לחן: אריאל זילבר

וּמְסַפְּרִים –

מֵעֵבֶר לְשַׁיֶּרֶת הֶהָרִים הַמִּתְקַמֶּרֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

נִצָּב מִקְדַּשׁ תִּפְאֶרֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת

שֶׁכָּמוֹהוּ עוֹד עֵינְךָ לֹא רָאֲתָה.

וּמְסַפְּרִים –

כְּלוּאָה צִפּוֹר הַפֶּלֶא שֶׁבָּאֶבֶן מְפֻסֶּלֶת

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

צְמֵאִים פִּילֵי הָאֶבֶן וּמִנֶּגֶד מְבַזְבֶּזֶת

אֶת מֵימֶיהָ מִזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יֵרְדוּ סוֹף סוֹף לִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה,

אָז הַפִּילִים הַמְפֻסָּלִים

יוּכְלוּ סוֹף סוֹף לָנוּעַ וְלִגְמֹעַ אֶת מֵימֵי הַמִּזְרָקָה.

וּמְסַפְּרִים –

אָז יֵעָלֵם הָרֶשַׁע וְלֹא יִשְׁתַּלֵּם הַפֶּשַׁע

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

יַגִּיעַ תּוֹר הַשֶּׁפַע וְגַם כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע

לֹא יֵדְעוּ עוֹד מְצוּקָה.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן אֶל הַתְּכֵלֶת הַזַּכָּה.

וּכְשֶׁתָּעוּף תָּעוּף תָּעוּף

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן, לֹא תִּהְיֶינָה מִלְחָמוֹת.

הַמְּזִמָּה וְהָאֵימָה

יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת מִן הַשָּׁנִים הָעֲגוּמוֹת.

וּמְסַפְּרִים –

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם מָחָר אוֹ עוֹד שָׁבוּעַ

בְּנֶפַּאל הָרְחוֹקָה הָרְחוֹקָה,

תָּעוּף צִפּוֹר הָאֶבֶן,

אַךְ תָּמִיד אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת

וְלוֹטֶשֶׁת מַבָּטָהּ.

וּמְסַפְּרִים…

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

צֵל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב

בְּכִי בַּסִּמְטָאוֹת,

מִי עוֹצֵר שָׁם אֶת הַגֶּשֶׁם

וּמוֹרִיד אֶת הַדְּמָעוֹת.

אִמָּא לֹא נִרְדֶּמֶת

וְאַבָּא מְפַחֵד.

אֱלֹהִים, תִּדְאַג לַיֶּלֶד

שֶׁיִּגְדַּל וְיִשָּׂרֵד.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

קֶצֶב אַפְרִיקָאִי

כּוֹבֵשׁ אֶת הָרוֹקְדִים

מְטַפְטֵף לְתוֹךְ הַלַּיְלָה

אֶת עֶלְבּוֹן הָעֲבָדִים.

יֶלֶד אַפְרִיקָאִי

קוֹרֵא לִי בִּתְמִימוּת,

תִּסְתַּכֵּל לִי בָּעֵינַיִם

לֹא גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

מַה חוֹלְמִים בַּחֹשֶךְ

גּוּרֵי הָאֲרָיוֹת –

מִי חָטַף אֶת הַגּוֹרִילוֹת

וּמָכַר לְגַן חַיּוֹת.

צֵל עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב

בְּכִי בַּסִּמְטָאוֹת,

מִי עוֹצֵר שָׁם אֶת הַגֶּשֶׁם

וּמוֹרִיד אֶת הַדְּמָעוֹת.

זֶה הַשִּׁיר לְאַפְרִיקָה.

לחן: עדי רנרט

וְיֶלֶד אֶחָד לְמָתְנֶיהָ

קָשׁוּר בְּחֶבֶל

וְיֶלֶד אַחֵר בִּשְׂמִיכָה

נֶאֱחָז בְּגַבָּהּ.

וְיֵשׁ גַּם אֶחָד לְרַגְלֶיהָ

קָרוֹב לְשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ,

בְּקֹשִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ

מַחְזִיק בְּיָדָהּ.

וְיֵשׁ אֲלָפִים שֶׁכָּמוֹהָ

הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ,

אֵימַת הָרָעָב מַקְבִּילָה

לְאֵימַת מִלְחָמָה.

