מַסָּעוֹת מֻפְלָאִים בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, מַסְעוֹת־קְרָב וְהַרְפַּתְקוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן

כְּפִי שֶׁנָּהַג לְסַפֵּר עַל כּוֹס יַיִן בְּחוּג יְדִידָיו.

הַרְפַּתְקוֹת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בַּיַּבָּשָׁה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הַמַּסָּע לְאַרְצוֹת הַקֹּר

יָצָאתִי מִבֵּיתִי לְמַסְעוֹתַי בְּרוּסְיָה בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, כִּי שִׁעַרְתִּי בְּצֶדֶק שֶׁהַצִּנָּה וְהַשֶּׁלֶג יְשַׁפְּרוּ אֶת הַדְּרָכִים בִּמְחוֹזוֹת הַצָּפוֹן שֶׁל גֶּרְמַנְיָה, בְּפּוֹלִין בְּקוּרְלַאנְד וּבְלִיווּלַאנְד.¹ לְדִבְרֵי כָּל הַנּוֹסְעִים, דְּרָכִים אֵלוּ מְשֻׁבָּשׁוֹת אֲפִלּוּ מֵהַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל מִקְדַּשׁ־הַמִּדּוֹת־הַטּוֹבוֹת. הַצִּנָּה וְהַשֶּׁלֶג יוֹעִילוּ לָהֶן בְּוַדַּאי, לְלֹא הוֹצָאוֹת מְיֻחָדוֹת, יוֹתֵר מִשֶּׁיּוֹעִילוּ הַמֶּמְשָׁלוֹת הַדּוֹאֲגוֹת וְהַמְהֻלָּלוֹת שֶׁל מְדִינוֹת אֵלוּ. יָצָאתִי בִּרְכִיבָה, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הַנְּסִיעָה הַנּוֹחָה בְּיוֹתֵר, אִם אָמְנָם הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ רְאוּיִים לִשְׁמָם. בִּנְסִיעָה כָּזוֹ אֵין סַכָּנָה שֶׁתַּגִּיעַ לִידֵי רִיב וְדוּ־קְרָב עִם מְנַהֵל גֶּרְמַנִּי אָדִיב שֶׁל שֵׁרוּת־מֶרְכְּבוֹת־דֹּאַר; וְהָרַכָּב הַצָּמֵא שֶׁלּוֹ לֹא יִגְרֹר אוֹתְךָ אֶל כָּל פֻּנְדָּק בַּדֶּרֶךְ. אֲבָל לְבוּשִׁי הָיָה קַל וְהֵצִיק לִי מְאֹד כְּכָל שֶׁהִרְחַקְתִּי צָפוֹנָה־מִזְרָחָה.

עַל נְקַלָּה נוּכַל אֵפוֹא לְשַׁעֵר אֶת הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁשָּׁכַב בְּמֶזֶג־אֲוִיר כֹּה קָשֶׁה, בְּאֵזוֹר הָאַקְלִים הַמַּחֲמִיר בְּיוֹתֵר, בְּשָׂדֶה שׁוֹמֵם, הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־מִזְרָחִית, הַ“נּוֹרְד אוֹסְט”, צָלְפָה בּוֹ, וְהוּא שָׁכַב חֲסַר־יֶשַׁע וְרָעַד, וּמַלְבּוּשׁוֹ הִסְפִּיק בְּקשִׁי לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמָּיו.

בְּכָל לִבִּי רִחַמְתִּי עַל הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל עַצְמוֹתַי קָפְאוּ, הֵטַלְתִּי אֶת מְעִילִי עָלָיו. יָצְאָה בַּת־קוֹל, שֶׁיָּדְעָה לְהוֹקִיר מַעֲשֵׂה־אַהֲבָה זֶה שֶׁלִּי, וְאָמְרָה:

“יִקַּח אוֹתִי הַשֵּׁד, בְּנִי, אִם לֹא תִּזְכֶּה לִגְמוּל עַל מַעֲשֶׂה זֶה!”

שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בְּרָצוֹן וְהִמְשַׁכְתִּי לִרְכֹּב, עַד שֶׁיָּרְדוּ עָלַי לַיְלָה וַחֲשֵׁכָה. מִסָּבִיב לֹא נִרְאָה וְאַף לֹא נִשְׁמַע כָּל כְּפָר. הָאֲדָמָה נִתְכַּסְּתָה שֶׁלֶג, וְלֹא רָאִיתִי דֶּרֶךְ אוֹ שְׁבִיל.

כְּשֶׁעָיַפְתִּי מֵרְכִיבָה, יָרַדְתִּי מֵהַסּוּס וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ אֶל מוֹט־עֵץ מְחֻדָּד, שֶׁבָּלַט מֵהַשֶּׁלֶג. לְמַעַן בִּטְחוֹנִי שַׂמְתִּי אֶת אֶקְדָּחִי בְּבֵית־שֶׁחְיִי, שָׁכַבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג בְּקִרְבַת מָקוֹם, וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה כֹּה עֲמֻקָּה, עַד שֶׁלֹּא נִפְקְחוּ עֵינַי אֶלָּא עִם אוֹרוֹ הַמָּלֵא שֶׁל הַיּוֹם. מָה רַבָּה הָיְתָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, כְּשֶׁגִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב בְּאֶמְצַע כְּפָר, בַּחֲצַר הַכְּנֵסִיָּה. תְּחִלָּה לֹא רָאִיתִי אֶת סוּסִי. כַּעֲבֹר רֶגַע קַל שָׁמַעְתִּי אֶת צְנִיפָתוֹ, מַגִּיעָה אֵלַי מִלְּמַעְלָה. נָשָׂאתִי עֵינַי, וְגִלִּיתִי אוֹתוֹ תָּלוּי בְּאַפְסָר עַל הַצְּלָב שֶׁבְּרֹאשׁ צְרִיחַ־הַכְּנֵסִיָּה. הֲבִינוֹתִי כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר. בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם נֶעֱרַם הַשֶּׁלֶג וְכִסָּה אֶת הַכְּפָר כֻּלּוֹ. בְּבַת־אַחַת נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג־הָאֲוִיר. בְּעוֹדִי יָשֵׁן הָיָה הַשֶּׁלֶג מַפְשִׁיר וְשׁוֹקֵעַ, וְגַם אֲנִי שָׁקַעְתִּי עִמּוֹ לְאַט־לְאַט. מוֹט־הָעֵץ הַמְחֻדָּד שֶׁבָּלַט מֵהַשֶּׁלֶג אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי כְּגֶזַע שָׁבוּר שֶׁל עֵץ צָעִיר, הָיָה הַצְּלָב שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה, וְאוּלַי הַשַּׁבְשֶׁבֶת שֶׁבְּרֹאשׁ הַצְּרִיחַ.

בְּלִי לְהַרְהֵר הַרְבֵּה, טָעַנְתִּי אֶחָד מֵאֶקְדָּחַי, יָרִיתִי בָּאַפְסָר, וְכָךְ לְמַזָּלִי שָׁב אֵלַי הַסּוּס, וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי בַּמַּסָּע.

מֵעַתָּה הָיָה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה עַד שֶׁבָּאתִי לְרוּסְיָה, שֶׁבָּהּ אֵין נוֹהֲגִים לִרְכֹּב עַל סוּס בַּחֹרֶף. לְפִי הָעִקָּרוֹן הַמְקֻבָּל עָלַי תָּמִיד, לִנְהֹג כְּמִנְהַג־הַמָּקוֹם, הִשַּׂגְתִּי מִזְחֶלֶת קַלָּה לְסוּס אֶחָד וּפָנִיתִי בְּרוּחַ עַלִּיזָה לְעֵבֶר פֶּטֶרְבּוּרְג. כְּבָר אֵינִי זוֹכֵר בָּרוּר הַאִם הָיָה הַדָּבָר בְּאֶסְטְלַאנְד אוֹ בְּאִינְגֶרְמַנְלַאנְד², אֲבָל עוֹדֶנִּי זוֹכֵר, כִּי בְּיַעַר־אֵימִים עָבֹת הִבְחַנְתִּי בִּזְאֵב מַחֲרִיד, הָרוֹדֵף אַחֲרַי בְּכָל הַמְּהִירוּת שֶׁל חַיָּה, שֶׁהֻרְעֲבָה בַּחֹרֶף עַד טֵרוּף. הוּא הִשִּׂיג אוֹתִי מִיָּד, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לְהִמָּלֵט מִפָּנָיו. בִּתְנוּעָה מוּכָנִית הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל רִצְפַּת הַמִּזְחֶלֶת, וְהִנַּחְתִּי לְסוּסִי לִפְעֹל עַל דַּעַת עַצְמוֹ לְטוֹבַת שְׁנֵינוּ. מִיָּד קָרָה דָּבָר שֶׁאָמְנָם שִׁעַרְתִּי אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לוֹ. הַזְּאֵב לֹא הִתְעַנְיֵן כְּלָל בְּאִישִׁיּוּתִי הַצְּנוּעָה, אֶלָּא קָפַץ מֵעָלַי, הִסְתָּעֵר בְּזַעַם עַל הַסּוּס, קָרַע בְּבַת־אַחַת אֶת כָּל עַכּוּזוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן וּבָלַע אוֹתוֹ, וְאִלּוּ הַסּוּס דָּהַר עַתָּה מַהֵר יוֹתֵר מֵרֹב אֵימָה וּכְאֵב. לְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי בְּשָׁלוֹם, בְּלִי שֶׁהַזְּאֵב הִבְחִין בִּי, נָשָׂאתִי רֹאשִׁי אַט־אַט וְנוֹכַחְתִּי בְּאֵימָה, כִּי הַטּוֹרֵף רִטֵּשׁ אֶת קִרְבֵי־הַסּוּס וְחָדַר עָמֹק לְתוֹכוֹ. וּכְשֶׁכְּבָר הִתְקַדֵּם הַרְבֵּה בְּתוֹךְ גּוּף הַבְּהֵמָה, הֲבִינוֹתִי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּתְּנָה לִי, וְהִתְחַלְתִּי לְהַצְלִיף נִמְרָצוֹת עַל עַכּוּזוֹ. הַתְקָפַת־פֶּתַע זוֹ עַל הַזְּאֵב, כְּשֶׁהוּא תָּקוּעַ עָמֹק בְּעוֹרוֹ שֶׁל הַסּוּס כִּבְתוֹךְ נַרְתִּיק, הֵבִיאָה עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל. הוּא חָתַר קָדִימָה בְּכָל כֹּחוֹ, בָּלַע אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ שֶׁל הַסּוּס, עַד שֶׁעוֹרוֹ נָשַׁר. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: בִּמְקוֹם הַסּוּס הָיָה רָתוּם עַתָּה הַזְּאֵב. וְאִלּוּ אֲנִי, לֹא חָדַלְתִּי מִלְּהַצְלִיף בּוֹ. כָּךְ הִגַּעְנוּ בִּדְהִירָה מְלֵאָה, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, אֶל פֶּטֶרְבּוּרְג, בְּנִגּוּד גָּמוּר לְצִפִּיּוֹתֵינוּ, שֶׁלִּי וְשֶׁל הַזְּאֵב, וּלְתִמְהוֹנָם הָרַב שֶׁל כָּל הַצּוֹפִים בָּנוּ.

לֹא אֲשַׁעְמֵם אֶתְכֶם, רַבּוֹתַי, בְּפִטְפּוּטִים עַל חֻקַּת־רוּסְיָה, עַל הָאֳמָנֻיּוֹת, הַמַּדָּעִים וּשְׁאָר נִפְלָאוֹת שֶׁל עִיר־הַבִּירָה הַנֶּהֱדֶרֶת הַזֹּאת שֶׁל רוּסְיָה. וּבְוַדַּאי לֹא אֲבַדֵּר אֶתְכֶם בְּסִפּוּרִים עַל כָּל תְּכָכֵי הַחֶבְרָה וְהַרְפַּתְקוֹתֶיהָ הָעַלִּיזוֹת, וְעַל כָּךְ שֶׁעֲקֶרֶת־הַבַּיִת מַקְבִּילָה פְּנֵי כָּל אוֹרֵחַ בְּווֹדְקָה וּבִנְשִׁיקָה מְצַלְצֶלֶת. אֲסַפֵּר עַל נוֹשְׂאִים גְּדוֹלִים וְנֶאֱצָלִים יוֹתֵר הַקְּרוֹבִים לְלִבְּכֶם, עַל סוּסִים וּכְלָבִים, אֲשֶׁר תָּמִיד רָחַשְׁתִּי לָהֶם יְדִידוּת רַבָּה. כֵּן אֲסַפֵּר עַל שׁוּעָלִים, זְאֵבִים וְדֻבִּים וְעַל חַיּוֹת־בָּר אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר רוּסְיָה מְשֻׁפַּעַת בָּהֶן יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וְאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן, אֲסַפֵּר עַל מְסִבּוֹת עַלִּיזוֹת, תַּרְגִּילֵי פָּרָשִׁים וּמַעֲשִׂים רְאוּיִים לְשֶׁבַח, הַהוֹלְמִים אֶת הָאָצִיל יוֹתֵר מִקְּצָת לָטִינִית וִיוָנִית עֲבֵשׁוֹת, אוֹ מִכָּל הַהֲבָלִים הַמְבֻשָּׂמִים, הַתִּלְיוֹנִים וּמַעֲשֵׂי־הַמֻּקְיוֹן שֶׁל צָרְפָתִים יְפֵי־נֶפֶשׁ וְחוֹבְשֵׁי פֵּאוֹת.

מִכֵּיוָן שֶׁחָלַף זְמַן־מָה עַד שֶׁהֻרְשֵׁיתִי לְהִצְטָרֵף לַצָּבָא, זָכִיתִי בָּחֳדָשִׁים אֲחָדִים שֶׁל חֵרוּת וּפְנַאי, וְנִתַּן לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְמַנִּי וּבְכַסְפִּי בַּדֶּרֶךְ הָאֲצִילָה בְּיוֹתֵר. לֵילוֹת אֲחָדִים בִּלִּיתִי בְּמִשְׂחַק־קְלָפִים, וְלֵילוֹת רַבִּים – לְקוֹל צִלְצוּלָן שֶׁל כּוֹסוֹת־יַיִן מְלֵאוֹת. צִנַּת הָאָרֶץ וּמִנְהֲגֵי הָאֻמָּה הָרוּסִית הֶעֱנִיקוּ לַיַּיִן מַעֲמָד גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בַּחֶבְרָה, מֵהַמַּעֲמָד שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּגֶרְמַנְיָה הַמְפֻכַּחַת שֶׁלָּנוּ. וְאָכֵן, גִּלִּיתִי שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים, הָרְאוּיִים לְהֵחָשֵׁב רַבֵּי־אֳמָּנִים בָּאֳמָנוּת־הַסְּבִיאָה הָאֲצִילָה. אַךְ כָּל אֵלֶּה הָיוּ חוֹבְבָנִים עֲלוּבִים לְעֻמַּת אַלּוּף אֶחָד, לְבֶן־זָקָן וְשָׁחוּם כִּנְחשֶׁת, שֶׁסָּעַד אִתָּנוּ אֶל שֻׁלְחָן מְשֻׁתָּף בַּמִּסְעָדָה. לְאָדוֹן קָשִׁישׁ זֶה אָבְדָה בַּמִּלְחָמָה עִם הַטּוּרְקִים הַמַּחֲצִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל גֻּלְגָּלְתּוֹ. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן אָדָם זָר לַחֲבוּרָתֵנוּ, הָיָה הַקָּשִׁישׁ מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ בְּגִלּוּי־לֵב מְנֻמָּס בְּיוֹתֵר עַל שֶׁהוּא נֶאֱלָץ לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן. בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, נוֹהֵג הָיָה לְהָרִיק אֶל קִרְבּוֹ בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים שֶׁל יֵין־שָׂרָף, וּלְסַיֵּם כָּרָגִיל בְּבַקְבּוּק עָרָאק, אוֹ לַחֲזֹר עַל כָּל הַסִּדְרָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת, הַכֹּל לְפִי הַנְּסִבּוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא רָאִינוּ בּוֹ מֵעוֹלָם סִימָנֵי הִשְׁתַּכְּרוּת.

נִבְצָר מִכֶּם לְהַאֲמִין בְּכָךְ, רַבּוֹתַי. סָלַחְתִּי לָכֶם. הַדָּבָר נִשְׂגָּב גַּם מִבִּינָתִי. זְמַן רַב לֹא יָדַעְתִּי גַּם אֲנִי לְהַסְבִּיר לְעַצְמִי אֶת הָעֻבְדָּה, עַד שֶׁמָּצָאתִי בְּמִקְרֶה אֶת פִּתְרוֹנָהּ: מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הָאַלּוּף מֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ. תְּכוּפוֹת הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ, אַךְ לֹא רָאִיתִי כָּל רַע בְּמַעֲשֶׂה זֶה. טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁמִּצְחוֹ נִתְלַהֵט, וּמוּבָן גַּם שֶׁהוּא מְאַוְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ. אַךְ לְבַסּוֹף רָאִיתִי, שֶׁעִם מִגְבַּעְתּוֹ הוּא מֵרִים גַּם לוּחִית־כֶּסֶף הַצְּמוּדָה לָהּ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת כִּסּוּי לְמֹחוֹ, בִּמְקוֹם חֵלֶק־הַגֻּלְגֹּלֶת הֶחָסֵר. עִם הֲרָמַת הַלּוּחִית, הִתְאַדּוּ הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים שֶׁשָּׁתָה בַּעֲנֶנֶת קַלָּה.

כָּךְ נִפְתְּרָה הַחִדָּה בְּבַת־אַחַת. עֶרֶב אֶחָד סִפַּרְתִּי זֹאת לְכַמָּה יְדִידִים טוֹבִים וְהִתְנַדַּבְתִּי לְהוֹכִיחַ אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי נִסּוּי. עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הָאַלּוּף, מִקְטַרְתִּי בְּיָדִי, וּכְשֶׁהֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, הִדְלַקְתִּי בְּעֶזְרַת פִּסַּת נְיָר אֶת הָאֵדִים הָעוֹלִים, וְכָךְ נִתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ חִזָּיוֹן יָפֶה. כְּהֶרֶף־עַיִן הָפַכְתִּי אֶת עַמּוּד־הֶעָנָן שֶׁמֵּעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל גִּבּוֹרֵנוּ לְעַמּוּד־אֵשׁ. מִקְצָתָם שֶׁל הָאֵדִים, שֶׁנִּסְפְּגוּ בַּמִּגְבַּעַת הַשְּׂעִירָה, דָּלְקוּ בְּאוֹר כָּחֹל יְפֵהפֶה שֶׁל הִלָּה יָפָה מִכָּל הִלָּה שֶׁעִטְּרָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל בַּקְּדוֹשִׁים. הַנִּסּוּי שֶׁלִּי לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הָאַלּוּף, אַךְ לֹא הִרְגִּיז אוֹתוֹ כְּלָל, וְהוּא הִרְשָׁה לָנוּ לַחֲזֹר פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל הַנִּסּוּי, שֶׁשִּׁוָּה לוֹ מַרְאֶה כֹּה נִשְׂגָּב.

פֶּרֶק שֵׁנִי: סִפּוּרֵי צַיִד מֻפְלָאִים

אֲנִי פּוֹסֵחַ עַל כַּמָּה אֵרוּעִים עַלִּיזִים, שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ בִּנְסִבּוֹת דּוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְצוֹנִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרֵי־צַיִד שׁוֹנִים, הַנִּרְאֵים לִי מֻפְלָאִים וּמְעַנְיְנִים יוֹתֵר. עַל נְקַלָּה תְּשַׁעֲרוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁהֶעֱדַפְתִּי תָּמִיד לְהִתְחַבֵּר עִם יְדִידִים אַמִּיצִים, שֶׁיָּדְעוּ לְהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֵזוֹר־יְעָרוֹת נִרְחָב וּפָתוּחַ. הַחִדּוּשִׁים בְּבִלּוּי שְׁעוֹת־הַפְּנַאי, שֶׁזִּמֵּן לִי הַצַּיִד, וְהַמַּזָּל הַמֻּפְלָא שֶׁהֵאִיר לִי פָּנִים בְּכָל תַּעֲלוּל, מַעֲנִיקִים לִי עַד הַיּוֹם אֶת זִכְרוֹנוֹתַי הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר.

בֹּקֶר אֶחָד, רָאִיתִי מִבַּעַד לְחַלּוֹן חֲדַר־הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי נָהָר גָּדוֹל בְּקִרְבַת מָקוֹם, וּבַרְוָזֵי־בָּר מְכַסִּים אֶת מֵימָיו. כְּהֶרֶף־עַיִן תָּפַסְתִּי בָּרוֹבֶה שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה וְדָהַרְתִּי בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת בִּמְהִירוּת כֹּה פְּרוּעָה, עַד שֶׁהָלַמְתִּי בְּמִצְחִי בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח. אֵשׁ וְנִיצוֹצוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינַי, אַךְ הַכְּאֵב לֹא עָצַר בַּעֲדִי. חִישׁ־מַהֵר תָּפַסְתִּי עֶמְדַּת־יְרִיָּה. אֲבָל כְּשֶׁדָּרַכְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, נוֹכַחְתִּי לְצַעֲרִי הָרַב, כִּי מֵעָצְמַת הַחֲבָטָה בִּמְזוּזַת־הַפֶּתַח, נָשְׁרָה הָאֶבֶן הַמַּצִּיתָה מִן הַנּוֹקֵר. מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? חָלִילָה לִי לְהַחְמִיץ שְׁנִיָּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל נִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶּׁקָּרָה לְעֵינַי לִפְנֵי רֶגַע קַל. פָּתַחְתִּי אֶת בֵּית־הַבְּלִיעָה, כִּוַּנְתִּי אֶת הַקָּנֶה אֶל הָעוֹפוֹת וְהָלַמְתִּי בְּאֶגְרוֹפִי מֵעַל לְעֵינַי. הַמַּכָּה הָעַזָּה שׁוּב הֵעִיפָה נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי, אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה נִצַּת, הַיְרִיָּה פָּגְעָה בַּחֲמִשָּׁה זוּגוֹת בַּרְוָזִים, בְּאַרְבָּעָה אֲדֻמֵּי־צַוָּאר, וּבְזוּג תַּרְנגֹולֹות־מַיִם. הַתּוּשִׁיָּה הִיא נֶפֶשׁ הַגְּבוּרָה. תְּכוּפוֹת נִצָּלִים חַיָּלִים וְיוֹרְדֵי־יָם בִּזְכוּת הַתּוּשִׁיָּה, וּבְמִדָּה לֹא פְּחוּתָה הִיא מְזַכָּה אֶת הַצַּיָּד בְּמַזָּלוֹ הַטּוֹב.

יוֹם אֶחָד רָאִיתִי בַּאֲגַם שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו תּוֹךְ מַסַּע־צַיִד, כַּמָּה עַשְׂרוֹת אֲוָזֵי־בָּר שָׁטִים בִּמְפֻזָר, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם רַב מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לָצוּד בִּירִיָּה אַחַת יוֹתֵר מִבַּרְוָז אֶחָד. לְרֹעַ הַמַּזָּל הָיָה בְּרוֹבִי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הָאַחֲרוֹן. מְאֹד רָצִיתִי לָצוּד אֶת כֻּלָּם, מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי לְאָרֵחַ בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים בְּבֵיתִי יְדִידִים וּמַכָּרִים רַבִּים. וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי בְּנֶתַח קָטָן שֶׁל בְּשַׂר־חֲזִיר, שֶׁנִּשְׁאַר בְּתַרְמִילִי מֵהַצֵּדָה־לַדֶּרֶךְ. פֵּרַקְתִּי חֶבֶל לְאַרְבַּעַת פְּתִילָיו וְקָשַׁרְתִּי אוֹתָם זֶה לָזֶה, וְכָךְ נִתְאָרֵךְ הַחֶבֶל פִּי־אַרְבָּעָה. קָשַׁרְתִּי אֶל רֹאשׁוֹ אֶת נֶתַח־הַבָּשַָׂר הַחֲלַקְלַק. עַתָּה הִסְתַּתַּרְתִּי בֵּין קְנֵי־הָאַגְמוֹן בַּחוֹף, הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפִּתָּיוֹן לַמַּיִם וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת אֶת הַבַּרְוָז הַקָּרוֹב אֵלַי שָׁט וּבוֹלֵעַ אוֹתוֹ. שְׁאָר הַבַּרְוָזִים נֶחְפְּזוּ לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם. נֶתַח־הַבָּשָׂר הַחֲלַקְלַק חָמַק מִיָּד בִּמְעִי הָעוֹף וְיָצָא מֵאֲחוֹרָיו בְּלִי שֶׁנִּפְגַּע. מִיָּד בָּלַע אוֹתוֹ עוֹד בַּרְוָז, וְכָךְ בָּלְעוּ אוֹתוֹ שְׁאָר הַבַּרְוָזִים, וְהַחֶבֶל לֹא נִקְרַע. עַתָּה הָיוּ הַבַּרְוָזִים מֻשְׁחָלִים עַל הַחֶבֶל כִּפְנִינִים בְּמַחֲרֹזֶת. בְּעֹנֶג מָשִׁיתִי אוֹתָם מֵהַמַּיִם, עָטַפְתִּי בַּחֶבֶל הַזֶּה אֶת גּוּפִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.

אוּלָם בֵּיתִי הָיָה מְרֻחָק וּמַשָּׂא הַבַּרְוָזִים הָיָה כָּבֵד עָלַי, וְעַל כֵּן הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁצַּדְתִּי כֹּה רַבִּים. אֶלָּא שֶׁעַתָּה אֵרַע לִי מִקְרֶה נָדִיר, שֶׁגָּרַם לִי בְּרֵאשִׁיתוֹ מְבוּכָה רַבָּה. כָּל הַבַּרְוָזִים הָיוּ עֲדַיִן חַיִּים, לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשְׁשׁוּ מֵהַתַּדְהֵמָה, הִתְחִילוּ לִטְפֹּחַ בְּכַנְפֵיהֶם בְּעָצְמָה רַבָּה, הִמְרִיאוּ וְהֶעֱלוּ אוֹתִי לָאֲוִיר. רַבִּים הָיוּ מְאַבְּדִים עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם בְּמַצָּב זֶה. וְאִלּוּ אֲנִי נִצַּלְתִּי אֶת הַמִּקְרֶה לְטוֹבָתִי כְּיַד יְכָלְתִּי, נִפְנַפְתִּי בְּשׁוּלֵי מִקְטָרְנִי הָאָרֹךְ, וְהֵם שִׁמְּשׁוּ לִי הֲגָאִים וְכִוְּנוּ אֶת הַמָּעוֹף לְעֵבֶר בֵּיתִי. כְּשֶׁרִחַפְתִּי מֵעַל בֵּיתִי וְרָצִיתִי לִנְחֹת בְּלִי לְהִפָּגַע, מָלַקְתִּי רֹאשָׁם שֶׁל הַבַּרְוָזִים בָּזֶה אַחַר זֶה, וְצָנַחְתִּי הַיְשֵׁר דֶּרֶךְ אֲרֻבַּת הַבַּיִת אֶל תַּנּוּר־הַמִּטְבָּח, שֶׁלְּמַרְבֶּה הַמַּזָּל עוֹד לֹא דָּלְקָה בּוֹ אֵשׁ. גָּדוֹל הָיָה פַּחְדּוֹ שֶׁל טַבָּחִי וְרַבָּה תַּדְהֵמָתוֹ.

מִקְרֶה דּוֹמֶה קָרָה לִי עִם לַהֲקַת חָגְלוֹת. יָצָאתִי לְנַסּוֹת רוֹבֶה חָדָשׁ, וּכְבָר יָרִיתִי אֶת הַמְּלַאי הַקָּטָן שֶׁל כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת שֶׁלָּקַחְתִּי עִמִּי. בְּמַפְתִּיעַ נִתְגַּלְּתָה לְעֵינַי לַהֲקַת חָגְלוֹת. הַמִּשְׁאָלָה לִרְאוֹת כַּמָּה מֵהֶן בָּעֶרֶב עַל שֻׁלְחָנִי, הֶעֶלְתָה עַל דַּעְתִּי תַּחְבּוּלָה, שֶׁבִּשְׁעַת מְצוּקָה תּוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, רַבּוֹתַי, בְּהֵן צִדְקִי. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת מְקוֹם נְחִיתָתָן שֶׁל הַחָגְלוֹת, טָעַנְתִּי בִּזְרִיזוּת אֲבַק־שְׂרֵפָה, אַךְ בִּמְקוֹם כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדִי, תָּחַבְתִּי לַקָּנֶה אֶת מַקֵּל־הַטְּעִינָה, שֶׁאֶת קָצֵהוּ הִשְׁחַזְתִּי בְּחִפָּזוֹן כְּכָל שֶׁהִצְלַחְתִּי. עַתָּה קָרַסְתִּי אֶל הַחָגְלוֹת וּכְשֶׁהֵן הִתְעוֹפְפוּ יָרִיתִי, וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת שֶׁבַע מֵהֶן מֻשְׁחָלוֹת עַל מַקֵּל־הַטְּעִינָה שֶׁלִּי, מִשְׁתּוֹמְמוֹת בְּוַדַּאי כֵּיצַד הִגִּיעוּ כֹּה מַהֵר אֶל הַשַּׁפּוּד, וְצוֹנְחוֹת לְאַט בְּמֶרְחַק־מָה. כָּאָמוּר, חַיָּב אָדָם לָדַעַת לָעוּץ עֵצָה לְעַצְמוֹ.

בְּפַעַם אַחֶרֶת נִתְקַלְתִּי בְּיַעַר גָּדוֹל בְּרוּסְיָה, בְּשׁוּעָל שָׁחוֹר, יָפֶה לְהַפְלִיא. לְנַקֵּב אֶת פַּרְוָתוֹ הַיְקָרָה בְּקָלִיעַ אוֹ בְּכַדּוּר־צַיִד, הֲרֵי זֶה לִגְרֹם נֵזֶק שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה. מַר שׁוּעָל עָמַד צָמוּד לָעֵץ. שָׁלַפְתִּי אֶת הַכַּדּוּר מֵהַקָּנֶה, תָּחַבְתִּי בּוֹ מַסְמֵר גָּדוֹל, יָרִיתִי וְכֹה הֵיטַבְתִּי לִקְלֹעַ, עַד שֶׁמִּסְמַרְתִּי אֶת זְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל אֶל הָעֵץ. עַתָּה קָרַבְתִּי אֵלָיו לְאַט־לְאַט, חָתַכְתִּי בְּסַכִּין־הַצַּיָּדִים שְׁתִי־וָעֵרֶב בְּפָנָיו, וְהִצְלַפְתִּי בּוֹ בְּשׁוֹט, עַד שֶׁנֶּחְלַץ מֵעוֹרוֹ וְנִמְלַט, וּבְחֶלְקִי נָפְלוּ עֹנֶג אֲמִתִּי וָפֶלֶא.

פְּעָמִים רַבּוֹת מְתַקְּנִים הַמִּקְרֶה וְהַמַּזָּל שְׁגִיאָה שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ בָּהּ. וְאָכֵן, נִזְדַּמְּנָה לִי דֻּגְמָה שֶׁל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּמַעֲבֶה הַיַּעַר בְּגוּר חֲזִירֵי־בָּר וּבְאִמּוֹ שֶׁדִּשְׁדְּשָׁה אַחֲרָיו, יָרִיתִי וְהֶחְטֵאתִי. הַגּוּר נִמְלַט מִיָּד וְאִלּוּ אִמּוֹ עָמְדָה לְלֹא תְּנוּעָה, כְּאִלּוּ דָּבְקוּ רַגְלֶיהָ בָּאֲדָמָה. כְּשֶׁקָרַבְתִּי אֶל חֲזִירַת־הַבָּר, גִּלִּיתִי שֶׁהִיא עִוֶּרֶת וּבְזַרְבּוּבָהּ קְצֵה הַזָּנָב שֶׁל בְּנָהּ, שֶׁכֵּן הוֹלִיךְ אוֹתָהּ כְּמִצְוַת כִּבּוּד־הָאֵם. הַקָּלִיעַ שֶׁלִּי חָלַף בֵּין שְׁנֵיהֶם, פָּגַע בִּזְנַב הַגּוּר, קָרַע אֶת הַחוּט־הַמּוֹבִיל, וְהָאֵם לוֹעֶסֶת עֲדַיִן אֶת שְׁאֵרִית הַזָּנָב שֶׁבְּפִיהָ. מִשֶּׁהִפְסִיק הַמַּנְחֶה שֶׁלָּהּ לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ קָדִימָה, נֶעֶצְרָה וְעָמְדָה. תָּפַסְתִּי בְּפִסַּת הַזָּנָב הַבּוֹלֶטֶת מִזַּרְבּוּב הַחֲזִירָה וּמָשַׁכְתִּי אַחֲרַי אֶת הַחַיָּה חַסְרַת־הַיֶּשַׁע, וְהֵבֵאתִי אוֹתָהּ בְּלִי קשִׁי וּלְלֹא הִתְנַגְּדוּת לַחֲצַר בֵּיתִי.

אַף שֶׁחֲזִירוֹת־הַבָּר נוֹרָאוֹת בְּפִרְאוּתָן, אַכְזָרִיִּים וּמְסֻכָּנִים בְּהַרְבֵּה הַחֲזִירִים הַזְּכָרִים. פַּעַם אַחַת נִתְקַלְתִּי בַּחֲזִיר־בָּר בַּיַּעַר, וּלְרֹעַ מַזָּלִי, לֹא הָיִיתִי מוּכָן לְהַתְקָפָה אוֹ לַהֲגָנָה. אַךְ הִסְפַּקְתִּי לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ, נָגַח בִּי הַחֲזִיר הַזּוֹעֵם בְּכָל כֹּחוֹ. אוּלָם הוּא פָּגַע בָּעֵץ וְחָטָיו נִנְעֲצוּ בּוֹ כֹּה עָמֹק, עַד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְעָקְרָם, וְכַמּוּבָן שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לִפְגֹּעַ בִּי. “הוֹ־הוֹ”, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, “עַכְשָׁו אֲלַמֵּד אוֹתְךָ לֶקַח!” תָּפַסְתִּי אֶבֶן וְהִכִּיתִי בָּהּ בְּרֹאשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּעֲצוּ הֶחָטִים עוֹד יוֹתֵר בָּעֵץ. עַתָּה הָיָה עָלָיו לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהֵבֵאתִי מֵהַכְּפָר הַסָּמוּךְ עֲגָלָה וַחֲבָלִים, כְּדֵי לִכְפּוֹת אוֹתוֹ וּלְהָבִיאוֹ לְבֵיתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם. מְלָאכָה זוֹ עָלְתָה בְּיָדִי יָפֶה.

אֵין סָפֵק שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, רַבּוֹתַי, עַל פַּטְרוֹן הַצַּיָּדִים, הוּבֶּרְטוּס הַקָּדוֹשׁ, וְכֵן עַל הַצְּבִי הַמְפֹאָר שֶׁבָּא יוֹם אֶחָד לִקְרָאתוֹ בַּיַּעַר וְנָשָׂא אֶת הַצְּלָב הַקָּדוֹשׁ בֵּין קַרְנָיו. כָּל יָמַי אֲנִי שׁוֹתֶה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַפַּטְרוֹן בְּחֶבְרָה טוֹבָה, וְאַלְפֵּי פְּעָמִים רָאִיתִי אֶת דְּמוּת הַצְּבִי מְצֻיֶּרֶת עַל קִירוֹת כְּנֵסִיּוֹת וּרְקוּמָה עַל דִּגְלֵי אַבִּירָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ. כַּיּוֹם אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר, עַל דִּבְרָתוֹ שֶׁל צַיָּד אַמִּיץ, שֶׁלֹּא הָיוּ צְבָאִים נוֹשְׂאֵי־צְלָב כָּאֵלֶּה בְּעָבָר, וְשֶׁאֵין הֵם מְצוּיִים גַּם כַּיּוֹם; אַךְ מוּטָב שֶׁאֲסַפֵּר מַה שֶּׁרָאִיתִי בְּעֵינַי.

פַּעַם אַחַת, לְאַחַר שֶׁיָּרִיתִי אֶת כָּל מְלַאי הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִּי, יָצָא לִקְרָאתִי בְּמַפְתִּיעַ צְבִי שֶׁאֵין נָאֶה מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם. הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ, כְּאִלּוּ יָדַע שֶׁשַּׂקִּיק־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִּי רֵיק. בִּמְהִירוּת טָעַנְתִּי בָּרוֹבֶה אֲבַק־שְׂרֵפָה וְשָׁפַכְתִּי לַקָּנֶה חֹפֶן חַרְצַנֵּי־דֻּבְדְּבָנִים, לְאַחַר שֶׁקָּלַפְתִּי בְּחִפָּזוֹן אֶת בְּשָׂרָם. מִטְעָן רַב זֶה יָרִיתִי הַיְשֵׁר לְבֵין קַרְנָיו. הַיְרִיָּה הִמְּמָה אוֹתוֹ וְהוּא הִתְנַדְנֵד, אֲבָל הִתְאוֹשֵׁשׁ וְנִמְלַט.

כַּעֲבֹר שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, בָּאתִי לָצוּד בַּיַּעַר הַהוּא. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! יָצָא לִקְרָאתִי צְבִי נָאֶה, וְעֵץ דֻּבְדְּבָן, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה רֶגֶל גָּבְהוֹ, בֵּין קַרְנָיו. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי בַּהַרְפַּתְקָה שֶׁלִּי אֶשְׁתָּקַד. רָאִיתִי אֵפוֹא בַּצְּבִי אֶת רְכוּשִׁי הַפְּרָטִי וְהִכְרַעְתִּי אוֹתוֹ בִּירִיָּה אַחַת. עַל יְדֵי כָּךְ זָכִיתִי בְּבַת־אַחַת בְּצָלִי וּבְרֹטֶב־דֻּבְדְּבָנִים, שֶׁכֵּן הָיָה הָעֵץ מְשֻׁפָּע בִּפְרִי, שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִיָּמַי מְעֻדָּן כְּמוֹתוֹ.

וּמִי יוֹדֵעַ, הַאִם הַצְּלָב שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵי הוּבֶּרְטוּס הַקָּדוֹשׁ בֵּין קַרְנֵי הַצְּבִי לֹא נוֹרָה לְבֵינֵיהֶן בִּידֵי צַיָּד אָדוּק, אוֹ בִּידֵי רֹאשׁ־מִנְזָר חוֹבֵב־צַיִד, אוֹ בִּשּׁוּל? הָאֲדוֹנִים הַלָּלוּ הָיוּ מְפֻרְסָמִים תָּמִיד בִּנְטִיעַת הַצְּלָב בְּכָל מָקוֹם, וּבְמִדַּת־מָה הֵם נוֹדָעִים בָּזֶה עַד הַיּוֹם. בִּשְׁעַת מְצוּקָה, הַפּוֹקֶדֶת תְּכוּפוֹת כָּל צַיָּד הָרָאוּי לִשְׁמוֹ, כְּשֶׁהַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו הִיא “לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל”, הוּא נוֹקֵט כָּל אֶמְצָעִי הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ וּמְנַסֶּה הַכֹּל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת נִקְלַעְתִּי לְמַצָּבִים כָּאֵלֶּה.

וּמַה דַּעְתְּכֶם, לְמָשָׁל, עַל מִקְרֶה זֶה: פַּעַם אַחַת, בְּיַעַר פּוֹלָנִי, אָזְלוּ לִי בְּבַת־אַחַת אוֹר־הַיּוֹם וַאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה הִסְתָּעֵר עָלַי דֹּב אָיֹם, לֹעוֹ פָּעוּר, מוּכָן לִבְלֹעַ אוֹתִי. לַשָּׁוְא חִפַּשְׂתִּי בְּחִפָּזוֹן בְּכִיסַי אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת. מָצָאתִי שְׁתֵּי אַבְנֵי־הַצָּתָה בִּלְבַד, שֶׁנָהוּג לָשֵׂאת אוֹתָן לִשְׁעַת־חֵרוּם. אַחַת מֵהֶן הֵטַלְתִּי בִּתְנוּפָה לְלֹעוֹ הַפָּעוּר, לְבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ. הַדָּבָר לֹא נָעַם לוֹ, כַּנִּרְאֶה, וְהוּא פָּנָה שְׂמֹאלָה, וְכָךְ נִתַּן לִי לְהָטִיל אֶת הָאֶבֶן הַשְּׁנִיָּה אֶל פִּתְחוֹ הָאֲחוֹרִי. כָּל זֶה הִצְלִיחַ נֶהֱדָר, מַמָּשׁ לְהַפְלִיא. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָאֶבֶן חָדְרָה מֵאָחוֹר, אֶלָּא הִתְנַגְּשָׁה בָּאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה: אֵשׁ פָּרְצָה וְהַדֹּב הִתְפּוֹצֵץ בְּקוֹל נֶפֶץ עַז.

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהֲטָלַת אֲבָנִים מוֹעִילָה גַּם בְּוִכּוּחַ בֵּין אַנְשֵׁי־הָרוּחַ. שָׁמַעְתִּי, כִּי אֶבֶן שֶׁהוּטְלָה לְוִכּוּחַ בְּסוֹפוֹ, אִם פָּגְעָה יָפֶה בָּאֶבֶן שֶׁהֵטִיל מְלֻמָּד בְּרֵאשִׁיתוֹ, כְּבָר פּוֹצְצָה יוֹתֵר מִמַּדָּעָן וּמִפִילוֹסוֹף אֶחָד, שֶׁהָיוּ נַשְׁכָנִים כְּדֻבִּים.

נָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ: אָכֵן, נִצַּלְתִּי הַפַּעַם, אַךְ אֵין לִי רָצוֹן לַחֲזֹר עַל הַתַּרְגִּיל, אוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם דֹּב כְּשֶׁאֵין בְּיָדִי אֶמְצְעֵי־מָגֵן. אַךְ אֵין זֹאת כִּי נִגְזַר עָלַי, שֶׁהַחַיּוֹת הַפִּרְאִיּוֹת וְהַמְסֻכָּנוֹת בְּיוֹתֵר יִתְקְפוּ אוֹתִי דַּוְקָא כְּשֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן, כְּאִלּוּ גִּלּוּ לָהֶן חוּשֵׁיהֶן שֶׁאֲנִי חֲסַר־מָגֵן. פַּעַם אַחַת שִׁחְרַרְתִּי אֶת הַבֹּרֶג הַמְהַדֵּק בַּנּוֹקֵר אֶת אֶבֶן־הַהַצָּתָה כְּדֵי לְהַשְׁחִיז אוֹתָהּ קְצָת, וּפִתְאֹם יָצָא לִקְרָאתִי דֹּב נוֹהֵם, מִפְלֶצֶת מַמָּשׁ. לֹא נִתַּן לִי אֶלָּא לְטַפֵּס בְּחִפָּזוֹן עַל עֵץ, וּלְהִתְכּוֹנֵן לַהֲגָנָה. לְרֹעַ הַמַּזָּל נָפַל סַכִּינִי עַל הָאֲדָמָה תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס, וְהוּא הָיָה דָּרוּשׁ לִי עַתָּה כְּדֵי לָשׁוּב וּלְהַדֵּק אֶת בֹּרֶג־הָאֶבֶן, שֶׁסִּבּוּבוֹ הָיָה קָשֶׁה גַּם קֹדֶם לָכֵן. לְיַד הָעֵץ עָמַד הַדֹּב, וְחָשַׁשְׁתִּי כִּי הִנֵּה יַתְחִיל לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת אַחֲרַי. לְהַתִּיז נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי לְהַצָּתַת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לֹא רָצִיתִי, כִּי מִלְּבַד מִכְשׁוֹלִים אֲחֵרִים לְהַפְעָלַת תַּחְבּוּלָה זוֹ, זָכַרְתִּי הֵיטֵב אֶת כְּאֵב־הָעֵינַיִם הֶחָזָק שֶׁנִּגְרַם לִי עַל יְדֵי הַנִּסּוּי הַהוּא, כְּאֵב, שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּג. נַפְשִׁי יָצְאָה אֶל סַכִּינִי הַנָּעוּץ בָּאֲדָמָה. אֲבָל מַבָּטַי הַנִּכְסָפִים לֹא הוֹעִילוּ כְּלָל. לְבַסּוֹף עָלָה עַל דַּעְתִּי רַעְיוֹן, שֶׁהָיָה מֻפְלָא כְּפִי שֶׁהָיָה מֻצְלָח. כִּוַּנְתִּי אֶת זֶרֶם הַמַּיִם הַמְּצוּיִים בְּגוּפֵנוּ, וּמִתְרַבִּים מְאֹד בִּשְׁעַת סַכָּנָה, אֶל נִצַּב־הַסַּכִּין. הַצִּנָּה הָאֲיֻמָּה שֶׁעָמְדָה בַּחוּץ הִקְפִּיאָה אֶת סִילוֹן הַמַּיִם עִם זְרִימָתוֹ, וְכַעֲבֹר רֶגַע קַל צָמְחָה לַנִּצָּב תּוֹסֶפֶת מִקֶּרַח שֶׁהִגִּיעָה אֶל עַנְפֵי הָעֵץ הַתַּחְתּוֹנִים. תָּפַסְתִּי בַּנִּצָּב שֶׁהִתְאָרֵךְ וּמָשַׁכְתִּי אֵלַי אֶת הַסַּכִּין, בְּקַלּוּת, אַךְ בִּזְהִירוּת רַבָּה. אַךְ הִבְרַגְתִּי אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ, הִתְחִיל מַר דֹּב לְטַפֵּס. אָכֵן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, רַק חָכְמַת הַדֹּב יָכְלָה לְתָאֵם כֹּה יָפֶה אֶת הַתְּקִיפָה וְאֶת הַהֲגָנָה, וְקִבַּלְתִּי פָּנָיו בְּמַתְּנַת־עוֹפֶרֶת שֶׁהִשְׁכִּיחָה לָנֶצַח אֶת חִשְׁקוֹ לְטַפֵּס.

וְכָךְ הִפְתִּיעַ אוֹתִי בְּפַעַם אַחֶרֶת זְאֵב נוֹרָא, וְכֹה קָרַב אֵלַי, עַד שֶׁבְּאֵין בְּרֵירָה נִשְׁמַעְתִּי לְדַחַף־הַהֲגָנָה וְתָקַעְתִּי אֶת אֶגְרוֹפִי בְּלֹעוֹ הַפָּעוּר. לְמַעַן בִּטְחוֹנִי דָּחַפְתִּי אֶת אֶגְרוֹפִי קָדִימָה וְכִמְעַט שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל כְּתֵפוֹ. אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? לֹא אוּכַל לוֹמַר, כִּי מַצָּב שֶׁל חֹסֶר־יֶשַׁע זֶה נָעַם לִי בִּמְיֻחָד. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם: עַיִן בְּעַיִן עִם זְאֵב! הִסְתַּכַּלְנוּ זֶה בָּזֶה לָאו־דַּוְקָא בְּאַהֲבָה. אִלּוּ שָׁלַפְתִּי אֶת זְרוֹעִי, הָיָה הַזְּאֵב מִסְתָּעֵר עָלַי בְּזַעַם כָּפוּל: קָרָאתִי הַחְלָטָה זוֹ בָּרוּר בְּעֵינָיו הַבּוֹעֲרוֹת. בְּקִצּוּר, תָּפַסְתִּי בְּמֵעָיו וּמָשַׁכְתִּי אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו, כְּאִלּוּ חָלַצְתִּי כְּפָפָה, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת כֻּלּוֹ עַל הָאֲדָמָה.

לֹא נִתַּן לִי לַחֲזֹר עַל תַּחְבּוּלָה זוֹ כְּלַפֵּי כֶּלֶב שׁוֹטֶה, שֶׁתָּקַף אוֹתִי כַּעֲבֹר זְמַן־מָה בְּסִמְטָה צָרָה בְּפֶּטֶרְבּוּרְג. “רוּץ בְּכָל כֹּחֲךָ!” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. כְּדֵי לְהָקֵל עַל בְּרִיחָתִי הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי אֶת מִקְטָרְנִי הָאָרֹךְ וְנִמְלַטְתִּי בִּמְהִירוּת לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ צִוִּיתִי עַל מְשָׁרְתִי לְהָבִיא אֶת הַמִּקְטֹרֶן וְלִתְלוֹתוֹ בָּאָרוֹן, בֵּין שְׁאָר הַבְּגָדִים. לַמָּחֳרָת נִבְהַלְתִּי מְאֹד מִצַּעֲקָתוֹ שֶׁל יוֹהַאן שֶׁלִּי: “אֵל אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי הַבָּארוֹן, הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלְּךָ הִשְׁתַּגֵּעַ!” קָרַבְתִּי בְּרִיצָה וְאָכֵן רָאִיתִי אֶת כָּל בְּגָדַי קְרוּעִים וּמְרֻפָּטִים. הַבָּחוּר נִחֵשׁ יָפֶה: הַמִּקְטֹרֶן הִשְׁתַּגֵּעַ. רָאִיתִי כֵּיצַד הִסְתָּעֵר עַל בֶּגֶד־חַג חָדָשׁ וְכֵיצַד קָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים.

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: כְּלָבִים, סוּסִים וְכָל הַשְּׁאָר

בְּכָל הָאֵרוּעִים הָאֵלֶּה, רַבּוֹתַי, מֵהֶם נֶחְלַצְתִּי לְמַזָּלִי, אַךְ תָּמִיד בְּעוֹר שִׁנַּי, עָזַר לִי הַמִּקְרֶה, שֶׁהָפַכְתִּי לִי אוֹתוֹ לְיִתְרוֹן עַל יְדֵי אֹמֶץ־לֵב וְקֹר־רוּחַ. תְּכוּנוֹת אֵלֶּה כֻּלָּן עוֹשׂוֹת אָדָם, כַּיָּדוּעַ לְכֻלָּנוּ, לְצַיָּד, סַפָּן אוֹ חַיָּל טוֹב. אוּלָם בִּלְתִּי־זְהִירִים וּרְאוּיִים לְגִנּוּי הֵם הַצַּיָּד, הָאַדְמִירָל וְהָאַלּוּף הַסּוֹמְכִים עַל הַמִּקְרֶה אוֹ עַל תְּבוּנָתָם בִּלְבַד, וְאֵינָם דּוֹאֲגִים לִרְכִישַׁת הַמְּיֻמָּנֻיּוֹת הַמְיֻחָדוֹת וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהַבְטִיחַ אֶת הַהַצְלָחָה. אֵין אֲנִי רָאוּי לְגִנּוּי כָּזֶה בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְפֻרְסָם תָּמִיד בְּסוּסַי, בִּכְלָבַי וּבִכְלֵי־נִשְׁקִי הַמְעֻלִּים וְכֵן בְּטִפּוּלִי הַמְיֻחָד בָּהֶם. עַל כֵּן אוּכַל לְהִתְפָּאֵר, כִּי שֵׁם־עוֹלָם קָבַעְתִּי לִי בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר. לֹא אֲסַפֵּר פְּרָטִים עַל סוּסַי, כְּלָבַי וְאוֹצַר־הַנֶּשֶׁק שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים בַּעֲלֵי־אֲחוּזוֹת, שֶׁהֵם צַיָּדִים בַּעֲלֵי אֻרְווֹת וּמִכְלְאוֹת־כְּלָבִים. אוּלָם שְׁנַיִם מִכְּלָבַי הִצְטַיְּנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּמְנַע מִמֶּנִּי לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם, וְעָלַי לְהַזְכִּירָם בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ בְּמִלִּים מְעַטּוֹת. כַּלְבָּה אַחַת הָיְתָה רוֹדֶפֶת־חָגְלוֹת בִּלְתִּי־נִלְאֵית, כֹּה זְהִירָה וְכֹה עֵרָנִית, עַד שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ קִנֵּא בִּי. יוֹמָם וָלַיְלָה לִוְּתָה אוֹתִי. כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה, תָּלִיתִי פָּנָס בִּזְנָבָהּ, וְהִיא רָצָה כָּרָאוּי, וְאוּלַי אַף הֵיטִיבָה לָרוּץ מֵאֲשֶׁר לְאוֹר הַיּוֹם.

יוֹם אֶחָד (זְמַן־מָה לְאַחַר נִשּׂוּאַי) רָצְתָה אִשְׁתִּי לָצֵאת לְצַיִד. הִקְדַּמְתִּי אֶת הַשַּׁיָּרָה וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ צַיִד. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, עָמְדָה כַּלְבָּתִי לְפָנַי עִם שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל כַּמָּה מְאוֹת חָגְלוֹת. הִמְתַּנְתִּי לְרַעְיָתִי, שֶׁרָכְבָה אַחֲרַי בְּחֶבְרַת שָׁלִישִׁי וְסַיָּס, אַךְ הֵם לֹא נִרְאוּ. שַׁעֲטַת הַסּוּסִים לֹא נִשְׁמְעָה. עַתָּה נִתְקַפְתִּי חֲרָדָה, שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי, וּבְמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, בְּקֵרוּב, שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת מִתְאוֹנְנִים מַר. נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁהַקּוֹלוֹת קְרוֹבִים, אַךְ סָבִיב לֹא נִרְאֲתָה נֶפֶשׁ חַיָּה.

יָרַדְתִּי מֵהַסּוּס, הִצְמַדְתִּי אֹזֶן לָאֲדָמָה, וְעַתָּה קָלַטְתִּי כִּי הַקּוֹלוֹת עוֹלִים מִתּוֹכָהּ. הִכַּרְתִּי בָּרוּחַ אֶת קוֹלָם שֶׁל אִשְׁתִּי, שֶׁל הַשָּׁלִישׁ וְשֶׁל הַסַּיָּס. סָקַרְתִּי אֶת הַסְּבִיבָה וְגִלִּיתִי פִּיר פָּתוּחַ שֶׁל מִכְרֵה־פֶּחָם, וּכְבָר לֹא הָיָה סָפֵק בְּיָדִי, כִּי רַעְיָתִי הַמִּסְכֵּנָה וּמְלַוֶּיהָ נָפְלוּ לַפִּיר. דָּהַרְתִּי אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב לְהַזְעִיק אֶת הַכּוֹרִים. הֵם בָּאוּ וּבְעָמָל רַב וּמְמֻשָּׁךְ הֶעֱלוּ אֶת הָאֻמְלָלִים מֵהַפִּיר, שֶׁעָמְקוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אַמָּה. תְּחִלָּה הֶעֱלוּ אֶת הַסַּיָּס, אַחַר כָּךְ אֶת סוּסוֹ, אֶת הַשָּׁלִישׁ וְאֶת סוּסוֹ, וּלְבַסּוֹף אֶת רַעְיָתִי וְאֶת סוּסָתָהּ הַטּוּרְקִית. הַפֶּלֶא שֶׁבַּמְּאֹרָע הָיָה, כִּי עַל אַף הַנְּפִילָה לְעֹמֶק רַב זֶה, לֹא נִפְגְּעוּ הָאֲנָשִׁים וְהַסּוּסִים, לְהוֹצִיא כַּמָּה פִּצְעֵי־לַחַץ. לְעֻמַּת זֹאת, נִתְקְפוּ פַּחַד אֵימִים. קַל לְשַׁעֵר שֶׁלֹּא הֶעֱלֵינוּ עַל הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ בַּצַּיִד, וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁכְּחָה מִכֶּם כַּלְבָּתִי בִּשְׁעַת הַסִּפּוּר, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, נִשְׁכְּחָה גַּם מִמֶּנִּי, וְאַתֶּם לֹא תְּגַנּוּ אוֹתִי עַל כָּךְ.

מִשְׂרָתִי חִיְּבָה אוֹתִי לָצֵאת לְמַסָּע לַמָּחֳרָת, וְרַק כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם שַׁבְתִּי מִמֶּנּוּ. שָׁעוֹת אֲחָדוֹת אַחֲרֵי שׁוּבִי הִרְגַּשְׁתִּי בְּהֵעָדְרָהּ שֶׁל דִּיאַנָה שֶׁלִּי. אִישׁ לֹא חִפֵּשׂ אוֹתָהּ. אֲנָשַׁי הִנִּיחוּ כִּי רָצָה בְּעִקְבוֹתַי, וּלְצַעֲרִי הָרַב לֹא נִמְצְאָה עַתָּה בְּשׁוּם מָקוֹם. לְבַסּוֹף עָלָה עַל דַּעְתִּי: אוּלַי נִשְׁאֲרָה הַכַּלְבָּה לְיַד הַחָגְלוֹת? הַתִּקְוָה וְהַדְּאָגָה הֵרִיצוּ אוֹתִי מִיָּד לַמָּקוֹם הַהוּא, וְהַפֶּלֶא נִתְגַּלָּה לְעֵינַי: לְשִׂמְחָתִי הַגְּדוֹלָה עָמְדָה הַכַּלְבָּה בַּמָּקוֹם שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי אַרְבָּעָה־עָשָׂר יָמִים. “תְּפֹס!” קָרָאתִי, וְהִיא הִסְתָּעֲרָה, וּבִירִיָּה אַחַת צַדְתִּי עֶשְׂרִים־וְחָמֵשׁ חָגְלוֹת. אוּלָם כֹּחָהּ תַּשׁ, וּבְקשִׁי קָרְבָה אֵלַי, רְעֵבָה וּכְחוּשָׁה. נֶאֱלַצְתִּי לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ לְאֻכָּפִי, וּבְוַדַּאי בָּרוּר לָכֶם, כִּי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עָשִׂיתִי זֹאת, לַמְרוֹת אִי־הַנּוֹחוּת הָרַבָּה. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים שֶׁל טִפּוּל נִמְרָץ שׁוּב הָיְתָה עֵרָנִית וְרַעֲנָנָה כְּקֹדֶם לָכֵן, וְכַעֲבֹר שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים אִפְשְׁרָה לִי לִפְתֹּר חִדָּה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי פּוֹתֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָם בְּלִי עֶזְרָתָהּ.

כְּבָר יוֹמַיִם רָדַפְתִּי אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת. הַכַּלְבָּה הֵרִיצָה אוֹתָהּ מִפַּעַם לְפַעַם לִקְרָאתִי, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לִירוֹת בָּהּ. בְּכִשּׁוּף לֹא הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁכֵּן חָוִיתִי דְּבָרִים מֻפְלָאִים רַבִּים מְאֹד, וְאִלּוּ חֲמֵשֶׁת חוּשַׁי הִכְזִיבוּ. סוֹף־סוֹף קָרְבָה אֵלַי הָאַרְנֶבֶת וְאָכֵן פָּגַעְתִּי בָּהּ בְּנִשְׁקִי. הִיא צָנְחָה, וּמַה גִּלִּיתִי, רַבּוֹתַי? אַרְבַּע רַגְלַיִם הָיוּ לָאַרְנֶבֶת שֶׁלִּי תַּחַת בִּטְנָהּ וְאַרְבַּע – עַל גַּבָּהּ. כְּשֶׁנִּתְעַיְּפוּ הָרַגְלַיִם הַתַּחְתּוֹנוֹת, הֵטִילָה עַצְמָה עַל גַּבָּהּ כְּשַׂחְיָן זָרִיז, הַיּוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת עַל בִּטְנוֹ וְגַם עַל גַּבּוֹ, וְעַתָּה דָּהֲרָה בָּרַגְלַיִם הָאֲחֵרוֹת בִּמְהִירוּת מוּאֶצֶת. שׁוּב לֹא נִתְקַלְתִּי לְעוֹלָם בְּאַרְנֶבֶת כָּזֹאת, וְגַם אֶת זוֹ לֹא הָיִיתִי מַשִּׂיג, לוּלֵא הָיְתָה כַּלְבָּתִי מֻשְׁלֶמֶת כָּל כָּךְ. עַד כְּדֵי כָּךְ עָלְתָה עַל כָּל בְּנֵי־מִינָהּ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְהַסֵּס לְכַנּוֹתָהּ “יְחִידָה וּמְיֻחֶדֶת”, לוּלֵא כַּלְבָּה מִגֶּזַע זַרְזִיר־מָתְנַיִם שֶׁהָיְתָה לִי חָלְקָה עַל הַתֹּאַר הַזֶּה. קְטַנָּה הָיְתָה בְּקוֹמָתָהּ, אַךְ מֻפְלָאָה בִּמְהִירוּתָהּ. אִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתָהּ, רַבּוֹתַי, לֹא הֲיִיתֶם מִתְפַּלְּאִים עַל שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ וְהִרְבֵּיתִי לָצוּד עִמָּהּ. כֹּה הִרְבְּתָה לָרוּץ בִּשְׁבִילִי, לְעִתִּים תְּכוּפוֹת וּבִמְהִירוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁשָּׁחֲקָה אֶת רַגְלֶיהָ עַד הַבֶּטֶן. בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת יָכֹלְתִּי לְנַצְּלָהּ רַק לְגִלּוּי מְאוּרוֹת שֶׁל גִירִיּוֹת, בְּתַפְקִיד זֶה עוֹד שֵׁרְתָה אוֹתִי שָׁנִים אֲחָדוֹת.

כְּשֶׁעֲדַיִן הָיְתָה כַּלְבַּת־שִׁסּוּי, רָדְפָה בְּאַחַד הַיָּמִים אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת, שֶׁנִּרְאֲתָה לִי שְׁמֵנָה יָתֵר עַל הַמִּדָּה. צַר הָיָה לִי עַל כַּלְבָּתִי הַמִּסְכֵּנָה, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְהַמְלָטָה, אֲבָל רָצְתָה לָרוּץ בַּמְּהִירוּת הָרְגִילָה שֶׁלָּהּ. סוּסִי פִּגֵּר אַחֲרֶיהָ הַרְבֵּה. פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי נְבִיחוֹת וִיבָבוֹת קַלּוֹת כְּאִלּוּ לַהֲקַת כְּלָבִים הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁהַנְּבִיחוֹת הָיוּ חֲלוּשׁוֹת וַעֲנֻגּוֹת, וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת פִּשְׁרָן. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לַמָּקוֹם, רָאִיתִי אֶחָד מִפִּלְאֵי עוֹלָם. הָאַרְנֶבֶת הִמְלִיטָה בִּמְרוּצָתָהּ וְגַם כַּלְבָּתִי הִמְלִיטָה, וּמִסְפָּר הָאַרְנָבוֹנִים הָיָה כְּמִסְפָּר גּוּרֵי־הַכְּלָבִים. לְפִי טִבְעָם הִתְחִילוּ הָאַרְנָבוֹנִים לִבְרֹחַ, וְאִלּוּ הַכְּלַבְלָבִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְגַם צָדוּ אוֹתָם. בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל הַצַּיִד, הָיוּ בְּיָדִי שִׁשָּׁה אַרְנָבוֹנִים וְשִׁשָּׁה כְּלַבְלָבִים, אַף שֶׁבְּרֵאשִׁיתוֹ הָיוּ רַק כַּלְבָּה אַחַת וְאַרְנֶבֶת אַחַת.

כַּלְבָּה נִפְלָאָה זוֹ אֲנִי זוֹכֵר בְּאוֹתָהּ מִדַּת עֹנֶג שֶׁאֲנִי זוֹכֵר סוּס לִיטָאִי מְעֻלֶּה, יָקָר מִפָּז. רָכַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה, וְכָךְ נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהַפְגִּין אֶת אֳמָנוּת־הָרְכִיבָה שֶׁלִּי, שֶׁזִּכְּתָה אוֹתִי בִּתְהִלָּה רַבָּה. נִזְדַּמַּנְתִּי פַּעַם אַחַת אֶל אֲחוּזָתוֹ הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁל הָרוֹזֵן פְּשׁוֹבוֹבְסְקִי בְּלִיטָא, וְיָשַׁבְתִּי בַּטְּרַקְלִין עִם הַגְּבָרוֹת לְיַד שֻׁלְחַן־הַתֵּה, וְאִלּוּ הַגְּבָרִים יָרְדוּ לֶחָצֵר לִבְחֹן סְיָח גִּזְעִי אָצִיל, שֶׁהוּבָא זֶה עַתָּה מִמִּכְלָאַת גִּדּוּל־הַסּוּסִים. וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה זְעָקָה לְעֶזְרָה.

יָרַדְתִּי בְּרִיצָה בַּמַּדְרֵגוֹת וְרָאִיתִי אֶת הַסּוּס מִשְׁתּוֹלֵל, שְׁלוּחַ־רֶסֶן, וְאֵין אִישׁ מֵעֵז לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אוֹ לִקְפֹּץ עַל גַּבּוֹ. נִדְהָמִים וּנְבוֹכִים עָמְדוּ הָרוֹכְבִים הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר. פְּנֵי כֻּלָּם אָמְרוּ אֵימָה וַחֲרָדָה כְּשֶׁנִּתַּרְתִּי בִּקְפִיצָה אַחַת עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַסּוּס, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִדְהַמְתִּי וְהִפְחַדְתִּי אוֹתוֹ. עַתָּה הִפְעַלְתִּי אֶת מֵיטַב אֳמָנוּתִי בִּרְכִיבָה וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִידֵי שַׁלְוָה וְצִיּוּת. כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַהֶשֵּׂג לַגְּבָרוֹת בְּצוּרָה מוּחָשִׁית וְלִמְנֹעַ מֵהֶן דְּאָגָה מְיֻתֶּרֶת, אִלַּצְתִּי אֶת הַסּוּס לִקְפֹּץ לַטְּרַקְלִין בְּעַד אַחַד־הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֲנִי עַל גַּבּוֹ. שָׁם הֵרַצְתִּי אוֹתוֹ בְּהִלּוּכִים שׁוֹנִים, בְּצַעַד, בִּטְפִיפָה, בִּדְהִירָה, וּלְבַסּוֹף הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִפְגַּנְתִּי אֶת כָּשְׁרוֹ שֶׁל הַסּוּס בְּתַרְגִּילִים מְקֻצָּרִים. כָּל הַגְּבָרוֹת נֶהֱנוּ עַד מְאֹד. סוּסוֹנִי בִּצַּע אֶת הַתַּרְגִּיל בִּזְרִיזוּת מֻפְלָאָה, וְלֹא שָׁבַר שׁוּם קֻמְקוּם אוֹ סֵפֶל. מַעֲשַׂי אֵלֶּה הֶעֱלוּ כָּל כָּךְ אֶת קַרְנִי בְּעֵינֵי הָרוֹזֵן, עַד שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, בַּאֲדִיבוּתוֹ הָרְגִילָה, לְקַבֵּל מִיָּדוֹ אֶת הַסּוּס בְּמַתָּנָה, וְלָצֵאת רָכוּב עָלָיו לְמַסַּע־מִלְחָמָה נֶגֶד הַטּוּרְקִים. מַסַּע כִּבּוּשׁ וְנִצָּחוֹן זֶה עָמַד לְהִפָּתַח בְּקָרוֹב, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן מִינִיךְ.

מַתָּנָה נְעִימָה יוֹתֵר מִזּוֹ לֹא נִתַּן כְּלָל לְהַעֲנִיק לִי, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִבְּאָה לִי טוֹבוֹת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בּוֹ עָמַדְתִּי לַעֲבֹר אֶת מִבְחָנִי הָרִאשׁוֹן כְּחַיָּל. סוּס כֹּה צַיְּתָן, כֹּה אַמִּיץ וְלוֹהֵט – כִּבְשָׂה וּבוּצֶפַאל כְּאֶחָד – סוּס זֶה יַזְכִּיר לִי תָּמִיד אֶת חוֹבוֹתָיו שֶׁל חַיָּל, וְאֶת הַמִּבְצָעִים הַמַּפְלִיאִים שֶׁבִּצַּע בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב אַלֶכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן הַצָּעִיר עַל גַּבֵּי בּוּצֶפַאל שֶׁלּוֹ.

פֶּרֶק רְבִיעִי: הַמִּלְחָמָה בַּטּוּרְקִים וַעֲלִילוֹתֶיהָ

דּוֹמֶה כִּי יָצָאנוּ לַמִּלְחָמָה גַּם כְּדֵי לְהָשִׁיב לַנֶּשֶׁק הָרוּסִי אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁנִּפְגַּם קְצָת לְיַד הַנָּהָר פְּרוּט, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַצַּאר פְּיוֹטְר. וְאָכֵן, הִצְלַחְנוּ בִּמְשִׂימָה זוֹ עַל יְדֵי מַסְעוֹת־קְרָב מְיַגְּעִים אָמְנָם, אַךְ עֲטוּרֵי־תְּהִלָּה, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמַּצְבִּיא הַגָּדוֹל מִינִיךְ. הַצְּנִיעוּת אוֹסֶרֶת עַל חַיָּלִים מִן הַשּׁוּרָה לְיַחֵס לְעַצְמָם מַעֲשִׂים וְנִצְחוֹנוֹת גְּדוֹלִים, תְּהִלָּתָם נִתֶּנֶת לַמַּצְבִּיאִים לְלֹא קֶשֶׁר עִם תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַיּוֹם־יוֹמִיּוֹת. הַתְּהִלָּה נִתֶּנֶת גַּם לַמְּלָכִים וְלַמְּלָכוֹת שֶׁלֹּא הֵרִיחוּ מֵעוֹלָם אֲבַק־שְׂרֵפָה אֶלָּא בִּשְׁעַת תַּרְגִּילִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ שְׂדֵה־קְרָב מִחוּץ לְמַחֲנוֹת־הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלָּהֶם, וְלֹא חַיָּלִים בְּמַעֲרַךְ־קְרָב, אֶלָּא בְּמִסְדָּרִים בִּלְבַד.

עַל כֵּן אֵינִי תּוֹבֵעַ לְעַצְמִי אֶת הַכָּבוֹד עַל מַעֲשֵׂינוּ הַגְּדוֹלִים בָּאוֹיֵב. יַחְדָּו מִלֵּאנוּ אֶת חוֹבָתֵנוּ, וּמִלּוּי־הַחוֹבָה הוּא בִּלְשׁוֹן אוֹהֵב־הַמּוֹלֶדֶת, הַחַיָּל אוֹ בְּקִצּוּר – הַגֶּבֶר הָאַמִּיץ, מֻשָּׂג שֶׁהֶקֵּפוֹ וְתָכְנוֹ חֲשׁוּבִים מְאֹד. אָמְנָם, בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל הַבַּטְלָנִים, מוֹזְגֵי־הַיַּיִן־מֵהַקַּנְקַן, מֻשַּׂג הַחוֹבָה הוּא קַל־עֵרֶךְ וְעָלוּב. מִכֵּיוָן שֶׁפִּקַּדְתִּי עַל יְחִידַת הוּסַארִים, יָצָאתִי לְמַסְעוֹת־קְרָב שׁוֹנִים, וּמַהֲלַךְ־הַמְּאֹרָעוֹת בָּהֶם הָיָה תָּלוּי בִּתְבוּנָתִי וּבְאֹמֶץ־לִבִּי. לָכֵן אֲנִי סָבוּר, שֶׁבְּצֶדֶק רַשַּׁאי אֲנִי לִזְקֹף אֶת הַהַצְלָחָה לִזְכוּתִי וְלִזְכוּת עֲמִיתַי הָאַמִּיצִים, שֶׁהוֹלַכְתִּי אוֹתָם לְכִבּוּשׁ וּלְנִצָּחוֹן.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁדָּחַקְנוּ אֶת הַטּוּרְקִים לְאוֹצַ’אקוֹב, הָיָה חֵיל־הֶחָלוּץ נָתוּן בִּקְרָב לוֹהֵט. הַסּוּס הַלִּיטָאִי הַנִּלְּהָב שֶׁלִּי כִּמְעַט שֶׁהֱבִיאַנִי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן. הָיִיתִי בְּעֶמְדָה־קִדְמִית מְרֻחֶקֶת וְרָאִיתִי אֶת הָאוֹיֵב עוֹלֶה עָלַי בַּעֲנַן אָבָק, עַל כֵּן נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד עַל מִסְפַּר חַיָּלָיו וְעַל כַּוָּנוֹתָיו. יָכֹלְתִּי לִנְקֹט בְּתַחְבּוּלָה רְגִילָה וְלַעֲטֹף גַּם אֶת עַצְמִי בַּעֲנַן אָבָק דּוֹמֶה, אַךְ הִיא לֹא הָיְתָה מַחְכִּימָה אוֹתִי, אַף לֹא מְקָרֶבֶת אוֹתִי לַמַּטָּרָה, שֶׁלְּמַעֲנָהּ נִשְׁלַחְתִּי קָדִימָה. פָּקַדְתִּי עַל כֵּן עַל אֲגַפַּי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל לְהִתְפַּזֵּר וּלְהַעֲלוֹת עַנְנֵי־אָבָק כְּפִי יְכָלְתָּם. אֲנִי עַצְמִי דָּהַרְתִּי לְעֵבֶר הָאוֹיֵב, לְהִתְרָאוֹת עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים. תַּכְסִיסִי עָלָה יָפֶה: הָאוֹיֵב נִלְחַם רַק עַד שֶׁהוֹפִיעוּ חַיָּלַי מֵהָאֲגַפִּים, וְאָז נִבְהַל וְנָסוֹג בְּבֶהָלָה. הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לְהִסְתָּעֵר עַל הָאוֹיֵב בְּאֹמֶץ־לֵב. פִּזַּרְנוּ אוֹתוֹ כָּלִיל, הֵבַסְנוּ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי וְהָדַפְנוּ אוֹתוֹ לֹא רַק אֶל מִבְצָרוֹ בְּלוֹק, אֶלָּא הָלְאָה וָהָלְאָה, הַרְחֵק יוֹתֵר מִשֶּׁקִּוִּינוּ בְּצִפִּיּוֹתֵינוּ צְמֵאוֹת־הַדָּם.

מֵאַחַר שֶׁהַסּוּס הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי הָיָה מָהִיר לְהַפְלִיא, הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן בַּמִּרְדָּף. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאוֹיֵב נִמְלַט כֹּה יָפֶה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר שֶׁמִּמּוּל, חָשַׁבְתִּי כִּי טוֹב יִהְיֶה לְהֵעָצֵר בְּכִכַּר הַשּׁוּק וּלְצַוּוֹת לִתְקֹעַ תְּרוּעָה לְמִסְדָּר. עָצַרְתִּי, אַךְ שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת תִּמְהוֹנִי, כְּשֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵאַחֲרַי אֶת הַחֲצוֹצְרָן וְאַף נֶפֶשׁ־חַיָּה מִן הַהוּסַארִים שֶׁלִּי. “הַאִם הֵם דּוֹהֲרִים בִּרְחוֹבוֹת אֲחֵרִים? וְאוּלַי קָרָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי.

לְדַעְתִּי, לֹא יָכְלוּ לְפַגֵּר אַחֲרַי הַרְבֵּה, וּבְוַדַּאי יַשִּׂיגוּנִי עוֹד מְעַט. עַד שֶׁיַּגִּיעוּ, הֵרַצְתִּי אֶת הַלִּיטָאִי הַמִּתְנַשֵּׁף שֶׁלִּי אֶל בְּאֵר שֶׁבְּכִכַּר־הַשּׁוּק, לְהַשְׁקוֹתוֹ. הוּא שָׁתָה בִּשְׁקִיקָה, בְּצָמָא גָּדוֹל שֶׁלֹּא יָדַע רְוָיָה. צָמָא זֶה נִרְאָה לִי טִבְעִי, אַךְ כְּשֶׁהָפַכְתִּי פָּנַי לִרְאוֹת הַאִם אֲנָשַׁי בָּאִים, מָה רָאוּ עֵינַי, לְדַעְתְּכֶם? כָּל חֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל סוּסִי הַמִּסְכֵּן, הַמָּתְנַיִם וְהָעַכּוּז, נֶעֶדְרוּ, כְּאִלּוּ נִכְרְתוּ חַד־וְחָלָק. וְעַל כֵּן נָזְלוּ הַמַּיִם שֶׁשָּׁתָה הַחוּצָה, בְּלִי שֶׁהוֹעִילוּ לוֹ, בְּלִי שֶׁרִוּוּ אֶת צְמָאוֹ.

הַדָּבָר הָיָה בְּעֵינַי לְחִדָּה, עַד שֶׁדָּהַר וּבָא מִצַּד אַחֵר הַסַּיָּס שֶׁלִּי, וְהִסְבִּיר לִי מַה קָּרָה, כְּשֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ בְּרָכוֹת נֶאֱמָנוֹת וְגַם גִּדּוּפִים עַזִּים: כְּשֶׁדָּהַרְתִּי אַחֲרֵי הָאוֹיֵב הַנִּמְלָט וְעָבַרְתִּי בַּשַּׁעַר, הִפִּיל מִישֶׁהוּ אֶת סוֹרַג־הַמָּגֵן, וְסוֹרָג זֶה חָתַךְ אֶת אֲחוֹרָיו שֶׁל הַסּוּס. אוֹיְבֵינוּ נִדְחֲקוּ בִּמְנוּסָתָם בַּשַּׁעַר, כְּעִוְּרִים וּכְחֵרְשִׁים, וְאָז גָּרְמוּ אֲחוֹרָיו שֶׁל הַסּוּס שֶׁבָּעֲטוּ בְּלִי־הֶרֶף הֶרֶג רַב בַּנִּמְלָטִים. אַחַר כָּךְ, דִּשְׁדֵּשׁ לוֹ הַסּוּס הֶחָצוּי עֲטוּר־הַנִּצָּחוֹן אֶל אֲפָר סָמוּךְ, וּבְוַדַּאי אֶמְצָא אוֹתוֹ שָׁם. מִיָּד רָכַבְתִּי בִּדְהִירָה עֲצוּמָה עַל מַחֲצִית־הַסּוּס הַקִּדְמִית אֶל הָאֲפָר הַהוּא. לְמַרְבֵּה הַשִּׂמְחָה, מָצָאתִי שָׁם אֶת אֲחוֹרֵי הַסּוּס. גָּדוֹל אַף יוֹתֵר הָיָה תִּמְהוֹנִי לְמַרְאֵה שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל מַחֲצִית־הַסּוּס, וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁנְּעִימִים מֵהֶם לֹא נִתַּן כְּלָל לְהַמְצִיא לִיצוּר חֲסַר־רֹאשׁ. בְּקִצּוּר, סוּס־הַפֶּלֶא הֶחָצוּי שֶׁלִּי עָשָׂה הֶכֵּרוּת קְרוֹבָה עִם הַסּוּסוֹת שֶׁרָעוּ בַּאֲפָר, וְכָל צָרוֹתָיו נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. לְהֵעָדְרוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ הָיוּ לְבַסּוֹף תּוֹצָאוֹת רָעוֹת: לְכָל הַסְּיָחִים, שֶׁנּוֹלְדוּ בִּזְכוּת שְׁעַת־הַמִּרְעֶה הַקְּצָרָה שֶׁל סוּסִי הֶחָצוּי, חָסְרוּ כָּל הָאֲבָרִים שֶׁחָסְרוּ לַאֲבִיהֶם, גַּם הָרֹאשׁ.

מֵאַחַר שֶׁהָיוּ בְּיָדִי הוֹכָחוֹת שֶׁאֵין־לְעַרְעֲרָן עַל חַיֵּיהֶם הַמְּלֵאִים שֶׁל שְׁנֵי חֶלְקֵי סוּסִי, צִוִּיתִי מִיָּד לִקְרֹא לִמְרַפֵּא־הַבְּהֵמוֹת. לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת קָצָר חִבֵּר הָרוֹפְאָן אֶת שְׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּס בְּעֶזְרַת נְצָרִים רַכִּים וְרַעֲנָנִים שֶׁל עֵץ־שִׂיחַ דַּפְנָה, שֶׁגָּדְלוּ בְּקִרְבַת־מָקוֹם. הַפֶּצַע הִגְלִיד לְהַפְלִיא, וְקָרָה גַּם דָּבָר, שֶׁעָשׂוּי לִקְרוֹת רַק לְסוּס מְהֻלָּל כָּזֶה. הַנְּצָרִים הִשְׁתָּרְשׁוּ בְּגוּפוֹ וְהִצְמִיחוּ סֻכָּה מֵעַל לָרוֹכֵב. מֵעַתָּה, נִתַּן לִי לִרְכֹּב יָפֶה בְּצֵל עֲלֵי הַדַּפְנָה, שֶׁלִּי וְשֶׁל סוּסִי.

אִי־נוֹחוּת קְטַנָּה שֶׁנִּגְרְמָה בְּמִקְרֶה זֶה, אַזְכִּיר רַק דֶּרֶךְ־אַגַּב. הִכִּיתִי בְּחַרְבִּי בָּאוֹיֵב שָׁעוֹת כֹּה רַבּוֹת לְלֹא לֵאוּת וּבְכֹחַ כֹּה רַב עַד שֶׁהוֹסִיפָה זְרוֹעִי לָנוּעַ תְּנוּעַת־הֶרֶג עַל כָּרְחָהּ, כְּשֶׁכְּבָר נֶעֱלַם הָאוֹיֵב מֵעֵינֵינוּ. כְּדֵי לֹא לִגְרֹם נֶזֶק לְעַצְמִי, וְלַאֲנָשַׁי שֶׁקָּרְבוּ אֵלַי, עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם, נֶאֱלַצְתִּי לָשֵׂאת אֶת זְרוֹעִי תְּלוּיָה בְּתֶמֶךְ בְּצַוָּארִי שְׁמוֹנָה יָמִים, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נִפְגְּעָה.

בְּוַדַּאי תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין, רַבּוֹתַי, כִּי אָדָם שֶׁרָכַב עַל סוּס כְּמוֹ הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי, הָיָה מְסֻגָּל לְבַצֵּעַ תַּעֲלוּל רוֹכְבִים־לוּלְיָנִים וּפָרָשִׁים, הַנִּשְׁמָע לִכְאוֹרָה כְּאַגָּדִי. צַרְנוּ עַל עִיר שֶׁאֵינִי זוֹכֵר שְׁמָהּ, וְהַמַּצְבִּיא הָיָה זָקוּק מְאֹד לִידִיעָה עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בַּמִּבְצָר. דּוֹמֶה הָיָה כִּי קָשֶׁה מְאֹד, כִּמְעַט בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי, לַחְדֹּר לְשָׁם מִבַּעַד לַמִּשְׁמָרוֹת הַקִּדְמִיִּים וְלַבִּצּוּרִים. כֵּן לֹא נִרְאָה כָּל מֻעֲמָד לְבִצּוּעַ מֻצְלָח שֶׁל מְשִׂימָה כָּזֹאת. מֵרֹב אֹמֶץ־לֵב וּמְסִירוּת, עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה נִמְהָר: הִתְיַצַּבְתִּי לְיַד אַחַד הַתּוֹתָחִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁהִפְגִּיזוּ אֶת הַמִּבְצָר, וּכְשֶׁנִּפְלַט הַכַּדּוּר־פָּגָז קָפַצְתִּי עָלָיו, כְּדֵי לְהַגִּיעַ עִמּוֹ פְּנִימָה. בְּעוֹדִי בָּאֲוִיר בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, עָלוּ סְפֵקוֹת קָשִׁים בְּדַעְתִּי. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: כֵּן, לְהִכָּנֵס פְּנִימָה אָכֵן תִּכָּנֵס, אַךְ כֵּיצַד תֵּצֵא מִשָּׁם? וּמַה צָּפוּי לְךָ בַּמִּבְצָר? מִיָּד יְגַלּוּ כִּי מְרַגֵּל אַתָּה וְיִתְלוּ אוֹתְךָ עַל עַמּוּד־הַתְּלִיָּה הַקָּרוֹב. מִיתָה מְכֻבֶּדֶת כָּל כָּךְ, לֹא בִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי.

לְאַחַר הִרְהוּרִים אֵלֶּה, הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה: נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַטּוֹבָה, וּכְשֶׁחָלַף פָּגָז שֶׁנּוֹרָה מֵהַמִּבְצָר בְּמֶרְחַק צְעָדִים מִמֶּנִּי לְעֵבֶר הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ, קָפַצְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עָלָיו, וְשַׁבְתִּי אֶל אֲנָשֵׁינוּ הַחֲבִיבִים, אָמְנָם בְּלִי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה, אַךְ בָּרִיא וְשָׁלֵם.

וּכְפִי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי קַל וְזָרִיז בִּקְפִיצָה, כֵּן הָיָה סוּסִי. מֵעוֹלָם לֹא הִפְרִיעוּ לוֹ תְּעָלוֹת אוֹ גְּדֵרוֹת לִרְכֹּב בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַקְּצָרָה. פַּעַם אַחַת רָדַפְתִּי אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת, שֶׁחָצְתָה אֶת דֶּרֶךְ־הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָבְרָה בֵּינִי וּבֵין הָאַרְנֶבֶת מֶרְכָּבָה וּבָהּ שְׁתֵּי גְּבָרוֹת יָפוֹת. סוּסִי קָפַץ וְעָבַר בִּמְהִירוּת וּבְאֵין מַפְרִיעַ מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת הַמֶּרְכָּבָה הַפְּתוּחִים, וּבְקשִׁי הִסְפַּקְתִּי לְהָסִיר מִגְבַּעְתִּי וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָן שֶׁל הַגְּבָרוֹת עַל הַחֵרוּת שֶׁנָּטַלְתִּי לִי.

בְּפַעַם אַחֶרֶת, רָצִיתִי לִקְפֹּץ מֵעַל בִּצָּה, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לִי רְחָבָה כְּפִי שֶׁנִּתְגַּלְּתָה בְּאֶמְצַע הַקְּפִיצָה. בְּעוֹדִי מְרַחֵף בָּאֲוִיר, פָּנִיתִי לְאָחוֹר, וְשַׁבְתִּי לִמְקוֹם הַמּוֹצָא כְּדֵי לִדְהֹר בִּתְנוּפָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר. גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה הַקְּפִיצָה קְצָרָה מִדַּי, וַאֲנִי שָׁקַעְתִּי בַּבִּצָּה עַד צַוָּארִי. כָּאן הָיִיתִי גּוֹוֵעַ לְלֹא־סָפֵק, לוּלֵא עָצְמַת זְרוֹעִי: הִדַּקְתִּי אֶת הַסּוּס בְּחָזְקָה בֵּין בִּרְכַּי וּמָשַׁכְתִּי בְּצַמָּתִי, עַד שֶׁנֶּחֱלַצְנוּ שְׁנֵינוּ, הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ.

עִם כָּל אֹמֶץ־לִבִּי וּתְבוּנָתִי, וְעַל אַף הַמְּהִירוּת, הַזְּרִיזוּת וְהַכֹּחַ שֶׁלִּי, וְשֶׁל סוּסִי, לֹא קָרָה הַכֹּל כִּרְצוֹנִי בַּמִּלְחָמָה עִם הַטּוּרְקִים. אָכֵן, אִתְרַע מַזָּלִי כְּשֶׁנִּתְקַלְתִּי בְּהָמוֹן גָּדוֹל וְנִלְקַחְתִּי בַּשֶּׁבִי. קָרָה גַּם מַשֶּׁהוּ גָּרוּעַ יוֹתֵר – וְהוּא מַעֲשֶׂה רָגִיל אֵצֶל הַטּוּרְקִים: נִמְכַּרְתִּי לְעֶבֶד.

בַּדִּכָּאוֹן שֶׁיָּרַד עָלַי, לֹא נִרְאֲתָה לִי עֲבוֹדָתִי הַיּוֹמִית קָשָׁה וּמָרָה, אַךְ לְעֻמַּת זֹאת הָיְתָה מְשֻׁנָּה וּמַרְגִּיזָה. הֻטַּל עָלַי לְהוֹצִיא בֹּקֶר־בֹּקֶר לְמִרְעֶה אֶת כָּל הַדְּבוֹרִים שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן כָּל הַיּוֹם, וּלְהַחֲזִירָן בָּעֶרֶב אֶל הַכַּוָּרוֹת. עֶרֶב אֶחָד אָבְדָה לִי דְּבוֹרָה, וּמִיָּד נוֹדַע לִי, כִּי שְׁנֵי דֻּבִּים תָּקְפוּ אוֹתָהּ וְרָצוּ לְטָרְפָהּ כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת הַדְּבַשׁ שֶׁלָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדִי כָּל נֶשֶׁק מִלְּבַד גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף, שֶׁהוּא סִימָנָם שֶׁל גַּנָּנֵי הַשֻּׂלְטָן וְהַחַקְלָאִים שֶׁלּוֹ, הֵטַלְתִּי אוֹתוֹ לְעֵבֶר שְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים, כְּדֵי לְהַבְרִיחָם. וְאָכֵן, שִׁחְרַרְתִּי עַל יְדֵי כָּךְ אֶת הַדְּבוֹרָה הַמִּסְכֵּנָה. אוּלָם בִּגְלַל הַתְּנוּפָה הַנִּמְרֶצֶת מִדַּי שֶׁהֵנַפְתִּי אֶת הַגַּרְזֶן, הוּא עָף בָּאֲוִיר, הִמְרִיא וְלֹא הִפְסִיק, עַד שֶׁנָּפַל עַל הַיָּרֵחַ. כֵּיצַד אוֹרִיד אוֹתוֹ? אֵיפֹה אֶמְצָא סֻלָּם מַתְאִים עֲלֵי אֲדָמוֹת?

נִזְכַּרְתִּי בַּפּוֹל הַטּוּרְקִי, שֶׁצְּמִיחָתוֹ מְהִירָה מְאֹד וְהוּא עוֹלֶה לְגֹבַהּ מַדְהִים. בִּן רֶגַע שָׁתַלְתִּי פּוֹל כָּזֶה, וְהוּא טִפֵּס וְעָלָה, עַד שֶׁנִּתְעַטֵּף עַל אַחַת מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ. עַתָּה טִפַּסְתִּי בְּבִטָּחוֹן אֶל הַיָּרֵחַ וְהִגַּעְתִּי אֵלָיו בְּשָׁלוֹם. חִפּוּשׂ גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁלִּי הָיָה לִי מְלָאכָה מְיַגַּעַת מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא חֵפֶץ עָשׂוּי מִכֶּסֶף, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַכֹּל נוֹצֵץ כְּכֶסֶף. סוֹף־סוֹף מָצָאתִי אוֹתוֹ בַּעֲרֵמַת מֹץ וָתֶבֶן.

רָצִיתִי לָשׁוּב, אַךְ אוֹי לִי! לַהַט הַשֶּׁמֶשׁ יִבֵּשׁ אֶת גִּבְעוֹל הַפּוֹל שֶׁלִּי, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא נִתַּן לָרֶדֶת בּוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה? קָלַעְתִּי חֶבֶל מֵהַתֶּבֶן, אָרֹךְ־אָרֹךְ כְּכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי. קָשַׁרְתִּי אֶת הַחֶבֶל אֶל אַחַת מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ, וְהֶחְלַקְתִּי בּוֹ לָאֲדָמָה. יָד יָמִין חִבְּקָה אֶת הַחֶבֶל וְיָד שְׂמֹאל הֶחְזִיקָה בַּגַּרְזֶן. כְּכָל שֶׁגָּלַשְׁתִּי מֶרְחַק־מָה, גָּדַעְתִּי בַּגַּרְזֶן אֶת חֵלֶק הַחֶבֶל שֶׁמֵּעָלַי וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַחֵלֶק שֶׁמִּתַּחְתַּי. כָּךְ הִתְאָרֵךְ הַחֶבֶל לְלֹא־הֶפְסֵק. אָמְנָם, גְּדִיעָה וּקְשִׁירָה שֶׁחָזְרוּ פְּעָמִים רַבּוֹת לֹא שִׁפְּרוּ אֶת טִיב הַחֶבֶל כְּכָל שֶׁקָּרַבְתִּי אֶל אֲחוּזַת הַשֻּׂלְטָן.

עֲדַיִן הָיִיתִי בֵּין הָעֲנָנִים, כַּמָּה מִילִין מֵעַל לָאֲדָמָה, וְהִנֵּה נִקְרַע הַחֶבֶל, וַאֲנִי נָפַלְתִּי עַל אַדְמָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּעָצְמָה אַדִּירָה, שֶׁהָמְמָה אוֹתִי כָּלִיל. כֹּבֶד גּוּפִי, שֶׁנָּפַל מִגֹּבַהּ כֹּה רַב, קָדַח בָּאֲדָמָה בּוֹר, חֲמִשִּׁים־וְאַרְבַּע רֶגֶל עָמְקוֹ, לְפָחוֹת. לְבַסּוֹף הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לַעֲלוֹת מֵהַבּוֹר. אַךְ מַה לֹּא יִלְמַד אָדָם בִּמְצוּקָתוֹ! בְּצִפָּרְנַי, שֶׁהָיוּ אָז בְּנוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה, חָפַרְתִּי בְּקִיר הַבּוֹר מֵעֵין מַדְרֵגוֹת וְיָצָאתִי מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

לָמַדְתִּי לֶקַח מֵהַנִּסָּיוֹן הַמְיַגֵּעַ הַזֶּה וּמָצָאתִי דֶּרֶךְ טוֹבָה לְהִפָּטֵר מֵהַדֻּבִּים, שֶׁנַּפְשָׁם חוֹשֶׁקֶת בַּדְּבוֹרִים וּבַכַּוָּרוֹת שֶׁלִּי. מָרַחְתִּי יָצוּל שֶׁל עֲגָלָה בִּדְבַשׁ, וּבַלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי בְּמַאֲרָב, לֹא הַרְחֵק מֵהָעֲגָלָה. וּמַה שֶּׁשִּׁעַרְתִּי, אָמְנָם קָרָה. דֹּב עֲנָק נִמְשַׁךְ אֶל נִיחוֹחַ הַדְּבַשׁ וְהִתְחִיל לְלַקֵּק אֶת רֹאשׁ הַיָּצוּל בְּחֶמְדָּה רַבָּה, עַד שֶׁנִּתְקַע הַיָּצוּל בִּגְרוֹנוֹ, פָּלַשׁ אֶת בִּטְנוֹ וּמֵעָיו וְהִזְדַּקֵּר מֵאֲחוֹרָיו, וְהַדֹּב עוֹדֶנּוּ מְלַקֵּק. כְּשֶׁהָיָה הַדֹּב מֻשְׁחָל יָפֶה כָּל כָּךְ עַל הַיָּצוּל, רַצְתִּי אֵלָיו וְנָעַצְתִּי בְּחוֹר הַיָּצוּל יָתֵד אֲרֻכָּה, וְכָךְ מָנַעְתִּי מֵהַלַּקְקָן אֶת הַנְּסִיגָה וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָבַר הַשֻּׂלְטָן בַּמָּקוֹם וְרָאָה אֶת הַחִזָּיוֹן, צָחַק עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר, כָּרְתוּ הָרוּסִים בְּרִית עִם הַטּוּרְקִים, וּכִשְׁבוּיִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֻׁחְרַרְתִּי גַּם אֲנִי וְשֻׁלַּחְתִּי לְפֶּטֶרְבּוּרְג. אַךְ אֲנִי הִתְפַּטַּרְתִּי וְיָצָאתִי מֵרוּסְיָה בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקֵרוּב, כְּשֶׁהַקֵּיסָר הַיַּנּוּקָא עִם הוֹרָיו וְרַבִּים אֲחֵרִים, הֻגְלוּ לְסִבִּיר. חֹרֶף עַז שֶׁלֹּא כָּרָגִיל עָמַד אָז בְּאֵירוֹפָּה, וְאֵין זֹאת כִּי לָקְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּצִנָּה, וְהִיא חוֹלָה מְאֹד עַד הַיּוֹם. וְאָכֵן הָיוּ צָרוֹתַי בְּשׁוּבִי מֵרוּסְיָה רַבּוֹת מֵהַצָּרוֹת שֶׁפָּקְדוּ אוֹתִי בִּנְסִיעָתִי אֵלֶיהָ.

הַסּוּס הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי נִשְׁאַר בְּטוּרְקִיָּה, וְעַל כֵּן נֶאֱלַצְתִּי לִנְסֹעַ בְּמֶרְכְּבוֹת־הַדֹּאַר. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְדֶרֶךְ צָרָה וּשְׁקוּעָה בֵּין שְׁתֵּי גְּדֵרוֹת קוֹצָנִיּוֹת וּגְבוֹהוֹת, הִזְכַּרְתִּי לָרַכָּב שֶׁעָלָיו לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְאוֹתֵת לָרַכָּב הֶעָשׂוּי לָבוֹא מוּלֵנוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַדֶּרֶךְ. הַבָּחוּר הֵרִים אֶת הַחֲצוֹצְרָה וְנָשַׁף בָּהּ בְּכָל כֹּחוֹ, אַךְ עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא. שׁוּם צְלִיל לֹא בָּקַע מֵהַחֲצוֹצְרָה, וְהַדָּבָר הָיָה תָּמוּהַּ בְְּעֵינֵינוּ. הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם אָסוֹן מַמָּשׁ, וְאָכֵן בָּאָה מֶרְכָּבָה לִקְרָאתֵנוּ וְהִתְנַגְּשָׁה בָּנוּ, וְלֹא יָכֹלְנוּ לַעֲבֹר.

עַל כֵּן קָפַצְתִּי מִתּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת הַסּוּסִים. טָעַנְתִּי עַל גַּבִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה עַל אַרְבַּעַת גַּלְגַּלֶּיהָ וְעַל כָּל הַצְּרוֹרוֹת שֶׁבָּהּ, קָפַצְתִּי עִמָּהּ מֵעַל לַגָּדֵר־הַחַיָּה, כְּתֵשַׁע רֶגֶל גָּבְהָהּ, וְהֶעֱמַדְתִּי אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה. אִם נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת כֹּבֶד הַמֶּרְכָּבָה, לֹא הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁל מַה־בְּכָךְ. שׁוּב קָפַצְתִּי מֵעַל לַמֶּרְכָּבָה הַזָּרָה עַל הַדֶּרֶךְ. קָרַבְתִּי לַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ, לָקַחְתִּי כָּל אֶחָד מִתַּחַת לְבֵית־הַשֶּׁחִי וְהֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם בִּשְׁתֵּי קְפִיצוֹת; אַחַר כָּךְ צִוִּיתִי לִרְתֹם אוֹתָם, וְאָכֵן הִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם לְסוֹף הַדֶּרֶךְ וְלָאַכְסַנְיָה. עוֹד עָלַי לְהוֹסִיף, שֶׁאַחַד הַסּוּסִים, עֵרָנִי מְאֹד וּבֶן אַרְבַּע לְכָל הַיּוֹתֵר, הִתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר שַׁעֲרוּרִיָּה: כְּשֶׁקָּפַצְתִּי אֶת קְפִיצָתִי הַשְּׁנִיָּה מֵעַל לַגָּדֵר־הַחַיָּה, הִפְגִּין בִּנְשִׁיפוֹת וּבִבְעִיטוֹת שֶׁאֵינוֹ מְרֻצֶּה מֵהַתְּנוּעָה הַנִּמְרֶצֶת. מִיָּד מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לִמְרֹד, בְּכָךְ שֶׁתָּחַבְתִּי אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת לְכִיס מִקְטָרְנִי.

בָּאַכְסַנְיָה נַחְנוּ מֵהַהַרְפַּתְקָה שֶׁלָּנוּ. הָרַכָּב תָּלָה אֶת חֲצוֹצְרָתוֹ עַל מַסְמֵר בְּסָמוּךְ לַכִּירַיִם. וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מִמּוּל. שִׁמְעוּ־נָא רַבּוֹתַי, מַה קָּרָה אָז! פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ: טְרָה־טָה־טָה! טְרָ־טַטַטַ! עֵינֵינוּ נִקְרְעוּ לִרְוָחָה מֵרֹב תְּמִיהָה, אַךְ מִיָּד נִתְבָּרֵר לָנוּ, מַדּוּעַ לֹא תָּקְעָה הַחֲצוֹצְרָה. הַצְּלִילִים קָפְאוּ בָּהּ, וְעַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהִפְשִׁירוּ, פָּרְצוּ צְלוּלִים וּבְהִירִים, לְשִׂמְחַת־לִבּוֹ וּלְגַאֲוָתוֹ שֶׁל הָרַכָּב. וְאָכֵן, בִּדֵּר אוֹתָנוּ הָרַכָּב שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּסִלְסוּלִים נֶהֱדָרִים, בְּלִי שֶׁיִּגְעוּ שְׂפָתָיו בַּחֲצוֹצְרָה. שָׁמַעְנוּ אֶת הַמַּארְשׁ הַפְּרוּסִי “לְלֹא אַהֲבָה וּבְלִי יַיִן”, “כְּשֶׁחִוְרוֹנִי”, “אֶתְמוֹל הָיָה כָּאן הַדּוֹד מִיכָאֵל” וְעוֹד שִׁירִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ אֶת הַשִּׁיר “רָגְעוּ הַיְעָרוֹת”. בְּשִׁיר זֶה נִסְתַּיְּמָה נְגִינַת־הַהַפְשָׁרָה, וּבְכָךְ נִסְתַּיֵּם גַּם מַסָּעִי בְּרוּסְיָה.

מִקְצָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־מַסָּעוֹת מְסֻגָּלִים לְסַפֵּר יוֹתֵר מִשֶּׁעָשׂוּי לְהִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת. וְעַל כֵּן לֹא יִפָּלֵא, כְּשֶׁמַּאֲזִינִים אוֹ קוֹרְאִים נוֹטִים שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם. אִם אֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי, הֲרֵינִי מְרַחֵם עֲלֵיהֶם עַל חֹסֶר־הָאֱמוּנָה שֶׁבָּהֶם וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹאִילוּ לְהִסְתַּלֵּק לִפְנֵי שֶׁאַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַרְפַּתְקוֹתַי בַּיָּם, שֶׁהֵן אֲפִלּוּ מֻפְלָאוֹת יוֹתֵר, אַךְ אֲמִתִּיּוֹת גַּם הֵן.

הַרְפַּתְקוֹת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בַּיָּם

הַרְפַּתְקָה רִאשׁוֹנָה בַּיָּם

הַמַּסָּע הָרִאשׁוֹן בִּימֵי חַיַּי, זְמַן־רַב לִפְנֵי הַמַּסָּע לְרוּסְיָה, הָיָה מַסָּע בַּיָּם. דּוֹדִי, אַלּוּף־מִשְׁנֶה בַּהוּסַארִים, בַּעַל הַזָּקָן הַשָּׁחוֹר בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי, הָיָה מַרְבֶּה לְהַקְנִיט אוֹתִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי שׁוֹטֶה גָּמוּר. כֵּן לֹא הֻכְרְעָה הַשְּׁאֵלָה, הַאִם הַפְּלוּמָה הָעֲדִינָה עַל סַנְטֵרִי הִיא פְּלוּמַת־הֶכֵּר שֶׁדָּבְקָה בּוֹ, אוֹ חֲתִימַת־זָקָן. אוּלָם כְּבָר אָז הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹשֵׂא לְכָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהָגְתָה נַפְשִׁי.

חֵלֶק נִכָּר מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל אָבִי עָבְרוּ עָלָיו בְּמַסָּעוֹת, וְלִפְעָמִים הָיָה מְקַצֵּר לָנוּ אֶת עַרְבֵי־הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים בְּסִפּוּרִים כֵּנִים וְלֹא־מְעֻטָּרִים שֶׁל הַרְפַּתְקוֹתָיו – אוּלַי עוֹד אֲסַפֵּר בַּהֶמְשֵׁךְ כַּמָּה מֵהֶם. עַל כֵּן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת נְטִיָּתִי לְמַסָּעוֹת כִּפְרִי תּוֹרָשָׁה וְהַשְׁפָּעָה כְּאֶחָד. בְּקִצּוּר, נִצַּלְתִּי כָּל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדִי – וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא בָּאָה– לְבַקֵּשׁ אוֹ לִתְבֹּעַ בְּתֹקֶף סִפּוּק לִתְשׁוּקָתִי לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם, תְּשׁוּקָה שֶׁאֵין בְּכֹחִי לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. הַכֹּל לַשָּׁוְא. כְּשֶׁעָלָה בְּיָדִי לִפְעָמִים לִפְרֹץ פִּרְצָה קְטַנָּה בְּהִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל אָבִי, מִיָּד גָּבְרָה הִתְנַגְּדוּתָן שֶׁל אִמִּי וְדוֹדָתִי, וּכְהֶרֶף־עַיִן אָבַד כָּל מַה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּהַתְקָפוֹת מְחֻשָּׁבוֹת בְּיוֹתֵר.

בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא לְבַקְּרֵנוּ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִמִּי. עַד מְהֵרָה נִתְחַבַּבְתִּי עָלָיו. תְּכוּפוֹת אָמר לִי, שֶׁהִנְּנִי נַעַר נָאֶה וְעֵרָנִי, וּרְצוֹנוֹ לְסַיֵּעַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהַגְשָׁמַת מִשְׁאַלְתִּי הַנִּכְסֶפֶת. דְּבָרָיו הֵיטִיבוּ לְהַשְׁפִּיעַ מִדְּבָרַי, וּלְאַחַר הַשְׁמָעַת נִמּוּקִים בְּעַד וְנִמּוּקִים נֶגֶד, הַשָּׂגוֹת וְהַפְרָכוֹת, הֻחְלַט סוֹף־סוֹף, לְשִׂמְחָתִי, שֶׁאֵין בְּפִי מִלִּים לְתָאֲרָהּ, שֶׁאֶתְלַוֶּה אֶל דּוֹדִי בְּמַסָּע לְצֵילוֹן, אֶל דּוֹדוֹ שֶׁלּוֹ, הַמְכַהֵן שָׁם כְּמוֹשֵׁל זֶה שָׁנִים רַבּוֹת.

הִפְלַגְנוּ מֵאַמְסְטֶרְדָּאם בִּמְשִׂימוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁל הוֹד מַעֲלָתָהּ, מֶמְשֶׁלֶת הוֹלַאנְד. פְּרָט לִסְעָרָה עַזָּה עַד מְאֹד, לֹא הָיָה בְּמַסָּע זֶה כָּל עִנְיָן מְיֻחָד. אוּלָם סְעָרָה זוֹ עָלַי לְהַזְכִּיר בְּמִלִּים מְעַטּוֹת בִּגְלַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַמֻּפְלָאוֹת. הַסְּעָרָה הִתְחוֹלְלָה כְּשֶׁעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ לְיַד אִי, כְּדֵי לְהִצְטַיֵּיד בְּעֵצִים וּבְמַיִם. הִיא הִשְׁתּוֹלְלָה בְּעָצְמָה כָּזֹאת, עַד שֶׁעֵצִים רַבִּים, הַמַּדְהִימִים בְּגָבְהָם וּבְעָבְיָם, נֶעֶקְרוּ מֵהַשֹּׁרֶשׁ וְהוּעֲפוּ בָּאֲוִיר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּשׁקָלָם שֶׁל עֵצִים אֵלֶּה כַּמָּה אַלְפֵי לִיטְרָאוֹת, נִרְאוּ לָנוּ בַּגֹּבַהּ הֶעָצוּם – לְפָחוֹת חֲמִשָּׁה מִילִין מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כְּנוֹצוֹת־צִפֳּרִים הַמְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר.

אוּלָם, כְּשֶׁשָּׁכְכָה הַסְּעָרָה, צָנַח כָּל עֵץ בִּמְאֻנָּךְ אֶל מְקוֹמוֹ וְהִשְׁתָּרֵשׁ מִיָּד, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ עוֹד עִקְבוֹת הַשְּׁמָמָה. יָצָא מֵהַכְּלָל הָעֵץ הַגָּדוֹל בְּכֻלָּם. כְּשֶׁנֶּעֱקַר בְּכֹחָהּ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַסְּעָרָה מֵאַדְמָתוֹ, יָשְׁבוּ בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ עַל עֲנָפָיו וְקָטְפוּ מְלָפְפוֹנִים: בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָעוֹלָם גָּדֵל יָרָק נֶהֱדָר זֶה עַל הָעֵצִים. הַזּוּג שֶׁלָּנוּ עָשָׂה בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת מַסָּעוֹ בָּאֲוִיר, כְּפִי שֶׁעָשָׂה הָאַיִל בַּכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ שֶׁל בְּלָאנְשָׁאר,³ אֲבָל בִּגְלַל כָּבְדָּם סָטָה הָעֵץ מִמַּסְלוּלוֹ שֶׁמֵעַל לִמְקוֹם־צְמִיחָתוֹ הַקּוֹדֵם וְאַף נָפַל כְּשֶׁהוּא מְאֻזָּן. בִּשְׁעַת הַסְּעָרָה נִמְלְטוּ מִבָּתֵּיהֶם רֹב תּוֹשָׁבֵי הָאִי, מֵחֲשָׁשׁ לְהִקָּבֵר תַּחַת עִיֵּי־הַמַּפֹּלֶת, וּבֵינֵיהֶם יָצָא מִבֵּיתוֹ גַּם רֹאשׁ־הַשֵּׁבֶט, הַקַּאצִיקָה רַב־הַחֶסֶד. עַתָּה אָמַר לַעֲבֹר דֶּרֶךְ גַּנּוֹ לְבֵיתוֹ, וּבְרֶגַע זֶה נָפַל הָעֵץ הָעֲנָק, וּלְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל הָרַג אוֹתוֹ הָעֵץ בּוֹ בַּמָּקוֹם.

“לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל?”

כֵּן, לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל. שֶׁכֵּן הָיָה הַקַּאצִיקָה הַזֶּה, רַבּוֹתַי, הֶעָרִיץ הַמָּאוּס בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.וְתוֹשָׁבֵי־הָאִי, וּבִכְלָלָם אַנְשֵׁי־חַסְדוֹ וּפִילַגְשָׁיו, הָיוּ הַיְצוּרִים הַמִּסְכֵּנִים בְּיוֹתֵר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. מְזוֹנוֹת הָיוּ נִרְקָבִים בְּמַחְסָנָיו, וְאִלּוּ נְתִינָיו, שֶׁמֵּהֶם סָחַט אֶת הַמְּזוֹנוֹת, הָיוּ גּוֹוְעִים בָּרָעָב. הָאִי שֶׁלּוֹ לֹא חָשַׁשׁ מִשּׁוּם אוֹיֵב חִיצוֹנִי. אַף עַל פִּי כֵן גִּיֵּס כָּל בָּחוּר צָעִיר, הִכָּה אוֹתוֹ בְּעֶצֶם יָדוֹ עַד שֶׁעָשׂה אוֹתֹו גִּבּוֹר, וּמִפַּעַם לְפַעַם מָכַר אֶת הָאֹסֶף הַזֶּה שֶׁלּוֹ לְנָסִיךְ שָׁכֵן שֶׁהִרְבָּה בִּמְחִיר, כְּדֵי לְהוֹסִיף עוֹד מִילְיוֹנִים לְמִילְיוֹנֵי הַקּוֹנְכִיּוֹת שֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו.

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ עֶקְרוֹנוֹת מַחְרִידִים אֵלֶּה מִמַּסָּע לַ“צָּפוֹן”. לֹא נוּכַל לִפְתֹּחַ בְּדִין־וּדְבָרִים לְהַכְחָשַׁת סְבָרָה זוֹ, גַּם אִם אַהֲבַת־הַמּוֹלֶדֶת מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לְהַכְחִישָׁהּ. יָדוּעַ, כִּי בְּעֵינֵי תּוֹשָׁבֵי הָאִי הַזֶּה מַסָּע לַצָּפוֹן, אוֹ מַסָּע לָאִיִּים הַקַּנַארִיִּים, מוּזָר לֹא פָּחוֹת מֵהַנִּסָּיוֹן לְטַיֵּל בִּגְרֶנְלַאנְד הַקְּפוּאָה. מִטְּעָמִים רַבִּים לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ הֶסְבֵּר בָּרוּר אַחֵר.

לְאוֹת תּוֹדָה עַל הַשֵּׁרוּת הַגָּדוֹל שֶׁשֵּׁרְתוּ זוּג־קוֹטְפֵי־הַמְּלָפְפוֹנִים אֶת עֲמִיתֵיהֶם הָאֶזְרָחִים –אָמְנָם שֵׁרוּת שֶׁבְּמִקְרֶה– הֹעֲלוּ עַל כֵּס־הַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְפַּנָּה. אוּלָם בַּמַּסָּע־בֶּחָלָל שֶׁנִּתְכַּבְּדוּ בּוֹ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ הֵם קָרְבוּ עַד כְּדֵי כָּךְ אֶל מְאוֹרוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁהִפְסִידוּ אֶת מְאוֹר עֵינֵיהֶם וְאַף חֵלֶק קָטָן מִמְּאוֹר נַפְשָׁם. אַף עַל פִּי כֵן, הָיָה שִׁלְטוֹנָם רָאוּי לִתְהִלָּה, וּכְפִי שֶׁנּוֹדַע לִי, לֹא טָעַם אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי־הָאִי מְלָפְפוֹן בְּלִי לְבָרֵךְ: “אֱלֹהִים, תֵּן אֲרִיכוּת־יָמִים לַקַּאצִיקִים!”

לְאַחַר שֶׁתֻּקְּנוּ הַנְּזָקִים שֶׁגָּרְמָה הַסְּעָרָה לִסְפִינָתֵנוּ, נִפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם מֵהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, הִפְלַגְנוּ בְּרוּחַ מְצֻיֶּנֶת וְהִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְצֵילוֹן.

כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר בּוֹאֵנוּ, הִצִּיעַ לִי בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל לָצֵאת עִמּוֹ לְצַיִד, וַאֲנִי נַעֲנֵיתִי לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם. יְדִידִי הָיָה גְּבַרְתָּן גָּבוֹהַּ, רָגִיל לָאַקְלִים וְלַחֹם. וְאִלּוּ אֲנִי הִתְעַיַּפְתִּי חִישׁ־מַהֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְקַדַּמְנוּ לְאַט, וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַר, פִּגַּרְתִּי אַחֲרֵי יְדִידִי הַרְבֵּה.

רָצִיתִי לָשֶׁבֶת לָנוּחַ לְחוֹפוֹ שֶׁל נַחַל שֶׁמָּשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי זְמַן מָה, שֶׁמֵּימָיו הָיוּ עַזִּים וְסוֹחֲפִים. פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתִי בָּהּ. הָפַכְתִּי פָּנַי וְכִמְעַט שֶׁקָּפָאתִי לְמַרְאֵה אַרְיֵה אַדִּיר שֶׁהָלַךְ לִקְרָאתִי. הָאַרְיֵה רָמַז לִי בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה לְמַדַּי, כִּי יוֹאִיל בְּרֹב־חַסְדּוֹ לֵיהָנוֹת מִגּוּפָתִי הַמִּסְכֵּנָה לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, בְּלִי לְבַקֵּשׁ אֶת הַסְכָּמָתִי. רוֹבִי הָיָה טָעוּן עוֹפֶרֶת לְצֵיד־אַרְנָבוֹת. הַזְּמַן הַקָּצָר וְהַמְּבוּכָה לֹא הֵנִיחוּ לִי לִשְׁקֹל הַרְבֵּה. הֶחְלַטְתִּי לִירוֹת בַּחַיָּה, בְּתִקְוָה לְהַפְחִיד אוֹתָהּ, וְאוּלַי גַּם לִפְצֹעַ. מֵרֹב פַּחַד לֹא הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁהָאַרְיֵה יִקְרַב לִטְוַח־יְרִיָּה, יָרִיתִי וְהִבְעַרְתִּי אֶת זַעֲמוֹ, וְהוּא זִנֵּק עָלַי בְּכָל עָצְמַת תְּנוּפָתוֹ. לֹא מִתּוֹךְ שִׁקּוּל־דַּעַת, אֶלָּא מִתּוֹךְ דַּחַף, נִסִּיתִי דֶּרֶךְ־הַצָּלָה בִּלְתִּי־אֶפְשִָׁרית: לִבְרֹחַ. הָפַכְתִּי פָּנַי – צְמַרְמֹרֶת מַכָּה בְּגוּפִי כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּכָךְ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – וְהִנֵּה, בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶּנִּי, תַּנִּין מַחֲרִיד וּמָאוּס פּוֹעֵר אֶת לֹעוֹ הַמַּפְחִיד, לִבְלֹעַ אוֹתִי חַיִּים.

תָּאֲרוּ לָכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת מַצָּבִי הַמַּחֲרִיד. מֵאֲחוֹרַי הָאַרְיֵה, מִלְּפָנַי –הַתַּנִּין, מִשְּׂאֹמלִי נַחַל סוֹחֵף, מִימִינִי תְּהוֹם, שֶׁלְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ, שׁוֹרְצִים בּוֹ הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים שֶׁבְּכֻלָּם.

הָמוּם צָנַחְתִּי עַל הָאֲדָמָה, וְאֵין לְגַנּוֹת מַעֲשֶׂה כָּזֶה בְּמַצָּב זֶה, אֲפִלּוּ אֶת הֶרְקוּלֶס. הַמַּחְשָׁבָה הַיְחִידָה שֶׁעָלְתָה עוֹד בְּדַעְתִּי הָיְתָה כֻּלָּה צִפִּיָּה נוֹרָאָה לִשִׁנָּיו וּלִטְפָרָיו שֶׁל הַטּוֹרֵף, אוֹ לְלֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. כַּעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שָׁמַעְתִּי חֲבָטָה מוּזָרָה. הֵעַזְתִּי לְהָרִים רֹאשִׁי וּמַה, סְבוּרִים אַתֶּם, רָאוּ עֵינַי? לְשִׂמְחָתִי שֶׁאֵין לָהּ דֻּגְמָה רָאִיתִי, כִּי מִתּוֹךְ זִנּוּקוֹ הַנִּלְהָב קָפַץ הָאַרְיֵה מֵעָלַי, בְּרֶגַע שֶׁצָּנַחְתִּי, הַיְשֵׁר אֶל לֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הָיָה תָּקוּעַ עַתָּה בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, וּשְׁנֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָם לְהִפָּטֵר זֶה מִזֶּה. בְּעוֹד מוֹעֵד קָפַצְתִּי, שָׁלַפְתִּי אֶת סַכִּין הַצַּיָּדִים וּבִתְנוּפָה הָלַמְתִּי בְּחֵלֶק גּוּפוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הַבּוֹלֵט מִלֹּעַ הַתַּנִּין. עַכּוּזוֹ נָפַל עַתָּה לְרַגְלַי וּפִרְכֵּס. עַתָּה דָּחַקְתִּי בְּקַת־הָרוֹבֶה אֶת גּוּף הָאַרְיֵה לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, עַד שֶׁזֶּה נֶחְנַק.

שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר נִצְחוֹנִי הַמֻּשְׁלָם עַל שְׁנֵי אוֹיְבִים נוֹרָאִים אֵלֶּה, הִגִּיעַ אֵלַי יְדִידִי כְּדֵי לַעֲמֹד עַל סִבַּת פִּגּוּרִי אַחֲרָיו.

לְאַחַר בְּרָכוֹת הֲדָדִיּוֹת מָדַדְנוּ אֶת הַתַּנִּין וּמָצָאנוּ שֶׁאָרְכּוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל וְשִׁבְעָה אִינְץ', לְפִי מִדַּת פָּארִיס.⁴ לְאַחַר שֶׁסִּפַּרְנוּ לַמּוֹשֵׁל עַל הַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה זוֹ, שָׁלַח עֲגָלָה וַאֲנָשִׁים לְהָבִיא אֶת הַחַיּוֹת הַמֵּתוֹת הַבַּיְתָה. מֵעוֹר הָאַרְיֵה הֵכִין לִי הַפַּרְוָן הַמְּקוֹמִי חֲרִיטִים לְטַבָּק, וּבְכַמָּה מֵהֶם כִּבַּדְתִּי מַכָּרִים מִצֵּילוֹן. מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹר הֲכִינוֹתִי בְּשׁוּבִי לְהוֹלַנְד מַתָּנוֹת לְרָאשֵׁי־הֶעָרִים, וְהֵם בִּקְּשׁוּ לִגְמֹל לִי בְּאֶלֶף דּוּקַאטִים. בְּקשִׁי רַב עָלָה בְּיָדִי לִדְחוֹת אֶת מַתְּנָתָם.

מֵעוֹר הַתַּנִּין הוּכַן פֻּחְלָץ, וְעַתָּה הוּא אַחַד הַמֻּצָּגִים הַמֻּפְלָאִים וְהַנְּדִירִים בַּמּוּזֵיאוֹן שֶׁל אַמְסְטֶרְדָּאם. הַמַּדְרִיךְ מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי לְכָל מְבַקֵּר. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הוּא מוֹסִיף תָּמִיד תּוֹסָפוֹת, שֶׁכַּמָּה מֵהֶן חוֹטְאוֹת בְּמִדָּה רַבָּה לָאֱמֶת וְלַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר. הוּא נוֹהֵג לְסַפֵּר, לְמָשָׁל, כִּי הָאַרְיֵה פָּלַשׁ וְעָבַר אֶת הַתַּנִּין, וּכְשֶׁיָּצָא אֶת הַפֶּתַח הָאֲחוֹרִי, רָצָה לְהִמָּלֵט. אַךְ הָאָדוֹן, הַבָּארוֹן הַמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם – כָּךְ אָהַב לְכַנּוֹת אוֹתִי – גָּדַע מִיָּד אֶת הַרֹאשׁ, וְעִם הָרֹאשׁ גָּדַע גַּם כְּאַמָּה מִזְּנָבוֹֹ שֶׁל הַתַּנִּין. הַתַּנִּין, מַמְשִׁיךְ הַבָּחוּר בְּסִפּוּרוֹ, לֹא הָיָה אָדִישׁ כְּלַפֵּי אָבְדַּן זְנָבוֹ, הָפַך פָּנָיו, תָּלַשׁ מִידֵי הָאָדוֹן אֶת סַכִּין־הַצַּיָּדִים בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזֹאת, עַד שֶׁפָּלַח הַסַּכִּין אֶת לִבָּהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת וְהִיא שָׁבְקָה חַיִּים מִיָּד. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, רַבּוֹתַי, כַּמָּה פּוֹגֵעַ בִּי חֹסֶר־הַבּוּשָׁה שֶׁל מַדְרִיךְ נוֹכֵל זֶה. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתִי וְשׁוֹמְעִים שְׁקָרִים מֻפְרָכִים כָּאֵלֶּה, וְכָל זֶה בְּדוֹרֵנוּ הַמֵּטִיל סָפֵק בַּכֹּל, עֲלוּלִים לְהִתְפַּתּוֹת עַל נְקַלָּה לְהָטִיל סָפֵק בַּאֲמִתּוּתָם שֶׁל מַעֲשַׂי שֶׁאָכֵן נַעֲשׂוּ; סָפֵק כָּזֶה גּוֹרֵם צַעַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְעֶלְבּוֹן לָאַבִּיר הַמְהַדֵּר בִּכְבוֹדוֹ.

הַרְפַּתְקָה שְׁנִיָּה בַּיָּם

בִּשְׁנַת 1776 עָלִיתִי בְּפּוֹרְטְסְמוּת עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה אַנְגְּלִית מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה, בַּעֲלַת מֵאָה תּוֹתָחִים וְצֶוֶת שֶׁל אֶלֶף־וְאַרְבַּע־מֵאוֹת אִישׁ, שֶׁהִפְלִיגָה לַאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית. יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּאַנְגְּלִיָּה, אַךְ אֶשְׁמֹר סִפּוּרִים אֵלֶּה לְמוֹעֵד אַחֵר. מְאֹרָע אֶחָד, הַנִּרְאֶה לִי נָאֶה מְאֹד, אֲסַפֵּר בְּקִצּוּר. נִתַּן לִי הָעֹנֶג לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ נוֹסֵעַ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר אֶל בִּנְיַן הַפַּרְלָמֶנְט. בִּזְקָנוֹ הֶהָדוּר שֶׁל הָרַכָּב נִגְנַז בְּדַיְּקָנוּת רַבָּה סֶמֶל־הַמַּלְכוּת, וְהוּא יָשַׁב בְּהַרְחָבָה עַל דּוּכָנוֹ וְסִמֵּן בְּשׁוֹטוֹ בָּאֲוִיר, בְּצוּרָה בְּרוּרָה וְנָאָה, אֶת הָאוֹתִיּוֹת G וְכֵן R. אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל George Rex בְּלָטִינִית, זֹאת אוֹמֶרֶת: הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג'. בְּמַסָּעֵנוּ בַּיָּם לֹא אֵרַע לָנוּ כָּל דָּבָר הָרָאוּי לְצִיּוּן, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמֶרְחַק שְׁלשׁ־מֵאוֹת מִילִין, בְּקֵרוּב, מִנְּהַר סֶנְט־לוֹרֶנְץ. כָּאן הִתְנַגְּשָׁה הַסְּפִינָה בְּעָצְמָה רַבָּה בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה לָנוּ כְּסֶלַע. הֵטַלְנוּ אֶת אֲנַךְ־הָעוֹפֶרֶת לִמְדִידַת־הָעֹמֶק, וְהוּא שָׁקַע שְׁלשֶׁת־אֲלָפִים אַמָּה וְלֹא נָגַע בַּקַּרְקַע. הַתַּקָּלָה הָיְתָה אֵפוֹא מוּזָרָה וּבִלְתִּי־מוּבֶנֶת, וְהַתּוֹצָאָה מָרָה: הַהֶגֶה נִשְׁבַּר, מוֹט־הַחַרְטֹם נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם, כָּל הַתְּרָנִים הִתְנַפְּצוּ מִלְּמַעְלָה וְעַד לְמַטָּה, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אַף נָפְלוּ לַמַּיִם. מִסְכֵּן אֶחָד שֶׁטִּפֵּל לְמַעְלָה בַּמִּפְרָשׂ הָרָאשִׁי הוּעַף לְמֶרְחָק שְׁלשָׁה מִילִין מֵהַסְּפִינָה וְרַק אָז נָפַל לַמַּיִם. לְמַזָּלוֹ נִצַּל עַל יְדֵי כָּךְ, שֶׁבְּעוֹדוֹ עָף בָּאֲוִיר תָּפַס בִּזְנָבוֹ שֶׁל אַוַּז־בָּר. הָאַוָּז רִכֵּךְ אֶת נְפִילָתוֹ לַמַּיִם וְאַף אִפְשֵׁר לוֹ לִשְׂחוֹת עַל גַּבּוֹ, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק, לַהַחֲזִיק בּוֹ בֵּין צַוָּארוֹ לִכְנָפָיו, וּלְהִתְקָרֵב לַסְּפִינָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַמַּלָּחִים לִמְשׁוֹת אוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לַסִּפּוּן.

הָיְתָה גַם הוֹכָחָה אַחֶרֶת לְעָצְמַת הַהִתְנַגְּשׁוּת – כָּל הַנּוֹסְעִים הוּטְחוּ בַּתִּקְרָה. רֹאשִׁי שָׁקַע כָּלִיל אֶל קְרָבַי, וָחֳדָשִׁים חָלְפוּ עַד שֶׁשָּׁב לְמַצָּבוֹ הַטִּבְעִי. עוֹד אָנוּ נִדְהָמִים וּנְבוֹכִים וְהִנֵּה נִתְבָּרֵר הַכֹּל. עַל פְּנֵי הַמַּיִם הוֹפִיעַ לִוְיָתָן גָּדוֹל, שֶׁהִשְׁתַּזֵּף לוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ. הַמִּפְלֶצֶת רָגְזָה כָּל כָּךְ עַל שֶׁהֶחְרַדְנוּ אֶת מְנוּחָתָהּ, עַד שֶׁנִּפְּצָה בִּזְנָבָהּ אֶת הַיָּצִיעַ וְחֵלֶק מֵהַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, וְכֵן תָּפְסָה בְּשִׁנֶּיהָ אֶת הָעֹגֶן, הַתָּלוּי כָּרָגִיל לְיַד הַהֶגֶה, וְכָךְ גָּרְרָה אוֹתָנוּ לְמֶרְחָק שִׁשִּׁים מִילִין, בִּמְהִירוּת שִׁשָּׁה מִילִין לְשָׁעָה.

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ לְאָן הָיִינוּ נִגְרָרִים, לוּלֵא נִקְרַע, לְמַזָּלֵנוּ, חֶבֶל־הָעֹגֶן, וְכָךְ אָבְדָה לַלִּוְיָתָן אֳנִיָּה, אַךְ לָנוּ אָבַד הָעֹגֶן. אוּלָם, כְּשֶׁהִפְלַגְנוּ כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְעֵבֶר אֵירוֹפָּה, מָצָאנוּ בְּמֶרְחַק מִילִין אֲחָדִים מִמְּקוֹם הַתְּאוּנָה אֶת הַלִּוְיָתָן הַמֵּת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִנֵּה אָרְכּוֹ כְּמַחֲצִית הַמִּיל לְפָחוֹת, לְלֹא גֻּזְמָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן חַיָּה עֲצוּמָה כָּל כָּךְ, יָרַדְנוּ בְּסִירוֹת וְחָתַכְנוּ בְּעָמָל רַב אֶת הָרֹאשׁ. לְשִׂמְחָתֵנוּ הָרַבָּה מָצָאנוּ לֹא רַק אֶת הָעֹגֶן שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא גַּם מָאתַיִם־וְאַרְבָּעִים רֶגֶל חֶבֶל עָבֶה, שֶׁהָיָה טָמוּן בְּשֵׁן נְבוּבָה בִּשְׂמֹאל לֹעוֹ. מְאֹרָע יוֹצֵא־דֹּפֶן זֶה הָיָה הַיָּחִיד שֶׁאֵרַע לָנוּ בַּמַּסָּע.

רֶגַע, רֶגַע! שָׁכַחְתִּי עוֹד תַּקָּלָה אַחַת. כְּשֶׁגָּרַר הַלִּיְוָתָן אֶת הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ, נִפְרַץ חוֹר בַּדֹּפֶן; זֶרֶם הַמַּיִם שֶׁפָּרַץ פְּנִימָה הָיָה כֹּה עָצוּם, עַד שֶׁכָּל הַמַּשְׁאֵבוֹת לֹא הָיוּ מַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִטְּבִיעָה תּוֹךְ מַחֲצִית־הַשָּׁעָה. לְמַזָּלֵנוּ גִּלִּיתִי רִאשׁוֹן אֶת הַצָּרָה. נִסִּיתִי לִסְתֹּם אֶת הַחוֹר בְּכָל הָאֶמְצָעִים, אַךְ לַשָּׁוְא. לְבַסּוֹף הִצַּלְתִּי אֶת הַסְּפִינָה הַיָּפָה וְאֶת צִוְתָּהּ הַגָּדוֹל עַל יְדֵי הָרַעְיוֹן הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַף שֶׁהַחוֹר הָיָה גָּדוֹל, הִצְלַחְתִּי לִסְתֹּם אוֹתוֹ בְּיַשְׁבָנִי הַנִּכְבָּד, בְּלִי לִפְשֹׁט אֶת מִכְנָסַי, וְדוֹמֶה שֶׁהָאֶמְצָעִי שֶׁלִּי הָיָה מַסְפִּיק גַּם לְחוֹר גָּדוֹל יוֹתֵר. לֹא תִּתְפַּלְּאוּ עַל כָּךְ בְּוַדַּאי, רַבּוֹתַי, כְּשֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם כִּי מוֹצָאִי מִצַּד אָבִי וְאִמִּי הוֹלַאנְדִי הוּא. כָּל עוֹד יָשַׁבְתִּי בְּאַסְלָה זוֹ, הָיָה מַצָּבִי צוֹנֵן מְעַט, אַךְ עַד מְהֵרָה גָּאֲלָה אוֹתִי מְיֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַנַּגָּר.

הַרְפַּתְקָה שְׁלִישִׁית בַּיָּם

יוֹם אֶחָד רִחֲפָה עָלַי סַכָּנַת טְבִיעָה בַּיָּם הַתִּיכוֹן. בְּיוֹם קַיִץ לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם, רָחַצְתִּי בְּיָם רוֹגֵעַ לֹא הַרְחֵק מִמַּארְסֵי, וְהִנֵּה דָּג גָּדוֹל שֶׁלֹּעוֹ פָּעוּר, שָׁט לִקְרָאִתי בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד זְמַן, וְלֹא נִתַּן כְּלָל לְהִמָּלֵט. מִיָּד הִצְטַנַּפְתִּי בְּמִדַּת־הָאֶפְשָׁר, אָסַפְתִּי אֶת רַגְלַי וְהִצְמַדְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתַי אֶל גּוּפִי. בְּמַצָּב זֶה הֶחְלַקְתִּי בֵּין שִׁנָּיו, הַיְשֵׁר אֶל הַקֵּבָה. קַל לְשַׁעֵר, שֶׁבִּלִּיתִי שָׁם זְמַן־מָה בַּחֲשֵׁכָה גְּמוּרָה, אַךְ לֹא מַטְרִידָה. מִכֵּיוָן שֶׁלָּחַצְתִּי עַל קֵבָתוֹ, בִּקֵּשׁ בְּוַדַּאי לְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי. הֶחָלָל הָיָה מְרֻוָּח, וְעַל כֵּן הִתְרוֹצַצְתִּי וְרָקַדְתִּי וְעוֹלַלְתִּי כָּל מִינֵי תַּעֲלוּלִים.

אַךְ דּוֹמֶה כִּי שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁלִּי לֹא הֶחְרִידָה אֶת מְנוּחָתוֹ כַּדִּשְׁדּוּשׁ הַמָּהִיר מְאֹד שֶׁל רַגְלַי בְּרִקּוּד סְקוֹטִי. הוּא פָּלַט זְעָקָה מַחְרִידָה וְזָקַר כִּמְעַט מַחֲצִית גּוּפוֹ מֵעַל לַמַּיִם. אֲבָל עַתָּה גִּלּוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי־הַצֶּוֶת בָּאֳנִיַּת־סוֹחֵר אִיטַלְקִית, שֶׁעָבְרָה בַּמָּקוֹם, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הָרְגוּ אוֹתוֹ בְּצִלְצָלִים כְּשֶׁהֹעֲלָה הַדָּג לַסִּפּוּן, שָׁמַעְתִּי אֶת אַנְשֵׁי־הַצֶּוֶת מִתְיָעֲצִים כֵּיצַד לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ לְשֵׁם הֲפָקַת מֵירַב הַשֶּׁמֶן. אֲנִי מֵבִין אִיטַלְקִית וַהֲבִינוֹתִי אֶת כַּוָּנָתָם. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בִּי סַכִּינֵיהֶם. עַל כֵּן עָמַדְתִּי בְּאֶמְצַע הַקֵּבָה, שֶׁהָיְתָה מְרֻוַּחַת לְמַדַּי לְאִכְסוּן עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וְקִוִּיתִי שֶׁיַּתְחִילוּ לַחְתֹּךְ בַּקְּצָווֹת. מִיָּד פָּג פַּחְדִי, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחִילוּ לַחְתֹּךְ בְּחֶלְקָהּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַבֶּטֶן. אַךְ פָּרְצָה פְּנִימָה קֶרֶן אוֹר, צָעַקְתִּי בִּמְלֹא כֹּחִי. מַה נְּעִימָה הָיְתָה לִי הַפְּגִישָׁה עִמָּם וּמַה טּוֹב כִּי חִלְּצוּ אוֹתִי, שֶׁכֵּן כֵּמְעַט נֶחְנַקְתִּי.

אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר כָּרָאוּי אֶת הַתַּדְהֵמָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַסַּפָּנִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל אָדָם עוֹלֶה מִמְּעֵי הַדָּג. הַתַּדְהֵמָה אַף גָּבְרָה כְּשֶׁרָאוּ אָדָם עֵירֹם יוֹצֵא אֲלֵיהֶם. בְּקִצּוּר, רַבּוֹתַי, סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ כְּפִי שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ עַכְשָׁו, וּלְתִמְהוֹנָם לֹא הָיָה גְּבוּל.

הַרְפַּתְקָה רְבִיעִית בַּיָּם

בְּעוֹדִי בְּשֵׁרוּת הַטּוּרְקִים, נָהַגְתִּי לְהִתְעַנֵּג עַל שַׁיִט בְּיַאכְטָה בְּיַם־הַשַּׁיִשׁ, שֶׁמֵעַל מֵימָיו נִגְלָה מַרְאֶה נֶהֱדָר שֶׁל קוּשְׁטָא⁵ כֻּלָּהּ וְשֶׁל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל. בֹּקֶר אֶחָד הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים וְהַיָּפִים וְהִבְחַנְתִּי בְּגוּף עָגֹל, בְּגֹדֶל כַּדּוּר בִּילְיַארְד הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וּמַשֶּׁהוּ תָּלוּי בּוֹ. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל הַמְשֻׁבָּח וְהָאָרֹךְ בְּרוֹבֵי־הַצַּיִד שֶׁלִּי, שֶׁאֵינִי יוֹצֵא אוֹ נוֹסֵעַ בְּלִי לְקַחְתּוֹ עִמִּי. טָעַנְתִּי בָּרוֹבֶה כַּדּוּר אֶחָד וְיָרִיתִי בַּגּוּף הֶעָגֹל שֶׁבָּאֲוִיר, אַךְ לַשָּׁוְא. שַׁבְתִּי וְיָרִיתִי שְׁנֵי כַּדּוּרִים, וְלֹא הִשַּׂגְתִּי דָּבָר, רַק הַיְּרִיָּה הַשְּׁלִישִׁית, נָקְבָה חוֹר בַּגּוּף הַזֶּה וְהִפִּילָה אוֹתוֹ.⁶ שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם כַּמָּה הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה קְרוֹנִית מֻזְהֶבֶת יָפֶה, הַתְּלוּיָה בְּבָּאלוֹן עָצוּם, גָּדוֹל מִכָּל כִּפַּת־מִגְדָּל, הַנּוֹחֶתֶת כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל מֵהַיַּאכְטָה שֶׁלִּי. בַּקְּרוֹנִית רָאִיתִי אָדָם וּמַחֲצִית־כִּבְשָׂה, צְלוּיָה כַּנִּרְאֶה. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי מֵהִשְׁתּוֹמְמוּתִי, הִצְטוֹפַפְנוּ כֻּלָּנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּאִישׁ הַמּוּזָר.

מַרְאֶה צָרְפָתִי הָיָה לָאִישׁ וְאָכֵן הָיָה צָרְפָתִי. מִכָּל כִּיסָיו נִשְׁתַּלְשְׁלוּ שַׁרְשְׁרוֹת־שָׁעוֹן נֶהֱדָרוֹת עִם תִּלְיוֹנִים נוֹשְׂאֵי־דְּמֻוּיֹות שֶׁל גְּבָרִים וּגְבָרוֹת נִכְבָּדִים, כְּפִי שֶׁנִּרְאָה לִי. בְּכָל לוּלָאַת־כַּפְתּוֹר הָיְתָה תְּלוּיָה מֵדַלְיַת־זָהָב שֶׁשָּׁוְיָהּ לְפָחוֹת מֵאָה דּוּקַאטִים,⁷ וְעַל כָּל אֶצְבַּע עָנַד טַבַּעַת יְקָרָה מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹמִים. כִּיסֵי מִקְטָרְנוֹ הָאָרֹךְ בָּלְטוּ בִּגְלַל אַרְנְקֵי־הַכֶּסֶף הַגְּדוּשִׁים שֶׁהִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם. “אֵל אֱלֹהִים”, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, “הָאִישׁ עָשָׂה בְּוַדַּאי לְמַעַן הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי מַעֲשִׂים יוֹצְאִים מֵהַכְּלָל, אִם גְּבָרִים וְנָשִׁים מְכֻבָּדִים הִרְבּוּ לָתֵת לוֹ לַמְרוֹת הַקַּמְצָנוּת הָרוֹוַחַת כַּיּוֹם בֵּינֵיהֶם”.

אֲבָל הַצְּנִיחָה גָּרְמָה לוֹ הַרְגָּשָׁה כֹּה רָעָה, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְאוֹשֵׁשׁ וְדִוַּח בְּאָזְנֵינוּ: “לֹא הָיוּ בִּי דֵּי תְּבוּנָה וְדַעַת לְהַמְצִיא בְּעַצְמִי כְּלִי־טַיִס זֶה, אֲבָל הָיָה בִּי עֹדֶף תְּעוּזָה שֶׁל לוּלְיָן וּמְרַקֵּד־עַל־חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲלוֹת עָלָיו וּלְהַמְרִיא בּוֹ בָּאֲוִיר פְּעָמִים רַבּוֹת. לִפְנֵי שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה יָמִים – שֶׁכֵּן אָבַד לִי חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים–הִמְרֵאתִי בַּכַּדּוּר מִכֵּף קוֹרְנְווֹל בְּאַנְגְּלִיָּה וְלָקַחְתִּי עִמִּי כִּבְשָׂה, כְּדֵי לְהַפְגִּין בָּאֲוִיר תַּעֲלוּלִים שׁוֹנִים לְעֵינֵי אַלְפֵי צוֹפִים סַקְרָנִים. לְרֹעַ מַזָּלִי, נִשְׁתַּנָּה כִּוּוּן הָרוּחַ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת לְאַחַר הַמְרָאָתִי, וּבִמְקוֹם לְהָטִיס אוֹתִי לְאֶקְסְטֶר, שָׁם רָצִיתִי לִנְחֹת, נִסְחַפְתִּי אֶל הַיָּם, שֶׁמֵּעָלָיו רִחַפְתִּי, כַּנִּרְאֶה, כָּל הַזְּמַן. טוֹב הָיָה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי לְבִצּוּעַ תַּרְגִּילֵי־הַלּוּלְיָנוּת עִם הַכִּבְשָׂה: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְרִחוּפִי בָּאֲוִיר גָּבַר מְאֹד רַעֲבוֹנִי, וְנֶאֱלַצְתִּי לִשְׁחֹט אֶת הַכִּבְשָׂה. מֵאַחָר שֶׁנִּמְצֵאתִי אָז גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵעַל לַיָּרֵחַ, וְכַעֲבֹר מַסָּע שֶׁל שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת קָרַבְתִּי לַשֶּׁמֶשׁ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנֶּחְרְכוּ גַּבּוֹתַי, פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹרָהּ שֶׁל הַכִּבְשָׂה וְהִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בַּקְּרוֹנִית, בְּמָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה בּוֹ בְּיוֹתֵר, כְּלוֹמַר, בְּמָקוֹם שֶׁהַכַּדּוּר לֹא הֵטִיל עָלָיו צֵל. כָּךְ נִצְלְתָה הַכִּבְשָׂה בִּשְׁלשֶׁת־רִבְעֵי הַשָּׁעָה. צָלִי זֶה הֵזִין אוֹתִי עַד עַתָּה.”

הָאִישׁ הִשְׁתַּתֵּק וְנִרְאָה שׁוֹקֵעַ בְּהִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּרְאוֹת סְבִיבוֹ, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהַבִּנְיָן לְפָנֵינוּ הוּא אַרְמוֹן שַׁלִּיטָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל קוּשְׁטָא, נִדְהַם עַד מְאֹד, כִּי שִׁעֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר.

“הַסִּבָּה לְטִיסָתִי הַמְמֻשֶּׁכֶת”, אָמַר לְבַסּוֹף, "הָיְתָה קְרִיעַת הַחֶבֶל שֶׁהָיָה קָשׁוּר לַשַּׁסְתּוֹם. חֶבֶל זֶה שִׁמֵּשׁ לְשִׁחְרוּר הַמֵּימָן־הַדָּלִיק מֵהַבָּאלוֹן כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לוֹ לִנְחֹת.

לוּלֵא נוֹרוּ יְרִיּוֹת עַל הַבָּאלוֹן וְהֵבִיאּו לְפִצּוּצוֹ, הָיָה מוֹסִיף לְרַחֵף בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּמוּחַמָּד בִּשְׁעָתוֹ, עַד יוֹם הַדִּין".

בִּנְדִיבוּת נָתַן בְּמַתָּנָה אֶת הַקְּרוֹנִית לְרַב־הַמַּלָּחִים שֶׁלִּי, שֶׁעָמַד לְיַד הַהֶגֶה, וְאֶת הַצָּלִי הִשְׁלִיךְ לַיָּם. לַבָּאלוֹן נִגְרַם נֶזֶק כָּבֵד, וְתוֹךְ כְּדֵי נְפִילָה הוּא נִקְרַע כָּלִיל.

הַרְפַּתְקָה חֲמִישִׁית בַּיָּם

מֵאַחַר שֶׁשְּׁעָתֵנוּ פְּנוּיָה, רַבּוֹתַי, לִשְׁתּוֹת עוֹד בַּקְבּוּק־יַיִן, אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מְאֹרָע מֻפְלָא אַחֵר, שֶׁאֵרַע לִי חֳדָשִׁים מְעַטִּים לִפְנֵי שׁוּבִי לְאֵירוֹפָּה מִמַּסָּעִי הָאַחֲרוֹן.

הַשֻּׂלְטָן, שֶׁהֻצַּגְתִּי לְפָנָיו עַל יְדֵי הַשַּׁגְרִירִים שֶׁל רוֹמָא, רוּסְיָה וְצָרְפַת, הִטִּיל עָלַי לַעֲרֹךְ בְּקָהִיר עִסְקָה חֲשׁוּבָה, שֶׁטִּבְעָהּ חִיֵּב לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בְּסוֹד עַד עוֹלָם. בִּפְאֵר וְהָדָר, בְּלִוְיַת פָּמַלְיָה גְּדוֹלָה, יָצָאתִי בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה. בַּדֶּרֶךְ נתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהוֹסִיף עַל צֶוֶת־מְשָׁרְתַי כַּמָּה אֲנָשִׁים מוֹעִילִים מְאֹד. בְּמַהֲלַךְ מִילִין אֲחָדִים מִקּוּשְׁטָא רָאִיתִי אָדָם גּוּץ וְרָזֶה הַחוֹצֶה שָׂדוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, וּלְכָל רֶגֶל שֶׁלּוֹ מְרֻתֶּקֶת מִשְׁקֹלֶת־עוֹפֶרֶת, כַּחֲמִשִּׁים לִיטְרָה⁸ מִשְׁקָלָהּ. תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה עֵינַי, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ:" לְאָן, לְאָן מְמַהֵר יְדִידִי? וּמַדּוּעַ אַתָּה מַכְבִּיד עַל רִיצָתְךָ בְּמַשָּׂא כָּזֶה?"

“זֶה מַחֲצִית הַשָּׁעָה שֶׁיָּצָאתִי אֶת וִינָה”,עָנָה הָרָץ, "עַד עַתָּה שֵׁרַתִּי שָׁם אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים, וְהַיּוֹם הִתְפַּטַּרְתִּי. פָּנַי לְקוּשְׁטָא. בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁקוֹלוֹת רָצִיתִי לְהַפְחִית מְעַט אֶת מְהִירוּת רִיצָתִי, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּהִירוּת אֵינָה דְּרוּשָׁה עַתָּה. הַמְחַנֵּךְ שֶׁלִּי הָיָה אוֹמֵר: “הַמְּתוּנִים מַאֲרִיכִים יָמִים”.

הָאִישׁ נִרְאָה לִי. שָׁאַלְתִּי אִם יַסְכִּים לְהִצְטָרֵף לְשֵׁרוּתִי, וְהוּא הִסְכִּים. הִמְשַׁכְנוּ אֵפוֹא בִּנְסִיעָה עַל פְּנֵי עָרִים, עַל פְּנֵי אֲרָצוֹת.

בְּסָמוּךְ לַדֶּרֶךְ, בְּשָׂדֶה יָפֶה, שָׁכַב אָדָם לְלֹא־תְּנוּעָה, כְּאִלּוּ הוּא יָשֵׁן. אַךְ הוּא לֹא יָשַׁן כְּלָל. הוּא הִצְמִיד אָזְנוֹ לָאֲדָמָה, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹלָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַשְּׁאוֹל.

“מַה מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִשְׁמֹעַ,יְדִידִי?”

“אֲנִי מַקְשִׁיב לְקוֹל צְמִיחַת הָעֵשֶׂב לְשֵׁם בִּלּוּי”.

וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ?"

“מַעֲשֶׂה רָגִיל הוּא!”

“אִם כֵּן, הִצְטָרֵף לְשֵׁרוּתִי, יְדִידִי, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הַקְשָׁבָה עוֹד תִּדָּרֵשׁ לָנוּ”.

הַבָּחוּר קָפַץ וְקָם וְהִצְטָרֵף אֵלַי.

לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם, עַל גִּבְעָה, עָמַד צַיָּד וְיָרָה בָּאֲוִיר הַכָּחֹל, הָרֵיק.

“בְּהַצְלָחָה! בְּהַצְלָחָה! הַצַּיָּד! אַךְ בְּמִי אַתָּה יוֹרֶה? אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר מִלְּבַד אֲוִיר כָּחֹל, רֵיק”.

“אָהּ, אֲנִי מְנַסֶּה רוֹבֶה חָדָשׁ מִתּוֹצֶרֶת קוּכְנְרוֹיטֶר הַמְפֻרְסָם. שָׁם, בְּרֹאשׁ הַצָּרִיחַ שֶׁל הַקַּאתֶּדְרָאלָה בִּשְׁטְרַאסְבּוּרְג, עָמַד דְּרוֹר, וְכָרֶגַע פָּגַעְתִּי בּוֹ”.

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת אַהֲבָתִי הָעַזָּה לַמְּלָאכָה הָעֲדִינָה שֶׁל צַיִד וִירִיָּה, לֹא יִתְפַּלֵּא שֶׁנָּפַלְתִּי מִיָּד עַל צַוְּארֵי הַקַּלָּע הַמְעֻלֶּה וְצֵרַפְתִּי גַּם אוֹתוֹ לְצֶוֶת מְשָׁרְתַי.

שׁוּב עָבַרְנוּ בְּכַמָּה עָרִים וּבְכַמָּה אֲרָצוֹת וְהִגַּעְנוּ אֶל הָרֵי הַלְּבָנוֹן. לִפְנֵי חֹרֶשׁ אֲרָזִים גָּדוֹל רָאִינוּ גְּבַרְתָּן גּוּץ וּרְחַב־גֶּרֶם מוֹשֵׁךְ בַּחֶבֶל, שֶׁהִקִּיף אֶת הַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ.

“מָה אַתָּה מושֵׁךְ כָּאן, יְדִידִי?” שָׁאַלְתִּי אֶת הַבָּחוּר.

“אָהּ, בָּאתִי לָקַחַת עֵצִים לְבִנְיָן וְאֶת הַגַּרְזֶן שָׁכַחְתִּי בַּבַּיִת, וְעַכְשָׁו אֲנִי חַיָּב לָעוּץ לְעַצְמִי עֵצָה כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי.”

וְאָז מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהִפִּיל בְּבַת־אַחַת אֶת הַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ, כְּמִיל מְרֻבָּע שִׁטְחוֹ,⁹ כְּאִלּוּ הָיָה זֶה שִׂיחַ שֶׁל קְנֵי־סוּף. קַל לְנַחֵשׁ כֵּיצַד נָהַגְתִּי. לֹא הָיִיתִי מַנִּיחַ לַבָּחוּר לַחְמֹק מִיָּדַי, אֲפִלּוּ שֶׁכֵּרָתוֹ הָיְתָה עוֹלָה לִי בְּכָל מַשְׂכֹּרֶת־הַשַּׁגְרִיר שֶׁלִּי.

הִמְשַׁכְתִּי, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְבַסּוֹף לְאַדְמַת מִצְרַיִם הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה אַדִּירָה כָּזוֹ, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי כִּי תִּסְחֹף אוֹתִי, עַל סוּסַי וְעַל צִוְתִּי וְתָעִיף אוֹתָנוּ בָּאֲוִיר. מִשְּׂמֹאל לַדֶּרֶךְ עָמְדוּ בְּשׁוּרָה שֶׁבַע טַחֲנוֹת־רוּחַ, וְכַנְפֵיהֶן חָגוּ עַל הַצִּירִים בִּמְהִירוּת הַכִּישׁוֹר שֶׁל טוֹוַת־הַחוּטִים הַזְּרִיזָה מִכֻּלָּן. בְּמֶרְחָק לֹא־רַב מִשָּׁם עָמַד בָּחוּר גְּבַרְתָּן, שָׁמֵן כְּסֶר ג’וֹן פַּאלְסְטַף, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר, וְאֶצְבָּעוֹ סוֹתֶמֶת אֶת נְחִירוֹ הַיְמָנִי. כְּשֶׁרָאָה אֶת מְצוּקָתֵנוּ וּמָה עֲלוּבִים אָנוּ בָּרוּחַ הַזֹּאת, הִפְנָה פָּנָיו אֵלֵינוּ וְהֵסִיר לְפָנַי אֶת כּוֹבָעוֹ בְּהַדְרַת־כָּבוֹד, כְּמוּסְקֶטֵר לִפְנֵי מְפַקְּדוֹ. בְּבַת־אַחַת לֹא נָע בָּאֲוִיר דָבָר, וְכָל שֶׁבַע טַחֲנוּת־הָרוּחַ נֶעֶצְרוּ. נִדְהַמְתִּי לְמַרְאֵה הַחִזָּיוֹן, שֶׁלֹּא נִרְאָה לִי טִבְעִי כְּלָל, וְקָרָאתִי אֶל הַמִּפְלֶצֶת:

“מַה קּוֹרֶה כָּאן, בָּחוּר? הַאִם יוֹשֵׁב הַשָּׂטָן בְּגוּפְךָ? וְאוּלַי אַתָּה הַשָּׂטָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ?”

“סְלַח לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ!” עָנָה הָאִישׁ, “אֲנִי עוֹשֶׂה קְצָת רוּחַ לַאֲדוֹנִי, הַטּוֹחֵן. כְּדֵי לֹא לְהַפִּיל אֶת שֶׁבַע הַטַּחֲנוֹת, אֲנִי נֶאֱלָץ לִסְתֹּם נָחִיר אֶחָד.”

הֲרֵי זֶה בַּרְנָשׁ נֶהֱדָר, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. הַבָּחוּר יָבִיא תּוֹעֶלת, כְּשֶׁאַגִּיעַ בְּאַחַד הַיָּמִים לְבֵיתִי, וְאֵשֵׁב לְסַפֵּר אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּ לִי בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְיֶחְסַר לִי פִּתְאֹם אֲוִיר לִנְשִׁימָה. מִיָּד הִגַעְתִּי עִמּוֹ לְהֶסְכֵּם. מַשִּׁיב־הָרוּחַ נָטַשׁ אֶת הַטַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרַי.

סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי לְקָהִיר. לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתִּי כִּרְצוֹנִי אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁהֻטְּלָה עָלַי, הֶחְלַטְתִּי לְפַטֵּר אֶת הַפָּמַלְיָה שֶׁלֹּא הָיְתָה דְּרוּשָׁה לִי עוֹד, לְהַשְׁאִיר בְּשֵׁרוּתִי אֶת הָאֲנָשִׁים הַחֲדָשִׁים וְהַמּוֹעִילִים שֶׁשָּׂכַרְתִּי וְלָשׁוּב עִמָּם כְּאָדָם פְּרָטִי. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נֶהֱדָר, וְהַנִּילוּס הַמְפֻרְסָם הָיָה מַקְסִים מִכָּל תֵּאוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל כֵּן נִתְפַּתֵּיתִי לִשְׂכֹּר סִירָה וְלָשׁוּט לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה בַּנָּהָר. עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַהַפְלָגָה עָלָה הַשַּׁיִט יָפֶה. בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם,רַבּוֹתַי, עַל גֵּאוּת הַנִּילוּס מִדֵּי שָׁנָה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כָּאָמוּר, הִתְחִילוּ מֵי־הַנִּילוּס גּוֹאִים בְּאֵין־עוֹצֵר, וְלַמָּחֳרָת הָיוּ שִׁטְחֵי־הַחוֹפִים מוּצָפִים מִילִין רַבִּים לְכָאן וּלְכָאן. בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁי לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה הִסְתַּבְּכָה סִירָתִי בְּבַת־אַחַת בְּמַה שֶּׁנִּרְאָה לִי כִּצְמָחִים מְטַפְּסִים וְשִׂיחִים. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, רָאִיתִי שֶׁאָנוּ מוּקָפִים עֲצֵי־שָׁקֵד, וְהַפְּרִי בָּשֵׁל וּמְעֻדָּן בְּטַעֲמוֹ. הֵטַלְנוּ אֶת אֲנַךְ־הָעוֹפֶרֶת וּמָצָאנוּ שֶׁאָנוּ צָפִים כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל מֵעַל לְקַרְקָעִית הַנָּהָר, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא נוּכַל לָנוּעַ קָדִימָה אוֹ אָחוֹר. בִּשְׁמוֹנֶה אוֹ בְּתֵשַׁע,בְּקֵרוּב, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לֶאֱמֹד לְפִי גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ, פָּרְצָה רוּחַ וְהִטְּתָה אֶת הַסִּירָה עַל צִדָּהּ. הַסִּירָה נִתְמַלְּאָה מַיִם וְשָׁקְעָה, וּזְמַן רַב לֹא יָדַעְתִּי מַה קָּרָה לָהּ, כְּפִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ לְהַלָּן.

לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, נִצַּלְנוּ כֻּלָּנוּ, שְׁמוֹנָה גְּבָרִים וּשְׁנֵי נְעָרִים, בִּזְכוּת הָעֵצִים, שֶׁעַנְפֵיהֶם הָיוּ חֲזָקִים לְמַדַּי לָשֵׂאת אוֹתָנוּ, אַךְ לֹא אֶת כֹּבֶד סִירָתֵנוּ. שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יָשַׁבְנוּ עַל הָעֵצִים וּמְזוֹנֵנוּ שְׁקֵדִים בִּלְבַד. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁמַּיִם לֹא חָסַרְנוּ.

בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים־וְאֶחָד, לְמַזָּלֵנוּ־הָרַב, פָּחֲתוּ הַמַּיִם בְּאוֹתָהּ מְהִירוּת שֶׁבָּהּ גָּאוּ וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים־וְשִׁשָּׁה שׁוּב עָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל קַרְקַע מוּצָקָה. סִירָתֵנוּ הָיְתָה הַחֵפֶץ הַנָּעִים הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאוּ עֵינֵינוּ. הִיא עָמְדָה בְּמֶרְחַק כְּאֶלֶף־וּמָאתַיִם רֶגֶל מִמְּקוֹם טְבִיעָתָהּ. לְאַחַר שֶׁיִּבַּשְׁנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ וְהַמּוֹעִיל לָנוּ, וְהִצְטַיַּדְנוּ מֵהַמְּלַאי שֶׁהָיָה בַּסִּירָה, יָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכֵּנוּ. לְפִי חִשּׁוּב מְדֻיָּק מָצָאתִי, שֶׁסָּטִינוּ מֶרְחַק מֵאָה־וַחֲמִשִּׁים מִילִין מִדַּרְכֵּנוּ, עַל פְּנֵי גִּדְרוֹת־הַגַּנִּים וְהַחוֹמוֹת. כַּעֲבֹר שִׁבְעָה יָמִים הִגַּעְנוּ לַנָּהָר, שֶׁזָּרַם כָּרָגִיל בַּאֲפִיקוֹ. סִפַּרְנוּ עַל הַהַרְפַּתְקָה שֶׁלָּנוּ לַבֵּי הַטּוּרְקִי,רֹאשׁ הַמָּחוֹז. הוּא סִפֵּק בְּרָצוֹן אֶת כָּל צְרָכֵינוּ וְשָׁלַח אוֹתָנוּ לְדַרְכֵּנוּ בְּאַחַת מִסִּירוֹתָיו. תּוֹךְ שִׁשָּׁה יָמִים,בְּקֵרוּב, הִגַּעְנוּ לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה,וְשָׁם עָלִינוּ לָאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה לְקוּשְׁטָא.

הַשֻּׂלְטָן קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר־פָּנִים יָפוֹת וְזִכָּה אוֹתִי בְּכָבוֹד לָבוֹא אֶל הַרְמוֹנוֹ וּלְבַלּוֹת בְּחֶבְרַת הַנָּשִׁים וְהַפִּילַגְשִׁים כִּרְצוֹנִי. אֶלָּא שֶׁאֵינִי נוֹהֵג לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים עַל עִנְיְנֵי הָאַהֲבָה, וְעַל כֵּן אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלְּכֶם שֵׁנָה עֲרֵבָה.

הַרְפַּתְקָה שִׁשִּׁית בַּיָּם

עִם סִיּוּם הַסִּפּוּר עַל מִצְרַיִם, בִּקֵּשׁ הַבָּארוֹן לְהַפְסִיק וְלִשְׁכַּב לִישֹׁן, אַךְ מִשֶּׁהִזְכִּיר אֶת הַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן, נִתְעוֹרְרָה הַהַקְשָׁבָה הַמְנֻמְנֶמֶת שֶׁל הַמַּאֲזִינִים וְנִתְקְפָה מֶתַח חָדָשׁ. נַפְשָׁם יָצְאָה לִשְׁמֹעַ עוֹד דְּבָרִים עַל הַהַרְמוֹן. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַבָּארוֹן לֹא נַעֲנָה, אֲבָל לֹא רָצָה לְאַכְזֵב אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל הַמַּאֲזִינִים נִתְעוֹרְרוּ וְדָחֲקוּ בּוֹ, סִפֵּר עוֹד כַּמָּה סִפּוּרִים עַל מַעֲשֵׂי מְשָׁרְתָיו:

לְאַחַר מַסָּעִי לְמִצְרַיִם, עָלְתָה קַרְנִי בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן, וְהוּא רָאָה בִּי כָּל־יָכוֹל. נִבְצַר מֵהוֹד־מַעֲלָתוֹ לִחְיוֹת בִּלְעָדַי, וְכָל יוֹם הֻזְמַנְתִּי לִסְעֹד עִמּוֹ בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב. עָלַי לְהוֹדוֹת,רַבּוֹתַי, כִּי בֵּין שֻׁלְחֲנוֹת הַשַּׁלִּיטִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל קֵיסַר טוּרְקִיָּה הוּא הַמְעֻדָּן בְּיוֹתֵר. כַּוָּנָתִי לַמַּאֲכָלִים בִּלְבַד, אַךְ לֹא לַיֵּינוֹת, כִּי כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אוֹסֶרֶת תּוֹרַת מוּחַמָּד עַל נֶאֱמָנֶיהָ אֶת שְׁתִיַּת־הַיַּיִן. הַיּוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחָן טוּרְקִי לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, חַיָּב לְוַתֵּר עַל כּוֹס יַיִן מְשֻׁבָּח. אַךְ מַה שֶּׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, נַעֲשֶׂה תְּכוּפוֹת בְּצִנְעָה. לַמְרוֹת הָאִסּוּר לִשְׁתּוֹת, יוֹדֵעַ כָּל טוּרְקִי טַעֲמוֹ שֶׁל יַיִן מְשֻׁבָּח מַמָּשׁ כְּמוֹ הַטּוֹב בֵּין הַכְּמָרִים הַגֶּרְמָנִים. הוּא הַדִּין בְּהוֹד־מַעֲלָתוֹ הַטּוּרְקִי. לְיַד שֻׁלְחָן־הַמֶּלֶךְ הַפֻּמְבִּי, שֶׁכָּרָגִיל יוֹשֵׁב אֵלָיו גַּם הַמּוּפְתִּי הַטּוּרְקִי, וְאוֹמֵר תְּפִלַּת “עֵינֵי כֹּל” – לִפְנֵי הַסְּעוּדָה וְ“הוֹדָיָה” לְאַחֲרֶיהָ, אֵין מַזְכִּירִים אֶת הַיַּיִן אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז. לְאַחַר סִיּוּם הַסְּעוּדָה מַמְתִּין לְהוֹד־מַעֲלָתוֹ בַּחֲדַר־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ בַּקְבּוּק מְשֻׁבָּח.

פַּעַם אַחַת קָרַץ לִי הַשֻּׂלְטָן קְרִיצָה יְדִידוּתִית, לָלֶכֶת אַחֲרָיו אֶל חַדְרוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת, הוֹצִיא בַּקְבּוּק מֵאֲרוֹנִית וְאָמַר:

“מִינְכְהַאוּזֶן, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתֶּם, הַנּוֹצְרִים, מְבִינִים גְּדוֹלִים בְּטַעֲמוֹ שֶׁל יַיִן. עֲדַיִן יֵשׁ לִי בַּקְבּוּק אֶחָד שֶׁל יֵין־טוֹקַאי אֲמִתִּי. יַיִן עָדִין כָּזֶה לֹא שָׁתִיתָ בְּוַדַּאי מִיָּמֶיךָ”.

