לֹא הָיִיתִי בְּטוּחָה

אֲבָל מֵרֹב מְבוּכָה

לֹא הִתְחַשַּׁבְתִּי בְּךָ,

חֲבָל!

לֹא צָרִיךְ הוֹכָחָה

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בִּכְלָל,

חֲבָל!

כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה

אֲנִי לְרֶגַע מְנַסָּה

לְהַחֲזִיר אֶת הַמִּלִּים הָהֵן

אֶל הַקֻּפְסָה.

---

מצטער

מאת

רחל שפירא

לחן: יזהר אשדות

אַתְּ נִצַּבְתְּ כִּמְסֻמֶּרֶת

וּפָנַיִךְ הֲמוּמוֹת,

כְּשֶׁדָּרַכְתִּי לְלֹא צֹרֶךְ

עַל מָקוֹם רָגִישׁ מְאֹד.

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַדֹּפֶק

שֶׁמַּכְאִיב לָךְ בָּרַקָּה,

וְלִבִּי יָצָא אֵלַיִךְ

כְּשֶׁאִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה.

וּכְכָל שֶׁהִתְכַּוַּצְתְּ

הִתְעַקַּשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ,

וְנִסְחַפְתִּי וְהוֹסַפְתִּי

וְיָדַעְתִּי – לֹא צָרִיךְ.

וְרָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ:

דַּי כְּבָר, דַּי כְּבָר, זֶה מָחוּק.

אֲבָל פִּי נִתַּק מִמֶּנִּי

כְּמוֹ פּוֹשֵׁעַ מִן הַחֹק.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהַקְשִׁיב לָךְ,

לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל.

לֹא שָׁמַעְתִּי מָה אָמַרְתְּ לִי,

מָה אָמַרְתְּ לִי, אִם בִּכְלָל.

וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֵבַנְתִּי

וְהִרְגַּשְׁתִּי מְגֻחָךְ,

כְּבָר הָיְתָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת

וְדָאַגְתִּי לָךְ כָּל כָּךְ.

בַּמָּקוֹם שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת

תְּנַסִּי רַק לְתָאֵר,

אֵיךְ אֲנִי עַכְשָׁו אוֹמֵר לָךְ

מִצְטַעֵר

כֵּן, מִצְטַעֵר.

---

דואט פרידה

מאת

רחל שפירא

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

הִיא:

בִּגְלַל הָעֶצֶב

בִּשְׁעַת פְּרִידָה

תֵּדַע, עַל מַה שֶּׁנָּתַתָּ

אֲנִי מוֹדָה.

הוּא:

בִּגְלַל עֵינַיִךְ

צִלְצוּל שֶׁל שְׁמֵךְ.

מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר דָּבַק בִּי

דָּבָר מִמֵּךְ.

נִסִּיתִי

לְהֵאָחֵז בִּכְנָפֵךְ

וְלֹא שִׁנִּיתִי

וְלֹא שֻׁנָּה מְעוּפֵךְ.

הִיא:

לֹא לִי לֹא לִי

שַׁלְוָה נוֹעֶדֶת

בְּעוֹלָמְךָ.

אָהוּב שֶׁלִּי

אֲנִי נִפְרֶדֶת,

סְלַח לִי.

הוּא:

עַד מָה בָּךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ

כָּל מַה שֶּׁאָחַזְתִּי בּוֹרֵחַ

וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי טוֹרֵחַ

בְּחַיַּיִךְ הָיִיתִי אוֹרֵחַ.

הִיא:

נִפְרֶדֶת מִמְּךָ וְהוֹלֶכֶת

כִּי אֵינֶנִּי אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת.

אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאֵנִי הוֹפֶכֶת

כִּי חֶלְקִי זוֹ דַּרְכִּי הַמּוֹשֶׁכֶת.

נַפְשִׁי הַיַּעַר

שֶׁלְּךָ הָעִיר

כָּל זֶה יָשָׁן, רַק הַצַּעַר

עוֹדוֹ צָעִיר.

הוּא:

נִסִּיתִי

לְהֵאָחֵז בִּכְנָפֵךְ

וְלֹא שִׁנִּיתִי

וְלֹא שֻׁנָּה מְעוּפֵךְ.

היא:

זוֹ רַק פְּרִידָה אַחַת מֵאֶלֶף

זוֹ לֹא בְּגִידָה.

אֲנִי עֵדָה, חַיַּי הָאֵלֶּה

סְלַח לִי.

הִיא:

נִפְרֶדֶת מִמְּךָ וְהוֹלֶכֶת

כִּי אֵינֶנִּי אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת.

אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאֵנִי הוֹפֶכֶת

כִּי חֶלְקִי זוֹ דַּרְכִּי הַמּוֹשֶׁכֶת.

הוּא:

עַד מָה בָּךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ

כָּל מַה שֶּׁאָחַזְתִּי בּוֹרֵחַ

וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי טוֹרֵחַ

בְּחַיַּיִךְ הָיִיתִי אוֹרֵחַ.

הוּא:

מִפְּנֵי שֶׁבָּךְ פָּגַשְׁתִּי

וּכְבָר דָּבַק דָּבָר מִמֵּךְ

כָּךְ הִתְרוֹשַׁשְׁתִּי

כִּי אַתְּ אֵינֵךְ.

הִיא:

אַתָּה יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ

רַק זֹאת אֹמַר

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה

הַזְּמַן יָבִיא לְךָ שַׁלְוָה.

---

היתה בכף ידי

מאת

רחל שפירא

לחן: יאניס פריוס

כְּשֶׁהָיְתָה בְּכַף יָדִי

לֹא שָׁמַרְתִּי טוֹב עָלֶיהָ

וְחָשַׁבְתִּי רֹב הַזְּמַן –

הִיא מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ.

הִיא הָיְתָה בְּכַף יָדִי

וְנָתַתִּי לָהּ לִבְרֹחַ.

לֹא יָדַעְתִּי לְטַפֵּחַ

אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלִּי.

וְתִרְאוּ מַה קּוֹרֶה –

אֵין לִי עֹל

אֲבָל לֹא קַל לִי.

אִלּוּ, אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי

לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי

הַאֻמְנָם הִיא מִצְטַנֶּנֶת,

לֹא עָצַרְתִּי כְּשֶׁפָּגְעָה

הַשִּׁגְרָה הַמְטַמְטֶמֶת.

וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ אוֹתִי

מְגַלֶּה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לִי –

לְחַפֵּשׂ מַה שֶּׁהָיָה לִי

וְחָמַק מִכַּף יָדִי.

כִּי תִּרְאוּ מַה קָּרָה –

אֵין לִי עֹל

וְאֵין לִי חֹפֶשׁ.

אִלּוּ, אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי

לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

---

לוּ ידעתָּ

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

לוּ יָדַעְתָּ אֵיךְ כָּל נִים

שֶׁבִּי יָרֵא.

אֲנִי רוֹאָה אֶת הַשָּׂדוֹת סוֹפְגִים גְּשָׁמִים,

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי

מָתַי מָתַי יָבוֹא יוֹמִי

לְהִקָּרֵא.

עַל מַצַּע הָאֲדָמָה

תְּשׁוּקָה שֶׁלִּי הֻנְּחָה.

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת נַפְשִׁי לִהְיוֹת בְּרוּכָה.

נוֹתַר גּוּפִי בְּצִמְאוֹנוֹ,

אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת חֻמּוֹ וְתִמְהוֹנוֹ

וְעֹצֶם עֶלְבּוֹנוֹ.

מִכָּל נֶבֶט וְעַלְעַל

נוֹטֵף הַטַּל,

וּבְתוֹכִי מַמְתִּין לוֹ בֶּכִי מְיֻחָל.

אֲנִי נִמְשֶׁכֶת לַתְּלָמִים,

אֲנִי הוֹפֶכֶת רַחֲמִים וְתַחְנוּנִים –

חַיִּים שְׁלֵמִים

כָּל נִים שֶׁבִּי יָרֵא.

מתוך הסרט “סיפור אינטימי”

---

שיר למענֵךְ

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

אִם לִפְעָמִים קָשָׁה מְאֹד הַמּוּעָקָה

הָאֲנָשִׁים נִרְאִים זָרִים וּמִתְנַכְּרִים –

שִׁירִי יָבוֹא, כְּמוֹ אָדָם שֶׁעַל הַסַּף חִכָּה,

כְּדֵי לְקַחְתֵּךְ אֶל הַחוֹפִים הַמּוּאָרִים.

אִם לִפְעָמִים אַתְּ מַקְדִּימָה לְהִתְעוֹרֵר

וּקְצֵה חֲלוֹם כְּמוֹ סָפֵק עוֹד מִתְמַשֵּׁךְ –

שִׁירִי יָבוֹא, זָהִיר מְאֹד אִתָּךְ לְהִזָּכֵר

שֶׁהַבְּדִידוּת שֶׁלִּי עָבְרָה בִּבְדִידוּתֵךְ.

עוֹד שִׁיר אֶחָד אֲנִי שׁוֹמֵר לְמַעֲנֵךְ,

אֲנִי רוֹצֶה לְהַקִּיפֵךְ בְּמִלּוֹתַי.

אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשִּׁיר,

עֲשִׂי בּוֹ כִּרְצוֹנֵךְ

וּשְׁעוֹתַיִךְ יִתְקָרְבוּ אֶל שְׁעוֹתַי.

אַל תִּשְׁכְּחִי: הַשִּׁיר שֶׁלָּךְ הוּא נֶאֱמָן,

הוּא מִתְחַבֵּר מִצַּעֲרִי וְתִקְוָתִי.

אִם רַק תַּבִּיטִי בְּפָנַי, תֵּדְעִי שֶׁכָּל הַזְּמַן

אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ מִכְתָּבִים בְּמַחְשַׁבְתִּי.

---

רק אתה

מאת

רחל שפירא

לחן: ג’ימי סנטס ואחרים

מִי יִשְׁמַע בַּלַּיְלָה

רַחַשׁ לַחַשׁ

וּבְעָרְפִּי אָז יִגַּע.

מִי יָקִיץ לֹא פַּעַם

וְרַעַד יַחֲלֹף בּוֹ,

מִי לְצִדִּי יֵרָגַע.

מִי יִתְעַצֵּב

וְיִתְאַהֵב בִּי

כְּמוֹ חַיָּיו בְּכַפִּי.

רַק אַתָּה,

אֵין לִי אַחֵר

לְגָרֵשׁ עֲנָנִים מִמִּצְחִי

לְחַדֵּשׁ אֶת הָאֵשׁ

לְנַחֵשׁ אֶת כֹּחִי.

מִי יַחְזִיק בִּי

מִי יַבִּיט בִּי

מַבָּט כְּמוֹ נְשִׁיקָה,

מִי אִם לֹא

אַתָּה.

מִי יֵלֵךְ בַּחֹשֶךְ

עַל חֶבֶל מָתוּחַ

כְּמוֹ לוּלְיָן בַּזִּירָה.

מִי פָּשׁוּט יִהְיֶה לִי

כְּמוֹ לֶחֶם אוֹ מַיִם

חֹם שֶׁל מְעִיל בַּקָּרָה.

מִי יֵאָבֵק

וְיִתְחַזֵּק בִּי

כְּמוֹ חַיָּיו בְּכַפִּי –

רַק אַתָּה,

אֵין לִי אַחֵר…

הִנֵּה סוּפָה מִתְקָרֶבֶת

בְּהָמוֹן – אֵיפֹה אֲנִי

וּמַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לִי

קָרוֹב כְּמוֹ רְצוֹנִי –

רַק אַתָּה.

---

תלַווי אותי

מאת

רחל שפירא

לחן: יובל דור

זֶה הַצֹּרֶךְ לֶאֱהֹב

שֶׁמַּחְזִיק אוֹתִי

בֵּין הַיַּיִן הָאָפֵל

לְטַעַם אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹב

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי,

שֶׁמָּא תִּתְרַחֲקִי

מִבְּלִי מֵשִׂים.

תְּלַוִּי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּלַוִּי אוֹתִי

כְּשֶׁאֵצֵא לִי מִן הַסַּף

עוֹד כַּמָּה צְעָדִים.

תְּקַבְּלִי אוֹתִי עַכְשָׁו

תְּקַבְּלִי אוֹתִי

כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתְּ אוֹתִי

מֵאָז…

אִם אֲנִי יָחֵף עַכְשָׁו

אִם אֲנִי עָיֵף

אִם נִסִּיתִי אֶת לִבֵּךְ

לִקְנוֹת בְּמַה שֶּׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי,

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

רַק לֹא לְאַבְּדֵךְ,

אַתְּ הֲלֹא הֵבַנְתְּ כָּל זֹאת

מִזְּמַן.

אִם אֲנִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת

רָץ וּמִתְפַּלֵּא

אֵיךְ נִסְחַפְתִּי לִפְעָמִים

עִם הַדְּבָרִים שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ.

יֵשׁ לְבַיִת זֶה קִירוֹת

וְעוֹלָם מָלֵא,

בּוֹ הִכַּרְתִּי אֶת עַצְמִי

אִתָּךְ.

---

ציפור בגשם

מאת

רחל שפירא

לחן: מוני אמריליו

פַּעַם רָאִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם

כֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת בַּקֹּר,

לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לָעוּף

וְלֹא נִמְצָא לָהּ מִסְתּוֹר.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדִי

הָיִיתִי עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה,

הָיִיתִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אֶל בֵּיתִי

וְנוֹתֶנֶת לָהּ מַחֲסֶה.

פַּעַם רָאִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם,

אֲנִי זוֹכֶרֶת הֵיטֵב

אֵיךְ נוֹתְרָה בְּלִי כֹּחַ לָעוּף

מֵרֹב חֻלְשָׁה וּכְאֵב.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדִי

הָיִיתִי עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה,

הָיִיתִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אֶל בֵּיתִי

וְנוֹתֶנֶת לָהּ מַחֲסֶה.

פַּעַם הָיִיתִי צִפּוֹר בַּגֶּשֶׁם

כְּמוֹתָהּ, כְּמוֹ הַצִּפּוֹר,

לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לָשִׁיר

וְלֹא נִמְצָא לִי מִסְתּוֹר.

לוּ הָיָה הַדָּבָר בְּיָדְךָ

הֶהָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה?

הֶהָיִית לוֹקֵחַ אוֹתִי אֶל בֵּיתְךָ

וְנוֹתֵן לִי מַחֲסֶה?

---

שיר גשם

מאת

רחל שפירא

לחן: רמי קליינשטיין

הַגֶּשֶׁם אַף פַּעַם

לֹא מִתְחָרֵט,

חָשַׁבְתִּי עַל זֶה הַיּוֹם.

הַפֶּרַח אַף פַּעַם לֹא מִתְלַבֵּט

לֹא מְפָרֵשׁ יָפְיוֹ.

אֵין פְּרִי בָּעוֹלָם

שֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ

מַה זֶּה לִהְיוֹת מָתוֹק.

וַאֲנִי מְבֻלְבֶּלֶת

בְּלִי סוֹף מִתְנַצֶּלֶת

אֲנִי עוֹד צְרִיכָה הַצְדָּקוֹת.

וְלָמָּה אֲנִי

מְעַנָּה אֶת עַצְמִי

לֹא מַפְסִיקָה לִשְׁאֹל,

מְהַסֶּסֶת לָקַחַת

אֲנִי מִתְוַכַּחַת

נִבְהֶלֶת מֵאֹשֶר גָּדוֹל.

וַאֲנִי לְכוּדָה

כִּמְעַט אֲבוּדָה

בִּסְבַךְ רְגָשׁוֹת סוֹתְרִים,

אִם הֵבַנְתָּ אוֹתִי

אִם הֵבַנְתִּי אוֹתְךָ

אִם אֲנַחְנוּ בִּכְלָל מַכִּירִים.

וַאֲנִי עֲצוּבָה

וְעוֹד אֵין לִי תְּשׁוּבָה

אִם זֹאת כֵּן

אִם זֹאת לֹא אַהֲבָה.

רוֹצָה לְהִשָּׁעֵן עַל כְּתֵפְךָ

וְלֹא לְהַסְבִּיר שׁוּם דָּבָר.

---

בדרכֵי האהבה

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר עָצוּב

וְיוֹשֵׁב לְלֹא תְּנוּעָה,

בֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא חָשׁוּב

מִי צָדַק וּמִי טָעָה.

כִּי אֲנִי מַה שֶּׁאֲנִי

וְאַתָּה כְּהֶרְגֵּלְךָ,

בֶּחָצֵר הֲכִי פְּנִימִית

יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ.

עִם הָרֶגֶשׁ הַפָּצוּעַ

בְּסַכִּין הַמַּחְשָׁבָה

לִי עוֹד לֹא הַכֹּל יָדוּעַ

עַל דַּרְכֵי הָאַהֲבָה.

לֹא יוֹדַעַת לְהַסְבִּיר

וְקָשֶׁה לִי לַעֲנוֹת

אֵיךְ אָדָם אֶחָד מַסְתִּיר

לִפְעָמִים אֶת כָּל הַנּוֹף…

זֶה מַכְאִיב וְזֶה מַלְהִיב

כֹּה פָּשׁוּט וּמְסֻבָּךְ,

זֶה הַשֹּׁנִי הַמַּרְהִיב

שֶׁמַּצְחִיק אוֹתִי כָּל כָּךְ.

בַּסְּחַרְחֹרֶת הַתְּמִידִית

וּבָרַעַשׁ הַכְּלָלִי

מְנַסָּה רַק לְהַגִּיד

שֶׁאַתָּה חָבֵר שֶׁלִּי

עִם הָרֶגֶשׁ הַפָּצוּעַ

בְּסַכִּין הַמַּחְשָׁבָה

לִי עוֹד לֹא הַכֹּל יָדוּעַ

בְּדַרְכֵי הָאַהֲבָה.

---

כל פעם מחדש

מאת

רחל שפירא

לחן: אבי פרץ

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ

לִפְנֵי שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת

בָּא לִי לְחַבֵּק אוֹתָךְ

חָזָק בְּכָל כֹּחִי.

וְלִלְחֹש בְּעֶצֶם

אֶת מִלַּת הַקֶּסֶם,

שֶׁאִם אֵדַע אוֹתָהּ

אַף פַּעַם לֹא תֵּלְכִי.

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ

לִפְנֵי שֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת

בָּא לִי לְהַגִּיד אֵיזֶה

מִשְׁפָּט בִּלְתִּי נִשְׁכָּח,

שֶׁיִּשְׁמֹר עָלַיִךְ

יְגָרֵשׁ צְלָלַיִךְ

וְזֶה מַה שֶּׁיּוֹצֵא:

“אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ”.

בַּיּוֹם שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתָךְ

פָּגַשְׁתִּי אֶת הַפַּחַד

וּמֵאָז אֲנִי כָּל יוֹם

חוֹשֵׁשׁ לְהִפָּרֵד.

מִי יַסְבִּיר עַד כַּמָּה,

מִי יַגִּיד לִי לָמָּה

בָּאַהֲבָה גּוֹבֵר

הַפַּחַד לְאַבֵּד.

---

העצב צריך חֶברה

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

עוֹד יוֹם הִגִּיעַ לְקִצּוֹ

וְעוֹד שַׁבָּת עָבְרָה,

מָחָר יִהְיֶה יוֹתֵר בָּהִיר

הַשַּׁדְרָנִית אָמְרָה.

הָעֶרֶב שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת

נָעִים וּמְלַטֵּף

רוֹבֵץ עָלַי כְּמוֹ הַר גָּדוֹל

מַכְבִּיד עַל הַכָּתֵף.

קוֹלוֹת עוֹלִים מִן הָרְחוֹב

אֶחָד אֶחָד אֶחָד,

וְרַק מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע

חָסֵר לִי בִּמְיֻחָד.

וְקוֹל פְּנִימִי לוֹחֵשׁ אֵלַי

מִתַּת הַהַכָּרָה –

הָעֶצֶב שֶׁהִשְׁאַרְתָּ פֹּה,

גַּם הוּא צָרִיךְ חֶבְרָה.

אוּלַי אֶרְחַץ אֶת הַכֵּלִים

אַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה,

אוּלַי אֶשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס קָפֶה

אֶרְאֶה אֶת הַסִּדְרָה.

אַחֲזִיר צִלְצוּל לְמִישֶׁהוּ

אוּלַי נִקְבַּע פְּגִישָׁה,

אוּלַי אֶהְיֶה יוֹתֵר בְּרוּרָה

אוּלַי פָּחוֹת תְּלוּשָׁה.