נָהָר שֶׁחוֹתֵר לוֹ בְּעֶצֶב

אָפִיק אֶל הַגְּבוּל הַיָּשָׁן,

חָכְמָה עַתִּיקָה מְיַעֶצֶת

לָלֶכֶת לְשָׁם.

וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף מִדֵּי פַּעַם

מַתְחִיל לָרֶדֶת,

אוֹ שֶׁמֶשׁ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

מַלְהִיטָה אֶת הַחוֹל.

תָּמִיד יֵשׁ צַלַּם טֶלֶוִיזְיָה

הוּא לֹא יִתְעַיֵּף לְעוֹלָם.

תְּמוּנָה עַל מָסָךְ מְקַבֶּלֶת

סוֹבֶלֶת הַכֹּל.

אֲנִי אֶת פָּנֶיהָ

זוֹכֶרֶת עַכְשָׁו

עֵינֶיהָ פּוֹגְשׁוֹת אֶת עֵינַי.

לְרֶגַע הִיא לֹא רַק

טִפָּהּ בַּנָּהָר,

הִיא בָּאָה יָשָׁר אֵלַי.

נכתב בעקבות תוכנית טלוויזיה על מסע הפליטים מרואנדה לזאיר

המלים בעקבות שירו של לואיס אלן

לחן: יוני רועה

שָׁם עַל הָעֵץ רוֹאִים פְּרִי מוּזָר

דָּם מִן הֶעָלִים וּמִן הַשֹּׁרֶשׁ נִגָּר.

גּוּף מִתְנוֹעֵעַ לָרוּחוֹת גָּלוּי

זָר וְשָׁחוֹר, עַל הָעֵץ תָּלוּי.

רַק בַּדָּרוֹם מוֹצְאִים פְּרִי כָּזֶה –

הַמַּבָּט הַקּוֹפֵא, הַפִּרְפּוּר שֶׁל הַפֶּה.

בֹּשֶׂם מַגְנוֹלְיָה מָתוֹק כָּל כָּךְ

מִתְמַזֵּג בְּרֵיחוֹ שֶׁל גּוּף נֶחְרָךְ.

הִנֵּה הַפְּרִי לוֹ עוֹרְבִים יְחַכּוּ,

הַגְּשָׁמִים יַתְסִיסוּ, וְהָרוּחוֹת יִשְׁתּוּ.

יֵרָקֵב בַּחֹם, מִן הָעֵץ יִפֹּל

הִנֵּה הַפְּרִי הַמַּר מִכֹּל.

לנינה סימון

לחן: יוני רועה

הִיא צָבְעָה אֶת עַצְמָהּ

בְּצִבְעֵי אֲדָמָה,

הִיא חָשְׁבָה שֶׁתִּהְיֶה

חֲמִימָה וְחוּמָה

לֹא רָצְתָה שֶׁיִּרְאוּ

לֹא רָצְתָה שֶׁיֵּדְעוּ

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

הִיא חָלְמָה שֶׁהָפְכָה

נְעִימָה וְצַחָה

וְהֵקִיצָה לְקוֹל

הַקִּינָה שֶׁל אִמָּהּ.

לֹא רָצְתָה שֶׁיִּרְאוּ

לֹא רָצְתָה שֶׁיֵּדְעוּ

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

הִיא צָבְעָה אֶת עַצְמָהּ

בְּקַפְּדָנוּת,

בְּרֹךְ הִיא צָבְעָה

וּבְאַלִּימוּת.

צָבְעָה אֶת עוֹרָהּ

וְאֶת שְׂעָרָהּ,

מָרְחָה וּמָרְחָה

אֶת עָרְפָּה וּמִצְחָהּ.

הִיא צְרִיכָה הֲגַנָּה

לָחֲשָׁה לְגוּפָהּ.

כְּשֶׁהִיא לֹא אֲדָמָה

הִיא כָּל כָּךְ חֲשׂוּפָה.

לְבַדָּהּ עַל בָּמָה

הִיא נִגְּנָה וְנִגְּנָה.

זַעֲמוֹ שֶׁל עַמָּהּ,

עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל מִינָהּ.

וְיָדְעָה שֶׁרוֹאִים

וְיָדְעָה שֶׁשּׁוֹמְעִים

כַּמָּה אֲדֻמּוֹת הֵן עֵינֶיהָ

וְכַמָּה שָׁחוֹר דָּמָהּ.

