לחן: יאיר קלינגר

מְחֹרָצִים עַנְפֵי הַזַּיִת

כִּפְנֵי הַוָּתִיקִים.

גַּעֲגוּעִים צוֹבְטִים עֲדַיִן

כְּשֶׁהַדְּרוֹרִים נוֹסְקִים.

הַיְלָדִים שְׁקוּעִים בֵּינְתַיִם

בְּסוֹד הַמִּשְׂחָקִים.

טִירוֹנִים חוֹלְמִים עַל בַּיִת

וּזְקֵנִים עַל מֶרְחַקִּים.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה

וְהָבִיאִי מֵאֵי שָׁם

עוֹד דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה.

בּוֹאִי נְכוֹנָה

אֶל הַלֶּחִי הַשְּׁחֻמָּה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה.

שְׁעַת עַרְבִית לְאַט נִגְמֶלֶת

מִלַּהַט הַחַמָּה.

חַלּוֹן נִפְתָּח, נִפְתַּחַת דֶּלֶת

וּבַשְּׁכוּנָה תְּכוּנָה.

עוֹד הַהוֹרִים זְקוּקִים לַיֶּלֶד

וְעִיר לִשְׁאוֹנָהּ.

וַאֲנַחְנוּ לְכָל אֵלֶּה

וְהַשִּׁיר – לַמַּנְגִּינָה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה

וְהָבִיאִי מֵאֵי שָׁם

עוֹד דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה.

בּוֹאִי נְכוֹנָה

אֶל הַלֶּחִי הַשְּׁחֻמָּה.

בּוֹאִי, רוּחַ יָם

עִם טְפִיחַת כַּנְפֵי יוֹנָה.

לחן: דני עמיהוד

הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּנִּים

לְעֵינֵי הַחַקְלָאִים.

הַשְּׁכֵנִים מִתְכּוֹנְנִים

לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלֶיךָ

וְרוֹשֵׁם אֶת מַעֲשֶׂיךָ.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה

עִם הָרוּחַ הַקְּרִירָה.

מַנְדָרִינוֹת מַבְשִׁילוֹת

בַּפַּרְדֵּס בְּמוֹעֲדָן.

הַמּוֹרוֹת מִשְׁתַּעֲלוֹת

וְהוֹלְכוֹת לִישֹׁן מֻקְדָּם.

כְּבָר רָאִיתִי נַחֲלִיאֵלִי

וְאוּלַי זֶה סְתָם נִדְמֶה לִי.

עוֹד חַמְסִין נִשְׁבַּר אֶתְמוֹל,

גַּם הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.

מַה יִּקְרֶה וּמַה יַּחְלֹף

שׁוֹאֲלִים הַכַּתָּבִים

כְּשֶׁלְּאֹרֶךְ כְּבִישׁ הַחוֹף

מִתְיַצְּבִים הַחֲצָבִים.

מַה בְּעִתּוֹנֵי הָעֶרֶב

מְבַשֶּׂרֶת הַכּוֹתֶרֶת.

בּוֹא הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה

עִם הָרוּחַ הַקְּרִירָה.

לחן: מישה סגל

נִקְשַׁר בְּךָ הַלַּחַן הַיָּדוּעַ

שֶׁזִּמַּרְתִּי עֲצוּמַת עֵינַיִם.

תִּמְצָא אוֹתִי בְּנוֹף אֶחָד צָנוּעַ

בִּרְצוּעָה שֶׁל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

יוֹם אֶל יוֹם נוֹסֵעַ

לֵיל בְּלֵיל שׁוֹקֵעַ,

רַק שִׁירֵינוּ בְּעַרְשָׂם.

עַד מָחָר שׁוּב נִתְחַדֵּשׁ,

אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְאוֹשֵׁשׁ

כְּמוֹ עֵשֶׂב בְּנִיסָן.

אֶצְלִי אֵין רַב, רַק אוֹר כְּמוֹ שָׁטִיחַ

שֶׁעָלָיו תַּרְחִיב אֶת צְעָדֶיךָ.

תִּזְכֹּר כֵּיצַד עוֹלָם שֶׁלִּי הִבְטִיחַ

לֹא לִרְצוֹת לִפְרֹחַ בִּלְעָדֶיךָ.