עוֹד יוֹם הִגִּיעַ לְקִצּוֹ

וְעוֹד שַׁבָּת עָבְרָה,

הָעֶצֶב שֶׁהִשְׁאַרְתָּ פֹּה

גַּם הוּא צָרִיךְ חֶבְרָה.

---

כל כך קסומה

מאת

רחל שפירא

לחן: שמעון בוסקילה

עַל הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ בְּעֵינַיִךְ,

עַל הַלַּיְלָה הַשּׁוֹכֵב בָּהֶן לִישֹׁן

וְעַל שְׂפַת גּוּפֵךְ וְהַבָּעַת פָּנַיִךְ

כַּאֲשֶׁר אַתְּ מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּחַלּוֹן.

אֶל הַשֶּׁקַע הֶחָמִים שֶׁבִּכְתֵפַיִךְ

מִתְגַּנֶּבֶת קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה,

עַל הָרַעַד הַמַּרְקִיד אֶת עַפְעַפַּיִךְ

מִתְעַכֶּבֶת מְאֹהֶבֶת מַנְגִּינָה.

וַאֲנִי מַבִּיט וּמְבַקֵּשׁ עוֹד פַּעַם

שֶׁתִּהְיֶה לִי אֵיזוֹ דֶּרֶךְ לַעֲצֹר

וְלִשְׁמֹר לִי אֶת הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם

וְאֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּא מִמֵּךְ לִנְצֹר.

כָּל כָּךְ קְסוּמָה

בְּכַף יָדֵךְ טְמוּנָה

פְּנִינָה שֶׁל טַעַם

וְרֶגֶשׁ וְחָכְמָה,

וְשׁוּב עָלַיִךְ

מִתְעַכֶּבֶת מַנְגִּינָה.

---

הילד בעיניךָ

מאת

רחל שפירא

לחן: יהודה פוליקר

עָמֹק עָמֹק בְּאִישׁוֹנֶיךָ

עוֹלָם קָסוּם וּמִסְתּוֹרִי,

וְשׁוּב הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיךָ

עוֹשֶׂה צְמַרְמֹרֶת לְעוֹרִי.

כָּל הַזָּהָב וְכָל הָאֹפֶל

וְהַחִיּוּךְ הַנַּעֲרִי,

פָּרָשׁ בּוֹדֵד דּוֹהֵר לָאֹפֶק

עִם הַשִּׁרְיוֹן הַשַּׁבְרִירִי.

מַבָּט חוֹדֵר, מִשְׁפָּט חָטוּף

קָשֶׁה לִחְיוֹת לְלֹא לִטּוּף.

כַּדּוּר הַשַּׁחַר בְּיָדֶיךָ

וְאוֹר נִשְׁבָּר וּמִתְפַּצֵּל,

וְרֵיחַ קַיִץ לִבְגָדֶיךָ

וְלִדְבָרֶיךָ צֶבַע צֵל.

עָמֹק עָמֹק בְּאִישׁוֹנֶיךָ

הַחֲרָבוֹת הַמְפַלְּחוֹת,

וְשׁוּב הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיךָ

שׁוֹבֵר אוֹתִי לַחֲתִיכוֹת.

פָּרָשׁ בּוֹדֵד, עָנָף קָטוּף

קָשֶׁה לִחְיוֹת לְלֹא לִטּוּף.

---

ספרי לי שוב

מאת

רחל שפירא

לחן: שלמה יידוב

סַפְּרִי לִי שׁוּב

אֶת הַסִּפּוּר עַל שְׁנֵינוּ

וְרֶגֶשׁ עַז

הָשִׁיבִי לִתְחִיָּה.

רַק אַתְּ יוֹדַעַת

מָה רוֹעֵד בֵּינֵינוּ

וּמַה חָזָק

מִכַּעַס וּדְחִיָּה.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

סַפְּרִי לִי בִּדְחִיפוּת,

כְּאִלּוּ אֵין בִּכְלָל

סִפּוּר אַחֵר.

הַזְּמַן יִשְׁקֹט

עַל יַד הָעֲיֵפוּת,

גַּם הֵם אוּלַי

רוֹצִים לְהִזָּכֵר.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

וּבְקוֹלֵךְ הַקְסִימִי,

כִּי לְקוֹלֵךְ אֵיכוּת

שֶׁל מַנְגִּינָה.

אִם לֹא הֵבַנְתְּ

אַתְּ עוֹד מְעַט תָּבִינִי,

אַתְּ בִּשְׁבִילִי

הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

דְּבָרִים עָבְרוּ בֵּינֵינוּ,

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

דְּבָרִים נוֹטִים לְהִשָּׁחֵק.

סַפְּרִי לִי שׁוּב

אֶת הַסִּפּוּר עַל שְׁנֵינוּ,

כְּאִלּוּ לֹא

נִסִּית לְהִתְרַחֵק.

הַאִם הָיִית?

הַאִם אִתָּךְ הָיִיתִי

כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹדִי?

כְּאִלּוּ רַק אִתָּךְ אֲנִי חָיִיתִי

וְאַחַר כָּךְ

נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי.

---

כאילו סוף

מאת

רחל שפירא

לחן: צ’יקו בוארקה

כְּאִלּוּ כָּאן סוֹף סוֹף

נִרְגַּעַת נְדִידָה –

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יָעִיק יוֹתֵר מִדַּי

עַל הַצַּמֶּרֶת הַכְּבֵדָה.

הַנַּח רֹאשְׁךָ,

גַּם אִישׁ כָּמוֹךָ מִתְעַיֵּף

וּרְאוּיָה לוֹ הֲפוּגָה,

כִּי עוֹד מְעַט, כִּי עוֹד מְעַט

אַתָּה זוֹכֵר,

הֲרֵי צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

אוּלַי לֹא בְּיָדִי

לִפְטֹר אוֹתְךָ כָּלִיל

מֵעֹל כָּבֵד וּמִטִּרְדָּה,

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה

אֶצְלִי, אִתִּי וְכָאן,

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

מַה שֶּׁיָּבוֹא – יָבוֹא,

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ יָבוֹא,

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

וְעוֹד מְעַט, וְעוֹד מְעַט,

אַתָּה זוֹכֵר,

הֲרֵי צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

כְּאִלּוּ כָּאן סוֹף סוֹף

נִרְגַּעַת נְדִידָה –

הַנַּח רֹאשְׁךָ הַמְיֻגָּע.

אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יָעִיק יוֹתֵר מִדַּי

עַל אִי שֶׁל שֶׁקֶט וְחֶמְדָּה.

מַה שֶּׁיָּבוֹא – יָבוֹא

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ יָבוֹא,

וּמַה שֶּׁלֹּא יָדוּעַ – יִוָּדַע

וְעוֹד מְעַט צָרִיךְ

צָרִיךְ לָקוּם

לָעֲבוֹדָה.

---

משהו כמו עדינות

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

בּוֹא

אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

רֵיחַ חוּצוֹת

יְלַוֶּה אוֹתְךָ.

בּוֹא

כְּאִלּוּ מִדּוֹתֶיךָ

נָמוּ בְּשֶׁקַע

הַכֻּרְסָה הַנּוֹחָה.

בּוֹא

אַחֲרֵי הַבִּקֹּרֶת

וְאַחֲרֵי הַבַּצֹּרֶת

וְאַחֲרֵי הַשְּׁנִינוּת.

בּוֹא

לֹא בּוֹטֶה

לֹא קְשֵׁה עֹרֶף,

מְפֻכָּח וְעָצוּר

וְעָיֵף וְרָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת.

בּוֹא

עִם מִטְעָן שֶׁל שִׁבְרוֹן לֵב

וּמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֲדִינוּת.

שֵׁב

לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב,

רֵיחַ שֶׁל לֶחֶם

יְגָרֶה אוֹתְךָ.

שֵׁב

כְּאִלּוּ לֹא עָבַר זְמַן,

רַק הֶרֶף תְּנוּעַת יָד

כְּמוֹ בְּאֶמְצַע שִׂיחָה.

שֵׁב

אַחֲרֵי הַבִּקֹּרֶת

וּפִצְעֵי הַבַּצֹּרֶת

וּפִצְעֵי הַתְּמִימוֹת.

שֵׁב

לֹא צוֹדֵק

לֹא קְשֵׁה עֹרֶף,

מְפֻכָּח וְעָצוּר

וְעָיֵף וְרָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת.

שֵׁב

עִם מִטְעָן שֶׁל שִׁבְרוֹן לֵב

וּמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֲדִינוּת.

---

אתה יקר לי

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

בִּגְלַל הָאוֹר הָרַךְ שֶׁבְּעֵינֶיךָ,

קוֹלְךָ וְהַבָּעַת פָּנֶיךָ.

וּבְעִקָּר בִּגְלַל כַּפּוֹת יָדֶיךָ

הַמְכִילוֹת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

בִּגְלַל הָאֹפֶן שֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ,

זָהִיר זָהִיר וְלֹא פּוֹגֵעַ,

בִּגְלַל הָאֹפֶן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ

אֶת רַחַשׁ הַחַיִּים הַנִּסְתָּרִים.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

אֵין כְּמוֹ לִבְּךָ הַטּוֹב וְהָרָחָב.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

תָּמִיד אוֹתְךָ אֹהַב.

בִּגְלַל לִבְּךָ, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי

וְעוֹד דְּבָרִים שֶׁלֹּא תֵּאַרְתִּי,

בִּגְלַל מַה שֶּׁאַתָּה בְּךָ בָּחַרְתִּי

וְלוּ בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי אִתְּךָ.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי

וְלוּ בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי אִתְּךָ.

אַתָּה יָקָר לִי

אַתָּה כָּל כָּךְ יָקָר לִי,

תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ.

מה אברך

מאת

רחל שפירא

---

מה אברך

מאת

רחל שפירא

לזכר אלדד קרוּק

לחן: יאיר רוזנבלום

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ חִיּוּךְ שֶׁכָּמוֹהוּ כָּאוֹר,

וּבֵרַךְ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְרוֹאוֹת,

לִתְפֹּשׂ בָּן כָּל פֶּרַח וְחַי וְצִפּוֹר

וְלֵב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַנַּעַר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ רַגְלַיִם לִרְקֹד עַד אֵין סוֹף

וְנֶפֶשׁ לִזְכֹּר בָּהּ אֶת כָּל הַלְּחָנִים,

וְיָד הָאוֹסֶפֶת צְדָפִים עֲלֵי חוֹף

וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הָעֶלֶם – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ כִּי יָדָיו הַלְּמוּדוֹת בִּפְרָחִים

יִצְלְחוּ גַּם לִלְמֹד אֶת עָצְמַת הַפְּלָדָה,

וְרַגְלָיו הָרוֹקְדוֹת – אֶת מַסַּע הַדְּרָכִים

וּשְׂפָתָיו הַשָּׁרוֹת – אֶת מִקְצַב הַפְּקֻדָּה.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַגֶּבֶר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

נָתַתִּי לוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לִי לָתֵת:

שִׁיר וְחִיּוּךְ וְרַגְלַיִם לִרְקֹד

וְיָד מְעֻדֶּנֶת וְלֵב מְרַטֵּט,

וּמָה אֲבָרֵךְ לוֹ עוֹד?

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד הָעֶלֶם הָרַךְ.

הַנַּעַר הַזֶּה – עַכְשָׁו הוּא מַלְאָךְ.

לֹא עוֹד יְבָרְכוּהוּ, לֹא עוֹד יְבֹרַךְ.

אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים,

לוּ אַךְ בֵּרַכְתָּ לוֹ – חַיִּים.

---

השכם השכם בבוקר

מאת

רחל שפירא

לחן: סשה ארגוב

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ שְׁקֵטִים וְנִדְהָמִים.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם

כְּמוֹ צְלָלִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ עֵדִים אִלְּמִים.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

מִלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ הִכּוּנוּ בִּשְׁתִיקָה.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם,

יָדַעְנוּ שֶׁצְּפוּיָה עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

אַחַר כָּךְ עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מוּל עֵינֵינוּ הַלֵּאוֹת

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת הַקֹּר וְהַבְּדִידוּת,

וְכָל מִי שֶׁהָיָה שָׁם יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת

כַּמָּה אוֹתוֹת חַמִּים שֶׁל יְדִידוּת.

אַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ יַחַד מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה

שֶׁהֵאִירָה אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ בְּאוֹר חָדָשׁ.

הִבְטַחְנוּ לְעַצְמֵנוּ לִלְמֹד מֵהַתְחָלָה

מַה פֵּשֶׁר טוֹב אוֹ רַע, טָמֵא אוֹ מְקֻדָּשׁ.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

הִפְקַרְנוּ אֶת פָּנֵינוּ לָרוּחַ הַקָּרָה.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם

כְּמוֹ חוֹתָם בּוֹעֵר, כְּמוֹ צְעָקָה מָרָה.

אַחַר כָּךְ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל אַחֵינוּ הַנָּחִים

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת פְּצָעֵינוּ הַגְּלוּיִים.

לְאַט לְאַט לָמַדְנוּ לָשׁוּב וּלְהַבְחִין

בַּכֹּחַ הַמֻּפְלָא שֶׁל הַחַיִּים.

אַחַר כָּךְ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹךְ וּבְרַחֲמִים

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת הָאֵימָה וְהַתִּקְוָה,

וְכָל מִי שֶׁהָיָה שָׁם בִּקֵּשׁ לוֹ נִחוּמִים

בְּחֶסֶד וּמְסִירוּת, סְלִיחָה וְאַהֲבָה.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ.

---

בראשית

מאת

רחל שפירא

במקור – מלים ולחן: דון מקלין

בְּרֵאשִׁית הָיָה לֹא-כְלוּם –

רַק חֹשֶךְ וּדְמָמָה,

מִדְּבַר הָאֱלֹהִים בָּקַע

יְפִי הָאֲדָמָה.

מֵעַל לָעֲרוּצִים קֹרְצוּ

כּוֹכְבֵי יַהֲלוֹמִים,

בָּעֵשֶׂב הֶחָדָשׁ הוֹפִיעוּ

יְצוּרִים אִלְּמִים.

וְהָאָדָם הָיָה פְּרֻדָּה

בְּרֶצֶף הָאֵינְסוֹף,

שֶׁאֱלֹהִים בְּחָכְמָתוֹ

שָׁמַר אוֹתָהּ לַסּוֹף.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

וְכָבַשְׁנוּ כִּסֵּא וְגַם נֵזֶר.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

לִילָדֵינוּ בִּלְבַד,

רַק לָהֶם לֹא הָיִינוּ לְעֵזֶר.

הֶהָרִים קִבְּלוּ צוּרָה

וְכָךְ הָעֲמָקִים

וּנְהָרוֹת פִּלְּסוּ דַּרְכָּם

בַּחֲרִיצַת סַכִּין.

גַּלֵּי גֵּאוּת הָיוּ אֶת לֵב

הָאָרֶץ מְפַלְּחִים

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּבְּרוּ

אֶל בֹּהַק מִשְׁטָחִים.

וְשִׁיר חַיִּים פָּרַץ

כְּמוֹ הִימְנוֹן וּכְמוֹ מָחוֹל,

טִפָּה שֶׁל דָּם נָפְלָה אֵי שָׁם

הִכְתִּימָה אֶת הַחוֹל.

וּנְשָׁרִים דָּאוּ מֵעַל

הַגָּן הַמְבֹרָךְ,

טִפַּת הַדָּם הָפְכָה אָדָם

כְּעֵץ חַיִּים צָמַח.

בְּגֹדֶל בְּדִידוּתוֹ

צַלְעוֹ חָרְגָה מֵעַצְמוֹתָיו,

עֻצְּבָה לִהְיוֹת לוֹ לְבַת זוּג

מֻשְׁלֶמֶת בְּכָל תָּו.

וְעֵץ הַדַּעַת כָּךְ הֻדְגַּשׁ

אָסוּר לְמַאֲכָל.

בְּגַן הָעֵדֶן הַנָּחָשׁ

לְרַגְלֵיהֶם זָחַל.

עֵץ הַדַּעַת – מָוֶת בּוֹ

בּוֹ חַיֵּיכֶם תְּלוּיִים!

אִכְלוּ אִכְלוּ, לָחַשׁ נָחָשׁ,

הֱיוּ כֵּאלֹהִים.

אִכְלוּ אִכְלוּ מִפְּרִי הָעֵץ

טִרְפוּ אוֹתוֹ עַד תֹּם,

עַד שֶׁתָּבִינוּ מַהוּ טַעַם

כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן.

אָבַד לָנוּ אוֹתוֹ הַגָּן

אֲשֶׁר אִבְּדוּ שְׁנֵיהֶם,

אָבוֹת קוֹבְעִים אֶת הַמְּחִיר

שֶׁמְּשַׁלְּמִים בְּנֵיהֶם.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

וְכָבַשְׁנוּ כִּסֵּא וְגַם נֵזֶר.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

לִילָדֵינוּ בִּלְבַד,

רַק לָהֶם לֹא הָיִינוּ לְעֵזֶר.

---

הצבייה

מאת

רחל שפירא

לחן: יוני רכטר

הֵם מָצְאוּ גְּוִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

מִי יְשַׁעֵר עַל מָה נֶהֶרְגָה

וְיִמְצָא הַתַּכְלִית וְיִמְצָא הַסִּבָּה.

אוּלַי בְּזָדוֹן, אוּלַי בִּשְׁגָגָה,

אוּלַי בְּמִקְרֶה הַצְּבִיָּה נֶהֶרְגָה.

אוּלַי אַשְׁמָתָהּ שֶׁצְּבִיָּה הִיא נוֹלְדָה

עֲנֻגָּה עֲנֻגָּה

כְּמוֹ צְבִיּוֹת מִסּוּגָהּ

בִּמְקוֹם לִהְיוֹת נְמֵרָה אוֹ דֻּבָּה,

זוֹ אַשְׁמָתָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עֲנֻגָּה.

הֵם מָצְאוּ צְבִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

אָשֵׁם הַצַּיָּד שֶׁכִּוֵּן וּפָגַע

וְעַל טִיב קְלִיעָתוֹ הִשְׁתַּבַּח וְהוֹדָה.

זֹאת לָמַד, וְזֹאת הוּא יָדַע:

אָשֵׁם הַצַּיָּד שֶׁכִּוֵּן

וּפָגַע.

שֶׁמֶשׁ הָרְגָה כִּי זָרְחָה וְיָקְדָה,

לוּ שֶׁלֶג יָרַד שָׁם לְלֹא הֲפוּגָה

הָיָה הַצַּיָּד תּוֹלֶה אֶת נִשְׁקוֹ,

לֶחֶם פּוֹרֵס לְבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ.

הֵם מָצְאוּ צְבִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

---

כמו מים שקטים

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

תְּמוּנָה שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי שׁוּב וָשׁוּב –

הִנֵּה הוּא עָרְפְּךָ הַמִּתְרַחֵק.

הַשִּׁיר שֶׁהִשְׁאַרְתָּ יָפֶה וְעָצוּב –

הוּא לֹא נוֹתֵן לָאַהֲבָה לְהִמָּחֵק.

נִדְמֶה לִי

שֶׁאִם רַק אוֹשִׁיט אֶת יָדִי

אוּכַל לְהַחְזִיר אֶת פָּנֶיךָ.

אִם אוֹשִׁיט אֶת יָדִי

אֶגַּע בְּךָ

וְשׁוּב אֶמְצָא בְּתוֹךְ לִבִּי

מַה שֶּׁאַתָּה רָאִיתָ בִּי.

אֶגַּע בְּךָ

אִם אוֹשִׁיט אֶת יָדִי.

כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים

בָּהֶם נֶאֱסָפִים הַנְּהָרוֹת.

כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים שֶׁבְּרֹךְ מְחַבְּקִים

אַתָּה הָיִיתָ לִי בְּתֹם הַסְּעָרוֹת.

הָיוּ סְעָרוֹת

שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת כֻּלִּי

וְלֹא פַּעַם נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם.

אַךְ בְּסֵתֶר לִבִּי

יָדַעְתִּי כִּי

אִם רַק אַפְנֶה אֶת מַבָּטִי

תָּמִיד אֶרְאֶה אוֹתְךָ אִתִּי.

אֶרְאֶה אוֹתְךָ

אִם אַפְנֶה מַבָּטִי.