הוֹד־מַעֲלָתוֹ מָזַג לִי וְלוֹ וְהִקַּשְׁנוּ כּוֹסוֹת.

“וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּךָ? הַאִם לֹא כֵן? הַאֵין זֶה מַשֶּׁהוּ מְעֻדָּן בְּיוֹתֵר?”

“הַיַּיִן טוֹב, הוֹד מַעֲלָתְךָ”, עָנִיתִי, “אוּלָם בִּרְשׁוּתְךָ הָאֲדִיבָה חַיָּב אֲנִי לוֹמַר, כִּי שָׁתִיתִי בְּוִינָה, אֵצֶל הַקֵּיסָר הַמָּנוֹחַ קָארְל הַשִּׁשִּׁי יַיִן מְשֻׁבָּח מִזֶּה. אֵל אֱלֹהִים, חַיָּב אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, לִטְעֹם מֵהַיַּיִן הַזֶּה.”

“מִינְכְהַאוּזֶן יְדִידִי, כָּל הַכָּבוֹד לִדְבָרֶיךָ, אַךְ לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ יֵין־טוֹקַאי מְשֻׁבָּח מִזֶּה. בַּקְבּוּקוֹן זֶה קִבַּלְתִּי מִידֵי פָּרָשׁ הוּנְגָרִי, וְהוּא לֹא הִרְבָּה בְּמַתָּנוֹת כָּאֵלֶּה”.

“הֲבָלִים, הוֹד מַעֲלָתְךָ! יֵשׁ הֶבְדֵּל רַב בֵּין יֵין־טוֹקַאי לְיֵין־טוֹקַאי. אֵין הָאֲדוֹנִים הַהוּנְגָרִים נְדִיבִים בְּיוֹתֵר. מַה בִּדְבַר הִמּוּר? תּוֹךְ שָׁעָה אָבִיא לְךָ הַיְשֵׁר מִמַּרְתֵּפוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בַּקְבּוּק יֵין־טוֹקַאי, שֶׁטַּעֲמוֹ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי”.

“מִינְכְהַאוּזֶן, מִינְכְהַאוּזֶן! אַתָּה רוֹצֶה לִמְתֹּחַ אוֹתִי, אֲבָל הַפַּעַם אֲנִי אוֹסֵר זֹאת עָלֶיךָ. אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ כְּאָדָם הַמַּקְפִּיד עַל הָאֱמֶת, אֲבָל הַפַּעַם עָלַי לַחְשֹׁב שֶׁהִגְזַמְתָּ”.

“אִם כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, נַעֲמִיד אֶת דְּבָרַי בְּמִבְחָן. הֲרֵינִי אוֹיֵב מֻשְׁבָּע שֶׁל הַכְּזָבִים, וְאִם לֹא אֶעֱמֹד בְּדִבּוּרִי, צַוֵּה, הוֹד מַעֲלָתְךָ לְהַתִּיז רֹאשִׁי. אוּלָם גַּם רֹאשִׁי אֵינוֹ אֲסִימוֹן שָׁחוּק. בְּכַמָּה אַתָּה מְהַמֵּר עָלָיו?”

“גָּמַרְנוּ! אֲנִי מְהַמֵּר עַל דְּבָרְךָ. אִם יְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן אַרְבַּע וּבַקְבּוּק הַטּוֹקַאי לֹא יִהְיֶה כָּאן, יַעֲלֶה לְךָ הַדָּבָר בְּרֹאשְׁךָ, וְאֵין רַחֲמִים בַּדִּין. גַּם לַטּוֹבִים בִּידִידַי לֹא אַרְשֶׁה לְשַׁטּוֹת בִּי. אַךְ אִם תְּקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתְךָ, רַשַּׁאי אַתָּה לְהוֹצִיא מֵאוֹצָרִי זָהָב, כֶּסֶף,פְּנִינִים וְאַבְנֵי־חֵן כְּכָל שֶׁיּוּכַל הֶחָזָק בַּבַּחוּרִים לָשֵׂאת עַל גַּבּוֹ”.

“מְחִיר זֶה מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת!” עָנִיתִי, בִּקַּשְׁתִּי קֻלְמוֹס וּדְיוֹ וְכָתַבְתִּי פֶּתֶק אֶל הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית מַרְיָה טֵרֶזָה:

“הוֹד מַעֲלָתֵךְ יָרְשָׁה לְלֹא־סָפֵק כְּיוֹרֶשֶׁת כְּלָלִית גַּם אֶת מַרְתֵּף־הַיַּיִן שֶׁל אֲדוֹנֵךְ־אָבִיךְ, נוּחוֹ בִּמְרוֹמֵי עֵדֶן.הֲיֻרְשֶׁה לִי לְבַקֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחִי, הַמּוֹסֵר כְּתָב זֶה, בַּקְבּוּק אֶחָד מִיֵּין־הַטּוֹקַאי שֶׁשָּׁתִיתִי תְּכוּפוֹת עַל שֻׁלְחָן אֲדוֹנֵךְ־אָבִיךְ? אֲבָל, מִן הַמֻּבְחָר בִּלְבַד, כִּי הַדָּבָר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הִמּוּר. בְּרָצוֹן אָשׁוּב וַאֲשָׁרְתֵךְ עַל חֶסֶד זֶה בְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, וַהֲרֵינִי מַתְמִיד בְּנֶאֱמָנוּתִי…” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

בְּשָׁעָה שָׁלשׁ וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת נָתַתִּי אֶת הַפֶּתֶק בִּידֵי הָרָץ שֶׁלִּי, שֶׁהִתִּיר אֶת הַמִּשְׁקוֹלוֹת מֵעַל רַגְלָיו וְיָצָא מִיָּד לְוִינָה.

עַתָּה שָׁתִינוּ, הַשֻּׂלְטָן וַאֲנִי, אֶת שְׁאֵרִית הַיַּיִן בַּבַּקְבּוּק, בְּצִפִּיָּה לַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח יוֹתֵר. הַשָּׁעוֹן צִלְצֵל רֶבַע, צִלְצֵל אֶת הַמַּחֲצִית, צִלְצֵל שְׁלשֶׁת־רִבְעֵי הַשָּׁעָה, וְהָרָץ שֶׁלִּי עֲדַיִן לֹא נִרְאָה וְלֹא נִשְׁמַע. אוֹדֶה, כִּי הִתְחַלְתִּי לָחוּשׁ מַחֲנָק. נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי הוֹד מַעֲלָתוֹ כְּבָר מֵעִיף מַבָּט בְּחֶבֶל־הַפַּעֲמוֹן, כְּדֵי לְהַזְמִין אֶת הַתַּלְיָן. עֲדַיִן הֻרְשֵׁיתִי לָצֵאת אֶל הַגַּן לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, אֲבָל בְּעִקְּבוֹתַי כְּבָר הָלְכוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת נֶאֱמָנוֹת לַאֲדוֹנֵיהֶן, שֶׁלֹּא גָּרְעוּ מִמֶּנִּי עַיִן. נָתוּן בְּפַחַד זֶה, כְּשֶׁהוֹרָה הַשָּׁעוֹן שָׁלשׁ וַחֲמִשִּׁים־וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת שָׁלַחְתִּי שָׁלִיחַ מָהִיר לְהָבִיא אֵלַי אֶת הַמַּאֲזִין וְאֶת הַצַּיָּד. הֵם בָּאוּ מִיָּד. הַמַּאֲזִין שָׁכַב עַל הָאֲדָמָה וְהִצְמִיד אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ הָאֵין הָרָץ שֶׁלִּי קָרֵב וּבָא. לְמַרְבֵּה אֵימָתִי הוֹדִיעַ לִי הַמַּאֲזִין, כִּי בְּמֶרְחָק רַב מִכָּאן שׁוֹכֵב לוֹ הַפּוֹחֵז, יָשֵׁן וְנוֹחֵר בִּמְלֹא רֵאָתוֹ. שָׁמַע זֹאת הַקַּלָּע הָאַמִּיץ שֶׁלִּי, רָץ אֶל מִרְפֶּסֶת גְּבוֹהָה, עָמַד עַל בְּהוֹנוֹתָיו וְקָרָא: “בְּחַיַּי! הָעַצְלָן רוֹבֵץ בְּצֵל אַלּוֹן לְיַד בֶּלְגְּרָאד, וְהַבַּקְבּוּק לְיָדוֹ. חַכֵּה, חַכֵּה, אֲנִי אֲדַגְדֵּג אוֹתְךָ!”

הִצְמִיד אֶת רוֹבֵה־קוּכְנְרוֹיְטֶר שֶׁלּוֹ אֶל לֶחְיוֹ וְיָרָה אֶת מְלֹא הַמִּטְעָן אֶל צַמֶּרֶת הָאַלּוֹן. מִיָּד יָרַד בָּרָד שֶׁל אִצְטְרֻבָּלִים, עֲנָפִים וְעָלִים עַל הַיָּשֵׁן. הוּא הֵקִיץ, וּמִפַּחַד שֶׁאֵחֵר אֶת הַמּוֹעֵד קָפַץ וְרָץ, וְהִגִּיעַ לְחֶדְרוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן מַחֲצִית הַדַּקָּה לִפְנֵי אַרְבַּע, כְּשֶׁבְּיָדָיו הַבַּקְבּוּק וּפֶתֶק בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל מַרְיָה טֵרֶזָה. אֵיזוֹ צָהֳלָה הָיְתָה שָׁם! וְכֵיצַד הִתְלַקֵּק הַשַּׁתְיָן הַמַּלְכוּתִי!

" מִינְכְהַאוּזֶן“, אָמַר,”אַל תִּכְעַס עָלַי אִם אֶשְׁמֹר בַּקְבּוּק זֶה לַהֲנָאָתִי בִּלְבַד.

מַעֲמָדְךָ בְּוִינָה טוֹב מִשֶּׁלִּי. אַתָּה כְּבָר תֵּדַע כֵּיצַד לְהַשִּׂיג עוֹד מֵהַיַּיִן הַזֶּה."

עַתָּה נָעַל הַשֻּׂלְטָן אֶת הַבַּקְבּוּק בָּאֲרוֹנִית שֶׁלּוֹ, הִכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְכִיס מִכְנָסָיו וְצִלְצֵל לִקְרֹא לְשַׂר־הָאוֹצָר. הַפַּעֲמוֹן הִשְׁמִיעַ צְלִילֵי־כֶּסֶף נְעִימִים.

“עַתָּה עָלַי לִפְרֹעַ אֶת חוֹב־הַהִמּוּר. שְׁמַע”, אָמַר לְשַׂר־הָאוֹצָר שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר: “הַנַּח לִידִידִי מִינְכְהַאוּזֶן לְהוֹצִיא מֵהָאוֹצָר כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל הֶחָזָק בַּבַּחוּרִים לָשֵׂאת עַל גַּבּוֹ”.

שַׂר־הָאוֹצָר קָד לְמַלְכּוֹ כְּשֶׁחָטְמוֹ נוֹגֵעַ בָּרִצְפָּה, וְהַשֻּׂלְטָן לָחַץ יָדִי בִּלְבָבִיּוּת וְהִרְשָׁה לִשְׁנֵינוּ לָלֶכֶת.

כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים, לֹא הֶחְמַצְתִּי אֲפִלּוּ דַּקָּה כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת הַמַּעֲנָק שֶׁנִּתַּן לִי.צִוִּיתִי עַל הַבַּחוּר הַגְּבַרְתָּן שֶׁלִּי לָבוֹא וּלְהָבִיא אֶת חֶבֶל־הַקַּנָּבוֹס¹⁰ שֶׁלּוֹ וְנִכְנַסְנוּ לְבֵית־הָאוֹצָר. מַה שֶּׁהִשְׁאִיר שָׁם הַגְּבַרְתָּן שֶׁלִּי, לְאַחַר שֶׁצָּרַר אֶת צְרוֹרוֹ בַּחֶבֶל, לֹא תִּרְצוּ לָקַחַת לְעַצְמְכֶם. נֶחְפַּזְתִּי לְהָבִיא אֶת שְׁלָלִי הַיְשֵׁר לַנָּמָל, הֶחְרַמְתִּי אֶת הַגְּדוֹלָה בָּאֳנִיּוֹת־הַמַּשָּׂא שֶׁעָגְנוּ שָׁם, וַהֲרִימוֹתִי מִפְרָשִׂים, אֲנִי וּמְשָׁרְתַי, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת טַרְפִּי לִמְקוֹם מִבְטָחִים, בְּטֶרֶם יִתְגַּלֶּה מִכְשׁוֹל.

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא, שַׂר־הָאוֹצָר שֶׁלֹּא נָעַל אֶת הַשְּׁעָרִים – וְלֹא הָיָה כָּל טַעַם לִנְעֹל אוֹתָם – רָץ אֶל הַשֻּׂלְטָן. הַחֲרָטָה עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנִּמְהָר לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. מִיָּד צִוָּה עַל הָאַדְמִירָל לִרְדֹּף אַחֲרַי בְּכָל אֳנִיּוֹת הַצִּי וּלְהַסְבִּיר לִי, שֶׁלֹּא עַל כָּךְ הִמַּרְנוּ. אַךְ הִתְרַחַקְנוּ כִּשְׁנֵי מִילִין מֵהַחוֹף וְהִנֵּה כָּל הַצִּי הַטּוּרְקִי רוֹדֵף אַחֲרַי בִּמְלֹא הַמִּפְרָשִׂים. עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁרֹאשִׁי שֶׁנִּתְיַצֵּב זֶה לֹא כְּבָר, שׁוּב הִתְחִיל לְהִתְנַדְנֵד. אֲבָל מַשִּׁיב־הָרוּחַ שֶׁעָמַד לְיָדִי, אָמַר:

“אַל תַּרְשֶׁה לְהוֹד־מַעֲלָתְךָ לְפַחֵד!”

הוּא עָבַר אֶל יַרְכְּתֵי־הַסִּפּוּן, הִפְנָה נָחִיר אֶחָד לְעֵבֶר הַצִּי הַטּוּרְקִי, וְאֶת הַנָּחִיר הָאַחֵר לְעֵבֶר הַמִּפְרָשִׂים שֶׁלָּנוּ, וְנָשַׁב מַשָּׁב גָּדוֹל. הַמַּשָּׁב גָּרַם נֶזֶק רַב לַתְּרָנִים, לַמִּפְרָשִׂים וְלַחֲבָלִים שֶׁל אֳנִיּוֹת הַצִּי וְהָדַף אוֹתָן לַנָּמָל, וְאִלּוּ אוֹתָנוּ הֵבִיא בְּשָׁלוֹם תּוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאִיטַלְיָה.

אוּלָם, תּוֹעֶלֶת מוּעָטָה בִּלְבַד הֵפַקְתִּי מֵאוֹצָרִי. עַל אַף כְּתַב־הַהֲגָנָה, שֶׁפִּרְסֵם הָאָדוֹן הַסַּפְרָן נַאגֶמַן בְּוַימַאר, וּבוֹ בִּקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדָה שֶׁל אִיטַלְיָה, מָצָאתִי שָׁם עֹנִי וְקַבְּצָנוּת נְפוֹצוֹת כָּל כָּךְ, הַמִּשְׁטָרָה הָאִיטַלְקִית הָיְתָה גְּרוּעָה כָּל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְחַלֵּק חֵלֶק נִכָּר מֵרְכוּשִׁי לַקַּבְּצָנִים בָּרְחוֹב. אֶת הַשְּׁאָר שָׁדְדָה מִמֶּנִּי כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדֵי־דְּרָכִים בְּמַסָּעִי לְרוֹמָא. בַּשָּׂדֶה הַמְקֻדָּשׁ שֶׁל לוֹרֶטוֹ. מַצְפּוּנָם שֶׁל אֲדוֹנִים אֵלֶּה לֹא יַטְרִיד אוֹתָם הַרְבֵּה: שְׁלָלָם כֹּה גָּדוֹל, שֶׁאַלְפִּית מִמֶּנּוּ תַּסְפִּיק לְכָל הַחֲבוּרָה־הַהֲגוּנָה הַזֹּאת לִקְנוֹת מְחִילַת־עֲווֹנוֹת לָהֶם, לִבְנֵיהֶם וּלִבְנֵי־בְּנֵיהֶם, הַיְשֵׁר מֵהוֹד הַמּוֹחֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּרוֹמָא.

הַרְפַּתְקָה שְׁבִיעִית בַּיָּם

וְכֵן סִפּוּר אֲמִתִּי מֵחַיָּיו שֶׁל אֶחָד מֵחֲסִידֵי־הַבָּארוֹן, שֶׁשִּׁמֵּשׁ דּוֹבֵר לְאַחַר צֵאת הַבָּארוֹן לִמְנוּחַת־הַלַּיְלָה.

כְּשֶׁסִּיֵּם הַבָּארֹון אֶת סִפּוּר הַהַרְפַּתְקָה הַקּוֹדֶמֶת, לֹא הִנִּיחַ לְעַכְּבוֹ עוֹד. אֶלָּא קָם וְיָצָא, וְאִלּוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה נִשְׁאֲרוּ וּמַצָּב רוּחָם מְרוֹמָם, לִפְנֵי לֶכְתּוֹ, הִבְטִיחַ לְסַפֵּר בַּהִזְדַּמְּנוּת הַקְּרוֹבָה אֶת הַרְפַּתְקוֹת אָבִיו, שֶׁמַּאֲזִינִים עֲדַיִן דְּרוּכִים לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶן, וְסִפּוּרִים מֻפְלָאִים אֲחֵרִים.

לְאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד הֶעֱרִיךְ לְפִי דַּרְכּוֹ אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁנִּסְתַּיְּמָה זֶה עַתָּה, דִּבֵּר אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה, חֲסִידוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ בְּמַסָּעוֹ לְטוּרְקִיָּה. הוּא אָמַר כִּי רָאוּי לְסַפֵּר עַל תּוֹתָח גָּדוֹל עַד־בְּלִי־דַּי הַמּוּצָב לְיַד קוּשְׁטָא, אֲשֶׁר הַבָּארוֹן טוֹט מַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּסִפְרוֹ הֶחָדָשׁ עַל דְּבָרִים־הָרְאוּיִים־לְצִיּוּן. כְּכָל שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, אָמַר הַדּוֹבֵר, סִפֵּר שָׁם הַבָּארוֹן טוֹט דְּבָרִים אֵלֶּה:

"לֹא הַרְחֵק מֵהָעִיר, מֵעֵבֶר לַמְּצוּדָה, הִצִּיבוּ הַטּוּרְקִים בְּחוֹף הַנָּהָר הַמְפֻרְסָם סִימוּאָה, תּוֹתָח עֲנָק. הַתּוֹתָח נוֹצַק כֻּלּוֹ נְחשֶׁת וְהָיָה יוֹרֶה כַּדּוּרֵי שַׁיִשׁ, אֶלֶף־וּמֵאָה לִיטְרָה מִשְׁקָלָם, לְפָחוֹת. אוֹמֵר טוֹט: “חֵשֶׁק רַב הָיָה לִי לִירוֹת בּוֹ,כְּדֵי לַעֲמֹד כָּרָאוּי עַל פְּעֻלָּתוֹ. הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי חָרְדוּ אַף רָעֲדוּ, כִּי בְּטוּחִים הָיוּ, שֶׁהָעִיר וְהָאַרְמוֹן יִתְמוֹטְטוּ מֵהַיְרִיָּה. סוֹף־סוֹף רָפָה מְעַט הַפַּחַד, וַאֲנִי הֻרְשֵׁיתִי לִירוֹת בַּתּוֹתָח. לַיְרִיָּה נִדְרְשׁוּ לֹא פָּחוֹת מִשְׁלשׁ־מֵאוֹת־וּשְׁלשִׁים לִיטְרָה אֲבַק־שְׂרֵפָה, וּמִשְׁקַל הַכַּדּוּר, כָּאָמוּר, אֶלֶף וּמֵאָה לִיטְרָה. כְּשֶׁקָּרַב הַתּוֹתְחָן וְלַפִּיד־הַהַצָּתָה בְּיָדוֹ, נִרְתְּעוּ כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתִי וְנָסוֹגוּ רָחוֹק כְּכָל הָאֶפְשָׁר. בְּקשִׁי רַב שִׁכְנַעְתִּי אֶת הַפֶּחָה, שֶׁבָּא לְכָאן מֻדְאָג, שֶׁאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לְאִישׁ.אֲפִלּוּ לִבּוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן, שֶׁעָמַד לְהַצִּית לְפִי פְּקֻדָּתִי, הִתְפַּעֵם בְּחָזְקָה מֵרֹב פַּחַד. נִכְנַסְתִּי לְעֶמְדַּת־מָגֵן בְּנוּיָה מֵאֲחוֹרֵי הַתּוֹתָח, נָתַתִּי אוֹת וְהִרְגַּשְׁתִּי טִלְטוּל, כְּמוֹ בִּרְעִידַת־אֲדָמָה. בְּמֶרְחַק אֶלֶף־וּשְׁמוֹנֶה־מֵאוֹת רֶגֶל נִבְקַע הַכַּדּוּר לִשְׁלשָׁה. הַשְּׁבָרִים עָבְרוּ אֶת הַמֵּצַר, וְהֻקְפְּצוּ מֵהַמַּיִם אֶל הֶהָרִים שֶׁמִּמּוּל, וְהֶעֱלוּ קֶצֶף בַּתְּעָלָה, לְכָל רָחְבָּהּ”.

אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבָּארוֹן טוֹט עַל הַגָּדוֹל בַּתּוֹתָחִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַמֻּכָּר לָנוּ. כְּשֶׁבִּקַּרְנוּ בִּסְבִיבָה זוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן וַאֲנִי, סֻפַּר לָנוּ עַל יְרִיָּתוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן טוֹט בְּתוֹתָח אַדִּיר זֶה, כְּעַל מוֹפֵת שֶׁל אֹמֶץ־לֵב בִּלְתִּי רָגִיל.

פַּטְרוֹנִי הַבָּארוֹן, שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרְפָתִי עָלָה עָלָיו בְּמַשֶּׁהוּ, הִנִּיחַ אֶת הַתּוֹתָח הַזֶּה עַל כְּתֵפוֹ, קָפַץ לְמֵי הַיָּם כְּשֶׁהוּא מַחְזִיק בַּתּוֹתָח בִּמְאֻזָּן, וְשָׂחָה אֶל הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד. מִשָּׁם נִסָּה לְרֹעַ־הַמַּזָּל לִזְרֹק אֶת הַתּוֹתָח אֶל מְקוֹמוֹ הַקּוֹדֵם. אָמַרְתִּי “לְרֹעַ הַמַּזָּל”, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹתָח הֶחְלִיק מִיָּדָיו מֻקְדָּם מִדַּי, בְּרֶגַע שֶׁעָמַד לְהָעִיפוֹ. כָּךְ נָפַל הַתּוֹתָח לְאֶמְצַע הַתְּעָלָה, וְשָׁם הוּא מוּטָל עַד הַיּוֹם, וְכָךְ יִהְיֶה מוּטָל בְּוַדַּאי עַד יוֹם הַדִּין.

בִּגְלַל מַעֲשֶׂה זֶה, אָבַד חִנּוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן בְּעֵיֵני הַשֻּׂלְטָן. הַמַּעֲשֶׂה־בָּאוֹצָר, שֶׁעוֹרֵר בִּשְׁעָתוֹ אֶת חֲמָתוֹ, כְּבָר נִשְׁכַּח זֶה כְּבָר, מִפְּנֵי שֶׁהַכְנָסוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן מַסְפִּיקוֹת לְמִלּוּיוֹ־מֵחָדָשׁ שֶׁל בֵּית־הָאוֹצָר. וְעֻבְדָּה הִיא, שֶׁהַפַּעַם שָׁהָה הַבָּארוֹן בְּטוּרְקִיָּה לְפִי הַזְמָנָה בִּכְתַב־יָדוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם לוּלֵא הָלַךְ הַתּוֹתָח הַנּוֹדָע לְאִבּוּד. אָבְדָן זֶה הִרְגִּיז אֶת הַטּוּרְקִי הָאַכְזָר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁצִּוָּה – לְלֹא זְכוּת עִרְעוּר – לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן. אוּלָם שֻׂלְטָנִית אַחַת שֶׁחִבְּבָה אוֹתוֹ מְאֹד, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוֹדִיעָה לוֹ מִיָּד עַל הַחְלָטָה צְמֵאַת־דָּם זוֹ, אֶלָּא גַּם הֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ בַּחֲדָרֶיהָ כָּל עוֹד חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַקָּצִין הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲרִיפָה, עוֹזְרָיו וְעוֹזְרֵי־עוֹזְרָיו. בַּלַּיְלָה הַקָּרוֹב עָלִינוּ עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה שֶׁמְּגַמַּת פָּנֶיהָ וֵנֶצְיָה וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג מִיָּד, וְנִמְלַטְנוּ מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

אֵין הַבָּארוֹן מַזְכִּיר אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה בְּרָצוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְשַׁל בְּנִסְיוֹנוֹ, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁחַיָּיו הָיוּ תְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין סִפּוּר זֶה מְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ כְּלָל וּכְלָל, נָהַגְתִּי לְסַפֵּר אוֹתוֹ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.

וְעַתָּה,רַבּוֹתַי, כֻּלְכֶם מַכִּירִים אֶת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא תְּפַקְפְּקוּ כְּלָל בַּאֲמִתּוּת דְּבָרָיו. אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֵּב לְלִבְּכֶם סָפֵק גַּם בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי, עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם בִּקְצָרָה מִי אֲנִי.

אָבִי עַל כָּל פָּנִים הָאִישׁ הַנֶּחְשָׁב לְאָבִי, נוֹלַד בָּעִיר בֶּרְן שֶׁבִּשְׁוַיְץ. הוּא שִׁמֵּשׁ מְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל רְחוֹבוֹת, שְׂדֵרוֹת, סִמְטָאוֹת וּגְשָׁרִים. פְּקִידִים אֵלֶּה נִקְרָאִים שָׁם – מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר – מְטַאטְאֵי־רְחוֹבוֹת. מוֹצָאָהּ שֶׁל אִמִּי מֵהָרֵי סָאווֹי וְלָהּ זֶפֶק גָּדוֹל עַל צַוָּארָהּ, וְהוּא דָּבָר רָגִיל אֵצֶל הַגְּבָרוֹת בַּסְּבִיבָה הַהִיא. צְעִירָה הָיְתָה בְּצֵאתָהּ אֶת בֵּית הוֹרֶיהָ לְבַקֵּשׁ אֶת מַזָּלָהּ בָּעִיר בָּהּ נוֹלַד אָבִי. לִפְנֵי נִשּׂוּאֶיהָ, הִתְפַּרְנְסָה אִמִּי מִטִּפּוּל רַחְמָנִי בִּבְנֵי הַמִּין שֶׁלָּנוּ. יָדוּעַ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סֵרְבָה כְּשֶׁנִּתְבַּקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, בִּמְיֻחָד לֹא כְּשֶׁפָּנוּ אֵלֶיהָ בְּנִמּוּס.

בְּנֵי הַזּוּג הֶחָבִיב הַזֶּה נִפְגְּשׁוּ בְּמִקְרֶה בָּרְחוֹב, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁתוּיִים קְצָת: הֵם הִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה וְנָפְלוּ. וְכָרָגִיל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד גְּרוּעָה מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי; כְּשֶׁהָעֵסֶק נַעֲשָׂה קוֹלָנִי מִדַּי, אָסַר אוֹתָם מִשְׁמַר הַשּׁוֹטְרִים וְהֶעֱבִירָם לְבֵית־הַסֹּהַר. כָּאן הֵבִינוּ מַה טִּפְּשִׁית הָיְתָה מְרִיבָתָם, הִתְפַּיְּסוּ, הִתְאַהֲבוּ זֶה בָּזוֹ וְנִשְּׂאוּ. אִמִּי חָזְרָה לְסוּרָהּ, וְאִלּוּ אַבָּא הִקְפִּיד בְּעִנְיְנֵי כָּבוֹד, וְעַל כֵּן נִפְרַד מִמֶּנָּה וְהִשְׁאִיר אוֹתָהּ לְלֹא אֶמְצָעֵי־מִחְיָה. לָכֵן הִצְטָרְפָּה לַחֲבוּרָה נוֹדֶדֶת שֶׁל תֵּאַטְרוֹן בֻּבּוֹת. בִּמְרוּתַ־הַזְּמַן הֵבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל לְרוֹמָא, וְשָׁם פָּתְחָה דּוּכָן לְצִדְפוֹת־מַאֲכָל.

בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הָאַפִּיפְיוֹר גַּאנְגַאנֶלוֹ אוֹ קְלֶמֶנְס הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, וְעַל חִבָּתוֹ הַגְּדוֹלָה לִצְדָפוֹת. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנָּסַע הָאַפִּיפְיוֹר בָּעִיר בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר אֶל כְּנֵסִיַּת פֶּטְרוּס הַקָּדוֹשׁ לַעֲרִיכַת הַמִּסָּה, רָאָה אֶת הַצְּדָפוֹת שֶׁל אִמִּי (שֶׁלְּפִי סִפּוּרָהּ הָיוּ יָפוֹת וּטְרִיּוֹת לְהַפְלִיא), וְלֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲבֹר עַל פָּנֶיהָ בְּלִי לִטְעֹם מִן הַצְּדָפוֹת. בְּפָמַלְיָתוֹ הָיוּ לְמַעְלָה מֵחֲמֵשׁ־מֵאוֹת אִישׁ. אַף עַל פִּי כֵן, עָצַר אֶת כֻּלָּם וְצִוָּה לְהוֹדִיעַ בַּכְּנֵסִיָּה, כִּי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יוֹם הַמָּחֳרָת. עַתָּה קָפַץ מִסּוּסוֹ – שֶׁכֵּן בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֵלּוּ רוֹכְבִים כָּל הָאַפִּיפְיוֹרִים עַל הַסּוּס – נִכְנַס לַצְּרִיפוֹן שֶׁל אִמִּי, אָכַל אֶת כָּל הַצְּדָפוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, וְיָרַד עִמָּהּ לַמַּרְתֵּף, שֶׁבּוֹ נִשְׁמְרוּ עוֹד צְדָפוֹת. מִשְׁכָּן תַּת־קַרְקָעִי זֶה שִׁמֵּשׁ לְאִמָּא מִטְבָּח, חֲדַר־שֵׁנָה וּטְרַקְלִין־לְאוֹרְחִים, כְּאֶחָד. הַמַּרְתֵּף כֹּה נִרְאָה לָאַפִּיפְיוֹר,עַד שֶׁסִּלֵּק מִשָּם מִיָּד אֶת כָּל פָּמַלְיָתוֹ. בְּקִצּוּר, הוֹד קְדוּשָׁתוֹ נִשְׁאַר לָלוּן בִּמְעוֹנָהּ שֶׁל אִמִּי. לִפְנֵי שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנָּהּ, הֶעֱנִיק לָהּ הוֹד־קְדוּשָׁתוֹ מְחִילַת־עֲווֹנוֹת גְּמוּרָה לֹא רַק עַל חֲטָאֶיהָ בֶּעָבָר, אֶלָּא גַּם עַל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁתֶּחְטָא בֶּעָתִיד.

כֵּן, רַבּוֹתַי, אִמִּי אִשְּׁרָה בְּדִבְרַת־הַכָּבוֹד שֶׁלָּהּ – וּמִי יָעֵז לְפַקְפֵּק בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל כָּבוֹד זֶה? – אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי הִנְּנִי פְּרִי לֵיל־הַצְּדָפוֹת הַהוּא".

הֶמְשֵׁךְ סִפּוּרוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הִפְצִירוּ הַשּׁוֹמְעִים בַּבָּארוֹן לְהַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּר הַרְפַּתְקוֹתָיו הַמְאַלְּפוֹת וְהַמְּשַׁעְשְׁעוֹת, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ. זְמַן־מָה לֹא נַעֲנוּ בַּקָּשׁוֹת אֵלּוּ. הֶרְגֵּל רָאוּי הָיָה לוֹ, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר כְּשֶׁאֵין רוּחוֹ נוֹטָה אֵלָיו, וְהֶרְגֵּל עוֹד יוֹתֵר מְשֻׁבָּח, שֶׁלֹּא לִסְטוֹת מֵעִקָּרוֹן זֶה. סוֹף־סוֹף בָּא הָעֶרֶב הַמְיֻחָל, כְּשֶׁחִיּוּכוֹ הָעַלִּיז עִם שְׁמִיעַת הַתְּבִיעָה שֶׁל יְדִידָיו, מְבַשֵּׂר בְּוַדָּאוּת כִּי הָרוּחַ נָחָה עָלָיו וְתַגְשִׁים אֶת תִּקְוָתָם שֶׂל יְדִידָיו.

“שָׁתְקוּ הַכֹּל וְעֵינֵיהֶם לְטוּשׁוֹת”, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וֶרְגִּילְיוּס, וּמִיְנְכַהאּוֶזן, יָשַׁב עַל הַסַּפָּה הַמְרֻפֶּדֶת וּפָתַח וְאָמַר:

בִּימֵי הַמָּצוֹר הָאַחֲרוֹן עַל גִּיבְּרָאלְטָר, שַׁטְתִּי בְּצִי־אַסְפָּקָה בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹדָנִי (הוּא שֶׁהֵבִיס אֶת הַצִּי הַסְּפָרַדִּי בִּשְׁנַת 1780). מַטְּרָתִי הָיְתָה לְבַקֵּר אֵצֶל יְדִידִי מֵאָז, הָאַלּוּף אֶלְיוֹט, שֶׁזָּכָה בְּזֵרֵי־דַּפְנָה יְרֻקִּים־לָעַד, בַּהֲגִנּוֹ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

כְּשֶׁחָלַף הַלַּהַט הָרִאשׁוֹן שֶׁל שִׂמְחַת־הַפְּגִישָׁה בֵּין יְדִידִם וְתִיקִים, יָצָאתִי בְּחֶבְרַת הָאַלּוּף אֶל הַמִּבְצָר, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצַּב הַלּוֹחֲמִים וְהַמִּתְקָנִים בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב. הֵבֵאתִי עִמִּי מִלּוֹנְדוֹן מִשְׁקֶפֶת־טֶלֶסְקוֹפִּית חֲדִישָׁה וּמְצֻיֶּנֶת. הִשְׁקַפְתִּי וְגִלִּיתִי, שֶׁהָאוֹיֵב הִתְכּוֹנֵן לִירוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּגָז שֶׁל שְׁלשִׁים־וָשֵׁשׁ לִיטְרָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עָמַדְנוּ, אָמַרְתִּי זֹאת לָאַלּוּף, גַּם הוּא הִשְׁקִיף לְשָׁם וְאִשֵּׁר אֶת דְּבָרַי.

בִּרְשׁוּתוֹ צִוִּיתִי לְקָרֵב מִיָּד מֵהַסּוֹלְלָה הַקְּרוֹבָה תּוֹתָח שֶׁל אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה לִיטְרָה, וְכִוַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק, וּבָטַחְתִּי בַּפְּגִיעָה. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְתוֹתָחִים, אוֹמַר בְּלִי לְהִתְפָּאֵר, שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָאתִי רַב־אֳמָן שֶׁיַּעֲלֶה עָלַי.

עָקַבְתִּי בִּדְרִיכוּת אַחַר תְּנוּעוֹת הָאוֹיֵב, עַד שֶׁרָאִיתִי אוֹתָם מְקָרְבִים אֶת הַלַּפִּיד אֶל פֶּתַח הַהַצָּתָה. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָתַתִּי אוֹת לִירוֹת בַּתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בְּקֵרוּב, בֵּין שְׁנֵי הַתּוֹתָחִים, הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַפָּגָזִים בְּכֹחַ אָיֹם, וְהַתּוֹצָאָה הִדְהִימָה אוֹתָנוּ. הַפָּגָז שֶׁל הָאוֹיֶב נֶהֱדַף וְהֻזְנַק בְּכֹחַ עָצוּם בַּחֲזָרָה אֶל מְקוֹרוֹ, הִתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן שֶׁיָּרָה אוֹתוֹ וְעוֹד שִׁשָּׁה־עָשָׂר רָאשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּדֶרֶךְ־מְעוּפוֹ אֶל חוֹף אַפְרִיקָה. אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַפָּגָז לְאֶרֶץ הַבַּרְבָּרִים, נִתֵּץ תְּרָנִים רָאשִׁיִּים שֶׁל שָׁלשׁ אֳנִיּוֹת, שֶׁעָגְנוּ בַּנָּמָל בְּקַו אֶחָד, בָּזוֹ אַחַר זוֹ, הִמְשִׁיךְ לְמֶרְחַק מָאתַיִם מִילִין אַנְגְּלִיִּים בַּיַּבָּשָׁה, פָּרַץ גַּג שֶׁל בִּקְתַּת־אִכָּרִים, עָקַר אֶת שִׁנֶּיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אִכָּרָה זְקֵנָה שֶׁיָּשְׁנָה בְּפֶה פָּעוּר, שְׂרוּעָה עַל גַּבָּהּ, וְנִתְקַע בִּגְרוֹנָה שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה. בַּעֲלָה, שֶׁשָּׁב מִיָּד לְבֵיתוֹ, נִסָּה לְחַלֵּץ אֶת הַפָּגָז מִגְּרוֹנָהּ. מִשֶּׁלֹּא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, דָּחַף אוֹתוֹ בְּמַכּוֹת פַּטִּישׁ אֶל קֵבָתָהּ, וּמִשָּׁם יָצָא הַפָּגָז בְּדֶרֶךְ הַטַּבָּעוֹת.

הַפָּגָז שֶׁלָּנוּ שֵׁרֵת אוֹתָנוּ לְהַפְלִיא. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָדַף אֶת פְּגַז הָאוֹיֵב, כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ לְעֵיל, אֶלָּא שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כְּכַוָּנָתִי, עָקַר אֶת הַתּוֹתָח שֶׁיָּרָה בָּנוּ מִכַּנּוֹ, הֱטִילוֹ בְּעָצְמָה רַבָּה אֶל מַחְסַן־אֳנִיָּה וּפָרַץ אֶת קַרְקָעִיתָהּ. הָאֳנִיָּה הוּצְפָה מִיָּד וְטָבְעָה, כְּשֶׁעַל סִפּוּנָהּ אֶלֶף מַלָּחִים סְפָרַדִּים וְחַיָּלִים רַבִּים.

הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי־רָגִיל עַד מְאֹד. אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים אֵינִי מְבַקֵּשׁ לִזְקֹף אוֹתוֹ לִזְכוּתִי. אָמְנָם, חָכְמָתִי רְאוּיָה לְכָבוֹד עַל הַהַמְצָאָה, אוּלָם הַמִּקְרֶה סִיַּע לָהּ בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת. וְאָכֵן, גִּלִּיתִי אַחַר כָּךְ, שֶׁפְּגַז אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה־הַלִּיטְרָה שֶׁלָּנוּ הֻצַּת בְּטָעוּת בְּכַמּוּת כְּפוּלָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. כָּךְ תּוּבַן תּוֹצְאָתוֹ הַמַּפְתִּיעָה, שֶׁעָלְתָה עַל פְּעֻלַּת הַפָּגָז שֶׁל הָאוֹיֵב.

הָאַלּוּף אֶלְיוֹט הִצִּיעַ לִי קְצוּנָה תְּמוּרַת הֶשֵּׂג בִּלְתִּי־רָגִיל זֶה. דָּחִיתִי אֶת הַהַצָּעָה וְהִסְתַּפַּקְתִּי בְּדִבְרֵי־הַתּוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֻשְׁמְעוּ בּוֹ בָּעֶרֶב בְּנֹסַח מְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, בְּנוֹכְחוּת כָּל הַקְּצִינִים.

לְפִי שֶׁאֲנִי חָסִיד גָּדוֹל שֶׁל הָאַנְגְּלִים, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁלֹּא אֶסְתַּלֵּק מֵהַמִּבְצָר, עַד שֶׁאֲשָׁרֵת אוֹתָם עוֹד שֵׁרוּת אֶחָד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת נִזְדַּמְּנָה לִי אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת. הִתְחַפַּשְׂתִּי לְכֹמֶר קָאתוֹלִי, חָמַקְתִּי בְּאַחַת אַחַר חֲצוֹת מֵהַמִּבְצָר, עָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם בֵּין קַוֵּי־הָאוֹיֵב וְהִגַּעְתִּי לַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ. שָׁם קָרַבְתִּי אֶל הָאֹהֶל, בּוֹ עָסְקוּ הָרוֹזֵן דְ’אַרְטוּאָה, הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי וּקְצִינִים שׁוֹנִים בְּתִכְנוּן הַהַתְקָפָה עַל הַמִּבְצָר שֶׁלָּנוּ שֶׁנּוֹעֲדָה לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. בְּגָדַי הֵגֵנוּ עָלַי מִכָּל תַּקָּלָה. אִישׁ לֹא גֵּרֵשׁ אוֹתִי, וְעַל כֵּן שָׁמַעְתִּי הַכֹּל בְּבֵרוּר. לְבַסּוֹף שָׁכְבוּ לִישֹׁן, וְאָז גִּלִּיתִי שֶׁכָּל הַמַּחֲנֶה וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲמֻקָּה. מִיָּד הִתְחַלְתִּי בִּמְלַאכְתִּי: הוֹרַדְתִּי מֵעַל הַכַּנִּים אֶת כָּל תּוֹתְחֵיהֶם, לְמַעְלָה מִשְּׁלשׁ־מֵאוֹת מִסְפָּרָם, הָחֵל בְּתוֹתְחֵי אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה הַלִּיטְרָה וְעַד תּוֹתְחֵי עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע הַלִּיטְרָה, וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָם הַיָּמָה, לְמֶרְחַק שְׁלשָׁה מִילִין מֵהַחוֹף. מֵאַחַר שֶׁאִישׁ לֹא עָזַר לִי בָּזֶה, הָיְתָה זוֹ הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁעָשִׂיתִי מִיָּמַי, מִלְּבַד עֲבוֹדָה אַחַת, שֶׁעָלֶיהָ סִפֵּר לָכֶם כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶחָד מִמַּכָּרַי שֶׁלֹּא בְּנוֹכְחוּתִי: זֶה הָיָה כְּשֶׁשָּׂחִיתִי אֶל חוֹף הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד וְעַל גַּבִּי הַתּוֹתָח הַטּוּרְקִי הָאַדִּיר, הַמְתֹאָר בְּסִפְרוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן טוֹט.

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַפְּעֻלָּה, הֶעֱבַרְתִּי אֶת כָּל כַּנֵּי־הַתּוֹתָחִים וְעֶגְלוֹת־הַפָּגָזִים אֶל מֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה. כְּדֵי לִמְנֹעַ קִשְׁקוּשׁ הַגַּלְגַּלִּים, נָשָׂאתִי אוֹתָם זוּגוֹת־זוּגוֹת תַּחַת בֵּית־הַשֶּׁחִי. עֲרֵמָה נֶהֱדֶרֶת עָרַמְתִּי, גָּבְהָהּ לְפָחוֹת כְּגֹבַהּ הַצּוּק שֶׁל גִבְּרָאלְטָר. בְּשֶׁבֶר־תּוֹתָח שֶׁל אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה לִיטְרָה הִכִּיתִי עַל אֶבֶן צוּר, שֶׁבָּלְטָה מֵחוֹמָה שֶׁנִּבְנְתָה בִּידֵי הָעַרְבִים, וְהָיְתָה תְּקוּעָה בְּעֹמֶק עֶשְׂרִים רֶגֶל בָּאֲדָמָה. הִדְלַקְתִּי לַפִּיד וְהֶעֱלֵיתִי בָּאֵשׁ אֶת כָּל רֶכֶב־הַצִּיּוד.

הִנַּחְתִּי בִּתְבוּנָה אֶת כָּל הַחֹמֶר הַדָּלִיק בְּתַחְתִּית הָעֲרֵמָה, וְכָךְ הָפַךְ הַכֹּל בִּן־רֶגַע לְלַפִּיד שֶׁהֵאִיר לְמֵרָחוֹק. כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל חָשַׁד, הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן לִצְעֹק.

כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים, תָּקְפָה אֶת הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ תַּדְהֵמַת אֵימִים, וּמַסְקָנַת הַכֹּל הָיְתָה כִּי מִישֶׁהוּ שִׁחֵד אֶת הַמִּשְׁמָרוֹת. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה גְּדוּדִים הוּבְאוּ מֵהַמִּבְצָר לְהַשְׁמָדָה נוֹרָאָה זוֹ שֶׁל כָּל הַתּוֹתָחִים. מַר דְּרִינְקְווֹטֶר מְסַפֵּר בְּסִפְרוֹ “תּוֹלְדוֹת מְצוֹר גִּבְּרָאלְטָר”, שֶׁיָּצָא־לָאוֹר בִּשְׁנַת 1785, עַל אֲבֵדוֹת כְּבֵדוֹת לָאוֹיֵב בִּגְלַל דְּלֵקָה שֶׁנָּפְלָה בַּמַּחֲנֶה, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר עַל סִבָּתָהּ. וְאָכֵן, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָדַעַת, עוֹד לֹא גִלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְאִישׁ(אַף עַל פִּי שֶׁלְּבַדִּי הִצַּלְתִּי בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת גִּבְּרָאלְטָר), אַף לֹא לָאַלּוּף אֶלְיוֹט. הָרוֹזֵן דְּ’אַרְטוּאָה נִמְלַט בְּאֵימָה בְּרֹאשׁ כָּל אֲנָשָׁיו, וְהֵם רָצוּ בְּקֶצֶב מָהִיר וּלְלֹא־הֲפוּגָה אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בְּקֵרוּב, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָּארִיס. הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם בַּדְּלֵקָה הַנּוֹרָאָה הַהִיא גָּרַם לְכָךְ שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִטְעֹם כָּל מָזוֹן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְהֵם חָיוּ כְּזִקִּיּוֹת מִנְּשִׁימַת הָאֲוִיר בִּלְבַד.

כְּחָדְשַׁיִם לְאַחַר שֵׁרוּת זֶה שֶׁלִּי לַנְּצוּרִים, יָשַׁבְתִּי בֹּקֶר אֶחָד עִם הָאַלּוּף אֶלְיוֹט אֶל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה עָפָה פִּצְצַת־מַרְגֵּמָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְנָפְלָה עַל הַשֻּׁלְחָן (אֶת הַמַּרְגֵּמוֹת לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַשְׁלִיךְ בְּעִקְבוֹת הַתּוֹתָחִים). כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל אָדָם, יָצָא הָאַלּוּף מִיָּד מֵהַחֶדֶר, וְאִלּוּ אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַפְּצָצָה וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ אֶל פִּסְגַּת הַצּוּק. מִכָּאן רָאִיתִי עַל גִּבְעָה בְּחוֹף־הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד, סָמוּךְ לְמַחֲנֶה הָאוֹיֵב, הָמוֹן רַב, אַךְ עֵינַי לֹא הִבְחִינוּ מַה הִתְרַחֵשׁ שָׁם. מִבַּעַד לְמִשְׁקֶפֶת־הַטֶּלֶסְקוֹפּ רָאִיתִי כִּי שְׁנֵי קְצִינִים, אַלּוּף וְאַלּוּף־מִשְׁנֶה, שֶׁחָדְרוּ לְרַגֵּל בְּמַחֲנֵה הַסְּפָרַדִּים אַחֲרֵי שֶׁבִּלּוּּ אֶמֶשׁ בְּחֶבְרָתִי נָפְלוּ בִּידֵי הָאוֹיֵב וְעַתָּה עוֹמְדִים לִתְלוֹת אוֹתָם.

לְצֹרֶךְ הֲטָלַת פְּצָצָה לְשָׁם בַּיָּד, הָיָה הַמֶּרְחָק רַב מִדַּי. לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל, נִזְכַּרְתִּי כִּי בְּכִיסִי קֶלַע – דּוֹמֶה לַקֶּלַע בּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּהַצְלָחָה רַבָּה נֶגֶד גָּלְיָת.

נָתַתִּי בּוֹ אֶת הַפְּצָצָה וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ לְתוֹךְ הֶהָמוֹן. עִם נְפִילָתָהּ, הִתְפּוֹצְצָה הַפְּצָצָה וְהָרְגָה אֶת כָּל הָעוֹמְדִים סְבִיבָהּ, מִלְּבַד שְׁנֵי הַקְּצִינִים הָאַנְגְּלִים, שֶׁלְּמַזָּלָם כְּבָר הָיוּ תְּלוּיִים. רְסִיס שֶׁל הַפְּצָצָה פָּגַע בְּעַמּוּד הַתְּלִיָּה, שֶׁנָּפַל מִיָּד. אַךְ הִרְגִּישׁוּ יְדִידֵנוּ קַרְקַע מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, הֵבִינוּ אֶת סִבַּת הָאָסוֹן הַמַּפְתִּיעַ הַזֶּה וְרָאוּ כִּי הַכֹּל –הַחַיָּלִים, הַמִּשְׁמָר וְהַתַּלְיָן הָגוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַטּוֹב לָמוּת לִפְנֵיהֶם. מִיָּד נֶחְלְצוּ מֵעֲנִיבוֹת־הַתְּלִיָּה הַבִּלְתִּי־נוֹחוֹת, רָצוּ לַחוֹף, קָפְצוּ לְסִירָה סְפָרַדִּית וְאִלְּצוּ אֶת שְׁנֵי הַחוֹתְרִים לְהָבִיא אוֹתָם אֶל אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ. כַּעֲברֹ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, בְּרֶגַע שֶׁסִּפַּרְתִּי עַל הַמְּאֹרָע לָאַלּוּף אֶלְיוֹט, הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּשָׁלוֹם. לְאַחַר בֵּרוּר הֲדָדִי וְאִחוּלִים, חָגַגְנוּ אֶת הַיּוֹם הַמֻּפְלָא הַזֶּה בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

הַכָּרַת פְּנֵיהֶם מְעִידָה בָּכֶם, רַבּוֹתַי, שֶׁרְצוֹנְכֶם לָדַעַת כֵּיצַד רָכַשְׁתִּי אוֹצָר כַּבִּיר כָּל כָּךְ כְּקֶלַע זֶה, שֶׁמְּדֻבָּר בּוֹ. יָפֶה, אֲסַפֵּר עַל הַדְּבָרִים וְעַל הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם. עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁמּוֹצָאִי מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, אֲשֶׁר דָּוִד הַמֶּלֶךְ קִיֵּם עִמָּהּ, כַּיָּדוּעַ, קְשָׁרִים הֲדוּקִים. אוּלָם בִּמְרוּצַת הַזְּמַן– כְּפִי שֶׁיִּקְרֶה פְּעָמִים רַבּוֹת – הִצְטַנֵּן יַחֲסוֹ שֶׁל הוֹד־מַעֲלָתוֹ אֶל הָרוֹזֶנֶת –תֹּאַר זֶה הָעֳנַק לָהּ בְּרֶבַע הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לְאַחַר מוֹת בַּעֲלָהּ. יוֹם אֶחָד רָבוּ שְׁנֵיהֶם בְּעִנְיָן נִכְבָּד מְאֹד וְהוּא: אֵיפֹה נִבְנְתָה תֵּבַת־נֹחַ וְאֵיפֹה נִשְׁאֲרָה לְאַחַר הַמַּבּוּל. הַמֶּלֶךְ רָאָה עַצְמוֹ מֻמְחֶה־לְעַתִּיקוֹת, וְאִלּוּ הָרוֹזֶנֶת הָיְתָה יוֹשֵׁב־רֹאשׁ שֶׁל חֶבְרָה הִסְטוֹרִית. הַמֶּלֶךְ לָקָה גַּם בְּחֻלְשָׁתָם שֶׁל אֲדוֹנִים רָמֵי־מַעֲלָה וְשֶׁל רֹב הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים: נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת דֵּעָה הַמְנֻגֶּדֶת לְדַעְתּוֹ. הָרוֹזֶנֶת לָקְתָה בְּחֻלְשָׁה שֶׁל בְּנוֹת־מִינָהּ: הִיא שָׁאֲפָה לִהְיוֹת הַצּוֹדֶקֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים. בְּקִצּוּר, הַפֵּרוּד בָּא.

תְּכוּפוֹת שָׁמְעָה אֶת הַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עַל הַקֶּלַע כְּעַל אוֹצָר יְקַר־עֵרֶךְ, וְרָאֲתָה צֹרֶךְ לָקַחַת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, כַּנִּרְאֶה לְמַזְכֶּרֶת. אַךְ עוֹד לִפְנֵי צֵאתָהּ מֵהַמְּדִינָה, נִתְגַּלָּה חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל הַקֶּלַע, וְלֹא פָּחוֹת מִשִּׁשָּׁה אַנְשֵׁי מִשְׁמַר־הַמֶּלֶךְ רָדְפוּ אַחֲרֶיהָ. הָרוֹזֶנֶת אָכֵן הֵיטִיבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלי שֶׁלָּקְחָה עִמָּהּ, וּכְשֶׁאֶחָד מֵרוֹדְפֶיהָ, שֶׁבִּקֵּשׁ אוּלַי לַעֲלוֹת בְּדַרְגָּה בִּזְכוּת שְׁקִידָתוֹ הַיְתֵרָה וְעַל כֵּן הִקְדִּים קְצָת אֶת חֲבֵרָיו, הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻכָּה גָּלְיָת מַכַּת־מָוֶת, וְהֻכָּה גַּם הוּא כָּךְ. כְּשֶׁרָאוּהוּ חֲבֵרָיו צוֹנֵחַ מֵת, הֶחְלִיטוּ לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת נָבוֹן וּמְמֻשָּׁךְ, כִּי מוּטָב לָהֶם לְהוֹדִיעַ תְּחִלָּה עַל הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ לְמִי שֶׁרָאוּי לְהוֹדִיעַ, וְאִלּוּ הָרוֹזֶנֶת הֶחְלִיטָה כִּי מוּטָב לָהּ לְהַחֲלִיף אֶת הַסּוּסִים וּלְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעָהּ לְמַצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ לָהּ שָׁם יְדִידִים נִכְבָּדִים מְאֹד בַּחֲצַר ־הַמַּלְכוּת.

הָיָה עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם לָכֶן, כִּי מֵהַיְלָדִים הָרַבִּים שֶׁיָּלְדָה הָרוֹזֶנֶת לְהוֹד־מַעֲלָתוֹ, לָקְחָה עִמָּהּ בְּצֵאתָהּ רַק בֵּן אֶחָד, שֶׁהָיָה חָבִיב עָלֶיהָ מִכֻּלָּם. מִצְרַיִם הַפּוֹרִיָּה הוֹסִיפָה לַצָּעִיר כַּמָּה אַחִים וַאֲחָיוֹת. בְּמוֹתָהּ, צִוְּתָה הָרוֹזֶנֶת אֶת הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם לִבְנָהּ אֲהוּבָהּ, וּמִמֶּנּוּ הִגִּיעַ הַקֶּלַע בְּקַו יָשָׁר אֵלַי.

אָבִיו שֶׁל אֲבִי־זְקֵנִי, שֶׁחַי לִפְנֵי מָאתַיִם־וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בְּקֵרוּב וְהַקֶּלַע בְּיָדָיו, יָצָא לְבִקּוּר לְאַנְגְּלִיָּה, שָׁם הִכִּיר מְשׁוֹרֵר אֶחָד שֶׁהָיָה גַּנָּב־סִפְרוּתִי, וְגַנָּב־צַיִד גָּדוֹל יוֹתֵר, וּשְׁמוֹ שֶׁקְסְפִּיר. מְשׁוֹרֵר זֶה, שֶׁאַנְגְּלִים וְצָרְפָתִים גּוֹנְבִים כַּיּוֹם מִכְּתָבָיו בְּלִי בּוּשָׁה – אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹנֵב מִגָּנָב פָּטוּר – שָׁאַל לִפְעָמִים אֶת הַקֶּלַע. הוּא הֵמִית בּוֹ חַיּוֹת כֹּה רַבּוֹת בִּיעָרוֹת סֶר תּוֹמַאס לוּסִי, עַד שֶׁנִּצַל בְּקשִׁי מִגּוֹרָלָם שֶׁל שְׁנֵי יְדִידַי הַקְּצִינִים בְּגִבְּרָאלְטָר. הַמִּסְכֵּן הֻשְׁלַךְ לְבֵית־הַסֹּהַר, וַאֲבִי־זְקֵנִי הִשִּׂיג אֶת שִׁחְרוּרוֹ בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.

הַמַּלְכָּה אֶלִיזַאבֵּט, שֶׁמָּלְכָה בַּיָּמִים הָהֵם, קָצָה בַּעֲרֹב יוֹמָהּ בְּחַיֶיהָ, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם. לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִתְפַּשֵּׁט, לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת וְעוֹד פְּעֻלּוֹת שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִמְנוֹת אוֹתָן, כָּל אֵלֶּה הָפְכוּ אֶת חַיֶּיהָ לְעֹל שֶׁאֵין לְשֵׂאתוֹ. אֲבִי־זְקֵנִי הֵבִיא אוֹתָהּ לְמַצָּב הַמְאַפְשֵׁר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת אֵלֶּה עַל יְדֵי מַחְלִיף אוֹ בִּלְעָדָיו. וּמַה, סְּבוּרִים אַתֶּם, בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ תְּמוּרַת מַעֲשֶׂה־כְּשָׁפִים זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ? הוּא בִּקֵּשׁ אֶת שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר. מַתָּנָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ לֹא עָלָה בִּידֵי הַמַּלְכָּה לִכְפּוֹת עָלָיו. הָאִישׁ הַיָּשָׁר שֶׁלִּי לָמַד לֶאֱהבֹ אֶת הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל הַזֶּה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָיָה נָכוֹן לְוַתֵּר עַל חֵלֶק מֵחַיָּיו, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֵּי יְדִידוֹ.

יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר לָכֶם, רַבּוֹתַי, כִּי שִׁיטַת הַמַּלְכָּה אֶלִיזָאבֵּט לִחְיוֹת לְלֹא־תְּזוּנָה, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה מְקוֹרִית מְאֹד לֹא זָכְתָה לְהַצְלָחָה אֵצַל נְתִינֶיהָ. לְהַצְלָחָה פְּחוּתָה בְּיוֹתֵר זָכְתָה אֵצֶל אַנְשֵׁי מִשְׁמַר־הַמֶּלֶךְ, הַמְכֻנִּים עַד הַיּוֹם “זוֹלְלֵי־בָּשָׂר”, לַמְרוֹת שֶׁהֵם קַבְּצָנִים. גַּם הַמַּלְכָה עַצְמָהּ לֹא אִמְּצָה לָהּ אֶת מִנְהָגָהּ הֶחָדָשׁ, אֶלָּא בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וּמַחֲצִית הַשָּׁנָה.

אָבִי, שֶׁמִּיָּדָיו יָרַשְׁתִּי אֶת הַקֶּלַע הַזֶּה סָמוּךְ לְמַסָּעִי לְגִבְּרָאלְטָר, סִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה מֻפְלָא זֶה, אֲשֶׁר גַּם יְדִידָיו שָׁמְעוּ אוֹתוֹ תְּכוּפוֹת מִפִּיו, אִישׁ לֹא יְפַקְפֵּק בַּאֲמִתּוּתוֹ, אִם אַךְ הִכִּיר אֶת הַזָּקֵן הַיָּשָׁר שֶׁלִּי.

“בְּמַסְעוֹתַי שָׁהִיתִי זְמַן רַב בְּאַנְגְּלִיָּה,” אָמַר, "וּפַעַם אַחַת יָצָאתִי לְטַיֵּל בְּחוֹף הַיָּם, לֹא הַרְחֵק מֵהָארְוִויץ'. לְפֶתַע זִנֵּק לִקְרָאתִי סוּס־יָם זוֹעֵם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. רַק הַקֶּלַע הָיָה עִמִּי, וּבוֹ קָלַעְתִּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַסּוּס שְֹׁיֵּ אַבְנֵי־חַלָּמִישׁ, וְכָל אֶבֶן פָּגְעָה בְּאַחַת מֵעֵינָיו. מִיָּד עָלִיתִי עַל גַּבּוֹ וְהִפְנֵיתִי אוֹתוֹ לְלֵב יָם. בְּרֶגַע שֶׁנִּתְעַוֵּר, פָּגָה פִּרְאוּתוֹ, וְהָיָה צַיְּתָן לְהַפְלִיא. נָתַתִּי אֶת הַקֶּלַע בְּפִיו בִּמְקוֹם רֶסֶן, רָכַבְתִּי עָלָיו וּבְקַלּוּת חָצִינוּ אֶת הָאוֹקְיָנוֹס. בְּפָחוֹת מִשָּׁלשׁ שָׁעוֹת הִגַּעְנוּ לַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד, וַהֲרֵי זֶה מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין יַמִּיִּים. בְּהֶלְוֶצֵלוּיס מָכַרְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁבַע־מֵאוֹת דּוּקַאטִים לְבַעַל הַפֻּנְדָּק “שְׁלשֶׁת הַגְּבִיעִים”, שֶׁהָיָה מַרְאֶה אוֹתוֹ לְסַקְרָנִים כְּחַיָּה נְדִירָה בְּיוֹתֵר, וְעָשָׂה מִזֶּה מָמוֹן רַב. כַּיּוֹם אַתָּה מוֹצֵא תְּמוּנָה שֶׁל חַיָּה זוֹ בְּסִפְרוֹ שֶׁל חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּרְפָתִי בּוּפוֹן.

“כְּכָל שֶׁהָיָה מַסָּע זֶה שֶׁלִּי מוּזָר וּמְיֻחָד,” הִמְשִׁיךְ אָבִי, “הָיוּ הַתַּצְפִּיּוֹת וְהַתַּגְלִיּוֹת שֶׁלִּי בִּשְׁעַת הַמַּסָּע מֻפְלָאוֹת אַף יוֹתֵר. הַחַיָּה, שֶׁעַל גַּבָּהּ יָשַׁבְתִּי, לֹא שָׂחֲתָה, אֶלָּא רָצָה בִּמְהִירוּת מַדְהִימָה עַל קַרְקָעִית הַיָּם, הִבְרִיחָה מִילְיוֹנֵי דָּגִים מִפָּנֶיהָ, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ שׁוֹנִים לְגַמְרֵי מֵהַדָּגִים הָרְגִילִים. רֹאשָׁם שֶׁל אֲחָדִים עָלָה מֵאֶמְצַע גּוּפָם, וְרֹאשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים – מִקְצֵה זְנָבָם. מִקְצָתָם יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל גָּדוֹל וְשָׁרוּ שִׁירֵי־מַקְהֵלָה יָפִים לְהַפְלִיא. דָּגִים אֲחֵרִים בָּנוּ מִמַּיִם בִּלְבַד בִּנְיָנִים שְׁקוּפִים, מְפֹאָרִים, מוּקָפִים עַמּוּדִים עֲנָקִיִּים, וּבְבִנְיָנִים אֵלֶּה הִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה חֹמֶר, שֶׁנִּרְאָה לִי כְּאֵשׁ מַמָּשׁ, שֶׁצְּבָעֶיהָ נְעִימִים בְּיוֹתֵר וּתְנוּעוֹתֶיהָ הַגַּלִּיּוֹת מַקְסִימוֹת. חֲדָרִים שׁוֹנִים בְּבִנְיָנִים אֵלֶּה הֻתְקְנוּ בְּדֶרֶךְ נְבוֹנָה וְנוֹחָה לְרִבּוּי הַדָּגִים, בַּחֲדָרִים אֲחֵרִים טֻפְּחוּ בֵּיצֵי־הַדָּגִים הָעֲדִינוֹת, וְאוּלַמּוֹת נִרְחָבִים נוֹעֲדוּ לְחִנּוּךְ הַדָּגִים הַצְּעִירִים. יָכֹלְתִּי לִשְׁפֹּט רַק לְפִי מַרְאֵה עֵינַי, כִּי אֶת תּוֹכָהּ שֶׁל הַשִּׁיטָה הֲבִינוֹתִי לֹא יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מֵבִין אֶת שִׁירַת הַצִּפֳּרִים וְאֶת דּוּ־שִׂיחַ הַתַּרְנְגוֹלִים – הַשִּׁיטָה הַחִנּוּכִית הָיְתָה דּוֹמָה לְמַה שֶׁרָאִיתִי בְּיָמַי בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר מִסּוּג הַ”פִילוֹנְטְרָאפִּינוּס"¹¹ וּבְמוֹסְדוֹת דּוֹמִים. סָמוּךְ וּבָטוּחַ הָיִיתִי כִּי מַמְצִיאֵי שִׁיטַת־חִנּוּךְ זוֹ עָרְכוּ מַסָּע דּוֹמֶה לְשֶׁלִּי, וְשָׁאֲבוּ אֶת רַעְיוֹנוֹתֵיהֶם מֵהַמַּיִם וְלָאו־דַּוְקָא מֵהָאֲוִיר. כֵּן מִתְבָּרֵר לָכֶם מִדְּבָרַי, שֶׁדְּבָרִים רַבִּים עוֹד לֹא נֻצְּלוּ, וְרָאוּי עוֹד לְהַשְׁקִיעַ מַחְשָׁבָה בְּכָךְ. אַךְ הָבָה נַמְשִׁיךְ בַּסִּפּוּר.

"בֵּין שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעָבַרְתִּי בָּהֶם הִגַּעְתִּי גַּם לְשַׁרְשֶׁרֶת־הָרִים הַגְּבוֹהָה לְפָחוֹת כְּהָרֵי הָאַלְפִּים. לְיַד הַסְּלָעִים גָּדְלוּ עֵצִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. עַל עֵצִים אֵלֶּה גָּדְלוּ סַרְטָנִים שׁוֹנִים, צְדָפוֹת, קוֹנְכִיּוֹת, חֶלְזוֹנוֹת־יָם וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי לְמַלֵּא עֶגְלַת־מַשָּׂא, וְאִלּוּ אֶת הַקָּטֹן שֶׁבָּהֶם יִשָּׂא רַק הַסַּבָּל עַל גַּבּוֹ. כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֵלֶּה הַנִּפְלָטִים לַחוֹף וְנִמְכָּרִים בַּשְּׁוָקִים שֶׁלָּנוּ, הֵם סְחוֹרָה עֲלוּבָה שֶׁהִשִּׁירוּ הַמַּיִם מֵהָעֲנָפִים, כְּפִי שֶׁמַּשִׁירָה הָרוּחַ מֵהָעֵצִים פְּרִי מַרְקִיב. עֲצֵי הַסַּרְטָנִים הָיוּ מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים. אֲבָל עֲצֵי סַרְטַן־הַנָּהָר וְהַצִּדְפָּה הָיוּ הַגְּדוֹלִים בְּכֻלָּם. חֶלְזוֹנוֹת־הַיָּם הַקְּטַנִּים גְּדֵלִים עַל מִין שִׂיחִים הַקְּרוֹבִים תָּמִיד לַעֲצֵי־הַצְּדָפוֹת וּמְטַפְּסִים עֲלֵיהֶם כְּקִיסוֹס עַל עֵץ הָאַלּוֹן.

כֵּן הִבְחַנְתִּי בְּתוֹצָאוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל טְבִיעַת אֳנִיָּה. הָאֳנִיָּה נִתְקְלָה. כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, בְּרִכְסוֹ שֶׁל סֶלַע שֶׁעָמַד רַק שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רֶגֶל מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, וְעִם שְׁקִיעָתָהּ נִתְהַפְּכָה. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, נָפְלָה עַל עֵץ־סַרְטָנִים גָּדוֹל וְהִשִּׁירָה סַרְטָנִים רַבִּים, שֶׁנָּפְלוּ עַל עֵץ סַרְטָנֵי־נָהָר שֶׁעָמַד מִתַּחְתָּיו. הַדָּבָר קָרָה כַּנִּרְאֶה בָּאָבִיב וְסַרְטָנֵי־הַיָּם הָיוּ צְעִירִים, הֵם הִזְדַּוְּגוּ עִם סַרְטָנֵי־הַנָּהָר וְהֶעֱמִידוּ צֶאֱצָאִים הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי הַהוֹרִים. נִסִּיתִי לָקַחַת אֶחָד עִמִּי בְּשֶׁל נְדִירוּתוֹ, אֲבָל הוּא הָיָה כָּבֵד וְסוּסִי הָאַגָּדִי, הַפֶּגָאסוּס, סֵרֵב לְהֵעָצֵר. כְּבָר עָשִׂיתִי אֶת מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ וְהִגַּעְתִּי לְעֵמֶק, שְׁלשֶׁת־אֲלָפִים רֶגֶל מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם, וּמַחְסוֹר בָּאֲוִיר הִתְחִיל לְהָצִיק לִי קְצָת. מִפַּעַם לְפַעַם נִתְקַלְתִּי בְּדָגִים גְּדוֹלִים, וּלְפִי פִּיּוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים יָכֹלְתִּי לְהַנִּיחַ, שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַגְּדִים לִבְלֹעַ אֶת שְׁנֵינוּ. סוּסִי הָיָה עִוֵּר, וְהַסִּכּוּי לְהִתְחַמֵּק מֵאֲדוֹנִים שׂוֹנְאֵי אָדָם רְעֵבִים אֵלֶּה, הָיָה בִּרְכִיבָה זְהִירָה בְּיוֹתֵר. הִדְהַרְתִּי אֵפוֹא אֶת הַסּוּס כָּרָאוּי וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲלוֹת מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר לַיַּבָּשָׁה.

כְּשֶׁהָיִיתִי קָרוֹב לְחוֹף הוֹלַנְד וּמֵעַל רֹאשִׁי לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה־וְעֶשְׂרִים רֶגֶל מַיִם, נִדְמֶה הָיָה לִי שֶאֲנִי רוֹאֶה עַל קַרְקָעִית הַחוֹל דְּמוּת אִשָּׁה לְבוּשָׁה. הִבְחַנְתִּי בָּהּ כַּמָּה סִימָנֵי־חַיִּים, וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי, אָכֵן רָאִיתִי שֶׁהֵנִיעָה יָד. הֲרִימוֹתִי אֶת הָאִשָּׁה – הַגּוּפָה כִּבְיָכוֹל – וְהוֹצֵאתִי אוֹתָהּ לַחוֹף. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא הִתְקַדְּמָה אֳמָנוּת הַהַחְיָאָה הַרְבֵּה, וַעֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בְּכָל פֻּנְדָּק כַּפְרִי הוֹרָאוֹת כֵּיצַד לְהַחְזִיר טְבוּעִים מִמַּמְלֶכֶת־הַצְּלָלִים. אוּלָם הָרוֹקֵחַ הַמְּקוֹמִי, אִישׁ חָכָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֵאוּת, הִצְלִיחַ לְלַבּוֹת אֶת שְׁבִיב הַחַיִּים שֶׁהִבְהֵב בָּאִשָּׁה. הִיא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁפִּקֵּד עַל אֳנִיָּה הַשָּׁטָה לְהֶלְוֶצֵלוּיְס, וְזֶה לֹא כְּבָר הִפְלִיג מֵהַנָּמָל. אִתְרַע מַזָּלוֹ וּמֵרֹב חִפָּזוֹן לָקַח עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת, בִּמְקוֹם אִשְׁתּוֹ. חִישׁ־מַהֵר הוּבְאָה הַיְדִיעָה הַזֹּאת לִידִיעָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנֶּאֱמָנָה עַל יְדֵי אֵלוֹת־שְׁלוֹם־הַבַּיִת הָעֵרוֹת תָּמִיד. הָאִשָּׁה הָיְתָה מְשֻׁכְנַעַת כִּי חֻקֵּי הַנִּשּׂוּאִין תְּקֵפִים בַּיָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם תְּקֵפִים בַּיַּבָּשָׁה, וְעַל כֵּן רָדְפָה אַחֲרֵי בַּעֲלָה בְּסִירָה פְּתוּחָה, כְּשֶׁהִיא זוֹעֶמֶת מֵרֹב קִנְאָה. כְּשֶׁעָלְתָה עַל הַסִּפּוּן נָאֲמָה בְּאָזְנֵי בַּעֲלָהּ נְאוּם קָצָר, שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְתַרְגְּמוֹ, וְנִגְּשָׁה לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתָהּ בְּאֶמְצָעִים נִמְרָצִים מְאֹד, שֶׁלְּמַראֵיהֶם הֶחְלִיט הָאִישׁ לָסֶגֶת צְעָדִים אֲחָדִים. הַתּוֹצָאָה שֶׁל הַתְקָפָה זוֹ עַל הַבַּעַל, כְּשֶׁאֶגְרוֹפָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הָאִשָּׁה הַמְכֻוָּן אֶל פָּנָיו בִּתְנוּפָה גְּדוֹלָה נִתְקַל בְּרֵיקָנוּת, הָיְתָה מַעֲצִיבָה: הָאִשָּׁה נָפְלָה הַיָּמָּה וְאֶגְרוֹפָהּ הָלַם בְּחֹמֶר רַךְ וְנִכְנַע יוֹתֵר מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ. רַק עַל קַרְקָעִית הַיָּם מָצְאָה סוֹף־סוֹף אֶת הַחֹמֶר הַקָּשֶׁה הַמִּתְנַגֵּד לָהּ. כָּאן הִפְגִּישׁ אוֹתִי עִמָּהּ מַזָּלִי הָרַע, כְּדֵי שֶׁאוֹסִיף עוֹד זוּג מְאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת.

מְשַׁעֵר אֲנִי אֵלּוּ בְּרָכוֹת בֵּרֵךְ אוֹתִי בַּעֲלָהּ כְּשֶׁשָּׁב מִמַּסָּעוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ הָעֲנֻגָּה שֶׁהִצַּלְתִּי מְחַכָּה לוֹ. וַאֲפִלּוּ עוֹלַלְתִּי לוֹ תַּעֲלוּל רַע, הֲרֵי אֵין לִבִּי אָשׁם כְּלָל. הַמֵּנִיעַ שֶׁל מַעֲשַׂי הָיָה אַהֲבַת־הַבְּרִיּוֹת הַטְּהוֹרָה, הַפְּשׁוּטָה. גַּם אִם הַתּוֹצָאוֹת הָיוּ קָשׁוֹת לוֹ, וְזֹאת לֹא אוּכַל לְהַכְחִישׁ."

עַד כָּאן, רַבּוֹתַי, סִפּוּרוֹ שֶׁל אָבִי, סִפּוּר שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בּוֹ בִּגְלַל הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם, שֶׁנִּשְׁמַר בְּמִשְׁפַּחְתִּי שָׁנִים רַבּוֹת, שֵׁרֵת אוֹתָהּ שֵׁרוּתִים חֲשׁוּבִים, וְהִגִּיעַ כַּנִּרְאֶה לְקִצּוֹ בְּפִי סוּס־הַיָּם. לְפָחוֹת עָשִׂיתִי בּוֹ שִׁמּוּשׁ אֶחָד, שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם עָלָיו, כְּשֶׁהֶחְזַרְתִּי לַסְּפָרַדִּים אֶת הַפְּצָצָה שֶׁלָּהֶם בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וּבְכָךְ הִצַּלְתִּי אֶת שְׁנֵי יְדִידַי מֵעַמּוּד־הַתְּלִיָּה. בְּשִׁמּוּשׁ נֶאֱצָל זֶה נִפְגַּם הַקֶּלַע שֶׁלִּי לְגַמְרֵי, הֱיוֹת וּכְבָר הָיָה מְרֻפָּט קֹדֶם לָכֶן. רֻבּוֹ עָף עִם הַפְּצָצַה, וּמִעוּטוֹ שֶׁנּוֹתַר בְּיָדִי, טָמוּן עַתָּה בְּאַרְכִיּוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁם הוּא שָׁמוּר לָנֶצַח בֵּין חֲפָצִים עַתִּיקִים וַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר.

אַחַר כָּךְ יָצָאתִי מִגִּבְּרָאלְטָר וְשַׁבְתִּי לְאַנְגְּלִיָּה. שָׁם אֵרַע לִי תַּעֲלוּל מוּזָר בְּיוֹתֵר. הָיָה עָלֵי לָרֶדֶת לְוֶפִּינְג, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הַטְעָנַת חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִשְׁלֹחַ לְכַמָּה יְדִידִים בְּהַאמְבּוּרְג. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי בְּכָךְ, שַׁבְתִּי דֶּרֶךְ טָאוּאֶר ווֹרְף. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם. הָיִיתִי עָיֵף מְאֹד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִכְבִּידָה עָלַי עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁזָּחַלְתִּי לְתוֹךְ אֶחָד הַתּוֹתָחִים הַמֻּצָּבִים שָׁם, כְּדֵי לָנוּחַ מְעַט. רַק הִזְדַּחַלְתִּי פְּנִימָה, שָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. הַדָּבָר הָיָה בְּאַרְבָּעָה בְּיוּנִי, יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, וּבְשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם יָרוּ כָּל הַתּוֹתָחִים לִכְבוֹדוֹ. הֵם נִטְעֲנוּ עוֹד בַּבֹּקֶר, וּלְפִי שֶׁאִישׁ לֹא הִנִּיחַ שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב בִּפְנִים, יָרוּ אוֹתִי הַתּוֹתְחָנִים לְעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַנָּהָר, לְחָצֵר שֶׁל חוֹכֵר הַיּוֹשֵׁב בֵּין בֶּרְמוֹנְדְסִי לְדֶטְפוֹרְד.בְּחָצֵר זוֹ נִתְקַעְתִּי לְגָדִישׁ שַׁחַת גָּדוֹל וְהִמְשַׁכְתִּי לִישֹׁן – וְהַדָּבָר מוּבָן לְאַחַר הַהֶלֶם שֶׁל הַיְרִיָּה. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה חָדֳשִׁים, בְּקֵרוּב, הֶאֱמִיר מְאֹד מְחִיר הַשַּׁחַת, וְהַחוֹכֵר קִוָּה לְהַכְנָסָה גְּבוֹהָה אִם יִמְכֹּר אֶת הַגָּדִישׁ עַכְשָׁו. הַגָּדִישׁ שֶׁשָּׁכַבְתִּי עָלָיו הָיָה הַגָּדוֹל בֶּחָצֵר, וְהֵכִיל שַׁחַת לַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת עֲגָלוֹת לְפָחוֹת.

הַטְעָנַת הָעֲגָלוֹת הִתְחִילָה מִגָּדִישׁ זֶה. צַעֲקוֹת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁעִינוּ סֻלָּמוֹת עַל הַגָּדִישׁ וְהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת, הֵעִירוּ אוֹתִי. עוֹדֶנִּי מְנֻמְנָם, וּבְלִי לָדַעַת הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא, רָצִיתִי לְהִמָּלֵט וְקָפַצְתִּי הַיְשֵׁר עַל בַּעַל הַשַּׁחַת. אֲנִי לֹא נִפְגַּעְתִּי כְּלָל, אֲבָל לַחוֹכֵר נִגְרַם נֶזֶק גָּדוֹל: הוּא מֵת תַּחְתַּי, מִשּׁוּם שֶׁלְּלֹא כָּל כַּוָּנָה רָעָה, שָׁבַרְתִּי אֶת מִפְרַקְתּוֹ. נִרְגַּעְתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ כִּי הָיָה זֶה אִישׁ רַע, שֶׁנִּמְנַע תָּמִיד לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתּוֹ וְהִמְתִּין עַד שֶׁהֶאֱמִירוּ הַמְּחִירִים, כְּדֵי לִמְכֹּר אוֹתָה בְּרֶוַח מֻפְרָז. מוֹתוֹ הָאַלִּים שִׁמֵּשׁ לוֹ עֹנֶשׁ צוֹדֵק, וְהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַצִּבּוּר.

כְּשֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי כָּלִיל, קָשַׁרְתִּי לְאַחַר מַאֲמָץ מְמֻשָּׁךְ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי כַּיּוֹם אֶל מַחְשְׁבוֹתַי לִפְנֵי שְׁלשָׁה חָדֳשִׁים, כְּשֶׁנִּרְדַּמְתִּי. נָקֵל לְשַׁעֵר, רַבּוֹתַי, מָה רַבָּה הָיְתָה תְּמִיהַת יְדִידַי בְּלוֹנְדוֹן, כְּשֶׁהוֹפַעְתִּי פִּתְאֹם, לְאַחַר שֶׁהֵם הֶאֱרִיכוּ בַּחֲקִירוֹת לַשָּׁוְא.

הָבָה נִשְׁתֶּה כּוֹס יַיִן, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם עוֹד כַּמָּה מֵהַרְפַּתְקָאוֹתַי בַּיָּם.

הַרְפַּתְקָה שְׁמִינִית בַּיָּם

בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל מַסַּע־הַגִּלּוּיִים הָאַחֲרוֹן שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל פִּיפַּס בִּשְׁנַת 1773 – עַתָּה הוּא לוֹרְד מַאלְגְרֵיב – שֶׁהִגִּיעַ לָרֹחַב הַצְּפוֹנִי 48' 80.

נִתְלַוֵּיתִי לְרַב־הַחוֹבֵל לֹא כְּקָצִין אֶלָּא כְּיָדִיד. כְּשֶׁעָלִינוּ לְרֹחַב צְפוֹנִי גָּבוֹהַּ, הִשְׁקַפְתִּי בְּמִשְׁקֶפֶת־הַטֶּלֶסְקוֹפּ שֶׁלִּי, שֶׁעָשְׂתָה לִי פִּרְסוּם רַב בְּמַסָּעִי לְגִבְּרָאלְטָר, וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּטֶּבַע מִסְּבִיבִי. אַגָּב, סָבוּר הָיִיתִי תָּמִיד, כִּי מִפַּעַם לְפַעַם עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ, בְּעִקָּר בְּמַסָּעוֹת.

כְּמַחֲצִית הַמִּיל לְפָנֵינוּ, צָף קַרְחוֹן שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה מִן הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ, וְעָלָיו הִבְחַנְתִּי בִּשְׁנֵי דֻּבִּים לְבָנִים, שֶׁנֶּאֶבְקוּ לְדַעְתִּי בְּדוּ־קְרָב לוֹהֵט. תָּלִיתִי אֶת הָרוֹבֶה עַל כְּתֵפִי וְיָצָאתִי אֶל הַקֶּרַח. כְּשֶׁעָלִיתִי לְפִסְגָּתוֹ, רָאִיתִי שֶׁהַדֶּרֶךְ לְפָנַי מְיַגַּעַת וּמְלֵאָה סַכָּנוֹת. פְּעָמִים רַבּוֹת נֶאֱלַצְתִּי לִקְפֹּץ מֵעַל תְּהוֹמוֹת מַפְחִידִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הָיָה הַשֶּׁטַח חֲלַקְלַק כְּמַרְאָה, וְכָל הֲלִיכָתִי הָיְתָה נְפִילָה וְקִימָה וְחוֹזֵר חֲלִילָה. סוֹף־סוֹף קָרַבְתִּי אֶל הַדֻּבִּים וְרָאִיתִי שֶׁאֵין הֵם נֶאֱבָקִים, אֶלָּא מְשַׂחֲקִים. כְּבָר חִשַּׁבְתִּי אֶת מְחִיר עוֹרוֹתֵיהֶם – שֶׁכֵּן גָּדְלוֹ שֶׁל כָּל דֹּב כְּגֹדֶל שׁוֹר מְפֻטָּם הֵיטֵב – וְהִצְמַדְתִּי אֶת הָרוֹבֶה לַכָּתֵף. אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֶחְלִיקָה רֶגֶל יָמִין שֶׁלִּי, וְנָפַלְתִּי עַל גַּבִּי. מֵעָצְמַת הַמַּכָּה אָבְדָה הַכָּרָתִי לְמַחֲצִית הַשָּׁעָה. תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת תַּדְהֵמָתִי כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אַחַת הַמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ עוֹמֶדֶת מֵעָלַי. הִיא כְּבָר הָפְכָה אוֹתִי כְּשֶׁפָּנַי כְּלַפֵּי מַעְלָה וְתָפְסָה בְּשִׁנֶּיהָ אֶת חֲגוֹרַת מִכְנְסֵי־הָעוֹר הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי. פֶּלֶג גּוּפִי הָעֶלְיוֹן הָיָה תַּחַת בִּטְנוֹ שֶׁל הַדֹּב, וְרַגְלַי בָּלְטוּ. אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ לְאָן הִתְכַּוְּנָה הַחַיָּה לִגְרֹר אוֹתִי. שָׁלַפְתִּי אֶת אוֹלַר־ הַכִּיס שֶׁלִּי – הָאוֹלָר שֶׁעֵינֵיםֶ רוֹאוֹת כָּאן – וְקִצַּצְתִּי שְׁלשָׁה טְפָרִים בְּרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית. מִיָּד הֵנִיחַ לִי וּפָרַץ בִּשְׁאָגָה נוֹרָאָה. כְּשֶׁהִתְחִיל לָרוּץ יָרִיתִי בּוֹ וְהוּא נָפַל. יְרִיָּתִי הִרְדִּימָה לָעַד אֶת הַחַיָּה צְמֵאַת־הַדָּם, אֲבָל הֵעִירָה אַלְפֵּי דֻּבִּים שֶׁיָּשְׁנוּ בְּמַעֲגָל שֶׁל מַחֲצִית הַמִּיל לְפָנַי. כֻּלָּם רָצוּ בִּמְהִירוּת אֵלַי.

הַזְּמַן דָּחַק. הָיִיתִי אָבוּד וְרַק תּוּשִׁיָּה מְהִירָה יָכְלָה לְהַצִּילֵנִי. וְהָרַעְיוֹן בָּא. בְּמַחֲצִית הַזְּמַן הַנִּדְרָשׁ לְצַיָּד מְנֻסֶּה לִפְשֹׁט עוֹרָהּ שֶׁל אַרְנֶבֶת, פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב הַמֵּת, הִתְעַטַּפְתִּי בּוֹ וְנָתַתִּי אֶת רֹאשִׁי מֵאֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ. אַךְ סִיַּמְתִּי אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת וּכְבָר הִתְאַסֵּף כָּל הָעֵדֶר סְבִיבִי. קֹר וָחֹם פָּקְדוּ אוֹתִי חֲלִיפוֹת מִתַּחַת לְפַרְוַת הַדֹּב. אַף עַל פִּי כֵן הִצְלִיחָה הַתַּרְמִית שֶׁלִּי. הֵם נִגְּשׁוּ אֵלַי בָּזֶה אַחַר זֶה, רִחְרְחוּ אוֹתִי וְהֶחְלִיטוּ כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי חָבֵר־דֹּב. לֹא חָסֵר לִי כְּדֵי לְהִדָּמוֹת לָהֶם, אֶלָּא הַגֹּדֶל בִּלְבַד, וְהַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם לֹא הָיוּ גְּדוֹלִים בְּהַרְבֵּה מִמֶּנִּי. לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם רִחְרְחוּ אוֹתִי וְאֶת גּוּפַת חֲבֵרָם שֶׁנִּפְטַר, דּוֹמֶה שֶׁהִתְיַדַּדְנוּ. חִקִּיתִי הֵיטֵב אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. רַק בִּנְהִימָה, בִּשְׁאָגָה וּבְהֵאָבְקוּת, עָלוּ הֵם עָלַי. אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵיתִי כְּדֹב, הֲלֹא הָיִיתִי אָדָם. הִתְחַלְתִּי לִשְׁקֹל בְּדַעְתִּי כֵּיצַד לְנַצֵּל בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹעִילָה בְּיוֹתֵר אֶת יַחֲסֵי הָאֵמוּן וְהַיְדִידוּת שֶׁנִּקְשְׁרוּ בֵּינֵינוּ.

פַּעַם שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹבֵשׁ זָקֵן, כִּי פֶּצַע בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה גּוֹרֵם מָוֶת מִיָּדִי. עַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת אֶת הַפְּעֻלָּה. נָעַצְתִּי אֶת לַהַב הָאוֹלָר שֶׁלִּי בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל בַּדֻּבִּים. מַעֲשֶׂה נוֹעָז הָיָה זֶה וּפַחְדִּי לֹא הָיָה מוּעָט כְּלָל. שֶׁכֵּן בָּרוּר הָיָה לִי. אִם יְגַלֶּה הַדֹּב אֶת הַדְּקִירָה, יִקְרַע אוֹתִי לִגְזָרִים, אֲבָל הַנִּסּוּי שֶׁלִּי עָלָה יָפֶה: הַדֹּב נָפַל מֵת לְרַגְלַי בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. עַתָּה הֶחְחַלְטִּתי לְהַעֲנִיק בְּדֶרֶךְ זוֹ מְנוּחָה נְכוֹנָה לִשְׁאָר הַדֻּבִּים, וְהַמְּלָאכָה לֹא הָיְתָה קָשָׁה כְּלָל. גַּם אִם רָאוּ אֶת אֲחֵיהֶם נוֹפְלִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לֹא רָאוּ כָּל רַע בְּכָךְ. הֵם לֹא הִרְהֲרוּ בְּסִבַּת הַנְּפִילָה אוֹ בַּתּוֹצָאָה שֶׁלָּהּ, וְזֶה הָיָה מַזָּלִי וּמַלָּזָם כְּאֶחָד. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַדֻּבִּים רוֹבְצִים מֵתִים, הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁהִכָּה בָּאֲלָפִים.

בְּקִצּוּר, שַׁבְתִּי לָאֳנִיָּה וּבִקַּשְׁתִּי כִּי שְׁלשָׁה־רְבָעִים מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת יִתְלַוּוּ אֵלַי לַעֲזֹר לִי לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹרוֹת וּלְהָבִיא אֶת הַבָּשָׂר לָאֳנִיָּה. בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת הֻשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה, וְאָכֵן מִלֵּאנוּ אֶת הָאֳנִיָּה עוֹרוֹת וּבָשָׂר. הַמְיֻתָּר הֻשְׁלַךְ לַיָּם, לַמְרוֹת שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי, כִּי בְּהַמְלָחָה מַתְאִימָה עָשׂוּי בָּשָׂר זֶה לִהְיוֹת כְּכָל בָּשָׂר אַחֵר.

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ, שָׁלַחְתִּי, בְּשֵׁם רַב־הַחוֹבֵל, כַּמָּה גּוּשֵׁי בָּשָׂר לַלּוֹרְד שֶׁל הַצִּי, וְלַלּוֹרְד שֶׁל הָאוֹצָר; גּוּשִׁים אֲחָדִים לְרֹאשׁ־הָעִיר לוֹנְדוֹן וּלְמוֹעֶצֶת־הָעִיר, וַאֲחָדִים לְחֶבְרוֹת הַמִּסְחָר, וְאֶת הַשְּׁאָר לִידִידַי שֶׁלִּי. כָּל אֵלֶּה הוֹדוּ לִי בִּדְבָרִים נִלְבָּבִים, וְאִלּוּ הָעִירִיָּה הוֹדְתָה עַל מַתְּנָתִי בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ: הֻזְמַנְתִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעֻדָּה הַשְּׁנָתִית, בְּיוֹם בְּחִירַת רֹאשׁ־הָעִיר.

אֶת עוֹרוֹת הַדֻּבִּים שָׁלַחְתִּי לְקֵיסָרוּת רוּסְיָה, לְפַרְווֹת לְהוֹד מַעֲלָתָהּ, וּלְאַנְשֵׁי־הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ. הִיא הוֹדְתָה לִי עַל כָּךְ בְּמִכְתָּב בִּכְתַב יָדָהּ, שֶׁנִּשְׁלַח אֵלַי עַל יְדֵי שַׁגְרִיר מְיֻחָד. בְּמִכְתָּב זֶה הִצִּיעָה לִי הַקֵּיסָרִית לַחְלֹק עִמָּהּ אֶת מִטַּת־הַנִּשּׂוּאִין וְאֶת הַכֶּתֶר. מֵאַחַר שֶׁלִּבִּי לֹא נִמְשַׁךְ לִגְדוּלַת הַמַּלְכוּת, דָּחִיתִי אֶת הַצָּעַת הוֹד מַלְכוּתָהּ בִּדְבָרִים מְעֻדָּנִים בְּיוֹתֵר. עַל הַשַּׁגְרִיר שֶׁהֵבִיא לִי אֶת הַמִּכְתָּב הַמַּלְכוּתִי הֻטַּל גַּם לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָתִי וְלַהֲבִיאָה אֶל הוֹד מַלְכוּתָהּ. מִכְתָּב שֵׁנִי מֵהַקֵּיסָרִית שֶׁהִגִּיעַ מִיָּד, שִׁכְנֵעַ אוֹתִי מַה גְּדוֹלָה אַהֲבָתָהּ אֵלַי וּמַה נַּעֲלָה רוּחָהּ. כְּפִי שֶׁהוֹאִילָה לוֹמַר בְּשִׂיחָה עִם הַנָּסִיְך דּוֹלְגוֹרְלִיקִי, גָּרְמָה אַכְזָרִיּוּתִי לְמַחֲלָתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ עֲדִינָה זוֹ. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ תְּכוּנוֹת מוֹשְׁכוֹת מָצְאוּ בִּי הַנָּשִׁים, אוּלָם אֵין הַקֵּיסָרִית יְחִידָה מִבְּנוֹת מִינָהּ שֶׁהִצִּיעָה לִי נִשּׂוּאִין מֵעַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת.

כַּמָּה אֲנָשִׁים הִשְׁמִיצוּ אֶת רַב־הַחוֹבֵל פִּיפַּס עַל שֶׁלֹּא הִרְחִיק לָשׁוּט בְּמַסָּעוֹ כְּפִי שֶׁנִּתַּן לוֹ. חוֹבָתִי הִיא לְהָגֵן עָלָיו. אֳנִיָּתֵנוּ שָׁטָה בַּנָּתִיב הַנָּכוֹן עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי עָלֶיהָ כַּמּוּת כֹּה אַדִּירָה שֶׁל עוֹרוֹת־דֹּב וְגוּשֵׁי בָּשָׂר. הַנִּסָּיוֹן לְהַמְשִׁיךְ בַּשַּׁיִט עִם מַשָּׂא זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה טֵרוּף, מִשּׁוּם שֶׁבְּקשִׁי הִתְקַדַּמְנוּ נֶגֶד הָרוּחַ הַקַּלָּה, וְאֵין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַקַּרְחוֹנִים בְּקַו הָרֹחַב הַזֶּה.

מֵאָז הִבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת הִתְמַרְמְרוּתוֹ עַל שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ חֵלֶק בִּתְהִלַּת הַיּוֹם הַהוּא, שֶׁנִּקְרָא בְּפִיו בְּהַדְגָשָׁה יְתֵרָה “יוֹם עוֹרוֹת הַדֻּבִּים”. אָכֵן הוּא מְקַנֵּא בִּי עַל הַכָּבוֹד שֶׁזָּכִיתִי בּוֹ בַּנִּצָּחוֹן הַהוּא, וּמְבַקֵּשׁ לְהַמְעִיט אֶת עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. כְּבָר רַבְנוּ בְּעִנְיָן זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת, וְגַם עַתָּה עֲדַיִן רָעִים הַיְחָסִים בֵּינֵינוּ. בֵּין הַשְּׁאָר הוּא טוֹעֵן, שֶׁאָסוּר לִי לִזְקֹף לִתְהִלָּתִי אֶת מַעֲשֶׂה־הַמִּרְמָה שֶׁעָשִׂיתִי בַּדֻּבִּים, כְּשֶׁאֲנִי עָטוּף עוֹר־דֹּב. הוּא הָיָה רוֹצֶה לָלֶכֶת לְשָׁם לְלֹא־תַּחְפֹּשֶׂת וְלִזְכּוֹת בְּהַכָּרַת הַדֻּבִּים כִּי אָכֵן דֹּב הוּא. הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא עָדִין וְעוֹקְצָנִי מִדַּי, וְאֵין אָדָם הָרוֹאֶה עַצְמוֹ בַּעַל נִמּוּסִים טוֹבִים פּוֹתֵחַ בְּוִכּוּחַ עָלָיו, מַה גַּם עִם לוֹרְד אָצִיל.

הַרְפַּתְקָה תְּשִׁיעִית בַּיָּם

יָצָאתִי גַּם לְמַסָּע בַּיָּם מֵאַנְגְּלִיָּה, עִם רַב־הַחוֹבֵל הַאמִילְטוֹן. שַׁטְנוּ לְהוֹדוּ הַמִּזְרָחִית. לָקַחְתִּי עִמִּי כֶּלֶב־צַיִד, שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לוֹמַר עָלָיו בְּבִטָּחוֹן, כִּי יָקָר מִזָּהָב מְחִירוֹ: מֵעוֹלָם לֹא הוֹנָה אוֹתִי. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים, לְפִי מֵיטַב הַתַּצְפִיּוֹת שֶׁיָּכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת, כִּשְׁלשׁ־מֵאוֹת מִילִין מֵהַיַּבָּשָׁה, הִזְדַקֵּר כַּלְבִּי עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת. כִּמְעַט שָׁעָה הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ בִּתְמִיהָה, סִפַּרְתִּי זֹאת לְרַב־הַחוֹבֵל וְכָל קָצִין בָּאֳנִיָּה וְטָעַנְתִּי שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים וַדַּאי לַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן כַּלְבִּי מֵרִיחַ רֵיחַ־צַיִד. דְּבָרַי עוֹרְרוּ צְחוֹק כְּלָלִי, אַךְ אֲנִי לֹא הֵנַחְתִּי לָהֶם לְעַרְעֵר אֶת אֱמוּנָתִי בְּכַלְבִּי.

לְאַחַר דִּין־וּדְבָרִים בֵּין בַּעֲלֵי דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּעִנְיָן זֶה, אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל בְּמֵרַב הַבִּטָּחוֹן, שֶׁאֲנִי רוֹחֵשׁ אֵמוּן רַב יוֹתֵר לְחָטְמוֹ שֶׁל טְרֵי שֶׁלִּי מֵאֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶם שֶׁל כָּל הַיַּמָּאִים שֶׁבַּצֶּוֶת, וְעַל כֵּן אֲנִי מַצִּיעַ לוֹ לְהַמֵּר עַל מֵאָה גִּינִי – לְמַעְלָה מֵחָמֵשׁ לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג, וְהוּא הַסְּכוּם שֶׁהִקְצַבְתִּי לְמַסָּע זֶה– כִּי אָכֵן נִמְצָא צַיִד בְּעוֹד מַחֲצִית־הַשָּׁעָה.

רַב־הַחוֹבֵל, אָדָם טוֹב־לֵב, שׁוּב פָּרַץ בִּצְחוֹק וְקָרָא לְמַר קְרָאוּפוֹרְד, רוֹפֵא הָאֳנִיָּה, לִמְדֹד אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלִּי. הוּא אָכֵן מָדַד וְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָּרִיא לְגַמְרֵי. עַתָּה שׂוֹחֲחוּ הַשְּׁנַיִם בְּלַחַשׁ, אַךְ אֲנִי הֲבִינוֹתִי אֶת רֹב דִּבְרֵיהֶם.

“אֵין הוּא שָׁפוּי,” אָמַר רַב־הַחוֹבֵל, “וּכְבוֹדִי אֵינֹו מַרְשֶׁה לִי לְהַמֵּר עִמּוֹ.”

“דַּעְתִּי שׁוֹנָה,” עָנָה הָרוֹפֵא. “הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֲבָל סוֹמֵךְ עַל חוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁל כַּלְבּוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא סוֹמֵךְ עַל תְּבוּנָתוֹ שֶׁל כָּל קָצִין בָּאֳנִיָּה. בָּרוּר שֶׁיַּפְסִיד, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְהוּא רָאוּי גַּם לְהֶפְסֵד זֶה.”

“הִמּוּר כָּזֶה,” הִמְשְִּׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל, “לֹא יִהְיֶה מַעֲשֶׂה יָשָׁר בְּעֵינַי. אוּלָם כְּבוֹדִי יַעֲלֶה אִם אָשִׁיב לוֹ אַחַר כָּךְ אֶת הַכֶּסֶף.”

בְּמַהֲלַךְ שִׂיחָה זוֹ הוֹסִיף טְרֵי לְהִתְנַהֵג כְּקֹדֶם לָכֵן וְחִזֵּק אֶת דַּעְתִּי. שׁוּב הִצַּעְתִּי אֶת הַהִמּוּר, וְרַב־הַחוֹבֵל הִסְכִּים.

עַד שֶׁהִסְפִּיקוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהַכְרִיז “מֻסְכָּם!” דָגוּ מַלָּחִים אֲחָדִים, שֶׁעָמְדוּ בַּסִּירָה הָאֲרֻכָּה הַקְּשׁוּרָה לְיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, כָּרִיש גָּדוֹל וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לַסִּפּוּן, כְּשֶׁבִּתְּרוּ אוֹתוֹ, נִמְצְאוּ בְּקִרְבּוֹ שִׁשָּׁה זוּגוֹת קוֹרְאִים חַיִּים.

הָעוֹפוֹת הַמִּסְכֵּנִים כְּבָר שָׁהוּ זְמַן רַב בִּמְעֵי הַדָּג, וְאַחַת הַקּוֹרְאוֹת דָּגְרָה עַל חָמֵשׁ בֵּיצִים. כְּשֶׁבֻּתַּר הַכָּרִישׁ, בָּקַע גּוֹזָל אֶחָד.

גִּדַּלְנוּ אֶת הַגּוֹזָל בְּחֶבְרַת חֲתַלְתּוּלִים, שֶׁהִמְלִיטָה חֲתוּלָה דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי כֵן. הַחֲתוּלָה הַזְּקֵנָה אַהֲבָה אוֹתוֹ כֶּאֱהֹב אֶת יְלָדֶיהָ בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הָרַגְלַיִם, וְהִצְטָעֲרָה מְאֹד כְּשֶׁהַגּוֹזָל הִרְחִיק לָעוּף וְסֵרֵב לָשׁוּב. בֵּין הַשְּׁאָר הָיוּ אַרְבַּע קוֹרְאוֹת, וְכַמָּה מֵהֶן וּלְפָחוֹת אַחַת דָּגְרוּ תָּמִיד. בִּזְכוּתָן עָלָה עַל שֻׁלְחָן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁפַע שֶׁל בְּשַׂר־עוֹף כָּל יְמֵי הַמַּסָּע. לְאוֹת תּוֹדָה עַל הַכֶּסֶף שֶׁבּוֹ זָכִיתִי הוֹדוֹת לִטְרֵי, נָתַתִּי לוֹ יוֹם־יוֹם אֶת עַצְמוֹת הָעוֹפוֹת, וְלִפְּעָמִים עוֹף שָׁלֵם.

הַרְפַּתְקָה עֲשִׂירִית בַּיָּם

כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם, רַבּוֹתַי, עַל מַסָּעִי הַקָּטָן לַיָּרֵחַ, כְּדֵי לְהָשִׁיב לְעַצְמִי אֶת גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁנִּתְקַע שָׁם. לְיָמִים, שׁוּב הִגַּעְתִּי לְשָׁם בְּדֶרֶךְ נְעִימָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְשָׁהִיתִי זְמַן רַב לְמַדַּי, כְּדֵי לִלְמֹד כָּרָאוּי עִנְיָנִים שׁוֹנִים. עַתָּה אֲסַפֵּר לָכֶם עֲלֵיהֶם בְּמִדַּת־הַדִּיּוּק שֶׁיְּאַפְשֶׁר לִי זִכְרוֹנִי. בִּשְׁאֵר־בָּשָׂר רָחוֹק שֶׁלִּי נִכְנַס דִּבּוּק מַטְרִיד: הוּא טָעַן שֶׁיֵּשׁ בְּודַאַּי עַם, שֶׁאֲנָשָׁיו דּוֹמִים בְּגָדְלָם לַאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַש גּוּלִיבֵר בִּמְדִינַת בְּרוֹבְּדִינְגְנַאג, כַּמְתֹאָר בְּ“מַסְעוֹת גּוּלִיבֵר” לְסְוִיפְט. לְשֵׁם גִּלּוּיוֹ שֶׁל עַם זֶה יָצָא לְמַסַּע־מֶחְקָר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו. אֲנִי רָאִיתִי אָמְנָם בְּסִפּוּר זֶה אַגָּדָה בִּלְבַד, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל בְּרוֹבְּדִינְגְנַאג יוֹתֵר מִשֶּׁהֶאֱמַנְתִּי בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־הַזָּהָב הָאַגָּדִית אֶלְדּוֹרָאדוֹ. אֲבָל הָאִישׁ הוֹעִיד אוֹתִי לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ וְעַל כֵּן הָיִיתִי חַיָּיב לִגְמֹל עִמּוֹ חֶסֶד. הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לַיָּם הַדְּרוֹמִי בְּלִי שֶׁאֵרַע לָנוּ דָּבָר הָרָאוּי לְהִזָּכֵר, מִלְבַד כַּמָּה גְּבָרִים וְנָשִׁים מִתְעוֹפְפִים, שֶׁרָקְדוּ מֶנוּאֶט בָּאֲוִיר, אוֹ בִּצְעוּ תַּרְגִּילֵי־לוּלְיָנוּת בָּאֲוִיר וְעוֹד זוּטוֹת מִמִּין זֶה.

בַּיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לַמַּסָּע, לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הָאִי אוֹטַאהִיטִי, הֵרִימָה רוּחַ הוּרִיקָאן אֶת אֳנִיָּתֵנוּ לְגֹבַהּ אֶלֶף מִילִין מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהֶחֱזִיקָה בָּנוּ בְּגֹבַהּ זֶה זְמַן רַב לְמַדַּי. סוֹף־סוֹף נָשְׁבָה רוּחַ רַעֲנַנָּה בְּמִפְרָשֵׂינוּ, וּמֵאָז שַׁטְנוּ בָּאֲוִיר בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא תֵּאָמֵן.

שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת רִחַפְנוּ מֵעַל לָעֲנָנִים עַד שֶׁגִּלִּינוּ אֶרֶץ גְּדוֹלָה, עֲגֻלּה וּמַבְרִיקָה, מֵעֵין אִי מְנַצְנֵץ. נִכְנַסְנוּ לְנָמָל נוֹחַ, יָרַדְנוּ לַחוֹף וּמָצָאנוּ אֶת הָאָרֶץ נוֹשֶׁבֶת. מִתַּחְתֵּינוּ רָאִינוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת וּבָהּ עָרִים, הָרִים, נְהָרוֹת, אֲגַמִּים, עֵצִים וְעוֹד וְעוֹד. שִׁעַרְנוּ, כִּי זֶה הָעוֹלָם שֶׁיָּצָאנוּ מִמֶּנּוּ.

עַל הַיָּרֵחַ– כִּי אָכֵן זֶה הָיָה הָאִי הַמְנַצְנֵץ שֶׁנָּחַתְנוּ עָלָיו– רָאִינוּ דְּמֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת, רְכוּבוֹת עַל נְשָׁרִים בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה רָאשִׁים. כְּדֵי לְהַקְנוֹת לָכֶם מֻשָּׂג עַל גָּדְלָם שֶׁל הַנְּשָׁרִים אוֹמַר, כִּי מֻטַּת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶם – הַמֶּרְחָק מִקְּצֵה כָּנָף אַחַת עַד קְצֵה הַכָּנָף הָאַחֶרֶת, הָיְתָה גְּדוֹלָה מֵאֹרֶךְ חֶבֶל־הַמִּפְרָשִׂים הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ. אָנוּ רוֹכְבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל סוּסִים, וְאִלּוּ תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ רוֹכְבִים עַל נְשָׁרִים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִלְחַם הַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶשׁ. הוּא הִצִּיעַ לִי כְּהֻנַּת קָצִין, אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אֶת מִנּוּי־הַכָּבוֹד מִידֵי הוֹד מַעֲלָתוֹ.

הַכֹּל בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ הַזֶּה הָיָה גָּדוֹל עַד בְּלִי דַּי. זְבוּב רָגִיל אֵינוֹ קָטָן בְּהַרְבֵּה מִכִּבְשָׂה שֶׁלָּנוּ. הַנֶּשֶׁק הַמְעֻלֶּה הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ בַּקְּרָב הוּא הַצְּנוֹן, הַנִּזְרַק כְּכִידוֹן. הָאִישׁ הַנִּפְגַּע מִמֶּנּוּ, מֵת מִיָּד. מָגִנֵּיהֶם עֲשׂוּיִים פִּטְרִיּוֹת, וּכְשֶׁחוֹלֶפֶת עוֹנַת הַצְּנוֹן, מְמַלֵּא הָאַסְפָּרָגוּס אֶת מְקוֹם הַצְּנוֹן.

רָאִיתִי גַּם כַּמָּה מִילִידֵי הַכּוֹכָב סִירְיוּס, אֲשֶׁר תַּאֲוַת־הַפְּעֻלָּה מֵבִיאָה אוֹתָם לְהִתְכַּתְּשֻׁיּוֹת כָּאֵלֶּה. פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי כַּלְבֵי־בּוּלְדוֹג גְּדוֹלִים. עֵיֵניֶהם נְטוּעוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאַף, לְיַד קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן. אֵין לָהֶם שְׁמוּרוֹת וּבִשְׁנָתָם הֵם מְכַסִּים אֶת עֵינֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם. כָּרָגִיל, גָּבְהָם עֶשְׂרִים רֶגֶל. אֲבָל בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ אֵין נָמוּךְ מִשְּׁלשִׁים־וְשֵׁשׁ רֶגֶל. שֵׁם מִינָם מוּזָר מְעַט. אֵין הֵם נִקְרָאִים אֲנָשִׁים, אֶלָּא “יְצוּרִים מְבַשְּׁלִים”, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְבַשְּׁלִים אֶת מְזוֹנָם כָּמוֹנוּ, עַל הָאֵשׁ. אַגָּב, הָאֹכֶל אֵינוֹ גּוֹזֵל הַרְבֵּה מִזְּמַנָּם: הֵם פּוֹתְחִים אֶת צִדָּם הַשְּׂמָאִלי וְדוֹחֲפִים אֶת כָּל הַמָּנָה לַקֵּבָה בְּבַת־אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵם נוֹעֲלִים אֶת הַפֶּתַח וּפוֹתְחִים אוֹתוֹ כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ, בּוֹ בַּיּוֹם. כָּל הַשָּׁנָה הֵם אוֹכְלִים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲרוּחוֹת בִּלְבַד: כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ זוֹלֵל וְסוֹבֵא יַעֲדִיף נֹהַג זֶה עַל הַנֹּהַג שֶׁלָּנוּ.

שִׂמְחַת הָאַהֲבָה אֵינָהּ יְדוּעָה כְּלָל עַל הַיָּרֵחַ. כָּל הַיְצוּרִים הַמְבַשְּׁלִים וְכָל הַחַיּוֹת, הֵם בְּנֵי מִין אֶחָד בִּלְבַד. הַכֹּל גָּדֵל שָׁם עַל עֵצִים, וְאִלּוּ הָעֵצִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בַּפְּרִי, בַּגֹּדֶל וּבֶעָלִים. הָעֵצִים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלִים הַיְצוּרִים הַמְבַשְּׁלִים, אוֹ הָאֲנָשִׁים, יָפִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעֵצִים; עַנְפֵיהֶם גְּדוֹלִים וִישָׁרִים, עֲלֵיהֶם בְּגוֹן הַבָּשָׂר, וּפִרְיָם הוּא אֱגוֹז, שֶׁקְּלִפָּתוֹ קָשָׁה מְאֹד וְאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רַגְלַיִם לְפָחוֹת. כְּשֶׁהָאֱגוֹזִים מַבְשִׁילִים – וְהַדָּבָר נִכָּר עַל פִּי שִׁנּוּי הַצֶּבַע– קוֹטְפִים אוֹתָם בִּזְהִירוּת רַבָּה וּמְאַחְסְנִים, כָּל עוֹד יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכָךְ. לְשֵׁם הַחְיָאַת הַזֶּרַע שֶׁל אֱגוֹזִים אֵלֶּה, מְטִילִים אוֹתָם לְדוּד מַיִם רוֹתְחִים, וְתוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִפְתָּחוֹת הַקְּלִפּוֹת וְהַיְצוּרִים קוֹפְצִים הַחוּצָה.

בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ יְצוּרִים אֵלֶּה לָעוֹלָם, כְּבָר קָבַע הַטֶּבַע אֶת נַפְשָׁם, אֶת יִעוּדָם. מִקְּלִפָּה אַחַת יֵצֵא חַיָּל, מִשְּׁנִיָּה– פִילוֹסוֹף, מִשְּׁלִישִׁית – לַמְדָּן יְרֵא־שָׁמַיִם, מֵרְבִיעִית – מִשְׁפְּטָן, מֵחֲמִשִּׁית – חוֹכֵר, מִשִּׁשִּׁית – אִכָּר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כָּל אֶחָד מַתְחִיל מִיָּד לְהִתְאַמֵּן וּלְשַׁכְלֵל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁיָּדַע קֹדֶם לָכֶן, לַהֲלָכָה בִּלְבַד. קָשֶׁה מְאֹד לִקְבֹּע בְּוַדָּאוּת מַה טָּמוֹן בָּאֱגוֹז. אוּלָם בְּיָמַי עוֹרֵר תֵּאוֹלוֹג חוֹקֵר־יָרֵחַ הֲמוּלָה גְּדוֹלָה בְּהוֹדָעָתוֹ, כִּי הַסּוֹד יָדוּעַ לוֹ. הוּא עוֹרֵר תְּשׂוּמֶת־לֵב מְעַטָּה, וְהַכֹּל רָאוּ בּוֹ חוֹלֶה־נֶפֶשׁ.

כְּשֶׁאַנְשֵׁי הַיָּרֵח מַזְקִינִים, אֵין הֵם מֵתִים אֶלָּא נְמֵסִים בָּאֲוִיר וּנְמוֹגִים כְּעָשָׁן. לִשְׁתִיָּה אֵין הֵם זְקוּקִים,מִפְּנֵי שֵׁאֵין כָּל הִתְרוֹקְנוּת בְּגוּפָם. מִלְּבַד הַנְּשִׁימָה. יֵשׁ לָהֶם אֶצְבַּע אַחַת בְּכָל כַּף יָד, וּבְאֶצְבַּע זוֹ יַעֲשׂוּ הַכֹּל, וַעֲשִׂיָּתָם טוֹבָה מִשֶּׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכַפֵּנוּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת.

הֵם נוֹשְׂאִים אֶת רֹאשָׁם מִתַּחַת לִזְרוֹעַ יָמִין, וּבְצֵאתָם לְמַסָּע אוֹ לַעֲבוֹדָה, הַמְחַיֶּבֶת תְּנוּעוֹת נִמְרָצוֹת, הֵם מַשְׁאִירִים אֶת רֹאשָׁם בַּבַּיִת: גַּם אִם יִהְיוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ יוּכְלוּ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ. כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים הַנִּכְבָּדִים בֵּין תּוֹשָׁבֵי־הַיָּרֵחַ לַעֲמֹד עַל הֲלָךְ־הָרוּחַ בֵּין פְּשׁוּטֵי־הָעָם, אֵינָם נוֹהֲגִים לָצֵאת וּלְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם. הֵם יוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, הַגּוּף יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְשׁוֹלֵחַ אֶת הָרֹאשׁ בַּחֲשַׁאי, כִּי הֲלֹא יוֹדֵעַ הָרֹאשׁ לִשְׁהוֹת כְּאַלְמוֹנִי בְּכָל מָקוֹם וְלָשׁוּב לִקְרִיאַת אֲדוֹנָיו עִם הַיְדִיעוֹת הַמְבֻקָּשׁוֹת בְּפִיו.

חַרְצַנֵּי הָעֲנָבִים הַגְּדֵלִים בַּיָּרֵחַ דּוֹמִים לְגַמְרֵי לַבָּרָד שֶׁלָּנוּ, וּמְשֻׁכְנָע אֲנִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסְּעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת עַל הַיָּרֵחַ, וּמַשִּׁירָה עֲנָבִים מֵהַזְּמוֹרוֹת, נוֹפְלִים הַחַרְצַנִּים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְזֶהוּ הַבָּרָד. סָבוּר אֲנִי, כִּי דְּבָרַי אֵלֶּה יְדוּעִים לְכַמָּה סוֹחֲרֵי־יַיִן זֶה כְּבָר, שֶׁכֵּן תְּכוּפוֹת שָׁתִיתִי יַיִן הֶעָשׂוּי כַּנִּרְאֶה מֵחַרְצַנֵּי בָּרָד, וְטַעֲמוֹ כְּטַעַם יֵין־הַיָּרֵחַ.

כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי פְּרָט חָשׁוּב: בִּטְנָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַיָּרֵחַ מְשָׁרֶתֶת אוֹתָם גַּם כְּמִזְוָדָה. הֵם תּוֹחֲבִים פְּנִימָה אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לָהֶם, וְנוֹעֲלִים אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁהֵם נוֹעֲלִים אֶת הַקֵּבָה, נוֹעֲלִים וּפוֹתְחִים כַּנִּדְרָשׁ. מֵעַיִם,כָּבֵד, לֵב וּקְרָבַיִם אֲחֵרִים אֵינָם מַכְבִּידִים עַל הַבֶּטֶן, גַּם בְּגָדִים אֵין לָהֶם, אֲבָל אֵין לָהֶם כָּל אֵבֶר בְּגוּפָם שֶׁהַבּוּשָׁה מְבַקֶּשֶׁת לְכַסּוֹתוֹ.

הֵם מוֹצִיאִים אֶת עֵינֵיהֶם לְפִי רְצוֹנָם וּמַחְזִירִים אוֹתָן לִמְקוֹמָן, והָעֵינַיִם מֵיטִיבוֹת לִרְאוֹת כְּשֶׁהֵן בָּרֹאשׁ וּכְשֶׁהֵן בַּיָּד. כְּשֶׁעַיִן הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד אוֹ נִפְגֶּמֶת בְּמִקְרֶה, יְכוֹלִים הֵם לִשְׁאֹל עַיִן אַחֶרֶת אוֹ לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְהִיא תְּשַׁמֵּשׁ אוֹתָם כְּעֵינָם הַקּוֹדֶמֶת. עַל כֵּן אַתָּה פּוֹגֵשׁ בְּכָל מָקוֹם עַל הַיָּרֵחַ בַּאֲנָשִׁים הַסּוֹחֲרִים בְּעֵינַיִם. לְעִנְיָן יָחִיד זֶה מְשֻׁגָּעִים כָּל תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ: אָפְנַת צֶבַע הָעֵינַיִם מִתְחַלֶּפֶת, הַיּוֹם יְרֻקּוֹת, מָחָר צְהֻבּוֹת.

מוֹדֶה אֲנִי, כִּי דְּבָרַי נִשְׁמָעִים מוּזָרִים. אֲבָל אֲנִי מַרְשֶׁה לְכָל בַּעַל סָפֵק קַל שֶׁבַּקַּלִּים לַעֲלוֹת לַיָּרֵחַ וּלְהִוָּכַח, כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לָאֱמֶת כְּפִי שֶׁשָּׁמְרוּ אוּלַי נוֹסְעִים מְעַטִּים.

מַסָּע בָּעוֹלָם וְהַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת אֲחֵרוֹת

אִם עָלַי לְהַאֲמִין לְעֵינֵיכֶם, רַבּוֹתַי, הֲרֵי אֲנִי אֶתְעַיֵּף לְסַפֵּר אֶת הָאֵרוּעִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁבְּחַיַּי, לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם תִּתְעַיְּפוּ לִשְׁמֹעַ. חִבַּתְכֶם מַחְנִיפָה לִי מְאֹד וְלֹא אוּכַל לְסַיֵּם אֶת סִפּוּרִי בַּמַּסָּע לַיָּרֵחַ, כְּפִי שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי. שִׁמְעוּ אֵפוֹא, אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם, עוֹד סִפּוּר אֶחָד, הַמִּשְׁתַּוֶּה לַקּוֹדְמִים בַּאֲמִתּוּתוֹ, אַךְ הָעוֹלֶה עֲלֵיהֶם אוּלַי בַּמֻּפְלָאוּת וּבַפְּלָאִים שֶׁבּוֹ.

מַסָּעוֹ שֶׁל בְּרַיְדּוֹן לְסִיצִילְיָה, שֶׁקָּרָאתִי עָלָיו בַּהֲנָאָה מְיֻחֶדֶת בְּסִפְרוֹ, עוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתִי לְבַקֵּר בְּהַר-הַגַּעַשׁ אֶתְנָה. בְּדַרְכִּי לְשָׁם לֹא שָׁבָה שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבִּי. אָמַרְתִּי: “אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבִּי”, כִּי אָדָם אַחֵר הָיָה רוֹאֶה אוּלַי מַשֶּׁהוּ כִּמְיֻחָד בְּמִינוֹ. לְשֵׁם כִּסּוּי הוֹצָאוֹת-הַדֶּרֶךְ, הָיָה אוֹתוֹ אָדָם מְסַפֵּר לַקָּהָל דְּבָרִים הַנִּרְאִים לִי כְּזוּטוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם, שֶׁאֵינִי מוּכָן לְיַגֵּעַ בָּהֶן סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִישׁ יָשָׁר.

בֹּקֶר אֶחָד, הִקְדַּמְתִּי לָצֵאת מִבִּקְתָּה שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת הָהָר בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לִבְדֹּק וְלַחְקֹר אֶת חֶלְקָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל קַלַּחַת-אֵשׁ מְפֻרְסֶמֶת זוֹ, אֲפִלּוּ יַעֲלֶה לִי הַדָּבָר בְּחַיַּי. לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת שֶׁל הֲלִיכָה מְיַגַּעַת, הֶעְפַּלְתִּי אֶל הַפִּסְגָּה. הָהָר גָּעַשׁ אוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוּא כְּבָר גּוֹעֵשׁ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת. כֵּיצַד נִרְאֶה הָהָר בְּגָעֲשׁוֹ, כְּבָר תֵּאֲרוּ רַבִּים. גַּם אִם אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַמַּרְאֶה, כְּבָר אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד. וּלְאַחַר שֶׁאוֹמַר לָכֶם מִנִּסְיוֹנִי, כִּי כָּל הַתֵּאוּרִים לֹא עָלוּ יָפֶה, הֲרֵי מוּטָב שֶׁגַּם אֲנִי לֹא אֲאַבֵּד זְמַן בִּמְשִׂימָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, וְלֹא אֲקַלְקֵּל, חָלִילָה, אֶת מַצַּב-רוּחֲכֶם הַטּוֹב.

שָׁלשׁ פְּעָמִים הִקַּפְתִּי אֶת הַלֹּעַ – תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אוֹתוֹ כְּמַשְׁפֵּךְ עֲנָק – וּמִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהֶחְכַּמְתִּי אַךְ מְעַט, וְאוּלַי לֹא הֶחְכַּמְתִּי כְּלָל, הֶחְלַטְתִּי בְּבַת-אַחַת לִקְפֹּץ פְּנִימָה. מִיָּד נִקְלַעְתִּי לְמֶרְחַץ-אֵדִים אָיֹם, וְהַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת הַמִּתְעוֹפְפוֹת בְּלִי הֶרֶף כְּלַפֵּי מַעְלָה חָרְכוּ וְצָרְבוּ אֶת גּוּפָתִי הַמִּסְכֵּנָה בִּמְקוֹמוֹת עֲדִינִים וְלֹא-עֲדִינִים. עַל אַף עָצְמָתָן שֶׁל הַגֶּחָלִים הַנִּזְרָקוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה, גָּבַר עֲלֵיהֶן כֹּבֶד גּוּפִי, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה צָנַחְתִּי וְהִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל הַקַּרְקָעִית. אֶת פָּנַי הִקְבִּילוּ שָׁאוֹן נוֹרָא, מְהוּמָה, צְעָקוֹת וּקְלָלוֹת סָבִיב-סָבִיב. פָּקַחְתִּי עֵינַי וּמַה הֵן רוֹאוֹת: הֲרֵינִי בְּחֶבְרַת ווּלְקָאן וְהַקִּיקְלוֹפִּים שֶׁלּוֹ. הָאֲדוֹנִים הַלָּלוּ, שֶׁשִּׁלַּחְתִּי אוֹתָם זֶה כְּבָר בְּרֹב תְּבוּנָתִי אֶל עוֹלַם הַכְּזָבִים, רָבִים כָּאן זֶה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת בְּעִנְיְנֵי סֵדֶר וְצִיּוּת, וְזֶה מְקוֹר הַמְּהוּמָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. הוֹפָעָתִי הֵבִיאָה לְכָאן בְּבַת-אַחַת שָׁלוֹם וְהַסְכָּמָה.

ווּלְקָאן נִגַּשׁ מִיָּד בִּצְלִיעָה אֶל הָאָרוֹן שֶׁלּוֹ וְהוֹצִיא רְטִיּוֹת וּמְשָׁחוֹת, חָבַשׁ אֶת פְּצָעַי בְּעֶצֶם יָדוֹ, וּכְהֶרֶף עַיִן הִגְלִידוּ כֻּלָּם. כֵּן כִּבֵּד אוֹתִי בְּמָזוֹן וּבְמַשְׁקֶה, הֵבִיא בַּקְבּוּק נֶקְטָאר וְיֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים אֲחֵרִים, הָעוֹלִים רַק עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל הָאֵלִים. לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי קְצָת, הִצִּיג אוֹתִי לִפְנֵי רַעְיָתוֹ, וֶנוּס, וְצִוָּה עָלֶיהָ לִדְאֹג לְכָל נוֹחִיּוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בְּמַצָּבִי. יְפִי הַחֶדֶר שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי הָאֵלָה אֵלָיו, הַהֲנָאָה מֵהַסַּפָּה שֶׁהוֹשִׁיבָה אוֹתִי עָלֶיהָ, הַקֶּסֶם הָאֱלֹהִי שֶׁל כָּל יֵשׁוּתָהּ, רֹךְ לִבָּהּ הָרָגִישׁ – כָּל אֵלֶה נַעֲלִים מִכֹּחָהּ שֶׁל הַלָּשׁוֹן לְהַבִּיעָם, וְזִכְרוֹנָם בִּלְבַד גּוֹרֵם לִי סְחַרְחֹרֶת.

ווּלְקָאן תֵּאֵר בְּאָזְנַי אֶת הָהָר אֶתְנָה לְכָל פְּרָטָיו וַחֲלָקָיו. לִדְבָרָיו, אֵין הָהָר אֶלָּא עֲרֵמַת אֵפֶר שֶׁהֵעִיף מַפּוּחַ שֶׁל נַפָּחִים; תְּכוּפוֹת הוּא נֶאֱלַץ לְהַעֲנִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו; בְּזַעְמוֹ, הוּא מֵטִיחַ בְּגוּפָם גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם חוֹבְטִים מִיָּד בַּגֶּחָלִים בִּזְרִיזוּת רַבָּה וּמְעִיפִים אוֹתָן לְמַעְלָה, אֶל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהֶן. “חִלּוּקֵי-הַדֵּעוֹת שֶׁלָּנוּ נמְשָׁכִים לִפְעָמִים חֳדָשִׁים רַבִּים, וְהַתּוֹפָעוֹת הַנִּגְרָמוֹת בָּעוֹלָם עַל יְדֵי מְרִיבוֹת אֵלּוּ, הֲרֵי הֵן מַה שֶׁאַתֶּם, בְּנֵי-הַתְּמוּתָה, מְכַנִּים “הִתְפָּרְצוּת הַר-גַּעַשׁ”. גַּם הָהָר וֶזוּב הוּא אַחַת הַסַּדְנוֹת שֶׁלִּי, וְדַרְכִּי אֵלָיו עוֹבֶרֶת בְּעֹמֶק שְׁלשׁ-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים מִילִין מִתַּחַת לִפְנֵי-הַיָּם. חִלּוּקֵי דֵּעוֹת דּוֹמִים גּוֹרְמִים גַּם שָׁם הִתְפָּרְצֻיּוֹת-גַּעַשׁ דּוֹמוֹת.”

שִׁעוּרוֹ שֶׁל הָאֵל מָצָא חֵן בְּעֵינַי, אוּלָם חֶבְרַת רַעְיָתוֹ נִרְאֲתָה לִי אֲפִלּוּ יוֹתֵר. אוּלַי לֹא הָיִיתִי נוֹטֵשׁ לְעוֹלָם אַרְמוֹנוֹת תַּת-קַרְקָעִיִּים אֵלֶּה, לוּלֵא כַּמָּה פַּטְפְּטָנִים קַנָּאִים שֶׁיָּדָם בַּכֹּל. הֵם לָחֲשׁוּ מַשֶּׁהוּ עַל אָזְנוֹ שֶׁל ווּלְקָאן, וְלִבּוּ אֶת אֵשׁ הַקִּנְאָה בְּלִבּוֹ הַטּוֹב וְהַמָּתוּן. בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁבָּאתִי לְבַקֵּר אֵצֶל הָאֵלָה בְּשָׁעָה שֶׁעָסְקָה בְּתַמְרוּקֶיהָ, נָשָׂא אוֹתִי ווּלְקָאן בְּלִי לְהַזְהִיר אוֹתִי אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז אֶל חֶדֶר שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֲדַיִן. הוּא הֶחְזִיק אוֹתִי מֵעַל פֶּתַח שֶׁנִּרְאָה לִי כִּבְאֵר עֲמֻקָּה וְאָמַר: “בֶּן-תְּמוּתָה כְּפוּי-טוֹבָה, שׁוּב אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתָ.” וּבְלִי שֶׁהִנִּיחַ לִי לְהִצְטַדֵּק, הֵטִיל אוֹתִי לַתְּהוֹם.

צָנַחְתִּי וְצָנַחְתִּי בִּמְהִירוּת גּוֹבֶרֶת, עַד שֶׁמֵּרֹב פַּחַד אָבְדָה הַכָּרָתִי. פִּתְאֹם נִתְעוֹרַרְתִּי מֵעִלְפוֹנִי כְּשֶׁצָּלַלְתִּי בְּיָם אַדִּיר, אֲשֶׁר קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְאִירוֹת אֶת מֵימָיו. מִנְּעוּרַי הֵיטַבְתִּי לִשְׂחוֹת וּלְבַצֵּעַ תַּעֲלוּלִים בַּמַּיִם. מִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי כְּאָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וּבְהַשְׁוָאָה לַמַּצָּב הָאָיֹם שֶׁנִּגְאַלְתִּי מִמֶּנּוּ, נִרְאָה לִי מַצָּבִי הֶחָדָשׁ כְּגַן-עֵדֶן.

הִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי, אַךְ לְצַעֲרִי רָאִיתִי מַיִם בִּלְבַד. מִדַּת-הַחֹם כָּאן הָיְתָה שׁוֹנָה מְאֹד מֵהַחֹם בְּלֹעַ-הַגַּעַשׁ שֶׁל ווּלְקָאן. סוֹף-סוֹף גִּלִּיתִי בְּמֶרְחַק-מָה מַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לְסֶלַע וְקָרֵב אֵלַי, כְּאִלּוּ. הִתְבָּרֵר, כִּי קַרְחוֹן צָף הוּא. לְאַחַר חִפּוּשׂ רַב מָצָאתִי מָקוֹם לַעֲלוֹת עַל הַקַּרְחוֹן וּלְהַגִּיעַ לְפִסְגָּתוֹ. לְמַרְבֵּה יֵאוּשִׁי לֹא רָאִיתִי אֳדָמָה גַּם מִכָּאן. לְבַסּוֹף, סָמוּךְ לִשְׁעַת הַחֲשֵׁכָה, רָאִיתִי אֳנִיָּה שָׁטָה לִקְרָאתִי. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלַי, קָרָאתִי בְּקוֹל רָם. נַעֲנֵיתִי בְּהוֹלַנְדִּית, קָפַצְתִּי לַמַּיִם, שָׂחִיתִי אֶל הָאֳנִיָּה, וְהֹעֲלֵיתִי לַסִּפּוּן. שָׁאַלְתִּי אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים וְנַעֲנֵיתִי: בַּיָּם הַדְּרוֹמִי. יְדִיעָה זוֹ פָּתְרָה אֶת הַחִדָּה. בָּרוּר הָיָה לִי, שֶׁנָּפַלְתִּי מֵהַר אֶתְנָה דֶּרֶךְ מֶרְכַּז כַּדּוּר הָאָרֶץ אֶל הַיָּם הַדְּרוֹמִי. דֶּרֶךְ זוֹ קְצָרָה, עַל כָּל פָּנִים, מֵהַדֶּרֶךְ סְבִיב הָעוֹלָם. אִישׁ עוֹד לֹא עָבַר בְּדֶרֶךְ זוֹ. כְּשֶׁאֶעֱבֹר בָּהּ שֵׁנִית, אֶעֱרֹךְ תַּצְפִּיּוֹת מְדֻקְדָּקוֹת יוֹתֵר.

בִּקַּשְׁתִּי לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן. אַחַר כָּךְ נוֹכַחְתִּי, כִּי הַהוֹלַנְדִּים הֵם גַּסֵּי-רוּחַ. סִפַּרְתִּי אֶת הַרְפַּתְקוֹתַי לַקְּצִינִים בְּפַשְׁטוּת וּבְכֵנוּת, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם, רַבּוֹתַי, וַאֲחָדִים מֵהֶם, וּבְעִקָּר רַב-הַחוֹבֵל, נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי. אֲבָל הֵם אָסְפוּ אוֹתִי בִּידִידוּת אֶל אֳנִיָּתָם, וַאֲנִי חַי מֵחַסְדָּם, וְעַל כֵּן הִשְׁלַמְתִּי עַל כָּרְחִי עִם הָעֶלְבּוֹן וְהִתְעַלַּמְתִּי מִמֶּנּוּ.

שָׁאַלְתִּי לְאָן הֵם שָׁטִים. הֵם אָמְרוּ לִי, שֶׁיָּצְאוּ לְגַלּוֹת אֲרָצוֹת וְיַמִּים, וְאִם אֱמֶת בְּסִפּוּרִי, הֲרֵי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת מַטְרָתָם. שַׁטְנוּ בְּנָתִיב שֶׁעָבַר בּוֹ רַב-הַחוֹבֵל קוּק, וּלְמָחֳרָת הִגַּעְנוּ לְבּוֹטַאנִי-בֵּי, אֶל מוֹשֶׁבֶת-הָעוֹנְשִׁין הָאַנְגְּלִית, שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1788. הַטֶּבַע הֶעֱנִיק לְמָקוֹם זֶה אֶת מֵיטַב מַתְּנוֹתָיו, וְעַל כֵּן רָאוּי הָיָה לִשְׁלֹחַ לְכָאן לֹא פּוֹשְׁעִים אֶלָּא אֲנָשִׁים שֶׁהִצְטַיּנוּ וּרְאוּיִים לִגְמוּל.

רַק שְׁלשָׁה יָמִים שָׁהִינוּ שָׁם. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, לְאַחַר שֶׁהִפְלַגְנוּ, הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה, שֶׁקָּרְעָה בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת אֶת כָּל מִפְרָשֵׂינוּ, שָׁבְרָה אֶת מוֹט-הַחַרְטֹם וְהִפִּילָה אֶת מוֹט-הַמִּפְרָשׂ הָעֶלְיוֹן עַל הַתָּא שֶׁבּוֹ נִשְׁמַר הַמַּצְפֵּן שֶׁלָּנוּ; הַתֵּבָה וְהַמַּצְפֵּן שֶׁבָּהּ, נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים. כָּל נוֹסֵעַ בַּיָּם יוֹדֵעַ לְאֵילוּ תּוֹצָאוֹת עֲגוּמוֹת גּוֹרֶמֶת אֲבֵדָה כָּזֹאת. לֹא יָדַעְנוּ לְאָן אָנוּ שָׁטִים. סוֹף-סוֹף שָׁכְכָה הַסְּעָרָה וּבִמְקוֹמָהּ נָשְׁבָה רוּחַ עֵרָנִית וּמַתְמִידָה. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שַׁטְנוּ, וּבְוַדַּאי עָבַרְנוּ מֶרְחָק רַב מְאֹד. פִּתְאֹם רָאִינוּ סְבִיבֵנוּ תְּמוּרָה מַדְהִימָה. רוּחַ טוֹבָה וְעַלִּיזָה פָּקְדָה אוֹתָנוּ, וּבְאַפֵּנוּ עָלוּ רֵיחוֹת בֹּשֶׂם מִן הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר. גַּם הַיָּם שִׁנָּה אֶת צִבְעוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד יָרֹק, אֶלָּא לָבָן.

לְאַחַר שֶׁעָמַדְנוּ עַל תְּמוּרָה נִפְלָאָה זוֹ, רָאִינּו יַבָּשָׁה וּבְמֶרְחָק מוּעָט – נָמָל. שַׁטְנוּ אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא נִרְחָב וְעָמֹק. אֲבָל בִּמְקוֹם מַיִם יֵשׁ בּוֹ חָלָב טָעִים בְּיוֹתֵר. עָלִינוּ לַחוֹף, וְהִנֵּה כָּל הָאִי גְּבִינָה אַחַת גְּדוֹלָה. יִתָּכֵן, שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַבְחִינִים כִּי עַל גְּבִינָה אָנוּ דּוֹרְכִים, לוּלֵא מִקְרֶה מְסֻיָּם. הָיָה עִמָּנוּ מַלָּח שֶׁהַגְּבִינָה מְעוֹרֶרֶת בּוֹ סְלִידָה. כְּשֶׁעָלָה מַלָּח זֶה עַל הַיַּבָּשָׁה, הִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, בִּקֵּשׁ כִּי נְסַלֵּק אֶת הַגְּבִינָה מִתַּחַת לְרַגְלָיו. כְּשֶׁנִּסִּינוּ לְסַלְּקָהּ נִתְבָּרֵר כִּי כָּל הָאִי הוּא גְּבִינָה עֲנָקִית. רֹב הַתּוֹשָׁבִים נִזּוֹנִים בִּגְבִינָה, וְהַכַּמּוּת שֶׁהֵם צוֹרְכִים בַּיּוֹם שָׁבָה וְצוֹמַחַת בַּלַּיְלָה. רָאִינוּ הַרְבֵּה גְּפָנִים הַמְּנִיבוֹת עֲנָבִים יָפִים, אוּלָם הַמִּיץ הַנִּסְחָט מֵהֶם הוּא חָלָב. הַתּוֹשָׁבִים הִתְהַלְּכוּ זְקוּפִים. הֵם הָיוּ יְצוּרִים נָאִים, תֵּשַׁע רַגְלַיִם גָּבְהָם, שָׁלשׁ רַגְלַיִם לָהֶם וּזְרוֹעַ אַחַת. כְּשֶׁהֵם מִתְבַּגְּרִים, צוֹמַחַת בְּמִצְחָם קֶרֶן שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בָּהּ בִּזְרִיזוּת רַבָּה. עַל פְּנֵי יָם-הֶחָלָב הֵם מִתְחָרִים בְּרִיצָה וּמְטַיְּלִים בְּלִי לִצְלֹל, בְּאוֹתָהּ מִדַּת בִּטָּחוֹן שֶׁאָנוּ מְטַיְּלִים בָּהּ בַּאֲפָר.

כֵּן גָּדַל בְּאִי זֶה, אוֹ בִּגְבִינָה זוֹ, דָּגָן רַב שֶׁשִּׁבֳּלָיו נִרְאוֹת כְּפִטְרִיּוֹת, וּבַשִּׁבֳּלִים הָיָה לֶחֶם אָפוּי, מוּכָן לַאֲכִילָה. כְּשֶׁשּׁוֹטַטְנוּ עַל הַגְּבִינָה הַזֹּאת גִּלִּינוּ שִׁבְעָה נַחֲלֵי-חָלָב וּשְׁנֵי נַחֲלֵי-יַיִן.

לְאַחַר שִׁשָּׁה-עָשָׂר יְמֵי שַׁיִט, הִגַּעְנוּ לַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד. כָּאן מָצָאנוּ שֶׁטַח נִכָּר שֶׁל גְּבִינָה כְּחֻלָּה מַרְקִיבָה, שֶׁחוֹבְבֵי-הַגְּבִינָה הָאֲמִתִּיִּים מִשְׁתּוֹקְקִים אֵלֶיהָ. בִּגְבִינָה זוֹ לֹא הָיוּ תּוֹלָעִים, וְהִיא גִּדְּלָה עֲצֵי-פְּרִי מְשֻׁבָּחִים, אֲפַרְסְקִים, מִשְׁמְשִׁים וְאַלְפֵי מִינִים אֲחֵרִים, שֶׁאֵינָם מֻכָּרִים לָנוּ כְּלָל. עַל עֵצִים אֵלֶּה שֶׁהִדְהִימוּ בְּגָדְלָם רָאִינּו קִנִּים רַבִּים שֶׁל צִפֳּרִים. בֵּין הַשְּׁאָר רָאִינוּ קֵן שֶׁל שַׁלְדָּג גַּמָּדִי, הַגָּדוֹל פִּי חֲמִשָּׁה מִכִּפַּת הַכְּנֵסִיָּה שֶׁל פַּאוּלוּס הַקָּדוֹשׁ בְּלוֹנְדוֹן. הַקֵּן נִקְלַע בִּמְיֻמָּנוּת רַבָּה מִגִּזְעֵי עֵצִים עֲצוּמִים. בַּקֵּן הָיוּ מֻטָּלוֹת – הַמְתִּינוּ כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְדַיֵּק – לְפָחוֹת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בֵּיצִים. גָּדְלָהּ שֶׁל כָּל בֵּיצָה כְּגֹדֶל חֲבִיֹּנֶת יַיִן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַגּוֹזָלִים בַּבֵּיצִים, אֶלָּא שָׁמַעְנוּ גַּם אֶת צִיּוּצָם. כְּשֶׁבִּקַּעְנוּ בְּעָמָל רַב בֵּיצָה כָּזֹאת, יָצָא מִתּוֹכָהּ גּוֹזָל חֲסַר-נוֹצוֹת, וְהוּא גָּדוֹל מֵעֶשְׂרִים נְשָׁרִים מְבֻגָּרִים. אַךְ הוֹצֵאנוּ לַחָפְשִׁי אֶת הַגּוֹזָל, יָרַד אֵלֵינוּ הַשַּׁלְדָּג הַזָּקֵן, תָּפַס בְּצִפָּרְנָיו אֶת רַב-הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ, עָף עִמּוֹ לְמֶרְחָק מִיל, טָפַח עַל גּוּפוֹ בִכְנָפָיו בְּכֹחַ רַב וְהִפִּיל אוֹתוֹ לַיָּם.

כָּל הַהוֹלַנְדִּים מֵיטִיבִים לִשְׂחוֹת כְּדָגִים. רַב הַחוֹבֵל שָׁב אֵלֵינוּ וְכֻלָּנוּ חָזַרְנוּ לָאֳנִיָּה. אוּלָם לֹא חָזַרְנוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאנוּ בָּהּ, וּמָצָאנוּ עוֹד דְּבָרִים רַבִּים וּמְיֻחָדִים בְּמִינָם. יָרִינוּ גַּם בִּשְׁנֵי שׁוֹרֵי-בָּר בַּעֲלֵי קֶרֶן אַחַת הַצּוֹמַחַת מִבֵּין עֵינֵיהֶם. אַחַר כָּךְ הִצְטַעַרְנוּ עַל הֲרִיגָתָם, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹדַע לָנוּ, כִּי הַתּוֹשָׁבִים מְאַלְפִים אוֹתָם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מְאַלְפִים אֶת הַסּוּסִים, וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לִרְכִיבָה וּלְהַעֲבָרַת מַשָּׂאוֹת. נֶאֱמַר לָנוּ, כִּי בְּשָׂרָם טָעִים מְאֹד, אֲבָל לַאֲנָשִׁים הַנִּזּוֹנִים מֵחָלָב וּמִגְּבִינָה בִּלְבַד אֵין צֹרֶךְ בּוֹ.

עוֹד אָנוּ בְּמֶרְחַק שְׁנֵי יְמֵי נְסִיעָה מֵאֳנִיָּתֵנוּ, וְהִנֵּה עֵינֵינוּ רוֹאוֹת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים הַתְּלוּיִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל עֵצִים גְּבֹהִים. שָׁאַלְתִּי מַה חֶטְאָם שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ חָמוּר כָּל כָּךְ. נֶאֱמַר לִי, כִּי הֵם בִּקְּרוּ בַּאֲרָצוֹת זָרוֹת, וּכְשֶׁשָּׁבוּ לְבֵיתָם שִׁקְּרוּ לִידִידֵיהֶם, תֵּאֲרוּ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא רָאוּ וּמַעֲשִׂים שֶׁלֹּא נִתְרַחֲשׁוּ. לְדַעְתִּי, הָיוּ רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ זֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְנוֹסֵעַ חוֹבָה קְדוֹשָׁה יוֹתֵר מֵהַדְּבֵקוּת בָּאֱמֶת.

כְּשֶׁעָלִינוּ לָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ, הֲרִימוֹנוֹ עֹגֶן וְהִפְלַגְנוּ מֵחוֹפֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ בִּלְתִּי רְגִילָה זוֹ. כָּל עֲצֵי הַחוֹף, מֵהֶם עֲנֵפִים וּגְבֹהִים מְאֹד, קָדוּ לָנוּ פַּעֲמַיִם בְּקֶצֶב אָחִיד וְשָׁבוּ אֶל עֲמִידָתָם הַזְּקוּפָה.

לְאַחַר שְׁלשָׁה יְמֵי שַׁיִט בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר רַק הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ שְׁמָם – עֲדַיִן לֹא הָיָה לָנוּ מַצְפֵּן –נִכְנַסְנוּ לְיָם שֶׁהָיָה שָׁחוֹר. טָעַמְנוּ אֶת הַמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים, וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: יַיִן מְשֻׁבָּח. עָָמַלְנוּ קָשֶׁה לִשְׁמֹר אֶת הַמַּלָּחִים מֵהִשְׁתַּכְּרוּת. אַךְ שִׂמְחָתֵנוּ לֹא אָרְכָה. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ לִוְיְתָנִים וְדָגִים עֲצוּמִים. דָּג אֶחָד הָיָה כֹּה גָּדוֹל, עַד שֶׁשּׁוּם מִשְׁקֶפֶת לֹא קָלְטָה אֶת כֻּלּוֹ. הוּא קָרַב אֵלֵינוּ מַהֵר, פָּעַר פִּיו וּבָלַע אֶת אֳנִיָּתֵנוּ עַל תְּרָנֶיהָ וּמִפְרָשֶׂיהָ. לְעֻמַּת שִׁנָּיו, הָיָה תֹּרֶן שֶׁל אֳנִיַּת-מִלְחָמָה נִרְאֶה בְּוַדַּאי כְּמַקֵּל קָטָן. זְמַן מָה שָׁהִינוּ בְּלֹעוֹ, בֵּין שִׁנָּיו, עַד שֶׁפָּעַר פִּתְאֹם אֶת שְׂפָתָיו, גָּמַע כַּמּוּת מַיִם אַדִּירָה וְסָחַף בָּהֶם אֶת אֳנִיָּתֵנוּ אֶל קֵבָתוֹ. בְּוַדַּאי אַתֶּם מְבִינִים שֶׁהָאֳנִיָּה לֹא הָיְתָה נְגִיסָה קְטַנָּה כְּלָל. כָּאן יָרְדָה עָלֵינוּ שַׁלְוָה, כְּאִלּוּ אָנוּ עוֹגְנִים בְּיָם שָׁקֵט, לְלֹא רוּחַ. אֵין לְהַכְחִישׁ שֶׁהָיָה שָׁם חַם וְלֹא נוֹחַ. רָאִינוּ שָׁם עֳגָנִים, חֲבָלִים, סִירוֹת קְטַנּוֹת, סִירוֹת-מַשָּׂא וּמִסְפָּר נִכָּר שֶׁל אֳנִיּוֹת, מִקְצָתָן טְעוּנוֹת, מִקְצָתָן רֵיקוֹת, אֶת כָּל אֵלֶּה בָּלַע הַיְצוּר הָעֲנָק. נֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְאוֹר לַפִּידִים. הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ וְכוֹכְבֵי-הַלֶּכֶת לֹא הָיוּ קַיָּמִים עֹוד לְגַבֵּינוּ. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם צַפְנוּ עַל הַמַּיִם, וּפַעֲמַיִם בְּיוֹם רָבַצְנוּ עַל קַרְקָעִית בִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג. כְּשֶׁהָיָה הַדָּג שׂוֹחֶה, הָיְתָה לָנוּ גֵּאוּת, וּכְשֶׁהֵטִיל מַיִם, יָרַדְנוּ לַקַּרְקָעִית, לְפִי אֻמְדָּן צָנוּעַ בָּלַע הַדָּג יוֹתֵר מַיִם מֵשֶּׁהֵּכִיל אֲגָם זֵ’נֵבָה, וְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאֲגָם הֲלֹא הוּא שְׁלשִׁים מִילִין.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְשִׁבְיֵנוּ בְּמַמְלֶכֶת-חשֶׁךְ זוֹ הֵעַזְנוּ, אֲנִי, רַב-הַחוֹבֵל וּקְצִינִים אֲחָדִים, לַעֲרֹךְ סִיּוּר קָטָן בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל – כָּךְ כִּנִּינוּ אֶת צְנִיחַת הָאֳנִיָּה לַקַּרְקָעִית. הִצְטַיַּדְנוּ בְּלַפִּידִים וּפָגַשְׁנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי כָּל הָעַמִּים. הֵם עָמְדוּ לִפְתּחַ בְּהִתְיָעֲצוּת כֵּיצַד לָשׁוּב וְלָצֵאת לְחֵרוּת. אֲחָדִים מֵהֶם בִּלּוּ כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת בִּמְעֵי הַדָּג. כְּשֶׁרָצָה יוֹשֵׁב-רֹאשׁ הָאֲסֵפָה לְהַסְבִּיר לָנוּ אֶת הָעִנְיןָ שֶׁלִּשְׁמוֹ הִתְכַּנַּסְנוּ, נִתְקףַ הַדָּג הָאָרוּר שֶׁלָּנוּ צָמָא וְהִתְחִיל לִשְׁתּוֹת. הַמַּיִם זָרְמוּ אֶל קִרְבּוֹ בְּעָצְמָה כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְנוּ כֻּלָּנוּ לְטַפֵּס בִּן-רֶגַע לָאֳנִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִטְבַּע. רַבִּים נִצְּלוּ בְּקשִׁי בִּשְׂחִיָּה.

כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הָיְתָה הַצְלָחָתֵנוּ שְׁלֵמָה יוֹתֵר. בְּרֶגַע שֶׁהִתְרוֹקְנָה הַמִּפְלֶצֶת, שַׁבְנוּ וְהִתְאַסַּפְנוּ. נִבְחַרְתִּי לְיוֹשֵׁב-רֹאשׁ וְהִצַּעְתִּי לְחַבֵּר אֶת שְׁנֵי הַתְּרָנִים הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר זֶה אֶל זֶה, וּכְשֶׁיִּפְתַּח דַּג-הַמִּפְלֶצֶת אֶת פִּיו לְהַעֲמִיד בּוֹ אֶת הַתְּרָנִים וְהוּא לֹא יוּכַל לִסְגֹּר אוֹתוֹ. הַהַצָּעָה נִתְקַבְּלָה פֶּה-אֶחָד, וּמֵאָה אֲנָשִׁים חֲזָקִים נִבְחֲרוּ לַמְּלָאכָה. בְּרֶגַע שֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת חִבּוּר הַתְּרָנִים, בָּאָה גַּם הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. הַדָּג פִּהֵק וּמִיָּד הֲקִימוֹנוּ בְּפִיו אֶת הַתְּרָנִים, כְּשֶׁקָּצֶה אֶחָד חוֹדֵר מִבַּעַד לַלָּשׁוֹן וְנִשְׁעָן עַל הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַקָּצֶה הָאַחֵר תּוֹמֵךְ בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה. סְגִירַת הַפֶּה הָיְתָה נִמְנַעַת, אֲפִלּוּ הָיוּ הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ חַלָּשִׁים יוֹתֵר.

כְּשֶׁהוּצְפוּ קְרָבָיו שֶׁל הַדָּג, עָלִינוּ לְסִירוֹת, הוֹשַׁבְנו בָּהֶן מַלָּחִים וְהֵם חָתְרוּ וְהוֹצִיאוּנוּ לַיָּם. לְפִי חִשּׁוּב מָהִיר שֶׁעָרַכְנוּ הָיִינוּ שְׁבוּעַיִם בַּשְּׁבִי, וְטוֹב לִרְאוֹת סוֹף-סוֹף אוֹר יוֹם. כְּשֶׁנֶּחְלַצְנוּ כֻּלָּנוּ מִמֵּעָיו הַמְרֻוָּחִים שֶׁל הַדָּג, הִרְכַּבְנוּ צִי בֶּן שְׁלֹשִׁים-וְחָמֵשׁ אֳנִיּוֹת שֶׁל בְּנֵי כָּל הָעַמִּים. הִשְׁאַרְנוּ אֶת הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ בְּפִי הַדָּג כְּדֵי לִמְנֹעַ מִיּוֹרְדֵי-יָם אֲחֵרִים אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא לְהִכָּלֵא בִּשְׁאוֹל זוֹ שֶׁל חשֶׁךְ וְזָהֳמָה.

מִשְׁאַלְתֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה עַתָּה לְהִוָּדַע בְּאֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל הָעוֹלָם אָנוּ נִמְצָאִים. תְּחִלָּה לֹא יָדַעְנוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים. לְבַסּוֹף קָבַעְתִּי עַל פִּי תַּצְפִּיּוֹת קוֹדְמוֹת, שֶׁאָנוּ שָׁטִים בַּיָּם הַכַּסְפִּי. יָם זֶה מֻקָּף יַבָּשָׁה סָבִיב-סָבִיב וְאֵין לוֹ קֶשֶׁר לְיַמִּים אֲחֵרִים, וְעַל כֵּן נִבְצַר מֵאִתָּנוּ לְהָבִין כֵּיצַד חָדַרְנוּ לְתוֹכוֹ. אֲבָל הָיִינוּ כָּאן וְשָׂמַחְנוּ שֶׁאָנוּ כָּאן וּמִהַרְנוּ לַעֲלוֹת לַחוֹף. אֲנִי עָלִיתִי רִאשׁוֹן.

נָסַעְתִּי לְפֶּטֶרְבּוּרְג וְקִבַּלְתִּי שָׁם מִיָּדִיד וָתִּיק מַתָּנָה שֶׁהָיְתָה יְקָרָה לְלִבִּי בִּמְיֻחָד: כֶּלֶב-צַיִד. צֶאֱצָא שֶׁל הַכַּלְבָּה הַמְפֻרְסֶמֶת, שֶׁהִמְלִיטָה גּוּרִים תּוֹךְ כְּדֵי רְדִיפָה אַחַר אַרְנֶבֶת, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם. לְצַעֲרִי, יָרָה בּוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר צַיָּד שְׁלוּמִיאֵל; בִּמְקוֹם לִירוֹת בְּלַהֲקַת חָגְלוֹת יָרָה בַּכֶּלֶב שֶׁגִּלָּה אוֹתָן. לְמַזְכֶּרֶת בִּקַּשְׁתִּי לִתְפֹּר לִי מֵעוֹרוֹ מָתְנִיָּה זוֹ. כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לָצוּד, רוֹמֶזֶת לִי הַמָּתְנִיָּה עַל קִרְבַת-הַצַּיִד. כְּשֶׁאֲנִי קָרוֹב לצַּיִד כְּדֵי מֶרְחַק יְרִיָּה, נִתְלָשׁ כַּפְתּוֹר מִמָּתְנִיָּתִי וְנוֹפֵל בְּמָקוֹם שֶׁהַחַיָּה אוֹ הָעוֹף עוֹמְדִים בּוֹ. מֵאַחַר שֶׁהָרוֹבֶה שֶׁלִּי טָעוּן תָּמִיד וְהַמַּקּוֹר דָּרוּךְ, אֵין הַצַּיִד חוֹמֵק מִיָּדִי. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רַק שְׁלשָׁה כַּפְתּוֹרִים נוֹתְרוּ בְּמָתְנִיָּתִי, אַךְ כְּשֶׁתַּתְחִיל עוֹנַת-הַצַּיִד, יְשֻׁבּצוּ בָּהּ שְׁתֵּי שׁוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל כַּפְתּוֹרִים.

בַּקְּרוּ אֶצְלִי, רַבּוֹתַי, בְּעוֹנַת-הַצַּיִד, וְהַבִּדּוּר וְהַשִּׂיחָה לֹא יֶחְסְרוּ. וְאִלּוּ עַתָּה, עָלַי לְהִפָּרֵד מִכֶּם וּלְאַחֵל לָכֶם שֵׁנָה עֲרֵבָה.

מַסָּעוֹת מֻפְלָאִים בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּםוְהַרְפַּתְקוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן כְּפִי שֶׁסֻּפְּרוּ עַל יְדֵי ד.פוֹן קִיפֶּר

מֻקְדָּשׁ בְּהַכְנָעָה לִגְאוֹנוּתוֹ
שֶׁל מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן

הַקְדָּמָה

תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם כֹּה דָּגוּל וְאוֹהֵב-אֱמֶת כַּבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן אִישׁ בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר רְאוּיוֹת שֶׁנֶּאֱסֹף אוֹתָן וְנָבִיא לִפְנֵי הַצִּבּוּר. הַמּוֹצִיא-לָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסֵּפֶר, אוֹ הַמְתַרְגֵּם שֶׁלּוֹ מֵאַנְגְלִית לְגֶרְמָנִית, שֶׁהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר לִפְנֵי הַקָּהָל, קָנָה לוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה בְּעֵינֵי כָּל הַמְבַקְשִׁים לִלְמֹד וְלָדַעַת.

“אֲבָל,” יָכְלוּ הַקּוֹרְאִים לִשְׁאֹל, “בַּמֶּה יֶעֲרֹב לָנוּ הַמּוֹצִיא-לָאוֹר כִּי אֱמֶת סִפֵּר לָנוּ וְלֹא שְׁקָרִים? אֵיפֹה הֵם הַמִּסְמָכִים וְהַתְּעוּדוֹת? בַּמֶּה זָכָה לְאֵמוּן?” הַקּוֹרְאִים רַשָּׁאִים בְּוַדַּאי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת סַפְקָנִיּוֹת אֵלֶּה, מַה גַּם שֶׁהַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר בְּגָלוּי לְמַכָּרִים וִידִידִים, כִּי חֲוָיוֹתָיו הַמְסֻפָּרוֹת בַּסִּפְרוֹן הַהוּא שֻׁנּוּ, עֻוְתוּ וְסֻלְּפוּ בְּאֹפֶן מַחְפִּיר בְּיוֹתֵר. יוֹצֵא אֵפוֹא, כִּי אוֹתוֹ מְסַפֵּר לֹא-קָרוּא וְלֹא-מֻסְמָךְ סִפֵּר עַל פִּי רֹב לַקּוֹרְאִים שְׁקָרִים גַּסִּים בִּלְבָד.

אֲשֶׁר לִי, אֵין אֲנִי מוּכָן לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא זֶה. אֲמִירַת הָאֱמֶת הִיא הַחֹק הַקָּדוֹשׁ בְּעֵינַי, שֶׁאֵין לַעֲבֹר עָלָיו בְּשׁוּם פָּנִים. אֲסַפֵּר רַק אֶת הַדְּבָרִים שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לְהָעִיד עֲלֵיהֶם, כִּי אָכֵן קָרוּ לַבָּארוֹן. וּלְכָל הַפָּחוֹת יָכוֹל אֲנִי לְהַבְטִיחַ חֲגִיגִית, כִּי כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת סִפֵּר הַבָּארוֹן אֶת הַדְּבָרִים בְּחוּג יְדִידָיו לְיַד בַּקְבּוּק-הַיַּיִן הַמְקָרֵב לְבָבוֹת, פּוֹתֵחַ לְבָבוֹת וּמַשְׁרֶה הֲלָךְ-רוּחַ טוֹב וּדְבָרָיו שֶׁל אָדָם מְהֵימָן וְאוֹהֵב-אֱמֶת כְּמוֹתוֹ, רַשָּׁאִים אָנוּ לְקַבֵּל תָּמִיד כְּאִלּוּ הֵם עֻבְדּוֹת גְּלוּיוֹת.

וֶהֱיוֹת שֶׁהַחְלָטָתִי אֵיתָנָה שֶׁלֹּא לִכְפּוֹת דָּבָר עַל הַקּוֹרֵא, כִּי אֵינִי יָכוֹל לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּאֲמִין לְהֵן-צִדְקִי בִּלְבַד, עַל כֵּן, לִפְנֵי שֶׁאֶצְעַד צַעַד אֶחָד קָדִימָה, רְצוֹנִי לְסַפֵּר בְּגִלּוּי-לֵב כֵּיצַד הִגִּיעוּ אֵלַי הַיְדִיעוֹת עַל מַעֲשִׂים אֵלֶּה.

שְׁנֵי בָּנִים הָיוּ לְאָבִי הַמָּנוֹחַ אִישׁ בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר: אֲנִי וְאָחִי הַצָּעִיר. הָרִאשׁוֹן –אֲנִי הַקָּטָן –זָכִיתִי בִּטְבִילָה לְשֵׁם יִירְגֶן, וְאָחִי נִקְרָא הֶנִיג.

בֶּן שְׁמוֹנֶה הָיִיתִי כְּשֶׁמִּנְּתָה אוֹתִי קְהִלַּת בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר לְרוֹעֵה-הָאַוָּזִים שֶׁלָּהּ. שֶׁבַע שָׁנִים נָשָׂאתִי כְּהֻנָּה רָמָה זוֹ בִּשְׁקִידָה וּבִמְסִירוּת. בִּזְכוּת הַכְּשְׁרוֹן, הַחֲרִיצוּת וְהַשְּׁקִידָה בְּלִמּוּדִים הֶעְפִּיל אָחִי לִכְהֻנַּת חַזָּן וְשִׁמֵּשׁ בִּכְנֵסִיַּת בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר.

אֵין זֹאת כִּי מָלְאוּ לִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהִתְפַּטֵּר מִכְּהֻנָּתִי. בֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד הִשְׁאַרְתִּי אֶת נְתִינַי הַמְגַעְגְּעִים בַּשָּׂדֶה לְגַעְגֵּעַ בְּנוֹחוּת וּבְאֵין-מַפְרִיעַ, הִפְנֵיתִי אֶת מַקְלִי שְׂמֹאלָה וְהִסְתַּלַּקְתִּי.

הִנַּחְתִּי לְאַפִּי לְהוֹלִיךְ אוֹתִי, שֶׁכֵּן לֹא תִּכְנַנְתִּי כָּל מַסְלוּל לְמַסָּעִי. כְּשֶעָבַרְתִּי בַּכְּפָר, בִּקַּשְׁתִּי אֶת רַחֲמֵי הַכַּפְרִיִּים וְזָכִיתִי בְּמָזוֹן וּבְעֶזְרָה, וְכָךְ נָדַדְתִּי, מְמַלְמֵל תְּפִלּוֹת וְשָׁר מִזְמוֹרִים, דֶּרֶךְ סַכְּסוֹנְיָה תַּחְתִּית, דֶּרֶךְ מֶקְלֶנְבּוּרְג, הוֹלְשְׁטַין, שְׁלֶזְוִיג וְעוֹד.

אֹרַח-חַיִּים זֶה הִצְמִיחַ לִי קוֹמָה וָתֹאַר, וּכְבָר אֲנִי בַּעַל-בָּשָׂר וּמַרְאֶה נָאֶה. לְאַחַר שֶׁשּׁוֹטַטְתִּי זְמַן-מַה בְּדַנְמַרְק, הָיָה שָׁם גִּיּוּס גָּדוֹל לַצָּבָא. גַּיָּס אֶחָד הֶעֱלָה אוֹתִי עַל הַכַּוֶּנֶת. נִסְיוֹנִי הָיָה מוּעָט מִכְּדֵי לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ הָאֲמִתִּית, וּבְטֶרֶם רָאִיתִי מַה קָּרָה, כְּבָר הָיִיתִי מוּשְׂקֶטֶר שֶׁל מֶלֶך דַנְמַרְק.