יוֹם אֶל יוֹם נוֹסֵעַ

לֵיל בְּלֵיל שׁוֹקֵעַ,

רַק שִׁירֵינוּ בְּעַרְשָׂם.

עַד מָחָר שׁוּב נִתְחַדֵּשׁ,

אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְאוֹשֵׁשׁ

כְּמוֹ עֵשֶׂב בְּנִיסָן.

תַּפְקִיד אֶצְלִי אֶת רַעַשׁ שְׁעוֹנֶיךָ.

אִישׁ לֹא יְעַכֵּב אֶת בּוֹא הַשַּׁחַר.

יָפָה לִי הַדַּלָּה בְּשׁוֹשַׁנֶּיךָ

שֶׁאוֹתָהּ הִצַּלְתָּ מִן הַסַּחַף.

לחן: יאיר רוזנבלום

אִם יֵשׁ לִי מֵיתָרִים, הֵם מִתְנַגְּנִים בְּרֶטֶט.

אִם יֵשׁ בִּי דְּאָגָה, הִיא חֲשׂוּפָה כִּמְעַט.

אִם יֵשׁ בִּי אַהֲבָה, הִיא תֵּאָמֵר בְּשֶׁקֶט.

אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט.

אַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד פִּתְאֹם עוֹבֵר בִּי רַעַד,

הָרוּחַ מְשַׁנָּה תְּכוּפוֹת אֶת כִּוּוּנָהּ.

נִסִּינוּ לַעֲזֹב, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת:

אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

בַּחֲדָרִים שֶׁלְּךָ הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂרְטֶטֶת

קַוִּים וּרְצוּעוֹת שֶׁל אוֹר עַל הַכְּתָלִים.

אֲנִי לְמַעַנְךָ כָּל בֹּקֶר מְלַקֶּטֶת

פְּרָטִים קְטַנִּים, שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל יוֹם חֻלִּין.

הַאִם אַתָּה מֵשִׁיב, הַאִם אַתָּה עוֹנֶה לִי,

אוּלַי בְּאָזְנְךָ הוֹלְמִים גַּם שְׁעוֹנַי.

אוּלַי אַתָּה מַקְשִׁיב, אוּלַי אַתָּה דּוֹמֶה לִי,

הֵן בְּפָנֶיךָ מִשְׁתַּקְּפִים פִּתְאֹם פָּנַי.

אִם יֵשׁ לִי מֵיתָרִים, הֵם מִתְנַגְּנִים בְּרֶטֶט.

אִם יֵשׁ בִּי דְּאָגָה, הִיא חֲשׂוּפָה כִּמְעַט.

אִם יֵשׁ בִּי אַהֲבָה, הִיא תֵּאָמֵר בְּשֶׁקֶט.

אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט.

יוֹם הַחֻלִּין הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסֶד

וּבְחַסְדוֹ שׁוּרוֹת אֵלֶיךָ נִכְתָּבוֹת.

קַח אֶת יָדִי עַכְשָׁו, עֲשֵׂנִי מְפֻיֶּסֶת.

בְּיוֹם חֻלִּין כָּזֶה דְּרָכֵינוּ מִצְטַלְּבוֹת.

לחן: נחום היימן

מָחָר אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה,

אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי.

מִי שֶׁיֵּדַע לִמְחֹל

יִמְחַל לִי עַל אַהֲבָתִי.

הַזְּמַן יַשְׁקִיט הַכֹּל

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַרְכִּי.

זֶה שֶׁאָהַב אוֹתִי יָשׁוּב לִשְׂדוֹתֵיכֶם

מִן הַמִּדְבָּר

וְהוּא יָבִין – אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם

כְּמוֹ צֶמַח בָּר.

אֲנִי רוֹצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי

לִצְמֹחַ לְאִטִּי.

הִרְבֵּיתִי לַחֲלֹם

הַחֲלוֹמוֹת טָרְפוּ אוֹתִי.

רָצִיתִי לְנַחֵם

אֲבָל מָרְדָה בִּי תְּשׁוּקָתִי.