תְּמוּנָה שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי שׁוּב וָשׁוּב –

הִנֵּה הוּא עָרְפְּךָ הַמִּתְרַחֵק.

הִשְׁאַרְתָּ לִי שִׁיר חֲרִישִׁי וְעָצוּב –

הוּא לֹא מַרְשֶׁה לָאַהֲבָה לְהִמָּחֵק.

נִדְמֶה לִי

שֶׁאִם רַק אֹמַר עוֹד מִלָּה

אוּכַל לְהַחֲזִיר אֶת חַיֶּיךָ.

אִם אֹמַר עוֹד מִלָּה

אֶגַּע בְּךָ.

חַכֵּה חַכֵּה, אַל תְּמַהֵר,

עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לְדַבֵּר…

---

שמעתי בכי

מאת

רחל שפירא

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

אָחִי אָחִי,

הַאִם תֵּדַע

מֵאַיִן בָּא

הִגִּיעַ הֵנָּה.

לֹא חָדַל בַּיּוֹם בַּלַּיְלָה,

אָחִי אָחִי

וּבְבֵיתִי

הֶחֱרִיד שְׁנָתִי

לֹא סָר מִמֶּנָּה.

מִתּוֹךְ בְּדִידוּת

מִתּוֹךְ שְׁמָמָה

מֵרָעָב אוֹ מִצָּמָא.

בַּגִּנָּה, בְּכָל פִּנָּה הוּא –

אָבִי אָבִי,

הַאִם הָיָה

זֶה קוֹל חַיָּה

אוֹ קוֹל שֶׁל יֶלֶד?

בַּגַּגּוֹת דָּבַק הַבֶּכִי –

אִמִּי אִמִּי,

אִמְרִי לִי מִי

אִמְרִי לִי מִי

בּוֹכֶה בַּדֶּלֶת.

מִתּוֹךְ כְּאֵב

מִתּוֹךְ צִנָּה

וְאֵימַת הַמִּלְחָמָה.

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי

שֶׁחָזַר וְשָׁב סָבַב,

בַּמַּעֲרָב

הָעוֹלָם חָרַב

מִתּוֹךְ עִמּוּת

וְאַלִּימוּת

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

הַאִם הָלַךְ, אוּלַי

לְכָאן נִשְׁלַח

מִן הַמִּזְרָח.

מִתּוֹךְ יַתְמוּת,

סֵרוּב לָמוּת.

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

אָחִי אָחִי,

הַאִם זֶה סָב

הַאִם זֶה אָב

אוֹ בֵּן יָחִיד הוּא.

וְנִשָּׂא הַקּוֹל בָּרוּחַ –

אָחִי אָחִי,

הַאִם כֻּוַּן

הַאִם הוּבַן

יָמִים יַגִּידוּ.

לִבִּי לִבִּי

כְּבָר עַל יָדִי,

כָּל כָּךְ קָרוֹב

כְּבָר עַל יָדִי.

---

במעלה ההר

מאת

רחל שפירא

לרעיה הרניק

לחן: נחום היימן

בָּעִיר שֶׁהָרִים סָבִיב לָהּ

וְרוּחוֹת הָעוֹלָם מְנַשְּׁבוֹת בָּהּ,

בָּהּ גָּדַל הַנַּעַר שֶׁלָּנוּ

מְיֻחָד לְאוֹהֲבָיו.

יָמִים יָמים,

הֵיכָן הַתָּמִים

שֶׁדָּהַר בְּעִקְּבֵי הָרוּחַ

שֶׁנַּפְשׁוֹ כָּלְתָה לַזָּרוּעַ.

אַהֲבָה וְחוֹבָה חִבְּרוּהָ

אֶל מַעֲלֵה הָהָר.

יַלְדוּת בְּמִשְׂחָק נֶחְגֶּגֶת,

קַל-הָרֶגֶל נוֹשֵׂא אֶת הַדֶּגֶל

כְּשֶׁאַבְנֵי מָקוֹם כְּאַבְנֵי חֵן

מַשִּׁיקוֹת אֶל כַּפּוֹתָיו.

הָרִים הָרִים

הֵיכָן הַגְּבָרִים

שֶׁלָּבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי הַזַּיִת

וְשִׁמְשָׁם הוּעֲבָה בַּקַּיִץ.

אֵיךְ יָכִילוּ יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת

אֶת מַעֲלֵה הָהָר.

הַזְּמַן שֶׁאָזַל בְּיוּנִי,

אֵי רוּחוֹת הָעוֹלָם יִשָּׂאוּנִי

כְּשֶׁאַבְנֵי מָקוֹם וְשָׁרְשֵׁי עֵץ

מְנַשְּׁקִים אֶת עֲפָרוֹ.

לֵילוֹת לֵילוֹת

עֵינַיִם כָּלוֹת,

מִלּוֹתַי נְסוֹגוֹת מֵעֹנִי.

עוֹד שָׁנָה שׁוֹתֶתֶת עַל גּוּנִי

שֶׁחַיָּיו נִשְׁאֲרוּ בְּיוּנִי

בְּמַעֲלֵה הָהָר.

---

מגבוה

מאת

רחל שפירא

במקור – מלים ולחן: ג’ולי גולד

מִגָּבוֹהַּ רוֹאִים עוֹלָם יָרֹק

וְרָאשֵׁי הָרִים צְחוֹרִים.

מִגָּבוֹהַּ רוֹאִים נָהָר עָמֹק

וְטִיסָה שֶׁל נְשָׁרִים.

מִגָּבוֹהַּ עוֹלָה שִׁירָה צְלוּלָה

מְהַדְהֶדֶת בָּעוֹלָם.

זֶהוּ קוֹל תִּקְוָה

זֶהוּ קוֹל שָׁלוֹם

זֶה קוֹלוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

מִגָּבוֹהַּ אֵין עֹנִי אוֹ מַחְסוֹר

וְאֵין בְּכִי שֶׁל רְעֵבִים.

מִגָּבוֹהַּ אֵין אִישׁ קוֹפֵא בַּקֹּר

וְאֵין שׁוּם צֹרֶךְ בְּרוֹבִים.

מִגָּבוֹהַּ כֻּלָּנוּ זֶה אֶל זֶה

עַל פְּנֵי אֶרֶץ רְחָבָה.

מְנַגְּנִים שָׁלוֹם

מְנַגְּנִים תִּקְוָה

אֶת שִׁירוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

אֱלֹהִים צוֹפֶה

אֱלֹהִים צוֹפֶה

בָּנוּ מִתְבּוֹנֵן

מִּגָּבוֹהַּ.

מִגָּבוֹהַּ אַתָּה נִרְאֶה חָבֵר

בְּעוֹד אָנוּ נִלְחָמִים.

מִגָּבוֹהַּ, לֹא אֵין לִי כָּל הֶסְבֵּר

אֵיךְ אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים.

מִגָּבוֹהַּ עוֹלָה שִׁירָה צְלוּלָה

מְהַדְהֶדֶת בָּעוֹלָם.

זוֹ שִׁירָה צְלוּלָה

זוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה

מִלִּבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

אֱלֹהִים צוֹפֶה

אֱלֹהִים צוֹפֶה

בָּנוּ מִתְבּוֹנֵן

מִגָּבוֹהַּ.

---

עמוקות עינייך

מאת

רחל שפירא

לחן: ארקדי דוכין

עֲמֻקּוֹת עֵינַיִךְ

כְּמוֹ בְּאֵר שְׁחוֹרָה

וְרוֹאִים עָלַיִךְ

כִּי זוֹ עֵת צָרָה.

כָּל סוּפָה עוֹבֶרֶת

מְסִירָה אָבָק

מְעִירָה צְמַרְמֹרֶת

בְּעוֹרֵךְ הַדַּק.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ

ּכְּאִלּוּ כָּאן הִיא נוֹעֲדָה

לְהִתְחַמֵּם.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ,

אוּלַי הָאַהֲבָה עָלֵינוּ

תְּרַחֵם.

כָּל קְרִיאָה נִמְשֶׁכֶת

בֵּין עֲצֵי הַגָּן,

בִּבְשָׂרֵךְ חוֹתֶכֶת

מַזְכִּירָה אָבְדָּן.

וְאַתְּ כְּמוֹ צוֹרֶפֶת

מַדְבִּיקָה קְרָעִים,

אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד

בְּיָמִים רָעִים.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ

כְּאִלּוּ כָּאן הִיא נוֹעֲדָה

לְהִתְחַמֵּם.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ,

אוּלַי הָאַהֲבָה עָלֵינוּ

תְּרַחֵם.

---

אוויר לוהט

מאת

רחל שפירא

לחן: יוני רכטר

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,

הָעֲיֵפוּת

מַקְשָׁה עָלַי לָקוּם.

יָמִים רַבִּים מִדַּי

רָבַץ פֹּה מֶתַח,

דְּבָרִים רַבִּים מִדַּי

תּוֹבְעִים תִּקּוּן.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,

הָרַעַשׁ

לֹא נוֹתֵן לְהִתְרַכֵּז.

חֲבָל עַל כָּל

תִּקְוָה קְטַנָּה שֶׁמֵּתָה,

חֲבָל גַּם

עַל הַזְּמַן הַמִּתְבַּזְבֵּז.

וְעוֹלָה בִּי

מַחְשָׁבָה נוֹעֶזֶת –

מַה שֶּׁיִּפְרַח

מִתּוֹךְ הַהֲרִיסוֹת

יִהְיֶה וַדַּאי זָקוּק

לְיָד אוֹהֶבֶת,

הַאִם אַתָּה

מַבְטִיחַ לְנַסּוֹת?

הָאֲוִיר לוֹהֵט

אֲבָל בֵּינְתַיִם

עָלַי לְהִתְעוֹרֵר

מִן הַנִּמְנוּם.

לָצֵאת הַחוּצָה

וְלִפְקֹחַ עַיִן,

וְלֹא לִמְשֹׁךְ כָּתֵף

כְּאִלּוּ כְּלוּם.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

אֲבָל לְפֶתַע

בִּי מַשֶּׁהוּ

מַתְחִיל לְהִתְנַגֵּן.

אוּלַי אַשְׁמִיעַ

בְּאָזְנֶיךָ קֶטַע

עַד שֶׁחַיַּת הַחֹשֶךְ

תֵּרָדֵם.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח

וּמִישֶׁהוּ

מוֹשִׁיט אֵלַי זְרוֹעוֹת.

דְּבָרִים טוֹבִים

כְּבָר מְחַכִּים בַּפֶּתַח,

וּמִישֶׁהוּ

אוֹהֵב אוֹתִי מְאֹד.

---

לפני שיחשיך

מאת

רחל שפירא

לחן: דני עמיהוד

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.

מַה שֶּׁהָיָה, מַה שֶּׁנּוֹצַר

מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ וּמַה שֶּׁנִּבְצַר.

פַּחַד פִּתְאֹם, שְׁבִיב דְּאָגָה

עוֹד אֲמִירַת אַהֲבָה יְחִידָה.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְשׂוֹחֵחַ

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

עַל הַטִּרְחָה, עַל שְׁעַת הַפְּנַאי

טַל וּמָטָר וְדִמְעָה בְּעֵינַי.

עִם בַּת הַשִּׁיר, עִם בַּת הַצְּחוֹק

מַה שֶּׁקָּרוֹב לִי וּמַה שֶּׁרָחוֹק.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְחַיֵּךְ קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּמוֹ בְּכֻלָּם, אִישׁ וְאִשָּׁה

חַי בִּי סִפּוּר שֶׁל פְּרִידָה אוֹ פְּגִישָׁה.

מֵעֵת לְעֵת קַח אֶת יָדִי

פַּעַם רָאִיתָ אוֹתִי לְבַדִּי.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וְלֶאֱהֹב קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.

---

חמלה אִמהית

מאת

רחל שפירא

לחן: עממי

עַל הַדּוֹמֵם וְהַזּוֹרֵם

הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ,

עַל הַשּׁוֹאֵף לְהִתְקַיֵּם,

עַל מִי שֶׁמִּתְפַּתֵּחַ.

זֶה שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד

זֶה שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם,

עַל הַחוֹלֵם וְהַמּוֹרֵד

וְהַהוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם.

חֶמְלָה אִמָּהִית,

אֵיךְ הָעוֹלָם זָקוּק לָךְ.

חֶמְלָה אִמָּהִית –

גְּבָרִים נָשִׁים וָטַף.

לַמְּדִי לִיצֹר, לֹא לְהַשְׁחִית

שָׂדֶה אוֹ גַּן פּוֹרֵחַ,

לִחְיוֹת חַיִּים, לֹא לְהָמִית

וְיוֹם-יוֹם לְטַפֵּחַ.

חוֹבֶקֶת-כֹּל הַחֲרָדָה

חוֹצָה הָרִים וּמַיִם,

וְאֵין נָקִי מִדְּאָגָה

לְמִשְׁפָּחָה וּבַיִת.

חֶמְלָה אִמָּהִית,

אֵיךְ הָעוֹלָם זָקוּק לָךְ.

חֶמְלָה אִמָּהִית –

גְּבָרִים נָשִׁים וָטַף.

שושנה מעפר

מאת

רחל שפירא

---

היי שקטה

מאת

רחל שפירא

לחן: יהודה פוליקר

הֲיִי שְׁקֵטָה

עַכְשָׁו הַכֹּל בְּסֵדֶר,

אֲפִלּוּ הַמַּחְנָק עוֹמֵד לְהִשְׁתַּחְרֵר.

זֶה לֹא הַגֵּיהִנּוֹם וּבֶטַח לֹא גַּן עֵדֶן,

זֶה הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ, וְאֵין עוֹלָם אַחֵר.

הֲיִי שְׁקֵטָה

כְּמוֹ לֹא עָבַרְתְּ אַף פַּעַם,

כְּמוֹ לֹא הָיִית צְרִימָה בַּנּוֹף הַמְטֻפָּח.

כְּמוֹ רָאִית כַּף יָד בְּתוֹך אֶגְרוֹף הַזַּעַם,

כְּמוֹ אֲלֻמַּת הָאוֹר הִנֵּה מָצְאָה אוֹתָךְ.

הֲיִי שְׁקֵטָה

כְּמוֹ אֶפְשָׁר לִשְׁטֹחַ

אֶת הַפְּגִיעוּת מִבְּלִי לַחְשׁשׁ מֵהַשְׁפָּלָה.

כְּאִלּוּ הַפְּגִיעוּת עַצְמָהּ הִיא סוּג שֶׁל כֹּחַ,

כְּאִלּוּ הַשַּׁלְוָה הִיא חוֹף הַבֶּהָלָה.

הֲיִי שְׁקֵטָה

כְּאִלּוּ אֵין בָּךְ דֹּפִי,

כְּאִלּוּ הָאֲוִיר נוֹתֵן לָךְ הֲגַנָּה.

כְּאִלּוּ הַצָּרוֹת כְּבָר מִתְגַּבְּשׁוֹת לְיֹפִי,

כְּאִלּוּ מֵעָפָר פּוֹרַחַת שׁוֹשָנָּה.

---

ציפור זרה

מאת

רחל שפירא

לחן: ערן צור

הָאֶתְמוֹל מַבִּיט בָּךְ בְּגַבֵּךְ,

גַּם אַתְּ מִצִּדֵּךְ לֹא שׁוֹכַחַת.

תָּמִיד אַתְּ מְשׂוֹחַחַת

עִם מַה שֶּׁהָיָה,

אֲרֻכִּים שָׁרְשֵׁי הַפַּחַד.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַתְּהוֹם

וּמִן הַגֹּבַהּ הָאָיֹם.

מִיֵּאוּשֵׁךְ

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,

אַתְּ שׁוֹמַעַת.

אַתְּ פּוֹסַעַת בָּעוֹלָם לְאַט

וּבְקוֹצִים רַבִּים אַתְּ נִדְקֶרֶת.

הַאִם זֶהוּ וֶרֶד

אוֹ קוֹץ בִּבְשָׂרֵךְ

שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתְּ יוֹצֶרֶת?

עַל שְׁקִיפוּת עוֹרֵךְ מֵאִיר הַיּוֹם

כְּמוֹ נְגִיעָה מְיֻחֶלֶת.

עַכְשָׁו אַתְּ מְסֻגֶּלֶת

לִרְאוֹת אֶת עַצְמֵךְ

מְקַבֶּלֶת אוֹת שֶׁל חֶסֶד.

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַתְּהוֹם

וּמִן הָגֹּבַהּ הָאָיֹם.

מִיֵּאוּשֵׁךְ

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ,

אַתְּ שׁוֹמַעַת.

נְשָׁמָה וְאֵימָה, רִקְמָה עֲדִינָה.

הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלֹּא נִרְדְּמָה.

הָאִשָּׁה אֶת רֹאשָׁהּ מַרְכִּינָה,

צִפּוֹר זָרָה עָבְרָה בַּחֲלוֹמָהּ.

---

פרח משוגע

מאת

רחל שפירא

לחן: מוני אמריליו

הִיא הָיְתָה הַקֵּיסָרִית הַלְּבָנָה

שֶׁל הַצְּלִילִים הַנִּבְרָאִים מִן הַקְּרָעִים בַּנְּשָׁמָה.

הִיא הָיְתָה הַקֵּיסָרִית שֶׁל הָאוֹבְדִים וְהַתּוֹהִים

הַנּוֹדְדִים בַּמֶּרְחָבִים שֶׁל אֱלֹהִים.

הִיא הָיְתָה הַקֵּיסָרִית הַיְחֵפָה

וְשִׁפְחָתָם שֶׁל הַכְּאֵב וְהַבְּדִידוּת הַחֲשׂוּפָה.

הִיא הָיְתָה הַנַּעֲרָה הַמְקַבֶּצֶת נֶחָמָה

בַּמֵּיתָרִים הַנִּחָרִים שֶׁבִּגְרוֹנָהּ.

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁנִּלְחָם עַל חַיַּיו,

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁמַּסְגִּיר אֶת פְּחָדָיו.

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁזָּקוּק לְמַגָּע.

אֲנִי רוֹצָה לִקְרֹא לָהּ: פֶּרַח מְשֻׁגָּע.

הִיא הָיְתָה הַקֵּיסָרִית הָאֻמְלָלָה

וְלִפְעָמִים הִיא צָעֲקָה כְּמוֹ צִפּוֹר מְקֻלָּלָה.

הִיא הָיְתָה הַקֵּיסָרִית שֶׁל הַמֻּכִּים וְהַכְּמֵהִים

הַנִּבְלָעִים בַּמֶּרְחָבִים שֶׁל אֱלֹהִים.

הִיא הָיְתָה אוּלַי רַק פֶּרַח מְשֻׁגָּע,

אֲבָל פְּרָחִים מְשֻׁגָּעִים הוֹפְכִים מָשָׁל אוֹ אַגָּדָה.

כִּי הִיא חָיְתָה מַהֵר מִדַּי, עַד שֶׁמּוֹתָהּ חָמַד אוֹתָהּ,

הַמָּוֶת שֶׁתָּמִיד בִּקֵּשׁ לְנַסּוֹתָהּ.

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁנָּטַשׁ אֶת בֵּיתוֹ,

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁמַּפִּיל תְּחִנָּתוֹ,

הִיא שָׁרָה כְּמוֹ מִי שֶׁזָּקוּק לְמַגָּע.

אֲנִי רוֹצָה לִקְרֹא לָהּ: פֶּרַח מְשֻׁגָּע.

---

כמו איילה

מאת

רחל שפירא

לחן: יוני רועה

כְּמוֹ אַיָּלָה מְבֹהֶלֶת

בְּמֶרְחָבִים אֲפֹרִים,

כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה מִתְגַּלְגֶּלֶת

כָּךְ לְרַגְלֵי זָרִים.

אַתְּ שֶׁהָיִית מְנֻצֶּלֶת –

גַּם מִצִּלֵּךְ הִתְיָרֵאת.

כְּמוֹ אַיָּלָה מְבֹהֶלֶת

אַתְּ מְנַסָּה לְהִשָּׂרֵד.

הָאַהֲבָה מְנַמְנֶמֶת

בֵּין גְּרוּטָאוֹת וּבֵין סְדָקִים.

אַל תִּשְׁכְּחִי, הִיא חוֹלֶמֶת –

לֹא רַק בִּשְׁבִיל חֲזָקִים.

עוֹד לֹא מָצָאת אֶת הַדֶּרֶךְ

אֶל הָאֲגַם הַשָּׁלֵו.