הַגְּדוּד שֶׁלָּנּו חָנָה בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעָמַדְתִּי עַל הַמִּשְׁמָר בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִּׁיִּים, שִׂחֵק לִי מַזָּלִי וְהוֹד-מַעֲלָתָהּ, הַמַּלְכָּה הָאַלְמָנָה שֶׁל דַנְמַרְק, שָׂמָה לֵב אֵלַי. הַדְּיוֹקָן שֶׁלִּי, בְּרִיאוּת גּוּפִי, קוֹמָתִי, גִּזְרָתִי וְכֹחִי הַגַּבְרִי כֹּה נָשְׂאוּ חֵן לְפָנֶיהָ, עַד שֶׁהֶחְלִיטָה בּוֹ בַּמָּקוֹם לְהָבִיא עָלַי אשֶׁר גָּדוֹל.

עֲדִינוּתִי וְרֶגֶשׁ-הָרוֹמְמוּת שֶׁלִּי כְּלַפֵּי הַמַּלְכָּה אֵינָם מַתִּירִים לִי לְתָאֵר לִפְרָטֶיהָ תְּקוּפָה נֶהְדֶּרֶת זוֹ בְּחָיַּי. יַסְפִּיק אִם אֲסַפֵּר, כִּי מִיָּד צֹרַפְתִּי לְמִשְׁמַר-הַמַּלְכָּה, עָבַרְתִּי חִישׁ-מַהֵר אֶת כָּל דַּרְגּוֹת הַצָּבָא, זָכִיתִי בְּתֹאַר אֲצִילוּת וְכַיּוֹם אֲנִי רַב-סֶרֶן בְּמִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ כְּרִיסְטִיאַן הַשְּׁבִיעִי בְּדַנְמַרְק.

בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן סִיַּע לִי מַזָּלִי לְהַכִּיר מִתּוֹךְ קִרְבָה יְתֵרָה אֶת הוֹד-מַעֲלַת חַסְדּוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן. אָז עוֹד לֹא הָיָה הַבָּארוֹן כְּלִי-מִשְׂחָק בִּידֵי הַגּוֹרָלוֹת הַמֻּפְלָאִים בְּיוֹתֵר, כִּי הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת טוּרְקִיָּה.

כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִן הַטּוֹב וְהַנִּכְבָּד בִּידִידַי, הַבָּארוֹן, תּוֹךְ שְׁפִיכַת אַלְפֵי דְּמָעוֹת – מִּבַּקְבּוּקֵי יַיִן בּוּרְגוּנְדִי – לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו דָּבָר וַחֲצִי-דָּבָר שָׁנִים רַבּוֹת.

בֵּינְתַיִם קִיַּמְתִּי חֲלִיפַת-מִכְתָּבִים עֵרָה עִם אָחִי, כַּיּוֹם הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר בִּכְנֵסִיָּה בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר. מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה תְמִיהָתִי כְּשֶׁהוֹדִיעַ לִי אָחִי זֶה, כִּי מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בָּא לָגוּר בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וּבְדַעְתּוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם עַד עֲרֹב יוֹמוֹ.

הַסִּפּוּרִים עַל הַרְפַּתְקוֹתָיו שֶׁל הַבָּארוֹן כְּבָר נָפוֹצוּ בְּכָל גֶרְמַנְיָה וְדַנְמַרְק. הֵם הָיוּ בְּכָל מָקוֹם נוֹשֵׂא-הַשִּׂיחוֹת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. אֵלֶּה הֶאֱמִינוּ, אֲחֵרִים לֹא הֶאֱמִינוּ. הָרֹב קָבְעוּ יַחַס מְיֻחָד לַסִּפּוּרִים. בִּמְקוֹם לָדוּן לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן, עַל הָאֲמִתִּי וְהַכּוֹזֵב, הָאֶפְשָׁרִי וְהַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, טָעֲנוּ שֶׁהַכֹּל פְּרִי הַמְצָאָתוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן, וְאֵין הוּא אֶלָּא שַׁקְרָן. רָאִיתִי בִּדְבָרִים אֵלֶּה הַשְׁמָצָה. מִנִּסְיוֹנִי יָדַעְתִּי, שֶׁאֵין מִינְכְהַאוּזֶן מְסֻגָּל לְסַלֵּף אֶת הָאֱמֶת כְּהוּא-זֶה. הַצְהָרָתִי הַפֻּמְבִּית הַזֹּאת סִבְּכָה אוֹתִי בִּמְרִיבוֹת. הִזְמַנְתִּי רַבִּים לְדוּקְרָב, וִירִיבַי הָיוּ קַלָּעִים כֹּה גְרוּעִים, שֶׁבִּמְקוֹם לִפְגֹּעַ בְּרֹאשִׁי פָּגְעוּ בִּשְׁתֵּי רַגְלַי. כַּיּוֹם אֲנִי מְהַלֵּךְ עַל רַגְלֵי-עֵץ וְנִשְׁעָן עַל קַבַּיִם.

לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי קָדוֹשׁ-מְעֻנֶּה לְמַעַן צִדְקַת מִינְכְהַאוּזֶן וְתֹם-לִבּוֹ, בִּקַּשְׁתִּי לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן מִקָּרוֹב. פָּנִיתִי עַל כֵּן אֶל אָחִי, הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר, וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַמְצִיא לִי יְדִיעוֹת מְדֻיָּקוֹת עַל הַבָּארֹון מִינְכְהַאוּזֶן: אָפְיוֹ, גּוֹרָלוֹ, אֹרַח חַיָּיו, מִשְׁפַּחְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הִנְנִי מֵבִיא אֶת תְּשׁוּבַת אָחִי, וַאֲנִי מַצִּיעַ אוֹתָהּ לְלֹא הַקְדָּמוֹת לַקּוֹרֵא הָאוֹהֵד, כִּתְעוּדַת-הַמְלָצָה עַל מְהֵימָנוּת דְּבָרַי.

בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר 15 בְּמַאי 1788

אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד מְאֹד,

מְכֻבָּדִי אָחִי הָרַב-סֶרֶן,

אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל מְכֻבָּדִי אָחִי מִיּוֹם 14 לְחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר קִבַּלְתִּי בְּמוֹעֲדוֹ, וְעַל פִּיו רָאִיתִי, כִּי אָחִי מְכֻבָּדִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ עַל אָפְיוֹ, מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהַרְפַּתְקוֹתָיו שֶׁל הָאָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַנִּכָּבד. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לִשְׁאֵלָה זוֹ הֲרֵינִי מוֹדִיעַ בְּהַכְנָעָה:

1. כִּי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁפָּקְדוּ אֶת הַבָּארֹון מִינְכְהַאוּזֶן הֵם מִסּוּג נָדִיר וּמַחֲרִיד; וְכֵן, כִּי הָאָדוֹן הַבָּארוֹן נָהַג לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָיו לִידִידָיו הַטּוֹבִים, וּלְחַזֵּק דְּבָרָיו בִּקְלָלוֹת וּבְהַשְׁבָּעוֹת נוֹרָאוֹת, וְאֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי אָבִּיר יְרֵא-אֱלֹהִים כָּזֶה יִשָּׁבַע לַשָּׁוְא אוֹ יְשַׁקֵּר; וּמֵאַחַר שֶׁאֲנִי

2. בְּעַצְמִי זָכִיתִי לַחֶסֶד לְבַקֵּר לְפָחוֹת אַחַת לְשָׁבוּעַ אֵצֶל מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ הַבָּארֹון, כְּדֵי לְהַבִּיעַ לוֹ אֶת כְּבוֹדִי וְהוֹקָרָתִי, וּבְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ גַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו אֶת סִפּוּרֵי-ההַרַפְתְקוֹת שֶׁלּוֹ, עַל כֵּן לֹא אֶמָּנַע מִלְּסַפֵּר לְאָחִי הַנִּכְבָּד בִּכְתָב דְּבָרִים שֶׁשַָּמְעִּתי מִפִּי הַבָּארוֹן, אַף שֶׁאֵינִי רָאוּי לְכָךְ, וְהַכֹּל אֶרְשֹׁם בְּנֶאֱמָנוּת כְּמִצְוַת מַצְפּוּנִי.

3. וַהֲרֵינִי חוֹתֵם בְּכָל הַכָּבוֹד לַאֲדוֹנִי אָחִי,ַהֲרֵינִי מוּכָן לְשָׁרְתוֹ לַהָנָאתֹו וְלִכְבוֹדִי.

הֶנִיג קִיפֶּר

ישֶׁר שֶׁל שַׁמָּשׁ, פַּשְׁטוּת שֶׁל שַׁמָּשׁ וְאַהֲבַת-אֱמֶת שֶׁל שַׁמָּשׁ מְאִירִים כֹּה בָּרוּר מִמִּכְתָּב זֶה שֶׁל אָחִי, עַד שֶׁאֵין כָּל צֹרֶךְ בַּעֲרֵבוּת אַחֶרֶת.

אֲבָל אִם יְפַקְפֵּק אַחַד הַקּוֹרְאִים בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, אוֹ לֹא יַאֲמִין כִּי אָכֵן כָּךְ וְכָךְ סִפֵּר אוֹתָם הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַנִּכְבָּד, יוֹאִיל לִפְנוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַדֹּאַר אֶל הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר. כְּדַאי לְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ אֶת מִכְתַּב-הַתְּשׁוּבָה, אָז יֵעָנֶה הַשּׁוֹאֵל חִישׁ-מַהֵר.

נִכְתַּב בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן, 17 בְּאוֹגוּסְט 1788

י. פוֹן קִיפֶּר

רַב-סֶרֶן בְּמִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ כְּרִיסְטִיאַן הַשְּׁבִיעִי בְּדַנְמַרְק.

סִפּוּרָיו שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן

דַּוְקָא כְּשֶׁאַתָּה צוֹפֶה סַכָּנָה מְעַטָּה, אוֹ כְּשֶׁאֵינְךָ צוֹפֶה סַכָּנָה כְּלָל, הֲרֵיהִי קְרוֹבָה אֵלֶיךָ בְּיוֹתֵר. הַסִּפּוּר שֶׁאֲסַפֵּר עַתָּה מֵבִיא דֻּגְמָה לְכָךְ. עוֹד הָיִיתִי בְּקוּשְׁטָא, עוֹד הָיוּ יְחָסַי עִם הַשֻּׂלְטָן מְצֻיָּנִים, וּכְבָר הָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינִי לְבֵין הַמָּוֶת, לְלֹא אַשְׁמָתִי אוֹ אַשְׁמָתוֹ. בַּר־מַזָּל אַתָּה אִם תֵּדַע לַעֲזֹר לְעַצְמְךָ בַּסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת. אַךְ אֵין צֹרֶךְ שֶׁאַגִּיד זֹאת, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי יָפֶה.

שָׁכַבְתִּי שָׁלֵו מִתַּחַת לְעֵצִים עֲתִירֵי־צֵל בְּגַן הָאַרְמוֹן. שַׁאֲנָן הָיִיתִי, לְאַחַר שֶׁבִּלִּיתִי בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל שֻׂלְטָנִית צֶ’רְקֶאסִית יָפָה שֶׁנָּטְתָה לִי חֶסֶד מְיֻחָד, וְהִרְשְׁתָה לִי לְהִכָּנֵס לְחַדְרָהּ מִבַּעַד לְחוֹר־הַמַּנְעוּל. בַּשָּׁרָב הַלַּח וְהַמְיַגֵּעַ רָצִיתִי לָנוּחַ מְנוּחַת־צָהֳרַיִם קְצָרָה. כֶּלֶב־הַצַּיִד, יְדִידִי הַנֶּאֱמָן שֶלֹּא סָר מִמֶּנִּי, רָבַץ לְצִדִּי.

“הִיף! הִיף!” פָּלַט כַּלְבִּי בִּשְׁנָתוֹ וְכִוֵּץ אֶת גּוּפוֹ כְּאִלּוּ הוּא דּוֹהֵר בְּמִרְדָּף. שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי מֶה חָלַם הַכֶּלֶב, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִרְדַּמְתִּי. אֲבָל הַכֶּלֶב הֵקִיץ. בִּגְלַל הַשָּׁרָב פָּתַחְתִּי אֶת מָתְנִיָּתִי. כֻּתָּנְתִּי הָיְתָה בַּעֲלַת מַחְשׂוֹף גָּדוֹל, כְּמִנְהַג הַמִּזְרָח, וְחָשְׂפָה אֶת חָזִי וּבִטְנִי. קָפַץ הַכֶּלֶב וְקָם עַל רַגְלָיו, רִחְרֵחַ אֶת מְקוֹם קֵבָתִי וְהִתְחִיל לְלַקֵּק אוֹתוֹ (מִי הָיָה יָכוֹל לְהַנִּיחַ, כִּי כֶּלֶב נֶאֱמָן יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁעָשָׂה). הוּא לִקֵּק עַד שֶׁקָּרַע אֶת קְרוּם הַקֵּבָה: לַאֲסוֹנִי אָכַלְתִּי קוֹרְאִים. הַכֶּלֶב רָאָה זֹאת בַּחֲלוֹמוֹ, רִחְרֵחַ אוֹתִי, דָּאַג לַאֲדוֹנָיו וְהִתְחִיל לִזְלֹל אֶת הַקּוֹרְאִים שֶׁבְּקֵבָתִי. וּלְבַסּוֹף זָלַל גַּם אֶת הַקֵּבָה. הִתְעוֹרַרְתִּי מְעֻלָּף וְרָאִיתִי אוֹתוֹ נֶהֱנֶה מֵאֲכִילַת קֵבָתִי.

“רַגְלַי!” קָרָאתִי וְהַכֶּלֶב הֵבִיא אֵלַי אֶת הַקֵּבָה פְּרוּמָה וּקְרוּעָה, וּשְׁלשָׁה־רְבָעִים מִמֶּנָּה כְּבָר נֶאֶכְלוּ. “שֻׂלְטָן,שֻׂלְטָן,” כָּךְ קָרָאתִי לְכַלְבִּי כְּשֶׁהָיִינוּ לְבַדֵּנוּ, “מָה, לְכָל הָרוּחוֹת, עוֹלַלְתָּ לַאֲדוֹנְךָ? טוֹב, אֱכֹל גַּם אֶת הַשְּׁאָר.” רַק זֹאת אָמַרְתִּי. הוּא בָּלַע אֶת הַכֹּל אֲבָל רָאָה בְּפָנַי שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עָלָיו וּפָתַח בְּזַעֲקוֹת־שֶׁבֶר. מִיָּד בָּאוּ אֲנָשִׁים בִּמְרוּצָה, וְגַם רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הוֹד־מַעֲלָתוֹ הִגִּיעַ – “טוֹב הַדָּבָר,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי לְדַבֵּר לֹא הָיָה בְּכֹחִי. רַק שְׁלשָׁה צְעָדִים רָחַקְתִּי מֵהַגַּן וְהִנֵּה עָבַר חֲזִיר־בָּר בֵּין רַגְלַי. בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה בָּאתָ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: מִבְנֶה הַחֲזִיר כְּמִבְנֶה הָאָדָם. אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת קֵבָתוֹ שֶׁל הַחֲזִיר, לִתְפֹּר אוֹתָהּ בְּבִטְנִי וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. הַחֲֲתָךְ בְּסַכִּין־הַצַּיָּדִים שֶׁלִּי וְהַתְּפִירָה נַעֲשׂוּ אַחַת־שְׁתַּיִם, אֲפִלּוּ מַהֵר יוֹתֵר מִסִּפּוּרִי. וְשׁוּב נִצַּלְתִּי.

אֶת הַקּוֹרְאִים צַדְתִּי בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. מְאֹרָע מַצְחִיק זֶה לֹא אֶשְׁכַּח כָּל יְמֵי חַיַּי. יָצָאתִי לְצַיִד בַּחֲבוּרָה, וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה לַהֲקָה בַּת חֲמִשָּׁה־עָשָׂר קוֹרְאִים. יָרִיתִי בְּאֶחָד וְהַשְּׁאָר הִתְחַבְּאוּ בְּשִׂיחַ נָמוּךְ. שֻׂלְטָן שֶׁלִּי נָבַח כְּשֶׁקָּרַבְנוּ לַמָּקוֹם, וְהַקּוֹרְאִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ. נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהָבִין מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן. וּפִתְאֹם, חָלַף שׁוּעָל בְּדַרְכִּי. יָרִיתִי, וְכַמּוּבָן מֵאֵלָיו הַשּׁוּעָל הִתְגַּלְגֵּל בָּאֲוִיר פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְשֻׂלְטָן הֵבִיא אוֹתוֹ אֵלַי. אֲנִי מְבַתֵּר אוֹתוֹ: עוּ־וּ־ף, קוֹרֵא מִתְעוֹפֵף הַחוּצָה. סָתַמְתִּי מִיָּד אֶת הַחֲתָךְ. שֻׂלְטָן הֵבִיא לִי אֶת הָאֶחָד, וְהַשְּׁאָר נֶאֶלְצוּ לִצְעֹד אֶל תַּרְמִילִי, לְאַחַר שֶׁמָּלַקְתִּי רֹאשָׁם אֶחָד־אֶחָד.

הוֹד מַעֲלָתוֹ הֶחְלִיט לְשַׁגֵּר אוֹתִי אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ בְּמָרוֹקוֹ, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. הַכֹּל הוּכַן. תּוֹךְ יוֹמַיִם הָיָה עָלַי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אַךְ פִּתְאֹם עָלָה רַעְיוֹן בְּדַעְתִּי, וְהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתִי יָפֶה מְאֹד אִלּוּ הִקְדִּים לַעֲלוֹת.

אוּלָם, מַה כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת גּוֹרָלוֹ?

זְמַן קָצָר לִפְנֵי כֵן נָתַן לִי הַשֻּׂלְטָן בְּמַתָּנָה אֶחָד מִסּוּסָיו הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, דַּהֲרָן אֲמִתִּי. אִלַּפְתִּי אוֹתוֹ לְהַפְלִיא. בְּעִקָּר אִמַּנְתִּי אוֹתוֹ בִּקְפִיצוֹת, תְּחִלָּה שֶׁל תִּשְׁעָה צְעָדִים, אַחַר כָּךְ – שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר, וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַמֶּרְחָק עַד שֶׁקָּפַץ שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים בְּבַת־אַחַת. כֵּן צִוִּיתִי לְהַתְקִין מַסְלוּל־מֵרוֹץ מְיֻחָד, הַמְרֻצָּף כֻּלּוֹ קוֹצִים חַדִּים. אִלַּצְתִּי אוֹתוֹ לִדְהֹר עַל קוֹצִים אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמֵרַב הַקַּלּוּת וְהַמְּהִירוּת. כָּל הָאִמּוּנִים הָאֵלֶּה נַעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁסָּמַכְתִּי עָלָיו בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, הִצַּעְתִּי תַּחֲרוּת. כָּל הָרוֹכְבִים הִתְיַצְּבוּ לַתַּחֲרוּת. בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר רָכְבוּ הַכֹּל אֶל מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא. עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַדַּהֲרָן שֶׁלִּי זָכִיתִי בְּכָל הַהִמּוּרִים מִמֵּאָה וְעַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים צֵכִינִים. לְבַסּוֹף עָשִׂיתִי תַּעֲלוּל שֶׁסִּחְרֵר אֶת הַכֹּל. קָפַצְתִּי לַגֹּבַהּ, עָשִׂיתִי קְפִיצוֹת שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים אָרְכָּן, שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים רָחְבָּן וְשְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים גָּבְהָן, מֵעַל לְרֹאשָׁם שֶׁל הַצּוֹפִים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לְכָאן, כְּמִילְיוֹן נֶפֶשׁ.

הַכֹּל הָיָה מוּכָן לִנְסִיעָה. נִפְרַדְתִּי וּלְמָחֳרָת יָצָאתִי בִּפְרִיגָּאטָה מְפֹאֶרֶת לְמָארוֹקוֹ.

בְּמַסָּעִי אֵרְעוּ לִי כַּמָּה מְאֹרָעוֹת תְּמוּהִים, שֶׁיַּדְהִימוּ אֶת יְדִידַי. כְּפִי שֶׁהֵם מֻפְלָאִים, אַגָּדִיִּים, כָּךְ הֵם אֲמִתִּיִּים. שֶׁכֵּן אֵרְעוּ לִי בֶּאֱמֶת, וּלְמִינְכְהַאוּזֶן אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין. לִוְיָתָן צָעִיר הָיָה שָׁב וּמִתְקָרֵב אֶל הָאֳנִיָּה. מַרְאֶה יְדִידוּתִי הָיָה לוֹ. הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ וְאוּלַי זוֹ הַסִּבָּה לְחִבָּתוֹ. בְּכָל הַמַּסָּע לִוָּה אוֹתָנוּ. תְּכוּפוֹת לִטַּפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ. פַּעַם אַחַת הִתְחַשֵּׁק לִי לַעֲלוֹת עַל גַּבּוֹ. הִצְלַחְתִּי. הַכֹּל שִׁבְּחוּ אֶת מַעֲשֵׂי־הַפְּלָאִים שֶׁל הָאָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן. הָאֲוִיר הִדְהֵד מִתְּשׁוּאוֹת קוֹלָנִיּוֹת. הַיָּם הִדְהֵד אֶת מְחִיאוֹת־הַכַּפַּיִם. כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה רָכַבְתִּי עַל גַּבּוֹ, בְּסָמוּךְ לָאֳנִיָּה, אֲבָל כִּמְעַט שֶׁהָיִיתִי בְּכָל רַע. דִּגְדַּגְתִּי אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו, וְהוּא צָלַל עִמִּי וּבְוַדַּאי הִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל פָּנַי בְּמִשְׁכָּנוֹ. לוּלֵא שָׁב וְצָף, לֹא הָיָה עוֹד מִינְכְהַאוּזֶן בַּחַיִּים. מֵעַתָּה לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ.

מַעֲשֶׂה מַצְחִיק אֵרַע לִי עִם כָּרִישׁ. גַּם עִמּוֹ עָרַכְתִּי חֲגִיגָה. הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל פַּעַם אַחַת לֹא יָרַד לְסוֹף דַּעְתִּי, סָגַר אֶת פִּיו וְיָדַי בִּפְנִים. בִּזְרִיזוּת תָּחַבְתִּי יָדַי פְּנִימָה וְתָפַסְתִּי בִּזְנָבוֹ. עַתָּה מָשַׁכְתִּי אֶת קְרָבָיו הַחוּצָה, כְּפִי שֶׁהוֹפְכִים כְּפָפָה – אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּזְּאֵב. כָּךְ נֶחְלַצְתִּי. אַךְ קְרָבָיו הָיוּ דְּבִיקִים כְּזֶפֶת, וְנִבְצַר מִמֶּנִּי לְנַתֵּק מֵהֶם אֶת יָדַי. שׁוּב בָּלַע אֶת קְרָבָיו וַאֲנִי הֶחְלַקְתִּי פְּנִימָה, וְשׁוּב הַחוּצָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. הַהַצָּגָה הַנְּדִירָה עוֹרְרָה צְחוֹק אַדִּיר, עַד מֵחוֹשֵׁי־בֶּטֶן. אֲבָל פַּעַם אַחַת כְּשֶׁשָּׁלַפְתִּי אֶת קְרָבָיו, תָּפְסוּ הַסַּפָּנִים, שֶׁיָּרְדוּ לַסִּירָה כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה, בְּרַגְלַי וּמָשְׁכוּ אוֹתִי עִם הַכָּרִישׁ אֶל הַסִּפּוּן.

הַכֹּל בֵּרְכוּ אוֹתִי עַל הַמַּאֲבָק הַנֶּהֱדָר, וּבְעִקָּר רַב־הַחוֹבֵל שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו מֵרֹב צְחוֹק וְאָמַר:

“מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ לֹא הִצְלִיחַ בְּמַאֲבָקוֹ עִם הַדְּרָקוֹן כְּפִי שֶׁהִצְלַחְתָּ בְּמַאֲבָקְךָ עִם הַכָּרִישׁ.”

עוֹד אָנוּ עוֹסְקִים בַּכָּרִישׁ, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ לְמַעְלָה מֵאַלְפַּיִם לִיטְרָה בְּלִי גֻּזְמָה, שָׁמַעְנוּ קוֹל תּוֹתָחִים עַז, וּבְרֶגַע זֶה הוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ שְׁתֵּי שַׁיָּטוֹת עֲרוּכוֹת בְּקַו־קְרָבִי. עַל אַף כָּל מַאֲמָצֵינוּ לְהֵחָלֵץ, דָּחֲפָה אוֹתָנוּ הָרוּחַ אֶל הַבָּאִים בִּמְהִירוּת רַבָּה, וַאֲפִלּוּ לֹא הִסְפַּקְנוּ לְבָרֵר שֶׁל מִי הַצִּי הַזֶּה.

הַפְּגָזִים עָפוּ סְבִיב רָאשֵׁינוּ, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. כְּבָר תָּפַסְתִּי שְׁלשָׁה, בְּנֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לִיטְרָה כָּל אֶחָד, שֶׁהָיוּ מְרַסְּקִים בְּוַדַּאי אֶת רֹאשִׁי. תָּפַסְתִּי בְּחַרְטוֹמָהּ שֶׁל אֳנִיָּה הַקְּרוֹבָה אֵלַי בְּיוֹתֵר וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ לְמֶרְחָק מִיל אַנְגְּלִי. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי קְצָת, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹא עָלֶיךָ סַכָּנָה חֲדָשָׁה, מוּטָב שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִכָּאן בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית. יָשַׁבְתִּי עַל הַדַּהֲרָן שֶׁלִּי, וְהִסְתַּלַּקְתִּי בִּמְלוֹא הַדַּהַר. שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְכַמָּה דַּקּוֹת רָכַבְתִּי בְּלִי שֶׁנִּתְּזָה עָלַי טִפַּת מַיִם וְהִגַּעְתִּי לְמָרוֹקוֹ.

מִיָּד הוּבֵאתִי אֶל הַמָּלוֹן שֶׁלִּי. נִתְקַבַּלְתִּי לְרֵאָיוֹן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, מָסַרְתִּי לוֹ אֶת כְּתַב־הַהַאֲמָנָה וְיָצָאתִי לִסְקֹר אֶת כָּל הַמְעַנְיֵן וְהַמְיֻחָד.

דָּתָם שֶׁל הַמָּרוֹקָאִים אוֹסֶרֶת עֲלֵיהֶם אֶת שְׁתִיַּת הַיַּיִן, אַךְ עָלַי לוֹמַר, שֶׁאֵין הֵם מֵהַמַּחְמִירִים. בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם חֲדָרִים פְּנִימִיִּים, הַמְיֻעָדִים לִשְׁתִיָּה. פַּעַם אַחַת הִשְׁקֵיתִי לְשָׁכְרָה אֶת הָאֲדוֹנִים הַמֻּסְלְמִים כָּךְ, שֶׁהֵם זוֹכְרִים אוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שִׁבְעָה אֲנָשִׁים הָיִינוּ בַּמִּשְׁתֶּה, וְתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת שָׁתִינוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים־וְחָמֵשׁ חֶבְיוֹנוֹת־יַיִן. מֵרֹאשׁ קָבַעְנוּ לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, וְהֵם קִוּוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי. אֲבָל דַּוְקָא בִּי פָּגַע הַיַּיִן בְּמִדָּה מְעַטָּה בְּיוֹתֵר.

כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת נִשְׁלַחְתִּי בִּשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה אֶל מֶלֶךְ נוּבְּיָה בְּסֶנַאר. רָכַבְנוּ עַל גְּמַלִּים.

אֲסַפֵּר רַק אֶת הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵרַע בֵּין אֶלֶף הִתְרַחֲשֻׁיּוֹת, הַרְפַּתְקָנִיּוֹת וְגַם לֹא־הַרְפַּתְקָנִיּוֹת, בַּמַּסָּע הַמְמֻשָּׁךְ הַזֶּה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַשְּׁאָר יוֹעִיל אַךְ מְעַט לְשׁוֹמְעַי.

אַרְיֵה רָעֵב שֶׁשּׁוֹטֵט בְּמִדְבַּר הַחוֹלוֹת הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאִפְשֵׁר לִי לְהוֹכִיחַ לִבְנֵי־לִוְיָתִי אֶת כֹּחִי וִיכָלְתִּי. זוֹעֵם הָיָה עַד לְהַחְרִיד. עֵינָיו זָרוּ אֵשׁ, וְיָדוֹ שֶׁל אַחַד הָעֲבָדִים, שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ נִיצוֹץ כָּזֶה, נֶחְרְכָה כָּלִיל. פָּסַעְנוּ זֶה לִקְרַאת זֶה בְּאֹמֶץ־אֲרָיוֹת וּבְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה, נֶעֱצַרְנוּ לְהֶרֶף־עַיִן וְהִסְתָּעַרְנוּ שְׁנֵינוּ כְּאֶחָד. הוּא הִפִּיל אוֹתִי, אַךְ תְּנוּעָתוֹ הוֹסִיפָה לְגוּפִי גְּמִישׁוּת רַבָּה וּמִיָּד הִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת עָלָיו, וְלִתְפֹּס בִּגְרוֹנוֹ. אַחַר כָּךְ תָּפַסְתִּי בִּשְׁתֵּי מַלְתְּעוֹתָיו וְקָרַעְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם, וְאָז נִשְׁאֲרָה בְּכָל יָד שֶׁלִּי מַחֲצִית־הָאַרְיֵה. מֵעַתָּה, רָחֲשׁוּ לִי הַכֹּל כָּבוֹד אַדִּיר. הַכֹּל שָׂמְחוּ שֶׁנֶּחְלַצְנוּ מֵהַסַּכָּנָה הַזֹּאת, וְרַק קוֹנְנוּ עַל עוֹר־הָאַרְיֵה הַיָּפֶה שֶׁנִּקְרַע לִשְׁנַיִם. אִלּוּ חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בְּעוֹד מוֹעֵד, הָיִיתִי פּוֹשֵׁט אֶת עוֹרוֹ מֵעַל לְאָזְנָיו.

בְּנוּבְּיָה הָיָה דְּרָקוֹן אֶחָד עוֹשֶׂה הֶרֶג רַב. כֹּה אַדִּירִים הָיוּ גָּדְלוֹ וְכֹחוֹ הַמִּפְלַצְתִּי, עַד שֶׁכָּל הַקָּרֵב אֵלָיו הוּמַת בִּנְשִׁימַת אַפּוֹ. פַּעַם אַחַת סִפֵּר לִי זֹאת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת סְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם. “הֵי,” אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ, “עֲדַיִן מִינְכְהַאוּזֶן גֶּבֶר רָאוּי לִשְׁמוֹ, וְיוּכַל לְהַכְרִיעַ אֶת הַדְּרָקוֹן.” הוֹלִיכוּ אוֹתִי לִסְבִיבַת מְאוּרָתוֹ. הַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא וְאָיֹם. עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת וְעַצְמוֹת אָדָם הָיְתָה מֻטֶּלֶת לְיַד הַמְּאוּרָה הַמַּעֲלָה אֵדִים. שְׁלשָׁה מִבְּנֵי לִוְיָתִי כְּבָר מֵתוּ מִפַּחַד, כִּי הֻגַּד לָהֶם שֶׁהַשָּׂטָן הוּא זֶה, כָּבוּל בַּמְּעָרָה בְּכַבְלֵי־שְׁאוֹל. מִמֶּרְחָק כַּמָּה מֵאוֹת צְעָדִים רָאִיתִי אוֹתוֹ בָּרוּר. לְרֹאשׁוֹ הָיָה כֶּתֶר שֶׁקָּרַן כְּזָהָב, וּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁהָיָה חוֹרֵץ אוֹתָהּ כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְשָׁב וּבוֹלֵעַ אוֹתָהּ, נִרְאֲתָה לִי כְּבַת שְׁלשִׁים רֶגֶל. כְּשֶׁהֵרִיחַ אוֹתָנוּ, פָּלַט שְׁאָגָה, וְהִיא הִרְעִידָה אֶת הָאֲדָמָה מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלֵינוּ. גַּם בֶּן הַלְּוָיָה הָרְבִיעִי שֶׁלִּי מֵת. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי.

שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי כֵּיצַד אֵיטִיב לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּפְלֶצֶת. שַׁבְתִּי אֶל הַמְּאוּרָה וְעוּגוֹת־הַזֶּפֶת שֶׁלִּי מֻשְׁחָלוֹת עַל מוֹט, כְּמֵאָה רֶגֶל אָרְכּוֹ. אַךְ בָּלַע הַדְּרָקוֹן אֶת הָעוּגוֹת, הִתְפּוֹצֵץ וְנִבְקַע לִשְׁנַיִם בְּקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר. קָרָאתִי לַכֹּל לִקְרַב וְלִרְאוֹת כֵּיצַד מְפַרְכֶּסֶת הַמִּפְלֶצֶת בִּגְסִיסָתָהּ.

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת מְשִׂימוֹתַי, הֶרְאֵיתִי לְעֵינֵי כָּל הֶחָצֵר אֶת אֳמָנוּת־הָרְכִיבָה שֶׁלִּי עַל הַדַּהֲרָן. שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר, כִּי הִטְעַנְתִּי אֶת הַסּוּס עַל גַּבֵּי גָּמָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַיֵּף וְלֹא יַפְסִיד מִמְּהִירוּתוֹ. הַמֶּלֶךְ כֹּה נִדְהַם, שֶׁלֹּא יָדַע מַה לּוֹמַר. אַחַר כָּךְ הִצִּיעַ לִי תְּמוּרַת הַסּוּס צְרוֹרוֹת כֶּסֶף רַבִּים, וּכְתוֹסֶפֶת הִצִּיעַ לִי הוֹד מַלְכוּתוֹ אֶת הַיָּעֵן שֶׁלּוֹ, הַמֻּפְלָא בְּגָבְהוֹ וּבְגָדְלוֹ, הַמְאֻלָּף לְמַסָּעוֹת בָּאֲוִיר. לֹא הֶאֱרַכְתִּי בְּשִׁקּוּל־הַדַּעַת וְהִסְכַּמְתִּי. עַל הַיָּעֵן הֻלְבַּשׁ אֻכָּף. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּדְגִּימוּ לְפָנַי אֶת טִיסָתוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת, אַחַר כָּךְ נִסִּיתִי לָטוּס בְּעַצְמִי. כְּשֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ בִּיכָלְתִּי לָטוּס, צִוִּיתִי לָשִׂים אֶת חֲפָצַי וְאֶת כַּסְפִּי בְּשַׂק־דְּרָכִים, וְלִקְשֹׁר אֶת הַשַּׂק לַאֲחוֹרֵי הָאֻכָּף. עָלִיתִי עַל הַיָּעֵן וְהִסְתַּלַּקְתִּי.

דִּרְבַּנְתִּי אֶת הַיָּעֵן,שֶׁכִּוַּנְתִּי אוֹתוֹ כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי, וְטַסְתִּי מֵעַל לַיָּם הַתִּיכוֹן לְוֵנֶצְיָה. “שָׁם יָאִיר לִי מַזָּלִי פָּנִים,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. אֲבָל בֵּינְתַיִם תַּשׁ כֹּחוֹ שֶׁל הַיָּעֵן שֶׁלִּי. הַיָּם מָשַׁךְ אוֹתוֹ וְלִשְׂחוֹת לֹא יָדַע. רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת בְּעֵינַי. אַךְ הִנֵּה רָאִיתִי לוּחוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם: אֳנִיָּה נִטְרְפָה וְלוּחוֹתֶיהָ צָפִים. הַיָּעֵן עָלָה עַל לוּחַ, רָץ עַד סוֹפוֹ, עָלָה עַל לוּחַ אַחֵר וְכָךְ הָלְאָה. תְּחִלָּה לֹא הֲבִינוֹתִי מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן, אֲבָל כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי לְאָחוֹר רָאִיתִי, כִּי הָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת בַּלּוּחוֹת וּמְרִיצָה תָּמִיד אֶת הַלּוּחַ הָאַחֲרוֹן קָדִימָה. כָּךְ עָבַרְנוּ מִלּוּחַ אֶל לוּחַ, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִנְמַל וֵנֶצְיָה.

רַב הַיֹּקֶר בְּוֵנֶצְיָה, וּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר שָׁאַלְתִּי מִמִּישֶׁהוּ תֹּף־יְלָדִים קָטָן, עָבַרְתִּי בְּכַמָּה רְחוֹבוֹת וְתוֹפַפְתִּי, וּמִיָּד הָלְכוּ אַחֲרַי קָהָל גָּדוֹל שֶׁל יְלָדִים וַאֲסַפְסוּף. לְבַסּוֹף הָיָה הַדֹּחַק לְיָדִי כֹּה רַב, עַד שֶׁבְּצַד אֶחָד שֶׁל הָרְחוֹב הִתְמוֹטְטוּ הַבָּתִּים וְאֶלֶף אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ. בְּקוֹל גָּדוֹל הִכְרַזְתִּי עַל מַסָּעִי הָרִאשׁוֹן בָּאֲוִיר וְעַל מַעֲשֵׂי לוּלְיָנוּת צָרְפָתִיִּים שֶׁשְּׁמָם מְצַלְצֵל יָפֶה לְהַפְלִיא. אֵין לְתָאֵר כְּלָל אֶת הַקָּהָל הֶעָצוּם שֶׁנִּתְאַסֵּף לְמָחֳרָת. אַךְ כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ, רַבּוֹתַי, לְקַבֵּל מֻשָּׂג, אַגִּיד לָכֶם בְּקִצּוּר: כָּל וֵנֶצְיָה בָּאָה לְכָאן, הָחֵל בַּדּוֹגֶ’ה וְעַד לַקַּבְּצָן הָאַחֲרוֹן. כֶּסֶף רַב צָבַרְתִּי, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁנֶּחְלַצְתִּי מֵרְדִיפָה, מִזַּעַם וּבְעִקָּר – מִמָּוֶת, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי נִצַּל מִמֶּנּוּ.

אַךְ סוֹף־סוֹף נִמְאַס הַדָּבָר עַל הַקָּהָל. גַּם אִם הִשְׁמַעְתִּי עוֹד מִשְׁפָּטִים רַבִּים בְּצָרְפָתִית, לֹא הוֹעַלְתִּי הַרְבֵּה. כְּשֶׁהִכִּיתִי בַּתֹּף וּפִרְסַמְתִּי בַּפַּעַם הָעֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע אֶת טִיסָתִי בָּאֲוִיר, כְּבָר לֹא הָיוּ סְבִיבִי בְּנֵי לְוָיָה, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לָטוּס, כְּבָר לֹא הָיוּ לִי צוֹפִים. כֵּן, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לִגְזֹל מִיָּדִי אֶת הַכֶּסֶף הָרַב וּלְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי.

יוֹם אֶחָד פָּגַשְׁתִּי מָתֵימָטִיקַאי, שֶׁחַי בַּאֲוִירַת הַחִשּׁוּבִים. מְלֻמָּד גָּדוֹל הָיָה, וּבִן־רֶגַע אָמַר לִי בְּעַל־פֶּה אֶת הַמֶּרְחָק הַמְדֻיָּק אֶל כָּל כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת וּשְׁאָר כּוֹכָבִים. הִתְיַדַּדְתִּי עִמּוֹ. זֶה כְּבָר נָשָׂאתִי בְּלִבִּי אֶת הָרַעְיוֹן לָטוּס לְכוֹכָב צֶדֶק, וְעַל כֵּן שָׁאַלְתִּי אֶמֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לִי לְמַסָּע זֶה.

הִזְמַנְתִּי לִי סְפִינָה קְטַנָּה עֲשׂוּיָה מֵעֶצֶם־לִוְיָתָן, רָתַמְתִּי אֶת הַיָּעֵן שֶׁלִּי, עָרַכְתִּי נִסּוּי־טִיסָה, וְהִגַּעְתִּי לְרַעְיוֹן מַפְלִיא: לְנַוֵּט אֶת הַסְּפִינָה עַל יְדֵי זִרְמֵי אֲוִיר. לִסְפִינָתִי הוּכַן מִפְרָשׂ הֶעָשׂוּי מֵעוֹרוֹת צְלוֹפָחִים בִּלְבַד. הִזְמַנְתִּי גַּם מַפּוּחַ, שֶׁאוּכַל לִנְשֹׁף בּוֹ אֲוִיר לְכָל כִּוּוּן שֶׁאֶרְצֶה. כְּשֶׁיִּתְעַיֵּף הַיָּעֵן, אוּכַל לִנְשֹׁב בְּמִפְרָשִׂי. שׁוּב עָרַכְתִּי נִסּוּי וְהוּא עָלָה יָפֶה. הַמְּשָׁרֵת שֶׁשָּׂכַרְתִּי, יוֹהַאן, הָיָה נוֹשֵׁב בַּמַּפּוּחַ עַל הַמִּפְרָשׂ, אֲנִי סוֹבַבְתִּי אֶת הַהֶגֶה, וְהַסְּפִינָה פָּנְתָה לַכִּוּוּן הָרָצוּי. שָׂמַחְתִּי בְּהַמְצָאָה זוֹ שֶׁלִּי. עוֹד יָמִים רַבִּים יְיַגְּעוּ אֲנָשִׁים מֹחָם עַל הַמְצָאָה כָּזֹאת.

לְקוֹל צָהֳלוֹת שִׂמְחָה אַדִּירוֹת שֶׁל הֶהָמוֹן, הִמְרֵאתִי מִוֵּנֶצְיָה. כַּעֲבֹר יְמֵי טִיסָה אֲחָדִים הִבְחַנְתִּי בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹ שֶׁל הַיָּעֵן. גַּם קֵבָתֵנוּ הִתְחִילָה מִצְטַמֶּקֶת.

כְּכָל שֶׁעָלִינוּ, כֵּן גָּבַר הַקֹּר. כֹּה הִצְטַמַּקְתִּי מִקֹּר, עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי גָּדוֹל מִנַּעַר מְמֻצָּע. מְשָׁרְתִי הִצְטַמֵּק לְגֹדֶל שֶׁל יֶלֶד. עָלִינוּ רַק קְצָת מֵעַל לָרֶבַע שֶׁל הַגֹּבַהּ הַמֵּרַבִּי, שֶׁהוּא שְׁמוֹנִים אֶלֶף מִילִין, וּבְכֵן, לְפָנֵינוּ עוֹד חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף מִילִין עַד שֶׁנַּגִּיעַ לִסְבִיבַת־הַיָּרֵחַ. שָׁם יִמְשֹׁךְ אוֹתָנוּ הַיָּרֵחַ, וְלֹא נִזְדַּקֵּק לְעֶזְרַת הַיָּעֵן. אָכֵן, נָחַתְנוּ עָלָיו מִכֹּבֶד מִשְׁקָלֵנוּ.

כַּעֲבֹר זְמַן מוּעָט נִכְנַסְנוּ לָאַטְמוֹסְפֵירָה שֶׁל הַיָּרֵחַ. הִתַּרְתִּי אֶת הַיָּעֵן מֵרִתְמָתוֹ. הִפְשַׁרְנוּ קְצָת, תָּפַחְנוּ וְנָפַלְנוּ בַּאֲבַק־שֶׁלֶג קָטָן עַל הַיָּרֵחַ. נָחַתְנוּ בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי, שֶׁהָאֲנָשִׁים בּוֹ קְטַנִּים, כִּילָדִים בְּנֵי שָׁלשׁ אֶצְלֵנוּ. עֲלוּבִים וּמִסְכֵּנִים הָיוּ וּבְרַחֲמִים רַבִּים הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהֶם. אַף עַל פִּי כֵן, נִרְאוּ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. כָּל מְזוֹנָם הָיָה חָלָב דַּל שֶׁל כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁתוּ הָיוּ דְּלוּחִים. שׁוּם מָזוֹן שֶׁיֶּעֱרַב לְקֵבָתְךָ לֹא תִּמְצָא כָּאן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. עַל כֵּן טָרַחְתִּי לְהָכִין אֶת הֶמְשֵׁךְ מַסָּעִי.

בַּמַּסָּע נִפְגְּעוּ עֵינַי מְאֹד, נֶעֶכְרוּ, וּרְאִיָּתִי לֹא הָיְתָה טוֹבָה. פִּטַּמְתִּי אֶת מִקְטַרְתִּי בְּטַבָּק וְהִדְלַקְתִּי אוֹתָהּ בְּעֵינָיו שֶׁל חָתוּל גָּדוֹל שֶׁבָּא לִקְרָאתִי. בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁעֵינָיו הֵן גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. מִהַרְתִּי לָצֵאת לְמַסָּע אֶל מַאֲדִים.

לְאַחַר שֶׁנַּחְנוּ וְאָסַפְנוּ מָזוֹן, רָתַמְתִּי אֶת הַיָּעֵן וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ בְּמִשְׁנֶה־אֹמֶץ. הַיָּעֵן הִמְרִיא, יוֹהַאן נָשַׁף בַּמִּפְרָשׂ, וּלְמַטָּה עָמְדוּ הַכֹּל פְּעוּרֵי־פֶּה.

אֶל מַעֲגַל הָאֵדִים שֶׁל מַאֲדִים הִגַּעְנוּ בִּשְׁעַת סְעָרָה וְנִשְׁאַרְנוּ תְּקוּעִים בַּעֲנַן־שֶׁלֶג נוֹרָא. לְאָשְׁרֵנוּ הָיְתָה עִמִּי הַחֶרֶב הַגְּדוֹלָה, שְׁלָלִי בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת נֶגֶד הַטּוּרְקִים. הָלַמְתִּי בַּחֶרֶב עַל סְבִיבַי כְּיַד יְכָלְתִּי, יוֹהַאן עָזַר לִי, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר חָצַבְנוּ לָנוּ שְׁלשָׁה חֲדָרִים מְרֻוָּחִים, שֶׁגָּדְלוּ לְאַט־לְאַט בְּהַשְׁפָּעַת חֹם גּוּפֵנוּ. נוֹחַ הָיָה לָנוּ בַּחֲדָרִים הָאֵלֶּה, חָיִינוּ בְּשָׁלוֹם, אָכַלְנוּ אֶת הַצֵּדָה שֶׁלָּנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה הָיְתָה, נֶהֱנֵינוּ מִמֶּנָּה. בֶּעָנָן הַזֶּה בִִּלִּינוּ לְמַעְלָה מֵחָדְשַׁיִם.

הַסְּעָרָה שָׁכְכָה. הָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּמֶרְחַב־הַנְּשִׁימָה שֶׁל מַאֲדִים, וְלֹא נִזְקַקְנוּ לְמִפְרָשִׂים, לִכְנָפַיִם וּלְמַפּוּחַ. אֲבָל הִרְגַּשְׁנוּ בְּאֵדִים מַסְרִיחִים. סָתַמְנוּ אֶת נְחִירֵינוּ כִּי לֹא הָיִינוּ רְגִילִים לְרֵיחוֹת רָעִים כָּאֵלֶּה. הַסְּפִינָה יָרְדָה בְּנָתִיב אֲנָכִי וְנָחֲתָה עַל אֲפָר יָפֶה לְיַד כְּפָר.

הַקַּרְקַע הָיְתָה טוֹבָה לְמַדַּי. מִיָּד הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכַמָּה עֵצִים וּבְפִרְיָם הַמְיֻחָד. עֵץ אֶחָד הֵנִיב אִצְטְרֻבָּלִים גְּדוֹלִים מְאֹד. תָּלַשְׁתִּי אֶחָד, פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא! מָצָאתִי בִּפְנִים בֶּגֶד מֻשְׁלָם בִּשְׁבִילִי, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַכֹּל בּוֹ כָּרָגִיל. הַבֶּגֶד שֶׁלִּי הָיָה כְּבָר מְרֻפָּט, פָּשַׁטְתִּי אוֹתוֹ וְלָבַשְׁתִּי אֶת הֶחָדָשׁ. תָּלַשְׁתִּי אִצְטְרֻבָּל גַּם לְמַעַן יוֹהַאן שֶׁלִּי. סָקַרְתִּי עוֹד עֵצִים וּמָצָאתִי אֱגוֹזִים, שֶׁבִּמְקוֹם גַּלְעִין, הָיוּ בָּהֶם נַעֲלַיִם יָפוֹת. רַק הָאֲנָשִׁים עַל הָאֲדָמָה הַהִיא לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁמָם. הֵם הֵפִיחוּ רוּחַ חֲזָקָה, אֶלָּא שֶׁרֵיחָהּ נוֹרָא, וְלֹא הָיָה בְּכֹחֵנוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ. אוּלָם יוֹהַאן שֶׁלִּי הִמְצִיא תַּחְבּוּלָה: הוּא תָּקַע אֶת רֹאשׁוֹ בַּמַּפּוּחַ וְהִבְרִיחַ בְּמַשָּׁבָיו אֶת הָרוּחַ מִלִּפְנֵי אַפִּי.

בָּדַקְתִּי אֶת מְקוֹר הָרוּחַ הָרָעָה וּמָצָאתִי שֶׁאֲשֵׁמוֹת בְּכָךְ הַחוּשָׁנִיּוּת הָרַבָּה שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים וְהָאֲדָמָה הַדְּשֵׁנָה מִדַּי. קוֹמָתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָיְתָה כְּקוֹמָתֵנוּ, אֲבָל הַבְּצָלִים וְהַצְּמָחִים הָאֲחֵרִים שֶׁאָכְלוּ, הָיוּ גְּדוֹלִים פִּי עֲשָׂרָה מֵהַצְּמָחִים שֶׁלָּנוּ. כָּל טַעַם חַיֵּיהֶם הָיָה הָאֹכֶל וְהַטִּפּוּל בְּגוּפָם. חַיֵּיהֶם הָיוּ אֵפוֹא שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, עִכּוּל וְשֵׁנָה.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נֶעֱלַם הַיָּעֵן שֶׁלִּי. גָּנְבוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וּכְפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ, הִרְעִילוּ אוֹתוֹ.

אֹרַח־הַחַיִּים הַמּוּזָר הַזֶּה, צִמְחֵי־הַבָּצָל וְהַסִּרְחוֹן הָיוּ לִי לְזָרָא וּבְוַדַּאי נִמְאֲסוּ גַּם עַל קוֹרְאַי. בְּלִי לְהַרְהֵר הַרְבֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַמַּצְנֵחַ שֶׁלִּי וְצָנַחְתִּי. אֲבָל מַה קָּרָה? נְחִיתָתִי עַל הַיָּרֵחַ הָיְתָה קְצָת קָשָׁה מִדַּי, וְרוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה: הַמַּצְנֵחַ נִשְׁבַּר, וּמֵרֹב פַּחַד עָזַבְתִּי אוֹתוֹ, וְהוּא, בִּמְקוֹם לִפֹּל עַל הַיָּרֵחַ, צָנַח עַל אַדְמָתֵנוּ, לְיַד קָאלֶה, וְהִגִּיעַ לְיָדָיו שֶׁל הַמְעוֹפֵף־בְּכַדּוּר בְּלָאנְשָׁאר. אָדָם זֶה עָסַק עוֹד בְּיַלְדּוּתוֹ בְּהַפְרָחַת עֲפִיפוֹנִים וּכְבָר הִתְחִיל לַחֲלֹם עַל מַסָּעוֹת גְּדוֹלִים בָּאֲוִיר. כְּשֶׁגָּדַל, שִׁפֵּץ אֶת הַמַּצְנֵחַ, עָרַךְ בּוֹ נִסּוּיִים, וְכַיּוֹם הוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה הוֹקוּס־פּוֹקוּס.

יָשַׁבְתִּי אֵפוֹא, בִּישׁ־מַזָּל שֶׁכְּמוֹתִי, עַל הַיָּרֵחַ. כָּל אָדָם יְרַחֵם עָלַי: בְּלִי הַיָּעֵן, בְּלִי הַמַּצְנֵחַ, בְּלִי הַמַּפּוּחַ, בְּלִי יוֹהַאן. לֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּהוֹת הַרְבֵּה עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא אַחַת הַגְּרוּעוֹת בְּיוֹתֵר: הִנֵּה הִיא מִצְטַמֶּקֶת וְגָדְלָהּ כְּשׁוֹפַר־צַיָּדִים, וְהִנֵּה הִיא תּוֹפַחַת כְּגָדִישׁ. וַהֲלֹא אַתֶּם מַכִּירִים כְּבָר אֶת הָאֲנָשִׁים שָׁם. אֵין הֵם שָׁוִים אֶת קְלִפַּת הַשּׁוּם.

הֶחְלַטְתִּי לִצְנֹחַ אֶל הָאֲדָמָה. אָסַפְתִּי תֶּבֶן רַב כְּכָל שֶׁמָּצָאתִי, חָתַכְתִּי בַּיָּרֵחַ חוֹר שֶׁצּוּרָתוֹ כְּמַשְׁפֵּךְ, עָטַפְתִּי עַצְמִי בְּתֶבֶן רַב, זָרַקְתִּי תֶּבֶן רַב שֶׁיָּעוּף לְפָנַי, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נְחִיתָתִי רַכָּה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָאֲדָמָה, הָיָה הַר־הַתֶּבֶן שֶׁלִּי כֹּה עָצוּם, עַד שֶׁהָיָה מַסְפִּיק בְּוַדַּאי לְמָאתַיִם שָׁנָה בְּאֻרְווֹת־הַמֶּלֶךְ בְּהַאנוֹבֵר. נָחַתִּי בְּרַכּוּת וּשְׁלשָׁה יָמִים חָפַרְתִּי בַּתֶּבֶן עַד שֶׁיָּצָאתִי מִתּוֹכוֹ. שְׁמוֹנָה יָמִים יָרַד שֶׁלֶג שֶׁל תֶּבֶן בַּסְּבִיבָה.

כָּךְ סִיַּמְתִּי מַסָּע, מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁעָרַךְ בֶּן־תְּמוּתָה, אָמְנָם בְּהַרְפַּתְקָה מְסֻיֶּמֶת, אַךְ בְּהַצְלָחָה.

מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין רָאִיתִי אֶת כָּל הַשְּׁטָחִים מְכֻסִּים תֶּבֶן. רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים חוֹפְרִים בִּידֵיהֶם וְיוֹצְאִים מֵהָעֲרֵמוֹת. שִׂמְחָתָם לֹא הָיְתָה קְטַנָּה לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַחֹמֶר שֶׁכִּסָּה אוֹתָּם וּמָצְאוּ שֶׁהוּא תֶּבֶן. מִן הַשָּׁמַיִם נָפַל לָהֶם מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת לְלֹא כָּל טִרְחָה. וַהֲרֵי זוֹ מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט – לְקַבֵּל בְּלִי לַעֲבֹד – וְהִיא הַמַּשְׁחִיתָה אוֹתוֹ בְּעִקָּר. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאִישׁ, שֶׁיַּחַד עִמּוֹ יָצָאנוּ מֵעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, הִכַּרְתִּי אֶת לְבוּשׁוֹ הָרוּסִי וְאֶת לְשׁוֹנוֹ. שָׁאַלְתִּי כַּמָּה רְחוֹקָה מִכָּאן פֶּטֶרְבּוּרְג וְנַעֲנֵיתִי: שְׁנֵי מִילִין. אֵיזוֹ שִׂמְחָה יָרְדָה עָלַי! נַפְשִׁי יָצְאָה לְמַלֵּא אֶת קֵבָתִי הָאֵירוֹפִּית בְּמָזוֹן אֵירוֹפִּי. לְאַחַר שֶׁהִתְנַעֲרוּ הָאֲנָשִׁים מֵהַתֶּבֶן וְהִתְגַּבְּרוּ עַל פַּחְדָּם הַרִאשׁוֹן, הֵבִיאוּ אוֹתִי לְאַכְסַנְיָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי פְּנִימָה, רָאִיתִי לְיַד הַתַּנּוּר אָרוֹן מָלֵא כְּלֵי חָלָב. בְּקִצּוּר, שָׁתִיתִי כְּעֶשְׂרִים צִנְצְנוֹת חָלָב שָׁמֵן. אֲבָל מִיָּד הִתְחִילָה מְהוּמָה בְּקִרְבִּי. קוֹלוֹת רַעַשׁ וָנֶפֶץ. נִתְקַפְתִּי מֵחוֹשֵׁי בֶּטֶן שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כְּמוֹתָם.

תִּקְוָתוֹ שֶׁל אָדָם נֶהֱפֶכֶת לִפְעָמִים לְמַיִם. אֶת זֹאת אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם, כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֹאת מִנִּסְיוֹנוֹ וּמַאֲמִין לִי עַל דִּבְרָתִי. אֲבָל אָדָם הַהוֹפֵךְ לִהְיוֹת לְמַיִם לֹא רְאִיתֶם בְּוַדַּאי בִּימֵי חַיֵּיכֶם, וְאִלּוּ אֲנִי חָזִיתִי זֹאת מִבְּשָׂרִי. כְּכָל שֶׁהַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים אַגָּדִיִּים, הֲרֵי הֵם אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. פַּעַם אַחַת יָצָאנוּ לְצַיִד בַּחֲבוּרָה. וְאָכֵן הֵאִירָה לָנוּ הַהַצְלָחָה פָּנִים, וּבַיְעָרוֹת שֶׁלְּחוֹף אֲגָם לָאדוֹגָה יָרִינוּ בְּחַיּוֹת רַבּוֹת. בֵּין הַשְּׁאָר יָרִינוּ בִּצְבִי בַּעַל מֵאָה־אַרְבָּעִים־וְאַרְבָּעָה זִיזִים בְּקַרְנָיו. כָּל יְמֵי חַיַּי לֹא נִזְדַּמְּנָה לִי חַיָּה כָּזֹאת. וְהִנֵּה נִזְדַּמֵּן לִי צְבִי שֶׁבְּקַרְנָיו שִׁבְעִים־וּשְׁנַיִם זִיזִים. רָדַפְתִּי אַחֲרָיו,עַד שֶׁאָבַד כָּל קֶשֶׁר בֵּינִי לְבֵין הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי. הַשָּׁרָב כָּבֵד הָיָה, וְגַם עָיַפְתִּי מְאֹד. מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? יָשַׁבְתִּי, כָּעַסְתִּי עַל מַצָּבִי הַמְטֻפָּשׁ, עַל שֶׁהִנְּנִי כָּאן לְבַדִּי, לְלאֹ עוֹד צַיָּד וּלְלאֹ כֶּלֶב. הָיִיתִי רָעֵב וְאָכַלְתִּי אֶת הַצֵּדָה שֶׁלִּי כֻּלָּהּ, הִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל תַּרְמִילִי וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה, עָיֵף וְחָלוּשׁ.

הָיִיתִי שָׁכוּב עַל תֵּל קָטָן. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִתְחַלְתִּי לְהָזִיעַ וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב מַמָּשׁ בְּמַיִם. עוֹד שָׁעָה קַלָּה וּכְבָר זָרַם נַחַל, וְעַד מְהֵרָה הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ אֲנִי שָׁט בִּסְפִינָה. הַתַּרְמִיל שֶׁעָלָיו שָׁכַבְתִּי שָׁט עִמִּי. פִּתְאֹם הִֵעִירָה אוֹתִי טַלְטֵלָה חֲזָקָה. הִתְעוֹרַרְתִּי וְהִנֵּה שֻׂלְטָן כַּלְבִּי לְפָנַי, נוֹעֵץ אֶת שִׁנָּיו בַּתַּרְמִיל וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מִן הַזֶּרֶם, שֶׁעָמַד לְהִשָּׁפֵךְ לַאֲגָם לָאדוֹגָה יַחַד עִמִּי. אֵיזֶה מַזָּל! קַמְתִּי עַל רַגְלַי, חִבַּקְתִּי מֵרֹב שִׂמְחָה אֶת שֻׂלְטָן שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לְפֶּטֶרְבּוּרְג. שָׁם, בָּעֶרֶב, יָשַׁבְתִּי עִם הוֹד מַעֲלָתָהּ הַקֵּיסָרִית אֶל בַּקְבּוּק יַיִן, נַחְתִּי, סִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַהַרְפַּתְקָה שֶׁלִּי, וְהִיא נֶהֶנְתָה מֵהַסִּפּוּר מְאֹד.

אַחַר כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי שִׁחְרוּר מֵשֵּׁרוּתָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרִית. הוֹד מַעֲלָתָהּ הֶעֱנִיקָה לִי אֶת דְּיוֹקְנָהּ עַל גַּבֵּי מַשְׂכִּית מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹמִים, נָתְנָה לִי גַּם מַתָּנוֹת נָאוֹת עַל שֵׁרוּתִי הַנֶּאֱמָן, וּבְרוּחַ עַלִּיזָה יָצָאתִי לְלִיווּלַאנְד¹² קָבַעְתִּי אֶת מוֹשָׁבִי בְּנַארְוָה. בָּחַרְתִּי בְּעִיר זוֹ מִפְּנֵי שֶׁבִּסְבִיבָתָהּ יְעָרוֹת רַבִּים, וּבָהֶם שֶׁפַע שֶׁל שׁוּעָלִים, דֻּבִּים וְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת. כָּאן פָּקְדוּ אוֹתִי אָשְׁרִי וַאֲסוֹנִי. עַל אָשְׁרִי וּמְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים אֲסַפֵּר לָכֶם אֲנִי, וְעַל אֲסוֹנִי יְסַפֵּר לָכֶם בְּסִיּוּם יְדִידִי וַחֲסִידִי. אֲבָל, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבַּעֲלֵי־הָאַכְסַנְיוֹת! (הַבָּארוֹן פָּלַט אֲנָחָה עֲמֻקָּה, וְהִמְשִׁיךְ).

בַּמָּקוֹם הַזֶּה קָסְמוּ לִי עֵינֶיהָ שֶׁל צְעִירָה יָפָה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וַאֲנִי כָּבַשְׁתִּי אֶת לִבָּהּ הַיָּפֶה. צַדְתִּי דֻּבִּים אֲחָדִים, וְזָכִיתִי בְּהַסְכָּמָתָם שֶׁל הַהוֹרִים וְשֶׁל בִּתָּם. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְאֵרוּסַי חָל יוֹם אַנָּה הַקְּדוֹשָׁה. נָשַׁקְתִּי עַל לְחִי שְׂמֹאל שֶׁל אֲרוּסָתִי, וְהַנְּשִׁיקָה פָּעֲרָה חוֹר גָּדוֹל בַּלֶּחִי. הַפֶּצַע הִגְלִיד בְּקשִׁי לְאַחַר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת. עַל כֵּן נִדְחֲתָה הַחֲתוּנָה לִזְמַן כֹּה רַב. עַד הַיּוֹם יֶשְׁנָהּ הַצַּלֶּקֶת בַּלֶּחִי, וַאֲפִלּוּ גָּדְלָה. רַבּוֹתַי, אַל־נָא תְּנַשְּׁקוּ אֶת אֲרוּסוֹתֵיכֶם בְּיוֹם אַנָּה הַקְּדוֹשָׁה.

בִּסְבִיבַת נַארְוָה רַבּוֹת הַקִּיוִיּוֹת, וְכַמּוּבָן רַבּוֹת גַּם הַבִּצּוֹת וְהַשְּׁטָחִים הַלַּחִים. אֲרוּסָתִי אָהֲבָה לֶאֱכֹל בֵּיצֵי קִיוִיּוֹת. שַׂעֲרוֹתַי עֲדַיִן סוֹמְרוֹת כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּמִּקְרֶה הַהוּא אֲבָל, מַה לֹּא יָעֵז אָדָם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אֲרוּסָתוֹ? יוֹם אֶחָד הִרְחַקְתִּי לְשׁוֹטֵט בַּבִּצּוֹת, מָצָאתִי קִנִּים רַבִּים, רוֹקַנְתִּי אוֹתָם וּמִלֵּאתִי אֶת תַּרְמִילֵי בֵּיצִים. פִּתְאֹם שָׁקַעְתִּי בְּבִצָּה, וּכְבָר אֲנִי שָׁקוּעַ בָּהּ עַד צַוָּאר.

סִימָנֵי־הָאַזְהָרָה הָיוּ רַבִּים. בְּלֶכְתִּי הִתְנַדְנְדָה הָאֲדָמָה תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲבָל הַמַּחְשָׁבָה עַל אֲרוּסָתִי! זֹאת וְעוֹד, מִינְכְהַאוּזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִרְתָּע מִשּׁוּם דָּבָר, יוֹדֵעַ לְהֵחָלֵץ מִכָּל הַסַּכָּנוֹת, מֵהַסַּכָּנוֹת בַּמַּיִם וּבַיַּבָּשָׁה, בְּקִצּוּר, מִכָּל שְׁלשִׁים־וָתֵשַׁע הַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לְחַיֵּי אָדָם.

אֲבָל לוּלֵא הָיָה כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן עִמִּי, אֵין סָפֵק שֶׁהַפַּעַם הָיָה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. עֶרֶב הָיָה וְהִנֵּה בָּא לַיְלָה, הַלַּיְלָה הָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת. כַּלְבִּי נָבַח מִזְרָחָה, מַעֲרָבָה, צָפוֹנָה, דָּרוֹמָה, פְּעָמִים רַבּוֹת לִצְדָדִים שׁוֹנִים, כְּדֵי לְהַזְעִיק עֶזְרַת אֲנָשִׁים. הוּא נָבַח, יִבֵּב וְהָיָה מְלַטֵּף אֶת פָּנַי בִּזְנָבוֹ. לֹא הֲבִינוֹתִי מַה רְצוֹנוֹ. עַד שֶׁתְּפַסְתִּיו, הֶחְזַקְתִּי בִּזְנָבוֹ וּמִיָּד מָשָׁה אוֹתִי הַכֶּלֶב מֵהַבִּצָּה.

אֲבָל אָנָה אֵלֵךְ? גַּם אִם נִצַּלְתִּי מֵהַבִּצָּה, הֲרֵי בֶּן־מָוֶת אֲנִי, הָיָה קַר מְאֹד וְכֻלִּי רָטֹב. אִם אֶעֱמֹד שָׁעָה קַלָּה, אֶקְפָּא וְאֶהֱפֹךְ לִנְצִיב קֶרַח. אִם לֹא אָשׁוּב הַבַּיְתָה, אֶגְרֹם אֶלֶף פְּחָדִים לַאֲרוּסָתִי וּלְהוֹרֶיהָ. אֲבָל אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר, וְאֵין כָּל שְׁבִיל. לְאָן? הָעֵצָה הָיְתָה יְקָרָה מִפָּז. שׁוּב נָבַח כַּלְבִּי, וַהֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב. הֶחְזַקְתִּי בִּזְנָבוֹ וְהוּא הוֹלִיךְ אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁמּוֹלִיכִים עִוֵּר, בַּחשֶׁךְ וּבַסַּכָּנָה, בִּמְהִירוּת רַבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶקְפָּא. כַּעֲבֹר חֲמִשִּׁים־וְתֵשַׁע דַּקּוֹת וַחֲמִשִּׁים־וְתֵשַׁע שְׁנִיּוֹת הִגַּעְנוּ לְנַארְוָה, וְלֹא הָיָה עוֹד חוּט לַח בִּבְגָדַי. חֹם גּוּפִי וְזִרְמֵי־הָאֲוִיר יִבְּשׁוּ אוֹתָם. אֲרוּסָתִי כְּבָר קוֹנְנָה עָלַי מַר, שָׁפְכָה דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת, גִּנְּתָה אֶת הֶעָזָתִי הַמְטֹרֶפֶת. אֲבָל עַתָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּסְעֻדַּת־מְלָכִים לִי וּלְכַלְבִּי סִיְּמוּ אֶת הַיּוֹם הַמְעַיֵּף הַזֶּה.

עַתָּה סִפֵּר יְדִידוֹ וַחֲסִידוֹ:

הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בְּעוֹדוֹ רַוָּק, הִגִּיעַ יוֹם אֶחָד לְפַרְבָּר שֶׁל רִיגָה. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֶּן־עֲשִׁירִים וְגַם כְּדֵי לִתְהוֹת עַל קַנְקַנָּהּ שֶׁל הָעִיר, הִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה. בַּעֲלַת־הָאַכְסַנְיָה הַנָּאָה לֹא עוֹרְרָה בּוֹ כָּל שִׂנְאָה, וְזֶה הָיָה בְּוַדַּאי גַּם גּוֹרָלָם שֶׁל אַלְפֵי גְּבָרִים שֶׁהִתְאַכְסְנוּ אֶצְלָהּ. אָכֵן, קָסְמָה לוֹ בִּכְשָׁפֶיהָ, וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. כָּאן נִפְגְּשָׁה אֵשׁ בְּאֵשׁ, וְהַתּוֹצָאָה לֹא יָכְלָה לִהְיוֹת טוֹבָה. הִזָּהֲרוּ מִבַּעֲלַת־אַכְסַנְיָה, רַבּוֹתַי! כְּלַל־זָהָב הוּא שֶַׁמַּעֲנִיק הַבָּארוֹן מִיְנְכְהַאוּזֶן לָאֱנוֹשׁוּת. מִנִּסְיוֹנוֹ הַמַּר הֵפִיק אֶת הַכְּלָל, וַאֲנִי מוֹסִיף לִדְבָרָיו: הִזָּהֲרוּ מִבַּעֲלוֹת־אַכְסַנְיָה יָפוֹת!

עַד מְהֵרָה נִתְבָּרֵר, שֶׁאֵין הַבָּארוֹן יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת מִזְגָּהּ הַלּוֹהֵט שֶׁל הַגְּבֶרֶת. הַמְּרִיבוֹת הָיוּ עַזּוֹת, וּבְקשִׁי עָלָה בְּיָדוֹ לְפַיְּסָהּ וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה.

בְּיוֹם צֵאתוֹ אֶת רֶוַל קָרָה לוֹ עוֹד מִקְרֶה מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הַבָּארוֹן נִזְדַּמֵּן לַחֲבוּרַת מְשַׂחֲקִים בְּכַדֹּרֶת. אֶחָד הַצְּעִירִים בִּקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לָרִיב עִם הַבָּארוֹן. מִטִּבְעוֹ רַתְחָן הוּא מִינְכְהַאוּזֶן. הַצָּעִיר עָמַד לְהַטִּיל אֶת הַכַּדּוּר, אַךְ פִּתְאוֹם הִפְנָה רֹאשׁוֹ לְעֵבֶר מִינְכְהַאוּזֶן וְאָמַר לוֹ דָּבָר מַעֲלִיב. הַבָּארוֹן שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַצָּעִיר.

הָרֹאשׁ נָפַל לְיָדָיו שֶׁל הַצָּעִיר, וְהוּא הָיָה בָּטוּחַ כִּי הַכַּדּוּר בְּיָדָיו. וְאָכֵן זָרַק אֶת הַכַּדּוּר וּפָגַע בְּכָל תִּשְׁעַת הַנִּצָּבִים – וַהֲרֵי זֶה פֶּלֶא. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה מַרְאֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר: הַגּוּף חֲסַר־הָרֹאשׁ מָחָא כַּף, וְהָרֹאשׁ שֶׁלְּיַד הַנִּצָּבִים קָרָא “בְּרַאווֹ”. אוּלָם הַבָּארוֹן נֶאֱלַץ לְהִמָּלֵט בְּחִפָּזוֹן מֵהָעִיר.

סִפּוּר נְעוּרָיו שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן וְגַם הַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת הַכֹּל כָּתוּב בִּידֵי הַבָּארוֹן עַצְמוֹ

פַּנּוּ לִי מָקוֹם, רַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים,

הַפַּעַם אֲסַפֵּר אֲנִי לָכֶם סִפּוּרִים.

הָאֲחֵרִים כְּבָר סִפְּרוּ יוֹתֵר מִדַּי,

לִכְלְכוּ נְיָר, קִשְׁקְשׁוּ. כָּךְ הָיָה, נִכְבָּדַי.

הַסּוֹפְרִים הַלָּלוּ הִתְעַלְּלוּ בְּחַיַּי,

גָּנְבוּ אֶת שְׁלָלִי וְאֶת כָּל הֶשֵּׂגַי.

עַתָּה דַי! בַּיַּעַר שֶׁלִּי אֲנִי הַשַּׁלִּיט,

וְאַל יַעַזְרוּ לִי שָׂכִיר אוֹ יָדִיד.

הַכֹּל יָדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת בְּיָדִי

וְעַתָּה אֶהְיֶה אֲנִי הַמְחַבֵּר, יְדִידִי.

בְּשִׂמְחָה אֲהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם עַל קַבַּיִם,

וְהַצְלָחָה בְּמַעֲשַׂי אֲבַקֵּשׁ מִשָּׁמַיִם.

הַקְדָּמָה

כָּל אָדָם מֵיטִיב לָדַעַת אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו, וְאֵין אִישׁ מֵטִיל סָפֵק בְּכָךְ. הִנֵּה כִּי כֵן מְאַלְּצִים אוֹתִי, אָדָם זָקֵן בַּעֲרֹב יוֹמוֹ, הַנֶּאֱלָץ לְהֵעָזֵר בַּהֲלִיכָתוֹ בְּקַבַּיִם, לְהָעֵז וְלָבוֹא לִפְנֵי קְהַל אוֹהֲבֵי־הַקְּרִיאָה, כְּדֵי לְסַפֵּר עַל חַיַּי.

שְׁנֵי מְחַבְּרִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד, וְהֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁכַּוָּנָתָם לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, וְהָאֶחָד רָצָה לִהְיוֹת נֶאֱמָן יוֹתֵר לָאֱמֶת מֵרֵעֵהוּ; אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁרִמּוּ אֶת הָעוֹלָם וְהִגִּישׁוּ לוֹ הֲבָלִים מִשֶּׁלָּהֶם, מֹץ וְלֹא חִטָּה. מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁהַקּוֹרְאִים יֵדְעוּ לְהַבְחִין בֵּין הַמֹּץ שֶׁלָּהֶם לְבֵין הַחִטָּה שֶׁלִּי. מַדְהִים הַדָּבָר, כֵּיצַד יָכְלוּ לְהַצִּיג פִּטְפּוּטֵי־הֶבֶל כְּהַרְפַּתְקוֹת שֶׁלִּי, כִּבְיָכוֹל. עַל כָּרְחִי אֲנִי בָּא אֵפוֹא אֲלֵיכֶם עַל קַבַּי. רוֹצֶה אֲנִי לְיַסֵּר אֶת הָאֲדוֹנִים בַּעֲלֵי הָעֵט־הַפַּטְפְּטָן, וְרוֹצֶה גַּם לְעוֹדֵד קְצָת אֶת רוּחִי. אִם יִצְלַע סִפּוּרִי פֹּה־וָשָׁם, יִסְלְחוּ לִי הַקּוֹרְאִים, שֶׁכֵּן אַשְׁמַת הַגִּיל הִיא. לִפְעָמִים צוֹחֲקִים לְזָקֵן בַּעַל־קַבַּיִם אוֹ רֶגֶל תּוֹתֶבֶת הַמְנַסָּה לַעֲשׂוֹת גִּלְגּוּל.

כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, גִּדַּפְתִּי בְּכַעַס רַב. אֲגַלֶּה לָכֶם בְּסוֹד, כִּי שָׂמַחְתִּי גַּם לְפִרְסוּמָהּ שֶׁל אִישִׁיּוּתִי הַנַּעֲלָה. אַךְ אִם נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת מִזְגִּי הַלּוֹהֵט וְאֶת שִׂנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לַשֶּׁקֶר, כְּלוּם יִתְפַּלֵּא מִישֶׁהוּ שֶׁרָתַחְתִּי עִם קְרִיאַת הַדְּבָרִים?

הַמְחַבֵּר הַשֵּׁנִי רָצָה לְהִצְטַיֵּן עוֹד יוֹתֵר, וְנִכְשַׁל יוֹתֵר. הוּא נָסַע עִמִּי בְּכָל כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת, וְדָבָר לֹא יָדוּעַ לִי עַל כָּךְ. הוּא מוֹכֵר גַּם לַקָּהָל סִפּוּרִים בְּשֵׁם אָחִיו, הַשַּׁמָּשׁ מִבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וְרֻבָּם אֵינָם אֶלָּא שְׁקָרִים.

בֵּינְתַיִם כְּבָר הִצְטַנֵּן כַּעֲסִי שֶׁרָתַח בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַסִּפְרוֹן הָרִאשׁוֹן, וְגַם זָקַנְתִּי. כְּשֶׁאָדָם מִתְנַסֶּה בְּתַעֲלוּלֵי־גּוֹרָל כֹּה רַבִּים וְהוּא מִתְקָרֵב לְשִׁבְעִים, הֲרֵיהוּ מַזְקִין מַהֵר וּמִזְגוֹ מִתְמַתֵּן. שַׁבְתִּי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר וְשָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי מָה אוֹעִיל בְּצַעֲרִי וּבְכַעֲסִי. הֵן לֹא אֲתַקֵּן דָּבָר.

הָעִנְיָן הַמַּדְהִים בְּיוֹתֵר הָיָה הֲנָאָתָם הָאַדִּירָה שֶׁל אֲנָשִׁים מִסִּפּוּרִים אֵלֶּה. הֵם רָצוּ זֶה אֶל זֶה כַּאֲחוּזֵי־דִּבּוּק, כְּדֵי לְהַקְדִּים אֲחֵרִים וְלוֹמַר: כְּבָר קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר הַמְפֻרְסָם. בְּכָל חוּגֵי הַחֶבְרָה דִּבְּרוּ רַק בַּסֵּפֶר הַזֶּה. אֲנָשִׁים הִזְדָּרְזוּ לִקְרֹא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְבַדֵּר אֶת הַחֶבְרָה בַּסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה. מֵעוֹלָם לֹא עוֹרֵר סֵפֶר קָטָן תְּשׂוּמֶת לֵב רַבָּה יוֹתֵר. אֲנָשִׁים הָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ, וְאוּלַי מִתְפּוֹצְצִים מִצְּחוֹק אִלּוּ נֶאֱמַר לָהֶם, כִּי מִינְכְהַאוּזֶן רוֹגֵז עַל הַסֵּפֶר. לֹא נָטִיתִי לִגְרֹם עָוֶל לְאָחִי וְלֹא גִּלִּיתִי אֶת רָגְזוֹ.

יָדַעְתִּי, כִּי הַרְפַּתְקוֹתַי נִקְרָאוֹת בְּיֶתֶר רָצוֹן מִשֶּׁנִּקְרָאִים סְפָרִים חֲשׁוּבִים וּמוֹעִילִים הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְכֵן תֻּרְגְּמוּ לְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעוֹלָם. זֶה לֹא כְּבָר קִבַּלְתִּי שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד. הָאֶחָד מֵאַסְיָה, מִקֵּיסָר יַפָּן, רֵבָאל קוֹאוֹ, וְהַשֵּׁנִי מֵהַנֶגּוּס הָאבֵּשׁ טֶקְלָה הַיְמַאנָאוּט הַשֵּׁנִי, נְסִיךְ אֶתְיוֹפְּיָה. שְׁנֵיהֶם הוֹדִיעוּ לִי כִּי שְׁנֵי סְפָרַי תֻּרְגְּמוּ לִלְשׁוֹנָם, וְנִבְצַר מֵהֶם לְהוֹדוֹת לִי כִּגְמוּלִי עַל הַשָּׁעוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁגָּרְמוּ לָהֶם סִפּוּרַי. הַנֶגּוּס, שֶׁהוּא כַּנִּרְאֶה אָדָם אָצִיל מְאֹד, הוֹסִיף גַּם: מֵרֹב צְחוֹק נִגְרַם נֶזֶק כֹּה רַב לְמֵעָיו, עַד שֶׁרוֹפְאוֹ הָאִישִׁי נֶאֱלַץ לְהַטְלִיא אוֹתָם שְׁלשָׁה יָמִים. כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁאוֹסִיף לִכְתֹּב וּלְהוֹצִיא לָאוֹר, וְאֶשְׁלַח לוֹ אֶת הַסֵּפֶר בִּידֵי שָׁלִיחַ מְיֻחָד. כְּלוּם אֵין עָלַי לִרְאוֹת בָּזֶה עִדּוּד לָקוּם עַל קַבַּי וּלְהָעֵז לָבוֹא בַּקָּהָל?

וּכְלוּם חֲשׁוּבִים הַקַּבַּיִם כְּשֶׁהַיָּד מַצְלִיחָה בִּכְתִיבָה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. יָשַׁבְתִּי כְּשֶׁלְּפָנַי קֶסֶת וּבָהּ שְׁתֵּי מִדּוֹת דְּיוֹ וַעֲרֵמַת נְיָר, הִזְמַנְתִּי כַּמָּה מְאוֹת קֻלְמוֹסִים, וְהַיְצִירָה הִתְחִילָה. הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים שֶׁל מַדָּעָן, שֶׁל מַטִּיף, שֶׁל אָדָם שֶׁהַמְּדִינָה תְּלוּיָה בּוֹ.

רְאוּ־נָא מַה מִינְכְהַאוּזֶן זֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, גֵּא עַל הִתְקַדְּמוּתִי. הָעֵט כָּתַב בְּלִי הֶרֶף. לֹא נִזְקַקְתִּי כְּלָל לְמַחְשָׁבָה, וְתוֹךְ עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת – לֹא אָכַלְתִּי, לֹא שָׁתִיתִי, לֹא יָשַׁנְתִּי – אָזְלָה הַדְּיוֹ וְכָל הַנְּיָר הָיָה מְכֻסֶּה אוֹתִיּוֹת. בְּוַדַּאי אַתֶּם מְשַׁעֲרִים, שֶׁלֹּא אַחַת רָעֲדוּ יָדַי, וְעַל כֵּן נִרְאֶה כְּתַב־הַיָּד מְקֻשְׁקָשׁ וּמְבֻלְבָּל. בָּרַרְתִּי וּבָרַרְתִּי, וּמָצָאתִי כִּי רַק הַגִּלְיוֹנוֹת הַמְּעַטִּים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עַכְשָׁו לִפְנֵי הַקָּהָל הָיוּ קְרִיאִים. חֹמֶר רַב נִשְׁאַר בְּיָדִי, אִלּוּ אַךְ יָכֹלְתִּי לְפַעְנֵחַ אֶת הַכָּתוּב. עֵינַי, שֶׁשְּׁמַעְתֶּם עֲלֵיהֶן הַרְבֵּה בְּהַרְפַּתְקוֹתַי, הָיוּ מְנֻצָּלוֹת מְאֹד, רְאִיָּתִי נֶעֶכְרָה, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְפַעְנֵחַ יוֹתֵר מִשֶּׁפִּעְנַחְתִּי, וְיֵשׁ גַּם דְּבָרִים רַבִּים שֶׁעֲדַיִן אֵינִי רַשַּׁאי לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם לַקּוֹרְאִים.

הַמְּהֵימָנוּת לֹא תֶּחְסַר בְּסִפְרוֹנִי זֶה. אָבִיא עֻבְדּוֹת רַק מִמְּאֹרְעוֹת נְעוּרַי וּמֵחַיֵּי הַבַּיִת עִם אִשְׁתִּי הַיְקָרָה, נוּחָה עֵדֶן. וְאַתָּה, קוֹרֵא יָקָר, כָּל טוּב צָפוּי לְךָ בִּקְרִיאַת הַסֵּפֶר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. אִם תְּפַהֵק לִפְעָמִים, אָנָּא דַּע, כִּי לֹא כָּל סִפּוּר עָשִׁיר בְּחֹמֶר מַצְחִיק בְּמִדָּה שָׁוָה, וְאַל תִּשְׁכַּח גַּם שֶׁאִישׁ זָקֵן אֲנִי.

הִיֶרוֹנִימוּס פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.

תּוֹלְדוֹת חַיַּי

“בְּוַדַּאי זֶה בֵּן!” אָמְרָה אִמִּי נוּחָהּ עֵדֶן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי לְהֶרְיוֹנָהּ לְאָבִי נוּחוֹ עֵדֶן, כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה לִמְצֹא לָהּ מְנוּחָה בַּלַּיְלָה. “הוּא מִתְרוֹצֵץ שָׁם נוֹרָא בִּפְנִים.” שָׁמַעְתִּי וּמִיָּד הֵצַצְתִּי.

“מַה תְּצַוִּי לַעֲשׂוֹת, אִמִּי הַנִּכְבָּדָה?”

קָשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת פַּחַד גָּדוֹל מִפַּחְדָּהּ שֶׁל אִמִּי. אֲבָל הִיא לֹא אִבְּדָה עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ, וּבְקֹר־רוּחַ טָפְחָה בְּאֶצְבַּע עַל רֹאשִׁי. פָּלַטְתִּי “אָאוּ” אֶחָד וְשַׁבְתִּי לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּמְקוֹמִי.

שָׁעָה אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה שׂוֹחֲחוּ עַל כָּךְ אָבִי וְאִמִּי. שְׁנֵיהֶם לֹא יָדְעוּ לְפָרֵשׁ תּוֹפָעָה מוּזָרָה זוֹ. הֵם שָׁמְעוּ אָמְנָם, כִּי בֶּעָבָר בָּכוּ יְלָדִים בְּבֶטֶן אִמָּם, אֲבָל לְדַבֵּר? שִׂכְלָם לֹא הִשִּׂיג דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֵרִים. שְׁנֵיהֶם שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם. אִמִּי סִפְּרָה אֶת הַדָּבָר לִידִידוֹת טוֹבוֹת, וַאֲנִי הָיִיתִי לְאַגָּדַת הַמְּדִינָה. הַתּוֹצָאָה הָיְתָה, שֶׁהָיִיתִי חַיָּב לִהְיוֹת בֵּן שֶׁנּוֹעַד לְמַשֶּׁהוּ הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

יוֹם אֶחָד בָּאוּ קְרוֹבִים לְבִקּוּר. הַכֹּל יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן. תְּחִלָּה שָׁתַקְתִּי כְּעַכְבָּר בִּמְאוּרָתוֹ, אֲבָל הִקְשַׁבְתִּי לְכָל מִלָּה. וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁתִּי בְּדַחַף לְהִתְלוֹצֵץ וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ.

הָאֲנָשִׁים שָׁאֲלוּ לִבְרִיאוּת אִמִּי, וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בָּזֶה פְּנִיָּה אֵלַי.

“תּוֹדָה רַבָּה!” הָיְתָה תְּשׁוּבָתִי. הַכֹּל צָחֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. אִמָּא הִסְתִּירָה פָּנֶיהָ בְּמִמְחָטָה, קָמָה וְיָצְאָה.

לָאַחֲרוֹנָה רָקַדְתִּי בְּעַלִּיזוּת בַּכֶּלֶא הַקָּטָן שֶׁלִּי, כִּי נִדְרַשְׁתִּי לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַשָּׁעָה. בָּכִיתִי, צָחַקְתִּי בָּזֶה אַחַר זֶה, כִּי לֹא הָיָה לִי כָּל בִּדּוּר. מֵרֹב שִׁעֲמוּם לֹא יָדַעְתִּי לִפְעָמִים מַה לַּעֲשׂוֹת.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁקָּצְרָה רוּחִי מְאֹד, קָרָאתִי: “קוּ־קוּ!”

“הוֹ! הַמְתֵּן, פִּרְחָח!” אָמְרָה אִמִּי.

“אֶפְשָׁר לָצֵאת?” וְאֵין תְּשׁוּבָה. אִמִּי שָׁכְבָה מִתְעַלֶּפֶת עַל הַמִּטָּה וּכְשֶׁהַמְיַלֶּדֶת הִתְכַּוְּנָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, קָפַצְתִּי מִכְּלוּבִי הַחוּצָה.

רָצוּ לִתְפֹּס אוֹתִי. מָחִיתִי אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. סוֹף־סוֹף תָּפְסוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּנִי בָּאַמְבָּט. יָשַׁבְתִּי בּוֹ קְצָת, כִּי הָעֵסֶק מָצָא חֵן בְּעֵינַי. הִשְׁתַּכְשַׁכְתִּי בַּמַּיִם, הִרְטַבְתִּי אֶת כָּל הַסְּבִיבָה, הִתְרַחַצְתִּי, וּכְשֶׁבִּלִּיתִי זְמַן רַב לְמַדַּי, קָפַצְתִּי מִמֶּנּוּ, הֲרִימוֹתִי אֶת הָאַמְבָּט, עָלִיתִי עַל כִּסֵּא וְשָׁפַכְתִּי אֶת הַמַּיִם מִבַּעַד לַחַלּוֹן. אִמִּי הֶחְלִימָה בֵּינְתַיִם, וְאַבָּא יָשַׁב לְיָדָהּ עַל הַמִּטָּה. שְׁנֵיהֶם נֶהֱנוּ מְאֹד. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְנִדְהֲמוּ. לְפִי הַמְקֻבָּל רָצוּ לְחַתֵּל אוֹתִי, לַחְבשׁ לִי כּוֹבַע וְכָל הַשְּׁאָר. זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי. אָמַרְתִּי: “אֵיזֶה מִין שְׁטֻיּוֹת? לְכָל הָרוּחוֹת!” רָצוּ לִפְעֹל בְּכֹחַ. צָעַקְתִּי וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַמְיַלֶּדֶת הַחוּצָה בִּבְעִיטָה בַּיַּשְׁבָן.

רַק עַתָּה הֵבִינוּ מַה מִּתְרַחֵשׁ לְעֵינֵיהֶם. בְּהִתְפַּתְּחוּת כָּזֹאת, טִבְעִי הַדָּבָר, שֶׁתּוֹךְ עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת גָּדַלְתִּי יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי מִינִי. קִבַּלְתִּי מִיָּד חֲלִיפָה וְגַרְבַּיִם, כְּפִי שֶׁלּוֹבְשִׁים יְלָדִים בְּנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת. אָבִי חָמַד לָצוֹן וְהִזְמִין לִי מִכְנָסַיִם. אֲבָל סֵרַבְתִּי לִלְבּשׁ אוֹתָם, כִּי לֹא הָיוּ נוֹחִים לִי.

כְּשֶׁהָיִיתִי לָבוּשׁ, נִכְנְסָה הַמֵּינֶקֶת.

“מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?” שָׁאַלְתִּי. “מְרַק־בִּירָה אֲנִי רוֹצֶה. רָעֵב אֲנִי.”

הַמֵּינֶקֶת הִסְמִיקָה, הִסְתַּלְּקָה וְלֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ עוֹד. הֵבִיאוּ לִי מְרַק־בִּירָה. אָבִי הַמָּנוֹחַ רָצָה לְהַאֲכִיל אוֹתִי בְּכַף. אֲבָל זֶה הִכְבִּיד עָלַי. לָקַחְתִּי אֶת הַכַּף לְיָדִי וְנֶהֱנֵיתִי יָפֶה מֵהַמָּרָק.

מֵעוֹלָם עוֹד לֹא לָטְשׁוּ כָּךְ עֵינַיִם עַל יֶלֶד. אֲנָשִׁים בָּאוּ מִמַּהֲלַךְ מִילִין רַבִּים לִרְאוֹת אוֹתִי, אֶת פֶּלֶא הַטֶּבַע וְהַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ.

וְהִנֵּה בָּא יוֹם הַטְּבִילָה שֶׁלִּי, כְּמִנְהַג הַנּוֹצְרִים. הַרְבֵּה סִפְּרוּ לִי עַל כָּךְ, אֲבָל הַדָּבָר הָיָה נִשְׂגָּב מִבִּינָתִי. בַּכְּנֵסִיָּה נֶעֱרַךְ הַכֹּל לִקְרַאת הַטֶּקֶס בִּפְאֵר וּבְהָדָר. כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף, שֶׁלֹּא הוּצְאוּ מֵהָאַרְגָּזִים זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה, נֶעֶרְכוּ מִסָּבִיב. כָּל הַקְּרוֹבִים וְהַמַּכָּרִים הֻזְמְנוּ.

הוֹרַי שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ לִשְׁאֹל אֶת הַכֹּמֶר כֵּיצַד לִנְהֹג בִּי: הַקָּטָן מִתְהַלֵּךְ וּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ מַרְשֶׁה לָשֵׂאת אוֹתוֹ. וְאָכֵן לֹא הִרְשֵׁיתִי לְלַמֵּד אוֹתִי: “אֲנִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אֲנִי אֶבְרַח.” כָּךְ אָמַרְתִּי.

בַּכְּנֵסִיָּה רָאִיתִי אָדָם לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים שֶׁהֶחֱזִיק סֵפֶר בְּיָדוֹ וְקָרָא בּוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. אָמְרוּ לִי כִּי הוּא הַכֹּמֶר שֶׁיַּטְבִּיל אוֹתִי. בְּעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר מַה יִּצְמַח מִכָּל זֶה, שָׁאַל הַכֹּמֶר: “מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לַיֶּלֶד?”

“הִיֶרוֹנִימוּס!” עָנִיתִי, מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁם זֶה עָלָה עַל דַּעְתִּי.

“הִיֶרוֹנִימוּס!” חָזַר וְאָמַר אֲדוֹנִי אָבִי, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה גַּם שְׁמוֹ. עַתָּה הֶחְזִיק אַבָּא בְּיָדִי וְהוֹלִיךְ אוֹתִי אֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה חֲלוּלָה, אַךְ הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָצִיץ פְּנִימָה.

עַתָּה שָׁאַל הַכֹּמֶר:

“הִיֶרוֹנִימוּס, הֲרוֹצֶה אַתָּה לְהִטָּבֵל?”

“כֵּן!” עָנִיתִי. הַכֹּמֶר שָׁאַב מַיִם קָרִים וְשָׁפַךְ אוֹתָם עַל רֹאשִׁי, וְזֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי כְּלָל.

הָלַכְנוּ הַבַּיְתָה. בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה הָרוּחַ. גַּם הַכֹּמֶר הָלַךְ עִמָּנוּ. בַּיּוֹם הַהוּא זָלַלְתִּי עוּגוֹת וְצִמּוּקִים בְּשֶׁפַע כָּזֶה, שַׁחָטַפְתִּי, לְדַאֲבוֹן כֻּלָּם, עֲוִית מֵעַיִם קַלָּה, אֲבָל הִיא סֻלְּקָה בְּשָׁעָה טוֹבָה עַל יְדֵי תְּרוּפַת־שִׁלְשׁוּל.

“בָּחוּר!” אָמְרָה תְּכוּפוֹת אִמִּי, נוּחָה עֵדֶן בְּעוֹדִי קָטָן, “בְּאַחַד הַיָּמִים תַּעֲרֹךְ מַסָּעוֹת רְחוֹקִים בָּעוֹלָם, וְתִקְפֹּץ קְפִיצוֹת אֲרֻכּוֹת.”

הֵיטֵב יָדַעְתִּי מַדּוּעַ אֶעֱשֶׂה כָּל אֵלֶּה, אֲבָל מִתּוֹךְ נִמּוּס כְּלַפֵּי אִמִּי שָׁאַלְתִּי: “מַדּוּעַ?”

אִמִּי הִסְתַּכְּלָה בְּאָבִי, הִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה:

“מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רֶוַח גָּדוֹל בֵּין שִׁנֶּיךָ הַקִּדְמִיּוֹת.”

נִגַּשְׁתִּי אֶל מַרְאָה, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּפַרְצוּפִי וְאָכֵן רָאִיתִי, שֶׁשִּׁנַּי הַקִּדְמִיּוֹת מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ, וַאֲנִי יָכוֹל לִירֹק בֵּינֵיהֶן בְּקַלּוּת בְּלִי לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה.

בְּפַעַם אַחֶרֶת אָמְרָה: “בְּאַחַד הַיָּמִים תִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל, גָּדוֹל.”

“וּמַדּוּעַ?” שָׁאַלְתִּי.

“מִפְּנֵי שֶׁעֵינֶיךָ גְּדוֹלוֹת.”

שׁוּב נִגַּשְׁתִּי לְמַּרְאָה, הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעֵינַי הַגְּדוֹלוֹת וְהֶעֱמַדְתִּי פָּנִים, שֶׁאָכֵן אֲנִי מַאֲמִין כִּי שִׁנַּיִם וְעֵינַיִם יְכוֹלוֹת לְנַבֵּא מַשֶּׁהוּ.

כְּכָל שֶׁהִרְבֵּיתִי לִרְכֹּב עַל סוּס־הָעֵץ, לְשַׂחֵק עִם כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, לַעֲשׂוֹת גִּלְגּוּלִים, לִצְלוֹף בְּשׁוֹט, כְּכָל שֶׁהִרְגַּזְתִּי אֶת נַעֲרֵי הָאִכָּרִים וְהִכִּיתִי אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיִּזְעֲקוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, כֵּן קִבַּלְתִּי מֵאִמִּי יוֹתֵר עוּגִיּוֹת מְסֻכָּרוֹת וּמִגְדָּנוֹת, וְכֵן לִטֵּף אוֹתִי אָבִי יוֹתֵר.

בֶּן תֵּשַׁע הָיִיתִי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִכְלַל דֵּעָה כִּי אָצִיל־מִלֵּדָה הוּא יְצוּר שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים. חָשַׁבְתִּי, כִּי הָאָצִיל קַיָּם רַק כְּדֵי לְבַלּוֹת בְּעַלִּיזוּת אֶת הַזְּמַן, לֶאֱכֹל אֶת הַתְּבוּאָה, אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהַבֵּיצִים שֶׁל הָאִכָּרִים; כְּדֵי לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְצַוּוֹת, לְהַכְעִיס וּלְעַנּוֹת, וְאִלּוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים קַיָּמִים רַק כְּדֵי לַעֲבֹד, לָתֵת, לְהִשָּׁמַע, לְהֵאָנַח, לִסְבֹּל. לֹא שָׁמַעְתִּי כָּל דֵּעָה אַחֶרֶת, וּבְאֹרַח־חַיִּים זֶה גָּדַלְתִּי. הָיָה בְּיָדִי כֶּסֶף, וְאִלּוּ בִּידֵי אֲחֵרִים לֹא הָיָה. כְּשֶׁהִכִּיתִי, סָבְלוּ זֹאת אֲחֵרִים בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. כְּשֶׁצִּוִּיתִי, צִיְּתוּ לִי עַל פִּי רֶמֶז רִאשׁוֹן. וּכְשֶׁקִּלַּלְתִּי, רָעֲדוּ הַכֹּל.

וְהִנֵּה עָלָה עַל דַַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁעָלַי לִלְמֹד לְפָחוֹת קְרֹא וּכְתֹב. הֵבִיאוּ אוֹתִי אֵפוֹא אֶל הַכֹּמֶר. אֲבָל הוּא הִתְעַיֵּף מַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִרְשֵׁיתִי לְרַסֵּן אוֹתִי וְסֵרַבְתִּי לְהַקְשִׁיב לְקוֹל הַתְּבוּנָה. כְּשֶׁאָמַר הַמּוֹרֶה א‘, אָמַרְתִּי ב’. כְּשֶׁאָמַר ש' אָמַרְתִּי ת'. רָגִיל הָיִיתִי לְחֵרוּת,לְהִתְרוֹצְצוּת מַתְמֶדֶת וּלְבִלּוּי זְמַן. רָאִיתִי גַּם אֶת הוֹרַי נוֹהֲגִים כָּךְ, וְחָשַׁבְתִּי כְּפִי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים. מְשֻׁכְנָע הָיִיתִי לְגַמְרֵי, כִּי אָצִיל יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל בְּלִי לִלְמֹד כְּלָל. הָאֲצוּלָה הִיא תְּכוּנָה מִלֵּדָה וְדַי בָּהּ לָאָדָם. מוֹצָאִי, שִׁנַּי הַמְרֻחָקוֹת וְעֵינַי הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ עֲרֻבָּה מַסְפֶּקֶת לַעֲתִידִי.

שִׂנְאָה עַזָּה עָלְתָה בִּי לַקַּפְּדָן הַזֶּה, הַגָּדוֹל בְּכָל הַקַּפְּדָנִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַכֶּה אוֹתִי. פַּעַם אַחַת קָפַצְתִּי עָלָיו, וְלַמְרוֹת מַכּוֹתָיו חָטַפְתִּי אֶת הַפֵּאָה שֶׁלּוֹ, רַצְתִּי הַחוּצָה וְהֵבֵאתִִי אוֹתָהּ אֶל הוֹרַי בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן.

עַתָּה הוּבָא הַבַּיְתָה מְחַנֵּךְ, אֲבָל הֻטַּל עָלָיו שֶׁלֹּא לְרַסֵּן אֶת רְצוֹנוֹתַי וְאֶת מַצָּבֵי־הָרוּחַ שֶׁלִּי. הוּא לֹא הָיָה טוֹב בְּהַרְבֵּה מֵהַכֹּמֶר, אֲבָל הָיָה צָעִיר וִידִידוּתִי יוֹתֵר וְהִרְבָּה לָצֵאת עִמִּי לְצַיִד. אָבִי הִזְמִין לְמַעֲנִי רוֹבֶה חָדָשׁ וָקַל. כְּשֶׁיָּרִיתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁתֵּי אַרְנָבוֹת, קִבַּלְתִּי פְּרָס שֶׁל שְׁנֵי דּוּקַאטִים.

מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא גָּרַמְתִּי לַמְחַנֵּךְ עֲבוֹדָה מְרֻבָּה, הוּא קָשַׁר קִשְׁרֵי־אַהֲבָה בְּמֶרְחַק מַחֲצִית־הַשָּׁעָה מֵהָאֲחוּזָה שֶׁלָּנוּ. מִלְּבַד שְׁעוֹת הָאֲרוּחוֹת וּשְׁעוֹת־הַצַּיִד בִּלָּה בַּבַּיִת אַךְ מְעַט. בִּשְׁאָר הַשָּׁעוֹת בִּלָּה בִּשְׂדוֹת־הָאַהֲבָה, וְהִנִּיחַ לְהִיֶרוֹנִימוּס שֶׁלּוֹ לִגְעוֹת וְלִחְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁכֵּן לֹא כָּפַף הִיֶרוֹנִימוּס זֶה אֶת גַּבּוֹ לְשׁוּם עֹל.

לְאָשְׁרוֹ נִתְמַנָּה לְכֹמֶר כַּעֲבֹר זְמַן־מָה וְנָשָׂא אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁאָהַב, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיוּ מְפַטְּרִים אוֹתוֹ, בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ מְיֻתָּר. הוּא לֹא יָדַע לְטַפֵּל בְּסוּסִים, בְּפָרוֹת, בִּכְלָבִים, בְּיוֹנִים אוֹ בְּתַרְנְגוֹלוֹת. גָּרַמְתִּי לָאִישׁ הַמִּסְכֵּן צַעַר רַב, אֲבָל כָּזֶה הָיִיתִי. הוּא אָמַר לִי דְּבָרִים שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לַהֲבִינָם, וְאָז צָחַקְתִּי בְּפָנָיו. אָסוּר הָיָה לוֹ לְהַכּוֹת אוֹתִי, וְאִלּוּ הִכָּה, הָיְתָה אִמִּי שׁוֹבֶרֶת אֶת מִפְרַקְתּוֹ. עַל כֵּן חַיָּב הָיָה לְהַנִּיחַ לִי לִנְהֹג כִּרְצוֹנִי, עַד שֶׁהִפְרִיד הַמַּזָּל הַטּוֹב בֵּינֵינוּ, לְשִׂמְחָתִי וּלְשִׂמְחָתוֹ.

אָז רָכַשְׁתִּי לִי מִקְטֶרֶת. תְּחִלָּה לָמַדְתִּי לְעַשֵּׁן בְּחַדְרֵי הַמְשָׁרְתִים, וְשָׁם סִפְּרוּ לִי הַצַּיָּד וְכָל הַשְּׁאָר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַל הָעִשּׁוּן. נִסִּיתִי, וְעַל אַף אִי הַנְּעִימוּת בַּהַתְחָלָה, לָמַדְתִּי לְעַשֵּׁן בִּשְׁמוֹנָה יָמִים טוֹב יוֹתֵר מֵהַצַּיָּד. הוּא יָדַע רַק לִפְלֹט עָשָׁן מֵהַנְּחִירַיִם, וְאִלּוּ אֲנִי פָּלַטְתִּי עָשָׁן מֵהָאַף, מֵהָאָזְנַיִם וּמֵהָעֵינַיִם, כֵּן, כָּל רֹאשִׁי הֶעֱלָה עָשָׁן, וְהַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ.

וּמֵאַחַר שֶׁיָּצָאתִי הַרְבֵּה לְצַיִד, לָמַדְתִּי חִישׁ־מַהֵר, גַּם אֶת זֶה מֵהַצַּיָּד, לִשְׁתּוֹת יֵין־שָׂרָף חָרִיף. כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָבִי, הָיָה מְרֻצֶּה וְאַף שָׁתָה עִמִּי.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַפִּקּוּחַ הָעֶלְיוֹן עַל כַּלְבֵּי הַצַּיִד הָיָה בְּיָדִי. יָדַעְתִּי אֶת אִילַן־הַיֻּחֲסִין שֶׁל הַכְּלָבִים, וְיָכֹלְתִּי לְסַפֵּר עַל הוֹרֵיהֶם. הִבְחַנְתִּי בְּכָל כֶּלֶב אִם הוּא גִּזְעִי, אוֹ לֹא. אֵין זֹאת, כִּי בְּכָל הַמְּדִינָה לֹא הָיוּ כְּלָבִים טְהוֹרֵי־גֶּזַע מִשֶּׁלָּנוּ. לֹא סָלַחְתִּי עַל זִוּוּג עִם בּוּלְדוֹג, כֶּלֶב־רוֹעִים אוֹ כֶּלֶב־כַּפְרִי פָּשׁוּט. סוֹפָם שֶׁל זִוּוּגֵי־תַּעֲרֹבֶת כָּאֵלֶּה הָיָה הַמָּוֶת: הַמַּמְזֵר סֻלַּק מִיָּד מֵהָעוֹלָם. וְכָךְ הִתְחַנַּכְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִהְיוֹת יוּנְקֶר טוֹב מִגֶּזַע בַּעֲלֵי־הָאֲחוּזוֹת.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּקַּרְתִּי בַּכְּנֵסִיָּה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, לְצַעֲרוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוֹרַי מִעֲטוּ לְבַקֵּר בָּהּ. כְּשֶׁבָּאתִי לַכְּנֵסִיָּה, נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַחְזִיק מַעֲמָד וְלָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמִי. בִּשְׁעַת שִׁירַת הַמִּזְמוֹרִים הִתְרוֹצַצְתִּי כְּרוּחַ רָעָה בֵּין הַמּוֹשָׁבִים, הֵצַצְתִּי מֵחַלּוֹן מְסֹרָג זֶה וּמֵחַלּוֹן אַחֵר, וְהִמְצֵאתִי תַּעֲלוּלִים. לָשִׁיר לֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק, וְהַדְּרָשָׁה לֹא עִנְיְנָה אוֹתִי. כָּל זֶה טוֹב לְאִכָּרִים, חָשַׁבְתִּי.

כְּשֶׁלֹּא הָלַכְתִּי לַכְּנֵסִיָּה, שַׂמְתִּי לֵב לְבָתֵּי הָאִכָּרִים שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם אִישׁ. הָיִיתִי נִכְנָס בַּחֲשַׁאי, בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּכָךְ מִישֶׁהוּ, וּבוֹדֵק אֶת הַסִּירִים שֶׁעַל הַכִּירַיִם, אֶת הַבָּשָׂר נָתַתִּי לַכְּלָבִים, שֶׁרָצוּ אַחֲרַי כָּרָגִיל, בְּקִצּוּר, בָּחַשְׁתִּי בְּכָל הַקְּדֵרוֹת. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁדַּי לָאִכָּרִים בַּאֲכִילַת דַּיְסָה.

אָבִי וְאִמִּי שָׂמְחוּ עַל תַּעֲלוּלַי, שֶׁאֶת חֶלְקָם סִפַּרְתִּי וְחֶלְקָם הִגִּיעוּ לְאָזְנֵיהֶם מִפִּי אֲחֵרִים. כְּכָל שֶׁשָּׂמְחוּ יוֹתֵר, כֵּן הִמְצֵאתִי תַּעֲלוּלִים חֲדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיֵּאָלְצוּ תָּמִיד לְפַצּוֹת מִסְפָּר מַסְפִּיק שֶׁל נִפְגָּעִים.

עַד שְׁנָתִי הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה יָשַׁנְתִּי, מִתּוֹךְ דַּאֲגָתָהּ הַיְתֵרָה שֶׁל אִמִּי, בְּחַדְרָהּ שֶׁל הַחַדְרָנִית שֶׁלָּהּ, אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת מְאֹד. כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, גִּלְּתָה לִי כְּבָר בִּהְיוֹתִי בֶּן תֵּשַׁע אֶת כָּל סוֹדוֹת הַחַיִּים, לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה. לְצַעֲרִי הָרַב מֵתָה.

רֶבַע שָׁנָה הָיִיתִי אִלֵּם, עַד שֶׁהוּבְאָה חַדְרָנִית חֲדָשָׁה, נַעֲרָה צְעִירָה וְנֶחְמָדָה. לְשׁוֹנִי שָׁבָה אֵלַי מִיָּד, וְאָכֵן, גָּרְמָה לָנוּ שִׂמְחָה רַבָּה, לִי וּלְאַבָּא כְּאֶחָד.

לֹא יָדַעְתִּי שַׁעֲשׁוּעַ נָעִים יוֹתֵר מִמְּרִיבוֹת עִם נַעֲרֵי־הָרְחוֹב. כְּכָל שֶׁהִתְבַּגַּרְתִּי, כֵּן הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. אֲבָל בִּצְעִירוּתִי, כְּשֶׁהַשִּׁעֲמוּם הָיָה רַב, נָעֲמוּ לִי הַקְּטָטוֹת הָאֵלֶּה. כָּרָגִיל, שִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחֲקֵי־הַמֶּלֶךְ. כְּכָל שֶׁנּוֹכְחוּ יוֹתֵר לָדַעַת, כִּי אֲנִי מִסְתַּיֵּג מֵהֶם, וַעֲלֵיהֶם לִרְאוֹת בִּנְכוֹנוּתִי לְשַׂחֵק עִמָּם מַעֲשֶׂה־חֶסֶד, כֵּן צִיְּתוּ לִי פָּחוֹת. כְּשֶׁהֶעֱנַשְׁתִּי אֶחָד מֵהֶם עַל מַעֲשֶׂה רַע, הוּא בִּקֵּשׁ סְלִיחָה, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲנִיק לוֹ כְּמֶלֶךְ. אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי לִסְלֹחַ. הוּא עָמַד בָּזֶה יָפֶה, אֲבָל קָרָאתִי בָּרוּר בְּפָנָיו, כִּי כְּבָר בִּשְׁעַת הָעֲנִישָׁה חָשַׁב עַל הַנְּקָמָה. הַמִּשְׂחָק נִסְתַּיֵּם. הוּא הִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת, הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה שֶׁלְּיַד הַגַּן שֶׁלָּנוּ, וְרָצָה לְהַנְחִית עָלַי מַהֲלוּמָה. הָיִיתִי מוּכָן לְהַתְקָפָה וְסָטַרְתִּי עַל פַּרְצוּפוֹ בְּכֹחַ, עַד שֶׁנִּתְהַפְּכוּ פָּנָיו לְאָחוֹר. בְּמַצָּב לֹא־נוֹחַ זֶה, שָׁב הַבָּחוּר הַבַּיְתָה, כְּשֶׁפִּיו מְעֻוָּת.

שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְכַעֲבֹר חָמֵשׁ דַּקּוֹת נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת וִילָלוֹת שֶׁל הוֹרֵי הַבָּחוּר. אָמְנָם הִצְטַעַרְתִּי עַל מַר־גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַנַּעַר שֶׁפָּנָיו עַתָּה מֵאָחוֹר, אֲבָל הַמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה מַצְחִיק מְאֹד: אָדָם שֶׁפָּנָיו מִגַּבּוֹ.

מֵאַחַר שֶׁהָיִיתִי אָשֵׁם בַּאֲסוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, קִבֵּל אוֹתוֹ אָבִי לִמְשָׁרֵת וְנָהַג בּוֹ יָפֶה. הַבָּחוּר שָׁכַח אֶת אֲסוֹנוֹ, אֲבָל הִתְרַגֵּז כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים צָחֲקוּ לוֹ. לֹא הָיְתָה חֲבוּרָה שֶׁיָּכְלָה לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק לְמַרְאֵה הֶשֵּׂג מְיֻחָד זֶה שֶׁלִּי.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר קָרָה לִי אָסוֹן דּוֹמֶה עִם בִּתּוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר. הִצַּעְתִּי לָהּ הַצָּעָה מְסֻיֶּמֶת, וְהִיא סֵרְבָה לִשְׁמֹעַ, נֶעֱלֶבֶת עַל שֶׁצָּעִיר מֵעֵז לְהַצִּיעַ הַצָּעוֹת כָּאֵלֶּה וְגִדְּפָה אוֹתִי. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי יְצוּר כָּזֶה חַיָּב לִרְאוֹת בְּהִתְעַנְיְנוּתִי בּוֹ כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְהֶחְטַפְתִּי לָהּ סְטִירָה: אָצִיל אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ, גַּם כְּשֶׁאֵין הַצֶּדֶק עִמּוֹ, וְחָלִילָה לוֹ לִשְׁמֹעַ גִּדּוּפִים. הַסְּטִירָה שֶׁלִּי כָּפְפָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַגַּב. אָבִי נֶאֱלַץ לָקַחַת גַּם אוֹתָהּ לְשֵׁרוּתוֹ, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

עַתָּה הָיִיתִי בֵּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה. הִסְתַּבְּכוּת מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִבֵּיתִי. הַחַדְרָנִית הַצְּעִירָה – – – כֵּן. יַחֲסִי אֵלֶיהָ לֹא הָיָה רְצִינִי בְּיוֹתֵר, וְיַחֲסָהּ אֵלַי –שׁוֹנֶה. הַהוֹרִים חָשְׁשׁוּ. הֵם הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתִי מִן הַבַּיִת, וְאוֹתָהּ הִשִּׂיאוּ לְחוֹכֵר צָעִיר בָּאֲחוּזָה. זְמַן רַב שׁוֹטַטְתִּי פֹּה וָשָׁם, מִדּוֹד אֶחָד אֶל דּוֹד אַחֵר. כֻּלָּם דָּרְשׁוּ שֶׁאַפְסִיק אֶת אֹרַח־הַחַיִּים הַפָּרוּעַ, שֶׁאֶהְיֶה צָעִיר מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵלֵךְ לְבָתֵּי־סֵפֶר, וְאֶלְמַד מַשֶּׁהוּ. אַךְ כָּל דִּבְרֵיהֶם הָיוּ פּוֹרְחִים מִדַּעְתִּי.

בִּתְקוּפַת הֱיוֹתִי מִחוּץ לַבַּיִת, פָּקַד אוֹתִי לֵיל־הַחֲרָדָה הַקָּשֶׁה בְּחַיַּי.

“הִיֶרוֹנִימוּס!” שָׁמַעְתִּי קוֹל חָרֵד קוֹרֵא לִי. זוֹ לֹא הָיְתָה הֲזָיָה אוֹ אַשְׁלָיָה. שָׁמַעְתִּי בָּרוּר. הָיִיתִי עֵר וְכָל חוּשַׁי דְּרוּכִים.

“דַּבְּרִי, רוּחַ שְׁמֵימִית אוֹ אַרְצִית, הֲיִי מִי שֶׁתִּהְיִי!” עָנִיתִי. “שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

“אִמְּךָ שׁוֹלַחַת מַלְאָךְ לִשְׁמֹר עָלֶיךָ. שְׁמַע בְּקוֹלוֹ. אִמְּךָ בֵּין הַמֵּתִים.”

הַדְּמָעוֹת זָרְמוּ בְּעֵינַי וְהֵקֵלּוּ עַל לִבִּי הַדּוֹאֵב.

“הִיֶרוֹנִימוּס!” שָׁמַעְתִּי שׁוּב. לְשׁוֹנִי נֶאֶלְמָה. הִתְגַּבַּרְתִּי וְאָמַרְתִּי:

“רוּחַ אִמִּי! דַּבְּרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

“לֵךְ לְבָתֵּי־סֵפֶר, כַּבֵּד אֶת הַמּוֹצָא הָאֲצִילִי הָעַתִּיק שֶׁלְּךָ וְהַגּוֹרָל יִדְאַג לְךָ. חֲוָיוֹת רַבּוֹת צְפוּיוֹת לְךָ בַּחַיִּים, אַךְ בַּעֲרֹב יוֹמְךָ תֵּדַע שַׁלְוָה.”

הַדְּבָרִים נִשְׁמְעוּ כְּרַעַם בְּאָזְנַי. קָפַצְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, הִתְהַלַּכְתִּי בְּחַדְרִי אָנֶה וָאָנָה, וְהִנֵּה רָאִיתִי עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַהוֹדָעָה עַל מוֹת אִמִּי.

לֹא יָדַעְתִּי נֶחָמָה. בְּלִי לוֹמַר דָּבָר אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי בַּתַּרְמִיל, חָבַשְׁתִּי סוּס, וְעָלִיתִי עָלָיו. בְּלִי לְהִפָּרֵד מִדּוֹדִי הִסְתַּלַּקְתִּי בְּטֶרֶם הִרְגִּישָׁה בְּכָךְ אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ אַחַת בַּבַּיִת. רָכַבְתִּי בִּמְהִירוּת וְלֹא דָּאַגְתִּי כְּלָל, עַד שֶׁנֶּעֱצַר סוּסִי לִפְנֵי עֲיָרָה שֶׁבָּהּ שָׁכַן בֵּית־הַסֵּפֶר הַמְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר.

שִׂחַקְתִּי כָּאן אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הַבָּחוּר הֶהָגוּן בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אֵיזֶה כֹּחַ נִפְלָא טָמוּן בְּהַעֲרָכָה עַצְמִית מֻפְרֶזֶת! הִתְנַהַגְתִּי בַּחֲשִׁיבוּת מְנֻפַּחַת. הָיִיתִי הַתַּלְמִיד הַיָּחִיד מִן הָאֲצוּלָה, וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי, שֶׁכֻּלָּם חַיָּבִים לָשֵׂאת אוֹתִי כְּפִי שֶׁהִנְּנִי. כֵּן הֶאֱמַנְתִּי כִּי הַכֹּל אֲנִי מֵיטִיב לָדַעַת מֵחֲבֵרַי. חֹמֶר אֲשֶׁר חֲבֵרַי־לְלִמּוּדִים הִתְעַנּוּ שָׁנִים בִּרְכִישָׁתוֹ, נֶחְשָׁב בְּעֵינַי קַל בְּיוֹתֵר. בָּנִיתִי לִי דִּמּוּי־עַצְמִי גָּבוֹהַּ מְאֹד. תּוֹךְ שָׁנָה תָּפַסְתִּי אֶת הַכֹּל, כָּךְ נִרְאָה לִי, צָרְפָתִית, אַנְגְּלִית, לָטִינִית, סְפָרַדִּית, הַכֹּל קַל בְּמִדָּה שָׁוָה. אַגָּב, דָּבָר לֹא חָסַר לִי שָׁם. אֲרוֹנִי הָיָה מָלֵא תָּמִיד בְּמֵיטַב הַמְּזוֹנוֹת, וְלֹא הָיָה רֵיק אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. יָד נַעֲלָמָה עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן. בְּגָדַי לֹא נִתְיַשְּׁנוּ כְּלָל, כִּי תָּמִיד רָאִיתִי חֲדָשִׁים לְיָדִי. רוּחָהּ שֶׁל אִמִּי, נוּחָה עֵדֶן, דָּאֲגָה לַכֹּל. וְלֹא חָסַר לִי דָּבָר. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאֻרְוָה, רָאִיתִי סוּס חָבוּשׁ. הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת עָלָיו וְלָצֵאת.

אַךְ מֵעוֹלָם לֹא כָּעֲסָה רוּחָהּ שֶׁל אִמִּי כְּפִי שֶׁכָּעֲסָה כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף לְמוֹתָרוֹת. אוֹ־אָז שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ קוֹדֵר, עָצוּב, כְּמִלְמוּלוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ אֵינָהּ נוֹחָה מִמַּשֶּׁהוּ. תְּכוּפוֹת הָיוּ אֵפוֹא הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת בֵּינֵינוּ. כְּשֶׁחָזַרְתִּי בְּאַחַד הַלֵּילוֹת מִמַּסָּע־תַּעֲנוּגוֹת, שָׁמַעְתִּי עִם כְּנִיסָתִי הַבַּיְתָה קוֹל מֵאֲחוֹרַי:

“אֶעֱזֹב אוֹתְךָ לָנֶצַח, וְאָז תִּהְיֶה הָאֻמְלָל בָּאָדָם. לֹא אוּכַל לִרְאוֹת זֹאת עוֹד!”

“לְכִי לְכָל הָרוּחוֹת, אִם עָלַי לִהְיוֹת תָּלוּי בָּךְ תָּמִיד!” אָמַרְתִּי בְּכַעַס רַב. “אָצִיל חַיָּב לִחְיוֹת לְפִי רְצוֹנוֹ וּנְטִיּוֹתָיו, לְלֹא הַגְבָּלוֹת. אִם לֹא אֵהָנֶה מִן הַחֵרוּת, אִם יִהְיֶה עָלַי לִמְדֹּד וְלִשְׁקֹל כָּל צַעַד, לִכְפּוֹת עַל עַצְמִי דְּבָרִים שׁוֹנִים, מַה טַּעַם בְּחַיַּי?”

“כְּפוּי־טוֹבָה!” שָׁמַעְתִּי. “בִּמְאֻחָר מִדַּי תִּתְחָרֵט עַל טִפְּשׁוּתְךָ.” כָּךְ אָמְרָה הָרוּחַ וְנֶעֶלְמָה.

וּבִן־רֶגַע רָאִיתִי אֵיזֶה מַעֲשֵׂה־שְׁטוּת עָשִׂיתִי. הַתּוֹצָאוֹת בָּאוּ מִיָּד. רָעֵב הָיִיתִי – וְהַשֻּׁלְחָן לֹא נֶעֱרַךְ, הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאָרוֹן וְהִנֵּה הוּא רֵיק. בְּאַרְנָקִי – לֹא מָצָאתִי פְּרוּטָה. הַסַּיָּס הֵבִיא לִי בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב: עָלַי לָבוֹא לָאֻרְוָה. הוֹ, חָשַׁבְתִּי, עַכְשָׁו תַּם הַכֹּל. נִכְנַסְתִּי לָאֻרְוָה וּמַרְאֶה נוֹרָא נִגְלָה לְעֵינַי. הַסּוּס שָׁר אֶת שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ. הוּא רָבַץ וְהִתְגַּלְגֵּל. אַחַר כָּךְ קָפַץ וְחִבֵּק אֶת צַוָּארִי, כְּנִפְרָד מִיְּדִידוֹ הַטּוֹב, נִתַּק מִמֶּנִּי – וְסוֹף. תַּמָּה שִׂמְחָתִי. בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת יָצָאתִי אֶת הָאֻרְוָה וְקִלַּלְתִּי אֶת גּוֹרָלִי. מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה? וְעָלַי לְהוֹדוֹת: בָּאָה הַתְּקוּפָה הָעֲגוּמָה בְּיוֹתֵר בְּחַיַּי. אֶלֶף פְּעָמִים קָרָאתִי לְרוּחַ אִמִּי, בִּקַּשְׁתִּי, הִתְחַנַּנְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי לְהֵיטִיב דְּרָכַי, הִתְחָרַטְתִּי, אַךְ הַכֹּל לַשָּׁוְא, הַכֹּל מְאֻחָר מִדַּי.

דֶרֶךְ אַחַת בִּלְבַד הָיְתָה פְּתוּחָה לְפָנַי: לַעֲזֹב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה. עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, בְּלִי לְגַלּוֹת דָּבָר אֲפִלּוּ לְנֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת.

אֲבָל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת קִדֵּם פָּנַי מַזָּל רַע. אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם שֶׁמֵּעָלַי, שֶׁצָּחֲקוּ אֵלַי תָּמִיד בְּעַלִּיזוּת, נִרְאוּ לִי עַתָּה שׁוֹנִים מְאֹד. שׁוּם מַחְשָׁבָה גְדוֹלָה לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתִּי. הָאָסוֹן רָדַף אַחֲרַי עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל.

בְּדַרְכִּי בַּיַּעַר נִתְקַלְתִּי בְּשׁוֹדְדִים. מֵרָחוֹק רָאִיתִי אוֹתָם בִּמְלַאכְתָּם, וְרָאִיתִי כִּי הִבְחִינוּ בִּי. עַל אַף פַּחְדִּי הָיְתָה מַחְשַׁבְתִּי צְלוּלָה. לְלֹא נֶשֶׁק, לְבַדִּי, בְּיַעַר עָבֹת, תּוֹעֶה בַּסְּבָךְ. בְּדִכְאוֹנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲנִי כְּבָר אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בַּדֶּרֶךְ וְלֹא פָּגַשְׁתִּי יִשּׁוּב אוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה וּמֶה הָיָה מַצַּב־רוּחִי! וּכְבָר קָרַבְנוּ זֶה אֶל זֶה. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהֵם רָבִים מִי יְקַבֵּל אֶת שְׁעוֹן־הַזָּהָב שֶׁלִּי, הֵנַפְתִּי תְּנוּפָה, חָטַפְתִּי בְּכֹח אַדִּיר אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, בִּתַּרְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם בְּמַכָּה אַחַת, הִבְרַחְתִּי אֶת הַשֵּׁנִי וְנִצַּלְתִּי.

לְאָשְׁרִי מָצָאתִי בְּאַחַד הַשִּׂיחִים קְצָת מָזוֹן, שֶׁהִשְׁאִירוּ בְּוַדַּאי הַשּׁוֹדְדִים, וּבוֹ הֶחְיֵיתִי אֶת נַפְשִׁי וְהִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי.

אָכַלְתִּי, אֵפוֹא, אֲבָל הַצָּמָא הֵצִיק לִי כִּשְׁאוֹל. לֹא הָיָה שָׁם כָּל סִימָן לְמַיִם. הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ סְלָעִים וִיעָרוֹת. בְּמִקְרֶה עָלָה עַל דַּעְתִּי לִבְדֹּק אֶת קַשְׁיוּת הַחֶרֶב שֶׁלָּקַחְתִּי מֵהַשּׁוֹדֵד וְהִכִּיתִי בָּהּ עַל הַסֶּלַע – פָּשׁוּט, כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הָעַצְבוּת מִנַּפְשִׁי – וְהִנֵּה פָּרַץ מִמֶּנּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח, צַח. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁל חֶרֶב! אוּלַי עוֹד תְּשָׁרֵת אוֹתְךָ זוֹ שֵׁרוּת גָּדוֹל. הוֹדֵיתִי לַגּוֹרָל הַטּוֹב, שָׁתִיתִי, הִשְׁתַּכַּרְתִּי וּבְרֹב עֲיֵפוּתִי נִרְדַּמְתִּי.

פָּקַחְתִּי עֵינַי בְּבִקְתַּת אִכָּרִים עֲלוּבָה, וּגְלִימַת אִכָּרִים מְזֹהֶמֶת עָלַי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעַצְמִי, בְּמַצַּע הַקַּשׁ שֶׁלִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר.

“מְטֻמְטָם,קוּם מַהֵר, מָה אַתָּה מַבִּיט. חָצוּף אֶחָד!” צָעַק עָלַי קוֹל.

“מִי כָּאן חָצוּף,” עָנִיתִי בְּכַעַס מִתּוֹךְ נִמְנוּם. “אֵינְכֶם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.”

“שִׁמְעִי אִשָּׁה,” אָמַר הָאִכָּר אֶל אִשְׁתּוֹ. “רְאִי מָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ. הוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק אֶת הַבָּארוֹן. חַכֵּה חַכֵּה…” וְעִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח אֶת הַשּׁוֹט מֵעַל הַוָּו וּכְבָר הֵנִיף אוֹתוֹ עָלַי.

“שִׁמְעוּ, אֲנָשִׁים!” אָמַרְתִּי וְקָפַצְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, “וְחִשְׁבוּ מְעַט בְּשֵׂכֶל, אֲנָשִׁים טוֹבִים. אִמְרוּ לִי אֵיךְ הִגַּעְתִּי לַבִּקְתָּה שֶׁלָּכֶם? אָנָּא, הַגִּידוּ לִי אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא? טַפְּלוּ בִּי כִּבְנֵי־אָדָם. אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָרֶץ, אֶת הַסְּבִיבָה. הֵיכָן אֲנִי? הֵיכָן?”

הָאִכָּר לֹא הִקְשִׁיב לִדְבָרַי אֶלָּא הִצְלִיף בִּי בְּלִי רַחֲמִים. “אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁכְרוּת מֵהָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. אֶתְמוֹל חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה שִׁכּוֹר. אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁגַּם הַיּוֹם עֲדַיִן אַתָּה מָלֵא יַיִן.”

תַּשׁ כֹּחִי. הִנַּחְתִּי לוֹ לְהַרְבִּיץ בִּי. וְשׁוּב נֶאֱנַחְתִּי. חָשַׁבְתִּי: אֵיזוֹ הַרְפַּתְקָה מְשֻׁנָּה. עַכְשָׁו יָדַעְתִּי מַה קּוֹרֶה לְאָדָם שֶׁלֹּא אָכַל יָמִים רַבִּים. אִלּוּ אֲנִי בִּמְלֹא כֹּחִי, הָיִיתִי מְפָרֵק לְקֵיסָמִים אֶת הַבַּיִת וְהֶחָצֵר.

אֵיפֹה הַצַּמָּה שֶׁלִּי? אֵינֶנָּה. אֵיפֹה שְׁעוֹנִי? אֵינֶנּוּ. כָּל חֲפָצַי? הַכֹּל נֶעֱלַם, אֲפִלּוּ אֶת כְּתֹנְתִּי הַיָּפָה פָּשְׁטוּ. נִרְאֵיתִי כְּאַחַד הַפּוֹעֲלִים בַּכְּפָר.

אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי לֶחֶם שָׁחוֹר גַּס וּקְעָרָה שֶׁל מְחִית תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְאָמְרוּ: “זְלֹל מַהֵר וְצֵא לַשָּׂדֶה לַעֲבֹד.”

הִסְבַּרְתִּי לָהֶם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לַעֲבֹד. אָמַרְתִּי, כִּי בְּכָל יְמֵי חַיַּי עֲדַיִן לֹא עָבַדְתִּי. כִּי כָּל הָעִנְיָן בְּטָעוּת יְסוֹדוֹ. מִי אֲנִי, מִי הֵבִיא אוֹתִי לְכָאן? וְעוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה אָמַרְתִּי.

“הַבָּחוּר יָצָא מִדַּעְתּוֹ,” הָיוּ דִּבְרֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים. הֻשְׁלַכְתִּי הַחוּצָה. בְּרֶגַע זֶה נֶעֶלְמָה גַּם הַבִּקְתָּה.

הָעֶרֶב קָרַב וּבָא, זֶה זְמַן רַב אֲנִי מְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר הֶעָבֹת הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל בּוֹ נִרְאֶה מֻפְלָא וְאַגָּדִי. פַּחַד נָפַל עָלַי, אֵין שׁוֹמְעִים צִיּוּץ צִפּוֹר, זִמְזוּם דְּבוֹרִים, אוֹ מִלְמוּל מְרַעֲנֵן שֶׁל מַעֲיָנוֹת, הַכֹּל מֵת, שׁוֹמֵם. כָּל הַבְּרִיאָה גּוֹוַעַת כָּאן.

שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּמַחְשָׁבוֹת וּכְשֶׁנָּשָׂאתִי רֹאשִׁי, רָאִיתִי לְתִמְהוֹנִי בַּשָּׁמַיִם כִּנּוֹרוֹת וְחֶמְתוֹת־חֲלִילִים מְרַחֲפִים בְּכִוּוּן הֲלִיכָתִי. שָׁמַיִם! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. אֵיזוֹ נְבוּאָה רָעָה! כְּלוּם לֹא דַּי שֶׁהֻכֵּיתִי בְּאַכְזְרִיּוּת כָּזֹאת?

סוֹף־סוֹף רָאִיתִי בַּיִת בַּיַּעַר, וּמֵאֲרֻבָּתוֹ נִפְלְטוּ עָשָׁן וְשַׁלְהָבוֹת. רֵיחַ רָע, רֵיחוֹ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, עָלָה בַּסְּבִיבָה. צְמַרְמֹרֶת הִכְּתָה בִּי. אֲבָל הַתִּקְוָה לִמְצֹא כָּאן אֲנָשִׁים הָיְתָה כֹּה מְתֻקָּה, שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. אֵל אֱלֹהִים, מָה רָאוּ עֵינַי?

מֵרֹב אֵימָה כִּמְעַט הִתְעַלַּפְתִּי. עָמְדוּ שָׁם מִפְלָצוֹת שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת בְּנֵי־אָדָם אֶל דּוּד רוֹתֵחַ, וּבַדּוּד כְּבָר הָיוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים. עִם הֲרָמַת מִכְסֵה־הַדּוּד פָּרְצוּ אֵדִים וְסִרְחוֹן אָיֹם, שֶׁנִּתְלַוּוּ לוֹ קוֹלוֹת־אָדָם שׁוֹנִים.

הַדּוּד הָיָה מְכֻסֶּה עַתָּה, וְדִמְמַת מָוֶת עָמְדָה בַּמָּקוֹם. מִי יֵדַע לְתָאֵר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּנַפְשִׁי? זְקֵנָה בַּעֲלַת מַרְאֶה אֱנוֹשִׁי הוֹלִיכָה אוֹתִי בִּשְׁתִיקָה אֶל חֶדֶר סָמוּךְ. הִיא נָגְעָה בִּשְׂפָתַי בְּמוֹט שָׁחוֹר. רָצִיתִי לְדַבֵּר וְלֹא יָכֹלְתִּי. דְּמוּת יָפָה לְבָנָה בִּגְלִימַת תְּכֵלֶת, הִגִּישָׁה לִי כְּלִי מָלֵא מַיִם צְְלוּלִים. הִיא שָׁאֲבָה אֶת הַמַּיִם מִמַּפַּל יָפֶה שֶׁזָּרַם לְתוֹךְ הַחֶדֶר, וּמִיָּד נֶעֶלְמָה.

אַךְ שָׁתִיתִי אֶת הַמַּיִם הַחַיִּים, שָׁקַעְתִּי בְּשִׁכְחָה גְּמוּרָה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה קָּרָה לִי. רֶטֶט נָעִים חָלַף בְּכָל עֲצַבַּי. אֲבָל מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֲרוֹ, אוּלַי נְבוּאַת־לֵב קָשָׁה עַל הֶעָתִיד, נוֹתְרָה בִּי. צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן, הַזְּקֵנָה הוֹצִיאָה אוֹתִי מֵהַחֶדֶר, וְהִנֵּה בָּאוּ מִצַּד אַחֵר דְּמֻיּוֹת מַחְרִידוֹת.

מִכְסֶה הַדּוּד הוּסַר, הַכֹּל עָמְדוּ בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה. גְּבָרִים וְנָשִׁים הוּצְאוּ מֵהַדּוּד וְהֻשְּׁכְּבוּ עַל מַצָּע רַךְ. הַזְּקֵנָה נָגְעָה בָּהֶם בְּמוֹט לָבָן, וּכְוֶרֶד הַנִּפְתָּח אֶל טַל־הַשַּׁחַר, נִפְקְחוּ כֻּלָּם לְחַיִּים חֲדָשִׁים.

שׁוּב לֻבְּתָה הָאֵשׁ. לַדּוּד הוּטְלוּ עַתָּה גִּבֵּן, כַּרְסְתָן, פּוֹזֵל, עִקְּלָן, אִשָּׁה שֶׁחָטְמָהּ גָּדוֹל, אִשָּׁה שְׁטוּחַת־חָזֶה. כָּל אֵלֶּה יַעַמְדוּ עַתָּה בְּאֵשׁ הַטָּהֳרָה.

הַטְּהוֹרִים שָׂמְחוּ בְּגִלְגּוּלָם, בִּדְמוּתָם הַחֲדָשָׁה, עַד כְּדֵי הִתְלַהֲבוּת. הֵם נִכְנְסוּ לְחֶדֶר אַחֵר. רָצִיתִי לָלֶכֶת עִמָּם, אֲבָל לֹא הֻרְשֵׁיתִי.

“עוֹד מְעַט יַגִּיעַ תּוֹרְךָ. יְבַשְּׁלוּ אוֹתְךָ בַּדּוּד הַזֶּה,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. רָצִיתִי לִבְרֹחַ, וְהִנֵּה כָּל הַפְּתָחִים נְעוּלִים.

שׁוּב נִתְמַלֵּא הַדּוּד. עַתָּה הוּטַלְתִּי גַּם אֲנִי לְתוֹכוֹ. רָאִיתִי אֶת הַעֲוָיוֹת הָאֲנָשִׁים, כֵּיצַד הֵם מִשְׁתַּנִּים לְקוֹל זִמְרָה נְעִימָה, רוֹקְדִים שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ, כְּשֶׁאֶבְרֵיהֶם מִתְקַצְּרִים אוֹ מִתְאָרְכִים, נִשְׁמָטִים אוֹ צוֹמְחִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת הַנִּדְרֶשֶׁת. סִימָנוֹ שֶׁל גִּלְגּוּל חָדָשׁ זֶה הָיָה לֵאוּת וְשֵׁנָה חֲטוּפָה. הָיִיתִי הַיָּחִיד בַּדּוּד שֶׁלֹּא נִתְעַיֵּף. הַיָּחִיד שֶׁהִרְהֵר וּבִקֵּשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּטְבָּח־הָאֱנוֹשִׁי הַזֶּה. הַשְּׁאָר נִרְאוּ כְּאִלּוּ נִטְּלָה מֵהֶם נִשְׁמָתָם וְרַק נִיצוֹץ קָטָן שָׂרַד בָּהֶם. הִקַּשְׁתִּי בְּאֶגְרוֹפִי, כִּי הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי.

מִכְסֵה הַסִּיר הוּסַר. הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה וְהַמַּכְסִיפָה נָגְעָה בְּכָל אֶחָד בַּמּוֹט הַלָּבָן, וְהַכֹּל הָיוּ עוֹלִים עַתָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, שְׂמֵחִים וְנִלְהָבִים מִדְּמוּתָם הַחֲדָשָׁה, הַמְשֻׁפֶּרֶת.

נִכְנַסְנוּ לָאֻלָּם הַשּׁוֹפֵעַ רֵיחוֹת עֲדָנִים. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַפְּאֵר בָּאֻלָּם. הַכֹּל הָיָה מֻפְלָא וְנִשְׂגָּב. דְּמוּת צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג, זוֹהֶרֶת כֻּלָּהּ, עֵינֶיהָ כְּשַׁחַר הָעוֹלָם, פָּתְחָה אֶת פִּינוּ וְהֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת הַלָּשׁוֹן בִּנְגִיעָה קַלָּה שֶׁל אֶצְבָּעָהּ בִּשְׂפָתֵינוּ. אָמְרָה לָנוּ:

“בְּנֵי תְּמוּתָה! הִגַּעְתֶּם כָּאן לִסְבִיבָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. הַלְּלוּ אֶת הַבּוֹרֵא עַל גִּלְגּוּלְכֶם הֶחָדָשׁ. שִׂמְחוּ בְּחַיֵּיכֶם. הֵהָנוּ מֵהַחַיִּים וּשְׁתוּ מִגָּבִיעַ זֶה חַיִּים וְאַחְדּוּת מֵחָדָשׁ.”

פִּתְאֹם הִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה. קָרַבְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׂמַחְנוּ לַפְּגִישָׁה. הַכֹּל נִשְׁתַּנּוּ בְּגוּפָם וּבְרוּחָם. הַגְּבֶרֶת הֵבִיאָה אוֹתָנוּ אֶל הַגַּן הַיָּפֶה בָּעוֹלָם. נֶהֱנֵיתִי מִמַּרְאֵה עֵינַי, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הָיָה זָר לִי. לְמָשָׁל, אַבְנֵי־חֵן טְהוֹרוֹת וּפְנִינִים מִכָּל הַמִּינִים וְהַגְּדָלִים נִרְאוּ בָּעֵשֶׂב וּבַשִּׂיחִים כְּאֶגְלֵי־טַל. כֵּן רָאִיתִי צֶמַח עֲנָק, מוּזָר, וּפִרְיוֹ תָּלוּי עָלָיו. לֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ, תָּלַשְׁתִּי פְּרִי אֶחָד וְהֶחְבֵּאתִי אוֹתוֹ בְּכִיסִי.

וְהִנֵּה הִכָּה הָרַעַם, וַאֲנִי בְּבֵית אָבִי, בְּמִטָּתִי.

לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהַסְבִּיר הַרְפַּקְתָה זוֹ. כִּי לֹא הָיָה זֶה חֲלוֹם, נִשְׁבָּע אֲנִי. כֵּן יָדַעְתִּי לִקְרֹא בִּשְׁמָם לְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּאַמְבַּט־הַמְכַשֵּׁפוֹת. עֲַדִיִן אֲנַחְנוּ נֶהֱנִים מֵהַרְפַּתְקָה זוֹ בְּכָל פְּגִישָׁה. אָנוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: הָיִינוּ יַחְדָּו בְּסִיר־הַבִּשּׁוּל.

סָקַרְתִּי אֶת עַצְמִי. הֲרֵי זֶה פֶּלֶא: בְּגָדַי יְרֻקִּים, שְׁעוֹן־הַזָּהָב, הַצַּמָּה, הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ. רַק הַחֶרֶב שֶׁלָּקַחְתִּי מֵהַשּׁוֹדֵד נֶעֶלְמָה. לֹא הָיָה לִי כָּל יְסוֹד לִטְעָנוֹת נֶגֶד בִּשּׁוּלִי. הָיִיתִי עַתָּה אָדָם חָדָשׁ. וּכְכָל שֶׁהִרְבֵּיתִי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר, יָכֹלְתִּי לוֹמַר בְּבִטָּחוֹן, שֶׁאֲנִי חַיָּב הַרְפַּתְקָה מוֹעִילָה זוֹ לְרוּחָהּ שֶׁל אִמִּי.

אֲבָל לֹא הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת. הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי. לֹא יָדַעְתִּי מְנוּחָה.

עַתָּה פָּתַחְתִּי בְּמַסָּעִי הַגָּדוֹל, וּבַדֶּרֶךְ הַמֻּפְלָאָה בְּיוֹתֵר.

מִיַּלְדּוּתִי אֲנִי חָסִיד נִלְהָב שֶׁל הַָרַחֲצָה בַּמַּיִם. לְאָבִי הָיוּ בְּרֵכוֹת־דָּגִים גְּדוֹלוֹת, הַגְּדוֹלוֹת שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי. כְּשֶׁחַשְׁתִּי בַּשָּׁרָב, הָלַכְתִּי אֶל הַבְּרֵכוֹת. אַךְ קָפַצְתִּי לַמַּיִם וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה צִפּוֹר אַדִּירָה שֶׁצָּדָה דָּגִים בַּמַּיִם, דַּוְקָא כְּשֶׁהֵם מִצְטוֹפְפִים. הַצִּפּוֹר לֹא הִתְעַנְיְנָה בִּי כְּלָל, אֲבָל אֲנִי מָצָאתִי בָּהּ עִנְיָן רַב. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי עוֹף כָּזֶה. מִתַּחַת לְמַקּוֹרוֹ הָיָה תָּלוּי שַׂק גָּדוֹל, בַּשְׂרָנִי, שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּץ וּמִתְפַּשֵּׁט חֲלִיפוֹת. הֲבִינוֹתִי, כִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. זֹאת וְעוֹד, רָאִיתִי שֶׁהִיא מְבֻיֶּתֶת, וְאָכֵן שִׂחַקְתִּי עִמָּהּ, נִכְנַסְתִּי לַשַּׂק וְיָצָאתִי. לְבַסּוֹף לֹא יָרְדָה הַצִּפּוֹר לְסוֹף דַּעְתִּי, הִמְרִיאָה כְּשֶׁאֲנִי בַּשַּׂק, וְהִסְתַּלְּקָה מִי יוֹדֵעַ לְאָן. כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּקֵרוּב, הִנְחִיתָה אוֹתִי בְּרַכּוּת רַבָּה. אֵיפֹה? זֹאת לֹא יְנַחֵשׁ הַקּוֹרֵא לְעוֹלָם.

הִיא הִנְחִיתָה אוֹתִי בְּשִׁירָאז, בִּירַת פָּרָס, בְּכִכָּר הָאַרְמוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ, דּוּדִי גָ’אפָאר חָאן, שֶׁעֲדַיִן הָיָה אָז בַּחַיִּים. הַצִּפּוֹר הָיְתָה שַׂקְנַאי, אַחַד הָעוֹפוֹת הָאֲהוּבִים עַל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא כְּבָר עוֹלֵל מַעֲשֵׂי תַּעֲלוּלִים רַבִּים מֵעֵין אֵלֶּה. זֶה יוֹמַיִם נֶעֱדַר הַשַּׂקְנַאי וְעַתָּה רָאוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת, עָף לָשׁוּב. הַכֹּל צָהֲלוּ. וּבְעִקָּר שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לַבִּקּוּר שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַצָּעִיר, בִּקּוּר בִּלְתִּי־רָגִיל כָּל כָּךְ, כְּשֶׁהָאוֹרֵחַ עֵירֹם כִּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ.

לְאַחַר הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִתְּנוּ לִי בִּגְדֵי־פַּרְסִים, שֶׁהָלְמוּ אוֹתִי יָפֶה מְאֹד. בָּעֶרֶב יָצָאנוּ לְטַיֵּל בִּשְׂדֵרוֹת־הַדְּקָלִים הַנֶּהֱדָּרוֹת. הָיָה עָלַי לְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַרפַּתְקוֹתַי, מִיּוֹם הִוָּלְדִי וְעַד הַיּוֹם, וְהוּא הִתְפַּלֵּא מְאֹד. אֲבָל אֶת מֵרַב פְּלִיאָתוֹ, וְאֶת תַּדְהֵמַת כָּל אַנְשֵׁי־הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ, עוֹרְרָה עֻבְדָּה אַחֶרֶת: כָּל הַדְּקָלִים שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵיהֶם הֶחֱווּ קִדָּה עֲמֻקָּה. לְמִי קַדּוּ? עַל כָּךְ פָּרַץ וִכּוּחַ. אֲנִי טָעַנְתִּי, כִּי לִי קַדּוּ. הַמֶּלֶךְ טָעַן לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְאַנְשֵׁי־הֶחָצֵר תָּמְכוּ בְּדַעְתּוֹ. הַוִּכּוּחַ דָּרַשׁ הַכְרָעָה. אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ לַעֲבֹר בַּשְּׂדֵרָה לְבַדִּי. עָבַרְתִּי, וְהַכֹּל קַדּוּ לִי. כְּשֶׁעָבַר הַמֶּלֶךְ, עָמְדוּ הַדְּקָלִים זְקוּפִים. לֹא הָיָה קֵץ לַתִּמָּהוֹן. הַכֹּל רָאוּ בִּי אֵל.

יְתֵרָה מִזּוֹ, בְּאַחַד הַיָּמִים טִיַּלְנוּ בַּיַּעַר, וְכָל הַחַיּוֹת קָרְבוּ אֵלַי. שִׂחַקְתִּי עִם הָאֲרָיוֹת וְהַנְּמֵרִים כְּמוֹ שֶׁמְשַׂחֲקִים עִם יְלָדִים. קָרַבְנוּ לַמַּיִם וְהַדָּגִים הִתְאַסְּפוּ לְרַגְלַי. כְּכָל שֶׁרַבּוּ הַפְּלָאִים, רַב הַכָּבוֹד כְּלַפַּי. נִבְנָה לְמַעֲנִי מִזְבַּח־קְטֹרֶת מְיֻחָד. הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי בְּבִגְדֵי־מַלְכוּת, וְלֹא נִתַּן כְּלָל לְהַבְחִין בֵּינִי לְבֵין הַמֶּלֶךְ.

כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן בִּנְעִימִים, וּכְדֵי לַעֲמֹד עַל אָפְיָם, אֹרַח־חַיֵּיהֶם וּמִנְהָגֵיהֶם שֶׁל הַפַּרְסִים, הִרְבֵּיתִי לָבוֹא בְּחֶבְרָה. חַיָּב אֲנִי לְשַׁבֵּחַ אוֹתָם: אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים הֵם, לֹא מְסֻבָּכִים בְּנָהֳגָם כַּגֶּרְמָנִים שֶׁהֻשְׁפְּעוּ מֵהַצָּרְפָתִים, לֹא קְשׁוּחִים וְקַפְּדָנִים בְּהַחְשָׁבַת הַדַּרְגָּה וְהַמַּעֲמָד, לֹא חֲסִידֵי מוֹתָרוֹת בְּמָזוֹן, בְּמַשְׁקֶה וּבִלְבוּשׁ.

עַתָּה הִגִּיעָה תְּקוּפַת־הַמַּסָּעוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי. עָלֶיהָ סִפְּרוּ הַרְבֵּה לָעוֹלָם הַגָּדוֹל הַמְחַבְּרִים־הַלֹּא־קְרוּאִים, סִפְּרוּ וְרִמּוּ: הַסִּפּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקוֹת הַמְסֻפָּרוֹת בָּהֶם, מִקְצָתָם נְכוֹנִים, מִקְצָתָם מְסֻלָּפִים, וּמִקְצָתָם בְּדוּיִים לַחֲלוּטִין. אוּלָם רַבִּים נִבְּאוּ לִי, כִּי אָכֵן כָּךְ יִהְיֶה. הַרְבֵּה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אֲנָשִׁים לְהַקְדִּישׁ לְכָךְ אֶת שְׁעוֹת־הַפְּנַאי, וּלְסַפֵּר לָעוֹלָם בְּעַצְמִי אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁהִשְׁמַעְתִּי עַל כּוֹס־יַיִן בְּחוּג יְדִידִים נְעִימִים.

כַּמָּה דְּבָרִים עַל חַיֶּיהָ וּמוֹתָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי הַיְקָרָה

עוֹד לֹא מָלְאוּ אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לִישִׁיבָתֵנוּ, שֶׁלִּי וְשֶׁל גּוּפִי הַיָּקָר, בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וּכְבָר נִתְקְפָה הַיְקָרָה שִׁעֲמוּם בְּחֶבְרָתִי. כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ שֶׁל אִשְׁתִּי וְנִמַּקְתִּי דְּבָרַי בִּטְעָמִים נְדוֹשִׁים, הָיְתָה עוֹנָה לִי אַף הִיא בִּדְבָרִים נְדוֹשִׁים עַל חַיֵּי־אָדָם הַחוֹלְפִים מַהֵר, עַל בִּזְבּוּז הַזְּמַן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח מֵאֻלָּמוֹת כֹּה רַבִּים, מִגַּנִּים כֹּה יָפִים וְעוֹד וְעוֹד, בְּלִי לֵיהָנוֹת מֵהֶם בְּחֶבְרַת יְצוּרִים הַדּוֹמִים לְךָ.

הַצֶּדֶק הָיָה עִמָּהּ. נִכְנַעְתִּי לָהּ, וְהִיא מָשְׁלָה בִּי. וּבְכֵן, הָיִינוּ רוֹתְמִים סוּסִים אֶל הַמֶּרְכָּבוֹת וְנוֹסְעִים, בְּכָל גִּנּוּנֵי הַטֶּקֶס, לְבַקֵּר אֵצֶל שְׁכֵנִים וּמְחַזְּרִים.

בִּקּוּרִים אֵלֶּה גָּרְמוּ לִי עָגְמַת־נֶפֶשׁ רַבָּה בִּמְקוֹם הֲנָאָה אוֹ עֹנֶג. אִשְׁתִּי הָיְתָה הַיְצוּר הַנָּעִים, הַנֶּחְמָד, הַיָּפֶה וְהֶעָדִין תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִבְרְאָה לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַמְעֻדָּן. תְּכוּנוֹתֶיהָ אֵלּוּ מָשְׁכוּ אֵלֶיהָ אֶת עֵינֵי הַכֹּל. אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה לֹא לְהִתְחַנְחֵן בְּנוֹכְחוּתִי אֶל הַמְחַזְּרִים הַצְּעִירִים שֶׁלָּהּ, יָדַעְתִּי עַל פִּי שְׁתִיקָתָהּ, עַל פִּי עַצְבוּתָהּ, שֶׁלִּבָּהּ מָלֵא אַהֲבָה.

יְדוּעָה נְטִיָּתִי לְצַיִד. אֲבָל דַּוְקָא כְּשֶׁרָצִיתִי לִשְׂמֹחַ קְצָת מֵהַמְּנוּחָה בְּבֵיתִי, הֻזְמַנְתִּי מִיָּד לְאֵיזוֹ מְסִבָּה פֹּה־וָשָׁם, בְּלִוְיַת הַבַּקָּשָׁה הַדּוֹחֶקֶת לְהָבִיא עִמִּי אֶת רַעְיָתִי. וּכְשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, נִשְׁאֲרוּ תָּמִיד כַּמָּה אֲדוֹנִים בְּבֵיתִי וְאָרְחוּ לָהּ לְחֶבְרָה.

בְּנִשּׂוּאִין חָשׁוּב מְאֹד שֶׁיַּכִּירוּ בְּנֵי הַזּוּג זֶה אֶת זֶה, יֵדְעוּ אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם וְיָבִינוּ אֵיךְ לִנְהֹג אִישׁ בְּצָרְכֵי רֵעֵהוּ. בְּאֹפֶן זֶה אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּנַחַת.

אַךְ כְּשֶׁבָּא הַסְּתָו וְהֶעָלִים הִתְחִילוּ נוֹבְלִים לְאַט־לְאַט וְנוֹשְׁרִים, נֶהֱנֵיתִי הֲנָאָה שְׁלֵמָה וְכָל לִבָּהּ לִי הָיָה. וְעַל כֵּן יָכוֹל אֲנִי לְיַעֵץ לְכָל הַגְּבָרִים, שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ נָשִׁים יָפוֹת מִדַּי וּצְעִירוֹת מִדַּי, אוֹ שֶׁיַּמְתִּינוּ לִימֵי זִקְנָה.

בַּסְּתָו וּבַחֹרֶף שֶׁל חַיַּי יָדַעְתִּי אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. זֹאת אוּכַל לוֹמַר בְּלֵב שָׁלֵם. אִישׁ לֹא הָיָה מָסוּר לִי יוֹתֵר מֵאִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה, נוּחָהּ עֵדֶן. כָּל תְּכוּנוֹתֶיהָ נִתְמַזְּגוּ בְּטוּבָהּ הָרַב כְּלַפַּי, וְאָכֵן שָׂמַחְתִּי בְּחַיַּי. הַצִּינִיּוּת שֶׁלִּי הָיְתָה הַתַּקָּלָה הַיְחִידָה שֶׁהִטְרִידָה אוֹתִי, אֲבָל בִּתְשׂוּמֶת־לִבָּהּ, בַּחֲבִיבוּתָהּ הַמְקַדֶּמֶת פְּנֵי כָּל מִשְׁאָלָה, בְּרוּחָהּ הָעַלִּיזָה, יָדְעָה אִשְׁתִּי לְהַמְתִּיק אֶת שְׁעוֹת־הַפְּנַאי שֶׁלִּי כָּךְ, שֶׁיָּמַי הָיוּ חוֹלְפִים כְּדַקּוֹת.

עַד שֶׁחָלְתָה. מִיָּד הִזְמַנְתִּי אֲרוֹן־קְבוּרָה. וְאֵיזֶה מַעֲשֶׂה נָבוֹן יוֹתֵר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת כָּל אֶפְשָׁרוּת דַּוְקָא כְּשֶׁאַתָּה בִּמְלֹא כֹּחֲךָ וְדַעְתְּךָ צְלוּלָה, הָיָה עִקָּרוֹן בְּעֵינַי תָּמִיד, וְהוּא הָעִקָּרוֹן שֶׁל כָּל אָדָם נָבוֹן.

מוֹתָהּ כָּפַף אֶת קוֹמָתִי, וַעֲדַיִן אֲנִי מִתְהַלֵּךְ שָׁחוֹחַ. אֵין מַעֲיַן דִּמְעוֹתַי נֶחְתָּם. גַּם עַתָּה יוֹרְדוֹת עֵינַי מַיִם, בְּעִקָּר הַשְּׂמָאלִית, זוֹ שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּלֵּב. כְּבָר חָלְפוּ שָׁלשׁ שָׁנִים וַעֲדַיִן הֵן בּוֹכוֹת כְּשֶׁאֲנִי הוֹגֶה בְּרַעְיָתִי הַמְּנוּחָה, וְתֶלֶם עָמֹק נֶחְרָשׁ בִּלְחָיַי.

אֲבָל אַל נָא אָפֵר אֶת מְנוּחָתָהּ. תָּנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ.

עַתָּה אֲנִי נֶעֱזָר בְּאֵשֶׁת הַצַּיִָד שֶׁלִּי. הִיא מְטַפֶּלֶת בִּי וּתְטַפֵּל עַד יְצִיאַת נִשְׁמָתִי.

כְּתָבִים מֵעִזְבוֹנוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן וְסִפּוּר נִשּׂוּאָיו, מַחֲלָתוֹ וּמוֹתוֹ

מֵאֵת הֶנִיג קִיפֶר

עֲלֵה עַל הָסוּס הַמְעוֹפֵף, הַמְחַבֵּר,

תֵּן בּוֹ בְּדִיחוֹת וּפִקְחוּת, וּמַהֵר

לְסַפֵּר מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ וְעֻבְדּוֹת.

וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁלָּמַד לְרַמוֹת.

בְּוַדַּאי טוֹב חֶלְקוֹ מִכָּל פִילוֹסוֹף,

וּמִכָּל כֹּהֵן הַמַּרְבִּיץ דְּרָשׁוֹתָיו.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הֵן יָבוֹא סַמָּאֵל

וְיִקְצֹר כֻּלָּנוּ, לְלֹא כָּל הֶבְדֵּל.

וַאֲנִי, אֶל מוּל חֶרְמַשׁוֹ הַגָּדוֹל,

אָשִׁיר אֶת שִׁירִי בְּקוֹל:

"הַחַי בְּשִׂמְחָה וּמְאֻשָׁר לִבְלִי־חק

עוֹשֶׂה גַּם אֶת הַמָּוֶת לִצְחוֹק."

פְּתִיחָה

הַחוֹל הָיָה אוֹזֵל בִּשְׁעוֹן־הַחַיִּים שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָדָם חָסִיד זֶה הָיִיתִי לוֹ בֶּן־לְוָיָה יוֹם יוֹם, אֶפְשָׁר לוֹמַר: שָׁעָה שָׁעָה. הוּא נִפְטַר עִם נְשִׁירַת עֲלֵי הָאַלּוֹן בִּשְׁנַת 1796. עַל מוֹתוֹ יִלְמַד הַקּוֹרֵא בַּסֵפֶר עַצְמוֹ. יוֹמַיִם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ הָיִינוּ לְבַדֵּנוּ. “קִיפֶּר,” אָמַר לִי, “שֵׁרוּת גָדוֹל שֵׁרַתָּ אוֹתִי. הָיִיתָ מְפִיסְטוֹפֶלֶס הַנֶּאֱמָן שֶׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַיְלָה. פְּעָמִים הַרְבֵּה מָתַחְתָּ אֶת הַקָּפִיץ בִּשְׁעוֹנִי, שֶׁעָמַד כְּבָר מִלֶּכֶת. בְּשֵׁרוּתֶיךָ שֶׁלֹא יָדְעוּ לֵאוּת, בְּשִׂיחוֹתֵיךְ הָעַלִיזוֹת מָתַחְתָּ אֶת שְׁעוֹנִי. רוֹצָה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ עַל יָשְׁרְךָ, עַל נֶאֱמָנוּתְךָ, עַל מְסִירוּתְךָ לִי, וְאֵין מִלִים בְּפִי לְשַׁבֵּחַ אֶת שְׁרוּתֶיךָ אֵלֶּה. בַּקֵּשׁ מִמֶּנִי כָּל שֵׁרוּת וְכָל מַה שֶׁתִּרְצֶה, וּמְבֻקְּשְׁךָ יִנָּתֵן לְךָ.”

נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהָשִׁיב, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵצִיפוּ אֶת עֵינַי. הָאִישׁ הָאָצִיל כְּבָר גָּמַל עִמִּי חֲסָדִים רַבִּים בַּשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּירוֹ. הַכֹּל יוֹדְעִים מַה יֵשׁ לְשַׁמָּשׁ עָנִי, וּמַה הֵם חַיָּיו: צָרוֹת גְּדוֹלוֹת עִם הַזַּאֲטוּטִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵד אוֹתָם אֶלֶף־בֵּית; לְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹנִים בַּמִּגְדָּל הַגָּדוֹל: לְצַיֵּן בְּכָל שָׁעָה אֶת מַצַּב הַשֶּׁמֶשׁ; לְפָחוֹת אַחַת לְשָׁנָה לְהָסִיר אֶת קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ בַּכְּנֵסִיָּה, וְעוֹד עֲבוֹדוֹת מִסּוּג זֶה. וְעַל כָּל אֵלֶּה לֹא תָּמִיד יֹאכַל לֶחֶם לָשׂבַע. אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה לְהִתְאוֹנֵן. הֲלֹא נָתְנוּ לִי הַשָּׁמַיִם לֵב הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְגַם אִישׁ־חֲסָדִים, הֲלֹא הוּא מִינְכְהַאוּזֶן. שֶׁכֵּן עִשַּׁנְתִּי מֵחֲרִיט־הַטַּבַּק שֶׁלּוֹ, אָכַלְתִּי עַל שֻׁלְחָנוֹ, שָׁתִיתִי מִיֵּינוֹ, וְכָל בֶּגֶד שֶׁנִּתְיַשֵׁן, נָתַן לִי. וּמָה עוֹד יָכֹלְתִּי לְבַקֵּש? אֲבָל כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי, כִּי יָמִים נְעִימִים אֲלֶה יַחְלְפוּ עוֹד מְעַט…"

“אַתָּה בּוֹכֶה?”

“אֲדוֹנִי, כְּבָר גָמַלְתָּ לִי דַּי וְהוֹתֵר עַל טִרְחָתִי הַמְּעַטָּה.”

“לֹא, לֹא גָמַלְתִּי. וּבְכֵן שְׁמַע מַה יֵשׁ בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת. בַּחֲדַר־הָעֲבוֹדָה הַסּוֹדִי שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת תֵּבָה, הַמְּלֵאָה נְיָרוֹת חֲשׁוּבִים מְאֹד. שָׁם תִּקְרָא עַל מַעֲשַׂי, אֲשֶׁר אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־מְהֵימָנִים פִּרְסְמוּ אוֹתָם בִּדְפוּס: לְמָשָׁל, בִּירְגֶר מִגֶּטִינְגֶן, שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹצִיא־לָאוֹר שֶׁל הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁחִבַּרְתִּי בְּעַצְמִי בִּשְׁעוֹת־הַפְּנַאי, כְּדֵי שֶׁיַרְעִידוּ אֶת הַסַּרְעֶפֶת שֶׁל הַקָּהָל הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיִּצְחַק הָעוֹלָם. בְּחֵלֶק נִכָּר שֶׁל גִּלְיוֹנוֹת אֵלֶה כְּלוּלוֹת שְׁאָר תּוֹלְדוֹת חַיַּי. אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת שֵׁרוּת לָעוֹלָם, הַעְתֵּק לְאַחַר מוֹתִי לְנָקִי אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁתַּצְלִיחַ לְפַעִנֵחַ וּמְסֹר אֶת הַכְּתוּבִים לִדְפוּס. בְּנָקֵל תִּמְצָא מוֹצִיא־לָאוֹר שֶׁיַּחֲשֹׁק בָּזֶה וִישַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר־סוֹפְרִים רָב.”