הָיָה מִקְסַם יַלְדוּת, הָיְתָה גַּם סְעָרָה

בִּזְרוֹעוֹתַי.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִדְלִיקָה אֵשׁ זָרָה

אֶת לֵילוֹתַי.

הָיוּ, הָיוּ עַרְבֵי גַּעֲגוּעִים

הָיוּ יָמִים טְרוּפִים.

הָיָה כְּאֵב חָבוּי

וּרְגָעִים מְכֻשָּׁפִים.

אֲנִי אֶזְכֹּר מַבָּט,

מַגַּע יָדַיִם בִּכְתֵפִי.

אֲנִי אֶהְיֶה לַצֵּל חוֹלֵף בִּשְׂדוֹתֵיכֶם

לְסוֹד נִסְתָּר.

הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם

כְּמוֹ צֶמַח בָּר.

לחן: נורית הירש

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ

רַק בְּשֶׁלָּנוּ

בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.

שַׁלְוָה מוּפֶרֶת

וּכְבָר אַחֶרֶת.

וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת

כִּי בַּפֶּתַח נִכְנָסוֹת

הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחְוָה שֶׁל חֶסֶד

אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת

אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב.

שׁוֹאֵל עֲדַיִן

שׁוֹאֵל מֵאַיִן

כֵּן מֵאַיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט

וְנִתְמַהּ שֵׁנִית

אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.

לִפְעָמִים אֲנִי

לִפְעָמִים אַתָּה

כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ

לִבּוֹ לַבַּיִת

וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו.

אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ

אֶת מִי יַרְגִּיעַ

וְעַל מָה יִתְפַּלֵּל עַד סְתָו.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט

וְנִתְמַהּ שֵׁנִית

אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.

לִפְעָמִים אֲנִי

לִפְעָמִים אַתָּה

כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

לחן: מתי כספי

בַּחֲרִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם עוֹד יוֹם

וּבַצְּפִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית –

מִשְׁקָעִים, שִׁנּוּי זְרִימָה וְרוּחוֹת

תְּזָזִית,

וְיֵשׁ כָּאן מָקוֹם לְדִמְיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

בַּהִשְׁתַּקְּפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם עוֹד יוֹם,

בַּהֵחָשְׂפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

הַמְּלָאכָה רַבָּה וְהַזְּמַן קָצָר

וַאֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהַגֶּשֶׁר צַר

אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה נִסָּיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

לֹא לְהִתְמַעֵט וְגַם לֹא לְהִמָּלֵט

וְתָמִיד לִשְׁאֹף לָלֶכֶת הָלְאָה.

לָלֶכֶת זֶה אוֹמֵר לֹא לְהִסְתַּלֵּק

כֵּן, כַּוָּנָתִּי לוֹמַר: לֹא לְהִסְתַּלֵּק

אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ –

וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה נִסָּיוֹן

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

בַּחֲרִיפוּת הַזֹּאת

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם,

בְּצִפִּיָּה לְטוֹב

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם.

לחן: רמי בר-דוד

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם

וּפְרֹס לִי חֵלֶק מִשְּׁלוֹמֶיךָ.

קָחֵנִי עִם אֲבַק הַיּוֹמְיוֹם עַל הַשֶּׁכֶם

כְּשֶׁתִּרְאֵנִי לְפָנֶיךָ.

אֲנִי, שֶׁהִנַּחְתִּי לְרֶגֶשׁ יָחֵף

לְרַחֵף,

כְּבָר יוֹדַעַת כִּי

הִתְפַּתְּלָה דַּרְכִּי

וּמִגֹּבַהּ רַב רֹאשִׁי עַכְשָׁו

נִרְכָּן –

כְּבָר יוֹדַעַת כִּי

הִתְפַּתְּלָה דַּרְכִּי

וּבָאָה עַד כָּאן.

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם

וּפְרֹס לִי חֵלֶק מִשְּׁלוֹמֶיךָ.

קָחֵנִי עִם אֲבַק הַיּוֹמְיוֹם עַל הַשֶּׁכֶם

כְּשֶׁתִּרְאֵנִי לְפָנֶיךָ.

חַיַּי וְחַיֶּיךָ אוֹרוֹת וּצְלָלִים

מְכִילִים

בְּעֵינֵי שַׁבָּת

בְּעֵינֵי חֻלִּין.