וְאַתְּ בֵּינְתַיִם זוֹכֶרֶת,

פַּעַם רָמְסוּ לָךְ אֶת הַלֵּב.

זוֹ נִשְׁמָתֵךְ שֶׁכְּמוֹ יַעַר

עוֹד מַרְעִישָׁה בָּךְ וְהוֹמָה.

עַל סַף תְּהוֹם עַל חֹד תַּעַר

תְּחַפֵּשׂ אֶת עַצְמָהּ.

הָאַהֲבָה מְנַמְנֶמֶת

בֵּין גְּרוּטָאוֹת וּבֵין סְדָקִים.

אַל תִּשְׁכְּחִי, הִיא חוֹלֶמֶת

לֹא רַק בִּשְׁבִיל חֲזָקִים.

---

היא רוקדת לבדה

מאת

רחל שפירא

לחן: קורין אלאל

בַּלֵּילוֹת הָאַחְרוֹנִים

הִיא עוֹבֶרֶת כְּסוּפָה.

הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ עָשׂוּי

מִטֵּרוּף וּמִתְּנוּפָה.

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ

מַמְצִיאָה אֶת הַשָּׂפָה,

אֶת גְּבוּלוֹת הַהִגָּיוֹן

הִיא שׂוֹרֶפֶת בִּרְחִיפָה.

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ.

אֶת הָאִישׁ שֶׁאָהֲבָה

כַּנִּרְאֶה שֶׁכְּבָר אִבְּדָה.

אַל תַּגִּידוּ לָהּ עַכְשָׁו

מַה זֶּה שֶׁקֶר אוֹ בְּגִידָה.

הִיא וִתְּרָה בְּהַדְרָגָה

עַל שִׂכְלָהּ וְעַל כְּבוֹדָהּ,

וּבִגְלַל זֶה הֵם אוֹמְרִים

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ.

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ.

בְּפָנֶיךָ, זָר מִקְרִי,

הִיא זוֹרֶקֶת אֶת סוֹדָהּ.

לֹא רוֹצָה מִמְּךָ טוֹבוֹת

לֹא בִּטּוּי שֶׁל אַהֲדָה.

מֵחָמְרֵי הַשְׁפָּלָתָהּ

הִיא עוֹשָׂה לָהּ מְסִבָּה,

וְכָל מִי שֶׁמִּזְדַּמֵּן

הוּא סְטָטִיסְט בַּהַצָּגָה.

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ.

בַּלֵּילוֹת הָאַחְרוֹנִים,

מְכֹעֶרֶת וְיָפָה,

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ

אֶת רִקּוּד הַמְכַשֵּׁפָה.

וּמֵעֵבֶר לַחֻקִּים

מְשַׁחְרֶרֶת אֶת גּוּפָהּ,

אֶת גְּבוּלוֹת הַהִגָּיוֹן

הִיא עוֹבֶרֶת בִּרְחִיפָה.

הִיא רוֹקֶדֶת לְבַדָּהּ.

---

עכשיו היא שם

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

עַכְשָׁו הִיא שָׁם

מוּצֶפֶת, נִסְחֶפֶת,

שְׁטוּפָה בְּגַל שֶׁל מַמָּשׁוּת.

הַחַיָּה אֲשֶׁר רוֹבֶצֶת בְּקִרְבָּהּ

פּוֹעֶרֶת פֶּה וּמְיַבֶּבֶת,

נוֹקֶבֶת,

מִבְּלִי לִשְׁאֹל אוֹ לְקַבֵּל רְשׁוּת.

הַאִם בְּכָךְ הִיא מְאַיֶּמֶת

הַאִם בְּכָךְ הִיא מִסְתַּכֶּנֶת.

הַחַיָּה אֲשֶׁר רוֹבֶצֶת בְּקִרְבָּהּ

לוֹכֶדֶת זַהֲרוּר

כִּמְעַט כִּמְעַט כִּמְעַט נָטוּשׁ,

וּצְלִיל רוֹעֵד וּמִתְגַּבֵּר

מוּפָק מֵאֹשֶר אוֹ יֵאוּשׁ.

עַכְשָׁו הִיא שָׁם

מֻפְתַּעַת, נִתְבַּעַת,

מוּדַעַת רַק לְמֶחֱצָה.

הַחַיָּה אֲשֶׁר רוֹבֶצֶת בְּקִרְבָּהּ

הִנָּהּ מֵעֵין יֵשׁוּת בּוֹעֶטֶת,

רוֹטֶטֶת,

מַכָּה שׂוֹרֶטֶת אֶת הַמְּחִצָּה.

הַאִם בְּכָךְ הִיא מִתְמָרֶדֶת

הַאִם בְּכָךְ הִיא מִתְעוֹדֶדֶת.

הַחַיָּה אֲשֶׁר רוֹבֶצֶת בְּקִרְבָּהּ

הוֹפֶכֶת חֲוָיָה

שֶׁל אוֹר וָצֶבַע וּמִלָּה,

כְּשֶׁצְּלִיל רוֹעֵד וּמִתְגַּבֵּר

מוּפָק מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה.

---

כביריה

מאת

רחל שפירא

לחן: יהודית תמיר

דְּמָעוֹת רַבּוֹת מִדַּי

יָרְדוּ עַל לְחָיַיִךְ,

קָשֶׁה לִזְכֹּר מָתַי

וְאִם בִּכְלָל זָכִית.

לֹא בְּנוֹצוֹת רַכּוֹת

לִטְּפוּ אוֹתָךְ חַיַּיִךְ,

בְּעֶצֶם הֵם נָגְעוּ בָּךְ

בִּנְיַר זְכוּכִית.

יַלְדֵי רְחוֹב יוֹדְעִים

שֶׁאַתְּ אִשָּׁה מֻתֶּרֶת,

קוֹנִים אוֹתָךְ בְּזוֹל

וְלוּ רַק בְּמִלִּים.

בַּסּוֹף כֻּלָּם עוֹזְבִים

רַק תְּמִימוּתֵךְ נִשְׁאֶרֶת,

לְהַעֲלִיב אוֹתָךְ

זֶה סְפּוֹרְט לְמַתְחִילִים.

אִם אֱלֹהִים רוֹצֶה

לָגַעַת בְּיֵָדֵךְ

הוּא מְאַמֵּן אוֹתָךְ

בְּכָל הַנְּפִילוֹת.

כְּאִלּוּ כְּבָר סֻכַּם

שֶׁזֶּהוּ תַּפְקִידֵךְ,

לִהְיוֹת הַלֵּיצָנִית

בַּהַצָּגָה שֶׁלּוֹ.

אַתְּ רָצָה בָּעוֹלָם

לְלֹא פִּקְּחוּת לִפְשֹׁעַ,

רַק צִמְאוֹנֵךְ לְחֹם

עֲדַיִן לֹא נֶחְרַב.

כְּמוֹ עֶצֶם קִיּוּמֵךְ

הוּא מִין מִכְרָז פָּתוּחַ,

עֵינַיִךְ שׁוֹאֲלוֹת:

“תֹּאהַב אוֹתִי, תֹּאהַב?”

וְאַתְּ מַאֲמִינָה

מוֹצֵאת וּמְאַבֶּדֶת,

אוֹסֶפֶת אֶת עַצְמֵךְ

מִכָּל הַהַשְׁפָּלוֹת.

פְּנִינָה בְּזֻהֲמָה

בְּכָל יוֹם אַתְּ נוֹלֶדֶת

וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ

מֵאִיר אֶת הַלֵּילוֹת.

אִם אֱלֹהִים רוֹצֶה

לָגַעַת בְּיָדֵךְ

הוּא מְאַמֵּן אוֹתָךְ

בְּכָל הַנְּפִילוֹת.

כְּאִלּוּ כְּבָר סֻכַּם

שֶׁזֶּהוּ תַּפְקִידֵךְ,

לִהְיוֹת הַלֵּיצָנִית

בַּהַצָּגָה שֶׁלּוֹ.

---

ג'ולייטה

מאת

רחל שפירא

לג’ולייטה מסינה

הַנִּיחִי לַדְּמָעוֹת ג’וּלְיֶטָה

לְאַט לְאַט לְהִתְיַבֵּשׁ.

אֵין אַף צָרָה וְאֵין אַף קֶטַע

שֶׁלָּךְ גּוֹרְמִים לְהִתְיָאֵשׁ.

הָאֲדָמָה שֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת

עוֹד מְחַבֶּבֶת אֶת צִלֵּךְ,

לוֹחֶשֶׁת לָךְ: אַתְּ נֶאֱהֶבֶת

עַל תְּנוּעוֹתַיִךְ וְקוֹלֵךְ.

וְאַתְּ קַלָּה כְּשֶׁאַתְּ פּוֹסַעַת

וּמְעַרְסֶלֶת אֶת סִבְלֵךְ,

אַתְּ לֹא הֵעַקְתְּ עָלַי אַף פַּעַם

בְּמָה? בְּכֹבֶד מִשְׁקָלֵךְ?

וְזֶה שֶׁצָּד אֶת אוֹר עֵינַיִךְ

עוֹד מְנוֹפֵף לָךְ לְשָׁלוֹם,

עַל הַצַּוָּאר שֶׁל הַשָּׁמַיִם

אַתְּ עֲנוּדָה כְיַהֲלוֹם.

וְאַתְּ אוּלַי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ

שׁוּב וְשׁוּב אֶת הַפִּזְמוֹן

"הַחַיִּים הֵם הַקּוֹלְנוֹעַ

וְהַקּוֹלְנוֹעַ הוּא חֲלוֹם".

---

נינה

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

נִינָה דַּקָּה וְרַכָּה

נִינָה עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ.

הָלְכָה אוֹ בָּרְחָה

וְאוּלַי שָׁכְחָה

לָקְחָה אֶת רֵיחָהּ הַמָּתוֹק.

כַּף רַגְלָהּ

מִתְרַגֵּשׁ הָעֵשֶׂב,

הֵד קוֹלָהּ

מִתְחַנֵּן הַשִּׁיר,

תַּלְתַּלָּהּ

מְסַפֶּרֶת רוּחַ לַחוֹל.

שְׂעַר רֹאשָׁהּ

מְטַפְטֵף הַגֶּשֶׁם

וְנִבְהַל מִשְּׁתִיקַת הַקִּיר,

אֶת נַפְשָׁהּ

מְחַפֶּשֶׂת רוּחַ בַּיָּם.

נִינָה דַּקָּה וְרַכָּה

נִינָה עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ.

אוּלַי הִיא תּוֹעָה

וְאוּלַי הִיא צְמֵאָה

אוּלַי הִיא דִּמְעָה בַּמִּדְבָּר.

נִינָה דַּקָּה וְרַכָּה

נִינָה עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ.

אוּלַי נִרְדְּמָה

וְאוּלַי נֶעֶלְמָה

אוּלַי הִיא תְּמוּנָה רְחוֹקָה.

עַל יָפְיָהּ

רוֹעֲשִׁים הַמַּיִם

כְּמוֹ נָגְעוּ בְּחֶלְקַת עוֹרָהּ,

עַל בִּכְיָהּ

מְסַפֵּר הַלַּיְלָה לַיּוֹם.

נִינָה דַּקָּה וְרַכָּה

נִינָה עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ.

הָלְכָה אוֹ בָּרְחָה

וְאוּלַי שָׁכְחָה

לָקְחָה אֶת רֵיחָהּ הַמָּתוֹק.

---

השפָּלה קטנה

מאת

רחל שפירא

לחן: עממי

לְכִי לִישֹׁן עַכְשָׁו

עִזְבִי אֶת זֶה, עִזְבִי,

מַה כְּבָר יוֹעִיל לָךְ אִם תֵּשְׁבִי וְתֵעָלְבִי

הָיְתָה לָךְ כַּוָּנָה

טוֹבָה. נָכוֹן, אָז מָה,

עוֹד אַף אֶחָד לֹא מֵת

מֵהַשְׁפָּלָה קְטַנָּה.

לְכִי לִישֹׁן עַכְשָׁו

אֵין טַעַם לְשַׁחְזֵר,

זֶה מְדַכֵּא אוֹתָךְ

וּבֶטַח לֹא עוֹזֵר.

בֵּינְתַיִם תִּתְחַזְּקִי

וְתַאַסְפִי כֹּחוֹת,

מָחָר כְּשֶׁתִּזְכְּרִי

אוּלַי יִכְאַב פָּחוֹת.

לְכִי לִישֹׁן עַכְשָׁו

וְאַל תְּחַטְּטִי,

עַל מַה שֶּׁאַתְּ בּוֹכָה

אוּלַי עוֹד תִּצְחֲקִי.

עַכְשָׁו הַכֹּל מֻגְזָם

וּמְאַיֵּם מְאֹד.

רַק לַשֵּׁדִים שֶׁלָּךְ

זוֹ הִזְדַּמְּנוּת לַחְגֹּג

לְכִי לִישֹׁן עַכְשָׁו

הָיָה מַה שֶּׁהָיָה,

מָחָר תִּתְעוֹרְרִי

נוֹשֶׁמֶת וְחַיָּה

הָיְתָה לָךְ כַּוָּנָה

טוֹבָה. נָכוֹן, אָז מָה,

עוֹד אַף אֶחָד לֹא מֵת

מֵהַשְׁפָּלָה קְטַנָּה.

---

סרפד

מאת

רחל שפירא

לחן: הנרי בראטר

הִיא נִבְרְאָה מֵרִקְמָה עֲדִינָה,

מִי שֶׁמַּבִּיט בָּהּ מִתְפַּעֵל מֵחִנָּהּ.

לֹא בִּפְרָחִים לְבָבָהּ מְרֻפָּד,

הִיא בְּלִבָּהּ מְגַדֶּלֶת

סִרְפָּד.

זֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ וְנִרְתָּע וְנִמְשָׁךְ

כְּבָר לֹא בָּטוּחַ אִם אֵי פַּעַם יִשְׁכַּח.

זֶה שֶׁנּוֹגֵעַ נִצְרָב וְנֶחְרָד

כִּי בִּבְשָׂרוֹ בְּעֵרַת

הַסִּרְפָּד.

מַה זֶּה הָיָה לָהּ וּמַה הֻשְׁחַת

מַה בְּחַיֶּיהָ פָּחַת –

עָוֶל יָשָׁן מְחַלְחֵל בַּמָּקוֹם הַמּוּעָד,

הִיא בְּלִבָּהּ מְגַדֶּלֶת

סִרְפָּד.

זוֹ שֶׁנִּרְאֵית נְקִיָּה מֵחֲשָׁד

זוֹ שֶׁפָּנֶיהָ הַטֶּבַע נָשַׁק,

לֹא בִּפְרָחִים לְבָבָהּ מְרֻפָּד,

הִיא בְּלִבָּהּ מְגַדֶּלֶת

סִרְפָּד.

---

חומות חימר

מאת

רחל שפירא

לחן: מרגלית צנעני

חוֹמוֹת חֵמָר

סוֹגְרוֹת עָלַיִךְ,

אָחוֹת קְטַנָּה

חֲבָל עָלַיִךְ.

חוֹמוֹת חֵמָר

עוֹנוֹת בַּצֹּרֶת,

אָחוֹת קְטַנָּה

אַתְּ לֹא נִזְהֶרֶת.

טַלְיָה דְּחוּיָה

חֶרְפַּת הָעֵדֶר,

אַתְּ לֹא שְׁפוּיָה

אַתְּ לֹא בְּסֵדֶר.

לֹא נִכְנַעַת

אַתְּ מְשֻׁגַּעַת,

מָה אַתְּ יוֹדַעַת

עַל חוֹמוֹת חֵמָר.

עֵינֵי קוֹצִים

רוֹדְפוֹת אַחֲרַיִךְ,

חִצִּים רָצִים

בְּעִקְּבוֹתַיִךְ.

אַחַת כָּמוֹךְ

הִיא אֵשׁ אוֹיֶבֶת,

מְקוֹנְנוֹת

נְשׁוֹת הַשֵּׁבֶט.

אָחוֹת קְטַנָּה

נַפְשֵׁךְ הַצִּילִי,

חוֹמוֹת חֵמָר

אַתְּ לֹא תַּפִּילִי.

לֹא נִכְנַעַת

אַתְּ מְשֻׁגַּעַת,

מָה אַתְּ יוֹדַעַת

עַל חוֹמוֹת חֵמָר.

---

המלאכים הולכים על בהונות

מאת

רחל שפירא

לחן: נורית הירש

אֶת פְּחָדַי אַשְׁכִּיב לִישֹׁן

כְּמוֹ אֶת יְלָדַי,

אֱבַקֵּשׁ מֵהֶם לִנְשֹׁם

וְאוּלַי כְּבָר דַּי.

בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים

דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת

הַמַּלְאָכִים

הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת.

כָּל פַּעַם כְּשֶׁיּוֹרֵד הָעֶרֶב

יַלְדָּה קְטַנָּה בִּי מְפַרְפֶּרֶת

וּמַזְכִּירָה לִי וְזוֹכֶרֶת

כַּמָּה חָרֵד וְעוֹרֵג הַגּוּף.

כָּל פַּעַם כְּשֶׁיּוֹרֵד הָעֶרֶב

הַנַּעֲרָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת

עִם קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִתְאַחֶרֶת

לַמֶּרְחַקִּים הִיא רוֹצָה לָעוּף.

הִשָּׁמְרִי לָךְ נִשְׁמָתִי

הִשָּׁמְרִי מְאֹד

מִן הָרֶגֶל הַגַּסָּה

וּלְשׁוֹנוֹת רָעוֹת.

בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים

דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת

הַמַּלְאָכִים

הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת.

כָּל פַּעַם כְּשֶׁנִּפְתַּחַת דֶּלֶת

יַלְדָּה קְטַנָּה בִּי מִתְכַּרְבֶּלֶת

וּמַבִּיטָה בִּי וְשׁוֹאֶלֶת

מָה אַתְּ רוֹצָה, מָה אַתְּ מַחְשִׁיבָה?

כָּל פַּעַם כְּשֶׁנִּפְתַּחַת דֶּלֶת

הַנַּעֲרָה שֶׁבִּי נִבְהֶלֶת

וְאַחַר כָּךְ הִיא מִסְתַּגֶּלֶת

הִיא מְחֻבֶּקֶת וַאֲהוּבָה.

אֶת פְּחָדַי אַשְׁכִּיב לִישֹׁן

כְּמוֹ אֶת יְלָדַי,

אֲבַקֵּשׁ מֵהֶם לִנְשֹׁם

וְאוּלַי כְּבָר דַּי.

בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים

דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת

הַמַּלְאָכִים

הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת.

---

אִטיוּת

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

אִם לֹא תְּפוּרִים קִרְעֵי הַמְּצִיאוּת

וְיֵשׁ אִיִּים שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת

וְאַתְְּ כָּל כָּךְ חוֹשֶׁשֶׁת מִטָּעוּת,

אֶפְשָׁר לִמְצֹא מוֹצָא בְּאִטִּיּוּת.

וְאִם אַתְּ מְהַסֶּסֶת וּנְבוֹכָה

וְאִם אַתְּ בְּתוֹכֵךְ לֹא בְּטוּחָה,

וְאַתְּ לֹא מִשְׁתַּלֶּבֶת בַּשִּׂיחָה

כִּי אַתְּ צְרִיכָה עוֹד רֶבַע הוֹכָחָה.

לְאַט לְאַט, עֲשִׂי הַכֹּל לְאַט –

כְּאִלּוּ רַק לְרֶגַע זֶה נִשְׁבַּעְתְּ.

כָּל פְּרָט דַּק דַּק אִטִּי וּמְדֻיָּק,

כֻּלָּם יִשְׁתַּכְנְעוּ אֲפִלּוּ אַתְּ.

מִלָּה שְׁקוּלָה, תְּנוּעָה וְעוֹד תְּנוּעָה.

פִּתְאֹם אַתְּ מְרֻכֶּזֶת וּרְגוּעָה

וְיֵשׁ לָךְ זְמַן לְהַבָּעַת דֵּעָה,

תִּרְאִי, בָּאִטִּיּוּת יֵשׁ הֲנָאָה.

לְאַט לְאַט, כִּמְעַט בְּטִבְעִיּוּת

עוֹד יִתְבָּרֵר שֶׁל מִי הָאַחֲרָיוּת.

לְאַט לְאַט, כְּמוֹ לַחַשׁ אוֹ פִּיּוּט,

נָכוֹן, יֵשׁ הֲנָאָה בָּאִטִּיּוּת.

