לזכר אלדד קרוּק

לחן: יאיר רוזנבלום

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ חִיּוּךְ שֶׁכָּמוֹהוּ כָּאוֹר,

וּבֵרַךְ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְרוֹאוֹת,

לִתְפֹּשׂ בָּן כָּל פֶּרַח וְחַי וְצִפּוֹר

וְלֵב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַנַּעַר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ לוֹ רַגְלַיִם לִרְקֹד עַד אֵין סוֹף

וְנֶפֶשׁ לִזְכֹּר בָּהּ אֶת כָּל הַלְּחָנִים,

וְיָד הָאוֹסֶפֶת צְדָפִים עֲלֵי חוֹף

וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הָעֶלֶם – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

וּבֵרַךְ כִּי יָדָיו הַלְּמוּדוֹת בִּפְרָחִים

יִצְלְחוּ גַּם לִלְמֹד אֶת עָצְמַת הַפְּלָדָה,

וְרַגְלָיו הָרוֹקְדוֹת – אֶת מַסַּע הַדְּרָכִים

וּשְׂפָתָיו הַשָּׁרוֹת – אֶת מִקְצַב הַפְּקֻדָּה.

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַגֶּבֶר – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

נָתַתִּי לוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לִי לָתֵת:

שִׁיר וְחִיּוּךְ וְרַגְלַיִם לִרְקֹד

וְיָד מְעֻדֶּנֶת וְלֵב מְרַטֵּט,

וּמָה אֲבָרֵךְ לוֹ עוֹד?

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד הָעֶלֶם הָרַךְ.

הַנַּעַר הַזֶּה – עַכְשָׁו הוּא מַלְאָךְ.

לֹא עוֹד יְבָרְכוּהוּ, לֹא עוֹד יְבֹרַךְ.

אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים,

לוּ אַךְ בֵּרַכְתָּ לוֹ – חַיִּים.

לחן: סשה ארגוב

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ שְׁקֵטִים וְנִדְהָמִים.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם

כְּמוֹ צְלָלִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ עֵדִים אִלְּמִים.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

מִלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ הִכּוּנוּ בִּשְׁתִיקָה.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם,

יָדַעְנוּ שֶׁצְּפוּיָה עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

אַחַר כָּךְ עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מוּל עֵינֵינוּ הַלֵּאוֹת

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת הַקֹּר וְהַבְּדִידוּת,

וְכָל מִי שֶׁהָיָה שָׁם יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת

כַּמָּה אוֹתוֹת חַמִּים שֶׁל יְדִידוּת.

אַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ יַחַד מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה

שֶׁהֵאִירָה אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ בְּאוֹר חָדָשׁ.

הִבְטַחְנוּ לְעַצְמֵנוּ לִלְמֹד מֵהַתְחָלָה

מַה פֵּשֶׁר טוֹב אוֹ רַע, טָמֵא אוֹ מְקֻדָּשׁ.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ

הִפְקַרְנוּ אֶת פָּנֵינוּ לָרוּחַ הַקָּרָה.

עִקְּבוֹת הַסְּעָרָה הָיוּ בְּכָל מָקוֹם

כְּמוֹ חוֹתָם בּוֹעֵר, כְּמוֹ צְעָקָה מָרָה.

אַחַר כָּךְ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל אַחֵינוּ הַנָּחִים

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת פְּצָעֵינוּ הַגְּלוּיִים.

לְאַט לְאַט לָמַדְנוּ לָשׁוּב וּלְהַבְחִין

בַּכֹּחַ הַמֻּפְלָא שֶׁל הַחַיִּים.

אַחַר כָּךְ זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹךְ וּבְרַחֲמִים

וְהֵאִירָה בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת הָאֵימָה וְהַתִּקְוָה,

וְכָל מִי שֶׁהָיָה שָׁם בִּקֵּשׁ לוֹ נִחוּמִים

בְּחֶסֶד וּמְסִירוּת, סְלִיחָה וְאַהֲבָה.

הַשְׁכֵּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ.