לוּ מָחָר שֶׁלְּךָ יִגַּשׁ אֶל אֶתְמוֹלִי

בְּעֵינֵי שַׁבָּת

בְּעֵינֵי חֻלִּין

שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי.

לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר הַפָּשׁוּט שֶׁל הַלֶּחֶם.

לחן: נורית הירש

צִפֳּרֵי הַצָּפוֹן כְּבָר הִגִּיעוּ,

מִתְעַרְבֵּל הָאָבָק בַּגְּבָעוֹת.

אֲחוֹתֵנוּ הָרוּחַ עָבְרָה בַּדְּרָכִים

וַאֲנַחְנוּ צְמֵאִים לְאוֹת.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, הַחֻרְשָׁה מַזְכִּירָה,

בְּטֶרֶם חֶלְקָה אַחְרוֹנָה תִּזָּרַע

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, נִפְתָּחוֹת חֲצֵרוֹת,

עָרַכְנוּ שֻׁלְחָן וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת

וּבְטֶרֶם יוּשַׁר מִזְמוֹר

נְחַכֶּה לְךָ שֶׁתַּחֲזֹר.

מִתְרַפֵּק הָאֵזוֹב עַל הָאֶבֶן

כְּתִינוֹק עַל אִמּוֹ הַיְחִידָה.

אֲחוֹתֵנוּ הָרוּחַ עָבְרָה בַּשָּׂדוֹת

וְהַגֶּשֶׁם בְּכַף יָדָהּ.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם…

כּוֹכָבִים יְשַׁבְּצוּ אֶת הָאֹפֶק

הַיָּרֵחַ יַשְׁלִים מַחְסוֹרוֹ.

אֲחוֹתֵנוּ תִּפְגּשׁ בַּטָּלֶה הָאוֹבֵד,

בְּעֶדְנָה תְּלַטֵּף צַמְרוֹ.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, הַחֻרְשָׁה מַזְכִּירָה,

בְּטֶרֶם חֶלְקָה אַחְרוֹנָה תִּזָּרַע

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

בּוֹא בְּשָׁלוֹם, נִפְתָּחוֹת חֲצֵרוֹת,

עָרַכְנוּ שֻׁלְחָן וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת

וּבְטֶרֶם יוּגַף חַלּוֹן –

אָנָּא, שׁוּב אֵלֵינוּ בְּשָׁלוֹם.

לחן: הנרי בראטר

מֵי הַנְּחָלִים

מְקַיְּמִים אֶת הַזְּרִימָה

שָׁנָה אַחַר שָׁנָה

שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

הֵם יְצַנְּנוּ

אֶת רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,

רַגְלֵינוּ הַדּוֹלְקוֹת,

וְלֹא אֶת הַנְּשָׁמָה.

כְּמוֹ עַל נְחָלִים

זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת

וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת

לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.

הַכְּאֵב הַזֶּה

הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה

גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה

שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.

אֲנָשִׁים יוֹצְאִים

וְחוֹשְׁבִים לְהִתְרָאוֹת

וְזוֹ הַכַּוָּנָה

וְזוֹ הַכַּוָּנָה.

פַּעַם נְקַיֵּם

כִּי בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב

בַּפֶּתֶק שֶׁבַּלֵּב

הַכְּתֹבֶת רְשׁוּמָה.

כְּמוֹ עַל נְחָלִים

זְרוֹעוֹתֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת

וְגֶשֶׁר מְהַוּוֹת

לַתֹּם וְלַתִּקְוָה.

הַכְּאֵב הַזֶּה

הַכְּאֵב הַמִּתְלַוֶּה

גַּם הַכְּאֵב הַזֶּה

שַׁיָּךְ לָאַהֲבָה.

לחן: נחום היימן

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מִתְכַּוְּצִים בִּמְעִילֵיהֶם.

הֵם כְּבָר לָמְדוּ אֵיךְ לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמָם.

טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת מִכְּחוֹל לֵילוֹתֵיהֶם,

טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת

עַל עֶלְבּוֹנָם.

אַתְּ מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ רוֹאָה אוֹתָם.