---

הילד שבי

מאת

רחל שפירא

לחן: יזהר אשדות

הַיֶּלֶד שֶׁבִּי

מִסְתַּכֵּל בְּגַבִּי,

לְרֶגַע אִתִּי וּלְרֶגַע נֶגְדִּי

הַיֶּלֶד שֶׁבִּי.

הַיֶּלֶד שֶׁבִּי

כְּבָר כִּמְעַט מְחֻנָּךְ,

פּוֹחֵד בִּמְיֻחָד לִהְיוֹת מְגֻחָךְ

עַד כְּדֵי כָּךְ.

רוֹצֶה לְהָעִיז

לֹא תָּמִיד מְסֻגָּל,

חוֹשֵׁשׁ לְהַגִּיד

מַה שֶּׁלֹּא מְקֻבָּל.

וְאִם תַּעַמְדִי לְצִדִּי

אִם תָּבִינִי וְלֹא תִּלְעֲגִי

אִם תַּכִּירִי, קַבְּלִי אֶת הַיֶּלֶד שֶׁבִּי.

הַיֶּלֶד שֶׁבִּי

מִסְתַּכֵּל בְּגַבִּי,

עוֹקֵב אַחֲרַי

בָּרְחוֹב הַצְּדָדִי

זֶה הַיֶּלֶד שֶׁבִּי.

בּוֹרֵא לוֹ עוֹלָם

בַּמִּגְרָשׁ הפְּרָטִי,

כְּשֶׁהוּא מְשַׂחֵק

הַמִּשְׂחָק אֲמִתִּי

אַל תִּצְחֲקִי.

הַיֶּלֶד שֶׁבִּי

מְצַפֶּה לְאִשּׁוּר,

נִמְשָׁךְ לִפְעָמִים

גַּם אֶל מַה שֶּׁאָסוּר.

אִם תַּסְכִּימִי לִהְיוֹת בַּעֲדִי

אִם תָּבִינִי וְלֹא תִּלְעֲגִי

אִם תַּכִּירִי, קַבְּלִי אֶת הַיֶּלֶד שֶׁבִּי.

---

אף עצם רעה

מאת

רחל שפירא

לחן: יוני רכטר

מִן הַחַלּוֹן

אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ

עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם

וְצוֹחֵק.

כָּל תְּנוּעָה שֶׁל גּוּפוֹ מַבִּיעָה –

אֵין בּוֹ אַף עֶצֶם רָעָה.

עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם

וְצוֹחֵק.

לֵךְ הַבַּיְתָה!

אַתָּה עָדִין וְלֹא מוּגָן,

לֵךְ הַבַּיְתָה!

אַתָּה שׁוֹנֶה וְלֹא מוּבָן.

מִן הַחַלּוֹן

אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ,

אֲנִי לֹא רוֹצָה לְתָאֵר

מָה יִּקְרֶה לוֹ עוֹד רֶבַע שָׁעָה.

אֵין בּוֹ אַף עֶצֶם רָעָה.

אֲנִי לֹא רוֹצָה

לְתָאֵר.

לֵךְ הַבַּיְתָה!

אַתָּה עָדִין וְלֹא מוּגָן,

לֵךְ הַבַּיְתָה!

אַתָּה שׁוֹנֶה וְלֹא מוּבָן.

עוֹשֶׂה לִי שָׁלוֹם

---

היא מפחדת מחושך

מאת

רחל שפירא

לחן: דיוויד ברוזה

הִיא מְפַחֶדֶת מֵחֹשֶךְ

מִדָּבָר לֹא יָדוּעַ,

הִיא מַבִּיטָה בִּי בְּשֶׁקֶט

כְּמוֹ חַיַּת צַעֲצוּעַ.

הִיא מְפַחֶדֶת מֵחֹשֶךְ

בְּיָדִי הִיא מוֹשֶׁכֶת,

הִיא מַקְשִׁיבָה לִי בְּשֶׁקֶט

כִּי עָלַי הִיא סוֹמֶכֶת.

מְחַפֶּשֶׂת לִי מִלִּים

שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר –

אוֹר הַיּוֹם צָרִיךְ לָנוּחַ

וּמָחָר הוּא יַחֲזֹר.

הַחֲלוֹמוֹת מְחַכִּים לָךְ

אַתְּ מַלְכָּה מְיֻחֶסֶת,

הֵם בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ

לַעֲשׂוֹת אֶת הַקֶּסֶם.

מְחַפֶּשֶׂת לִי מִלִּים

וּצְלִילִים מַרְגּיעִים,

"שׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה לָךְ,

אֵין בִּכְלָל דְּבָרִים רָעִים."

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמי

וַאֲנִי מַמְתִּינָה –

עַד שֶׁהִיא מַאֲמִינָה לִי

בִּזְרוֹעוֹת הַשֵּׁנָה.

---

שׂריטה

מאת

רחל שפירא

לחן: קורין אלאל

וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם

כְּשֶׁנַּחְתִּי בַּמִּטָּה,

הוּא נִגַּשׁ אֵלַי לְפֶתַע

וְהִבִּיט בִּי בִּשְׁתִיקָה.

הוּא נִגַּשׁ אֵלַי בְּשֶׁקֶט

לֹא הֵרִים קוֹל צְעָקָה,

וְהִבִּיט בִּי וְהֶרְאָה לִי

אֶת הַלֶּחִי הַשְּׂרוּטָה.

וְאַהֲבָתִי

לָנֶצַח נִפְצְעָה

כִּי שְׂרִיטָה קְטַנָּה

מִמֶּנּוּ לֹא מָנְעָה.

אִם כּוֹאֵב לְךָ, אָמַרְתִּי,

תֵּכֶף יַעֲבֹר.

עוֹד מְעַט תִּשְׁכַּח, בָּרוּר לִי

וַאֲנִי תָּמִיד אֶזְכֹּר.

וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם בַּחֶדֶר

עִם אֱמֶת אַחַת פְּשׁוּטָה,

שֶׁבָּאוֹר קִבְּלָה מִין תֹּקֶף

וְהִכְאִיבָה כְּמַכָּה.

שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁלִּי הִיא צֹרֶךְ

לְפַנֵּק וּלְגוֹנֵן,

וְהִיא לֹא מִקְלָט בָּטוּחַ

וְלֹא חֹמֶר מְסַנֵּן.

וְאַהֲבָתִי

בָּכְתָה בִּי וּבָכְתָה,

הֲלֹא גַּם שְׂרִיטָה קְטַנְטֹנֶת

הִיא שְׂרִיטָה.

אִם כּוֹאֵב לְךָ, אָמַרְתִּי,

תֵּכֶף יַעֲבֹר,

וְאַתָּה תִּשְׁכַּח עוֹד רֶגַע

וַאֲנִי תָּמִיד

אֶזְכֹּר.

---

הגדי הכי כחול

מאת

רחל שפירא

לפי סילביו רודריגז

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

הַגְּדִי הֲכִי חָמוּד

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד

הָלַךְ לִי לְאִבּוּד.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת

שִׂחֵק בָּעֲשָׂבִים,

עַכְשָׁו כָּל הַפְּרָחִים

כָּמוֹנִי עֲצוּבִים.

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

הָלַךְ לִי לְאִבּוּד.

אוּלַי גָּנְבוּ אוֹתוֹ

אוּלַי נִסּוּ לָצוּד?

וְאֵין לִי גְּדִי אַחֵר

רַק גְּדִי אֶחָד כָּחֹל.

תַּגִּיד לִי: אֵיפֹה הוּא

אוּלַי אַתָּה יָכוֹל?

כִּי אִם תָּבִיא אוֹתוֹ

אֶתֵּן הַכֹּל.

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד

אָבַד.

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

סִפֵּר לִי סִפּוּרִים.

תֵּדַע, שֶׁעַד אֶתְמוֹל

הָיִינוּ חֲבֵרִים.

בִּקְצֵה הָאַף שֶׁלּוֹ

הָיָה לוֹ שִׁיר אֶחָד

שֶׁהוּא הִמְצִיא אוֹתוֹ

לִשְׁנֵינוּ בִּמְיֻחָד.

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

חָסֵר לִי מֵאֶתְמוֹל.

אוּלַי אַתָּה חוֹשֵׁב

זֶה לֹא אָסוֹן גָּדוֹל.

אֲפִלּוּ אִם תִּקְנֶה לִי

גְּדִי אַחֵר מֻשְׁלָם,

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ

אֶת זֶה שֶׁנֶּעֱלַם.

וְאִם תִּמְצָא אוֹתוֹ

אֶתֵּן הַכֹּל.

הַגְּדִי הֲכִי כָּחֹל

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד

אָבַד.

חלק בעולם

מאת

רחל שפירא

---

נפאל

מאת

רחל שפירא

לחן: אריאל זילבר

וּמְסַפְּרִים –

מֵעֵבֶר לְשַׁיֶּרֶת הֶהָרִים הַמִּתְקַמֶּרֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

נִצָּב מִקְדַּשׁ תִּפְאֶרֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת

שֶׁכָּמוֹהוּ עוֹד עֵינְךָ לֹא רָאֲתָה.

וּמְסַפְּרִים –

כְּלוּאָה צִפּוֹר הַפֶּלֶא שֶׁבָּאֶבֶן מְפֻסֶּלֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

צְמֵאִים פִּילֵי הָאֶבֶן וּמִנֶּגֶד מְבַזְבֶּזֶת

אֶת מֵימֶיהָ מִזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יֵרְדוּ סוֹף סוֹף לִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יוּכְלוּ סוֹף סוֹף לָנוּעַ וְלִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּמְסַפְּרִים –

אָז יֵעָלֵם הָרֶשַׁע וְלֹא יִשְׁתַּלֵּם הַפֶּשַׁע

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

יַגִּיעַ תּוֹר הַשֶּׁפַע וְגַם כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע

לֹא יֵדְעוּ עוֹד מְצוּקָה.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן, לֹא תִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת.

הַמְּזִמָּה וְהָאֵימָה

יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת מִן הַשָּׁנִים הָעֲגוּמוֹת.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן,

אַךְ תָּמִיד אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת

וְלוֹטֶשֶׁת מַבָּטָהּ.

וּמְסַפְּרִים…

---

שיר לאפריקה

מאת

רחל שפירא

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

צֵל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב

בְּכִי בַּסִּמְטָאוֹת,

מִי עוֹצֵר שָׁם אֶת הַגֶּשֶׁם

וּמוֹרִיד אֶת הַדְּמָעוֹת.

אִמָּא לֹא נִרְדֶּמֶת

וְאַבָּא מְפַחֵד.

אֱלֹהִים, תִּדְאַג לַיֶּלֶד

שֶׁיִּגְדַּל וְיִשָּׂרֵד.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

קֶצֶב אַפְרִיקָאִי

כּוֹבֵשׁ אֶת הָרוֹקְדִים

מְטַפְטֵף לְתוֹךְ הַלַּיְלָה

אֶת עֶלְבּוֹן הָעֲבָדִים.

יֶלֶד אַפְרִיקָאִי

קוֹרֵא לִי בִּתְמִימוּת,

תִּסְתַּכֵּל לִי בָּעֵינַיִם

לֹא גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

מַה חוֹלְמִים בַּחֹשֶךְ

גּוּרֵי הָאֲרָיוֹת –

מִי חָטַף אֶת הַגּוֹרִילוֹת

וּמָכַר לְגַן חַיּוֹת.

צֵל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב

בְּכִי בַּסִּמְטָאוֹת,

מִי עוֹצֵר שָׁם אֶת הַגֶּשֶׁם

וּמוֹרִיד אֶת הַדְּמָעוֹת.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

---

לא רק טיפה בנהר

מאת

רחל שפירא

לחן: עדי רנרט

וְיֶלֶד אֶחָד לְמָתְנֶיהָ

קָשׁוּר בְּחֶבֶל

וְיֶלֶד אַחֵר בִּשְׂמִיכָה

נֶאֱחָז בְּגַבָּהּ.

וְיֵשׁ גַּם אֶחָד לְרַגְלֶיהָ

קָרוֹב לְשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ,

בְּקֹשִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ

מַחְזִיק בְּיָדָהּ.

וְיֵשׁ אֲלָפִים שֶׁכָּמוֹהָ

הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ,

אֵימַת הָרָעָב מַקְבִּילָה

לְאֵימַת מִלְחָמָה.

נָהָר שֶׁחוֹתֵר לוֹ בְּעֶצֶב

אָפִיק אֶל הַגְּבוּל הַיָּשָׁן,

חָכְמָה עַתִּיקָה מְיַעֶצֶת

לָלֶכֶת לְשָׁם.

וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף מִדֵּי פַּעַם

מַתְחִיל לָרֶדֶת,

אוֹ שֶׁמֶשׁ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

מַלְהִיטָה אֶת הַחוֹל.

תָּמִיד יֵשׁ צַלַּם טֶלֶוִיזְיָה

הוּא לֹא יִתְעַיֵּף לְעוֹלָם.

תְּמוּנָה עַל מָסָךְ מְקַבֶּלֶת

סוֹבֶלֶת הַכֹּל.

אֲנִי אֶת פָּנֶיהָ

זוֹכֶרֶת עַכְשָׁו

עֵינֶיהָ פּוֹגְשׁוֹת אֶת עֵינַי.

לְרֶגַע הִיא לֹא רַק

טִפָּהּ בַּנָּהָר,

הִיא בָּאָה יָשָׁר אֵלַי.

נכתב בעקבות תוכנית טלוויזיה על מסע הפליטים מרואנדה לזאיר

---

פרי מוזר

מאת

רחל שפירא

המלים בעקבות שירו של לואיס אלן

לחן: יוני רועה

שָׁם עַל הָעֵץ רוֹאִים פְּרִי מוּזָר

דָּם מִן הֶעָלִים וּמִן הַשֹּׁרֶשׁ נִגָּר.

גּוּף מִתְנוֹעֵעַ לָרוּחוֹת גָּלוּי

זָר וְשָׁחוֹר, עַל הָעֵץ תָּלוּי.

רַק בַּדָּרוֹם מוֹצְאִים פְּרִי כָּזֶה –

הַמַּבָּט הַקּוֹפֵא, הַפִּרְפּוּר שֶׁל הַפֶּה.

בֹּשֶׂם מַגְנוֹלְיָה מָתוֹק כָּל כָּךְ

מִתְמַזֵּג בְּרֵיחוֹ שֶׁל גּוּף נֶחְרָךְ.

הִנֵּה הַפְּרִי לוֹ עוֹרְבִים יְחַכּוּ,

הַגְּשָׁמִים יַתְסִיסוּ, וְהָרוּחוֹת יִשְׁתּוּ.

יֵרָקֵב בַּחֹם, מִן הָעֵץ יִפֹּל

הִנֵּה הַפְּרִי הַמַּר מִכֹּל.

---

הבלדה על האשה החומה

מאת

רחל שפירא

לנינה סימון

לחן: יוני רועה

הִיא צָבְעָה אֶת עַצְמָהּ

בְּצִבְעֵי אֲדָמָה,

הִיא חָשְׁבָה שֶׁתִּהְיֶה

חֲמִימָה וְחוּמָה

לֹא רָצְתָה שֶׁיִּרְאוּ

לֹא רָצְתָה שֶׁיֵּדְעוּ

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

הִיא חָלְמָה שֶׁהָפְכָה

נְעִימָה וְצַחָה

וְהֵקִיצָה לְקוֹל

הַקִּינָה שֶׁל אִמָּהּ.

לֹא רָצְתָה שֶׁיִּרְאוּ

לֹא רָצְתָה שֶׁיֵּדְעוּ

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

הִיא צָבְעָה אֶת עַצְמָהּ

בְּקַפְּדָנוּת,

בְּרֹךְ הִיא צָבְעָה

וּבְאַלִּימוּת.

צָבְעָה אֶת עוֹרָהּ

וְאֶת שְׂעָרָהּ,

מָרְחָה וּמָרְחָה

אֶת עָרְפָּה וּמִצְחָהּ.

הִיא צְרִיכָה הֲגַנָּה

לָחֲשָׁה לְגוּפָהּ.

כְּשֶׁהִיא לֹא אֲדָמָה

הִיא כָּל כָּךְ חֲשׂוּפָה.

לְבַדָּהּ עַל בָּמָה

הִיא נִגְּנָה וְנִגְּנָה.

זַעֲמוֹ שֶׁל עַמָּהּ,

עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל מִינָהּ.

וְיָדְעָה שֶׁרוֹאִים

וְיָדְעָה שֶׁשּׁוֹמְעִים

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

---

רבקה

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ

הִיא נִבְהֲלָה כָּל כָּךְ,

שָׁמְעָה דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת

וּבַעֲלָהּ פָּתַח.

חָשְׁבָה: מַה תַּעֲשֶׂה

שָׁאֲלָה: לְאָן תִּבְרַח.

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ

הִיא נִבְהֲלָה כָּל כָּךְ,

אִם הַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

נִשְׁאַר לָהּ הַמִּטְבָּח.

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

דִּבְּרוּ עִם בַּעֲלָהּ,

הִיא הִסְתַּכְּלָה לְרֶגַע

וְלֹא אָמְרָה מִלָּה.

מִן הַחַלּוֹן לְפֶתַע

קָפְצָה לָאֲדָמָה

קוֹמָה אַחַר קוֹמָה

קוֹמָה אַחַר קוֹמָה.

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זוֹ הַקְּפִיצָה שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

יֵשׁ שֶׁבֶר בַּגֻּלְגֹּלֶת

וְעוֹד כַּמָּה שְׁבָרִים.

מָתַי תָּבִינִי, רִבְקָה,

לִקְפֹּץ זֶה לֹא בָרִיא.

אִשָּׁה שְׁחוֹרָה מִגָּאנָה

קָפְצָה וְנֶחְבְּלָה

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

דִּבְּרוּ עִם בַּעֲלָהּ.

תַּגִּידִי, מַה קָּרָה לָךְ

מִדַּת הָרַחֲמִים

וּמִמָּתַי אֶצְלֵנוּ

קוֹפְצִים מִבִּנְיָנִים?

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

רבקה, עובדת זרה מגאנה, קפצה מן הקומה השמינית כשהשוטרים הגיעו לביתה.

---

דמעה

מאת

רחל שפירא

לחן: יהודית רביץ

אוּלַי הִיא עוֹמֶדֶת בַּחֹשֶךְ

בְּאֵיזֶה חֶדֶר,

אוּלַי הִיא יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹר

מְתוּחָה כְּמֵיתָר.

אוּלַי הִיא מְאֹד מְרֻכֶּזֶת

יָדֶיהָ שְׁלוּבוֹת בְּחֵיקָהּ,

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט נֶאֱחֶזֶת

בְּמַה שֶּׁאֶפְשָׁר.

עַכְשָׁו הִיא אוּלַי מְנַגֶּנֶת

בְּאֵיזֶה בַּיִת,

אוּלַי הִיא כּוֹתֶבֶת מִכְתָּב

וְנִזְכֶּרֶת בַּשֵּׁם.

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט מִתְבּוֹנֶנֶת

בְּזֶה שֶׁנִּמְצָא עַל יָדָהּ,

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט מִתְחַנֶּנֶת

עַל מִי שֶׁיָּשֵׁן.

אוּלַי הִיא כּוֹשֶׁלֶת בַּדֶּרֶךְ

בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ,

אוּלַי הִיא עוֹצֶמֶת עֵינֶיהָ

צוֹעֶקֶת בְּלִי קוֹל.

אוּלַי הִיא נִסְחֶפֶת בַּזֶּרֶם

בִּנְהַר הָרָעָב הַגָּדוֹל,

דִּמְעָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנָּה

עוֹד רֶגַע תִּפֹּל.

אוּלַי הִיא נוֹדֶדֶת

בְּכָל הָעוֹלָם,

מִשָּׁם הִיא מֻכֶּרֶת לְךָ.

דִּמְעָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנָּה

אוּלַי

נוֹפֶלֶת לְרַגְלְךָ.

---

קפה אלהמבְּרה

מאת

רחל שפירא

לחן: מרגלית צנעני

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

הָאֲוִיר עוֹמֵד וְהָרֹאשׁ סְחַרְחַר.

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

לֹא רוֹצִים לַחְשֹׁב מַה יִּהְיֶה מָחָר.

כָּל הַפָּנִים עֵינַיִם

כָּל הַמֵּיתָרִים מְתוּחִים מְאֹד.