“הַאִם אֵדַע לִקְרֹא בִּכְתַב הַיָּד?”

“מַה שֶׁלֹא תַצְלִיחַ לְפַעֲנֵחַ, הַשְׁמֵט, תִּמְצָא חֹמֶר מַסְפִּיק. כֵּן אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ לֹא רַק לַחְתֹּם אֶת שִׁמְךָ, אֶלָּא גַם לְהוֹסִיף דְּבָרִים מִשֶּׁלְּךָ, כְּפִי שֶׁתִּרְצֶה וּלְפִי הֲבָנָתְךְ, וְתַשְׁמִיט כָּל מַה שֶׁיֵּרָאֶה לְךָ רָאוּי לְכָךְ.”

הוֹרֵיתִי לַאֲדוֹנִי הַמְצַוֶּה לֹא עַל הַכָּבוֹד בִּלְבַד, אֶלָּא גַם עַל הָאֵמוּן שֶׁנָּתַן בִּי, וְהִבְטַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאוּכַל, לְפִי כֹּחִי הָמוּעָט וּרְכוּשִׁי הַדַּל. אֲסַפֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא גְזוּרָה לְמִדָּתוֹ שֶׁל הֶרְקוּלֶס, עָמַד ראשִׁי לְהִתְפַּקֵעַ פְּעָמִים רַבּוֹת, וּפַעַם אַחַת אָכֵן פָּקְעוּ עוֹרִי וְגֻלְגַּלְתִּי, וּבַסֶּדֶק שֶׁנִּפְעַר רָאֲתָה אִשְׁתִּי אֶת מֹחִי.

סוֹף־סוֹף, לְאַחַר שֶׁעָמַלְתִּי קָרוֹב לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְלֹא אַחַת נָדְדָה שְׁנָתִי, וְגַם הֶחְמַצְתִּי עֲסָקִים אֲחֵרִים וַאֲפִלוּ אֶת נְעוּרַי, מָסַרְתִּי לִדְפוּס אֶת פְּרִי מַאֲמַצַּי, וּבְכָךְ אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתִי הַקְּדוֹשָׁה, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לַאֲדוֹנִי פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.

דְּבָרִים רַבִּים מִשֶּׁלּוֹ הֵם. דְּבָרִים אֲחֵרִים נֶאֱלַצְתִּי לְהַשְׁלִים, וְעַל רַבִּים נֶאֱלַצְתִּי לִפְסֹחַ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדִי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכָּתוּב. עַל גּוֹרַל נִשּׂוּאָיו נֶאֱלַצְתִּי לִכְתֹּב בְּעַצְמִי, לֹא יָכֹלְתִּי לִמְסֹר אֶת דְּבָרָיו הַקָּשִׁים, שֶׁכֵּן תְּכוּפוֹת שָׁפַךְ אֶת מְרִי־לִבּוֹ בְּזַעֲמוֹ עַל מִין־הַנָּשִׁים, וְאִלּוּ אֲנִי אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַמִּין הַיָּפֶה, שֶׁכֵּן אִשְׁתִּי טוֹבָה וְנֶחְמָדָה.

עַל שְׁעוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, עַל אִמְרֵי־הַשֶּׁפֶר שֶׁלּוֹ, עַל מוֹתוֹ וְעַל הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְאַחַר מוֹתוֹ – מִי הָיָה מֵיטִיב לִכְתֹּב מִמֶּנִּי, שֶׁהָיִיתִי עֵד לְמַעֲשָׂיו, לִדְבָרָיו, לְכָל הַמְאֹרָעוֹת?

וְכֵן אֲנִי עָרֵב בְּכָל גִּלּוּי־הַלֵּב וְהַיֹּשֶׁר הַיְדוּעִים שֶׁל הַשַּׁמָּשִׁים לֹא רַק לַאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, אֶלָּא גַם לַאֲמִתּוּת הַמְאֹרָעוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמְּצוּיִים בְּסֵפֶר זֶה. אֱמֶת נִצְחִית הִיא, וְכָל אָדָם שֶׁהִכִּיר אֶת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַמָּנוֹחַ יָעִיד עָלֶיהָ, כִּי הוּא הָיָה הָאָדוֹן הָאַמִּיץ בְּיוֹתֵר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹא הָיָה דּוֹמֶה לוֹ בְּטוּב־לֵב. כְּלַפֵּי הָעֲנִיִים הָיָה נָדִיב וָרַךְ, וְלֹא הִנִּיחַ לִשְׂמֹאלוֹ לָדַעַת מַה יָמִין נוֹתֶנֶת. מַכְנִיס־אוֹרְחִים הָיָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הָיָה בַּעַל דִּמְיוֹן עָשִׁיר הַקָּשׁוּר בְּעַלִּיזוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא נָטְשָׁה אוֹתוֹ. כִּשְׁרוֹן־הַמְסַפְּרִים שֶׁלּוֹ לֹא נִתַּן בְּוַדַּאי לְבֶן־תְּמוּתָה אַחֵר זֶה מֵאוֹת בַּשָׁנִים, מִזְגּוֹ הָיָה פָּתוּחַ, כֻּלּוֹ שִׂמְחַת־חַיִּים, וְלֹא עַל נְקַלָּה דִּכָּא אוֹתוֹ מַשֶׁהוּ. וְעַל אַף הַמַּהֲלֻמּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהִנְחִית עָלָיו הַגּוֹרָל בְּנִשּׂוּאָיו, שָׁמַר עַל רִגְעֵי עַלִּיזוּת, אֲפִלוּ עַל שָׁעוֹת. הוּא מֵת עַלִּיז, מוּדָע לְכָךְ שֶׁאֵין עוֹד בְּכֹחוֹ לְהוֹעִיל לְעוֹלָם. בְּרָצוֹן שִׁלֵּם לַטֶּבַע אֶת הַמַּגִיעַ לוֹ, שֶׁכֵּן יָדַע: עָלֵינוּ לְפַנּוֹת מָקוֹם לַאֲחֵרִים וְלִחְיוֹת לְמַעַן עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר.

הֶנִיג קִיפֶּר

שַׁמָּשׁ בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר.

סִפּוּרִים מֵעִזְבוֹנוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן

“אֲדוֹנִי! מוּטָב שֶׁתַּעֲמֹד עַל הָאֲדָמָה. תִּשְׁבֹּר חָלִילָה אֶת מִפְרַקְתְּךָ!” אָמַר רַב־הַסֶרֶן א‘, חֲסִידוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. שׁוּב נֶאֶסְפוּ יְדִידִים בְּבֵית מִינְכְהַאוּזֶן, וּלְאַחַר הַסְעוּדָה, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הַכֹּל לְיַד בַּקְבּוּק־הַיַּיִן, חֲבוּרָת־עֲמִיתִים עַלִּיזָה, וּבַעַל־הַבַּיִת אָמַר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, כִּי אָכֵן יָרָה אַרְנֶבֶת בָּאֲוִיר. “בָּאֲוִיר?” שָׁאַל הָאוֹרֵחַ ב’. “הֲלֹא אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ לִצְחוֹק, בָּאֲוִיר? הֲיֵשׁ גַם אַרְנָבוֹת בָּאֲוִיר?”

“מִמְצָאַי בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְאַרְנָבוֹת,” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן, “יְדוּעִים יָפֶה לַכֹּל. אֵינִי זָקוּק אֵפוֹא לִרְאָיוֹת מַרְחִיקוֹת־לֶכֶת. אַךְ הָבָה נְדַבֵּר בִּרְצִינוּת. הַדֻּגְמוֹת שְׂנוּאוֹת וּמְיֻתָּרוֹת. אֲבָל כָּל הַחוֹלֵק בְּכֹבֶד־רֹאשׁ עַל הַעֻבְדָּה שֶׁיָּרִיתִי אַרְנֶבֶת בְּעוֹדָהּ בָּאֲוִיר, הוּא…”

“לְאַט־לְאַט, אַל בְּחָפְזָה…” אָמַר א' כְּדֵי לַעֲצֹר בְּשֶׁטֶף דִּבּוּרוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. הַכֹּל הָיוּ מְתוּחִים לָדַעַת, מַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר־הָאַרְנֶבֶת.

“עַל מַה שֶׁרָאִיתִי בִּשְׁתֵּי עֵינַי, עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּיָדַי, יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד, וְאִם יִדְרשׁ זאת מִישֶׁהוּ אֶשָּׁבַע בְּמַצְפּוּן טָהוֹר.”

“בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל תִּשָּׁבַע,” קָרְאָה אַחַת הַגְּבָרוֹת. "מַה פִּתְאֹם? "

“מִינְכְהַאוּזֶן טוֹעֵן שֶׁיָּרָה בְּאַרְנְבֶת כְּשֶׁהִיא בָּאֲוִיר.”

“הַאִם זֶה פֶּלֶא?” אָמְרָה הַגְּבֶרֶת. “מָה עוֹד לֹא עָשָׂה הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן!”

“כַּמָּה דְּבָרִים אֲחֵרִים לֹא עָשָׂה”.

“וְאִם אָכֵן עָשִׂיתִי כַּמָּה מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הַיְדוּעִים בָּעוֹלָם וּתְהִלָּתָם עוֹלָמִית, הֲרֵי הָיָה מַעֲשֶׂה הָאַרְנֶבֶת אַחַד הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר.”

“אִם כֵּן, סַפֵּר.”

“יוֹם אֶחָד, יָצָאתִי לְצֵיד־חָגְלוֹת. לְאַחַר שֶׁעָבַרְתִּי שְׁטָחִים רַבִּים עִם כַּלְבִּי וְלֹא נִזְדַּמֵּן כָּל צַיִד, שָׁמַעְתִּי פִּתְאוֹם בָּאֲוִיר קוֹל אַרְנֶבֶת: קְוֵק, קְוֵק! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי. הַאִם חַיָּבוֹת אַרְנָבוֹת לְהִמָּצֵא בָּאֲוִיר רַק לְמַעַן מִינְכְהַאוּזֶן? הֲלֹא הֵן רַבּוֹת כָּל כָּךְ עַל הָאֲדָמָה. נָשָׂאתִי עֵינַי: אָכֵן, לָאַרְנֶבֶת כְּנָפַיִם.”

חֲסִידוֹ וִידִידוֹ, שֶׁלֹא הִכִּיר אֶת הַסִּפּוּר, דָּחַק בּוֹ: “אֲדוֹנִי פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, עֲזֹב אֶת הָאֲוִיר. שָׁם לֹא אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ.”

“קִוִיתִי, כִּי תַמְתִּין לְסוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר. הַפַּעַם אֵינִי זָקוּק לְעֶזְרָתְךָ. וּבְכֵן, מֶה הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? כִּוַּנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, יָרִיתִי, וְהָאַרְנֶבֶת נָפְלָה מַמָּשׁ עָלַי.”

הַכֹּל פָּרְצוּ בִּצְחוֹק.

“אַתֶּם צוֹחֲקִים? עוֹף דּוֹרֵס, נֶשֶׁר גָּדוֹל, הֵרִים אֶת הָאַרְנֶבֶת לָאֲוִיר. קָלַעְתִּי בִּשְׁנֵיהֶם, וְהַמָּוֶת פָּקַד אוֹתָם בְּלִי רַחֲמִים.”

“הַבִּיטוּ־הַבִּיטוּ, מִי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת דָּבָר כָּזֶה עַל הַדַּעַת?” אָמַר הַבָּארון ג'.

“הֵידָד!” קָרְאָה בְּהִתְלַהֲבוּת גְבֶרֶת אַחַת.

“מַזָּלוֹ שֶׁל הַצַּיָּד תָּלוּי מַמָּשׁ בַּמִּקְרֶה. וְעַל כֵּן אֲנִי מְיָעֵץ לְכָל אִישׁ־מִקְצוֹעַ לִנְהֹג לְפִי כְּלַל־הַזָּהָב וְלֹא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלִי כֵּלִים, זאת אוֹמֶרֶת רוֹבֶה וְתַחְמשֶׁת. תָּמִיד יִזְדַּמֵּן לָנוּ מַשֶׁהוּ, וְאָז נִצְטַעֵר אוֹ נִתְפַּלֵּא.”

בֹּקֶר אֶחָד יָצָאתִי לַיַּעַר, לְלֹא כָּל כַּוָּנָה לָצוּד. אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ יָצָאתִי לַיַּעַר בְּלִי כְּלֵי־צַיִד. אִלוּ הָיוּ עִמִּי רוֹבֶה אוֹ סַכִּין, הָיִיתִי מֻגָּן. אֲבָל אֲפִלּוּ מַקֵּל לֹא הָיָה עִמִּי. הָיְתָה עִמִּי מִקְטַרְתִּי, וּבָהּ לֹא אוּכַל לִירוֹת אוֹ לְהַרְבִּיץ.

שָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים וְהִגַּעְתִּי לְמַעֲבִית הַיַּעַר, לְתוֹךְ הַסְּבָךְ. אֵינִי מְבִין כִּיצד הִגַּעְתִּי כֹּה מַהֵר לְמָקוֹם זֶה. שְׁנֵי תֵישֵׁי־בָּר גְדוֹלִים נָאֶבְקוּ כָּאן בְּזַעַם רָב, נִגְחוּ זֶה בָּזֶה. לֹא הִבְחַנְתִּי בָּהֶם, עַד שֶׁעָמַדְתִּי לְיָדָם. כֹּה זָעֲמוּ זֶה עַל זֶה, שֶׁלֹא הִבְחִינוּ בִּי. בְּשֶׁקֶט הִתְחַבֵּאתִי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ וְרָאִיתִי כִּי הָאֶחָד עוֹמֵד לִנְגֹחַ עַכְשָׁו בַּשֵׁנִי. קָפַצְתִּי וְתָפַסְתִּי אֶת הָאֶחָד, הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ, כָּרַעְתִּי עָלָיו, וּבְרֶגַע זֶה תָּפַסְתִּי בְּקַרְנָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, וּשְׁנֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִיָּדַי. שְׁנֵיהֶם אִמְּצוּ אֶת כָּל כֹּחָם לְהֵחָלֵץ, אֲבָל לַשָּׁוְא. בְּוַדַּאי שֶׁעָמַלְתִּי קָשֶׁה לְהַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי הַחַיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֶבְקוּ עַתָּה עִמִּי, אַף הִצְלַחְתִּי בְּכָךְ שֶׁעִיַּפְתִּי אוֹתָם. הָם הֵתֵשׁוּ אֶת עַצְמָם.

קַמְתִּי, יָשַׁבְתִּי עַל הַתַּיִשׁ הַיָּפֶה, שֶׁהִתְאִים לָרְכִיבָה, דָּחַקְתִּי בְּבִרְכַּי בְּבִטְנוֹ, הֶחֱזַקְתִּי בְּקַרְנֵי הַשֵּׁנִי, וְכָךְ הִגַּעְתִּי בְּחֶבְרַת שְׁנֵיהֶם אֶל הַמִּטְבָּח שֶׁלִּי. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ כַּמוּבָן לַמַּרְאֶה הַזֶּה. אָמְנָם, בְּגָדַי נִקְרְעוּ וְיָדַי נִשְׂרְטוּ עַד דָּם, אַךְ מַה לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת כֹּחוֹ וְאֶת אֹמֶץ־לִבּוֹ? לְמָחֳרָת הוּכְנוּ מַטְעַמִּים מִבְּשַׂר־הַתְּיָשִׁים לִסְעוּדָה גְדוֹלָה לִקְרוּאִים רַבִּים, וְהַכֹּל שָׁתוּ לְחַיֵּי הַצַּיָדִים הָאַמִּיצִים, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת כָּזֹאת יְדוּעָה בַּצַיִד. כָּל הַמַּאֲמָץ לֹא הָיָה נִדְרָשׁ אִלוּ נָשָׂאתִי עִמִּי אֶת הַדָּרוּשׁ. הֶחְלַטְתִּי, שֶׁלֹא אֵצֵא עוֹד בְּאֵין הָרוֹבֶה עִמִּי.

עַל דָּבָר תָּמוּהָ וּמְיֻחַד בְּמִינוֹ אֲסַפֵּר עַתָּה. יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לַיַּעַר הַהוּא בְּחֶבְרַת יְדִידִים רַבִּים. הָיָה יוֹם חֹרֶף קַר, וְהַכְּפוֹר דָּבַק בְּכָל הָעֵצִים. קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׂם לֵב אֵלָיו כְּלָל, לוּלֵא הֵעִירוּ אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבִּי כַּמָּה מֵחֲבֵרַי לְצַיִד. אָעִיר תְּחִלָּה, כִּי בִּצְעִירוּתִי הָיִיתִי רַתְחָן גָּדוֹל, אָמַר לִי מַר א':

“הִסְתַּכֵּל, אָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בַּמָּקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹבֵר בּוֹ, נָמַס הַכְּפוֹר, וּכְשֶׁעָבַרְתָּ, הוּא שָׁב וְקוֹפֵא.”

וְאָכֵן, כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי בִּטְוַח אֲוִירָתִי הָלוֹהֶטֶת, מַהֲלַךְ חֲמִשִׁים צַעַד, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנָּמַס הַכְּפוֹר עַל הָעֵצִים, אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה הָיָה, כִּי עַנְפֵיהֶם עוֹד מְעַט יַתְחִילוּ לְהוֹרִיק. וּכְשֶׁהִתְקַדַּמְנוּ, נָמַס הַכְּפוֹר וּמֵאֲחוֹרֵינוּ שֶָׁב וְנִתְכַּסָּה הַכֹּל כְּפוֹר לָבָן.

בְּכָל שֶׁהִזְדַּקַּנְתִּי כֵּן נִצְטַנְּנָה הָאֵשׁ בְּקִרְבִּי. לְאַחַר שְׁנָתִי הַחֲמִשִּׁים עָקַבְתִּי אַחַר תּוֹפָעָה זוֹ מֵאָה פְּעָמִים: לֹא הָיָה כָּל סִימָן לְכָךְ.

לא אוּכַל לִפְסֹחַ עַל עוֹד מַסָעוֹת אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ אֲהוּבִים עָלַי תָּמִיד, וְשֶׁבָּהֶם פָּקְדוּ אוֹתִי יוֹתֵר הַרְפַּתְקוֹת מִשֶּׁפָּקְדוּ אָדָם אַחֵר בָּעוֹלָם.

בְּעוֹדִי בְּפֶּטֶרְבּוּרג הָיָה עָלַי לָצֵאת לְרִיגָה בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד בְּחַיַּי, וְהָרַכָּב שֶלִי הִסִּיעַ אוֹתִי לְשָׁם. חֳדָשִׁים נִמְשְׁכָה נְסִיעָה זוֹ. דָּפַקְנוּ בְּסוּסִים, הֵם דָּהֲרוּ, הַזֵּעָה כִּסְתָה אֶת עוֹרָם בְּשִׁכְבָה עָבָה, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הִתְרַחַקְנוּ לְמַעְלָה מִמֶּרְחַק־נְסִיעָה שֶׁל שְׁעָתַיִם מֵהָעִיר, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּצָאנוּ בַּבֹּקֶר וְנָסַעֲנוּ עַד שְׁעַת־לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. נֶאֱלַצְנוּ לָלוּן בִּכְפָר קָטָן. לֹא יִתָּכֵן שֶׁתָּעִינוּ, כִּי מִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת דִֶּרֶך־הַמֶּלֶךְ הַיָּפָה מִפֶּטֶרְבּוּרְג לְרִיגָה?

לְאַחַר שֶׁהֵרַצְנוּ אֶת הָסוּסִים עוֹד זְמַן־מָה. נִכְנַסְנוּ פִּתְאוֹם אֶל עִיר מְפֹאֶרֶת. יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, כִּי אֵין עִיר חֲשׁוּבָה וּמְיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם שֶׁלֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּמַסָּע זֶה. בָּרוּר הָיָה, כִּי כָּל זֶה לֹא הִתְרַחֵשׁ לְלֹא כְּשָׁפִים. אַךְ נִרְדַּמְתִּי בְּמֶרְכַּבְתִּי, הֵעִיר אוֹתִי טִרְטוּר עַז שֶׁל הַגַּלְגַּלִּים עַל מִרְצֶפֶת־אֶבֶן. הֵצַצְתִּי מֵהַחַלּוֹן וְשָׁאַלְתִּי אֶת יוֹהָאן שֶׁלִי, הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים. הֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הוּא שָׁאַל פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲבָל לֹא הֵבִין אֶת שְׂפַת הָאֲנָשִׁים. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה שָׁאַלְתִּי עוֹבֵר־ארַח אֵיפֹה אֲנַחְנוּ וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: בְּקוּשְׁטָא. לְמַעֲשָׂה, לֹא הָיָה כָּל צֹרֶךְ לִשְׁאל, כִּי בָּרֶגַע שֶׁשָּׁאַלְתִּי, רָאִיתִי אֶת הַצְּרִיחִים בָּעִיר וְאֶת הַסַּהַר בְּרֹאשָׁם, וְאֶת לְבוּשׁ הָאֲנָשִׁים.

הִמְשַׁכְנוּ, וְהִנֵּה נוֹסֵעַ הַשׂוּלְטָן בְּמִרְכֶּבֶת־הַפְּאֵר שֶׁל הַמְּלוּכָה, מֻקָּף פַּמַּלְיָה גְדוֹלָה. צִוָּה לַעֲצֹר, הֵצִיץ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְאָמַר: “חֵי מוּחַמַד, נְבִיאֵנוּ הַגָּדוֹל, הֲרֵי זֶה מִינְכְהַאוּזֶן הַמְפֻרְסָם! מֵאַיִן אַתָּה בָּא? וְכֵיצַד בָּאתָ?”

“לְשָׁרֵת, הוֹד מַלְכוּתְךְ,” עָנִיתִי, “בָּאתִי מִפֶּטֶרְבּוּרְג וּמְחוֹז חֶפְצִי רִיגָה. כֵּיצַד הִגַּעְתִּי לְכָאן אֵינִי יוֹדֵעַ.”

“צַוֵּה לְהַסִּיעַ אוֹתְךָ לְאַרְמוֹנִי. בְּעוֹד מַחֲצִית הַשָּׁעָה יִהְיֶה לִי הַכָּבוֹד לְבַקֵּר אֶצְלְךָ.” מֶרְכַּבְתּוֹ נָסְעָה הָלְאָה.

הִמְשַׁכְנוּ בִּנְסִיעָה אַךְ לֹא הִצְלַחְנוּ לִמְצֹא אֶת הָאַרְמוֹן. רָאִינוּ אַכְסַנְיָה גְדוֹלָה וְנֶעֱצַרְנוּ. הָרַכָּב יָרַד וְעָזַר לִי לָרֶדֶת מֵהַמֶּרְכָּבָה. נִכְנַסְנוּ לָאַכְסַנְיָה, וּבַעַל־הַבַּיִת הֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל חֶדֶר יָפֶה, שֶׁבּוֹ עֲרוּכָה עַל שֻׁלְחָן גָּדוֹל אֲרוּחַת־בֹּקֶר מְעֻדֶּנֶת. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אֲרוּחָה זוֹ תֵיטִיב עִם הַקֵּבוֹת שֶׁלָּנוּ. וּבְרֶגַע זֶה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְהַגִישׁ אֶל פִּי אֶת הַלִּיקֶר הַמְשֻׁבָּח, וְיוֹהַאן שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַוּוֹדְקָה וְנֵתַח בְּשַׂר־הַחֲזִיר, נֶעֶלְמוּ הָעִיר, הָאַכְסַנְיָה, הַכּוֹסוֹת, בְּקִצוּר הַכּל – וְהִנֵּה אֲנִי בַּמֶּרְכָּבָה, הָרַכָּב עַל הַדּוּכָן, וְאָנוּ בְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ שֶׁבֵּין רִיגָה לְפֶטֶרְבּוּרְג. מֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת פָּגַשְׁנוּ, וְכֻלָּן עָקְפוּ אוֹתָנוּ. כָּל עוֹד רָאִינוּ אוֹתָן, נִרְאֲתָה לָנוּ הַסְּבִיבָה מֻכֶּרֶת. רָאִינוּ אֶת מִגְדְּלֵי פֶּטֶרְבּוּרְג וְאֶת אֲגַם לַדּוֹגָה. אַךְ כְּשֶׁרָחֲקוּ הַמֶּרְכָּבוֹת, שׁוּב הָיִינוּ לְיַד עִיר אַחֶרֶת, אוֹ בְּתוֹכָהּ. לְמָשָׁל, הִגַּעְנוּ לְרוֹמָא. בִּן־רֶגַע עָמַדְנוּ לִפְנֵי הַוַּאתִּיקַן. הִכַּרְנוּ אֶת קִרְיַת־הָאַפִּיפְיוֹר עַל פִּי שֶׁלֶט־הַגִּבּוֹרִים, הָרוֹטוּנְדָה, הָאוֹבֶּלִיסְקִים, הַחֲוִילות הָרַבּוֹת, הָעַתִּיקוֹת. אָמַרְנוּ לְהִתְעַכֵּב שָׁם, וְשׁוּב נֶעְלַם הַכֹּל, וְכָךְ רָאִינוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הֶעָרִים הַגְדוֹלוֹת בַּתֵּבֵל.

כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב רָאִינוּ מֶה עָיְפוּ הַסּוּסִים, וְאִלוּ אָנוּ הִתְקַדַּמְנוּ כְּאִלוּ נָסַעְנוּ שָׁעָה בִּלְבַד. לְאָשְׁרֵנוּ הָיְתָה הָצֵּידָה רַבָּה אִתָּנוּ, וְהַכְּשָׁפִים פָּעֲלוּ בַּיּוֹם בִּלְבַד. אָכַלְנוּ בָּעֶרֶב וְגַם הֶאֱבַסְנוּ אֶת הַסּוּסִים. לוּלֵא הָעֲרָבִים הָיוּ סוּסֵינוּ גוֹוְעִים בְּרָעָב. הַכְּשָׁפִים פָּעֲלוּ גַם עַל הָרַכָּב שֶׁלִּי, וְלֹא הִנִּיחוּ לָנוּ עַד בּוֹאֵנוּ לְרִיגָה. שָׁם סִפַּרְנוּ עַל הַתְּלָאוֹת שֶׁלָּנוּ. לֹא, אֵינִי סָבוּר כִּי רַק הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ עוֹלֵל לָנוּ אֶת הַתַּעֲלוּל. מִיוֹהַאן שֶׁלִי נִבְצַר לִשְׁכֹּחַ אֶת כּוֹס הַיַּ"שׁ הַמְּלֵאָה שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ – וְהִנֵּה נֶעֶלְמָה בְּטֶרֶם שָׁתָה.

זְמַן מוּעָט לִפְנֵי מַסָעִי זֶה עוֹלַלְתִּי תַּעֲלוּל לְבַעַל מַרְתֵּף־הַיַּיִן בְּפֶטֶרְבּוּרְג, וּבְוַדַּאי הוּא עֲדַיִן זוֹכֵר אוֹתוֹ. הִתְעָרַבְתִּי עַם הַקֵּיסָרִית, וּסְכוּם־הַהִמּוּר הָיָה לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה אֶלֶף רוּבָּלִים. בַּעַל־הַמַּרְתֵּף נוֹדַע בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ לֹא רַק בְּיֵינוֹתָיו הַמְשֻׁבָּחִים, אֶלָּא גַם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן. לֹא רַבִּים הֵעֵזוּ לְהִתְחָרוֹת עִמּוֹ בִּשְׁתִיָּה. אֲבָל הַקֵּיסָרִית כְּבָר זָכְתָה עַל־יְדֵי כָּךְ בִּסְכוּמִים גְדוֹלִים. בִּגְלַל הַשְּׁתִיָּה הַמְרֻבָּה גָדְלָה כְּרֵסוֹ וּכְבָר הָיְתָה כַּחֲבִית־בְּיֶקֶב, לְלֹא הַגְזָמָה. בִּגְלַל מְמַדָּיו וּמִשְׁקָלוֹ נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהִתְהַלֵךְ, וּמְשָׁרְתָיו הָיוּ מַסִּיעִים אוֹתוֹ בַּמַּרְתֵּף בְּעֶגְלַת־שֵׁנָה נוֹחָה. צְחוֹק רָם צָחַק הָאִישׁ כְּשֶׁהִצַּעְתִּי לוֹ לְהָמֵר, וְהִתְחַיַּבְתִּי לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁיִּשְׁתֶּה הוּא.

“הַיּוֹם כְּבָר שָׁתִיתִי אֶת הַמָּנָה שֶׁלִי”, אָמַר. “אַךְ אִם רְצוֹנְךְ בְּתַחֲרוּת הוֹגֶנֶת, בּוֹא לְכָאן מָחָר אַחַר הַצָהֳרַיִם וְנִוָּכַח.”

אָמַרְתִּי לוֹ: “הַקֵּיסָרִית הִרְשְׁתָה לִי לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּאַוַּת־נַפְשִׁי, וְכֵן הִתִּירָה לִי,” הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַהַרְשָׁאָה־בִכְתָב, “לְהַתְקִין כָּאן כָּל מַה שֶּׁאֶרְצֶה לְנוֹחוּתִי, שֶׁכֵּן זֶה הִמּוּר עַל מֵאָה אֶלֶף רוּבָּלִים, וַאֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִבַּעַל־הַמַרְתֵּף.”

“טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר. “מָחָר נַתְחִיל.”

“אֵינִי חוֹלֵק חָלִילָה עַל עֲדִיפוּתוֹ שֶׁל מַעֲלַת בַּעַל־הַמַּרְתֵּף שֶׁל הַקֵיסָרִית, אֲבָל בְּהִתְעָרְבוּת זוֹ אֶזְכֶּה.”

“נִחְיֶה וְנִרְאֶה!” עָנָה לִי בְּהַעֲוָיָה קַלָּה וְסָקַר אוֹתִי בְּעֶלְיוֹנוּת, כְּבַעַל בְּעַמָּיו הַיּוֹדֵעַ אֶת רְכוּשׁוֹ וּמַעֲמָדוֹ.

לְמָחָרָת אַחַר־הַצָּהֳרַיִם בָּאתִי לִרְאוֹת אֶת כּשֶׁר־הַשְׁתִיָּה שֶׁלוֹ, וּלְהַסִּיק מִזֶּה הַאִם אֶזְכֶּה בַּהִמּוּר, אַף שֶׁלֹא חָשַׁשְׁתִּי לְהַפְסִיד. בְּבוֹאִי שָׁכַב הָאִישׁ עַל סַפָּה מְרֻפֶּדֶת. מוֹזְגִים רַבִּים הָיוּ מַגִּישִׁים לוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה כַּדֵּי־יַיִן. וַאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִטְעֹם מִכָּל כַּד. שָׁתִיתִי מְעַט, בְּכוֹס, כְּדֵי לִשְׁמֹר כֹּחִי לַמָּחָרָת – עַד תֵּשַׁע בָּעֶרֶב בִּדַרְתִּי אוֹתוֹ בְּסִפּוּרֵי הַרְפַּתְקוֹתַי בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וְכָךְ חָלַף הַזְּמַן מַהֵר. הוּא שָׁתָה חֲבִיֹּנֶת שְׁלֵמָה, וְסֵרַב לְהַמְשִׁיךְ. נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהָנִיעַ אֵיבָר וְהוּא נִרְדָּם. כְּשֶׁהֵקִיץ כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, בְּקִשׁ תֵּה.

לְמָחָרָת בָּאתִי לְנַסּוֹת כֹּחִי. אוּלָם בַּעַל־הַמַרְתֵּף נִבְהַל לְמַרְאֶה הַהֲכָנוֹת שֶׁלִי.

צִוִּיתִי לְגַלְגֵּל אֶת הַגְּדוֹלָה בַּחֲבִיוֹת הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח וּלְהַנִּיחָהּ גָּבוֹהַּ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת בְּנוֹחוּת מִתַּחַת לַבֶּרֶז. תְּחִלָּה סֵרַב הָאִישׁ לָתֵת לִי אֶת הַיַּיִן הַזֶּה, אֲבָל נֶאֱלַץ לְצַיֵּת לִפְקֻדַּת הַקֵּיסָרִית. צִוִּיתִי לְהָכִין תְּעָלַת־עֵץ וּלְהַצִּיבָהּ בַּאֲלַכְסוֹן, מֵהַשְּׁרַפְרַף שֶׁלִּי אֶל הַחוֹר שֶׁנִּפְרַץ בְּתַחְתִּית הַקִּיר הַסָּמוּךְ. נַגָּרִי־הֶחָצֵר בִּצְּעוּ אֶת הַמְּלָאכָה לְהַפְלִיא.

בַּשָׁעָה הַיְעוּדָה בָּאתִי, יָשַׁבְתִּי עַל הַשְׁרַפְרַף, נָתַתִּי מַשְׁפַּךְ גָּדוֹל בְּפִי, פָּתַחְתִּי אֶת בֶּרֶז הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה וְהַיַּיִן זָרַם, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל בַּעַל־הַמַּרְתֵּף וְכָל הַמּוֹזְגִים. כֻּלָּם מָשְׁכוּ כְּתֵפַיִם בְּתַדְהֵמָה. נִתְאַסְפוּ גַם צוֹפִים סַקְרָנִים, בְּתוֹךְ הַמַּרְתֵּף וּמִחוּצָה לוֹ: שָׁם הִתְפַּלְאוּ הַכֹּל לְזֶרֶם הַיַּיִן הַנּוֹבֵעַ מֵחוֹר בְּתַחְתִּית הַקֶּדַח. הַתְּעָלָה נִשְׁעֲנָה בַּמִּפְשָׂעָה שֶׁלִּי, קָלְטָה אֶת עָדְפֵי הַיַּיִן מִגּוּפִי וְהִזְרִימָה אוֹתָם הַחוּצָה. בְּשָׁעָה אַרְבַּע הִגִיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל הַקֵּיסָרִית. הִיא בָּאָה, מָחֲאָה כַּף, עָמְדָה נִדְהֶמֶת וְאָמְרָה:

“סְלִיחָה מִינְכְהַאוּזֶן! זָכִיתָ בַּהִמּוּר.”

כְּשֶׁסָּגַרְתִּי אֶת הַבֶּרֶז לֹא נִכַּר בִּי כָּל שִׁנּוּי. הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה נִתְרוֹקְנָה לְמֶחֱצָה. יָכֹלְתִּי לִשְׁתּוֹת עַד תֵּשַׁע בָּעֶרֶב עוֹד כַּמָּה חֲבִיּוֹת בְּלִי לְהִשְׁתַּכֵּר. שִׁלַּבְתִּי אֶת זְרוֹעָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרִית וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ לַנֶּשֶׁף שֶׁנֶּעֱרַךְ לִכְבוֹדִי. בּוֹ בָּעֶרֶב קִבַּלְתִּי בְּהַמְחָאָה אֶת כָּל סְכוּם הַהִמּוּר.

מֵחֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפּוּר־הַרְפַּתְקוֹתַי יָדוּעַ הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִי בְּמִלְחֶמֶת הַטּוּרְקִים: סוֹרַג־מַחְסוֹם שֶׁל הָאוֹיֵב הֻפַּל עַל סוּסִי וְחָצָה אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רָכַבְתִּי עַל הַחֵצִי הַקִּדְמִי אֶל בְּאֵר, בְּלִי שֶׁהִבְחַנְתִּי בַּדָּבָר כְּלָל. אֲבָל אֵין זֶה הַמִּקְרֶה הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁקָּרָה לִי. תַּדְהֵמַת כָּל הַשּׁוֹמֵעַ תִּהְיֶה רַבָּה יוֹתֵר כְּשֶׁאֲסַפֵּר, כִּי בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת הַלּוֹהֲטִים הִתִּיזָה חֶרֶב שֶׁל סָרָצִינִים אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי. חוֹבַת הַמַּצְבִּיא הִיא לֹא לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת בַּקְרָב, וְעֶשְׁתּוֹנוֹת מַהֵם? – הָרֹאשׁ. רֹאשִׁי הֻתַּז אָמְנָם, אֲבָל חַיָּלַי לֹא אִבְּדוּ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם, כְּפִי שֶׁלֹא אִבַּדְתִּי אֲנִי. הִבְחַנְתִּי בַּמִּתְרַחֵשׁ וְהַצְלַחְתִּי לִתְפֹּס אֶת רֹאשִׁי בְּכַפּוֹת־יָדַי. וּכְאִלוּ הָרֹאשׁ קָשׁוּר עֲדַיִן לָגוּף נָשָׂאתִי אוֹתוֹ בְּיָדַי, וְהוּא פִּקֵּד, בְּיֶתֶר אֹמֶץ מִשֶּׁפִּקֵּד קֹדֶם לָכֵן: “קָדִימָה: הַכּוּ בָּאוֹיֵב! הֵידָד!” הַקְּרָב נִמְשַׁךְ עַד הָעֶרֶב, וְהַטוּרְקִים הֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. לִתְבוּסָתָם לֹא הָיָה אָח־וְדֻגְמָה בַּמִּלְחָמוֹת, כְּכָל שֶׁהַבְּרִיוֹת זוֹכְרִים. לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים אֶלֶף טוּרְקִים הֻכּוּ לְפִי חֶרֶב. רַק בַּלַיְלָה, כְּשֶׁשָׁמֵם שְׂדֵה־הַקְרָב, הוּשְׁבוּ הַחֲרָבוֹת לִנְדָנָן.

אֲבָל מַה קָּרָה לְרֹאשִׁי?

חוֹבֵשׁ צָרְפָתִי מְיֻמָּן וְזָרִיז תָּפַר אֶת רֹאשִׁי אֶל צַוָּארִי. לְחִזּוּק תָּקַע צִנּוֹרִית־פַּח בִּגְרוֹנִי וְסִמְרֵר אוֹתָהּ. הַצִּנּוֹרִית הָיְתָה גְמִישָׁה, עֲשׂוּיָה חֻלְיוֹת־חֻלְיוֹת, וְיָדְעָה לְהִתְפַּשֵׁט וּלְהִתְכַּוֵּץ. וּכְשֶׁאֻחוּ הָעוֹרְקִים, הָיְתָה הַחְלָמָתִי מְהִירָה. כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים לֹא חַשְׁתִּי כָּל כְּאֵב. אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי, דִבַּרְתִּי, הַכֹּל כְּפִי שֶׁהָיָה. אֲבָל הַצַּלֶּקֶת סְבִיב הַצַּוָּאר נִרְאִית עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

בְּמִלְחָמָה זוֹ עִם הַטּוּרְקִים, נֶעֱזַרְנוּ פַּעַם אַחַת בְּמַעֲשֵׂה עָרְמָה. הַדָּבָר הָיָה בְּסָמוּךְ לְבֶּלְגְרַד. פִּתְאוֹם עָלָה עָלֵינוּ כֹּחַ גָדוֹל שֶׁל הָאוֹיֵב. פָּקַדְתִּי; הַכֹּל מֵתִים! כְּפִי שֶׁנָּהַגְנוּ בִּשְׁעַת הַפְגָזָה גְדוֹלָה, נָפְלוּ הַכֹּל עַל הָאָרֶץ וְשָׁכְבוּ שְׂרוּעִים. חַיָּלַי מַמְזֵרִים הָיוּ, אִישׁ מֵהֶם לֹא הֵנִיעַ אֵיבָר כְּשֶׁקָּרְבוּ אֲלֵיהֶם הַטּוּרְקִים. רַבִּים מֵאֲנָשִׁי הָיוּ בְּוַדַּאי נִשְׁחָטִים אוֹ הוֹפְכִים לְבַעֲלֵי־מוּם. הִשְׁתּוֹמְמוּ הַטּוּרְקִים לְמַרְאֵה תְּבוּסָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת. בָּעֲטוּ בְּכַמָּה מֵתִים – וְהֵם לֹא נָעוּ. עַל כֵּן הִסְתַּלְקוּ הַטּוּרְקִים. אַחַר כָּךְ קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ. אוּלַי נֶהֶרְגוּ עֲשָׂרָה מֵאֶלֶף, וְאִלוּ נִלְחַמְנוּ עִמָּם, הָיָה כֹּחָם הֶעָדִיף מַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ. מִינְכְהַאוּזֶן קָם לִתְחִיָּה. חַיָּב אָדָם לִמְצֹא עֵצָה בְּכָל מַצָּב.

כָּךְ נָהַגְנוּ גַם בְּהִתְנַגְּשׁוּת אַחֶרֶת עִם הַטּוּרְקִים. מִסְפָּרֵנוּ הָיָה מוּעָט מִכְּדֵי לְהִסְתַּכֵּן בַּקְרָב עִם כֹּחַ הָאוֹיֵב הֶעָדִיף. בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁבַּקְרָב נֹאבַד כֻּלָּנוּ. לֹא בְּרָצוֹן אֲנִי מְדַבֵּר עַל נְסִיגוֹת, גַּם אִם הֵן מִסֻדָּרוֹת וּמְחֻשָּׁבוֹת יָפֶה. אֶפְשָׁר לִכְתּב עַל כָּךְ בָּעִתּוֹנִים, אֲבָל הַנְּסִיגָה הִיא עִנְיָן־בִּישׁ, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף כָּבוֹד לַאֲנָשִׁים אַמִּיצִים. מוּטָב לִפְרֹץ בְּאֹמֶץ־לֵב וְלִזְכּוֹת בְּזֵרֵי־דַפְנָה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין בְּרֵרָה, רָאוּי לִמְצֹא עֵצָּה. אִם אֵין הַמִּקְרֶה הַטּוֹב מוֹשִׁיט לָנוּ יָד, מַצָּבֵנוּ בִּישׁ.

וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם, פָּקַדְתִּי לָסֶגֶת בְּסֵדֶר מוֹפְתִי. הַטּוּרְקִים לָחֲצוּ עָלֵינוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְיַעַר. הַטּוּרְקִים חָשְׁשׁוּ לְהִכָּנֵס עִמָּנוּ לַיַּעַר, נֶעֶצְרוּ וְחָשְׁבוּ לִתְקֹף אוֹתָנוּ מֵהָאֲגַף. כְּשֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ, מָצָאנוּ בַּיַּעַר אַלּוֹן נָבוּב. הָעֵץ הָיָה עֲנָק, צְוִּיתִי עַל הַחַיָּלִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הָעֵץ הַנָּבוּב. נִדְהַמְתִּי כְּשֶׁכָּל הַיְחִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ נֶעֶלְמָה בִּפְנִים.

וְכָךְ הָיָה הַדָּבָר: מִכֹּבֶד הָאֲנָשִׁים נִפְעֲרָה הַקַּרְקַע תַּחְתֵּינוּ, וְהִנֵּה אָנוּ בִּמְעָרָה מְרֻוַּחַת, אוּלַי כִּמְעָרַת עֲדֻלָם, שֶׁדָּוִד, הַנִּמְלָט מִפְּנֵי שָׁאוּל, מָצָא בָּהּ מִפְלָט, כְּפִי שֶׁמְִּסֻפַּר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל א' (כ"ב, א'). אַךְ מָצָאנוּ מַחֲסֶה וְהַטּוּרְקִים עָבְרוּ בִּדְהָרָה עַל פְּנֵי הָאַלּוֹן, צוֹעֲקִים וּמְנַגְנִים אֶת מַנְגִינוֹת־הַיַּנִיצֶ’רִים. כְּשֶׁשָׁבָה הַדְּמָמָה, יָצָאנוּ וּפָנִינוּ לְצַד אַחֵר.

בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה עַצְמָהּ רָצִיתִי פַּעַם אַחַת לְסַיֵּר בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב כְּדֵי לִרְאוֹת הַכֹּל בְּעֵינַי, וְשָׁם אֵרְעָה לִי אַחַת הַתַּקָלוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁכָּל אָדָם אַחֵר לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה חַי, וְאִלוּ אֲנִי, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נֶעֱנַשְׁתִּי, אֶלָא עָשִׂיתִי אֶת אוֹיְבִי לִצְחוֹק.

לָבַשְׁתִּי בִּגְדִי אִשָּׁה, תָּלִיתִי לְצַוָּארִי סַלְסִלָּה מְלֵאָה עוּגִיוֹת וְיָצָאתִי אֶל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. תּוֹךְ כְּדֵי מְכִירָה מֻצְלַחַת שֶׁל סְחוֹרָתִי, בָּדַקְתִּי בִּיסוֹדִיוּת אֶת כָּל הַסִּדּוּרִים בַּמַּחֲנֶה, מָנִיתִי אֶת הַתּוֹתָחִים, רָאִיתִי אֶת קָטְרָם, אֶת בִּצוּרֵי הַסּוֹלְלוֹת, בְּקִצּוּר, דָּבָר לֹא נֶעְלַם מִמֶּנִּי. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לָשׁוּב וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי הַזָּקִיף הַקִּדְמִי, עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֻסְלְמִי זֶה לְהִטָּפֵל אֵלַי. הִפְגַּנְתִּי אֶת כַּעְסִי, וְאָמַרְתִּי בַּנִּימָה הַמְקֻבֶּלֶת עַל נָשִׁים כָּאֵלֶּה: “מָה אַתָּה חוֹשֵׁב לְךָ, שֶׁאֲנִי כָּזֹאת?” דָּבָר לֹא עָזַר לִי וְהוּא גִלָּה מִיָּד שֶׁאֲנִי גֶבֶר וְהֶחֱזִיר אוֹתִי לַמַּחֲנֶה. עַתָּה נִסִּיתִי לְהֵחָלֵץ מִחֶבֶל הַתְּלִיָּה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אָמַרְתִּי שֶׁהִנְנִי מִינְכְהַאוּזֶן הַמְפֻרְסָם. הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לִדְבָרִי. עָלַי לִהְיוֹת תָּלוּי, לְלֹא חֶסֶד וְרַחֲמִים. וּכְבָר הֵקִימוּ עֵץ־תְּלִיָּה.

מַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? נִכְנַעְתִּי לְגוֹרָלִי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: תְּלוּ אוֹתִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה יַצִּיל אוֹתִי, בְּאֹרֶךְ־רוּחַ קִבַּלְתִּי אֶת הַתְּלִיָּה, הֶעָוִיתִי פָּנַי, פִּרְכַּסְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּרַגְלַי וּמַתִּי – לא הֵנַעְתִּי אֵיבָר עַד שֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה. כְּשֶׁחַשְׁתִּי כִּי הַכֹּל יְשֵׁנִים, הִשְׁתַּחְרַרְתִּי, תָּלִיתִי דַּחְלִיל מִקַּשׁ בִּמְקוֹמִי, חָמַקְתִּי מֵהַמַּחֲנֶה וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל יְחִידָתִי, לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם. אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינִי מַמְלִיץ לִפְנֵי אִישׁ לְהַנִיח לִתְלוֹתוֹ.

בּוֹר־הַפַּח שֶׁבִּגְרוֹנִי שֵׁרֵת אוֹתִי יָפֶה, וְלֹא לְכָל אָדָם יְשׁ מִתְקָן כָּזֶה בִּגְרוֹנוֹ.

פַּעַם אַחַת נִתְמַנֵּיתִי לְמַצְבִּיא שֶׁל חַיִל שֶׁלָּחַם בָּאֲמָזוֹנוֹת. אֵילוּ נָשִׁים! לֹא רָאִיתִי בְּכָל גֶרְמַנְיָה, וַאֲפִלּוּ בְּכָל אֵירוֹפָּה נָשִׁים כֹּה חֲזָקוֹת וְכֹה אָמִּיצוֹת. לְעֻמָּתָן, בַּעֲלֵיהֶן הֵם פַּחְדָּנִים עֲלוּבִים וּמְשָׁרְתִים מִסְכֵּנִים, הַמְטַפְּלִים בְּמֶשֶׁק־הַבַּיִת. סוֹפְרִי־מַסָּעוֹת רַבִּים טָעֲנוּ, שֶׁאֵין הֵן סוֹבְלוֹת גְּבָרִים בְּחֶבְרָתָן, שֶׁקֶר זֶה חַיָּב אֲנִי לְהַפְרִיךְ בְּפֻמְבִּי, שֶׁכֵּן רָאִיתִי שָׁם גְּבָרִים בְּעֵינַי, וְנָשָׂאתִי וְנָתַתִּי עִמָּם. וְכֵיצַד הָיָה נִמְשַׁךְ הַגֶּזַע שֶׁלָּהֶם? כְּבָר אָז הָיוּ בִּידֵי הָאֲמָזוֹנוֹת קְשָׁתוֹת עֲשׂוּיוֹת פְּלָדָה, וּכְדֵי לְהֵיטִיב לִירוֹת שָׂרְפוּ לְעַצְמָן אֶת הַשָּׁד הַיְמָנִי. חִצֵּיהֶן הָיוּ מֻרְעָלִים, וְהֵן קָלְעוּ בְּלִי לְהַחְטִיא. צָרוֹת רַבּוֹת עָשׂוּ לָנוּ תְּחִלָּה. אֲבָל בְּעֶזְרַת הַתּוֹתָחִים הַמְעֻלִּים שֶׁלָּנוּ וְהַתִּמְרוֹנִים הַמְשֻׁבָּחִים הִצְלַחְנוּ לַחְדֹּר לְעִיר־הַבִּירָה שֶׁלָּהֶן, מִינִיזֵה, לְאַחַר מָצוֹר שֶׁל אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם.

מַה מִּתְרַחֵשׁ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כְּשֶׁעִיר נִכְבֶּשֶׁת לְאַחַר הִתְנַגְּדוּת עַקְשָׁנִית, יָדוּעַ לַכֹּל. אַחַד־הָאַלּוּפִים, מֵעֲמִיתַי לְפִקּוּד, הָיָה בַּרְבָּרִי קְצָת. הוּא הִתִּיר לַחַיָּלִים לִבְזֹז וְכָל הַשְׁאָר, אֲבָל דָּרַשׁ גַּם עוֹד פְּעֻלָּה מְיֻחֶדֶת: עַל הַחַיָּלִים לִגְזֹז אֶת הַשֵּׂעַר הָאָרֹךְ שֶׁנָּשִׁים אֵלּוּ מְגַדְּלוֹת עַל גּוּפָן. הַגֵּז הַזֶּה יַנְצִיחַ אֶת הַכְּנִיעָה. כְּשֶׁשָׁבוּ הַחַיָּלִים, הֵם עוֹרְרוּ תַּדְהֵמָה: שַׂקֵּי שֵׂעָר הֵבִיאוּ אִתָּם. עֲמִיתִי הָאַלוּף חִלֵּק שֵׂעָר זֶה לְצָרְכֵי רִפּוּד, וְאָכֵן הוּא מְרַפֵּד אֶת סַפָּתִי וְאֶת כֻּרְסַת־סָבָא הַגְּדוֹלָה.

מִנְּעוּרַי, מִלֵּא אֶת נַפְשִׁי הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינָי, וּלְהִתְנָסוֹת בְּעַצְמִי בַּמְאֹרָעוֹת שֶׁתֹּאֲרוּ בְּסִפְרֵי־הַמַּסָּעוֹת, גַּם אִם הֵם אַכְזָרִים וּמַכְאִיבִים. מַחֲשָׁבָה זוֹ דָּחֲפָה אוֹתִי לִסְטוֹת מִמַסְלוּלִי וּלְבַקֵּר אֵצֶל הַהוּרוֹנִים.

רַק אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם שָׁהִיתִי שָׁם, וְכֹה נִתְחַבַּבְתִּי עַל תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, עַד שֶׁהִצִּיעוּ לִהְיוֹת נְסִיכָם, קַצִיקֶה בִּלְשׁוֹנָם. הַתְּכוּנוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת מֵהַמָּעֳמָד לְתַפְקִיד נִכְבָּד זֶה מְיֻחָדוֹת בְּמִינָן. אֵין הוּא נִדְרָשׁ לָהְיוֹת גָדוֹל בְּרוּחוֹ, חָכָם וְנָבוֹן, כְּדֵי לִמְשֹׁל בָּעָם. אֵין הוּא חַיָּב לֶאֱהֹב אֶת הָעָם וְלִשְׁקֹד עַל אֶשְׁרו. לֹא! עָלָיו לַעֲמֹד בְּעִנּוּיֵי־גוּף מְסֻיָּמִים בְּלִי לְעַוּוֹת אֶת פָּנָיו וּבְלִי לְהָנִיעַ שָׁרִיר. גַּם אִם יְגָּרְמוּ לוֹ יְסּוּרִים נוֹרָאִים, חָלִילָה לוֹ לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. מִי שֶׁעָמַד בְּכָל אֵלֶּה, יִהְיֶה נָסִיךְ. וְעַל אַף עִנּוּיֵי־הַמִּבְחָן הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, אֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ בַּעֲלַת מִסְפָּר כֹּה רָב שֶׁל נְסִיכִים.

מָה אֶעֶשֶׂה? אָסוּר הָיָה לִי לִדְחוֹת אֶת הַהַצָּעָה, מִשׁוּם שֶׁהָיִיתִי מַעֲלִיב בָּזֶה אֶת הָעָם. זֹאת וְעוֹד: אֵין לָדַעַת אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת אֶפְשָׁר לְהָפִיק מֵהַתֹּאַר הַזֶּה. הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא לִהְיוֹת קָצִיקֶה, וּכְבָר נִקְבַּע הַיּוֹם לַמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן.

הַדְּרִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה: עָלַי לָצוּם אַרְבָּעִים יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זָר. הַיְלִידִים צָמִים עֶשְׂרִים יוֹם בִּלְבַד. בִּימֵי הַצּוֹם שֶׁלִי יָשְׁבוּ לְיָדִי נְצִיגִי הָעָם, אָכְלוּ מַעֲדָנִים בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וָעֶרֶב, וַאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בִּזְלִילָתָם.

קָשֶׁה הָיָה הַדָּבָר, אַךְ עָמַדְתִּי בּוֹ יָפֶה.

בַּמִבְחָן הַשֵּׁנִי נִדָרַשְׁתִּי לִבְלֹעַ, מִיָּד לְאַחַר הַצּוֹם, כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל כִּנִּים, פַּרְעוֹשִׁים וְעַכְבִישִׁים וְעוֹד חֲרָקִים הַשּׁוֹרְצִים כָּאן לְמַכְבִּיר, כְּכָל שֶׁהִצְלִיחוּ לֶאֱסֹף לְמַעֲנִי, בָּלַעְתִּי גַם אֶת אֵלֶּה.

עַתָּה הִתְאַסְפוּ הַקָּצִיקים שֶׁל כָּל הָעָם, כַּמָּה מֵאוֹת מֵהֶם. עַתָּה אָמְרוּ לִנְהֹג בִּי לְפִי הַכְּלָל: כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לִי, כָּךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַמַּהֲלוּמוֹת שֶׁהִנְחִיתוּ עָלַי. לֹא עַד הַקָּזַת דָּם! לֹא! עַד הָעֲצָמוֹת הַגִּיעוּ, עַל אַף הַכְּאֵבִים הָעַזִּים לֹא הִשְׁמַעְתִּי הֶגֶה, לֹא פָּלַטְתִּי אֲנָחָה, וַאֲפִלּוּ לֹא עִוִּיתִי אֶת פִּי.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים, בְּטֶרֶם הִגְלִידוּ פְּצָעַי, הִשְׁכִּיבוּנִי עֵירֹם עַל מַחֲצֵלֶת, תָּלוּ אוֹתִי בָּאֲוִיר וְהֶעֱלוּ עַל גּוּפִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נְמָלִים אַרְסְיוֹת גְדוֹלוֹת. כָּל עִנּוּי נִתַּן לִי בְּמָנָה כְּפוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זָר. חֲרָקִים חַמְדָּנִים אֵלֶּה נִצְמְדוּ בְּזַעַם אֶל עוֹרִי, וְנָקַל הָיָה לִמְלֹק אֶת רֹאשָׁם מֵאֲשֶׁר לְנָתְּקָם מִמֶנִי. עָמַדְתִּי גַם בָּזֶה. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ לִסְבִילוּתִי הַבִּלְתִי־רְגִילָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָמַדְתִּי בַּכֹּל עַד עַתָּה, הֶאֱמִינוּ כִּי אֶעֶמֹד גַם בַּמִּבְחָן הָאַחֲרוֹן.

הֻתְקַן פִּגּוּם מִקְּנֵי־בַּמְבּוּק, שְׁתֵּי אַמּוֹת מֵעַל לַקַּרְקַע. כִּסּוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי קוֹקוֹס וּבְעָלִים אֲחֵרִים. עַתָּה קָבְרוּ אוֹתִי בֵּין שְׁכָבוֹת עָבוֹת שֶׁל עָלִים עַד שֶׁלֹּא נִרְאֵיתִי כְּלָל, וְרַק צִנּוֹרִית נָתְנוּ בְּפִי, לִנְשִׁימָה. מִתַּחַת לַפִּגּוּם הֻבְעֲרָה אֵשׁ. הַשַּׁלְהָבוֹת לֹא נָגְעוּ בֶּעָלִים, אַךְ הֵפִיצוּ חֹם עָצוּם: שָׁכַבְתִּי בַּחֹם וּבָאֵדִים וְכִמְעַט שָׁבַקְתִּי חַיִּים. שְׁעָתַיִם הָיָה עָלַי לַעֲמֹד בְּמֶרְחַץ־אֵדִים זֶה. בַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם פָּרְצָה קְרִיאַת שִׂמְחָה מִפִּי הַכֹּל, וַאֲנִי נִשְׁלַפְתִּי מֵהֶעָלִים. הֻלְבַּשְׁתִּי בִּגְדֵי־נְסִיכִים, שֶׁהֶעֱלוּ אֶת עֶרְכִּי בְּעֵינֵי כָּל הָעָם. הַכֹּל אִחֲלוּ לִי הַצְלָחָה וּבֵרְכוּ אוֹתִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בַּמִּבְחַן הַקָּשֶׁה. עֲבָדִים נָשְׂאוּ אוֹתִי בְּכֻרְסַת־זָהָב, בְּתַהֲלוּכַת נִצָּחוֹן, אֶל עִיר־הַבִּירָה. שָׁם הוּכָן לִי אַרְמוֹן וְכֵן כָּל הַהֲנָאוֹת הָאֶפְשָׁרִיוֹת בְּמַאֲכָל, בְּמַשְׁקֶה וּבְבִדּוּר. בִּתְקוּפַת נְסִיכוּתִי שָׁם, רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינִי כֵּיצַד נוֹהֲגִים הַהוּרוֹנִים וְהָאִירוֹקִים זֶה בָּזֶה¹³.

תָּמִיד סֵרַבְתִּי לְהַאֲמִין בְּמַעֲשִׂים שֶׁתֹּאֲרוּ בְּכַמָּה סִפְרֵי־מַסָּע. אֲבָל פַּעַם אַחַת נָכַחְתִּי בְּמַעֲשָׂה נוֹרָא כָּזֶה, וּבְקשִׁי עָמַדְתִּי בַּמַּרְאֶה.

פַּעַם אַחַת שָׁבוּ הַהוּרוֹנִים מַנְהִיג שֶׁל הָאִירוֹקִים וּשְׁמוֹ קָלִיבַּן. צָרוֹת צְרוּרוֹת גָּרַם לָהֶם, בָּזַז אֶת כְּפָרֵיהֶם וְהֶעֱלָה אוֹתָם בָּאֵשׁ. יָמִים רַבִּים הָיְתָה אֵימָתוֹ עַל הָעָם הַזֶּה. וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַנִּכְסָף, וְהֵם יִנְקָמוּ בּוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם. הֵם הֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל פִּגּוּם גָּבוֹהַ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ כָּל הָעָם. כָּאן נִכְבַּל אֶל עַמוּד, וַאֲנָשִׁים הִצְלִיפוּ בּוֹ בְּאוּדִים דּוֹלְקִים. אַחַר כָּךְ הִתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בָּרֶגֶל. וְהִנֵּה הִסְתָּעֲרוּ עָלָיו גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף, זוֹעֲמִים כֻּלָּם וּבִקְּשוּ לִטְרֹף אוֹתוֹ. מִישֶׁהוּ חָתַךְ בְּסַכִּין בְּעָרְפּוֹ, וְכָל עוֹר קָדְקֳדוֹ קֻרְקַף בִּתְנוּעָה אַחַת. הוּא נָפַל. הַכּל חָשְׁבוּ כִּי מֵת, וְהַמִּתְעַלְלִים בּוֹ הִתְחִילוּ לְהִתְרַחֵק. אֲבָל כַּעֲבֹר שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת קָם הָאִישׁ הַמְקֻרְקָף, תָּפַס בְּאוּד דּוֹלֵק וְהִתְגָּרָה בְּאוֹיְבָיו. בְּזַעֲקוֹת נָקָם הִסְתָעֲרוּ הַכֹּל עָלָיו. אֲבָל הָאִירוֹקִי הִבְרִיחַ אוֹתָם וְהִתְבַּצֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפִּגּוּם. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וְהוּא נִתְפַּס וְהֻשְׁלַךְ אֶל מְדוּרָה גְדוֹלָה, וְכָל הָעָם צוֹהֲלִים וְרוֹקְדִים סְבִיב הַמְּדוּרָה. וְשׁוּב הִתְפַּזְרוּ. אַךְ הִתְרַחֲקוּ כְּעֶשְׂרִים צְעָדִים וּכְבָר קָלִיבַּן רָץ, אוּד דּוֹלֵק בְּיָדוֹ, אֶל כְּפָר הַהוּרוֹנִים, לְהַעֲלוֹתוֹ בְּאֵשׁ. אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לַעֲצֹר בּוֹ. סוֹף־סוֹף עָלָה עַל דַּעַת אֶחָד מֵהֶם לְהַטִּיל גֶזַע־עֵץ בֵּין רַגְלָיו. קָלִיבַּן נָפַל. עַתָּה קָטְעוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, הֵבִיאוּ אֶת גּוּפוֹ אֶל גֶזַע עֵץ בּוֹעֵר וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת. נִשְׁמַע רַחַשׁ הַדָּם הַזּוֹרֵם אֶל הָאֵשׁ, וְהוּא כִּמְעַט כִּבָּה אוֹתָהּ. הַכֹּל הָיוּ בְּטוּחִים כִּי מֵת הָאִישׁ, אֲבָל שוּב טָעוּ הַכֹּל. פִּתְאֹם קָמָה הַגּוּפָה חַסְרַת־הַגַּפַּיִם וְהִתְחִילָה לָרוּץ. הַכֹּל נָסוּ בְּבֶהָלָה. קָלִיבַּן הִזְכִּיר לִי אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁחֲקוּ רַגְלָיו. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִתְפּס אוֹתוֹ, וְהוּא שָׁב אֶל עַמּוֹ. כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ, צָמְחוּ לוֹ מֵחָדָשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאֵין זוֹ תּוֹפָעָה נְדִירָה בָּעָם הַזֶּה. מִלְחָמוֹת רַבּוֹת עוֹד לָחַם וְשָׁנִים רַבּוֹת הוֹסִיף לִהְיוֹת אֵימָתָם שֶׁל הַהוּרוֹנִים, שֶׁהָיוּ נִמְלָטִים מִפָּנָיו כְּשֶׁאַךְ הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה: שׁוּב הוֹפִיעַ קָלִיבַּן!

מַעֲשֵׂי־אַכְזָרִיוּת אֵלֶה וְדוֹמִים לָהֶם, אֹרַח־הַחַיִּים הַפִּרְאִי שֶׁל הָעָם הַזֶּה, זֻהֲמָתָם וְעוֹד וְעוֹד הֵנִיעוּ אוֹתִי לְהִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת מֵאֲרָצוֹת פִּרְאִיּוֹת אֵלֶּה וְלָשׁוּב לְמוֹלַדְתִּי.

עַתָּה עָבָר מַסָּעִי בַּיָּם, בַּיָּם הַגָּדוֹל. הַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת אֵרְעוּ לִי בְּמַסָּע זֶה. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָשַׁמְתִּי יוֹמָן, נִשְׁכְּחוּ רַבּוֹת מִמֶּנִּי. אֲבָל אֲנִי נִזְכָּר בְּכֶלֶב־יָם, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה לָשׁוּט לְיַד אֳנִיָּתֵנוּ, וַאֲנִי הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְבַּיֵּת וְהִתְרַגֵּל אֵלַי. יָמִים רַבִּים לֹא הִתְרַחֵק כְּלָל מֵהָאֳנִיָּה. כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי בָּזֶה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אוּלַי אַצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ. לִטַּפְתִּי אוֹתוֹ יוֹם אַחַר יוֹם, וְהִנֵּה הִנִּיחַ לִי לָשִׂים עָלָיו רֶסֶן וְלִרְכֹּב עָלָיו. רָכַבְתִּי עָלָיו לְמֶרְחַק מִילִין אֲחָדִים, לִפְלִיאַת הַכֹּל, וְהוּא לֹא הִתְנַגֵּד כְּלָל לְדָרְבָנוֹתַי וְלַמּוֹשְׁכוֹת הַמְכַוְּנוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל לִפְעָמִים, כְּשֶׁנָּהַגְתִּי בּוֹ בְּחֵרוּת־יֶתֶר אוֹ כְּשֶׁאִלַּפְתִּי אוֹתוֹ, צָלַל עִמִּי יַחְדָּו. הָיִיתִי דוֹחֵק בּוֹ בְּבִרְכַּי, מְלַטֵּף אוֹתוֹ וּמְשַׁכְנֵעַ לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב. כֵּיצַד עָזַר לָנוּ הַדָּבָר פַּעַם אַחַת, אֲסַפֵּר עַכְשָׁו.

סְפִינַת שׁוֹדְדִים בַּרְבָּרִים קָרְבָה אֶל אֳנִיָּתֵנוּ וְהִתְכַּוְּנָה לַעֲלוֹת עָלֶיהָ. שוֹדֵד־הַיָּם, שֶׁלֹא הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת מִיָּד עַל אֲנִיָתֵנוּ, יָרָה כַּדּוּרִים רַבִּים אֵלֶיהָ. אֶת רֹב הַכַּדוּרִים הַמְסֻכָּנִים תָּפַסְתִּי בְּיָדַי. הֶחְלַטְנוּ לְשַׁלֵּם לַשּׁוֹדֵד בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁלּוֹ וּלְלַמְדוֹ לֶקַח. צִוִּיתִי לְלַבּוֹת בָּאֵשׁ אֶת הַכַּדּוּרִים שֶׁתָּפַסְתִּי, עָטַפְתִּי אוֹתָם בְּמַעֲטֶה לֹא־חָדִיר, עָלִיתִי עַל כֶּלֶב־הַיָּם שֶׁלִּי, צָלַלְתִּי עִמּוֹ, קָדַחְתִּי בְּמַקְדֵּחַ גָּדוֹל חוֹר בְּדֹפֶן אֳנִיַּת־הַשּׁוֹדְדִים הַיְשֵׁר אֶל תָּא־אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הִשְׁלַכְתִּי פְּנִימָה אֶת הַכַּדּוּרִים הַלּוֹהֲטִים וְנִמְלַטְתִּי. בִּן־רֶגַע הִתְפּוֹצְצָה אֳנִיַּת הַשּׁוֹדְדִים, וַאֲנִי שַׁטְתִּי בִּמְהִירוּת אֶל הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ.

“הֵידָד!” קָרְאוּ הַכֹּל. הַקַּבַּרְנִיט שִׁבַּח אוֹתִי וְהוֹדָה כִּי לוּלָא עֹז־רוּחִי בְּוַדַּאי הָיָה קָרְבָּנָם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים, הוּא וְכָל הַמִּטְעָן עִמּוֹ. בָּעֶרֶב נֶעֱרַךְ מִשְׁתֶּה נֶהְדָּר, וְהַכֹּל שָׁתוּ לִבְרִיאוּתִי.

דֻּגְמוֹת רַבּוֹת הֵבֵאתִי בַּכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפְרִי לְכֹחִי הָרַב עַד שְׁנָתִי הַשִּׁשִּׁים. לְמָשָׁל, הַמַּעֲשֶׂה בַּתּוֹתָח הַגָדוֹל לְיַד קוּשְׁטָא שֶׁאָמַרְתִּי לְהַטִּילוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, אֲבָל נִכְשַׁלְתִּי, הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ לַיָּם וְחַסְדּוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן סָר מִמֶּנִּי.

הַשֻּׂלְטָאן לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל בְּהַצְלָחָתִי בְּהַטֲלַת הַתּוֹתָח, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכַחְתִּי לוֹ אֶת מִדַּת־כֹּחִי, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לִשְׁכֹּחַ זאת כָּל יְמֵי חַיָּיו. אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁכַח לִי אֶת הַחֶסֶד הַזֶה מִיָּד. כָּךְ נוֹהֲגִים הַשַּׁלִיטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַדָּבָר קָרָה יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי שֶׁעָמַדְתִּי לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֶׂה־הַגְּבוּרָה שֶׁהִטִּיל עָלַי הַשֻּׂלְטָאן.

בְּרֹב חַסְדּוֹ הֵבִיא אוֹתִי הַשֻּׂלְטָאן אֶל אוֹצַר־הַתַּחְמֹשֶׁת. הַמְפַקֵּחַ נִצְטַוָּה לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַכֹּל. פְּרִיטִים רַבִּים הָיוּ מְכֻסִּים אָבָק וְזֻהֲמָה. הַשֻּׂלְטָאן הִתְרַגֵּז, וְחָבַט בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּחַ, עַד שֶׁנִּתְּזוּ מִמֶּנָּה נִצּוֹצוֹת, הִצִּיתוּ חָבִית אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ, וְחֵלֶק שֶׁל אוֹצַר־הַתַּחְמֹשֶׁת הִתְפּוֹצֵץ. לֹא אִבַּדְתִּי אֶת קֹר רוּחִי, וּכְשֶׁעַפְנוּ בָּאֲוִיר, חִבַּקְתִּי בְּכֹחַ רַב אֶת הַשֻּׂלְטָאן, וְעַל כֵּן נָחַתְנוּ עַל הָאֲדָמָה בְּלִי לְהִנָּזֵק. לְאָשְׁרֵנוּ לֹא פָּגְעוּ בָּנוּ שִׁבְרֵי הַהֲרִיסוֹת. לֹא נִפְגַעְנוּ כְּלָל, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל רוֹאֵינוּ. אֲבָל זֵכֶר לֹא נִשְׁאַר לַמְפַקֵּחַ, שֶׁבִּגְלָלוֹ אֵרְעָה הַהִתְפּוֹצְצוּת.

אַךְ אֵין מַעֲשֶׂה זֶה הָעִקָּר. מִבְחֲנִי־הַכֹּחַ הַבָּאִים שֶׁלִּי עָלוּ עַל קוֹדְמֵיהֶם. בִּהְיוֹתִי בֶּן חֲמִשִּׁים הֶחֱזַקְתִּי עַל נְקַלָּה רוֹבֶה עַל כָּל אֶצְבַּע שֶׁלִי, וּבְכֵן עֲשָׂרָה רוֹבִים בִּשְׁתִּי יָדַי, וְעוֹד הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם רוֹבֵי־צַיִד, אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. כָּל זֶה הֲרִימוֹתִי גָבוֹהַּ בִּזְרוֹעוֹת קְשׁוּחוֹת. הֶחֱזַקְתִּי שְׁנֵי חֲצוֹצְרָנִים בָּאֲוִיר, מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן, אֶחָד הֶחֱזַקְתִּי בִּימִינִי וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלִי, וְכָךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה, לְלֹא מַאֲמָץ, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל צוֹפִים רַבִּים.

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לִרְכֹּב לַהֲנָאָתִי. לְסוּסִי אָבְדָה פַּרְסָה. נְגַשְׁתִּי לְלַטְפֶרְדֶה, יִשּׁוּב קָטָן בַּדֶּרֶךְ לְהַמֶלַן, אֶל הַנַּפָּח. בִּקַשְׁתִּי מִמֶנוּ לְחַשֵׁל לְמַעֲנִי פַּרְסָה חֲזָקָה בִּמְיֻחָד. אָכֵן הֵכִין כָּזֹאת וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לִי, לְקַבֵּל אֶת אִשׁוּרִי. מָה רַבָּה הָיְתָה תַּדְהֵמָתוֹ כְּשֶׁשָּׁבַרְתִּי אוֹתָהּ כְּאִלוּ הִיא קְנֵה־מִקְטֶרֶת. הוּא הֵכִין פַּרְסָה שְׁנִיָּה, שָׁבַרְתִּי גַם אוֹתָהּ. הֵכִין שְׁלִישִׁית. לֹא רָצִיתִי לְהַרְגִיזוֹ וּבִקַּשְׁתִּי לְפַרְזֵל בָּהּ אֶת הַסּוּס, כְּשֶׁסִּיֵּם, שָׁאַלְתִּי כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לוֹ. אָמַר הַנַּפָּח: גוּלְדֶן אֶחָד. לָקַח מִיָּדִי אֶת הַגּוּלְדֶן, אָמַר “אֵין הוּא שָׁוֶה פְּרוּטָה, אֲדוֹנִי”, וְשָׁבַר אוֹתוֹ, כְּפִי שֶׁשָּׁבַרְתִּי אֲנִי אֶת הַפַּרְסָה. “יָפֶה עָשִׂיתָ זֹאת!” אָמַרְתִּי. “רוֹאֶה אֲנִי כִּי חָזָק אַתָּה. אֲבָל אַרְאֶה לְךְ מַשֶׁהוּ הָעוֹלֶה עַל כֹּחֲךָ.” לָקַחְתִּי מוֹט בַּרְזֶל מְרֻבָּע, הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲכָנַת הַמַּסְמְרִים, עָטַפְתִּי אוֹתוֹ עַל צַוַּאר הַנַּפָּח וְאָמַרְתִּי: הַתֵּר אֶת צַוָּארְךָ – וְלֹא הָיָה בְּכֹחוֹ. שִׁחְרַרְתִּי אוֹתוֹ מֵהָרָבִיד שֶׁעַל צַוּארוֹ, לְתִמְהוֹן הַנּוֹכְחִים, וְנָסַעְתִּי לְדַרְכִּי.

בְּיוֹם אָבִיב יָפֶה בְּחֹדֶשׁ מַאי בִּקְשׁוּ חֲבוּרָה עַלִּיזָה שֶׁהִתְאָרְחוּ אֶצְלִי לֶאֱכֹל בַּגַּן, בְּצֵל אַרְבַּעַת עֲצֵי־הַטִּלְיָה הַנָּטוּעִים בִּמְרֻבָּע. בְּאוּלָם־הָאֲכִילָה כְּבָר הָיָה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לַעֲשָׂרָה קְרוּאִים, וְגַם הַמָּרָק הוּבָא בְּמָגֵס וְהֻצַּב עָלָיו. הַמְשָׁרְתִים רָצוּ לְהַתְחִיל לְהַעֲבִיר אֶת הַכֹּל לַגַּן. לֹא הִסְכַּמְתִּי. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָאֲרוּחָה כֻּלָּה הָיְתָה נִדְחֵית לִזְמַן רַב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַמָּרָק הָיָה מִצְטַנֵּן. מַה לַעֲשׂוֹת? הֶחֱזַקְתִּי בְּרַגְלוֹ הַיְחִידָה שֶׁל הַשֻּׁלְחָן, הֲרִימוֹתִי אוֹתוֹ, צִוֵּיתִי לִפְתֹּחַ אֶת שְׁתֵּי כַּנְפֵי הַדְּלָתוֹת, וְכָך נָשָׂאתִי אוֹתוֹ אֶל הַגַּן, בְּלִי לְהִתָּקֵל, בְּלִי שֶׁזָּז מַשֶׁהוּ עָלָיו וּבְלִי שֶׁנִּשְׁפְּכָה טִפַּת מָרָק.

הַטּוֹב בְּסוּסֵי־הָרְכִיבָה שֶׁלִי, שֶׁלֹּא הוֹעִיל לִי כְּבָר בִּימֵי זִקְנָתִי וְאָכַל זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת לֶחֶם חֶסֶד, לֹא נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי גַם בְּמוֹתוֹ, וְשָׁנִים רַבּוֹת הִשְׁתַּמַשְׁתִּי בּוֹ וְכָךְ כִּבַּדְתִּי אֶת זִכְרוֹ. סוּס נֶאֶמָן וְכֶלֶב נֶאֶמָן אֵין נּוֹטְשִׁים. הֲלֹא גוֹרָלְךָ תָּלוּי לֹא מְעַט בַּקְּרָב בְּסוּסְךָ הַטּוֹב!

צִוֵּיתִי לִפְשֹׁט עוֹרוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶל בּוּרְסְקִי שֶׁעִבֵּד אוֹתוֹ יָפֶה וְצִפָּהוּ שְׂרָף גָּמִישׁ. כְּשֶׁרָצִיתִי לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, מִלֵּאתִי אֶת הָעוֹר אֲוִיר דָּלִיק וְהִמְרָאתִי לַגֹּבַהּ. אֵין לְךָ נְסִיעָה נוֹחָה בָּעוֹלָם מֵהָרְכִיבָה עַל סוּס־אֲוִיר. אֵין עִכּוּבִים בַּדֶּרֶךְ וְאַתָּה מַגִיעַ חִישׁ־מַהֵר. וְהַמְעַנְיֵן, שֶׁשָׁלַטְתִּי בְּסוּס זֶה בָּאֲוִיר כְּפִי שֶׁשָׁלַטְתִּי בּו עַל הָאֲדָמָה. הוּא הָיָה רָגִיל לַאֲדוֹנָיו. כְּשֶׁרָצִיתִי לְהַנְמִיךְ, דָּחַקְתִּי בְּבִרְכַּי בְּבִטְנוֹ וְהָאֲוִיר־הַדָּלִיק יָצָא מֶאָחוֹר. וּכְשֶׁיָּרַדְתִּי אֶל אֵיזוֹ אַכְסַנְיָה, אוֹ אֶל יְדִידִים, יָכֹלְתִּי לְקַפֵּל אֶת הָעוֹר וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּכִיסִי.

תְּכוּפוֹת חָמַדְתִּי לָצוֹן וְלָקַחְתִּי עַמִּי לְמַסָּע קֶרֶן־צַיָּדִים. שָׁמְעוּ אֲנָשִׁים אֶת מַנְגִינוֹת הַצַּיִד וְלֹא רָאוּ אִישׁ סְבִיבָם וּבָאֲוִיר: נָסַקְתִּי כֹּה גָבוֹהּ, עַד שֶׁלֹא נִרְאֵיתִי מֵהָאֲדָמָה. חָשְׁבוּ הַבְּרִיּוֹת, כִּי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל הִגִּיעַ.

פְּעָמִים הַרְבֵּה הֶחֱזַרְתִּי חוֹטְאִים לְמוּטָב. לָקַחְתִּי עִמִּי רַמְקוֹל וְקָרָאתִי: “חוֹטְאִים, חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה!” הַלָּלוּ חָשְׁבוּ כִּי בַּת־קוֹל קוֹרֵאת לָהֶם וְאָכֵן חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

שוּם צִפּוֹר לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה עַתָּה מִפְּנֵי הַיְרִיָּה שֶׁלִּי. גַּם אִם הִגְבִּיהוּ עוּף, יָרִיתִי בָּהֶן: אַוְזֵי־בָּר, יַרְעוּדִים, פַּסְיוֹנִים, כָּל מִינִי עוֹפוֹת. אָכֵן אוּכַל לוֹמַר, שֶׁאֵין צַיִד נָעִים יוֹתֵר מֵהַצַיִד בָּאֲוִיר.

מִי הִסְתַּתֵּר בַּמִּפְלֶצֶת, בַּדְּרָקוֹן שֶׁהִרְעַלְתִּי בְּנוּבְּיָה וְהוּא נִבְקַע לִשְׁנַיִם, נִתְבָּרֵר לִי רַק כַּעֲבֹר יָמִים רַבִּים. הָעוֹלָם יַחֲזִיק לִי טוֹבָה עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, לְעוֹלָם. הַדְּרָקוֹן הָיָה סַמָּאֵל, הַשָּׂטָן הָעֶלְיוֹן. מֵאָז נָדַם כָּל חֵילוֹ. לְצַעֲרָם שֶׁל הַקַּנָּאִים הָאֲדוּקִים אֵין עוֹד שֵׁדִים בָּעוֹלָם. יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, כִּי מֵאָז הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִי אֵין אִישׁ מַאֲמִין עוֹד בְּשֵׁדִים.

מַתְּנוֹת־הַפֶּלֶא מִמּוֹרֶשֶׁת מִשְׁפַּחְתִּי

סָבִי, נוּחוֹ עֶדֶן, אָהַב אוֹתִי מְאֹד, וְזוֹ דַרְכָּם שֶׁל סָבִים רַבִּים. בְּרֵאשִׁית נְעוּרַי יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁיָּשַׁבְתִּי בְּבֵית־הוֹרַי, אִישׁ־עֲסָקִים הָיָה, אָדָם בַּעַל יְדִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד. תְּחִלָּה פִּתַּח אֶת כְּשְׁרוֹנוֹתָיו וְאֶת כֹּחוֹ בְּעִקָּר בְּשֵׁרוּתָה שֶׁל מְדִינָה מְסֻיֶּמֶת. וּכְבָר עָטַר לְרֹאשׁוֹ זֵרֵי־דַפְנָה שֶׁלֹּא יִבְּלוּ. הוּא הִתְפַּרְנֵס מֵרִוְחֵי־הוֹנוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁחַיָּיו הָיוּ שַׁאֲנָנִים, הִקְדִּישׁ גַּם חֵלֶק מֵהַפְּנַאי שֶׁלּוֹ לְהַשְׁגָּחָה עָלַי, כְּדֵי לִרְאוֹת מַה יִּצְמַח מִמֶּנִּי.

בֶּן שִׁבְעִים־וְשֶׁבַע הָיָה סָבִי בְּמוֹתוֹ. הוּא מֵת מִתְּשִׁישׁוּת־זִקְנָה, מַחֲלָה שֶׁכַּיּוֹם מֵתִים בָּהּ צְעִירִים רַבִּים, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא לִי אֶל מְטָּתוֹ. בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אָז. אָמַר: "צִלְלֵי אֲבוֹתַי קוֹרְאִים לִי. בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה אֲשַׁלֵּם אֶת הַמַּס לַטֶּבַע, כַּאֲבוֹתַי כֵּן אֲנִי. שְׁמַע, בְּנִי. זֶה כְּבָר רָאִיתִי בִּרְאִי־הֶעָתִיד אֶת תָּכְנִית חַיֶּיךָ. כִּלְרֹב בְּנֵי מַעֲמָדְךָ אֵין גַּם לְךָ כָּל חֵשֶׁק לַעֲסָקִים רְצִינִיִּים אוֹ לְלִמּוּדִים. רְצוֹנִי לִדְאֹג לַעֲתִידְךָ בָּעוֹלָם. הִנֵּה כָּאן תֵּבָה קְטַנָּה, יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא הָיוּ זְקוּקִים לָאוֹצָר הַיָּקָר הַטָּמוּן בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָדַע לְהִצְטַיֵן בִּתְחוּם אַחֵר. הֵם לֹא פָּתְחוּ אוֹתָהּ וְגַם אֲנִי לֹא פָּתַחְתִּי. וְזֶה הַמַּפְתֵּחַ לַתֵּבָה. אֲבָל אַל תִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ עַד שֶׁתַּגִיעַ לְבַגְרוּת מְלֵאָה. שְׁמֹר אוֹתָהּ וְאַל תַּרְאֶהָ לְאִישׁ. גַּם אַל תַּנִּיחַ לָקַחַת מִיָּדֶיךָ מַשֶׁהוּ מְהַטָּמוּן בָּהּ. תִּהְיֶה זָקוּק לַכֹּל. ״בָּכִיתִי, וְנָשַׁקְתִּי בְּתוֹדָה אֶת יָדוֹ וּפִיו. הוּא בְּרַךְ אוֹתִי כְּמִנְהַג הַסָּבִים וְנִפְטַר בְּשַׁלְוָה וּבְעַלִּיזוּת שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶן.

לָקַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה וְהָלַכְתִּי. עַל אַף הַיָּגוֹן שֶׁבְּלִבִּי עַל הַנִפְטָר הָאָהוּב, גָּבְרָה עָלַי שִׂמְחָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְתָאֲרָהּ: הִסְתַּכַּלְתִּי בְּחִיּוּךְ עַלִּיז עַל הַמַּתָּנָה הַמְּתוּקָה. מָה עֲשׂוּיָה הַתֵּבָה לְהָכִיל מִלְבַד אוֹצָר שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר? וְאַף־עַל־פִּי כֵן נִרְאָה לִי מִשְׁקָלָהּ מֻעָט לְפִי גָּדְלָהּ: אַרְבַּע רַגְלַיִם אָרְכָּהּ וְרֶגֶל רָחְבָּהּ. לֹא יִתָּכֵן כִּי יֵשׁ בָּהּ מַטְבְּעוֹת זָהָב רַבִּים. וְאוּלַי יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי־חֵן שֶׁאֵין עֲרךְ לְעֶרְכָּם? בְּקִצּוּר, הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת הִטְרִידוּ אֶת נַפְשִׁי. כָּל עוֹד לֹא נִקְבַּר סָבִי בַּאֲחֻזַּת־הַקֶּבֶר שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, הִתְאַפַּקְתִּי. וְאָכֵן חָלַף זְמַן רַב עַד שֶׁנִּתַן לִי לְסַפֵּק אֶת סַקְרָנוּתִי. סוֹף־סוֹף נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וּפָתַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה. מָצָאתִי בָּהּ:

1. סַיף יָפֶה בַּעַל יָדִית מֻזְהֶבֶת.

2. טַבַּעַת יַהֲלוֹם, שֶׁהִבְרִיק יָפֶה אֲבָל קָטָן הָיָה, וְעֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי הָיָה בְּוַדַּאי סוֹד הַטָּמוּן בַּתֵּבָה, כַּמְקֻבָּל בַּיָּמִים הָהֵם.

3. מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד הַתָּלוּי בִּשְׂרוֹךְ, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה. נִרְאֶה הָיָה לִי כְּדָבָר חֲסַר־עֵרֶךְ.

הַסַּיִף הִבְרִיק מוּל פָּנַי, וְהָיָה יָפֶה מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים. אַךְ כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּכֹּל וּכְשֶׁחָלַף הָרֹשֶׁם הָרִאשׁוֹן, שָׁאַלְתִּי: הַאִם זֶה הַכֹּל? כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה סָבְךָ לְרַמּוֹת אוֹתָךָ כָּךְ? עוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר וְהִנֵּה מִתְגַּלֶּה בַּתֵּבָה מִכְתָּב עַתִּיק מְאֹד, אֲבָל עֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְפַעְנֵחַ אֶת הַכָּתוּב בּוֹ. וְזֶה אֲשֶׁר קָרָאתִי: “בֶּן־תְּמוּתָה! תִּהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, אִם תִּשְׁתַּמֵּשׁ כָּרָאוּי בַּחֲפָצִים אֵלֶּה, תִּהְיֶה עָשִׁיר, מְאֻשָּׁר וּמְכֻבָּד כָּרָאוּי.”

תְּשׂוּמֶת־לִבִּי כְּבָר נִדְרְכָה, הִמְשַׁכְתִּי בַּקְרִיאָה:

“כְּשֶׁסַּיִף זֶה בְּיָדְךָ, תְּנַצַּח בְּכָל הַקְרָבוֹת שֶׁתִּפְתַּח בָּהֶם. שוּם אוֹיֵב לֹא יַצְלִיחַ לִפְצֹעַ אוֹתְךָ. בְּעֶזְרַת טַבַּעַת זוֹ, כְּשֶׁתַּעֲנֹד אוֹתָהּ וְתַהֲפֹךְ אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּתוֹשַׁבְתּוֹ, תִּהְיֶה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. בְּעֶזְרַת הַקָּמֵעַ שֶׁתִּקְשֹׁר עַל צַוָּארְךָ תִּהְיֶה מוּגָן מִכָּל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁבְּחַיֵּי אָדָם, תִּזְכֶּה לְכָבוֹד בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבְכֹחַ־דִּמְיוֹן אַדִּיר, שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ תִּתְחַבֵּב עַל הַכּל בְּסִפּוּרִים וּבְמַעֲשִׂיוֹת.”

מֶה עָשִׂיתִי? קָשַׁרְתִּי אֶת הַקָּמֵעַ עַל צַוָּארִי, וּמִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי עַלִּיזוּת, שְׁבִיעוּת־רָצוֹן, אֵיזוֹ זְרִימָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל גּוּפִי, אַהֲבָה לְדִמְיוֹנוֹת – קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַרְגָּשָׁתִי אָז.

עָנַדְתִּי אֶת הַטַּבַּעַת, וְהָפַכְתִּי אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּתוֹשַׁבְתּוֹ: נֶעֱלַמְתִּי וְאֵינֶנִּי. לֹא רָאִיתִי אֶת עַצְמִי. שַׁבְתִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתוֹ, וְהִנֵּה אֲנִי לְיַד הַתֵּבָה שֶׁלִּי. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, בְּטַבַּעַת זוֹ עוֹד אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת – אַךְ בְּרֶגַע זֶה נִתְפּוֹרְרָה הַטַּבַּעַת עַל אֶצְבָּעִי.

עַתָּה נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי סָבִי, בַּהֵבְטָחָה שֶׁלִּי לֹא לִנְגֹּעַ בִּתְכוּלַת הַתֵּבָה עַד שֶׁאַגִּיעַ לְבַגְרוּת מְלֵאָה. הַצּוֹרֵף תִּקֵּן אֶת הַטַּבַּעַת, אֲבָל כּוֹחָהּ אָבַד לָהּ. מָה רַב הָיָה צַעֲרִי!

מִפַּחַד לְהַפְסִיד גַּם אֶת הַשְּׁאָר נָעַלְתִּי אֶת הַתֵּבָה וְהִטְמַנְתִּי אוֹתָהּ בַּמָּקוֹם הַבָּטוּחַ מֵעֵינֵי סַקְרָנִים.

מִכָּאן, אוּלַי יוּבַן עַל נְקַלָּה כֵּיצַד הָיִיתִי לְאִישׁ מֻפְלָא כָּל כָּךְ, שֶׁעָשָׂה מַסָּעוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁנִּתְנָסָּה בְּהַרְפַּתְקוֹת כָּאֵלֶּה וּשְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה.

עֲצוּמָה הָיְתָה שִׂמְחָתִי עַל הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַקָּמֵעַ. כְּבָר בִּנְעוּרַי פָּקְדוּ אוֹתִי צָרוֹת. בְּעִקָּר בְּחֶבְרַת גְבָרוֹת, שֶׁדָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי לְסַפַּר סְפּוּרִים כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הַשִּׁעֲמוּם שֶׁלָּהֶן. אוֹ־אָז הִתְמוֹגַגְתִּי כְּחֶמְאָה בַּשֶּׁמֶשׁ. עַתָּה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, הַצְלָחָתְךָ מֻבְטַחַת. תְכוּפוֹת לֹא הִמְתַּנְתִּי לְהַזְמָנָה לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ. כַּיָּדוּעַ מִסִּפּוּרַי, עִנְיַנְתִּי אֶת הַחֶבְרָה כָּךְ, שֶׁכָּל הָאָזְנַיִם הָיוּ כְּרוּיוֹת וְכָל הַפִּיּוֹת פְּעוּרִים, וְהַדָּבָר גָּרַם לִי הֲנָאָה רַבָּה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וַאֲנִי הַפֶּלֶא הַמֻּפְלָא שֶׁל בְּנֵי זְמַנִּי.

מַה הִצְטַעַרְתִּי תְּכוּפוֹת עַל הַטַּבֵּעַת.

כְּשֶׁהַסַּיִף בְּיָדִי פָּתַחְתִּי בַּמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים, הַיְדוּעִים, אִלּוּ עוֹד הַסַּיִף בְּיָדִי, הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל.

אֲבָל גַּם שְׁנֵי הַחֲפָצִים הַמֻּפְלָאִים הָאֲחֵרִים אָבְדוּ לִי. נִשְׁאֲרוּ רַק הַמַּעֲשִׂים שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם. לְמַזָּלִי אָבְדוּ כְּשֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדִי לִחְיוֹת בִּלְעֲדֵיהֶם. וִילִיאֶם פִּיט הַצָּעִיר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה שַׂר, רָצָה לְהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם וְאַף נִתְפַּרְסֵם, גָּנַב לִי אֶת הַקָּמֵעַ בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּמַעְיְנוֹת־הַמַּרְפֵּא בְּפִּירְמוֹנְט. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיָה הָאִישׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וְאִלוּ אֶת הַסַּיִף הַיָּפֶה שֶׁלִי שָׁאַל הַגֶּנֶרַל הָרוּסִי אֲלֶכְּסַנְדֶר סוּבוֹרוֹב, כְּשֶׁבִּקֵּר אֶצְלִי לִפְנֵי צֵאתוֹ לְהִלָּחֵם בָּטוּרְקִים. וְכָךְ נוֹתַרְתִּי בְּלִי כְּלוּם.

וְאַף־עַל־פִּי כֵן, אֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי וְחַי בְּנַחַת. מְאָז אֲנִי אוֹהֵב מֵעַל לַכֹּל אֶת חַיֵּי הַכְּפָר, אֶת הַמִּנוּחָה הַשְּׁקֵטָה וְאֶת הָעַלִּיזוּת, אֶת הַמַּגָּע עִם יְדִידַי וַאֲהוּבַי, גַּם בְּלִי הָאוֹצָרוֹת הָהֵם. כְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי, הֶלְטִי:

מַה יָּפָה לְהַפְלִיא הִיא אַדְמַת אֱלֹהִים

וּרְאוּיָה שֶׁיִּשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ אָדָם.

וְעַל כֵּן, בְּטֶרֶם אָשׁוּב לֶעָפָר

אֶשְׂמַח־נָא בָּאֲדָמָה הַיָּפָה.

אַחֲרִית יָמָיו שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, מוֹתוֹ וּקְבוּרָתוֹ

כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַסְּתָו שֶׁל שְׁנַת 1796 הִתְחִיל כֹּחוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן תַּשׁ, וְהַדָּבָר נִרְאָה לָעַיִן. נֶעֶלְמוּ עַלִיזוּתוֹ, רוּחוֹ הַטּוֹבָה. נֶעֶלְמוּ גַם נְטְיָּתוֹ לְסַפֵּר וְלִשְׁמֹעַ סִפּוּר. לֹא לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הִסְכִּים לְבִקּוּרֵי יְדִידָיו. עַל פִּי רֹב מָגַע כָּל שִׂמְחָה. נִרְאֶה הָיָה כְּשָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו. עֵינָיו עֲמֻקּוֹת הָיוּ וּנְבוּבוֹת. דּוֹמֶה, שֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנוֹת לְבֵעַל־הַחֶרְמֵשׁ, סַמָּאֵל, לְמַלְכוּת הַצְּלָלִים, הַמָּוֶת וְהַקֶּבֶר. יָמִים רַבִּים שָׁכַב בַּמִּטָּה. בַּסְּתָו הַזֶּה, שֶׁהִצְטַיֵּן בְּטוּבוֹ, כְּשֶׁהֵצִיצָה הַשֶּׁמֶשׁ אַחַר־הָצָּהֳרַיִם וְהַבָּארוֹן הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ הַקַּלָּה, בִּקֵּשׁ לָצֵאת אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. הוֹלַכְנוּ אוֹתוֹ שְׁנֵינוּ, חֲסִידוֹ, הַבָּארון א', וַאֲנִי, שֶׁכִּמְעַט לא סַרְתִּי מִמָּטָּתוֹ יוֹם וָלַיְלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כָּמוֹנִי לִתְמֹךְ בּוֹ בַּעֲדִינוּת וְאֵין אִישׁ הַמֵּבִין כָּמוֹנִי כָּל רֶמֶז שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה יוֹצֵא לֵיהָנוֹת מֵהָאֲוִיר הַצַּח, מִמַּרְאוֹת הַטֶּבַע, שֶׁהָיָה מֵאוֹהֲבָיו הַגְּדוֹלִים. הִתְבּוֹנְנוּתוֹ הָיְתָה מְדֻיֶּקֶת: הוּא רָאָה אֶת הַיֹּפִי הַנֶעֱלָם לְאַט־לְאַט שֶׁל הַטֶּבַע, רָאָה אֶת הַצֹּהַב הָעוֹלֶה בֶּעָלִים, רָאָה אֶת הָעֵצִים מַשִּׁירִים אֶת שִׂמְלָתָם, וּמִתְּמוּנָה זוֹ עָבַר לִרְאוֹת אֶת תְּמוּנַת הָאָדָם בַּסְּתָו, וְהִתְבּוֹנֵן גַּם בְּעַצְמוֹ.

בָּארוֹן א' וַאֲנִי עָשִׂינוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ לְבַדֵּר אוֹתוֹ. אוּלָם בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ כָּל מַאֲמָצֵינוּ לַשָּׁוְא. תְּכוּפוֹת לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת דְּבָרֵינוּ, חוּשָׁיו קָהוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אָכַל מְעַט, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל כְּלָל. לֹא דָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים, אָסַר עָלֵינוּ לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמָם, הַצִינִית הַוָּתִיקָה שֶׁלּוֹ הֵצִיקָה לֹוֹ עַכְשָׁו מְאֹד. אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָרַד מִמִּטָתוֹ.

“לא אֶזְכֶּה לָאָבִיב הַבָּא,” אָמַר בְּקוֹל חָלוּשׁ.

“אֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת חוֹלֶה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַבְרִיא”, אָמַר לוֹ הַבָּארוֹן א'.

“וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בָּרִיא עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לָמוּת,” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן.

הַוִּכּוּחַ נִמְשַׁךְ זְמַן רַב. כְּשֶׁהִתְחִיל הַוִּכּוּחַ לְהַרְצִין, יָצָאתִי. לא יָכֹלְתִּי לְהָבִין, כִּיצַד אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, יְכוֹלִים לָבוֹא לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אָמַר א':

“עֲזֹב אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטִּפְּשִׁיּוֹת, מִינְכְהַאוּזֶן. אַל תִּדְאַג לִפְנֵי הַמּוֹעֵד. כְּפִי שֶׁיִּקְרֶה, כָּךְ יִקְרֶה!” ״וַאֲנִי," הֵשִׁיב מִינְכְהַאוּזֶן, “מַזְמִין אוֹתְךָ לְדוּקְרָב אֶקְדָּחִים. אַתָּה אַבִּיר, גַּם אֲנִי. עָלַי לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדִי.”

א' סֵרֵב, אֲבָל לֹא הוֹעִיל דָּבָר. הוּא יָדַע אֶת אָפְיוֹ שֶׁל יְדִידוֹ, וְאֶת מַצָבֵי־הָרוּחַ הַפִּתְאֹמִיִּים שֶׁלּוֹ. הוּא נֶאֱלַץ לְהַסְכִּים, אָמְנָם בְּצַעַר רַב. עוֹד רֶבַע שָׁעָה נִסָּה לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, תְּחִלָּה חָשֵׁב, כִּי זוֹ הֲזָיָה מִתּוֹךְ הַקַדַּחַת.

אַךְ לֹא כֵן הָיָה: מִינְכְהַאוּזֶן דִּבֵּר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ.

“אָנוּ נְנַצֵּל אֶת רַגְעֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפִים הַלָּלוּ. הִנֵּה שְׁנִי אֶקְדָחִים טְעוּנִים. אַתָּה בּוֹחֵר לְךָ אֶקְדָּח. אָנוּ יוֹצְאִים לַגַּן וְיוֹרִים שְׁנֵינוּ בְּבַת־אַחַת. מִי שֶׁיִּפֹּל, יִפֹּל. עַל הַמַּעֲטָפָה הַחֲלוּלָה וְהַמִּסְכֵּנָה שֶׁלִי בְּוַדַּאי לֹא חֲבָל.”

זֶה כְּרֶבַע־שָׁעָה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים נִלְהָבִים וְתַקִּיפִים כָּאֵלֶּה.

הַהַצָּעָה הָיְתָה מוּזָרָה, וְנִרְאֲתָה לְא' כְּבִלְתִּי־מְהֻגֶּנֶת, נֹכַח חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. אֲבָל הַזָּקֵן גִיֵּס אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, וְאָנוּ יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה. עַל אַף רְצוֹנוֹ וּמַאֲמַצָיו, עָמַלְנוּ קָשֶׁה מְאֹד בַּהֲבָאָתוֹ לַגַּן. אֵין אָדָם כָּבֵד יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאִבֵּד אֶת הַשְּׁלִיטָה עַל גוּפוֹ, וְאֵין בְּכֹחוֹ לְסַיִּעַ לְעַצְמוֹ.

בָּכִיתִי.

“אַתָּה בּוֹכֶה?” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן. “אֲנִי זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים. הֲלֹא מִילְיוֹנִים מֵאַחַי נוֹפְלִים כָּךְ בַּמִּלְחָמָה. אֲבָל הֵם מֵתִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בְּכָבוֹד. הָיִיתִי חַיָּל וְגַם אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת בְּכָבוֹד.”

עֶמְדוֹת־הַיוֹרִים נִמְדְדוּ בִּצְעָדִים: חֲמִשָּׁה־עָשָׂר צְעָדִים בֵּינֵיהֶם. כְּשֶׁיִּנָּתֵן הָאוֹת, יִירוּ שְׁנֵיהֶם.

וּמֶה הָיָה? מִינְכְהַאוּזֶן נָטַל אֶת הַפִּקּוּד: “אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ!”

שְׁתֵּי הַיְרִיוֹת נוֹרוּ בְּבַת־אַחַת. וּמִי הָיָה מַאֲמִין בְּמַה שֶׁקָּרָה: שְׁנֵי הַקְלָעִים נִפְגְּשׁוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, פָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, וְנָטוּ הָאֶחָד יָמִינָה וְהַשְּׁנִי שְׂמֹאלָה. לוּלֵא רָאִיתִי אֶת הַחִזְּיוֹן בְּעֵינַי, לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין. מִכֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי, עָלַי לְאֵשֵׁר, לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, כִּי אָכֵן כָּךְ הָיָה.

“סְלִיחָה!” קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם פֶּה־אֶחָד, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאִישׁ לֹא נִפְגַּע, הִתְחַבְּקוּ הַיְדִידִים, וְשׁוּב חָזַרְנוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאנוּ. זֶה יָמִים רַבִּים לֹא הָיָה מִינְכְהַאוּזֶן מְרֻצֶּה וְעַלִּיז, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּעֶרֶב זֶה.

יָמִים אֲחָדִים דִּבֶּר בְּעַלִּיזוּת עַל הַמִּקְרֶה הַמֻּפְלָא. אֲבָל מִיָּד לְאַחַר כָּךְ נִרְאוּ סִימָנִים שֶׁעוֹרְרוּ חֲשָׁשׁ, כִּי יָמָיו שֶׁל אָדָם מֻפְלָא וְאֵמִּיץ זֶה סְפוּרִים. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נְכוֹנִים לְמַלֵּא מִיָּד כָּל מִשְׁאָלָה שֶׁלּוֹ. אֶלָּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ בְּדַקָּה אַחַת עֲשָׂרָה שֵׁרוּתִים שׁוֹנִים, וְהַמְשָׁרְתִים, הַמְשָׁרְתוֹת וְהַצַיָּדִים הָיוּ נִתְקָלִים זֶה בָּזֶה בִּמְרוּצָתָם. וְלֹא דַּי בְּכָךְ. רָצָה הַמִּקְרֶה הָרָע, כִּי יָמִים מְעַטִּים לִפְנֵי מוֹתוֹ יִתְנַגְּשׁוּ בְּחַדְרוֹ בְּרִיצָתָם יוֹהַאן וְהַטַבָּחִית, שֶׁהֵבִיאָה תֵּה. בְּהִתְנַגְּשׁוּת זוֹ נִסְדְּקָה גֻּלְגָּלְתָּם, וְהֵם מֵתוּ בַּמָּקוֹם. סִלַּקְנוּ אֶת הַגּוּפוֹת מֵהַחֶדֶר בַּמְהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, אֲבָל הוּא הִבְחִין בַּמִּתְרַחֵשׁ, הוּא רָאָה בָּזֶה אוֹת מְבַשֵׂר רָעָה לוֹ, אֲבָל שָׁמַר עַל קֹר רוּחוֹ וְהוֹרָה כֵּיצַד לִקְבֹּר אֶת שְׁנֵיהֶם: מְאַחַר שֶׁהָיוּ יְדִידִים בְּחַיֵּיהֶם, יָנוּחוּ שְׁנֵיהֶם בְּאָרוֹן אֶחָד. וְכָךְ נַעֲשָׂה.

פְּעָמִים הַרְבֵּה הָיָה מְדַבֶּר כְּאִלּוּ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָנוּ שָׁמַעְנוּ כַּמָּה צְלִילִים בִּלְבַד. אָמַר לִי שֶׁרְצוֹנוֹ לְהוֹרִישׁ לָנוּ דְּבָרִים. צִוָּה שֶׁאַקְשִׁיב יָפֶה. לְשְׁאֹל נֶאֱסַר עָלַי. מְאֹד לֹא נָעַם לוֹ אִם שָׁאַלְתָּ בַּשְּׁנִיָּה, הוּא מִלְמֵל לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּלִי הֶפְסֵק (לְהוֹצִיא אֶת שְׁתִיַּת הַתֵּה), אַךְ מִכָּל דִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁאָמַר הִצַּלְתִּי אַךְ מְעַט, וְגַם אֶת אֵלֶּה אוּלַי לֹא הָבִינוֹתִי כָּרָאוּי:

מַהְפֵּכוֹת אַדִּירוֹת יָבוֹאוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶן קֵץ וּבְכָל הָעוֹלָם יִתְפַּשְּׁטוּ. מְדִינוֹת רַבּוֹת יִרְגְּזוּ וְיִתְקְפוּ זוֹ אֶת זוֹ. כַּעֲבֹר מֵאָה שָׁנָה יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם רֶפּוּבְּלִיקָה בִּלְתִּי מְחֻלֶּקֶת אַחַת. בִּשְׁנַת 2240 יִהְיֶה הָרָקִיעַ מִשְׁכָּן לָנוּ, אַךְ הוּא יִשְׁקַע וְיַגִּיעַ אֶל רַגְלֵינוּ, וְאִלּוּ הָאֲדָמָה תִּתְרוֹמֵם, הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר אָז בַּלַּיְלָה, וְהַיָּרֵחַ בַּיוֹם.

אַךְ הַנּוֹשֵׂא שֶׁהִרְבָּה לְדַבֵּר עָלָיו הָיָה קְבוּרָתוֹ: עָלֵינוּ לִדְאֹג שֶׁלֹא יִקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. עַל כֵּן קָבַע כִּיצַד עָלֵינוּ לְנְהֹג אַחַר מוֹתוֹ וּבִקָבוּרָתוֹ.

הוּא קָרָא עַל מִקְרִים רַבִּים שֶׁל קְבוּרָה מֻקְדֶּמֶת מִדַּי, עַל חַדְרֵי הַמֵּתִים, וְכָל מַה שֶׁקָּרָא הִגְדִּיל אֶת פַּחְדּוֹ מִפְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. לְדַעְתִּי אֲנִי, אֵין לְהַפְרִיז בְּעִסּוּק בְּנוֹשֵׂא זֶה.

וְכָךְ צִוָּה: לְאַחַר שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, יִשְׁכַּב שְׁלֹשָׁה יָמִים לְפָחוֹת עַל מִטָּתוֹ. אַחַר כָּךְ יֻנַּח בְּאָרוֹן פָּתוּחַ וְיֻסַּע לְאַט כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. כָּל יְדִידָיו יֻזְמְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַּע הַהַלְוָיָה, שֶׁיַּתְחִיל בְּתֵשַׁע בָּעֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ הָיָה עוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. וְכֵן נִתְבַּקַשְׁנוּ לִדְאֹג לְכָל פַּרְטֵי הַטֶּקֶס הַמְקֻבָּלִים, לְכִבּוּד רָאוּי לַמְלַוִים וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה דְּבָרִים.

לְאַחַר מַתַּן הוֹרָאוֹת אֶלֶּה הָיוּ לוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת, כְּשֶׁנִּרְאֶה הָיָה כִּי פְּתִיל־הַחַיִּים שׁוֹאֵב שֶׁמֶן טוֹב. בִּגְבוּרָה הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב זְמַן־מָה בַּמִּטָּה.

“בְּסִכּוּם אַגִּיד, שֶׁהָיִיתִי לוֹחֵם גָּדוֹל. מַעֲשַׂי רְשׁוּמִים בְּסִפְרֵי הָעוֹלָם. וְאֵין זֶה נָאֶה לְאַבִּיר לְהָשִׁיב רוּחוֹ עַל הַכַּר, עָלַי לָמוּת בְּשְׂדֵה־הַקְּרָב.” מַחֲשָׁבָה זוֹ הִטְרִידָה אוֹתוֹ וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְסַלְּקָהּ. הָרַעְיוֹן רָדַף אוֹתוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע מְנוּחָה. אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, כִּי הָרִיב עִם חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א', פָּרַץ עַל נוֹשֵׂא זֶה, וּמִינְכְהַאוּזֶן כָּעַס עָלָיו.

שׁוּב הִרְגִישׁ עֲלִיַּת כֹּחוֹת, וְאוּלַי רַק אֶת הַקַדַּחַת הַמְלַבָּה אֶת פְּתִיל חַיָּיו, אֶת הַפְּתִיל הַקָּטָן הַמְהַבְהֵב, שֶׁיִּשְׁתַּלְהֵב עוֹד פַּעַם אַחַת וְיִכְבֶּה. שׁוּב הִתְחִיל לָרִיב עִם חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א‘, שֶׁלֹּא הֵבִין תְּחִלָּה כִּי מִינְכְהַאוּזֶן חוֹזֵר לַנּוֹשֵׂא הַקוֹדֶם. אי הִתְלַהֵב בַּוִּכּוּחַ, אֲבָל רָאָה שֶׁאֵין לְנִמּוּקָיו כָּל הַשְׁפָּעָה. דָּבָר לֹא עָזַר, מִינְכְהַאוּזֶן רָצָה בְּדוּקְרָב, וַחֲסִידוֹ נֶאֱלַץ לְהַסְכִּים. “רְאֵה,” אָמַר לוֹ א’, “אֵין כָּל קְשִׁי לְהַכְרִיעַ מַעֲטָפָה חֲלוּלָה כָּזֹאת.”

“נִחְיֶה וְנִרְאֶה!” עָנָה לוֹ מִינְכְהַאוּזֶן, וְצִוָּה לִי לִבְחֹר שְׁתֵּי חֲרָבוֹת מֵהַמְשֻׁבָּחוֹת.

“אוּלַי נִלָּחֵם פּה בַּחֶדֶר,” הִצִיעַ הַבָּארוֹן א'.

“לא! אֲנִי רוֹצֶה לָפֹּל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בְּכָבוֹד.”

שׁוּב הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ בְּעָמָל רָב לִִמְקוֹם הַדוּקְרָב הַקּוֹדֵם. מִינְכְהַאוּזֶן תָּקֵף הָרִאשׁוֹן, אַךְ יְרִיבוֹ לֹא נֶאֱלַץ כְּלָל לְהִתְגּוֹנֵן. מִינְכְהַאוּזֶן צָנַח וַאֲנִי תָּמַכְתִּי בּוֹ. לֹא בָּרוּר מַה גָּרַם אֶת מוֹתוֹ, הָאֲוִיר הַצַָח הָרַב, הַמַּאֲמָץ, הַצִּינִית שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לִתְקף אֶת הָרֵאָה, וְאוּלַי שֶׁטֶף דָּם בַּמֹּחַ – סִבָּה אַחַת אוֹ אֲחָדוֹת גָּרְמוּ. אַךְ הוּא הִרְגִישׁ אֶת קִצּוֹ וְרָצָה לָמוּת דַּוְקָא בִּשְׁעַת קְרָב.

פָּנָיו לֹא נִתְעַוּתוּ. הֵן אָמְרוּ עַלְּיזוּת וְשַׁלְוָה. “אֲנִי מֵת!” הָיוּ הַמִּלִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו. חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א', שֶׁאָהֵב אוֹתוֹ מְאֹד וְהָיָה יְדִידוֹ וַעֲמִיתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, עָצַם אֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו וְנָשַׁק עַל שְׂפָתָיו הַקָּרוֹת. הָפַךְ פָּנָיו וּמָחָה אֶת דִּמְעָתוֹ.

הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ פְּנִימָה, וְהַכֹּל בָּכוּ וְקוֹנְנוּ עַל הַטּוֹב בָּאֲדוֹנִים.

הַבָּארוֹן א' וַאֲנִי עָשִׂינוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁצִּוָּה לָנוּ. הַבָּארוֹן עָסַק בְּכָל הַנּוֹגֶעַ לְיִצּוּג, וַאֲנִי – בְּעִנְיְנֵי הַטֶּקֶס, בְּצַלְצוּל פַּעֲמוֹנִי־הַכְּנִסִיָּה וּבְכָל הַמְקֻבָּל בְּהַלְוָיָתָם שֶׁל אֲדוֹנִים רָמִי־מַעֲלָה. דָּאַגְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל פְּגָם בְּטֶקֶס־הַקְּבוּרָה, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹא מָעַלְנוּ בְּתַפְקִידֵנוּ.

כְּפִי שֶׁצִּוָּה, הֻנַּח מִינְכְהַאוּזֶן עַל מִטָּתוֹ בְּמַדֵּי־קָצִין, וּשְׁלֹשָׁה יָמִים עָבְרוּ הַכֹּל עַל פָּנָיו, מִזָּקֵן וְעַד נַעַר.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִתְכַּנְסוּ כָּל הָאֲבֵלִים. וְלֹא חָסְרוּ הַטְּקֶס וְהַמֶּזֶג וְהַסְּעֻדָּה. הַכֹּל יוֹדְעִים עַל כָּךְ.

זָכִיתִי בַּכָּבוֹד הָרַב לְנַהֵל אֶת הַטֶּקֶס, כְּשֶׁצָּעַדְתִּי בְּרֹאשׁ לְמַטָה עָטוּף מַלְמָלָה שְׁחוֹרָה בְּיָדִי.

אָכֵן הָיָה הַמַּרְאֶה מַרְהִיב: בְּתֵשַׁע בָּעֶרֶב, לְאוֹר כְּמֵאָה לַפִּידִים, נָע מַסָּע הַהַלְוָיָה. מִינְכְהַאוּזֶן הָיָה מֻטָּל בְּאָרוֹן פָּתוּחַ, כְּפִי שֶׁצִוָּה, בַּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לְשִׁשָּׁה סוּסִים, כֻּלָּם עוֹטֵי שְׁחוֹרִים, כַּמְקֻבָּל, וְכָל אַנְשֵׁי־הַשְּׁרוּת מַקִּיפִים אֶת הָעֲגָלָה.

וּמַה קָּרָה בְּמַסָּע הַהַלְוָיָה? אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת פֶּלֶא גָּדוֹל מִזֶּה. כָּל מְלַוֶּה וְכָל קְהַל הַמִּצְטָרְפִים הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַמָּוֶת שֶׁבָּא לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים. וְהִנֵּה קָרָא אֶחָד מֵהָאֲבֵלִים אוֹ מֵהַקָּהָל, אֵינִי יוֹדֵעַ, בְּקוֹל רָם: “יְחִי מִינְכְהַאוּזֶן!”

עַתָּה נִבְהֲלוּ הַכֹּל וְנִדְהֲמוּ, וְהָסוּסִים הִתְנַשְּׁפוּ בְּפַחַד, נֶעֶצְרוּ וְלֹא זָזוּ: הַמֵּת הִזְדַּקֵּף וְיָשַׁב, הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וְקָרָא גַּם הוּא בְּקוֹל: “לַעֲדֵי עַד!”

וְשָׁכַב. הָאִימָה גָּבְרָה, כְּשֶׁעִם שְׁכִיבָתוֹ כָּבוּ כָּל מְאַת הַלַּפִּידִים, אַךְ שָׁבוּ וְנִדְלְקוּ כַּעֲבֹר שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת וְאוֹרָן בָּהִיר מִשֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן.

מִכֵּיוָן שֶׁלֹא נִרְאוּ בַּמֵּת כָּל סִימָנֵי חַיִּים, וְהַכֹּל כְּבָר נִרְגְּעוּ מְעַט מִפַּחְדָּם, נִמְשַׁךְ מַסָּע הַהַלְוָיָה וּפָנָה לַכְּנְסְיָּה. מִכָּאן הוּבָא אֶל אֲחוּזַת־הַקֶּבֶר שֶׁלוֹ וְנִטְמַן לְיַד אִשְׁתּוֹ, נוּחָהּ עֵדֶן, כְּפִי שֶׁצְוָּה לָנוּ.

בְּשָׁלוֹם נָח עַתָּה אֶפְרוֹ שֶׁל אָדָם תָּמִים, טוֹב־לֵב וְטוֹב־מֶזֶג זֶה, שֶׁיַּחֲסוֹ הַמָּלֵא אַהֲבָה לַכֹּל, וּבְעַקָּר לִידִידָיו, יָדוּעַ בָּרַבִּים; אָדָם, שֶׁלַּהַט לִבּוֹ לֹא הִנִּיחַ בַּטֶּבַע אֲפִלוּ פְּרָט אֶחָד בְּלִי לְנַצֵּל אוֹתוֹ לִיצִירוֹת דִּמְיוֹנוֹ, בְּלִי לְעַבֵּד הַכּל בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי לְסִפּוּרִים; וְאָדָם זֶה יָדַע לְשַׁלֵּחַ סְמַרְמֹרֶת בְּעוֹר שׁוֹמְעָיו, יָדַע לְבַדֵּר אֶת הַגוּף וְהַנְּשָׁמָה, וָאֳמָנוּת זוֹ וְאִישִׁיוּתוֹ כֻּלָּה נַעֲלִים מִכָּל שֶׁבַח.

יָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ.

אָמֵן, עוֹנִים כָּל מִי שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ וְאָהֲבוּ.

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

הַבֵּן הוֹלֵךְ אַחֲרֵי אָבִיו – שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם – נִקְמַת יוֹשְׁבֵי הָאִי בְמוֹשְׁלָם הָרָשָׁע – עַל הָאִי צֵילוֹן – נֶכְדּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין בְּבָבֶל וְדָנִיֵּאל הַשֵּׁנִי – לְמַעַן הָאֱמֶת.

תְּשׁוּקָתִי הָעַזָּה לָצֵאת מִבֵּית הוֹרַי וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הִתְעוֹרְרָה בִי עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתִי, בִּהְיוֹתִי עוֹד נַעַר רָךְ. אֶת הַנְּטִיָּה הַזֹּאת, לַעֲמֹד בִּמְקוֹם תַּיָּרִים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, נָחַלְתִּי מֵאֵת אָבִי, שֶׁהָיָה גַם הוּא אַחַד הַתַּיָּרִים הַמְפֻרְסָמִים בִּזְמַנּוֹ, וּנְסִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת מִקְרִים נִפְלָאִים וְעִנְיָן רַב. בְּכָל פַּעַם שֶׁחָזַר אָבִי מִנְּסִיעָתוֹ, עָשִׂיתִי אָזְנִי כַאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמוֹעַ אֶת כָּל הֶגֶה פִּיו בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְסַפֵּר עַל דְּבַר הַנִּפְלָאוֹת הָרַבּוֹת שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בְדַרְכּוֹ. הַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּקַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ, שֶׁיְסַפֵּחַ גַּם אוֹתִי אֶל סִיעַת אֲנָשָׁיו הַמְלַוִּים אוֹתוֹ בְדַרְכּוֹ; אֶלָּא שֶהוּא דָחָה אוֹתִי בִשְׁתֵּי יָדָיִם. לַּשָּׁוְא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָפִיק אֶת רְצוֹנוֹ וּרְצוֹן אִמִּי בְכָל פְּנִיָּה שֶׁהָיִיתִי פוֹנֶה וּבְכָל מִשְׁלַח יָדִי: בְּבֵית הַסֵּפֶר נַעֲשֵׂיתִי לִבְחִיר כָּל הַתַּלְמִידִים; בָּעֶרֶב שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן בְּשָׁעָה אַחַת עִם מִשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִים הַמְהַדְּסִים וְעוֹלִים עַל הָעֵצִים וְחוֹלְמִים עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים; וְלֹא הָיָה מַאֲכָל בָּעוֹלָם שֶּלֹּא אָכַלְתִּי בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל – כָּל יְגִיעוֹת הֲלָלוּ לֹא הוֹעִילוּ לִי וְכָל עֲמָלִי עָלָה בַתֹּהוּ. כְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי מִכָּל תִּקְוָה, וּפִתְאֹם, פַּעַם בָּעֶרֶב בִּשְׁעַת הָאֲרֻחָה, פָּנָה אֵלַי אָבִי וְאָמָר:

– גְּרוֹנָם, שְׁכַב לִישֹׁן, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הֱיֵה נָכוֹן לַדֶּרֶךְ אִתִּי.

צְמַרְמֹרֶת נְעִימָה עָבְרָה בְדָמִי לִבְשׂרַת פִּתְאֹם זוֹ. מִיָּד שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן, אֶלָּא שֶׁחִנָּם עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, שְׁנָתִי נָדְדָה מִמֶּנִּי מֵרֹב שִׂמְחָה. וְהָעִקָּר – לֹא הֵבַנְתִּי אֶת סִבַּת הַדָּבָר: מַה רָאָה אָבִי לְבַטֵל פִּתְאֹם אֶת רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנִי? – אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, שֶׁדּוֹדִי, אֲחִי אִמִּי, הוּא גָרַם לִי. דּוֹדִי זֶה אָהַב אוֹתִי מְאֹד וְגַם הוּא הָיָה מְסַפֵּר לִי תָמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְיַעְרֵי־עַד וּבִדְבָרָיו הַלּוֹקְחִים לֵב עָלְתָה בְיָדוֹ לְפַתּוֹת גַּם אֶת אָבִי, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת תַּאֲוָתִי הַגְּדוֹלָה.

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרַנִי דָבָר מְשֻׁנֶּה, שֶׁכָּל בְּנֵי בֵיתֵנוּ פָחֲדוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו. כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי הַמְשָׁרֶתֶת לְהָעִיר אוֹתִי מִשְּׁנָתִי וְהִסְתַּכְּלָה בִי – מֵת לִבָּהּ בְקִרְבָּהּ. שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ סָמְרוּ מִפַּחַד, עַד שֶׁפָּתְחָה פִיהָ בִצְעָקוֹת, קָרְאָה לְאִמִּי וְאָמְרָה, שֶׁאֲנִי נֶעְלַמְתִּי מִן הַמִּטָה וְאֵינֶנִּי, וּבִמְקוֹמִי שׁוֹכֵב עֲנָק! אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי, מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וּכְשֶׁבָּאָה אִמִּי וְהִבִּיטָה בִי קָמוּ עֵינֶיהָ בְחוֹרֵיהֶן: בְּנָהּ הַצָּעִיר שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד לִכְתֵפֶיהָ – הִגְדִּיל בִּן־לַיְלָה וַיְהִי לְאָדָם גְּבַהּ־הַקּוֹמָה וּרְחַב הַכְּתֵפַיִם כְּבֶן־עֲנָק צָעִיר. אָבִי לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו וְלֹא יָדַע, מִשּׁוּם מָה צָבִיתִי פִתְאֹם כָּל כָּךְ? קָרְאוּ לָרוֹפֵא, וְהוּא בָדַק אוֹתִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי וּמָצָא, שֶׁסִּבַּת הַדָּבָר פְּשׁוּטָה מְאֹד: הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁמִּלְּאָה אוֹתִי לִבְשׂרַת אָבִי, הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ. הוּא תָמַהּ עַל אָבִי, שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִקְרָא מָלֵא: “שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם”, וְהִרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר, שֶׁאַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אָשׁוּב לְמִדָּתִי הָרִאשׁוֹנָה, וְכָךְ הָיָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם יָשַׁבְנוּ בָאֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְאִי צֵילוֹן, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ קָטֹנְתִּי שׁוּב כְּשֶׁהָיִיתִי.

בְּדַרְכֵּנוּ צֵילוֹנָה לא קָרָה אוֹתָנוּ שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב שֶׁכְּדַי לְהַזְכִּיר אוֹתוֹ, חוּץ מִמִקְרֶה אֶחָד בְּאִי קְטְן, שֶשָּׁם קָשְׁרָה אֳנִיָּתֵנוּ, כְּדֵי לָקַחַת עֵצִים לְהַסָּקָה, הָאִי הָיָה מְכֻסֶּה יְעָרוֹת עָבִים, שֶׁעֵצֵיהֶם הַגְּבוֹהִים הִגִּיעוּ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם. עוֹד טֶרֶם הִסְפַּקְנוּ כֻלָּנוּ לָרֶדֶת מֵעַל הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה הִתְחוֹלֵל סַעַר נוֹרָא, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לָא רָאִינוּ כְמוֹהוּ. הַסַּעַר בָּא פִתְאֹם וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל שִׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים לִרְסִיסִים, וּמֵהֶם עָקַר עִם שָׁרְשֵׁיהֶם כְּאַחַת וַיִשָּׂא אוֹתָם עַל כְּנָפָיו אֶל בֵּין הֶעָבִים הַשְּׁחוֹרִים וְשָׁם נֶעֶלְמוּ לִרְגָעִים אֲחָדִים. בְּעֵינַיִם זְקוּפוֹת הִבַּטְנוּ אַחֲרֵי הָעֵצִים הָעֲנָקִים הַמְעוֹפְפִים בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים וַיִּהְיוּ בְעֵינֵינוּ כִקְנֵי־נוֹצָה קַלִּים וּקְטַנִּים. וְאַךְ נָח הַסַּעַר מִזַּעְפּוֹ, שׁוּב נָפְלוּ הָעֵצִים לִמְקוֹמָם, גִּזְעֵיהֶם נִתְקְעְוּ בָאָרֶץ וּכְרֶגַע הִכּוּ שֹׁרֶשׁ וַיִּפְרְחוּ כָרִאשׁוֹנָה. וְרַק עֵץ אֶחָד, הַגָּדוֹל בֵּינֵיהֶם, שֶׁנָּפַל וְצַמַרְתּוֹ הָעֲבֻתָה לְמַטָה, הֵמִית אֶת מוֹשֵׁל הָאִי תַחְתָּיו. מִקְרֶה זֶה הָיָה לְפֶלֶא גָדוֹל בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאִי, אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם שָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה. נוֹדַע אַחֲרֵי כֵן, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא מִקְרֶה בִּלְבָד הָיָה. מוֹשֵׁל הָאִי הַמּוּמָת הָיָה אִישׁ מְשְחָת וּבְלִיַּעַל אֵין מָשְׁלוֹ. כָּל יוֹשְבֵי הָאִי הִתְעַנּוּ תַחַת יָדוֹ הַחֲזָקָה; עַל כָּל חֵטְא קַל הָיָה מְיַסֵּר אוֹתָם קָשֶׁה, וַאֲשֶׁר הִשִּׂיג יָדוֹ וְנָתַן לוֹ שֹׁחַד, וּבְעַד בֶּצַע כֶּסֶף הִטָּה אֶת מִשְׁפָּטָם לְחָסֶד. לָכֵן נוֹעֲצוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו. וּמִקְרֵה הַסַּעַר הָיָה לָהֶם לְעֶזְרָה; אֶחָד מִילִידֵי הָאִי עָלָה בְיַחַד עִם אִשְׁתּוֹ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ לֶאֱרוֹת קִשּׁוּאִים, שֶׁכֵּן בָּאָרֶץ הַהִיא הַקִּשּׁוּאִים צוֹמְחִים עַל עֵצִים, וּבַעֲקוֹר הַסַּעַר אֶת הָעֵץ וַיְרִימֵהוּ לַמְרוֹמִים, הִכְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, אֶת צַמֶּרֶת הָעֵץ לְמַטָה עַד שֶׁנָּפַל עַל רֹאשׁ הַמּוֹשֵׁל הַנָּבָל וַיִּקְבְּרֵהוּ חַיִּים. יוֹשְׁבֵי הָאִי עָשׂוּ מִשְתֶּה גָּדוֹל לְמוֹת אוֹיְבָם זֶה וְתַחְתָּיו מָשְׁחוּ אֶת הַגִּבּוֹר הַמּוֹשִׁיעַ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְאֵת אִשְתּוֹ לְמַלְכָּה.

מִקֵּץ יוֹם אֶחָד חִזַּקְנוּ אֶת בִּדְקֵי הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּזּוֹקָה מִן הַסַּעַר וְהִפְלַגְנוּ לְאִי צֵילוֹן מְחוֹז חֶפְצֵנוּ. שָׁם קִבְּלוּ אוֹתָנוּ יוֹשְׁבֵי הָאִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וּבְכָבוֹד גָּדוֹל, וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתָּנוּ לָשֶׁבֶת עִמָּם יְרָחִים אֲחָדִים. סִיעָתֵנוּ נֵאוֹתָה לְבַקָּשָׁתָם וַנֵּשֶׁב שָׁם זְמָן לֹא־רָב.

כְּדַי הוּא שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶׁקָּרַנִי בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ עַל אִי נֶחְמָד זֶה.

מוֹשֵׁל הָאִי צֵילוֹן הָיָה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וְלוֹ שְׁנֵי אַחִים, גִּבּוֹרִים וְאַמִּיצֵי לֵב גַּם הֵם כָּמוֹהוּ. כֻּלָּם הָיוּ מְלֻמְּדֵי צַיִד, וְאֶחָד מֵהֶם הִזְמִין גַּם אוֹתִי לָלֶכֶת עִמּוֹ יַחַד לָצוּד צַיִד בַּעֲבִי הַיָּעַר. בְּחֵפֶץ לֵב הִסְכַּמְתִּי לוֹ. הִזְדַּיַּנְתִּי בִּקְנֵה־רוֹבֶה וּבַחֲגוֹרָתִי נָתַתִּי מַאֲכֶלֶת צַיָּדִים חַדָּה וָאֵלֵךְ עִמּוֹ. אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ: בְּטֹרַח גָּדוֹל נִגְרַרְתִּי אַחֲרֵי מַנְהִיגִי זֶה. הוּא הָיָה אִישׁ מִדּוֹת וְחָסוֹן כְּאַלּוֹן; שְׁתֵּי רַגְלָיו, שְׁנֵי מוֹטוֹת בַּרְזֶל־עֶשֶׁת, פָּסְעוּ פְּסִיעוֹת רְחָבוֹת וְגַסּוֹת מִבִּקְעָה לָהָר וּמֵהָר לַשְׁפֵלָה, וְחוּץ מִזֶּה הָיָה רָגִיל לְמֶזֶג אֲוִירוֹ הַחַם שַׁל הָאִי, וַאֲנִי הָיִיתִי כָרוּךְ אַחֲרָיו, מִזְדָּרֵז וְרָץ עַד אֲפִיסַת כֹּחוֹתָי. וְכָךְ נִתְרַחֵק מִמֶּנִּי לְאַט־לְאַט וְנֶעְלַם בַּעֲבִי הַיַּעַר עַל גִּבְעָה אַחַת, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בַּבִּקְעָה עַל שְׂפַת בְּרֵכָה יָפָה שֶׁבַּיָּעַר. מֵימֵי הַבְּרֵכָה הַצְּלוּלִים כַּמַּרְאָה מָשְׁכוּ אֶת לִבִּי עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת מַנְהִיגִי וְעָמַדְתִּי דוּמָם. כָּךְ עָמַדְתִּי רְגָעִים אֲחָדִים בְּקָרַחַת הַיַּעַר הַמָּלֵא קֶסֶם, וּלְאַט לְאַט נָדַם גַּם הֵד פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מַנְהִיגִי, שֶׁהָיָה נִשְׁמָע עַד עַכְשָׁו מִבֵּין הָעֲנָפִים הַנִּשְׁבָּרִים תַּחַת רַגְלָיו. הָיְתָה דְמָמָה שְׁלֵמָה, לֹא רִשְׁרוּשׁ, לֹא תְנוּעָה, לֹא קוֹל. וּפִתְאֹם הִקְשִׁיבוּ אָזְנַי כְּקוֹל פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרַי −− הַרְגָּשָׁה זוֹ, שֶׁלְּבַדִּי אֲנִי בַיַּעַר הַגָּדוֹל, הֵבִיאָה קְצָת מֹרֶךְ בִּלְבָבִי; וּבְשָׁעָה שֶׁפָּנִיתִי לַאֲחוֹרַי קָפָא דָמִי בְקִרְבִּי בִּרְאוֹתִי, וְהִנֵּה רֹאשׁ אֲרִי גָדוֹל נִבָּט אֵלַי מִבֵּין הַסְּבָךְ. רֶגַע עָמְדָה הַחַיָּה הָרָעָה עַל מְקוֹמָהּ, אַחַר כָּךְ הִתְחִילָה מִתְקָרֶבֶת אֵלַי, וַדַּאי עַל מְנָת לְמַלֵּא כְרֵסָהּ מֵעֶדְנֵי בְשָׂרִי הָרָךְ. מַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? לֹא הָיָה לִי פְנָאי לְהִמָּלֵךְ וְלַחֲשׁוֹב הַרְבֵּה. קְנֵה־ רוֹבִי הָיָה מָלֵא חַרְדָּק, שֶׁאֵינוֹ כַּדֵּי אֶלָּא לְצִפָּרִים אוֹ אַרְנָבוֹת, אֲבָל מַה יּוֹעִילוּ לִי קִטְנִיּוֹת־עוֹפֶרֶת אֵלֶּה כְנֶגֶד מֶלֶךְ הַחַיּוֹת? אִם אוֹרֶה בוֹ בְּגַרְגְּרִים קְטַנִּים הֲלָלוּ, וַדַּאי יִתְגָּרֵד הוֹד־מַלְכוּתוֹ כְּלַעֲקִיצַת זְבוּבִים, וְאַחַר כָּךְ יַתְקִין אוֹתִי לִסְעֻדָּה. אַף עַל פִּי כֵן הֲרִימוֹתִי מֵאֵלַי אֶת כְּלִי־זֵינִי וּבְלִי הִוָּעֵץ וְשָׁאֹל שְׁאֵלַת־חָכָם – יָרִיתִי בְפָנָיו. גַּרְגְּרֵי הָעוֹפֶרֶת הַקְּטַנִּים לֹא נָגְעוּ, כַּנִּרְאֶה, עַד לְּבָבוֹ הָרָם. אַךְ קוֹל הַיְרִיָּה הֶעֶלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וּבְקוֹל נַהֲמָה אֲיֻמָּה הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלָי. בְּפַחְדִּי הַגָּדוֹל פָּנִיתִי לוֹ עֹרֶף וְאָמַרְתִּי לְהִמָּלֵט – אַךְ בִּפְנוֹתִי לְאָחוֹר מֵת בִּי לִבִּי: לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי, כִּפְסִיעוֹת אֲחָדוֹת, רָאִיתִי תַנִּין גָּדוֹל פּוֹעֵר אֵלַי אֶת פִּיו וְנָכוֹן לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים! בֶּרַגַע זֶה חָלְשָׁה דַעְתִּי: מִלְּפָנַי – לוֹעַ הַתַנִּין, מֵאֲחוֹרַי – מַלְתְּעוֹת הָאֲרִי, לִימִינִי – הַבְּרֵכָה הָרְחָבָה וְלִשְׂמֹאלִי בּוֹר עָמֹק, מְאוּרַת־פְּתָנִים! וְהָאֲרִי כְבָר רָבַץ עַל גְּחוֹנוֹ נָכוֹן לִקְפּוֹץ קְפִיצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. מִיָּד הִשְׁתַּטַחְתִּי עַל הָאָרֶץ. מֶה עָשָׂה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת? קָפַץ קְפִיצָה גְדוֹלָה וּלְאָשְׁרִי הָרַב הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטְרָה וְעָבַר עָלַי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה! אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל מְקוֹמִי כְאָבֶן, בְּלִי תְנוּעָה כָל־שֶׁהִיא וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְמִיתָה מְשֻׁנָה.

מִצְחִי מְכֻסֶּה זֵעָה קָרָה וְכֻלִּי הֶפְקֵר לִנְשִׁיכַת הַשִּׁנַּיִם הַחַדּוֹת. וּפִתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּנוּעָה, רַעַשׁ חָזָק, כְּעֵין בְּעִיטַת רַגְלַיִם מְעֹרֶבֶת בִּנְהִימוֹת צְרוּדוֹת וְנֶחֱנָקוֹת. וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי תַחְתַּי כְּבוּל־עֵץ, וְעֵינַי עֲצוּמוֹת. אוּלָם מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים, בְּעֶרֶךְ, וּבְעוֹד הַנְּהִימוֹת הָאֵלֶּה הוֹלְכוֹת וְנִמְשָׁכוֹת, פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וּפָנִיתִי לְאָחוֹר – – שִׁמְעוּ שָׁמֹעַ וּתְמָהוּ? – לֹא יֵאֻמָן כִּי יְסֻפָּר! רֹאשׁ הָאֲרִי הָיָה תָחוּב עַד צַוָּארוֹ בְפִי הַתַּנִּין! וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: פִּי הַתַּנִּין הָיָה פָעוּר לִבְלוֹעַ אוֹתִי, וּכְשֶׁפָּחַז הָאֲרִי וְקָפַץ קְפִיצָה יְתֵרָה – נִתְקַע אֶל תּוֹךְ לוֹעוֹ, עוֹרוֹ וְרַעֲמָתוֹ נֶאֶחֲזוּ בְשִׁנֵּי הַתַּנִּין, וְכָךְ נִסְתַּבְּכוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא זָזוּ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁנֶּחְנְקוּ יָחַד! מִיָּד קַמְתִּי, שָׁלַפְתִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶבַּחֲגוֹרָתִי וּבִתְנוּפָה אַחַת הִתַּזְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל גָּלְיַת־הַחַיּוֹת, וְגוּפוֹ הַמְפַרְכֵּס נָפַל לְרַגְלָי. אַחַר כָּךְ הָפַכְתִּי אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלִּי וּבְקַתּוֹ שִׁקַּעְתִּי אֶת הָראֹשׁ הַתָּחוּב לִפְנֵי וְלִפְנִים, עָמֹק עָמֹק אֶל תּוֹךְ קִרְבּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין הָרָעֵב: יֹאכַל נָא לְשׂבַע נַפְשׁוֹ וְלֹא יִרְעַב עוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!

עוֹד אֲנִי טָרוּד בִּמְלֶאכֶת הַפִּטוּם, וְהִנֵּה מַנְהִיגִי בָא, צוֹעֵד צְעָדִים גְּדוֹלִים כְּנֶגְדִּי וְקוֹרֵא בִּשְׁמִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי טוֹרֵחַ וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתִי הַמְשֻׁנָּה, תָּמַהּ מְאֹד, הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ וְאָמָר:

– מַזָּל טוֹב, גְּרוֹנָם! הֲרֵי אֲנִי כְבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי לְצַיָד־מִשְׁנֶה נֶהְדָּר שֶׁכָּזֶה: מֶלֶךְ הַחַיּוֹת שֶׁבַּיָּם וּמֶלֶךְ הַחַיּוֹת שֶׁבַּיַּבָּשָׁה וּבְבַת־אֶחָת! נָפַל עַל צַוָּארִי וְחִבֵּק אוֹתִי בְאַהֲבָה. אַחַר כָּךְ מָדַד אֶת הַתַּנִּין הַמֵּת וּמָצָא אוֹתוֹ עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע רֶגֶל, וְיוֹתֵר.

שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה וְסִפַּרְנוּ אֶת הַדָּבָר לְמוֹשֵׁל הָאִי. עָרְכוּ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶה גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל הָאִי בֵּרַךְ אוֹתִי עַל כּוֹס יַיִן בְּזֹה הַלָּשׁוֹן:

− בְּשֵׁם כָּל נְתִינַי, יוֹשְׁבֵי הָאִי, אֲנִי מֵבִיא לְךָ תוֹדָה רַבָּה, שֶׁהִצַּלְתָּנוּ וְהוֹשַׁעְתָּנוּ וְנִקַּמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵאוֹיְבֵנוּ הַנּוֹרָא, הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל הַתַּנַּין בְּבָבֶל. כְאוֹתוֹ הַתַּנִּין בְּשַׁעְתּוֹ, כֵּן גַּם זֶה הָיָה תוֹבֵעַ מֵאִתָּנוּ פַּעַם בְּפַעַם נֶפֶשׁ אָדָם, קָרְבַּן נֶפֶשׁ, לֹא נוֹשַׁעְנוּ מִמַּלְתְּעוֹתָיו, עַד שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֱלֹהִים אֵלֵינוּ, גִּבּוֹר הַחַיִל, לְמוֹשִׁיעַ. הֱיֵה בָרוּךְ דָּנִיֵּאל הַשֵּׁנִי, חֲזַק וֶאֱמָץ!

אַחַר כָּךְ צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְהָבִיא אֶת נִבְלַת שְׁתֵּי הַחַיּוֹת. שִׁבְעָה צִמְדֵי בָקָר מָשְׁכוּ בַקָּרוֹן, שֶׁבּוֹ הֵבִיאוּ אֶת שְׁנֵי הַמְּלָכִים הַמֵּתִים. מֵעוֹר הָאֲרִי וְרַעֲמָתוֹ עָשִׂינוּ קֻפְסוֹת־טַבַּק יָפוֹת; אַחַת מֵהֶן נָתַתִּי מַתָּנָה לְרֹאשׁ הָאֶזְרָחִים שֶׁבְּבִירַת הוֹלַנְדִּיָּה. וְאֶת הַתַּנִּין חֲנָטוּהוּ וְהִצִּיגוּ אוֹתוֹ לְרַאֲוָה בְּבֵית הָעַתִּיקוֹת בְּאַמְסְטֶרְדַּם. שָׁם יָבֹאוּ הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וְשַׁמָּשֵׁי הַמּוּזֵיוּם יְסַפְּרוּ לָהֶם אֶת דְּבַר הַצַּיִּד הַנִּפְלָא.

וְאוּלָם לְמַעַן הָאֱמֶת אֲנִי מַזְהִיר וּמוֹדִיעַ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשַּׁמָּשִׁים הֲלָלוּ מוֹסִיף עַל הַדָּבָר נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כְּיַד דִמְיוֹנוֹ הַטוֹבָה עָלָיו. בֵּין הוֹסָפוֹת אֵלּוּ יֵשׁ שֶׁמַּפְרִיזוֹת עַל הַמִּדָּה בְּאֹפֶן גַּס וְאֵינָן מְכֻוָּנוֹת אֶל הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה. כָּכָה, לְמָשָׁל, מוֹסִיף הָאֶחָד, שֶׁהָאֲרִי בְּקָפְצוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, עָבַר בְּטִיסָה אַחַת דֶּרֶךְ כָּל הַגּוּף וְיָצָא מֵאֲחוֹרָיו; וּבִרְאוֹת הַבָּרוֹן הַגָּדוֹל (בְּשֵׁם זֶה יַכְתִּירוּנִי) אֶת הָרֹאשׁ הַנִשְׁקָף מִשָּׁם, כָּרַת אוֹתוֹ בְּחַרְבּוֹ יַחַד עִם זְנַב הַתַּנִין! וְלֹא דַי לָהֶם בְּהַפְרָזָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיפִים עוֹד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶכָּרַתִּי אֶת רֹאֹשׁ הָאֲרִי עִם זְנַב הַתַּנִּין, מִיָּד הָפַךְ הַתַּנִּין אֶת פָּנָיו אֵלַי, תָּפַשׂ בְּפִיו אֶת חַרְבִּי מִיָּדִי וּבָלַע אוֹתָהּ כֻלָּהּ, עַד שֶׁהַחֶרֶב נִתְקְעָה בְלִבּוֹ, וְכָךְ פָרְחָה נִשְׁמָתוֹ. מִי אִישׁ בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר וְלֹא יִרְאֶה, כִּי כָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא יְלִיד דִּמְיוֹן חוֹלֶה? וּלְפִיכָךְ חוֹשְׁשַׁנִי, שֶׁעַל יְדֵי שְׁקָרִים כָּאֵלֶּה עָתִיד אֲנִי לָבֹא לִידֵי גְנַאי בְּפִי הַבְּרִיּוֹת; הַפַּטְפְּטָנִים הֲלָלוּ תוֹלִים אֶת הַפְרְזוֹתֵיהֶם וְהַזְיוֹתֵיהֶם הַמְגֻנּוֹת בִּי וּמְשַׁבְּשִׁים אֶת דְּבָרַי וּמַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִטְעוּ אַחַר כָּךְ לְהָטִיל סָפֵק בְּעֻבְדּוֹתַי, אֲשֶׁר כָּל שֶׁמֶץ הַפְלָגָה רָחוֹק מֵהֶן וְכֻלָּן מְיֻסָּדוֹת עַל אַדְנֵי הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה!

פֶּרֶק שֵׁנִי

הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ רוּסִיָּה – מֵאֲדֹנָי מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ – בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם – כְּפָר מְכֻסֶּה שֶלֶג – הַבָּרוֹן קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלְאֹ יַחְטִיא – זְאֵב בִּמְקוֹם סוּס.

יָצָאתִי אֶת הָעִיר רוֹמָא וָאָשִׂים פְּעָמַי לִמְדִינַת רוּסִיָּה. הַיָּמִים הָיוּ יְמוֹת הַחֹרֶף. בְּכַוָּנָה בָחַרְתִּי בִתְקוּפַת הַקֹּר וְהַקֶּרַח לְמַסָּעִי בִמְדִינָה זוֹ; כְּפִי שֶׁקָּרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הַנּוֹסְעִים, נוֹדַע לִי, שֶׁהַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת לְרוּסִיָּה דֶּרֶךְ מְדִינוֹת פּוֹלַנִּיָּה, קוּרְלַנְדִּיָּה וְלַפְּלַנְדִּיָּה מָשְׁחָתוֹת הֵן וַעֲקַלְקַלּוֹת, לָכֵן אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מֵאֲדֹנָי מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ”. רְצוֹנִי לֵאמֹר: יוֹתֵר מִשֶּׁמֶּמְשְׁלוֹת הָאֲרָצוֹת הֲלָלוּ דוֹאֲגוֹת לְתִקּוּן הַדְּרָכִים, דּוֹאֵג בִּשְׁבִילָן הַחֹרֶף, הַמְיַשֵּׁר אֶת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַשְּׁבִילִים הָעֲקַלְקַלִּים וְכוֹבְשָׁם לִכְבִישִׁים לְבָנִים וַחֲלָקִים, שַׁיִשׁ־צַחַר לְתִפְאָרֶת.

יָצָאתִי לְדַרְכִּי רָכוּב עַל סוּס; זוֹהִי נְסִיעָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ רְאוּיָה לְאִישׁ חַיִל הַיּוֹדֵעַ אֶת מְלֶאכֶת הָרְכִיבָה. מַלְבּוּשַׁי הָיוּ קַלִּים, בְּעֶרֶךְ, וּכְכֹל שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הָאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת וְהִרְחַקְתִּי לִצְפוֹנִית־מִזְרָחִית, כֵּן סָבַלְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַקֹּר הַגָּדוֹל וּמִן הָרוּחַ שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ בְּגָדַי הַדַּקִּים וְעָקַץ אֶת בְּשָׂרִי. וְאִם אֲנִי כָךְ, אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁפָּגַשְׁתִּי בוֹ בְדַרְכִּי עַל הַמִּישׁוֹר הַפּוֹלַנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה! שָׁם מָצָאתִי אִישׁ שָׂב יוֹשֵׁב לְצַד הַדֶּרֶךְ וּבְגָדָיו קְרוּעִים וּבְלוּיִם וְגוּפוֹ הֶחָלָשׁ רוֹעֵד מִקָּרָה. רַחֲמַי נִכְמְרוּ עַל הַיָּשִׁישׁ הָאֻמְלָל. פָּשַׁטְתִּי אֶת מַלְבּוּשִׁי הָעֶלְיוֹן וָאֲכַס אוֹתוֹ הֵיטֵב, לְמַעַן יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכּוֹ הָלְאָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמְעָה אָזְנִי בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת מִן הַשָּׁמָיִם: − אַשְׁרֶיךָ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן! יַעַן עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם הַמִּסְכֵּן הַזֶּה, לָכֵן תַּצְלִיחַ בְּדַרְכְּךָ וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא רָאָה עוֹד אִישׁ זוּלָתֶךָ!

הַדְּבָרִים הֲלָלוּ הִלְבִּישׁוּנִי גְבוּרָה וָאַעַשׂ אֶת דַּרְכִּי הָלְאָה. הָיְתָה חֲשֵׁכָה כְבֵדָה, הַלַּיִל בָּא. מִסָּבִיב אֵין כְּפָר וְאֵין סִמַּן בָּיִת. כָּל הַכִּכָּר הָרְחָבָה עֲטוּפָה שֶׁלֶג צָחוֹר מַחֲמַד עַיִן, מֵאִיר בַאֲפֵלָה, אַךְ אֵין דֶּרֶךְ וְאֵין נָתִיב. קֹר לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כָל עִקָּר; גּוּפִי הִתְחַמֵּם בְּכֹחַ הָרְכִיבָה, אֶלָּא שֶׁעָיַפְתִּי מֵעֲמַל הַדָּרֶךְ. יָרַדְתִּי לְהִנָּפֵשׁ קְצָת וְאֶת סוּסִי קָשַׁרְתִּי אֶל מוֹט אֶחָד, מֵעֵין חֻדּוֹ שֶׁל אִילָן, בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַשָּׁלֶג. יָשַׁבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג הָרַךְ, שֶׁיָּרַד זֶה לֹא כְבָר, אָכַלְתִּי אֲרֻחַת הָעֶרֶב מִיַּלְקוּטִי, אַחַר כָךְ, מִתּוֹךְ זְהִירוּת, לָקַחְתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי בְיָדִי, שָׁכַבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג ומִיָּד נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה עַזָּה כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי כְּבָר הֵאִיר הַשַּׁחַר, וּמֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נוֹחַ כַּאֲשֶׁר בְּסוֹף הַחֹרֶף, אַךְ מַה גָּדְלָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי בְּהַבִּיטִי סָבִיב – לֹא יָדַעְתִּי, אִם בְּהָקִיץ אֲנִי רוֹאֶה אוֹ חוֹלֵם חֲלוֹם: וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹכֵב בְּחֲצַר בֵּית־תְּפִלָּה עַל הַקַּרְקַע וּמִסְּבִיבִי כְפָר גָּדוֹל. בִּקַּשְׁתִּי אֶת סוּסִי – וְאֵינֶנּוּ. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה שָׁמְעוּ אָזְנַי קוֹל סוּסִי צוֹהֵל, וְאוּלָם לֹא מִמֶּרְחָק, כִּי אִם מִמָּרוֹם, מִמַּעַל לְרֹאשִׁי. נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי לְמַעֲלָה – וְהִנֵּה סוּסִי קָשׁוּר אֶל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁל בֵּית הַתְּפִלָּה וְהוּא תָלוּי בָּאֲוִיר וְנוֹחֵר וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.

רַק עַתָּה נוֹדַע לִי סוֹד הַדָּבָר:

כָּל הַכְּפָר הַזֶּה, הוּא וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, הָיָה כֻלּוֹ מְכֻסֶּה שֶׁלֶג, אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג הָאֲוִיר, הַשֶּׁלֶג נָמֵס. וְאָנֹכִי יָרַדְתִּי מְעַט מְעַט עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג מַטָּה עַד שֶׁנִּמְצֵאתִי בְתוֹךְ חֲצַר בֵּית הַתְּפִלָּה. וְחֹד הֶעָנָף אֲשֶׁר אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי לֹא הָיָה עָנָף, כִּי אִם רֹאשׁ הַמִּגְדָּל!

מִיָּד לָקַחְתִי אֶת כְּלִי־זֵינִי וְקָלַעְתִּי אֶל הַמֶּתֶג שֶׁבּוֹ קָשׁוּר הַסּוּס – הַכַּדּוּר פָּגַע בָּרְצוּעָה, נִתֵּק אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם, וְהַסּוּס הִשְׁתַּלְשֵׁל וְיָרַד לְאַט לְאַט מֵעַל הַמִּגְדָּל. נָתַתִּי לוֹ מִסְפֹּא, וְאַחֲרֵי אָכְלִי גַם אֲנִי אֲרֻחַת הַבֹּקֶר עָלִיתִי עַל סוּסִי וְהִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי הָלְאָה.

בִּמְרוּצָה מְהִירָה נָשָׂא אוֹתִי סוּסִי לִפְנִים מְדִינַת רוּסִיָּה. בִּמְדִינָה זוֹ אֵין רוֹכְבִים עַל סוּסִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, וַאֲנִי, הַמְכַבֵּד אֶת מִנְהֲגֵי כָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲנִי נִמְצָא, קָנִיתִי לִי גַם אֲנִי עֶגְלַת־חֹרֶף קַלָּה וָאָשִׂים פָּנַי עִירָה פֶּטֶרְבּוּרְג. דַּרְכִּי הוֹלִיכָה אוֹתִי בְתוֹךְ יַעַר גָּדוֹל וְנוֹרָא, וּפִתְאֹם וְהִנֵּה זְאֵב גָּדוֹל רוֹדֵף אַחֲרַי בְּכָל כֹּחוֹ. כַּנִּרְאֶה, הִבְהִילָהוּ רַעֲבוֹנוֹ וְהָיָה אָץ לְטֶרֶף כָּל־כָךְ עַד שֶׁמִּקֵּץ רֶגַע הִשִּׂיגָנִי. לֹא הָיָה לִי פְנַאי לְהִמָּלֵט. מֵאֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה הִשְׁתַּטַחְתִּי בָעֲגָלָה מְלֹא אָרְכִּי וְאֶת סוּסִי שִׁלַּחְתִּי חָפְשִׁי לָרוּץ כְּחֶפְצוֹ וְכִיכָלְתּוֹ. וְהִנֵּה קָרָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא קִוִּיתִי: הַזְּאֵב לֹא נָגַע בִּי, הוּא קָפַץ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה, הִתְנַפֵּל עַל אֲחוֹרֵי הַסּוּס וְטָרַף אֶת בְּשָׂרוֹ חַיִּים. הַבְּהֵמָה הָאֻמְלָלָה, מֵרֹב כְּאֵב וָפַחַד, דָּהֲרָה בְכָל כֹּחָהּ בְּיַחַד עִם הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת. הֵצַצְתִּי הֲצָצָה חֲטוּפָה וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה הַזְּאֵב טוֹרֵף וְהוֹלֵךְ, בּוֹלֵעַ וְנִכְנָס בִּמְקוֹם סוּסִי, עַד שֶׁלְּסוֹף אָכַל אֶת כֻּלּוֹ וְהוּא עַצְמוֹ נִתְקַע בִּמְקוֹמוֹ וַהֲרֵי הוּא חָבוּשׁ בַּמַּרְדַעַת וּמוֹשֵׁךְ אֶתֶ עֶגְלָתִי בְמֶתֶג וָרָסֶן!

הִשְתַּמַשְׁתִּי בְמִקְרֶה נִפְלָא זֶה. בַּמַּגְלֵב שֶׁבְּיָדִי הִתְחַלְתִּי מַצְלִיף בְּכָל כֹּחִי. הַמַּלְקוֹת הֲלָלוּ הִפְתִּיעוּ מְאֹד אֶת הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת וּמִתּוֹךְ פַּחַד פִּתְאֹם וּבֶהָלָה הִגְדִּילָה אֶת מְרוּצָתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

כָּכָה הָיָה לִי הַזְּאֵב – לְסוּס דּוֹהֵר, מָהִיר מִכָּל הַסּוּסִים קַלֵּי הַמֵּרוּץ שֶׁבָּעוֹלָם. אָנֹכִי הוֹסַפְתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה אַחֲרֵי מַכָּה, הַזְּאֵב עַף כְּחֵץ מִקֶשֶׁת, וְכָךְ הִגַּעְתִּי בְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר לִמְחוֹז חֶפְצִי פֶּטֶרְבּוּרְגָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הָעִיר הַהוֹמִיָּה, הִשְתּוֹמְמוּ כָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר לַמַרְאֶה הַנִּפְלָא, וַיְהִי הַדָּבָר לְשִׂיחָה בְפִי הַבְּרִיּוֹת, וְיַלְדֵי הָעִיר שָׁרוּ לִי בָרְחוֹבוֹת:

בִּמְקוֹם סוּס – דּוֹהֵר לוֹ הַזְּאֵב

מִי כְמִינְכְהוֹזֶן אַבִּיר לֵב!

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

גִּצִּים שֶׁבְּעַיִן – עֲתִידָה מְנַקִּיָּה שֶׁתְּהֵא יוֹרָה כַּחֵץ – סְעֻדַּת אַרְעִי – עַל כַּנְפֵי אַוָּזִים – מֶלֶךְ הַסּוֹבְאִים.

הַרְבֵּה זְמָן בִּלִּיתִי בְּאֶרֶץ רוּסִיָּה. עַד שֶׁנִּפְקַדְתִּי שָׁם בַּצָּבָא וְאִמָּנֶה לְשַׂר־מֵאָה. בְּמֶשֶׁךְ זְמָן זֶה הָיִיתִי בֶּן־חוֹרִין, בָּטֵל מִכָּל עֲבוֹדַת־חוֹבָה, לְפִיכָךְ נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהִשְׁתַּלֵּם בִּמְלֶאכֶת הַצַּיִד הַמַּבְרִיאָה אֶת הַגַוּף וּמְשׁוֹבֶבֶת אֶת הַנָּפֶשׁ. מְדִינָה זוֹ מְלֵאָה יַעֲרֵי־עַד עַתִּיקִים, וְבָהֶם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם עַד אֵין מִסְפָּר. מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה לַגּוּף וְנָעִים מְאֹד. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וָאֲהִי לִבְחִיר הַצַּיָּדִים בֵּין כָּל חֲבֵרַי, וְלַשָּׁוְא הִתְחָרוּ בִי בְקִנְאָתָם וְהִתְאַמְּצוּ לְחַקּוֹת אוֹתִי וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשַׂי־אָנִי.

הַמַּעֲשִׂים הָרַבִּים הֲלָלוּ מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ בְזִכְרוֹנִי עַד הַיּוֹם הַזְֶּה וְזִכְרָם לֹא יָסוּף גַּם מִמַּכִּירַי וּמְיֻדָּעַי עַד עוֹלָם.

פַּעַם אַחַת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וָאַשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן חֲדַר־מִשְׁכָּבִי, רָאִיתִי וְהִנֵּה הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף לֹא הַרְחֵק מִמְּעוֹנִי כֻלּוֹ מְכֻסֶּה אַוָּזֵי־בָר, הַשָּׁטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְתֻמָּם. חִישׁ קַמְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, תָּפַשְׂתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי וָאָרוּץ הַחוּצָה. וְאוּלָם בִּמְרוּצָתִי הַנֶּחְפָזָה נִכְשַׁלְתִּי עַל הַסַּף וּפָנַי נֶחְבְּטוּ אֶל מְזוּזַת הַפֶּתַח חֲבָטָה עַזָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעֵינַי, מַמָּשׁ, הִתִּיזוּ גִצִּים! – אֶלָּא שֶׁמִּיָּד קַמְתִּי וְנֶחְפַּזְתִּי לְדַרְכִּי אֶל הָאַוָּזִים וְעָמַדְתִּי מִנֶּגְדָּם הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קָשֶׁת. וְאוּלָם בַּהֲרִימִי כְּלִי־זֵינִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת לְדַאֲבוֹנִי הָרָב, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִירוֹת בּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקַלְתִּי בַמְּזוּזָה, נָפְלָה הָאֶבֶן מִתּוֹךְ מַקּוֹרוֹ. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי שֶׁזֶּה רֶגַע, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַלְתִּי עַל הַסַּף הִתִּיזוּ עֵינַי גִּצִים, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם. אִם כָּךְ אֵפוֹא, לֹא אָבְדָה עֵצָה: פָּתַחְתּי אֶת קֶרֶן הָאָבָק וְקָלַעְתִּי אֶל הָאַוָּזִים בְּיָדִי הָאַחַת וּבַשֵּׁנִית הִכִּיתִי בְכָל כֹּחִי עַל אַפִּי. הַכָּאָה זוֹ הוֹצִיאָה נִיצוֹץ אֵשׁ מֵעֵינַי, הַנִּיצוֹץ פָּגַע בַּאֲבַק הַשְּׂרֵפָה – וְקוֹל יְרִיָה נִשְׁמָע!

מִירִיָּה זוֹ נָפְלוּ חֲמִשִּׁים זוּגוֹת אַוְזוֹת־בָּר, עֶשְׂרִים בַּרְוָזִים הֲרָרִיִּים וּשְׁלֹשָׁה זוּגוֹת שַׁחֲפֵי יָם בְּבַת־אֶחָת!

סְיָג לִגְבוּרָה – הַמְתִינוּת, הַדֵּעָה הַמְיֻשֶּׁבֶת אֲשֶׁר לָאָדָם. כְּשֵׁם שֶׁהַחַיָּל וְהַמַּלָּח צְרִיכִים לְדֵעָה מְיֻשֶּבֶת וּלְרוּחַ קָרָה גַם בְּשָׁעָה שֶׁסַּכָּנָה קְרוֹבָה, כְּדֵי לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב בְּכִשְׁרוֹן רוּחַ וּבִינָה יְתֵרָה, כֵּן גַּם הַצַּיָּד לֹא יַצְלִיחַ בִּמְלַאכְתּוֹ אֶלָּא אִם הוּא מָתוּן וְקַר רוּחַ.

כֵּן רָאִיתִי פַעַם אַחַת, לְצַעְרִי הַגָּדוֹל, עֲדַת קוֹרְאִים שְׁמֵנִים מְעוֹפְפִים, כְּדַרְכָּם, בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה זֶה אַחַר זֶה – וּמִכְּלִי־זֵינִי אָפֵס הַחַרְדָּק. מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא אַחֲמִיץ שְׁעַת כּשֶׁר זוֹ? תָּקַעְתִּי אֶת מְנַקִּיָּתוֹ שֶׁל כְּלִי־זֵינִי אֶל תּוֹךְ הַקָּנֶה בִּמְקוֹם כַּדּוּר – וְיָרִיתִי בוֹ. הַמְּנַקִּיָּה הָאֲרֻכָּה פָגְעָה בְשׁוּרַת הַקּוֹרְאִים לְאָרְכָּהּ וְרֹאשָׁהּ יָצָא מִפִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשּׁוּרָה.

וְכָךְ הָיְתָה כָל הַשּׁוּרָה מַמָּשׁ מְשֻׁפָּדָה לְאֹרֶךְ הַמְּנַקִּיָּה! וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: כְּשֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מֵתִים אָמַרְתִּי לָתֵת אוֹתָם לְתוֹךְ יַלְקוּטִי – וְהִנֵּה כֻלָּם צְלוּיִם! הָכֵיצַד? הַדָּבָר פָשׁוּט מְאֹד. יָדוּעַ, שֶׁהַיְרִיָּה מְחַמֶּמֶת אֶת הַכַּדּוּרִים עַד לְמַעֲלַת־חֹם גְּבוֹהָה. חֹם זֶה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף בִּשְׁעַת תְּעוּפַת הַכַּדּוּר עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְשַׁפְשֵׁף בָּאֲוִיר; וְהַכֹּל לְפִי מִדַּת הַכַּדּוּר: אִם הוּא גָדוֹל – יִגְדַּל הַשִּׁפְשׁוּף וְעִמּוֹ גַם הַחֹם, וְאִם קָטֹן – יִקְטָן. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמְּנַקִּיָּה אֲרֻכָּה הִיא, מִמֵּילָא גָבַר חֻמָּהּ עַל יְדֵי יְרִיָּה עַד לְמַעֲלַת חֻמּוֹ שֶׁל שְׁפוּד שֶׁצּוֹלִים בּוֹ בָּשָׂר. וְכָךְ נַעֲשָׂה צֵידִי לִצְלִי יָפֶה, רָאוּי, מַמָּשׁ, לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים! וְטַעֲמָם שֶׁל עוֹפוֹת הֲלָלוּ יָפֶה הוּא מִטַּעֲמוֹ הַמְשֻׁבָּח שֶׁל בְּשַׂר הַחַרְטֻמּוֹן.