הֵם מְקַבְּצִים אֶת חִיּוּכַיִךְ בִּגְנֵבָה

כִּי מַבָּטֵךְ עוֹד לֹא פָּגַשׁ בְּמַבָּטָם,

עוֹד לֹא אָמַרְתְּ לָהֶם

מִלָּה טוֹבָה.

אִם אֲהוּבַיִךְ יַפְקִירוּךְ

אִם תַּחֲנִיק אוֹתָךְ בְּגִידָה

אִם לְשָׁלוֹם כְּבָר אִישׁ אוֹתָךְ לֹא יְבָרֵךְ –

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַכְתִּירוּךְ

לְמַלְכָּתָם הַיְחִידָה

וְיַחְלְקוּ אִתָּךְ אֶת לֶחֶם צַעֲרֵךְ.

עוֹדֵךְ חוֹגֶגֶת וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לָהֶם

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַבִּיטִים בָּךְ בְּחֶמְלָה.

לוּ רַק יָכְלוּ, הָיוּ נוֹתְנִים אֶת חַיֵּיהֶם

לִשְׁמֹר אוֹתָךְ מֵעֹנִי

אוֹ מַחֲלָה.

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַמְתִּינִים לָךְ בַּפִּנָּה

נֶאֱמָנִים כַּצֵּל, סַבְלָנִיִּים כַּזְּמַן.

וְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, כָּל חֹדֶשׁ, כָּל שָׁנָה

לוֹקְחִים אוֹתָךְ לְעֵבֶר

נִסְיוֹנָם.

כְּשֶׁאוֹהֲבַיִךְ יִשְׁכְּחוּ

וְכָל כְּלָבַיִךְ יִנְבְּחוּ

אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַאַסְפוּךְ אֶל מִטָּתָם.

וְהֵם יָרִימוּ אֶת רֹאשֵׁךְ

וִיאַמְּצוּ אֶת יֵאוּשֵׁךְ

לְחַמְּמֵךְ בְּפֵרוּרֵי אַהֲבָתָם.

לחן: מישה סגל

קוֹל מִן הֶהָרִים

הֲתִשְׁמַע, אֱמֹר לִי,

קוֹל מִן הֶהָרִים?

וּמֵעֲבָרִים

הַקּוֹלוֹת לִי מְסַפְּרִים.

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר

אֶת הַחַלּוֹן פָּתוּחַ.

מִישֶׁהוּ הִסְגִּיר

מָקוֹם כִּמְעַט בָּטוּחַ.

מִישֶׁהוּ הִכִּיר

בַּחֲרִיקַת הָרוּחַ

קוֹל קוֹרֵא מִמֶּרְחַקִּים.

רַעַד בַּזְּגוּגִית:

מָטוֹס חוֹרֵשׁ רָקִיעַ.

מִישֶׁהוּ נִפְרָד

וּמִישֶׁהוּ מַגִּיעַ.

מִישֶׁהוּ בַּצַּד

אַהֲבָתוֹ מַבִּיעַ

וְקוֹלוֹ אוֹמֵר שִׂמְחָה.

קוֹל מִמִּדְרוֹנִים

הֲתִשְׁמַע, אֱמֹר לִי,

קוֹל מִמִּדְרוֹנִים?

זֶה לָזֶה עוֹנִים

צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים.

מִי שֶׁמַּאֲזִין

יִשְׁמַע קוֹלוֹת בְּלִי הֶרֶף,

בְּרָזֵי רָזִים

אוֹ מוּזִיקָה סוֹעֶרֶת.

מִי שֶׁמַּאֲזִין,

גַּם בְּלִבּוֹ עוֹבֶרֶת

מַקְהֵלַת קוֹלוֹת רַבִּים.

אוֹי, לִבִּי לִבִּי!

הָאֶבֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת –

הֵד וּבְנוֹת הֵדִים,

מַשַּׁק כַּנְפֵי הַתְּכֵלֶת.

בּוֹאָה יְדִידִי,

עַכְשָׁו נַפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת

אֶת קוֹלְךָ הַיְחִידִי.