כָּאן אַהֲבָה וּמָוֶת

מִתְחַבְּקִים כָּל עוֹד מַמְשִׁיכִים לִרְקֹד.

זֶה עָשׂוּי מֵרֵיחַ בֹּשֶׂם

וּנְקִישׁוֹת שֶׁל עֲקֵבִים,

מִצְּפִיפוּת וּמִפַנְטַזְיוֹת

וּצְבָעִים עַזִּים עַזִּים.

זֶה עָשׂוּי מִצִּפָּרְנַיִם

עֲיֵפוֹת וְאַלְכּוֹהוֹל,

"רַק אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת

בִּלְעָדֶיךָ שׁוּב אֶפֹּל."

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

הָרָעָב גָּדוֹל, הַחֶדְוָה פְּרוּעָה.

יָד עֲנֻגָּה שׁוֹלַחַת

אֶת סוּסֵי הַפֶּרֶא שֶׁל הַקִּנְאָה.

אוֹי מַנְגִּינָה רוֹתַחַת

הוּא מֻכְרָח לָבוֹא, הוּא הִבְטִיחַ לִי!

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

זֶה הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ וְהוּא שֶׁלִּי.

---

אסמרלדה

מאת

רחל שפירא

לחן: אריאל זילבר

הֵם קָרְאוּ לָהּ אֶסְמֶרַלְדָה.

עִם הַגְּדִי שֶׁלָּהּ

הָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת

עַד שֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִתְעָרְבוּ.

הִיא הֵנִיפָה זְרוֹעוֹתֶיהָ.

הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהִיא אַחַת

בִּתָּם שֶׁל צוֹעֲנִים

וְהָאֲדוֹנִים זִלְזְלוּ בָּהּ.

לַמְשׁוֹרֵר הָיְתָה הַיֹּפִי בְּעַצְמוֹ

וְאֶת דִּמְיוֹנוֹ הִיא הִלְהִיבָה

כְּשֶׁרָקְדָה בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז.

הֵם קָרְאוּ לָהּ אֶסְמֶרַלְדָה.

עִם הַגְּדִי שֶׁלָּהּ

הָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת

עַד שֶׁהַשּׁוֹטְרִים גָּעֲרוּ בָּהּ.

הִיא נָתְנָה לִבָּהּ

לְגֶבֶר בְּמַדִּים,

בַּת הַמְנֻדִּים

אֶסְמֶרַלְדָה

שֶׁרָקְדָה בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז.

הֵם קָרְאוּ לוֹ קְוָזִימוֹדוֹ

מֶלֶךְ הַשּׁוֹטִים.

פַּעַם בַּכִּכָּר הִכּוּ אֶת הָאֻמְלָל

הַקָּהָל צָהַל וְהֵרִיעַ.

הַגְּבִירוֹת חִיְּכוּ

כְּשֶׁהִתְעַוְּתוּ פָּנָיו הַמְשֻׁנִּים.

בַּת הַצּוֹעֲנִים

אֶסְמֶרַלְדָה

הִיא נָתְנָה לוֹ מַיִם צוֹנְנִים.

הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ –

הַיָּפָה מִכֹּל

אֶל הַמְקֻלָּל בַּמְקֻלָּלִים.

הַמִּתְקַהֲלִים נִדְהֲמוּ.

הַפִּסֵּחַ הִתְיַפֵּחַ

וְהֵרִים רֹאשׁוֹ כְּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין,

אַחַר כָּךְ צָחַק מֵרֹב אֹשֶׁר

וּמִלְמֵל כְּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין:

"מַיִם צוֹנְנִים הִיא נָתְנָה לִי,

הִיא נָתְנָה לִי מַיִם צוֹנְנִים."

הַקָּהָל נִבְהַל

כְּשֶׁהִתְעַוְּתוּ פָּנָיו הַמְשֻׁנִּים.

בַּת הָרַחֲמִים

אֶסְמֶרַלְדָה

הִיא נָתְנָה לוֹ מַיִם צוֹנְנִים.

---

חופשי

מאת

רחל שפירא

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

חָפְשִׁי כְּמוֹ רוּחַ עַל הַמַּיִם

כְּמוֹ פְּרִי נִפְרָד מִן הֶעָנָף.

חָפְשִׁי כְּמוֹ גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם

וּכְמוֹ צִפּוֹר כָּנָף.

חָפְשִׁי – אוּלַי חֲלוֹם שֶׁל יֶלֶד

נוֹדֵד בֵּין כָּל הַנִּגּוּדִים.

חָפְשִׁי כְּמוֹ דֶּרֶךְ מִסְתַּלְסֶלֶת

מָתַי יִהְיֶה לִבִּי.

כִּי אָדָם שֶׁנּוֹלָד לַחֹפֶשׁ

מִתְחַבֵּט בֵּין קִירוֹת סוֹגְרִים.

כִּי אָדָם שֶׁנּוֹלָד לַחֹפֶשׁ

מְחַבֵּר לְעַצְמוֹ שִׁירִים.

בֵּין קִירוֹת סוֹגְרִים

שָׁר וְשָׁר שִׁירִים

וּמַמְרִיא וּמַמְרִיא

כְּחָפְשִׁי.

חָפְשִׁי כְּמוֹ רֹחַב הָאוֹקְיָנוֹס

וּכְמוֹ קְפִיצַת הַמַּחֲשָׁבָה.

רִקּוּד שָׂמֵחַ וּסְפּוֹנְטָנִי

וּצְלִיל הָאַהֲבָה.

---

פנינה של הטבע

מאת

רחל שפירא

לחן: עממי מטנזניה

לִזְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ?

לִפְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַוֶּרֶד?

וּמִי לִמֵּד לֶאֱהֹב

לְהִתְרַגֵּשׁ וְלַחְשֹׁב?

מִי לִמֵּד אָדָם

לִהְיוֹת אָדָם

כָּל מִין וְגִיל וְכָל צֶבַע

מִי לִמֵּד אוֹתְךָ

לִהְיוֹת אַתָּה?

אַתָּה פְּנִינָה שֶׁל הַטֶּבַע!

אָדָם

בְּכָל גִּיל וְכָל צֶבַע,

אַתָּה

הַפְּנִינָה שֶׁל הַטֶּבַע.

לְצַיֵּר וְלִכְתֹּב

לְהָבִין וְלִכְאֹב.

הַיָּפֶה שֶׁבַּפְּרָחִים, אָחִי

כְּבָר מִן הָאֵפֶר צוֹמֵחַ.

הָעוֹלָם נִבְרָא לְמַעַנְךָ

אֲבָל אַתָּה בּוֹ אוֹרֵחַ.

לִזְרֹחַ? מִי לִמֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ?

לִפְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַוֶּרֶד?

---

חלק בעולם

מאת

רחל שפירא

לחן: קובי אשרת

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְאַגְבִּיהַּ אֶת רֹאשִׁי,

אָז אֶפְתַּח חַלּוֹן אוֹ שְׁנַיִם

אֶל הָרוּחַ הֶחָפְשִׁית.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְאַבִּיעַ בְּקוֹלִי

מַה שֶׁיֵּשׁ וּמַה שֶׁאֵין לִי

וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלִּי.

חֵלֶק בָּעוֹלָם

חֵלֶק כְּחֵלֶק,

הַמַּסָּע עוֹד לֹא הֻשְׁלַם

וְהַדֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת.

אֲנָשִׁים צְמֵאִים לְקֶשֶׁר

אֲנָשִׁים זְקוּקִים לְגֶשֶׁר.

עַל הַגֶּשֶׁר הַנָּטוּי

יֵשׁ תִּקְוָה וְיֵשׁ סִכּוּי.

זֶה מֵבִיךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ,

הַפְּחָדִים הַחֲשָׁשׁוֹת

וּבַפֶּצַע זֶה נוֹגֵעַ

וְחוֹשֵׂף אֶת הַחֻלְשׁוֹת.

וְצָרִיךְ כֹּחוֹת וְשֶׁקֶט

וְגַם לֹא מְעַט דִּמְיוֹן,

שְׁעַת רָצוֹן וְיָד מוּשֶׁטֶת

לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

כְּדֵי לִשְׁאֹל וּכְדֵי לִשְׁקֹל,

יִצְמְחוּ גַּם לִי כְּנָפַיִם

וְחוֹמָה אַחַת תִּפֹּל.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

גַּם אַתָּה תִּרְאֶה אוֹתִי,

וְהָאוֹר אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ

יִהְיֶה נַחֲלָתִי.

ארץ אש וארץ ים

מאת

רחל שפירא

---

זה שנולד ליד הים

מאת

רחל שפירא

לחן: משה וילנסקי

זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ כְּחֻלִּי

רוֹגֵשׁ מְאֹד וּגְבַהּ גַּלִּי,

קִנְאָה לָרוּחַ.

סָפֵק צוֹלֵל סָפֵק שׂוֹחֶה

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ בּוֹכֶה,

יְסוֹד מָלוּחַ.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲלִיפוֹת

וּסְעָרוֹת שֶׁמִּתְעַיְּפוֹת

בִּנְמַל הַבַּיִת.

זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ שְׁחָפִי,

הַמַּאֲמָץ הָאֵינְסוֹפִי

לִקְרֹא בַּמַּיִם.

וְלִפְעָמִים הוּא הֲזָיָה

שֶׁל דָּג קָטָן אוֹ קוֹנְכִיָּה

בַּצָּהֳרַיִם.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲלִיפוֹת

וּסְעָרוֹת שֶׁמִּתְעַיְּפוֹת

בִּנְמַל הַבַּיִת.

זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

בַּחֲדָרִים שֶׁלּוֹ שְׁבוּיִים

כַּמָּה אִיִּים חֲשָׁאִיִּים

נְאוֹת שָׁמַיִם.

תָּמִיד תָּמִיד הוּא יַחֲזֹר

אֶל קַו הַחוֹף רִשְׁתוֹת הָאוֹר,

חֶלְקַת הַמַּיִם.

---

ניחושים של ים

מאת

רחל שפירא

לחן: ורד קלפטר

רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מְיֻחֶדֶת

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיִיתִי מְשֻׁחֶדֶת

וְעוֹד הָיוּ שָׁם גְּרוּטָאוֹת שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת,

לֹא מְאַבֶּדֶת.

עָבַר בִּי גַּל שֶׁהִתְנַפֵּץ לוֹ בֵּינְתַיִם,

וַדַּאי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי בַּעֲצַלְתַּיִם.

אַתָּה נִחַשְׁתָּ קַו בְּכַף יָדִי

וְלִכְאוֹרָה כִּמְעַט צָדַקְתָּ,

אַחַר כָּךְ צָחַקְתָּ.

אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.

רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מוּזָרָה לִי,

אוֹתָהּ שָׁעָה קְצָרָה בַּשֶּׁמֶשׁ לֹא חָזְרָה לִי.

וַדַּאי דִּבַּרְנוּ בְּשָׂפָה שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי,

לֹא כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי.

אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.

---

מֶנְטָה

מאת

רחל שפירא

לחן: מרגלית צנעני

צִפּוֹר לֹא מְזֹהָה

אֶל עַנְפֵי הָעֵץ פָּנְתָה לָנוּחַ.

קַלָּה כְּמוֹ שְׁמוּעָה

בַּצַּמֶּרֶת הִסְתַּבְּכָה הָרוּחַ.

כְּלַבְלָב בְּלִי בְּעָלִים

מְשַׂחֵק לוֹ בְּסַנְדָּל שָׁכוּחַ

מְסָרֶקֶת תַּלְתַּלִים

מִסְתַּכֶּלֶת בְּחַלּוֹן פָּתוּחַ.

אֶת הָרֶקַע, אֶת הָרֶקַע

מְאַפְּרִים הַדִּמְדּוּמִים.

רֵיחַ מֶנְטָה, רֵיחַ מֶנְטָה

וְקָפֶה וְשׁוֹשַׁנִּים.

בּוֹא הַבַּיְתָה, בּוֹא הַבַּיְתָה

וְתִרְחַץ אֶת הַפָּנִים.

הַזְּמַן לֹא נֶעֱצָר

הַשָּׁעָה שֶׁלְּךָ עוֹד מְחַכָּה לִי.

לִבִּי נוֹתֵן עֵצָה

לַדּוֹאֶגֶת שֶׁתָּמִיד בָּכְתָה לִי.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְרוּצָה

וְתָבִיא אִתְּךָ עוֹד נְשִׁיקָה לִי.

בּוֹא הַבַּיְתָה וְתִמְצָא

שֶׁאֲנִי לְךָ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה לִי.

אֶת הָרֶקַע, אֶת הָרֶקַע

מְאַפְּרִים הַדִּמְדּוּמִים.

רֵיחַ מֶנְטָה, רֵיחַ מֶנְטָה

וְקָפֶה וְשׁוֹשַׁנִּים.

בּוֹא הַבַּיְתָה, בּוֹא הַבַּיְתָה

וְתִרְחַץ אֶת הַפָּנִים.

---

בחופשתו

מאת

רחל שפירא

לחן: חנן יובל

בְּחֻפְשָׁתוֹ הָלְכוּ אֶל הַגְּבָעוֹת.

שָׁם הִשְׁתַּהוּ מְעַט לְנֹכַח פְּנֵי הַיָּם

וְהִיא חָשְׁבָה שֶׁזֶּהוּ רֶמֶז לַבָּאוֹת

וְהִיא חִבְּקָה אוֹתוֹ בְּעֶצֶב מְסֻיָּם.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

וּכְבָר הָעֶרֶב מִסְתַּיֶּמֶת חֻפְשָׁתִי.

שַׁלְדָּג נֶחְרַד וְנֶעֱלַם אֵי שָׁם.

בִּמְעִיל הַחַיָּלִים הֶחְבִּיאָה אֶת רֹאשָׁהּ.

עַל קַו הָאֹפֶק הִצְטַיְּרוּ סְפִינוֹת בַּיָּם

כְּמוֹ בִּתְמוּנָה שֶׁהִתְיַשְּׁנָה וְנִתְלְשָׁה.

וְאַחַר כָּךְ פָּרְעָה אֶת תַּלְתַּלָּיו

וְכַף יָדָהּ הָיְתָה חַמָּה וֶאֱנוֹשִׁית.

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה נָשָׂא אֶת נְעָלָיו

עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

וּכְבָר הָעֶרֶב מִסְתַּיֶּמֶת חֻפְשָׁתִי.

---

לִבֵּנו ללילה

מאת

רחל שפירא

לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי

תַּגִּיעַ הַקְּרִירוּת הַמְּלוּחָה

אֶל נְשִׁימָה חַמָּה שֶׁל לַיְלָה מַבְטִיחַ.

הָעֶצֶב יִתְקַפֵּל עַל הַשְּׂמִיכָה

אוֹ יֵרָדֵם כְּמוֹ יֶלֶד עַל הַשָּׁטִיחַ.

הַיֹּפִי יִכָּנֵס עִם הַשַּׁלְוָה

וּבִלְחִישָׁה יַגִּיד: תּוֹדָה שֶׁהֻזְמַנְתִּי.

אֲנַחְנוּ נִתְמַסֵּר לָאַהֲבָה

כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב רוֹמַנְטִי.

נִתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לַלַּיְלָה

נִתֵּן אֶת נַפְשֵׁנוּ לַלַּיְלָה

נִתֵּן אֶת גּוּפֵנוּ לַלַּיְלָה

לַיְלָה לֵיל.

לִבֵּנוּ לִבֵּנוּ לַלַּיְלָה

נַפְשֵׁנוּ נַפְשֵׁנוּ לַלַּיְלָה

גּוּפֵנוּ גּוּפֵנוּ לַלַּיְלָה

לַיְלָה לֵיל.

---

הגן הבלעדי

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה

הַפֶּתַח הַסּוֹדִי,

וַדַּאי נִשְׂמַח וְאָז נִבְרַח

לַגָּן הַבִּלְעָדִי.

וְשָׁם נִחְיֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים

שִׁירִים שֶׁל עֶרֶב חַג,

וְהַהִיסְטוֹרְיָה תְּחַיֵּךְ

וּתְנַמְנֵם בַּצַּד.

מִמַּבָּטְךָ הַמְאֹהָב

תָּצִיץ הַסַּקְרָנוּת,

וְשׁוּב אֲנִי אֶמְצָא בְּךָ

תְּבוּנָה וְגַם תְּמִימוּת.

כִּי בְּיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא

מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,

וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.

לְעֵת עַרְבַּיִם נְטַיֵּל

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי,

חַיּוֹת רָעוֹת מְדֻכָּאוֹת

יֹאכְלוּ מִכַּף יָדִי.

וּבְיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא

מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,

וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.

---

טבע דומם

מאת

רחל שפירא

לחן: אילן וירצברג

סַלְסִלַּת פֵּרוֹת

וְסִפְלֵי קָפֶה

וְחֻלְצַת טְרִיקוֹ

נָחָה עַל כִּסֵּא.

מַזְכָּרוֹת קְטַנוֹת

עַל הַכּוֹנָנִית –

פֶּסֶל שֶׁל צִפּוֹר

וְרַקְדָנִית.

טֶבַע דּוֹמֵם

דֶּבֶק מָגֵן

בַּיִת שָׁלֵם

חַי וְחוֹלֵם

וְעִם כָּל זֶה

הַלֵּב הוֹלֵם…

הוֹדָעָה שְׁלִישִׁית

אַחֲרֵי הַבִּיפּ

מָה אַתָּה רוֹצֶה,

מָה אַתָּה מַחְלִיט.

צְרוֹר שֶׁל מַפְתְּחוֹת

סֵפֶר דֵּי עָבֶה,

כָּל הַתָּכְנִיּוֹת

כָּל הַגַּ’ז הַזֶּה.

לְהַחֲלִיף פְּרָחִים

לֹא לְהִתְיָאֵשׁ

וּלְרַעֲנֵן

מַה שֶּׁהִתְיַבֵּשׁ.

אוֹר מִן הַחַלּוֹן

עַל כִּסּוּי מִטָּה.

אוֹ אַי לַב יוּ סוֹ

נֶה מֶה קִי טֶה פָּה…

---

ספרים

מאת

רחל שפירא

לחן: חוה אלברשטיין

כֵּלִים סְדוּקִים בֵּין בַּקְבּוּקִים

וְשַׂקִּיּוֹת קְרוּעוֹת,

וְכַמָּה חֲפָצִים זְרוּקִים

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת.

וּבֵינֵיהֶם מְבֻיָּשִׁים

סְפָרִים לֹא חֲדָשִׁים –

סִפְרֵי הָגוּת, סִפְרֵי שִׁירָה

שֶׁאִישׁ כְּבָר לֹא יִקְרָא.

וְעַד אֶתְמוֹל הָיוּ סְפָרִים

שֶׁחַיָּבִים לִהְיוֹת

בַּשִּׁכּוּנִים שֶׁל הַהוֹרִים

בְּכָל הַסִּפְרִיּוֹת.

סִפְרֵי מַדָּע וְאַגָּדָה

וְקֹבֶץ כָּל כִּתְבֵי.

מִשְׁלֵי שׁוּעָל וַחֲסִידָה

דִּבְרֵי וּמִכְתְּבֵי…

מְבֻיָּשִׁים מְגֹרָשִׁים

דְּחוּסִים בְּקֻפְסָאוֹת.

סְפָרִים סְפָרִים לֹא חֲדָשִׁים

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת.

וְעַד אֶתְמוֹל הָיוּ שְׁמוּרִים

עֲצֹר וְהִסְתַּכֵּל

אֵיךְ בַּסְּפָרִים שֶׁל הַהוֹרִים

הָרוּחַ מֵעַלְעֵל.

סֵפֶר הַיּוֹבֵל

רַב חוֹבֵל

כָּל פִּלְאֵי תֵּבֵל…

---

התבהרות חלקית

מאת

רחל שפירא

לחן: שלום חנוך

מִדֵּי פַּעַם אוֹר קוֹלֵחַ

וּמִתְגַּלֶּה לִי הַנִּסְתָּר,

בָּא הַלַּחַן הַסּוֹלֵחַ

וּמִתְאָרֵחַ בַּמֵּיתָר.

כְּשֶׁהַהֵלֶךְ הַמִּתְחַנֵּן בִּי

עוֹד מִשְׁתּוֹמֵם עַל כָּל

מָה שֶׁהֻחְמַץ,

קָם הַיֶּלֶד הַמְנַמְנֵם בִּי

וּמִתְנַחֵם כִּמְעַט

בְּלִי מַאֲמָץ.

וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי שִׁיר

בִּשְׁבִילְךָ.

קַח כָּל רֶגַע שֶׁיָּגַעְתִּי

וָלֹא נִשְׁבַּעְתִּי לִשְׁקָרִים.

קַח כָּל רֶגַע שֶׁנָּגַעְתִּי

גַּם בְּחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים.

בַּגִּיטָרָה הַמְפַהֶקֶת

יֵשׁ לִי אָקוֹרְד אֶחָד לָעֲצוּבִים

שֶׁהִמְתִּינוּ וָלֹא הֵבִינוּ

אֵיךְ לֹא לִטְּפוּ אוֹתָם הַכּוֹכָבִים.

וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי שִׁיר בִּשְׁבִילְךָ.

וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי

שִׁיר.

---

תאורת חצר

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עָזוּב בִּתְאוּרַת חָצֵר

וְנַעֲשֶׂה דָּחוּף לִרְאוֹת אֶחָד שֶׁנֶּעֱצָר,

וְלוּ לִשְׁתֹּק אִתּוֹ מוּל צְבָא הַכּוֹכָבִים

כָּאֵלּוּ זֶה לָזוֹ אֲנַחְנוּ עֲרֵבִים.

כָּל פַּעַם

שֶׁאַתָּה נִצָּב גַּלְמוּד מוּל כּוֹכָבִים,

תִּזְכֹּר שֶׁזֶּה לָזוֹ הָיִינוּ,

הָיִינוּ עֲרֵבִים.

אוּלַי אַתָּה מַשְׁלִים עִם חֵלֶק הַבְּדִידוּת

כְּמוֹ עִם הָאַהֲבָה וְהַקִּנְאָה וְהַיְדִידוּת.

בְּגוּשׁ הַחֲשֵׁכָה הַבַּיִת, הַגָּדֵר.

אוּלַי נִשְׁתֹּק מְעַט

אַחַר כָּךְ נְדַבֵּר.

כָּל פַּעַם

שֶׁאַתָּה נִצָּב גַּלְמוּד מוּל כּוֹכָבִים,

תִּזְכֹּר שֶׁזֶּה לָזוֹ הָיִינוּ,

הָיִינוּ עֲרֵבִים.

---

מעבר לתכלת

מאת

רחל שפירא

לחן: סשה ארגוב

עַל אֵם הַדְּרָכִים

רָחוֹק מִן הַבַּיִת

כִּמְעַט בְּקַצְוֵי מַעֲרָב,

הֲדַס וְיַסְמִין

עַנְפֵי עֵץ הַזַּיִת

נִדְמִים כְּחֶזְיוֹן שָׁרָב.

עַל אֵם הַדְּרָכִים

צִנָּה מִתְגַּבֶּרֶת,

עָרְפִּי מִתְגּוֹנֵן מִן הַקֹּר.

הַעוֹד תְּרַחֵף

עַל פִּי הַכּוֹתֶרֶת

צוּפִית אֲרֻכַּת מַקּוֹר?

מֵעֵבֶר לַתְּכֵלֶת, מֵעֵבֶר לַזֹּהַר

יָמִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים,

הַאִם אֶת הָאָרֶץ יְפַת הַתֹּאַר

עוֹטְפִים עַרְפִלִּים דַּקִּים?

מֵעֵבֶר לַיָּם

רַכֶּבֶת צוֹפֶרֶת,

הַדֶּרֶךְ נִפְרַעַת כְּחוֹב.

הַאִם הַשְּׁקִיעָה

עוֹדָהּ מְחַזֶּרֶת

אַחַר רְצוּעַת הַחוֹף?

סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי

דָּבָר אַל תַּחְסִירִי

הֲבָאוּ אוֹרְחִים לַחַגִּים?

הַאִם הַבָּנוֹת

יָצְאוּ כְּבָר הֵעִירָה

עוֹטוֹת צְעִיפִים סְרוּגִים?

מֵעֵבֶר לַיָּם

הַנֶּפֶשׁ תּוֹסֶסֶת

הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאָשׁוּב

לִשְׁתֹּל בִּשְׁבִילֵךְ

לְיַד הַמִּרְפֶּסֶת

לִימוֹן בְּחֶבְרַת חָרוּב.

---

על ברכֵּי הערב

מאת

רחל שפירא

לחן: חנן יובל

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תְּלוּיָה עַל הַמַּיִם

וּמַתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ

מַה יִּהְיֶה אֲנִי שׁוֹאֶלֶת,

אֶל הַלֵּב זוֹחֶלֶת

דְּאָגָה.

וַאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ

וְנִקְרַעַת מֵרֹךְ,

וְאַחַר כָּךְ מְסַפֶּרֶת

עַל בִּרְכֵּי הָעֶרֶב

אַגָּדָה.

אֵין דָּבָר

פּוֹגֵעַ בָּעוֹלָם,

אַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ

הִיא נִשְׁמַת אַפּוֹ.

הַמָּחָר

כְּמוֹ חָתוּל קָטָן

מְחַכֶּה לְרַגְלֶיךָ

שֶׁתְּלַטֵּף אוֹתוֹ.

עוֹד מְעַט יִתְגַּלֶּה הַיָּרֵחַ

כְּמַטְבֵּעַ פִּלְאִי.

אַל תִּפְחַד אֲנִי לוֹחֶשֶׁת,

תֵּן לַקֶּסֶם דַּף

עִם הַנְחָיוֹת,

שֶׁיִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ

וְאוּלַי יִתְאַקְלֵם.

לָמָּה לֹא אֲנִי אוֹמֶרֶת,

מְהַרְהֶרֶת

אֵיךְ צָרִיךְ לִחְיוֹת.

---

ארץ אש וארץ ים

מאת

רחל שפירא

לחן: מרגלית צנעני וירוסלב יעקובוביץ'

אֶת אָבִי רָאִיתִי בַּחֲלוֹם

עַל כְּתֵפוֹ צִפּוֹר פְּצוּעָהּ מָצְאָה מָקוֹם.

שָׂם נוֹצָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ לִבִּי –

קְחִי אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, וְאַל נָא תִּפְחֲדִי.

אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאִי אוֹתָן.

אִם עֵינַיִךְ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפְּשִׂי, בִּתִּי, כָּל כָּךְ רָחוֹק.

וְאוֹתְךָ רָאִיתִי בִּשְׁנָתִי

וּמַבָּטְךָ חִפֵּשׂ חִפֵּשׂ אֶת מַבָּטִי.

עָפָה עָפָה מִלִּבִּי נוֹצָה

נָחָה לְרַגְלֶיךָ, אֵיךְ אוֹתָהּ תִּמְצָא?

אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאֶה אוֹתָן.

אִם עֵינֶיךָ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי כָּל כָּךְ רָחוֹק.

עָפָה עָפָה מִלִּבִּי נוֹצָה

וְאִם תִּקַּח אוֹתָהּ, אוֹתְךָ אֲנִי רוֹצָה.

יֵשׁ בִּי אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

רַק תִּפְקַח עֵינֶיךָ וְתִרְאֶה אוֹתָן.

אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאֶה אוֹתָן.

אִם עֵינֶיךָ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי כָּל כָּךְ רָחוֹק.

---

מקרוב (קו של אור)

מאת

רחל שפירא

לחן: גברי מזור

שֶׁיִּהְיֶה יוֹמְכֶם כְּמוֹ מְנִיפָה נִפְרֶשֶׂת

שֶׁיִּהְיֶה לִבְּכֶם פָּתוּחַ לֶאֱהֹב,

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם גַּם מִקָּרוֹב.

שֶׁתִּהְיוּ קַלִּים כַּעֲנָנִים

וְתִזְכּוּ לְשֹׁרֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

קַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל רַחֲמִים

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת גַּם מִקָּרוֹב.

שֶׁתַּבִּיטוּ בָּעֵינַיִם

וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם

מִישֶׁהוּ יִקְרָא מִן הַמִּרְפֶּסֶת.

וְשִׁמְכֶם יִהְיֶה כְּלַחַן

וְאִתּוֹ תּוּכְלוּ לָקַחַת

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד.

שֶׁתִּהְיוּ עֵרִים כְּסַקְרָנוּת שֶׁל יֶלֶד

וְשִׁירְכֶם יָבִיא לָכֶם מִן הַשּׁוּרוֹת –

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל תֹּם וְקַו שֶׁל תְּכֵלֶת

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם גַּם מִקָּרוֹב.

שֶׁיִּהְיֶה חַלּוֹן לַכּוֹכָבִים

וּלְכָל סִפּוּר יִהְיֶה שׁוֹמֵעַ.

שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לָאֲהוּבִים

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת גַּם מִקָּרוֹב.

שֶׁתַּבִּיטוּ בָּעֵינַיִם

וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם

מִישֶׁהוּ יִקְרָא מִן הַמִּרְפֶּסֶת.

וְשִׁמְכֶם יִהְיֶה כְּלַחַן

וְאִתּוֹ תּוּכְלוּ לָקַחַת

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד.

דרישת שלום

מאת

רחל שפירא

---

דרישת שלום

מאת

רחל שפירא

לחן: יאיר קלינגר

מְחֹרָצִים עַנְפֵי הַזַּיִת

כִּפְנֵי הַוָּתִיקִים.

גַּעֲגוּעִים צוֹבְטִים עֲדַיִן

כְּשֶׁהַדְּרוֹרִים נוֹסְקִים.

הַיְלָדִים שְׁקוּעִים בֵּינְתַיִם

בְּסוֹד הַמִּשְׂחָקִים.

טִירוֹנִים חוֹלְמִים עַל בַּיִת

וּזְקֵנִים עַל מֶרְחַקִּים.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה

וְהָבִיאִי מֵאֵי שָׁם

עוֹד דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה.

בּוֹאִי נְכוֹנָה

אֶל הַלֶּחִי הַשְּׁחֻמָּה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה.

שְׁעַת עַרְבִית לְאַט נִגְמֶלֶת

מִלַּהַט הַחַמָּה.

חַלּוֹן נִפְתָּח, נִפְתַּחַת דֶּלֶת

וּבַשְּׁכוּנָה תְּכוּנָה.

עוֹד הַהוֹרִים זְקוּקִים לַיֶּלֶד

וְעִיר לִשְׁאוֹנָהּ.

וַאֲנַחְנוּ לְכָל אֵלֶּה

וְהַשִּׁיר – לַמַּנְגִּינָה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה

וְהָבִיאִי מֵאֵי שָׁם

עוֹד דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה.

בּוֹאִי נְכוֹנָה

אֶל הַלֶּחִי הַשְּׁחֻמָּה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה.

---

שיר תשרי

מאת

רחל שפירא

לחן: דני עמיהוד

הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּנִּים

לְעֵינֵי הַחַקְלָאִים.

הַשְּׁכֵנִים מִתְכּוֹנְנִים

לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלֶיךָ

וְרוֹשֵׁם אֶת מַעֲשֶׂיךָ.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה

עִם הָרוּחַ הַקְּרִירָה.

מַנְדָרִינוֹת מַבְשִׁילוֹת

בַּפַּרְדֵּס בְּמוֹעֲדָן.

הַמּוֹרוֹת מִשְׁתַּעֲלוֹת

וְהוֹלְכוֹת לִישֹׁן מֻקְדָּם.

כְּבָר רָאִיתִי נַחֲלִיאֵלִי

וְאוּלַי זֶה סְתָם נִדְמֶה לִי.

עוֹד חַמְסִין נִשְׁבַּר אֶתְמוֹל,

גַּם הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.

מַה יִּקְרֶה וּמַה יַּחְלֹף

שׁוֹאֲלִים הַכַּתָּבִים

כְּשֶׁלְּאֹרֶךְ כְּבִישׁ הַחוֹף

מִתְיַצְּבִים הַחֲצָבִים.

מַה בְּעִתּוֹנֵי הָעֶרֶב

מְבַשֶּׂרֶת הַכּוֹתֶרֶת.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה

עִם הָרוּחַ הַקְּרִירָה.

---

כמו עשב בניסן

מאת

רחל שפירא

לחן: מישה סגל

נִקְשַׁר בְּךָ הַלַּחַן הַיָּדוּעַ

שֶׁזִּמַּרְתִּי עֲצוּמַת עֵינַיִם.

תִּמְצָא אוֹתִי בְּנוֹף אֶחָד צָנוּעַ

בִּרְצוּעָה שֶׁל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

יוֹם אֶל יוֹם נוֹסֵעַ

לֵיל בְּלֵיל שׁוֹקֵעַ,

רַק שִׁירֵינוּ בְּעַרְשָׂם.

עַד מָחָר שׁוּב נִתְחַדֵּשׁ,

אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְאוֹשֵׁשׁ

כְּמוֹ עֵשֶׂב בְּנִיסָן.

אֶצְלִי אֵין רַב, רַק אוֹר כְּמוֹ שָׁטִיחַ

שֶׁעָלָיו תַּרְחִיב אֶת צְעָדֶיךָ.

תִּזְכֹּר כֵּיצַד עוֹלָם שֶׁלִּי הִבְטִיחַ

לֹא לִרְצוֹת לִפְרֹחַ בִּלְעָדֶיךָ.

יוֹם אֶל יוֹם נוֹסֵעַ

לֵיל בְּלֵיל שׁוֹקֵעַ,

רַק שִׁירֵינוּ בְּעַרְשָׂם.

עַד מָחָר שׁוּב נִתְחַדֵּשׁ,

אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְאוֹשֵׁשׁ

כְּמוֹ עֵשֶׂב בְּנִיסָן.

תַּפְקִיד אֶצְלִי אֶת רַעַשׁ שְׁעוֹנֶיךָ.

אִישׁ לֹא יְעַכֵּב אֶת בּוֹא הַשַּׁחַר.

יָפָה לִי הַדַּלָּה בְּשׁוֹשַׁנֶּיךָ

שֶׁאוֹתָהּ הִצַּלְתָּ מִן הַסַּחַף.

---

שיר של יום חוּלין

מאת

רחל שפירא

לחן: יאיר רוזנבלום

אִם יֵשׁ לִי מֵיתָרִים, הֵם מִתְנַגְּנִים בְּרֶטֶט.

אִם יֵשׁ בִּי דְּאָגָה, הִיא חֲשׂוּפָה כִּמְעַט.

אִם יֵשׁ בִּי אַהֲבָה, הִיא תֵּאָמֵר בְּשֶׁקֶט.

אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט.

אַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד פִּתְאֹם עוֹבֵר בִּי רַעַד,

הָרוּחַ מְשַׁנָּה תְּכוּפוֹת אֶת כִּוּוּנָהּ.

נִסִּינוּ לַעֲזֹב, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת:

אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

בַּחֲדָרִים שֶׁלְּךָ הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂרְטֶטֶת

קַוִּים וּרְצוּעוֹת שֶׁל אוֹר עַל הַכְּתָלִים.

אֲנִי לְמַעַנְךָ כָּל בֹּקֶר מְלַקֶּטֶת

פְּרָטִים קְטַנִּים, שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל יוֹם חֻלִּין.

הַאִם אַתָּה מֵשִׁיב, הַאִם אַתָּה עוֹנֶה לִי,

אוּלַי בְּאָזְנְךָ הוֹלְמִים גַּם שְׁעוֹנַי.

אוּלַי אַתָּה מַקְשִׁיב, אוּלַי אַתָּה דּוֹמֶה לִי,

הֵן בְּפָנֶיךָ מִשְׁתַּקְּפִים פִּתְאֹם פָּנַי.

אִם יֵשׁ לִי מֵיתָרִים, הֵם מִתְנַגְּנִים בְּרֶטֶט.

אִם יֵשׁ בִּי דְּאָגָה, הִיא חֲשׂוּפָה כִּמְעַט.

אִם יֵשׁ בִּי אַהֲבָה, הִיא תֵּאָמֵר בְּשֶׁקֶט.

אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט.

יוֹם הַחֻלִּין הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסֶד

וּבְחַסְדוֹ שׁוּרוֹת אֵלֶיךָ נִכְתָּבוֹת.

קַח אֶת יָדִי עַכְשָׁו, עֲשֵׂנִי מְפֻיֶּסֶת.

בְּיוֹם חֻלִּין כָּזֶה דְּרָכֵינוּ מִצְטַלְּבוֹת.

---

כמו צמח בר

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

מָחָר אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה,

אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי.

מִי שֶׁיֵּדַע לִמְחֹל

יִמְחַל לִי עַל אַהֲבָתִי.

הַזְּמַן יַשְׁקִיט הַכֹּל

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַרְכִּי.

זֶה שֶׁאָהַב אוֹתִי יָשׁוּב לִשְׂדוֹתֵיכֶם

מִן הַמִּדְבָּר

וְהוּא יָבִין – אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם

כְּמוֹ צֶמַח בָּר.

אֲנִי רוֹצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי

לִצְמֹחַ לְאִטִּי.

הִרְבֵּיתִי לַחֲלֹם

הַחֲלוֹמוֹת טָרְפוּ אוֹתִי.

רָצִיתִי לְנַחֵם

אֲבָל מָרְדָה בִּי תְּשׁוּקָתִי.

הָיָה מִקְסַם יַלְדוּת, הָיְתָה גַּם סְעָרָה

בִּזְרוֹעוֹתַי.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִדְלִיקָה אֵשׁ זָרָה

אֶת לֵילוֹתַי.

הָיוּ, הָיוּ עַרְבֵי גַּעֲגוּעִים

הָיוּ יָמִים טְרוּפִים.

הָיָה כְּאֵב חָבוּי

וּרְגָעִים מְכֻשָּׁפִים.

אֲנִי אֶזְכֹּר מַבָּט,

מַגַּע יָדַיִם בִּכְתֵפִי.

אֲנִי אֶהְיֶה לַצֵּל חוֹלֵף בִּשְׂדוֹתֵיכֶם

לְסוֹד נִסְתָּר.

הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם

כְּמוֹ צֶמַח בָּר.

---

נחמה

מאת

רחל שפירא

לחן: נורית הירש

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ

רַק בְּשֶׁלָּנוּ

בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

שַׁלְוָה מוּפֶרֶת

וּכְבָר אַחֶרֶת.

וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת

כִּי בַּפֶּתַח נִכְנָסוֹת

הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחְוָה שֶׁל חֶסֶד

אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת

אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב.

שׁוֹאֵל עֲדַיִן

שׁוֹאֵל מֵאַיִן

כֵּן מֵאַיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט

וְנִתְמַהּ שֵׁנִית

אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.

לִפְעָמִים אֲנִי

לִפְעָמִים אַתָּה

כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ

לִבּוֹ לַבַּיִת

וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו.

אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ

אֶת מִי יַרְגִּיעַ

וְעַל מָה יִתְפַּלֵּל עַד סְתָו.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט

וְנִתְמַהּ שֵׁנִית

אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.

לִפְעָמִים אֲנִי

לִפְעָמִים אַתָּה

כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

---

עוד יום

מאת

רחל שפירא

לחן: מתי כספי

בַּחֲרִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם עוֹד יוֹם

וּבַצְּפִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית –

מִשְׁקָעִים, שִׁנּוּי זְרִימָה וְרוּחוֹת

תְּזָזִית,

וְיֵשׁ כָּאן מָקוֹם לְדִמְיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

בַּהִשְׁתַּקְּפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם עוֹד יוֹם,

בַּהֵחָשְׂפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

הַמְּלָאכָה רַבָּה וְהַזְּמַן קָצָר

וַאֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהַגֶּשֶׁר צַר

אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה נִסָּיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

לֹא לְהִתְמַעֵט וְגַם לֹא לְהִמָּלֵט

וְתָמִיד לִשְׁאֹף לָלֶכֶת הָלְאָה.

לָלֶכֶת זֶה אוֹמֵר לֹא לְהִסְתַּלֵּק

כֵּן, כַּוָּנָתִּי לוֹמַר: לֹא לְהִסְתַּלֵּק

אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ –

וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה נִסָּיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

בַּחֲרִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם,

בְּצִפִּיָּה לְטוֹב

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

---

לַמדֵני את השיר הפשוט

מאת

רחל שפירא

לחן: רמי בר-דוד

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם

וּפְרֹס לִי חֵלֶק מִשְּׁלוֹמֶיךָ.