וְכָל זֶה לֹא בְכַדּוּר וּבִירִיָּה רְגִילָה, כְּנָהוּג, אֶלָּא בִּכְלִי הֶעָשׂוּי לְנַקּוֹת בֹּו אֶת כְּלִי־הַזָּיִן. וְדִין הוּא: הַצַּיָּד הָאֲמִתִּי שַׁלִּיט עַל כְּלִי־זֵינוֹ. לִכְשֶׁיִּרְצֶה, עֲתִידָה מְנַקִּיָּה שֶׁתְּהֵא יוֹרָה כַּחֵץ.

שׁוּב מַעֲשֶׂה וּבָאתִי קְצָת בִּמְבוּכָה, בְּמִקְרֶה דוֹמֶה לָזֶה. כְּלִי־זֵינִי הִתְרוֹקֵן כֻּלּוֹ. בְּשָׁעָה זוֹ עַצְמָהּ, כְּמוֹ לְהַקְנִיטֵנִי, נִגְלְתָה לְעֵינַי שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל אַוָּזֵי־בָר שְׁמֵנִים וְנֶחְמָדִים לָעָיִן. הָאַוָּזִים שָׁטוּ לָהֶם עַל פְּנֵי הָאֲגָם לְתֻמָּם, וְלִבִּי נָפַל בְּקִרְבִּי בְּזָכְרִי שֶׁצַּיִד זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. אַךְ לֹא! הָיֹה לֹא תִהְיֶה!

מָצָאתִי עֵצָה: לָקַחְתִּי מִיַּלְקוּטִי נֵתַח בָּשָׂר שָׁמֵן, עָשִׂיתִי בוֹ נֶקֶב וְהִכְנַסְתִּי בוֹ מְשִׁיחָה אֲרֻכָּה וּבְרֹאשָׁהּ עָנַבְתִּי עֲנִיבָה שֶׁלֹּא תִשָּׁלֵף וְתִפּוֹל. אַחַר כָּךְ זָרַקְתִּי אֶת הַבָּשָׂר לְתוֹךְ הָאֲגָם, וּקְצֵה הַמְּשִׁיחָה בְיָדִי. רָאָה אוֹתָהּ הָאַוָּז הָרִאשׁוֹן בַּשּׁוּרָה, חָטַף וּבָלַע אוֹתָהּ בְתַאֲוָה – אֶלָּא, שֶׁהַחֲתִיכָה הַשְּׁמֵנָה וְהַחֲלַקְלַקָּה לֹא נִשְׁאֲרָה בְקֵיבָתוֹ, כִּי יָצְאָה מֵאֲחוֹרָיו תֵּכֶף. רָאָה זֹאת הָאַוָּז הַשֵּׁנִי – חָטַף אוֹתָהּ גַם הוּא, וְאַחֲרָיו הַשְּׁלִישִׁי וְאַחֲרָיו הָרְבִיעִי, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַמְּשִׁיחָה אַחֲרֶיהָ. נִמְצָא, שֶׁשּׁוּרַת הָאַוָּזִים הָיְתָה לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל עוֹפוֹת אֲרֻכָּה וְיָפָה. וְעַכְשָׁו מָשַׁכְתִּי אוֹתָם, בִּמְחִילַת כְּבוֹדָם, אֶל שְׂפַת הָאֲגָם, אָחַזְתִּי בְרֹאשׁ הַמְּשִׁיחָה וְדָפַקְתִּי אֶת שׁוּרַת הָאַוָּזִים הָרְתוּמִים בְּמֶתֶג − לְבֵיתִי. הָעוֹפוֹת הַנֶּחְמָדִים הָלְכוּ עַל כָּרְחָם בַּדֶּרֶךְ שֶׁנְּהַגְתִּים. הִסְתַּכַּלְתִּי בִשְׁעוֹנִי וְהִנֵּה שְׁעַת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה! הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְבֵיתִי הָיְתָה אֲרֻכָּה; הִיא מַקֶּפֶת אֶת כָּל הָאֲגָם לְאָרְכּוֹ, וּבְקִצְרֵי רַגְלַיִם אֵלֶּה מִי יוֹדֵעַ מָתַי אֶעֱבֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה הַזּוֹ? לֹא נִתְקַשֵּׁיתִי הַרְבֵּה בַּדָּבָר, קָשַׁרְתִּי אֶת הַמְּשִׁיחָה אֶל גּוּפִי מִתַּחַת לִזְרוֹעוֹתַי יָפֶה יָפֶה, אַחַר־כָּךְ דָּפַקְתִּי אֶת הָאַוָּזִים אֶל פְּנֵי הָאֲגָם. הָאַוָּזִים הֶעֱלוּ אֵבֶר, עוּף וְרַחֵף, וַיִּשָּׁאוּנִי. אֶת שְׁתֵּי כַנְפוֹת מְעִילִי פָּרַשְׂתִּי לָרוּחַ, וַיִּהְיוּ לִי מִפְרָשִׂים לְפַלֵּס דַּרְכִּי כִרְצוֹנִי. כָּךְ עָבַרְתִּי לֹא רַק אֶת הָאֲגָם הָרָחָב, אֶלָּא טַסְתִּי הָלְאָה בָאֲוִיר עַל כַּנְפֵי אַוָּזִים לְבֵיתִי. שַׁעֲרוּ לָכֶם, עַד כַּמָּה הִשְׁתּוֹמְמוּ אִכָּרֵי הַכְּפָרִים בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּנִי טָס בְּדַרְכִּי, “דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם”!

עַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יִשָּׂאוּנִי בְנֵי־כָנָף אֵלֶּה לִכְרַכֵּי הַיָּם?!

לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי: אָחַזְתִּי בַמְּשִׁיחָה וּמָשַׁכְתִּי אֶת הָאַוָּזִים מָטָּה. תָּפַשְׂתִּי אֶת הָאֶחָד בְּיָדַי – נִתְמַעֵט כֹּחַ הַפְּרִיחָה וַאֲנִי יָרַדְתִּי קְצָת. אַחֲרָיו תָּפַשְׂתִּי אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן כֻּלָּם. כֹּחַ הַפְּרִיחָה נִתְמַעֵט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְאַט לְאַט מָטָה – עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַאֲרֻבַּת הֶעָשָׁן שֶׁעַל גַּג בֵּיתִי, וְדֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה נִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי לְתוֹךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל. רָאָה הַטַבָּח שֶׁלִּי, וְכִמְעַט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ! הוּא הִתְחִיל צוֹעֵק וְצוֹרֵחַ, וּלְקוֹלוֹ נִמְלָא כָל הַחֶדֶר אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטָף. בָּאתִי, וְהִנֵּה אוֹרְחִים נִכְבָּדִים מְחַכִּים לִי בְּבֵיתִי: חֲבֵרַי הַצַּיָּדִים וְעִמָּהֶם עוֹד אוֹרְחִים לֹא יְדוּעִים לִי מִתְּמוֹל שִׁלְשוֹם.

כְּשֶׁהִכִּירוּנִי, צָחֲקוּ מֵעֹמֶק לִבָּם, וְהַבַּיִת נִמְלָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. הַשֻּׁלְחָן הָיָה עָרוּךְ וְכֻלָּנוּ יָשַׁבְנוּ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם.

וְכָאן כְּדַאי שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם דָּבָר, שֶׁהוּא אֶחָד מִזִּכְרוֹנוֹת חַיַּי הַמְעַנְיְנִים בְּיוֹתֵר.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁאֵין לְךָ בָקִי בִשְׁתִיָּה כְּמִשְׁפַּחַת הַצַּיָּדִים. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל הַמְסֻבִּים הָיוּ צַיָּדִים, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַשְּׁתִיָּה הָיְתָה כַדָּת.

אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁאֶחָד מֵאוֹרְחַי הַנִּכְבָּדִים הִפְתִּיעַ אוֹתִי בִשְתִיָּתוֹ. אוֹרֵחַ נִכְבָּד זֶה גֵּנֵרַל רוּסִי – אִישׁ בָּא בְיָמִים, בַּעַל הַדְרַת פָּנִים וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת. דִּבְרֵי יְמֵי חַיָּיו מֻכְתָּרִים בְּמִלְחָמוֹת אֲחָדוֹת וּבְאַחַת מֵהֶן נִפְצַע קָשֶׁה: פֶּלַח שֶׁל כַּדּוּר־תּוֹתָח הִתִּיז אֶת עֶצֶם קָדְקֳדוֹ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ נִשְאַר פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה כְפִי קְדֵרָה. הָרוֹפְאִים צִפּוּ אוֹתוֹ בְטַס שֶׁל זָהָב, כְּנָהוּג, וּלְפִיכָךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאִתָּנוּ לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּלְחָן כְּסוּי רֹאשׁ, וּבִשְׂכַר זֶה הֶרְאָה לָנוּ, עַד כַּמָּה יָפֶה כֹּחוֹ בִשְׁתִיָּה.

וְכָךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל אוֹרְחִי הֶחָבִיב, − שׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מַקְפִּיד: יַיִן, שֵׁכָר, קוֹנְיַק, אוֹ סְתַּם יֵין־שְׂרָף. כֻּלָּנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ, בִּתְחִלָּה בְּבַת־צְחוֹק, אַחַר־כָּךְ בִּקְצָת קִנְאָה מְסֻתָּרֶת, וּלְסוֹף, כְּשֶׁבָּדַקְנוּ אֶת הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים שֶׁמִּתַּחַת כִּסְאוֹ, פָּג רוּחֵנוּ מֵהִשְׁתּוֹמְמוּת. הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם: שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה בַּקְבּוּקִים רֵיקִים, אֶחָד וְאֶחָד! וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה הָיָה הָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד פִּכֵּחַ כְּתִינוֹק, וְעוֹד טֶרֶם שֶׁסָּפַרְנוּ אֶת הַבַּקְבּוּקִים, יָדַע בְּדִיּוּק, כַּמָּה שָׁתָה, וְהִגִּיד לָנוּ אֶת מִסְפָּרָם!

יָגַעְנוּ לַעֲמוֹד עַל סוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר וְלֹא יָכֹלְנוּ. אֲנִי עַצְמִי הִתְחַלְתִּי מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְשֶׁבַע עֵינָיִם. וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא מֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ לְרֶגַע – כְּעֵין עָשָׁן עוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ קָדְקֳדוֹ. לְכַתְּחִלָּה לֹא הָיָה דָבָר זֶה חָשׁוּב בְּעֵינַי, מִשּׁוּם שֶׁהַגֵּנֵרַל הָיָה מְעַשֵּׁן בְּלִי־חָשָׂךְ; אָמַרְתִּי, בְּוַדַּאי עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ הוּא. אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת חָדַל מֵעַשֵּׁן וְשוּב הֵרִים אֶת כּוֹבָעוֹ. אָז רָאִיתִי בָרוּר: עַמּוּד עָנָן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ רֹאשׁוֹ. תֵּכֶף סְבַבְנוּהוּ וּבִקַּשְׁנוּ מֵאִתּוֹ שֶׁיָּסִיר עוֹד פַּעַם אֶת כּוֹבָעוֹ לְרֶגַע; הוּא צָחַק צְחוֹק קַל וּמִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְאָז נִתְחַוֵּר לָנוּ הַדָּבָר: עַמּוּד שֶׁל אֵדִים, שׁוֹנִים בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם, מִתַּמְרִים וְעוֹלִים לוֹ מִתּוֹךְ אוֹתוֹ טַס־הַזָּהָב הַמְצַפֶּה אֶת רֹאשׁוֹ הַפָּצוּעַ! אֵלֶּה הֵם אֵדֵי הַמַּשְׁקָאוֹת הַשּׁוֹנִים הַמְשַׁכְּרִים אֶת הַמֹּחַ בִּשְׁעַת שְׁתִיָּה. נֶקֶב הָיָה לוֹ שָׁם לְזָּקֵן מַעֲרִים זֶה וּבוֹ הָיָה מֵפִיג אֶת שִׁכְרוֹנוֹ לָרוּחַ. וְעַד שֶׁאָנוּ בְּדִמְדּוּם מְדַמְדְּמִים תּוֹךְ כְּדֵי הַבַּקְבּוּק הַשְּׁבִיעִי, הוּא מֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ – וָאָיִן! לֹא אֵד וְלֹא שִׁכָּרוֹן!

הִדְלַקְתִּי גַפְרוּר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, וְעַמּוּד הֶעָנָן, בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, נֶהְפַּךְ לְלֶהָבָה בַעֲלַת צְבָעִים שׁוֹנִים, מַכְתִּירִים אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן, מֶלֶךְ־הַיַּיִן, בְּאוֹר הַחַשְׁמַל, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶת בְּתוֹךְ הֶעָנָן!

פֶּרֶק רְבִיעִי

שִׁבְעָה עוֹרוֹת מִשּׁוּעָל אֶחָד – אֵין כָּל פֶּלֶא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – אֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה – צְבִי קָדוֹשׁ – עֵץ דֻּבְדְּבָנִים עַל רֹאשׁ צְבִי.

בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הָעַתִּיקִים שֶׁבְּרוּסִיָּה הִתְוַדַּעְתִּי אֶל חֲבוּרַת צַיָּדִים מֻמְחִים, שְׁזֶּה זְמָן רַב הָיוּ מַטְרִידִים אֶת מֹחָם עַל עִסְקֵי שׁוּעָל אֶחָד. בְּבוֹאִי אֶל חֲבוּרָתָם קִבְּלוּנִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וּמִיָּד סִפְּרוּ לִי אֶת דְּבַר הַשּׁוּעָל, וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתִּי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר בַּדָּבָר.

בְּאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַיַּעַר שֶׁהָיָה מְסֻבָּךְ וּמֻקָּף בְּרֵכַת מַיִם, כְּמוֹ אִי קָטָן, מָצְאוּ שׁוּעָל יְקַר־הַמְּצִיאוּת מְאֹד. הַשּׁוּעָל עָלָה הַרְבֵּה בְמִדָּתוֹ עַל הַשּׁוּעָלִים הַמְּצוּיִם, וּמַה שֶהֶעֱלָה אֶת עֶרְכּוֹ בְיוֹתֵר הָיָה – עוֹרוֹ הָאָמֹץ, שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בְמִשְׁפַּחַת הַשּׁוּעָלִים. וּמִשּׁוּם שֶׁצַּר הָיָה לָהֶם לִירוֹת בַּשּׁוּעָל וְלִנְקוֹב אֶת הָעוֹר הַיָּקָר בִּקְשׁוּ תַחְבּוּלָה לָצוּד אֶת הַשּׁוּעָל כְּמוֹ שֶׁהוּא. דָּבָר הַמּוּבָן, שֶׁשְּׁאֵלַת הַשּׁוּעָל הֶעֱסִיקָה גַם אוֹתִי. הָלַכְנוּ בְיַחַד אֶל הַיַּעַר וּבְדַרְכִּי בִקַּשְתִּי עֵצָה, אֵיךְ לְיַשֵּׁב שְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ.

וְהִנֵּה אַחַד הַצַּיָּדִים נוֹגֵעַ בִּי בְשִׁכְמִי וְלוֹחֵשׁ לִי:

−אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, הִנֵּה הוּא, שָׁם!

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, וְלִבִּי דוֹפֵק בְּחָזְקָה. חָכָם זֶה שֶׁבַּחַיּוֹת הָיָה בֶאֱמֶת בְּרִיָּה יָפָה, שֶׁכְּמוֹהָ לֹא רָאִיתִי גַם אֲנִי מֵעוֹלָם.

מִשֶּׁקָּרַבְנוּ פְסִיעוֹת אֲחָדוֹת רָאִיתִי אֶת הַשּׁוּעָל עוֹמֵד וַאֲחוֹרָיו אֶל אִילָן גָּדוֹל וְעָבֶה וּזְנָבוֹ כְמוֹ נִשְׁעָן אֶל הַגֶּזַע. פִּתְאֹם נִצְנְצָה בִי עֵצָה: הֲרִיקוֹתִי אֶת הַכַּדּוּר מִתּוֹךְ כְּלִי־זֵינִי וּבִמְקוֹמוֹ נָתַתִּי מַסְמֵר חַד. יָרִיתִי אֶל זְנַב הַשּׁוּעָל יְרִיָּה אַחַת וְהִצְמַדְתִּיו אֶל גֶּזַע הָאִילָן. הַשּׁוּעָל פִּרְכֵּס, הִתְחַבֵּט, הִתְפַּתֵּל לְכָאן וּלְכָאן – לַשָּׁוְא! עַכְשָׁו נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּבְסַכִּינִי הַחַדָּה שִׁסַּעְתִּי אֶת הָעוֹר שֶׁעַל פָּנָיו לְאָרְכּוֹ, אַחַר־כָּךְ עָמַדְתִּי לְחָבְטוֹ בְמַגְלְבִי, וְלֹא זָזָה יָדִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ עוֹרוֹ הַיָּקָר וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.

− לֵךְ, אָמַרְתִּי לוֹ, תְּחַדֵּשׁ וּתְבַלֶּה!

שִׂמְחַת הַצַּיָּדִים הִגִּיעָה עַד מְרוֹם קִצָּה. לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. הֵם הִגִּישׁוּ לִי אֶת הָעוֹר הַיָּקָר לְמַתָּנָה. אַךְ אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִקַּחַת וּבְתָם לִבִּי הוֹדֵיתִי לָהֶם.

− לַשָּׁנָה הַבָּאָה, − אָמַרְתִּי לָהֶם בְּבַת־צְחוֹק – לִכְשֶׁאָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְעוֹר הַשּׁוּעָל יִקָּרֵם מֵחָדָשׁ, אָז אָבאֹ עַל שְׂכָרִי!

הַצַּיָּדִים שָׂחַקוּ בְפֶה מָלֵא לִדְבָרַי וְחָשְׁבוּ אוֹתָם לִבְדִיחָה סְתָּם; אַךְ אֲנִי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר יָדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: יָבֹא יוֹם וְתִוָּכְחוּ לָדַעַת, כַּמָּה גְדוֹלָה שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁל מִינְכְהוֹזֶן!

וְכָךְ הָיָה. לַשָּׁנָה הַבָּאָה, כְּשֶׁהִזְמִינוּנִי שׁוּב לְחֶבְרָתָם, סִפְּרוּ לִי שֵׁנִית עַל דְּבַר הַשּׁוּעָל היַקָּר. לֹא תָמַהְתִּי כְלָל. הָלַכְנוּ כֻּלָּנוּ הַיַּעֲרָה, מָצָאנוּ אֶת הַשּׁוּעָל וְהִנֵּה הִתְחַדֵּשׁ כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד, וּכְמוֹ בַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, כֵּן גַּם עַכְשָׁו הִצְמַדְתִּי אֶת הֶחָכָם הַנִּכְבָּד אֶל הָעֵץ וְהִכְרַחְתִּיו לָצֵאת, בִּמְחִילַת כְּבוֹדוֹ, מִתּוֹךְ עוֹרוֹ הַיָּקָר!

מַעֲשֶׂה זֶה חָזַר וְנִשְׁנָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד שֶׁנִּתְקַנֵּא בִי אַחַד הַצַּיָדִים וְאָמַר לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשַׂי – וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ חֶרֶס! הוּא צָד אָמְנָם אֶת הַשּׁוּעָל, אֶלָּא שֶׁעָשָׂהוּ בִירִיוֹתָיו כִּכְבָרָה, נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים, וְכְךְ פָּרְחָה נְשְׁמָתוֹ.

דָּבָר אֶחָד עָמְלוּ בּוֹ חֲבֵרַי לְצַיִד כַּמָּה זְמָן: לָצוּד חֲזִיר יַעַר – חַיִּים. חַיָּה זוֹ הִיא אַחַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבַּיַּעַר, וּלְפִיכָךְ מוּבָן, עַד כַּמָּה גָדְלָה תְשׁוּקַת הַצַּיָּדִים לַהֲבִיאָה בְּעוֹדָהּ בְּחַיֶיהָ, וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם עַד שֶׁבָּאתִי אֲנִי.

הַדָּבָר הָיָה בְסִבְכֵי יַעַר עָבֶה. הָלַכְתִּי שָׂם לְבַדִּי וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה חֲזִיר־יַעַר, גָּדוֹל כְּעֵגֶל מַרְבֵּק, הוֹלֵךְ וְרָץ אַחֲרֵי כַרְיָתוֹ הַקְּטַנָּה. בְּנוֹהַג שֶׁבַּחֲזִירִים, הַכְּרָיוֹת כְּרוּכוֹת תָּמִיד אַחֲרֵי אִמּוֹתֵיהֶן, וּמָה רָאַתָה זֹאת לְשַׁנוֹת מִמִּנְהַג אֲבוֹתֶיהָ? וַדַּאי – אָמַרְתִּי – דְּבָרִים בְּגוֹ. וְכָךְ הָיָה: כְּשֶׁהִסְתַכַּלְתִּי יָפֶה־יָפֶה, נוֹדַע לִי, שֶׁהָאֵם נִסְתַּמְּאָה מִזֹּקֶן, וּלְפִיכָךְ הֶעֱמִידָה לָהּ אֶת פְּרִי־בִטְנָהּ לִהְיוֹת מַנְהִיגָהּ, עַל יְדֵי שֶׁאָחֲזָה בְפִיהָ בִזְנַב הַכַּרְיָה. וְכָךְ הָיְתָה זוֹ מְקַיֶּמֶת מִצְוַת כִּבּוּד־אֵם. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוָה חֲמוּרָה זוֹ בְּלֵב תָּמִים כָּל כָּךְ, אֲפִילוּ הוּא חֲזִיר בֶּן חֲזִיר עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כַּדַּאי הוּא שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים. לְפִיכָךְ לֹא יָרִיתִי בַחֲזִירָה הַצְּעִירָה אֶלָּא כּוֹנַנְתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי כְנֶגֶד זְנָבָהּ וּבִירִיָּה אַחַת נִתַּקְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנָיִםִ. הַכַּרְיָה נִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ וְהַזְּקֵנָה אֲנוּסָה הָיְתָה לַעֲמוֹד מִלֶּכֶת, וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ

אַף פַּרְסְה. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, אָחַזְתִּי בִשְׂרִיד הַזָּנָב שֶׁבְּפִיהָ – וְהוֹלַכְתִּיהָ לְבֵיתִי בְשָלוֹם.

וְאוּלָם הָרַע שֶׁבַּחֲזִירֵי הַיַּעַר הוּא הַזָּכָר, וְגַם אוֹתוֹ תָפַשְׂתִּי חַיִּים, וְלֹא עוֹד – אֶלָּא שֶׁבְּלִי שׁוּם כְּלִי־זָיִן!

הַדָּבָר הָיָה אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם וַאֲנִי יָצָאתִי לְתֻמִּי לְטַיֵּל בַּיַּעַר לַהֲנָאָתִי. הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל הַצִּפֳּרִים הַמַּנְעִימוֹת זְמִירוֹתֵיהֶן בְּאַלְפֵי מַקְהֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וּפִתְאֹם, וְהִנֵּה חַיָּה רָעָה זוֹ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלָי. הַזִּיף שֶׁעַל גַּבָּהּ הָיָה סָמוּר וְזָקוּף כְּמִשְׂעֶרֶת שֶׁל מְחָטִים גְדוֹלוֹת, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּבָאָה בִנְחִירָה אֲיֻמָּה יוֹרֶדֶת חַדְרֵי־לֵב. בִּרְאוֹתִי שֶׁחַיָּה זוֹ מְכַוֶּנֶת לִבָּהּ אֵלַי, וְהַשָּׁעָה אֵינָהּ מַסְפִּיקָה לְהִמָּלֵט, קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְאַעַל מְהֵרָה עַל אִילָן גָּדוֹל. הַחֲזִיר הַפֶּרֶא אַף הוּא אַחֲרַי – כְּחֵץ מִקָּשֶׁת! וְאוּלָם תַּחַת הַקִּיפוֹ אֶת הָאִילָן, הִתְנַפֵּל בְּשֶצֶף־קֶצֶף אֶל גֶּזַע הָאִילָן וּבְכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁשְׁתֵּי הֶחָטִים הַחִיצוֹנִיּוֹת הַחַדּוֹת שֶׁלּוֹ נִתְקְעוּ בָאִילָן עָמֹק עָמֹק – וַחֲסָל! לֹא עָמַד בּוֹ כֹחַ לִשְׁלוֹף אוֹתָן. מִיָּד לָקַחְתִּי אֶבֶן גְּדוֹלָה וְהָלַמְתִּי בָהּ עַל קָדְקֳדוֹ; הֶחָטִים נִתְקְעוּ עוֹד יוֹתֵר בָּאִילָן הַקָּשֶׁה, עַד שֶׁהָיִיתִי בָטוּחַ, שֶׁלֹּא יִמָּלֵט.

הָלַכְתִּי לְבֵיתִיִ, הֵבֵאתִי חֶבֶל עָבֶה, אֲסַרְתִּיו כָּרָאוּי לוֹ וּבְעֶזְרַת אֲנָשִׁים אֲחָדִים הִרְבַּצְתִּיו בַּעֲגָלָה וְהֵבֵאתִיו בְּכָבוֹד הַבָּיְתָה.

יֵשׁ שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד מְלַמֶּדְךָ עִנְיָנִים מַפְלִיאִים, וְדֶרֶךְ־אֲגַב, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מִתְקַשֶּׁה בָּהֶם זְמָן־רָב.

כֻּלְּכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּוַדַּאי עַל הוּבֶרְט הַקָּדוֹשׁ וְעַל דְּבַר הַצְּבִי הַנִּפְלָא שֶׁנִּרְאָה לוֹ בַיָּעַר. – קָדוֹשׁ זֶה, הַמֵּגֵן בְּחַסְדּוֹ עַל הַצַּיָּדִים וְעַל הַסְפּוֹרְטְמֶנִים בִּכְלָל, לְפִי דִבְרֵי הָאַגָדָּה, הָיָה מִתְגַּלֶּה לְפָנָיו פַּעַם בְפְעַםַ צְבִי־פֶלֶא וּצְלָב קָדוֹשׁ בֵּין קַרְנָיו. גַּם אֲנִי הִנְנִי אַחַד הַחֲסִידִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁלּוֹ וּמִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה אֲנִי חוֹגֵג אֶת חַג מִשְׁתֵּה־כְבוֹדוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדִי. לֹא פַעַם רָאִיתִי גַם אוֹתוֹ גַם צִבְיוֹ הַקָּדוֹשׁ עִם הַצְּלָב שֶׁבְּקָדְקֳדוֹ – מְצֻיָּרִים בִּתְמוּנוֹת שׁוֹנוֹת אוֹ מְרֻקָּמִים בְּבִגְדֵי פָרָשִׁים. וּבְכָל זֹאת, כְּצַיָּד מֻבְהָק, שֶׁהָאֱמֶת יְקָרָה לוֹ מִכֹּל, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד בְּתָם־לִבִּי, כִּי אַגָּדָה זוֹ אֱמֶת הִיא מֵעִקָּרָהּ. פְּלָאוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה אֲנִי נוֹטֶה קְצָת לְהָטִיל סָפֵק בַּאֲמִתָּתָן. וְעֻבְדָּה זוֹ, שֶׁאֲנִי חָפֵץ לִמְסוֹר לָכֶם הַפַּעַם, לִמְּדַתְנִי לָדַעַת, שֶׁאֵין כָּל פֶּלֶא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכִי אוֹתוֹ הַצְּבִי עִםִ הַצְּלָב שֶׁעַל קָדְקֳדוֹ, יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא פֶלֶא הוּא עֻבְדָּה פְשׁוּטָה וּמוּבֶנֶת לְכָל אֲשֶׁר לוֹ מֹחַ בּקָדְקָדוֹ.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

בְּבֹקֶר לֹא עָבֹת אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁכְּלִי־זֵינִי כְבָר נִתְרוֹקֵן מִכָּל כַּדּוּרָיו, רָאִיתִי פִתְאֹם צְבִי יְפֵה־תֹאַר, חָסוֹן וְזָקוּף כְּאַלּוֹן, עוֹמֵד עַל גִּבְעָה קְטַנָּה וְנִשְׁקָף לוֹ לָבֶטַח לְמֶרְחַקֵּי הַסְּלָעִים בְּאֵין מַחֲרִיד. וְגַם כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בִּי לֹא נִבְהַל, לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעֵינָיו הֵפִיקוּ מְנוּחָה וּבִטָחוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁכְּלִי־זֵינִי רֵיק, וְנִבְצָר מִמֶּנִּי לִנְגוֹעַ בּוֹ לְרָעָה. וַאֲנִי יָצָא לִבִּי בִּרְאוֹתִי, שֶׁצַּיִד זֶה עָתִיד לְהִמָּלֵט מִיָּדִי. מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁלֹּא אָבֹא לִידֵי גְנַאי? נִזְכַּרְתִּי שֶׁזֶּה לֹא כְבָר אָכַלְתִּי דֻבְדְּבָנִים. אֶת הַדֻּבְדְּבָנִים אָכַלְתִּי וְאֶת הַחַרְצָנִים טָמַנְתִּי בְכִיסִי. כְּלָל גָּדוֹל הוּא בְיָדִי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וַאֲפִילוּ דָבָר־לֹא־יוֹעִיל כְּחַרְצַנֵּי הַפֵּרוֹת גַּם הוּא יֵשׁ בּוֹ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לָאָדָם. ובְכֵן מִלֵּאתִי אֶת פִּי קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלִּי חַרְצַנֵּי הַדֻּבְדְּבָנִים וְיָרִיתִי אֶל הַצְּבִי הַמְפֹאָר. הַיְרִיָּה פָגְעָה בְאֶמְצַע פַּדַּחְתּוֹ, בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו הַמִסְתָּעֲפוֹת לְתִפְאֶרֶת, וְהִדְהִימָה אוֹתוֹ לְרֶגַע. אַחַר־כָּךְ הִתְחַלְחַל, נִרְתַּע בְּכָל גּוּפוֹ – וְנִמְלַט בְּסִבְכֵי הַיָּעַר.

הַדָּבָר הַזֶּה הֶעֱצִיבַנִי מְאֹד. זֶה לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה – יְרִיָּה לְבַטָלָה. מִקֵץ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם – לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם מִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק – הִתְהַלַּכְתִּי עִם מֵרֵעַי בַּיַּעַר וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ צְבִי עַצְמוֹ – וְהִנֵּה בֵּין קַרְנָיו מִתְנוֹסֵס עֵץ־דֻּבְדְּבָנִים גָּבֹהַּ שֶׁצַּמַרְתּוֹ הָעֲבֻתָּה סוֹכֶכֶת עַל רֹאשׁוֹ וְצִלָּהּ פָּרוּשׂ עַל כָּל גּוּפוֹ. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי שֶׁדִּין חֲזָקָה יֵשׁ לִי בִצְבִי פֶלֶא זֶה, וְרֵעַי, שֶׁיָּדְעוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן מֵאָז, הוֹדוּ לִי עַל הַדָּבָר. בִּירִיָּה אַחַת הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְיַחַד עִם “גַּנּוֹ”, כִּבְיָכוֹל; אָרִינוּ אֶת הַדֻּבְדְּבָנִים וּמָצָאנוּ מִשְׁקָלָם כִּכָּר אַחַת חֲסָר שֶׁבַע לִטְרָאוֹת. הַפֵּרוֹת הָיוּ נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל.

עַכְשָׁו נוֹדַע לִי גַם טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצְּבִי הַקָּדוֹשׁ. בְּוַדַּאי גַּם שָׁם הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל צַיָּד בְּאֶמְצַע, אוֹ נָזִיר מִתְבּוֹדֵד הִתְהַלֵּךְ שָׁם בַּיָּעַר בָטֵל מִמְּלָאכָה, וְתָקַע אֶת הַצְּלָב בְּפַדַּחְתּוֹ עַל יְדֵי יְרִיָּה, כָּמוֹנִי!

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יוֹשְׁבֵי הָעִיר, הֵרִיעוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד!

לְשֵׁמַע גְּבוּרוֹת אֵלֶּה תִּצַּל כָּל אֹזֶן,

אֵין עוֹד גִּבּוֹר־צַיָּד כַּבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן!

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

מַעֲשֶׂה בְדֹב שַׁכּוּל וּנְזִיד־עֲדָשִׁים – נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה! – הַזְּאֵב הַמְהֻפָּךְ מִתּוֹכוֹ אֶל בָּרוֹ – הַפַּרְוָה הַמְשֻׁגָּעַת.

כִּמְדֻמַּנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁכְּבָר הֲעִירֹותִי אֶת אָזְנְכֶם, שֶׁהַחַיּוֹת הָרָעוֹת בְּיוֹתֵר מַפְתִּיעוֹת אֶת הָאָדָם וּמִתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל פִּי רֹב בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן כָּרָאוּי. זֶהוּ, מַמָּשׁ, אֶצְבַּע אֱלֹהִים! – אֶלָּא שֶׁמִּקְרִים כָּאֵלוּ הֵם הֵם הַמְּבִיאִים אוֹתְךָ לִידֵי הַמְצָאוֹת וּמַעֲשִׂים, שֶׁאֵין־אַתָּה יָכֹל לַעֲמוֹד עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת בִּזְמַנִּים כְּתִקּוּנָם, אֶלָּא דַוְקָא בִשְׁעַת סַכָּנָה.

מִקְרֶה כָזֶה קָרַנִי פַעַם בְּדֹב שַׁכּוּל וַאֲנִי הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִכַּפָּיו – בִּנְזִיד עֲדָשִׁים.

וְהַדָּבָר הָיָה כָךְ: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי בַיַּעַר, קָהֲתָה הָאֶבֶן שֶׁבִּקְנֵה־רוֹבִי וְחָדְלָה מֵהַתִּיז נִיצוֹצוֹת. כְּגוֹן זוֹ נוֹהֲגִים לִלְטוֹשׁ אוֹתָהּ קְצָת בְּסַכִּין. הוֹצֵאתִי אוֹתָהּ מֵרוֹבִי לְלָטְשָׁהּ וְהִנֵּה דֹב נוֹרָא מַשְׁחִיר מִבֵּין סִבְכֵי הַיָּעַר. כְּשֶׁרָאַנִי הִתְחִיל מְמַהֵר אֵלַי, קָפַץ קְפִיצוֹת אֲחָדוֹת וְכִמְעַט שֶׁהִשִּׂיגָנִי. לֹא הָיְתָה לִי דֶרֶךְ אַחֶרֶת כִּי אִם לִקְפּוֹץ עַל הָעָץֵ הַסָּמוּךְ. אוּלָם, לְדַאֲבוֹנִי הַגָּדוֹל – תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס נָפְלָה סַכִּינִי מִיָּדִי וְלֹא הָיָה לִי בַּמֶּה לְתַקֵּן אֶת הָאָבֶן. פָּנַי נִתְכַּרְכְּמוּ מִפַּחַד וּמִזָּעַם. לָרֶדֶת – אִי אֶפְשָׁר. לָשֶׁבֶת בָּטֵל – סַכָּנָה הִיא. הַדֹּב כְּבָר עוֹמֵד אֵצֶל הָעֵץ, וְאִם יִוָּדַע לוֹ מְקוֹמִי – אָבָדְתִּי. הַדֻּבִּים מְטַפְּסִים עַל הָעֵצִים בַּחֲרִיצוּת נִפְלָאָה.

אֵיךְ אַעֲלֶה אֵלַי אֶת סַכִּינִי? אָמְנָם יָכֹלְתִּי לִחְצֹב נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי, כְּפַעַם בְּפַעַם, אֶלָּא שֶׁהָרוֹפְאִים אָסְרוּ עָלַי אֶת הַדָּבָר אִסּוּר חָמוּר, שֶׁלֹּא אַפְסִיד אֶת אוֹר עֵינָי.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִשְׁמַשְׁתִּי בְיַלְקוּטִי כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ: אוּלַי יִזְדַּמֵּן לְיָדִי דָבָר, שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לִי לְעֵזֶר. חִפַּשְׂתִּי – וּמָצָאתִי שְׁיָרֵי נְזִיד־עֲדָשִׁים. מִיָּד מָצָאתִי עֵצָה: לָקַחְתִּי מְשִׁיחָה אֲרֻכָּה, קְשַׁרְתִּיהָ בִקְצֵה חֲתִיכַת בַּרְזֶל, אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי מְעַט מִן הַנָּזִיד שֶׁהִגְלִיד מִקֹּר, צָמַרְתִּי בוֹ עַד שֶׁנִּתְרַכֵּךְ קְצָת וְהִדְבַּקְתִּי אֶל הַבַּרְזֶל. שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הַבַּרְזֶל בְּיַחַד עִם הַנָּזִיד אֶל הַסַּכִּין הַמֻּנַּחַת עַל הַשָּׁלֶג. נְזִיד הָעֲדָשִׁים הִדְבִּיק אֶת הַבַּרְזֶל אֶל נְצִיב הַסַּכִּין וּכְרֶגַע נִתְקַשָּׁה עַל יְדֵי הַקֹּר הָעַז וַיְהִי כְעֵין דֶּבֶק טוֹב. וְכָךְ הֶעֱלֵיתִי אֶת הַסַּכִּין בַּמְּשִׁיחָה. הַדֹּב הִסְתַּכֵּל בְּתִמָּהוֹן: מְשִׁיחָה זוֹ מֵאַיִן הִיא בָאה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת? וְעַד שֶׁנָּשָׂא אֶת עֵינָיו לְמַעְלָה גָּמַרְתִּי אֶת מְלֶאכֶת הַלְּטִישָׁה וְיָרִיתִי בְפָנָיו.

בּוֹ בָרֶגָע הִשְׁתַּטַח מֵת.

וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן – בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, עוֹד מְאוֹרָע אַחֵר אִרַע לִי בְּדֹב, שֶׁגַּם הוּא קָם עָלַי בְּשָׁעָה לֹא מֻצְלָחַת.

כְּשֶׁחָזַרְתִּי פַעַם מִן הַצַּיִד הַבַּיְתָה, שָׁמַעְתִּי קוֹל הֲמִיָּה אַדִּירָה, מְנַסֶּרֶת אֶת הָאֹזֶן. הַקּוֹל הָיָה קוֹל נַחֲרַת דֹּב. לֹא אֲכַחֵד מִכֶּם – כְּשֶׁרְאִיתִיו נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו: עֲנָק כָּבֵד וּמְסֻרְבָּל צוֹעֵד כְּנֶגְדִּי וְכִיסִי רֵק, אֵין אֲבַק שְׂרֵפָה! חִפַּשְׂתִּי, פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּכָל כֵּלַי וְלֹא מָצָאתִי בִלְתִּי אִם אֲבָנִים אֲחָדוֹת. אַךְ מַה תּוֹעַלְנָה לִי אֵלֶּה בְּאֵין אֲבַק שְׂרֵפָה? וְהָעֲנָק הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלַי וּפִיו פָּעוּר כִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית.

אוּלָם אֲנִי לֹא בָאתִי בִמְבוּכָה.

לָקַחְתִּי אֶבֶן אַחַת מֵאֲבָנַי וְקָלַעְתִּי בְיָדִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לוֹעוֹ הַפָּתוּחַ. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: הָאֶבֶן נִזְרְקָה אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, אֶל עֶצֶם הֶחָלָל, וְנֶעֶלְמָה שָׁם בְּקִרְבּוֹ. הַדֹּב נִבְהַל וַיַּהֲפֹךְ עֹרֶף. מִיָּד לָקַחְתִּי אֶבֶן שְׁנִיָּה וְזָרַקְתִּי אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ אֲחוֹרָיו. וְעַתָּה מִי בָכֶם חָכָם וְיַגִּיד סוֹף דָּבָר? אֲנִי עַצְמִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינָי: שְׁנֵי הַצּוּרִים נִפְגְּשׁוּ בְקִרְבּוֹ פְנִימָה, נִתְקְלוּ זֶה בָּזֶה, וְעַל יְדֵי הַהִתְנַגְּשׁוּת הָעַזָּה הִתְפּוֹצְצוּ בִכְרֵסוֹ, − הֵם וְהוּא כְאֶחָד. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִרְאָה רַק עָשָׁן גָּדוֹל מִתְאַבֵּךְ בִּמְקוֹם הַדֹּב; אַךְ מִיָּד נִגְלוּ לְעֵינַי: כַּפּוֹת רַגְלַיִם, חֲתִיכַת מַרְפֵּק, עֶצֶם גֻּלְגֹּלֶת, חֲצִי חֹטֶם, בְּנֵי מְעַיִם וְקֵיבָה רֵיקָה: נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, וְשָׁלוֹם לִי.

דּוֹמֶה לָזֶה קָרַנִי מַעֲשֶׂה בִּזְאֵב, שֶׁקָּם עָלַי בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוּם כְּלִי־זַיִן לֹא הָיָה עִמִּי – כְּפֶשַׁע (כך במקור. צ“ל כְּפֶשַׂע, שׂ שמאלית. הערת פב”י) בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. מִתּוֹךְ פַּחַד וּבֶהָלָה תָחַבְתִּי אֶת יָדִי לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ עַד הָאֲצִילִים! וְעַכְשָׁו צַיְּרוּ לָכֶם עֲמִידָה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁל שְׁנֵינוּ: הוּא אֵינוֹ יָכֹל לָזוּז וַאֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט! אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ. כָּכָה עָמַדְנוּ רְגָעִים אֲחָדִים מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה בְּעֵינַיִם מְפִיצוֹת זְוָעָה. אָמַרְתִּי עִם לִבִּי: הֲיַד מִינְכְהוֹזֶן תִּקְצָר? שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ! מִיָּד תָּחַבְתִּי אֶת יָדִי הָלְאָה, הָלְאָה, לִפְנֵי וְלִפְנִים, עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאֲחוֹרָיו; שָׁם אָחַזְתִּי בִזְנָבוֹ וּמָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ פְנִימָה וּבְיָדִי הַשֵּׁנִית אָחַזְתִּי בִשְׁתֵּי אָזְנָיו – וְהָפַכְתִּי אֶת הַזְּאֵב מִתּוֹכוֹ אֶל בָּרוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּהַפְּכִין הַמִּכְנָסַיִם, צִדָּם הַפְּנִימִי לְחוּץ!

בְּיָדוּעַ, שֶׁהַצַּד הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ כְבָר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה!

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְאֵב. וְאוּלָם לֹא הֲרֵי הַזְּאֵב כַּהֲרֵי הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה, שֶׁרָדַף אַחֲרַי פַּעַם אַחַת בְּאֶחָד מֵרְחוֹבוֹת עִיר פֶּטֶרְבּוּרְג וּבְיָדִי לֹא הָיָה אֲפִילוּ מַקֵּל לַעֲמוֹד בּוֹ עַל נַפְשִׁי. לִתְחוֹב יָד לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל כֶּלֶב שֶׁנִּשְׁתַּטָה – זֶהוּ דָבָר שֶׁהַצְלָחָתוֹ מֻטֶלֶת בְּסָפֵק: יִשְׁלַח בִּי שֵׁן אַחַת וַהֲרֵי אֲנִי כַדַּאי וְהָגוּן לְשׁוֹטֵט עִמּוֹ יַחַד בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר!

מֶה עָשִׂיתִי? פָּשַׁטְתִּי אֶת פַּרְוַת־הַחֹרֶף שֶׁלִּי וָאַשְׁלִיכָהּ עַל הַכֶּלֶב – וְנִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי.

וְיָפֶה עָשִיתִי שֶׁלֹּא נִזְקַקְתִּי אֶל הַכֶּלֶב הַמְטֹרָף. שַבְתִּי הַבַּיְתָה וְשָׁלַחְתִּי אֶת מְשָׁרְתִי לְהָבִיא אֶת הַפַּרְוָה; הוּא הֵבִיא אוֹתָהּ וַיִּתְלֶנָּה עַל הַקּוֹלָב בֵּין שְאָר מַלְבּוּשָׁי. מִקֵּץ רְגָעִים בָּא אֵלַי מְשָׁרְתִי נִבְהָל וּפָנָיו חִוְרִים כַּסִּיד.

− לְמַעַן הַשֵּׁם! – צָעַק בְּקוֹל חָרֵד – הִמָּלֵט נָא, אֲדוֹנִי, עַל נַפְשְׁךָ, הַפַּרְוָה יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ! מְשֻׁגַּעַת הִיא.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נָתַתִּי אוֹתוֹ, אֶת מְשָׁרְתִי לִמְטֹרָף, אֲבָל מִיָּד רָאִיתִי, שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ: הַפַּרְוָה בֶאֱמֶת הִשְׁתַּגְּעָה. הִיא פִרְכְּסָה וְהִרְתִּיעָה אֶת עַצְמָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בְּמַלְבּוּשַׁי וַתְּפַזְּרֵם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם!

חָבַטְנוּ אוֹתָהּ בְכָל כֹּחֵנוּ בְמַקְלוֹת וְאַחֲרֵי עָמָל רָב עָלְתָה בְיָדֵנוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הַפַּרְוָה הָאֻמְלָלָה וּלְהָפִיג אֶת שִׁגְעוֹנָהּ!

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

סוּסוֹ וְכַלְבּוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן – אֵין גְּבוּרָה בְּאֵין דֵּעָה בְרוּרָה – אֵין נִצָּחוֹן בְּאֵין בִּטָחוֹן –יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ – תּוֹרַת הַכְּלָבִים – חוּשׁוֹ הַשִּׁשִּׁי שֶׁל הַכֶּלֶב – הַכֶּלֶב עַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר – סוּס הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בְּתַעֲנִית – לְאַרְבַּע רוּחוֹת בְּבַת־אֶחָת – שְתֵּי יוֹלְדוֹת – מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִידֵיהֶם − “גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת” בִּכְלָבִים.

כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דִּבְרֵי צֵידִי וּמְאֹרָעוֹתַי הַשּׁוֹנִים, אִי אֶפְשָׁר לִי שֶׁאֶהְיֶה כְפוּי־טוֹבָה לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁלִּי הַחֲבִיבִים עָלַי, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר גַּם אוֹתָם. כַּדָּאִים הֵם וּרְאוּיִם שֶׁאַחֲלֵּק לָהֶם כָּבוֹד זֶה כְּפִי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁהֵם חוֹלְקִים עִמִּי בְכָל מַעֲשַׂי וּבְכָל מְאֹרָעוֹתַי, הֵן בֶּאֱמוּנָתָם הַגְּדוֹלָה, הֵן בְּדַיְקָנוּתָם הַנִּפְלָאָה וְהֵן בְּחָרִיצוּתָם, שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ בָּעוֹלָם.

בַּעֲלֵי חַיִים כָּאֵלֶּה נְחוּצִים לוֹ לְצַיָּד מֻבְהָק לֹא פָחוֹת מִשֶּׁנְּחוּצָה לוֹ גְבוּרַת עַצְמוֹ, אֹמֶץ לִבּוֹ וַחֳרִיפוּת שִׂכְלוֹ עִם יִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁלּוֹ וְעִם רוּחֹו הַקָּרָה, שֶׁאֵינָהּ נִפְתַּעַת מִכָּל מִקְרֶה זָר וּמִכָּל סַכָּנָה.

רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ שַׂר־צָבָא אוֹ קְבַרְנֵט, הַבּוֹטֵחַ תָּמִיד בְּמַזָּלוֹ וּבְהַצְלָחָתוֹ וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ וּבְעָרְמָתוֹ וּבִכְלֵי מַכְשִׁירָיו כָּרָאוּי – הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁחָכְמָתוֹ נִסְרְחָה וְסוֹף גְּבוּרָתוֹ בְטֵלָה.

אֵין אֲנִי עַנְוְתָן וְלֹא אֲכַחֵד תַּחַת לְשׁוֹנִי: מֵעוֹלָם לֹא בָטַחְתִּי בַמִקְרֶה בִלְבָד, − לֹא בְכָל יוֹם נִסִּים מִתְנוֹסְסִים, אֶלָּא אֲנִי מַתְקִין עַצְמִי בְכָל הָאֶמְצָעִים וּבְכָל הַמַּכְשִׁירִים, לִהְיוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא.

וְאַחַד הָאֶמְצָעִים הֲלָלוּ הָיוּ לִי בַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלִּי: הַכְּלָבִים וְהַסּוּסִים.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁאֵין לְךָ בַּעַל־חַיִּים נֶאֱמָן לִבְעָלָיו מִן הַכֶּלֶב. כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַכֶּלֶב כָּמוֹנִי יוֹדֶה לִי, שֶׁאַךְ לְחִנָּם נִבַקֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם רֵעַ אוֹהֵב וְנֶאֱמָן לָנוּ כְּמוֹ הַכֶּלֶב, הַנָּכוֹן לָתֵת אֶת חַיָּיו לְטוֹבָתֵנוּ בְכָל עֵת.

יְדִיעַת נֶפֶשׁ בַּעַל־חַיִּים זֶה, הַכֶּלֶב, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמוֹד אוֹתָהּ אָנוּ צְרִיכִים. אֲנִי יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי, וּבְלִי שׁוּם אֲבַק גַּאֲוָה אֹמֵר לָכֶם; יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נֶפֶשׁ כָּל כְּלָבַי עַד תַּכְלִיתָהּׁ.

אֲנִי הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִכְלָבַי בְּכָל מִינֵי דְרָכִים, הַמְּצוּיִם וְשֶׁאֵינָם מְצוּיִם בָּעוֹלָם. כָּךְ אֲנִי רָגִיל, לְמָשָׁל, שֶׁכַּלְבִּי, לְבַד שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו כְּכֶלֶב־צַיִד, הוּא מְשַׁמֵּשׁ לִי תָמִיד נוֹשֵׂא עֲשָׁשִׁית בָּאֲפֵלָה. תֹּאְמרוּ: מַעְשֶׂה בְכָל יוֹם הוּא, דָּבָר זֶה רְגִילִים בּוֹ מַרְבִּית בַּעֲלֵי הַכְּלָבִים? – כֵּן, אֶלָּא שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּפִיו שֶׁל הַכֶּלֶב לְצֹרֶךְ זֶה – וַאֲנִי, אִי־אֶפְשָׁר לִי בְכָךְ. הֶחָשׁוּב בְּאַבָרָיו שֶׁל הַכֶּלֶב הוּא זַרְבּוּבִיתוֹ – חָטְמוֹ וּפִיו בִּכְלָל. חָטְמוֹ הוּא הַחוּשׁ הַשִּׁשִּׁי שֶׁלּוֹ, בּוֹ הוּא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַמִּתְחַבֵּאת וּמַרְגִּישׁ בַּצַּיִד מֵרָחוֹק, כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, וּבְפִיו הוּא תוֹפֵשׂ אוֹתוֹ וּמְבִיאוֹ חַיִּים, בְּלִי לְהַפְסִיד אֲפִילוּ אֶת עוֹרוֹ הַיָּקָר. וּלְפִיכָךְ בְּדִין שֶׁיִּהְיוּ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם, פִּיו וְחָטְמוֹ, חָפְשִׁים וּפְנוּיִם תָּמִיד. וְאֶלָּא מָה? אֲנִי תָלִיתִי אֶת הָעֲשָׁשִׁית עַל אֵבְרוֹ הַמְיֻתָּר מֵעִקָּרוֹ, עַל זְנָבוֹ הָאָרֹךְ. הוּא מְעַקֵּם לִי אֶת זְנָבוֹ לְמַעְלָה, עַל גַּבּוֹ, וְכָךְ הָעֲשָׁשִׁית תְּלוּיָה לוֹ מִמַּעַל וּמְאִירָה לִי כְעַמּוּד־אֵשׁ בְּחֶשְׁכַת הַיַּעַר לַמֶּרְחַקִים.

אַךְ כָּל זֶה לֹא סִפַּרְתִּי לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶלָּא כְמִלוּאִים לְמַעֲשֵׂי כְלָבַי הֶחָרוּצִים וְהַנֶּאֱמָנִים לִי עַד שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בֵּין הַכְּלָבִים.

וְעַד כַּמָּה גְדוֹלָה עָרְמָתוֹ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶל הַכֶּלֶב לִבְעָלָיו, מַעֲשִׂים אֵלֶּה יָבֹאוּ וִילַמֵּדוּ.

הָיָה לִי פַעַם כֶּלֶב־סִלְקִי, שֶׁנִּתַּן לִי בְמַתָּנָה מֵאֵת חוֹתְנִי לְיוֹם חֲתֻנָּתִי. לְיָמִים בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי אֵשֶׁת־חֵיקִי שֶׁאֶקַּח גַּם אוֹתָהּ עִמִּי לָצוּד צָיִד. מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתָהּ. הָיְתָה אִשְׁתִּי רוֹכֶבֶת עַל סוּסָהּ הַמְשֻׁבָּח וְאַחֲרֶיהָ הַמְשָׁרֵת שֶׁלָּה גַּם הוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לִי צַיִד יָפֶה וְנֶחְפַּזְתִּי אַחֲרָיו בְּיַחַד עִם כַּלְבִּי מְהִיר הָרַגְלָיִם. אִשְׁתִּי לֹא עָצְרָה כֹחַ לְהִתְלַוּוֹת עִמִּי וְנִתְעַכְּבָה קְצָת. כְּשֶׁשַּׁבְתִּי וְצֵידִי בְיָדִי פָּנִיתִי כֹה וָכֹה – וְאִשְׁתִּי אֵינֶנָּה. נָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי, צָעַקְתִּי צְעָקָה גְדוֹלָה – לַשָּׁוְא. פִּתְאֹם – וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל זַעֲקַת־שֶׁבֶר מִמֶּרְחָק, וְהַקּוֹל – קוֹל אִשְׁתִּי. נִבְהַלְתִּי מְאֹד. כְּרֶגַע חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, וַאֲנִי דּוֹפֵק אֶת סוּסִי וְאָץ לְעֻמַּת הַקּוֹל. נוֹדַע לִי, שֶׁאִשְׁתִּי תָעֲתָה בַדֶּרֶךְ, וּבְרָכְבָהּ בִּסְבַךְ הַיַּעַר נָפְלָה בְיַחַד עִם סוּסָהּ אֶל תּוֹךְ מִכְרֵה־פֶּחָמִים. הַמִּכְרֶה הָיָה רָחָב וְעָמֹק כְּשִׁבְעִים רָגֶל. מִכָּאן אַתֶּם לְמֵדִים, עַד כַּמָּה נִבְהָלְתִּי. לְקוֹל צַעֲקָתִי עָנְתָה לִי מִמַּעֲמַקִּים וְהִרְגִּיעָה אֶת רוּחִי, בְּאָמְרָהּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, לֹא קָרָה שׁוּם אָסוֹן. גַם הִיא גַם סוּסָהּ שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.

אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה אַחֶרֶת נִשְׁאֲלָה עַכְשָׁו: אֵיךְ לְהוֹצִיאָם מֵעֵמֶק־עָכוֹר זֶה?

מִסָּבִיב דְּמָמָה, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה בְסִתְרֵי הַיָּעַר.

וְעַד שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב, מְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת וְנִמְלָךְ בְּנַפְשִׁי, כָּךְ וָכָךְ – וְהִנֵּה כַּלְבִּי, שֶבְּתוֹךְ בֶּהָלָה זוֹ שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ כָּלָה מִלִּבִּי, בָּא, מְמַהֵר אֵלַי כְּאַיָּלָה, מְלַחֵךְ אוֹתִי, כְּדַרְכּוֹ, בְּאַהֲבָה, וּכְרֶגַע – נֶעְלַם שׁוּב.

לֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ, אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁחוֹרֵשׁ הוּא דְבַר־מָה. וְכָךְ הָיָה: מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי עֲדַת אֲנָשִׁים הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְעֶזְרָתִי. הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ חֶבֶל אָרֹךְ, שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם גַּם אֶת אִשְׁתִּי, גַּם אֶת מְשָׁרְתָהּ וְסוּסָהּ. וְהַכֶּלֶב עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה – מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו. סִפְּרוּ לִי הָאֲנָשִׁים אַחַר כָּךְ, שֶׁהַכֶּלֶב בָּא אֶל הַכְּפָר וְהִתְחִיל נוֹבֵחַ וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה. קוֹלוֹ וּתְנוּעוֹתָיו עוֹרְרוּ חֶמְלָה, מִיָּד הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ.

חָפַצְתִּי לְחַבֵּב אֶת כַּלְבִּי הֶחָכָם – וְשׁוּב אֵינֶנּוּ.

הִשְׁתּוֹמַמְנוּ כֻלָּנוּ עַל הַנֵּס שֶׁנַעֲשָׂה לְאִשְׁתִּי וּלְסוּסָהּ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, לֹא נָפַל מִשַּׂעֲרַת רֹאשָׁם אָרְצָה. פָּתְחָה אִשְׁתִּי וְהִסְבִּירָה לִי, שֶׁבִּשְׁעַת נְפִילָה אֶל הַבּוֹר הָרָחָב הָיְתָה דוֹפֶקֶת אֶת סוּסָהּ דְפִיקָה עַזָּה, וְהָיָה זֶה דוֹהֵר וְשׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ בַאֳלַכְסְוֹנוֹ שֶל בּוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחְתִּיתוֹ, וְאֵין כָּאן מִשׁוּם נְפִילָה, חָלִילָה. כָּךְ עָלְתָה בְיָדָהּ לְהִנָּצֵל מֵרִסּוּק אֵבָרִים!

בְרֶגַע זֶה לָמַדְתִּי, שֶׁזִּוּוּגֵנוּ עָלָה יָפֶה. אֵין אִשְׁתִּי נוֹפֶלֶת מִמֶּנִּי בְּעָרְמָה וּבַחֲרִיצוּת, כַּיָּאוּת לְאֵשֶׁת צַיָּד מֻמְחֶה.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכַּלְתִּי מִסָּבִיב: הֵיכָן הוּא כַלְבִּי?

קָרָאתִי לוֹ, צָעַקְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, שָׁרַקְתִּי לוֹ לְכָל עֵבֶר – לַשָּוְא.

אֲסוֹן אִשְׁתִּי, שֶׁלְּכַתְּחִלָּה תָקְפָה אוֹתָהּ בֶּהָלָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּטְרְדָה אֶל הַבּוֹר, הֶעֱסִיק אוֹתִי מְאֹד וְלֹא הָיָה לִי פְנַאי לְחַזֵּר אַחֲרֵי כַּלְבִּי. מִהַרְנוּ הַבָּיְתָה. הַכֶּלֶב לֹא הָיָה גַם שָׁם; וְכָכָה נִתְיָאַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ. אָמַרְתִּי, אִם חַי הוּא, יָשׁוּב.

אֶלָּא שֶׁלְּחִנָּם חִכִּיתִי לוֹ. הוּא לֹא שָׁב.

כָּךְ עָבְרוּ כִשְׁבוּעַיִם, וְכַלְבִּי לֹא בָּא.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת הֲלָלוּ טָרוּד הָיִיתִי בַעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת וְלֹא יָצָאתִי לָצוּד צָיִד. וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁבוּעַיִם, כְּשֶׁהָלַכְתִּי שׁוּב הַיַּערָה – הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי…

עַל דַּעְתְּכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מַה מָצָאתִי שָׁם?

כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן עָמַד מֵאֲחוֹרֵי חִישָׁה שֶׁל קוֹצִים וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, מִתּוֹךְ עֲמִידָתוֹ הֵבַנְתִּי, שֶׁהוּא אוֹרֵב בַּמַּאֲרָב לָעוֹף וּמְחַכֶּה לִי עַד שֶׁאֶתֵּן לוֹ אוֹת שֶׁיִּקְפּוֹץ וְיַחֲרִיד, כְּמוֹ שֶׁנָּהוּג בְּצֵיד בַּעֲלֵי־כָנָף.

− דִּיאַנָה! – קָרָאתִי לוֹ בִשְׁמוֹ בְשִׂמְחָה – דִּיאַנָּה!

וְהוּא – קָפַץ קְפִיצָה, הִבְהִיל אֶת הָעוֹפוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַחִישָׁה; הֵם חָרְדוּ מִמְּקוֹמָם וַאֲנִי הִפַּלְתִּי מֵהָם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בִירִיָּה אֶחָת.

נוֹדַע לִי, שֶׁקַּן קוֹרְאִים הָיָה שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ, וְהַכֶּלֶב הַנֶּחְמָד, שֶׁמָּצָא אֶת הַקֵּן הַמָּלֵא עוֹפוֹת לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם, עָמַד שָׁם עַל הַמִּשְׁמָר בְּמֶשֶׁך אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, יָמִים רְצוּפִים, וְחִכָּה לִפְקֻדָּתִי בְלִי אֲכִילָה וּשְׁתִיהָּ וּבְלִי שֵׁנָה כָל־שֶׁהִיא!

הַכֶּלֶב הָאֻמְלָל כָּחַשׁ וְנֶחֱלַשׁ עַד לִידֵי הִתְעַלְּפוּת, רַחֲמַי נִכְמְרוּ עָלָיו. לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ עוֹד לַעֲמוֹד עַל רַגְלָיו. לְקַחְתִּיו בְחֵיקִי וְרָכַבְתִּי עִמּוֹ הַבָּיְתָה. קָצַבְתִּי לוֹ, כִּגְמוּלוֹ, מְזוֹנוֹת לִרְוָחָה, לְשׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן.

סִלְקִי זֶה גוּפוֹ הֱבִיאַנִי לִידֵי הַמְצָאָה חֲדָשָׁה בְעוֹלַם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, שֶׁמִּיָמַי לֹא פִלַּלְתִּי לִרְאוֹת בְּעָיִן. הַמְצָאָה זוֹ הִיא מִין אַרְנֶבֶת נִפְלָאָה וְיִקְרַת־הַמְּצִיאוּת, שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה לְעוֹלָמֵנוּ, כְּנִרְאֶה, מִימֵי קֶדֶם.

בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הָעַתִּיקִים שֶׁבְּרוּסִיָּה רָאִיתִי פִתְאֹם אַרְנֶבֶת גְּדוֹלָה מְגִיחָה מִמַּחֲבוֹאָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ כַּלְבִּי הַזָּרִיז, הִתְחִיל דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ, וַאֲנִי רוֹכֵב וְרָץ אַחֲרֵיהֶם! רָדַפְנוּ אַחֲרֶיהָ שָׁלשׁ שָׁעוֹת – לַשָּׁוְא. הַדָּבָר הָיָה לִי לְחִידָה. סִלְקִי שֶׁלִּי לֹא הָיְתָה חַיָּה מְהִירָה מִמֶּנּוּ. וְהָאַרְנֶבֶת – לֹאֹ רַק שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָהּ, אֶלָּא שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמַרְחִיקָה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. אַף אֲנִי פָחַז עָלַי יִצְרִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁחַיָּה אֲרוּרָה זוֹ מִתְעַלֶּלֶת בָּנוּ!

לֹא אַאֲרִיךְ הַרְבֵּה: כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה דָלַקְנוּ אַחֲרֵי בְרִיָּה מְשֻׁנָּה זוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ כִמְלֹא יְרִיָּה אֶחָת. אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם בְּחַנְתִּיהָ הֵיטֵב בִּזְכוּכִית שֶׁלִּי וְרָאִיתִי שֶׁקְפִיצוֹתֶיהָ מְשֻׁנּוֹת בִּשְׁעַת רִיצָה: לִפְרָקִים הִיא מִתְהַפֶּכֶת פִּתְאֹם וּכְרֵסָהּ לְמַעְלָה וְכָךְ הִיא מְמַהֶרֶת הָלְאָה, כְּאוֹתוֹ הַשַּׁיָּט הַמֻּמְחֶה, הַשּׂוֹחֶה פַעַם עַל כְּרֵסוֹ וּפַעַם פְּרַקְדָּן וְאֵינוֹ מִתְיַגֵּעַ. וּכְבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִלְּהַשִּׂיגָהּ אִלּוּלֵא אוֹתוֹ הָאֲגָם שֶׁחָסַם אוֹתָהּ פִתְאֹם.

יַעֲמֹד! – אָמַרְתִּי, וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלֶיהָ קְצָת, יָרִיתִי בָהּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהִפַּלְתִּיהָ.

כְּשֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ הַכֶּלֶב, הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינָי, וַאֲפִילוּ כַלְבִּי נָהַם לָהּ נְהִימָה שֶׁל תִּמָּהוֹן: הָיוּ לָהּ לְאַרְנֶבֶת זוֹ שְׁמוֹנָה רַגְלַיִם בְּמִסְפָּר! מִלְּבַד אוֹתָן אַרְבַּע הָרַגְלַיִם הַמְּצוּיוֹת, הָיוּ בוֹלְטוֹת לָהּ עוֹד אַרְבַּע עַל גַּבָּהּ, וְכָךְ הֶחֱלִיפָה אוֹתָן תָּמִיד אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּלִי־חָשָׂךְ! – אֶחָד כָּמוֹנִי, שֶׁרָאָה הַרְבֵּה בִימֵי חַיָּיו, אֵינוֹ מַאֲמִין בִּכְשָׁפִים, כְּשֶׁהַדָּבָר עוֹמֵד בָּעָיִן.

נָשָׂאתִי אֶת הָאַרְנֶבֶת הַנִּפְלָאָה לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת מְנַהֵל בֵּית הָעַתִּיקוֹת שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, וּבו בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁאֶתֵּן אֶת הָאַרְנֶבֶת בְּמַתָּנָה לַמֶּמְשָׁלָה. מִלֵאתִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְהוּא הוֹדָה לִי אַחַר־כָּךְ בְּשֵׁם הַמֶּמְשָׁלָה וּבְשֵׁם “חֶבְרַת חוֹקְרֵי־עַתִּיקוֹת” עַל מַתָּנָה יְקָרָה וַחַשׁוּבָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה לְעִנְיָן רַב בְּעוֹלַם הַמַּדָּעִים.

הָיְתָה לִי גַם כַּלְבָּה אַחֶרֶת, נֶאֱמָנָה לִי כְדִיאַנָּה זוֹ, אַךְ בִּמְהִירוּתָהּ וּבַחָרִיצוּתָהּ עָלְתָה עַל כָּל הַכְּלָבִים שֶׁלִּי. מְהִירוּת כָּזוֹ הִיא מַעֲשֵׂה־קְסָמִים מַמָּשׁ! לֹא פַעַם קָרָה שֶפָּגַשְׁנוּ בַעֲדַת אַרְנָבוֹת בְּבַת־אַחַת, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּבְהֲלוּ מִפָּנֵינוּ נָפוֹצוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. בִּכְמוֹ זֶה צָרִיךְ הָיִיתִי לֶאֱזרֹ אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתַי, כְּדֵי לִירוֹת בְּכָל אַחַת מֵהֶן תּוֹךְ כְּדֵי הֶרֶף־עָיִן. דָּבָר זֶה לֹא תָמִיד הוּא עוֹלֶה יָפֶה. אֶלָּא, שֶׁמַּה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדַי אֲנִי – מִלְאָה אַחֲרַי כַּלְבָּתִי הַנֶּאֱמָנָה. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת קָפְצָה אַחֲרֵי הָאַחַת לְצֶד מִזְרָח, תָּפְשָׂה אוֹתָהּ וְהֵבִיאָה אֵלַי, וּבִמְעוּף קֶסֶם הִתְנַפְּלָה עַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁלְּצַד מַעֲרָב, אַחַר כָּךְ עַל הַשְּׁלִישִׁית לְצַד צָפוֹן, וְכֵן הָלְאָה – וְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא הֶחֱטִיאָה. עַתָּה צֵא וַחֲשׁוֹב: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִזְקְקָה לָרִאשׁוֹנָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה לַשְּׁנִיָּה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַשְּלִישִׁית – הֲרֵי הָרְבִיעִית דַּיָּה שַׁעְתָּהּ לָּלֶכֶת אֶל הָרֵי חשֶׁךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים מְשָׂרֶכֶת הָאַרְנֶבֶת אֶת דַּרְכָּה בַעֲקַלָּתוֹן וְנֶעֳלֶמֶת בִּסְבַךְ הַיַּעַר – אִם נָבִיא בְחֶשְׁבְוֹןֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, נֵדַע לַעֲמוֹד עַל מְהִירוּתָהּ שֶׁל כַּלְבָּה נִפְלָאָה זוֹ וְעַל חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁלָּהּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֶעֶלְמָה מִמֶּנָּה דֶרֶךְ הָאַרְנֶבֶת הַנִּמְלֶטֶת וְלֹא תָעֲתָה כִמְלוֹא־נִימָה.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְכַלְבָּה זוֹ.

פַּעַם אַחַת רָאִינוּ אַרְנֶבֶת יָפָה וּשְׁמֵנָה, יְחִידָה בְמִינָהּ, וְדָלַקְנוּ אַחֲרֶיהָ. הָאַרְנֶבֶת וְכַלְבָּתִי אַחֲרֶיהָ הִרְחִיקוּ מִמֶּנִּי וְנֶעֳלְמוּ. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים – וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ פִּתְאֹם הַרְבֵּה קוֹלוֹת נְהִימָה וּנְבִיחָה, קוֹלוֹת שֶׁל כְּלַבְלְבִים קְטַנִּים אֲחָדִים בְּבַת־אַחַת, עוֹלִים מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ אֶחָד. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַשִּׂיחַ וּבִמְקוֹם כַּלְבָּתִי הָאַחַת מָצָאתִי – שִׁשָּׁה כְלָבִים. מִיָד נִזְכַּרְתִּי, שֶׁכַּלְבָּתִי מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה, וְתוֹךְ כְּדֵי רִיצָה, הִמְלִיטָה לִי חֲמִשָּׁה כְלַבְלְבִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה מִן הַמִּשְׁפָּחָה הַבְּרוּכָה, וְהִנֵה תְמוּנָה שְׁנִיָּה לְפָנָי: שָׁם מֵאֲחוֹרֵי חִישָׁה אַחֶרֶת רוֹבֶצֶת הָאַרְנֶבֶת הַנִּרְדָּפָה וּמֵינֶקֶת גַּם הִיא אֶת יְלָדֶיהָ הַקְטַנִּים. סָפַרְתִּי אוֹתָם – וְהִנֵּה גַּם הֵם חֲמִשָּׁה!

− מַזָּל טוֹב! קָרָאתִי לָהֶם בְּשִׂמְחָה – וְסִמָּן טוֹב! חָמֵשׁ אַרְנָבוֹת כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כְּלָבִים!

עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינַי בִּשְתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנֶּחְמָדוֹת, וְהַמְאֻשָּׁרוֹת.

לֹא הִסְפַּקְתִּי לָרֶדֶת מֵעַלַ סוּסִי כְּדֵי לְגַפֵּף אוֹתָם קְצָת, וְהִנֵּה קָמוּ שְׁתֵּי הָעֵדוֹת, נִתְּקוּ מִמְּקוֹמָן וּמֵרִבְצָן פִּתְאֹם, וּשְׁכֶם־אֶחָד, כִּגְדוּד חַיָּלִים לְקוֹל הַפְּקֻדָּה – הִתְחִילוּ רוֹדְפִים זוֹ אַחֲרֵי זוֹ: שֵׁשֶׁת הַכְּלָבִים אַחֲרֵי שֵׁשׁ הָאַרְנָבוֹת!

עָמַדְתִּי עַל מְקוֹמִי מִשְׁתּוֹמֵם.

− מַעֲשֵׂה כְלָבִים! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וְתָמֵהַּ, וְהִנֵּה הַתִּינוֹקוֹת רָצִים כְּנֶגְדִּי, כָּל אֶחָד וְאַרְנֶבֶת קְטַנָּה בְפִיו.

זִמַּנְתִּי אַחַת וּמָצָאתִי שֵׁשׁ.

יָרַדְתִּי מֵעַל סוּסִי וְהֶחֱלַקְתִּי אוֹתָם בְּחִבָּה יְתֵרָה:

− כְּלָבִים אַתֶּם עַד שֶלֹּא נוֹצַרְתֶּם! אָמַרְתִּי לָהֶם וְהוֹלַכְתִּים לְבֵיתִי בְשָׁלוֹם.

כַּלְבָּתִי זֹאת שִמְּשַׁתְנִי בְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת בֶּאֱמוּנָה. הַרְבֵּה צַיִד צַדְתִּי בְעֶזְרָתָהּ, הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת רָצָה בִשְׁבִילִי וּבִשְׁלִיחוּתִי, וְלֹא נִתְרַשָּׁלָה. אֵין אֵפוֹא שׁוּם פֶּלֶא בַּדָּבָר מַה שֶׁרָאִיתִי בָהּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁרַגְלֶיהָ הוֹלְכוֹת וּפוֹחֲתוֹת, הוֹלְכוֹת וְנַעֲשׂוֹת קְצָרוֹת מִיּוֹם לְיוֹם.

הָרַגְלַיִם הָאֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ נִשְׁתַּפְשְׁפוּ וְנִשְׁחֲקוּ מֵרֹב רִיצָה עַד שֶׁלְּסוֹף נַעֲשׂוּ קְצָרוֹת, כְּאוֹתָן שֶׁל כֶּלֶב־הַתַּחַשׁ אֲרֹךְ־הַגּוּף וּקְצַר־הָרַגְלָיִם! − אִם תַּחַשׁ הִיא – אָמַרְתִּי – תְּשַׁמְּשֵׁנִי כְתָחַשׁ!

וְכָךְ הָיָה: הַסִּלְקִית הָיְתָה לְתַחַשׁ וּמִקֵּץ שָׁנָה יָלְדָה לִי שׁוּב כְּלַבְלָבִים אֲחָדִים, וְכֻלָּם – תְּחָשִׁים קְטַנִּים אֲרֻכִּים וְקִצְרֵי רַגְלַיִם עַד לְהַפְלִיא.

הַדָּבָר הָיָה לְשִׂיחָה בְפִי הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַצַּיָּדִים הִתְאַסְּפוּ מִכָּל עֵבֶר לִרְאוֹת אֶת הַגִּלְגּוּל הַנִּפְלָא, אֵיך נִתְגַּלְגְּלָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב־תַּחַשׁ בְּכֶלֶב־סִלְקִי הַשּׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ תַכְלִית שִׁנּוּי מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה, וַיְהִי לְפֶלֶא.

מסעי הברון איש מינכהאוזן ומוצאותיו חלק 3 בתרגום אביגדור המאירי גוטפריד אוגוסט בירגר

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

הִלְכוֹת סוּסִים – הַסְּיָח הַמְטֹרָף – וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא – הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ ַסּוּס מְחֻתָּךְ לִשְׁנַיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ – הַבָּרוֹן פּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּי כַדּוּר שֶׁל תּוֹתָח – הֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טבַע – יָדָיו שֶׁל הַבָּרוֹן נִלְחָמוֹת מֵאֲלֵיהֶן – סֻכָּה עַל גַּבֵּי הַסּוּס.

נִתְכַּבַּדְתִּי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְסַפֵּר לָכֶם עַל דְּבַר הַכְּלָבִים הַחֲבִיבִים שֶׁלִּי וְלִמַּדְתִּי, שֶׁיְּדִיעַת נֶפֶשׁ הַכְּלָבִים חָכְמָה הִיא, וְאִם בִּכְלָבִים כָּךְ – בְּסוּסִים, הַנּוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ עַל גַּבָּם, וְנַפְשֵׁנוּ וְחַיֵּינוּ מְסוּרִים בְּיָדָם לִפְעָמִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לָדַעַת אוֹתָם יְדִיעָה בְרוּרָה וּמַקֶּפֶת מִכָּל הַצְּדָדִים.

וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁהַצַּיָּד הָרוֹכֵב בַּיְּעָרִים וּבַסְּבָכִים, בֵּין קוֹצִים וּבַרְקָנִים, בִּנְחָלִים וְאַגְמֵי־מַיִם שׁוֹנִים, וְסַכָּנַת־מָוֶת צְפוּיָה לוֹ מִכָּל צַד, הֵן מִצַּד הַפְּחָתִים הַמְּצוּיוֹת וְהֵן מִצַּד הַחַיּוֹת הָרָעוֹת – בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי סוּסוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ אוֹתוֹ כְנַפְשׁוֹ.

וַאֲנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, קָשֶׁה עָלַי לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה עַל עַצְמִי. רֶגֶשׁ־הָעֲנִיווּת, הַטָּבוּעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, אֵינוֹ מַרְשֶׁה לִי לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵיכֶם וּלְהַגִּיד, עַד כַּמָּה הִגִּיעָה יְדִיעָתִי וּבְקִיאוּתִי בְהִלְכוֹת סוּסִים וּבְתוֹרַת הָרְכִיבָה בִכְלָל. אֶלָּא שֶׁאַחַת יָכֹל אֲנִי לֵאמֹר בְּלִי לְהָטִיל עַל עַצְמִי צֵל שֶׁל גַּאֲוָה, שֶׁעַל יְדֵי כַמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת שֶׁיָּגַעְתִּי עָלְתָה בְיָדִי לָבֹא לִידֵי כָךְ, שֶׁאֵין לְךָ סוּס, שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁמָע לִי כְרָגַע, אֲפִילוּ הוּא הַפֶּרֶא בֵּין כָּל הַסּוּסִים שֶׁבָּעוֹלָם.

חָכְמָתִי זֹאת עָמְדָה לִי פַעַם לְהַצִּיל מִמָּוֶת אֲנָשִׁים אֲצִילִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַחֲרי הַצָּלָה זוֹ הֵבֵאתִי אֶת כֻּלָּם לִידֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת נְעִימָה, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִשְׁכָּחוּנִי בִגְלָלָהּ.

הַדָּבָר הָיָה בְאֶרֶץ לִיטָא. מְדִינָה זוֹ מִצְטַיֶּנֶת בְּסוּסֶיהָ הַמְשֻׁבָּחִים וְהַמְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם. נִקְרֵאתִי בְתוֹר אוֹרֵחַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּרַף פְּרְשׁוֹבְסְקִי הַנָּדִיב. וּפַעַם, אַחֲרֵי הָאֲרֻחָה, קָמָה חֲבוּרָה מִבֵּין הַקְּרוּאִים, גְּבָרִים וּגְבִירוֹת וְיָצְאוּ לִרְאוֹת בְּאֻרְוַת־הַסּוּסִים שֶׁל הַגְּרַף, הַמְּלֵאָה מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים. אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עִמָּהֶם; כִּי מַה יֵשׁ בְּיָדָם לְהַרְאוֹת לִי וְלֹא רָאִיתִי עוֹד? מַה סוּסִים נִמְצָאִים שָׁם וַאֲנִי לֹא רָכַבְתִּי עוֹד עַל בְּנֵי מִינָם? וּבְכֵן נִשְׁאַרְתִּי בָּאוּלָם וְנִכְנַסְתִּי שָׁם בְּשִׂיחָה עִם גְּבִירוֹת אֲחָדוֹת.

פִּתְאֹם – וְהִנֵּה צְעָקָה גְדוֹלָה, מָרָה וּמַחֲרִידָה, עוֹלָה מִתּוֹךְ הֶחָצֵר. נִמְצָא, שֶׁסְּיָח לִיטָאִי אֶחָד, וְדַוְקָא מִן הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּהֶם, נִשְׁתַטָּה פִתְאֹם. הַסְּיָח נִמְלַט מִן הָאֻרָוָה וְהָיָה רָץ וְעוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בְּכָל סְבִיבָתוֹ, מְקַפֵּץ, מִתְהוֹלֵל, נוֹשֵׁךְ, בּוֹעֵט וּמֵמִית אֶת כָּל הַקָּרֵב אֵלָיו. הַכֹּל הִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו, בָּאוּ בְחוֹרִים וּבִסְדָקִים, יָשְׁבוּ קְפוּאִים תַּחְתָּם, וְשַׂעֲרַת רֹאשָׁם סָמְרָה מִפַּחַד־מָוֶת. מִיָּד קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְיָשַׁבְתִּי עַל גַּבֵּי הַסְּיָח וּבִרְגָעִים אֲחָדִים עָלְתָה בְיָדִי לִבְלוֹם אוֹתוֹ וּלְשַׁכְּכוֹ כְשֶׂה תָמִים. בֵּינְתַיִם הֵגִיחוּ הָאֲדוֹנִים מֵחוֹרֵיהֶם וּמִהֲרוּ אֶל הָאוּלָם שֶׁל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה; וַאֲנִי רוֹכֵב עַל סְיָחִי הֵנָּה וַהֲלוֹם.

– לֹא כֵן, אֲדוֹנַי – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי־מַעֲלָה, לְהִבָּהֵל מִפְּנֵי סְיָח צָעִיר. אֲנִי אַרְאֲכֶם, מַה טִיבוֹ שֶׁל פָּרָשׁ אָצִיל!

דִּרְבַּנְתִּי אֶת הַסְּיָח הַמְצֻיָּן וּבִקְפִיצָה אַחַת עַפְתִּי רָכוּב עָלָיו, דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה! –

שַׁעֲרוּ לָכֶם אֶת הַבֶּהָלָה שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי רוֹכֵב עַל סוּסִי בָאוּלָם, אַךְ מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם, שֶׁכֵּן רָאוּ, אֵיךְ אֲנִי מְדַדֶּה אֶת הַסְּיָח בָּאוּלָם לְכָאן וּלְכָאן, בִּפְסִיעֹות קְצוּבוֹת, בִּמְתִינוּת וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. וּלְסוֹף, לְשֵׁם סִיּוּם – קָפַצְתִּי עַל שֻׁלְחַן־הַמִּשְׁתֶּה וְשָׁם הִצְעַדְתִּי אֶת סוּסִי צְעָדִים אֲחָדִים, מֵעֵין דֻּגְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל תּוֹרַת הָרְכִיבָה, לְתִמְהוֹנָם וַהֲנָאָתָם הַמְרֻבָּה שֶׁל כּל הַמְסֻבִּים.

וּמַה יֵשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה לִתְבּוֹעַ מִסּוּס צָעִיר שֶׁכָּזֶה? הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ הָיָה מָלא כוֹסוֹת וּבַקְבּוּקִים וּכְלֵי־ יְקָר שׁוֹנִים – וְאַף בְּאֶחָד מֵהֶם לֹא נָגַעְנוּ אֲפִילוּ נְגִיעָה כָל שֶׁהִיא! –

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת הַנִּכְבָּד, הַגְּרַף פְּרְשׁוֹבְסְקִי, נֶהֱנָה מִכָּל זֶה הֲנָאָה עַד לְאֵין שִׁעוּר וּלְאוֹת תּוֹדָה נָתַן לִי אֶת הַסְּיָח הַמְצֻיָּן מַתָּנָה.

סְיָח זֶה נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִכָּל סוּסָי. סוֹף־כָּל־סוֹף מָצָאתִי לִי סוּס, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנִּי בְאֹמֶץ, בְּחָרִיצוּת וּבְחֵרוּף־נֶפֶשׁ, וּלְפִיכָךְ מְשַׁכְתִּיו חֶסֶד עַל כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁלִּי.

וְהִנֵּה לִפְנֵיכֶם מְעַט מִפְּעֻלּוֹתָיו, שֶׁעָלוּ לִפְעָמִים לְמַדְרֵגַת פְּלָאִים מַמָּשׁ.

פַּעַם אַחַת דָּלַקְתִּי אַחֲרֵי אַיָּלָה יָפָה וְנֶחְמָדָה לָעָיִן. הָאַיָּלָה יָצְאָה מִתּוֹךְ הַיַּעַר, רָצָה דֶרֶךְ הַשָּׂדוֹת הָרַבִּים, וְאָנֹכִי עַל סוּסִי – אַחֲרֶיהָ! בִּמְרוּצָתָהּ עָבְרָה עַל כְּבִישׁ רָחָב, וְעַד שֶׁאֲנִי רַָץ אַחֲרֶיהָ עַל הַכְּבִישׁ, וְהִנֵּה כִּרְכֶּרֶת־צָב בַּעֲלַת חַלּוֹנוֹת סָגְרָה בַעֲדִי אֶת הַדֶּרֶךְ. סוּסִי לֹא עָמַד אַף רֶגַע וְלֹא נָטָה הַצִּדָּה לָסֹב אֶת הַכִּרְכָּרָה, אֶלָּא בְיַחַד עִמִּי קָפַץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת, נִכְנַס בָּזֶה וְיָצָא בָזֶה – וְהוֹסַפְנוּ לִדְלוֹק אַחֲרֵי הָאַיָּלָה!

כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִמְהִירוּת נִפְלָאָה כָל כָּךְ, שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי אֲפִילוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֵת הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה וּלְבָרֵךְ אוֹתָם. דָּבָר זֶה צִעֲרַנִי מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ אָצִיל מִלֵּדָה כָּמוֹנִי, שֶׁמִּדּוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ טְבוּעוֹת בְּנַפְשׁוֹ, לְעוֹלָם לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהָבִיא אֶת זוּלָתוֹ לִידֵי בֶהָלָה פִתְאוֹמִית חִנָּם. אֶלָּא שֶׁלֹּא בִי הָיָה הָאָשָׁם, כִּי אִם בְּסוּסִי הַנֶּאֱמָן וְהָאַמִּיץ, שֶׁלֹּא יָדַע גְּבוּל וּמִכְשׁוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ.

סוּסִי זֶה פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ בִמְהִירוּתוֹ וְחָרִיצוּתוֹ שֶׁהִגִּיעָה בַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לְמַדְרֵגַת גֻּזְמָה.

רָדַפְנוּ אַחֲרֵי צְבִי רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֵלָיו כְּשִׁעוּר יְרִיָּה – יָרִיתִי בוֹ. קוֹל הַנֵּפֶץ כְּמוֹ עוֹרֵר אֶת סוּסִי לִקְפֹּץ קְפִיצָה יְתֵרָה אַחֲרֵי הַצְּבִי, וּבִמְעוּף אֶחָד הִשַּׂגְנוּהוּ עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁהִשּׂיג אוֹתוֹ הַכַּדּוּר! בֵּינְתַיִם אֲנִי רוֹאֶה – וְאַפּוֹ שֶׁל סוּסִי זָב דָּם.

הָכֵיצַד? – אָמַרְתִּי מִשְׁתָּאֶה וּבָדַקְתִּי הֵיטֵב אֶת מְקוֹם הַפָּצַע. וְהִנֵּה מָצָאתִי, שֶׁבְּשִטְפּוֹ הִקְדִּים הַסּוּס אֶת הַכַּדּוּר וּקְלָטוֹ בְחָטְמוֹ. סַכָּנָה יְתֵרָה לֹא הָיְתָה בַדָּבָר, תְּהִלָּה לָאֵל, אֶלָּא, שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיְתָה צְפוּיָה לִי לְעַצְמִי סַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ נֶחְפַּז סוּסִי בִקְפִיצָתוֹ עוֹד חֲצִי אַמָּה, הָיָה הַכַּדּוּר פּוֹגֵעַ בְּקָדְקֳדִי אָנִי! כְּגוֹן זֶה נֶאֱמָר עָלָיו: “וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא”.

חָרִיפוּת זוֹ שֶׁל סוּסִי הֵבִיאָה אוֹתָנוּ עוֹד פַּעַם בְּסַכָּנָה, וְרַק בְּכֹחִי וְעָרְמָתִי נִצַּלְנוּ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

הַדָּבָר הָיָה בְאַחַת מִנָּפוֹת לִיטָא הַמְּלֵאוֹת בִּצּוֹת וְטִיט־יָוֵן. אַרְנֶבֶת אַחַת, נִרְדֶּפֶת עַל ידֵינוּ, בָּרְחָה לְתוֹךְ אַחַת הַבִּצּוֹת הֲלָלוּ. אֲנִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָנוּ, אִם נָבוֹא בְּבִצָּה טוֹבְעָנִית זוֹ, אָמַרְתִּי לְעַכֵּב אֶת סוּסִי, אֶלָּא שֶׁהוּא בְקִנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה שָׁטַף בְּכָל כֹּחוֹ אַחֲרֵי הַצַּיִד, וַאֲנִי לֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִבְלוֹם אוֹתוֹ בִּן־רֶגַע – וְכָךְ בָּאנוּ שְׁנֵינוּ בִיוֵן־מְצוּלָה עַד הַבִּרְכָּיִם. וְעַד שֶׁאֲנִי נִמְלָךְ בְּנַפְשִׁי וּמְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְטוֹבְעִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

– הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ! – אָמַרְתִּי וְאָחַזְתִּי בִּבְלוֹרִית רֹאשִׁי הָאֲרֻכָּה בְיָדִי הָאַחַת וּבְיָדִי הַשֵּׁנִית בְּרַעֲמַת הַסּוּס, אֶת רַגְלַי כָּרַכְתִּי הֵיטֵב סְבִיב כְּרֵסוֹ וְכָךְ מָשַׁכְתִּי אֶת עַצְמִי בְכָל שְׁאֵרִית כֹּחִי, בְּיַחַד עִם סוּסי, כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּכְשֶׁרַגְלָיו עָלוּ מִן הַטִּיט דְּפַקְתִּיו אַחַת, הוּא קָפַץ קְפִיצָה אֲרֻכָּה עַד לִשְׂפַת הַבִּצָּה, וְכָךְ נִמְלַטְנוּ בְשָׁלוֹם!

אַחֲרֵי כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִקְשֶׁה לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְשַׁעֵר, כַּמָּה תוֹעֶלֶת הֵבִיא לִי סוּסִי זֶה אַחַר־כָּךְ בַּעֲבוֹדַת הַצָּבָא, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַגְּדוּד הָרוּסִי.

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בִּדְבָרִים לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַמִּפְעָלִים הָרַבִּים וְהַכַּבִּירִים שֶׁפָּעַלתִּי בְּמִלְחָמָה זוֹ. כָּל מַה שֶׁאִישׁ צָבָא עוֹשֶׂה, הוּא עוֹשֶׂה לֹא מִתּוֹךְ תְּשׁוּקַת הַכָּבוֹד. לֹא מִתּוֹךְ רְדִיפַת הַשֶּׁבַח וְהַתְּהִלָּה, אֶלָּא מֵחוֹבָתוֹ לְמוֹלַדְתּוֹ, וַאֲפִילוּ בְשָׁעָה שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הַחַיָּל בְּפָנָיו עַל גְּבוּרוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת רָגִיל הוּא לְהָשִׁיב מִתּוֹךְ עַנְוְתָנוּת:

– רַק אֶת חוֹבָתִי עָשִׂיתִי, וַאֲנִי מָה!

כֵּן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הַחַיָּל עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ, חוֹבַת הַלֵּב, מֵגֵן וּמַצִּיל אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶת מַלְכּוֹ וְאֶת כָּל הַדּוֹר מִיַּד הַָאוֹיֵב וּמֵבִיא כָבוֹד וּגְדֻלָּה לְכֻלָּם. וְכָל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה הֲלָלוּ עוֹלִים אַחַר־כָּךְ לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַמְפֻנָּקִים, שֶׁגַּם רָאֹה לֹא רָאוּ אֶת הָאוֹיֵב מֵעוֹלָם פָּנִים אֶל פָּנִים וְאַף רוּחַ אֲבַק־שְׂרֵפָה לֹא הֵרִיחוּ מֵעוֹלָם!

אֶלָּא שֶׁכָּאן אֵינִי חָס אֶלָּא עַל כְּבוֹד סוּסִי, הָרָאוּי לְכֶתֶר מַלְכוּת יוֹתֵר מִכָּל הַמְּלָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מִצַּד גְּבוּרָתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ וְהֵן מִצַּד חָכְמָתוֹ וּנְדִיבוּת רוּחוֹ. וְאִם בָּאתִי לְסַפֵּר כָּל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂינוּ עִם סוּסִי שְׁכֶם־אֶחָד, – מִי יוֹדֵעַ, אִם אֲנִי מַסְפִּיק בְּכָל יְמֵי חַיָּי?

כִּי מָה אֲסַפֵּר לָכֶם וְעַל מָה אֲדַבֵּר? הַאֲסַפֵּר לָכֶם עַל טְבִיעַת עֵינוֹ הַנִּפְלָאָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּרִיתִי אֶל הָאוֹיֵב וְסוּסִי צוֹפֶה וְרוֹאֶה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, מִיָּד נָע תְּנוּעָה קְטַנָּה וּמְכַוֵּן אוֹתִי אֶל הַמַּטָּרָה הַנְּכוֹנָה!

אוֹ אוּלַי אֲדַבֵּר עַל זְרִיזוּתוֹ, אֵיךְ קָפַץ מִשְּׂפָתוֹ הָאַחַת שֶׁל הַנָּהָר לִשְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִית, בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹיֵב הָרַס אֶת הַגֶּשֶׁר בִמְנוּסָתוֹ?

אוֹ עַל עָרְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹיֵב יָרָה בְפָנֵינוּ וַאֲנִי מִשְׂתָּעֵר עָליו סוּסִי נוֹשֵׂא אוֹתִי כְּלַפֵּי הַיּוֹרֶה וּמְשַׁרְשֵׁר דַּרְכּוֹ לְכָאן וּלְכָאן, כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן – וְלֹא עָלְתָה בְיַד הָאוֹיֵב מֵעוֹלָם לִשְׁלוֹחַ בָּנוּ כַדּוּר!

אוֹ שֶׁמָּא אֲסַפֵּר לָכֶם, אֵיךְ הִקְדִּים תָּמִיד לִקְפּוֹץ מִמְּקוֹמוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּכַדּוּר שֶׁהוּא בָא נִכְחֵנוּ?

אוֹ אֵיךְ הָיָה צוֹנֵף בְּעָרְמָה כְלַפֵּי סוּסֵי הָאוֹיֵב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הֲלָלוּ מְשִׁיבִים לְעֻמָּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּז הָיָה מִתְחַבֵּא וְאוֹרֵב לָנוּ?

הֲלֹא כָל אֵלֶּה הֵם רַק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף בְּכָל מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים.

אֶלָּא שֶׁלֹּא עַל גְּבוּרוֹתָיו חָפֵץ אֲנִי לְדַבֵּר כָּאן. רְצוֹנִי רַק לָתֵת לָכֶם, אֲדוֹנַי, מֻשָּג קַל מִמְסִירוּת־נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַסּוּס, הָעוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מִכָּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

מִכָּל הַדֻּגְמָאוֹת הַמְרֻבּוֹת לֹא אָבִיא אֶלָּא אֶחָת:

הָאוֹיֵב פָּנָה לָנוּ עֹרֶף וּתְקוּמָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וַאֲנַחְנוּ רָדַפְנוּ אַחֲרָיו כִּשְׁנֵי יָם.מ¹ רְצוּפִים. אֲנִי, שֶׁרָכַבְתִּי עַל גַּבֵּי סוּסִי בְּרֹאשׁ הַגְּדוּד, נִתְרַחַקְתִּי הַרְבֵּה מִן הַגְּדוּד וְקָרַבְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל הָאוֹיֵב. בְּדֶרֶךְ מְנוּסָתוֹ הָיְתָה עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה, וַאֲנַחְנוּ נִצְטַוִּינוּ לְגָרֵשׁ אֶת הָאוֹיֵב וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הָעִיר. הַדָּבָר עָלָה בְיָדֵינוּ. הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה בְמַחֲנֶה הָאוֹיֵב לֹא נָתְנָה לוֹ לְהִתְבַּצֵּר בָּעִיר. הוּא בָרַח הָלְאָה. נִכְנַסְתִּי מְהֵרָה בְשַׁעַר הָעִיר וְתוֹךְ כְּדֵי כָךְ הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהַקּוֹרָה הַמַּבְרִיחָה אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁתַּלְשְׁלָה לְמַטָּה מֵאַחֲרַי וְסָגְרָה אֶת הַשָּׁעַר. לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדָּבָר, דָּפַקְתִּי וּבָאתִי הָעִירָה, וּבִרְאוֹתִי, שֶׁהָעִיר רֵיקָה מִן הָאוֹיֵב, אָמַרְתִּי לָנוּחַ קְצָת. נִזְכַּרְתִּי, שֶׁסּוּסִי הֶעָיֵף צָמֵא לַמַּיִם, וְהוֹלַכְתִּיו אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁבְּמִגְרַשׁ הָעִיר לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם חַיִּים, וּבֵינְתַיִם חִכִּיתִי לִגְדוּדִי שֶׁיָּבֹא אַחֲרָי. אֲנִי עוֹמֵד וּמְחַכֶּה וְהַסּוּס שׁוֹתֶה וְשׁוֹתֶה, וּכְבָר הֵרִיק אֶת כָּל הַשֹּׁקֶת וְעוֹד לֹא שָׁבַר אֶת צִמְאוֹנוֹ. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְעֵינָי. הַשֹּׁקֶת מְכִילָה כִשְׁבַע מֵאוֹת הִין בְּעֵרֶךְ, אָנָּה נִכְנְסוּ כָּל הַמַּיִם הֲלָלוּ?

פָּנִיתִי לְאָחוֹר וְעֵינַי קָמוּ בְחוֹרֵיהֶן: סוּסִי הָיָה מְחֻתָּךְ לִשְׁנַיִם בַּחֲצִי גוּפוֹ, וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁתָה – כִּלְעֻמַּת שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל קִרְבּוֹ, כֵּן יָצְאוּ מִתּוֹךְ בְּנֵי־מֵעָיו הַפְּתוּחִים! נוֹדַע לִי, שֶׁהַקּוֹרה הַמַּבְרִיחָה, שֶׁנָּפְלָה בְשָׁעָה שֶׁעָבַרְנוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר, חָתְכָה אֶת סוּסִי לִשְׁנַיִם, וְהוּא לֹא עָמַד אֲפִילוּ רֶגַע מֵרְדוֹף הָלְאָה, עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו הָרִאשׁוֹנוֹת, אַחֲרֵי הָאוֹיֵב!

בֵּינְתַיִם בָּא הַגְּדוּד שֶׁלִּי וְהָרַס אֶת הַשַּׁעַר, וְאַחַד הַחַיָּלִים הִכִּיר אֶת מַחֲצִיתוֹ הַחֲתוּכָה שֶׁל סוּסִי וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָי. מִיָּד בָּא הָרוֹפֵא וְאִחָה אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים וְיָעַץ אוֹתִי לָתֵת אֶת סוּסִי לְיָדוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.

סִפֵּר לִי אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ הַחַיָּל, שֶׁאֲחוֹרָיו הַנֶּחְתָּכִים שֶׁל הַסּוּס גַּם הֵם לֹא נָחוּ בַעֲצַלְתַּיִם בֵּין גְּדוּדֵי הָאוֹיֵב וְגַם אַחַר שֶׁנֶּחְתְּכוּ מִגּוּפָם הִתְחִילוּ לְכַרְכֵּר וּלְקַפֵּץ הֵנָּה וָהֵנָּה, וּשׁתֵּי הרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת הִכּוּ אֶת הָאוֹיֵב הַמְבֹהָל מַכָּה רַבָּה, שׁוֹק עַל יָרֵךְ!

כָּל הַזְּמָן הַזֶּה לֹא רָכַבְתִּי עַל סוּס. רֶגֶשׁ הַתּוֹדָה וְהַכָּבוֹד שֶׁרָחַשְׁתִּי לְסוּסִי, לֹא נְתָנוּנִי לְהַחֲלִיף אוֹתוֹ בְסוּס אַחֵר, וּלְפִיכָךְ חִכִּיתִי עַד שֶׁיַּבְרִיא.

וּבְעֶצֶם הָעֵת הַהִיא קָרָה דָבָר זֶה:

כִּשְׁלֹשָה יָמִים צַרְנוּ עַל עִיר גְּדוֹלָה אֶחָת, הָאוֹיֵב הִתְבַּצֵּר בָּעִיר וְלֹא נָסֹוג אָחוֹר, לֹא עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ. וּפְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה בָאָה לִשְׁלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד מְרַגֵּל אֶל הָעִיר, לַחֲקֹור לָדַעַת אֶת מַצַּב הָאוֹיֵב שֶׁבָּעִיר יְדִיעָה מְדֻיֶּקֶת. שְׁלִיחוּת זוֹ כִמְעַט שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הָיָה לְמַלְּאוֹתָהּ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָעִיר הָעוֹמֶדֶת בַּמָּצוֹר?

כָּל הַפְּקִידִים בִּקְּשׁוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת?

וַאֲנִי מָצָאתִי תַחְבּוּלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא גִלִּיתִי אוֹתָהּ לְשׁוּם אִישׁ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה לֹא יַרְשׁוּ לִי לְקַיְּמָהּ. כְּשֶׁיָּרוּ בַתֹּותָח עַל הָעִיר הַנְּצוּרָה עָמַדְתִּי לְצַד פִּי הַתּוֹתָח וְכִוַּנְתִּי אֶת רֶגַע הַיְרִיָּה, וּכְשֶׁיָּצָא הַכַּדּוּר מִפִּי הַקָּנֶה – קָפַצְתִּי עָלָיו וְיָשַׁבְתִּי עַל גַּבּוֹ, וְהוּא נָשָׂא אוֹתִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָעִיר, אֶלָּא שֶׁבְּתוֹךְ כְּדֵי פְּרִיחָה נִזְכַּרְתִּי, שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לִי מִשָּׁם: כֵּיצַד אֲנִי שָׁב אַחַר־כָּךְ?

בִּן־רֶגַע מָצָאתִי לִי תַחְבּוּלָה: הֵן הָאוֹיֵב גַּם הוּא יוֹרֶה אֶל הַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ – וּבְכֵן, מַה נָקֵל לִי מִלִּקְפֹּוץ מִכַּדּוּרִי עַל כַּדּוּר הָאוֹיֵב וְלָשׁוּב?!

זַמּוֹתִי – עָשִׂיתִי.

כָּל זֶה הָיָה כְּמוּבָן, תּוֹךְ כְּדֵי עִפְעוּף־עַיִן וְלֹא הָיְתָה לִי שְׁהוּת יוֹתֵר מִכְּדֵי לִרְאוֹת בֵּינְתַיִם אֶת מַצַּב הָאוֹיֵב. כְּרֶגַע עָמַדְתִּי לִפְנֵי שַׂר־הַצָּבָא הָעֶלְיוֹן וּמָסַרְתִּי לוֹ אֶת מַצַּב כָּל גְּדוּדֵי הָאוֹיֵב בְּדִיּוּק מְדֻקְדָּק!

כָּל הַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ הִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה! וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הִצְמִידוּ לִי אֶת מֵדַלִּיַּת־הַזָּהָב עַל לִבִּי.

וּבוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הֶרְגֵּל, שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה טֶבַע. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, שֶׁלֹּא רָכַבְתִּי עַל סוּסִי נִתְקַעְתִּי לְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁל חַיָּל רַגְלִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה דַעְתִּי נוֹחָה מַה שֶׁיָּדִי הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאֵינָהּ אוֹחֶזֶת חֶרֶב, בְּטֵלָה הִיא בִשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

זֹאת לֹא זֹאת! – אָמַרְתִּי – לֹא לְשֵׁם זֶה נוֹצְרָה יָדִי, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תְלוּיָה לִי כְאֵבָר מְדֻלְדָּל! – לָקַחְתִּי לִי חֶרֶב גַּם בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וְהָיִיתִי מַכֶּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ בְּמַחֲנה האוֹיֵב לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁגַּם בְּשָׁעָה שֶׁחָדְלָה הַמִּלְחָמָה לִזְמָן־מָה לֹא מָצָאתִי לִי מְנוּחָה: קְרָבוֹת אֲחָזוּנִי, אֶת שְׁתֵּי יָדַי, – הֵן הִתְנוֹפְפוּ מֵאֲלֵיהֶן, וְכָךְ הָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ כָּל הַיּוֹם וְעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת־קְרָב אֵלֶּה בְלִי־הֶרֶף, וָאֶהִי סַכָּנָה לְכָל הַקָּרֵב אֵלָי! עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְסוֹף אֶת קוֹל צַהֲלַת סוּסִי הֶחָבִיב, שֶׁהָרוֹפֵא הֱבִיאוֹ אֵלָי.

כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת סוּסִי לֹא הִכַּרְתִּיו בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְכִמְדֻמֶּה הָיִיתִי שֶׁחוֹלֵם אָנִי. שַׁעֲרוּ לָכֶם: בִּמְקוֹם סוּס רָאִיתִי סֻכָּה שֶׁל עַנְפֵי־דַפְנָה מִתְהַלֶּכֶת עַל אַרְבַּע רַגְלָיִם. וְזֶה הַדָּבָר: בְּשָׁעָה שֶׁאִחָה הָרוֹפֵא אֶת הַסּוּס, לֹא הָיוּ לוֹ חוּטִים מִן הַמּוּכָן, וּלְפִיכָךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ זֶה בִנְצָרִים דַקִּים שֶׁל עֲצֵי־דַפְנָה. נְצָרִים הֲלָלוּ הִכּוּ אַחַר כָּךְ שֹׁרֶשׁ בְּגוּף הַסּוּס הַבָּרִיא וַיָּצִיצוּ וַיִּפְרְחוּ עַל גַּבּוֹ וַיִּהְיוּ לְסֻכָּה נָאָה, פּוֹרֶשֶׂת צֵל נָעִים עַל הָרוֹכֵב. יָשַׁבְתִּי עָלָיו כְּיוֹשֵׁב בְּסֻכַּת תִּפְאָרָה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעָלְתָה בְיָדִי אַחַר כָּךְ לְהַטְעוֹת אֶת הָאוֹיֵב, שֶׁחָשַׁב אוֹתִי עִם סוּסִי לְצַמֶּרֶת אִילָן נָאֶה, וְכָכָה יָכֹלְתִּי לִקְרַב אֵלָיו תָּמִיד בְּלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים, אֲשֶׁר לֹא שִׁעֲרוּ שָׂרֵי־הַצָּבָא מִיּוֹם הֱיוֹת מִלְחָמָה בָעוֹלָם!

פֶּרֶק שְׁמִינִי

הַבָּרוֹן בִּשְׁבִי לִפְנֵי צָר – הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל – הַבָּרוֹן רוֹעֶה דְבוֹרִים – עֲלִיָּתוֹ עַל הַלְּבָנָה בְאִילָן שֶׁל קִטְנִית – יְרִידָתוֹ בְאֹפֶן נִפְלָא – אֵין בַּעַל עֵצָה כְּהַהֶכְרָח – דֹּב שֶׁאֵין כַּדּוּר שׁוֹלֵט בּוֹ – הַדֹּב מְשַׁפֵּד אֶת עַצְמוֹ בְמוֹט הָעֲגָלָה – גְּבוּרָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה – הַשִּׁירִים הַקְּפוּאִים מִקֹּר.

אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים!

בְּלֵב קָרוּעַ וּמֻרְתָּח הִנְנִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל מְאֹרָעוֹתַי בִּהְיוֹתִי בִשְׁבִי תוֹגַרְמָה.

יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁכֻּלְּכֶם מְלֵאִים תְּמִיהָה וּשְׁאֵלָה: אֵיךְ זֶה? בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן הָלַךְ שֶׁבִי לִפְנֵי צָר?! כֵּן, אֲדוֹנַי הַחֲבִיבִים; הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל וַאֲפִילוּ הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים. יֵשׁ רְגָעִים, וְאַתָּה מַרְגִּישׁ, שֶׁחַיֶּיךָ מְסוּרִים בִּידֵי כֹחַ טָמִיר, הָעוֹשֶׂה בְּךָ כְּחֶפְצוֹ וְאִי־אַתָּה יָכֹל לֹא לְבַטֵּל אֶת רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ וְלֹא לְהִנָּצֵל מִיָּדָיו, וַאֲנִי, מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי דָבָר זֶה הַרְגָּשָׁה עֲמֻקָּה, כְּמוֹ בְשָׁעָה שֶׁסָּבַב אוֹתִי הָאוֹיֵב פִּתְאֹם, וַאֲנִי רָאִיתִי שֶׁאֵין מוֹצָא מִתּוֹךְ רְשׁוּתוֹ.

בְּיַחַד עִם סוּסִי הָלַכְתִּי שֶׁבִי לְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה.

בִּמְדִינוֹת הַמִּזְרָח נוֹהֲגִים לִמְכּוֹר אֶת הַשְּׁבוּיִם לַעֲבָדִים. מִנְהָג זֶה הֶעֱכִיר אֶת רוּחִי בְמִדָּה מְרֻבָּה. לֹא דַי לוֹ לָאוֹיֵב שֶׁנִּצְּחַנִי, וְעוֹד עָתִיד פְּלוֹנִי פֶּחָה וְטִפֵּשׁ לְהַעֲבִידֵנִי עֲבוֹדַת עֶבֶד, לָשֵׂאת אֶת בְּגָדָיו הַמְזֻהָמִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ!

אֶלָּא שֶׁנִּצַּלְתִּי, תְּהִלָּה לְאֵל חַי, מֵאָסוֹן זֶה. הַשּׁוֹבִים הוֹלִיכוּנִי אֶל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה, אֶל הַשֻּׁלְטָן הַגָּדוֹל, וְהוּא הִטָּה אֵלַי חֶסֶד וַיִּקָּחֵנִי אֶל חֲצֵרוֹ לְשָׁרְתוֹ וְלַעֲבוֹד שָׁם בִּנְכָסָיו.

בְּגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ הָיָה נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, הָעוֹשׂוֹת דְּבָשׁ לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. דְּבוֹרִים הֲלָלוּ טְעוּנוֹת שְׁמִירָה מִכָּל מִינֵי פְרָחִים הָעֲלוּלִים לְהַרְעִיל אֶת הַדְּבָשׁ וְיֵשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וּלְפִיכָךְ שָׂמַנִי הַשֻּׁלְטָן לְרוֹעֶה עֲלֵיהֶן.

פַּעַם אַחַת פָּקַדְתִּי אֶת הָעֵדֶר שֶׁלִּי וְהִנֵּה דבוֹרָה אַחַת נֶעְדָּרֶת. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה – דֹּב גָּדוֹל מִתְנַפּל עַל הַדְּבוֹרָה הָאֻמְלָלָה וְחָפֵץ לִקְרֹעַ אוֹתָהּ כַּדָּג. שִׂנְאָה זוֹ בֵין הַדְּבוֹרִים וְהַדֹּב לֹא הִפְתִּיעָה אוֹתִי. יָדַעְתִּי שֶׁאֵין בָּעוֹלָם שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה, כְּמוֹ הַדְּבוֹרָה, הָעוֹבֶדֶת בְּפֶרֶךְ וּמְסַגֶּלֶת לְעַצְמָהּ וְלַאֲחֵרִים דְּבָשׁ מָתוֹק לַחֵךְ, וְהַדֹּב, הָאוֹהֵב אֶת הַדְּבָשׁ וְנֶהֱנֶה תָמִיד מִן הַגָּזֶל.

שׁוּם כְּלִי זַיִן לֹא הָיָה בְיָדִי, זוּלָתִי קַרְדֹּם־כֶּסֶף קָטָן, שֶׁבַּת הַשֻּׁלְטָן נָתְנָה לִי כְּדֵי לְנַכֵּשׁ בּוֹ אֶת הַנְּטָעִים שֶׁבְּגַנָּהּ. הֲרִימוֹתִי אֶת הַקַּרְדֹּם הַקָּטָן וּזְרַקְתִּיו אֶל מוּל הַדֹּב בְּכָל כֹּחִי. הַקַּרְדֹּם נָפַל עַל קָדְקֳדוֹ, אֶלָּא, שֶׁתַּחַת רוֹצְצוֹ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת הַקָּשָׁה, נִתַּר מִמֶּנּוּ וָמַעְלָה וּבְכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁעָף לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הִגִּיעַ לָעֲנָנִים וּמִשָּׁם נָפַל – עַל הַלְּבָנָה!

כְּדַי שֶׁתֵּדְעוּ, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁגַּרְמֵי הַשָּׁמַיִם סְמוּכִים מְאֹד לָאֲדָמָה בְאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם – הַלְּבָנָה, שֶׁאֵינָהּ גְבוֹהָה יוֹתֵר מִכְּדֵי שְׁבַע מֵאוֹת רֶגֶל, בְּעֶרֶךְ.

הַדֹּב נִבְהַל וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ וְהַדְּבוֹרָה נִמְלְטָה וְשָׁבָה אֶל הָעֵדֶר, – אַךְ קַרְדֹּם הַכֶּסֶף שֶׁלִּי מַה יְהֵא עָלָיו? אֵיךְ אֲנִי עוֹלֶה עַל הַלְּבָנָה?

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי, שֶׁמִּין קִטְנִית יֵשׁ בִּמְדִינָה זוֹ, הַמְמַהֵר לִפְרוֹחַ עַד לְהַפְלִיא וּבְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר מִשְּׁעַת נְטִיעָתוֹ הוּא מְשַׂגְשֵׂג וְעוֹלֶה לְגֹבַהּ־אֲרָזִים מַמָּשׁ. מִיָּד הֵבֵאתִי זֶרַע קִטְנִית זוֹ, נָטַעְתִי אוֹתָהּ בָאֲדָמָה הַשְּׁמֵנָה, וְהַדָּבָר עָלָה יָפֶה: לֹא הָיוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַזֶּרַע הוֹצִיא גִבְעֹל, הַגִּבְעֹל הָיָה בִן־רֶגַע לְגֶזַע חָזָק הַשּׁוֹלֵחַ אֶת דָּלִיּוֹתָיו לְכָל עֵבֶר. מִיָּד טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל צַמֶּרֶת אִילַן־קִטְנִית זֶה וְכָכָה הֹעֲלֵיתִי עִמּוֹ בְיַחַד, תּוֹךְ כְּדֵי גְדֵלָתוֹ, עַד הַלְּבָנָה. שָׁם אָחַזְתִּי בִקְצֵה קַרְנָהּ הָאַחַת שֶׁלָּהּ וְתוֹךְ כְּדֵי תְנוּעָה מְהִירָה נִמְצֵאתִי שָׁם לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי “הַמָּאוֹר הַקָּטָן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלָּיְלָה”!

אֶלָּא שֶׁבָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא מָצָאתִי אֶת קַרְדֻּמִּי. כָּל הַלְּבָנָה מְצֻפָּה אוֹר שֶׁל כֶּסֶף נוֹצֵץ וּלְפִיכָךְ קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין תֵּכֶף בֵּין קַרְקַע הַלְּבָנָה וּבֵין קַרְדֻּמִּי הֶעָשׂוּי גַּם הוּא כֶסֶף מִקְשָׁה. חִכִּיתִי זְמָן מְעַט עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתִסֹּב קְצָת מִמּוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפִיצָה עָלֶיהָ אוֹר נֹגַהּ, וּמִשֶּׁהִטְּתָה אֶת פָּנֶיהָ לְצַד מַעֲרָב וְהֶחְשִׁיכָה קְצָת, וְהִנֵּה קַרְדֻּמִּי נוֹצֵץ לְנֶגְדִּי מֵעַל גַּבֵּי עֲרֵמָה שֶׁל תֶּבֶן.

בָּאתִי לָרֶדֶת – וְאִילַן הַקִּטְנִית אֵינֶנּוּ!

נֶטַע רַךְ זֶה, שֶׁעָלַָה לִגְדֻלָּה בְמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים – קָמֵל פִּתְאֹם מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הָעַז הַשּׂוֹרֵר שָׁם וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְגָבְהֵי מְרוֹמִים!

אֵיךְ אֲנִי יוֹרֵד מִכָּאן? וַעֲדַיִן אֵין לִבִּי נוֹטֶה כְלָל לִטְעוֹם טַעַם עוֹלָם הַבָּא!

מָצָאתִי עֵצָה גַם הַפָּעַם: לָקַחְתִּי חֲבִילָה שֶׁל תֶּבֶן וְשָׁזַרְתִּי מִמֶּנָּה חֶבֶל אָרֹךְ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. הִדְבַּקְתִּי אֶת הַחבֶל אֶל קֶרֶן הַלְּבָנָה וְכָכָה הִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי מַטָּה־מָטָּה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִקְצֵה הַחֶבֶל, חָתַכְתִּי אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מְיֻתָּר בִינְתַיִם וּקְשַׁרְתִּיו אֶל קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן וְיָרַדְתִּי הָלְאָה. כָּךְ עָשִׂיתִי פְעָמִים אֲחָדוֹת, וּכְבָר רָאִיתִי אֶת בֵּית הַשֻּׁלְטָן מִתְנוֹסֵס לְנֶגְדִּי מִמֶּרְחָק – וּפִתְאֹם נִתַּק הַחֶבֶל וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי נוֹפֵל לְמָטָּה. קֹר נוֹרָא עָבַר בְּכָל גּוּפִי, רֹאשִׁי סְחַרְחַר, נִדְהַמְתִּי מִפַּחַד וּבִינָתִי הִסְתַּתָּרָה. וְזֶה, רַבּוֹתַי, הָיָה בְאָשְׁרִי! קָדְמָה רְפוּאָה לְמַכָּה, כִּי בִהְיוֹתִי נִדְהָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַמַּכְאוֹבִים, שֶׁהֵסֵבָּה לִי הַנְּפִילָה הַנּוֹרָאָה, וְעַד שֶׁהֱקִיצוֹתִי סָר כְּאֵבִי!

נוֹדַע לִי, שֶׁעַד כֹּה וְעַד כֹּה עָשְׂתָה הַלְּבָנָה אֶת דַּרְכָּהּ הָלְאָה וַאֲנִי לֹא נָפַלְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא לְבוֹר עָמֹק.

עַכְשָׁו שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: אֵיךְ אֶעֱלֶה מִמַּעֲמַקִּים?

אַךְ אֵין בַּעַל עֵצָה כְהַהֶכְרָח! – הִתְחַלְתִּי מְחַטֵּט בְּצִפָּרְנַי בְּדֹפֶן הַבּוֹר וּלְאַט־לְאַט חָפַרְתִּי בוֹ עֲוָקִים וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם.

מִקֵּץ זְמָן מָה מָצָאתִי אֶת עֲדַת הַדְּבוֹרִים שֶׁלִּי.

כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה, אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, מָצָאתִי אֶת כָּל מְשָׁרְתֵי הֶחָצֵר זוֹעֲפִים. עַל שְׁאֵלָתִי עָנוּנִי שֶׁיָּצְאָה עֲלֵיהֶם חֲמַת הַשֻּׁלְטָן עַל דְּבַר דֹּב אֶחָד שֶׁהִתְגַּנֵּב אֶל תּוֹךְ הַגַּן וְעָשָׂה שַׁמּוֹת בַּדְּבָשׁ. פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּךְ – וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ.

– וּכְלוּם אִי־אֶפְשָׁר לִשְׁלוֹחַ בּוֹ כַדּוּר? – שָׁאַלְתִּי אֶת הַמְשָׁרְתִים בִּתְמִיהָה.

– לֹא, אֲדוֹנִי, – עָנוּנִי פֶּה אֶחָד – הֲלֹא זֶהוּ הַדֹּב, שֶׁקַּרְדֻּמְּךָ נִתַּר מִקָּדְקֳדוֹ הַקָּשֶׁה; דֹּב זֶה – אַךְ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ, עוֹרוֹ מָה הוּא. שׁוּם כַּדּוּר אֵינוֹ שׁוֹלֵט בּוֹ.

–וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִתְהוֹלֵל יוֹתֵר! – אָמַרְתִּי לָהֶם בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וּמֶה עָשִׂיתִי?

מוֹט שֶׁל עֲגָלָה שֶׁעָמְדָה אֵצֶל כַּוֶּרֶת הַדְּבוֹרִים מָרַחְתִּי בִדְבָשׁ – וְקָרָאתִי לוֹ לַשֻּׁלְטָן, יָרוּם הוֹדוֹ: יָבֹא נָא, בִּמְחִילַת כְּבוֹדוֹ, וְיִרְאֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זוֹלֵל וְסוֹבֵא בָּעוֹלָם הַזֶּה.

עַד שֶׁעָמַדְנוּ כֻלָּנוּ מִן הַצַּד – וְהַדֹּב בָּא. זוֹלֵל זֶה הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת רֵיחַ הַדְּבָשׁ הַנּוֹדֵף, עָמַד וּבָא לוֹ אֶל הַמּוֹט, לִקֵּק וַיַּרְא כִּי טוֹב, הִתְחִיל מוֹצֵץ אוֹתוֹ בְתֵאָבוֹן. מָצַץ וּמָצַץ, – הַמּוֹט נִתְקַע אֶל גְּרוֹנוֹ, אֶל כְּרֵסוֹ, אֶל קִרְבּוֹ, וְרַעַבְתָּן זֶה נֶהֱנֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. כָּל הַחֲבוּרָה וְהַשֻּלְטָן בְּתוֹכָם, לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק עַד כְּדֵי דִמְעָה – וְהַדֹּב הוֹלֵךְ וּבוֹלֵעַ אֶת הַמּוֹט הַמָּתוֹק לִפְנַי וְלִפְנִים, עַד שֶׁהוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרָיו. עַכְשָׁו לָקַחְתִּי יָתֵד וְתָקַעְתִּי אוֹתָהּ בִִּקְצֵה הַמּוֹט הַבּוֹלֵט – וַחֲסָל!

הַדֹּב עָמַד כִּמְשֻׁפָּד עַל הַמּוֹט בְּלִי לָזוּז יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה.

– הֲרֵי הַדֹּב לְפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! – אָמַרְתִּי אֶל הַשֻּׁלְטָן – וַעֲשֵׂה בוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.

וַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּמְעַט שֶׁנִּתְבַּקַּע מֵרֹב צְחוֹק.

מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים נִשְׁתַּחֲרַרְתִּי מִשִּׁבְיִי. שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן וַאֲנִי שֻׁלַּחְתִּי לְבֵיתִי בְכָבוֹד גָּדוֹל.

וְצַר לִי צַר עַל סוּסִי, שֶׁכֵּן אָנוּס הָיִיתִי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת הַשֻּׁלְטָן וּלְתִתּוֹ לוֹ בְמַתָּנָה.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי חֹרֶף וְהַקֹּר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּאֵירוֹפָּה מִיּוֹם לְיוֹם, קֹר עַז וְקָשֶׁה.

כָּאָמוּר, לֹא הָיָה סוּסִי עִמִּי, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיִיתִי לָלֶכֶת בָּרֶגֶל. בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לִי קָרוֹן שֶׁל־דֹּאַר, נוֹסֵעַ מֵעִיר לְעִיר, וְיָשַׁבְתִּי בוֹ. נָסַעְנוּ עַל פְּנֵי כְּבִישׁ צָר, שֶׁגָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים גְּבוֹהָה לוֹ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ. הִתְרֵיתִי בָרַכָּב, שֶׁיְּהֵא זָהִיר לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצַרְתּוֹ בְלִי חָשָׂךְ, כְּדֵי לָתֵת אוֹת לַנּוֹסְעִים הַבָּאִים לְנֶגְדֵּנוּ. הָרַכָּב הִתְחִיל לִתְקֹעַ בְּקַרְנוֹ – אַךְ לַשָּׁוְא, אֵין קוֹל! הַחֲצוֹצְרָה כְאִלּוּ נִסְתַּתְּמָה פִתְאֹם.

לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לָהּ.

הוּא נִסָּה כָךְ וְכָךְ, תָּקַע כָּל מִינֵי תְקִיעוֹת – וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל. בְּתוֹךְ כָּךְ תָּקַע לְתוֹכָהּ אֶת כָּל שִׁירָיו שֶׁיָּדַע וְשֶׁהָיָה רָגִיל לְנַגֵּן תָּמִיד בְּדַרְכּוֹ מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם – לַחִנָּם!

עַד כֹּה וְעַד כֹּה הגַּעְנוּ עַד עֹמֶק אֶחָד וְהַקָּרוֹן הִתְגַּלְגֵּל מַהֵר מַטָּה־מָטָּה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בִידֵי הָרַכָּב לַעֲצוֹר אוֹתוֹ. וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה וְהִנֵּה מֶרְכָּבָה גְדוֹלָה בָאָה לְנֶגְדֵּנוּ וְרָחְבָּהּ כְּרֹחַב כָּל הַדֶּרֶךְ, אֵין לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל. רָאִיתִי שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לָנוּ וְהִיא הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה!

מֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא נָבֹא לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת? – קָפַצְתִּי מֵעַל הַקָּרוֹן, עָצַרְתִּי בְּעַד הַסּוּסִים הַדּוֹהֲרִים וּפִתַּחְתִּי אֶת מוֹשְׁכוֹתֵיהֶם. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת הַקָּרוֹן עַל שִׁכְמִי וָאָרוּץ עִמּוֹ מַטָּה־מָטָּה לְנֶגֶד הַמֶּרְכָּבָה, וְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָה קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְעָבַרְתִּי עָלֶיהָ בְיַחַד עִם כָּל הַמַּעֲמָסָה שֶׁעָלֶיהָ וְעִם הָרַכָּב בְּיָחַד! בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַמֶּרְכָּבָה לְתַחְתִּיתָהּ שֶׁל הַבִּקְעָה וְעָמְדָה מִלֶּכֶת, וַאֲנִי חָזַרְתִּי אֶל הַסּוּסִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי לְהַעֲבִיר גַּם אוֹתָם. לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם תַּחַת בֵּית שֶׁחְיִי וּבְשֶׁטֶף מְרוּצָתִי קָפַצְתִּי גַם עִמָּהֶם מֵעַל לַמֶּרְכָּבָה וָהָלְאָה – לְתִמְהוֹן כָּל הַיוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ.

וְהִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַקְּרוֹבָה סַרְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהָרַכָּב, אֶל הַמִּסְבָּאָה לִשְׁתּוֹת שְׁתִּיַּת אַרְעַי, כְּדֵי לָחֹם קְצָת.

יָשַׁבְנוּ לַשֻּׁלְחָן בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְהָרַכָּב תָּלָה אֶת הַחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ בַכֹּתֶל. אֲנַחְנוּ טֶרֶם שָׁתִינוּ כוֹס אַחַת – וְקוֹלוֹת שֶׁל זִמְרָה נְעִימָה נִשְׁמְעוּ מֵאֲחוֹרָי. פָּנִיתִי הֵנָּה וָהֵנָּה וְלֹא רָאִיתִי שׁוּם כְּלִי זֶמֶר, גַּם מְנַגֵּן לֹא הָיָה בַבָּיִת.

וְהַקּוֹלוֹת הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְגָבֹר, הָלוֹךְ וְהַנְעִים זְמִירוֹת מִזְּמִירוֹת שׁוֹנוֹת.

וְהָרַכָּב אֵינוֹ שָׂם לֵב לַדָּבָר, צוֹחֵק מִבַּעַד לִשְׂפָמוֹ הָאָרֹךְ וְשׁוֹתֶה.

מִיָּד נוֹדַע לִי, שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֲצוֹצְרָה בָאִים הַקּוֹלוֹת הֲלָלוּ.

חֲצוֹצְרָה זוֹ הָיְתָה קְפוּאָה עַד הֵנָּה מִקֹּר וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁמִיעָה קוֹל בַּדָּרֶךְ. וְעַכְשָׁו, בַּחֶדֶר הַחַם, נָמַסּוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁנִּקְרְשׁוּ בְתוֹכָהּ וְיָצְאוּ מֵאֲלֵיהֶם, זֶה אַחַר זֶה, כְּסֵדֶר שֶׁתָּקַע אוֹתָם הָרַכָּב בַּדֶּרֶךְ: מִתְּקִיעוֹת הָאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ וְעַד הַשִּׁירִים.

מַרְבִּית הַשִּׁירִים הֲלָלוּ הָיוּ יְדוּעִים לִי מִכְּבָר; בֵּינֵיהֶם הָיָה הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ:

חֲדַל־נָא מִלִּשְׁתּוֹת, מַחְמַדִּי הַיָּפֶה,

שְׁבָר־נָא כוֹס־יינְךָ וְהֵא לְךָ קָפֶה – – –

וְהַשִּׁיר הַמְפֻרְסָם:

יָפָה אַתְּ, יוֹנָה, עֲדִינָה וּטְהוֹרָה,

וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעֵינִי שִׁכּוֹרָה

וְאַחַר כָּךְ הַשִּׁיר הַנֶּחְמָד:

אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בַּבֹּקֶר:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שְׁתֵה, בְּנִי יַיִן, – הַמַּיִם בְּיֹקֶר,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!

אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בָּעֶרֶב:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, שְׁתֵה בְלִי הֶרֶף,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!

אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בַּלָּיִל:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שׁתה, בְּנִי נֹחַ, חֲזַק וַעֲשֵׂה חָיִל,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!

הַחֲצוֹצְרָה זִמְּרָה, נִגְּנָה בִנְעִימוּת, וַאֲנַחְנוּ שָׁתִינוּ וְעָנִינוּ אַחֲרֶיהָ:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, חֲזַק וַעֲשׂה חָיִל,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלי הָאֲדָמָה!

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בְּנִפְלָאוֹת – אֶרֶץ הָעֲצֵלִים הַנִּזּוֹנִים מִן הַשָּׁמָיִם – הַבָּרוֹן מוֹרִיד כַּדּוּר מִמְּרוֹמִים וּמוֹצִיא בוֹ פִילוּסוּף צָרְפַתִּי “חוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר” – הַפִּילוּסוּף מְסַפֵּר נִפְלָאוֹת מִן הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים – מִמַּעַל לַלְּבָנָה –עוֹלָם שֶׁל שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת – בִּרְשׁוּתָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ –הַבָּרוֹן מְקַבֵּל מֵאֵת הַשֻּׂלְטָןסוּס יָפֶה בְּמַתָּנָה.

כְּבָר בְּטֶרֶם אֲנִי עוֹזֵב אֶת אֶרֶץ תּוֹגַרְמָה, עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת מַרְבִּית מְאֹרָעוֹתַי שֶׁאֵרְעוּ לִי בִמְדִינָה נֶחְמָדָה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם כְּבָר דִּבַּרְתִּי עַל דְּבַר נְסִיעָתִי לְבֵיתִי וְהַמִּקְרִים שֶׁקָּרוּנִי בַדֶּרֶךְ, מִכָּל מָקוֹם סָבוּרְנִי, שֶׁלֹּא תְדִינוּנִי לְכַף חוֹבָה, אִם אֶחֱזוֹר וַאֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַמֻּקְדָּם קְצָת. כְּלָל אָמְרוּ הַמְסַפְּרִים הַמֻּבְהָקִים: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בְּנִפְלָאוֹת! וְלֹא הַזְּמָן הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הָאֱמֶת הַמְדֻיֶּקֶת וְהַצְּרוּפָה שִׁבְעָתָיִם.

בִּהְיוֹתִי עוֹד בִּשְׁבִי תּוֹגַרְמָה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָן הָרָם, בִּקַּשְׁתִּי מֵאִתּוֹ רְשׁוּת לְהַפְלִיג פַּעַם בְּפַעַם בְּיַם הַשַּׁיִשׁ, הַמִּצְטַיֵּן בְּנָפוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת לְכָל עֵבֶר, וּבִסְלָעָיו הַגְּבוֹהִים הַבּוֹלְטִים בְּגָאוֹן מִמְּצוּלוֹת הַיָּם וְנִשְׁקָפִים עַל פְּנֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הִיא בִירַת הָאָרֶץ: קֻשְׁטָא, וְאֶל פְּנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, הַמִּתְנוֹסֵס בְּאַלְפֵי מִגְדָּלָיו וְכִפּוֹתָיו הָעֲשׂוּיִם זָהָב טָהוֹר וְדַר וְסֹחָרֶת.

פַּעַם הִפְלַגְתִּי בְּסִירָה גְדוֹלָה, חוֹצֶה אֶת פְּנֵי הַיָּם הַשּׁוֹקֵט בְּמָשׁוֹט, וְנַפְשִׁי מִתְעַדֶּנֶת בִּיפִי הַסְּבִיבָה, הַשְּׁרוּיָה בַחֲלוֹמוֹת עֲדָנִים, וּבִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים – וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה, וְהִנֵּה כַדּוּר קָטָן שָׁט בַּמְּרוֹמִים, וְהַכַּדּוּר הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְיָרֹד, הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ. כְּסָבוּר הָיִיתִי: כּוּפָת שֶׁל בָּצֵק הוּא: זֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁמַעְנוּ מְסַפְּרִים, שֶּׁבִּמְדִינָה מְבֹרָכָה זוֹ לֹא דָבָר יָקָר הוּא לִרְאוֹת מַאֲכָלִים שׁוֹנִים יוֹרְדִים מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ לְשִׂמְחַת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָעֲצֵלִים, הַשּׁוֹכְבִים סְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, וְיוֹנִים צְלוּיוֹת פּוֹרְחוֹת לָהֶם אֶל פִּיהֶם הַפָּעוּר.

רַאֲיָה לְדָבָר מָצָאנוּ גַּם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶש שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהָרָחָב, הִמְטִיר לָהֶם אְלֹהִים לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם; שְׂלָו צְלוּיָה וּמָן שֶׁטַּעְמוֹ כְצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, וְהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לִסְעֻדָּה. וּלְפִיכָךְ, לֹא לְפֶלֶא הוּא, אִם גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי אוֹתוֹ כַדּוּר קָטָן שֶׁהוֹפִיעַ לְפָנַי פִּתְאֹם בָּאֲוִיר – לְכוּפָת מְבֻשָּׁל שָׁלוּחַ מִן הַשָּׁמַיִם לִסְעֻדַּת הַשֻּׂלְטָן הָרָם וְהַקָּדוֹשׁ!

אַךְ לְצַעְרִי – טָעִיתִי, וְהַשַּׁיָּט שֶׁלִּי, שֶׁיָּשַׁב לְנֶגְדִּי בַסִּירָה, הִסְבִּיר לִי, שֶׁלֹּא כִוַּנְתִּי הַפַּעַם אֶת הַשָּׁעָה: בֶּאֱמֶת חוֹנְנָה אֶרֶץ תּוֹגַרְמָה בִסְגֻלָּה זוֹ, מַתַּן מַאֲכָלִים וּמַעֲדַנִּים מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל רַק בִּירָחִים קְבוּעִים וְגַם לֹא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

כָּךְ הִסְבִּיר לִי הַיִּשְׁמְעֵלִי הַנֶּחְמָד, אַךְ אֶת מַהוּתוֹ וְאֶת טִיבוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר לֹא יָדַע גַּם הוּא.

אִם כָּךְ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי, יַעֲמֹד רֶגַע וְנוֹדַע לָנוּ מַה טִּיבוֹ.

לָקַחְתִּי אֶת רוֹבִי הָאָרֹךְ, הַנָּתוּן לִי בְמַתָּנָה מֵאֵת הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, מִלֵּאתִי אוֹתוֹ וְיָרִיתִי כְלַפֵּי הַכַּדּוּר.

הַיְרִיָּה הֶחֱטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה.

יָרִיתִי עוֹד פַּעַם וּשְׁתַּיִם עַד שֶׁעָלְתָה בְיָדִי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב בַּכַּדּוּר. הַכַּדּוּר הִתְחִיל מִשְׁתַּלְשֵׁל מַטָּה־מָטָּה.

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנִי בִרְאוֹתִי, וְהִנֵּה סַל שֶׁל נְצָרִים גָּדוֹל יוֹרֵד עָלַי מִמַּעַל לְרֹאשִׁי, וְהַסַּל תָּלוּי בַּחֲבָלִים עָבִים בְּכַדּוּר שֶׁרְאִיתִיו הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלַי – וְהִנֵּה הוּא גָדוֹל מִכִּפָּתוֹ שֶׁל הַמִּסְגָּד הַגָּדוֹל!

מִהַרְתִּי לְהַטּוֹת אֶת סִירָתִי הַצִּדָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל עָלָי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַסַּל אֶל הַמַּיִם וְהָיָה צָף עַל פְּנֵי הַיָּם, רָאִיתִי בְתוֹכוֹ אִישׁ זָר וּמוּזָר וְעִמּוֹ – חֲצִי שֶׂה צָלוּי.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא טָעִיתִי! –אָמַרְתִּי לַשַּׁיָּט – אִם אֵין זֶה מָן אוֹ שְׂלָו, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי אֲכִילַת־קֶבַע לַחֲבוּרָה קְטַנָּה!

נִכְנַסְתִּי בִּדְבָרִים עִם הָאִישׁ הַפּוֹרֵחַ; נוֹדַע לִי, שֶׁפִּילוּסוּף צָרְפַתִּי הוּא וְ“חוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר”, הַשָּׁלוּחַ מֵאֵת הָאֲקַדֵּימִיָּה הַצָּרְפַתִּית, כְּדֵי לְהִתְחַקּוֹת עַל הָעַתִּיקוֹת שֶׁבָּאֲוִיר, הַנִּמְצָאוֹת בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים מִימוֹת עוֹלָם וְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ הֵיטֵב וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מְקֻשָּׁט קִשּׁוּטִים שׁוֹנִים מְשַׂמְּחֵי עָיִן. שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב כְּבֵדָה תְלוּיָה לוֹ עַל כְּרֵסוֹ וְעָלֶיהָ שְׁנֵי שְׁעוֹנִים שֶׁל זָהָב נְתוּנִים בִּשְׁנֵי כִיסֵי בְגָדָיו. הַשַּׁרְשֶׁרֶת מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת פְּנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, וּכְתָבוֹת מִכְּתָבוֹת שׁוֹנוֹת חֲרוּתוֹת עֲלֵיהֶן. אֶצְבְּעוֹתָיו גַּם הֵן טְעוּנוֹת טַבָּעוֹת עִם אַבְנֵי־חֵן יְקָרוֹת, וְעַל כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן חֲקוּקִים פְּסוּקֵי־כָּבוֹד וּמַאַמְרֵי־תוֹדָה מֵאֵת אֲקַדֵּימִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ שׁוֹנִים.

– אִישׁ זֶה – אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – בְּוַדַּאי חִדֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּעַתִּיקוֹת הָאֲוִיר, וְעַל מִפְעָלָיו הָרַבִּים בְּמִקְצוֹעַ זֶה קִבֵּל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד הַלָּלוּ.

בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיְסַפֵּר לִי, מֵאַיִן הוּא בָא וְאָנָה פָנָיו מוּעָדוֹת?

הַפִּילוּסוּף הַנִּכְבָּד עָמַד נִבְהָל וּמִשְׁתּוֹמֵם בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ, הֵיכָן הוּא נִמְצָא וְעַד כַּמָּה הִרְחִיק לָעוּף מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ קְצָת, פָּתַח וַיְדַבֵּר:

– לֹא פַיְטָן אָנֹכִי ולֹא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ; וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי בְּפַנְטַסִּיָּה הַבּוֹנָה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָתַם בִּן־רֶגַע. אֶלָא שֶׁבִּנְסִיעָתִי זֹאת זָכִיתִי לִרְאוֹת דְּבָרִים, שֶׁלֹּא שָׁעַר אוֹתָם שׁוּם בַּדָּאי מֻבְהָק, דְּבָרִים הָעוֹלִים בְּנִפְלְאוֹתֵיהֶם עַל מַעֲשֵׂי כְשָׁפָיו שֶׁל כָּל מְרַקֵּד עַל חֶבֶל וְכָל לוּלְיוֹנֵי הַזִּירָה שֶׁבָּעוֹלָם.

– לִפְנֵי שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, בְּעֶרֶךְ – הוֹסִיף הַחוֹקֵר הַנִּכְבָּד –עָזַבְתִּי אֶת הָאֲדָמָה וְאַפְלִיג לִמְרוֹמִים. אֵינִי זוֹכֵר אֶת הַזְּמָן בְּדִיּוּק, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁם, בְּאוֹתוֹ גֹבַהּ שֶׁהָיִיתִי בְּמֶשֶׁךְ זְמָן זֶה, אֵין יוֹם וְאֵין לַיְלָה וְאֵין גְּבוּל לַזְּמָן. מִמְּדִינַת אַנְגְּלִיָּה עָלִיתִי, מִמַּעֲלַת “נְסִיךְ־מִוַּעֲלִי”, לְהַפְלִיג בְּגִבְהֵי מְרוֹמִים. לָקַחְתִּי עִמָּדִי גַם כֶּבֶשׂ בֶּן־שָׁנָה, לַעֲשׂוֹת בּוֹ נִסְיוֹנוֹת מַדָּעִיִּים שׁוֹנִים. מִקֵּץ רְגָעִים אַחֲרֵי עָזְבִי אֶת הָאֲדָמָה, הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם רוּחַ סְעָרָה וַתִּשָּׂאֵנִי מֵעַל לַיָּם וּלְגָבְהֵי מְרוֹמִים הַמְּסַמְּרִים אֶת הַשֵּׂעָר בְּקָרָתָם וּמַחֲנִיקִים כִּמְעַט אֶת הַנְּשִׁימָה.

נִשֵּׂאתִי לְמַעְלָה־לְמַעְלָה וְלֹא עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי מִמַּעַל לַלְּבָנָה – וְהַסַּעַר לֹא נָח מִזַּעְפּוֹ וַיִּשָּׂאֵנִי הָלְאָה.

מִקֵּץ יוֹמַיִם בְּעֶרֶךְ – וְהִנֵּה אֲנִי מְרַחֵף בֵּין כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת הַשּׁוֹנִים, פַּעַם סְבִיב הַ“מַּאְדִּים” הַנּוֹרָא הַמֵּפִיץ אוֹר אָדֹם כַּדָּם מִסָּבִיב לוֹ, פַּעַם מִסָּבִיב לַכּוֹכָב “צֶדֶק”, שֶׁנִּרְאֶה מֵרָחוֹק כְּזָקֵן וְרֹאשׁ־בֵּית־דִּין, הַיּוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי מֻקָּף חֲשֵׁכָה אֲיֻמָּה וּשְׁחוֹרָה, וְרַק “הַנֹּגַהּ” נֵר לְרַגְלִי.

וְהַסַּעַר לֹא שָׁכָךְ.

וְהִנֵּה אוֹרָה גְּדוֹלָה כְּנֶגְדִּי, מְלֵאַת צְבָעִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים: אֲדֻמִּים, כְּחֻלִּים, שְׁחוֹרִים, שְׂרֻקִּים וּסְגֻלִּים. וְהָאוֹרָה הַנִּפְלָאָה מְסַמְּאָה אֶת עֵינָי. וּפִתְאֹם נִתְקַל כַּדּוּרִי בְטַבַּעְתּוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכּוֹכָב“שַׁבְּתָאִי”!

הַטַּבַּעַת, הָעֲשׂוּיָה טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת הַרְבֵּה, סוֹבֶבֶת אֶת הַכּוֹכָב כְּחִשּׁוּקֵי הָאוֹפָן, אַךְ אֵינָה נוֹגַעַת בּוֹ. בִּשְׁעַת תַּקָּלָה זוֹ נִבְהַלְתִּי בֶּהָלָה גְדוֹלָה וְכִמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתִי, אַךְ דַּעְתִּי לֹא נִטְרְפָה וְטַעְמִי עָמַד בִּי. לָקַחְתִּי אֶת הָעִפָּרוֹן שֶׁלִּי וְרָשַׁמְתִּי אֶת כָּל מַרְאֵה עֵינַי לְכָל פְּרָטָיו, בְּלִי הַשְׁמִיט דָּבָר.

הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב בְּכוֹכָב נִפְלָא וּמְשֻׁנֶּה זֶה, וְהִנֵּה עַתָּה יָדַעְתִּי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ “שַׁבְּתָאִי”. כּוֹכָב זֶה נִבְרָא, כְּנִרְאֶה, בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וּלְפִיכָךְ כְּאִלּוּ רִבְבוֹת נֵרוֹת דּוֹלְקִים מִסָּבִיב לוֹ, וְהַנֵּרוֹת מְאִירִים בְּאוֹרָם הָרַךְ וְהַנָּעִים תּ' פַּרְסָה עַל תּ' פַּרְסָה. בְּנֵי הָאָדָם הַחַיִּים עַל כּוֹכָב זֶה הֵם, לְפִי הַשְׁעָרָתִי, כֻּלָּם שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בֶּאֱמוּנָה, וְכָל חַיֵּיהֶם הֵם שַׁבָּתוֹן אֶחָד אָרֹךְ שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָם; כָּךְ הֵם יוֹשְׁבִים לָהֶם בִּמְנוּחָה, אוֹכְלִים בִּמְנוּחָה, הוֹגִים בַּתּוֹרָה וּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא יַעֲשׂוּ כָל יְמֵיהֶם.

רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְסַכָּנָה עַל יְדֵי הַחֲבִיטָה הָעַזָּה שֶׁנֶּחְבַּט כַּדּוּרִי בַטַּבַּעַת הָנּוֹרָאָה.

בִּקַּשְׁתִּי לִפְתוֹחַ אֶת פִּי הַכַּדּוּר, כְּדֵילְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ קְצָת גַּז וְאֵרֵד עַל יְדֵי כָּךְ לְמַטָּה – אַךְ לַאֱסוֹנִי רָאִיתִי וְהִנֵּה הַמְּשִׁיחָה הַקְּשׁוּרָה אֶל הַפְּקָק נְתוּקָה. עָמַדְתִּי וּמָסַרְתִּי אֶת נַפְשִׁי בִידֵי שָׁמָיִם.

מִקֵּץ מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁעוֹת – שְׁעוֹנִי הָיָה לִי הַמִּדָּה הַיְחִידָה, שֶׁבָּהּ מָדַדְתִּי אֶת הַזְּמָן – הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁשָּׁלְחָה עָלַי אֶת קַרְנֶיהָ הַבּוֹעֲרוֹת עַד כְּדֵי צְלִיָּה מַמָּשׁ; מֵאֵין בְּיָדִי שׁוּם דָּבָר לְסוֹכֵךְ עַל עַצְמִי מִפְּנֵי הָחֹם הַנּוֹרָא אָנוּס הָיִיתִי לִשְׁחוֹט אֶת הַשֶּׂה הָאֻמְלָל וְלִתְלוֹת אֶת עוֹרוֹ עַל אֶחָד הַחֲבָלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ מְחִיצָה בֵינִי וּבֵין קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרְבוֹת.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים – וְהַשֶּׂה הַמָּפְשָׁט נִצְלָה מֵאֵלָיו, כְּבָשָׂר שָׁפוּד, רָאוּי לַאֲכִילָה מַמָּשׁ.

– גַּם זוֹ לְטוֹבָה – אָמַרְתִּי, – חָתַכְתִּי מִמֶּנּוּ בְסַכִּינִי וְאָכַלְתִּי לָשׂבַע.

זֶה הָיָה מְזוֹנִי כָל עֵת פְּרִיחָתִי בָאֲוִיר עַד עַכְשָׁו.

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל נָח הַסַּעַר מִזַּעְפּוֹ וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְאִטִּי מַטָּה־מַטָּה. אֶלָּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי סָמוּךְ לָאֲדָמָה, שׁוּב הִתְחִילָה הָרוּחַ הָעַזָּה לְטַלְטְלֵנִי וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כַּדּוּרִי, וְלוּלֵא עָמַדְתָּ לִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד – סִיֵּם הַפִּילוּסוּף אֶת דְּבָרָיו – מִי יוֹדֵעַ, עַד מָּה אֲנִי מַגִּיעַ הַפַּעַם, וְאִם לֹא הָיִיתִי אוֹבֵד בַּצָּרָה, תָּלוּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ עַד קֵץ הַיָּמִים!"

אַחֲרֵי שָׁמְעִי אֶת כָּל אֵלֶּה נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְלִבִּי לְהַזְמִין אוֹתוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָן.

הוּא הִסְכִּים לָלֶכֶת וּמִיָּד שַׂמְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָעִירָה; גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בְסַלּוֹ, וְאַחַר שֶׁסָּתַם אֶת הַנֶּקֶב שֶׁבַּכַּדּוּר עָפְנוּ עַד לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָן.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה, וְהַפִּילוּסוּף הֶחָכָם הִרְצָה אֶת הַרְצָאָתוֹ הַחֲשׁוּבָה מֵעַל סַל הַכַּדּוּר עַל דְּבַר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר וְעַל חַיֵּי הַכּוֹכָבִים לִפְנֵי הֲמוֹן עָם שֶׁהִקִּיף אֶת כַּדּוּרוֹ וְהָיָה מַקְשִׁיב בְּאָזְנַיִם פְּקוּחוֹת לְדִבְרֵי הַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה.

הַשֻּׂלְטָן הָרָם הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמִּי עַל שֶׁהֵבֵאתִי לוֹ אוֹרֵחַ נִכְבָּד שֶׁכָּזֶה וּלְאוֹת תּוֹדָה נָתַן לִי מַתָּנָה – סוּס עַרְבִי יָפֶה.

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה – הַבָּרוֹן שְׁלִיחוֹ וְאִישׁ־סוֹדוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן – הַבָּרוֹן מוֹצֵא אֶת בְּנֵי מִינוֹ – אִישׁ הָרָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת – אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל גִּדּוּלָם שֶׁל הַצְּמָחִים – בֶּן־זוּגוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן, הַצָּד צַיִד מֵעַל הַלְּבָנָה – נְסִיעוֹתָיו שֶׁל הַבָּרוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – אִישׁ הַמְשַׁבֵּר אֲרָזִים בְּכֹחוֹ – גֶּבֶר הַמְחוֹלֵל סְעָרָה בִּנְחִירָיו – אֵין אָסוֹן בְּלִי שָׂשׂוֹן – סְעֻדָּה שֶׁל שְׁקֵדִים עַל גַּלֵּי הַנִּילוּס – הַסִּירָה הַנִּשֵׂאת עַל כַּנְפֵי רוּחַ־הַנְּחִירָיִם.

אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה! כְּלָל גָּדוֹל הוּא בַחַיִּים. וְאוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁחָלַק לִי הַשֻּׂלְטָן, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיִיתִי שְׁבוּי מִלְחָמָה אֶצְלוֹ – הָאַהֲבָה הִיא שֶׁגָּרְמָה לִי. בְּכָל מִפְעָלַי שֶׁעָשִׂיתִי בַחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבְכָל תְּנוּעוֹתַי וּפְנִיּוֹתַי נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהָפִיק אֶת רְצוֹנוֹ הָרָם וּלְהַרְאוֹת לוֹ, שֶׁהָאָצִיל הָאֲמִתִּי גַם בְּחֶשְׁכַת בֵּית־הַכֶּלֶא אָצִיל הוּא, וּבִלְעֲדֵי רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לֹא יָרִים אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, עַד שֶׁיִּשְׁתַּחֲרֵר. וְכָךְ עָלְתָה בְיָדִי לְבַטֵּל אֶת הַחֹק הָעוֹמֵד לְשָׂטָן בִּפְנֵי שְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה וְהָאוֹמֵר לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּכָבוֹד. וְיוֹתֵר מִכֹּל עָלְתָה בְיָדִי לִמְשׁוֹךְ אֶת לְבָבוֹ בְסִפּוּרֵי מְאֹרָעוֹתַי וְעַל יְדֵי זֶה נָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו בְּמִדָּה לֹא מְצוּיָה.

בְּכֹחִי זֶה שֶׁבְּפִי הִגְדַּלְתִּי אֶת חִנִּי בְעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת יָדִי בְעִנְיָן מְדִינִי חָשׁוּב וְשָׁלַח אוֹתִי בְמַלְאֲכוּת־סֵתֶר חֲשׁוּבָה לְעִיר קַהִירָה.

עַל דַּרְכִּי זֹאת לִוְּתָה אוֹתִי חֲבוּרָה שֶׁל פְּקִידִים גְּבוֹהִים רָמֵי הַמַּעֲלָה וְרַבִּים מִמְּשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי יָצָאתִי אֶת עִיר־הַבִּירָה קֻשְׁטָא בְכָבוֹד גָּדוֹל.

כְּשִׁבְעִים פַּרְסָה הַרְחֵק מֵעִיר הַבִּירָה רָאִיתִי פִתְאֹם בַּדֶּרֶךְ אִישׁ רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לְעֻמָּתִי בִמְהִירוּת אֲשֶׁר לֹא רָאִיתִי כָמוֹהָ בְחַיָּי.

הָאִישׁוֹן הַזֶּה כִּמְעַט שֶׁפָּרַח עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְרַגְלָיו הַמְקַפְּצוֹת כְּרַגְלֵי אַיָּלָה שְׁלוּחָה כְּאִלּוּ לֹא נָגְעוּ כְלָל בָּאֲדָמָה. כִּמְעַט נִרְאָה בִקְצֵה הָאֹפֶק הָרָחוֹק – וּכְבָר הוּא עוֹבֵר וְחוֹלֵף עַל פָּנַי כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת!

בִּתְנוּעָה אַחַת גָּדַרְתִּי בַעֲדוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ וְלֹא נְתַתִּיו לָרוּץ הָלְאָה!

– עֲמוֹד! – הִרְעַמְתִּי עָלָיו, כְּשֶׁיָּדַי וְרַגְלַי נִצָּבוֹת לְנֶגְדּוֹ כִּמְחִיצָה.

הוּא עָמָד. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ הֵיטֵב וְרָאִיתִי שְׁתֵּי שַׁלְשְׁלָאוֹת קְצָרוֹת עַל שְׁתֵּי קַרְסֻלֵּי רַגְלָיו, וּבִקְצֵה הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שְׁנֵי כַדּוּרֵי בַרְזֶל־עֶשֶׁת כְּבֵדִים, שֶׁמִּשְׁקָלָם, לְכָל הַפָּחוֹת, חֲמִשִּׁים לִטְרָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

– לְאָן אַתָּה מְמַהֵר כָּל כָּךְ? – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְתִמְהוֹנִי – מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, יְדִידִי?! וּמַה טִיבָם שֶׁל כַּבְלֵי בַרְזֶל הֲלָלוּ אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ?

– אַחַד הָרָצִים שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכָּה הַגְּדוֹלָה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה אָנִי – עָנָה אוֹתִי זֶה הָאִישׁ הַנִּפְלָא וְהַמָּהִיר; – זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מְשָׁרֵת אֶת הַמַּלְכָּה, יָרוּם הוֹדָהּ, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁתָּקְפוּ אוֹתִי גַעֲגוּעִים עַל בְּנֵי בֵיתִי הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר בַּגְדַּד, בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵת הַמַּלְכָּה, שֶׁתְּשַׁחֲרֵר אוֹתִי בְטוּבָהּ מִשֵּׁרוּתִי. וְהִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ לִי בְנַחַת לְבֵיתִי.

– בְּנַחַת?! – קָרָאתִי בְתִמָּהוֹן – וְכִי זוֹ הֲלִיכָה בְנַחַת?! הֲרֵי רָץ אַתָּה, כְּמִי שֶׁסְּפִינָתוֹ טוֹבַעַת בַּיָּם, אוֹ כְמִי שֶׁרוּחַ תְּזָזִית נִכְנְסָה בוֹ!

– טָעוּת הִיא בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי – עָנָה הָרַהֲטָן. הֲלִיכָה זוֹ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה – טִיּוּל הוּא לִי. אִלּוּ רְאִיתַנִי רָץ, לֹא הָיִיתָ רוֹאֶה אוֹתִי כְלָל. לֹא רָאֲתָה אוֹתִי עוֹד עַיִן בְּתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתִי! כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹאֶה אֶת הַחֵץ עָף מִקֶּשֶׁת?!

– וּמָה הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁעַל רַגְלֶיךָ?

– מַשָּׂא זֶה לֹא בָא, אֶלָּא כְדֵי לְעַכֵּב בַּעֲדִי קְצָת. אֲנִי – הַמְּהִירוּת נְתוּנָה לִי מִלֵּדָה; “רָץ” אֲנִי מִטֶּבַע בְּרִיָּתִי, אֲדוֹנִי; לְנֶגֶד רְצוֹנִי אֲנִי רָץ וּמְמַהֵר, וּלְפִיכָךְ, עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּחִפָּזוֹן רָב, נָתַתִּי מַשָּׂא עַל רַגְלַי כְּדֵי לְהִתְעַכֵּב קְצָת. “כָּל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר” – לִמְּדוּנִי רַבּוֹתַי בְּיַלְדוּתִי.

רַהֲטָן זֶה לָקַח אֶת לְבָבִי בִדְבָרָיו וּבְטִיבוֹ הַמְשֻׁנֶּה וּבְכָל מַהוּתוֹ הַנֶּחְמָדָה.

שְׁאַלְתִּיו, אֶפְשָׁר חָפֵץ הוּא לְהִסָּפֵחַ אֶל בְּנֵי לִוְיָתִי?

– בְּחֵפֶץ לֵב – עָנָה הָרַהֲטָן – זֶה כְבָר מִתְגַּעֲגֵעַ אֲנִי עַל כְּרַכֵּי הַיָּם. אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם כֹּל אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת בְּנֵי בֵיתִי בְעִיר בַּגְדַּד, שֶׁזֶּה כְבָר לֹא רְאִיתִים. אֵלֵךְ וְאֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם וְתֵכֶף אָשׁוּב אֵלֶיךָ.

אָמַר – וְעָשָׂה: כְּרֶגַע נֶעְלַם מֵעֵינַי, שַׁט וְחָלַף כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ!

כַּמָּה פַרְסָאוֹת מִכָּאן לְבַגְדַּד? – חָשַׁבְתִּי בִלְבָבִי – כְּמָאתַיִם בְּעֶרֶךְ, וּפוֹחֵחַ זֶה הִבְטִיחַ לִי, שֶׁבִּן־רֶגַע יָשׁוּב? – מְשַׁטֶּה הוּא בִי!

כַּעַס גָּדוֹל תָּקַף אוֹתִי; הֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבִי וָאוֹר אַחֲרָיו!

הַיְרִיָּה הָיְתָה יְרִיַּת־שָׁוְא: הַכַּדּוּר לֹא הִשִּׂיג אוֹתוֹ.

– יִקָּחֵהוּ אֹפֶל! – אָמַרְתִּי בְלִבִּי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.

עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ וְהִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ שׁוּב בִּקְצֵה הָאֹפֶק, רֶגַע – וְהוּא עוֹמֵד מִמּוּלִי וּמְדַבֵּר:

– הָאוֹמֵר וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בַּדָּאי הוּא, אֲדוֹנִי; הִנְנִי לְמִצְוָתֶךָ!

טָפַחְתִּי בְחִבָּה עַל שִׁכְמוֹ, סְפַחְתִּיו אֶל אֲנָשַׁי וְקָרָאתִי שְׁמוֹ רַמְכָאִי, עַל שֵׁם הָרָצִים הַיְדוּעִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, בְּנֵי הָרַמָּכִים הַמְמַהֲרִים בְּלֶכְתָּם; אַחַר־כָּךְ עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה, דֶּרֶךְ עָרִים וּכְפָרִים וִיעָרוֹת לְאֵין מִסְפָּר.

בֵּינְתַיִם בָּאנוּ אֶל מִרְעֶה רָחָב מָלֵא דֶשֶׁא וְעֵצִים, וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה, וְהִנֵּה אִישׁ שׁוֹכֵב תַּחַת שִׂיחַ, וְאָזְנוֹ הָאַחַת נְטוּיָה אֶל הַקַּרְקַע, כְּאִלּוּ מַקְשִׁיב הוּא לַעֲבוֹדַת הַחֲפַרְפָּרוֹת בָּאֲדָמָה.

– מָה אַתָּה מַאֲזִין שָׁם, יְדִידִי? שְׁאַלְתִּיו.

– מַקְשִׁיב אֲנִי, אֲדוֹנִי, לְקוֹל גְּדֵלָתָם שֶׁל הָעֲשָׂבִים –עָנָה הַלָּז.

– הַאִם תִּשְׁמַע שָׁם מָה?

– מַה שְׁאֵלָה הִיא זוֹ? – כְּלוּם יֵשׁ לְךָ דָבָר קַל מִזֶּה?! מִי שֶׁאֵין אָזְנָיו אֲטוּמוֹת יִשְׁמַע בָּרוּר אֶת גְּדֵלָתוֹ שֶׁל כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִתּוֹךְ קוֹל גְּדֵלָתָן שֶׁל הַנְּטִיעוֹת יָכֹל אַתָּה לְהַבְחִין אֶת הַנְּטִיעוֹת לְמִינֵיהֶן. לֹא הֲרֵי קוֹל גְּדֵלָתוֹ שֶׁל הַקּוֹץ, לְמָשָׁל, כַּהֲרֵי אוֹתֹ שֶׁל הַמַּרְגָּנִית. וּכְלוּם אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וּלְהַחֲלִיף אֶת אִוְשַׁת גְּדֵלָתָהּ שֶׁל הַדְּלַעַת הַגַּסָּה אוֹ שֶׁל הַבָּצָל הֶחָרִיף בְּזִמְרָתוֹ הַדַּקָּה שֶׁל הַסִּגָּל?!

– אִם כָּךְ – אָמַרְתִּי לוֹ – הִסָּפַח נָא, בְּבַקָּשָׁה, אֶל אֲנָשַׁי וֶהֱיֵה לְבֶן־לְוָיָתִי. מִי שֶׁאָזְנוֹ עֵרָה כָל כָּךְ, עַד שֶׁהִיא קוֹלֶטֶת אֶת גְּדֵלָתָם שֶׁל הָעֲשָׂבִים וְהַפְּרָחִים – תּוֹעַלְתּוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה!

הָאִישׁ הַנִּפְלָא קָם מִתַּחְתָּיו וְהָלַךְ אַחֲרָי.

קְרָאתִיו בְּשֵׁם אֲזַנְיָה, עַל שֵׁם הָאָזְנַיִם הַמְצֻיָּנוֹת שֶׁלּוֹ.

לֹא הַרְחֵק מִמָּקוֹם זֶה, עַל גַּבְשׁוּשִׁית לֹא גְבוֹהָה, רָאִיתִי צַיָּד עוֹמֵד וְקוֹלֵעַ בְּרוֹבוֹ כְלַפֵּי מַעְלָה לַמְרוֹם הַשָּׁמָיִם.

– שָׁלוֹם רַב לְךָ, עֲמִיתִי הַנִּכְבָּד! – קָרָאתִי אֵלָיו בְּחִבָּה – לְאָן אַתָּה קוֹלֵעַ? בַּמֶּה אַתָּה יוֹרֶה? הֲרֵי רֵיק הוּא חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין עוֹף כָּל שֶׁהוּא נִרְאֶה, רַק שָׁמַיִם טְהוֹרִים לְפָנֶיךָ?

– לְפָנֶיךָ! – אָמַר הַלָּז בְּבִטָּחוֹן וּבִקְצָת בּוּז – לְפָנֶיךָ שָׁמַיִם טְהוֹרִים וְלֹא לְפָנָי! אֲנִי, כְּלַפֵּי הַלְּבָנָה אֲנִי קוֹלֵעַ; שָׁם עַל אִילָן הַמְגַדֵּל פֵּרוֹת שֶׁל־כֶּסֶף עוֹמֵד נֶשֶׁר גְּדָל כְּנָפַיִם – בּוֹ אֲנִי יוֹרֶה.

אָמַר – וְהוֹסִיף לִקְלוֹעַ.

וְאַחֲרֵי שְׁתֵּי יְרִיּוֹת הִשְׁמִיעַ צַעֲקַת־גִּיל:

– הִגַּעְתִּיךָ! – קָרָא בְשִׂמְחָה – הִגַּעְתִּיךָ עוֹף טָמֵא! תִּפַּח רוּחֶךָ!

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בִצְחוֹק:

– וְהֵיכָן צֵידֶךָ? אִם פָּגַעְתָּ בּוֹ, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּפּוֹל תֵּכֶף?