לחן: נורית הירש

> אִם תִּקָּלַע לְרֶשֶׁת הַשְּׁבִילִים

בֶּטַח תִּרְאֶה אֶת אַחַד הַחַיָּלִים

שֶׁבְּרָצוֹן הָיִיתִי מְחַבֶּקֶת

לוּ רַק הָיָה פִּתְאֹם נִצָּב מוּלִי.

אִם תִּסְתּוֹבֵב בֵּינוֹת הָאֳהָלִים

שָׁם הוּא נִמְצָא, אַחַד הַחַיָּלִים.

אִם הוּא יָשֵׁן, עֲצֹר וְאַל תַּפְרִיעַ

לוּ אֶעֱבֹר בַּחֲלוֹמוֹ עַכְשָׁו.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חָקִי

וּלְרַגְלָיו נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

כְּמוֹ אֲחֵרִים הוּא נִצְרַב מִן הַשֶּׁמֶשׁ

וְתַלְתַּלָּיו נִגְזְזוּ עַל עָרְפּוֹ.

רַק שֶׁבְּעֵינַי הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאִישׁ,

הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד מְאֹד.

אֵיךְ אֶתְגַנֵּב בַּצֵּל שֶׁל הֶעָלִים

בְּלִי לְהָפֵר אֶחָד מִן הַכְּלָלִים.

אִם הוּא חוֹנֶה סָמוּךְ מְאֹד לַנַּחַל לוּ אֶשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים.

לחן: גברי מזור

אֶת הַשָּׁמַיִם בְּגֹבַהּ מְסֻיָּם

אֶת קַו הָאֹפֶק שֶׁהִצְטַלֵּם בַּיָּם

וְאֶת הָרַעַד בִּקְצוֹת הָעֲשָׂבִים

וְאֶת הַגֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאוֹהֲבִים.

אֶת הָאָבָק שֶׁל אֶבֶן הַיָּרֵחַ

וְאֶת הַשְּׁבִיל בַּיַּעַר הַסּוֹדִי

אֶת הַסִּפּוּר בַּכְּתָב הַמִּתְלַקֵּחַ

אֶת הַדִּמְיוֹן וְאֶת הַיּוֹם וְאֶת לִבִּי.

אֶת הַזְּמַן שֶׁלֹּא קָפָא

וְהַשָּׂפָה הֲכִי יָפָה

אֶת הָאִי הֲכִי טִבְעִי

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם.

אֶת הַצְּלִיל הֲכִי חָשׂוּף

וְאֶת הָעֶצֶב שֶׁל הַגּוּף

אֶת הַשִּׁיר עָלֶיךָ וְעָלַי.

אֶת הַשָּׁמַיִם בְּגֹבַהּ מְסֻיָּם

אֶת קַו הָאֹפֶק שֶׁהִצְטַלֵּם בַּיָּם

וְאֶת הָרַעַד בִּקְצוֹת הָעֲשָׂבִים

וְאֶת הַגֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאוֹהֲבִים.

אֶת הַבְּדִידוּת וְאֶת פְּנִינַת הָרֶגֶשׁ

אֶת הַפִּרְפּוּר לְרֵיחַ סַכָּנָה

אֶת הַשָּׁנָה שֶׁבָּאָה אוֹ נוֹדֶדֶת

אֶת הָרָצוֹן וְהָרָעָב וְהַצָּמָא.

אֶת הַקָּהָל הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְיֹפִי

וְאֶת קְפִיצַת חַיָּיו שֶׁל הָרַקְדָן

אֶת הַשִּׁירָה כְּהִשְׁתַּדְּלוּת נוֹסֶפֶת

אֶת הַחִיּוּךְ הַמְצֻיָּר שֶׁל הַלֵּיצָן.

אֶת הַזְּמַן שֶׁלֹּא קָפָא

וְהַשָּׂפָה הֲכִי יָפָה

אֶת הָאִי הֲכִי טִבְעִי

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם.

אֶת הַצְּלִיל הֲכִי חָשׂוּף

וְאֶת הָעֶצֶב שֶׁל הַגּוּף

אֶת הַשִּׁיר עָלֶיךָ וְעָלַי.

לחן: עממי

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

יָד קְטַנָּה מְעַנָּה אֶת חוּשַׁי,

אֶת חַיַּי הִיא בּוֹנָה וְהוֹרֶסֶת –

יָד קְטַנָּה לְבָנָה שֶׁל אִשָּׁה.