במקור – מלים ולחן: דון מקלין

בְּרֵאשִׁית הָיָה לֹא-כְלוּם –

רַק חֹשֶךְ וּדְמָמָה,

מִדְּבַר הָאֱלֹהִים בָּקַע

יְפִי הָאֲדָמָה.

מֵעַל לָעֲרוּצִים קֹרְצוּ

כּוֹכְבֵי יַהֲלוֹמִים,

בָּעֵשֶׂב הֶחָדָשׁ הוֹפִיעוּ

יְצוּרִים אִלְּמִים.

וְהָאָדָם הָיָה פְּרֻדָּה

בְּרֶצֶף הָאֵינְסוֹף,

שֶׁאֱלֹהִים בְּחָכְמָתוֹ

שָׁמַר אוֹתָהּ לַסּוֹף.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

וְכָבַשְׁנוּ כִּסֵּא וְגַם נֵזֶר.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

לִילָדֵינוּ בִּלְבַד,

רַק לָהֶם לֹא הָיִינוּ לְעֵזֶר.

הֶהָרִים קִבְּלוּ צוּרָה

וְכָךְ הָעֲמָקִים

וּנְהָרוֹת פִּלְּסוּ דַּרְכָּם

בַּחֲרִיצַת סַכִּין.

גַּלֵּי גֵּאוּת הָיוּ אֶת לֵב

הָאָרֶץ מְפַלְּחִים

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּבְּרוּ

אֶל בֹּהַק מִשְׁטָחִים.

וְשִׁיר חַיִּים פָּרַץ

כְּמוֹ הִימְנוֹן וּכְמוֹ מָחוֹל,

טִפָּה שֶׁל דָּם נָפְלָה אֵי שָׁם

הִכְתִּימָה אֶת הַחוֹל.

וּנְשָׁרִים דָּאוּ מֵעַל

הַגָּן הַמְבֹרָךְ,

טִפַּת הַדָּם הָפְכָה אָדָם

כְּעֵץ חַיִּים צָמַח.

בְּגֹדֶל בְּדִידוּתוֹ

צַלְעוֹ חָרְגָה מֵעַצְמוֹתָיו,

עֻצְּבָה לִהְיוֹת לוֹ לְבַת זוּג

מֻשְׁלֶמֶת בְּכָל תָּו.

וְעֵץ הַדַּעַת כָּךְ הֻדְגַּשׁ

אָסוּר לְמַאֲכָל.

בְּגַן הָעֵדֶן הַנָּחָשׁ

לְרַגְלֵיהֶם זָחַל.

עֵץ הַדַּעַת – מָוֶת בּוֹ

בּוֹ חַיֵּיכֶם תְּלוּיִים!

אִכְלוּ אִכְלוּ, לָחַשׁ נָחָשׁ,

הֱיוּ כֵּאלֹהִים.

אִכְלוּ אִכְלוּ מִפְּרִי הָעֵץ

טִרְפוּ אוֹתוֹ עַד תֹּם,

עַד שֶׁתָּבִינוּ מַהוּ טַעַם

כֹּחַ וְשִׁלְטוֹן.

אָבַד לָנוּ אוֹתוֹ הַגָּן

אֲשֶׁר אִבְּדוּ שְׁנֵיהֶם,

אָבוֹת קוֹבְעִים אֶת הַמְּחִיר

שֶׁמְּשַׁלְּמִים בְּנֵיהֶם.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

וְכָבַשְׁנוּ כִּסֵּא וְגַם נֵזֶר.

הִתְעַצַּמְנוּ מֵאָז

לִילָדֵינוּ בִּלְבַד,

רַק לָהֶם לֹא הָיִינוּ לְעֵזֶר.

לחן: יוני רכטר

הֵם מָצְאוּ גְּוִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

מִי יְשַׁעֵר עַל מָה נֶהֶרְגָה

וְיִמְצָא הַתַּכְלִית וְיִמְצָא הַסִּבָּה.

אוּלַי בְּזָדוֹן, אוּלַי בִּשְׁגָגָה,

אוּלַי בְּמִקְרֶה הַצְּבִיָּה נֶהֶרְגָה.