– הַכָּרַת פָּנֶיךָ עָנְתָה בְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאִישׁ תָּם אָתָּה – עָנָה זֶה בְקוֹל שֶׁהָיָה בוֹ כְּעֵין גַּאֲוָה – כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה, שֶׁהַלְּבָנָה הִיא דֶרֶךְ פַּרְסָה אוֹ שְׁתַּיִם מִכָּאן? – הַנֶּשֶׁר הַמֵּת הֲרֵיהוּ נוֹפֵל וְהוֹלֵךְ וּלְמָחָר, בְּשָׁעָה זוֹ, יַגִּיעַ אֵלֵינוּ, וְלֹא לְכָאן יִפּוֹל, אֶלָּא לְעִיר קַהִירָה. הָאֲדָמָה תִסּוֹב עַל צִירָהּ עַד לְמָחָר כְּשִׁעוּר הַדֶּרֶךְ מִכָּאן לְקַהִירָה וּלְפִיכָךְ עָלַי לִנְסוֹעַ תֵּכֶף לְשָׁם.

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַצַּיָּד כָּמוֹנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לֹא יִתְמַהּ כְּלָל, אִם לְשֵׁמַע דְּבָרִים כָּאֵלֶּה צָנַחְתִּי מֵעַל סוּסִי וְנָפַלְתִּי עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יְדִידִי זֶה הֶחָדָשׁ וְנָשַׁקְתִּי לוֹ בְכָל נַפְשִׁי.

אִישׁ הַצָּד צַיִד מֵעַל גַּבֵּי הַלְּבָנָה! – אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי, כַּמָּה טִלְטוּלִים טֻלְטַלְתִּי עַד שֶׁמָּצָאתִי אִישׁ שֶׁכָּזֶה!

– יְדִידִי הֶחָבִיב! – אָמַרְתִּי לוֹ בְחִבָּה יְתֵרָה – לֹא דָבָר רֵיק הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגַּשְׁנוּ שְׁנֵינוּ, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא. בְּבַקָּשָׁה, הוֹאֵל־נָא וְהִסָּפַח אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי וּבְרִיתִי אֵלֶּה, הֲלֹּא גַם אֲנִי הוֹלֵךְ לְעִיר קַהִירָה; דַּרְכְּךָ דַרְכִּי, נֵלְכָה נָא יָחַד.

וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא זַזְתִּי מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִּסְפַּח אֶל חֲבוּרַת מֵרֵעָי.

לְרֵעִי זֶה קָרָאתִי בְשֵׁם נִמְרוֹד!

מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר הִגַּעְנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

סְמַרְמֹרֶת נְעִימָה עָבְרָה בְדָמִי, כְּשֶׁדָּרְכוּ רַגְלַי עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ זוֹ, שֶׁאָבִי הִרְבָּה וְהִרְבָּה לְסַפֵּר לִי עָלֶיהָ וּבִימֵי חָרְפִּי לָמַדְתִּי וְקָרָאתִי עַל אֹדוֹתֶיהָ סְפָרִים שְׁלֵמִים.

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לְסַפֵּר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דְּבַר מְדִינָה עַתִּיקָה זוֹ, צְבִי כָל הָאֲרָצוֹת, שֶׁלִּפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה הָיְתָה פוֹרִיָּה וּמְלֵאָה עָרִים בְּצוּרוֹת וּמִגְדָּלִים גְּבוֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּכְפָרִים מְלֵאִים תְּבוּאוֹת שָׂדַי וּפֵרוֹת שֶׁאֵין מָשְׁלָם בְּכָל הָעוֹלָם. אַךְ מִי זֶה יַעְצֹר כֹּחַ לְסַפֵּר אֶת כָּל אֵלֶּה בְּבַת אֶחָת?

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לִי שֶׁלֹּא לְהַזְכִּירוֹ דֶרֶךְ אֲגַב.

בִּשְׁפֵלָה אַחַת, הַמִּשְׂתָּרַעַת לְרַגְלֵי הַר חֶרְמוֹן הַגָּבוֹהַּ, רָאִיתִי נְחִילִים נְחִילִים שֶׁל דְּבוֹרִים לִרְבָבוֹת מְעוֹפְפוֹת וְהוֹמִיּוֹת עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם. הַקַּרְקַע הָיָה מָלֵא בִצּוֹת בִּצּוֹת צְהֻבּוֹת־שְׁחֻמּוֹת, הַטִּיט שֶׁבָּהֶן הָיָה שָׁקוּף כִּמְעַט כִּזְכוּכִית צְהֻבָּה, וּבְתוֹךְ הַטִּיט גּוּפוֹת שֶׁל דֻּבִּים לְמֵאוֹת שְׁקוּעִים עַד הַצַּוָּאר; מֵהֶם שֶׁכְּבָר מֵתוּ וּמֵהֶם חַיִּים עֲדֶנָּה וּמִתְאַמְּצִים בְּכָל כֹּחָם לַעֲלוֹת מִן הַטִּיט וְאֵינָם יְכֹלִים.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן תָּפַשְׂתִּי אֶת רוֹבִי כְּדֵי לִירוֹת בָּהֶם, אַךְ מִיָּד הֶחֱזַרְתִּי אֶת כְּלֵי זֵינִי עַל שִׁכְמִי. לָמָּה אֲמִיתֵם – וְהֵם הוֹלְכִים וּמֵתִים מֵאֲלֵיהֶם?

נוֹדַע לִי, שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁלְּפָנִים, לִפְנֵי אַלְפַּיִם וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, הָיָה דְבָשׁ זָב אֵלָיו מִתּוֹךְ הָהָר הַנִּפְלָא, נוֹבֵעַ וְזָב בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַשְּׁפֵלָה נֶעֶשְׂתָה בִּצּוֹת שֶׁל דְבָשׁ. וּכְבָר הִקְרִישׁ הַדְּבָשׁ לְמַחֲצָה, וְהַדֻּבִּים הָרְעַבְתָּנִים, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִּים כְּדֵי לֵהָנוֹת מִמַּאֲכָל תַּאֲוָה זֶה, הֶחָבִיב עֲלֵיהֶם כָּל־כָּךְ, מִכֵּיוָן שֶׁיּוֹרְדִים שׁוּב אֵינָם זוֹכִים לַעֲלוֹת. פֹּה הֵם מוֹצְאִים אֶת קְבוּרָתָם.

מֵהֶם חַיִּים פֹּה שָׁנִים אֲחָדוֹת וְנִזּוֹנִים מִן הַדְּבָשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּם – אֶלָּא שֶׁתַּקָּנָה אֵין לָהֶם עוֹד. תְּהֵא מִיתָתָם כַּפָּרָה עַל זוֹלְלוּתָם וְיִמְתְּקוּ לָהֶם רִגְבֵי עֲפָרָם!

דּוֹמֶה לָזֶה מָצָאנוּ בְמָקוֹם אֶחָד בִּצָּה רְחָבָה שֶׁל חֶמְאָה קְרוּשָׁה לְרַגְלֵי אַחַד הָרְכָסִים שֶׁל הָרֵי הַלְּבָנוֹן. וְרַק עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶת בִּצַּת־הַחֶמְאָה, נִזְכַּרְתִּי שֶׁאֶרֶץ זוֹ הָיְתָה נִקְרֵאת לְפָנִים בְּשֵׁם “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”. וּבִצָּה זוֹ גַם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא חָלָב, שֶׁזָּב מִתּוֹךְ הָהָר וּבְמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה לְחֶמְאָה רַכָּה וּלְבָנָה.

גַּם מִן הַדְּבָשׁ וְגַם מִן הַחֶמְאָה לָקַחְתִּי לִי כִמְלֹא צִנְצֶנֶת לְזִכָּרוֹן. הַדְּבָשׁ הוּא מְצֻיָּן גַּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְעוֹלֶה הוּא בְטַעְמוֹ עַל כָּל מִינֵי דְבָשׁ שֶׁבָּעוֹלָם. וְהַחֶמְאָה – כְּבָר פָּג טַעְמָהּ קְצָת וְנִשְׁחֲתָה מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הַשּׂוֹרֵר שָׁם תָּמִיד.

כְּשֶׁהָלַכְנוּ בֵין רֻכְסֵי הֶהָרִים וְיַעֲרוֹת הַלְּבָנוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא בְגֹבַהּ אֲרָזָיו עַד לֵב הַשָּׁמַיִם – רָאִיתִי וְהִנֵּה גֶבֶר גְּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם מוֹשֵׁךְ בְּחֶבֶל עָבֶה הַכָּרוּךְ סְבִיב גּוּפוֹ הָאֵיתָן. הַחֶבֶל סוֹבֵב חֵלֶק הַיַּעַר, וּכְמוֹ אוֹגֵד אֶת הָאֲרָזִים לַאֲגֻדָּה אַחַת, רְחָבָה פַרְסָה עַל פַּרְסָה.

הִסְתַּכַּלְתִּי בַעֲנָק זֶה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה טִיבוֹ.

– בַּמֶּה אַתָּה עוֹסֵק, יְדִידִי? שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – מַה טִיבָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ זוֹ?

– בָּאתִי לַחְטוֹב עֵצִים – עָנָה הַלָּז – וְאָבַד לִי גַרְזִנִּי, לְפִיכָךְ כָּרַכְתִּי אֶת חֵלֶק הַיַּעַר בְּחֶבֶל, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אֲנִי מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה אַחַת, אֲדַלְדֵּל אֶת הָעֵצִים מֵעַל שָׁרְשָׁם וְאַחַר כָּךְ אֶעֱקֹר אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

אָמַר – וְעָשָׂה: קִפֵּל אֶת הַחֶבֶל סְבִיב גּוּפוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו הַמּוּצָקוֹת וּסְבִיב שְׁרִירֵי חָזֵהוּ הַבּוֹלְטִים וּבִתְנוּעַת־אֵיתָן הֵזִיז אֶת כָּל הָאֲרָזִים בְּבַת אֶחָת!

הָאֲרָזִים הָאַדִּירִים נִזְדַּעְזְעוּ וְנִתְחַבְּטוּ בְשָׁאוֹן רַב, וְהָיָה קוֹל הָרַעַשׁ הוֹלֵךְ וּמְנַסֵּר בָּרָקִיעַ מִקְצֵה הָאֹפֶק וְעַד קָצֵהוּ!

כִּמְעַט כָּל הָאֲרָזִים נִדַּלְדְּלוּ מִמְּקוֹמָם. רַבִּים מֵהֶם נֶעֶקְרוּ וְנָפְלוּ, וְרַבִּים, מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאֶמְצַע, נִשְׁאֲרוּ בִמְקוֹמָם וּמִקְצָת שָׁרְשֵׁיהֶם עוֹדָם מְעֹרִים בַּקַּרְקָע.

הַחוֹטֵב הַנִּפְלָא לֹא שָׁהָה הַרְבֵּה. בָּא אֶל הָעֵצִים הָעַקְשָׁנִים וְעָקַר עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, כְּמִי שֶׁמּוֹרֵט נוֹצוֹת צִפּוֹר קַלִּילוֹת, וַיְפַזְּרֵם לְכָל רוּחַ!

נִזְדַּוַּגְתִּי לְבֶן־אָדָם זֶה וְלֹא עֲזַבְתִּיו אַף לְרֶגַע. נָקֵל בְּעֵינַי לְוַתֵּר עַל כָּל בְּנֵי לִוְיָתִי הַנְּתוּנִים לִי מֵאֵת הַשֻּׂלְטָן מִלַּעֲזֹב אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!

וְהוּא – אַחֲרֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן קָצָר עָזַב אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי.

וּכְלוּם יֵשׁ לְךָ שֵׁם רָאוּי לְגִבּוֹר חַיִל זֶה יוֹתֵר מִ“שִּׁמְשׁוֹן”?

כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַלְּבָנוֹן הַנִּשְׂגָב וְיַעֲרוֹתָיו, נִגְלָה לְפָנֵינוּ מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, הַמְעַדֵּן אֶת הָעֵינַיִם בְּצִבְעֵי פְרָחָיו, וּפֹה וָפֹה מִתְנוֹסְסוֹת בּוֹ מִטְחֲנוֹת־רוּחַ, שֶׁכַּנְפֵיהֶן סוֹבְבוֹת בִּמְהִירוּת מֻפְלָגָה בְּכֹחַ הָרוּחַ הָעַז הַנּוֹשֵׁב בָּהֶן. הָרוּחַ הֶחָזָק הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר מֵרֶגַע לְרֶגַע וְנַעֲשֶׂה לְסַעַר מַמָּשׁ, עַד שֶׁכָּל הַשַּׁיָּרָה שֶׁלִּי כִמְעַט שֶׁלֹּא עָצְרָה כֹחַ לְהִלָּחֵם בּוֹ בִידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁגַּם אָנֹכִי אָנוּס הָיִיתִי לָרֶדֶת מֵעַל סוּסִי וְלָלֶכֶת רַגְלִי, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה לִי לְהִשָּׁמֵט מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּס עַל יְדֵי הָרוּחַ הֶחָזָק.

הַדָּבָר הָיָה לָנוּ לְפֶלֶא, מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ זֶה, רָאִינוּ, כְּאִלּוּ קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ תְחוּמִים וְאֵינוֹ נוֹשֵׁב אֶלָּא בִּגְבוּל קָבוּעַ, לְצַד אֶחָד, וּבְשֶׁטַח קָבוּעַ.

מִי זֶה מַצִּיב פֹּה גְּבוּלוֹת לְכַנְפֵי הַסָּעַר?

כְּרֶגַע נוֹדַע לִי הַדָּבָר.

עַל גַּבְשׁוּשִׁית לֹא גְבוֹהָה אַחַת שָׁכַב לוֹ עַל צִדּוֹ הַיְמָנִית גֶבֶר חָסוֹן כְּאַלּוֹן, שֶׁלְּמַרְאֵהוּ נִתְעוֹרְרוּ בָנוּ זִכְרוֹנוֹת עַתִּיקִים עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. הוּא שׁוֹכֵב לוֹ עַל הַקַּרְקַע; בְּאֶצְבַּע יָדוֹ הַשְׂמָאלִית הוּא סוֹתֵם אֶת נְחִירוֹ הָאַחַת וּבַשֵׁנִית הוּא נוֹשֵׁב וְנוֹפֵחַ בְּכֹחַ כְּלַפֵּי הַמִּטְחָנוֹת וּמֵנִיעַ אוֹתָן בְּלִי־הֶרֶף עַד כְּלוֹת הַזֶּרַע מִן הָרֵחָיִם!

כְּשֶׁהֵסֵב אֶת פָּנָיו אֵלֵינוּ הִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ הַמְשֻׁנָּה, וּפִתְאֹם, כְּמוֹ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים מַמָּשׁ, הָיְתָה דְמָמָה מִסָּבִיב וְהַמִּטְחָנוֹת עָמְדוּ מֵהִסְתּוֹבֵב.

– בֶּן־אָדָם! – קָרָאתִי אֵלָיו מִמֶּרְחָק וְיָרֵאתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְאֶל נְחִירָיו הַנּוֹרָאוֹת – מַה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? שֶׁמָּא נִכְנְסוּ בְךָ הַמַּזִּיקִים מִתַּחַת לְהָרֵי־חשֶׁךְ?! אוֹ אֶפְשָׁר אַתָּה עַצְמְךָ אֶחָד מֵהֶם? מֵאַיִן לְךָ רוּחַ זוֹ הַנּוֹרָאָה?!

הַסּוֹעֵר הַנִּכְבָּד קָם מִמְּקוֹמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנַי בְּכָבוֹד וְאָמָר:

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הָרָם! – לֹא שֵׁד אֲנִי וְלֹא מַזִּיק וְלֹא פֶגַע־רָע; עוֹבֵד אֲנִי אֶת אֲדוֹנִי בֶאֱמוּנָה וּמְלַאכְתִּי הִיא לְהַשִּׁיב רוּחַ בַּמִּטְחָנוֹת הֲלָלוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲוִיר שׁוֹקֵט, וַאֲדוֹנִי עָתִיד לְהַפְסִיד עַל יְדֵי שְׁבִיתַת הַמִּטְחָן – אֲנִי בָא לְעֶזְרָתוֹ בְכֹחִי הַדַּל, כְּפִי שֶׁחַנַּנִי הָאֵל הַטּוֹב.

בֶּאֱמֶת – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כֹּחַ דַּל כָּזֶה דַיּוֹ כְדֵי לְהַטּוֹת אֶת כַּדּוּר הָאֲדָמָה מִשְּׁבִילוֹ!

– אִישִׁי –פָּנִיתִי אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה – נִפְלֵאת לִי רֵיאָתְךָ וּנְחִירֵי אַפְּךָ הָעָז! אוּלַי תּוֹאִיל וּתְלַוֵּנִי הַפַּעַם בְּדַרְכִּי וּתְהֵא נָא כְאַחַד אֲנָשַׁי הַנֶּאֱמָנִים, וַאֲנִי לֹא אֲקַפֵּחַ אֶת שְׂכָרְךָ הַטּוֹב!

– אֲנִי אוֹאִיל וַאֲלַוֶּךָּ! – הִסְכִּים הַלָּז בְּלָשׁוֹן גַּסָּה קְצָת – מִשּׁוּם שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תַּמָּה הַתְּבוּאָה מִן הַמִּטְחָנוֹת וְכָלְתָה מְלַאְכתּוֹ בְשָׁנָה זוֹ.

הֶעֱמַדְתִּיו בְּשׁוּרַת בְּנֵי לִוְיָתִי וְנָתַתִּי אֶת שְׁמוֹ נָחוֹר.

מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בָּאנוּ לְעִיר קַהִירָה וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מִלֵּאתִי אֶת דְּבַר מַלְאֲכוּתִי כְמִצְוַת הַשֻּׂלְטָן, הֶחְלַטְתִּי לִשְׁלֹחַ אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּתוּנִים לִי מֵאִתּוֹ וּלְהַשְׁאִיר עִמִּי רַק אֶת יְדִידַי הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּזְדַּמְנוּ לִי בַדֶּרֶךְ.

קָרָאתִי דְרוֹר לְכָל עֲבָדַי וּפָטַרְתִּי בְכָבוֹד אֶת הַפְּקִידִים וָאֶשָּׁאֵר בְּקַהִירָה לִחְיוֹת שָׁם יָמִים אֲחָדִים בְּשַׁלְוָה כְּאִישׁ פְּרָטִי, חָפְשִׁי מִטִּרְדוֹת הַבְלֵי הַפּוֹלִיטִיקָה וְהַדִּפְּלוֹמַטִּיָּה, וְלַהְנוֹת מִזִּיווֹ שֶׁל הַטֶּבַע יַחַד עִם בְּנֵי לִוְיָתִי הַחֲדָשִׁים, שֶׁנִּתְחַבְּבוּ עָלַי מִיּוֹם לְיוֹם.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה אָז בְּקַהִירָה נָעִים מְאֹד, וְהַנָּהָר נִילוּס שָׁטַף בֵּין שְׂפוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת שׁוֹקֵט כִּרְאִי זַךְ וּמַבְהִיק בְּאַלְפֵי גְוָנִים נֶחְמָדִים לָעָיִן.

יָשַׁבְנוּ אֲנִי וַאֲנָשַׁי בְּסִירַת־מָשׁוֹט גְּדוֹלָה וְהִפְלַגְנוּ לְעִיר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. כִּשְׁנֵי יָמִים וּמַחֲצָה הָיְתָה דַרְכֵּנוּ שְׁלֵוָה וְשׁוֹקֶטֶת בְּאֵין רוּחַ מַחֲרִיד וְכָל מִכְשׁוֹל. אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְעֵת עֶרֶב קָרָנוּ אָסוֹן אֲשֶׁר לֹא פִּלַּלְנוּ.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁהַנִּילוּס עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו לִפְרָקִים יְדוּעִים וְשׁוֹטֵף אֶת כָּל רַחֲבֵי הַכִּכָּר לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ עַד כְּדֵי רֹחַב מִילִים אֲחָדִים. שִטָּפוֹן זֶה בָּא תָמִיד פִּתְאֹם, עַד שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם שְׁהוּת אֲפִילוּ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ בְעוֹד מוֹעֵד.

שִׁטָּפוֹן כָּזֶה בָאָנוּ גַם אֲנַחְנוּ וְכִמְעַט שֶׁאָבָדְנוּ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְעֵת עֶרֶב גָּבַר הַנִּילוּס פִּתְאֹם וּפָרַץ לְכָל עֵבֶר וַיְכַס בְּמֵימָיו אֶת כָּל גְּדוֹתָיו. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים, וְהַמַּיִם כִּסּוּ אֶת כָּל הַנּוֹף מִסָּבִיב פַּרְסָאוֹת אֲחָדוֹת. הִפְנִינוּ אֶת עֵינֵינוּ כֹה וָכֹה­ – לֹא כְפָר וְלֹא יִשּׁוּב כָּל שֶׁהוּא; אֶת הַכֹּל כִּסּוּ מִשְׁבָּרָיו שֶׁל הַנָּהָר הָאַכְזָר, וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ צָפִים עַל גַּלָּיו כְּעַל יָם גָּדוֹל אֵין סוֹף.

אַצְתִּי בָּאֲנָשַׁי שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהָבִיא אֶת סִירָתֵנוּ הַיַּבָּשָׁה; הָאֲנָשִׁים עָבְדוּ בְכָל כֹּחָם, וַאֲנַחְנוּ שַׁטְנוּ עַל הַמַּיִם מַהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה סִירָתֵנוּ נִתְקְלָה בְאֵיזֶה שִׂרְטוֹן!

– שִׂרְטוֹן?! – הִשְׁתּוֹמַמְנוּ כֻלָּנוּ.

וּכְשֶׁמָּדַדְנוּ בַאֲנָךְ אֶת הַמַּיִם, מָצָאנוּ שֶׁעֹמֶק הַנִּילוּס מַגִּיעַ תַּחְתֵּינוּ לְשִׁבְעִים אַמָּה בְעֶרֶךְ!

סִירָתֵנוּ נִתְלַבְּטָה בִסְבַךְ שֶׁל עֲנָפִים וַאֲנַחְנוּ נִמְצֵאנוּ כֻלָּנוּ בֵין חָמְרֵי־חֲמָרִים שֶׁל שְׁקֵדִים נוֹתְנֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ.

מִיָּד נִתְחַוֵּר לָנוּ הָעִנְיָן. וְהִנֵּה לֹא שִׂרְטוֹן הוּא, אֶלָּא עֵץ־עֲנָק שֶׁל שְׁקֵדִים, הַגָּדֵל הַרְחֵק, דֶּרֶךְ פַּרְסָאוֹת אֲחָדוֹת, מִתְּעָלַת הַנִּילוּס, וְעַכְשָׁו עוֹמֵד הוּא תַחַת גַּלָּיו שֶׁל הַנָּהָר הַמִּתְפָּרֵץ!

בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא חָשַׁבְנוּ עַל דְּבַר הַסִּירָה כְלָל: נָפַלְנוּ עַל הַמְּצִיאָה הַיְקָרָה וְעָמַדְנוּ לֶאֱרוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִים וּלְאָכְלָם בְּתַאֲוָה. בֵּינְתַיִם נָפְלָה הַסִּירָה מֵעַל הָעֲנָפִים אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ אֲחוּזִים וּתְלוּיִם בְּעַנְפֵי הָאִילָן – אוֹכְלִים בְּאֵין מַפְרִיעַ.

כָּךְ עָשִׂינוּ כִשְׁלשָׁה יָמִים: שׁוֹכְבִים עַל הָאִילָן, מִתְנוֹעֲעִים הֵנָּה וָהֵנָּה עַל יְדֵי הַגַּלִּים וּמוֹרְטִים בֵּינְתַיִם אֶת הַשְּׁקֵדִים הַטּוֹבִים לְהֲנָאָתֵנוּ!

עַכְשָׁו מָה אָנוּ עוֹשִׂים?

חִכִּינוּ עוֹד יוֹמַיִם עַד שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחְתֵּינוּ וְאַחַר כָּךְ יָרַדְנוּ מֵעַל הָעֵץ.

פִּתְאֹם רָאִינוּ אֶת סִירָתֵנוּ מוּטֶלֶת עַל אַחַד הַסְּלָעִים וְצַלְעוֹתֶיהָ מְסֻדָּקוֹת קְצָת. מִיָּד עָמַדְנוּ לְחַזֵּק אֶת בְּדָקֶיהָ וּסְדָקֶיהָ, וְאַחֲרֵי שֶׁיִּבַּשְׁנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ לְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת יָשַׁבְנוּ בְסִירָתֵנוּ וְאָמַרְנוּ לְהַפְלִיג הָלְאָה.

וְהִנֵּה נִזְכַּרְנוּ, שֶׁאָבְדוּ לָנוּ הַמְּשׁוֹטִים!

מַה לַעֲשׂוֹת?

וְעַד שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים וּמַטְרִידִים אֶת מֹחֵנוּ וּמְבַקְּשִׁים תַּחְבּוּלָה – עָמַד לְפָנַי מֵשִׁיב הָרוּחַ, נָחוֹר הַנִּכְבָּד, וְאָמָר:

– אִם אֵין מָשׁוֹט, הֲרֵי יְכֹלִים אֲנַחְנוּ לִמְתוֹחַ קְלָעִים וְלַעֲשׂוֹת אֶת סִירָתֵנוּ לְסִירַת מִפְרָשׂ!

הָעֵצָה הָיְתָה טוֹבָה מְאֹד, אֶלָּא, שֶׁאַלְיָה זוֹ קוֹץ יֵשׁ בָּהּ: הַמִּפְרָשׂ צָרִיךְ לְרוּחַ וּמְדִינָה זוֹ אֵין כָּל רוּחַ מְצוּיָה בָהּ בַּיְרָחִים הֲלָלוּ!

– רוּחַ? – נָהַם עָלַי נָחוֹר – רוּחַ?!

רֶגַע – וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם מִסְּבִיבֵנוּ; כּוֹבָעֵינוּ עָפוּ מֵעַל רָאשֵׁינוּ הָאֲנָשִׁים חָגוּ־נָעוּ כַשִּׁכּוֹרִים, וַאֲנִי לוּלֵא הַחוֹטֵב שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱחַזְתִּי בוֹ כִּבְאִילָן חָסוֹן, מִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָיָה רוּחַ זֶה מְטַלְטֵל אוֹתִי, וַדַּאי, לִכְרַכֵּי הַיָּם אוֹ לְהָרֵי־חשֶׁךְ!

– וְכָל־זֶה – נְשִׁימָה אַחַת מִשְּׁתֵּי נְחִירָיו שֶׁל נָחוֹר!

– הַנַּח – הֶרֶף! – צָעַקְנוּ כֻלָּנוּ תַחֲנוּנִים – הָסֵב־נָא אַפְּךָ וְהַחֲיֵנוּ!

מִיָּד הָיְתָה דְמָמָה.

מָתַחְנוּ קְלָעִים לְסִירָתֵנוּ וְיָשַׁבְנוּ בְתוֹכָהּ. נָחוֹר שֶׁלָּנוּ יָשַׁב כְּלַפֵּי הַמִּפְרָשׂ וַיִּפַּח בְּאַפָּיו. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת טַסְנוּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ נְחִירָיו, בְּבִטָּחוֹן וּבִמְהִירוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ.

מִקֵּץ שִׁשָּׁה יָמִים בָּאנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרָיִם, וּמִשָּׁם, לְאַחַר זְמָן קָצָר, שַׁבְנוּ לְקֻשְׁטָה הַבִּירָה.

הַשֻּׂלְטָן הָרָם קִבֵּל אוֹתִי בְשִׂמְחָה רַבָּה שֶׁאֵין לְתָאֵר. וּכְשֶׁהִצַּגְתִּי לְפָנָיו אֶת יְדִידַי הַחֲדָשִׁים וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּפְלָאִים – קִבֵּל גַּם אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וַיִּתֵּן לָהֶם מָקוֹם כָּבוֹד בַּחֲצֵרוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו וּלְשַׂמְּחוֹ בְמִפְעֲלוֹתֵיהֶם פַּעַם בְּפָעַם.

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר

הַבָּרוֹן עוֹלֶה לִגְדֻלָּה– שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה וְרֹב תִּפְאַרְתּוֹ – לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה – קָשָׁה סְעֻדָּה בְלִי יַיִן כְּעֶצֶם בְּגָרוֹן! – רָגְזוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן קָפַץ עַל הַבָּרוֹן – סַכָּנָה גְדוֹלָה – הַבָּרוֹן נָדוֹן לְמַאֲכַל עוֹרְבִים – מִלְחֶמֶת־הַיָּם בֵּין הַבָּרוֹן וּבֵין צִי הַשֻּׁלְטָן – סַעַר נְחִירַיִם עַל הַיָּם – “לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ” – מַעֲשֶׂה בְלִסְטִים מְזֻיָּנִים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדֵּל אוֹתִי הַשֻּׁלְטָן הָרָם וַיְנַשְּׂאֵנִי וַיָּשָׂם אֶת כִּסְאִי מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. עִמּוֹ אֵשֵׁב יוֹמָם וָלַיְלָה, עִמּוֹ אֵלֵךְ לְטַיֵּל בְּגַנּוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת, וְלֹא הָיָה אִתּוֹ דָבָר, שֶׁלֹּא הָיָה נִמְלָךְ בִּי תְחִלָּה הֲלַעֲשׂוֹתוֹ אִם לֹא. וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחָנוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אֲנִי מֵסֵב עִמּוֹ.

זָכוּר לַטּוֹב, אֲדוֹנִי, שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה, יָרוּם הוֹדוֹ, שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, הֵן בְּמַאֲכָלָיו הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם וְהֵן בְתִפְאַרְתּוֹ, תַּאֲוָה לְעֵינַיִם, הַמְשַׂמַּחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. אֶלָּא שֶׁאַלְיָה זוֹ קוֹץ בָּהּ, וְדַוְקָא קוֹץ מַמְאִיר: שֻׁלְחָן זֶה אִי אַתָּה יָכֹל לִקְרֹא עָלָיו אֶלָּא בְשֵׁם מַאֲכָל, אֲבָל לֹא בְשֵׁם מִשְׁתֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל יֵשׁ שָׁם, מַה שֶּׁהָעַיִן רוֹאֶה וְהַלֵּב חוֹמֵד, חוּץ מֵאוֹתוֹ דָבָר, יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם – וְהוּא הַיָּיִן!

תּוֹרָתוֹ שֶׁל נָבִיא הַתּוֹגַרְמִים, הוּא מַחֲמַד הַקָּדוֹשׁ שִׁבְעָתַיִם, אוֹסֶרֶת עַל בְּנֵי־אֱמוּנָתָהּ כָּל מִין יֵין־שֶׁהוּא, וַהֲרֵי אַתֶּם יְכֹלִים לְשַׁעֵר כַּמָּה גָדוֹל צַעֲרָהּ שֶׁל סְעֻדָּה זוֹ!

קָשָׁה סְעֻדָּה בְלִי יַיִן כְּעֶצֶם בְּגָרוֹן!

אֶלָּא שֶׁכָּךְ נוֹהֲגִים הַ“מַּאֲמִינִים”: מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם בְּגָלוּי – וְנִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בַסֵּתֶר, בְּחַדְרֵי חֲדָרִים…

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כְּלוֹמַר: אַחֲרֵי סְעֻדָּה שְׁמֵנָה אַךְ חֲרֵבָה, שֶׁגְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם עוֹרֵג וּמְבַקֵּשׁ אֶת תִּקּוּנוֹ בְכָל פֶּה, פָּרָשֵׁי הֶחָצֵר הַנִּכְבָּדִים פּוֹרְשִׁים אֶל תּוֹךְ מַרְתֵּף מָלֵא יֵינוֹת מִיֵּינוֹת שׁוֹנִים – לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה.

וְלֹא רַק שָׂרֵי הֶחָצֵר וְרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אֲפִילוּ כֹּהֲנֵי הָאִסְלַם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים וְהַנְּעִימִים אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם בַּהֲנָאָה, כָּאָמוּר, גַּם הַכֹּהֲנִים הַנְּזִירִים הֲלָלוּ מִתְכַּנְּסִים פַּעַם בְּפַעַם יַחַד עִם בְּנֵי הֶחָצֵר – וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת.

פַּעַם אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, רָמַז לִי הַשֻּׂלְטָן הָרָם, שֶׁאֵלֵךְ אַחֲרָיו בַּחֲשָׁאִי – אֶל הַמַּרְתֵּף.

“דַּי לְחַכִּימָא בִרְמִיזָא”.

הָלַכְתִּי אַחֲרָיו בִּפְסִיעוֹת עֲנָק וּכְרֶגַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְמֶמְשֶׁלֶת־הַשִּׁכָּרוֹן. לְכֹל מַרְאֵה עֵינַי – חָבִיּוֹת וַחֲבִיּוֹנוֹת, צְלוֹחִיּוֹת וְצִנְצָנוֹת, כַּדִּים וְקַנְקַנִּים, טְפִיחִים וּבַקְבּוּקִים שׁוֹנִים וְכֻלָּם מְלֵאִים יִינוֹת יְקָרִים. נִתְבַּשְׂמָה עָלַי דַּעְתִּי!

אִלּוּ זָכִיתִי לְרֵיחוֹ הַנּוֹדֵף שֶׁל מַרְתֵּף־פְּלָאִים זֶה וְלֹא שָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ – דַּיִּי.

נָטַל הַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ בַקְבּוּק אֶחָד מָלֵא יַיִן וְאָמַר לִי בְזֹה הַלָּשׁוֹן:

– מִינְכְהוֹזֶן! – לֹא נֶעְלַם מִמֶּנִּי, עַד כַּמָּה בְקִיאִים אַתֶּם הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים בְּהִלְכוֹת שְׁתִיָּה. אַתֶּם בַּעֲלֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, לֹא רַק שֶׁלֹּא אָסַר עֲלֵיכֶם נְבִיאֲכֶם אֶת הַיַּיִן, אֶלָּא, לְהֶפֶךְ, בַּיַּיִן אַתֶּם מְקַדְּשִׁים אֶת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁכָּכָה לוֹ! וְאַתָּה, מִינְכְהוֹזֶן חֲבִיבִי, חֲזָקָה עָלֶיךָ שֶׁלֹּא נוֹפֵל אַתָּה בִּבְקִיאוּתְךָ זֹאת מִכָּל אֲבוֹתֶיךָ הַפָּרָשִׁים הָאֲצִילִים. וְאַף עַל פִּי כֵן – מִינְכְהוֹזֶן יְדִידִי – בַּקְבּוּק יַיִן יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא טָעַמְתָּ גַּם אַתָּה בְחַיֶּיךָ!

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּרוֹ מָזַג לִי כוֹס יַיִן וְהוֹשִׁיטָה לְיָדִי.

כְּשֶׁטָּעַמְתִּי מִמֶּנּוּ לְגִימוֹת אֲחָדוֹת הוֹסִיף הַשֻּׂלְטָן הָרָם וְשָׁאָל:

– וּבְכֵן? מַה דַעְתֶּךָ? ־ הֲבָא כַבֹּשֶׂם הַזֶּה בִגְרוֹנֶךָ? ־ מְסֻפְּקָנִי.

– יַיִן זֶה – עָנִיתִי לְהוֹד מַלְכוּתוֹ – יַיִן זֶה מִן הַמֻּבְחָרִים הוּא, אֵין סָפֵק. אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל רְשׁוּת מֵהוֹד מַלְכוּתוֹ וּמוֹדִיעַ, שֶׁיַּיִן זֶה אֵינוֹ רָאוּי אֲפִילוּ לַעֲמוֹד בְּמַרְתֵּף אֶחָד עִם אוֹתוֹ הַיַּיִן שֶׁשָּׁתִיתִי אֲנִי פַעַם עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה, מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה הַמְהֻלָּלָה! הָעֲבוֹדָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, נוֹתֵן אֲנִי אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק הַזֶּה וְאֵינִי שׁוֹתֶה אֶלָּא טִפָּה אַחַת מִן הַיַּיִן הַהוּא!

– פָּנָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הִכְסִיפוּ מִכַּעַס נִסְתָּר. נִרְאֶה הָיָה שֶׁפָּגַעְתִּי בִכְבוֹדוֹ הָרָם.

– מִינְכְהוֹזֶן! – אָמַר הַשֻּׂלְטָן בַּחֲשִׁיבוּת מְאַיֶּמֶת – הִקְשֵׁיתָ לְדַבֵּר הַפָּעַם. אֵין אֲנִי חָפֵץ בְּשִׁגְיוֹנְךָ וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּשִׁיב אֶת דְּבָרֶיךָ. עוֹד יֵשׁ לְךָ פְנַאי לַעֲמוֹד עַל טָעוּתְךָ וּלְהִתְחָרֵט. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, מִינְכְהוֹזֶן, מַה טִיבוֹ שֶׁל יַיִן זֶה שֶׁטָּעַמְתָּ עַכְשָׁו?

– טַעְמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו – עָנִיתִי לוֹ – שֶׁיַּיִן טוֹקָאִי הוּא, מִן הַמֻּבְחָר.

– וְיוֹדֵעַ אַתָּה, בֶּן כַּמָּה שָׁנִים הוּא?

– לֹא נָבִיא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא בֶן נָבִיא אָנִי. עַל בְּצִירָם שֶׁל עִנְבֵי יַיִן מְצֻיָּן זֶה לֹא עָמַדְתִּי וְלֹא שָׁתִיִתי מִמֶּנּוּ בַגַּת בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ – אֶלָּא, כְּאִישׁ שֶׁחֵךְ טוֹעֵם לוֹ אֲנִי מְשַׁעֵר, שֶׁבֶּן שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה הוּא, בְּעֶרֶךְ.

– הַאֶת הָאוֹבוֹת תִּתְרָעֶה, מִינְכְהוֹזֶן! – קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּהִתְפַּעֲלוּת – מִי רוּחַ וָשֵׁד גִּלָּה לְךָ סוֹד זֶה?! וּבְכֵן? ־ הוֹסִיף בְּכֹבֶד רֹאשׁ כְּבַתְּחִלָּה – עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּדַעְתְּךָ עַל דְּבַר יֵינָהּ שֶׁל מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה?

– אָמְנָם כֵּן, בְּלִי סָפֵק – הוֹד מַלְכוּתְךָ הָרָם!

– בְּלִי סָפֵק? הִתְקַצֵּף הַשֻּׂלְטָן – בְּלִי סָפֵק? ־ וּכְלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם יַיִן נוֹשָׁן מִזֶּה, בֶּן שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה? – חוֹשְׁשַׁנִי מִינְכְהוֹזֶן, שֶׁמָּא הִתְבַּדֵּיתָ הַפָּעַם!

– לֹא זוֹ אֻמָּנוּתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! מִינְכְהוֹזֶן לֹא הִתְבַּדָּה עוֹד בְּחַיָּיו וְלֹא יִתְבַּדֶּה לְעוֹלָם! יַיִן זֶה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו – הוּא הוּא הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! וּמִיֵּינוֹ שֶׁל נֹחַ הַצַּדִּיק הוּא, הַמֻּצְנָע בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. כֵּן, אֲדוֹנִי הָרָם, הַרְבֵּה מִינֵי יַיִן יֶשְׁנָם בְּמַרְתְּפֵיהֶם שֶׁל מַלְכֵי הָעוֹלָם. אַךְ לְיַיִן זֶה לֹא זָכָה אִישׁ בְּיָמֵינוּ, חוּץ מִן הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה! וְגַם הִיא לֹא זָכְתָה אֶלָּא מְעַט, בְּמִדָּה קְטַנָּה וּמְצֻמְצֶמֶת מְאֹד: חֲצִי לוֹג בְּעֶרֶךְ. תִּשְׁאַל: כֵּיצַד נָפַל אוֹצָר יָקָר זֶה בְחֶלְקָהּ? – הִנְנִי וְאַגִּיד לָךְ: מֵאֵת הַוַּטִיקַן בָּא לָהּ; הָאַפִּיפִיּוֹר הָרָם נָתַן לָהּ בְּמַתָּנָה לְיוֹם הֻלֶּדֶת בְּנָהּ,

יָרוּם הוֹדוֹ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמְּעַטִּים הָיוּ הַזּוֹכִים לִטְעֹם מִמֶּנּוּ, וּבְתוֹךְ אוֹתָם הַמְּעַטִּים הַמְאֻשָּׁרִים זָכִיתִי לִהְיוֹת גַּם אֲנִי עַבְדְּךָ, הַצָּעִיר וְהַדַּל בְּאַלְפִי חֲצֵרָה.

– מִינְכְהוֹזֶן! – אָמַר לִי הַשֻּׂלְטָן בְּקוֹל מַסְתִּיר חָרוֹן – מִינְכְהוֹזֶן! אִם לֹא תוֹכִיחַ לִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּרַאֲיָה בְרוּרָה, שֶׁאֱמֶת בְּפִיךָ – אַתָּה מָחֳזָק בַּדָּאי!

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנִיתִי בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינֶנִּי מִתְיָרֵא גַם לְהִתְעָרֵב אֶת הוֹד מַלְכוּתֶךָ. יוֹדֵעַ אֲדוֹנִי, שֶׁמִּתְנַגֵּד אָנֹכִי לְכָל עֹנֶשׁ־מָוֶת. וּבְכָל זֹאת: אִם בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת לֹא אַגִּישׁ לְךָ כוֹס־יַיִן קְטַנָּה מִיֵּינָהּ הַמְשֻׁמָּר שֶׁל מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה – הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, הַתֵּז אֶת רֹאשִׁי עַל יְדֵי הַפָּחוֹת וְהַבָּזוּי שֶׁבְּכָל עֲבָדֶיךָ! –

– כִּדְבָרֶיךָ! – עָנָה הַמֶּלֶךְ – תָּקַע אֶת כַּפּוֹ בְיָדִי וְשָׂם עֵינָיו בִּשְׁעוֹנוֹ. – וּבְכֵן: אִם בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית בְּדִיּוּק לֹא אֶטְעַם מִיֵּין הַמְשֻׁמָּר – דָּמְךָ בְרֹאשֶׁךָ! וְאִם תַּעֲמוֹד בְּדִבּוּרְךָ – הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. קַח מִשָּׁם כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ וְשָׂא לְבֵיתְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל לָשֵׂאת הַגִּבּוֹר בְּכָל אֲנָשֶׁיךָ!

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר יָשַׁבְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן וָאֶכְתֹּב מִכְתָּב מְפֹרָשׁ, חָתוּם בְּחוֹתָמִי, לַמַּלְכָּה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:

"לְמַלְכַּת הַחֶסֶד, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, שָׁלוֹם!

הוֹד מַלְכוּתֵךְ הָרָמָה!

עַבְדֵּךְ הַנֶּאֱמָן וּבֶן בְּרִיתֵךְ וּבְרִית אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ קַרְל הַשִּׁשִּׁי, זִכְרוֹ לִבְרָכָה וּלִתְהִלָּה, מִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי הֲדוֹם רַגְלַיִךְ הָעֲדִינוֹת וּמַפִּיל לְפָנַיִךְ בַּקָּשָׁה קְטַנָּה אַךְ מְאֹד נִמְרָצָה.

קַנֵּא קִנֵּאתִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה לִכְבוֹדֵךְ הָרָם וְלִכְבוֹד מַרְתְּפֵךְ וְאוֹצְרוֹת יֵינוֹתַיִךְ הַמְּלֵאִים בִּרְכַּת אֱלֹהִים וּמֶגֶד שָׁמַיִם מֵעָל.

נִלְאֲתָה אָזְנִי מִשְׁמוֹעַ, אֵיכָכָה יִתְפָּאֵר הַשֻּׂלְטָן הַגֵּא בְּיֵינוֹתָיו הַקּוֹסְסִים וְאֵיכָכָה יִתְיַמֵּר בָּהֶם בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת – וָאֲבִינֶנּוּ דֵעָה, אֲשֶׁר כָּל הֲמוֹן יֵינוֹתָיו כְּמַיִם דְּלוּחִים נֶחְשְׁבוּ לְעֻמַּת טִפָּה אַחַת יְחִידָה מִיֵּין הִלּוּלִים שֶׁל כְּבוֹד מַלְכוּתֵךְ הָרָמָה!

דְּבָרַי אֵלֶּה חִזַּקְתִּי וְאִשַּׁרְתִּי בִּתְקִיעַת כַּפִּי וְעוֹד בְּטֶרֶם תָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לְהַזְהִיב אֶת פְּאַת הַשָּׁמַיִם בְּמַעֲרָב, עוֹד בְּטֶרֶם תֵּרֵד אַרְבַּע מַעֲלוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב – עָלַי לְהַגִּישׁ לוֹ כּוֹס קְטַנָּה מִיֵּינֵךְ זֶה הַפֶּלַאי, אֲשֶׁר הוֹאַלְתְּ בְּחַסְדֵּךְ הַגָּדוֹל לְכַבְּדֵנִי בוֹ בְיֶרַח יוּלִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ, וְלֹא – וְחִיַּבְתִּי אֶת רֹאשִׁי לַשָּׁפֶל בְּעַבְדֵּי הַשֻּׂלְטָן!

לָכֵן הִנְנִי בְּבַקָּשָׁתִי, עֲשִׂי עִמָּדִי חֶסֶד וְשִׁלְחִי לִי בְיַד הָרָץ הַשָּׁלוּחַ אֵלַיִךְ מֵאִתִּי, צְלוֹחִית קְטַנָּה מִיֵּינֵךְ הַמְשֻׁמָּר – וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִגְלַל כְּבוֹדֵךְ הָרָם.

אֵלַיִךְ תִּקְוָתִי, שֶׁלֹּא תָשִׁיבִי אֶת פָּנַי רֵיקָם, וּתְקַבֵּל נָא הוֹד מַלְכוּתֵךְ אֶת תּוֹדָתִי מֵרֹאשׁ. אֲנִי עַבְדֵּךְ וּבֶן־בְּרִיתֵךְ וּבְרִית אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ קַרְל הַשּׁשִּׁי, זִכְרוֹ לִבְרָכהָ וְלִתְהִלָּה, וִידִידֵךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדוֹם רַגְלַיִךְ הָעֲדִינוֹת.

בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם מִקֶּרֶב לֵב וָנֶפֶשׁ

בָּרוֹן אִישׁ־מִינְכְהוֹזֶן."

תּוֹךְ כְּדֵי כְתִיבָה זוֹ עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּלְפִיכָךְ מִהַרְתִּי לִמְסוֹר אֶת הַמִּכְתָּב לָרַמְכָאי שֶׁלִּי הַמָּהִיר. כְּהֶרֶף־עַיִן חָלַף וְנֶעְלָם. וּמִי יוֹדֵעַ, אֵי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר דָּהַר בָּהֶן מִקֵּץ רֶגַע בְּרַגְלָיו הַקַּלִילוֹת עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, עַל גַּגּוֹת וּגְדֵרוֹת וְקַרְפִּיפוֹת וְעַל שָׂדוֹת וּכְרָמִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל עִיר בִּירַת אוֹסְטְרִיָּה, הִיא וִינָא הַמַּעֲטִירָה.

כָּל זֶה לֹא עִכֵּב בָּנוּ, כְּמוּבָן, וְלֹא הִזִּירָנוּ מִן הַיֵּינוֹת שֶׁבְּמַרְתֵּף הַשֻּׂלְטָן הָרָם וּבֵינְתַיִם חִכִּינוּ לִתְשׁוּרַת הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה.

עָבַר רֶבַע שָׁעָה, חֲצִי שָׁעָה – וְהַשָּׁלִיחַ לֹא שָׁב.

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ: הִתְחַלְתִּי חָשׁ קְצָת בְּרֹאשִׁי. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא נִתְחַוֵּר לִי, אִם הַשְּׁתִיָּה הַמְרֻבָּה גָרְמָה לִי מֵחוּשׁ רֹאשׁ זֶה, אוֹ – הַפַּחַד. וְרַק זֶה בָּרוּר לִי, שֶׁלַּשָּׁוְא שָׁתִיתִי בְלִי מִדָּה וָקֶצֶב, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת פַּחְדִּי, לְהֶפֶךְ: הַפַּחַד שֶׁפָּחַדְתִּי פֶּן לֹא יָשׁוּב שְׁלִיחִי בַזְּמָן הַקָּצוּב הֵפִיג אֶת יֵינִי וְאֶת שִׁכְרוֹנִי כָּלָה. וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֵיךְ הַשֻּׂלְטָן הָרָם מִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ וְאֵיךְ הוּא מִתְכַּוֵּן לִמְשֹׁךְ בַּפַּעֲמוֹן וְלִמְסוֹר אוֹתִי לַתַּלְיָן הַנִּבְזֶה, סְמַרְמֹרֶת קָרָה וְחַמָּה כְאַחַת עָבְרָה בְדָמִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי, וּכְבָר רָאִיתִי אֶת עַצְמִי מוּטָל בְּלִי רֹאשׁ אוֹ נָע בָּאֲוִיר, מַאֲכָל לָעוֹרְבִים!

הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁרַחֲמֵי הַשֻּׂלְטָן נִכְמְרוּ עָלַי וַיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לַעֲזוֹב אֶת הַמַּרְתֵּף לִרְגָעִים אֲחָדִים כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ צַח.

אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַן לִי לָצֵאת יְחִידִי. בְּדַרְכִּי זוֹ, אוּלַי הָאַחֲרוֹנָה, לִוּוּנִי שְׁנֵי שׁוֹמְרִים אִלְּמִים וְחֵרְשִׁים, שֶׁלֹּא גָרְעוּ מִמֶּנִּי עַיִן חוֹדֶרֶת כְּמִדְקְרוֹת חָרֶב.

וְצֵל הַמַּעֲלוֹת הָלַךְ וְקָרַב אֶל הַשָּׁעָה הָרבִיעִית.

מִי יוּכַל לְהָבִין אֶת נַפְשִׁי בָרְגָעִים הָהֵם?

עוֹד אֲנִי מְטַיֵּל וְהִנֵּה לִקְרָאתִי יְדִידִי אֲזַנְיָה.

– לָמָּה פָנֶיךָ זוֹעֲפִים? שָׁאַל אוֹתִי בִתְמִימוּת.

סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

– רֶגַע וְנוֹדַע לָנוּ אַיֵּה מְקוֹמוֹ – אָמַר אֲזַנְיָה.

מִיָּד שָׁכַב עַל הַקַּרְקַע וְעָשָׂה אָזְנוֹ כַאֲפַרְכֶּסֶת וְהִקְשִׁיב.

– אִם דְּפִיקַת רַגְלָיו לֹא תוֹדִיעַ לָנוּ הֵיכָן הוּא – אָמַר בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר – אוֹ אִם, אֶפְשָׁר, יוֹשֵׁב הוּא אוֹ שׁוֹכֵב בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, הֲרֵי נְשִׁימָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, תִּשָּׁמֵעַ.

מִקֵּץ רֶגַע אוֹרוּ עֵינָיו!

הִנֵּהוּ! – קָרָא בְשִׂמְחָה – הִנֵּהוּ! – שָׁם – עַל גִּבְעָה אַחַת – עַל הַר – כֵּן – עַל הַר לוֹבְצֵ’ין – בְּמוֹנְטוֹנַגְרָה – תַּחַת אִילָן מְלַבְלֵב – שָׁם הוּא שׁוֹכֵב לוֹ – נַחֲרָתוֹ הַגַּסָּה מַגִּיעָה אֶל אָזְנִי! כֵּן! כֵּן! ־ קָרָא וְקָם מִמְּקוֹמוֹ – אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, תִּפַּח רוּחִי, אִם אֵינוֹ שׁוֹכֵב שָׁם וְיָשֵׁן שֵׁנָה מְתוּקָה.

– נָבָל וּבְלִיַּעַל! – קָרָאתִי מִנַּהֲמַת לִבִּי! – וַדַּאי טָעַם מִן הַיַּיִן וְנִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדָּם.

מִיָּד קָרָאתִי לְנִמְרוֹד גִּבּוֹר הַצַּיִד שֶׁלִּי, הַמִּצְטַיֵּין בְּעֵינוֹ עֵין־אַיָּה.

בָּא נִמְרוֹד וְעָלָה עַל גַּבֵּי מַעֲקֶה גָבוֹהַּ וְהִסְתַּכֵּל לְמֵרָחוֹק.

פִּתְאֹם זָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה:

– הִנֵּהוּ, ־ אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – הִנֵּהוּ הַנָּבָל הַשִּׁכּוֹר! שָׁם הוּא שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן תַּחַת אַלּוֹן גָּבֹהַּ, לֹא הַרְחֵק מֵעֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁבִּמְדִינַת מוֹנְטוֹנַגְרָה וְיָשֵׁן לוֹ שְׁנַת תְּמִימִים! גַּם אֶת הַבַּקְבּוּק אֲנִי רוֹאֶה; שָׁם הוּא מֻנָּח לְצִדּוֹ הַשְׂמָאלִי!

מַה לַעֲשׂוֹת? שָׁאַלְתִּי בְיֵאוּשׁ.

– חַכֵּה מְעַט – עָנָה הַלָּז – תֵּכֶף וּמִיָּד אֲדַגְדֵּג אוֹתוֹ קְצָת וְאָעִיר אוֹתוֹ מִשִּׁכְרוֹנוֹ! אָמַר – וּמִלֵּא אֶת רוֹבוֹ חַרְדָּק וְקָלַע כְּלַפֵּי הָאִילָן הַלָּז. בָּרָד שֶׁל עַרְמוֹנִים וַעֲנָפִים שְׁבוּרִים יָרַד עַל פְּנֵי הַיָּשֵׁן; הוּא הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה, נִבְהַל בֶּהָלָה גְדוֹלָה, וּמִשֶּׁנָּתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ – הֵחִישׁ אֶת מְרוּצָתוֹ. עַד שֶׁבְּאַרְבַּע שָׁעוֹת חֲסַר רֶגַע עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן וּבְיָדוֹ בַּקְבּוּק הַיַּיִן!

הַשֻּׂלְטָן תָּפַשׂ אֶת הַבַּקְבּוּק מִיָּדוֹ וְהִתְחִיל מְגַרְגֵּר בְּתַאֲוָה, לָגַם לְגִימוֹת אֲחָדוֹת, פַּעַם, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ וְהָיוּ עֵינָיו מַאְדִימוֹת מִתּוֹךְ הֲנָאָה מְרֻבָּה עַד שֶׁהִתְחִילוּ דוֹהוֹת וְרַגְלָיו – אָבַד הַקַּרְקַע מִתַּחְתֵּיהֶן.

– מִינְכְהוֹזֶן! – קָרָא אֵלַי בְּקוֹל צָרוּד קְצָת – מִינְכְהוֹזֶן חֲבִיבִי! אֲנִי חַיָּב לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, עַל שֶׁהֵעַזְתִּי לְהַטִּיל סָפֵק בַּאֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ! צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת בְּסוֹד, שֶׁאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים עוֹלָה עַל כָּל הָאֱמוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מַה חָכְמַתֵנוּ וּבִינָתֵנוּ אֲנַחְנוּ לְעֻמַּת חָכְמַתְכֶם?! הֶבֶל וָרִיק, יְדִידִי, עָפָר וָאֵפֶר! וְאַשְׁרֵי הָעָם שֶׁצַּדִּיקָיו זוֹכִים לְמַשְׁקֶה כָּזֶה לָעָתִיד לָבֹא!

– עַכְשָׁו – הוֹסִיף בְּפָנִים צוֹהֲלִים – בַּקְבּוּק זֶה שֶׁלִּי הוּא, יְדִידִי. אַתָּה – לִכְשֶׁתִּרְצֶה, תִּזְכֶּה שׁוּב לְשֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה וּבְלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר תִּתְעַנֵּג שָׁם עַל יֵינוֹת הִלּוּלִים כָּאֵלֶּה. וְאִלּוּ אֲנִי – מָה אֶעֱשֶׂה?

הוּא מָשַׁךְ בַּפַּעֲמוֹן וְקָרָא לַגִּזְבָּר הַמְמֻנֶּה עַל אוֹצְרוֹתָיו. הַגִּזְבָּר בָּא מִיָּד, וְהַשֻּׂלְטָן הוֹסִיף:

– שְׁמַע נָא, הַגִּזְבָּר! הִנֵּה אֲנִי הִתְעָרַבְתִּי בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד עִם יְדִידִי הַנִּכְבָּד הַבָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן, וְאַלַּה הַכֹּל יָכֹל הִטָּה אֵלָיו חַסְדּוֹ הַטּוֹב וַיְזַכֵּהוּ וַיּוֹצִיא כָאוֹר צִדְקָתוֹ. עַכְשָׁו חַיָּב אֲנִי לִפְתּוֹחַ לְפָנָיו אֶת אוֹצְרוֹתַי וּלְהַעֲנִיק לוֹ מֵהֶם כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד רֹאשׁ גִּבּוֹרָיו לָשֵׂאת עַל שִׁכְמוֹ. פְּתַח נָא אֶת אוֹצְרוֹתַי לְפָנָיו, יִקַּח כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ. כַּדַּאי וְרָאוּי הוּא לְכָךְ!

הַגִּזְבָּר הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנַי אָרְצָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיט לִי הַשֻּׂלְטָן הָרָם אֶת יָדוֹ וְלָחַץ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה, פָּנִיתִי וָאֵלֵךְ אַחֲרֵי הַגִּזְבָּר.

אוֹתוֹ רֶגַע נָתַתִּי דַעְתִּי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שְׁעַת כּשֶׁר זוֹ לְבַטָּלָה. קָרָאתִי לְשִׁמְשׁוֹן שֶׁלִּי: יָבֹא וְיִקַּח “כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת” מִכָּל כְּלֵי הַיְקָר הַשּׁוֹנִים.

הוּא בָא וּבְיָדוֹ – שַׂקִּים אֲחָדִים וְחֶבֶל עָבֶה.

עַתָּה שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת תִּמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל וַחֲרוֹנוֹ הַנִּסְתָּר שֶׁל הַגִּזְבָּר, בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָנוּ מְמַלְּאִים אֶת הַשַּׂקִּים זֶה אַחַר זֶה!

– לֹא כֵן, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – אָמַר אֵלַי בְּנִמּוּס שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ נְזִיפָה – הוֹד מַלְכוּתוֹ צִוַּנִי לָתֵת לְךָ כְּפִי שֶׁתַּשִּׂיג יַד אִישׁ אֶחָד, לֹא יוֹתֵר. וּמִי יְלוּד אִשָּׁה יַעֲצוֹר כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַזֶּה בְּבַת אֶחָת?!

– אֲנִי! – נָהַם יְדִידִי הַגִּבּוֹר מִן הַצַּד בְּלֹא הַפְנוֹת אֵלָיו אֲפִילוּ אֶת עֵינָיו.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה וְהִנֵּה הוּא נוֹשֵׂא שִׁבְעָה שַׂקִּים גְּדוֹלִים מְלֵאִים אַבְנֵי־חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת וְכָל טוּב הָאוֹצָר עַל שִׁכְמוֹ.

וְהַגִּזְבָּר הַנִּכְבָּד מַבִּיט, מִסְתַּכֵּל דּוּמָם, וְעֵינָיו רוֹחֲצוֹת בִּדְמָעוֹת מָרוֹת.

– אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – פָּתַח בְּתַחֲנוּנִים וּבְקוֹל שָׁפָל ־ הוֹד מַלְכוּתוֹ יֶהֶדְפֵנִי מִמִּשְׁמַרְתִּי! אִם אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ נָשָּׂאתָ – גִּזְבָּר לָמָּה לוֹ?!

מִיָּד הָלַךְ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָן.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי לֹא חִכִּיתִי עַד שׁוּבוֹ. צִוִּיתִי אֶת רֹאשׁ גִּבּוֹרַי שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַשָּׁלָל הַיָּקָר אֶל הַנָּמֵל. וַאֲנִי – אַחֲרָיו. שָׁם הֶעֱמַסְתִּי אֶת כָּל הַמַּשָּׂא עַל סִירָה גְדוֹלָה וָאֲמַהֵר, אֲנִי וַאֲנָשַׁי, לְהַפְלִיג – מִכָּאן וּלְהָרֵי חשֶׁךְ!

עוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי חֲצִי מִיל – וְהִנֵּה צִי גָדוֹל, סְפִינוֹת אֵין מִסְפָּר, רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ! אָמַרְתִּי, וַדַּאי לֹא לְלַוּוֹת אוֹתִי וּלְשַׁלְחֵנִי בְּכָבוֹד חָרְדוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת. קָפַץ עָלַי, כְּנִרְאֶה, רָגְזוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַגִּזְבָּר וַיַּזְעֵק אֶת כָּל אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה לִרְדוֹף אַחֲרָי.

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁלְמַרְאֶה הַצִּי הָרוֹדֵף אַחֲרַי קָפָא דָמִי בְּקִרְבִּי.

עַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יוֹרִידוּנִי,אוֹתִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, בִּמְצוּלוֹת יָם? אַף כְּלִי־תוֹתָח אֶחָד לֹא הָיָה עִמִּי לְמָגֵן.

אוֹתָהּ שָׁעָה קָם נָחוֹר שֶׁלִּי, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַד עַכְשָׁו וְנוֹשֵׁב בְּקַלְעֵי הַמִּפְרָשׂ שֶׁל סִירָתֵנוּ, פָּנָה אֵלַי וְאָמָר:

– הֵרָגַע נָא, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – סִירוֹת דּוּגָה הֲלָלוּ מַה כֹּחָן שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתָנוּ?

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר נָפַח נְפִיחָה יְתֵרָה בְּמִפְרָשֵׂנוּ, סִירָתֵנוּ טָסָה טִיסָה אַחַת מְהִירָה לְפָנִים, וְהוּא הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בְיַרְכְּתֵי הַסִּירָה וַיִּפַּח בְּזַעַם אַפּוֹ כְּלַפֵּי הַצִּי הָרוֹדֵף אוֹתָנוּ.

מִיָּד קָמָה מְהוּמָה בְּמַחֲנֵה הַשֻּׂלְטָן: הָאֳנִיּוֹת נָעוּ כְשִׁכּוֹרוֹת. נָטוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה; הַתְּרָנִים שֻׁבְּרוּ כְּקָנֶה רָצוּץ, הַקְּלָעִים נִקְרְעוּ כִּסְמַרְטוּטִים בָּלִים, וְהַרְבֵּה מִן הַסְּפִינוֹת נֶהֶדְפוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן וְעָפוּ כְּעַל כַּנְפֵּי נְשָׁרִים עַד הַנָּמֵל,שֶׁמִּשָּׁם יָצָאוּ!

וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר לְאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה.

וְאוּלָם בְּנֶפֶשׁ מָרָה אֲגַלֶּה לָכֶם, שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי בְהוֹנִי זֶה הָרָב. “לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ” – אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. הוֹן רַב זֶה שֶׁבָּא לִי בִקְצָת מִרְמָה – כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן הָלַךְ לוֹ; לֹא זָכִיתִי, לְצַעֲרִי הַגָּדוֹל, לַהְנוֹת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁבָּאתִי לְאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה וְאָמַרְתִּי לָשֵׂאת אֶת אוֹצָרִי זֶה אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ, כְּדֵי לְהַסִּיעוֹ אַחַר כָּךְ לְבֵיתִי – קָמוּ עָלַי שׁוֹדְדִים בַּעֲבִי יַעַר אֶחָד שֶׁבְּיַעֲרוֹת־הָאַפֵּינִינִים וַיַּחְמְסוּנִי וַיַּצִּיגוּנִי רֵיקָם. לִסְטִים מְזֻיָּנִים הָיוּ, מַחֲנֶה גָדוֹל מְאֹד, וּמֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים הֵגִיחוּ וַיָּקוּמוּ עָלַי פִּתְאֹם – כִּמְעַט אָבַדְתִּי בְעָשְׁרִי. בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה!

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר

שָׁמַיִם לָרוּם וְאֶרֶץ לָעֹמֶק וְשִׁגְעוֹן מְלָכִים אֵין חֵקֶר! – הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה – רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן נִכְנַס אֶל קִרְבּוֹ – הוּא חוֹקֵר כְּלָיוֹת וָלֵב – הֲמִית תּוֹתָחִים בְּבֶטֶן הַבָּרוֹן – הַמַּלַּח הָרוֹכֵב עַל גַּבֵּי שָׁלָךְ – הַשִּׂרְטוֹן הַחַי – הַבָּרוֹן מַצִּיל אֶת הַסְּפִינָה בַאֲחוֹרָיו – הַבָּרוֹן יוֹצֵא בִמְחוֹלוֹת בִּמְעֵי הַדָּג – תַּגְרָנִית חָרוּצָה.

בִּשְׁנַת תע"ז יָשַׁבְתִּי בָאֳנִיָה אַנְגְּלִית בְּעִיר פּוֹרְטְסְמוּט וְהָאֳנִיָה אָנִיַת מִלְחָמָה, מְזֻיֶּנֶת בְּמֵאָה תּוֹתָחִים, וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מַלָּחִיֹם חֲמוּשִׁים הָיוּ בְתוֹכָהּ. הִפְלַגְנוּ לְאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית..

כָּאן יֵשׁ בּיָדִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְהַפְסִיק וּלְסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם עַל מְאֹרָעוֹתַי בִּמְדִינַת אַנְגְלִיָּה, שֶׁקָּדְמוּ לִנְסִיעָתִי בַּסְּפִינָה. אֶלָּא שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ לְטַפֵּל הַרְבֵּה בִּנְסִיעוֹתַי שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, שְׁאֵינָן כַּדָּאִיוֹת לִדְחוֹת בִּשְׁבִילָן אֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁבַּיָּם. אַף עַל פִּי כֵן פְּרַט אֶחָד קָטָן לֹא אֶמְנַע מִכֶּם, וְלֹא שֶׁהוּא חָשׁוּב מִצַּד עַצְמוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָצָא לְלַמֵּד עַל רֹב תִּפְאֶרֶת חֲצַר מֶלֶך אַנְגְלִיָּה וּמַעֲמַד מְשַׁרְתָיו

פַּעַם טִיַּלְתִי בְּעִיר הַבִּירָה הַגְּדוֹלָה וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶך וְהַמַּלְכָּה עוֹבְרִים בְּמֶרְכַּבְתָּם הַמְּצֻפָּה כֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. לְצַעֲרִי, לֹֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵיהֶם כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁאַבְנֵי־הַחֵפֶץ הַמְשֻׁבָּצוֹת בַּמֶּרְכָּבָה נוֹצְצוּ בְזֹהַר הַשֶּמֶשׁ עַד כְּדֵי לְסַמֵּא אֶת הָעֵינָיִם. בֵּינְתַיִּם בָּחַנְתִי בֶּהָמוֹן הַמִּסְתַכֵּל בָּרְחוֹבוֹת וְרָאִיתִי, שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת מְכֻוָּנוֹת לֹא כְלַפֵּי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, אֶלָּא כְּלַפֵּי הָרַכָּב הַדּוֹפֵק בַּסּוּסִים. אַף אֲנִי נָתַתִּי עֵינַי וְנִתְיַשֵּב לִי הַדָּבָר מִיָּד: רַכָּב עַבְתָן וּבַעַל בָּשָׂר זֶה אוּמָן גָּדוֹל הָיָה, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְעֵין כָּל רוֹאָיו; כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מְנַפְנֵף אֶת הַמַּגְלֵב הָאָרֹך, הָיָה רוֹשֵׁם בּוֹ בָאֲוִּיר פַּעַם אֶת רָאשֵׁי תֵבוֹתָיו שֶׁל שֵׁם הַמֶּלֶךְ וּפַעַם אֶת שֵׁם הַמַּלְכָּה בְיַחַד עִם הַכֶּתֶר וְעִם שְׁנֵי הַלְּבָאִים הַזְקוּפִים – חוֹתָמָהּ שֶׁל הַמַּלְכוּת. הַמַּגְלֵב הִתְפַּתֵּל בְּשִׂרְטוּטֵי הָעִפָּרוֹן וְהָאוֹתִיּוֹת הָיוּ בְּרוּרוֹת וְנִרְאוֹת לָעָיִן!

הוּא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר מָשַׁךְ אֶת עֵינֵי הֶהָמוֹן הָרָב; וְשָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, שֶׁאֵין רַכָּב זוֹכֶה לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶך, אֶלָּא אִם כֵּן עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ זֶה בְּאַסְכּוּלָה מְיֻחֶדֶת לְכָך.

בֶּאֱמֶת אָמְרוֹ, שָׁמַיִם לָרוּם וְאֶרֶץ לָעֹמֶק וְשִׁגְעוֹן מְלָכִים אֵין־חֵקֶר!

בִּשְׁעַת נְסִיעָתֵנוּ בַּסְּפִינָה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְצַעֲרִי לְהַבְחִין כְּלוּם מִמַּרְאוֹת הַיָּם; הַסְּפִינָה חָשָׁה מְאֹד בִּמְרוּצָתָהּ, הַכֹּל מִסָּבִיב נִטַשְׁטֵשׁ בְּעֵינֵינוּ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׂמֵּרֹב מְהִירוּתָהּ אָבְדָה גַם לַכּוֹכָבִים מִמַּעַל צוּרָתָם וְהָיוּ בְעֵינֵינוּ כְּקַוִּים אֲרֻכִּים, דּוֹמִים לְשַרְבִיטִים הַמְּעוֹפְפִים כֻּלָּם לְאָחוֹר וּזְנָבָם מַגִּיעַ עַד לְשׁוּלֵי הָאֹפֶק.

כָּךְ נָסַעְנוּ שָעוֹת אֲחָדוֹת, אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶך כִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל מִנַּחַל־לוֹרִינְץ־הַקָּדוֹשׁ, וְהַסְּפִינָה נִזְדַעְזְעָה פִּתְאֹם וּבְכֹחַ גָּדוֹל מְאֹד, כְּאִלּוּ נִתְקְלָה בְסֶלַע שֶׁבּיָּם, וְכִמְעַט שֶׁנֶהֱרְסָה! הַמָּשׁוֹט נִשְׁבַּר, הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל נִבְקַע לְאָרְכּוֹ לִשְׁנַיִם וְיֶתֶר הַתְּרָנִים נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים וְנַפְלוּ עַל הַסִּפּוּן.

אֶחָד מִמַּלָּחֵי הַסְּפִינָה, שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּתֹּרֶן בְּשָׁעָה זוֹ וּמוֹתֵחַ אֶת הַמִּפְרָשׂ, נִשְׁמַט מִמְּקוֹמוֹ בְכֹחַ אַדִּיר וְנִזרַק אֶל תּוֹך הַיָּם כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה אַנְגְּלִית מִן הַסְּפִינָה וְהָלְאָה! וַאֲנַחְנוּ הָעוֹמְדִים עַל הַסִּפּוּן מְהוּמָה קָמָה בֵינֵינוּ; אֶחָד מֵאִתָּנוּ – נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, הַשֵּׁנִי – רֹאשׁוֹ נִכְנַס אֶל תּוֹךְ כְּרֵסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הַשְּׁלִישִׁי – נִצְמַד אֶל הַסִּפּוּן כְּעוּגָה בְלִי הֲפוּכָה וְרַק בְּעָמָל גָּדוֹל עַלְתָה בְיָדֵינוּ לַהֲסִיטוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וַאֲנִי שֶׁהִתְחַזַּקְתִּי עַל מְקוֹמִי לֹֹא נָפַלְתִּי – רֹאשִׁי שָׁקַע וְנִתְקַע אֶל בֵּין כְּתֵפִי עָמֹק, וְכָךְ עָמַדְתִּי רְגָעִים אֲחָדִים בְּאֵין רֹאשׁ, כִּבְיָכֹל. בֵּינְתַיִּם פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי שָׁם מִבִּפְנִים וְרָאִיתִי אֶת כָּל קְרָבַי פָּנִים בְּפָנִים; הַכְּלָיוֹת, הָרֵיאָה, הַכָּבֵד וְהַטְּחוֹל, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה הֲמְיַת תּוֹתָחִים רוֹעֶשֶׁת בְּאָזְנָי, כִּמְעַט נִתְחָרַשְׁתִּי מָצָאתִי, שֶׁזּוֹהִי דְּפִיקַת לּבִּי הָעַזָּה אִלּוּלֵא הוֹצֵאתִי תֵּכֶף אֶת רֹאשִׁי בִּבְלוֹרִיתִי הָאֲרֻכָּה לַאֲוִּיר הָעוֹלָם, לֹא הַיְתָה תַקָּנָה לְאָזְנַי עוֹלָמִית!

לֹא יָדַעְנוּ מַה טִיבוֹ שֶׁל שִׂרְטוֹן זֶה שֶׁסְּפִינָתֵנוּ נִתְקְלָה בוֹ? מָדַדְנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת עֹמֶק הַיָּם וּמָצָאנוּ אוֹתוֹ עָמֹק מִשְּׁבַע מֵאוֹת אַמָּה, וְהָאֲנָךְ לֹא הִגִּיעַ עַד הַתְּהוֹם.

הַדָּבָר הָיָה לָנוּ לְחִידָה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה רָאִינוּ וְהִנֵּה הַמַּלָּח הָאֻמְלָל, שֶׁנִּזְרַק אֶל תּוֹך הַיָּם, הוֹלֵך וְקָרֵב אֶלֵינוּ, רוֹכֵב עַל־גַּבֵּי שָׁלָךְ גָּדוֹל. כֻּלָּנוּ הֲרִיעוֹנוּ לוֹ בְשִׂמְחָה רַבָּה. וּכְשֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַסְּפִינָה דָפַק אֶת הָעוֹף הָעֲנָקִי, הָעוֹף הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה וְהִנִיחַ אֶת חֲבֵרֵנוּ עַל הַסִּפּוּן.

טֶרֶם פָּג פַּחְדֵּנוּ הַגָּדוֹל – וְהִנֵּה דָּג כַּבִּיר לְפָנֵינוּ הִבַּטְנוּ אֵלָיו וּמִיָּד נִתְחַוֵּר לָנוּ כָל הָעִנְיָן. הַשִּׂרְטוֹן שֶׁסְּפִינָתֵנוּ נִתְקְלָה בוֹ – הוּא הוּא לִוְיָתָן זֶה, שֶׁכְּנִרְאֶה הָיָה נִרְדָּם וּמִתְחַמֵּם בְּשַׁלְוָה לְאוֹר הַחַמָּה הַיּוֹקֶדֶת עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס, וּכְשֶׁפָּגְעָה אֳנִיָּתֵנוּ בִּכְבוֹד שַׁלְוָתוֹ רָגַז וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְכִשְׁכּוּשׂ זֶה גָּרַם לָנוּ אֶת כָּל הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מֶלֶך הַדָּגִים, עַד שֶׁתָּפַשׂ בְּפִיו אֶת עֹגֶן הַסְפִינָה וּבְרְהִיטָה אַחַת הִסִּיעַ אֶת אֳנִיַת הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה שִׁבְעִים פַּרְסָה!

וּמִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה אָנוּ מַגִּיעִים אִלּוּלֵא נִתַּק הָעֹגֶן פִּתְאֹם. הַדָּג הָאָיֹם נֶעְלַם, אַךְ סְפִינָתֵנוּ הוֹסִיפָה לָרוּץ, תְּחִילָּתָהּ בְּאֹנֶס וְסוֹפָה בְּרָצוֹן, לְלֹא מִפְרָשׂ וְלֹא תֹרֶן וְלֹא מָשׁוֹט וְרַק בּכֹחַ הַמְשִׁיכָה הַגְּדוֹלָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ בְּשָׁלוֹם!

מִקֵּץ יְרָחִים אֲחָדִים, כְּשֶׁשַּׁבְנוּ לְאֵירוֹפָּה, מָצָאנוּ אוֹתוֹ הַדָּג עַצְמוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם מֵת, וְשִׁעַרְנוּ אֶת אָרְכּוֹ כַחֲצִי פַּרְסָה. חָפַצְנוּ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַחוֹף – אֶלָּא שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְכֹחַ אֳנִיוֹת אֲחָדוֹת בְּבַת אָחָת; לְפִיכָךְ יָרַדְנוּ אֵלָיו בְּסִירוֹת וּבְעָמָל רָב כָּרַתְנוּ אֶת רֹאשׁוֹ; וּלְשִׂמְחָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה מָצָאנוּ בְּתוֹכוֹ לֹא רַק אֶת הָעֹגֶן, כִּי־אִם גַּם אֶת הַחֶבֶל הָאָרֹך כְּשִׁבְעִים אַמָּה. הַחֶבֶל הָיָה אָחוּז בְּאַחַת מִמַּלְתְּעוֹתָיו הַתַּחְתּוֹנוֹת לִשְׂמֹאל

הֲרֵי לִפְנֵיכֶם אֶחָד מִמְּאֹרָעוֹתַי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּיָם.

וְגַם עַכְשָׁו, לְאַחַר מִיתָה – הִדִּיחַ עָלֵינוּ הַדָּג רָעָה, שֶׁכִּמְעַט אָבַדְנוּ בָהּ.

כְּשֶׁעָבַרְנוּ אֶת פִּגְרוֹ הַגָּדוֹל, רָאִינוּ וְהִנֵה הַמַּיִם מְקַלְּחִים וּבָאִים אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת דֶּרֶךְ חוֹר גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה פִּתְאֹם עַל יְדֵי אֶחָד מִסְנַפִּירָיו הַחַדִּים. הַמַּלָּחִים רָצוּ הִתְרוֹצְצוּ כִּמְטֹרָפִים הֵנָּה וָהֵנָּה וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם לִסְתּוֹם אֶת הַבֶּדֶק, עַד שֶׁבָּאתִי וְעָמַדְתִּי בַפֶּרֶץ – יָשַׁבְתִּי עַל פִּי הַחוֹר! יָשַׁבְתִּי שָׁם כְּשָׁעָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁהֵכִין הַנַּגָר אֶת כָּל מַכְשִׁירָיו וַיְחַזֵּק אֶת הַבֶּדֶק.

אַחַר כָּךְ רָאִיתִי שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לִי בִשְׁעַת יְשִׁיבָה זוֹ. רְעַבְתָּנֵי הַיָּם הִתְלַקְּטוּ מִסְּבִיבִי וְהִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִטְעוֹם טַעַם בְּשַׂר־אָדָם! הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי הָיוּ קְרוּעִים וּמְכֻרְסָמִים בְּשִׁנֵּי הַדָּגִים.

לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְלֹא בֶן נָבִיא – וְּבְכָל זֹאת זָכִיתִי, שֶׁנַּעֲשָׂה לִי נֵס כְּנֵס יוֹנָה בֶּן־אֲמִתַּי בְּשַׁעְתּוֹ; נִבְלַעְתִּי עַל יְדֵי דָּג וְנִצַּלְתִּי מִתּוֹכוֹ בְּשָׁלוֹם.

הַדָּבָר הָיָה בְאַחַד הָאִיִּים בַּיָּם הַגָּדוֹל. לֹא הַרְחֵק מִן הָאִי עָמְדָה סְפִינָתֵנוּ לְשָׁעָה וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם. פִּתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה דָּג גָּדוֹל קָרֵב אֵלַי, שׁוֹאֵף מַהֵר מַהֵר. אָמַרְתִּי לִפְנוֹת לוֹ עֹרֶף, אֶלָּא שֶׁאֵחַרְתִּי הַמּוֹעֵד. רָאִיתִי שֶׁאֵין הַצָּלָה וְצִדַּקְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין הַנּוֹרָא מִיָּד צִמְצַמְתִּי אֶת עַצְמִי עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְנִתְכַּוַּצְתִּי כְּדֵי שֶׁלֹא יְרַסְּקֵנִי בִּשְׁעַת בְּלִיעָה בְּשִׁנָיו הָאֲיֻמּוֹת. וְיָפֶה עָשִׂיתִי. הַחַיָּה הָאֲיֻמָּה חָטְפָה אוֹתִי וַאֲנִי, כְּכוּפְתָה מְשׁוּחָה בַשֶׁמֶן, הֶחֱלַקְתִּי בֵּין מַלְתְּעוֹתֶיהָ אֶל תּוֹך לוֹעָה וּמִשָּׁם – אֶל הַקֵּיבָה.

לְשִׁמְחָתִי וּלְתִמְהוֹנִי הַגָּדוֹל – מָצָאתִי אֶת עַצְמִי כְּמוֹ בְאוּלָם מְרֻוָּח, רַךְ וָחַם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַם מוּאָר מִכָּל צַד!

תֹּאמְרוּ: מֵהֵיכַן בָּאָה הָאוֹרָה?

מִי שֶאָמַר: “יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר”, הוּא דָאַג גַּם בִּמְעֵי הַדָּג בִּשְׁבִילִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה יוֹשֵׁב בְּחֹשֶׁךְ־מִצְרָיִם. דְּגַת הַיָּם, כְּיָדוּעַ, אֵינָהּ בּוֹדֶקֶת בִּמְזוֹנוֹת בְּיוֹתֵר. גַּרְגְּרַנִית הִיא וּבוֹלַעַת מִכָּל הַבָּא אֶל פִּיהָ, וּלְפִיכָךְ הָיוּ שָׁם בְּדָפְנִי הַקֵּיבָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנּוֹצְצוּ וְהֵאִירוּ כַּעֲשָׁשִׁיוֹת קְטַנּוֹת בִּגְוָנִים מְשַׂמְחֵי עֵינָיִם!

הֵיכַל מְלָכִים מַמָּשׁ!

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: “לֹֹא הַמָּקוֹם מְכַבֵּד אֶת הָאָדָם”, וּבִפְרָט זֶה שֶׁהוּא מְטֻנָּף וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. וּלְפִיכָךְ בִקַשְׁתִּי תַחְבּוּלוֹת אֵיך לְהָצִיק לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְאַס בִּי וִיקִיאֵנִי הַחוּצָה. הִתְחַלְתִּי מְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, הֵנָּה וָהֵנָּה. גַּם יָצָאתִי בִמְחוֹלוֹת, רָקַדְתִּי רִיקוּדִים שׁוֹנִים, מִן הַבּוֹסְטוֹן הָאִירְלַנְדִּי וְעַד מְחוֹל־הַדֻּבִּים הַמְפֻרְסָם. מָחוֹל זֶה גָרַם לוֹ, כְּנִרְאֶה, יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, יִסּוּרֵי גֵיהִנוֹם מַמָּשׁ, עַד שֶׁהָיָה מְפַרְכֵּס בְּצַעֲרוֹ, וּפַעַם, בִּשְׁעַת רִקוּד זֶה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה – זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיַּי שָׁמַעְתִּי דָג צוֹעֵק – וּפִתְאֹם הִזְדַּקֵּף וְעָמַד עַל זְנָבוֹ, עַד שֶׁהָיָה חֲצִי גּוּפוֹ נָתוּן בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, נִשְׁקָף מִן הַמַּיִם וָמָעְלָה, מִיָּד קִפַּח אֶת חַיָּיו! מִשּׁוּם שֶׁבְּרֶגַע זֶה הִרְגִישׁוּ בוֹ הַדַּיָּגִים, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים עַד שֶׁהִנִּיחוּהוּ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.

וְעַכשָׁו ־־ סַכָּנָה חֲדָשָׁה הָיְתָה צְפוּיָה לִי; סַכָּנַת הַמַּאֲכֶלֶת! יָדַעְתִּי, שֶׁהַדַּיָּגִים יְנַתְּחְוּהוּ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ שֶׁמֶן וּבְתוֹך כָּךְ אֲנִי עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין.

מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יְנַתְּחוּנִי לִנְתָחִים? פָּעַרְתִּי פִּי וָאֲשַׁוֵעַ בְּכָל כֹּחִי אֶל הַדַּיָּגִים, שֶׁיַּתְחִילוּ בְּמַעֲשֵׂה הַנִּתּוּחַ מִן הָרֹאש וְשֶׁיִּהְיוּ זְהִירִים בִּמְלַאכְתָּם.

לֹא קָשֶׁה לְשַׁעֵר אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַתְּמִימִים הֲלָלוּ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל גֶּבֶר קוֹרֵא אֲלֵיהֶם מִמְּעֵי הַדָּג! כֻּלָּם נִרְתְּעוּ מִפַּחַד, עוֹד מְעַט וְנָפוֹצוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם! – לְאָשְׁרִי הָיָה בֵינֵיהֶם זָקֵן אֶחָד, וְהִסְבִּיר לָהֶם, שֶׁדָּבָר שָׁכִיחַ הוּא וּכְבַר אֵרַע לוֹ גַם הוּא מְאֹרָע כָּזֶּה – וְכָךְ עָלְתָה בְיָדִי לָצֵאת מִמְּעֵי הַדָּג בְּשָׁלוֹם.

בִּנְסִיעָה זוֹ זָכִינוּ לִמְאֹרָע מֵעֵין הָאָמוּר, שֶׁבִּדַּח אֶת דַעְתֵּנוּ מְאֹד וּמִלֵּא פִינוּ צְחוֹק.

הָיְתָה עִמָּנוּ בַּסְפִינָה תַּגְרָנִית לְפֵרוֹת וִירָקוֹת שׁוֹנִים. תַּגְרָנִית זוֹ הָיְתָה מַטְרִידָה אֶת אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה מְאֹד, נִטְפֶּלֶת אֶל כָּל אָדָם בְּסַלָּה, מַעֲבִירָה אֶת כָּל טוּבָהּ עַל פָּניָו וּמְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף עַד שֶׁמְקַצֶּרֶת אֶת דַּעְתּוֹ – וְקוֹנֶה. לֹא הָיְתָה כָל בְּרִיָּה נִפְטֶרֶת מִמֶּנָה רֵיקָם.חָלְשָׁה דַעְתֵּנוּ מִפְּנֵי אֵשֶׁת־חַיִּל זוֹ וּבִקַשְׁנוּ מֵאֵת רַב הַחוֹבֵל שֶׁיּוֹרִידֶנָה הַיַּבָּשָׁה, וַאֲפִילוּ בְּאִי שָׁמֵם – לְתַקָּנַת הָעוֹלָם. הֵשִׁיב לָנוּ רַב הַחוֹבֵל וְאָמַר שֶׁכְּבָר אָפַס כֹּחוֹ. זֶה כַּמָּה הוּא מְטַפֵּל בָהּ, מוֹרִיד אוֹתָהּ וְחוֹזֵר וּמוֹרִיד, וְאַף הִיא חוֹזֶרֶת וּמוֹפִיעָה, וְאֵין עֵצָה..

בֵּינְתַיִם גָּבַר הַשָּׁרָב בַּיָּם מְאֹד, וּפַרְצָה מַגֵּפָה בְּאַנְשֵׁי הָאֱנִיָה. יָצְאָה פְּקֻדָּה מֵאֵת רַב הַחוֹבֵל לִבְדּוֹק בַּפֵּרוֹת וּבַיְרָקוֹת. בַּדְקוּ פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁל הַתַּגְרָנִית וּמַצְאוּ שֶׁמָּוֶת בָּהֶם. מִיָּד בָּא מַלָּח וְזָרַק אֶת הַסַּל עִם הַפֵּרוֹת אֶל הַיָּם. נִזְדַּמֵּן לְשָׁם דָּג גָּדוֹל וּבָלַע אֶת הַסַּל תוֹך כְּדֵי פִּתְחוֹן־פֶּה. נָתְנָה הָאִשָּׁה קוֹלָהּ עַד לֵב הַשָּׂמַיִם וְהָיְתָה מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת אֶת מְשָׁרְתֵי הָאֳנִיָּה וּמְקַלֶּלֶת אוֹתָם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. לְקוֹל הָרַעַשׁ בָּא רַב הַחוֹבֵל ־־יַרְקָה בְפָנָיו, הִמְטִירָה עָלָיו חֲרָפוֹת וְזִלְזוּלִים וְשָׁלְחָה בוֹ יָד. שָׁמַע מַלָּח אֶחָד שֶׁהִיא מְנַבֶּלֶת פִּיהָ וּמְעִזָּה פָנֶיהָ, קָפַץ עָלֶיהָ וֶהֱטִילָהּ אֶל הַיָּם.שׁוּב בָּא אוֹתוֹ דָּג עַצְמוֹ וּבָלַע גַּם אוֹתָהּ.

הִצְדַּקְנוּ עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְאָמַרְנוּ: ד' נָתַן ד' לָקַח, יְהִי שֵׁם ד' מְבֹרָךְ, וְגַם הַמַּלָּח זָכוּר לְטוֹב שֶׁפְּטָרָנוּ מֵעָנְשָׁה שֶׁל אֲרוּרָה זוֹ.

עָבַר יוֹם אֶחָד, וַאֲנַחְנוּ שָׁכַחְנוּ אֶת הַתַּגְרָנִית וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהּ.

כְּשֶׁהִגַעְנוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי אֶחָד, מָצָאנוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאִי בְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. הַדַיָּגִים הֶעֱלוּ בְחַכָּה דָג גָּדוֹל, שֶׁיֵּש בּוֹ כְדֵי מַשָּׂא גְדוּד שָׁלֵם. כְּאֶלֶף אִישׁ מָשְׁכוּ אֶת הַלִּוְיָּתָן הַזֶּה. עָמְדוּ לְנַתֵּחַ אֶת הַדָּג, וּפִתְאֹם – מָה אַתֶּם סְבוּרִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מַה מָצְאוּ בוֹ? –

מַצְאוּ בוֹ אֶת הַתַּגְרָנִית יוֹשֶׁבֶת בְּרִיאָה וְּשׁלֵמָה עַל סַל הַיְרָקוֹת שֶׁלָהּ וּמוֹכֶרֶת סְחוֹרָתָהּ בְּכֶסֶף מָלֵא לְכָל אוֹתָם הָאֻמְלָלִים, שֶׁהַדָּג בָּלַע אוֹתָם וְהֵם מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ כִמְטַיְלִים בְּגַן צֶאֱל‏ים בְּחַרבוֹנֵי־קָיִץ!

בַּתְחִלָּה הִשְׁתּוֹמַמְנוּ לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ, אַך תּוֹך כְּדֵי תִּמָּהוֹן פָּרַץ מִפִּי כֻלָּנוּ צְחוֹק אַדִּיר לַמַּחֲזֶה הַנֶּחְמָד, וּבְסִבַּת הַצְּחוֹק הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ אֵחַרְנוּ אֶת מוֹעֵד שׁוּבֵנוּ אֶל הַסְּפִינָה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְשִׁבְעָה רְגָעִים.

פֶּרֶק שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר

מִלְחֶמֶת עִבְּר־אַל־תָּעַר – כִּי עָזָה כַמָּוֶת אַהֲבָה – כַּדּוּר מוּל כַּדּוּר – גּוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב – כַּדּוּר אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת – הַבָּרוֹן נִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה – מִזְבֵּחַ שֶׁל בַּרְזֶל – קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד – מִטָּה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר – קַלְעוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

נְסִיעָתֵנוּ זאֹת לֹא אַרְכָה אַחֲרֵי אֵלֶּה זְמָן רָב; מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים הִגַּעְנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ עִירָה מַרְסֵיל בְּשָׁלוֹם. אֶלָּא שֶׁלֹא בִטַלְתִּי פֹּה זְמָן רָב, מִשּׁוּם שֶׁבַּיָמִים הָהֵם פַּרְצָה מִלְחָמָה בֵּין הָאַנְגְּלִים וְהַסְפָרַדִּים, וְּכלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לִי שֶאוֹצִיא לְבַטָלָה שְׁעַת־כֹּשֶׁר כְּמוֹתָה וְלֹא אֶקַּח חֵלֶק בַּמִּלְחָמָה הַמְּפֻרְסָמָה הַזֹּאת?

לֹא פִּקְפַּקְתִּי הַרְבֵּה, יָשַׁבְתִּי בִסְפִינַת מִטְעָן, שֶׁהִפְלִיגָה אֶל עִבְּר־אַל־תַּעַר תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאַדְמִירַל לוֹרְד רוּדְנַי וְנָסַעְתִּי אֶל רֵעִי וּמְיֻדָּעִי מִכְּבָר, אֶל הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט, שֶהִצְטַיֵן בְּמִלְחָמָה זוֹ וְקָנָה לוֹ שֵׁם טוֹב לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט אוֹרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה. זֶה כַמָּה שָׁנִים לֹא רָאִינוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְעַכְשָו כְּשֶׁנִצַבְתִי שׁוּב לְפָנָיו, וּבְשָעָה חֲשׁוּבָה זוֹ – נָפַל עַל צַוָּארִי וְחִבֵּק אוֹתִי חֲבִיקָה עַזָּה, וּבְאַהֲבָתוֹ וְהִתְפַּעֲלוּתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ, יָדָיו הִתְלַכְּדוּ סְבִיב גּוּפִי, נְשִׁימָתוֹ נִפְסְקָה וְלֹא יָכֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִי. וְכָךְ עָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים, עַד שֶׁבָּא רוֹפֵא הַגּדוּד וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבוֹ לְאֵיתָנוֹ. אַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ בְּלִוְיַת הַגֵּנֵרַל אֶל הַמִּבְצָר הַמְפֻרְסָם לְהִסְתַּכֵּל מִּשָׁם בְּעֶמְדָּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. לְתַכְלִית זוֹ הַיְתָה בְיָדִי זְכוּכִית מְקָרֶבֶת מְצֻיָּנָה, שְׁהֵבֵאתִי מִלָנְדּוֹן, וּבְעֶזְרָתָה רָאִיתִי אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו שֶׁל הָאוֹיֵב בְּדִיוּק גָּמוּר. לְאָשְׁרֵנוּ, כִּוַנְתִּי אֶת הַשָּׁעָה: הָאוֹיֵב הָיָה עָסוּק בְּרֶגַע זֶה בַּתּוֹתָח, הוּא כּוֹנֵן אֶת הַתּוֹתָח כְּנֶגְדֵּנוּ, בִּרְצוֹתוֹ לִשְׁלֹחַ בָּנוּ כַּדּוּר בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע לִטְרָה וְהָיָה מִתְכַּוֵּן אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָׁם עָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ. מָסַרְתִּי אֶת הַזְּכוֹכִית שֶׁלִי לִידִידִי הַגֵּנֵרַל: יִרְאֶה נָא גַם הוּא, שֶׁכֵּן הַדָּבָר. הוּא נִבְהַל קְצַת.

לָקַחְתִּי מִמֶּנוּ רְשׁוּת וְצִוִּיתִי מִיָּד לְהָבִיא כַּדּוּר בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה לִטְרָה וַאֲכוֹנֵן אֶת הַתּוֹתָח – וּבִמְלָאכָה זוֹ, מֻתָּר אֲנִי לְהַגִּיד בְּלִי אֲבָק גַאֲוָה, לֹא מָצָאתִי עוֹד מֻמְחֶה כָּמוֹנִי ־ יָשָׁר לְמוּל תּוֹתָחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב שֶׁהָיָה נָכוֹן לַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ מִשֹּׁרֶש, וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי וְנוֹכַחְתִי לָדַעַת, שֶלֹּא אַחֲטִיא אֶת הַמַּטָרָה – עָמַדְתִּי וְחִכִּיתִי. בֵּינְתַיִם לֹא גָרַעְתִּי עֵינִי מִן הָאוֹיֵב, וְאַךְ רָאִיתִי אוֹתוֹ נוֹגֵּעַ בְּתוֹתָחוֹ בְּשַׁרְבִיט־הַשְׂרֵפָה, נָתַתִּי גַם אָנֹכִי אוֹת לִירִיָה וּבְאוֹתוֹ רֶגַע עַצְמוֹ הִרְעִישׁ גַּם הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ!

שְׁנֵי הַכַּדּוּרִים טָסוּ זֶה אֶל זֶה בְּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶך נִפְגְּשוּ – וְהַתַּכְלִית הַמְּקֻוָּה בָּאָה בִשְלֵמוּת נִפְלָאָה! כַּדּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב נִרְתַּע מִכַּדּוּרִי, שֶהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנוּּ, נִתַּז וְשָׁב בְּכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁבְּטִיסָה אַחַת הִתִּיז לֹא רַק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בְּעָלָיו מֵעַל עָרְפּוֹ אֶלָּא שֶעָרַף עוֹד שִׁבְעָה עָשָׂר אִיש שֶׁעַמְדוּ לוֹ בְּדֶרֶך עוּפוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּתוֹך כְּדֵי טִיסָה כָּרַת אֶת תָּרְנֵיהֶן שֶׁל שָׁלֹש סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁעַמְדוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּשׁוּרָה, וְלִבְסוֹף נִכְנַס דֶּרֶך גַּגוֹ שֶׁל צְרִיף־אּכָּרִים נָמוּךְ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר, הִפִּיל אֶת שִׁנֵּיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל זְקֵנָה אַחַת שֶׁשָּׁכְבָה פְּרַקְדָּנִית וּפִיהָ פָּעוּר וְאַחַר כָּךְ נִתְקַע בְּתוֹךְ גְּרוֹנָה שֶׁל הָאֻמְלָלָה וְכִמְעַט שֶׁחִנֵּק אוֹתָהּ!

מַעֲשֶׂה נִסִּים, בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּא בַּעֲלָה, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַכַּדּוּר תָּחוּב בִּגְרוֹנָה לָקַח מַקֶּבֶת וְהִכָּה בַּכַּדּוּר כְּלַפֵּי פְנִים, אֶל תּוֹך קֵיבָתָהּ, אַחַר כָּךְ יָצַק אֶל פִּיהָ שֶׁמֶן קִיק, מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים יָצָא הַכַּדּוּר, וְהִיא נִתְרַפְּאָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה!

זֶהוּ רַבּוֹתַי, מַה שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: “וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב!”

וְהַכַּדּוּר שׁלָּנוּ עָשָׁה גַם הוּא אֶת חוֹבָתוֹ בְּאֱמוּנָה, כְּפִי שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ בְּמַחֲשָבָה תְחִלָּה; הוּא עָשָׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת בְּבַת אָחָת: לֹא דַי שְׁהִכְרִיחַ אֶת שׂוֹנְאוֹ, אֶת כַּדּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, לְבַטֵל אֶת רְצוֹן עַצְמוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ הוּא וּלְמַלְּאוֹת אֶת פְּקוּדָּתִי אָנִי, כַּמְּדֻבָּר, אֶלָּא שֶׁהִתְנַפֵּל בְּחֵמָה שְפוּכָה עַל הַתּוֹתָח בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, נִסַּח אוֹתוֹ מֵעָל בְּסִיסוֹ וּזְרָקוֹ בְּכֹחַ נוֹרָא אֶל אַחַת הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְעָשָׂה בְּתוֹכָהּ פֶּרֶץ גָּדוֹל. הַמַּיִם שַׁטְפוּ אֶל תּוֹךְ הַסְפִינָה, וְיוֹתֵר מִשְּׁבַע מֵאוֹת מַלָּחִים סְפָרַדִּים מַצְאוּ שָׁם קֶבֶר.

לֹא קָשֶׁה לְשַעֵר, כַּמָּה גָדְלָה הַשִּׂמְחָה בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל הַפְּקִידוּת הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִגִּישָׁה לִי מִיָד אוֹת־גְּבוּרָה גָבוֹהַּ וּבִקְשָה מֵאִתִּי, שֶׁלֹא אֶעֱזוֹב אוֹתָם עַד שֶׁאָבִיא לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת, עוֹד תְּשׁוּעָה אָחָת. וּמִשּׁוּם שֶׁהָאַנְגְּלִים הֵם בִּכְלָל אֲנָשִׁים מְנֻמָּסִים וְנֶחְמָדִים וְחֶבְרָתָם הָיְתָה נְעִימָה לִי בְיוֹתֵר – הִסְכַּמְתִּי לָהֶם וָאֵשֶׁב עִמָּם עוֹד זְמָן מְעָט, לֹֹא אַרְכוּ הַיָּמִים וְהִנֵה בָא לְיָדִי לְמַלְאוֹת גַּם אֶת בַּקָּשָׁתָם הָאַחֲרוֹנָה.

אוֹתָם הַיָּמִים יְמֵי רְתִיחָה וַהֲכָנָה הָיוּ בְמַחֲנֵהוּ שֶׁל יְדִידִי הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט. זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁהָאוֹיֵב שָׂם עַל עִבְּר־אַל־תַּעַר מָצוֹר, וְכָל יוֹם הָיוּ הַנְּצוּרִים עוֹמְדִים נְכוֹנִים לִקְרַאת הָאוֹיֵב הַבָּא לְהַחֲרִיב אֶת עִבְּר־אַל־תַּעַר בְּאֵשׁ תּוֹתָחָיו.

כָּל הַגְּדוּד הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ יַתְחִיל הָאוֹיֵב, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע מִפּי מְרַגֵּל אֶחָד, לְהַמְטִיר עָלֵינוּ אֵשׁ וְגָפְרִית וְלַהֲפוֹךְ אֶת כָּל הָאִי מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.

– וּמָה עֲצַתְךָ אָתָּה? – שָׁאַל אוֹתִי יְדִידִי הַגֵּנֵרַל בְפָנִים מְפִיקִים דְאָגָה – אֶפְשָר יוֹדֵעַ אַתָּה תַחְבּוּלָה, כְּדַרְכְּךָ תָמִיד?

נַעֲנֵיתִי לוֹ בִתְנוּעַת שִׁכְמִי, כְּאומֵר: מַה לַעֲשׂוֹת?

וּבְלִבִּי כְּבָר הָיְתָה מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִי תַחְבּוּלָה טוֹבָה שֶׂחָרַשְׁתִּי לִי. עֵצָה מְתֻקֶּנֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ, לְהָבִיא עַל יָדָהּ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה עוֹד הַלַּיְלָה בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל.

עָזַבְתִּי אֶת הַגֵנֵרַל מֵצֵר וְנוֹאָשׁ בְּסֵתֶר לִּבּוֹ וְלֹא גִלִּיתִי לוֹ דָבָר, וְרַק כְּעֵין רֶמֶז רָמַזְתִּי לוֹ בִדְבָרִים הֲלָלוּ:

– לִין בְּטוֹב, יְדִידִי! – שֵנָה תְקָפַתְנִי ־ ־ לְמָחָר בַּבֹּקֶר, אַאֲמִינָה, תִּהְיֶה עֲצָתִי לְךָ לְמוֹתָר.

בָּאתִי אֶל חַדְרִי וּכְרֶגַע – נַעֲשֵׂיתִי לְאִיש אַחֵר: לָבַשְׁתִּי שְׁחוֹרִים, בִּגְדֵי כּמֶר הִשְׂפָּנִי, שֶׁכִּסּוּ אוֹתִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי, כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּרְאָה – חַי נַפְשִׁי, שֶנִּבְהַלְתִּי מִפְּנֵי עַצְמִי: הַבְּגָדִים הָיוּ יָאִים לִי כָל כָּךְ, שֶׁהִתְחַלְתִּי מְפַקְפֵּק, שֶמָּא טָעוּת הִיא בְיָדִי לַחֲשׁוֹב אֶת עַצְמִי לְבָרוֹן מִנְכְהוֹזֶן, שֶׁמָּא בֶאֱמֶת כֹּמֶר קַתּוֹלִי אֲנוֹכִי?!

זוֹ לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַי, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי תַחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה וַאֲנִי הָיִיתִי בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב, וּבְתוֹךְ תוֹכוֹ; נִכְנַסְתִּי אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הָעֶלְיוֹן, הוּא הַגְּרַף דִּי אַרְטוּאַ וּמָצָאתִי אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בִּמְסִבּוֹ וּמַמְתִּיק סוֹד עִם פְּקִידוֹ עַל דְּבַר כִּבּוּשׁ הָאִי.

כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂרֵי הַצָּבָא הַגְּבוֹהִים הֵאִירוּ אֵלַי פָּנִים בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וַאֲנִי חָלַקְתִּי לָהֶם בְּרָכָה לְרֹאשָׁם כְּמִשְׁפַּט הָאַפִּיפְיוֹר הָרָם.

אֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא הִסְתִּירוּ מַפָּנַי שׁוּם דָּבָר; לְהֶפֶךְ, הֵם בֵּאֲרוּ לִי אֶת כָּל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם בְּתִקְוָה, שֶׁלֹא יַעֲבוֹר יוֹם וְהָאִי עִבְּר־אַל־תַּעַר יִהְיֶה בְּיָדָם.

אַחַר כָּךְ פִּנּוּ לִי חֶדֶר הָגוּן וּבִקְשׁוּ מֵאִתִּי סְלִיחָה, עַל שֶׁעֲתִידִים הֵם לְהַטְרִידֵנִי מִשְּׁנָתִי עַל יְדֵי הַיְּרִיוֹת וְלֹא יִתְּנוּנִי לָנוּחַ כְּרָאוּי.

– אֵין דָּבָר – אָמַרְתִּי לָהֶם בִּמְנוּחָה – גָּם אֲנִי לֹא בָאתִי לְכָאן כְּדֵי לִישֹׁן וְלַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת. יָדַעְתִּי מַה טִיבָהּ שֶׁל מִלְחָמָה.

וְנִפְרַדְנוּ זֶה מִזֶּה בִבְרָכוֹת יַחְדָּיו.

וּמִקֵּץ שָׁעָה, כְּשֶׁרָאִיתִי, שֶׁכָּל הַתּוֹתָחִים עֲזוּבִים עַל שׁוֹמְרֵיהֶם, לָקַחְתִּי אֶת מַחֲבַת הַקֹּדֶש, הַמְּצוּיָה בִיְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּשְׁעַת עֲבוֹדָה, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם לְבוֹנָה נָתַתִּי עָלֶיהָ סַמֵּי־תַּרְדֵּמָה, וְכָךְ הָלַכְתִּי מִשּׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר, בֵּרַכְתִּי אוֹתָם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּבֵינְתַיִם הֲנִיפוֹתִי אֶת הַמַּחְבַת תְּנוּפָה עַל רָאשֵׁיהֶם בְּלִוְיַת מִזְמוֹרֵי־קּדֶשׁ כְּפִי שֶׁנִּזְרְקוּ מִפִּי. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים, וְנַחֲרַת כָּל הַגְּדוּד עַלְתָה בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה כְּשִׁירַת תְּנוּמָה בְמַקְהֵלַת עָם.

וַאֲנִי נִיגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָתִי.

טֶרֶם כֹּל הֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הַתּוֹתָחִים מֵעַל בְּסִיָסם (כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָיוּ בְּעֶרֶךְ) וָאַשְׁלִיךְ אוֹתָם הַיָּמָה, וְאֶחָד מֵהֶם הִכַּרְתִי בוֹ שֶכְּלִי יָקָר הוּא וְצַר הָיָה לִי לְהַשְׁלִיכוֹ הַיָּמָה, לְפִיכָךְ הֶעֱמַסְתִּיו עַל כְּתֵפִי וּבְדֶרֶך שְׂחִיָּה עָבַרְתִּי עִמּוֹ אֶל מַחֲנֵנוּ וְשַבְתִּי מִיָּד, בְּלִי דַבֵּר דָּבָר לְשׁוּם אִישׁ.

אַחַר כָּךְ צָבַרְתִּי אֶת כָּל הַבְּסִיסִים הַחֲשׂוּפִים, צָבֹר וְגַבֵּב אוֹתָם לַעֲרֵמָה גְדוֹלָה, הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם קַשׁ וּגְבָבָה, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לִדְלִיקָה.

כְּשֶכָּלְתָה מְלָאכָה זוֹ, הֶעֱלֵיתִי אֶת כָּל הַכֵּלִים הֲלָלוּ בְאֵש.

הַמְּדוּרָה הַנֶּהְדָּרָה הֵאִירָה אֶת כָּל אֹפֶק הַשָּמַיִם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם!

כְּדֵי לְהָסֵב מֵעָלַי אֶת הָאַשְׁמָה, הִתְחַלְתִּי אֲנִי צועֵק רִאשׁוֹנָה. יָצָאתִי וְיָדַי עַל רֹאשִׁי וּפָתַחְתִּי בִזְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, כָּךְ עָלְתָה בְיָדִי לָצֵאת חַף מִּפֶּשַׁע כְּתִינוֹק בֶּן־יוֹמוֹ.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי לִצְבּוֹר וּלְהַעֲלוֹת עַל מִזְבֵּחַ זֶה אֶת כָּל חֹמֶר הַיְּרִיָה שֶׁהָיָה שָׁם. וַיְהִי כָל הַמַּחֲנֶה דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן, וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת!

וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לַגְּרַף דֵּי אַרְטוּאַ הַנִּכְבָּד אֶת נְדִיבוּת רוּחִי, לֹא שָׁלַחְתִּי בוֹ יַד, חָלִילָה; כִּי מִי פָרָשׁ אָצִיל יַעֲשֶׂה כָזֹאת? – אַךְ עָשִׂיתִי בוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹֹּא יִשְׁכְּחֵנִי כָל יְמֵי חַיָיו.

וְהוּא?

חָפַרְתִּי מִתַּחַת לְאָהֳלוֹ גוּמָה וְנָתַתִּי בְתוֹכָהּ אֶחַד הַתּוֹתָחִים כְּדֶרֶך שֶיְּהֵא פיו זָקוּף בַּאֲלַכְסוֹן לְנֶגֶד מִטָּתוֹ שֶׁל הַגְּרַף, וּמַטְּרָתוֹ מְכֻוֶּנֶת עִירָה פָּרִישׁ. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת טַס־הַמָּגֵן שֶעַל הַתּוֹתָח וְנָתַתִּי אוֹתוֹ עַל פִּי קְנֵה הַתּוֹתָח, וְכָךְ יָרִיתִי!

הַדָבָּר עָלָה בְיָדִי עַד לְהַפְלִיא: הַכַּדּוּר זָרַק אֶת הַטַּס בְּכֹחַ אַדִּיר אֶל מוּל הַמִּטָה וְהֵטִיל אוֹתָהּ בְּיַחַד עִם שַׂר הַצָּבָא הַנִּכְבָּד – פָּרִישָׁה!

שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הָאֵימָה שֶׁנַּפְלָה עַל הַגְּרַף בְּשָׁעָה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, הוּא וּמִטָּתוֹ, בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ!

וּכְשֶׁהִגִּיעַ פָּרִישָׁה לַשָׁוְא סַבּוּהוּ גַם סְבָבוּהוּ בִשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת: כֵּיצַד, אֵיך, וּבְאֵיזֶה אוֹפֶן הָיָה הַדָּבָר? ־־ אֵיךְ יָכֹל זֶה לָדַעַת אֶת סִבַּת כָּל הָעִנְיָן הַזָּר וְהַמּוּזָר? וְהֲלֹא גַם עַכְשָׁו, לְאַחַר יָמִים וְשָׁנִים, אֵין אִיש יוֹדֵעַ מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה מְאוּמָה. פִּתְחוּ נָא אֶת סִפְרוֹ הֶחָשׁוּב שֶׁל הָאָדוֹן דְּרִינְקְוּאוֹטֶר “כִּבּוּשׁ עִבְּר־אַל־תַּעַר” וְתִמְצְאוּ כָתוּב בּוֹ מְפֹרָש:

"בַּלַּיְלָה הָהוּא הָיְתָה מְהוּמָה נוֹרָאָה בְמַחֲנֶה

הָאוֹיֵב, כִּי אֵש גְּדוֹלָה פָּרְצָה

בַּמַּחֲנֶה; אֵין יוֹדֵעַ, יַד מִי הָיְתָה בַּדָּבָר,

חִידָה הִיא עַד הַיּוֹם הַזֶּה". –

כִּי מִי זֶה יִתְפָּאֵר בְּמַעֲשִׂים קַלֵּי־עֶרֶך כָּאֵלּוּ? כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם מִיַּד הַטֶּבַע נָתוּן לוֹ, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְכַּבֵּד בּוֹ.

אֲסַפֵּר לָכֶם עוֹד מְאֹרָע אֶחָד שֶׁקָּדַם לְזֶה:

בְּאוֹתוֹ מָצוֹר עַצְמוֹ יָשַׁבְנוּ פַעַם שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְהַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט, וְאָכַלְנוּ פַת שַׁחֲרִית. פִּתְאֹם – וְהִנֵה כַדּוּר־תּוֹתָחִים, גָּדוֹל כִּקְדֵרָה, בָּא דֶרֶך הַחַלּוֹן וְנִנְעַץ אֶל תּוֹךְ הַקְּעָרָה! מַתָּנָה יְתֵרָה זוֹ הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה. הַגֵּנֵרַל, כַּמּוּבָן, נָפַל מֵעַל כִּסְאוֹ אֲחוֹרַנִּית, אַךְ אֲנִי לֹֹא פָג רוּחִי כְּלָל.

עֲמַדְתִּי וְשָׁטַפְתִי אֶת הַכַּדּוּר בַמַּיִם, שֶׁלֹא יִתְפּוֹצֵץ מִיָּד, אַחַר כָּךְ מִהַרְתִּי עִמּוֹ הַחוּצָה וְעָלִיתִי עַל גַּבֵּי גַּבְשׁוּשִׁית, שֶׁאֶפְשָר לִרְאוֹת מֵעָלֵיהָ אֶת עֶמְדַּת הָאוֹיֵב. נָשָׂאתִי עַיִן, וְהִנֵּה תְּמוּנָה מַחֲרִידָה לְפָנָי: חֲבוּרַת אוֹפִיצֶרִים הִשְׂפָּנִים, וּבְתוֹכָם שְׁנֵי שָׂרִים רָמֵי־הַמַּעֲלָה, הִקִּיפוּ עַל שְׁנֵי אוֹפִיצֶרִים מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁנִתְפְּשׂוּ בְיָדָם כִּמְרַגְּלִים, וְהִנֵּה הֵם דָּנִים אוֹתָם לִתְלִיָה.

תּוֹתָח לֹא הָיָה בְּקִרְבָתִי לִירוֹת בָּהֶם, וְהַזְּמָן קָצָר, מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָאֻמְלָלִים מִמִּיתָה מְשֻנָּה?

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי, שֶׁאוֹצָר נֶחְמָד יֵשׁ לִי בְּכִיסִי, דָּבָר יְקַר־הַמְּצִיאוּת, שֶׁרַק עַל פִּי מִקְרֶה לֹא דִבַּרְתִּי לָכֶם עַל אֹדוֹתָיו עַד הֵנָּה: הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ הַקֶּלַע שֶׁבּוֹ הָרַג דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי. נָתַתִּי אֶת הַכַּדּוּר אֶל תּוֹךְ הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם וְקָלַעְתִּי מֵישָׁרִים אֶל בֵּין הַתַּלְיָנִים הָאֲרוּרִים.

מַעֲשֶׂה זֶה הִצְלִיחַ בְּיָדִי עַד לְהַפְלִיא! הַכַּדּוּר הִתְפּוֹצֵץ וְהֵמִית אֶת כָּל הָאוֹפִיצֶרִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׂשְּׁתֵי נְסָרוֹת שֶׁלוֹ פָּגְעוּ בִשְׁנֵי כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל הַתְּלִיָּה, שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִתְלוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי חֲבֵרֵינוּ הָאֻמְלָלִים, וְרֶגַע לִפְנֵי מִיתָתָם נֶעֶקְרוּ הַכְּלֻנְסָאוֹת מִמְּקוֹמָם וְהֵם נָפְלוּ מֵעֲלֵיהֶם חַיִּים!

שְׁנֵי הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה כְּמוֹ הֵקִיצוּ מֵחֲלוֹם נוֹרָא וּמִיָּד הֵבִינוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה סְבִיבָם, וּכְשְׁרָאוּ אֶת תַּלְיְנֵיהֶם שׁוֹכְבִים מֵתִים – נַשׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְנָסוּ עַד לְחוֹף הַיָּם, רָצִים וְגוֹרְרִים אַחֲרֵיהֶם אֶת הַתְּלִיוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּצַוְּארֵיהֶם. שָׁם יָשׁבוּ בְּסִירַת־דוּגָה וְהִכְרִיחוּ אֶת הַדַיָּג הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ לְהֲבִיאָם אֶל אַחַת מִסְּפִינוֹתֵינוּ.

הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט הִגִּישׁ לִי, כְּמוּבָן, מְדַלִּיָּה גְּבוֹהָה מֵעַל גְּבוֹהָה עַל מִפְעָלִי זֶה. אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִמְנַעְתִי מִקַּחַת אוֹת כָּבוֹד, שֶׁאִילוּ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל מַעֲשִׂים כָאֵלֵּה, הֲרֵי לֹא עָמַד בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת כָּל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד שֶׁהָיוּ תְלוּיִם לִי עַל לוּחַ לִבִּי עַכְשָׁו! בְּאֱמֶת אָמְרוּ: כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו.

וְאּולָם דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אוֹפֶן: נֶגֶד רְצוֹנִי עַרְכוּ לִכְבוֹדִי סְעֻדַּת־מִשְׁתֶּה גְדוֹלָה, וְכָל אֶחָד מְהַקְרוּאִים בֵּרַךְ אוֹתִי בִּבְרָכָה חַמָּה עַל שֶׁהִצַּלְתִי אֶת שְׁנֵי חֲבֵרֵינוּ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר

סֵפֶר הַיַּחַס שֶׁל הַבָּרוֹן – כְּתֻבָּתָה שֶׁל בַּת־שֶׁבַע – דַּגסוּס מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית – הַבָּרוֹן בְּתוֹר כַּדּוּר שֶׁל תּוֹתָח – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ.

וְהוֹאִיל וּבָאנוּ לִידֵי קֶלַע זֶה, מִן הָרָאוּי שֶׁאֲמָלֵּא אֶת בַּקָּשַׁתְכֶם הַנִּכֶּרֶת בִּפְנֵיכֶם וַאֲסַפֵּר לָכֶם, כֵיצַד בָא לְיָדִי כְּלִי יָקָר וְעַתִּיק זֶה.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

כְּיָדוּעַ, מִצֶּאֱצָאֵי דָוִד הַמֶּלֶך אֲנֹכִי, מִזֶּרַע בַּת שֶׁבַע, הִיא אִשְׁתוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא רָם הַמַּעֲלָה אוּרִיָה הַחִתִּי, שֶׁהָיְתָה, אַחֲרֵי מוֹת בַּעֲלָה בַּמִּלְחָמָה, לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְאִשָּׁה.

אָבִי הַקַּדְמוֹן, הַמֶּלֶך יָרוּם הוֹדוֹ, הָיָה מֻחְזָק לְחוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִמִּי הַמַּלְכָּה אַף הִיא הָיְתָה פַּטְרוֹנָה לְחֶבְרַת “בִּינוּ יְמוֹת עוֹלָם”. פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וְהַמֶּלֶך וְהַמַּלְכָּה נִתְקְעוּ בְּוִּכּוּחַ גָּדוֹל בִּשְׁאֵלָה מַדָּעִית־הִסְטוֹרִית חֲשׁוּבָה מְאֹד, וְהוּא: בְּאֵיזֶה מָקוֹם נָחָה תֵּבַת נֹחַ, אַחַר אֲשֶר קַלּוּ מֵי הַמַּבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְאַיֵּה מְקוֹמָהּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

הַוִּכּוּחַ הִתְלַקֵּחַ מְאֹד וַיְהִי לְפִּלְפּוּל חָרִיף, וְהַפִּלְפּוּל – לְמַחֲלוֹקֶת. הַמֶּלֶך הַמְּשׁוֹרֵר הִצְטַיֵּן בְּמִזְגּוֹ הָחָם וְלֹא נָשָׂא פָנִים לְאִישׁ שֶׁהֵעֵז לְעַרְעֵר עַל דְּבָרָיו. וְהַמַּלְכָּה הָעֲדִינָה דֶּרֶךְ נָשִׁים דַּרְכָּה וְיָדְעָה תָמִיד בְּחוּש, שֶׁהַצֶּדֶק אִתָּהּ.

סוֹף הַמַחֲלֹקֶת הָיָה – גֵט פְּטוּרִין.

עִקָּר שָׁכַחְתִּי: בְּשָׁעָה שֶׁנָשָׂא הַמֶּלֶך אֶת בַּת שֶׁבַע כָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּתָה אֶת רֹב נְכָסָיו וְאוֹצְרוֹתָיו וּמִבְחָר כְּלֵי חֶמְדָתוֹ, וּבְתוֹכָם גַּם אֶת הַקֶּלַע הַנִּפְלָא, שֶׁהָיָה כְּבָר אָז מְפֻרְסָם לְשֵׁם וִּלִתְהִלָּה בָּכל קַצְוֵי אָרֶץ, וּבִפְרָט בְּאֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים. קֶלַע זֶה חָבִיב הָיָה עַל שְׁנֵיהֶם חִבָּה יְתֵרָה. עַכְשָׁו שֶׁנָּתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת, עָל כָּרְחוֹ הוֹצִיא לָהּ גַּם אֶת הַקֶּלַע הַיָּקָר, כַּדִּין. הַקֶּלַע הַיָּקָר עָבַר מִדּוֹר לְדוֹר, מֵאָב לִבְנוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל וּבָא לִידֵי אָבִי, וּמִמֶּנוּ יְרַשְׁתִּיו אָנוֹכִי.

וּלְמַעַן תַּכִּירוּ וְתֵדְעוּ, כַּמָּה גְדוֹלִים מַעֲשֵׂי הַקֶּלַע הַזֶּה וְנִפְלְאוֹתָיו וְתוֹעַלְתוֹ וְכָל הַבְּרָכָה הַצְּפוּנָה בּוֹ לַמַּדָּע, אַזְכִּיר לִפְנֵיכֶם אֶחָד מִסִּפּוּרֵי אַבָּא, שֶׁשָּמְעוּ אָזְנַי מִּפִּיו, אֲנִי וְכָל מְיֻדָּעַי.

הַסִּפּוּר, לִכְאוֹרָה, מַפְלִיא, נִרְאָה לְנִמְנָע. אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְצָא אָדָם אֶחָד מֵטִיל בּוֹ סָפֵק כָּל שֶׁהוּא. מִי שֶׁיָּדַע אֶת חַיֵּי אָבִי, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים מְאֹרָעוֹת נִפְלָאִים, מַעֲשֵׂי נִסִּים, מַמָּשׁ; מִי שֶׁהִכִּיר, כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה אַהֲבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה וְהַמְּזֻקָּקָה שִׁבְעָתָיִם, לֹא יְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּל שֶׁהוּא בִּדְבָרָיו.

וַאֲנִי בְּנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מַגִּיעַ לְקַרְסֻלָּיו, בְּחָכְמַת צַיִד וּבִנְסִיעוֹת עַל פְּנֵי תֵבֵל, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה – דָּבָר אֶחָד יָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לִצְמִיתוּת, אָצוּר בְּדָמִי, שָׂפוּן בְּמַעֲמַקֵּי לִבִּי, וְהוּא – רֶגֶשׁ הָאֱמֶת, שֶׁעַל כְּבוֹדָהּ אֲנִי מַקְפִּיד יוֹתֵר מֵעַל כְּבוֹד עַצְמִי.

פַּעַם – כָּךְ הָיָה מְסַפֵּר אָבִי – כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְעַכֵּב בִּמְדִינַת אַנְגְּלִיָה הַנִּפְלָאָה יָרַדְתִּי אֶל הַנָּמֵל וְאָמַרְתִּי לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה לְעִיר הֶלְפוֹטְסְלוֹם. לְצַעֲרִי אֵחַרְתִּי מִן הַמּוֹעֵד רְגָעִים אֲחָדִים וָאֵלֵך לְטַיֵּל קְצָת עַל הַחוֹף הַנֶּהְדָּר לֹא הַרְחֵק מֵעִיר הַרְוִיךְ. פִּתְאֹם – וְהִנֵּה דַגְסוּס נוֹרָא עוֹלֶה מִן הַיָּם וְּבחֵמָה שְׁפוּכָה הוּא הוֹלֵך וְקָרֵב אֵלָי.

אֲנִי רוֹאֶה תְמִיהָה גְּדוֹלָה זוֹ הַחֲרוּתָה עַל פְּנֵיכֶם: הָכֵיצַד? הֲלֹא הַדַּגְסוּס הוּא דָג קְטַנְטָן, שֶׁגָּדְלוֹ כְזֶרֶת וּהוּא נִמְלָל בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם?!

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּדגְסוּס הַמָּצוּי, שֶׁמִּינוֹ נִתְקַטֵּן בְּמֶשֶׁך אַלְפֵי שָׁנִים וּמִצּוּרַת בְּרֵאשִׁית שֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁאַר כִּי אִם צַוָארוֹ הַדּוֹמה לְרַעֲמָת הַסּוּס. לֹא כֵן דַּגסוּס זֶה, שֶׁאָבִי הָיָה מְסַפֵּר עָלָיו; הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הַקַדְמוֹנִים, הָעֲנָקִיִּים, שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְגָדְלָם וְצוּרָתָם, וְשֶׁרַק בַּתְּהוֹמוֹת הָעַזִּים שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן נִמְצָאִים עוֹד פֹּה וְפֹה אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁשְּׁמָם יָאֶה לָהֶם – דָּג־סוּס, הֵן מִצַּד גָדְלָם וְהֵן מּצַּד תַּבְנִיתָם הַדּוֹמָה לְסוּס שֶׁבַּיַּבָּשָׁה.

וּבְכֵן – סִפֵּר אָבִי – הַדְּגסוּס קָפַץ מִתּוֹך הַמַּיִּם וְּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הִתְנַפֵּל עָלַי לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים. רֶגַע עָמַדְתִּי מְפַקְפֵּק; אַךְ מִיָּד נִזְכַּרְתִּי בַּקֶּלַע שֶׁלִּי שֶׁבְּכִיסִי, תְּפַשְׂתִּיו, אֶת הַקֶּלַע הַנִּפְלָא, נָתַתִּי בּוֹ אֶבֶן מֵחֲלּוּּקֵי הָאֲבָנִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם וּבִמְחִי־יָד אֶחָד הִכֵּיתִי אֶת עֵינוֹ הָאַחַת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשּׁנִיָּה.

כְּשֶׁחָשַךְ עוֹלָמוֹ בַעֲדוֹ פָנָה לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר לְהִמָלֵּט מִמֶּנִּי. אוֹתוֹ רֶגַע נִצְנְצָה בִּי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה: קָפַצְתִּי עַל גַּבֵּי הַדַּגְסוּס וְרָכַבְתִּי עָלָיו הַמָּיְמָה.

רְצוּעָה זוֹ שֶׁל הַקֶּלַע נָתַתִּי לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל סוּס הַיָּם וַתְּהִי לִי לְמֶתֶג, וְכָךְ רָכַבְתִּי עָלָיו כְּרוֹכֵב עַל גַּבֵּי סוּס מַמָּשׁ; לֹא עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וְהַסּוּס הַמְּצֻיָּן הֱבִיאַנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי.!

בְּהֶלְפוֹטְסְלוֹם מָכַרְתִּי אַחַר כָּךְ אֶת הַדָּג הַנְּפְלָא לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה, הַמְפוּרְסָמָה בְּשֵׁם “הַשְּתִיָּה כַדָּת”, בִּשְׁבַע מֵאוֹת דִּינָר זָהָב, וְעַכְשָׁו נִמְצָא הַמִּמְלָא שֶׁלוֹ בְּבֵית הָעַתִּיקוֹת בְּאֶקְסְפוֹרְד.

לְרַגְלֵי נְסִיעָה זוֹ שֶׁבִּתְהוֹמוֹת הַיָּם, גִּלָּה אָבִי חֲדָשוֹת וּנְצוּרוֹת בְּעוֹלַם הַמַּדָּעִים וְעָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם. אֶת כָּל אֵלֶּה אֲסַפֵּר לָכֶם אַחַר כָּךְ. עַכְשָׁו אוֹדִיעֲכֶם עוֹד אֶחָד מִמְּאֹרָעוֹתַי הַנִּפְלָאִים, שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, כְּשֶׁשַּׁבתִּי מֵעִבְּר־אַל־תַּעַר לְלֶנְדּוֹן הַבִּירָה.

פַּעַם הָלַכְתִּי לְטַיֵּל אַחַר אֲרֻחַת הַבֹּקֶר בַּחֲצַר הַמֻּזֵאוּם הַמְפֻרְסָם, לְהִסְתַּכֵּל שָׁם בְּאוֹתָם כְּלֵי הַזַּיִן הָעַתִּיקִים הַשּׁוֹנִים, הַמֻּצָּגִים שָׁם לְרַאֲוָה. בֵּינְתַיִם הִתְחַלְתִי חָש בְּרֹאשִׁי מֵחֲמַת עֲיֵפוּת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ אֶת מְנוּחָתִי נִכְנַסְתִּי אֶל קְנֵה אַחַד הַתּוֹתָּחִים הַגְּדוֹלִים לִישֹׁן קְצָת. לֹֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁעוֹד יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּשִבְרֵי־כֵלִים נוֹשָׁנִים אֵלֶּה לִירִיָה?

וַאֲשֶר לֹא יָגֹרְתִּי – בָּא לִי!

הַיּוֹם הָיָה יוֹם גְּנוֹסְיָה בְּלֶנְדּוֹן, יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, וּלְפִיכָךְ יָרוּ יְרִיּוֹת תִּפְאָרָה בְּתוֹתָחִים אֲחָדִים וּבְתוֹכָם גַּם בְּאוֹתוֹ הַתּוֹתָח, שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי בְתוֹכוֹ שְׁנַת תְּמִימִים,. הַיְּרִיָּה זְרָקַתְנִי בְּכֹחַ נוֹרָא בָּאֲוִּיר וְהֵטִילָה אוֹתִי אֶל אַחַד הַכְּפָרִים הַקְּטַנִּים לְתוֹךְ חֲצֵרוֹ שֶׁל אִּכָּר אֶחָד! – לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל נָפַלְתִּי עַל עֲרֵמַת תֶּבֶן גְּבֹהָה וְלֹֹא קָרַנִי כָּל אָסוֹן. רַק אַחַר כָּךְ חַשְׁתִּי קְצָת בְּכָל אֵבָרָי.

פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְמַעֲשַׂי וּמָצָאתִי – מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה; כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יָרִיתִי אֶת שַׂר הַצָּבָא הַהִשְׂפָּנִי, הַגְּרַף דִּי אַרְטוּאַ, לְפָרִישׁ, כָּךְ נַעֲשָׂה גַם לִי! וּכְשֵׁם שֶׁהוּא יָרַד שָׁם אַרְצָה בְּשָלוֹם שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ, כָּךְ גַּם אֲנִי הִזְמִין לִי הַגּוֹרָל עֲרֵמָה שֶׁל תֶּבֶן רַךְ, וְעַל יָדָהּ נִצַּלְתִּי מִמִּיתָה מְשֻנָּה.

כְּלָל גָּדוֹל הוּא: בְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ!

פֶּרֶק חֲמִישָׁה עָשָׂר

אָבִיו שֶׁל הַבָּרוֹן מַרְצֶה אֶת סִפּוּרֵי נִפְלְאוֹתָיו מֵעַל הַקַּתֶּדְרָה שֶׁבְּבֵית מִדְרַש־הַמַּדָּעִים בְּאֶקְסְפוֹרְד – כָּל מַה שֶׁיֵּש בַיַּבָּשָׁה, יֵשׁ בַיָּם – עוֹפוֹת וּשְׁרָצִים גְּדֵלִים עַל הָעֵצִים וּפְרָחִים חַיִּים שׂוֹחִים בַּמָּיִם – יָם שֶׁל־מֵי בְשָׂמִים – הֵיכָלוֹת שֶׁל מָיִם – דָגִּים בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי – שִׁירַת הַדָּגִים.

הִבְטַחְתִּי לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְסַפֵּר עַל דְּבַר אוֹתָן הַחֲדָשׁוֹת וְהַנְּצוּרוֹת, שֶׁגִּלָה אָבִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם וּבִמְצוּלוֹת מַיִּם עַזִּים, וְהִנְנִי לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתִי.

נְסִיעָה זוֹ שֶׁנָּסַע אָבִי עַל קַרְקַע הַיָּם הַיְתָה בְּלִי שׁוּם הַפְרָזָה כָּל־שֶׁהִיא הָעֲשִׁירָה בְנִפְלְאוֹתֶיהָ מִנְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל תַּיָּרֵי־עוֹלָם. וְאִם מְאֹרָעוֹתָיו שֶׁל אָבִי, בִּכְלָל הָיוּ נֶחְשָׁבִים לְחֲדָשִׁים וְנִכְבָּדִים מְאֹד וְעָשׂוּ בִּשְׁעָתָם רַעַשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם, הֲרֵי מְאֹרָעוֹתָיו שֶׁעַל קַרְקַע הַיָּם הֵם גֻלַּת־הַכֹּתֶרֶת שֶׁל כָּל מִפְעֲלוֹת יְמֵי חַיָּיו.

כְּשֶׁעָלָה בְּשָׁלוֹם מִן הַתְּהוֹמוֹת וּבָא לְעִיר הֶלְפוֹטְסְלוֹם, מִיָּד בָּא אֵלָיו שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִבֵּית מִדְרַשׁ הַמַּדָּעִים שֶׁבְּאֶקְסְפוֹרְד בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיּוֹאִיל לְהַרְצוֹת אֶת סִפּוּרוֹ מֵעַל הַקַּתֶּדְרָה בִּפְנֵי כָל חַבְרֵי הָאֲקַדֵּימִיָה וּבִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה.

בְחֵפֶץ לֵב הִסְכִּים אָבִי לְמַלְאוֹת בַּקָּשָׁה זוֹ וְנָסַע לְאֶקְסְפוֹרְד.

הָאוּלָם, שֶׁבּוֹ הִרְצָה אָבִי אֶת הַרְצָאָתוֹ הַנִּפְלָאָה, הָיָה מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה; אֲנָשִׁים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים עָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים עַד כְּדֵי חֲנִיקָה, כָּל הָעִתּוֹנִים שָׁלְחוּ אֶת סוֹפְרֵיהֶם הַמְּיֻחָדִים, וְגַם בָּאֵי־כֹחַ הָאֲקַדֵּימִיוֹת וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת וַאֲנָשִׁים נְשׂוּאֵי־פָנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי בָּאוּ אֶל הָאוּלָם. כֻּלָּם עָשׂוּ אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְרָשְׁמוּ בְּסֵפֶר אֶת כָּל הֶגֶה פִּיו, בְּשָׁעָה שְׁסִּפֵּר עַל דַּרְכּוֹ הַנִּפְלָאָה בִּתְהוֹמוֹת יָם הַתִּיכוֹן וְעַל מֶמְשֶׁלֶת־הַמַּיִם הַנִּפְלָאָה, שֶׁעוֹד לֹא רָאָה אוֹתָהּ יְלוּד אִשָּה וְרַק הוּא זָכָה לִרְאוֹתָהּ עַיִן בְּעַיִן.

וְכָךְ הָיָה מַתְחִיל אָבִי אֶת סִפּוּרוֹ:

"לֹא סוֹפֵר אֲנוֹכִי וְלֹֹא בֶן־סוֹפֵר, לֹא אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב בְּאָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה וְחָכְמָה, הַמְגַלֶּה צְפוּנוֹת הַטֶּבַע מִתּוֹךְ סְפָרִים עַתִּיקִים וּגְוִּילִים וְכִתְבֵי יָד בָּלִים מִזֹּקֶן, וְאֵינִי רָאוּי לַעֲמוֹד פֹּה לִפְנֵיכֶם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן זֶה וּלְהַטְרִיחַ אֶת כְּבוֹדְכֶם בִּדְבָרִים קַלֵּי עֵרֶך.

אֶלָּא, שֶׁמִּכָּל־מָקוֹם חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁלֹּא לְמוֹתָר יִהְיֶה לִמְסוֹר לִכְבוֹד חָכְמַתְכֶם הָרָמָה אֶת כָּל מַה שֶׁרָאוּ עֵינַי וְשָׁמְעוּ אָזְנַי בְּמֶרְחַקֵּי הַיָּם, וַאֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל כְּפִי עֲנִיוּת דַעֲתִי לִמְסוֹר לָכֶם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם, בְּלִי סְרָק, בְּלִי כְּחַל וּבְלִי הַגְזָמָה כָּל שֶׁהִיא, כְּפִי כִשְׁרוֹנִי וְכֹחִי הַדַּל וְאַהֲבַת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה הַנְטוּעָה בְּלִבִּי.

"זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים: יָם וְיַבָּשָׁה. אֵין לְךָ דָּבָר בַּיַּבָּשָׁה שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בַיָּם, וְאִם עוֹלָמֵנוּ זֶה , עוֹלַם הַיַּבָּשָׁה, מָלֵא חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וּבַעֲלֵי־חַיִּים מִּבַּעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים – הֲרֵי אוֹתוֹ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל וְּרחַב־יָדַיִם שֶׁבַּיָּם רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ בִּיצוּרָיו וּבְרִיוֹתָיו הַנִּפְלָאִים עַד לְאֵין עֲרוֹךְ.

"בָּרְגָעִים הָרִאשוֹנִים, כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְתוֹךְ עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיָּם, הֻכֵּיתִי, מַמָּשׁ, בּתִמָּהוֹן. לֹא יָדַעְתִּי, אִם חוֹלֵם אֲנִי בְהָקִיץ, אוֹ רוּחַ שְׁטוּת נִכְנְסָה בִי פִתְאֹם, וַחֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים תֶּחֱזֶינָה עֵינָי: הַדָּגִים הַרַבּים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁאָפְפוּ אוֹתִי מִכָּל צַד בְּדַרְכִּי הַמְּהִירָה, אֵינָם דּוֹמִים לֹא בִכְלָל וְלֹא בִפְרָט לְאוֹתָם הַדָּגִים הַמְּצוּיִם אֶצְלנֵוּ,שֶׁהַדַּיָּגִים שׁוֹלִים אוֹתָם מִתּוֹךְ הַמָּיִם; רַבִּים מֵהֶם הָיוּ בְּעֵינַי כְּמַרְאֶה כְשָׁפִים, קִסְמֵי רוּחוֹת רָעוֹת וּמַזִּיקִים.

"הָיוּ בֵינֵיהֶם הַרְבֶּה, שֶׁרֹאשָׁם בּוֹלֵט לָהֶם כְּמִין גַּבְנוּן מִגַּבָּם, אוֹ מִגְּחוֹנָם, וַאֲפִילוּ מִזְּנָבָם. מֵהֶם מְרֻבֵּי עֵינַיִם וּמֵהֶם עַיִן אַחַת קְבוּעָה לָהֶם בְּאֶמְצַע שִׁדְרָתָם, וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: יֵשׁ שֶׁשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל עֵינַיִם קְבוּעָה לָהֶם כְּמַחֲרוֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים לְאֹרֶךְ גַּבַּם אוֹ לְרָחְבָּם בְּמַחֲגוֹרֶת סְבִיב מָתְנֵיהֶם.

"הָעֵינַיִם הֲלָלוּ הַרְבֵּה מֵהֶן נוֹצְצוֹת כְּאַבְנֵי־חֵן וְּמְאִירוֹת שֶׁבַע עַל שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת; "חוּץ מֵאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת בַּעֲלֵי־חַיִים שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם הַנִּמְצָאִים בִּתְהוֹם רַבָּה, אֵין לְךָ בְּהֵמָה, חַיָּה, עוֹף אוֹ שֶׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁלֹא רְאִיתִיו שָּם – בְּצוּרַת דָּג.

"כָּכָה פָגַשְׁתִּי בְדַרְכִּי בְּכָל מִינֵי הַכְּלָבִים שֶׁלָּנוּ: מִן הַסָּן־בֶּרְנַרְדִי הַגָּדוֹל, שֶׁעֵינָיו מְפִיקוֹת גַאֲוָה וְשַׁלְוַת מְלָכִים עַד הַסִּלְקִי אֲרֹך־הַגָּרוֹן וְהַכָּחוּשׁ עַד כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶמְלָה, וְעַד כֶּלֶב־ הַתַּחַש, קְצַר הָרַגְלַיִם, שֶׁלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. לַקְקָן זֶה, מִבְּלִי יְכֹלֶת לִגְנֹב אֶת מְזוֹנוֹ וְלִמְשֹׁךְ לוֹ פַּרְנָסָה דֵי צָרְכּוֹ, כָּרוּך הוּא תָּמִיד אַחֲריֵ עֵז־הַיָּם, שֶׁדַּדֶּיהָ מְלֵאִים חָלָב, וּפַעַם בְפַעַם הוּא מִתְגַנֵּב אֶל תַּחַת כְּרֵסָה וְיוֹנֵק מִמֶּנָה סְעֻדַּת אַרְעַי!

"כָּל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת שְׁבַּיָם יֵשׁ לָהֶן, כְּמוּבָן, סְנַפִּיר וְקַשׂקֶשֶׂת; וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִינֵיהֶן בַּיַּבָּשָה מְחַזְרִים אַחֲרֵי מְזוֹנָם וְנֶהֱנִים מִן הַגֶּזֶל, כָּךְ גַּם אֵלֶּה אֵינָן מוֹנְעוֹת אֶת עַצְמָן מִלִּטרוֹף כָּל אַחַת אֶת טַרְפָּהּ הֶחָבִיב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר. הַכֶּלֶב שֶׁבַיָּם רוֹדֵף אַחֲרֵי הָאַרְנֶבֶת שֶׁבַּיָּם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ בְעָלִים שֶֹיִמְסוֹר לוֹ אֶת צֵידוֹ, הֲרֵי הוּא אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וְכָל עֲמָלוֹ – לְפִיו.

“אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵין בַּעַל חַי זֶה יוֹצֵא מִידֵי טִבְעוֹ לִהְיוֹת נִטְפָּל וְזָקוּק לִבְעָלִים, וְגַם פֹּה, בַּיָּם, הוּא הוֹלֵך וְקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. גַּם פֹּה יֶשְׁנָם כְּלָבִים הַכְּרוּכִים אַחֲרֵי תַנִינִים גְּדוֹלִים וּכְבוּדִים, עוֹזְרִים לָהֶם לָצוּד טֶרֶף וּמִסְתַּפְּקִים בְּאוֹתוֹ מוּעָט, שֶׁהֵם זוֹכִים בּוֹ מִ”שֻּׁלְחַן" אֲדוֹנָם. הַלָּלוּ בוֹחֲרִים לָהֶם תָּמִיד מִין אֲדוֹנִים, שֶׁרֹאשׁ אָדָם לָהֶם וּשְׁתֵּי יָדַיִּם גְּדוֹלוֹת לָהֶם עַל שִׁכְמָם, בִּידֵיהֶם אֵלּוּ הֵם טוֹפְחִים תָּמִיד עַל ראֹשׁ כַּלְבֵיהֶם וּמַחֲלִיקִים אוֹתָם דֶּרֶך חִבָּה. חִבָּה זוֹ יְקָרָה לָהֶם לַכְּלָבִים, כַּנִּרְאֶה מִכֹּל.

"וְכָךְ גַּם שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת: הֶחָתוּל שֶׁבַּיָּם טוֹרֵף אֶת הָעַכְבָּר שֶׁבַּיָּם, וּזְאֵב הַיָּם – אֶת הַגְּדִי הָאֻמְלָל, הַגּוֹעֶה בְּצַעֲרוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ..

"גְּדִי זֶה מְצֻיָּן בְּצַמְרוֹ הַנִּפְלָא רַב הַצְּבָעִים: לָבָן, שָׁחוֹר, צָהֹב וְאֲפִילוּ אָדֹם, כָּחֹל שָׂרֹק וְגַם סָגֹל.

"וְכֵן גַּם הָעוֹפוֹת שֶׁבַּיָּם, שֶׁבִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם יֵשׁ לָהֶם סְנַפִּירִים אֲרֻכִּים, וּבָהֶם הֵם מְעוֹפְפִים בְּמַיִם אַדִּירִים כַּנֶּשֶׁר וְכַיּוֹנָה שֶׁבַּיַּבָּשָׁה.

"בְּמֶמְשֶׁלֶת הַמַּיִם מָצָאתִי רֻכְסֵי הָרִים גַּבְנוּנִים שֶׁקּוֹמָתָם כְּהַרְרֵי־אֶלֶף. סַלְעֵיהֶם מְכֻסִּים יַעֲרֵי־עַד וְאִילָנוֹת גְּבֹהִים וְעָבִים, שֶׁדָּלִיוֹתָם מִסְתָּעֲפוֹת לְתִפְאָרָה לְכָל עֵבֶר.

"בֵּין הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הָיוּ הַרְבֵּה אִילָנֵי־סְרָק,אַךְ בֵּינֵיהֶם רָאִיתִי גַם עֵצִים עוֹשֵׂי פֶרִי, וְהַפֵּרוֹת – פֵּרוֹת חַיִּים. הָיוּ שָׁם, לְמָשָׁל, עֵצִים הַמְגַּדְלִים סַרְטָנִים, צְדָפוֹת, קְנָבִים וְחֳמָטִים מֵחֳמָטִים שׁוֹנִים. הָחֳמָטִים הַלָּלוּ גְדֵלִים כְּמִין קִסּוֹס וְגִבְעוֹלֵיהֶם מִתְפַּתְּלִים וְעוֹלִים סְבִיב גֶּזַע הָאִילָן לְמַעְלָה־לְמַעְלָה בֵּינֵיהֶם רָאִיתִי גַם עֲצֵי עֲלוּקוֹת וּנְחָשִׁים וְצִפְעוֹנִים, הַשּׁוֹלְחִים אֶת לְשׁוֹן־אַרְסָם בְּכָל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם.

"בַּעֲלֵי־חַיִּים הַלָּלוּ יָפֶה חֶלְקָם מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיָּם, מִשּׁוּם שֶׁפַּרְנָסָתָם מְצוּיָה לָהֶם בְּכִפְלַיִם, מִּשְּׁנֵי צְדָדִים: מִלְּשַׁד הַקַּרְקַע, הַבָּא לָהֶם דֶּרֶךְ שָׁרְשֵׁי הָאִילָן שֶׁלָּהֶם, וּמִן הַטֶּרֶף: הֵם טוֹרְפִים לָהֶם אֶת הַדָּגִים הָעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְתֻמָּם, וְלִפְעָמִים הֵם נֶהֱנִים גַם מִן הַבֵּיצִים, שֶׁעוֹפוֹת הַיָּם מְטִילִים בְּדֶרֶך שְׂחִיָתָם.

"אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל נִפְלָאִים עֲצֵי־הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם.בְּדַרְכִּי רָאִיתִי יַעַר הַמְגַדֵּל כָּל מִינֵי עוֹפוֹת וְצִפֳּרִים מִצִפֳרִים שׁוֹנוֹת. צִפֳּרִים הַלָּלוּ מְשַׂגְשְׂגוֹת עַל עֲנָפִים וּמַנְעִימוֹת זְמִירוֹת עַד לְהַפְלִיא! – כְּשֶׁנִכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ יַעַר זֶה אֲחָזַתְנִי סְמַרְמֹרֶת נְעִימָה לְשֵׁמַע הַזִּמְרָה הַדַּקָּה, הַמְעַדֶּנֶת אֶת נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ וְּמְיַשַּׁנְתּוֹ. בְּרֶגֶשׁ־עֲדָנִים הִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרָה עֶלְיוֹנָה זוֹ וּמִקֵּץ רְגָעִים נַפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה וָאִישָׁן.בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי: אֲנִי בְגַן־הָעֵדֵן, וּכְרוּבִים טְהוֹרִים סוֹכְכִים עָלַי בְּכַנְפֵיהֶם הַצְּחוֹרוֹת וּמְזַמְּרִים בְּמַקְהֵלָה תְּפִלוֹת לְאֵל חָי.

"וּמִי יוֹדֵעַ, עַד הֵיכָן הָיִיתִי מַגִּיעַ בַּחֲלוֹמִי זֶה הַמָּתוֹק וְהַנִּפְלָא,אִלּוּלֵא הַתַּרְנְגוֹל שֶׁבַּיָּם, שֶׁקָּרָא פִתְאֹם מֵעַל עֵץ אֶחָד וְהֶעִירַני מִשְׁנַת־עֶדְנִי! תַּרְנְגוֹל זֶה הוּא הַיְּחִידִי בָּעוֹלָם הָמַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, עַל פִּיו יִישְׁנוּ וְעַל פּיו יֵעוֹרוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

"שָׁם רָאִיתִי גַם כָּל מִינֵי הַפְּרָחִים שֶׁלָּנוּ, כַּמּוּבָן, בְּצוּרַת דָּגִים. נִפְלָאִים הֵם הַפְּרָחִים הַחַיִּים הַלָּלוּ, הַשׂוֹחִים לָהֶם בְּשַׁלְוָה בִסְנַפִּירֵיהֶם הָרַבְגּוֹנִים, שֶׁעֵינוֹ שֶׁל אָדָם לֹא תִשְׂבַּע לִרְאוֹתָם! שַׁעֲרוּ לָכֶם אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הַחַיָּה הַשָּׁטָה לָהּ הֵנָּה וָהֵנָּה וְאֶת הַחֲבָצֶלֶת הָעֲדִינָה הַשָּׂמָה לָהּ נְתִיבָה בְּמַיִם עַזִּים! – כֵּן רָאִיתִי אֶת הַסִּגָּל הַסָּגֹל וְהָעָנָו שֶׁרֵיחוֹ הַנָּעִים נוֹדֵף לְכָל עֵבֶר; אֶת הָרְכָפוֹת הַשּׁוֹנוֹת, אֶת הַשַׂחֲלָב הַנֶּהְדָּר, אֶת הַיַּסְמִין הַצָּהֹב, אֶת הַיְּפֵהפִיָּה הַכְּחֻלָה וְאֶת הַצִּפֹּרֶן הָאָדֹם כַּדָּם. כָּל אֵלֶּה חַיִּים וְשָׁטִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. רֵיחָם הַנָּעִים וְהַמְשַׁכֵּר עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם סָבִיב לְמֵי־בְשָׂמִים נְעִימִים, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם בְּכָל אוֹתָם הַנִּמְכָּרִים אֶצְלֵנוּ בַּחֲנוּת בְּכֶסֶף מָלֵא.

“מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹא שָׁכַחְתִּי לְמַלְּאוֹת לִי צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם הַלָּלוּ כְּדֵי לְהַרְאוֹתָם לָכֶם”.

וְתוֹךְ כְּדֵי דּבּוּרוֹ הוֹצִיא אָבִי אֶת הַצְּלוֹחִית הַמְּלֵאָה וּמָסַּר אוֹתָה לְרֹאשׁ הָאֲקַדֵּימִיָּה, הָאָדוֹן דְּזוֹן אוּאֵידְן הַפְּרוֹפֵיסוֹר הַנִּכְבָּד פָּתַח אֶת הַצְּלוֹחִית, וְרֵיחַ נָעִים וְנִפְלָא עַד כְּדֵי לְשַׁכֵּר מָלֵא אֶת כָּל הָאוּלָם הַגָּדוֹל לְתִמְהוֹנָם וְהֲנָאָתָם הַמְּרֻבָּה שֶׁל כָּל הַנֶּאֱסָפִים.

"וּמָה שֶׁחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְחוֹקְרֵי הַטֶּבַע – הוֹסִיף אָבִי לְדַבֵּר – הוּא אֹפֶן חַיֵּיהֶם שֶׁל הַיְּצוּרִים הַלָּלוּ שֶׁבִּתְהוֹמוֹת הַיָּם, הַסֵּדֶר וְהַמִּשְׁטָר.

"כָּכָה רָאִיתִי עֵדוֹת עֵדוֹת שֶׁל דָּגִים שֶׁכֻּלָּן עֲסוּקוֹת בַּעֲבוֹדָה, בְצִבּוּר אוֹ בִיחִידוּת. פֹּה אֵם מְלַמֶדֶת אֶת פְּרִי בִטְנָהּ לִשְׂחוֹת בְּכָל הָאֲפָנִים: עַל הְַּגחוֹן, עַל הַגַּב, בִסְנַפִּיר אֶחָד וַאֲפִילוּ בְּלִי סְנַפִּירִים כְּלָל וְרַק בַּזָּנָב; שָׁם אֵם אַחֶרֶת מְכַרְסֶמֶת צְמָחִים וְלוֹעֶסֶת לְבָנֶיהָ הַקְּטַנִּים לַאֲכִילָה. פֹּה עֵדָה אַחַת שְׁלֵמָה טֹוָה וְרוֹקֶמֶת מַעֲשֶׂה־רֶשֶׁת מִמִּין קִסּוֹס וַעֲנַב־הַבָּר, דּוֹמָה לְאוֹתָהּ רֶשֶּׁת שֶׁל דַּיָּגִים, וּמַרְאָה לַחֲנִיכִים הַקְּטַנִּים וְהָרַכִּים, אֵיךְ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַחַמְסָנִים הַחוֹטְפִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם בְּנֵי־אָדָם, וּבִשְעַת סַכָּנָה, כְּשֶׁנָּפְלוּ בָרֶשֶת – אֵיךְ לִכְסוֹס אֶת חוּטֵי הָרֶשֶׁת וּלְְהִמָלֵט מִמֶּנָּה..

וּמֵהֶם הָיוּ טְרוּדִים בִּמְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת.

הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה הַבִּנְיָנִים שֶׁהֵם בּוֹנִים לְעַצְמָם!־־ בִּנְיָנִים הַלָּלוּ, הָעֲשׂוּיִם כֻּלָּם מַיִם צְלוּלִים וּבְהִירִים, בְּלִי שׁוּם תַּעֲרֹבֶת שֶׁל חֳמָרִים זָרִים הֵם הֵיכָלוֹת שְׁקוּפִים, הָעוֹמְדִים עַל עַמּוּדִים גְּבֹהִים מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב. בְּכָל אוּלָם וְאוּלָם עוֹמֵד “כִּיּוֹר־יָם” מָלֵא מִין נוֹזְלִים מַבְרִיקִים בְּאַלְפֵי צְבָעִים, וְנִדְנוּדֵי גַלֵּיהֶם מְסַמְאִים אֶת הָעֵינָיִם.

"אוּלַמִּים הַלָּלוּ רַבִּים מֵהֶם עֲשׂוּיִם בֵּיבָרִים לְגַדֵּל בָּהֶם דָּגִים יִקְרֵי־הַמְּצִיאוּת, הַמִּצְטַיְּנִים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְצוּרוֹתֵיהֶם הַמְּשֻנוֹת. מִשֶּׁנּוֹלָד דָּג כָּזֶה מִיָּד אִמוֹ מְבִיאָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיבָר לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְכוֹ לִבְרִיאוּת וּלְחַיִּים טוֹבִים, לְתִפְאֶרֶת הַּמִין הַדָּגִי.

"גַם חֲדָרִים מְיֻחָדִים הָיּו שָׁם וּבָהֶם בֵּיצֵי־דָגִים רַכּוֹת שְׁמוּרוֹת שְׁמִירָה מְעֻלָּה, עַד שֶׁתִּתְפַּתַּחְנָה וְתֵלַדְנָה צֶאֱצָאִים בְּרִיאִים לְשִׂמְחַת הוֹרֵיהֶם.

"חוּץ מֵאֵלֶּה הָיוּ עוֹד אוּלַמִּים מְפוֹאָרִים בְּעַמּוּדֵי־בֹהַק. וְכָל אֶחָד מֵהֶם חָצֵר גְּדוֹלָה לוֹ מִסָּבִיב – בֵּית סֵפֶר הוּא לְחַנֵּך בּוֹ אֶת הַצְּעִירִים חִנּוּךְ מְתֻקָן לְרוּחַ הַדּוֹר הָחָדָשׁ.

"פָּגַשְׁתִּי בְּדַרְכִּי גַּם בְּשַׁיָּרוֹת שֶׁל לִיסְטִים, שֶׁאָפְפוּ אוֹתִי וְרַדְפוּ אַחֲרַי לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים; וְרַק דַּגְסוּסִי הַמָּהִיר, שֶׁיָדַע לְהַבְקִיעַ בֵּינֵיהֶם בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת וּבְעָרְמָה נִפְלָאָה, הוּא שֶהוֹצִיאָנִי מִיַּד חַיְתוֹ־יָם הַלָּלוּ.

"מִכָּל אֵלֶּה אָנוּ לְמֵדִים, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁלֹּא הֲרֵי הַדָּגִים הַלָּלוּ, הַגְּדֵלִים בַּיָם הַתִּיכוֹן, כְּהֲרֵי אוֹתָם הַחַיִּים בְּמֵימֵי אַפְרִיקָה. הַלָּלוּ דוֹאֲגִים לִבְנֵיהֶם וּמְחַנְּכִים אוֹתָם בְּרוּחַ אֵירוֹפִּי. וְלֹא אַַפְרִיז עַל הַמִּדָּה, אִם אָנִיחַ שֶׁרוּחַ הָאָדָם, נֵזֶר הַיְּצִירָה, נֶאֱצָל בְּמִדָּה יְדוּעָה גַם עַל יְצוּרֶיהָ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הַיָּם, וְכָמוֹנוּ גַם הֵם מִתְאַמְּצִים, כְּפִי רוּחָם וְהַשָּׂגָתָם, כְּמוּבָן, לְהַדְרִיךְ אֶת יוֹצְאֵי יְרֵכָם בִּשְׁבִילֵי הַהַשְׂכָּלָה וְהַתַּרְבּוּת הַגְּבוֹהָה! דָּבָר זֶה יֵרָאֶה לָכֶם כְּגֻזְמָה יְתֵרָה, וְאוּלָם הֲרֵי גַם כָּל מַה שֶׁסִּפַּרְתִּי עַד הֵנָּה הָיָה עַד עַכְשָׁו נֶעְלָם מֵאִתָּנוּ, כִּי מִי נוֹעַז לְצַיֵּר לוֹ בְדִמְיוֹנוֹ אֲפִילוּ מַשֶּׁהוּ מִכָּל מַה שֶׁרָאִיתִי אֲנִי עַיִן בְּעָיִן?! וַאֲנִי מֻבְטַחְנִי בִּטָחוֹן גָּמוּר, שֶׁבֵּין הַבִּנְיָניִם הָרַבִּים וְהַנִפְלָאִים שֶׁרָאִיתִי הָיוּ גַם מִינֵי אוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת לְפִי רוּחָם־הֵם וּלְפִי מִדַּת שִׂכְלָם. וּוַדַּאי שֶׁגַּם מוֹרִים וּפְרוֹפֵיסוֹרִים יֵשׁ לָהֶם וּמְלַמְּדִים מְאוֹרֵי עוֹלָם אֲשֶׁר מִתַּחַת לַמָּיִם. וּבְאֱמֶת רָאִיתִי בְעֵינַי דּוּלְפִינִים “מִתְהַלְכִים” שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתָם וְהִנֵּה הֵם נִתְקָלִים פַּעַם בְּפַעַם בְּעֵצִים שׁוֹנִים וּמַזִּיקִים וְנִיזוֹקִים דֶּרֶךְ הִילוּכָם, מַמָּש, כַּפְּרוֹפֵיסוֹרִים־שֶׁלָּנוּ! וְכֵן רָאִיתִי מִן הַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם מִתְיַמְּרִים בְגַוְנֵיהֶם הַמְּנֻמָּרִים, וְעַל רֹאשֶׁם מִצְנֶפֶת קְטַנָּה כְדִינָר וְעַל לוּחַ לִבָּם סֶרֶט בַּעַל גְּוָנִים לְאֻמִּיִּים שׁוֹנִים חָגִים וְנָעִים כַּהֲלוּמֵי־יָיִן, וְיָדַעְתִּי, שֶׁחַבְרֵי אֲגֻדָה שֶׁל סְטוּדֶנְטֵי־הַיָּם הֵמָּה!

חוּץ מִזֶּה, אֲדוֹנַי הַנִכְבָּדִים, רָאִיתִי אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוּת מִתְאַסְפִים וְשָׁרִים בְּמַקְהֵלוֹת שִׁירִים מִשִּׁירִים שׁוֹנִים, שֶׁלֹא שָׁמְעָה עוֹד אָזְנִי בַּיַבָּשָׁה. מִפִּי הַמְּשׁוֹרְרִים הַלָּלוּ שָׁמַעְתִּי לֹא רַק כָּל מִינֵי הַקּוֹלוֹת הַמְּצוּיִם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא גַם כָּאֵלֶּה, שֶׁשַּׂגְבוּ מִבִּינָתִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּקִי אָנִי בְּחָכְמַת הַמּוּסִיקָה בְּמִדָּה לֹא מְעַטָה. אֶת דִּבּוּרָם וְתֹכֶן שִׂיחָתָם לֹא הֲבִינוֹתִי, כְּמוּבָן, וְאוּלָם קוֹלָם הַנָּעִים וּזְמִירוֹתֵיהֶם הַנִּפְלָאוֹת נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי פְּנִימָה, וְכָל עוֹד רוּחִי בִּי תְּלַוֵּנִי זִמְרַת־יָהּ זֹאת וְתֶהֱמֶה בִּי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים!

“כָּל אֵּלֶּה חָזִיתִי וְשָׁמַעְתִּי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְאֲסַפְּרָה לִכְבוֹדְכֶם הָרָם כְּפִי אֲשֶׁר הִשִׂיגָה בִינָתִי הַדַּלָּה; כִּי רַק אַחַת אֲבַקֵּש – לְהָעִיר אֶת אָזְנְכֶם וּלְהַפְנוֹת אֶת לְבַבְכֶם אֶל נִפְלְאוֹת חַיֵּי הַיָּם וּתְהוֹם רַבָּה. אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הִשִּׂיגָה יָדִי וְהָיָה זֶהּ שְׂכָרִי!”

עַד כָּאן הַרְצָאָתוֹ שֶׁל אָבִי. הָרֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה הַרְצָאָה זוֹ עַל הַשּׁוֹמְעִים וְעַל בָּאֵי כֹחַ בָּתֵּי־מִדְרַשׁ הַמַּדָּעִים וְהָאֲקַדֵּימִיוֹת הַשּׁוֹנוֹת הָיָה גָדוֹל מְאֹד. כָּל הָעִתּוֹנִים הָיוּ מְלֵאִים מָאַמְרֵי שֶׁבַח וְהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה. אָבִי הָיָה אָנוּס אַחַר־כָּךְ לְהַרְצוֹת אֶת הַרְצָאָתוֹ זוֹ גַם בְּבֵית הַמִּדְרָש הָעֶלְיוֹן בְּלֶנְדוֹן, בְּפָרִישׁ, בְּבֶרְלִין וְעוֹד בְּכַמָּה עָרִים בְּאֵירוֹפָּה. כָּכָה מִלֵּא אָבִי אֶת הָאָרֶץ דֵּעָה!

וְכָל אֵלֶּה בָּא לָנוּ מִיַּד הַקֶּלַע הַנִּפְלָא.

פֶּרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר

אֵין נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ – מַהֲתַלָּה הַמְסַמֶּרֶת אֶת הַשֵּׂעָר וּמוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – הַבָּרוֹן מְהָרֵס עִיר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ בִּן־לָיְלָה – אֲסֵפַת רוֹפְאִים בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ – הַבָּרוֹן מְסַכֵּל אֶת מְזִמַּת הָאוֹיֵב – תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה – כָּבוֹד וִיקָר.

“אֵין נָבִיא בְעִירוֹ”, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! – אֱמֶת מַעֲצִיבָה זוֹ עָמַדְתִּי עָלֶיהָ בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁשַּׁבְתִּי לְעִיר מוֹלַדְתִּי הַנּוֹבֵר, אַחֲרֵי נְסִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְסִפַּרְתִּי לִבְנֵי עִירִי דְבַר מְאֹרָעוֹתַי הַשּׁוֹנִים. בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּמַפַּח־נֶפֶשׁ רָאִיתִי, וְהִנֵּה בְנֵי גִילִי, הָאֶזְרָחִים הַתְּמִימִים וּקְטַנֵּי־הַמֹּחַ, מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתַּת סִפּוּרַי וּמַבִּיטִים אֵלַי בִּתְמִיהָה, סָפֵק אֲמוּנָה סָפֵק חֲשָׁד, וְאֵינָם נוֹטִים לְהַאֲמִין לִדְבָרִים פְּשׁוּטִים, מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בְּחַיֵּי נוֹסֵעַ שֶׁכָּמוֹנִי.