כָּל יְמֵי הָאֶתְמוֹל הֶאֱפִירוּ

כְּעָלִים נָשְׁרוּ לְרַגְלַי,

וַחֲבֵרַי לַעֲגָם לֹא הִסְתִּירוּ

מִי הָיָה מַאֲמִין זֹאת עָלַי.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.

יָד קְטַנָּה עֲדִינָה, רַבַּת כֹּחַ

כָּל תְּנוּעָה כְּמוֹ חֵץ בְּעוֹרִי.

לֹא רוֹצֶה לֹא יָכוֹל כְּבָר לִשְׁכֹּחַ

יָד קְטַנָּה מַחְזִיקָה אֶת אָשְׁרִי.

יָד קְטַנָּה לִי פָּרְשָׂה אֶת הָרֶשֶׁת

לִי, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי צַיָּד.

אַתְּ גֵּאָה וְרוֹאָה אֵיךְ הַנֶּשֶׁר

מִסְתַּכֵּל בָּךְ כִּגְדִי שֶׁנִּלְכַּד.

אַתְּ יָפָה, וְיָפְיֵךְ פּוֹצֵעַ

כַּמָּה צָרִיךְ גֶּבֶר לִכְאֹב?

אַתְּ יָפָה, וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ

שֶׁנּוֹלַדְתִּי אוֹתָךְ לֶאֱהֹב.

לחן: יאיר קלינגר

חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל

הֵם שַׁלְהָבוֹת נִרְעָדוֹת,

לֹא יָכוֹל כָּל הַחֹשֶׁךְ

לְכַבּוֹת.

עַל מַצַּע הַשַּׁלֶּכֶת

הַחֲלוֹמוֹת מְלַחֲשִׁים.

רַק פְּרָחִים מְיֻבָּשִׁים

דּוֹהִים בֵּין הַדַּפִּים.

אַל תָּסֵב אֶת פָּנֶיךָ

אַתָּה מָלֵא דְּבָרִים כְּמוּסִים,

אַל תָּגִיף אֶת הַתְּרִיסִים

חַפֵּשׂ בֵּין הַמִּלִּים.

שִׁיר בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ

נִרְקָם בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ,

הֵן תִּקַּח וּתְאַמֵּץ אוֹתוֹ

אֶל לְבָבְךָ.

חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל הֵם שַׁלְהָבוֹת.

לחן: עממי

לֹא גִּבּוֹר וָלֹא בֶּן חַיִל

אֶתְגַּנֵּב בְּסֵתֶר לַיִל

עִם סִפּוּר קָרוּשׁ עַל לֶחִי

וְנִגּוּן תָּשׁוּשׁ מִבֶּכִי.

אִמִּי כָּרְעָה אוֹתִי לָלֶדֶת

בִּשְׂדוֹת הָאָרֶץ הַחוֹרֶגֶת,

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים הִיא נָחָה

וַאֲנִי פָּנַי מִזְרָחָה.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן

אֶת הַזֶּמֶר

אֶת הַשִּׁיר מִשָּׁם.

הוּא תָּמִיד חוֹזֵר,

בֶּן בַּיִת וּמַמְזֵר.

אָדֹם, אָדֹם, אָדֹם

לִבּוֹ מִיַּיִן וְדָם.

דַּם הַלֵּב, דַּם הַשַּׁלֶּכֶת

אֵיבָרַי כְּבֵדִים מִלֶּכֶת.

אַל תַּרְפּוּ כִּנּוֹר וָקֶשֶׁת,

גַּם הַנֶּפֶשׁ מִתְרוֹשֶׁשֶׁת.

בַּאֲבִיב דְּרָכִים יַגְלִידוּ

רַק הַזֶּמֶר עֵד יָחִיד הוּא.

אַל נָא תַּרְפּוּ כִּנּוֹר וָקֶשֶׁת

אֶתְכֶם הוֹתִירוּ לִי לָרֶשֶׁת.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן…

וּכְשֶׁהַשָּׁעָה תַּגִּיעַ

לְהֵאָסֵף אֶל הָרָקִיעַ,

מְרֻפָּט כְּמוֹ שֶׁהִנֵנִי

אֶל שָׁמֶיךָ תִּקָּחֵנִי.