אוּלַי אַשְׁמָתָהּ שֶׁצְּבִיָּה הִיא נוֹלְדָה

עֲנֻגָּה עֲנֻגָּה

כְּמוֹ צְבִיּוֹת מִסּוּגָהּ

בִּמְקוֹם לִהְיוֹת נְמֵרָה אוֹ דֻּבָּה,

זוֹ אַשְׁמָתָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עֲנֻגָּה.

הֵם מָצְאוּ צְבִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

אָשֵׁם הַצַּיָּד שֶׁכִּוֵּן וּפָגַע

וְעַל טִיב קְלִיעָתוֹ הִשְׁתַּבַּח וְהוֹדָה.

זֹאת לָמַד, וְזֹאת הוּא יָדַע:

אָשֵׁם הַצַּיָּד שֶׁכִּוֵּן

וּפָגַע.

שֶׁמֶשׁ הָרְגָה כִּי זָרְחָה וְיָקְדָה,

לוּ שֶׁלֶג יָרַד שָׁם לְלֹא הֲפוּגָה

הָיָה הַצַּיָּד תּוֹלֶה אֶת נִשְׁקוֹ,

לֶחֶם פּוֹרֵס לְבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ.

הֵם מָצְאוּ צְבִיָּה,

מַה זֶּה הָיָה

מַה זֶּה הָיָה,

מִי אָשֵׁם בְּרֶצַח

הַצְּבִיָּה.

לחן: נחום היימן

תְּמוּנָה שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי שׁוּב וָשׁוּב –

הִנֵּה הוּא עָרְפְּךָ הַמִּתְרַחֵק.

הַשִּׁיר שֶׁהִשְׁאַרְתָּ יָפֶה וְעָצוּב –

הוּא לֹא נוֹתֵן לָאַהֲבָה לְהִמָּחֵק.

נִדְמֶה לִי

שֶׁאִם רַק אוֹשִׁיט אֶת יָדִי

אוּכַל לְהַחְזִיר אֶת פָּנֶיךָ.

אִם אוֹשִׁיט אֶת יָדִי

אֶגַּע בְּךָ

וְשׁוּב אֶמְצָא בְּתוֹךְ לִבִּי

מַה שֶּׁאַתָּה רָאִיתָ בִּי.

אֶגַּע בְּךָ

אִם אוֹשִׁיט אֶת יָדִי.

כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים

בָּהֶם נֶאֱסָפִים הַנְּהָרוֹת.

כְּמוֹ מַיִם שְׁקֵטִים שֶׁבְּרֹךְ מְחַבְּקִים

אַתָּה הָיִיתָ לִי בְּתֹם הַסְּעָרוֹת.

הָיוּ סְעָרוֹת

שֶׁמָּשְׁכוּ אֶת כֻּלִּי

וְלֹא פַּעַם נִסְחַפְתִּי בַּזֶּרֶם.

אַךְ בְּסֵתֶר לִבִּי

יָדַעְתִּי כִּי

אִם רַק אַפְנֶה אֶת מַבָּטִי

תָּמִיד אֶרְאֶה אוֹתְךָ אִתִּי.

אֶרְאֶה אוֹתְךָ

אִם אַפְנֶה מַבָּטִי.

תְּמוּנָה שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי שׁוּב וָשׁוּב –

הִנֵּה הוּא עָרְפְּךָ הַמִּתְרַחֵק.

הִשְׁאַרְתָּ לִי שִׁיר חֲרִישִׁי וְעָצוּב –

הוּא לֹא מַרְשֶׁה לָאַהֲבָה לְהִמָּחֵק.

נִדְמֶה לִי

שֶׁאִם רַק אֹמַר עוֹד מִלָּה

אוּכַל לְהַחֲזִיר אֶת חַיֶּיךָ.

אִם אֹמַר עוֹד מִלָּה

אֶגַּע בְּךָ.

חַכֵּה חַכֵּה, אַל תְּמַהֵר,

עוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ לְדַבֵּר…

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

אָחִי אָחִי,

הַאִם תֵּדַע

מֵאַיִן בָּא

הִגִּיעַ הֵנָּה.

לֹא חָדַל בַּיּוֹם בַּלַּיְלָה,

אָחִי אָחִי

וּבְבֵיתִי

הֶחֱרִיד שְׁנָתִי

לֹא סָר מִמֶּנָּה.

מִתּוֹךְ בְּדִידוּת

מִתּוֹךְ שְׁמָמָה

מֵרָעָב אוֹ מִצָּמָא.

בַּגִּנָּה, בְּכָל פִּנָּה הוּא –

אָבִי אָבִי,

הַאִם הָיָה

זֶה קוֹל חַיָּה

אוֹ קוֹל שֶׁל יֶלֶד?

בַּגַּגּוֹת דָּבַק הַבֶּכִי –

אִמִּי אִמִּי,

אִמְרִי לִי מִי

אִמְרִי לִי מִי

בּוֹכֶה בַּדֶּלֶת.

מִתּוֹךְ כְּאֵב

מִתּוֹךְ צִנָּה

וְאֵימַת הַמִּלְחָמָה.

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי

שֶׁחָזַר וְשָׁב סָבַב,

בַּמַּעֲרָב

הָעוֹלָם חָרַב

מִתּוֹךְ עִמּוּת

וְאַלִּימוּת

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

הַאִם הָלַךְ, אוּלַי

לְכָאן נִשְׁלַח

מִן הַמִּזְרָח.

מִתּוֹךְ יַתְמוּת,

סֵרוּב לָמוּת.

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי בֶּכִי –

אָחִי אָחִי,

הַאִם זֶה סָב

הַאִם זֶה אָב

אוֹ בֵּן יָחִיד הוּא.

וְנִשָּׂא הַקּוֹל בָּרוּחַ –

אָחִי אָחִי,

הַאִם כֻּוַּן

הַאִם הוּבַן

יָמִים יַגִּידוּ.

לִבִּי לִבִּי

כְּבָר עַל יָדִי,

כָּל כָּךְ קָרוֹב

כְּבָר עַל יָדִי.

לרעיה הרניק

לחן: נחום היימן

בָּעִיר שֶׁהָרִים סָבִיב לָהּ

וְרוּחוֹת הָעוֹלָם מְנַשְּׁבוֹת בָּהּ,

בָּהּ גָּדַל הַנַּעַר שֶׁלָּנוּ

מְיֻחָד לְאוֹהֲבָיו.

יָמִים יָמים,

הֵיכָן הַתָּמִים

שֶׁדָּהַר בְּעִקְּבֵי הָרוּחַ

שֶׁנַּפְשׁוֹ כָּלְתָה לַזָּרוּעַ.

אַהֲבָה וְחוֹבָה חִבְּרוּהָ

אֶל מַעֲלֵה הָהָר.

יַלְדוּת בְּמִשְׂחָק נֶחְגֶּגֶת,

קַל-הָרֶגֶל נוֹשֵׂא אֶת הַדֶּגֶל

כְּשֶׁאַבְנֵי מָקוֹם כְּאַבְנֵי חֵן

מַשִּׁיקוֹת אֶל כַּפּוֹתָיו.

הָרִים הָרִים

הֵיכָן הַגְּבָרִים

שֶׁלָּבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵי הַזַּיִת

וְשִׁמְשָׁם הוּעֲבָה בַּקַּיִץ.

אֵיךְ יָכִילוּ יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת

אֶת מַעֲלֵה הָהָר.

הַזְּמַן שֶׁאָזַל בְּיוּנִי,

אֵי רוּחוֹת הָעוֹלָם יִשָּׂאוּנִי

כְּשֶׁאַבְנֵי מָקוֹם וְשָׁרְשֵׁי עֵץ

מְנַשְּׁקִים אֶת עֲפָרוֹ.

לֵילוֹת לֵילוֹת

עֵינַיִם כָּלוֹת,

מִלּוֹתַי נְסוֹגוֹת מֵעֹנִי.

עוֹד שָׁנָה שׁוֹתֶתֶת עַל גּוּנִי

שֶׁחַיָּיו נִשְׁאֲרוּ בְּיוּנִי

בְּמַעֲלֵה הָהָר.

במקור – מלים ולחן: ג’ולי גולד

מִגָּבוֹהַּ רוֹאִים עוֹלָם יָרֹק

וְרָאשֵׁי הָרִים צְחוֹרִים.