לחן: חוה אלברשטיין

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ

הִיא נִבְהֲלָה כָּל כָּךְ,

שָׁמְעָה דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת

וּבַעֲלָהּ פָּתַח.

חָשְׁבָה: מַה תַּעֲשֶׂה

שָׁאֲלָה: לְאָן תִּבְרַח.

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ

הִיא נִבְהֲלָה כָּל כָּךְ,

אִם הַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

נִשְׁאַר לָהּ הַמִּטְבָּח.

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

דִּבְּרוּ עִם בַּעֲלָהּ,

הִיא הִסְתַּכְּלָה לְרֶגַע

וְלֹא אָמְרָה מִלָּה.

מִן הַחַלּוֹן לְפֶתַע

קָפְצָה לָאֲדָמָה

קוֹמָה אַחַר קוֹמָה

קוֹמָה אַחַר קוֹמָה.

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זוֹ הַקְּפִיצָה שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

יֵשׁ שֶׁבֶר בַּגֻּלְגֹּלֶת

וְעוֹד כַּמָּה שְׁבָרִים.

מָתַי תָּבִינִי, רִבְקָה,

לִקְפֹּץ זֶה לֹא בָרִיא.

אִשָּׁה שְׁחוֹרָה מִגָּאנָה

קָפְצָה וְנֶחְבְּלָה

כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּלֶת

דִּבְּרוּ עִם בַּעֲלָהּ.

תַּגִּידִי, מַה קָּרָה לָךְ

מִדַּת הָרַחֲמִים

וּמִמָּתַי אֶצְלֵנוּ

קוֹפְצִים מִבִּנְיָנִים?

בָּרַחְתִּי מֵהַפַּחַד

הִסְבִּירָה אַחַר כָּךְ,

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁל רִבְקָה

בְּאֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ.

רבקה, עובדת זרה מגאנה, קפצה מן הקומה השמינית כשהשוטרים הגיעו לביתה.

לחן: יהודית רביץ

אוּלַי הִיא עוֹמֶדֶת בַּחֹשֶךְ

בְּאֵיזֶה חֶדֶר,

אוּלַי הִיא יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹר

מְתוּחָה כְּמֵיתָר.

אוּלַי הִיא מְאֹד מְרֻכֶּזֶת

יָדֶיהָ שְׁלוּבוֹת בְּחֵיקָהּ,

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט נֶאֱחֶזֶת

בְּמַה שֶּׁאֶפְשָׁר.

עַכְשָׁו הִיא אוּלַי מְנַגֶּנֶת

בְּאֵיזֶה בַּיִת,

אוּלַי הִיא כּוֹתֶבֶת מִכְתָּב

וְנִזְכֶּרֶת בַּשֵּׁם.

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט מִתְבּוֹנֶנֶת

בְּזֶה שֶׁנִּמְצָא עַל יָדָהּ,

אוּלַי הִיא פָּשׁוּט מִתְחַנֶּנֶת

עַל מִי שֶׁיָּשֵׁן.

אוּלַי הִיא כּוֹשֶׁלֶת בַּדֶּרֶךְ

בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ,

אוּלַי הִיא עוֹצֶמֶת עֵינֶיהָ

צוֹעֶקֶת בְּלִי קוֹל.

אוּלַי הִיא נִסְחֶפֶת בַּזֶּרֶם

בִּנְהַר הָרָעָב הַגָּדוֹל,

דִּמְעָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנָּה

עוֹד רֶגַע תִּפֹּל.

אוּלַי הִיא נוֹדֶדֶת

בְּכָל הָעוֹלָם,

מִשָּׁם הִיא מֻכֶּרֶת לְךָ.

דִּמְעָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנָּה

אוּלַי

נוֹפֶלֶת לְרַגְלְךָ.

לחן: מרגלית צנעני

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

הָאֲוִיר עוֹמֵד וְהָרֹאשׁ סְחַרְחַר.

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

לֹא רוֹצִים לַחְשֹׁב מַה יִּהְיֶה מָחָר.

כָּל הַפָּנִים עֵינַיִם

כָּל הַמֵּיתָרִים מְתוּחִים מְאֹד.