וַאֲנִי אֶשְׁכַּב בְּלִי פַּחַד

עַל עָנָן קַל כְּמִטְפַּחַת,

מִשָּׁם אֲנִי אַשְׁקִיף בְּנַחַת

עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

אֲנַגֵּנָה בְּכִנּוֹר יָשָׁן

אֶת הַזֶּמֶר

אֶת הַשִּׁיר מִשָּׁם.

הוּא תָּמִיד חוֹזֵר,

בֶּן בַּיִת וּמַמְזֵר.

אָדֹם, אָדֹם, אָדֹם

לִבּוֹ מִיַּיִן וְדָם.

לחן: יובל דור ומיקי גבריאלוב

הַגַּג עֲדַיִן לֹא מְתֻקָּן

הַצֶּבַע עַל הַקִּיר מִתְקַלֵּף

הָרַדְיוֹ מִשְׁתַּעֵל וְהַבֶּרֶז דּוֹלֵף.

שָׁלשׁ נוּרוֹת שְׂרוּפוֹת בַּמִּטְבָּח

הַפְּקָק קוֹפֵץ וְהַתְּרִיס לֹא נִפְתָּח

עַל הַמָּסָךְ שׁוֹאֵג בֶּן אָדָם מְקֻפָּח.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

אָמַר לִי, לָמָּה לֹא נְדַבֵּר?

הִתְחַלְתִּי עַל עַצְמִי לְסַפֵּר

אֲבָל מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא מְמַהֵר…

נִבְהַלְתִּי מֵהַדּוֹ"ח הַשְּׁנָתִי

עָרְכוּ מִשְׁאָל וְדִלְּגוּ עַל כְּתָבְתִּי

וְאֵיךְ, וְאֵיךְ יָדְעוּ שָׁם מַה דַּעְתִּי?

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת חִכִּיתִי בַּתּוֹר

מִסָּבִיב כֻּלָּם נִדְחֲקוּ

דִּבַּרְתִּי בְּנִימוּס, אֲבָל הֵם צָחֲקוּ.

צִלְצַלְתִּי לְךָ, עָנָה לִי קוֹל זָר

“הַקַּו בֵּינְתַיִם לֹא מְחֻבָּר”

רִחַמְתִּי עַל עַצְמִי וְגַם זֶה לֹא עָזַר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

יָצָאתִי לְטַיֵּל לְתֻמִּי

נָסַעְתִּי בַּמְּהִירוּת הַתִּקְנִית

שָׁמַעְתִּי צְעָקוֹת וּצְפִירַת מְכוֹנִית.

אֶגְרוֹף הוּטַח בִּפְנֵי הַצִּבּוּר

וְעוֹד שָׁמְרוּ שָׁם עַל שְׁלוֹם הַדִּבּוּר,

נַיֶּדֶת מִשְׁטָרָה וְנַיֶּדֶת שִׁדּוּר.

מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?!

אוּלַי כָּל זֶה קוֹרֶה לִי בִּגְלָלִי.

לחן: ירוסלב יעקובוביץ'

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה מַה שֶּׁלִּבִּי מְבַשֵּׂר לִי,

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי קְצָת מִמַּה שֶּׁחָסֵר לִי.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה מַה שֶּׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת,

עוֹד תִּהְיֶה לִי

תִּהְיֶה לִי אַהֲבָה לֹא הוֹרֶסֶת.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי הַמֶּרְחָק שֶׁחָצִיתִי,

עוֹד יִהְיֶה לִי

יִהְיֶה לִי דַּוְקָא מַה שֶּׁרָצִיתִי.

לָמָּה לֹא, תַּגִּיד לִי, לָמָּה לֹא

בִּשְׁבִילִי וְגַם בִּשְׁבִילוֹ.

יוֹם אֶחָד אֶלְמַד דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם

יוֹם אֶחָד אָרוּץ וָלֹא אֶמְעַד.

יוֹם אֶחָד תַּבִּיט בִּי פַּעֲמַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹּא אֶפְחַד.

יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם

וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד.