רחל שפירא
ארץ אש וארץ ים
בתוך: אדבר איתך

לחן: משה וילנסקי

זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ כְּחֻלִּי

רוֹגֵשׁ מְאֹד וּגְבַהּ גַּלִּי,

קִנְאָה לָרוּחַ.


סָפֵק צוֹלֵל סָפֵק שׂוֹחֶה

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ בּוֹכֶה,

יְסוֹד מָלוּחַ.


גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲלִיפוֹת

וּסְעָרוֹת שֶׁמִּתְעַיְּפוֹת

בִּנְמַל הַבַּיִת.


זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

כְּבָר יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ שְׁחָפִי,

הַמַּאֲמָץ הָאֵינְסוֹפִי

לִקְרֹא בַּמַּיִם.


וְלִפְעָמִים הוּא הֲזָיָה

שֶׁל דָּג קָטָן אוֹ קוֹנְכִיָּה

בַּצָּהֳרַיִם.


גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲלִיפוֹת

וּסְעָרוֹת שֶׁמִּתְעַיְּפוֹת

בִּנְמַל הַבַּיִת.


זֶה שֶׁנּוֹלַד לְיַד הַיָּם

בַּחֲדָרִים שֶׁלּוֹ שְׁבוּיִים

כַּמָּה אִיִּים חֲשָׁאִיִּים

נְאוֹת שָׁמַיִם.


תָּמִיד תָּמִיד הוּא יַחֲזֹר

אֶל קַו הַחוֹף רִשְׁתוֹת הָאוֹר,

חֶלְקַת הַמַּיִם.

לחן: ורד קלפטר

רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מְיֻחֶדֶת

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיִיתִי מְשֻׁחֶדֶת

וְעוֹד הָיוּ שָׁם גְּרוּטָאוֹת שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת,

לֹא מְאַבֶּדֶת.


עָבַר בִּי גַּל שֶׁהִתְנַפֵּץ לוֹ בֵּינְתַיִם,

וַדַּאי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי בַּעֲצַלְתַּיִם.

אַתָּה נִחַשְׁתָּ קַו בְּכַף יָדִי

וְלִכְאוֹרָה כִּמְעַט צָדַקְתָּ,

אַחַר כָּךְ צָחַקְתָּ.


אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.


רָאִיתִי חוֹף שֶׁבְּדִידוּתוֹ מוּזָרָה לִי,

אוֹתָהּ שָׁעָה קְצָרָה בַּשֶּׁמֶשׁ לֹא חָזְרָה לִי.

וַדַּאי דִּבַּרְנוּ בְּשָׂפָה שֶׁל יָם

שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי,

לֹא כָּל כָּךְ בְּרוּרָה לִי.


אָמַרְתָּ לִי לְחָשִׁים שֶׁל יָם,

הִשְׁאַרְתָּ לִי רְחָשִׁים שֶׁל יָם,

נִחוּשִׁים שֶׁל יָם,

זֶה הַכֹּל.

לחן: מרגלית צנעני

צִפּוֹר לֹא מְזֹהָה

אֶל עַנְפֵי הָעֵץ פָּנְתָה לָנוּחַ.

קַלָּה כְּמוֹ שְׁמוּעָה

בַּצַּמֶּרֶת הִסְתַּבְּכָה הָרוּחַ.


כְּלַבְלָב בְּלִי בְּעָלִים

מְשַׂחֵק לוֹ בְּסַנְדָּל שָׁכוּחַ

מְסָרֶקֶת תַּלְתַּלִים

מִסְתַּכֶּלֶת בְּחַלּוֹן פָּתוּחַ.


אֶת הָרֶקַע, אֶת הָרֶקַע

מְאַפְּרִים הַדִּמְדּוּמִים.

רֵיחַ מֶנְטָה, רֵיחַ מֶנְטָה

וְקָפֶה וְשׁוֹשַׁנִּים.

בּוֹא הַבַּיְתָה, בּוֹא הַבַּיְתָה

וְתִרְחַץ אֶת הַפָּנִים.


הַזְּמַן לֹא נֶעֱצָר

הַשָּׁעָה שֶׁלְּךָ עוֹד מְחַכָּה לִי.

לִבִּי נוֹתֵן עֵצָה

לַדּוֹאֶגֶת שֶׁתָּמִיד בָּכְתָה לִי.


בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְרוּצָה

וְתָבִיא אִתְּךָ עוֹד נְשִׁיקָה לִי.

בּוֹא הַבַּיְתָה וְתִמְצָא

שֶׁאֲנִי לְךָ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה לִי.


אֶת הָרֶקַע, אֶת הָרֶקַע

מְאַפְּרִים הַדִּמְדּוּמִים.

רֵיחַ מֶנְטָה, רֵיחַ מֶנְטָה

וְקָפֶה וְשׁוֹשַׁנִּים.

בּוֹא הַבַּיְתָה, בּוֹא הַבַּיְתָה

וְתִרְחַץ אֶת הַפָּנִים.

לחן: חנן יובל

בְּחֻפְשָׁתוֹ הָלְכוּ אֶל הַגְּבָעוֹת.

שָׁם הִשְׁתַּהוּ מְעַט לְנֹכַח פְּנֵי הַיָּם

וְהִיא חָשְׁבָה שֶׁזֶּהוּ רֶמֶז לַבָּאוֹת

וְהִיא חִבְּקָה אוֹתוֹ בְּעֶצֶב מְסֻיָּם.


יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

וּכְבָר הָעֶרֶב מִסְתַּיֶּמֶת חֻפְשָׁתִי.


שַׁלְדָּג נֶחְרַד וְנֶעֱלַם אֵי שָׁם.

בִּמְעִיל הַחַיָּלִים הֶחְבִּיאָה אֶת רֹאשָׁהּ.

עַל קַו הָאֹפֶק הִצְטַיְּרוּ סְפִינוֹת בַּיָּם

כְּמוֹ בִּתְמוּנָה שֶׁהִתְיַשְּׁנָה וְנִתְלְשָׁה.


וְאַחַר כָּךְ פָּרְעָה אֶת תַּלְתַּלָּיו

וְכַף יָדָהּ הָיְתָה חַמָּה וֶאֱנוֹשִׁית.

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה נָשָׂא אֶת נְעָלָיו

עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית.


יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

אַתְּ מְנַחֶשֶׁת מָה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי.

יָפְיֵךְ, אָמַר, נִגְלֶה לִי לְאִטּוֹ,

וּכְבָר הָעֶרֶב מִסְתַּיֶּמֶת חֻפְשָׁתִי.

לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי

תַּגִּיעַ הַקְּרִירוּת הַמְּלוּחָה

אֶל נְשִׁימָה חַמָּה שֶׁל לַיְלָה מַבְטִיחַ.

הָעֶצֶב יִתְקַפֵּל עַל הַשְּׂמִיכָה

אוֹ יֵרָדֵם כְּמוֹ יֶלֶד עַל הַשָּׁטִיחַ.


הַיֹּפִי יִכָּנֵס עִם הַשַּׁלְוָה

וּבִלְחִישָׁה יַגִּיד: תּוֹדָה שֶׁהֻזְמַנְתִּי.

אֲנַחְנוּ נִתְמַסֵּר לָאַהֲבָה

כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב רוֹמַנְטִי.


נִתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לַלַּיְלָה

נִתֵּן אֶת נַפְשֵׁנוּ לַלַּיְלָה

נִתֵּן אֶת גּוּפֵנוּ לַלַּיְלָה

לַיְלָה לֵיל.


לִבֵּנוּ לִבֵּנוּ לַלַּיְלָה

נַפְשֵׁנוּ נַפְשֵׁנוּ לַלַּיְלָה

גּוּפֵנוּ גּוּפֵנוּ לַלַּיְלָה

לַיְלָה לֵיל.

לחן: חוה אלברשטיין

וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה

הַפֶּתַח הַסּוֹדִי,

וַדַּאי נִשְׂמַח וְאָז נִבְרַח

לַגָּן הַבִּלְעָדִי.


וְשָׁם נִחְיֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים

שִׁירִים שֶׁל עֶרֶב חַג,

וְהַהִיסְטוֹרְיָה תְּחַיֵּךְ

וּתְנַמְנֵם בַּצַּד.


מִמַּבָּטְךָ הַמְאֹהָב

תָּצִיץ הַסַּקְרָנוּת,

וְשׁוּב אֲנִי אֶמְצָא בְּךָ

תְּבוּנָה וְגַם תְּמִימוּת.


כִּי בְּיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא

מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,

וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.


לְעֵת עַרְבַּיִם נְטַיֵּל

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי,

חַיּוֹת רָעוֹת מְדֻכָּאוֹת

יֹאכְלוּ מִכַּף יָדִי.


וּבְיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא

מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,

וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ

בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.

לחן: אילן וירצברג

סַלְסִלַּת פֵּרוֹת

וְסִפְלֵי קָפֶה

וְחֻלְצַת טְרִיקוֹ

נָחָה עַל כִּסֵּא.


מַזְכָּרוֹת קְטַנוֹת

עַל הַכּוֹנָנִית –

פֶּסֶל שֶׁל צִפּוֹר

וְרַקְדָנִית.


טֶבַע דּוֹמֵם

דֶּבֶק מָגֵן

בַּיִת שָׁלֵם

חַי וְחוֹלֵם

וְעִם כָּל זֶה

הַלֵּב הוֹלֵם…


הוֹדָעָה שְׁלִישִׁית

אַחֲרֵי הַבִּיפּ

מָה אַתָּה רוֹצֶה,

מָה אַתָּה מַחְלִיט.


צְרוֹר שֶׁל מַפְתְּחוֹת

סֵפֶר דֵּי עָבֶה,

כָּל הַתָּכְנִיּוֹת

כָּל הַגַּ’ז הַזֶּה.


לְהַחֲלִיף פְּרָחִים

לֹא לְהִתְיָאֵשׁ

וּלְרַעֲנֵן

מַה שֶּׁהִתְיַבֵּשׁ.


אוֹר מִן הַחַלּוֹן

עַל כִּסּוּי מִטָּה.

אוֹ אַי לַב יוּ סוֹ

נֶה מֶה קִי טֶה פָּה…

לחן: חוה אלברשטיין

כֵּלִים סְדוּקִים בֵּין בַּקְבּוּקִים

וְשַׂקִּיּוֹת קְרוּעוֹת,

וְכַמָּה חֲפָצִים זְרוּקִים

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת.


וּבֵינֵיהֶם מְבֻיָּשִׁים

סְפָרִים לֹא חֲדָשִׁים –

סִפְרֵי הָגוּת, סִפְרֵי שִׁירָה

שֶׁאִישׁ כְּבָר לֹא יִקְרָא.


וְעַד אֶתְמוֹל הָיוּ סְפָרִים

שֶׁחַיָּבִים לִהְיוֹת

בַּשִּׁכּוּנִים שֶׁל הַהוֹרִים

בְּכָל הַסִּפְרִיּוֹת.


סִפְרֵי מַדָּע וְאַגָּדָה

וְקֹבֶץ כָּל כִּתְבֵי.

מִשְׁלֵי שׁוּעָל וַחֲסִידָה

דִּבְרֵי וּמִכְתְּבֵי…


מְבֻיָּשִׁים מְגֹרָשִׁים

דְּחוּסִים בְּקֻפְסָאוֹת.

סְפָרִים סְפָרִים לֹא חֲדָשִׁים

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת.


וְעַד אֶתְמוֹל הָיוּ שְׁמוּרִים

עֲצֹר וְהִסְתַּכֵּל

אֵיךְ בַּסְּפָרִים שֶׁל הַהוֹרִים

הָרוּחַ מֵעַלְעֵל.


סֵפֶר הַיּוֹבֵל

רַב חוֹבֵל

כָּל פִּלְאֵי תֵּבֵל…

לחן: שלום חנוך

מִדֵּי פַּעַם אוֹר קוֹלֵחַ

וּמִתְגַּלֶּה לִי הַנִּסְתָּר,

בָּא הַלַּחַן הַסּוֹלֵחַ

וּמִתְאָרֵחַ בַּמֵּיתָר.


כְּשֶׁהַהֵלֶךְ הַמִּתְחַנֵּן בִּי

עוֹד מִשְׁתּוֹמֵם עַל כָּל

מָה שֶׁהֻחְמַץ,

קָם הַיֶּלֶד הַמְנַמְנֵם בִּי

וּמִתְנַחֵם כִּמְעַט

בְּלִי מַאֲמָץ.


וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי שִׁיר

בִּשְׁבִילְךָ.


קַח כָּל רֶגַע שֶׁיָּגַעְתִּי

וָלֹא נִשְׁבַּעְתִּי לִשְׁקָרִים.

קַח כָּל רֶגַע שֶׁנָּגַעְתִּי

גַּם בְּחַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים.