קָחֵנִי עִם אֲבַק הַיּוֹמְיוֹם עַל הַשֶּׁכֶם

כְּשֶׁתִּרְאֵנִי לְפָנֶיךָ.

אֲנִי, שֶׁהִנַּחְתִּי לְרֶגֶשׁ יָחֵף

לְרַחֵף,

כְּבָר יוֹדַעַת כִּי

הִתְפַּתְּלָה דַּרְכִּי

וּמִגֹּבַהּ רַב רֹאשִׁי עַכְשָׁו

נִרְכָּן –

כְּבָר יוֹדַעַת כִּי

הִתְפַּתְּלָה דַּרְכִּי

וּבָאָה עַד כָּאן.

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם

וּפְרֹס לִי חֵלֶק מִשְּׁלוֹמֶיךָ.

קָחֵנִי עִם אֲבַק הַיּוֹמְיוֹם עַל הַשֶּׁכֶם

כְּשֶׁתִּרְאֵנִי לְפָנֶיךָ.

חַיַּי וְחַיֶּיךָ אוֹרוֹת וּצְלָלִים

מְכִילִים

בְּעֵינֵי שַׁבָּת

בְּעֵינֵי חֻלִּין.

לוּ מָחָר שֶׁלְּךָ יִגַּשׁ אֶל אֶתְמוֹלִי

בְּעֵינֵי שַׁבָּת

בְּעֵינֵי חֻלִּין

שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי.

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם.

---

בוא בשלום

מאת

רחל שפירא

לחן: נורית הירש

צִפֳּרֵי הַצָּפוֹן כְּבָר הִגִּיעוּ,

מִתְעַרְבֵּל הָאָבָק בַּגְּבָעוֹת.

אֲחוֹתֵנוּ הָרוּחַ עָבְרָה בַּדְּרָכִים

וַאֲנַחְנוּ צְמֵאִים לְאוֹת.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, הַחֻרְשָׁה מַזְכִּירָה,

בְּטֶרֶם חֶלְקָה אַחְרוֹנָה תִּזָּרַע

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, נִפְתָּחוֹת חֲצֵרוֹת,

עָרַכְנוּ שֻׁלְחָן וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת

וּבְטֶרֶם יוּשַׁר מִזְמוֹר

נְחַכֶּה לְךָ שֶׁתַּחֲזֹר.

מִתְרַפֵּק הָאֵזוֹב עַל הָאֶבֶן

כְּתִינוֹק עַל אִמּוֹ הַיְחִידָה.

אֲחוֹתֵנוּ הָרוּחַ עָבְרָה בַּשָּׂדוֹת

וְהַגֶּשֶׁם בְּכַף יָדָהּ.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם…

כּוֹכָבִים יְשַׁבְּצוּ אֶת הָאֹפֶק

הַיָּרֵחַ יַשְׁלִים מַחְסוֹרוֹ.

אֲחוֹתֵנוּ תִּפְגּשׁ בַּטָּלֶה הָאוֹבֵד,

בְּעֶדְנָה תְּלַטֵּף צַמְרוֹ.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, הַחֻרְשָׁה מַזְכִּירָה,

בְּטֶרֶם חֶלְקָה אַחְרוֹנָה תִּזָּרַע

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, נִפְתָּחוֹת חֲצֵרוֹת,

עָרַכְנוּ שֻׁלְחָן וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

---

שיר על נחלים

מאת

רחל שפירא

לחן: הנרי בראטר

מֵי הַנְּחָלִים

מְקַיְּמִים אֶת הַזְּרִימָה

שָׁנָה אַחַר שָׁנָה

שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

הֵם יְצַנְּנוּ

אֶת רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,

רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,

וְלֹא אֶת הַנְּשָׁמָה.

כְּמוֹ עַל נְחָלִים

זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת

וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת

לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.

הַכְּאֵב הַזֶּה

הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה

גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה

שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.

אֲנָשִׁים יוֹצְאִים

וְחוֹשְׁבִים לְהִתְרָאוֹת

וְזוֹ הַכַּוָּנָה

וְזוֹ הַכַּוָּנָה.

פַּעַם נְקַיֵּם

כִּי בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב

בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב

הַכְּתֹבֶת רְשׁוּמָה.

כְּמוֹ עַל נְחָלִים

זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת

וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת

לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.

הַכְּאֵב הַזֶּה

הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה

גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה

שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.

---

אנשי הגשם

מאת

רחל שפירא

לחן: נחום היימן

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מִתְכַּוְּצִים בִּמְעִילֵיהֶם.

הֵם כְּבָר לָמְדוּ אֵיךְ לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמָם.

טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת מִכְּחוֹל לֵילוֹתֵיהֶם,

טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת

עַל עֶלְבּוֹנָם.

אַתְּ מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ רוֹאָה אוֹתָם.

הֵם מְקַבְּצִים אֶת חִיּוּכַיִךְ בִּגְנֵבָה

כִּי מַבָּטֵךְ עוֹד לֹא פָּגַשׁ בְּמַבָּטָם,

עוֹד לֹא אָמַרְתְּ לָהֶם

מִלָּה טוֹבָה.

אִם אֲהוּבַיִךְ יַפְקִירוּךְ

אִם תַּחֲנִיק אוֹתָךְ בְּגִידָה

אִם לְשָׁלוֹם כְּבָר אִישׁ אוֹתָךְ לֹא יְבָרֵךְ –

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַכְתִּירוּךְ

לְמַלְכָּתָם הַיְחִידָה

וְיַחְלְקוּ אִתָּךְ אֶת לֶחֶם צַעֲרֵךְ.

עוֹדֵךְ חוֹגֶגֶת וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לָהֶם

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַבִּיטִים בָּךְ בְּחֶמְלָה.

לוּ רַק יָכְלוּ, הָיוּ נוֹתְנִים אֶת חַיֵּיהֶם

לִשְׁמֹר אוֹתָךְ מֵעֹנִי

אוֹ מַחֲלָה.

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַמְתִּינִים לָךְ בַּפִּנָּה

נֶאֱמָנִים כַּצֵּל, סַבְלָנִיִּים כַּזְּמַן.

וְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, כָּל חֹדֶשׁ, כָּל שָׁנָה

לוֹקְחִים אוֹתָךְ לְעֵבֶר

נִסְיוֹנָם.

כְּשֶׁאוֹהֲבַיִךְ יִשְׁכְּחוּ

וְכָל כְּלָבַיִךְ יִנְבְּחוּ

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַאַסְפוּךְ אֶל מִטָּתָם.

וְהֵם יָרִימוּ אֶת רֹאשֵׁךְ

וִיאַמְּצוּ אֶת יֵאוּשֵׁךְ

לְחַמְּמֵךְ בְּפֵרוּרֵי אַהֲבָתָם.

---

קולות

מאת

רחל שפירא

לחן: מישה סגל

קוֹל מִן הֶהָרִים

הֲתִשְׁמַע, אֱמֹר לִי,

קוֹל מִן הֶהָרִים?

וּמֵעֲבָרִים

הַקּוֹלוֹת לִי מְסַפְּרִים.

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר

אֶת הַחַלּוֹן פָּתוּחַ.

מִישֶׁהוּ הִסְגִּיר

מָקוֹם כִּמְעַט בָּטוּחַ.

מִישֶׁהוּ הִכִּיר

בַּחֲרִיקַת הָרוּחַ

קוֹל קוֹרֵא מִמֶּרְחַקִּים.

רַעַד בַּזְּגוּגִית:

מָטוֹס חוֹרֵשׁ רָקִיעַ.

מִישֶׁהוּ נִפְרָד

וּמִישֶׁהוּ מַגִּיעַ.

מִישֶׁהוּ בַּצַּד

אַהֲבָתוֹ מַבִּיעַ

וְקוֹלוֹ אוֹמֵר שִׂמְחָה.

קוֹל מִמִּדְרוֹנִים

הֲתִשְׁמַע, אֱמֹר לִי,

קוֹל מִמִּדְרוֹנִים?

זֶה לָזֶה עוֹנִים

צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים.

מִי שֶׁמַּאֲזִין

יִשְׁמַע קוֹלוֹת בְּלִי הֶרֶף,

בְּרָזֵי רָזִים

אוֹ מוּזִיקָה סוֹעֶרֶת.

מִי שֶׁמַּאֲזִין,

גַּם בְּלִבּוֹ עוֹבֶרֶת

מַקְהֵלַת קוֹלוֹת רַבִּים.

אוֹי, לִבִּי לִבִּי!

הָאֶבֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת –

הֵד וּבְנוֹת הֵדִים,

מַשַּׁק כַּנְפֵי הַתְּכֵלֶת.

בּוֹאָה יְדִידִי,

עַכְשָׁו נַפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת

אֶת קוֹלְךָ הַיְחִידִי.

---

לאחד החיילים

מאת

רחל שפירא

לחן: נורית הירש

> אִם תִּקָּלַע לְרֶשֶׁת הַשְּׁבִילִים

בֶּטַח תִּרְאֶה אֶת אַחַד הַחַיָּלִים

שֶׁבְּרָצוֹן הָיִיתִי מְחַבֶּקֶת

לוּ רַק הָיָה פִּתְאֹם נִצָּב מוּלִי.

אִם תִּסְתּוֹבֵב בֵּינוֹת הָאֳהָלִים

שָׁם הוּא נִמְצָא, אַחַד הַחַיָּלִים.

אִם הוּא יָשֵׁן, עֲצֹר וְאַל תַּפְרִיעַ

לוּ אֶעֱבֹר בַּחֲלוֹמוֹ עַכְשָׁו.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חָקִי

וּלְרַגְלָיו נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא נִצְרַב מִן הַשֶּׁמֶשׁ

וְתַלְתַּלָּיו נִגְזְזוּ עַל עָרְפּוֹ.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

אֵיךְ אֶתְגַנֵּב בַּצֵּל שֶׁל הֶעָלִים

בְּלִי לְהָפֵר אֶחָד מִן הַכְּלָלִים.

אִם הוּא חוֹנֶה סָמוּךְ מְאֹד לַנַּחַל לוּ אֶשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים.

---

מתנה

מאת

רחל שפירא

לחן: גברי מזור

אֶת הַשָּׁמַיִם בְּגֹבַהּ מְסֻיָּם

אֶת קַו הָאֹפֶק שֶׁהִצְטַלֵּם בַּיָּם

וְאֶת הָרַעַד בִּקְצוֹת הָעֲשָׂבִים

וְאֶת הַגֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאוֹהֲבִים.

אֶת הָאָבָק שֶׁל אֶבֶן הַיָּרֵחַ

וְאֶת הַשְּׁבִיל בַּיַּעַר הַסּוֹדִי

אֶת הַסִּפּוּר בַּכְּתָב הַמִּתְלַקֵּחַ

אֶת הַדִּמְיוֹן וְאֶת הַיּוֹם וְאֶת לִבִּי.

אֶת הַזְּמַן שֶׁלֹּא קָפָא

וְהַשָּׂפָה הֲכִי יָפָה

אֶת הָאִי הֲכִי טִבְעִי

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם.

אֶת הַצְּלִיל הֲכִי חָשׂוּף

וְאֶת הָעֶצֶב שֶׁל הַגּוּף

אֶת הַשִּׁיר עָלֶיךָ וְעָלַי.

אֶת הַשָּׁמַיִם בְּגֹבַהּ מְסֻיָּם

אֶת קַו הָאֹפֶק שֶׁהִצְטַלֵּם בַּיָּם

וְאֶת הָרַעַד בִּקְצוֹת הָעֲשָׂבִים

וְאֶת הַגֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאוֹהֲבִים.

אֶת הַבְּדִידוּת וְאֶת פְּנִינַת הָרֶגֶשׁ

אֶת הַפִּרְפּוּר לְרֵיחַ סַכָּנָה

אֶת הַשָּׁנָה שֶׁבָּאָה אוֹ נוֹדֶדֶת

אֶת הָרָצוֹן וְהָרָעָב וְהַצָּמָא.

אֶת הַקָּהָל הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְיֹפִי

וְאֶת קְפִיצַת חַיָּיו שֶׁל הָרַקְדָן

אֶת הַשִּׁירָה כְּהִשְׁתַּדְּלוּת נוֹסֶפֶת

אֶת הַחִיּוּךְ הַמְצֻיָּר שֶׁל הַלֵּיצָן.

אֶת הַזְּמַן שֶׁלֹּא קָפָא

וְהַשָּׂפָה הֲכִי יָפָה

אֶת הָאִי הֲכִי טִבְעִי

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם.

אֶת הַצְּלִיל הֲכִי חָשׂוּף

וְאֶת הָעֶצֶב שֶׁל הַגּוּף

אֶת הַשִּׁיר עָלֶיךָ וְעָלַי.

---

יד קטנה

מאת

רחל שפירא

לחן: עממי

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

יָד קְטַנָּה מְעַנָּה אֶת חוּשַׁי,

אֶת חַיַּי הִיא בּוֹנָה וְהוֹרֶסֶת –

יָד קְטַנָּה לְבָנָה שֶׁל אִשָּׁה.

כָּל יְמֵי הָאֶתְמוֹל הֶאֱפִירוּ

כְּעָלִים נָשְׁרוּ לְרַגְלַי,

וַחֲבֵרַי לַעֲגָם לֹא הִסְתִּירוּ

מִי הָיָה מַאֲמִין זֹאת עָלַי.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.

יָד קְטַנָּה עֲדִינָה, רַבַּת כֹּחַ

כָּל תְּנוּעָה כְּמוֹ חֵץ בְּעוֹרִי.

לֹא רוֹצֶה לֹא יָכוֹל כְּבָר לִשְׁכֹּחַ

יָד קְטַנָּה מַחְזִיקָה אֶת אָשְׁרִי.

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

לִי, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי צַיָּד.

אַתְּ גֵּאָה וְרוֹאָה אֵיךְ הַנֶּשֶׁר

מִסְתַּכֵּל בָּךְ כִּגְדִי שֶׁנִּלְכַּד.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.

---

חלומות

מאת

רחל שפירא

לחן: יאיר קלינגר

חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל

הֵם שַׁלְהָבוֹת נִרְעָדוֹת,

לֹא יָכוֹל כָּל הַחֹשֶׁךְ

לְכַבּוֹת.

עַל מַצַּע הַשַּׁלֶּכֶת

הַחֲלוֹמוֹת מְלַחֲשִׁים.

רַק פְּרָחִים מְיֻבָּשִׁים

דּוֹהִים בֵּין הַדַּפִּים.

אַל תָּסֵב אֶת פָּנֶיךָ

אַתָּה מָלֵא דְּבָרִים כְּמוּסִים,

אַל תָּגִיף אֶת הַתְּרִיסִים

חַפֵּשׂ בֵּין הַמִּלִּים.

שִׁיר בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ

נִרְקָם בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ,

הֵן תִּקַּח וּתְאַמֵּץ אוֹתוֹ

אֶל לְבָבְךָ.

חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל הֵם שַׁלְהָבוֹת.

---

כינור ישן

מאת

רחל שפירא

לחן: עממי

לֹא גִּבּוֹר וָלֹא בֶּן חַיִל

אֶתְגַּנֵּב בְּסֵתֶר לַיִל

עִם סִפּוּר קָרוּשׁ עַל לֶחִי

וְנִגּוּן תָּשׁוּשׁ מִבֶּכִי.

אִמִּי כָּרְעָה אוֹתִי לָלֶדֶת

בִּשְׂדוֹת הָאָרֶץ הַחוֹרֶגֶת,

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים הִיא נָחָה

וַאֲנִי פָּנַי מִזְרָחָה.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן

אֶת הַזֶּמֶר

אֶת הַשִּׁיר מִשָּׁם.

הוּא תָּמִיד חוֹזֵר,

בֶּן בַּיִת וּמַמְזֵר.

אָדֹם, אָדֹם, אָדֹם

לִבּוֹ מִיַּיִן וְדָם.

דַּם הַלֵּב, דַּם הַשַּׁלֶּכֶת

אֵיבָרַי כְּבֵדִים מִלֶּכֶת.

אַל תַּרְפּוּ כִּנּוֹר וָקֶשֶׁת,

גַּם הַנֶּפֶשׁ מִתְרוֹשֶׁשֶׁת.

בַּאֲבִיב דְּרָכִים יַגְלִידוּ

רַק הַזֶּמֶר עֵד יָחִיד הוּא.

אַל נָא תַּרְפּוּ כִּנּוֹר וָקֶשֶׁת

אֶתְכֶם הוֹתִירוּ לִי לָרֶשֶׁת.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן…

וּכְשֶׁהַשָּׁעָה תַּגִּיעַ

לְהֵאָסֵף אֶל הָרָקִיעַ,

מְרֻפָּט כְּמוֹ שֶׁהִנֵנִי

אֶל שָׁמֶיךָ תִּקָּחֵנִי.

וַאֲנִי אֶשְׁכַּב בְּלִי פַּחַד

עַל עָנָן קַל כְּמִטְפַּחַת,

מִשָּׁם אֲנִי אַשְׁקִיף בְּנַחַת

עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן

אֶת הַזֶּמֶר

אֶת הַשִּׁיר מִשָּׁם.

הוּא תָּמִיד חוֹזֵר,

בֶּן בַּיִת וּמַמְזֵר.

אָדֹם, אָדֹם, אָדֹם

לִבּוֹ מִיַּיִן וְדָם.

---

הצילו! (מי יציל את הבית שלי!?)

מאת

רחל שפירא

לחן: יובל דור ומיקי גבריאלוב

הַגַּג עֲדַיִן לֹא מְתֻקָּן

הַצֶּבַע עַל הַקִּיר מִתְקַלֵּף

הָרַדְיוֹ מִשְׁתַּעֵל וְהַבֶּרֶז דּוֹלֵף.

שָׁלשׁ נוּרוֹת שְׂרוּפוֹת בַּמִּטְבָּח

הַפְּקָק קוֹפֵץ וְהַתְּרִיס לֹא נִפְתָּח

עַל הַמָּסָךְ שׁוֹאֵג בֶּן אָדָם מְקֻפָּח.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

אָמַר לִי, לָמָּה לֹא נְדַבֵּר?

הִתְחַלְתִּי עַל עַצְמִי לְסַפֵּר

אֲבָל מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא מְמַהֵר…

נִבְהַלְתִּי מֵהַדּוֹ"ח הַשְּׁנָתִי

עָרְכוּ מִשְׁאָל וְדִלְּגוּ עַל כְּתָבְתִּי

וְאֵיךְ, וְאֵיךְ יָדְעוּ שָׁם מַה דַּעְתִּי?

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת חִכִּיתִי בַּתּוֹר

מִסָּבִיב כֻּלָּם נִדְחֲקוּ

דִּבַּרְתִּי בְּנִימוּס, אֲבָל הֵם צָחֲקוּ.

צִלְצַלְתִּי לְךָ, עָנָה לִי קוֹל זָר

“הַקַּו בֵּינְתַיִם לֹא מְחֻבָּר”

רִחַמְתִּי עַל עַצְמִי וְגַם זֶה לֹא עָזַר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

יָצָאתִי לְטַיֵּל לְתֻמִּי

נָסַעְתִּי בַּמְּהִירוּת הַתִּקְנִית

שָׁמַעְתִּי צְעָקוֹת וּצְפִירַת מְכוֹנִית.

אֶגְרוֹף הוּטַח בִּפְנֵי הַצִּבּוּר

וְעוֹד שָׁמְרוּ שָׁם עַל שְׁלוֹם הַדִּבּוּר,

נַיֶּדֶת מִשְׁטָרָה וְנַיֶּדֶת שִׁדּוּר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

---

עוד יהיה לי

מאת

רחל שפירא

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה מַה שֶּׁלִּבִּי מְבַשֵּׂר לִי,

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי קְצָת מִמַּה שֶּׁחָסֵר לִי.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה מַה שֶּׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת,

עוֹד תִּהְיֶה לִי

תִּהְיֶה לִי אַהֲבָה לֹא הוֹרֶסֶת.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי הַמֶּרְחָק שֶׁחָצִיתִי,

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי דַּוְקָא מַה שֶּׁרָצִיתִי.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

יוֹם אֶחָד אֶלְמַד דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם

יוֹם אֶחָד אָרוּץ וָלֹא אֶמְעַד.

יוֹם אֶחָד תַּבִּיט בִּי פַּעֲמַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.