כָּאן אַהֲבָה וּמָוֶת

מִתְחַבְּקִים כָּל עוֹד מַמְשִׁיכִים לִרְקֹד.

זֶה עָשׂוּי מֵרֵיחַ בֹּשֶׂם

וּנְקִישׁוֹת שֶׁל עֲקֵבִים,

מִצְּפִיפוּת וּמִפַנְטַזְיוֹת

וּצְבָעִים עַזִּים עַזִּים.

זֶה עָשׂוּי מִצִּפָּרְנַיִם

עֲיֵפוֹת וְאַלְכּוֹהוֹל,

"רַק אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת

בִּלְעָדֶיךָ שׁוּב אֶפֹּל."

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

הָרָעָב גָּדוֹל, הַחֶדְוָה פְּרוּעָה.

יָד עֲנֻגָּה שׁוֹלַחַת

אֶת סוּסֵי הַפֶּרֶא שֶׁל הַקִּנְאָה.

אוֹי מַנְגִּינָה רוֹתַחַת

הוּא מֻכְרָח לָבוֹא, הוּא הִבְטִיחַ לִי!

כָּאן בְּקָפֶה אַלְהַמְבְּרָה

זֶה הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ וְהוּא שֶׁלִּי.

לחן: אריאל זילבר

הֵם קָרְאוּ לָהּ אֶסְמֶרַלְדָה.

עִם הַגְּדִי שֶׁלָּהּ

הָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת

עַד שֶׁהַשּׁוֹטְרִים הִתְעָרְבוּ.

הִיא הֵנִיפָה זְרוֹעוֹתֶיהָ.

הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהִיא אַחַת

בִּתָּם שֶׁל צוֹעֲנִים

וְהָאֲדוֹנִים זִלְזְלוּ בָּהּ.

לַמְשׁוֹרֵר הָיְתָה הַיֹּפִי בְּעַצְמוֹ

וְאֶת דִּמְיוֹנוֹ הִיא הִלְהִיבָה

כְּשֶׁרָקְדָה בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז.

הֵם קָרְאוּ לָהּ אֶסְמֶרַלְדָה.

עִם הַגְּדִי שֶׁלָּהּ

הָיְתָה רוֹקֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת

עַד שֶׁהַשּׁוֹטְרִים גָּעֲרוּ בָּהּ.

הִיא נָתְנָה לִבָּהּ

לְגֶבֶר בְּמַדִּים,

בַּת הַמְנֻדִּים

אֶסְמֶרַלְדָה

שֶׁרָקְדָה בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז.

הֵם קָרְאוּ לוֹ קְוָזִימוֹדוֹ

מֶלֶךְ הַשּׁוֹטִים.

פַּעַם בַּכִּכָּר הִכּוּ אֶת הָאֻמְלָל

הַקָּהָל צָהַל וְהֵרִיעַ.

הַגְּבִירוֹת חִיְּכוּ

כְּשֶׁהִתְעַוְּתוּ פָּנָיו הַמְשֻׁנִּים.

בַּת הַצּוֹעֲנִים

אֶסְמֶרַלְדָה

הִיא נָתְנָה לוֹ מַיִם צוֹנְנִים.

הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ –

הַיָּפָה מִכֹּל

אֶל הַמְקֻלָּל בַּמְקֻלָּלִים.

הַמִּתְקַהֲלִים נִדְהֲמוּ.

הַפִּסֵּחַ הִתְיַפֵּחַ

וְהֵרִים רֹאשׁוֹ כְּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין,

אַחַר כָּךְ צָחַק מֵרֹב אֹשֶׁר

וּמִלְמֵל כְּמִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין:

"מַיִם צוֹנְנִים הִיא נָתְנָה לִי,

הִיא נָתְנָה לִי מַיִם צוֹנְנִים."

הַקָּהָל נִבְהַל

כְּשֶׁהִתְעַוְּתוּ פָּנָיו הַמְשֻׁנִּים.

בַּת הָרַחֲמִים

אֶסְמֶרַלְדָה

הִיא נָתְנָה לוֹ מַיִם צוֹנְנִים.

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

חָפְשִׁי כְּמוֹ רוּחַ עַל הַמַּיִם

כְּמוֹ פְּרִי נִפְרָד מִן הֶעָנָף.

חָפְשִׁי כְּמוֹ גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם

וּכְמוֹ צִפּוֹר כָּנָף.