בַּגִּיטָרָה הַמְפַהֶקֶת

יֵשׁ לִי אָקוֹרְד אֶחָד לָעֲצוּבִים

שֶׁהִמְתִּינוּ וָלֹא הֵבִינוּ

אֵיךְ לֹא לִטְּפוּ אוֹתָם הַכּוֹכָבִים.


וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי שִׁיר בִּשְׁבִילְךָ.

וְאָז נִשְׁאֶרֶת הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית

וְנִשְׁאָר לִי

שִׁיר.

לחן: נחום היימן

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עָזוּב בִּתְאוּרַת חָצֵר

וְנַעֲשֶׂה דָּחוּף לִרְאוֹת אֶחָד שֶׁנֶּעֱצָר,

וְלוּ לִשְׁתֹּק אִתּוֹ מוּל צְבָא הַכּוֹכָבִים

כָּאֵלּוּ זֶה לָזוֹ אֲנַחְנוּ עֲרֵבִים.


כָּל פַּעַם

שֶׁאַתָּה נִצָּב גַּלְמוּד מוּל כּוֹכָבִים,

תִּזְכֹּר שֶׁזֶּה לָזוֹ הָיִינוּ,

הָיִינוּ עֲרֵבִים.


אוּלַי אַתָּה מַשְׁלִים עִם חֵלֶק הַבְּדִידוּת

כְּמוֹ עִם הָאַהֲבָה וְהַקִּנְאָה וְהַיְדִידוּת.

בְּגוּשׁ הַחֲשֵׁכָה הַבַּיִת, הַגָּדֵר.

אוּלַי נִשְׁתֹּק מְעַט

אַחַר כָּךְ נְדַבֵּר.


כָּל פַּעַם

שֶׁאַתָּה נִצָּב גַּלְמוּד מוּל כּוֹכָבִים,

תִּזְכֹּר שֶׁזֶּה לָזוֹ הָיִינוּ,

הָיִינוּ עֲרֵבִים.

לחן: סשה ארגוב

עַל אֵם הַדְּרָכִים

רָחוֹק מִן הַבַּיִת

כִּמְעַט בְּקַצְוֵי מַעֲרָב,

הֲדַס וְיַסְמִין

עַנְפֵי עֵץ הַזַּיִת

נִדְמִים כְּחֶזְיוֹן שָׁרָב.


עַל אֵם הַדְּרָכִים

צִנָּה מִתְגַּבֶּרֶת,

עָרְפִּי מִתְגּוֹנֵן מִן הַקֹּר.

הַעוֹד תְּרַחֵף

עַל פִּי הַכּוֹתֶרֶת

צוּפִית אֲרֻכַּת מַקּוֹר?


מֵעֵבֶר לַתְּכֵלֶת, מֵעֵבֶר לַזֹּהַר

יָמִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים,

הַאִם אֶת הָאָרֶץ יְפַת הַתֹּאַר

עוֹטְפִים עַרְפִלִּים דַּקִּים?


מֵעֵבֶר לַיָּם

רַכֶּבֶת צוֹפֶרֶת,

הַדֶּרֶךְ נִפְרַעַת כְּחוֹב.

הַאִם הַשְּׁקִיעָה

עוֹדָהּ מְחַזֶּרֶת

אַחַר רְצוּעַת הַחוֹף?


סַפְּרִי לִי, סַפְּרִי

דָּבָר אַל תַּחְסִירִי

הֲבָאוּ אוֹרְחִים לַחַגִּים?

הַאִם הַבָּנוֹת

יָצְאוּ כְּבָר הֵעִירָה

עוֹטוֹת צְעִיפִים סְרוּגִים?


מֵעֵבֶר לַיָּם

הַנֶּפֶשׁ תּוֹסֶסֶת

הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאָשׁוּב

לִשְׁתֹּל בִּשְׁבִילֵךְ

לְיַד הַמִּרְפֶּסֶת

לִימוֹן בְּחֶבְרַת חָרוּב.

לחן: חנן יובל

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תְּלוּיָה עַל הַמַּיִם

וּמַתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ

מַה יִּהְיֶה אֲנִי שׁוֹאֶלֶת,

אֶל הַלֵּב זוֹחֶלֶת

דְּאָגָה.


וַאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ

וְנִקְרַעַת מֵרֹךְ,

וְאַחַר כָּךְ מְסַפֶּרֶת

עַל בִּרְכֵּי הָעֶרֶב

אַגָּדָה.


אֵין דָּבָר

פּוֹגֵעַ בָּעוֹלָם,

אַהֲבָה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ

הִיא נִשְׁמַת אַפּוֹ.


הַמָּחָר

כְּמוֹ חָתוּל קָטָן

מְחַכֶּה לְרַגְלֶיךָ

שֶׁתְּלַטֵּף אוֹתוֹ.


עוֹד מְעַט יִתְגַּלֶּה הַיָּרֵחַ

כְּמַטְבֵּעַ פִּלְאִי.

אַל תִּפְחַד אֲנִי לוֹחֶשֶׁת,

תֵּן לַקֶּסֶם דַּף

עִם הַנְחָיוֹת,


שֶׁיִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ

וְאוּלַי יִתְאַקְלֵם.

לָמָּה לֹא אֲנִי אוֹמֶרֶת,

מְהַרְהֶרֶת

אֵיךְ צָרִיךְ לִחְיוֹת.

לחן: מרגלית צנעני וירוסלב יעקובוביץ'

אֶת אָבִי רָאִיתִי בַּחֲלוֹם

עַל כְּתֵפוֹ צִפּוֹר פְּצוּעָהּ מָצְאָה מָקוֹם.

שָׂם נוֹצָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ לִבִּי –

קְחִי אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, וְאַל נָא תִּפְחֲדִי.


אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאִי אוֹתָן.

אִם עֵינַיִךְ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפְּשִׂי, בִּתִּי, כָּל כָּךְ רָחוֹק.


וְאוֹתְךָ רָאִיתִי בִּשְׁנָתִי

וּמַבָּטְךָ חִפֵּשׂ חִפֵּשׂ אֶת מַבָּטִי.

עָפָה עָפָה מִלִּבִּי נוֹצָה

נָחָה לְרַגְלֶיךָ, אֵיךְ אוֹתָהּ תִּמְצָא?


אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאֶה אוֹתָן.

אִם עֵינֶיךָ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי כָּל כָּךְ רָחוֹק.


עָפָה עָפָה מִלִּבִּי נוֹצָה

וְאִם תִּקַּח אוֹתָהּ, אוֹתְךָ אֲנִי רוֹצָה.

יֵשׁ בִּי אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

רַק תִּפְקַח עֵינֶיךָ וְתִרְאֶה אוֹתָן.


אֶרֶץ אֵשׁ וְאֶרֶץ יָם

אוּלַי רַק מִקָּרוֹב תִּרְאֶה אוֹתָן.

אִם עֵינֶיךָ נִפְקָחוֹת

אַל תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי כָּל כָּךְ רָחוֹק.

לחן: גברי מזור

שֶׁיִּהְיֶה יוֹמְכֶם כְּמוֹ מְנִיפָה נִפְרֶשֶׂת

שֶׁיִּהְיֶה לִבְּכֶם פָּתוּחַ לֶאֱהֹב,

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם גַּם מִקָּרוֹב.


שֶׁתִּהְיוּ קַלִּים כַּעֲנָנִים

וְתִזְכּוּ לְשֹׁרֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

קַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל רַחֲמִים

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת גַּם מִקָּרוֹב.


שֶׁתַּבִּיטוּ בָּעֵינַיִם

וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם

מִישֶׁהוּ יִקְרָא מִן הַמִּרְפֶּסֶת.

וְשִׁמְכֶם יִהְיֶה כְּלַחַן

וְאִתּוֹ תּוּכְלוּ לָקַחַת

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד.


שֶׁתִּהְיוּ עֵרִים כְּסַקְרָנוּת שֶׁל יֶלֶד

וְשִׁירְכֶם יָבִיא לָכֶם מִן הַשּׁוּרוֹת –

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל תֹּם וְקַו שֶׁל תְּכֵלֶת

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם גַּם מִקָּרוֹב.


שֶׁיִּהְיֶה חַלּוֹן לַכּוֹכָבִים

וּלְכָל סִפּוּר יִהְיֶה שׁוֹמֵעַ.

שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לָאֲהוּבִים

שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת גַּם מִקָּרוֹב.


שֶׁתַּבִּיטוּ בָּעֵינַיִם

וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם

מִישֶׁהוּ יִקְרָא מִן הַמִּרְפֶּסֶת.

וְשִׁמְכֶם יִהְיֶה כְּלַחַן

וְאִתּוֹ תּוּכְלוּ לָקַחַת

קַו שֶׁל אוֹר וְקַו שֶׁל חֵן וְקַו שֶׁל חֶסֶד.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.