מִגָּבוֹהַּ רוֹאִים נָהָר עָמֹק

וְטִיסָה שֶׁל נְשָׁרִים.

מִגָּבוֹהַּ עוֹלָה שִׁירָה צְלוּלָה

מְהַדְהֶדֶת בָּעוֹלָם.

זֶהוּ קוֹל תִּקְוָה

זֶהוּ קוֹל שָׁלוֹם

זֶה קוֹלוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

מִגָּבוֹהַּ אֵין עֹנִי אוֹ מַחְסוֹר

וְאֵין בְּכִי שֶׁל רְעֵבִים.

מִגָּבוֹהַּ אֵין אִישׁ קוֹפֵא בַּקֹּר

וְאֵין שׁוּם צֹרֶךְ בְּרוֹבִים.

מִגָּבוֹהַּ כֻּלָּנוּ זֶה אֶל זֶה

עַל פְּנֵי אֶרֶץ רְחָבָה.

מְנַגְּנִים שָׁלוֹם

מְנַגְּנִים תִּקְוָה

אֶת שִׁירוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

אֱלֹהִים צוֹפֶה

אֱלֹהִים צוֹפֶה

בָּנוּ מִתְבּוֹנֵן

מִּגָּבוֹהַּ.

מִגָּבוֹהַּ אַתָּה נִרְאֶה חָבֵר

בְּעוֹד אָנוּ נִלְחָמִים.

מִגָּבוֹהַּ, לֹא אֵין לִי כָּל הֶסְבֵּר

אֵיךְ אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים.

מִגָּבוֹהַּ עוֹלָה שִׁירָה צְלוּלָה

מְהַדְהֶדֶת בָּעוֹלָם.

זוֹ שִׁירָה צְלוּלָה

זוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה

מִלִּבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם.

אֱלֹהִים צוֹפֶה

אֱלֹהִים צוֹפֶה

בָּנוּ מִתְבּוֹנֵן

מִגָּבוֹהַּ.

לחן: ארקדי דוכין

עֲמֻקּוֹת עֵינַיִךְ

כְּמוֹ בְּאֵר שְׁחוֹרָה

וְרוֹאִים עָלַיִךְ

כִּי זוֹ עֵת צָרָה.

כָּל סוּפָה עוֹבֶרֶת

מְסִירָה אָבָק

מְעִירָה צְמַרְמֹרֶת

בְּעוֹרֵךְ הַדַּק.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ

ּכְּאִלּוּ כָּאן הִיא נוֹעֲדָה

לְהִתְחַמֵּם.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ,

אוּלַי הָאַהֲבָה עָלֵינוּ

תְּרַחֵם.

כָּל קְרִיאָה נִמְשֶׁכֶת

בֵּין עֲצֵי הַגָּן,

בִּבְשָׂרֵךְ חוֹתֶכֶת

מַזְכִּירָה אָבְדָּן.

וְאַתְּ כְּמוֹ צוֹרֶפֶת

מַדְבִּיקָה קְרָעִים,

אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד

בְּיָמִים רָעִים.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ

כְּאִלּוּ כָּאן הִיא נוֹעֲדָה

לְהִתְחַמֵּם.

אֶת יָדִי אַנִּיחַ בְּיָדֵךְ,

אוּלַי הָאַהֲבָה עָלֵינוּ

תְּרַחֵם.

לחן: יוני רכטר

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,

הָעֲיֵפוּת

מַקְשָׁה עָלַי לָקוּם.

יָמִים רַבִּים מִדַּי

רָבַץ פֹּה מֶתַח,

דְּבָרִים רַבִּים מִדַּי

תּוֹבְעִים תִּקּוּן.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח,

הָרַעַשׁ

לֹא נוֹתֵן לְהִתְרַכֵּז.

חֲבָל עַל כָּל

תִּקְוָה קְטַנָּה שֶׁמֵּתָה,

חֲבָל גַּם

עַל הַזְּמַן הַמִּתְבַּזְבֵּז.

וְעוֹלָה בִּי

מַחְשָׁבָה נוֹעֶזֶת –

מַה שֶּׁיִּפְרַח

מִתּוֹךְ הַהֲרִיסוֹת

יִהְיֶה וַדַּאי זָקוּק

לְיָד אוֹהֶבֶת,

הַאִם אַתָּה

מַבְטִיחַ לְנַסּוֹת?

הָאֲוִיר לוֹהֵט

אֲבָל בֵּינְתַיִם

עָלַי לְהִתְעוֹרֵר

מִן הַנִּמְנוּם.

לָצֵאת הַחוּצָה

וְלִפְקֹחַ עַיִן,

וְלֹא לִמְשֹׁךְ כָּתֵף

כְּאִלּוּ כְּלוּם.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

אֲבָל לְפֶתַע

בִּי מַשֶּׁהוּ

מַתְחִיל לְהִתְנַגֵּן.

אוּלַי אַשְׁמִיעַ

בְּאָזְנֶיךָ קֶטַע

עַד שֶׁחַיַּת הַחֹשֶךְ

תֵּרָדֵם.

הָאֲוִיר לוֹהֵט

עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח

וּמִישֶׁהוּ

מוֹשִׁיט אֵלַי זְרוֹעוֹת.

דְּבָרִים טוֹבִים

כְּבָר מְחַכִּים בַּפֶּתַח,

וּמִישֶׁהוּ

אוֹהֵב אוֹתִי מְאֹד.

לחן: דני עמיהוד

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.

מַה שֶּׁהָיָה, מַה שֶּׁנּוֹצַר

מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ וּמַה שֶּׁנִּבְצַר.

פַּחַד פִּתְאֹם, שְׁבִיב דְּאָגָה

עוֹד אֲמִירַת אַהֲבָה יְחִידָה.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְשׂוֹחֵחַ

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

עַל הַטִּרְחָה, עַל שְׁעַת הַפְּנַאי

טַל וּמָטָר וְדִמְעָה בְּעֵינַי.

עִם בַּת הַשִּׁיר, עִם בַּת הַצְּחוֹק

מַה שֶּׁקָּרוֹב לִי וּמַה שֶּׁרָחוֹק.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וּלְחַיֵּךְ קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּמוֹ בְּכֻלָּם, אִישׁ וְאִשָּׁה

חַי בִּי סִפּוּר שֶׁל פְּרִידָה אוֹ פְּגִישָׁה.

מֵעֵת לְעֵת קַח אֶת יָדִי

פַּעַם רָאִיתָ אוֹתִי לְבַדִּי.

לוּ רַק נֵדַע

אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ

וְלֶאֱהֹב קְצָת

לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ.

כְּשֶׁתִּשְׁתַּתֵּק הַהֲמֻלָּה

כָּל הַדְּרָכִים יְבַקְּשׁוּ מְחִילָה.

מִן הַיּוֹמְיוֹם, מִן הַשִּׁגְרָה

חֶרֶשׁ נוֹלֶדֶת תִּקְוָה זְעִירָה.

לחן: עממי

עַל הַדּוֹמֵם וְהַזּוֹרֵם

הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ,

עַל הַשּׁוֹאֵף לְהִתְקַיֵּם,

עַל מִי שֶׁמִּתְפַּתֵּחַ.

זֶה שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד

זֶה שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם,

עַל הַחוֹלֵם וְהַמּוֹרֵד

וְהַהוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם.

חֶמְלָה אִמָּהִית,

אֵיךְ הָעוֹלָם זָקוּק לָךְ.

חֶמְלָה אִמָּהִית –

גְּבָרִים נָשִׁים וָטַף.

לַמְּדִי לִיצֹר, לֹא לְהַשְׁחִית

שָׂדֶה אוֹ גַּן פּוֹרֵחַ,

לִחְיוֹת חַיִּים, לֹא לְהָמִית

וְיוֹם-יוֹם לְטַפֵּחַ.

חוֹבֶקֶת-כֹּל הַחֲרָדָה

חוֹצָה הָרִים וּמַיִם,

וְאֵין נָקִי מִדְּאָגָה

לְמִשְׁפָּחָה וּבַיִת.

חֶמְלָה אִמָּהִית,

אֵיךְ הָעוֹלָם זָקוּק לָךְ.

חֶמְלָה אִמָּהִית –

גְּבָרִים נָשִׁים וָטַף.