חָפְשִׁי – אוּלַי חֲלוֹם שֶׁל יֶלֶד

נוֹדֵד בֵּין כָּל הַנִּגּוּדִים.

חָפְשִׁי כְּמוֹ דֶּרֶךְ מִסְתַּלְסֶלֶת

מָתַי יִהְיֶה לִבִּי.

כִּי אָדָם שֶׁנּוֹלָד לַחֹפֶשׁ

מִתְחַבֵּט בֵּין קִירוֹת סוֹגְרִים.

כִּי אָדָם שֶׁנּוֹלָד לַחֹפֶשׁ

מְחַבֵּר לְעַצְמוֹ שִׁירִים.

בֵּין קִירוֹת סוֹגְרִים

שָׁר וְשָׁר שִׁירִים

וּמַמְרִיא וּמַמְרִיא

כְּחָפְשִׁי.

חָפְשִׁי כְּמוֹ רֹחַב הָאוֹקְיָנוֹס

וּכְמוֹ קְפִיצַת הַמַּחֲשָׁבָה.

רִקּוּד שָׂמֵחַ וּסְפּוֹנְטָנִי

וּצְלִיל הָאַהֲבָה.

לחן: עממי מטנזניה

לִזְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ?

לִפְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַוֶּרֶד?

וּמִי לִמֵּד לֶאֱהֹב

לְהִתְרַגֵּשׁ וְלַחְשֹׁב?

מִי לִמֵּד אָדָם

לִהְיוֹת אָדָם

כָּל מִין וְגִיל וְכָל צֶבַע

מִי לִמֵּד אוֹתְךָ

לִהְיוֹת אַתָּה?

אַתָּה פְּנִינָה שֶׁל הַטֶּבַע!

אָדָם

בְּכָל גִּיל וְכָל צֶבַע,

אַתָּה

הַפְּנִינָה שֶׁל הַטֶּבַע.

לְצַיֵּר וְלִכְתֹּב

לְהָבִין וְלִכְאֹב.

הַיָּפֶה שֶׁבַּפְּרָחִים, אָחִי

כְּבָר מִן הָאֵפֶר צוֹמֵחַ.

הָעוֹלָם נִבְרָא לְמַעַנְךָ

אֲבָל אַתָּה בּוֹ אוֹרֵחַ.

לִזְרֹחַ? מִי לִמֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ?

לִפְרֹחַ?

מִי לִמֵּד אֶת הַוֶּרֶד?

לחן: קובי אשרת

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְאַגְבִּיהַּ אֶת רֹאשִׁי,

אָז אֶפְתַּח חַלּוֹן אוֹ שְׁנַיִם

אֶל הָרוּחַ הֶחָפְשִׁית.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְאַבִּיעַ בְּקוֹלִי

מַה שֶׁיֵּשׁ וּמַה שֶׁאֵין לִי

וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלִּי.

חֵלֶק בָּעוֹלָם

חֵלֶק כְּחֵלֶק,

הַמַּסָּע עוֹד לֹא הֻשְׁלַם

וְהַדֶּרֶךְ מְטַלְטֶלֶת.

אֲנָשִׁים צְמֵאִים לְקֶשֶׁר

אֲנָשִׁים זְקוּקִים לְגֶשֶׁר.

עַל הַגֶּשֶׁר הַנָּטוּי

יֵשׁ תִּקְוָה וְיֵשׁ סִכּוּי.

זֶה מֵבִיךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ,

הַפְּחָדִים הַחֲשָׁשׁוֹת

וּבַפֶּצַע זֶה נוֹגֵעַ

וְחוֹשֵׂף אֶת הַחֻלְשׁוֹת.

וְצָרִיךְ כֹּחוֹת וְשֶׁקֶט

וְגַם לֹא מְעַט דִּמְיוֹן,

שְׁעַת רָצוֹן וְיָד מוּשֶׁטֶת

לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

כְּדֵי לִשְׁאֹל וּכְדֵי לִשְׁקֹל,

יִצְמְחוּ גַּם לִי כְּנָפַיִם

וְחוֹמָה אַחַת תִּפֹּל.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

גַּם אַתָּה תִּרְאֶה אוֹתִי,

וְהָאוֹר אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ

יִהְיֶה נַחֲלָתִי.