מִתְּחִלָּה הָיִיתִי מִצְטַעֵר בְּשֶׁל קְטַנֵּי־אֲמָנָה אֵלֶּה, שֶׁאֵינָם יְכֹלִים לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלָם מְאֹרָעוֹת שְׁכִיחִים וְנוֹתְנִים אוֹתִי לְחוֹזֵה חֶזְיוֹנוֹת שָׁוְא, לְבַעַל חֲלוֹמוֹת, שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַטְעוֹתָם בִּשְׁקָרִים. אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא לִבִּי חֶמְלָה עֲלֵיהֶם. בֶּאֱמֶת: – אֲנָשִׁים תְּמִימִים, הַשּׁוֹקְטִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם כָּל הַיָּמִים וּשְׁקוּעִים רֹאשָׁם וְרֻבָּם בְּעִסְקֵיהֶם הַפְּעוֹטִים – מֵאַיִן תָּבֹא לָהֶם רוּחַ תְּבוּנָה לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר וְלָדַעַת מַה לְקָרֵב וּמַה לְרַחֵק? בְּרִיּוֹת הֲלָלוּ יוֹשְׁבִים שַׁאֲנַנִּים בְּבָתֵּיהֶם, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמְפַהֲקִים וְחוֹלְמִים עַל מִטָּה מֻצַּעַת שֶׁבַע כְּסָתוֹת וְעַל דְּבַר לְבִיבוֹת מְטֻגָּנוֹת כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ!

אֶלָּא שֶׁפַּעַם נִזְדַמַּנְתִּי בַּחֲבוּרַת בְּנֵי־הָעִיר וְאַחֲרֵי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁסִּפַּרְתִּי, דְּבָרִים לוֹקְחִים אֶת הַלֵּב – קָם אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה וְלִגְלֵג עַל דְּבָרַי, כְּמִתְכַּוֵּן בְּגָלוּי לְהָטִיל בָּהֶם סָפֵק.

דָּבָר זֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה. וּלְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי בְלִבִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲמֹד בְּמֹחָם הַפָּעוֹט לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים!

יֵדְעוּ נָא לְכַבֵּד אֶת בֶּן־עִירָם, הַמּוֹצִיא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם!

מִיָּד הָלַכְתִּי לַבֵּיתִי לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמִי.

עָשִׂיתִי לִי כַּדּוּר־פּוֹרֵחַ גָּדוֹל, שֶׁעָלָה בְמִדָּתוֹ עַל כָּל הַכַּדּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. לֹא הָיְתָה חֲנוּת לְמֶשִׁי בְּכָל הַמְּדִינָה, שֶׁלֹּא נִצַּלְתִּי אוֹתָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגַּם מִלָּנְדּוֹן, מִוֶּסְטְמִינְסְט וּמִסְפִּיטְלְפִילְד שָׁלְחוּ לִי מֶשִׁי מִן הַמֻּבְחָר כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים אַמָּה, וּמִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים כָּלְתָה הַמְּלָאכָה, וְכַדּוּרִי נָכוֹן.

שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר; זוּלָתִי הָאֲנָשִׁים, שֶׁעָזְרוּ עַל יָדִי בַּמְּלָאכָה – וַעֲלֵיהֶם אָסַרְתִּי אִסּוּר חָמוּר לְגַלּוֹת לְאִישׁ דָּבָר.

אֶל כַּדּוּר עֲנָקִי זֶה קָשַׁרְתִּי בְשַׁלְשֶׁלֶת עֹגֶן גָּדוֹל שֶׁל בַּרְזֶל עֶשֶׁת, וּבַלַּיְלָה, בַּשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֲצוֹת, נַעֲלֵיתִי.

כַּוָּנָתִי הָיְתָה: לְהָבִיא קְצָת עִרְבּוּבְיָה בְּעִירִי וּלְהַכּוֹת בְּתִמָּהוֹן אֶת יוֹשְׁבֶיהָ שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.

וְכָךְ עָשִׂיתִי:

הִתְרוֹמַמְתִּי מֵעַל לַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּעִירִי, הָעוֹמְדִים בְּעַיִן, בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת, נָעַצְתִּי אֶת שִׁנֵּי הָעֹגֶן הַכַּבִּיר בְּגַגָּם וְהֶעְתַּקְתִּים לְמָקוֹם אַחֵר. אַשְׁפִּיל אֶל אַחַד הַבָּתִּים בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה וְאֶשָּׂאֵהוּ עַל קִרְבּוֹ וְעַל יוֹשְׁבָיו, הַיְּשֵׁנִים שְׁנָתָם הַמְּתוּקָה סְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, וְאַעֲמִידֵהוּ בַּמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶמְצַע הָעִיר. אֶל מְקוֹמוֹ אַעְתִּיק בַּיִת אַחֵר שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר הַשֵּׁנִי. כָּךְ עָשִׂיתִי פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ… וַיְהִי סֵדֶר חָדָשׁ בָּעִיר. כָּל הָעִיר קִבְּלָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, הָרְחוֹבוֹת פָּשְׁטוּ צוּרָתָם וְלָבְשׁוּ צוּרָה אַחֶרֶת, שׁוֹנָה מִן הָרִאשׁוֹנָה תַּכְלִית שִׁנּוּי.

וְכָל זֶה – בִּדְמָמָה, בְּלִי שָׁאוֹן וְרַעַשׁ כָּל שֶׁהוּא. אֲפִילּוּ נוֹטְרֵי הָעִיר, הַיּוֹשְׁבִים וּמִתְנַמְנְמִים עַל מְקוֹמָם בִּמְנוּחָה, לֹא הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר כְּלָל.

אַחַר כָּךְ נָשָׂאתִי גַם אֶת בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְהֶעְתַּקְתִּים מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעָמְדוּ שָׁם זֶה כַמָּה וְכַמָּה דוֹרוֹת.

וּגְדוֹלָה מִזּוֹ! – בְּאַחַד מִבִּנְיְנֵי־הָעִיר הַגְּדוֹלִים, הָאֲקַדֵּימִיָּה לִרְפוּאָה, הָיְתָה אֲסֵפַת רוֹפְאִים, שֶׁיָּשְׁבוּ וְדָנוּ בְעִנְיָן חָשׁוּב, וְהוּא – “שְׁאֵלַת כֹּחַ־הַמְדַמֶּה בְּחוֹלֵי הָרוּחַ”. הָאוּלָם הָיָה מוּאָר וּמָלֵא מִפֶּה לְפֶה רוֹפְאִים חֲשׁוּבִים וּמְפֻרְסָמִים.

– טוֹב, אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – טוֹב מְאֹד! אַתֶּם דָּנִים בִּשְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ בְּשַׁעְתָּהּ!

נָעַצְתִּי אֶת עֹגֶן כַּדּוּרִי בְּכִפַּת הַבִּנְיָן וּבִבְלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֲפִילּוּ אֶחָד מֵהֶם בַּדָּבָר, הֲרִימוֹתִי אֶת כָּל הַבִּנְיָן הַמְפֹאָר לְמַעְלָה, וְכָכָה עַפְתִּי עִם כָּל הַחֲבוּרָה הַנִּכְבָּדָה אֶל מִחוּץ לָעִיר!

וְהַחֲבוּרָה יָשְׁבָה עַל מְקוֹמָה וְהוֹסִיפָה לָדוּן בִּשְׁאֵלָתָהּ הַחֲשׁוּבָה.

שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה בָעִיר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהֵקִיצוּ הַבְּרִיּוֹת מִשְּׁנָתָם וּפָקְחוּ עֵינֵיהֶם – וְהִנֵּה הֵם בְּעִיר זָרָה וּמוּזָרָה, אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אוֹתָהּ מֵעוֹלָם!

בְּתוֹךְ כָּךְ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת הָאֲקַדֵּימִיָּה הַגְּדוֹלָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר מִמַּעַל לְרֹאשָׁם!

בַּתְּחִלָּה הָיוּ כֻלָּם מְמַשְׁמְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם, כְּמִי שֶׁנִסְתַּמֵּא פִתְאֹם – וְרַק מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִתְחַוֵּר לָהֶם הָעִנְיָן עַל בֻּרְיוֹ: זָרַקְתִּי לָהֶם פִּתְקָא מִמְּרוֹמִים וּבָהּ כָּתוּב לֵאמֹר:

“הֶחָכָם יִשְׁפּוֹט לְפִי שִׂכְלוֹ וְהַכְּסִיל רַק לְמַרְאֵה עֵינָיו!”

מִינְכְהוֹזֶן.

רַק אָז הֵבִינוּ הַתְּמִימִים הֲלָלוּ, שֶׁיָּדִי הָיְתָה בְּכָל אֵלֶּה!

וְהָרוֹפְאִים הַחֲשׁוּבִים? – מֶה הָיְתָה דַעְתָּם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה?

מִתְּחִלָּה הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁיָּצְאוּ כֻלָּם מִדַּעְתָּם; שֶׁהַשְּׁאֵלָה הַקָּשָׁה “עַל דְּבַר כֹּחַ־הַמְדַמֶּה” הִטְרִיפָה אֶת מֹחָם. כְּשֶׁסָּגְרוּ אֶת הָאֲסֵפָה בַּבֹּקֶר וְרָצוּ לָלֶכֶת כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ – רָאוּ פִתְאֹם וְהִנֵּה אֵין קַרְקַע מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, וְכָל הָעִיר הוֹמָה מִתַּחְתָּם, וְקוֹל הֲמוֹנָהּ עוֹלֶה אֲלֵיהֶם הַשָּׁמָיְמָה!

קָמָה מְהוּמָה בֵינֵיהֶם, הִתְחִילוּ רָצִים וְשָׁבִים הֵנָּה וַהֲלוֹם כְּמִי שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ רָעָה. מֵהֶם אָמְרוּ לִקְפּוֹץ לְמַטָה, לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּיהֶם הָאֻמְלָלִים!

וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָאתִי אֲלֵיהֶם בְּקוֹל מִמְּרוֹמִים וְהִרְגַּעְתִּי אֶת רוּחָם הַנִּרְגָּז – נִתְקָרְרָה דַעְתָּם וּבִקְּשׁוּ מֵאִתִּי בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים, שֶׁאַחֲזִיר אֶת הָאֲקַדֵּימִיָּה לִמְקוֹמָהּ.

כְּמוּבָן, לֹא הִתְעַלַּלְתִּי בָּהֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הַבַּיִת עַל מְקוֹמוֹ.

כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתָּם שֶׁל הָרוֹפְאִים, הִזְמִינוּ אוֹתִי לַאֲסֵפָתָם, וְרֹאשׁ הָאֲסֵפָה פָנָה אֵלַי בִּדְבָרָיו:

– “מַהֲתַלָּה זוֹ – אָמַר אֵלַי – אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹרָאָה הִיא וַעֲלוּלָה הָיְתָה לְהַחֲרִיב וּלְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ בְּבַת אֶחָת, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהּ עִנְיָן אֲפִילוּ לִכְנֵסִיַּת־הָרוֹפְאִים; יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לִלְמוֹד מִמֶּנָּה, שֶׁחָכְמַת הַפִיסִיקָה הוֹלֶכֶת שְׁלוּבַת זְרוֹעַ עִם חָכְמַת הָרְפוּאָה. הֲרֵינִי מַבִּיעַ לְךָ תּוֹדָה רַבָּה בְּשֵׁם כָּל הַכְּנֵסִיָּה הַנִּכְבָּדָה וְהִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁהַכְּנֵסִיָּה בָחֲרָה בְךָ לְחָבֵר נִכְבָּד בַּאֲגֻדַּת הָרוֹפְאִים!”

וּלְמָחֳרָת הַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִזְמִינוּנִי אֶל אֲסֵפַת בְּנֵי־הָעִיר, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתְּפוּ כָּל הַבַּנָּאִים וְהָאַדְרִיכַלִּים וְהַמְהַנְדְּסִים הַמְפֻרְסָמִים, וְרֹאשׁ־הָאֶזְרָחִים הִבִּיעַ לִי רַחֲשֵׁי תוֹדָה עַל שֶׁנָּתַתִּי פָּנִים חֲדָשׁוֹת לְכָל הָעִיר הַיְשָׁנָה, שֶׁחִדְּשָׁה כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֶיהָ וַתִּיף שִׁבְעָתַיִם מִבַּתְחִלָּה!

– מָה שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדֵנוּ – אָמַר לִי אַדְרִיכָל מְפֻרְסֵם אֶחָד בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדִי בְּתוֹדָה – לַעֲשׂוֹתוֹ אַחֲרֵי עָמָל רָב בְּמֶשֶׁךְ דּוֹר שָׁלֵם וְאַחֲרֵי אִבּוּד מָמוֹן רָב לְאֵין שֵׁעוּר, עָשְׂתָה יָדְךָ בְּאַשְׁמוּרָה אַחַת חִנָּם אֵין כָּסֶף!"

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִפָּלֵא, אִם הִבִּיטוּ עָלַי בְּנֵי עִירִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא וּמִמֶּרְחַקִּי הַמְּדִינוֹת בָּאוּ אֲנָשִׁים לַאֲלָפִים לִרְאוֹת אֶת הָעִיר, שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בִן־לַיְלָה וּבְלִי כָל עָמָל וַעֲבוֹדָה מְרֻבָּה.

מֵאָז הִתְחַנְּנוּ אֵלַי בְּנֵי עִירִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָהֶם אֶת מְאֹרָעוֹתַי וּבִקְּשׁוּ מֵאִתִּי סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל לְשֶׁעָבַר.

מַעֲשֶׂה רַב זֶה הָיָה אַחַר כָּךְ לְעִנְיָן לְאַסְטְרַטֶּגִים יְדוּעִים, שֶׁהֶחֱלִיטוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי לְתַכְסִיסַי מִלְחָמָה.

קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה לָעִנְיְנֵי הַצָּבָא, וּבוֹ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר עִנְיָן חָשׁוּב.

מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתָהּ.

הַגֵּנֵרַל בַּקָּר קִבְּלַנִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וְהִרְצָה לְפָנַי אֶת דְּבָרָיו בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

"הֱיוֹת שֶׁעֲתִידָהּ בְּקֶרֶב הַיָּמִים לִפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּין גֶּרְמַנְיָה וּבֵין אַחַת מִשְׁכֵנוֹתֶיהָ, וֶהֱיוֹת שֶׁמְרַגְּלִים מָסְרוּ לוֹ לַשּׂוֹנֵא אֶת סֵדֶר כָּל הַמְּצוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְתַבְנִיתָן וְאֹפֶן בִּנְיָנָן – לְפִיכָךְ אֵין עֵצָה אַחֶרֶת, כִּי אִם לְשַׁנּוֹת אֶת סִדְרָן מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

– אֲנַחְנוּ, – אָמַר הַגֵּנֵרַל הַנִּכְבָּד – מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְנוּ לְשַׁעֵר מַעֲשֶׂה כָזֶה, שֶׁלֹּא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁכְּבוֹדוֹ הֶרְאָה לָנוּ, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא מִן הַנִּמְנָעוֹת הוּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא פָשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת – הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים מֵאִתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לְעֵזֶר בְּמִפְעָלוֹ הַגָּדוֹל, וּבְכֵן נָשִׂים לְאַל אֶת כָּל מְזִמּוֹת הָאוֹיֵב.

מִקֵּץ שָׁבוּעַ – וְכָל הַמְּצוּדוֹת נֶעְתְּקוּ מִמְּקוֹמָן. אַף בִּנְיָן אַרְעַי כָּל שֶׁהוּא לֹא נִשְׁאַר עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. וּכְשֶׁבָּא הָאוֹיֵב וְהִקִּיף בְּחֵילוֹ אֶת הַגְּבוּל הָיָה מְמַשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר בַּאֲפֵלָה! כָּל יְדִיעוֹתָיו בְּמַצַּב הַמִּבְצָרִים שֶׁלָּנוּ וְכָל זְמָמָיו עָלוּ בַתֹּהוּ. בִּמְקוֹם מְצוּדָה פְלוֹנִית מָצָא צְרִיף שֶׁל אִכָּרִים קָטָן, בִּמְקוֹם הַשְּׁנִיָּה – בֵּית־תְּפִלָּה, וּבִמְקוֹם הַשְּׁלִישִׁית – קָרַחַת רֵיקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב! וְעַל מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמִּבְצָר הָרָאשִׁי הִצַּגְתִּי לְפָנָיו אֶת בֵּית־הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל!

עַכְשָׁו יוֹרֶה־נָא־הַשּׂוֹנֵא, יִשְׁלַח חִצָּיו כְּנַפְשׁוֹ!

וּבְעוֹד חֵיל הָאוֹיֵב נִמְלַךְ וְחוֹשֵׁב אֵיךְ וּמַה לַעֲשׂוֹת – בָּרָד שֶׁל כַּדּוּרִים וּמָטָר שֶׁל עוֹפֶרֶת יוֹרֵד עָלָיו מִצְּדָדִים אֲחֵרִים, מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא חִכָּה לָהֶם!

הַמִּלְחָמָה, כְּמוּבָן, לֹא אָרְכָה הַרְבֵּה. בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים עָלְתָה בְיָדֵינוּ לְהַכְנִיעַ אֶת שׂוֹנְאֵנוּ וּלְהַכּוֹתוֹ חֵרֶם.

כָּךְ הָיְתָה הַמַּהֲתַלָּה שֶׁלִּי לִתְשׁוּעָה גְדוֹלָה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַקָּלָה עַל יְדֵי זַכַּאי! וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי גַם לֹא הָיָה בִרְצוֹנִי לְהָרֵעַ לָהֶם חָלִילָה; כָּל חֶפְצִי הָיָה רַק לְעוֹרֵר אֶת לִבָּם הַנִּרְדָּם וּלְהוֹצִיאָם מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל חַיֵּיהֶם הַשְּׁקֵטִים וְהַתְּמִימִים. יִפְקְחוּ נָא עֵינֵיהֶם, יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָבִינוּ – וְלֹא יִהְיוּ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּבַת צְחוֹק סְתָם!

זֹאת בִּקַּשְׁתִּי וְחֶפְצִי עָלָה בְיָדִי!

פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר

שִׂיחָה קְצָרָה עַל הַקִּנְאָה – הַבָּרוֹן מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ עַל בֶּן תַּחֲרוּתוֹ הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט וְעַל סִפְרוֹ – סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה – חֲרוֹנוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן – הַשֻּׁלְטָנָה מַצִּילָה אֶת הַבָּרוֹן מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

“אֵין לְךָ אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יְהֵא מִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא בּוֹ” – אוֹמֵר מָשָׁל מִן הַמְּשָׁלִים. בַּאֲנָשִׁים מְצוּיִם וּפְשׁוּטִים אָמְרוּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָדָם כָּמוֹנִי! כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ, כָּל סִפּוּר שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר בִּקְהַל־עָם עַל דְּבַר מִקְרִים מַפְלִיאִים, עַל דְּבַר נָפוֹת מְשַׂמְּחוֹת עַיִן וְעַל מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם מְצוּיִם – מֵעִיר בְּלֵב מִי שֶׁהוּא רֶגֶשׁ שֶׁל קִנְאָה.

אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵי מִינֵי קִנְאָה הֵם. יֵשׁ קִנְאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה, לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת לְמִפְעָלִים טוֹבִים וְיָפִים. הַמְקַנֵּא רוֹאֶה אֲחֵרִים עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה רָב וּמִתְאַמֵּץ גַּם הוּא לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם. זוֹהִי קִנְאַת סוֹפְרִים, הַמַּרְבָּה חָכְמָה וּמְבִיאָה תוֹעֶלֶת לִבְנֵי אָדָם. וְיֶשְׁנָהּ קִנְאָה מְגֻנָּה הַמְּבִיאָה לִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם וְלִידֵי לַעַג נִבְזֶה.

כְּנֶגֶד מִי אֲנִי מְדַבֵּר? כְּנֶגֶד אִישׁ אֶחָד מְפֻרְסָם, לִכְאוֹרָה, – וּבָרוֹן דִּי־טוֹט שְׁמוֹ.

בְּוַדַּאי קְרָאתֶם אֶת “סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת” שֶׁל בָּרוֹן דִּי־טוֹט וּבְוַדַּאי הִרְגַּשְׁתָּם גַּם אַתֶּם, עַד כַּמָּה מְגַזֵּם אִישׁ זֶה בְּדִבּוּרוֹ, מַפְרִיז הַפְרָזוֹת מְשֻׁנּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְסַפֵּר עַל דְּבַר “הַגְּבוּרוֹת”, כִּבְיָכֹל, וּ“בְמַעֲשֶׂה רַב” אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ מִתְיַמֵּר הַבָּרוֹן הַנִּכְבָּד יוֹתֵר מִכָּל הַגִּבּוֹרִים וְהַתַּיָּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת כָּל חַיֵּיהֶם לְמַעֲשִׂים כַּבִּירִים בֶּאֱמֶת!

אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי יוֹרֶה אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ תּוֹתָח מֵאֵירוֹפָּה הַתִּיכוֹנָה וְעַד אַסִּיָּה הַקִּיצוֹנִית – לֹא הָיִיתִי מַרְבֶּה לְהִתְפָּאֵר כְּמוֹ הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט שֶׁיָּרָה יְרִיָּה אַחַת פְּשׁוּטָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַתּוֹתָח הַטּוּרְקִי הַיָּדוּעַ, פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו!

שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: אִם גְּבוּרָה אֵין כָּאן, חָכְמָה יֵשׁ כָּאן, כִּבּוּשׁ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ?

לֹא דֻבִּים וְלֹא יָעַר!

הֲלֹא כָּךְ הוּא מְסַפֵּר, כִּמְדֻמַּנִי, בְּסִפְרוֹ דְבַר אוֹתָהּ הַיְּרִיָּה הַמְפֻרְסֶמֶת כִּבְיָכֹל.

"עַל יַד עִיר אַחַת הַבְּנוּיָה עַל שְׂפַת נְהַר סִימוֹיִס יֵשׁ מְצוּדָה בְצוּרָה. לְרַגְלֵי מְצוּדָה זוֹ, מִבַּחוּץ, הֶעֱמִיד שֻׁלְטָן אֶחָד מִשֻּׁלְטְנֵי תוֹגַרְמָה תּוֹתָח עֲנָקִי, שֶׁלֹּא נוֹדַע לָנוּ מוֹצָאוֹ. תּוֹתָח עַתִּיק זֶה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם הוּא, וְכַדּוּר הַיְּרִיָּה שֶׁלּוֹ עָשׂוּי אֶבֶן־שַׁיִשׁ וּמִשְׁקָלוֹ אֶלֶף וּמֵאָה לִטְרָא. שָׁנִים אֵין מִסְפָּר לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ מִפַּחַד, שֶׁמָּא יַחֲרִישׁ אֶת הָעוֹמְדִים עָלָיו אוֹ גַם יְמִיתֵם וְכַדּוּרוֹ יַעֲשֶׂה שַׁמּוֹת בִּמְקוֹם שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ.

“כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַתּוֹתָח הָעֲנָקִי” – מְסַפֵּר דִּי־טוֹט בְּסִפְרוֹ – “נִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי הַחֵשֶׁק לִירוֹת בּוֹ פַּעַם וְלָדַעַת מַה כֹּחוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי הַשֻּׁלְטָן, נִבְהַל בֶּהָלָה גְדוֹלָה וְכִמְעַט שֶׁנָּפַל מִכִּסְּאוֹ אֲחוֹרַנִּית. כָּל עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו סְבָבוּנִי וְהִזְהִירוּנִי שֶׁבַע אַזְהָרוֹת, שֶׁחָלִילָהּ לִי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה; יְרִיָּה זֹה – אָמְרוּ – עֲלוּלָה לַהֲרוֹס בְּקוֹלָהּ לֹא רַק אֶת הַמִּבְצָר, אֶלָּא גַם אֶת כָּל הָעִיר הַסְּמוּכָה לְשָׁם”.

“הָלַכְתִּי אֶל הַשֻּׁלְטָן וּבֵאַרְתִּי לוֹ, שֶׁאֵין הַסַּכָּנָה גְדוֹלָה כְּדִבְרֵיהֶם, וְאֵין הַשֵּׁד שָׁחוֹר כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְרִים אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל”. – וְאַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן מַרֻבֶּה עָלְתָה בְיָדִי לְפַיֵּס אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן הֶחָרֵד וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִירוֹת אַחַת כְּלַפֵּי הַיָּם.

"מִדַּת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה כְּדֵי יְרִיָּה אַחַת הָיָה בָּהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לִטְרָא! – מְגַזֵּם הַבָּרוֹן.

"בְּשָׁעָה שֶׁהַמְהַנְדֵּס הַמְמֻנֶּה עַל כָּךְ הֵבִיא אֶת הַפְּתִילָה לְהַצָּתָה אָחֲזָה פַלָצוּת אֶת כָּל הַחֲבוּרָה שֶׁעָמְדָה עַל יָדִי, וְשַׂעֲרַת רֹאשָׁם סָמְרָה מִפָּחַד. הַפֶּחָה הַשָּׁלוּחַ מֵאֵת הַשֻּׁלְטָן לְפַקַּח עָלַי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא אֶטְעֶה וְאֶקְלַע כְּלַפֵּי יִשּׁוּב – פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים כְּשַׁיִשׁ וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַיְרִיָּה הִתְחָרֵט פִּתְאֹם וְלֹא נָתַן לִי לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי.

"בְּקֹשִׁי גָדוֹל הִרְגַּעְתִּי אֶת רוּחוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁחִיַּבְתִּי לוֹ אֶת רֹאשִׁי בְּאִם יִקְרֶה אָסוֹן הִסְכִּים סוֹף־סוֹף וּמִלֵּא אֶת רְצוֹנִי.

"הָעוֹמְדִים עָלַי הִשְׁתַּטְּחוּ כֻּלָּם עַל הַקַּרְקַע וַאֲנִי עַצְמִי הִצַּתִּי אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה.

"בְּרֶגַע הַרְעָשַׁת הַיְרִיָּה לֹא יָדַעְתִּי מָה הָיָה לִי. רֹאשִׁי הָיָה עָלַי כְּתֹף, לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶלָּא כְּעֵין רַעַשׁ־אֲדָמָה, הַמְחַלְחֵל אֶת הַקַּרְקַע ת' פַּרְסָא עַל ת' פַּרְסָא!

"מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל נֵפֶץ הַכַּדּוּר עַצְמוֹ.

“הַכַּדּוּר הַנּוֹרָא הִתְפּוֹצֵץ עַל הַיָּם דֶּרֶךְ שְׁנֵי מִילִים מִן הַחוֹף; פֶּלַח אֶחָד שֶׁלּוֹ עָקַר שִׂרְטוֹן שֶׁבַּיָּם וְהִשְׁלִיכוֹ לַעֲזָאזֵל; פֶּלַח שֵׁנִי עָקַר חֵלֶק מִן הַחוֹף וְעָשָׂה שָׁם מִפְרָץ חָדָשׁ; וְהַפֶּלַח הַשְּׁלִישִׁי נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם; מִיָּד הִתְגַּעֵשׁ הַיָּם וְשָׁטַף וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו כְּשִׁבְעָה מִילִים!”

עַד כָּאן דְבָרָיו שֶׁל הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט.

אֶלָּא, שֶׁדָּבָר קָטָן אֶחָד נִשְׁמַט מִזִּכְרוֹנוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן הַנִּכְבָּד, וְהוּא – שֶׁבִּשְׁעַת יְרִיָּה זוֹ הָיִיתִי שָׁם גַּם אָנֹכִי!!

אֵינִי יוֹדֵעַ, מִשּׁוּם מַה לֹא הִזְכִּיר אוֹתִי בְּסִפְרוֹ הַדָּל? וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מִמִּדּוֹתַי לַחֲשׁוֹד בַּאֲנָשִׁים, אֵין לִי תֵּרוּץ מַסְפִּיק אֶלָּא אֶחָד, וְהוּא: שֶׁהַבָּרוֹן הַגִּבּוֹר, כִּבְיָכֹל, עֵינוֹ צָרָה בְמִפְעָלַי וְחוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָּא יְקֻפַּח כְּבוֹדוֹ אִם יַשְׁמִיעַ כָּל הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁהָיָה. סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה" כְּלָל גָּדוֹל הוּא. שָׁתַק הַבָּרוֹן וְלֹא הוֹדִיעַ מָה שֶׁרָאוּ עֵינָיו אַחַר כָּךְ, גִּלָה טֶפַח וְכִסָּה טְפָחָיִם.

וְדַוְקָא מַה שֶׁהִשְׁמִיט הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט – עוֹלֶה עַל נִפְלְאוֹת כָּל סִפְרוֹ יָחַד!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַבָּרוֹן עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה מִגְּבוּרוֹתָיו, נִתְעוֹרְרָה בִּי קִנְאַת־גִּבּוֹרִים! כֵּיצַד קָם צָרְפַתִּי צָעִיר זֶה לִהְיוֹת בֶּן־תַּחֲרוּתִי פִּתְאֹם!

בִּקַּשְׁתִּי גַם אֲנִי רְשׁוּת מֵאֵת הַשֻּׁלְטָן לִירוֹת יְרִיָּה שְׁנִיָּה. הַשֻּׁלְטָן לֹא יָדַע עַד עַכְשָׁו, שֶׁגַּם אֲנִי עִם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט, וּכְשֶׁהִתְיַצַּבְתִּי לְפָנָיו שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְתָמַהּ מְאֹד שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּיו, שֶׁגַּם אֲנִי כָאן, וְאִלּוּ יָדַע לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע, וְהָיָה נוֹתֵן לָנוּ רְשׁוּת לִירוֹת כְּחֶפְצֵנוּ.

– חֲזָקָה עַל מִינְכְהוֹזֶן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָבָר הַמֵּבִיא תַקָּלָה! – אָמַר אֵלַי הַשֻּׁלְטָן בְּחִבָּה יְתֵרָה.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בִירִיָּה בִּלְבָד. כְּלוּם לְחַקּוֹת אוֹתוֹ אֲנִי בָא?!

וְאֶלָּא מֶה עָשִׂיתִי?

מִלֵּאתִי אֶת הַתּוֹתָח אֲבַק־שְׂרֵפָה וְנָתַתִּי בְתוֹכוֹ אֶת הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי; אַחַר כָּךְ פָּקַקְתִּי אֶת פִּי הַקָּנֶה בִּפְקָק שֶׁל בַּרְזֶל עֶשֶׁת וְחִזַּקְתִּי אוֹתוֹ בְמַסְמְרוֹת חֲזָקִים שֶׁלֹּא יִנָּתֵק עַל יְדֵי יְרִיָּה.

כְּשֶׁרָאוּ הָעוֹמְדִים מִסְּבִיבִי אֶת מַעֲשַׂי – אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וּכְרֶגַע לֹא עָמַד אִישׁ עִמִּי! כֻּלָּם נָסוּ עַל נַפְשָׁם, הִתְחַבְּאוּ מֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים וְהֵצִיצוּ מִשָּׁם עַל הַנַּעֲשֶׂה.

הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מֵהֶם, יָשַׁבְתִּי עַל גַּבֵּי הַתּוֹתָח כְּרוֹכֵב עַל סוּס וּבְיָדִי הָאַחַת הִצַּתִּי אֲנִי עַצְמִי אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה.

זָמַמְתִּי וְעָשִׂיתִי. הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל, מֵאֵין לוֹ דֶרֶךְ לָצֵאת, הֵרִים אֶת כָּל הַתּוֹתָח עִמִּי יַחַד וַיִּשָּׂא אוֹתָנוּ עַל פְּנֵי הַיָּם כְּלַפֵּי הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי!

וְכָל הַחֶבְרָה הַנִּבְהָלָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה מֻכַּת־תִּמָּהוֹן בַּתּוֹתָח הַפּוֹרֵחַ.

כָּאן אָנוּס אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁסּוֹף סוֹף לֹא הִצְלִיחָה מְזִמָּתִי, כְּמוֹ שֶׁעָלְתָה לְפָנַי בְּמַחֲשָׁבָה. הַתּוֹתָח לֹא הִגִּיעַ עַד הַחוֹף, אֶלָּא נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וַאֲנִי עִמּוֹ, כְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אַמָּה הַרְחֵק מִן הַנָּמֵל, וְרַק חָרִיצוּתִי בִּמְלֶאכֶת הַשְּׂחִיָּה שֶׁאֲנִי מֻמְחֶה לָהּ, הִיא שֶׁעָמְדָה לִי לְהַגִּיעַ עַד הַיַּבָּשָׁה.

מִתְּחִלָּה לֹא הֲבִינוֹתִי סִבַּת הַמַּפָּלָה הַזֹּאת, שֶׁהֲרֵי יָפֶה קָלַעְתִּי, וְגַם מֵעוֹלָם לֹא נִכְשַׁלְתִּי בָאֳמָנוּת זוֹ. אַחַר כָּךְ נִתְבַּהֲרָה לִי טָעוּתִי: בְּשָׁעָה שֶׁקָּלַעְתִּי נֶעְלַם מֵעֵינַי דָּבָר אֶחָד, וְהוּא, שֶׁמִּשְׁקַל גּוּפִי יוֹסִיף עַל מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַתּוֹתָח וְיַכְבִּיד עָלָיו. לְפִיכָךְ לֹא הִגִּיעַ הַתּוֹתָח עַד הַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ וְנָפַל הַיָּמָה.

שְׁגָגָה זוֹ כִּמְעַט שֶׁהוֹצִיאַתְנִי מִן הָעוֹלָם. לֹא מִפְּנֵי שֶׁנָּפַלְתִּי לְתוֹךְ הַמַּיִם אֶלָּא מִכַּעַס הַשֻּׁלְטָן. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁתּוֹתָחוֹ הָעַתִּיק הֶחָבִיב עָלָיו טָבַע בַּיָּם, הִתְקַצֵּף מְאֹד וְנָתַן צָו לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי! לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר! אַךְ זֶה מִקָּרוֹב הִמְטִיר עָלֵי שֶׁפַע אַהֲבָה וְחִבָּה, וְעַכְשָׁו נֶהְפַּךְ לִבּוֹ אֵלַי פִּתְאֹם לְאַכְזָר!

וּכְבָר הָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת, לוּלֵא הַשֻּׁלְטָנָה הָרָמָה וְהַטּוֹבָה, שֶׁכִּבְּדָה אוֹתִי מְאֹד וְהִטְּתָה אֵלַי חֶסֶד. הִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתִי בְּחַדְרָהּ יָמִים אֲחָדִים, עַד יַעֲבֹר זַעַם הַמֶּלֶךְ.

אַךְ הִנֵּה נוֹדַע לַשֻּׁלְטָן הַנּוֹרָא, שֶׁמִּתְחַבֵּא אֲנִי בְּחָדְרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְשָׁלַח לְשָׁם אֶת הַתַּלְיָן לְהוֹצִיאֵנִי מִמַּחֲבֹאִי וּלְהוֹקִיעֵנִי לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ!

הַתַּלְיָן בָּא. הַשֻּׁלְטָנָה מִהֲרָה וְהִצְפִּינָה אוֹתִי בְּמִטָּתָהּ תַּחַת הַכֶּסֶת וְהִיא יָשְׁבָה מִלְמָעְלָה. וּכְשֶׁנִּכְנַס מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא מְצָאַנִי, עָמַד לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ וְהִרְבָּה עָרְמָה וּמְזִמָּה עַד שֶׁלִּבְסוֹף יָשַׁב גַּם הוּא עַל הַכֶּסֶת – וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם. כִּמְעַט שֶׁעָשׂוּנִי גְּרֹגֶרֶת!

כְּשֶׁעָזַב הַתַּלְיָן אֶת הַחֶדֶר, נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי. מִיָּד יָשַׁבְתִּי בִסְפִינָה וְהִפְלַגְתִּי לְעִיר וֵנֵצִיָּה.

עַכְשָׁו בָּרוּר לָכֶם הַדָּבָר, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מִשּׁוּם מַה שָׂם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט יָד לְפֶה וְלֹא הִזְכִּיר אֶת שְׁמִי וַאֲפִילוּ בְּרֶמֶז כָּל־שֶׁהוּא!

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר

עַל הַר קֶרַח – הַבָּרוֹן תַּחַת כְּרֵסוֹ שֶׁל דֹּב נוֹרָא – עֵדֶר שֶׁל דֻּבִּים – הַבָּרוֹן מְגֻלְגָּל לְדֹב – הַכֹּל כְּמִנְהָג הַמְּדִינָה – מַגֵּפָה גְדוֹלָה בַּדֻּבִּים – תִּקּוּן־טָעוּת – מִדַּת הָעַנְוְתָנוּת.

מִי בָּכֶם לֹא יָדַע, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דְּבַר נְסִיעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל רַב הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם פִּיפְּס, בְּהַפְלִיגוֹ לְאַרְצוֹת הַצָּפוֹן?

בִּנְסִיעָה זוֹ, הַמְּלֵאָה עִנְיָן רַב בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי רַב הַחוֹבֵל הַנִּכְבָּד (הַנּוֹדָע עַכְשָׁו בְּשֵׁם לוֹרְד מִילְנֶר), שֶׁאֶלָּוֶה אֵלָיו; מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וָאֶסַּע אִתּוֹ בְּתוֹר אַחַד הָאוֹפִיצֶרִים הַגְּבֹהִים שֶׁלּוֹ.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַמַּעֲלֶה הַקִּיצוֹנָה שֶׁל הַמֶּרְחָב הַצְּפוֹנִי, עָמַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בְּשִׂים־לֵב בִּסְבִיבָתֵנוּ בְּעֶזְרַת הַמְקָרֶבֶת שֶׁלִּי, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ בַּסִּפּוּרִי עַל דְּבַר עִבְּר־אַל־תַּעַר.

מִיָּד רָאִיתִי וְהִנֵּה גְלִיד־קֶרַח עֲנָקִי הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ, אֶל סְפִינָתֵנוּ. רָחְבּוֹ שֶׁל הַר קֶרַח זֶה הָיָה כְּרֶבַע מִיל בְּעֶרֶךְ, וְגֹבַהּ גַּבְנוּנוֹ הָעֶלְיוֹן כְּגֹבַהּ הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ. בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי, עַל צֶלַע גַּבְשׁוּשִׁית אַחַת, רָאִיתִי בַּזְּכוּכִית שֶׁלִּי שְׁנֵי דֻּבִּי־קֶרַח לְבָנִים וּגְדוֹלִים מִתְאַבְּקִים וּמִתְנַגְּחִים זֶה עִם זֶה. מִלֵּאתִי אֶת רוֹבִי וָאֶאֱרֹב עַד אֲשֶׁר יִקְרַב הַר הַקֶּרַח אֵלֵינוּ. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְחִילָה סְפִינָתֵנוּ שָׁפָה בּוֹ בְּצַלְעוֹתֶיהָ. יָרַדְתִּי מֵעַל הַסְּפִינָה וּבְצַעֲדִי בִזְהִירוּת יְתֵרָה עָלִיתִי עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. בְּקֹשִׁי גָדוֹל יָכֹלְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ עָלָיו. רִגְבֵי הַקֶּרַח הַחֲלַקְלַקִּים הָיוּ לִי לְמִכְשׁוֹל עַל דַּרְכִּי. כָּל רֶגַע הָיִיתִי צָפוּי לְמָוֶת אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, לְרִסּוּק אֵבָרִים; וְעַל הַכֹּל הָיִיתִי אָנוּס לִפְעָמִים לְדַלֵּג עַל פְּחָתִים עֲמֻקּוֹת וַאֲיֻמּוֹת, שֶׁהַנְּפִילָה לְתוֹכָן – מִיתָה וַדָּאִית.

סוֹף כָּל סוֹף הִגַּעְתִּי אֶל שְׁנֵי הַדֻּבִּים, שֶׁעָמְדוּ וְהִשְׁתַּעַשְׁעוּ זֶה עִם זֶה לְתֻמָּם.

זְמַן מַה עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהֶם. זֶה כְּבָר לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹת צַיִד כָּמוֹהוּ! הַדֻּבִּים הָיוּ גְּדוֹלִים וּשְׁמֵנִים, וּכְבָר עָשִׂיתִי לִי חֶשְׁבּוֹן וְהֶעֱרַכְתִּי אֶת עוֹרָם הַיָּקָר.

וְאוּלָם כְּשֶׁהֲרִימוֹתִי אֶת כְּלֵי־זֵינִי לִירוֹת בָּהֶם מָעֲדָה פִתְאֹם רַגְלִי הָאַחַת, וַאֲנִי נָפַלְתִּי פְרַקְדָּן. רוֹבִי נִשְׁמֵט מִיָּדִי וְרֹאשִׁי נִטַּח בְּכֹחַ רַב אֶל רִגְבֵי־הַקֶּרַח הַקָּשִׁים.

הִתְעַלָּפְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁב אֵלַי רוּחִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתִי מִפַּחַד פִּתְאֹם: וְהִנֵּה אַחַד הַדֻּבִּים עוֹמֵד עָלַי וְרַגְלָיו מְפֻשָׂקוֹת, שְׁתַּיִם לִימִינִי וּשְׁתַּיִם לִשְׂמֹאלִי וַאֲנִי תַּחַת כְּרֵסוֹ. לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל לֹא זַזְתִּי אַף זִיזָה קַלָּה בְּפָקְחִי אֶת עֵינַי, וְהוּא לֹא הִרְגִּישׁ בִּי שֶׁחַי אָנֹכִי. לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת קְצָרָה אָחַז בְּפִיו בַּחֲגוֹרָה שֶׁעַל מָתְנַי וְהִתְחִיל מְהַפְּכֵנִי לְכָאן וּלְכָאן, הִשְׁכִּיבַנִי עַל פָּנַי, הִנִּיחַנִי פְּרַקְדָּן וְשׁוּב הֲפָכַנִי יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה כְּמִתְכַּוֵּן לִבְדֹּק אוֹתִי הֵיטֵב, אִם כָּשֵׁר אֲנִי לַאֲכִילָה.

דָּמַי קָפְאוּ בְקִרְבִּי וּבְשָׂרִי נַעֲשָׂה חִדּוּדִים.

כָּבַשְׁתִּי אֶת נְשִׁימָתִי כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְחִכִּיתִי.

וְהִנֵּה הִתְחִילָה הַחַיָּה הָרָעָה סוֹחֶפֶת אוֹתִי הָלְאָה, אֶל הַיָּם בְּוַדַּאי, וּמִי יוֹדֵעַ, מַה הִגִּיעַ לִי אִלּוּ לֹא שָׁבָה רוּחִי רֶגַע אֶחָד, וּבְשָׁעָה שֶׁהַדֹּב הִפְנָה אֶת פָּנָיו הַצִּדָּה כְּלַפֵּי בֶן־זוּגוֹ, תָּפַשְׂתִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁלִּי הַתְּחוּבָה בַאֲזוֹרִי, הִכֵּיתִי מַכָּה אַחַת וְקָצַצְתִּי שְׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו מֵעַל רַגְלוֹ הָאַחֲרוֹנָה!

הַדֹּב הִתְחַלְחֵל, הִשְׁמִיעַ צְעָקָה מָרָה וְעָזַב אוֹתִי. בְּרֶגַע זֶה תָּפַשְׂתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי שֶׁנִּגְרַר אַחֲרַי בִּרְצוּעָתוֹ וְיָרִיתִי בוֹ; וְעַד שֶׁחָזַר לְהִתְנַפֵּל עָלַי שֵׁנִית נָפַל וְהִשְׁתַּטַּח מֵת.

נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה.

רֵאשִׁית כֹּל עָמַדְתִּי לִפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ; וְעַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה – אֵלִי בַשָּׁמָיִם! עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל דֻּבִּי־קֶרַח הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֵלַי כְּעֵדֶר צֹאן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה סוֹפוֹ.

מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁקּוֹל יְרִיָּתִי גָּרַם לִי. כָּל הַחֲבוּרָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת רָבְצָה בַאֲשֶׁר רָבְצָה וְחָלְמָה לָהּ חֲלוֹם־צָהֳרָיִם, וַאֲנִי הֶחֱרַדְתִּי אוֹתָם מִשְּׁנָתָם הַמְּתוּקָה!

אוֹי לְנַפְשִׁי! מַה לַעֲשׂוֹת?!

כְּבָרָק פִּתְאֹם נִצְנְצָה תַּחְבּוּלָה בְּמֹחִי: לָקַחְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב הֶחָלָל וְלָבַשְׁתִּי אוֹתוֹ; תָּחַבְתִּי יָדַי וְרַגְלַי לְתוֹךְ עוֹר רַגְלָיו וְרֹאשִׁי אֶל תּוֹךְ עוֹר רֹאשׁוֹ. מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם, שֶׁהַרְגָּשׁוֹתַי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ מַלְבּוּשִׁי זֶה הַמְשֻׁנֶּה הִתְחַלְּפוּ חֲדָשִׁים לִרְגָעִים; פַּעַם הִרְגַּשְׁתִּי חֹם צוֹרֵב כְּאֵשׁ עוֹבֵר בְּכָל גּוּפִי, וְזֵעָה כִסַּתְנִי, וּפַעַם קֹר נוֹרָא עַד כְּדֵי קַדָּחַת!

אֶלָּא שֶׁעָרְמָתִי עָמְדָה לִי.

כְּשֶׁנִּגְּשׁוּ אֵלַי הַדֻּבִּים, הֵרִיחוּ בִי אֶחָד אֶחָד, כְּאִלּוּ אָמְרוּ לְהִתְוַדַּע אֶל אוֹרְחָם הֶחָדָשׁ, וּכְנִרְאֶה לֹא מָצְאוּ בִּי שׁוּם רֵיחַ זָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בִקְהָלָם.

אֱמֶת, מַלְבּוּשִׁי לֹא הָיָה נָאֶה לִי כְּלָל, לֹא הָיָה הוֹלֵם אֶת גּוּפִי הָרָזֶה. אַךְ גַּם בֵּינֵיהֶם הָיוּ דֻּבִּים צְעִירִים שֶׁעוֹד לֹא שָׁמְנוּ וְלֹא עָשׂוּ בָשָׂר כָּל צָרְכָּם, לָכֵן רָאוּנִי גַּם אוֹתִי כְּאַחַד הַצְּעִירִים הַכְּחוּשִׁים שֶׁלָּהֶם. וַאֲנִי תָּפַשְׂתִּי בְמַעֲשֵׂיהֶם לִהְיוֹת דּוֹמֶה לָהֶם בַּכֹּל. הִתְאַמַּצְתִּי לְחַקּוֹת אֶת כָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם, אֶת קוּמָם וּמַהֲלָכָם – “הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה!”

וְרַק דָּבָר אֶחָד נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹהֶם, וְהוּא: נְהִימָתָם וְנַחֲרָתָם הָאֲיֻמָּה הַחוֹדֶרֶת לֵב וָנֶפֶשׁ.

בֵּינְתַיִם לֹא חָדַלְתִּי, כְּמוּבָן, אַף רֶגַע מִלְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת, אֵיךְ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מֵחֶבְרָתִי זוֹ וְאֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּאֱמוּנָם אֵלָי.

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּי רוֹפֵא אֶחָד שֶׁחִתּוּךְ הַשָּׁדְרָה אֵצֶל הָעֹרֶף מֵבִיא לִידֵי מִיתָה פִתְאֹמִית. מִיָּד הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

לָקַחְתִּי אֶת סַכִּינִי הַחַדָּה, זָחַלְתִּי אֶל הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם וְנָעַצְתִּי אוֹתָהּ בְּעָרְפּוֹ הַקָּשֶׁה!

בְּרֶגַע זֶה הָיִיתִי מְסַכֵּן אֶת נַפְשִׁי. שֶׁאִלּוּלֵא עָלָה בְיָדִי לִנְעֹץ אֶת הַסַּכִּין כָּל־צָרְכָּהּ – הָיָה הַלָּז קוֹרֵעַ אוֹתִי כַּדָּג מִיָּד!

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל עָלָה הַדָּבָר יָפֶה; הַדֹּב, לֹא הִשְׁמִיעַ אַף נְהִימָה קַלָּה – נָפַל פְּרַקְדָּן וָמֵת.

עַכְשָׁו כְּשֶׁהִצְלִיחַ נִסְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן, הֶחְלַטְתִּי לְהַפִּיל אֶת כֻּלָּם אֶחָד־אֶחָד עַד תֻּמָּם.

הַדֻּבִּים לֹא הִתְרַגְּזוּ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּם רָאוּ אֶת אֲחֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם נוֹפְלִים אֶחָד־אֶחָד פְּגָרִים מֵתִים. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁמַּגֵּפָה פָּרְצָה בָּהֶם פִּתְאֹם, וְנֶגֶד מַגֵּפָה – זֹאת יָבִינוּ גַּם הֵם – אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבּוּלָה. וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי: נִגַּשְׁתִּי אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, הֲרִיחוֹתִי בוֹ כְּדֶרֶךְ הַדֻּבִּים – וּכְרֶגַע נָפָל.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה וְכָל הַמַּחֲנֶה הָאָיֹם הָיָה מוּטָל פְּרַקְדָּן וְכַפּוֹתֵיהֶם פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמָיְמָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה רָאִיתִי אֶת עַצְמִי כְּשִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ בְּמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם!

סָפַרְתִּי אֶת הַפְּגָרִים וּמְצָאתִים שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם.

מִהַרְתִּי אֶל הַסְּפִינָה וְסִפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לְרַב־הַחוֹבֵל; הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמִיָּד שָׁלַח אֲנָשִׁים אֲחָדִים אֶל מְקוֹם־הַהֲרֵגָה לְהַפְשִׁיט אֶת עוֹרָם הַיָּקָר.

וְאַחֲרֵי עֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הָיְתָה סְפִינָתֵנוּ מְלֵאָה עוֹרוֹת, שֶׁשָּׁוְיָם עָלָה לְהוֹן רָב. גַּם לָקַחְנוּ דֻּבִּים אֲחָדִים כְּמוֹ שֶׁהֵם לִצְלוֹת מִבְּשָׂרָם לִסְעֻדָּה. בְּשָׂרוֹ שֶׁל דֹּב הַקֶּרַח מַאֲכַל תַּאֲוָה הוּא. הַסְעֻדָּה הָיְתָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ הַבַּיְתָה, שָׁלַחְתִּי דֻּבִּים צְלוּיִם אֲחָדִים בְּמַתָּנָה לְהַלּוֹרְד־אַדְמִירַל. דֹּב אֶחָד לְרֹאשׁ הָאֶזְרָחִים בְּלָנְדּוֹן וַאֲחָדִים מֵהֶם לַ“אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים” שֶׁבְּעִיר מַנְשֶׁסְטֶר. מִכֻּלָּם קִבַּלְתִּי מִכְתְבֵי־תּוֹדָה אֲרֻכִּים, וְהַלּוֹרְד־אַדְמִירַל הֶעֱלָה אוֹתִי לְמַדְרֵגַת “רַב־חוֹבֵל הַכָּבוֹד” עַל הַצִּי הַצְּפוֹנִי הַמְפֹאָר.

וְכָאן אֲנִי חַיָּב לְתַקֵּן טָעוּת אַחַת שֶׁנִּתְפַּשְׁטָה, לְרַגְלֵי מְאֹרָע זֶה, בֵּין הֶהָמוֹן.

שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים, שֶׁמַּלְכַּת אַנְגְלִיָה, יָרוּם הוֹדָהּ, שָׁלְחָה אֵלֵי שְׁנַיִם מִשָּׂרֵי־הַמְּלוּכָה וְהִצִּיעָה לְפָנַי אֶת כִּסֵּא הַמְּלוּכָה אִם אֶשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה.

אֲנִי רוֹאֶה חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְפַרְסֵם בַּקָּהָל, שֶׁשְּׁמוּעָה זוֹ טָעוּת הִיא בְּעִקָּרָהּ. אֱמֶת הִיא, שֶׁהַמַּלְכָּה הַמְּפֹאָרָה הִשְׁתּוֹמְמָה לְשֵׁמַע מַעֲשֵׂה גְבוּרָתִי וּנְכוֹנָה הָיְתָה לָתֵת לִי אֶת כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. אֶלָּא, שֶׁאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר, הַמַּכִּיר אוֹתִי מִכְּבָר, יָדַע, שֶׁעַנְוְתָנוּתִי לֹא תִתְּנֵנִי לָשֵׂאת אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל, וְהִטָּה אֶת לִבָּהּ מֵעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצָהּ זֶה. וּלְפִיכָךְ הִסְתַּפְּקָה הוֹד־מַלְכוּתָהּ בְּמַתָּנָה חֲשׁוּבָה בִּלְבָד. הִיא שָׁלְחָה לִי מֵדַלִּיָּה שֶׁל זָהָב טָהוֹר עִם תְּמוּנָתָהּ הַמְשֻׁבֶּצֶת מַרְגָּלִית יְקָרָה.

מַה שָׂנֵאתִי הַפְרָזוֹת אֵלּוּ בְּנוֹגֵעַ לְמַעֲלוֹתַי וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְבוֹדִי.

וְעוֹד הֶעָרָה אַחַת יֵשׁ לִי לְהָעִיר בְּנוֹגֵעַ לִנְסִיעָתִי זוֹ.

שָׁמַעְתִּי אֲחָדִים מְעִזִּים לְהַלְעִיג בְּרַב־הַחוֹבֵל פִּיפְּס וְאוֹמְרִים, שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדוֹ, בִּכְלָל, לְהַגִּיעַ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁלַח לְשָׁם. יֵדְעוּ נָא מֵהַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁלֹּא בּוֹ הָאָשָׁם, אֶלָּא בִּי: סְפִינָתֵנוּ הָיְתָה נְכוֹנָה לִנְסֹעַ עוֹד יְרָחִים אֲחָדִים וְרַב הַחוֹבֵל פִּיפְּס בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ, לוּלֵא אֲנִי שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל הַסְּפִינָה עוֹרוֹת הַדֻּבִּים וּבְשָׂרָם, מַשָּׂא רַב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁסַּכָּנָה הָיְתָה צְפוּיָה לָנוּ, אִלּוּ הִפְלַגְנוּ לְמֶרְחַקֵּי הַיָּם הַצְּפוֹנִי, וּלְפִיכָךְ שַׁבְנוּ.

הִיא הִיא הַסִּבָּה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וּמִצִּדִּי הָיְתָה הַמְּנִיעָה, וְלֹא מִצִּדּוֹ.

וּבָאֱמֶת הִצְטַעֵר רַב הַחוֹבֵל צַעַר גָּדוֹל עַל שֶׁעִכַּבְתִּי בַעֲדוֹ. וְיוֹתֵר מִזֶּה הִצְטַעֵר וְהִתְרַגֵּז עָלַי רַב הַחוֹבֵל הַנִּכְבָּד, שֶׁלֹּא קָרָאתִי גַּם לוֹ לָקַחַת חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂה צַיִד זֶה הַנִּפְלָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁחָשַׁד בִּי בִּתְמִימוּתוֹ, שֶׁצָּרוּת־עַיִן הָיְתָה בַדָּבָר, וּמִקִּנְאָה עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁלֹּא לַחֲלֹק עִמּוֹ אֶת כְּבוֹד גְּבוּרָתִי! הַרְבֵּה הִתְוַכַּחְנוּ בְּעִנְיָן זֶה, הַוִּכּוּחַ הֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת, וְהַמַּחֲלֹקֶת – לִידֵי רֻגְזָה. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בִּבְחִינַת שׂוֹנְאִים אִישׁ לְאָחִיו עַל לֹא־דָבָר. וְעַל זֶה אֲנִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה. כִּי, בֶּאֱמֶת, מֵאַיִן יָכֹלְתִּי לָדַעַת, שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת הֲלָלוּ? רֵאשִׁית – לֹא כָל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת מְחֻנָּךְ וְאָמוּן עַל צַיִד מִימֵי נְעוּרָיו כָּמוֹנִי, וְלֹא כָּל אָדָם מֻכְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד בִּשְׁבִיל פֶּגֶר דֹּב. וְשֵׁנִית, לֹא כָּל אָדָם רָאוּי לְכָךְ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ, וְאֵין זוֹכִין בְּכִשְׁרוֹן זֶה מִן הַהֵפְקֵר!

הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁרַב הַחוֹבֵל פִּיפְּס הִתְחִיל מְלַגְלֵג עָלַי וּמְגַנֶּה אוֹתִי וּבְכָל כֹּחוֹ הִתְאַמֵּץ לְהוֹכִיחַ, שֶׁבִּכְלָל אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם גְּבוּרָה כָּל עִקָּר, כִּי מַה פֶּלֶא הוּא לְהִתְחַפֵּשׂ בְּעוֹר־דֹּב וּלְהַטְעוֹת אֶת הַחַיּוֹת הַתְּמִימוֹת בְּעַרְמוּמִיּוֹת כָּאֵלֶּה, וְאִלּוּ הוּא הָיָה יָכֹל לְרַמּוֹת אֶת הַדֻּבִּים גַּם בְּלִי מַסְוֶה עַד שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁדֹּב הוּא בֶּאֱמֶת!

אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר; תְּמוּנָתוֹ שֶׁל רַב הַחוֹבֵל וְתָאֳרוֹ בִּלְבַד יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לַחֲשֹׁב אוֹתוֹ לְדֹב מַמָּשׁ, אֶלָּא, שֶׁנַּפְשִׁי קָצָה בְּוִכּוּחִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל כְּבוֹדִי וַאֲפִילוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי. סוֹף־סוֹף מְכַבֵּד אֲנִי אוֹתוֹ כְּבַתְּחִלָּה.

לֹא הַכָּבוֹד עִקָּר, מַה הוּא וּלְמִי הוּא, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ!

פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר

נְסִיעָה לְאֶרֶץ הֹדּוּ – נִפְלְאוֹת חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁל הַכֶּלֶב – צַיִד בְּכֶרֶס הַדּוּלְפִן – הַחֲתוּלָה אֵם לָאֶפְרוֹחִים – חֲתוּלִים הַפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.

מִיָּד אַחֲרֵי שׁוּבִי לְבֵיתִי מִנְּסִיעָתִי לְאַרְצוֹת הַצָּפוֹן, קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת רַב־הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם הַמִּילְטוֹן וּבוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִלָּווֹת אֵלָיו בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ הֹדּוּ.

שְׁתֵּי בַקָּשׁוֹת הֵן, שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְסָרֵב לָהֶן וְאֵינֶנִּי דּוֹחֶה אוֹתָן לְעוֹלָם: כְּשֶׁאֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לְכוֹס־יַיִן וְלִנְסִיעָה אֶל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיִיתִי בוֹ עֲדַיִן, וּבְשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵי דְבָרִים הֲלָלוּ צְפוּיִם לִי כְּאֶחָד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁאֵין אֲנִי מִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם!

וְכֵיוָן שֶׁהָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן יָדוּעַ לִי לְאִישׁ, שֶׁדַּרְכּוֹ לְשַׁפֵּר אֶת נְסִיעוֹתָיו עַל פְּנֵי הַיָּם בְּיַיִן יָשָׁן וּמִן הַמֻּבְחָר – הֲרֵי מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לוֹ.

מַטְּרַת נְסִיעָתֵנוּ הָיְתָה אֶרֶץ־הֹדּוּ הַמִּזְרָחִית.

בִּנְסִיעָה זוֹ לָקַחְתִּי עִמִּי גַם אֶת כַּלְבִּי “זַרְזִיר” הֶחָבִיב עָלֵי מִכָּל כְּלָבָי. אִם כְּלָבַי מְצֻיָּנִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם בְּכָל כַּלְבֵי־הַצַּיִד שֶׁבָּעוֹלָם, כְּיָדוּעַ לָכֶם, הֲרֵי כַלְבִי זֶה כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים הוּא, רִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה לְכֻלָּם, פְּאֵר עֲדָתוֹ.

אוֹמְרִים עָלָיו עַל הָאַפִּיפְיוֹר, שֶׁהוֹד קְדוּשָׁתוֹ אֵינוֹ טוֹעֶה לְעוֹלָם; כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, הִנֵּה אָמְנָם נוֹטֶה אֲנִי לְפַקְפֵּק בִּדְבָרִים שֶׁבֶּאֱמוּנָה כָּאֵלּוּ, – וּלְפִיכָךְ אֵינֶנִּי עָרֵב כְּלָל לְהוֹד קְדוּשָׁתוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח. וְאוּלָם בְּנוֹגֵעַ לְ“זַרְזִיר” שֶׁלִּי, מֻבְטַחְנִי בּוֹ, שֶׁאֵין חוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ טוֹעֶה כִּמְלֹא נִימָה. זֶה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהוּא מְשָׁרְתֵנִי בֶאֱמוּנָה, עִמִּי הוּא בְכָל פְּנִיּוֹתַי וּבְכָל מִפְעָלַי, עוֹשֶׂה תָּמִיד שְׁלִיחוּתִי, וּמֵעוֹדוֹ לֹא שָׁגָה שְׁגִיאָה כָּל־שֶׁהִיא.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתִי בִּסְפִינַת הָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל הַסִּפּוּן וַהֲרִיקוֹנוּ אֶת כּוֹסוֹתֵינוּ זוֹ אַחַר זוֹ, רָאִינוּ וְהִנֵּה הַכֶּלֶב מִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם מִמְּנוּחָתוֹ, זוֹקֵף אָזְנָיו כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּמַקְשִׁיב. מִתְּחִלָּה לֹא שַׂמְנוּ אֵלָיו לֵב, וְרַק אֲנִי, הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ זֶה הַכֶּלֶב, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נָע תְּנוּעָה לְבַטָּלָה – אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁדְּבָרִים בְּגוֹ.

אִם “זַרְזִיר” שֶׁלִּי מַקְשִׁיב – סִמָּן הוּא לְדָבָר שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמֵעַ!

שָׁתִיתִי עוֹד כּוֹס־יַיִן, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה הַכֶּלֶב מִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַסִּפּוּן, כְּמִי שֶׁאוֹרֵב לְצַיִד וּמוּכָן בְּכָל רֶגַע לְזַנֵּק עַל טַרְפּוֹ.

הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא: וְכִי מַה־צַּיִד יֵשׁ בַּיָּם לְכֶלֶב? אוֹ אוּלַי דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו שֶׁהוּא אוֹרֵב לְדָגִים?!

אָמַרְתִּי: וַדַּאי לֹא לְחִנָּם “זַרְזִיר” טוֹרֵחַ וְעוֹשֶׂה מַה שֶׁעוֹשֶׂה.

קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי, עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַכֶּלֶב.

הַמְּסֻבִּים לִגְלְגוּ עָלַי:

– מַפְרִיז אַתָּה עַל הַמִּדָּה, יְדִידִי הַבָּרוֹן, מְדַקְדֵּק עִם כַּלְבְּךָ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. – אָמַר אֵלַי חֲבֵרִי רַב־הַחוֹבֵל. וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְכָל פְּנִיָּה שֶׁהוּא פּוֹנֶה כַּוָּנָה יְתֵרָה יֵשׁ בָּהֶם?

– כָּל הַפְרָזָה שֶׁבָּעוֹלָם – עָנִיתִי לוֹ – כְּמַר מִדְּלִי הוּא לְעֻמַּת כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל־חַיִּים זֶה.

– גַּם זוֹהִי הַפְרָזָה! וּלְפִי דַּעְתְּךָ – הוֹסִיף רַב־הַחוֹבֵל – מַה כַּוָּנַת הַכֶּלֶב הַפַּעַם?

– מַה כַּוָּנָתוֹ? – בְּוַדַּאי חָשׁ הוּא צַיִד פֹּה בִּסְבִיבָתֵנוּ.

צְחוֹק פָּרוּעַ פָּרַץ מִפִּי כָל הָאוֹפִיצֶרִים.

– צַיִד?! – כָּאן?! – הִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד – וְכִי דַיָּג הוּא כַּלְבְּךָ “בַּעַל הַמּוֹפֵת”?! וּמַה־צַיִד מָצוּי פֹּה חוּץ מִדָּגִים?

– לֹא דָגִים, רַבּוֹתַי, אֶלָּא דַוְקָא עוֹף יֶשְׁנוֹ פֹּה בְּקִרְבָתֵנוּ. כֵּן, יְדִידַי הַנִּכְבָּדִים, עוֹף, עוֹף וְלֹא חַיָּה; דָּבָר זֶה אֲנִי מַכִּיר בְּמַצָּבוֹ וּבְמַצַּב אָזְנָיו: אֵינוֹ דּוֹמֶה צֵיד חַיָּה לְצֵיד עוֹף, וְלֹא הֲרֵי צוּרַת גּוּפוֹ וְאָזְנָיו שֶׁל הַכֶּלֶב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹרֵב לְעוֹף כַּהֲרֵי צוּרָתָם בְּשָׁעָה שֶׁאוֹרֵב הוּא לְחַיָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁעַכְשָׁו, אַחֲרֵי הִסְתַּכְּלוּת בּוֹחֶנֶת, יָכֹל אֲנִי לֵאמֹר לָכֶם בְּדִיּוּק, שֶׁעוֹף זֶה שֶׁהוּא אוֹרֵב לוֹ – אֵינוֹ אֶלָּא תַחְמָס! – כֵּן, יְדִידַי הַנִּכְבָּדִים – תַּחְמָס!

צְחוֹק־רַעַם הֶחֱרִישׁ אֶת אָזְנָי. הַמְּסֻבִּים הִתְגַּלְגְּלוּ מַמָּשׁ עַל פְּנֵי הַסִּפּוּן מִתּוֹךְ צְחוֹק.

– תַּחְמָס?! – קָרְאוּ פֶּה אֶחָד בַּקּוֹל צָרוּד מִצְּחוֹק – תַּחְמָס?! – כְּלוּם מִדַּעְתְּךָ יָצָאתָ?! מֵאַיִן הִזְמַנְתָּ לְךָ תַּחְמָס בְּלֶב יָם?! הַיּוֹדֵעַ אַתָּה, כַּמָּה פַּרְסָאוֹת מִכָּאן וְעַד לַיַּבָּשָׁה?

– אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע פַּרְסָא בְּעֶרֶךְ.

(רַב־הַחוֹבֵל הִשְׁתּוֹמֵם, דֶּרֶךְ־אַגַּב, בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי מִסְפָּר מְדֻיָּק כָּל כָּךְ; הוּא לֹא פִּלֵּל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מֶרְחַקִּי הַיָּם וּמִדּוֹתָיו בְּדִיּוּק מְדֻקְדָּק כָּזֶה!)

– וּבְכֵן? – הוֹסִיף אוֹפִיצֵיר אֶחָד – כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁחוּשׁ־רֵיחוֹ שֶׁל כַּלְבְּךָ שׁוֹלֵט ת' פַּרְסָא עַל ת' פַּרְסָא?!

– לֹא – עָנִיתִי בִּמְנוּחָה – הָעוֹף קָרוֹב לָנוּ. פֹּה הוּא. בִּסְבִיבָתֵנוּ. וּמַצָּבוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב יוֹכִיחַ.

הַמְּסֻבִּים פָּנוּ כֹּה וָכֹה, נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, כְּמִי שֶׁבּוֹדֵק אֶת הָאֲוִיר, לִרְאוֹת אֶת הַתַּחְמָס, אַךְ, כְּמוּבָן, לֹא רָאוּ כְלוּם.

וַאֲנִי, אֵינִי חוֹשֵׁשׁ לֵאמֹר לָכֶם בְּגָלוּי – אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל, כְּשֶׁצְּחוֹקָם הַגַּס הֵעִיר כְּבָר אֶת חֲמָתִי בְּמִקְצָת – שֶׁמַּאֲמִין אֲנִי יוֹתֵר לְחָטְמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב, מֵאֲשֶׁר לְחוּשָׁם שֶׁל כָּל מַלָּחֶיךָ! – הָבָה, נִתְעָרֵב נָא בִּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג; אִם יַעֲבֹר חֲצִי־שָׁעָה וְהַצַּיִד לֹא יִהְיֶה בְּפִי כַלְבִּי הֲרֵי כַסְפִי לְפָנֶיךָ.

רַב־הַחוֹבֵל קָם מִמְּקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל נְכוֹחַנִּית בְּעֵינַי – וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר. אַחַר נִגַּשׁ אֶל רוֹפֵא הַסְּפִינָה וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ בִּלְחִישָׁה, שֶׁיִּבְדֹּק אוֹתִי, שֶׁיְּמַשֵּׁשׁ בַּדֹּפֶק שֶׁלִּי.

– חוֹשַׁשְׁנִי – אָמַר אֵלָיו בְּלַחַשׁ – שֶׁהַבָּרוֹן נִשְׁתַּטָה. יָשְׁרִי לֹא יִתְּנֵנִי לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ, תְּמֵהַנִי, אִם דַּעְתּוֹ צְלוּלָה.

הָרוֹפֵא בָדַק אוֹתִי, אָחַז בַּדֹּפֶק שֶׁלִּי – וַאֲנִי לֹא סֵרַבְתִּי כְּלָל; יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָתִיד רַב־הַחוֹבֵל לְשַׁלֵּם לִי דְּמֵי בְדִיקָה זוֹ, רִפּוּי וּבֹשֶׁת בִּמְזֻמָּנִים, שְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר!

כְּשֶׁבָּדַק אוֹתִי הָרוֹפֵא פָּנָה אֶל רַב־הַחוֹבֵל:

– לֹא – אָמַר בִּמְנוּחָה – שׁוּם סִמָּן שֶׁל שִׁגָּעוֹן אֵין בּוֹ. אֶלָּא, פָּשׁוּט, בָּטוּחַ הוּא בְּכַלְבּוֹ וְדוֹרֵשׁ כָּל אוֹת וָאוֹת, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ. אֵין כָּל סָפֵק, כְּמוּבָן, שֶׁיַּפְסִיד כַּסְפוֹ, וְכָךְ יָאֶה לוֹ, אַךְ דַּעְתּוֹ – צְלוּלָה הִיא.

– אֱמֶת – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – לֹא יָפֶה לְהִתְעָרֵב בְּמָקוֹם שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ מֵרֹאשׁ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְהוּא מַכְרִיחֵנִי עַל כָּךְ. אֲנַחְנוּ לִגְלַגְנוּ עָלָיו, פָּגַעְנוּ בִכְבוֹדוֹ, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חָפֵץ לְוַתֵּר וְדוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ. וְאֶלָּא מַה – אֶתְעָרֵב, וְאַחַר כָּךְ לֹא אֶגְבֶּה מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף.

כָּל אוֹתוֹ זְמָן לֹא זָז הַכֶּלֶב מִמְּקוֹמוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּכָל רֶגַע הָיָה מְכַוֵּן עַצְמוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַחְטוֹף אֶת הַצַּיִד, כְּאִלּוּ חָשׁ, שֶׁהָעוֹף הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו.

– אֲנִי מַסְכִּים! – קָרָא אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל בְּבַת־צְחוֹק – שְׁבַע מֵאוֹת, אַחַת וְאֶחָת!

וְתָקַע אֶת כַּפּוֹ בְּכַפִּי.

וְעַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת יָדִי מִידֵי רַב־הַחוֹבֵל – זִנֵּק הַכֶּלֶב מִמְּקוֹמוֹ וּבִקְפִיצָה אַחַת הִתְנַפֵּל אֶל עֹגֶן הַסְּפִינָה – כִּמְעַט שֶׁנָּפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם – עָמַד וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ לְלֹא מְנוּחָה.

וְסוֹף הַדָּבָר?

בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמַעְנוּ שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה בֵּין הַמַּלָּחִים הַיּוֹשְׁבִים בַּסִּירָה הַנִּטְפֶּלֶת אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה מֵאֲחוֹרֶיהָ. כֻּלָּנוּ מִהַרְנוּ אֶל זְנַב הַסְּפִינָה. נִמְצָא, שֶׁהַמַּלָּחִים צָדוּ דוּלְפְן גָּדוֹל וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בְיָדָם לְהוֹצִיאוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה. עַכְשָׁו כְּבָר הִתְחִיל הַכֶּלֶב נוֹהֵם וְנוֹבֵחַ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וַעֲדַיִן לֹא הֲבִינוֹנוּ, מַה־טִּיבָהּ שֶׁל שִׂמְחָה זוֹ.

אַךְ כְּרֶגַע נוֹדַע הַדָּבָר:

כְּשֶׁשִּׁסְּעוּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדּוּלְפִן לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת שָׁמְנוֹ, רָאִינוּ לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה עֲדַת תַּחְמָסִים, שִׁבְעָה זוּגוֹת יָפִים וְנֶחְמָדִים, פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ כְּרֵסוֹ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, וְאֶחָד מֵהֶם עָף, לַאֲסוֹנוֹ, יָשָׁר עַל הַסִּפּוּן. כְּרֶגַע תְּפָשׂוֹ הַכֶּלֶב וֶהֱבִיאוֹ אֵלָי!

עַכְשָׁו שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי, אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל כָּל הַחֲבוּרָה!

– הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אֶת כַּלְבֶּךָ! – אָמַר אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל, וְעֵינָיו אוֹרוּ מִשִׂמְחָה גְּלוּיָה וּכְלִמָּה נִסְתָּרָה גַּם יָחַד. חִדּוּדִים־חִדּוּדִים נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ, כְּשֶׁנִּזְכַּר שֶׁעָלָיו לְהַרְצוֹת מִיָּד שְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג בִּמְזֻמָּנִים.

וְשִׁלֵּם מִיָּד.

הֵא לְךָ אֶת שֶׁלָּךְ – אָמַר וְשִׁלְשֵׁל לְיָדִי אֶת הַכֶּסֶף עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה – עַכְשָׁו, הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם, וְכִי לֹא כַדַּאי הוּא דְּבַר פֶּלֶא זֶה שֶׁיְּשַׁלְּמוּ עָלָיו לֹא שֶׁבַע, אֶלָּא שִׁבְעִים וּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג! חַי עָלַי רֹאשִׁי, אִלּוּ אֲנִי שׁוֹתֶה הַיּוֹם לְגִימָה יְתֵרָה אַחַת, אֵין אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתוֹ עִנְיָן אֶלָּא בְשִׁכְרוֹנִי וְאֵינִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי לְמַרְאֵה עֵינָי!

כָּל הָאוֹפִיצֶרִים בֵּרְכוּנִי בִּבְרָכָה וְהוֹדוּ לִי פֶּה אֶחָד, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶאֱמִינוּ לִרְאוֹת אֲפִילוּ בַחֲלוֹם כִּשְׁרוֹן כְּכִשְׁרוֹנִי.

– תְּנוּ כָבוֹד וּתְהִלָּה לְמִי שֶׁיָּאֶה לוֹ! – אָמַרְתִּי לָהֶם – לֹא לִי יָאֲתָה הַתְּהִלָּה, כִּי אִם לְכַלְבִי הַנֶּאֱמָן!

מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה לָהֶם הַכֶּלֶב לְשַׁעֲשׁוּעַ־חֶמֶד; כָּל אֶחָד וְאֶחָד נְטָלוֹ בְחֵיקוֹ וְהָיָה מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ.

אִלּוּלֵא הוּא הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע – פָּנָה אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי מְמַנֵּהוּ הַיּוֹם הַזֶּה לִמְפַקֵּחַ עַל פְּלֻגַּת הַחֲלוּצִים שֶׁלִּי!

– חֲזֹר בְּךָ, יְדִידִי! – אָמַרְתִּי לוֹ בִּצְחוֹק – שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה! – כֶּלֶב זֶה יוֹדֵעַ לְהַלֵּךְ גַּם עַל שְׁתַּיִם כְּשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ!

כְּשֶׁנִּתְּחוּ אֶת הַדּוּלְפִן, מָצְאוּ בְּתוֹכוֹ שֶׁבַע בֵּיצִים. חָשַׁבְנוּ וּמָצָאנוּ, שֶׁאַךְ זֶה מִקָּרוֹב, יָמִים אֲחָדִים, בָּלַע עֲנַק הַדָּגִים אֶת הַתַּחְמָסוֹת חַיִּים, סָמוּךְ לְחוֹף הַיָּם בְּוַדַּאי; וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה הִמְלִיטָה תַחְמֶסֶת אַחַת בֵּיצִים וְדָגְרָה אוֹתָן. שְׁתַּיִם מֵהֶן נִבְקְעוּ לְעֵינֵינוּ, וּמִתּוֹכָן יָצְאוּ שְׁנֵי אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים!!

הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה עָבְרוּ כָּל גְּבוּל.

וְכַלְבִּי לֹא יָשַׁב בָּטֵל: הוּא קָפַץ בִּמְהִירוּת הַבָּרָק מִתַּחְמָס לְתַחְמָס, תָּפַשׂ אוֹתָם וֶהֱבִיאָם אֵלַי חַיִּים. הַצִּפֳּרִים הָאֻמְלָלוֹת לֹא יָכְלוּ לִפְרֹחַ כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹצַת כַּנְפֵיהֶן הָיְתָה רְטֻבָּה וּדְבֵקָה.

עָרַכְנוּ סְעֻדָּה שְׁמֵנָה מִן הַצַּיִד הַיָּפֶה וְאָכַלְנוּ בְתֵאָבוֹן גָּדוֹל. אֶפְשָׁר תִּתְמְהוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִבְּשַׂר הַתַּחְמָס, וְעוֹף זֶה אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כְּלָל? – אֱמֶת הַדָּבָר, אֶלָּא, שֶׁהַצִּפֳּרִים הֲלָלוּ שִׁנּוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֱיוֹתָם בְּבֶטֶן הַדָּג אֶת טַעֲמָם מֵעִקָּרוֹ; שָׁמְנוּ, עָבוּ וְהוֹסִיפוּ טַעַם דָּג בְּמִקְצָת, בִּשְׁעַת אֲכִילָה הָיוּ מַזְכִּירִים לָנוּ טַעֲמוֹ שֶׁל הַסַּרְטָן.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא הָיִינוּ כְּפוּיֵי־טוֹבָה וְהִסְעָדְנוּ גַם אֶת “זַרְזִיר” כְּאַחַד הַמְּסֻבִּים.

וַי לְהֶסַּח־הַדַּעַת וְזוֹלְלוּת מְרֻבָּה! אַכְזְרִיּוּת הָיְתָה מִצִּדֵּנוּ לִשְׁחֹט אֶת כָּל הַצִּפֳּרִים בְּבַת־אַחַת עַד בְּלִי הַשְׁאִיר אַף אַחַת מֵהֶן – לִהְיוֹת אֵם לָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים. הַבֵּיצִים נִתְיַתְּמוּ וּבְשָׁעָה שֶׁהָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים יָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּטַפְּחַם וִיגַדְּלַם.

אֶלָּא שֶׁמָּצָאנוּ עֵצָה גַּם לַדָּבָר הַזֶּה.

בְּאַחַת הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּסְּפִינָה הָיְתָה חֲתוּלָה, שֶׁזֶּה לֹא כְבָר יָלְדָה אֶת גוּרֶיהָ; סִפַּחְנוּ אֶת הָאֶפְרוֹחִים אֶל הַחֲתַלְתּוּלִים הַקְּטַנִּים, וְהַאֵם־הַחֲתוּלָה קִבְּלָה אוֹתָם בְּאַהֲבָה. הִיא לֹא נָגְעָה בָהֶם לְרָעָה, וּלְהֵפֶךְ, הִתְהַלְּכָה אִתָּם בְּנַחַת וְגַם הֶאֱכִילָה אוֹתָם מִשֶּׁלָּהּ, וְהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ כְּמוֹ אַחֲרֵי אֵם מַמָּשׁ. כְּנִרְאֶה, הָיְתָה חֲתוּלָה זוֹ מוֹצְאָה פֹּה פַּרְנָסָתָהּ בְּרֶוַח מִתּוֹךְ הָעַכְבָּרִים הָרַבִּים עַד שֶׁשָּׁכְחָה מֵרֹב טוֹבָה אֶת שִׂנְאָתָהּ לַצִּפֳּרִים וְאֶת אַהֲבָתָהּ לִבְשָׂרָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַחַד הַתַּחְמָסִים הַקְּטַנִּים הִתְעוֹפֵף וְנֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ רֶגַע – גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים תָּקְפוּ אֶת הָאֵם־הָאוֹמֶנֶת וְהִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת וּמְיַבֶּבֶת וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתָּהּ, עַד שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שָׁב אֵלֶיהָ כְּבַתְּחִלָּה.

כָּכָה הִתְחַנְּכוּ שְׁנֵי מִינֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים בְּיַחַד, בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוַת אֱמֶת, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, עַד שֶׁהִסַּחְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מֵהֶם וּשְׁכַחְנוּם.

מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים יָרַדְתִּי לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם הַיְתוֹמִים לָדַעַת אֵיךְ מִתְהַלֶּכֶת עִמָּם הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַלִּשְׁכָּה וְנָתַתִּי עֵינַי בְּמִשְׁפַּחַת־תַּעֲרֹבֶת זוֹ – פָּרַץ מִפִּי צְחוֹק גָּדוֹל שֶׁהָיָה נִשְׁמָע בְּכָל הַסְּפִינָה!

שִׁמְעוּ וּתְמְהוּ: הַחֲתוּלִים הַקְּטַנִּים הִתְהַלְּכוּ בְּיַחַד עִם הַתַּחְמָסִים, אֲבָל לֹא כְדֶרֶךְ הַחֲתוּלִים הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע! כֻּלָּם הִזְדַּקְּפוּ עַל שְׁתֵּי רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהָלְכוּ עַל שְׁתַּיִם וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים לָרוּץ אוֹ לְמַהֵר בְּלֶכְתָּם, הִתְחַבְּטוּ בִּשְׁתֵּי רַגְלֵיהֶם הַקְּדֻמּוֹת כְּמוֹ בִּכְנָפָיִם. אֲחָדִים מֵהֶם כְּבָר לָמְדוּ לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַקַּרְקַע וְרִחֲפוּ בָאֲוִיר, כַּאֲחֵיהֶם הָאֶפְרוֹחִים מַמָּשׁ!

עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם.

מִהַרְתִּי וְסִפַּרְתִּי אֶת הָעִנְיָן הַמּוּזָר לְכָל הַחֲבוּרָה. וְשׁוּב יָרַדְנוּ כֻלָּנוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה. לֹא יָכֹלְנוּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינֵינוּ בַּמַּחֲזֶה הַנֶּחְמָד!

– נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית! – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל.

וְהַחֲתוּלָה הַזְּקֵנָה מָה עָשְׂתָה?

עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בְּבָנֶיהָ הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר וְנֶהֶנְתָה הֲנָאָה מְרֻבָּה.

– הָבָה – אָמַרְתִּי אֲנִי – נִרְאֶה־נָא, מַה־דַּעְתּוֹ שֶׁל “זַרְזִיר” עַל כָּל אֵלֶּה?!

הִכְנַסְתִּי אֶת הַכֶּלֶב אֶל תּוֹךְ מִשְׁפַּחַת־כִּלְאַיִם זוֹ וַאֲנַחְנוּ הִסְתַּלַּקְנוּ הַצִּדָּה לִרְאוֹת, מַה יֵעָשֶׂה בָהֶם? – הַמַּחֲזֶה הַמְשֻׁנֶּה הֵבִיא גַם אֶת כַּלְבִּי הַחַכִּים בִּמְבוּכָה. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַלִּשְׁכָּה עָמַד וְהִסְתַּכֵּל רֶגַע. פִּתְאֹם קָפַץ אַחֲרֵי הַתַּחְמָסִים לִטְרֹף אוֹתָם, מִיָּד רָאָה אֶת הַחֲתוּלִים הַמְעוֹפְפִים וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ וְלֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. שׁוּב הִסְתַּכֵּל בָּהֶם הֵיטֵב, אַחַר כָּךְ הִפְנָה אֵלַי אֶת עֵינָיו הַמְחֻכָּמוֹת כְּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל:

– מַה־טִּיבָם? כֵּיצַד נוֹהֲגִים בִּכְמוֹ אֵלּוּ?

וְלֹא יָדַע, אִם דִּינָם כְּדִין חָתוּל אוֹ כְדִין תַּחְמָס?

הַפַּעַם, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיָּיו, לֹא עָמְדָה לוֹ חָכְמָתוֹ לְ“זַרְזִיר”. רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה.

פֶּרֶק עֶשְׂרִים

נְסִיעָה בֵּין הָרֵי־הַחשֶׁךְ – הַחֻרְבָּה הַמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם –מִגְדַּל בָּבֶל – סוֹדוֹת מֵחַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם – כַּלְבֵי־צֵידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה –אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן – שְׁתֵּי גֻלְגְּלוֹתָיו שֶׁל הַגִּבּוֹר חֲנִיבַעַל – פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם – מִמַּעַל לָעֲנָנִים – בֵּין הָרֵי־חשֶׁךְ – אִילָן שֶׁל כְּרוּב – בְּרָקִים שְׁחוֹרִים וְאֵשׁ שְׁחוֹרָה – עֲצֵי צָלִי נֶחְמָד לְמַאֲכָל – נַהֲרֵי נַחֲלֵי־יָיִן – גְּלִיד שֶׁל עֲנָנִים קְפוּאִים מִקֹּר.

בְּשׁוּבִי מִנְּסִיעָתִי עִם הָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן, מָצָאתִי בְּבֵיתִי מִכְתָּב לֹא נָעִים בְּמִקְצָת.

הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח אֵלַי מֵאֵת אַחַד מִקְּרוֹבַי, הַיּוֹשֵׁב בְּאִי־טֵינֵיטָה וּבוֹ הוּא מַזְמִין אוֹתִי לְדִין בְּעִנְיָן מְסֻכְסָךְ וּמְבֻלְבָּל, בִּדְבַר יְרֻשָּׁה, עִזְבוֹן נַחֲלַת אָבוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם; אֶחָד מֵאֵלֶה הָעִנְיָנִים הַמְּצוּיִם אֲפִילוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת הָאֲצִילוֹת בְּיוֹתֵר.

לְפִי תֹכֶן הַמִּכְתָּב רָאִיתִי מִיָּד, שֶׁסִּכְסוּךְ זֶה עָתִיד לְהִסְתַּבֵּךְ וּלְהִתְפַּתֵּל מִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה, וְשׁוּם תִּקְוָה לֹא הָיְתָה לִי לָבֹא לִידֵי פְּשָׁרָה כָּל שֶׁהִיא. לְכַתְּחִלָּה, אָמַרְתִּי לְהָשִׁיב לוֹ, שֶׁמְּוַתֵּר אֲנִי עַל כָּל הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מֵאוֹתָהּ הַיְרֻשָּׁה וְאֵין לִי דִּין וּדְבָרִים עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַחְלָטָה נִזְכַּרְתִּי, שֶׁלֹּא אֲנִי הַתּוֹבֵעַ לְדִין, וּבִכְלָל, לֹא אֲנִי הוּא “הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ”, אֶלָּא הוּא, וְאִם אֲנִי מְוַתֵּר, אֵינוֹ בִכְלָל שֶׁגַּם הוּא יְוַתֵּר! טוֹעֵן הוּא אוֹתוֹ הַקָּרוֹב הַנִּכְבָּד, “שֶׁאֲנִי חַיָּב לָתֵת לוֹ חֵלֶק מִנְּכָסַי, הַמַּגִּיעַ לוֹ מִמֶּנִּי, חֵלֶק הַיְרֻשָּׁה מֵאָחִיו שֶׁל דּוֹדוֹ, הוּא אֲחִי סָבָתִי, שֶׁהִשְׁאִיר אֶת כָּל נְכָסָיו לִי, נֶכֶד אֲחוֹתוֹ, הִיא דוֹדָתוֹ שֶׁל קְרוֹבִי הַנִּכְבָּד!” –

כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לִמְצֹא יָד וָרֶגֶל בְּעִנְיָן נֶחְמָד זֶה, וְחֵי רֹאשִׁי, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָכִיתִי לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אֲחִי סָבָתִי, הִיא דוֹדָתוֹ שֶׁל קְרוֹבִי, וְלֹא זָכִיתִי אֲפִילוּ לָדַעַת אוֹתוֹ!

אִם כֹּה וְאִם כֹּה – דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, שֶׁפְּלוֹנִי קְרוֹבִי אִוָּה לוֹ מָקוֹם נֶחְמָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, הוּא אִי־טֵינֵיטָה הַנִּפְלָא, וּכְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי, הוּא אַחַד הָאִיִּים הַיָּפִים בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי לְמַלְּאוֹת אֶת בַּקָּשַׁת קְרוֹבִי וְלִנְסֹעַ לְשָׁם. אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לָצֵאת מִמְּבוּכַת־יְרֻשָּׁה זוֹ – לֹא יָדַעְתִּי, אַךְ, אֶפְשָׁר, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם גָּזְרוּ עָלַי שֶׁאֶסַּע לְשָׁם! וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בְּיִחוּד שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיָן רַב בִּשְׁבִילִי, מְאֹרָע חָשׁוּב, סוֹד כָּמוּס, הַמְחַכֶּה לִי, וְדַוְקָא לִי, שֶׁאָבֹא וְאֶפְדֵּהוּ מִמַּחְשַׁכָּיו וְאוֹצִיאֵהוּ לְאוֹר עוֹלָם. “פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב” – אוֹמֵר הַמָּשָׁל – וַעֲלִילָה חֲשׁוּבָה קוֹרְאָה לַתַּיָּר בַּעַל הַנִּסָּיוֹן – אָמַרְתִּי אָנִי.

וְכָךְ הָיָה!

בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שֶׁהִתְגּוֹרַרְתִּי עַל הָאִי הַנִּפְלָא נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָתוּר אֶת מְקוֹמוֹתָיו הַיָּפִים וְלִבְדֹק אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו. וּבְמִדָּה שֶׁהוֹסַפְתִּי לְהַכִּיר אֶת הָאִי, לָמַדְתִּי לָדַעַת, שֶׁאַךְ מַלְאָךְ טוֹב הֱבִיאַנִי לְכָאן.

כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ, דֶּרֶךְ אַגַּב, אִשְׁתּוֹ שֶׁל קְרוֹבִי הִיא שֶׁהִטְרִידָה אוֹתוֹ וְעָמְדָה עָלָיו בִּדְבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים, שֶׁיַּזְמִינֵנִי לְדִין; וְאִשָּׁה זוֹ, כְּבוֹדָהּ בִּמְקוֹמָהּ, לֹא הָיְתָה דוֹמָה לְמַלְאָךְ טוֹב כְּלָל וּכְלָל!

מִזְגּוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאִי, נְטִיעוֹתָיו הַשּׁוֹנוֹת לְמִינֵיהֶן וּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הַמִּתְהַלְכִים שָׁם חָפְשִׁים וּשְׁלֵוִים בְּאֵין מַחֲרִיד מִלְּאוּ אֶת לִבִּי עֹנֶג וְשִׁירָה נְעִימָה.

וּבְאַחַת מִפִּנּוֹת הָאִי מָצָאתִי גִבְעָה לֹא גְבֹהָה בְּעֶרֶךְ, וְעָלֶיהָ כְּמִין חֻרְבָּה; בְּאֶמְצַע הַחֻרְבָּה מִתְנַשֵּׂא בִּנְיָן גָּבֹהַּ מְאֹד כְּעֵין מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.

כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֶל הַחֻרְבָּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ יָפֶה יָפֶה – עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֵה עֵינַי וּלְמִשְׁמַע אָזְנָי. שָׁמַעְתִּי כְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה מַנְעִימָה זְמִירוֹת – הִטֵּיתִי אָזְנִי, הִקְשַׁבְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הַקּוֹל בָּא?

מִי זֶה מַנְעִים פֹּה זְמִירוֹת, בְּחֻרְבָּה עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה?

בָּדַקְתִּי הֵיטֵב בְּכָל פִּנּוֹתֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם בְּרִיָּה חַיָּה בְּתוֹכָהּ.

וְהַקּוֹל שׁוֹפֵעַ וּמַנְעִים זְמִירָה דַקָּה, הַנִּכְנֶסֶת אֶל תּוֹךְ הַנְּשָׁמָה וּמְעוֹרֶרֶת בָּהּ רְגָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא שְׁעַרְתִּים מֵעוֹלָם.

וְהִנֵּה זָכִיתִי לִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לְאַחַד הַפְּלָאִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם. נוֹדַע לִי, שֶׁלֹּא מַאֲמָר רֵיק הוּא בְּפִי הַמְשׁוֹרְרִים וְהַפַּיְטָנִים הַשּׁוֹנִים, הָאוֹמְרִים, שֶׁ“הַחֻרְבּוֹת מְסַפְּרוֹת לוֹ לָאָדָם חִידוֹת וְנִפְלָאוֹת מִנִּי קֶדֶם”. לֹא, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! וְלוּלֵא אֲנִי עַצְמִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ דָּבָר נִפְלָא זֶה, בְּחַיַּי, גַּם אֲנִי נוֹתֵן לִמְתַעְתֵּעַ אֶת הָאִישׁ הַמְסַפֵּר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. לֹא כֵן עַכְשָׁו, שֶׁאֲנִי עַצְמִי הִקְשַׁבְתִּי, הֶאֱזַנְתִּי וְשָׁמַעְתִּי דְבָרִים בְּרוּרִים וּמוּבָנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. מִי שֶׁמְּסֻגָּל לְהַקְשִׁיב כָּמוֹנִי, יָשִׂים נָא אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אָנִי. בְּלִי שֶׁמֶץ גַּאֲוָה רַשָּׁאי אֲנִי לֵאמֹר, שֶׁלְּכִשְׁרוֹן הַהַקְשָׁבָה גָּדוֹל כֹּחִי מֵהַרְבֵּה וְהַרְבֵּה מְנַגְּנִים גְּאוֹנִים. עָמַדְתִּי כְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְהִקְשַׁבְתִּי לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת וּבְנֶפֶשׁ מִתְמוֹגֶגֶת מַעֲדָנִים. קוֹלָהּ יָצָא מִתּוֹךְ אַחַד חַלּוֹנוֹתֶיהָ הַשְּׁקוּפִים וּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְׂמֹאל עָנוּ לִי בְּזִמְרָה נֶחְמָדָה וַעֲרֵבָה הַמְמַלְּאָה אֶת הַלֵּב שִׂמְחָה וְתוּגָה גַּם יָחַד.

בַּתְּחִלָּה הִקְשַׁבְתִּי כַּהֲלוּם שִׁכָּרוֹן וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי עֵט וּנְיָר וְעָמַדְתִּי לִרְשֹׁם מִלָּה בְמִלָּה אֶת כָּל מַה שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָי.

וְכָךְ נוֹדַע לִי, שֶׁעִיִּים הֲלָלוּ הֵם שְׁיָרֵי מִגְדַּל דּוֹר־הַהַפְלָגָה, שֶׁבְּנֵי בָּבֶל הָאַמִּיצִים בָּנוּ אוֹתוֹ לַעֲלוֹת בּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים.

בְּעָלִים רַבִּים קָמוּ לְחֻרְבָּה זוֹ. הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא הַמַּקִיף אֶת הַמִּגְדָּל הוּא מַעֲשֵׂי יְדֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הוּא קֵיפוּס הַגָּדוֹל, שֶׁחַי לִפְנֵי שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה בְּעֶרֶךְ. אַחַר כָּךְ עָבַר הָאַרְמוֹן לִידֵי נִמְרוֹד גִּבּוֹר צַיִד, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ הִתְיַשְּׁבָה בְתוֹכוֹ הַמַּלְכָּה הַמְהֻלָּלָה וְהָעֲדִינָה קְלֵיאָפַּטְרָה. מִיָּדָהּ עָבַר לִידֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, אַחַר כָּךְ שָׁלְטוּ בוֹ מְלָכִים מִמַּלְכֵי הַקֶּדֶם, עַד אֲשֶׁר לָכַד אוֹתוֹ אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן הַגָּדוֹל.

וְאֵין אֲנִי מוֹסֵר פֹּה לִפְנֵיכֶם אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא; שֶׁאִלּוּ כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְכִשְׁרוֹנוֹ שֶׁל דֵּימָסְתֵּינוּס, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי גַּם זָקוּק לִכְלֵי־זֶמֶר שׁוֹנִים כְּדֵי לָתֵת לָכֶם, לְכָל הַפָּחוֹת, מֻשָּׂג קַל מִכָּל מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי. בִּדְבָרֶיהָ הַמַּפְלִיאִים, הַמְּלֵאִים רָזֵי־רָזִים, מִסְתְּרֵי הַתּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת וְכִבְשׁוֹנָם שֶׁל חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם, זָכִיתִי לִרְאוֹת אוֹר חָדָשׁ זָרוּעַ עַל חַיֵּי כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי. כָּךְ נוֹדְעוּ לִי דְבָרִים הַרְבֵּה עַל חַיֵּי נִמְרוֹד וּמַעֲשֵׂי צֵידוֹ הַנִּפְלָאִים, אֵיךְ צָד וְהִכְנִיעַ אוֹתָן הַחַיּוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת, הָאָחְתָּאוּזָאוּרוֹס, הַבַּלִּיאוֹזָאוּרוֹס, אֲרִיזָאוּרוֹס, חֲתוּלָזָאוּרוֹס, אַרְנָבְזָאוּרוֹס, כְּלַבְזָאוּרוֹס, עַל כָּל מִינֵיהֶן הַשּׁוֹנִים, שֶׁכְּבָר אֵין לָהֶם אֲפִילוּ זֵכֶר בְּעוֹלָמֵנוּ עַכְשָׁו.

נוֹדְעוּ לִי סוֹדוֹת נֶחְמָדִים גַּם מֵחַיֵּי קְלֵיאָפַּטְרָה הַיָּפָה, אֶלָּא שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ הַשְּׁתִיקָה יָפָה לָהֶם. אֵין דַּרְכִּי לִהְיוֹת בֵּין הַמְרַנְּנִים אַחֲרֵי אִשָּׁה אֲצִילָה.

מֵחַיֵּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ “הֶחָכָם מִכָּל אָדָם” סִפְּרָה לִי הַחֻרְבָּה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים שֶׁאֵין־לְשָׁעֵר. עַתָּה יָדַעְתִּי, שֶׁסִּפְרֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא הִקְפִּידוּ כָּל צָרְכָּם עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. הִנֵּה הֵם מְסַפְּרִים לָנוּ עַל עָשְׁרוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וּבִנְיָנָיו הַנִּפְלָאִים וָאֳנִיּוֹתָיו וּמֶרְכְּבוֹתָיו וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְחַיּוֹתָיו וְעוֹפוֹתָיו הַשּׁוֹנִים – וְאַף בְּרֶמֶז קַל לֹא הִזְכִּירוּ אֶת כַּלְבֵי צֵידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנִּפְלָא, שֶׁמִּסְפַּר מִינֵיהֶם עָלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מִינִים, וּמִסְפַּר כֻּלָּם בְּיַחַד עָלָה לְמֵאָה וּשְׁלשִׁים אֶלֶף וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּלָבִים, כֻּלָּם מְבִינִים בְּשֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת! – מֵחַיֵּי כְלָבָיו אֵלֶּה שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו מִכָּל עָשְׁרוֹ כָּתַב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר שָׁלֵם, מְשָׁלִים נִפְלָאִים, וְגַם סֵפֶר זֶה נֶעְלַם, לְצָעֲרֵנוּ הַגָּדוֹל, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים וַחֲשׁוּבִים נוֹדְעוּ לִי עַל סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא כָאן הַמָּקוֹם לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, וּמְקַוֶּה אֲנִי לִמְסֹר אֶת כָּל זֹאת לְרָאשֵׁי הָאֲקַדֵּימִיָּה שֶׁבְּאָכְּסְפוֹרְד.

וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן, יָכֹלְנִי לֵאמֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֵינָם מוֹסִיפִים עַל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַמַּרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, וּלְהֶפֶך! עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים הַמְּטִילִים סָפֵק בְּכָל גְּבוּרוֹתָיו הַמְפֻרְסָמוֹת! אֵין דַּרְכִּי לְהוֹצִיא לַעַז עַל זוּלָתִי, וַאֲפִילוּ לַעַז זֶה אֱמֶת הִיא. אֶלָּא, שֶׁלְּפִי בַת־קוֹלָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁכָּל אוֹתָן הַגְּבוּרוֹת וּמִפְעָלִים כַּבִּירִים, הַמְיֻחָסִים לְמֶלֶךְ זֶה – לֹא שֶׁלּוֹ הֵם, כִּי אִם שֶׁל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו וְיוֹעֲצָיו, שֶׁהַמֶּלֶךְ שִׁחֵד אוֹתוֹ בְּכֶסֶף־רַב וְקָנָה מִמֶּנּוּ אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָב. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַלָּז, שֶׁרָאוּי בֶּאֱמֶת לְאוֹתוֹ הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל, נִשְׁכַּח מִלֵּב כְּבֶן בְּלִי־שֵׁם! וְלֹא דַי לוֹ לַמֶּלֶךְ הַשַּׁחְצָן בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁקָּנָה מֵאִתּוֹ גַּם אֶת שְׁמוֹ וְעִטְרוֹ עֲטָרָה לְסוּסוֹ! וְזֶהוּ הַשֵּׁם “בּוּצִיפֶל” הַנּוֹדָע לְתִפְאֶרֶת, שֵׁם סוּסוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן!!

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אָדְמוּ פָּנַי מִבּשֶׁת וּמִכָּעַס! הֲלֹא נְבָלָה הִיא, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! וַאֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים עַד הַיּוֹם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רַמַּאי זֶה לִתְהִלָּה!

אֶלָּא שֶׁקּוֹלָהּ הַטָּמִיר שֶׁל הַחֻרְבָּה, הַסָּפוּג נְעִימוּת־קְדוּמִים, הֵפִיגוּ מִמֶּנִּי אֶת כַּעֲסִי וְאֶת צַעֲרִי עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְאֶת סוּסוֹ וְכָל שְׁקָרָיו יָחַד. וְלִבִּי הָלַךְ שְׁבִי אַחֲרֵי חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם. רֶגֶשׁ עֶצֶב אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיהוּ מֵעוֹלָם תְּקָפָנִי: כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד שֶׁבַּחֻרְבָּה הַהֲרוּסָה, כָּל פֶּרַח מְגֻלָּף וְכָל קַו וְקַו שֶׁלָּהּ הֵעִידוּ עַל חַיִּים כַּבִּירִים וְנִשְׂגָּבִים, עַל יֹפִי עַתִּיק יָמִים וְעַל דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ כְּעָשָׁן וְהָלְכוּ לִבְלִי שׁוּב עוֹד. לִבִּי הִתְמַרְמֵר עַל אַכְזְרִיּוּת הַזְּמָן, הַמְקַעְקֵעַ כָּל מַה שֶׁבָּנוּ וְהֵקִימוּ כִּשְׁרוֹנוֹת־אָדָם רַעֲנַנִּים בְּעָמָל רַב וּבְנֶפֶשׁ גְּאוֹנִית.

נִכְנַסְתִּי אֶל חַדְרֵי חֲדָרֶיהָ הָעֲזוּבִים וְהַשׁוֹמֵמִים וּמָצָאתִי בָהֶם דְּבָרִים עַתִּיקִים וַחֲפָצִים מֵחֲפָצִים שׁוֹנִים, הַמְּפִיצִים אוֹר בָּהִיר עַל דִּבְרֵי יָמִים עָבָרוּ, עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת הַכַּבִּירוֹת, עַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד.

כָּךְ, לְמָשָׁל, מָצָאתִי שָׁם חַרְבוֹת־צוּרִים שׁוֹנוֹת, וְכֵלִים מַכְשִׁירֵי־עֲבוֹדָה שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ עוֹד מִימֵי הַמַּבּוּל וְגַם לִפְנֵיהֶם.

וּבְחֶדֶר אֶחָד מָצָאתִי שִׁלְדֵי־אָדָם עַתִּיקוֹת וְגֻלְגָּלוֹת שֶׁל מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים, וְעַל כָּל אַחַת כָּתוּב בַּשְּׁשַׁר שֵׁם הָאָדָם וּמַה גְּדוֹלוֹת עָשָׂה בְּחַיָּיו. בֵּין הַגֻּלְגָּלוֹת הַלָּלוּ הָיְתָה גַם גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּרַת אוֹתָהּ, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנוּס הַכָּרוּת עַל יְדֵי הַגִּבּוֹרָה יְהוּדִית. וּבִפְנִימִיּוּתוֹ שֶׁל חֶדֶר זֶה מָצָאתִי שְׁתֵּי גֻלְגָּלוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ וְעַל שְׁתֵּיהֶן חָרוּת הַשֵּׁם “חֲנִיבַעַל”. עַל אַחַת מֵהֶן כָּתוּב:

“חֲנִיבַעַל בִּשְׁנַת הַמִּלְחָמָה הַפּוּנִית הָרִאשׁוֹנָה”.

וְעַל הַשֵּׁנִית:

“חֲנִיבַעַל בְּעָבְרוֹ אֶת הַרְרֵי אָלֶף”.

בָּדַקְתִּי אֶת שְׁתֵּי הַגֻּלְגָּלוֹת וּמָצָאתִי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מָיִם, וְאַחַת זְקֵנָה מֵחֲבֶרְתָּהּ שָׁנִים אֲחָדוֹת; בְּדִיקָתִי הַמְדֻיָּקָה הוֹכִיחָה לִי, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הֵן שֶׁל הַגִּבּוֹר הַקַּדְמוֹנִי הַמְפֻרְסָם.

וְהַרְבֵּה־הַרְבֵּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים נִמְצָאִים שָׁם מִימוֹת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת; אֶלָּא שֶׁאִם בָּאתִי לַחֲשֹׁב אֶת כֻּלָּם אֵין אֲנִי מַסְפִּיק.

כְּשֶׁהִשְׂבַּעְתִּי אֶת עֵינַי וְאָזְנַי נִפְלָאוֹת קְדוּמִים אֵלֶּה, נִצְנְצָה בִי מַחֲשָׁבָה לַעֲלוֹת עַל הַמִּגְדָּל וְלָשׁוּר מִשָּׁם לְמֶרְחַקֵּי הַסְּבִיבָה הַיָּפָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמִּגְדָּל גָּבֹהַּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, מִלֵּאתִי אֶת כֵּלַי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה שֶׁיַּסְפִּיק לִי לִזְמָן רָב. הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים מִסָּבִיב לַמִּגְדָּל וְהַמְכַסִּים אוֹתוֹ מִמַּסַּד עַד הַטְּפָחוֹת, מְעִידִים גַּם הֵם עַל עַתִּיקוּתוֹ הַמֻּפְלָגָה. כֵּן, לְמָשָׁל, גִּבְעוֹלָיו וַעֲנָפָיו שֶׁל הַקִּיסוּס, הַמִּתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לַמִּגְדָּל, הַדַּק שֶׁבָּהֶם עָבֶה כְּגֶזַע בְּרוֹשׁ; וְעָלֶה אֶחָד שֶׁלּוֹ דַּיּוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ בַּיִת שָׁלֵם שֶׁבִּנְיָנוֹ שִׁבְעִים אַמָּה עַל שִׁבְעִים אַמָּה!

קִיסוּס זֶה עָמַד לִי בִּשְׁעַת עֲלִיָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְקוֹמוֹת וַאֲנִי הָיִיתִי אָנוּס לְטַפֵּס עַל אַרְבַּע כְּחָתוּל.

כִּשְׁלשָׁה שְׁבוּעוֹת רְצוּפִים טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל מִגְדָּל זֶה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְרוֹם קִצּוֹ. בְּשִׁבְעָה לְחֹדֶשׁ סִיוָן שַׂמְתִּי לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בּוֹ כְּבָר עָמַדְתִּי עַל פִּסְגָּתוֹ, עֵינַי מְשׁוֹטְטוֹת בְּמֶרְחַב־יָה הַמִּשְׂתָּרְעִים מִסָּבִיב לְכָל אַפְסָיִם, וְרֹאשִׁי רָטֹב מִלַּחְלוּחִית הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים.

בְּטֶרֶם כֹּל נִכְנַסְתִּי אֶל תַּחַת מַעֲזִיבָה קְטַנָּה כְּדֵי לְהִסְתַּפֵּג קְצָת וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּעֲבוֹר עַב הֶעָנָן. וְאַחֲרֵי אֲכִילַת קֶבַע וּשְׁתִיָּה כַדָּת עָמַדְתִּי לָתוּר ולִבְדֹק אֶת פְּנֵי הַצּוּק, שֶׁעֲשָׂבִים עָלוּ לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּנְטִיעוֹת שׁוֹנוֹת מִשְׂתַּגְשְׂגוֹת עַל פְּנֵי כֻלּוֹ. טִיַּלְתִּי עַל “קָדְקֳדוֹ” הֵנָּה וָהֵנָּה וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאִמְצָעִיתוֹ עָבְרָה בִּי צְמַרְמֹרֶת קָרָה לְמַרְאֵה חוֹר רָחָב הַפּוֹעֵר אֵלַי אֶת פִּיו הָאָפֵל, כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר לִבְלֹעַ אוֹתִי חַיִּים בְּלֹעוֹ הַנּוֹרָא!

הַחֲשֵׁכָה הָאֲיֻמָּה הַמַּשְׁחֶרֶת מִתּוֹכוֹ הִקְפִּיאָה בִּי אֶת דָּמִי.

אֵין זֶה – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כִּי אִם פִּי מְעָרַת קְדוּמִים וּבָהּ דֶּרֶךְ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּית, פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

הִטֵיתִי אָזְנִי, אוּלַי אֶשְׁמַע דָּבָר מִמַּעֲמַקִּים אֲיֻמִּים הַלָּלוּ – אַךְ לֹא שָׁמַעְתִּי מְאוּמָה. דְּמָמָה כְבֵדָה וּמְאַיֶּמֶת שָׂרְרָה מִסָּבִיב.

מִי מִסְתַּתֵּר שָׁם לֶאֱרֹב לִי מִמַּחְשַׁכֵּי עוֹלָם? וְעַד כַּמָּה מַגִּיעַ הָעֹמֶק הָאָפֵל הַזֶּה?

מְשִׁיחָה אוֹ חֶבֶל לֹא הָיָה בְיָדִי לִקְשֹׁר בּוֹ אֶבֶן לָאֲנָךְ וְלִמְדֹד בּוֹ אֶת עֹמֶק־הַבּוֹר. עָמַדְתִּי עַל פִּי הַחוֹר כְּשֶׁשְּׁתֵּי רַגְלַי מְפֻשָּׂקוֹת וְהִבַּטְתִּי בוֹ בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת.

מְאוּמָה לֹא רָאִיתִי.

לָקַחְתִּי חֲתִיכַת לְבֵנָה וָאַשְׁלִיכֶנָּה אֶל הַתְּהוֹם.

וְהִנֵּה כְּקוֹל מַשַּׁק כְּנָפַיִם עוֹלֶה אֵלַי, וְעַד שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַחוֹר לִנְטוֹת הַצִּדָּה וְהִנֵּה נֶשֶׁר עֲנָקִי וְלוֹ שְׁלשָׁה רָאשִׁים מִתְפָּרֵץ מִן הַחוֹר וַיִּתְפְּשֵׂנִי בְּתוֹךְ כְּדֵי עֲלִיָּה, הִרְכִּיבַנִי עַל גַּבּוֹ – וַיָּעָף הָלְאָה. שָׁלַחְתִּי יָדַי לִלִפֹּת אֶת צַוָּאר הַנֶּשֶׁר וְהִנֵּה מוֹשְׁכוֹת קְשׁוּרִים בִּשְׁלשֶׁת חַרְטֻמָּיו. עַתָּה זָכַרְתִּי, כִּי לֹא רָאִיתִי כָל כוּס² בָּאִי הַנִּפְלָא הַזֶּה: יוֹשְׁבָיו רוֹכְבִים עַל נְשָׁרִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁעוֹף כַּבִּיר זֶה לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל בְּמַשָּׂאוֹ וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי עָלָיו בֶּטַח.

וְאַחֲרֵי שֶׁלִּבִּי גַס בּוֹ קְצָת עַפְתִּי בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְאֶתְעַנֵּג עַל יְפִי מְרוֹמֵי הַטֶּבַע וְנָפוֹת הָאָרֶץ הַמִּשְׁתַּטְּחוֹת תַּחְתַּי בְּאַלְפֵי צְבָעִים מְשַׂמְּחֵי לֵב וָעָיִן. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקוּף וְטָהוֹר, הָעֲנָנִים יָרְדוּ הָלֹךְ וְיָרֹד לְתַחְתַּי מַטָּה־מַטָּה עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ כָלָה הַצִּדָּה וְלַאֲחוֹרָי, וְעַכְשָׁו רָאִיתִי אֶת שֶׁטַח הָאֲדָמָה הָרְחוֹקָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה, מַמָּשׁ, לְמַפָּה גֵּיאוֹגְרָפִית עֲנָקִית, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא בָהּ בָּרוּר וְלִרְאוֹת אֶת כָּל מַה־שֶׁעָלֶיהָ: עָרִים, כְּפָרִים, יְעָרוֹת מְצִלִּים, נְחָלִים, הָרִים וְיַמִּים וּבְרֵכוֹת וְאַגְמֵי־מָיִם. וַאֲנִי בְּרֹב בְּקִיאוּתִי בְגֵיאוֹגְרָפְיָּה יָדַעְתִּי תָּמִיד, הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא.

בְּדֶרֶךְ כָּךְ הִגַּעְתִּי עַד מִמַּעַל לַסֶּלַע־הַדּוֹבֶרִי, מִשָּׁם עָבַרְתִּי אֶת הַתְּעָלָה הָאַנְגְּלִית עַד קַלֶּה. הַתְּעָלָה הַגְּדוֹלָה וְהַרְחָבָה הָיְתָה בְעֵינַי כְּנַחַל קָטָן וָצַר, כְּדֵי קְפִיצַת־תַּרְנְגוֹל.

אַחַר כָּךְ עַפְנוּ מֵעַל לְיַעַר עַתִּיק שֶׁבִּמְדִינַת צָרְפַת, וּפֹה הִתְחִיל הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי לָרֶדֶת מַטָּה־מַטָּה וְלִבְסוֹף עָמַד עַל גַּבֵּי צַמֶּרֶת אִילָן גָּבֹהַּ.

וְעַד שֶׁמָּצָא מָנוֹחַ לְרַגְלָיו וְהִנֵּה רַעַשׁ קוֹל הַרְבֵּה יְרִיּוֹת בְּבַת־אַחַת הִגִּיעַ אֵלַי פִּתְאֹם. הַכַּדּוּרִים לֹא נָגְעוּ בִי לְרָעָה. כַּדּוּר אֶחָד נִכְנַס בַּעֲקֵב מַגָּפַי וּשְׁאָר הַכַּדּוּרִים נֶחְבְּטוּ בִכְנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת שֶׁל הַנֶּשֶׁר וְקִשְׁקְשׁוּ בְּנוֹצָתוֹ כִּבְתֹף.

הַנֶּשֶׁר נִבְהַל וַיָּעָף עִמִּי הָלְאָה. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי מִתַּחְתַּי אֶת הַרְרֵי־אֶלֶף עִם יַעֲרוֹתֵיהֶם הַכַּבִּירִים. הַנֶּשֶׁר סָבַב עִמִּי פַּעַם וּשְׁתַּיִם בְּמַעְגָּל מִמַּעַל לְהַר גָּבֹהַּ אֶחָד. אַחַר כָּךְ הִשְׁמִיעַ פִּתְאֹם קוֹל־צְעָקָה גְדוֹלָה מַחֲרֶשֶׁת אָזְנָיִם! מִיָּד הוֹפִיעַ מִתּוֹךְ יַעַר עָבֹת נֶשֶׁר שֵׁנִי וַיָּעָף אֵלֵינוּ. וּכְשֶׁהָיָה קָרוֹב מְאֹד, הִסְתַּכֵּל בִּי בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת כְּשׁוֹאֵל: מַה־טִּיבוֹ שֶׁל זֶה? תָּפַשְׂתִּי אֶת רוֹבִי וְאָמַרְתִּי לִירוֹת בּוֹ! מִיָּד זָכַרְתִּי, שֶׁכָּאן אֵין אֲנִי אָדוֹן לְעַצְמִי, וּמוּטָב לִי שֶׁאֶכְלָא אֶת יָדָי.

וְהוּא, הַנֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, סָבַב אוֹתִי פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְאַחַר כָּךְ חָזַר, כְּמִי שֶׁאֵין כְּדֵי לוֹ לְטַפֵּל בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְנִטְפַּל אֵלֵינוּ. אֶלָּא שֶׁהִקְדִּים וְעָבַר מְעַט לְפָנֵינוּ, עַד שֶׁהָיָה זְנָבוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד חַרְטֻמּוֹ שֶׁל זֶה, וּכְשֶׁאָחַז הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי בַּמַּקּוֹר בִּזְנָבוֹ, שָׂמוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה, בַּאֲלַכְסוֹן, לְצַד דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב בַּמַּנְהִיג שֶׁלָּנוּ וְרָאִיתִי שֶׁנִּשְׁרָה הִיא, וַדַּאי בַּת זוּגוֹ שֶׁל זֶה. דָּבָר קָשֶׁה הוּא לְהַבְחִין בַּנְּשָׁרִים בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה לְפִי רְאוּת עַיִן, אֶלָּא שֶׁאִישׁ כָּמוֹנִי חַיָּב לָדַעַת דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה תּוֹךְ כְּדֵי רְאִיָּה.

עוֹד כְּרֶבַע שָׁעָה יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת עֵין־הָאָרֶץ, אוּלָם מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה נִטַּשְׁטְשׁוּ בְעֵינַי כָּל הַגְּבוּלוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּכְכֹל שֶׁעָלִיתִי הָלֹךְ וְעָלֹה, כֵּן לָבְשָׁה הָאֲדָמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר צוּרַת כַּדּוּר גָּדוֹל, שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי הָאַטְלַס בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

לֹא יָדַעְתִּי, הֵיכָן אֲנִי, וְרַק בְּדֶרֶךְ הַשְׁעָרָה הֶעֱלֵיתִי, שֶׁקְּרוֹבִים אָנוּ לְהָרֵי־חשֶׁךְ.

וְהַשְׁעָרָה זוֹ לֹא הִטְעַתְנִי!

הַנְּשָׁרִים הִתְחִילוּ לָרֶדֶת וַאֲנִי רָאִיתִי מִן הַמֶּרְחַקִּים הַגְּבֹהִים כְּעֵין כֶּתֶם שָׁחוֹר גָּדוֹל עַל פְּנֵי כַדּוּר הָאָרֶץ. מִיָּד יָדַעְתִּי, שֶׁכֶּתֶם זֶה הִיא הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה, הַמְכַסָּה אֶת הָרֵי־הַחשֶׁךְ.

הַנְּשָׁרִים הוֹסִיפוּ לָרֶדֶת מַטָּה־מַטָּה עַד שֶׁהִתְחִילוּ לָסֹב בָּאֲוִיר מִמַּעַל לַכֶּתֶם הַשָּׁחוֹר.

מִתּוֹךְ כָּךְ רָאִיתִי, שֶׁהָרֵי הַחשֶׁךְ הֵם מְחוֹז חֶפְצָם. מִתְּחִלָּה הִפִּילָה עָלַי מַחֲשָׁבָה זוֹ פַּחַד גָּדוֹל. הִנֵּה יַשְׁלִיכוּנִי הַנְּשָׁרִים בְמַחְשֵׁכֵּי־עוֹלָם וְלֹא יֵדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתִי.

לְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי לַעֲמֹד עַל נַפְשִׁי: לֹא אֶתְּנֶנּוּ לְהַשְׁלִיכֵנִי אָרְצָה; אֶל אֲשֶׁר יָעוּף אָעוּף וְלֹא אֵרֵד מֵעַל גַּבּוֹ!

בֵּינְתַיִם עָבַרְנוּ מֵעַל לְאוֹתָהּ חֶלְקַת הַיַּבָּשָׁה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת “טֵרְרָה פִירְמָה” (קַרְקַע קָשָׁה) וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה אַחֲרֵי כֵן הִתְחִיל הָעוֹלָם מַחְשִׁיךְ לְאַט לְאַט כְּבִשְׁעַת הַעֲרֵב־שֶׁמֶשׁ. וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁנִּכְנָס אֲנִי לְתוֹךְ אֲוִיר סָמִיךְ וְקָרִיר, וּכְמִין לַחְלוּחִית שֶׁל עֲרָפֶל טוֹפַחַת לִי עַל פָּנַי וְעַל כָּל גּוּפִי. סְבִיבִי אֲפֵלָה שְׁחוֹרָה וְעָבָה, שֶׁמְעַכֶּבֶת, כִּמְדֻמֶּה לִי, אֶת מְעוּף הַנְּשָׁרִים, וְהֵם מְפַגְּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְאִלּוּ שָׁטִים בְּיָם שֶׁל דְּיוֹ.

פִּתְאֹם עָמְדָה הַנִּשְׁרָה עַל גַּבֵּי אִילָן אֶחָד, וְאַחֲרֶיהָ גַּם הַנֶּשֶׁר. לֹא יָדַעְתִּי, עַד כַּמָּה גְבֹהִים אֲנַחְנוּ מֵעַל הָאָרֶץ, אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּגֹבַהּ זֶה כְּדֵי רִסּוּק אַבָרִים, וּלְפִיכָךְ לֹא נִסִּיתִי לָרֶדֶת מֵעַל נִשְׁרִי אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְנָגַעְתִּי בְצַמֶּרֶת הָאִילָן, לָדַעַת מַה־טִּיבוֹ. מִשַּׁשְׁתִּי בְאֶחָד מֵעָלָיו, וְנִדְמֶה לִי לְעָלֶה שֶׁל כְּרוּב. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁנְּשָׁרַי אוֹכְלִים, קוֹטְפִים מִן הָאִילָן וְזוֹלְלִים לְתֵאָבוֹן. פָּשַׁטְתִּי אֶת יָדִי אֶל מַקּוֹרוֹ שֶׁל נִשְׁרִי וְהִנֵּה חֲתִיכַת כְּרוּב בְּפִיו!

עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי, שֶׁגַּם אֲנִי רָעֵב! פָּתַחְתִּי אֶת יַלְקוּטִי שֶׁעַל שִׁכְמִי וְהוֹצֵאתִי לִי מִשָּׁם לֶחֶם. עַד שֶׁבָּצַעְתִּי אֶת פִּתִּי וְהַנְּשָׁרִים פָּרְשׂוּ כָנָף וְעָפוּ הָלְאָה, מִבְּלִי תִתָּם אוֹתִי לִגְמֹר אֶת אֲרֻחָתִי. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה רֵיחַ נָעִים נוֹדֵף מִסְּבִיבִי, וְהָרֵיחַ הוֹלֵךְ וְחָזַק, הוֹלֵךְ וּמְגָרֶה אֶת אַפִּי.

לֹא יָדַעְתִּי לְהַבְחִין, מַה־טִּיבוֹ שֶׁל רֵיחַ נִיחוֹחַ זֶה. אַךְ כְּכֹל שֶׁעָפְתִּי הָלְאָה הִכַּרְתִּי בוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהִנֵּה הוּא רֵיחַ בָּשָׂר צָלוּי וּמְטֻגָּן בַּשֶּׁמֶן!

בַּתְּחִלָּה נֶהֱנֵיתִי הֲנָאָה מְרֻבָּה; הָרֵיחַ הַנָּעִים הָיָה מְפַעְפֵּעַ בְּכָל אֵבָרַי, וּמִלְּבַד זֶה נָתַן לִי מָקוֹם לְשָׁעֵר שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים וּקְרֵבִים לְיִשּׁוּב! וַאֲנִי זֶה־כַּמָּה כָּלְתָה נַפְשִׁי לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁנַת־קֶבַע כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם.

חֲלוֹם שַׁעֲשׁוּעִים! שׁוּם סִמָּן שֶׁל אוֹר וְשֶׁל תְּנוּעַת אָדָם לֹא נִרְאָה לִי מִלְּמַטָּה. וְהָרֵיחַ נוֹדֵף וּמְגָרֶה אוֹתִי עַד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת וּכְנֶגְדּוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל גַּם רַעֲבוֹנִי, כִּי מַה־בֶּצַע בָּרֵיחַ – אִם בָּשָׂר אָיִן!

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל לֹא אָרַךְ צַעֲרִי זְמָן רָב. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָרְדוּ נְשָׁרַי עַל גַבֵּי צוּק גָּבֹהַּ וְשָׁם נָחוּ שְׁנֵיהֶם. מָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ כְּלָל. הַחֲשֵׁכָה הָיְתָה עָבָה עַד כְּדֵי חֲנִיקָה. וְהָרֵיחַ הַנִּפְלָא הָיָה לְאֵד חָם מְעַדֵּן אֶת הַנפֶשׁ, מַמָּשׁ, כְּתַבְשִׁיל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁעָלָה מִן הַתַּנוּר.

קֵיבָתִי הִתְכַּוְצָה מֵרָעָב וּלְשׁוֹנִי דָּבְקָה לְחִכִּי.

וּפִתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ, וְהִנֵּה הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי שׁוּב מְנַקֵּר, מְנַקֵּר וְאוֹכֵל!

לָרֶדֶת מֵעַל גַבּוֹ מִתְיָרֵא הָיִיתִי, שֶׁמָּא אֵין הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחְתַּי רְאוּיָה לְכָךְ; לְפִיכָךְ פָּשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְחָטַפְתִּי חֲתִיכָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ מִתּוֹךְ מַקּוֹרוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, וּמַה גָדְלָה שִׂמְחָתִי וְתִמְהוֹנִי גַּם יַחַד, בְּשָׁעָה שֶׁחַשְׁתִּי בְּיָדִי בָּשָׂר צָלוּי וְשָׁמֵן!!

אָכַלְתִּי אֲכִילָה גַסָּה בְּכָל פֶּה: נוֹשֵׁךְ וּמְגַרְגֵּר וּבוֹלֵעַ. בְּשַׂר־מָה הוּא וּמַה־טִּיבוֹ בְּמָקוֹם זֶה? מַה־מַּרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא בוֹ אֶת פִּי? שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה לֹא עָלוּ עַל לִבִּי אֶלָּא אַחֲרֵי אָכְלִי דֵּי שָׂבְעִי. וּבְעוֹד שֶׁאֲנִי טָרוּד לִמְצֹא לָהֶן תְּשׁוּבָה, וְהִנֵּה סַעַר חָזָק מִתְחוֹלֵל, מִתְפָּרֵץ מִכָּל צַד, וְכִמְעַט שֶׁשְּׁמָטַנִי מֵעַל מוֹשָׁבִי. גַּם הַנְּשָׁרִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו וּבָחֲרוּ לָרֶדֶת אָרְצָה. וְהִנֵּה שְׁתֵּי רַגְלַי נוֹגְעוֹת סוֹף סוֹף בַּקַּרְקַע. אַחֲרֵי הַסַּעַר הִבְהִיקוּ בְרָקִים נוֹצְצִים, וְאַחֲרֵיהֶם – רְעָמִים מְנַסְּרִים בַּחֲשֵׁכָה עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם!

שֶׁמָּא סְבוּרִים אַתֶּם, שֶׁהַבְּרָקִים הָיוּ בְרָקִים מְצוּיִם, כְּלוֹמַר, זִיקוֹת שֶׁל אוֹר מְהַבְהֵב, כְּאוֹתָם שֶׁנִּרְאִים אֶצְלֵנוּ בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הָרָעַם?

אִם כֵּן, אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים. בְּרָקִים הֲלָלוּ הָיוּ בְרָקִים שְׁחוֹרִים! שְׁחוֹרִים מַמָּשׁ! חֲזִיזִים שֶׁל אֵשׁ שְׁחוֹרָה, הַמַּצְלִיפָה בְּאוֹר שָׁחוֹר עַל פְּנֵי כֹל, יִפְעָה אֲפֵלָה וּשְׁחוֹרָה, עַד שֶׁכָּל מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, אֵינוֹ אֶלָּא שָׁחוֹר. וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וּמַבְחִין אֶת הַכֹּל.

וּלְאוֹר הַבְּרָקִים הַשּׁחוֹרִים רָאִיתִי, שֶׁבָּשָׂר צָלוּי זֶה, הַנָּעִים כָּל כָּךְ לְחִכִּי – הוּא פֶּרִי! כֵּן, אֲדוֹנַי, כָּל הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה חִישׁוֹת־חִישׁוֹת שֶׁל סְנָאִים קְטַנִּים, הַמְגַדְּלִים צָלִי שָׁמֵן, טוֹב לְמַאֲכָל וְנֶחְמָד לָעֵינָיִם.

כָּל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁעָשׂוּ הַנְּשָׁרִים וְכָל הַטִּלְטוּלִים שֶׁנִּטַּלְטְלוּ לֹא הָיוּ אֵפוֹא אֶלָּא בִשְׁבִיל אֲרֻחָה שְׁמֵנָה זוֹ, כַּנִּרְאֶה!

לֹא הֶחְמַצְתִּי אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר. חָתַכְתִּי לִי חֲתִיכוֹת אֲחָדוֹת מִפְּרִי נִפְלָא זֶה וְטָמַנְתִּי בְיַלְקוּטִי. לְדַאֲבוֹנִי, לֹא יָכֹלְתִּי, מֵחֹסֶר מָקוֹם בְּיַלְקוּטִי, לְהָבִיא מִמֶּנּוּ גַּם הַבַּיְתָה.

כְּשֹׁךְ הַסַּעַר הִתְרוֹמְמוּ נְשָׁרַי הַשְׂבֵעִים וְעָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה. וַאֲנִי דוֹאֶה בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים וְהוֹגֶה בְנִפְלְאוֹת אֱלֹהִים הַגְּדוֹלוֹת לְאֵין חֵקֶר. הִנֵּה הֵן מְלֵאוֹת חֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, בְּנֵי־הָאָדָם דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים שָׁנָה וְאֵין שָׂם עַל לֵב לָדַעַת מַה־מִּסְּבִיבוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּרְתִּי אֶת הַסִּפּוּרִים הָרַבִּים הַמַּפְלִיגִים בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶר מוּקְדוֹן וּפִי נִמְלָא צְחוֹק. בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ רַבִּים, שֶׁאַף אֲנִי – עַד נְסִיעָתִי זוֹ – טָעִיתִי לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הֶבֶל אֵלֶּה. מֶלֶךְ שַׁחְצָן זֶה הִגִּיעַ, לְפִי עֵדוּתָם שֶׁל קַלֵּי הַדַּעַת הַמַּאֲמִינִים לְכָל דָּבָר. עַד לְהָרֵי חשֶׁךְ, וַהֲרֵי הוּא מְסַפֵּר לִפְנֵיכֶם עַל פַּרְעֻשִּׁים עֲנָקִים הַמְנַתְּרִים שָׁם, וּכְדוֹמֶה, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרָאּוּ. וַעֲצֵי הַצָּלִי? – לֹא שֵׁם וְלֹא זֵכֶר לָהֶם וְאַף לֹא רֶמֶז קַל בְּסִפּוּרָיו! כְּלוּם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אָדָם רוֹאֶה עֲצֵי צָלִי וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְאֵינוֹ מַכְרִיז בְּשַׁעַר הָעִיר.

יִסָּכֵר פִּי כָל דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר! אֵינוֹ כַּדַּאי שֶׁנַּזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ. נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ!

וּבְכֵן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָדִים, יָשַׁבְתִּי עַל נִשְׁרִי הַשָּׂבֵעַ וְחָשַׁבְתִּי עַל פֶּלֶא הַפְּלָאוֹת, עַל הַפְּרִי הַנִּפְלָא, שֶׁרַק עוֹף הַשָּׁמַיִם יָדַע אוֹתוֹ עַד עַכְשָׁו, וָאַרְגִּישׁ כְּעֵין בּוּשָׁה בְנַפְשִׁי.

אֶלָּא שֶׁתַּאֲוָה חֲדָשָׁה קָמָה בִּי פִּתְאֹם וּבִלְבְּלָה אֶת מַחְשְׁבוֹתַי, הֲלֹא הִיא תַּאֲוַת הַיָּיִן. הַגִּיעוּ בְּעַצְמְכֶם: אָדָם בָּרִיא וְקֵיבָתוֹ שְׂבֵעָה וְשִׂכְלוֹ יָשָׁר, מַה יַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹקֵק לְכוֹס יָיִן?

מְעַט יַיִן, רַבּוֹתַי, לְגִימָה קְטַנָּה – וְכָל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִשְׁבִיל בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן!

– אִי אֶפְשָׁר – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – אִי־אֶפְשָׁר, שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים בְּטוּבוֹ אֶרֶץ־חֶמְדָּת זוֹ וּבֵרַךְ אוֹתָהּ בְּעֲצֵי־בָשָׂר שָׁמֵן וַיְחַסְּרֶנָּה מְעַט אֶשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים!

כְּלוּם יֵשׁ טָעוּת בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית?!

וְעַד שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְהִנֵּה נְשָׁרַי הִגִּיעוּ שׁוּב וּבָאוּ אֶל תּוֹךְ יַעַר וְשָׁם נָחוּ עַל סֶלַע קֵרֵחַ. מִסָּבִיב הָיְתָה דְמָמָה וּבְתוֹךְ הַדְּמָמָה וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל מַשַּק מַיִם מְפַכִּים. הַנֶּשֶׁר פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת, אַחַר הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁתָה. יָרַדְתִּי גַם אֲנִי בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מֵעַל גַּבּוֹ, כְּדֵי לִשְׁתּוֹת קְצָת מָיִם. אִם אֵין יַיִן – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – בְּרוּכִים יִהְיוּ הַמָּיִם! אָחַזְתִּי בְיָדִי הָאַחַת בְּנוֹצַת הַנֶּשֶׁר, שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנִי פִּתְאֹם וּבְכַפִּי שָׁאַבְתִּי מִן הַמַּיִם הַמְפַכִּים וָאַגִּישׁ אֶל פִּי.

סְמַרְמֹרֶת־עֲדָנִים, מֵעֵין טַעַם עוֹלָם־הַבָּא, עָבְרָה בִּי!

מַיִם? – מִי יִתֵּן וְשָׁטְפוּ מַיִם כָּאֵלּוּ יוֹמַם וָלַיְלָה עַל הָאָרֶץ וְהָיוּ לְמַבּוּל!!

יַיִן הָיָה וְלֹא מָיִם; יַיִן מַמָּשׁ, כְּאוֹתוֹ הַנִּמְכָּר בַּחֲנֻיּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּכָל עִיר הֲגוּנָה, בְּבַקְבּוּקִים חֲתוּמִים בְּחוֹתָם כָּשֵׁר!

וְאֶת הַלְּגִימָה הַשְּׁנִיָּה לֹא שָׁאַבְתִּי בְיָד אַחַת אֶלָּא בִּשְֹתָּיִם! – שָׁאַבְתִּי וְגָמַעְתִּי, שָׁאַבְתִּי וְגָמַעְתִּי, עַד אֲשֶׁר הִתְחִיל מֹחִי הוֹזֶה בְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

וְשָׁלשׁ סְגֻלּוֹת לְיַיִן זֶה. רֵיחוֹ כְּרֵיחַ הַיַּיִן הַבָּא מִנְּפוֹת נְהַר־רֵינוּס; טַעֲמוֹ כְּטַעַם הַיַּיִן הַטּוֹקָאִי הַמְשֻׁבָּח שֶׁהוּא נָמֵס בְּפִיךָ, בָּא אֶל קִרְבְּךָ הֲרֵי הוּא מְפַעְפֵּעַ בְּכָל אֵבָרֶיךָ וְגִידֶיךָ, מַכְנִיס בְּךָ חַיִּים חֲדָשִׁים וּמַשְׁפִּיעַ רַעְיוֹנוֹת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

הֲרֵי שֶׁצָּדַקְתִּי: אֵין טָעוּת, חָלִילָה, בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית! וּבְדִין הוּא! שֶׁכֵּן הַמַּשְׁפִיעַ לְךָ אֲרֻחָה טוֹבָה וּמוֹנֵעַ מִמְּךָ כּוֹס יַיִן – אֶת נַפְשְׁךָ הוּא קוֹבֵעַ! לֹא לְהֵיטִיב הוּא מִתְכַּוֵּן, אֶלָּא לְהָרַע!

וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁתִיתִי מִיֵּין הִלּוּלִים זֶה כַּדָּת וְכַדִּין וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מִלֵּאתִי אֶת בַּקְבּוּקִי, בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה, לָשֵׂאת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וּלְתִתּוֹ מַתָּנָה לְאֶחָד יְדִידִי הֶחָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר וּמָחֳזָק לְמֻמְחֶה בְיָיִן. אֶלָּא, יִסְלַח לִי אֱלֹהִים, לֹא זָכִיתִי לְהָבִיא אֶת הַיַּיִן לְבֵיתִי, וּמִי יְדִינֵנִי לְכַף חוֹבָה? כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אָדָם בָּרִיא וּבַעַל שֵׂכֶל יָשָׁר מְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל יְדִידוּת עַל בַּקְבּוּק יַיִן וּמְחַסֵּר נַפְשׁוֹ מִטּוֹבָה!

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן נִכְנַס בְּמֹחִי לֹא יָכֹלְתִּי לִרְכֹּב עַל נִשְׁרִי כָּרָאוּי. וְסַכָּנָה גְדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לִי לִנְפֹּל אֲחוֹרַנִּית וְלִשְׁבֹּר אֶת מִפְרַקְתִּי, לוּלֵא אֲנִי מֻמְחֶה בִרְכִיבָה.

מֶה עָשִׂיתִי? – הִשְׁתַּטַחְתִּי לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, עַד שֶׁרֹאשִׁי וְיָדַי הָיוּ מַגִּיעוֹת עַד לְגוּפָהּ שֶׁל הַנִּשְׁרָה הַמּוֹלִיכָה אוֹתָנוּ, חִבַּקְתִּי אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל זוֹ וְכָךְ רָכַבְתִּי עַל שְׁנֵיהֶם בְּהַרְחָבַת הַדָּעַת; וּמִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה מְתוּקָה, שְׁנַת חֲלוֹמוֹת־עֲדָנִים.

חֲלוֹמוֹת כָּאֵלּוּ אֵינָם בָּאִים לוֹ לְאָדָם אֶלָּא אַחֲרֵי מַשְׁקֶה פֶּלִאי וְרַק בְּאוֹתָן הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁהָיִיתִי אֲנִי טָס בָּהֶן בְּשָׁעָה זוֹ.

פִּתְאֹם הֱקִיצוֹתִי מֵחֲבִיטָה עַזָּה, שֶׁכִּמְעַט הִפִּילָה אוֹתִי וְאֶת נִשְׁרִי לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית! הַנְּשָׁרִים נִתְקְלוּ בִדְבַר מָה, מֵעֵין מְחִיצָה, וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינָי.

אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ מְחִיצָה כְּלָל, אֶלָּא עָנָן קָפוּא שֶׁהִגְלִיד וְהָיָה לְקֶרַח מַמָּשׁ בַּקֹּר הַנּוֹרָא הַשּׂוֹרֵר בִּשְׁמֵי מָרוֹם! וַאֲנִי לוּלֵא הַיַּיִן הַנִּפְלָא שׁוֹמֵר בִּי אֶת חֻמִּי בְּוַדַּאי הִגַּעְתִּי עַד כְּדֵי יְצִיאַת נְשָׁמָה!

הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיַּי רָאִיתִי גְלִיד שֶׁל קֶרַח שָׁט בָּאֲוִיר.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגְּלִיד זֶה קַל הָיָה לְמַדַּי, שֶׁהֲלֹא שֶׁל אֵד הָיָה וְלֹא שֶׁל מָיִם.

הָאָסוֹן הַזֶּה גָזַל מֵאִתָּנוּ, לְצַעֲרִי הַגָּדוֹל, אֶת הַנִּשְׁרָה הֶחָרוּצָה, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָנוּ עַד עַכְשָׁו בְּמַחְשַׁכֵּי הָרֵי־הַחשֶׁךְ. הַהִתְנַגְּשׁוּת הָעַזָּה פּוֹצְצָה אֶת רֹאשָׁהּ וּכְרֶגַע נָפְלָה מֵתָה.

אִי־אֶפְשָׁר לִי לְצַיֵּר לָכֶם אֶת צַעֲרִי הַגָּדוֹל, עַל מִיתַת עוֹף מְצֻיָּן זֶה, שֶׁנִּהַג אוֹתִי וְאֶת בֶּן־זוּגוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ־פְּלָאוֹת וְגִלָּה לְפָנַי צְפוּנוֹת הַטֶּבַע, שֶׁלֹּא זָכְתָה עוֹד עַיִן לִרְאוֹת!

רְגָעִים אֲחָדִים הִסְתּוֹבֵב הַנֶּשֶׁר מֵעַל לְבַת־זוּגוֹ, קָשְׁתָה עָלָיו פְּרֵדָתָהּ, וּכְשֶׁרָאָה, שֶׁאֵין כָּל תִּקְוָה לְהַחֲיוֹתָהּ – הִשְׁמִיעַ צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַיָּעָף לְדַרְכּוֹ.

בֵּינְתַיִם נִזְכַּרְתִּי בִּדְבַר הַמַּתָּנָה הַיְקָרָה הַמֻנַּחַת לִי בְיַלְקוּטִי – הוֹצֵאתִי אֶת בַּקְבּוּקִי וְהִגַּשְׁתִּיו אֶל פִּי. מִיָּד שָׁבָה רוּחִי, הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי עַלִּיז וְשָׂמֵחַ וּפָתַחְתִּי בְּשִׁיר.

שִׁירָתִי הָלְכָה הָלֹךְ וְגָבֹר, הָלֹךְ וְהִבְקִיעַ בַּחֲשֵׁכָה הַשְּׁחוֹרָה, וְנִשְׁרִי הַנֶּחְמָד, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירִי הִתְחִיל גַּם הוּא טָס בְּמִשְׁקָל, מְנַעֲנֵעַ כְּנָפָיו בְּקֶצֶב מְדֻיָּק וְנָעִים. עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁבְּכֹחַ הַשִּׁיר אֲנִי יָכֹל לִשְׁלֹט בְּנִשְׁרִי וּלְהַטּוֹתוֹ כְּפִי חֶפְצִי וּרְצוֹנִי! אִם מִהַרְתִּי לָשִׁיר הֵחִישׁ גַּם הוּא אֶת מְעוּפוּ, וְאִם אָשִׁיר לְאַט־לְאַט – יָעוּף גַּם הוּא בִּמְתִינוּת וּבִמְנוּחָה. הֲרִימוֹתִי אֶת קוֹלִי – הִתְרוֹמֵם גַּם הוּא לְמַעְלָה, הִשְׁפַּלְתִּי אֶת נְעִימָתִי – יָרַד גַּם הוּא!

סִפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לִידִידִי הֶחָבִיב הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם הָאָדוֹן סְוֵיטְפֵיל וְהוּא הִסְבִּיר לִי אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר, שֶׁהַיַּיִן גָּרַם לְכָךְ, כְּלוֹמַר: הַיַּיִן הַטּוֹב מְחַדֵּד אֶת חוּשׁ הַשֵּׁמַע וּמְפַתֵּחַ אֶת כִּשְׁרוֹן הַהַאֲזָנָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה, וּבִכְלָל, גָּדוֹל כֹּחַ הַיַּיִן עַל חוּשׁ־זְמִירָתָהּ שֶׁל כָּל בְּרִיָּה.

וְנִרְאִים הַדְּבָרִים. וּמִי לָכֶם עֵד נֶאֱמָן עַל זֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי; הִנֵּה אֲנִי מִצְטַין בְּכִשְׁרוֹן זִמְרָה שֶׁמְּעַטִּים כְּמוֹתוֹ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא לָמַדְתִּי שִׁיר. הַמּוּסִיקָה הָיְתָה שְׂנוּאָה עַל אִמִּי תַּכְלִית שִׂנְאָה. לְפִיכָךְ מָנְעָה גַם אוֹתִי מֵעֲסֹק בָּהּ. וּבְכָל זֹאת, כַּמָּה נִתְפַּתַּח וְכַמָּה גָדַל כִּשְׁרוֹנִי זֶה! מִי זָכָה לִשְׁמֹעַ אֶת שִׁירַת הַחֻרְבָּה הַנִּזְכָּרָה חוּץ מִמֶּנִּי? הֲרֵי שֶׁלֹּא נִתְפַּתַּח אֶלָּא בְכֹחַ הַיָּיִּן.

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁהַנֶּשֶׁר נִשְׁמַע לְמַנְגִּינוֹתַי, הָיָה לִי לְעֵזֶר אַחַר־כָּךְ. בְּכֹחַ נְגִינָתִי הִטֵּיתִיו כְּחֶפְצִי וּמִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהִנֵּה הַסְּבִיבָה הוֹלֶכֶת וּטְהוֹרָה לְאַט־לְאַט, הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה הִתְפַּזְּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְעֵינַי נִרְאָה הָאוֹר שֶׁמֵּעֵבֶר לְאֶרֶץ מַחְשַׁכִּים זוֹ.

שִׂמְחָתִי עָבְרָה כָל גְּבוּל. לֹא עָבַר זְמָן רַב וַאֲנִי יָצָאתִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה; מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁעוֹת הִגַּעְתִּי לִמְחוֹז חֶפְצִי בְּשָׁלוֹם.

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד

סִפּוּרֵי הַתַּיָּרִים בִּכְלָל – הָאֱמֶת אֵינָהּ צְרִיכָה רַאֲיָה – הַבָּרוֹן מִסְתַּגֵּף בְּסִגּוּפִים – מַלְכַּת־שְׁבָא – בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם – הַפֶּחָה הַמּוֹשֵׁל בְּאַפְרִיקָה – הַבָּרוֹן מֵבִין בְּמֵאָה וְשִׁבְעִים וְשָׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת – דֻּגְמָה קְטַנָּה מִן הַשָּׂפָה הַהֶלְוֶדִית.

בְּטֶרֶם אָבוֹא לִמְסֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת מְאֹרָעוֹתַי הַחֲשׁוּבִים בִּמְדִינַת אַפְרִיקָה הַשְּׁחוֹרָה, אֲנִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיר הֶעָרָה קְטַנָּה אֲבָל חֲשׁוּבָה עַל סִפּוּרֵי הַנּוֹסְעִים בִּכְלָל וְעַל מַהוּת הָאֱמֶת בִּפְרָט.

הַרְבֵּה מִינֵי נוֹסְעִים יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם. יֵשׁ הַמְחַזְּרִים בָּאָרֶץ כְּדֵי לְקַבֵּץ חֹמֶר לְמַדָּעִים שׁוֹנִים: לְגֵיאוֹגְרָפִיָּה, לְאֶתְּנוֹלוֹגִיָּה, לְאֶתְּנוֹגְרָפִיָּה, לְפִילוֹלוֹגִיָּה וּלְגֵיוֹלוֹגִיָּה. עַל אֵלֶה לֹא אַרְבֶּה לְדַבֵּר, מִשּׁוּם שֶׁעֲלֵיהֶם אֵין לִסְמֹךְ. אֲנָשִׁים הֲלָלוּ אֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכוֹת יְבֵשׁוֹת וְאֵין הֵם רוֹאִים אֶלָּא מַה שֶׁהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹת: אֶחָד רוֹאֶה הַר־גַּעַשׁ וּבוֹדֵק בְּלַבָּתוֹ, אִם לְבָנָה הִיא אוֹ אֲפוּרָה, וְאֶחָד – מַעְיָן קוֹלֵחַ, וּמַקְדִּישׁ אֶת כָּל עִתּוֹתָיו כְּדֵי לָדַעַת, כַּמָּה מִן הַחַמְצָן יֵשׁ בְּמֵימָיו; זֶה רוֹאֶה אֶבֶן מְנֻוֶּנֶת וְשָׂמֵחַ כְּעַל כָּל הוֹן וְזֶה מוֹצֵא עֶצֶם יְבֵשָׁה וְדוֹרֵשׁ עָלֶיהָ תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל הִלְכוֹת אַנְטִרָפּוֹלוֹגִיָּה עַד כְּאֵב רֹאשׁ וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר – שֶׁעֶצֶם זוֹ לֹא שֶׁל בְּחִיר־הַיְצוּרִים הִיא, אֶלָּא שֶׁל – חֲמוֹר, לְהַבְדִּיל! הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם מַעֲלִימִים אֶת עֵינֵיהֶם מִיפִי הַטֶּבַע הַחַי וַהֲדָרוֹ וְעוֹסְקִים בִּפְּגָרִים מֵתִים!

הַמִּין הַשֵּׁנִי שֶׁבַּתַּיָּרִים גָּרוּעַ גַּם מִזֶּה. הֲלָלוּ נוֹסְעִים אָמְנָם כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם מְגַבְּבִים שְׁקָרִים עַל גַּבֵּי שְׁקָרִים וּמְמַלְּאִים אֶת אָזְנֶיךָ דְּבָרִים בְּטֵלִים, בְּדוּיִם מִלִּבָּם הָחֵל וְכַלֵּה, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת.

הֲלָלוּ הֵם הַשַּׁקְרָנִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בּשֶׁת לֹא בִּפְנֵי עַצְמָם וְלֹא בִּפְנֵי אֲחֵרִים!

אוֹי לוֹ לַפֶּה שֶׁכָּךְ מְדַבֵּר וְאוֹי לָהֶן הָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת! לֹא מִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים.

וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הֵם הַתַּיָּרִים הָאֲמִתִּים, הַמַּשְׁלִיכִים אֶת מְנוּחָתָם, אֶת חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת כָּל עֶסְקֵיהֶם אַחֲרֵי גֵוָּם, מַפְלִיגִים בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת וְזָרוֹת, מִתְגוֹרְרִים בְּאַרְצוֹת־נְשִׁיָּה, וּצְפוּיִם לְסַכָּנָה כָּל יְמֵיהֶם. חַיִּים חַיֵּי לַחַץ וְגַם בְּחֹסֶר־כֹּל – וְהַכֹּל כְּדֵי לֵהָנוֹת מִנִּפְלָאוֹת הַטֶּבַע, לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אֶת חַיֵּי הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים, אָרְחָם וּסְגֻלּוֹתֵיהֶם.

הֲלָלוּ כְּשֶׁהֵם בָּאִים וּמְסַפְּרִים בָּרַבִּים מַה שֶׁרָאֲתָה עֵינָם וְשָׁמְעָה אָזְנָם, כְּדֵי לְהַהֲנוֹת אֶת שׁוֹמְעֵיהֶם הֲנָאָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה – מְדַקְדְּקִים הֵם, רֵאשִׁית כֹּל, בְִּאֱמֶת הַטְּהוֹרָה, הַיְקָרָה לָהֶם מִכֹּל וּזְהִירִים בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶׁזְּהִירִים בְּחַיֵּיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְלִיגִים לִקְצוֹת תֵּבֵל! אֲפִילוּ הַפְרָזָה כָּל שֶׁהִיא שְׂנוּאָה עֲלֵיהֶם.

הִנֵּה אֲנִי לֹא הִפְרַזְתִּי עַל הַמִּדָּה אַף כִּמְלֹא נִימָה. אֵין בִּדְבָרַי תּוֹסֶפֶת אֶלָּא הַשִּׁפּוּר בִּלְבַד, לֹא יוֹתֵר. כֵּן, אֲנִי מִתְאַמֵּץ לְשַׁפֵּר וּלְיַפּוֹת אֶת הַדְּבָרִים, לָתֵת לָהֶם צוּרָה הַמְסַבֶּרֶת אֶת הָאֹזֶן, הַמְעוֹרֶרֶת עִנְיָן־רַב בְּלֵב הַשּׁוֹמֵעַ. הֲרֵי מִשּׁוּם זֶה חֲבִיבִים סִפּוּרַי עַל הַקָּהָל, הַבָּא מִכָּל קַצְוֵי תֵּבֵל רַק כְּדֵי לָשֶׁבֶת אִתִּי יַחַד בְּבֵית־הַמִּשְׁתֶּה שָׁעָה קַלָּה וְלִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי. כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשַׁכְלֵל אֶת דְּבָרָיו בְּטוּב־טַעַם – מוּטָב לוֹ, שֶׁיֵּשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם מִשֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר בַּקָּהָל!

כֵּן אֲדוֹנַי, לְשַׁפֵּר וּלְשַׁכְלֵל אֶת הַדְּבָרִים – אֲבָל לֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁשּׁוֹמְעַי חוֹלְקִים לְאָצִיל כָּמוֹנִי כָּבוֹד רַב וְגַם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנִּי, שֶׁאֵין בֵּינֵיכֶם מֵטִיל סָפֵק, וַאֲפִילוּ מְפַקְפֵק פִּקְפּוּק כָּל־שֶׁהוּא בִדְּבָרַי. וְאִלּוּ חָשַׁדְתִּי רַק בְּאֶחָד מִכֶּם שֶׁהוּא מְפַקְפֵק בַּאֲמִתַּת דְּבָרַי – חָלִילָה לִי אִם אֶפְתַּח פִּי. יְכַסֶּה הַחשֶׁךְ עַל סִפּוּרַי וְלֹא אַשְׁמִיעַם בְּאָזְנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּי!

וְחוּץ מִזֶּה: הָאֱמֶת אֵינָה צְרִיכָה רַאֲיָה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְסִפּוּרַי אָנִי – הֵם עַצְמָם מְעִידִים עַל אֲמִתָּתָם. וּבֶאֱמֶת, מַה יוּכַל בֶּן־אָדָם לְהוֹסִיף עַל נִפְלָאוֹת הַטֶּבַע וְהַבְּרִיאָה? מַה חֲדָשׁוֹת יוּכַל אֱנוֹשׁ קְצַר־הַשֵּׂכֶל לְחַדֵּשׁ – וְלֹא חִדְּשָׁן הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ?! מִי זֶה מֹחַ קוֹדֵחַ יָקוּם לְקַשֵּׁט אֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה וּלְהוֹסִיף עָלָיו מִשֶּׁלּוֹ?! מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֶן כְּפָר שֶׁנִּכְנַס בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְרָאָה כָל הַיֹּפִי וְהַתִּפְאֶרֶת וְקָמוּ עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן, וְהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר לִבְנֵי כְפָרוֹ, שֶׁהַכִּסֵּא שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עָלָיו לֹא עֵץ הוּא אֶלָּא נְחשֶׁת־קָלָל! – בָּא לְהוֹסִיף עַל מַה שֶׁרָאָה – וְנִמְצָא גוֹרֵעַ!

וְהוּא הַדִּין לְכָל תַּיָּר מְשַׁקֵּר, הַמְסַפֵּר מִתּוֹךְ כְּרֵסוֹ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁדַּיּוֹ אִם יִסְתַּכֵּל יָפֶה יָפֶה וִיסַפֵּר מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, לֹא יוֹתֵר.

וְכָךְ דַּרְכִּי: הָאֱמֶת נֵר לְרַגְלִי, וְסִפּוּרֵי בַדִּים שָׂנֵאתִי. דַּי לִי בַּמֶּה שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת וְאָזְנַי שׁוֹמְעוֹת. שֶׁהֲרֵי אֵין אֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁלֹּא תְעוֹרֵר בִּי תְּשׁוּקָה לָתוּר אוֹתָהּ מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ, וְאֵין לָכֶם עִיר נִדַּחַת, שֶׁלֹּא אֶתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחִי לְחַטֵּט בָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא בְרוּרָה לִי עִם כָּל סוֹדוֹתֶיהָ וּסְגֻלּוֹתֶיהָ וּפְרוּשָׂה לְפָנַי כְּמוֹ כַף יָדִי מַמָּשׁ!

הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת הִיא שֶׁהֵבִיאָה בְלִבִּי הַחְלָטָה לָשִׂים פְּעָמַי לִמְדִינַת אַפְרִיקָה הַשְּׁחוֹרָה, לַחְדּוֹר אֶל תּוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ־פְּלָאִים זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לִפְתֹּחַ לְפָנַי מֶרְחָב חָדָשׁ לְחֶזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים וּלִמְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים עַד מְאֹד. וְיוֹתֵר מִכֹּל מְשָׁכַנִי לִבִּי לָתוּר אַחֲרֵי מוֹצָאוֹ שֶׁל נְהַר־נִילוּס הַנִּפְלָא. כָּל שֶׁחָשַׁבְתִּי בַדָּבָר כֵּן גָּדְלוּ בִי הַגַּעְגּוּעִים עַל אֶרֶץ זוֹ, שֶׁגָּזְלָה מַמָּשׁ, אֶת מְנוּחָתִי בַּלֵּילוֹת.

עָלְתָה בְדַעְתִּי לִפְנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיְּהֵא גַם הוּא לִי לְעֵזֶר בְּמִפְעָלִי זֶה. הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה חָשַׁבְתִּי וְנִמְלָכְתִּי בְעַצְמִי בְּטֶרֶם שֶׁהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת אֶל הוֹד־מַלְכוּתוֹ. יָדַעְתִּי, שֶׁהַנְּסִיעָה לְאַפְרִיקָה הַפְּנִימִית אֵין כָּמוֹהָ לְסַכָּנָה; יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הַצְּפוּיוֹת לַנּוֹסֵעַ בְּאַרְצוֹת הַפְּרָאִים וְזוֹלְלֵי אָדָם וְאָמַרְתִּי: פֶּן יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ אֶת בַּקָּשָׁתִי, וְאֵיךְ אָשׁוּב מִדַּעְתִּי אַחַר כָּךְ וְנִבְאַשׁ רֵיחִי בְעֵינָיו. לְפִיכָךְ לֹא מִהַרְתִּי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיָה לִבִּי מְפַקְפֵּק לִרְגָעִים אִם לִנְסֹעַ וְאִם לַחְדֹּל, מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי בָטוּחַ בְּכֹחִי וּבִרְצוֹנִי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְסֻפָּק, אִם מֻכְשָׁר אֲנִי בִּכְלָל לִסְבֹּל רָעָב וְיִסּוּרִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה הַצְּפוּיִם לִי בָאָרֶץ הַהִיא – לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי, אֵין טוֹב לִי, כִּי אִם אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי בַּדָּבָר הַזֶּה. אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן. שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים יָשַׁבְתִּי תַּחְתַי, בְּמָקוֹם אֶחָד, לִבְלִי זוּז זִיז כָּל שֶׁהוּא, וּבְמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת הַיָּמִים הֲלָלוּ לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי! וְלֹא עוֹד, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶלָּא – אִם תַּאֲמִינוּ וְאִם תֶחְדָּלוּ – אַף טִפַּת יַיִן אַחַת לֹא טָעַמְתִּי! גַּם אֶת עֵינַי לֹא עָצַמְתִּי וְלֹא יָשַׁנְתִּי אַף רֶגַע.

אַחֲרֵי כֵן נִסִּיתִי לִישׁוֹן עַל הַקַּרְקַע הַקָּשָׁה וְאֶבֶן קָשָׁה שַׂמְתִּי לִמְרַאשׁוֹתַי לְכַר; בַּבֹּקֶר לֹא רָחַצְתִּי אֶת פָּנַי וְאֶת יָדַי; אֶת רֹאשִׁי לֹא חָפַפְתִּי וְאֶת מַלְבּוּשַׁי לֹא הֶחֱלַפְתִּי, עָמַדְתִּי תַּחַת מָטָר סוֹחֵף וְלֹא הִסְתַּפַּגְתִּי אַחַר כָּךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִתְגַּלְגַּלְתִּי בְשֶׁלֶג וְרָחַצְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת תַּחַת הַקֶּרַח! סִגּוּפִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי – וְהַכֹּל כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי בְיִסּוּרִים. אִם אֶעֱמֹד בַּנִּסָּיוֹן – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – מוּטָב, וְאִם לֹא, הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ. אֲנִי לֹא אֲחַקֶּה אֶת הַבָּרוֹן הַמְזֻיָּף הַתַּיָּר דִי־טוֹט, הַיָּדוּעַ לָכֶם זֶה כְבָר מִסִּפּוּרַי, שַׁכָּךְ דַּרְכּוֹ: בָּא לְמָקוֹם שֶׁבָּא וְיוֹשֵׁב בְּבֵית־מַרְזֵחַ עַל כּוֹס יַיִן שָׁבוּעוֹת וִירָחִים וְחוֹזֵר וְשָׁב לְבֵיתוֹ וּמְגַבֵּב שֶׁקֶר עַל שֶׁקֶר: כָּזֹאת וְכָזֹאת רָאִיתִי וְכָזֹאת וְכָזאֹת עָשִׂיתִי!

אַחֲרֵי שֶׁעָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן עַל צַד הַיּוֹתֵר יָפֶה – הֲכִינוֹתִי אֶת עַצְמִי לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. רָחַצְתִּי בְּנִקָּיוֹן וָאֶלְבַּשׁ אֶת “מַחֲלֶצֶת הָאֲצִילִים” שֶׁלִּי, שֶׁכֵּן אֲנִי רָגִיל לִלְבּשׁ כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי בָא בַחֲצַר הַמַּלְכוּת. מַחֲלֶצֶת יְקָרָה זוֹ מַתָּנָה הִיא לִי מֵאֵת מַלְכַּת אַסְפָּמִיָּה, שֶׁנָּפְלָה לָהּ בִּירֻשָּׁה מֵאֵת אֲבוֹתֶיהָ, וְיַחְסוֹ שֶׁל בֶּגֶד עַתִּיק זֶה אֵין עֲרֹךְ לוֹ: מִסְפָּר שְׁנוֹתָיו שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, בְּעֶרֶךְ, וְהִיא הִיא מַחֲלֶצֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל מַלְכַּת שְׁבָא הַמְהֻלָּלָה, הַנִּזְכֶּרֶת בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ!

בֶּגֶד יָקָר זֶה – אֵין חֵקֶר לִמְחִירוֹ. מִתּוֹךְ רִקְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה נִכָּר, שֶׁמַּעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָן הוּא. אַחַד הָאֳמָנִים שֶׁבַּחֲצַר מֶלֶך שְׁלֹמֹה, וְהַמֶּלֶךְ הֶחָכָם נָתַן אוֹתוּ מַתָּנָה לַמַּלְכָּה הָעֲדִינָה, מִנְחַת תּוֹדָה עַל הַכָּבוֹד שֶׁהִנְחִילַתְהוּ בְּבוֹאָהּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו וּבַהֲבִיאָה לוֹ עֲצֵי אַלְמֻגִּים לְבִנְיַן בֵּיתוֹ.

אֶלָּא שֶׁחִסָּרוֹן אֶחָד יֵשׁ לוֹ לְמַלְבּוּשׁ תִּפְאֶרֶת זֶה: הַלַּחְלוּחִית קָשָׁה לוֹ. מְעַט טִפּוֹת שֶׁל מַיִם עֲלוּלוֹת לְהַפְסִיד אֶת יִפְעָתוֹ וְאֶת זִיווֹ וּלְהַעֲלוֹת בּוֹ רָקָב בִּן רֶגַע. וּלְפִיכָךְ, הֲלֹא תָבִינוּ עַד־מֶה נִבְהַלְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ לָבוּשׁ מַלְבּוּשׁ זֶה וּפִתְאֹם – מָטָר סוֹחֵף אָרְצָה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִפְסַדְתִּי אֶת הַמַּחֲלָצָה הַיְקָרָה! הָכֵיצַד?

הַדָּבָר פָּשׁוּט: בְּשָׁעָה שֶׁהַגֶּשֶׁם יָרַד טִפּוֹת גַּסּוֹת – הָיִיתִי אֲנִי רָץ וּמְשַׁרְשֵׁר בֵּין הַטִּפִּין וְאַף טִפָּה אַחַת לֹא נָגְעָה בִּי.

בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ חִכּוּ לִי כָּל הַשָּׂרִים וְכָל הָשָּׂרוֹת הָעֲדִינוֹת. הָאוּלָם הָיָה מָלֵא אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כֻּלָּם שׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים וּמֵטֵיבִים אֶת לִבָּם. כָּל הַחֶבְרָה הַנִּכְבָּדָה קִבְּלָה אוֹתִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְכָבוֹד גָּדוֹל. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר זָמַמְתִּי וְעָשִׂיתִי וְשֶׁבִּרְצוֹנִי לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה! – הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אֵי־הַדֶּרֶךְ יָבִיאוּ עָרְמָה לָדַעַת דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּכְמוּסִים בְּחַדְרֵי חֲדָרִים! אַךְ כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד בֵּרְכוּנִי עַל חֶפְצִי זֶה וְהִבְטִיחוּ לְסַיֵּעַ לִי בַדָּבָר עַד כַּמָּה שֶׁיָּדָם מַגַּעַת.

וּבָחָצֵר – כָּל אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה: הַנְּסִיכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַנְּסִיכוֹת; גְּרָפִים, רוֹזְנִים, סְגָנִים, וַאֲצִילִים סְתָם; מֵהֶם הָרוֹאִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּמֵהֶם, שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַעַם בְּשִׁבְעָה יָמִים; מֵהֶם הַנִּקְרָאִים אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶם, שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לָבֹא אֶלָּא לְשִׂיחַת־חֻלִּין, לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ פַּעַם בְּפָעַם. הָיוּ שָׁם גַּם הַרְבֵּה חֲבֵרִים מֵחַבְרֵי “מוֹעֲצַת הַכֶּתֶר”, מֵחַבְרֵי “בַּעֲלֵי הָעֲנִיבָה” וְהַמְצֻיָּנִים “בַּעֲדִי־עֲלִיָּה” שֶׁל הַמַּלְכָּה יָרוּם הוֹדָהּ.

וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָה עֶלְיוֹנָה זוֹ, בִּכְלָל וּבִפְרָט, חָלְקוּ לִי כָבוֹד וְהִבִּיעוּ לִי אֶת שִׂמְחַת נַפְשָׁם עַל דְּבַר אֲשֶׁר חֶבֶר־הָאֲצִילִים הַגָּבֹהַּ יָכֹל לְהִתְהַלֵּל הַיּוֹם בְּאֶחָד מֵחֲבֵרָיו שֶׁהוּא הַתַּיָּר הַמְפֻרְסָם וְהָאַמִּיץ בָּעוֹלָם.

וּלִבְסוֹף – אַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן חָבִיב – נִגְּשָׁה אֵלַי הַגְּרָפָה הָעֲדִינָה דִי־בֶלְקְרוּאָה הַמְפֻרְסָמָה בְיָפְיָהּ וְהוֹשִׁיטָה לִי צְרוֹר פְּרָחִים מִפִּרְחֵי אַפְרִיקָה הַיְקָרִים שֶׁאֵינָם מְצוּיִם אֶצְלֵנוּ. הִיא הִסְבִּירָה לִי, שֶׁבְּעַצְמָהּ הִזְמִינָה אֶת הַפְּרָחִים הֲלָלוּ לִכְבוֹדִי מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים שֶׁבְּאַפְרִיקָה; וּבְעֶצֶם יָדָהּ נָעֲצָה לִי בְּמִגְבַּעְתִּי נוֹצַת “צִפּוֹר זָהָב” שֶׁאֵינָה מְצוּיָה אֶלָּא בְמָקוֹם אֶחָד שֶׁבָּעוֹלָם – בְּיַעַר הַגָּדֵל עַל מוֹצָא מַעְיַן־הַנִּילוּס.

מִכָּאן לָמַדְתִּי, שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים כְּבָר עַל דְּבַר נְסִיעָתִי לֹא רַק בִּכְלָלָהּ אֶלָּא גַם לִפְרָטֶיהָ. – הַדָּבָר הַזֶּה מִלֵּא אֶת לִבִּי רֶגֶשׁ נָעִים.

עוֹד אָנוּ עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה וּשְׁמוּעָה עָבְרָה בָּאוּלָם, שֶׁאוֹרֵחַ יָקָר וְחָשׁוּב בְּחָצֵר: הֲלֹא הוּא הַפֶּחָה הָרָם, הַמּוֹשֵׁל בִּמְדִינַת אַפְרִיקָה הַפְּנִימִית!

שְׁמוּעָה זוֹ נָפְחָה בִּי רוּחַ חַיִּים חֲדָשִׁים.

• הַפֶּחָה מֵאַפְרִיקָה?! אָמַרְתִּי בְלִבִּי – הֲלֹא זֶהוּ אוֹצָר יָקָר בִּשְׁבִילִי עַכְשָׁו! אֵין זֹאת כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם שָׁלוּחַ הוּא אֵלַי!

רָאִיתִי עַיִן בְּעַיִן, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם מְסַיְּעִים לִי בַּדָּבָר.

וְעַד שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר וְהוּא בָא.

כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הָאוּלָם קָמוּ לְפָנָיו כָּל שָׂרֵי הֶחָצֵר וְחָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. הַפֶּחָה הָרָם הָיָה אִישׁ שָׁחוֹר כְּפֶחָם, גְּבַהּ הַקּוֹמָה, חָסוֹן כְּאַלּוֹן וּפָנָיו הַשְּׁחוֹרִים כְּפִיחַ מְפִיקִים גַּאֲוָה וּגְבוּרָה גַּם יָחַד.

כְּשֶׁנִּגְמַר סֵדֶר קַבָּלַת הַפָּנִים, כַּנָּהוּג, פָּנָה הַפֶּחָה אֶל שַׂר־הֶחָצֵר הָעֶלְיוֹן וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם גַּם אָנֹכִי כָאן?

כָּל הַשָּׂרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ לִשְׁמֹעַ שְׁאֵלָה זוֹ. לֹא הֵבִינוּ, מֵאַיִן הוּא יוֹדֵעַ אוֹתִי וּמָתַי הִתְוַדַּע אֵלַי?

וְהוּא הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁלֹּא פָנִים אֶל פָּנִים יָדַע אוֹתִי, אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְזֶה זְמָן רַב מְחַכֶּה הוּא לִי וּמְקַוֶּה, שֶׁאָבֹא לָתוּר אֶת אַרְצוֹ הַמְהֻלָּלָה.

דְּבָרָיו עָשׂוּ רֹשֶם כַּבִּיר בָּאוּלָם.

כְּשֶׁהֶעֱמִידוּנִי לְפָנָיו הִבִּיעַ הַפֶּחָה הַנִּכְבָּד אֶת שִׂמְחָתוֹ הָגְּדוֹלָה, שֶׁזָּכָה לְהִתְוַדַּע אֵלַי וּבְשָׁעָה שֶׁפָּתַחְתִּי פִּי וָאֲדַבֵּר אֵלָיו בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ – עָבְרָה שִׂמְחָתוֹ כָּל גְּבוּל!

תִּשְׁאֲלוּ: מֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַלָּשׁוֹן הַהִיא?

אַל יִפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם: אִישׁ כָּמוֹנִי, הַנּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, יוֹדֵעַ בְּהַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת. וַאֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הִרְשוּ לִי טִרְדוֹתַי לְהִשְׁתַּלֵּם כָּרָאוּי בִּידִיעַת לְשׁוֹנוֹת יוֹדֵעַ אֲנִי לֹא פָחוֹת מִמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְשָׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת זָרוֹת!

תְּמֵהִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי? – תֹּאמְרוּ, שֶׁאֵין בְּכָל חַכְמֵי הַפִילוֹלוֹגְיָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּך. אֵין זוֹ רַאֲיָה כְּלָל.

הַרְבֵּה דְבָרִים רָאִיתִי אֲנִי בְחַיַּי עַיִן בְּעַיִן. מַה שֶׁפְּרוֹפֵיסוֹרֵי הַקַּתֶּדְרָאוֹת הַשּׁוֹנוֹת לֹא רָאוּ וַאֲפִילוּ בַחֲלוֹם! וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם וְאֶזְכֶּה לְסַיֵּם אֶת סֵפֶר־זִכְרוֹנוֹתַי עֲתִידִים אַתֶּם לִרְאוֹת, אֲדוֹנַי, כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת מְשֻׁנּוֹת שְׁגוּרוֹת עַל פִּי. עַל הַמְּצוּיוֹת אֶצְלֵנוּ בְאֵירוֹפָּה אֵין אֲנִי מְדַבֵּר, אוֹתָן לָמַדְתִּי לָדַעַת דֶּרֶךְ אַגַּב. בְּעִקָּר הֶעֱסִיקוּנִי אוֹתָן הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת אֶצְלֵנוּ, לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים הָרְחוֹקִים, הַפְּרָאִים וְהַפְּרָאִים לְמֶחֱצָה, כְּמוֹ לְמָשָׁל: הַקִּרְגִּיזִים, הַלַּנְגְּוָנִים, הַבַּנְדּוּזִים, הַהֶלְוָדִים, הַנִּירְקוֹרִים, הַנְּיָאם־נְיָאמִים, הַיוּ־יוּאִים, הַצָּ’ים־צַ’מִּים, הַחוֹרִים, הָאֵימִים, הַזּוּזִים, הָעִזִּים, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַזַמְזוּמִים, שֶׁהִשְׁתַּקְּעוּ בְּמֶרְחַקֵּי אַפְרִיקָה לִפְנֵי כַמָּה אֲלָפִים שָׁנָה וְחַיִּים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וּבְכֵן – נִגַּשְׁתִּי אֶל הַפֶּחָה הָרָם וּכְדֵי שֶׁיְּקַנְּאוּ בִי שָׂרֵי הֶחָצֵר, פָּתַחְתִּי וָאֲדַבֵּר אֵלָיו הֶלְוָדִית:

– יִנּוֹדָא דַבְכָנָה! – אָמַרְתִּי לוֹ בְקִידַת כָּבוֹד – יִתְקוֹשֵׁת הַלּוֹדָג עוֹסְנָל מְכַצְרְאֵל הָאִלְפְנָה דָחִיב מָע כַּדּוֹבְךָ מָרָה!

– צַפְחֵב יְבֵל, יִנּוֹדָא דַּבְכָנָה! – עָנָה הוּא בְשִׂמְחָה יְתֵרָה – אֻלֻמֻא תָא כְּתְשְׁקַב תֹּאז! – יִרַצֻחַ הֻמַּרָה הַכֻּחַם כֻּל הֶחְמְשַׁב הַבְּר דּוֹבְכָבוּ לוֹדָג!

כָּכָה דִבַּרְתִּי אֵלָיו כַּחֲצִי שָׁעָה וְכָל שָׂרֵי הֶחָצֵר עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וְלֹא הֵבִינוּ אַף מִלָּה אֶחָת!

תִּשְׁאֲלוּ מַה־פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים הֲלָלוּ?

סִלְחוּ לִי, אֲדוֹנַי, אִם לֹא אָשִׁיב לָכֶם עַל שְׁאֵלָה זוֹ הַפָּעַם. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁגַּם לְאַחַר מַעֲשֶׂה אִי־אֶפְשָׁר לְגַלוֹת אֶת סוֹדָם. אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר זְמַנָּם וּבָטֵל עִנְיָנָם.

אָמְנָם עוֹד טַעַם אֶחָד, חָשׁוּב מְאֹד, הִכְרִיחַנִי לְדַבֵּר עִמּוֹ בְלָשׁוֹן, שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר אֵינָם זְקוּקִים לָהּ, וְהוּא: הַמְצָאָתִי הַחֲדָשָׁה, הָעוֹלָה עַל כָּל הַהַמְצָאוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה. הַמְצָאָה זוֹ הִיא הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי אוֹ כְּמוֹ שֶׁכִּנִּיתִי אוֹתָהּ אָנִי: “הַשָּׂרָף”.

תֹּאמְרוּ: מַה־טִּיבוֹ שֶׁל שָׂרָף זֶה?

לְעֵת עַתָּה אִי־אֶפְשָׁר לְגַלוֹת לָכֶם אֶלָּא אֶת מַהוּתוֹ: זוֹהִי מֶרְכֶּבֶת־תִּפְאָרָה נִפְלָאָה שֶׁכָּמוֹהָ לֹא רָאֲתָה עוֹד עָיִן. וּמִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן כָּל־צָרְכָּה, לֹא רָצִיתִי לְפַרְסֵם שְׁמָהּ בָּרַבִּים. רֵאשִׁית: לֹא חָפַצְתִּי לְהָקִים עַל יָדָהּ רַעַשׁ בָּעוֹלָם. אִישׁ צָנוּעַ אָנֹכִי, וְתַכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵאתִי אֶת הַפִּרְסוּם, אֶת הַתְּהִלּוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת וּמְחִיאַת כַּף וְקוֹל הָמוֹן נִבְעָר מִדַּעַת הַמִּתְלַהֵב וּמִתְפָּעֵל מִכָּל דָּבָר חָדָשׁ בְּטֶרֶם שֶׁהֵבִין אוֹתו כָּל צָרְכּוֹ!

מִטַּעַם זֶה דִבַּרְתִּי אֶל הָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד עַל דְּבַר מֶרְכַּבְתִּי זוֹ הֶלְוָדִית וְלֹא אַנְגְּלִית. הַפֶּחָה הָרָם שָׂמַח עַל דְבָרַי כְּעַל כָּל הוֹן וְהִבְטִיחַ לִי, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל גַּם הוּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ אֵלַי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת עֶזְרָתוֹ הַדְּרוּשָׁה לִנְסִיעָתִי.

לֹא עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת – וְהַמֶּלֶךְ קִבְּלַנִי בְּלִשְׁכַּת־הַתִּפְאֶרֶת וְחָתַם בְּעֶצֶם יָדוֹ עַל פְּקֻדָּה לִהְיוֹת הַכֹּל מְמַלְּאִים אֶת רְצוֹנִי!

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם

פֶּרֶק מִמַּעֲשֵׂי מֶרְכָּבָה – פָּרִים עִם רַעְמַת לְבָאִים – הַפָּר הַכָּחֹל – צְרָצָרִים גְּדוֹלִים כַּחֲתוּלִים וּמְזַמְּרִים כַּצִּפֳּרִים – צִי מְלַוֶּה אֶת הַבָּרוֹן – הַשֻּׂלְטָן הַתּוֹגַרְמִי מַצִּיעַ לוֹ לְהַבָּרוֹן כִּסֵּא מַלְכוּת – הַבָּרוֹן נִמְנָע מִכָּבוֹד – אָסוֹן גָּדוֹל – עִקְּבוֹת הַפָּרִים – הַבָּרוֹן עוֹקֵר הָרִים.

וַדַּאי תְּאֵבִים אַתֶּם לָדַעַת אֶת טִיבָה שֶׁל הָמְצָאָתִי. זוֹ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁדִּבַּרְתִּי לָכֶם עַל אֹדוֹתֶיהָ; הִנְנִי לְתָאֵר אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם בְּקַוִּים אֲחָדִים כְּדֵי לָתֵת לָכֶם לְכָל הַפָּחוֹת מֻשָּׂג כָּל־שֶׁהוּא מִמֶּנָּה.

תָּאֳרָהּ הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הוּא כְּמִין־אֱגוֹז. עֲגֻלָּה הִיא, אוֹ בְיֶתֶר דִּיּוּק – סְגַלְגַּלָּה וּסְגוּרָה מִכָּל צַד. אַתָּה מִסְתַּכֵּל בָּהּ מִבַּחוּץ וְאֵין־אַתָּה מַבְחִין בֵּין עִלִּיתָהּ וּבֵין תַחְתִּיתָהּ, בֵּין צִדָּהּ הַיְמָנִי וּבֵין צִדָּהּ הַשְׂמָאלִי – תֹּאַר אֶחָד לָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ. וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לֶאֱגוֹז לְכָל פְּרָטֶיהָ, עָשִׂיתִי לָהּ גַּם נֶקֶב הַדּוֹמֶה לְנֶקֶב־הַתּוֹלַעַת שֶׁבִּאֱגוֹז; וְנֶקֶב זֶה הוּא – דֶּרֶךְ אַגַּב – הַפֶּתַח שֶׁבּוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים.

הַכִּסֵּא בְתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, תָּלוּי בָּאֲוִיר, כְּקֶבֶר מֻחַמַּד־הַקָּדוֹשׁ, בְּאֵין רֶגֶל וּבְאֵין בָּסִיס; מְחֻבָּר הוּא לְכָל צִדֵּי הַדְּפָנוֹת חִבּוּר נִפְלָא, עַד שֶׁכָּל שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַמֶּרְכָּבָה: לְמַעְלָה, לְמַטָּה וּלִצְדָדֶיהָ – הַכִּסֵּא תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר כְּלָל.

כָּל פְּנִימָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה עוֹטֶה צִיּוּרִים מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאֳמָנִים הַמְפֻרְסָמִים בִּזְמַנֵּנוּ; עַל פְּנֵי הַכְּתָלִים מְצֻיָּרוֹת תְּמוּנוֹתֵיהֶן שֶׁל כָּל הָאֲרָצוֹת וּמַרְאֵיהֶן כִּרְאִי נִפְלָא, וּבְכִפַּת הַמֶּרְכָּבָה – כָּל כִּפַּת הַשָּׁמַיִם עִם צִבְאוֹת כּוֹכְבֵיהֶם, מַזְלוֹתֵיהֶם וּשְׁבִיטִיהֶם.

כּוֹכָבִים הֲלָלוּ לֹא רַק שֶׁמְּאִירִים הֵם תָּמִיד, אֶלָּא גַם עֲשׂוּיִם כּוֹנְנִיָּה, שֶׁעַל יָדָהּ הֵם הוֹלְכִים, סוֹבְבִים וּמִשְׁתַּנִּים לְעִתִּים, לְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וּלְשָׁנִים. כּוֹנְנִיָּה זוֹ קְפִיץ יֵשׁ בָּהּ, הַמְשַׁמֵּשׁ לָהּ לְמֵנִיעַ וְהַקְּפִיץ אֵינוֹ זָקוּק לְהִדּוּק אֶלָּא פַּעַם בַּשָּׁנָה. כָּל הַכּוֹכָבִים הוֹלְכִים, סוֹבְבִים בִּמְסִלּוֹתֵיהֶם הַקְּבוּעוֹת לְפִי שִׁטַּת־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וְכָךְ – בַּיּוֹם מְאִירָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַלַּיְלָה – הַלְּבָנָה, כְּשֶׁהִיא בִמְלוֹאָהּ. וּכְשֶׁהִיא פְּגוּמָה שָׁבִיט גָּדוֹל אֶחָד מֵגִיחַ מִיַּרְכְּתֵי הָאֹפֶק וְסוֹבֵב בִּמְרוּצָה הַמְסַמְּאָה אֶת הָעַיִן, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שְׁתִי וָעֵרֶב וּבַאֲלַכְסוֹן, וּבְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתוֹ יִתְנַגֵּשׁ בְּכוֹכָבִים הָעוֹמְדִים לוֹ עַל דַּרְכּוֹ. הַכּוֹכָבִים מִתְבַּקְּעִים וְנִתָּצִים לַחֲלָקִים, לְזִיקִים וּלְנִיצוֹצוֹת; הַשָּׁבִיט עָף לוֹ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה וְהַנִּיצוֹצוֹת הַנִּתָּזִים מִתְכַּדְּרִים כְּכַדּוּרֵי כֶסֶף־חָי. הַכַּדּוּרִים הַקְּטַנִּים מִתְרַכְּזִים וְסוֹבְבִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. כְּכוֹכְבֵי הַלֶּכֶת הַנִּכָּרִים אַחֲרִי הַשֶּׁמֶשׁ – וְכָךְ יַעֲשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה בְּמֶמְשֶׁלֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּמֶרְכַּבְתִּי!

כָּכָה מִשְׁתַּקֵּף הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּמֶרְכַּבְתִּי, כָּל הַיְקוּם הַגָּדוֹל – בֶּאֱגוֹז אֶחָד!

אֵלֶּה הֵם רַק שִׂרְטוּטִים אֲחָדִים מִמַּעֲשֵה הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי. וְאִלּוּ אֲנִי בָא לְתָאֵר אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם בְּכָל יָפְיָהּ, עַצְמָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ – אֵין אֲנִי מַסְפִּיק. תֵּלֶא כָל לָשׁוֹן לְסַפֵּר, רַק עַיִן רוֹאָה יָדְעָה מִקְצַת כְּבוֹדָהּ.

וְהַמֶּרְכָּבָה אֵינָה זְקוּקָה לֹא לְסוּסִים, לֹא לַחֲמוֹרִים, וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ מוֹשֵׁךְ אַחֵר; רוֹצֶה אַתָּה לִנְסֹעַ בָּהּ – בְּבַקָּשָׁה! לְחַץ־נָא בַכַּפְתּוֹר הֶעָשׂוּי לְכָךְ וְהִיא הוֹלֶכֶת מֵאֵלֶיהָ! וְאִם רָתַמְתִּי בָהּ פָּרִים, הֲרֵי לֹא עָשִׂיתִי זֹאת אֶלָּא לְנוֹי, רַק לְנוֹי וּלְתִפְאֶרֶת בִּלְבָד.

לְשִׁבְעָה פָּרִים הָיְתָה רְתוּמָה הַמֶּרְכָּבָה; שִׁבְעָה בְנֵי־בָקָר אַבִּירִים וְאֵיתָנִים. רַעְמָה לָהֶם כָּאֲרִי וְקַרְנֵיהֶם מִסְתָּעֲפוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, עֶשֶׂר עֶשֶׂר אַמּוֹת.

פָּרִים הֲלָלוּ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה וּבְגָוֶן: שְׁנַיִם מֵהֶם שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב, שְׁנַיִם – לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג, שְׁנַיִם – שְׂרֻקִּים כִּזְהַב אַפְרִיקָה וְאֶחָד, הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, הוּא – כָּחֹל.

תְּמֵהִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי? פַּר כָּחֹל אוֹ בְהֵמָה כְחֻלָּה – הָכֵיצַד? מִי רָאָה כָזֹאת? תָּנוּחַ דַּעְתְּכֶם. הַרְבֵּה דְּבָרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁאַתֶּם לֹא רְאִיתֶם עוֹד. פַּר זֶה הַכָּחֹל שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו יְלִיד אַפְרִיקָה הוּא וּמְדִינָה זוֹ. הֲלֹא יָדוּעַ לָכֶם, כַּמָּה מִינֵי בְהֵמוֹת וְחַיּוֹת יֵשׁ שָׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת בְּצִבְעָן לְשֶׁלָּנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִפֳּרִים בְּנוֹת כָּל מִינֵי גְוָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ גַּם הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת.

פָּרִים הֲלָלוּ מִצְטַיְנִים לֹא רַק בְּיָפְיָם וְחָסְנָם, אֶלָּא גַּם בְּשִׂכְלָם הַמְפֻתָּח; אֵין אַתָּה צָרִיךְ לֹא לְמֶתֶג וְלֹא לְרֶסֶן, לֹא לְמִרְדַּעַת וְלֹא לְמַגְלָב; רְצוֹנְךָ לְהַטּוֹתָם יְמִינָה – קְרָא בְּשֵׁם שְׁלשֶׁת הַפָּרִים הַהוֹלְכִים מִיָּמִין; לִשְׂמֹאל – קְרָא בְּשֵׁם אֵלֶּה שֶׁל צַד שְׂמֹאל. וְאִם לְפָנִים, הַפָּר הַכָּחֹל לְשֵׁמַע שְׁמוֹ יְנַהֲגֵם אֶת כֻּלָּם.

בִּמְקוֹם פְּרָסוֹת הָיוּ לַפָּרִים הֲלָלוּ גֻלְגָּלוֹת שֶׁל זוֹלְלֵי־אָדָם מְחֻבָּרוֹת לְטַלְפֵיהֶם וּבְגֻלְגָּלוֹת אֵלּוּ יֵלְכוּ גַם עַל פְּנֵי הַמַּיִם לַבֶטַח.

וַעֲדִי לְתִפְאֶרֶת הָיָה עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם: צְרָצַר אַפְרִיקָאִי, שֶׁגָּדְלוֹ כַּחֲתוּל־הַבָּר וְקוֹלוֹ קוֹל צִפּוֹר קַנָּרִי, אַךְ חָזָק מִמֶּנּוּ. צְרָצָרִים הֲלָלוּ מַתָּנָה הֵם לִי מֵאֵת הַמַּלְכָּה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁבִּמְדִינַת פַּרַגּוּאַי, יָרוּם הוֹדָהּ.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת כָּל עֲבוֹדַת הַהֲכָנָה הִתְחִילָה מַקְהֵלַת הֶחָצֵר מְנַגֶּנֶת אֶת הָהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי וְשִׁיר אֶחָד מֻקְדָּשׁ לִשְׁמִי, וְצִי גָדוֹל עָמַד נָכוֹן לְלַוּוֹת אוֹתִי בְדַרְכִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ אֶל יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה.

קָשַׁרְנוּ אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּלוּלָאוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת אֶל אֲחוֹרֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וּבְחֹדֶשׁ תַּמּוּז בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בַּבֹּקֶר יָשַׁבְתִּי בְּמֶרְכַּבְתִּי יַחַד עִם יְדִידִי הַפֶּחָה הָרָם וְעִם אַנְשֵׁי לִוְיָתֵנוּ. נִשְׁמְעָה יְרִיַּת כָּבוֹד, וְכָל הַתַּהֲלוּכָה הַמְפֹאָרָה שָׂמָה לַדֶּרֶךְ פְּעָמֶיהָ. עֵין אָדָם לֹא רָאֲתָה עוֹד סְפִינוֹת נְשׂוּאוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה כָזֹאת. בְּטֶרֶם הִסְפַּקְנוּ לְכוֹנֵן לָנוּ מוֹשָׁב בַּמֶּרְכָּבָה, עוֹד תְּשׁוּאוֹת הַחֵן מְצַלְצְלוֹת בְּאָזְנֵינוּ – וּכְבָר לְעֵינֵינוּ סַלְעֵי עִבְּר־אַל־תַּעַר, מִתְנוֹסְסִים בַּהֲדַר גְּאוֹנָם. וְהִנֵּה הֲמוֹן אָדָם רַב לְאֵין מִסְפָּר עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, פִּיהֶם פָּעוּר וְעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת בְּתִמָּהוֹן אֶל הָאֱגוֹז הָעֲנָקִי, לָדַעַת מַה־טִּיבוֹ.

וּכְשֶׁיָּצָאתִי אֲנִי מִתּןֹךְ “הָאֱגוֹז” קָמָה הֲמֻלָּה וְרַעַשׁ גָּדוֹל עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם וְקוֹל גָּדוֹל עָבַר בְּמַחֲנֵה הַנֶּאֱסָפִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה!

• יְחִי הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן! יְחִי לְעוֹלָם:

כִּמְעַט שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ לְקוֹלָם.

אַחַר־כָּךְ יָרַדְתִּי הַיַּבָּשָׁה וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִמְצוּדוֹת עִבְּר־אַל־תַּעַר הַקֵּרֵחַ, בְּאִילָנֵי הַבְּרָק שֶׁמִּסָּבִיב וּבַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמְמִים וְנִזְכַּרְתִּי בְּכָל אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁמַּמְלְכוֹת אֵירוֹפָּה נִלְחֲמוּ עַל אֶרֶץ הֲרַרִים זוֹ וְגַם אֲנִי עַבְדְּכֶם, הַצָּעִיר בְּאַלְפֵי הַצָּבָא, בְּתוֹכָם, וְלִבִּי נֶעְכָּר בִּרְאוֹתִי שֶׁאִי זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַדָּם.

מִשָּׁם עָבַרְנוּ אֶל אִי־קַנְדִּיָּה הַמְפֻרְסָם.

פֹּה הֵבִיא לִי שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִכְתָּב מֵאֵת הַשֻּׂלְטָן הַתּוֹגַרְמִי, וּבוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כִּי אֶתֵּן לוֹ יָד לְעֶזְרָה בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם רוּסְיָה וּמַבְטִיחַ לָתֵת לִי אֶת הָאִי־קַנְדִיָּה מַתָּנָה לִצְמִיתוּת.

הֲשִׁיבוֹתִי אֶת פָּנָיו רֵיקָם! וְלֹא שֶׁהַמַּתָּנָה הָיְתָה קְטַנָּה בְעֵינַי, אֶלָּא מִשּׁוּם טַעַם אַחֵר. חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁנִּצְחוֹנָה שֶׁל תּוֹגַרְמָה בְּמִלְחָמָה זוֹ גוֹרֵר הֶפְסֵד לְמִסְחָרָהּ שֶׁל “חֶבְרַת הֹדּוּ־הַמִּזְרָחִית”, שֶׁבְּעָלֶיהָ הֵם נְתִינֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וּלְפִיכָךְ אָמַרְתִּי: מוּטָב שֶׁאַפְסִיד אֲנִי, מִשֶּׁתַּפְסִיד אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!

לֹא עָבַר יוֹם וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה, לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָׁם יָרַדְתִּי. נָתַתִּי

רַב תּוֹדוֹת לְרַב־הַחוֹבֵל אֲשֶׁר לִוַּנִי וְאֶת הַצִּי שָׁלַחְתִּי בְשָׁלוֹם.

בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה קָרַנִי אָסוֹן גָּדוֹל. עוֹד בְּעָבְרִי בֵין הַפִּירַמִּידִים נִתְקְלָה הַמֶּרְכָּבָה בְּעַמּוּדֵי־פּוֹמְפֵּיוּס, אַךְ לֹא נִזּוֹקָה וְעָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ הָלְאָה. וְאוּלָם כַּעֲבוֹר רְגָעִים שׁוּב נִתְקַלְנוּ בָּאָבֶּלִיסְק הַגָּדוֹל הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “מַחַט קְלֵיאוֹפַטְרָה”, וּמַחַט זֶה כִּמְעַט שֶׁהִטְרִיד אֶת כֻּלָּנוּ מִן הָעוֹלָם! הַמֶּרְכָּבָה נִזְדַּעְזְעָה זַעֲזוּעַ נוֹרָא, וְכָל “הָאֱגוֹז” נִפְצַח פִּתְאֹם לִשְׁנָיִם! וַאֲנַחְנוּ דוֹהֲרִים הָלְאָה! מִשּׁוּם שֶׁהַפָּרִים נִבְהֲלוּ עַד מָוֶת וְהִתְחִילּו מְקַפְּצִים וּמְדַלְּגִים וּבוֹעֲטִים וּמְעַפְּרִים בֶּעָפָר כְּמֻכֵּי שִׁגָּעוֹן וְלֹא עָמְדוּ מִמְּרוּצָתָם הַמְבֹהָלָה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ דֶרֶךְ “לְשׁוֹנָהּ” שֶׁל הַתְּעָלָה הַסּוּאֵיזִית עַד לְיָם הַמֶּלַח – וְשָׁם עָמְדוּ מִלֶּכֶת!

לוּלֵא יָם־הַמֶּלַח מִי יוֹדֵעַ לְאָן נְשָׂאוּנִי הַבְּהֵמוֹת בַּבֶּהָלָה שֶׁקָּפְצָה עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם הַמְּלוּחִים טָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם, טָעֲמוּ וּמָצְאוּ שֶׁנְּעִימִים הֵם הַמַּיִם הֲלָלוּ וְעָמְדוּ לְלַקֵּק מֵהֶם. וְזֶה הָיָה בְאָשְׁרֵנוּ.

מְרוּצַת שִׁגָּעוֹן זֶה הִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ עִקְבוֹת עֲמֻקִּים לְדוֹרוֹת בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה עַד שֶׁהַבָּרוֹן דִּי־טוֹט חָשַׁב וּמָצָא, שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא אֵינוֹ אֶלָּא “תְעָלַת הַמֶּלֶךְ תַּלְמַי” שֶׁנֶּחְרְבָה זֶה אַלְפֵי שָׁנִים!

עָפָר לְפִיו! – בּוֹדֶה הוּא מִלִּבּוֹ הָרֵיק דְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁלֹּא הָיוּ מֵעוֹלָם וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה לְעֵין כֹּל.

לֹא יָדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת? בִּקַּשְׁתִּי פֹה חָרָשֵׁי־עֵץ וּבַרְזֶל, אֳמָנִים הַיְכֹלִים לְתַקֵּן וּלְחַזֵּק אֶת בִּדְקֵי הַמֶּרְכָּבָה, וְלֹא מָצָאתִי. מְדִינָה עַתִּיקָה זוֹ שֶׁהָיְתָה מִצְטַיֶּנֶת בִּמְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת, וְאֳמָנֶיהָ נוֹדְעוּ לִתְהִלָּה בָעוֹלָם – סָר כֹּחָהּ, וְכָל חֲכָמֶיהָ לֹא מָצְאוּ יָד וָרֶגֶל בְּמַעֲשֵׂי הַמֶּרְכָּבָה.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים – בְּנֵיהֶם כַּחֲמוֹרִים, שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין חֲשַׁשׁ לְקַשׁ!!

בָּדַקְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁבוּרָה וּמָצָאתִי, שֶׁעוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ דֶּרֶךְ קְצָרָה עַל הַיָּם. וּמִדַּעְתִּי שֶׁעַל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה” נִמְצָאִים הַרְבֵּה אֳמָנִים, חָרָשִׁים וּמַסְגְּרִים מֵאַנְגְּלִיָּה, שַׂמְתִּי דַּרְכִּי לְשָׁם.

עָבַרְנוּ אֶת הַיָּם הָאָדֹם וּמִשָּׁם בָּאנוּ אֶל הַמִּפְרָץ “בַּבְּ אֻל מַנְדֵּבּ”. בִּשְׁעַת נְסִיעָתִי לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי וְלֹא הִבְחַנְתִּי כְּלוּם. לֹא נְסִיעָה הָיְתָה זוֹ, אֶלָּא פְרִיחָה מַמָּשׁ, טִיסַת אֶלֶף כְּנָפָיִם! כְּשִׁבְעָה שְׂרָפִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם נִרְאוּ לִי הַפָּרִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁהוּת בְּיָדִי לְהִסְתַּכֵּל בַּסְּבִיבָה הַיָּפָה, וּפִתְאֹם – זַעְזוּעַ נוֹרָא! שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְהַפֶּחָה הָרָם, נָפַלְנוּ מֵעַל הַכִּסֵּא אַפַּיִם אַרְצָה וְכִמְעַט שֶׁנֻפְּצָה גֻלְגָּלְתֵּנוּ, בִּינָתִי אָבְדָה וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר, הִתְעַלָּפְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁב רוּחִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻנָּח בְּעַרְסָל וְרוֹפֵא לֹא יָדוּעַ לִי מְחַבֵּשׁ אוֹתִי.

שְׁאַלְתִּיו, אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא, וְאָמַר לִי, שֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא רֹאשׁ הַצּוּק שֶׁעַל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”.

וְהוֹסִיף:

– תֵּן תּוֹדָה לָאֵל, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ בַחַיִּים. וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה, מַה עוֹלַלְתָּ בְּמֶרְכַּבְתְּךָ זוֹ?

– לֹא אֶטְעַם יַיִן וְשֵׁכָר, אִם יָדַעְתִּי דָבָר!

– הַבֶּט־נָא מִסָּבִיב – אָמַר לִי – הַבֶּט וְתִרְאֶה.

הִבַּטְתִּי וְרָאִיתִי, שֶׁמֶּרְכַּבְתִּי נִתְקְלָה בְּדֶרֶךְ מְעוּפָהּ בְּסֶלַע אֵיתָן, הַגָּדוֹל בְּכָל סַלְעֵי הַמָּקוֹם, וְתוֹךְ כְּדֵי מַכָּה אַחַת הִתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסֶּלַע, מַמָּשׁ כְּהַתִּיז רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת!

הִסְתַּכַּלְתִּי בַסֶּלַע וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲנַן עָשָׁן עוֹלֶה מִתּוֹכוֹ וְאַחֲרֵי הֶעָשָׁן לַהֲבוֹת לַהֲבוֹת אֵשׁ מְהַבְהֲבוֹת וְעוֹלוֹת. הַסֶּלַע עָמַד כְּמֵת קָפוּא שֶׁהֻתַּז רֹאשׁוֹ וּמִתּוֹךְ צַוָּארוֹ הֶעָרוּף כְּאִלּוּ שׁוֹתֵת דָּם, דָּם לָבָן וְאָפוּר קוֹלֵחַ לְכָל צְדָדָיו.

הִיא הַלַּבָּה הַחַמָּה שֶׁזִּנְּקָה מִתּוֹךְ הַסֶּלַע אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל חֻדּוֹ הָעֲנָקִי. כְּמִין מַעְיָן נִפְתַּח לוֹ מִגַּבּוֹ.

עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “שֻׁלְחָן” עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָק מִלְמַעְלָה כְּשֻׁלְחָן לִסְעֻדָּה.

וְגַם דָּבָר זֶה נֶעְלַם מֵאֵת הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט. בְּסִפְרוֹ הַמָּלֵא פִּטְפּוּטִים וּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ, הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן שְׁנֵי דַפִּים שְׁלֵמִים בִּשְׁאֵלָה קָשָׁה: מִשּׁוּם־מַה נִקְרָא סֶלַע זֶה בְּשֵׁם “שֻׁלְחָן”? וְאֵימָתַי קִבֵּל צוּרָתוֹ זוֹ? – בְּעוֹד שֶׁכָּל יְלִידֵי הַמָּקוֹם הַהוּא יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר וְשָׁגוּר הוּא אַף בְּפִי תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגַּם לֹא הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִבְדוֹק אֶת כָּל הַסֶּלַע, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה מוֹצֵא שָׁם אֶת הַכְּתֹבֶת הַחֲרוּתָה עָלָיו בִּדְבָרִים בְּרוּרִים:

“שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן הַמְפֹאָר”

אַךְ מַה לַאֲנָשִׁים שֶׁכְּמוֹתוֹ וְלָאֱמֶת?!

מָסַרְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בִּידֵי אֲנָשִׁים מֻמְחִים וְיָרַדְתִּי בָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה.

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה

הַר קֶרַח שָׁט עַל פְּנֵי הַיָּם בָּאֵזוֹר הֶחָם – הַר נוֹפֵל מִשָּׁמַיִם – עֲצֵי לֶחֶם וּפַשְׁטִידוֹת – אִילָן הַמְגַדֵּל צַפִּיחִיּוֹת בִּדְבָשׁ – כּוּשִׁים שׁוֹדְדֵי יָם – נִצָּחוֹן נִפְלָא – הַבָּרוֹן מוֹלִיךְ אֶת אִי־הַפְּלָאִים לְרַאֲוָה לְכָל הַמְּדִינוֹת.

מַה־קָּשְׁתָה עָלַי פְּרֵידַת מֶרְכַּבְתִּי הַפְּצוּעָה! דּוֹמָה הָיְתָה עָלַי בְּשָׁעָה זוֹ לְכֶלֶב־שֶׁל־צַיָּדִים חָרוּץ וְנֶאֱמָן שֶׁהֻתַּז רֹאשׁוֹ פִּתְאֹם וְהוּא מוּטָל מֵת, לֹא־נִרְמָז וְלֹא־נִשְׁרָק. וְלוּלֵא הַבִּטָּחוֹן שֶׁבָּטַחְתִּי בְאֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הֶחָרוּצִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וְאִלּוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיְּתַקְּנוּהָ בִּזְמָן קָצָר וְיָפִיחוּ בָהּ רוּח־חַיִּים כְּקֶדֶם, הֲרֵי הָיִיתִי מְבִיאָהּ לְקֶבֶר כְּאָב רַחֲמָן אֶת בְּנוֹ הַמֵּת, וְהָיִיתִי מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּי!

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בַסְּפִינָה, שֶׁהִפְלִיגָה לְאַנְגְּלִיָּה, הָיָה רֹאשִׁי עָלַי כְּסִיר נָפוּחַ. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי רֶגַע אֶחָד מִמֶּרְכַּבְתִּי הַחֲבִיבָה אֶלָּא שֶׁבְּקָרוֹב בָּאוּ מְאֹרָעוֹת וּמִקְרִים חֲדָשִׁים שֶׁהִשְׁכִּיחוּהָ מִלִּבִּי לִזְמָן רָב.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

כְּשֶׁחָצְתָה סְפִינָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה בֵּין הַגַּלִּים הָרוֹעֲשִׁים וּמְשׁוֹטֶיהָ חָתְרוּ בְּמַיִם עַזִּים נִתְקְלָה פִתְאֹם בְּשִׂרְטוֹן גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְהַר שֶׁל קִרְטוֹן לָבָן וַחֲלַקְלָק!

מְהוּמָה קָמָה בֵינֵינוּ. וּכְשֶׁבָּדַקְנוּ חִישׁ אֶת הַסְּפִינָה מִכָּל צַד פָּג לִבֵּנוּ, וְהַמְּהוּמָה גָבְרָה לְאֵין עֲרוֹךְ: יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה נֻקְּבוּ נֶקֶב נוֹרָא, תְּרָנִים אֲחָדִים נִשְׁבָּרוּ, וְהַמַּיִם הָיוּ בוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ הַסְּפִינָה, פּוֹרְצִים כְּזֶרֶם.

וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יָדַע מַה־טִיבוֹ שֶׁל הַר אוֹ שִׂרְטוֹן נוֹרָא זֶה?

עַל דְּבַר הַר קֶרַח לֹא חָשַׁבְנוּ כְלָל, כִּי מִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ דָּבָר כָּזֶה – גְּלִיד קֶרַח גָּדוֹל בְּלֵב הָאֵזוֹר הֶחָם? ­ וּבִכְלָל לֹא הָיָה לִבֵּנוּ פָּנוּי בְשָׁעָה זוֹ לַחֲקִירוֹת מַדָּעִיּוֹת: הַמַּיִם הָיוּ מְקַלְּחִים כְזֶרֶם זוֹעֵף אֶל הַלְּשָׁכוֹת, הוֹלְכִים וְשׁוֹטְפִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. לֹא רָאִינוּ מוֹצָא אַחֵר בִּלְתִּי אִם לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וּלְטַפֵּס עַל גַּבֵּי הָהָר הַנִּפְלָא!

עֵצָה תְמוּהָה קְצָת: רוֹצֶה הַפִּיל לִדְרָסְךָ – קְפֹץ עַל גַּבּוֹ!

אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה לָנוּ.

קָפַצְנוּ הַיָּמָה וְהִתְחַלְנוּ לְטַפֵּס בְּיָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ עַל מִדְרוֹן הָהָר, וְהִנֵּה הוּא גְלִיד שֶׁל קֶרַח גָּדוֹל, הָעֲלִיָּה קָשְׁתָה מְאֹד, טְעוּנָה הָיְתָה צִפָּרְנֵי נֶשֶׁר.

וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְטָבֹעַ הָלֹךְ וְצָלֹל בְּמַעַרְבֹּלֶת רְחָבָה, פְּעוּרָה כְּקַלַּחַת שֶׁל־כְּשָׁפִים עֲנָקִית לִבְלֹעַ אֶת הָאֳנִיָּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ!

אָזַרְנוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ וְטִפַּסְנוּ עַל הַגְּלִיד וּמִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים עָמַדְתִּי אֲנִי וְעוֹד רַבִּים מֵאַנְשֵׁי חֲבוּרָתֵנוּ עַל רֹאשׁ הָהָר!

לָקַחְתִּי חֶבֶל, עָשִׂיתִי בוֹ כְּמִין פַּלְצוֹר, וְהִשְׁלַכְתִּיו עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל וְאֶת קְצֵה הַחֶבֶל כָּרַכְתִּי סְבִיב מָתְנַי וָאֶמְשֹׁךְ בְּכָל כֹּחִי, וּשְׁתַּיִם הִשַּׂגְתִּי בְּמַעֲשִׂי זֶה: רֵאשִׁית עִכַּבְתִּי אֶת הַסְּפִינָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁלֹּא תִטְבַּע מִיָּד: וְשֵׁנִית, גָּאַלְתִּי מִמָּוֶת אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַסְּפִינָה. כֻּלָּם עָלוּ עַל הַתֹּרֶן וְהָיוּ מְתַפְּשִׂים בַּחֶבֶל עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ:

אַף אֶחָד לֹא טָבַע בַּיָּם!

כֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ עַל צוּקוֹ שֶׁל הַגְּלִיד, עוֹמְדִים וְרוֹאִים אֶת הַסְּפִינָה צוֹלֶלֶת וְנֶעְלֶמֶת מֵעֵינֵינוּ בְּשִׁבֹּלֶת הַמַּיִם הָאַכְזָרִים וְאֵין לְאֶל יָדֵנוּ לְהוֹשִׁיעַ.

הָיִינוּ בְעֵינֵינוּ כְּחוֹטְאִים הַמֻּשְׁלָכִים לְאֶרֶץ גְּזֵרָה וּצְפוּיִם לְמִיתָה מְשֻׁנָּה.

הִסְתַּכַּלְנוּ בִגְלִיד הַקֶּרַח מִכָּל צְדָדָיו, וּשְׁאֵלָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחֵנוּ: גְּלִיד־קֶרַח אָרוּר זֶה מֵאַיִן הוּא בָא לְכָאן, בָּאֵזוֹר הֶחָם, בְּמָקוֹם שֶׁאֲפִילוּ בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים אֵין שֶׁלֶג וְלֹא צִנָּה כָל־שֶׁהִיא?

כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁלִיכוּהוּ לְכָאן!

וּמָה אַחֲרִיתֵנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה? אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת? אֵיךְ נִזְכֶּה וְנַגִּיעַ לִמְקוֹם יַבָּשָׁה?

לֹא רָאִינוּ כָל תִּקְוָה.

וְעַד שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים, וְהִנֵּה סַעַר נוֹרָא מִתְחוֹלֵל סְבִיבֵנוּ, וְהַסַּעַר הוֹלֵךְ וְגָדֵל, זוֹעֵף וּמִתְהוֹלֵל, וְכִמְעַט שֶׁשָּׁמַט אוֹתָנוּ אֶל הַמַּיִם, לוּלֵא נִצְמַדְנוּ בְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ בַּקֶּרַח הַקָּשֶׁה. וּפִתְאֹם נִשְׁמַע מֵאַחֲרֵינוּ שָׁאוֹן רַב, כְּקוֹל שְׁרִיקָה וּגְעִיָּה, וְהַקּוֹל בָּא – מִמְּרוֹמִים. הִבַּטְנוּ לַאֲחוֹרֵינוּ וְהִנֵּה הַר קֶרַח גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְשֶׁלָּנוּ, נוֹפֵל בִּמְהִירוּת־אֲיֻמָּה מִן הַשָּׁמַיִם אֶל תּוֹךְ הַיָּם, רַעַשׁ מְנַסֵּר בָּאֲוִיר הֶחֱרִישׁ אֶת אָזְנֵינוּ; הַגְּלִיד נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם, טָבַע בַּתְּהוֹמוֹת וְנֶעְלָם.

כֻּלָּנוּ שָׁכַבְנוּ כְּמֵתִים, פַּחַד גָּדוֹל הִקְפִּיא אֶת דָּמֵנוּ.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה רָאִינוּ וְהִנֵּה הַיָּם גּוֹעֵשׁ וְרוֹתֵחַ, וּמִתּוֹךְ גַּלָּיו עוֹלֶה לְעֵינֵנוּ אוֹתוֹ הַגְּלִיד עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הוּא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

בָּרוּר אֵפוֹא הַדָּבָר: גְּלִידֵנוּ זֶה גַּם הוּא נָפַל מִמְּרוֹמִים; וַאֲנִי עַתָּה נִזְכַּרְתִּי מֵאָיִן הוּא בָא. הִסְבַּרְתִּי לַאֲנָשַׁי, שֶׁבְּהָרֵי הַחשֶׁךְ נִתְקַלְתִּי פַעַם עַל כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר בִּגְלִיד קֶרַח כָּזֶה.

הַגְּלִיד הוּא עָנָן שֶׁקָּפָא בְאֵזוֹר הַקַּר, וְהַסַּעַר הֱבִיאוֹ עַל כְּנָפָיו לְכָאן. וּמִשּׁוּם שֶׁהָאֲוִיר הֶחָם רַךְ הוּא לֹא יַעֲצֹר מַשָּׂא כָבֵד, לְפִיכָךְ נָפַל הַגְּלִיד הַמַּיְמָה.

נָתַנּוּ תוֹדָה לָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמַּכַּת בָּרָד אָיֹם זֶה, שֶׁהָיָה עָלוּל לְרַדֵד אוֹתָנוּ כְּעוּגָה!

הַקַּרְקַע הַקַּר שֶׁמִּתַּחְתֵּנוּ גָּרַם לָנוּ צַעַר מְרֻבֶּה! כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים קַלִּים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָגֵן עָלֵינוּ בִּפְנֵי הַקֹּר; גַּם מַחֲלַת הַצִּינְגָה הִתְחִילָה נוֹגֶפֶת בָּנוּ, וְרוֹפֵא אֵין בְּתוֹכֵנוּ. מַחֲלָה זוֹ מוֹלַדְתָּהּ אֶרֶץ סִבִּירִיָּה, וּפְגִיעָתָהּ רָעָה מְאֹד. הִיא מַצְבָּה אֶת הַחוֹלֶה כְּעִסָּה וּמוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.

נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ לְכָל עֵבֶר, בִּקַּשְׁנוּ יְשׁוּעָה – וָאָיִן.

פָּנִים בְּפָנִים רָאִינוּ אֶת הַמָּוֶת הָאַכְזָרִי אוֹרֵב לָנוּ, אָמַרְנוּ, אֵין לָנוּ אֶלָּא דֶרֶךְ אֶחָת: לְהָנִיעַ אֶת הָהָר וּלְהֲבִיאוֹ אֶל חוֹף, כִּי אִם לֹא – נִגְוַע כֻּלָּנוּ, כִּכְלָבִים עֲזוּבִים בְּרָעָב וּבְמַגֵּפָה!

רֵאשִׁית כֹּל נָתַנּוּ אֶת לִבֵּנוּ לְהַמְצִיא לָנוּ חֹם בְּדֶרֶךְ כָּל שֶׁהִיא. הִדְלַקְנוּ אֵשׁ בִּשְׁיָרֵי הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ אֶצְלֵנוּ. לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל מָצָאנוּ שְׁלשָׁה תְרָנִים שְׁבוּרִים, תָּרְנֵי סְפִינָתֵנוּ שֶׁנִּטְרָפָה; הַתְּרָנִים הָיוּ נְעוּצִים בְּמִדְרוֹן הָהָר שֶׁלָּנוּ וְאֹרֶךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁבַע־שֶׁבַע אַמּוֹת!

נָפַלְנוּ עַל הַמְּצִיאָה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב!

שִׁבַּרְנוּ אֶת הַתְּרָנִים לִגְזָרִים וְהֶעֱלֵינוּ מְדוּרָה גְדוֹלָה. הַמְּדוּרָה הֵמִסָּה לְאַט לְאַט אֶת הַקֶּרַח שֶׁמִּתַּחְתָּהּ וְעָשְׂתָה בּוֹ כְּמִין גּוּמָה. הַחֹם הַנָּעִים הֵשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ.

וְהִנֵּה כְּמִין קַרְקַע אָפוּר נִרְאָה לָנוּ מִתַּחַת לַמְּדוּרָה! בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ שָׁם אַדְמַת עָפָר מַמָּשׁ! אֲדָמָה תְחוּחָה וְרַכָּה רְאוּיָה לַחֲרשׁ וְלִזְרֹעַ!

לֹא הֶאֱמַנּוּ לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ. שִׂמְחָתֵנוּ עָבְרָה כָל גְּבוּל.

וּבְכֵן – לֹא הַר שֶׁל קֶרַח לְפָנֵינוּ, אֶלָּא הַר פָּשׁוּט, הַמְכֻסֶּה קֶרַח! דָּבָר נִפְלָא!

הִרְחַבְנוּ אֶת הַמְּדוּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְכָל צְדָדֶיהָ עַד שֶׁעָלְתָה בְיָדֵינוּ לְהָמֵס אֶת הַקֶּרַח וּלְגַלּוֹת אֶת הַקַּרְקַע שִׁשִּׁים אַמָּה עַל שִׁשִּׁים אַמָּה!

כַּחֲצוֹת הַיּוֹם הוֹפִיעָה הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה עַל רָאשֵׁינוּ, הַחֹם הֵמֵס אֶת הַקֶּרַח עוֹד יוֹתֵר. הַקַּרְקַע נִתְיַבֵּשׁ מִרֶגַע לְרְגֶעַ, וְהִנֵּה נְטִיעוֹת קְטַנּוֹת, יְרֻקּוֹת וְרַעֲנַנּוֹת הוֹלְכוֹת וּמְבַצְבְּצוֹת מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע הֶחָי. הַנְּטִיעוֹת גָּדְלוּ לְעֵינֵינוּ בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה עַד שֶׁכֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ וְחִכִּינוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹתָם הַפֵּרוֹת הַבְּרוּכִים, הָעֲתִידִים לְהִגָּמֵל בְּוַדַּאי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁתִּזְרַח עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ שֵׁנִית.

כָּל הַלַּיְלָה לֹא עָצַמְנוּ אֶת עֵינֵינוּ מֵרֹב שִׂמְחָה!

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ אִילָנוֹת שׁוֹלְחִים אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם לְכָל עֵבֶר וְעַל דָּלִיּוֹתֵיהֶם הָרַעֲנַנּוֹת כִּכְּרוֹת־כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לֹא גְּדוֹלוֹת, כְּמוּבַן. אֲבָל נֶחְמָדוֹת לְמַאֲכָל!

וְלֹא זוֹ בִּלְבָד; כְּשֶׁבָּדַקְנוּ אֶת הָעֵצִים מָצָאנוּ בֵינֵיהֶם גַּם מִינִים אֲחֵרִים. כְּמוֹ עֲצֵי קָפֶה וְקַקַּאוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מָצָאנוּ שָׁם פְּרִי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם. מַרְאֵה הַפְּרִי כְּקִרְטוֹן לָבָן וְטַעְמוֹ טַעַם סֻכָּר מָתוֹק, נָמֵס בְּתוֹךְ הַפֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה שָׁם אִילָן, אֶחָד בְּמִינוֹ, שֶׁבַּתְּחִלָּה חָשַׁבְנוּ אוֹתוֹ גַּם הוּא לְאִילָן הַמְגַדֵּל לֶחֶם וְרַק כְּשֶׁאָכַלְנוּ מִפֵּרוֹתָיו נוֹכַחְנוּ לָדַעַת, שֶׁלְפָנֵינוּ –מַה אַתֶּם סְבוּרִים אֲדוֹנַי? – פַּשְׁטִידָה, פַּשְׁטִידָה מַמָּשׁ, פַּשְׁטִידָה מְצֻיֶּנֶת וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ! – אֶלָּא שֶׁלְּפִי צוּרָתָהּ הַחִיצוֹנִית הָיְתָה דוֹמָה לַחֲבִיצָה הַיְדוּעָה בְשֵׁם פּוּדִינְג, וְטַעְמָהּ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ!

כֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ כְּמֻכֵּי־תִמָּהוֹן וְעֵינֵינוּ מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל. הֲלֹא פֶּלֶא הוּא.

וְרַק אִישׁ אֶחָד הָיָה בֵינֵינוּ שֶׁלֹּא רָאָה כָל פֶּלֶא בַּמַּרְאוֹת הֲלָלוּ, כְּאִלּוּ סֵדֶר הָעוֹלָם בְּכָךְ וְאֵין כָּאן דָּבָר יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל; הֲלֹא הוּא הַפֶּחָה הָאַפְרִיקָאִי הָרָם.

• רַק אֵירוֹפִּיִּים תְּמִימִים – אָמַר אֵלַי בְּבַת־צְחוֹק קַלָּה – מִשְׁתּוֹמְמִים וּמַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁל תִּינוֹקוֹת לְמַרְאֵה דְבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם. כַּמָּה וְכַמָּה נְטִיעוֹת וּצְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים יֵשׁ בִּמְדִינָתֵנוּ וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם אֶלָּא אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלָּנוּ: עַל דְּבַר אִילָן זֶה כָּתְבוּ אֶצְלְכֶם סְפָרִים אֵין־קֵץ – וְהַשְּׁאָר הוּא סוֹד כָּמוּס בִּשְׁבִילְכֶם! אִם תִּזְכּוּ וְתָבֹאוּ אֵלֵינוּ, תִּרְאוּ מָה רַב הָעשֶׁר הַצָּפוּי לָכֶם שָׁם!

כָּכָה נָתְנָה לָנוּ הַהַשְׁגָּחָה הַטּוֹבָה לֶחֶם וּמְזוֹנוֹת נְעִימִים בְּלִי עָמָל רָב. כָּל הַחֲבוּרָה אָכְלָה לָשׂבַע וְרוּחַ חֲדָשָׁה בָּאָה בְקִרְבֵּנוּ. וּכְנִרְאֶה הָיְתָה אֲכִילַת קֶבַע זוֹ רְפוּאָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וְתַחֲלוּאֵינוּ. לֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְכֻלָּנוּ הָיִינוּ בְּרִיאִים וּשְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.

כְּשֶׁהֶחֱלַפְנוּ כֹחַ נָתַנּוּ אֶת לִבֵּנוּ לִמְצֹא עֵצָה, אֵיךְ לְהָסֵב אֶת כָּל אִי־פוֹרֶה זֶה עַד אַחַד הַחוֹפִים.

וְהִנֵּה קָמוּ לָנוּ לְעֶזְרָה הָאַנְגְּלִים שֶׁבֵּינֵינוּ. הָאַנְגְּלִים הֵם כְּיָדוּעַ עַמְלָנִים מְצֻיָּנִים, עוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת בִּשְׁרִירֵיהֶם הָרַעֲנַנִּים. גְּבַרְתָּנִים הֲלָלוּ עָמְדוּ עַל מִדְרוֹנוֹ שֶׁל הָהָר וְהִתְחִילוּ דוֹחֲפִים אוֹתוֹ שְׁכֶם אֶחָד בְּכָל כֹּחָם הָעָז. רָעַד הָהָר וְנִתַּר מִמְקוֹמוֹ כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, כֻּלָּנוּ נָפַלְנוּ אַפַּיִם אָרְצָה!

וְכָךְ עָלְתָה בְיָדֵינוּ לַהֲנִיעוֹ וּלַהֲזִיזוֹ לְאַט לְאַט לְצַד הָאִי הַבְּרִיטִי.

בְּדֶרֶךְ זוֹ עָבַרְנוּ שְׁלשָׁה מִילִים בְּשָׁעָה אֶחָת!

הַצִּפֳּרִים הַשּׁוֹנוֹת שֶׁעוֹפְפוּ מִמַּעַל לָנוּ רָאוּ וְתָמָהוּ: אִי קָטָן פּוֹרֶה וְרַעֲנָן כְּגַן עֵדֶן זָעִיר שָׁט עַל פְּנֵי הַיָּם בְּלִי תֹּרֶן וּמָשׁוֹט וּבְלִי כָּל מִפְרָשׂ וָנֵס!

אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל לֹא נְתָנָנוּ לָבֹא בְשָׁלוֹם לְבֵיתֵנוּ. חֲזָקָה, הַגּוֹרָל מְזַכֶּה תָמִיד אֲנָשִׁים שֶׁכָּמוֹנִי בִּמְאֹרָעוֹת יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי לִנְסִיעָתֵנוּ זוֹ, וְהִנֵּה אֳנִיָּה עֲנָקִית הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלֵינוּ.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אוֹרוּ עֵינֵינוּ וְשָׂמַחְנוּ לָהּ כְּמוֹ לְמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ, אֶלָּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ בְּבַעֲלֵי הַסְּפִינָה וְרָאִינוּ אֶת פְּנֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים כְּפִיחַ – נָפַל עָלֵינוּ פָּחַד. כְּשֶׁקָּרְבוּ הַשְּׁחוֹרִים אֵלֵינוּ וְרָאוּ אוֹתָנוּ, הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים, מְיַבְּבִים וּמְחוֹלְלִים בְּשָׁאוֹן. אָז הִרְגַּשְׁנוּ כֻלָּנוּ שֶׁסַּכָּנָה גְדוֹלָה צְפוּיָה לָנוּ מֵהֶם, לֹא לְשָׁלוֹם הֵם, אֶלָּא לְמִלְחָמָה.

נִבְהַלְנוּ וְלֹא יָדַעְנוּ מַה לַעֲשׂוֹת?

מִשֶׁקָּרְבוּ אֵלֵינוּ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת וְלֹא יָרוּ בָנוּ אַף חֵץ אֶחָד, אָמַרְתִּי – אֵין כֹּחָם שֶׁל פְּרָאִים הֲלָלוּ אֶלָּא בְּפֶה וְנִתְקָרְרָה עָלַי דַעְתִּי קְצָת. אַךְ שָׁגִיתִי. לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל הָיָה עִמָּנוּ גַּם הַפֶּחָה הָרָם, שֶׁפָּנָיו הָיוּ דוֹמִים לְשֶׁלָּהֶם וְגַם יָדַע לְדַבֵּר אִתָּם בִּלְשׁוֹנָם, וְכָךְ עָלְתָה בְיָדֵינוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה. מִדִּבְרֵי הַפֶּחָה נוֹדַע לִי, שֶׁשּׁוֹדְדֵי־יָם הֵמָּה וְנָטְעוּ לָהֶם מוֹשָׁבוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל נִטְעֵי אֵירוֹפָּה בִּגְבִינֵיָה עַל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּעַצְמָם אֵינָם מֻמְחִים לַדָּבָר וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לְטַפֵּל בַּנְּטִיעוֹת הֲלָלוּ – חָטֹף יַחְטְפוּ אֲנָשִׁים מִילִידֵי אֵירוֹפָּה וְיַעֲבִידוּם עַל אַדְמָתָם. כָּכָה יִשְׁלְחוּ תָמִיד סְפִינוֹת מְזֻיָּנוֹת אֶל הַחוֹף הַשּׁוֹטְלַנְדִי וְהָאִירְלַנְדִי וְאִי אוּאֶלְס “לָצוּד” אִכָּרִים מֻמְחִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּנְטִיעַת הָאִילָנוֹת. וּכְשֶׁהָאִכָּרִים נוֹפְלִים בִּידֵיהֶם יְלַסְטְמוּם וְיִכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַפֶּחָה הָרָם נִכְנַס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִסְּפִינָתָם וְעָלוּ אֵלֵינוּ וְהִטָּה אֶת לִבָּם לְשָׁלוֹם – לֹא נָחָה רוּחִי. צְמַרְמֹרֶת קָרָה עָבְרָה בִּי לְשֵׁמַע גִּמְגּוּמָם וּלְמַרְאֵה תְנוּעוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁנּוֹת וּפַרְצוּפֵיהֶם הָאֲיֻמִּים.

יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַחְבּוּלָה כְנֶגְדָם.

נָתַתִּי פְּקֻדָּה חֲשָׁאִית לַאֲנָשַׁי, שֶׁיַּעַמְדוּ מִיָּד לַחְתֹּר בָּהָר חוֹר עָמֹק, כְּדֵי עָבְיוֹ שֶׁל אִישׁ, וּכְשֶׁיַּעֲמִיקוּ בָהָר עַד הַמָּקוֹם שֶׁמֵּי הַיָּם מַגִּיעִים אֵלָיו מִבַּחוּץ – יַטּוּ אֶת הַחֲתִירָה הַצִּדָּה כְּלַפֵּי חוּץ, אֶל הַסְּפִינָה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַמַּיִם אֶל הַחוֹר. וְהָיָה אֵפוֹא הַחוֹר עָשׂוּי כְּמִין “ד” הֲפוּכָה.

הָאֲנָשִׁים נִגְּשׁוּ לַעֲבוֹדָה וַאֲנִי וְהַפֶּחָה הוֹסַפְנוּ לְדַבֵּר עִם הַשְּׁחוֹרִים עַל נִפְלָאוֹת גַּן־הָעֵדֶן שֶׁלָּנוּ וְעַל הַמַּאֲכָלִים הַשּׁוֹנִים הַגְּדֵלִים פֹּה, הִטְרַדְנוּ אוֹתָם בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת שֶׁהִטְרִיפוּ אֶת מֹחָם הַנִּבְעָר – וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַפְלִיג אֶת דַּעְתָּם מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה בֵינֵינוּ. וְגַם, לְפִי־דֶרֶךְ, לְהַדִּיחַ אֵלֵינוּ בְעָרְמָה אֶת יֶתֶר הַשְּׁחוֹרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַסְּפִינָה, כֻּלָּם עַד אֶחָד!

וְכָךְ הָיָה: הַטִּפְּשִׁים הַשְּׁחוֹרִים נֵאוֹתוּ לָנוּ, עָזְבוּ אֶת סְפִינָתָם וְעָבְרוּ אֵלֵינוּ אֶחָד אֶחָד. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נֶעֶלְמוּ גַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּנוּ וּבָאוּ בְתוֹךְ הַחוֹר. שָׁם נֶאֶסְפוּ בַחֲתִירָה הַפְּתוּחָה לְמוּל הַסְּפִינָה. וּבְעוֹד הַפֶּחָה שֶׁלִּי מַעֲסִיק אֶת מֹחָם בְּדִבְרֵי נִפְלָאוֹת וּמַשִּׂיאָם עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵיהֶם בְּגָמָל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בְכָל הַנַּעֲשֶׂה, קָפְצָה פִתְאֹם, כָּל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ עַל הַסְּפִינָה וְתָפְשָׂה אֶת כֻּלָּהּ עַל כְּלֵי־זֵינָהּ וְעַל כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, וְגַם אֶת הָאִכָּרִים הָאֻמְלָלִים, שֶׁשָּׁכְבוּ כֻלָּם עֲקוּדִים כְּשֶׂה לָטֶבַח יוּבָל.

וּבִן רֶגַע נֶעְלַמְתִּי גַּם אֲנִי מֵעֵינֵיהֶם – וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם עַל הַסִּפּוּן בְּתוֹר רַב־הַחוֹבֵל בִּסְפִינָתָם!!

רַק אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִשְׁאַר עִמָּהֶם עַל אִי־הַפְּלָאִים –הַפֶּחָה הָרָם.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁיָּדֵנוּ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה – פָּצִינוּ פֶה עִמָּהֶם וְהִשְׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵיהֶם דְּבָרִים בְּרוּרִים.

טֶרֶם כֹּל הִתְנֵיתִי תְנָאי כָּפוּל, שֶׁלֹּא יָעֵזוּ לִנְגֹעַ בַּפֶּחָה הָרָם אַף בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה – וָלֹא, שָׁם תְּהִי קְבוּרָתָם! אַחַר כָּךְ צִוִּיתִים לִכְרוֹת עֵצִים וּלִתְקֹעַ יְתֵדוֹת עָבוֹת בָּאֲדָמָה, כְּדֵי לִקְשֹׁר בָּהֶן אֶת הָאִי אֶל הַסְּפִינָה בִּכְבָלִים. כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַמְּלָאכָה, הִשְׁלַכְנוּ אֲלֵיהֶם כְּבָלִים. הֵם עַצְמָם קָשְׁרוּ אֶת הָאִי לַאֲחוֹרֵי הַסְּפִינָה – וְאָז יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ הַבָּיְתָה!

אִי־אֶפְשָׁר לִמְסֹר בִּדְבָרִים אֶת שְׂשׂוֹן הָאִכָּרִים הַפְּדוּיִם מִשִּׁבְיָם הַנּוֹרָא. כֻּלָּם הִשְׁתַּטְחוּ לְרַגְלַי בְּתוֹדָה וְהִתְחַיְבוּ לְשַׁלֵּם לִי מַס כָּל יְמֵיהֶם: פֵּרוֹת, תְּבוּאָה, צֶמֶר וְכָל מִינֵי עֵצִים.

הַפַּעַם לֹא הָלַכְנוּ בְדֶרֶךְ יְשָׁרָה הַבָּיְתָה.

– צְרִיכִים אֲנַחְנוּ – אָמַרְתִּי – לְהַרְאוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה לֹא רַק לְאַנְגְּלִיָּה, אֶלָּא גַם לְכָל אַרְצוֹת אֵירוֹפָּה הַשּׁוֹכְנוֹת לְחוֹף יַמִּים.

וְכָכָה הִפְלַגְנוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיָּם מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה. הֲמוֹנִים חִכּוּ לָנוּ בְּכָל מָקוֹם. כֻּלָּם מְלֵאִים הִתְפָּעֲלוּת שֶׁאֵין פִּיו שֶׁל אָדָם מַסְפִּיק לְתָאֵר בִּדְבָרִים!

כָּךְ, לְמָשָׁל, בְּצָרְפַת הַמְּדִינָה חִכָּה לָנוּ בַּנָּמָל הֲמוֹן אָדָם רָב, אֵין־מִסְפָּר, וּבְרֹאשָׁם הַסּוֹפְרִים רוּסוֹ וּוָלְטֵיר הַמְפֻרְסָמִים, וְלֹא הָיָה דַי מִלִּים בְּפִיהֶם לְהַבִּיעַ לִי אֶת רַחֲשֵׁי לִבָּם עַל כָּל מִפְעָלַי הַגְּדוֹלִים.

וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, כְּשֶׁבָּאנוּ לְאַנְגְּלִיָּה!

כָּל בְּנֵי־הֶחָצֵר וְשָׂרֵי הַמַּעֲלָה יָצְאוּ לִקְרָאתִי בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. כֻּלָּם כְּאֶחָד הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁבְּלִי סָפֵק מֵאַפְרִיקָה אֲנִי שָׁב וּמִשָּׁם הֵבֵאתִי אֶת הָאִי הַנִּפְלָא עִם הָעֲבָדִים הַשְּׁחוֹרִים. שַׂר־הֶחָצֵר הָעֶלְיוֹן נָשָׂא לִכְבוֹדִי נְאוּם נִפְלָא וְהִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדַת כָּל חֶבֶר־הָאֲצִילִים עַל הַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא לָהֶם בָּעוֹלָם, וְהַגְּרָפָה הָעֲדִינָה דִי בֶּלְקְרוּאָה הִגִּישָׁה לִי צְרוֹר פְּרָחִים, “מִפִּרְחֵי הַזָּהָב” שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, לְרֶמֶז, שֶׁכָּל הֶחָצֵר מְחַכָּה וּמְקַוָּה שֶׁאֶסַּע גַּם לְשָׁם וְאוֹסִיף לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הָאֲצִילִים בִּמְאֹרָעוֹת וּמַעֲשִׂים חֲדָשִׁים. אַךְ אֲנִי הוֹדֵיתִי לָהֶם עַל כָּל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה וּבֵאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁטּוֹעִים הֵם, שֶׁלֹּא מֵאַפְרִיקָה אֲנִי בָא, וְשֶׁכָּל זֶה הִקְרָה לְפָנַי הַגּוֹרָל בְּדַרְכִּי עַל הַיָּם.

כֻּלָּם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל “תְּמִימוּתִי” וְעַל אַהֲבַת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבִּי. נִפְלָא הָיָה בְעֵינֵיהֶם שֶׁאֵין אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת־כּשֶׁר זוֹ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַרְבֵּה תַיָּרִים, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדִי בִּשְׁקָרִים.

גַּם הַגְּרַף דִי־בֶּלְקְרוּאָה לָחַץ אֶת יָדִי, וּבַחֲשָׁאִי, בְּקוֹל מְלַחֵשׁ בַּסֵּתֶר, אָמַר לִי:

– בָּרוֹן נִכְבָּד, מִשְׁתּוֹמֵם אֲנִי עַל ישֶׁר לְבָבְךָ הַתָּם. הַיּוֹם יָכֹלְתָּ, חֲבִיבִי, לְשַׁקֵּר כְּחֶפְצְךָ וּכִמְלֹא פִיךָ – וְהִנֵּה וִתַּרְתָּ, לְמַעַן הָאֱמֶת, עַל הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁהָיָה צָפוּי לָךְ. לוּ אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד וּמְסַפֵּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מֵאַפְרִיקָה!

כֵּן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הוּא וַדַּאי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת־כּשֶׁר זוֹ, וְגַם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת – לֹא כֵן אָנֹכִי! – הָאֱמֶת יְקָרָה לִי מִכֹּל, וְדִבְרֵי שֶׁקֶר וְגֻזְמָה שָׂנֵאתִי – לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם!

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה

יְחִי הַמֶּלֶַךְ מִינְכְהוֹזֶן! – מַחֲנֵה אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים – תַּחְבּוּלָה נִפְלָאָה – פְּרָעוֹת בַּפְּרָאִים – הַבָּרוֹן נוֹשֵׂא אֲלֵיהֶם נְאוּם – הוּא מְגַיֵס גַּיָּסוֹת שֶׁל פְּרָאִים אֶל תַּחַת דִּגְלוֹ

אָסוֹן זֶה שֶׁקָרָה אֶת מֶרְכַּבְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּמְעַט שֶׁבִּטֵּל בִּי אֶת רְצוֹנִי הָעַז לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה. מְדִינָה זוֹ נִפְלָאוֹת בְּתוֹכָהּ, וְאֵין קֵץ לָעֲלִילוֹת וְלַמְּאֹרָעוֹת, אֲבָל גַּם סַכָּנָה גְדוֹלָה נִשְׁקֶפֶת שָׁם לַתַּיָר עַל כָּל צָעַד. עַכְשָׁו כְּשֶׁמֶּרְכַּבְתִּי זוֹ, הָעֲשׂוּיָה לְשַׁמֵּשׁ לִי תְּרִיס בִּפְנֵי כָל הַפּוּרְעָנֻיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, נִשְׁבָּרָה – נִשְׁבַּר גַּם לִבִּי בְקִרְבִּי וְאָבְדָה אֱמוּנָתִי בְעַצְמִי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶחְלַטְתִּי שׁוּב לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמָי! וְיָדוֹ שֶׁל יְדִידִי הַפֶּחָה הָרָם, מוֹשֵׁל אֶרֶץ אַפְרִיקָה, הָיְתָה בָזֶה.

הוּא בֵאֵר לִי בִּדְבָרִים מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, שֶׁאִישׁ כְָּמוֹנִי יִמְצָא שָׁם מָקוֹם לְמִפְעָלִים כַּבִּירִים, יְגַלֶּה מַצְפּוּנוֹת הַטֶּבַע וְתַעֲלוּמוֹתָיו, וּזְכוּת גְּדוֹלָה תִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדִי לָעוֹלָם!

וּפַעַם אָמַר לִי בִּפְנֵי שָׂרֵי הֶחָצֵר בְּזֹה הַלָּשוֹן:

– אֶרֶץ זוֹ – אֶרֶץ הֲפָכִים הִיא: בָּהּ נִפְגְּשׁוּ יַחַד יֹפִי וְכִעוּר, שׂבַע וְרָזוֹן, שַׁלְוָה וְסַכָּנַת מָוֶת. אֵין אַף אֶחָד בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי אֵירוֹפָּה יוֹדֵעַ אֶת חַיֵּי הָאָרֶץ הַזֹּאת ותַעֲלוּמוֹתֶיהָ; ופְנִימָה שֶׁל אַפְרִיקָה יָדוּעַ לִבְנֵי אֵירוֹפָּה פָּחוֹת מֵחַיֵּי הַבְּריּוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַלְּבָנָה! – וְאַתָּה – נָשָׂא הַפֶּחָה אֶת דְּבָרוֹ – אַתָּה אֲשֶׁר בְּחָכְמָתְךָ וּבְאֹמֶץ לִבְּךָ גָּדַלְתָּ מִכָּל בְּנֵי־תְמוּתָה וַתַּעַשׂ מַעֲשִׂים גְדוֹלִים אֵין חֵקֶר וְעַל הַלְּבָנָה עָלִיתָ, אֲשֶׁר לֹא נִסָּה וְלֹא נוֹעַז אָדָם מֵעוֹלָם – קוּם וָלֵךְ! אַתָּה תִגְאַל אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהָיְתָה לְגַן אֲדוֹנָי. אַדְמַת אַפְרִיקָה, הַיּוֹשֶבֶת חֲרֵרִים כַּמִּדְבָּר, מְחַכָּה לְךָ בְּכָל יוֹם שֶׁתָּבוֹא. וְהִנֵּה עֵינַי רוֹאוֹת אוֹתְךָ יוֹשֵׁב עַֹל כִּסֵּא אַפְרִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַפּוֹרִיָּה, מוֹשֵׁל וְשַׁלִּיט מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קָצֶהָ! – וַאֲנִי, חָלִילָה לִי מִקִּנְאָה וּמִצָּרוּת עָיִן! רַב לִי כִּי אֶהְיֶה לְאֶחָד מִנְּצִיבֶיךָ, נֶאֱמָן לְךָ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ עַד עוֹלָם! – יְחִי הַמֶּלֶךְ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן לְעוֹלָם!

כָּל בְּנֵי הֶחָצֵר עָנוּ אַחֲרָיו בְּקוֹל רַעַם מַרְעִישׁ אַמּוֹת הַסִּפִּים:

– יְחִי הַמֶּלֶך מִינְכְהוֹזֶן!

אֵין חֶלְקִי עִם הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַכָּבוֹד, כְּיָדוּע לְכֻלְּכֶם, אַף עַל פִּי כֵן עָשׂוּ עָלַי הַדְּבָרִים הֲלָלוּ רשֶׁם.

אוּלַי – אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – אוּלַי אוּכַל בֶּאֱמֶת וְאֶהְיֶה לְגוֹאֵל נֶאֱמָן לַאֲדָמָה חֲרֵבָה וְאֻמְלָלָה זוֹ. בְּכָל אֹפֶן, אִם לֹא אַרְוִיחַ – לֹא אַפְסִיד.

אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶחְלַטְתִּי הַחְלָטָה גְמוּרָה, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לֹא פָנָה אֵלַי בְּבַקָּשָׁתוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַמִּפְעָל הַגָּדוֹל הַזֶּה.

וּבְאֶחָד לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי יָשַׁבְתִּי בָאֳנִיַּת־מִלְחָמָה גְדוֹלָה וּבְרֹב הָדָר וְתִפְאֶרֶת מְלָכִים הִפְלַגְתִּי בִּלְוָיַת הַפֶּחָה הָרָם וְרַבִּים מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר אַרְצָה אַפְרִיקָה.

תְּחִלַּת דַּרְכֵּנוּ הָיְתָה, כְּמוּבָן, אֶל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”; הֲלֹא שָׁם עָסְקוּ בְתִקוּנָהּ שֶׁל מֶרְכַּבְתִּי, וְתִקְוָתִי הָיְתָה חֲזָקָה, שְֶבְּוַדַּאי כִּלוּ כְבָר הָאֳמָנִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְהַמֶּרְכָּבָה נְכוֹנָה לַדֶּרֶךְ.

וְתִקְוָתִי לֹא נִכְזָבָה.

כְּשֶׁיָרַדְתִּי מֵעַל הַסְּפִינָה וּבְנֵי לִוְיָתִי אַחֲרַי, וְהִנֵּה הָמוֹן גָּדוֹל, אַלְפֵי אִישׁ, מְחַכִּים לִי וּבְפִיהֶם בְּשֹרָה, שֶׁהַמֶּרְכָּבָה יָפָה וְנִפְלָאָה כְּבַתְּחִלָּה וּנְכוֹנָה הִיא לָשֵׂאת אוֹתִי לַאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ.

הִבַּטְתִּי אֶל “הָאֱגוֹז” שֶׁלִּי וְעֵינַי מָלְאוּ דִמְעוֹת שִׂמְחָה.

הוֹרַדְתִּי אֶת מֶרְכַּבְתִּי הַיָּמָה, קָשַׁרְתִּי בָהּ אֶת הַסְּפִינוֹת הַמְזֻיָּנוֹת וְהִפְלַגְתִּי בְיַחַד עִם אֲנָשַׁי, לְקוֹל תְּשׁוּאוֹת־חֵן, לְמֶרְחַקֵּי הַיָּם.

הַמֶּרְכָּבָה מִלְּאָה אֶת חוֹבָתָהּ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה. אֶת אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתִּי רָאִיתִי. כְּכַדּוּר־כְּלָאִים הִתְגַּלְגְּלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְפָנִים לְפָנִים, וּפֶלֶא כָל פְּלָאֹות הָיָה הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַטָּמוּן בָּהּ; כְּאַיִן נֶחְשְׁבוּ לָהּ כָּל הַסְּפִינֹות הַקְּשׁוּרוֹת בִּשְׁנֵי הַבַּדִּים שֶׁבִּשְׁנֵי צִירֶיהָ זוֹ אַחַר זוֹ כְּשַׁלְשֶׁלֶת. וּמְהִירוּתָהּ – מְהִירוּת בָּרָק מַמָּשׁ! רֶגַע קָטָן עָבַר וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים שְׁבַע מֵאוֹת מִיל אַנְגְּלִי מִן הַנָּמָל, שֶׁמִּמֶּנוּ יָצָאנוּ, וְעוֹד שָׁמַעְנוּ בָרוּר אֶת קוֹל הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג וְהָרוֹעֵשׁ מֵאַחֲרֵינוּ, וְהַקּוֹל הוֹלֵךְ וְנָמוֹג, הוֹלֵךְ ומִשְׁתַּתֵּק לְאַט־לְאָט.

נְסִיעָתֵנוּ זוֹ עָבְרָה בְשָׁלוֹם לְלֹא כָל מְאֹרָע חָשׁוּב וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אִם לֹא נַזְכִּיר מִקְרִים טְפֵלִים אֲחָדִים, שֶׁלֹּא כְדַאי לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם. כָּכָה, לְמָשָׁל, רָאִינוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי טִיסָה וְהִנֵּה מֶרְכַּבְתִּי מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ בֵּין הַגַּלִּים קַוִּים רְחָבִים שֶׁל דָּם!

לֹא יָדַעְתִּי מַה־טִּיבוֹ שֶׁל דָּם זֶה? מֵאַיִן הוּא בָא?

וְעַד שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ – וְהִנֵּה נְתָחִים־נְתָחִים שֶׁל דָּגִים, חֲצָאֵי תַנִּינִים וְדוּלְפָנִים עוֹלִים וְצָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְדָמָם קוֹלֵחַ כְּנָחַל.

עַכְשָׁו הֻבְרַר לִי הַדָּבָר: אֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הֶחָרוּצִים קָבְעוּ בְדָפְנוֹת מֶרְכַּבְתִּי סַכִּינִים חַדּוֹת וּגְדוֹלוֹת כְּמַאֲכָלוֹת שֶׁל צַיָּדִים וּכְשֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ חַיּוֹת הַיָּם הָרָעוֹת לַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ – מִיָּד רֻטְּשׁוּ לִגְזָרִים. נִתְחֵי הַדָּגִים פִּרְכְּסוּ וְנִתְחַבְּטוּ בַמַּיִם וְהֶעֱכִירוּ בְדָמָם אֶת הַיָּם כַּמָּה עַל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת.

תִּשְׁאֲלוּ: אֵיךְ לֹא רָאִיתִי אֶת הַסַּכִּינִים עַד הֵנָּה? אָכֵן, זוֹהִי עָרְמָתָם שֶׁל אֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הַנִּפְלָאִים! הֵם קָבְעוּ אֶת הַמַּאֲכָלוֹת הֲלָלוּ בְּאֹפֶן נִפְלָא, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִרְאִים לְעַיִן, אֶלָּא בְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה! – הִתְחִילָה הַמֶּרְכָּבָה שָׁטָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם – מִיָּד הִשְׁתַּלְּפוּ הַסַּכִּינִים הַנּוֹרָאוֹת וְדָנוּ לְמִיתָה מְשֻׁנָּה אֶת כָּל הַקָּרֵב אֵלֵינוּ!

מִקֵּץ שְׁלֹשָה יָמִים יָצָאנוּ הַיַּבָּשָׁה; שָׁלַחְתִּי אֶת הַסְּפִינוֹת הַבַּיְתָה, וַאֲנִי בְּיַחַד עִם הַפֶּחָה וַאֲחָדִים מִן הַפְּקִידִים עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים נָסַעְנוּ בַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְלֹא רָאִינוּ כָל סַכָּנָה. פֹּה וָפֹה נִרְאוּ אָמְנָם לְפָנֵינוּ חַיּוֹת, תּוֹעוֹת לְבָדָד, שֶׁהָיוּ נְכוֹנוֹת לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ – אַךְ גּוֹרָלָן הָיָה כְגוֹרַל הַתַּנִינִים וְהַדּוּלְפָנִים שֶׁבַּיָּם: אַךְ נִגְּשׁוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה וַחֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת נִתְּזוּ אֵבְרֵיהֶם לְכָל עֵבֶר.

וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי לִנְסִיעָתֵנוּ בַמִּדְבָּר הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְאֵין גְּבוּל, מָצָאנוּ פִתְאֹם רֻכְסֵי הָרִים גְּבוֹהִים מְכֻסִּים יַעֲרוֹת קְדוּמִים מִכָּל צַד. מִבֵּין הֶהָרִים שָׁמַעְנוּ נַהַם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, אֲשֶׁר סִמֵּר שְׂעַר רֹאשֵׁינוּ.

שִׁעַרְתִּי, שֶׁלְּפָנֵינוּ מַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל פְּרִיצֵי־חַיּוֹת אַפְרִיקָה.

מָצָאתִי לְנָכוֹן לְהַעֲמִיד אֶת הַמֶּרְכָּבָה וּלְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה עַזָּה.

אֲבָל כֵּיצַד נִלָּחֵם בַּחַיּוֹת? וּבַמֶּה נַכְנִיעַ מַחֲנֶה עָצוּם כָּזֶה?

מָצָאתִי עֵצָה.

לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל הָיָה עִמָּנוּ עִטְרָן בְּמִדָּה מְרֻבָּה. מָשַׁחְתִּי בוֹ עַל הַקַּרְקַע עֶשֶׂר אַמּוֹת עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת בַּעֲבִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, בְּעֶרֶך: עַל פְּנֵי חֶלְקָה זוֹ פִּזַּרְתִּי אֲבַק־שְׂרֵפָה הַרְבֵּה.

יָשַׁבְנוּ וְחִכִּינוּ.

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת הִרְגִּישׁוּ בָנוּ וְהִתְחִילוּ מְגִיחִים מִבֵּין הֶהָרִים וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֵינוּ.

אֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ בִּקְצֵה הַחֶלְקָה הַמְּשׁוּחָה עִטְרָן, וְהַחַיּוֹת הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ. קוֹל נַהֲמָן הֶחֱרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם, פִּתְאֹם עָמְדוּ רֶגַע וְהִסְתַּכְּלוּ בָנוּ יָפֶה יָפֶה.

רֶגַע זֶה הָיָה בּוֹ אֶחָד מִשִּׁישִּׁים שֶׁל טַעַם גֵיהִנֹּם.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ הָיִיתִי בְמַעֲשָׂי.

דָּבָר יָדוּעַ, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר וְהַדּוֹמֶה לוֹ, נִגָּשׁ לְאַט לְאַט אֶל טַרְפּוֹ וּכְשֶׁמַּגִּיעַ כִּמְלֹא קְפִיצָה, מִשְׁתַּטֵּח הוּא עַל כְּרֵסוֹ וְרַגְלָיו וְכָל שְׁרִירָיו מְתוּחִים וּנְכוֹנִים לִקְפִיצָה.

“מְלֹא קְפִיצָה” זֶה הָיָה מְקוֹם הָעִטְרָן. וּכְשֶׁבָּאוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת עַד לְמָקוֹם זֶה, הִשְׁתַּטְּחוּ זֶה בְצַד זֶה וְזוֹ לַאֲחוֹרֵי זוֹ, כְּדַרְכָּן וּכְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיהֶן מֵעוֹלָם. וְאוּלָם, כְּשֶׁאָמְרוּ לְזַנֵּק מִן הַקַּרְקַע – וְהִנֵּה הֵן מְחֻבָּרוֹת לִמְקוֹמָן וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לָזוּז אַף כִּמְלֹא נִימָה!

הָעִטְרָן הִדְבִּיק אוֹתָן, אֶת כְּרֵסָן וְרַגְלֵיהֶן כְּאֶחָת. אֵין תְּקוּמָה!

חֶלְקָה זוֹ – אָמַרְתִּי לָהֶן – כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, פֹּה תִמְצְאוּ מְנוּחָה נְכוֹנָה, יְדִידַי!

הַחַיּוֹת הָרוֹתְחוֹת הִתְחַבְּטוּ לְכָאן וּלְכָאן, הִתְאַמְּצוּ בְכָל שְׁאֵרִית כֹּחָן לְהִסְתַּלֵּק מִמְּקוֹמָן –­ לַשָּׁוְא.

נַהַם נוֹרָא עָבַר בְּכָל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ!

מִיָּד זָרַקְתִּי בֵינֵיהֶן אֲבוּקָה בוֹעֶרֶת, נִתְלַהֵב הָעִטְרָן מִסָּבִיב עַל יְדֵי אֲבַק־הַשְׂרִפָה, וּלֶהָבָה גְדוֹלָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּן כְּאַחַת מִכַּף רַגְלָן וְעַד רַעְמָתָן הָאֲרֻכָּה – וְנִשְׁמָתָן עָלְתָה בִצְעָקָה הַשָּׁמָיְמָה.

אַף נָמֵר אֶחָד לֹא נִמְלַט.

הַפֶּחָה הָרָם לֹא מָצָא מִלִּים בְּפִיו מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּתוֹ, וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר דָּבָר. וְבִרְאוֹתוֹ אֶת הַחַיּוֹת וְהִנֵּה כֻלָּן פְּגָרִים מֵתִים פָּנָה אֵלַי וְאָמָר:

– יְדִידִי הַבָּרוֹן! מַה־נֶּאֶמְנוּ דְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: אַתָּה תוֹשִׁיעַ אֶת הָאָרֶץ וְאַתָּה תִגְאָלֶנָּה. נְבוּאָה נִזְרְקָה מִפִּי שֶׁגַּם אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי עַד סוֹפָהּ. זֶה אַלְפֵי שָׁנָה וִילִידִי הָאָרֶץ נִלְחָמִים בְּחַיּוֹת רָעוֹת הֲלָלוּ, מְחַבְּלִים תַּחְבּוּלוֹת בְּעָרְמָה, מְבַקְּשִׁים עֵצוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים רָעִים וְנוֹרָאִים בְּדֶרֶך זוֹ, כָּמוֹךָ הַיּוֹם. אִם כֹּה תוֹסִיף, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן – מֻבְטַחְנִי, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם זָנָב וְצִפֹּרֶן!

– תִּקְוָתִי חֲזָקָה – עָנִיתִי – שֶׁאִם יְחָנֵּנִי הָאֵל וְאֶשְׁתַּקֵּעַ בָּאָרֶץ, טַהֵר אֲטַהֵר אוֹתָהּ מִשִׁנֵּי נְמֵרִים וַאֲרָיוֹת וּמִכָּל מַשְׁחִית וָפֶגַע רָע.

לָקַחְתִּי עִמָּדִי פֶּגֶר אֶחָד מִפִּגְרֵי הַלְּבָאִים וְעָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הֶהָרִים, נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ מוֹשָׁבָה קְטַנָּה שֶׁל פְּרָאִים. צְרִיפֵיהֶם הַנְּמוּכִים הָעֲשׂוּיִם חֲשַׁשׁ עָמְדוּ זֶה לְצַד זֶה וְלִפְנֵי כָל אֶחָד מֵהֶם – גֻלְגְּלוֹת־אָדָם תְּחוּבוֹת עַל מוֹטוֹת, כַּנָּהוּג אֶצְלָם. מַחֲזֶה נוֹרָא זֶה עוֹרֵר בְּלִבִּי חֵמָה עַזָּה וְגַם פָּחַד.

– אִם אֶזְרָחֶיךָ הַנִּכְבָּדִים – אָמַרְתִּי אֶל הַפֶּחָה – זוֹלְלֵי־אָדָם אֵלֶּה, יִתְאַסְּפוּ עָלֵינוּ – לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ אַף בְּדַל־אֹזֶן, גַּם לֹא יִוָּדַע כִּי בָאנוּ אֶל קִרְבָּם!

– אֲנִי, – אָמַר הַפֶּחָה בִמְנוּחָה – אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינַי, פֶּרֶא אֲנִי מִלֵּדָה, שָׁחוֹר כְּמוֹתָם, ולֹא יַעֲשׂוּ לִי כָּל רָעָה, רַק בְּשַׂר הַלְּבָנִים יִנְעַם מְאֹד לְחִכָּם – עוּצָה לְךָ אֵפוֹא עֵצָה, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה, וְהִנֵּה חֲבוּרָה קְטַנָּה סָבְבָה עָלֵינוּ, כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בְּעֶרֶךְ, וּבְעֵינַיִם מְפִיקוֹת תִּמָּהוֹן הִסְתַּכְּלוּ בַמֶּרְכָּבָה הַסְּגוּרָה מִכָּל צַד, הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַבָּשָׂר שֶׁעָלָה בְּפִיהֶם, וְשִׁרְבְּבוּ לְשׁוֹנָם מִתַּאֲוָה.

וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם מְגַמְגֵּם דְּבַר מָה, וְפִתְאֹם עָזַב אוֹתָנוּ, נָהַם וַיָּרָץ בְּכָל כֹּחוֹ.

מִיָּד הֵבַנְתִּי, שֶׁמְּמַהֵר הוּא לְבַשֵּׂר בַּקָּהָל בְּשׂרַת סְעֻדָּה שְׁמֵנָה וּלְהַזְעִיק אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה.

לָקַחְתִּי אֶת חַרְבִּי הַחַדָּה וְיָשַׁבְתִּי כְּנֶגֶד חוֹרָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה מַחֲנֵה פְרָאִים מְזֻיָּנִים בָּאִים וּמְקַפְּצִים קְפִיצוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וּבְקוֹל נַהַם וַהֲמוּלָה, עַד כִּי סָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי.

הַפֶּחָה שֶׁיָּדַע אוֹתָם מִכְּבָר אָץ בִּי לְהָנִיעַ אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְלַעֲזֹב אוֹתָם.

– לֹא – אָמַרְתִּי לוֹ – פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם? אִי־אֶפְשָׁר!

וְלֹא זַזְנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ.

כָּל הַמַּחֲנֶה סָבַב אֶת הַמֶּרְכָּבָה, הִתְחוֹלֵל בְמָחוֹל מְשֻׁנֶּה. בָּדְקוּ אֶת “הָאֱגוֹז” הַמּוּזָר, שֶׁהָיָה סָגוּר מִכָּל צְדָדָיו וְרַק חוֹר אֶחָד קָטָן הָיָה פָתוּח לִפְנֵיהֶם. וְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁרָאָה בָרִאשׁוֹנָה אֶת הַחוֹר הִתְחִיל לִקְפֹּץ בְּשִׂמְחָה, מְקַפֵּץ וּמְגַמְגֵּם:

– הֻף! – הֻף! – צָעַק וְהֶרְאָה כְנֶגֶד הַחוֹר – הֻף רַשַׁפֻּא סָנֵכַהַל!! (רָצָה לֵאמֹר: פֹּה אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס). וַאֲנִי רוֹאֶה בְעֵינִי הָאַחַת אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם מֵצִיץ אֵלֵינוּ מִבַּחוּץ.

רֶגַע הִסְתַּכֵּל וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

פֹּה תְהֵא קְבוּרָתֶךָ! הֻף־הֻף!! – אָמַרְתִּי לוֹ וְהִתַּזְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ הַמְתֻלְתָּל בִּתְנוּפַת חֶרֶב אֶחָת!

הַפְּרָאִים הִתְהוֹלְלוּ עוֹד יוֹתֵר, וְרַעַשׁ גָּדוֹל, צְעָקוֹת וּשְׁאָגוֹת נוֹרָאוֹת, נִסֵּר בָּאֲוִיר.

בָּא עוֹד אֶחָד וְעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן.

מִיָּד שָׁכַב גַּם הוּא עָרוּף!

וְהַפְּרָאִים לֹא חָדְלוּ מִסַּקְרָנוּתָם, וּכְמִתְאַוִּים לָדַעַת, מַה־טִּיבוֹ שֶׁל מַלְאַךְ מָוֶת זֶה – בָּאוּ אֶחָד אֶחָד וְהִכְנִיסוּ אֶת רֹאשָׁם.

לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וַאֲנִי הִשְׁלַכְתִּי מִתּוֹךְ מֶרְכַּבְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם גֻּלְגָּלוֹת שְׁחוֹרוֹת, וּקְוֻצּוֹתֵיהֶן תַּלְתַּלִּים מַעֲשֵׂי עָבֹת לְתִפְאָרֶת!

אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁתָּיִם!

– עַכְשָׁו – אָמַרְתִּי – נָקִים קְצָת מְהוּמָה בַמַּחֲנֵה.

הֲנִיעוֹתִי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בְּכָל כֹּחִי, הַמֶּרְכָּבָה הִתְחִילָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בֵּין הַצְּרִיפִים הַנְּמוּכִים הֵנָּה וָהֵנָּה, מִתְפַּתֶּלֶת כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, סוֹבֶבֶת בְּשִׁגָּעוֹן, רוֹעֶשֶׁת וּמְקַרְקֶרֶת, הַפְּרָאִים בָּרְחוּ מְבֹהָלִים כְּנָס מִפְּנֵי שֵׁדִים, הַמֶּרְכָּבָה אַחֲרֵיהֶם, וּכְשֶׁהִשִּׂיגָה אֶחָד מֵהֶם, הִקִּיפָה עָלָיו בִּמְרוּצָה סָבִיב סָבִיב, נִכְרֶכֶת כְּפֶתֶן וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ, אַחַר כָּךְ אֵת הַשֵּׁנִי, אֶת הַשְּׁלִישִׁי, אֶת הָרְבִיעִי, וּצְעָקוֹת וַאֲנָקוֹת וְאַנְחוֹת־מָוֶת עַל כָּל סְבִיבַי. הוֹצֵאתִי אֶת רֹאשִׁי מִן הַחוֹר וְהִנֵּה דְמָמָה בַמַּחֲנֶה.

דִּמְמַת קֶבֶר. אֵין אִישׁ. אֵין פֶּרֶא.

– כִּמְדוּמַנִי – אָמַרְתִּי לִידִידִי הַפֶּחָה – שֶׁמֵּעַתָּה יִהְיוּ אֶזְרָחֶיךָ הַנִּכְבָּדִים נִמְלָכִים בְּדַעְתָּם תְּחִלָּה, אִם לְהַכְנִיס אֶת רֹאשָׁם אֶל הַחוֹר.

כְּנִרְאֶה, עָבְרָה שְׁמוּעָתֵנוּ כַּבָּרָק מִמּוֹשָׁבָה לְמוֹשָׁבָה, מֵחַוָּה לְחַוָּה, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַכְּפָר הַשֵּׁנִי רָאִינוּ אוֹתָם כֻּלָּם נֶחְבָּאִים וּמְצִיצִים מִן הַחוֹרִים בְּעַיִן אֶחָת.

עָבַרְנוּ דֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה מוֹשָׁבוֹת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִכְפָר אֶחָד גָּדוֹל.

– פֹּה – אָמַרְתִי לַאֲנָשַׁי – נְנַסֶּה לִכְרוֹת עִמָּהֶם בְּרִית שָׁלוֹם.

הֶעֱמַדְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל “הָעִיר” שֶׁהִיא לְפִי דִבְרֵי הַפֶּחָה בִּירַת הַפֶּלֶךְ, עָלִיתִי עַל מֶרְכַּבְתִּי וְקָרָאתִי אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם, שֶׁיָּגִיחוּ מֵחוֹרֵיהֶם וְסִדְקֵיהֶם. נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בֵּאלֹהֵיהֶם “לֻא־הַבִּקָּה”, שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה לָהֶם כָּל רָעָה, אִם יִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי וְלִתְנָאֵי הַשָּׁלוֹם. וְדָבָר זֶה שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם, עָזַר לִי לְהוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה וּלְהַקְהִילָם אֵלַי בְּלִי מוֹרָא. נָשָׂאתִי לִפְנֵיהֶם נְאוּם גָּדוֹל וְהִבְטַחְתִּים שֶׁאִם יַעַמְדוּ תַחַת דִּגְלִי וְיִהְיוּ לִי לְאַנְשֵׁי־צָבָא נֶאֱמָנִים, אֶעֱשֶׂה עִמָּם טוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא שָׁעֲרוּ מֵעוֹלָם, וְאִם לֹא – אַחַת דָּתִי: רָמֹס יֵרָמְסוּ כֻלָּם תַּחַת מֶרְכַּבְתִּי!

הַפְּרָאִים עָמְדוּ מִסְּבִיבִי בִרְתֵת וְלֹא מָצְאוּ מִלָּה בְפִיהֶם.

רָאָה זֹאת הַפֶּחָה וַיִּיעָצֵנִי, לְהַשְׁחִיר אֶת פָּנַי כְּמוֹתָם, וְאָז אוּלַי יִתְרַגְּלוּ אֵלַי וְיִשְׁמְעוּ לִי.

– אָמְנָם גַּם חוֹבַת הַנִמּוּס הִיא! – אָמַרְתִּי לְהַפֶּחָה. נִכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, הִשְׁחַרְתִּי אֶת פָּנַי וְיָצָאתִי אֲלֵיהֶם. הַפְּרָאִים נֶהֶפְכוּ לִי כְרֶגַע לְאוֹהֲבִים וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד שָׁמְעוּ לַעֲצָתִי.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה – וְהִנֵּה מַחֲנֶה עָצוּם עוֹמֵד הָכֵן לִפְקֻדָּתִי. סְפַרְתִּים וּמְצָאתִים תִּשְׁעַת אֲלָפִים אִישׁ!

תִּשְׁעַת אֲלָפִים אִישׁ הֲלֹא צָבָא הוּא, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי מַעֲשֶׂה.

בָּחַרְתִי מִבֵּינֵיהֶם אַנְשֵׁי חַיִל, בַּעֲלֵי מִשְׁמַעַת, וְהִפְקַדְתִּים שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת; וְהָיָה כָל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֵלַי וְכָל הַדָּבָר הַקָּטָן יִשְׁפְּטוּ הֵם.

וּבְרֹאשׁ מַחֲנֶה עָצוּם זֶה שַׂמְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֶל מְדִינַת הַפֶּחָה הָרָם כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּדוֹ!

פֶּרֶק עֶשְֹרִים וַחֲמִשָּׁה

הַבָּרוֹן שַׂר צָבָא שֶׁל פְּרָאִים – חִתַּת הַבָּרוֹן עַל יוֹשְבֵי הָאָרֶץ – מַחֲרֹזֶת שֶׁל אֶצְבָּעוֹת קְצוּצוֹת – מִשְׁתֶּה גָּדוֹל – מַתָּנָה נוֹרָאָה – הַבָּרוֹן עוֹשֶׂה אֶת הַפְּרָאִים לְבַעֲלֵי תַרְבּוּת – הוּא מְחַבֵּר לָהֶם אָלֶף־בֵּית – נִפְלְאוֹת הַמּוּסִיקָה שֶׁל זוֹלְלֵי־הָאָדָם – עוֹלָם הָפוּךְ – חַג־אֵבֶל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת – “מַתָּנוֹת יְקָרוֹת” מִידֵי הַפְּרָאִים – הַמְשׁוֹרֵר בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן – סְפָרוֹת עַל גַּבֵּי עָלִים וּקְרָשִׁים – שִׁיר שֶׁבַח לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן.

כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אֲדֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מִסִּפּוּרִי הַקּוֹדֵם, חָדַלְתִּי מִהְיוֹת אָדָם פָּנוּי לְעַצְמוֹ, לֹא עוֹד הָיִיתִי אִישׁ פְּרָטִי, אֶלָּא שַׂר־מְפַקֵּד גְּדוּד צָבָא עָצוּם וְרָב. יָצָאתִי מֵרְשׁוּת־הַיָּחִיד וְנִכְנַסְתִּי לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ אַלְפֵי בְנֵי אָדָם מְזֻיָּנִים, הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי וְכָל אַחֲרַיּוּתָם עָלַי: אֲנִי חַבְתִּי בְּכַלְכָּלָתָם, בִּשְׁמִירָתָם וּבְהַדְרָכָתָם כָּל הַיָּמִים. וְאִם תַּעֲלוּ עַל לִבְּכֶם, שֶׁצִּבְאוֹתַי הֲלָלוּ, הָעוֹמְדִים תַּחַת הַשְׁגָּחָתִי וְשִׁלְטוֹנִי, הֵם אֲסַפְסוּף שֶׁל פְּרָאִים זוֹלְלֵי־אָדָם – הֲלֹא תָבִינוּ לָדַעַת, מַה־גָּדוֹל הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר נָשָׂאתִי עַל שִׁכְמִי וּמָה־כָּבֵד הָעֹל אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ אֶת צַוָּארִי הַפָּעַם! וְכָל זֶה – מִיַּד הַמִּקְרֶה! כְּאִישׁ כֵּן מִקְרֵה חַיָּיו. אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן, הַמְכַנֶּה אֶת עַצְמוֹ גָּדוֹל, כִּבְיָכֹל, אֵרַע לוֹ מַעֲשֶׂה וְנִלְחַם בְּפַרְעֻשִּׁים וּבְיַתּוּשִׁים שׁוֹנִים; בָּרוֹן דִּי־טוֹט הִקְרָה הַגּוֹרָל לְפָנָיו קוֹפִים אֲחָדִים, הֵבִיא אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ וְהָיָה מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת; וַאֲנִי – נַעֲשֵׂיתִי שַׂר־צָבָא, מְפַקֵּד שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְלֹשִים אִישׁ, כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חַיִל שׁוֹלְפַי חֶרֶב אִישׁ עַל דִּגְלוֹ לִשְׁמוֹתֵיהֶם. חִיל אָחַז אֶת כָּל יְלִידֵי הָאָרֶץ בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ מַחֲנֶה כָבֵד זֶה עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם. כָּל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים, כָּל הַמּוֹשָׁבוֹת וְהַחַוּוֹת, שָׁלְחוּ אֶת מַנְהִגֵיהֶם לְקַבֵּל אֶת פָּנַי בִּכְנִיעָה וּבְמַתָּנוֹת וְרַבִּים נִסְפְּחוּ אֶל גְּדוּדַי וְלִשְׁבוּעַת־אֲמָנָה קִצְּצוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת אֶצְבָּעָם הַקְּטַנָּה וְנָתְנוּ אוֹתָהּ לִי לְאוֹת תּוֹדָה וְכָבוֹד, וַאֲנִי, כָּרָאוּי לְאָדָם בַּעַל נִמּוּס – קִבַּלְתִּי אוֹתָם בְּאַהֲבָה וְאֶת כָּל הָאֶצְבָּעוֹת הֲלָלוּ שַׂמְתִּי עִמִּי לְמִשְׁמֶרֶת. בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים חָרַזְתִּי לִי מַחֲרֹזֶת גְּדוֹלָה שֶׁל אֶצְבָּעוֹת מְקֻצָּצוֹת וְעַל פִּיהָ יָדַעְתִּי אֶת מִסְפַּר אַנְשֵׁי חֵילִי הָאַמִּיצִים.

הַפֶּחָה הָרָם עָרַךְ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶּה גָדוֹל כְּיָדוֹ הָרְחָבָה; הַמִּשְׁתֶּה אָרַךְ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת. כָּל הַזְּמָן הַזֶּה לֹא פָּסְקוּ מִשֻּׁלְחָנֵנוּ לֹא בָשָׂר וְלֹא דָגִים וְלֹא יַיִן – הַכֹּל כְּיַד הַמֶּלֶךְ!

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לִסְעֻדָּתֵנוּ קָרַנִי מִקְרֶה זָר וּמוּזָר שֶׁהִקְפִּיא אֶת דָּמִי. בְּתוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיָּה וְזִמְרָה וּמְחוֹלוֹת בָּא שַׂר־הַמַּשְׁקִים וְהוֹדִיעַ, שֶׁבְּנֵי הָעִיר הֵבִיאוּ לִי תְשׁוּרָה וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת אֶת פָּנָי. נַעֲנֵיתִי לָהֶם. וְהִנֵּה שְׁנֵי פְרָאִים שְׁחוֹרִים וּגְבֹהִים כְּעַמּוּדִים בָּאִים, בְּיָדָם טַס שֶׁל סוֹחֶרֶת יְקָרָה וְעַל הַטַּס – אֲנָשִׁים צְלוּיִם!

מֵת לִבִּי לְמַרְאֵה הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה!

הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ, כְּמוּבָן, אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא מִשֶּׁלָּהֶם.

הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנֵי הַפֶּחָה, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה נִסְתַּמְּרָה בְמֹחִי: אָדָם זֶה אֶפְשָׁר גַּם הוּא אֵינוֹ מִן הָאֲנִינִים בְּיוֹתֵר, וְחָשׁוּד עַל אֲכִילַת בְּשַׂר אָדָם לָבָן?! אֶפְשָׁר עָתִיד גַּם אֲנִי לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל טְמֵאִים הֲלָלוּ?!

הַפֶּחָה הֵבִין לְמַחְשְׁבוֹתַי. פָּנָיו הַשְּׁחוֹרִים אָדְמוּ מִבּשֶׁת. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר לִי בְלָחַשׁ:

– אֵין עֵצָה, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן; חוֹבָתְךָ לְקַבֵּל תְּשׁוּרָה זוֹ בְּאַהֲבָה, וָלֹא – חַיֶּיךָ תְלוּיִים לְךָ מִנֶּגֶד. רוֹצֶה אַתָּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם וְלִקְנוֹת לְךָ שֵׁם טוֹב וְיָד תַּקִּיפָה עֲלֵיהֶם לֵךְ בְּדַרְכָּם וֶאֱחֹז בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְלֹא שֶׁגַּם אַתָּה חַיָב לֶאֱכֹל בְּשַׂר־אָדָם, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לְךָ לְהָשִׁיב אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם וְלִשְׁפֹּךְ לָהֶם הַקִּתּוֹן עַל פְּנֵיהֶם – סוֹף־סוֹף פְּרָאִים הֵם וְזוֹלְלֵי־אָדָם כֻּלָּם.

– וְאַתָּה? – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – מַה־דַּרְכְּךָ בִּכְמוֹ זֶה?

– אָנִי? – עָנָה הַפֶּחָה – אֲנִי מְקַבֵּל תָּמִיד אֶת מַתְּנָתָם זוֹ בְּאַהֲבָה וּבְתוֹדָה וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאָהּ לְחֵילִי.

חֲרוֹנִי עָלָה עַד לְהַשְׁחִית. חָפַצְתִּי לִשְׁלֹף אֶת חַרְבִּי וּלְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל נָבָל שָׁחוֹר זֶה!

אֶלָּא שֶׁמִּיָד נִמְלָכְתִּי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי, מוּטָב שֶׁאֶהְיֶה מָתוּן בַּדָּבָר וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּהַשְׂכֵּל וָדָעַת; כִּי אִם לֹא כָךְ אָבִיא שׁוֹאָה עַל רֹאשִׁי וְלֹא אַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתִי.

קִבַּלְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה הַנִּתְעָבָה וְנַעֲנֵיתִי לָהֶם בְּרֹאשִׁי לְתוֹדָה. כְּשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם פָּנִיתִי אֶל הַפֶּחָה וְלָחַשְׁתִּי לוֹ בְאָזְנוֹ בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה:

– אֲנִי אָשִׂים קֵץ לְתוֹעֵבוֹת אֵלֶּה!

עָזַבְתִּי אֶת הָאוּלָם וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אַחֲרַי אֶת שְׁתֵּי גוּפוּת־הַמֵּתִים אֶל תּוֹךְ חֶדְרִי. כְּשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי לָקַחְתִּי סַם־מָוֶת, צִיאַן־קַלִּי, שֶׁהָיָה עִמִּי, הֵטַלְתִּי אֶת הָרַעַל הַנּוֹרָא בְּתוֹךְ הַחֲלָלִים. אַחַר־כָּךְ שַׁבְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אֶת שְׁנֵי הַמֵּתִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.

קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְנָשָׂאתִי לִפְנֵי אַנְשֵׁי צְבָא חֵילִי נְאוּם אָרֹךְ. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאֱלֹהֵיהֶם לֻא־הַבִּקָּה נִרְאָה אֵלַי בַּחֲלוֹמִי וְהִגִּיד לִי, שֶׁמַּגֵּפָה גְדוֹלָה עֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם אִם יוֹסִיפוּ לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַלְּבָנִים. בֵּאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁמִּלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֱלֹהֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים, וַתֶּחֱזַק יַד אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים. וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה נְקָמוֹת נוֹרָאוֹת בְּאוֹכְלֵי בְשַׂר בָּנָיו. וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם מֵאֵת לֻא־הַבִּקָּה לְהַזְהִירָם וּלְהַצִּיל אוֹתָם מִן הַמַּגֵּפָה הַגְּדוֹלָה. וְעַתָּה יֻתַּן נָא מִן הַבָּשָׂר הַזֶּה לְאֶחָד מֵהֶם לְאָכְלָה, וְרָאוּ כֻלָּם כִּי אֱמֶת בְּפִי.

אִישׁ מֵהֶם לֹא נוֹעַז לִטְעֹם מִבְּשַׂר הַמֵּתִים.

וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אֵימַת אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים וְלֹא יָשׁוּבוּ לְהַרְגִּיזוֹ, יְעַצְתִּים לְהָבִיא אִישׁ מִן הַחוּץ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל דְּבַר הַמַּגֵּפָה וְיִתְּנוּ לוֹ לֶאֱכֹל מִן הַבָּשָׂר.

וְכֵן הָיָה. הֵבִיאוּ אָדָם מִן הַחוּץ וְחִלְּקוּ לוֹ מָנָה יָפָה…

הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵין שִׁנָּיו וְהוּא נוֹפֵל אַרְצָה, שָׁבָץ נוֹרָא אֲחָזָהוּ. הוּא צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, פָּנָיו נַעֲשׂוּ חִוְרִים־יְרוֹקִים־אֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים כְּאֶחָת וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בְיִסּוּרִים נוֹרָאִים!

כִּרְאוֹת זֹאת חֲנִיכַי, צְבָא גִבּוֹרַי, אֵימָה גְדוֹלָה אֲחָזָתַם, כֻּלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים וְהִתְחִילוּ מְיַבְּבִים וּמִתְגּוֹדְדִים עַד זוֹב דָּם:

– יוֹבוּא – יוֹבוּא וֻנּוּל! – יוֹבוּא יוֹבוּא וֻנּוּל! – וַלֻּלַּה לֻא־הַבִּקָּה, וַלֻּלַּה! – (אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, הַלְּלוּ אֶת לֻא־הַבִּקָּה!)

וּבְכֵן – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – הַדָּבָר עָלָה יָפֶה!

– וְעַכְשָׁו – פָּנִיתִי אֶל הַפֶּחָה – חוֹבָה גְדוֹלָה וַעֲבוֹדָה קָשָׁה מוּטֶלֶת עָלֵינוּ מֵהַיּוֹם: לְהַתְעִיב עַל הַפְּרָאִים הַלָּלוּ אֶת בְּשַׂר הַלְּבָנִים לְנֵצַח נְצָחִים. יוֹדֵעַ אֲנִי, עַד כַּמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר, לְהַרְחִיקָם מֵהֶרְגֵּל זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם טֶבַע, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה וְגַם אַצְלִיחַ. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁגְּדוּד גָּדוֹל זֶה עוֹמֵד לִימִינִי. אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם לְמַלְכֵי אֵירוֹפָּה, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדָם לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים – יַעֲלֶה בְיָדִי לַעֲשׂוֹתוֹ בִּזְמָן קָצָר! חוֹבָתֵנוּ לַעֲבֹר בְּרֹאשׁ גְּדוּדִי מֵחַוָּה לְחַוָּה וְלַהֲפֹךְ אֶת הַבַּרְבָּרִים הֲלָלוּ לְבַעֲלֵי תַרְבּוּת מַמָּשׁ. לְחַנֵּךְ אוֹתָם וּלְהַעֲמִידָם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם עַמֵּי אֵירוֹפָּה! אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִרְאוֹת רִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם חַיִּים בַּאֲפֵלָה וּנְזוֹנִים מִבְּשָׂרֵנוּ וּלְהַעֲלִים עָיִן.

הַפֶּחָה הָרָם הִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדָתוֹ הָעֲמֻקָּה וְהִבְטִיחַ לִהְיוֹת לִי עֵזֶר בַּדָּבָר.

כְּשֶׁעָבְרוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שַׂמְנוּ לַדֶּרֶךְ פְּעָמֵינוּ.

לֹא אַרְבֶּה עֲלֵיכֶם דְּבָרִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים – עָבַרְתִּי בְּכָל הַמְּדִינָה הָרְחָבָה הַהִיא וְעָשִׂיתִי בָּהּ מַמָּשׁ נִפְלָאוֹת! – כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי וכַמָּה מִלְחָמוֹת נִלְחַמְתִּי בָהֶם, הוֹסַפְתִּי עָרְמָה עַל עָרְמָה וּמְזִמָּה עַל מְזִמָּה עַד שֶׁהִכְנַעְתִּי אוֹתָם וְאֶת תַּאֲוָתָם לִבְשַׂר אָדָם. בְּכָל מְקוֹם בֹּאִי מָצָאתִי הֲרוּגִים לְמֵאוֹת מוּכָנִים לְמַאֲכָל. בֵּינֵיהֶם מִכָּל עַמֵּי אֵירוֹפָּה וַאֲמֵרִיקָה: אַנְגְּלִים, צָרְפַתִּים, גֶּרְמַנִּים, אִיטַלְקִים, וְנוֹרְבֵנִים. זָרַקְתִּי בָהֶם סַם־מָוֶת – וְהַזּוֹלְלִים מֵתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה.

וּכְשֶׁרַבּוּ בָהֶם הַחֲלָלִים וּמֵתֵיהֶם מִלְּאוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְכָל רְחוֹבוֹתֵיהֶם – עָמַדְתִּי עַל מֶרְכַּבְתִּי וְנָשָׂאתִי אֲלֵיהֶם נְאוּם, מַשָּׂא־מַגֵּפָה בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם, עַד שֶׁנִשְׁבְּעוּ לִי כֻּלָּם שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא יָבֹא אֹכֶל כָּזֶה אֶל פִּיהֶם!

כְּאַלְפַּיִם כְּפָרִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת עָרִים הֶחֱזַרְתִּי לְמוּטָב!

וְאִם עַל פִּי מִקְרֶה שַׁבְתִּי לְמָקוֹם שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ בוֹ, מִיָּד בָּאוּ פְנֵי הָעִיר וְהוֹדִיעוּ לִי שֶׁפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי חָזַר לְסוּרוֹ וְשֶׁהֵם הֶעֱנִישׁוּ אוֹתוֹ קָשֶׁה וְעַתָּה הֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּעַל חֵטְא זֶה, שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַמַּגֵּפָה.

כָּכָה נָסַעְתִּי כְּשָׁנָה בְּאֶרֶץ נוֹרָאָה זוֹ וְהָפַכְתִּי אֶת יוֹשְׁבֶיהָ לַאֲנָשִׁים תְּמִימִים וִישָׁרִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁחוֹבָתִי הָיְתָה לָתֵת לָהֶם מִחְיָה וּמָזוֹן אַחֵר תַּחַת בְּשַׂר הָאָדָם.

חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁתֵּף אֶת הַיָּפֶה עִם הַמּוֹעִיל, וּלְפִי שֶׁבִּמְדִינוֹת אַפְרִיקָה רַבּוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הַטּוֹרְפוֹת וּמַזִּיקוֹת לָאָרֶץ מְאֹד, הִתַּרְתִּי לָהֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶים אֲכִילַת כָּל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁלְּמִצְוָה גְדוֹלָה תֵּחָשֵׁב לָהֶם!

הַפְּרָאִים שָׂמְחוּ לַדָּבָר וְהִתְחִילוּ מִתְנַפְּלִים עַל חַיְתֵי יַעַר וְעָשׂוּ בָהֶן שְׁפָטִים נוֹרָאִים!

לֹא עָבְרָה שָׁנָה – וְהַיְּעָרוֹת הָיוּ נְקִיִּים מִכָּל חַיָּה רָעָה.

אֶלָּא שֶׁרַבִּים הֵם זוֹלְלֵי־הָאָדָם לְמִינֵיהֶם. יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁאוֹכְלִים את הַלְּבָנִים חַיִּים! הֲלָלוּ אֵינָם הוֹרְגִים אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, אֶלָּא חוֹתְכִים אֵבָר־אֵבָר וְכָךְ צוֹלִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם. וּכְשֶׁאָסַרְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת בְּשַׂר הָאָדָם וְנָתַתִּי לָהֶם בִּמְקוֹמוֹ אֶת חַיַּת הַיַּעַר הָיוּ אוֹכְלִים גַּם מֵהֶן אֵבָר מִן־הַחַי, וְרַבּוֹת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי עָמָל עַד שֶׁשֵּׁרַשְׁתִּי מִלִּבָּם גַּם אֶת הַהֶרְגֵּל הַנִּתְעָב הַזֶּה.

אַחֲרֵי אֵלֶּה נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהַעֲמִיד לָהֶם בָּתֵּי־סֵפֶר שׁוֹנִים בְּכָל עָרֵי מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. מִנִּיתִי עֲלֵיהֶם מוֹרִים מֵאַנְשֵׁי צְבָאִי, שֶׁכְּבָר יָדְעוּ קְרֹא וּכְתֹב, וַהֲלָלוּ מִלְּאוּ אֶת חוֹבָתָם בֶּאֱמוּנָה. כְּתָב לֹא הָיָה לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם, וַאֲנִי חִבַּרְתִּי לָהֶם גַּם אָלֶף־בֵּית לִלְשׁוֹנָם.

בְּבָתֵּי סֵפֶר הֲלָלוּ צִוִּיתִי לְלַמְּדָם גַּם אֶת מְחוֹלוֹתֵיהֶם הַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְאֶת שִׁירוֹתֵיהֶם וּזְמִירוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת.

עַל דְּבַר מְחוֹלוֹתֵיהֶם וְעַל הַזִּמְרָה בִכְלָל עָתִיד אֲנִי לְחַבֵּר סֵפֶר שָׁלֵם הַמַּקִּיף אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁכֵּן הַרְבֵּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים וַחֲדָשִׁים יֵשׁ בְּיָדִי לְגַּלוֹת בּוֹ. כָּכָה, לְמָשָׁל, מָצָאתִי שֶׁלֹּא שִׁבְעָה קוֹלוֹת לָהֶם בְּמוּסִיקָה, כָּמוֹנוּ, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר! בְעוֹד שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵין אָדָם מֵרִים קוֹלוֹ, וַאֲפִילוּ הוּא בְחִיר הַמְזַמְּרִים, אֶלָּא לִשְׁתֵּי אָקְטָבוֹת – אֶצְלָם יֵשׁ שֶׁעוֹלִים עַד שֶׁבַע וַאֲפִילוּ עַד שְׁמוֹנֶה אָקְטָבוֹת!

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִכְתֹּב גַּם עַל תְּכוּנוֹת נַפְשָׁם וּמִנְהֲגֵיהֶם וּמֻשָּׂגֵיהֶם בִּכְלָל, הַשּׁוֹנִים תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשֶּׁלָּנוּ. כָּל שֶׁבְּעֵינֵינוּ יָפֶה וְנֶחְמָד – בְעֵינֵיהֶם תּוֹעֵבָה הִיא; מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ נֶחְשָׁב לְטוֹב – אֶצְלָם רָע. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא בְעֵינֵיהֶם אֲפֵלָה וְהַאֹפֶל – אוֹר גָּדוֹל! הַמָּתוֹק – מַר, הָעֶלְיוֹן – מַטָּה, הַגָּדוֹל קָטָן. עוֹלָם הָפוּךְ!

כָּל עֲמָלִי הַגָּדוֹל לְהַעֲמִידָם עַל טָעוּתָם עָלָה בַתֹּהוּ. לְחִנָּם בֵּאַרְתִּי לָהֶם בְּשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה טְעָמִים – הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָי. כִּמְעַט שֶׁחֲשָׁבוּנִי לִמְטֹרָף. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעַצְמוֹ, שֶׁגַּם בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָל נִבְדָּלִים הֵם מִשֶּׁלָּנוּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. כָּל מַה שֶּׁהַשִּׁנַּים שׁוֹלְטוֹת בּוֹ בִּכְלַל מַאֲכָל הוּא וַהֲרֵי הֵם אוֹכְלִים וּמְעַכְּלִים אוֹתוֹ לִבְרָכָה! וְתוֹדָה לָאֵל שֶׁלֹּא הִבְדִּילָם מִשְּׁאָר בְּנֵי־אָדָם לְסַם־הַמָּוֶת, שֶׁאִלּוּ כָךְ אוֹכְלִים גַּם אֶת הַצִּיאַן־קַלִּי בְּתַאֲוָה וְאֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב!

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי לְעִיר הַבִּירָה שֶׁלִּי הַמְכֻנָּה בְשֵׁם “הֻבֻּרֻדֹא” הֵבִיא לִי שָׁלִיחַ מְיֻחָד בְּשׂרָה מַעֲצִיבָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וּבְצַוָּאָתוֹ שָׂם אוֹתִי לְמוֹשֵׁל עַל כָּל אֶרֶץ אַפְרִיקָה!

מִיָּד נָתַתִּי צַו לִקְרֹא אֵבֶל גָּדוֹל בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה. שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ הִלְבַּשְׁתִּי לְבָנִים, שֶׁכֵּן הַלָּבָן סִמָּן הוּא לָהֶם לַאֲבֵלוּת. שָׁלַחְתִּי אוֹתָם לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂרָה הָרָעָה בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֶזְרָחַי הַחֲדָשִׁים.

הָרָצִים נִתְקַבְּלוּ בְכָבוֹד גָּדוֹל, וּבְכָל הַמְּדִינָה יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף בְּזִמְרָה, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם – לְאוֹת אֵבֶל וָצָעַר!

מִנְהָגִים פְּרָאִים הֲלָלוּ עוֹרְרוּ בְלִבִּי צְחוֹק בָּרִאשׁוֹנָה, וְאוּלָם אַחַר־כָּךְ הִתְרַגַּלְתִּי גַם אֲנִי בְכָל אֵלֶּה. וְדִין הוּא: בָּאתָ הָעִירָה – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ.

אַחַר כָּךְ הוֹצֵאתִי כְּרוּז גָּדוֹל בְּכָל הַמְּדִינָה, שֶׁנִּמְשֹׁחַ נִמְשַׁחְתִּי לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת הַכְּרוּז הִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַשְּׁלִיחִים שְׁחוֹרִים, כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הָאֶזְרָחִים עָרְכוּ לִכְבוֹדִי חַג גָּדוֹל. לָבְשׁוּ כֻלָּם שְׁחוֹרִים, שָׂמוּ אֵפֶר עַל רָאשֵׁיהֶם, קָרְחוּ קָרְחָה וְהִתְגּוֹדְדוּ עַד זוֹב דָּם: סִמָּן שֶׁל שִׂמְחָה!

אַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֵלַי אֶת זִקְנֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם מִכָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ, כֻּלָּם הוֹלְכִים וְנוֹשְׂאִים תְּשׁוּרוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: כָּל מִינֵי סְמַרְטוּטִים וְשִׁבְרֵי חֶרֵס, אַבְנֵי־חוּצוֹת, עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, קַרְנֵי תְיָשִׁים, שִׁנֵּי חֲתוּלִים, מַסְמֵרוֹת חֲלוּדִים וְשִׁבְרֵי כֵלִים שׁוֹנִים, שֶׁבְּעֵינֵינוּ מֻקְצִים הֵם מֵחֲמַת מִאוּס – אֵלֶּה הָיוּ הַמַּתָּנוֹת שֶׁשָּׁלְחוּ לִכְבוֹד מַלְכָּם וַאֲדוֹנָם!

קִבַּלְתִּים בְּעֹנֶג נֶפֶשׁ וּבְתוֹדָה רַבָּה; סוֹף־סוֹף, אָמַרְתִּי, מִתּוֹךְ אַהֲבָה הֵם בָּאִים וּמִתּוֹךְ רֶגֶשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל.

וְעַצְמוֹת אָדָם לֹא הֵבִיאוּ לִי! לֹא! וּבְזָכְרִי שֶׁאֲנִי הוּא, שֶׁהֶחֱזַרְתִּים לְמוּטָב, זָחָה דַעְתִּי עָלָי!

אַחַר כָּךְ נִצַּב לְפָנַי רֹאשׁ הָאֶזְרָחִים בְּעִיר הַבִּירָה וְהִצִּיג לְפָנַי אֶת “מְשׁוֹרְרָם בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן”, שֶׁכָּתַב “שִׁיר שֶׁבַח” לִכְבוֹדִי. שְׁמוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן הַנִּכְבָּד הוּא “הֻגֻזַוַּלַּקְדֻסֻיּוֹרַבֻּ”!

הַפַּיְטָן הַנִּכְבָּד אִישׁ צָעִיר, גִּבֵּחַ וְכָחוּשׁ עַד כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶמְלָה. טֶרֶם כֹּל הִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדָתוֹ הָעֲמֻקָּה עַל הָאָלֶף־בֵּית שֶׁחִבַּרְתִּי לָהֶם וְעַל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁיִּסַּדְתִּי.

– עַד עַכְשָׁו – אָמַר לִי הַפַּיְטָן – הָיִיתִי שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל. בְּשָׁעָה שֶׁנָּחָה עָלַי רוּחַ הָשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הָיִיתִי מֻכְרָח לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ זִכְרוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת כָּל שִׁירַי וַחֲרוּזַי שֶׁחִבַּרְתִּי בְמֹחִי מִזְּמָן לִזְמָן – הֱצִיקַתְנִי רוּחִי מְאֹד. תּוֹדָה לְמַלְכֵּנוּ הָרָם, שֶׁהֶאֱצִיל עָלֵינוּ מֵחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְנָתַן לָנוּ אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב, יוֹשֵׁב וְרוֹשֵׁם אֶת כָּל הֲגִיגֵי לִבִּי, וְכָל מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנוֹתַי הִנָּם כְּתוּבִים וַעֲרוּכִים עַל סֵפֶר. וּכְבָר יֵשׁ לִי סָאתַיִם עֲלֵי־עַרְמוֹן וְכֹר עֲלֵי־תִרְזָה – כֻּלָּם מְלֵאִים שִׁירִים וְסִפּוּרִים! אֶת הַשִּׁירִים אֲנִי כוֹתֵב תָּמִיד עַל עֲלֵי עַרְמוֹן הָאֲרֻכִּים וְצָרִים וְאֶת הַסִּפּוּרִים – פַּעַם עַל עֲלֵי־תִרְזָה וּפַעַם עַל קְרָשִׁים. הַקְּרָשִׁים אֲרֻכִּים עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אַמָּה וְרָחְבָּם שָׁלשׁ אַמּוֹת. קְרָשִׁים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לִי הַרְבֵּה מְאֹד, מִסְפָּרָם עוֹלֶה לְאַלְפַּיִם חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה בְעֶרֶךְ!!

אַחַר כָּךְ שָׁכַב וְהִשְׁתַּטַח עַל הַקַּרְקַע וְקָרָא לְפָנַי אֶת הַשִּׁיר שֶׁכָּתַב לִכְבוֹדִי. אֶת הַשִּׁיר אֲנִי מוֹסֵר לָכֶם כָּאן בְּתַרְגוּמוֹ:

שִׁיר שֶׁבַח

לְמַלְכֵּנוּ בָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן.

קוֹל דֶּלֶת עַל צִירָהּ וְחֵרוּק הַפְּצִירָה –

אָנֹכִי לַמֶּלֶךְ אָנֹכִי אָשִׁירָה,

לַמֶּלֶךְ מִינְכְהוֹזֶן, הַשַּׂר וְהָרֹזֵן,

הַמּוֹשֵׁל מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ הַמַּעֲטִירָה.

הוּא מוֹשֵׁל בַּחֲסָדָיו וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו

לוֹ נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בִּצְעָקוֹת וּנְחִירָה:

עֲצָמוֹת וָמֹחַ

לְרֵיחַ נִיחֹחַ,

בְּשַׂר נָחָשׁ־בָּרִיחַ, מֵעַיִם וָאֹזֶן: —

יִקָּבֵר וְיִצְמַח מַלְכֵּנוּ מִינְכְהוֹזֶן!

גֻּלְגָּלְתּוֹ קִשּׁוּאָה, נְפוּחָה כַסִּיר

שְׁתֵּי עֵינָיו מְאִירוֹת כְּאַבְנֵי־הַגִּיר,

פָּנָיו פְּנֵי קוֹפִים הַמְטַפְּסִים עַל עֵצִים,

קוֹלוֹ קוֹל שֵׁדִים, מַזִּיקִים וְלֵצִים,

שְׁתֵּי אָזְנָיו סְמַרְטוּטִים,

שְׁנֵי טְלָאִים פְּשׁוּטִים –

יְהִי תֹפֶת מְנָת־חֶלְקוֹ וַחֲרוֹק הַשִּׁנָּיִם –

יִמַּח שֵׁם מַלְכֵּנוּ עַד בִּלְתִּי שָׁמָיִם!

שְׁתֵּי יָדָיו דַּרְדָּרִים הָעוֹקְצִים עַד מוּת,

גּוּפָתוֹ גּוּשׁ־דֹּמֶן אֵין תֹּאַר וּדְמוּת,

שְׁתֵּי רַגְלָיו כְּלֻנְסָאוֹת וְרֹאשׁוֹ אֵין־מֹחַ,

חָטְמוֹ אַף־שֶׁנְהַב וּלְשׁוֹנוֹ זְנַב אֹחַ.

מַה־נֶּהְדָּר מַלְכֵּנוּ

הַמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ!

כָּל תָּאֳרוֹ מִפְלֶצֶת וְכֻלּוֹ הוּא גוֹלָם –

כֹּה יִפְרַח מַלְכֵּנוּ בְּיָפְיוֹ לְעוֹלָם!

הָרִיעוּ הַפְּרָאִים, כָּל יוֹשְׁבֵי בַּסְּלָעִים,

לְמוֹשֵׁל אַרְצֵנוּ וּמַעֲשָׂיו הַנָּאִים!

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הַבְרִיקוּ לוֹ חֶרֶב,

הָנִיפוּ לוֹ מַקְלוֹת, מַגְרֵפוֹת וְיָעִים!

הַלְלוּהוּ בִקְלָלוֹת, בִּבְכִי וִילָלוֹת,

בְּשִׁרְבּוּב לְשׁוֹנוֹת וְקִינוֹת חֵלְכָּאִים –

עַל רֹאשְׁכֶם עֲמֹדוּ

וְשַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ

וְצַעֲקוּ וְגַעֲשׁוּ וְהַחֲרִישׁוּ כָל אֹזֶן:

יִמַּח שֵׁם מַלְכֵּנוּ בָּרוֹן אִישׁ־מִינְכְהוֹזֶן!

וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא, חָלַקְתִּי לוֹ גַּם אֲנִי כָּבוֹד לְאוֹת תּוֹדָה וְאַהֲבָה וְצִוִּיתִי לִגְמֹל לוֹ כְמִנְהָגָם: לְהַלְקוֹתוֹ אַרְבָּעִים חֲסָר אֶחָת!

הַפַּיְטָן סָפַג אֶת הַמַּלְקוֹת בְּעֹנֶג מְיֻחָד וּלְסִמָּן שֶׁל הֲנָאָה הֵרִיעַ תְּרוּעוֹת עַד לֵב הַשָּׁמָיִם; הֱקִימוֹתִיו מִן הַקַּרְקַע וְתָלִיתִי עַל חָזֶהוּ אֲסִימָן נוֹשָׁן מִמַּטְבְּעוֹת אַנְגְּלִיָּה עַתִּיקוֹת שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַנָּן וְצִיַנְתִּי אוֹתוֹ בְשֵׁם הַכָּבוֹד “מְשׁוֹרֵר הֶחָצֵר”!

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה

הַבָּרוֹן מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד – חֶבְרַת מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה בַמִּדְבָּרִיוֹת – בֵּית מִדְרָשׁ לְמַדָּעִים – רוּחַ הַשִּׁירָה הַמְּצִיקָה עַד מָוֶת – כְּלִי־זַיִן נַעֲלֶה – מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אֲרָיוֹת – הֵיכַל הַשְּׁרַבְרָאִי – הַבָּרוֹן מַעֲרִים עַל הַטֶּבַע וּמוֹשֵׁל בּוֹ – אֵל נְקָמוֹת.

הַהַתְחָלָה הַקָּשָׁה הֵבִיאָה פֶּרִי וּמַלְכוּתִי שֶׁרֵאשִׁיתָהּ הָיוּ מִלְחָמוֹת וְסַכָּנוֹת נֶעֶשְׂתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַלְכוּת שֶׁל חֶסֶד וְאַהֲבָה, הַמְּבִיאָה שָׁלוֹם וְתַרְבּוּת בְּעוֹלָמָם שֶׁל הַפְּרָאִים וְחַיּוֹת הַמִּדְבָּר. אֶזְרָחַי הַשְּׁחוֹרִים הֵבִינוּ לְחֶפְצִי הַטּוֹב וְהֵשִׁיבוּ לִי אַהֲבָה וְאֵמוּן. הַמִּשְׁמַעַת חָזְקָה מִיּוֹם לְיוֹם וְכָל פְּקֻדָּה שֶׁיָּצְאָה מִפִּי הָיְתָה לָהֶם לְתוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ.

הַשְּׁבָטִים הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם, בְּמִסְפַּר שִׁבְעַת אֲלָפִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁבִּלּוּ כָל יְמֵיהֶם בִּמְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת וּבְמִלְחָמוֹת קָשׁוֹת, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד לְטוֹבַת הַמְּדִינָה.

רֵאשִׁית כֹּל יִסַּדְתִּי לָהֶם “חֶבְרַת מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה בַמִּדְבָּרִיוֹת”. חֶבְרָה זוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְפַּתֵּחַ מִיּוֹם לְיוֹם, הֵקִימָה לָהֶם בָּתֵּי סֵפֶר רַבִּים וְגַם בֵּית מִדְרָשׁ גָּבֹהַּ לְמַדָּעִים וְקַתֶּדְרָה מְיֻחֶדֶת לְסִפְרוּת וְשִׁירָה.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי חֳדָשִׁים עָמְדוּ לָהֶם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רוֹפְאִים, שְׁתֵּי מֵאוֹת מְהַנְדְּסִים, חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אַדְרִיכָלִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עוֹרְכֵי־דִין, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה מְנַגְּנִים, אֶלֶף שְׁתֵּי מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע מְיַלְּדוֹת וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים!!

בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי שִׁבְתִּי בֵינֵיהֶם נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁהַשְּׁחוֹרִים הֲלָלוּ עוֹלִים בְּכִשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם עַל הָעַמִּים הַלְּבָנִים! אַלְפֵי שָׁנִים הָיוּ הַכִּשְׁרוֹנוֹת הֲלָלוּ כְּלוּאִים בְּמַחְשַׁכִּים, וְיֶתֶר מִכֹּל – הַסּוֹפְרִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, שֶׁלֹּא מָצְאוּ מוֹצָא לְרוּחָם מֵחֶסְרוֹן אוֹתִיּוֹת־כְּתָב. עַכְשָׁו כְּשֶׁפָּתַחְתִּי לָהֶם אֶת סְגוֹר לִבָּם – פָּרְצוּ כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת הָרַעֲנַנִּים הֲלָלוּ חוּצָה וְעָשׂוּ פְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְנוּ וְלֹא רָאִינוּ אֲפִילוּ בַחֲלוֹם! – וּבִרְאוֹתִי אֶת כָּל אֵלֶּה קָרָאתִי מִנַּהֲמַת לִבִּי: אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם! כַּמָּה כִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁל שִׁירָה אָבְדוּ פֹה בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, מֵתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה, מִיתַת חֲנִיקָה עַל יְדֵי הָרוּחַ הָעַזָּה שֶׁמִּלְּאָה אֶת נַפְשָׁם בְּאֵין מוֹצָא בִכְתָב אוֹ שֶׁצָּבוּ כְבָצֵק שֶׁל נַחְתּוֹמִים עַד שֶׁנִּתְפַּקְּעוּ בִדְמִי יְמֵיהֶם!

בְּעֵינַי רָאִיתִי חֲלָלִים כְּאֵלּוּ מֻשְׁלָכִים לְמֵאוֹת בְּבֶטֶן מְבֻקַּעַת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת!

וְעַכְשָׁו, אַךְ לָמְדוּ קְרֹא וּכְתֹב, מִיָּד הִתְחִילוּ מְדַבְּרִים בְּמָשָׁל וְחִידוֹת וּמְלִיצוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה עוֹד אֹזֶן וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַלְבִּין גַּם אֶת פְּנֵי גְאוֹנֵינוּ, כִּבְיָכֹל, שֶׁקְסְפְּיר וְדַנְטֶה וְטוֹרְוַטוֹ, שֶׁכָּל יְצִירוֹתֵיהֶם אַךְ גִּמְגּוּם הוּא לְעֻמַּת אוֹתָן הַיְצִירוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְקָרָאתִי בְּשִׁבְתִּי בֵּין הַפְּרָאִים הֲלָלוּ!

רַק חֹדֶשׁ יָמִים לָמְדוּ תַלְמִידַי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמִיָּד בָּא כָל אֶחָד מֵהֶם וּכְרָכִים אֲחָדִים בְּיָדוֹ, כֻּלָּם מְלֵאִים יְצִירוֹת מִיצִירוֹת שׁוֹנוֹת: שִׁירִים, רוֹמָנִים, דְּרַמּוֹת, סִפּוּרִים, צִיּוּרִים, וְיוֹתֵר מִכֹּל – בִּקֹּרֶת. הַבִּקֹּרֶת הָיְתָה מַשָּׂא־נַפְשָׁם וְכָל אֲשֶׁר נָחָה עָלָיו הָרוּחַ בָּא וְכָתַב בִּקֹּרֶת עַד לְהַפְלִיא! אֱמֶת, עֲבוֹדָה זוֹ נֶהֶפְכָה לָהֶם אַחַר כָּךְ לְרוֹעֵץ: פְּעָמִים שֶׁעוֹמְדִים אֵלּוּ כְנֶגֶד אֵלּוּ וּמְבַקְּרִים וּמִתְנַגְּחִים זֶה עִם זֶה עַד שְׁפָךְ־דָם. אַךְ הֲיִוָּלֵד גוֹי פַּעַם אֶחָת? מַה יַעֲשׂוּ כֻלָּם אַחֲרֵי שֶׁעָקַרְתִּי מִידֵיהֶם אֶת כְּלֵי־הַמָּוֶת: אֶת סַכִּינֵיהֶם, כִּידוֹנֵיהֶם, שְׁפוּדֵיהֶם, פִּגְיוֹנֵיהֶם, חַרְבוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם הַשְּׁנוּנִים? – הֲלֹא זְקוּקִים הָיוּ הֲלָלוּ לִכְלִי־זַיִן כָּל שֶׁהוּא.

כָּכָה יָשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְעַל רֹאשִׁי שְׁנֵי כְתָרִים: כֶּתֶר חָכְמָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְנַפְשִׁי שְׂמֵחָה בְמַעֲשֵׂה יָדָי.

וְגַם בְּתוֹךְ עֲמָלִי הָרַב לְטוֹבַת הַמְּדִינָה לֹא עָזַבְתִּי אֶת עֲבוֹדָתִי הַחֲבִיבָה עָלַי, וּפַעַם בְּפַעַם יָצָאתִי לָצוּד צַיִד בַּמִּדְבָּרִיוֹת.

וּלְפִי דֶרֶךְ, אֲסַפֵּר לָכֶם מִקְרֶה קָטָן אֲבָל נֶחְמָד שֶׁקָּרַנִי פַעַם בִּשְׁעַת צָיִד. בָּאתִי לְרַגְלֵי גִבְעָה קְטַנָּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲרָיוֹת צוֹעֲדִים לִקְרָאתִי. הֲכִינוֹתִי אֶת רוֹבִי לִירוֹת בָּהֶם. בֵּינְתַיִם מָצְאוּ הָאֲרָיוֹת חֲתִיכַת בָּשָׂר וְעָמְדוּ עָלֶיהָ וְהָיוּ טוֹרְפִים וְאוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן. בֵּין־כָּךְ וּבֵין־כָּךְ נָפְלָה קְטָטָה בֵינֵיהֶם, הַקְּטָטָה הָיְתָה לְמִלְחָמָה עַזָּה, פַּעַם גָּבַר הָאֶחָד, פַּעַם – הַשֵּׁנִי, הַקְּרָב הָלַךְ הָלֹךְ וָעָז, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּשְׁנֵי הָאֲרָיוֹת אָכְלוּ זֶה אֶת זֶה עַד הָאֵבָר הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר מִכָּל אֶחָד מֵהֶם זוּלָתִי – הַזָּנָב!

– כָּךְ נָאֶה – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כֵּן יֹאבֵדוּ! כְּדַאי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה וְלֹא אֲבַזְבֵּז אֲנִי אֶת כַּדּוּרַי הַיְקָרִים!

לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת וּטְמַנְתִּים לִי לְזִכָּרוֹן. הָאֶחָד צָהֹב כֻּלּוֹ וְהַשֵּׁנִי – כֶּתֶם שָׁחוֹר לוֹ עַל כַּפְתּוֹרוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָתַתִּי אֶת לִבִּי לִבְנוֹת עָרִים בְּאַרְצִי. לְשֵׁם זֶה אָסַפְתִּי אֶת כָּל הָאַדְרִיכָלִים שֶׁלִּי וְאֶת כָּל אוּמָנֵי הַבַּנָּאוּת, הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, וּבְיַחַד עִמָּהֵם עָשִׂינוּ תָּכְנִית גְּדוֹלָה וּמַקֶּפֶת לְבִנְיָן הַמְּדִינָה.

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בִּדְבָרִים, אֲדוֹנַי הַיְקָרִים, וְלֹא אָבֹא לִפְרֹט לִפְנֵיכֶם אֶת כָּל מִינֵי הַבִּנְיָנִים, הַהֵיכָלוֹת, הָאַרְמוֹנוֹת הַמְפֹאָרִים וְהַמִּגְדָּלִים שֶׁבָּנִיתִי בִמְדִינָה גְדוֹלָה זוֹ וַהֲקִימוֹתִי לָעַד, לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים. אֵבֶל נוֹרָא וְצַעַר גָּדוֹל יִתְקְפֵנִי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּפִי שֶׁתִּוָּכְחוּ אַחַר כָּךְ.

אַזְכִּיר רַק אֶת בֵּית־הָעָם הַגָּדוֹל, שֶׁעָלָה עַל כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בְּמִדּוֹתָיו הָעֲנָקִיּוֹת וְהֵן בְּיָפְיוֹ, הֵן בְּתַבְנִיתוֹ וְהֵן בְּתוֹעַלְתּוֹ. בִּנְיָן זֶה כְאַיִן נֶגְדּוֹ גַּם בִּנְיְנֵי הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים, בֵּית־הַתְּפִלָּה שֶׁבְּקַרְנַק וְהָעֲנָק הָרוֹדוֹסִי, וּבִנְיַן שְׁלֹמֹה וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר. אַךְ מִלְּבַד בֵּית עָם זֶה הֲקִימוֹתִי עוֹד בִּנְיָן נִפְלָא אֶחָד, שֶׁלֹּא הוּקַם כָּמוֹהוּ, מִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם בָּעוֹלָם.

בִּנְיָן זֶה הָיָה “הֵיכָל הַשְּׁרַבְרָאִי” הַנִּפְלָא.

תִּשְׁאֲלוּ מַה־טִּיבוֹ שֶׁל הֵיכָל זֶה?

הָבָה, אֲבָאֵר לָכֶם.

בְּמִדְבָּרִיוֹת אַפְרִיקָה אוֹ אֲפִילוּ אֶצְלֵנוּ עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַחוֹלוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּאֵירוֹפָּה יֵשׁ שֶׁיֵּרָאֶה מַרְאֶה נִפְלָא, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “שְׁרַבְרָאִי”.

הַשְּׁרַבְרָאִי הוּא אַחַד הַחֶזְיוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים בַּטֶּבַע; זֶהוּ מִשְׂחַק הָאֲוִיר עִם הַשֶּׁמֶשׁ. בִּימוֹת הַקַּיִץ הַצּוֹרְבִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה יוֹצֵאת מִנַּרְתִּיקָהּ וּבוֹעֶרֶת בְּכָל תָּקְפָּהּ וְיִפְעָתָהּ, יֵשׁ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּמִדְבַּר־חוֹלוֹת כָּזֶה עָיֵף וְיָגֵעַ מַעֲמַל הַדֶּרֶךְ – וּפִתְאֹם תְּמוּנָה נִפְלָאָה מְצוֹדֶדֶת אֶת עֵינֶיךָ מִמֶּרְחָק. וְהִנֵּה אַרְמוֹן יָפֶה בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, מִגְדָּלָיו צוֹפִים לְמֵרָחוֹק וּסְבִיב הָאַרְמוֹן גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים גַּם יְעָרוֹת־מְצִלִּים בְּאַלְפֵי גְוָנִים לְתִפְאֶרֶת.

וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה פִתְאֹם – וְהִנֵּה יָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם מִשְׂתָּרֵעַ לִפְנֵי עֵינֶיךָ וְעַל גַּלָּיו תַּפְלֵגְנָה אֳנִיּוֹת־מִפְרָשׂ, וְסִירוֹת־דּוּגָה רָצוֹת הֵנָּה וָשׁוֹב, וּמִגְדַּל אוֹר מִתְרוֹמֵם אֶל בֵּין עָבִים זַכִּים הַשָּׁטִים בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם כְּעֶדְרֵי צֹאן לְבָנִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.

תְּמוּנָה זוֹ מְעוֹדֶדֶת אֶת הַנּוֹדֵד הֶעָיֵף וְהַצָּמֵא וְנוֹתֶנֶת לוֹ כֹּחַ עֲלוּמִים לְהָחִישׁ אֶת צְעָדָיו אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁשָּׁם יִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, יִשְׁתֶּה מִמֵּימֵי הַבְּרֵכָה הַזַּכָּה וְיִשְׁכַּב בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו שֶׁל הַפַּרְדֵּס הַנִּפְלָא וְיַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֵקָה מִפֵּרוֹתָיו הַנֶּחְמָדִים לְמַאֲכָל. וְהִנֵּה פִּתְאֹם, בְּעוֹדוֹ מְמַהֵר אֶל הָאַרְמוֹן הַנִּפְלָא, וְרוּחַ בָּאָה מֵאֲשֶׁר בָּאָה, עָבְרָה עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת – וַחֲסָל! אֵין אַרְמוֹן וְאֵין פַּרְדֵּס, אֵין עֵצִים רַעֲנַנִּים וְאֵין נְחָלִים מְפַכִּים, הַכֹּל חָלַף כַּחֲלוֹם וְחֶזְיוֹן לָיִל!

הוּא הוּא הַשְּׁרַבְרָאִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אוֹר מַתְעֶה הַמְרַמֶּה אוֹתָנוּ בְּחֶרְפָּה.

הַשְּׁרַבְרָאִי שֶׁבְּאֵירוֹפָּה, כְּאַיִן הוּא לְגַבֵּי אוֹתוֹ הַנִּרְאֶה בְחוֹלוֹת אַפְרִיקָה, כִכְתָב שֶׁל תִּינוֹקוֹת עַל גַּבֵּי נְיָר מָחוּק. תְּמוּנוֹתָיו מְטֻשְׁטָשׁוֹת, גְּוָנָיו רוֹעֲדִים וּזְמַנּוֹ – רֶגַע קָצָר. לֹא כֵן בְּאַפְרִיקָה, כִּי מִלְּבַד שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֶת הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא עִם כָּל אוֹתָם הַחַיִּים שֶׁבְּתוֹכוֹ, הִנֵּה גַם תִּשְׁמְעוּ אֶת הֶמְיַת הַחַיִּים הָהֵם!! שׁוֹמְעִים אַתֶּם אֶת רִשְׁרוּשׁ הָעֵצִים, אֶת מַשַּׁק הַגַּלִּים, אֶת קִרְקוּר הַתַּרְנְגוֹלִים, אֶת שִׂיחָתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּכִים שָׁם, וְאִם יֵשׁ שָׁם גַּם מוּסִיקָה מְנַגֶּנֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – שׁוֹמְעִים אַתֶּם אֶת הַמּוּסִיקָה לְכָל פְּרָטֶיהָ הַנְּעִימִים!

שְׁרַבְרָאִי כָּזֶה זָכִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ שָׁם כִּמְעַט בְּכָל יוֹם. וְהִנֵּה מִדֵּי אֶחְפֹּץ לְהִתְעַנֵּג קְצָת, אֵצֵא אֶל הַחוֹלוֹת – וְאֵין קֵץ לְתַעֲנוּגִי: לֹא תִשְׂבַּע הָעַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְׁמֹעַ; אַךְ, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַּם שָׁם חֶזְיוֹן שָׁוְא הוּא וּכְשׁוּב הָרוּחַ – וְאֵינֶנּוּ! הַכֹּל גָּז כַּחֲלוֹם אֶתְמוֹל!

וְעַל זֶה נִצְטָעַרְתִּי מְאֹד, לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁקֹט.

– זֹאת לֹא זֹאת – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – עֹנֶג גְּדוֹל כָּזֶה, תִּפְאֶרֶת הַטֶּבַע וּפֶלֶא עוֹלָם, אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא רוּחַ מְצוּיָה מִתְעַלֶּלֶת בָּהֶם כְּחֶפְצָהּ! – אֲבַקְּשָׁה נָא תַחְבּוּלָה, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מַחֲזֶה זֶה לִדְבַר־קֶבַע, הַקַּיָּם לָעַד, אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, לִזְמָן אָרֹךְ.

חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי.

אִם קִיּוּמוֹ שֶׁל הַשְּׁרַבְרָאִי אֵינוֹ תָּלוּי אֶלָּא בָרוּחַ – הֲרֵי אֵין לִי אֶלָּא לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הָרוּחַ!

וְדָבָר זֶה הֲלֹא בְנָקֵל אַשִּׂיגֶנּוּ!

מֶה עָשִׂיתִי?

בָּנִיתִי בְאֶמְצַע הַמִּדְבָּר מְחִיצָה עֲגֻלָּה כְּמִין גֹּרֶן, אֶלֶף אַמָּה רָחְבָּהּ וְאֶלֶף אַמָּה אָרְכָּהּ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה קוֹמָתָהּ, כֻּלָּהּ זְכוּכִית טְהוֹרָה. בְּצִדָּהּ הָאֵחַד עָשִׂיתִי לָהּ פֶּתַח לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. אֶת הַגַּג עָשִׂיתִי כְּמִין כִּפָּה, שֶׁאֶפְשָׁר לְפָתְחָהּ וּלְסָגְרָהּ עַל יְדֵי מְכוֹנָה עֲשׂוּיָה לְכָךְ. וְכָךְ הָיְתָה צוּרַת הֵיכַל־זְכוּכִית זֶה כְּמִין קְדֵרָה הֲפוּכָה.

שְׁנֵי יְרָחִים וָחֵצִי עָבְדוּ הַפּוֹעֲלִים, וְבִהְיוֹת הַהֵיכָל נָכוֹן פָּתַחְנוּ אֶת גַּגּוֹ – וַנִּסּוֹג לְאָחוֹר. עָמַדְנוּ הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, לִרְאוֹת אֵיךְ יִתְהַוֶּה הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא, הַחֲלוֹם בְּהָקִיץ!

הַיּוֹם הָיָה בָּהִיר וָחָם; הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה מֵעַל לְרֹאשֵׁנוּ וְלֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה “הַחֲלוֹם הַיָּפֶה” הוֹלֵךְ וְקָם לְעֵינֵינוּ.

בְּרֵאשִׁית – כַּר דֶּשֶׁא נִרְחָב. עִם נְחָלִים שׁוֹקְקִים, אַחַר־כָּךְ – אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים, אַחֲרֵי הָאִילָנוֹת קָם לְפָנֵינוּ הָאַרְמוֹן עִם עַמּוּדָיו, אוּלַמָּיו וּמִגְדָּלָיו – הַכֹּל כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. מִיָּד נִגַּשְׁנוּ אֶל הֵיכַל הַזְּכוּכִית לְאַט־לְאָט, עַל רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה רוּחַ כָּל שֶׁהוּא מִסְּבִיבוֹתֵינוּ, וְכָךְ, בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, הֵטַלְנוּ עַל כָּל הַטְרַקְלִין הַנִּפְלָא אֶת הַכִּפָּה – וְתַם! אֵיִן מִפְלָט!

עַכְשָׁו בִּרְשׁוּתֵנוּ הָיָה כֻלּוֹ וְשׁוּם סַעַר לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בּוֹ עוֹד!

נִכְנַסְנוּ אֶל הֵיכַל־הַפְּלָאוֹת וְלֹא קָמָה בָנוּ רוּחַ!

אוֹתוֹ טְרַקְלִין, שֶׁעָלְתָה בְיָדִי “לָצוּד” בְּאֹפֶן זֶה הָיָה טְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַמַּהֲרַדְשָׁה הַגָּדוֹל מוֹשֵׁל אֶרֶץ הֹדּוּ, שֶׁהַטֶּבַע הַכֹּל־יָכֹל הֵבִיא אוֹתוֹ הֵנָּה בְּיַד קְסָמָיו עִם כָּל אֲשֶׁר לוֹ, עִם גַּנּוֹ וּפַרְדֵּסוֹ, עִם פְּסִילָיו הַחֲטוּבִים שַׁיִּשׁ וְעִם כָּל רָהִיטָיו הַיְקָרִים, הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל!

עָמַדְנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַמַּהֲרַדְשָׁה עַצְמוֹ, אַךְ לֹא מָצָאנוּ שָׁם אִישׁ.

מִכָּאן לָמַדְתִּי, שֶׁמִּקְרֶה כָזֶה יִקְרֶה עַל פִּי רֹב בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אִישׁ בַּבַּיִת, אוֹ בְשָׁעָה שֶׁהַכֹּל יְשֵׁנִים. וּמִשֶּׁהֶעְתִּיקָה אוֹתָם הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שׁוּב אֵינָהּ מַחֲזִירָה אוֹתָם לִמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁיִּשְׁכְּבוּ וְעַד שֶׁתִּפֹּל עֲלֵיהֶם תַּרְדֵּמָה.

– טְרַקְלִין זֶה, אָמַרְתִּי אֶל אֲנָשַׁי, מִכֵּיוָן שֶׁנָּצוֹד – נָצוֹד. מוּטָב לוֹ לְהַמַּהֲרַדְשָׁה שֶׁיִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ! יִבְנֶה לוֹ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ!

וַאֲנִי הֶעְתַּקְתִּי אֶת כָּל מְעוֹנִי וְאֶת כָּל חֲצֵרִי לְתוֹךְ “הֵיכַל הַשְּׁרַבְרָאִי”, שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא, כְּאוֹת־נִצָּחוֹן וּגְבוּרָה, נִצְחוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל הַטֶּבַע!

אוּלָם מַה־יִּתְגָּרֶה אֱנוֹשׁ־רִמָּה עִם אֱלֹהִים! לֹא נָאוֶה לְבֶן־תְּמוּתָה נַסּוֹת אֶת יוֹצְרוֹ, וּמִגְדַּל בָּבֶל יוֹכִיחַ!

הֵיכָל נִפְלָא זֶה הֳקִימוֹתִיו לְפֶלֶא בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת, לְעַד־עוֹלָם לְדוֹרוֹת יָבֹאוּ – וְהִנֵּה בָאָה יַד הַטֶּבַע וְנָקְמָה אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, נְקָמָה נוֹרָאָה. לֹא רַק אֶת הֵיכָלִי הֶחֱרִיבָה בְשָׁעָה אַחַת, כִּי גַם אֶת כָּל עֲמָלִי, מַעֲשֵׂי יָדַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, שֶׁטִּפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן! כָּל אוֹתָהּ הַתַּרְבּוּת הַמְּפֹאָרָה, הֶעָרִים, הַכְּפָרִים, הַבִּנְיָנִים הַנֶּהְדָּרִים, כָּל אַרְצִי הַנִּפְלָאָה, שֶׁיִּסַּדְתִּי וְשִׁכְלַלְתִּי כְּיַד כִּשְׁרוֹנִי וּבְכָל אַהֲבַת לִבִּי הַגְּדוֹלָה – הַכֹּל אָבָד.

הַצִּיקְלוֹן הָאַפְרִיקָאִי הוּא. הַסַּעַר הָאַכְזָרִי, הַבָּא כְּחֶתֶף וְנוֹשֵׂא עַל כְּנָפָיו הָאֲיֻמּוֹת אֶת הַמָּוֶת הַנּוֹרָא לַעֲקֹר עוֹלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וּלְכַסּוֹת עָלָיו תֵּל גָּדוֹל, חוֹל־הַמִּדְבָּר, כְּהֶרֶף עָיִן!

צִיקְלוֹן, הָרַע שִׁבְעָתַיִם מִכָּל מַגֵּפָה, בָּא וְהָפַךְ אֶת כָּל מְדִינָתִי הַפּוֹרִיָה וְהַיָּפָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, שֶׁשַּׁאֲגַת לְבָאִים מְמַלְּאָה אֶת חֲלָלוֹ מִסּוֹפוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

וְאָנֹכִי?

בְּעָרְמָה גְדוֹלָה וּבְעָמָל רַב נִצַּלְתִּי מִתִּגְרַת יַד הַסַּעַר הָאָיֹם הַזֶּה, לִבְרֹחַ אֶל אֲשֶׁר תֶּחֱזֶינָה עֵינָי!

זִקְנֵי הָאָרֶץ הַהִיא, שֶׁנִּמְלְטוּ אִתִּי יַחַד, סִפְּרוּ לִי אַחַר־כָּךְ, שֶׁצִּיקְלוֹן זֶה אֵינוֹ רָגִיל לָבֹא אֶלָּא פַּעַם בְּאֶלֶף שָׁנָה וְהוּא עוֹקֵר וְהוֹרֵס וּמַחֲרִיב וּמְשַׁבֵּר וְאֵינוֹ מַשְׁאִיר אַחֲרָיו שָׂרִיד וּפָלִיט.

וְיוֹתֵר מִכֹּל צַר לִי עַל בִּנְיָן אֶחָד שֶׁהָיָה עָתִיד לִבְרֹא תְקוּפָה חֲדָשָׁה גַּם בְּאֵירוֹפָּה; הוּא הַגֶּשֶׁר הָעֲנָקִי שֶׁבָּנִיתִי כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת אֶרֶץ אַפְרִיקָה עִם הָאִי־הַבְּרִיטִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת שְׁנֵי חֶלְקֵי תֵבֵל חֲטִיבָה אֶחָת. עַל גֶּשֶׁר זֶה אָמַרְתִּי לָשׁוּב אַחַר כָּךְ לְבֵיתִי כְּמוֹשֵׁל אַפְרִיקָה, אֲנִי וְכָל חֲצֵרָי. וּלְהָבִיא אֶת כָּל מְדִינָתִי מַתָּנָה לְמֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה יָרוּם הוֹדוֹ. עֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ עָמְלוּ בְּבִנְיָן זֶה, יוֹמָם וָלָיְלָה – וְהִנֵּה הָיְתָה בִּי יַד הָאֱלֹהִים!

וְגַם מֶרְכַּבְתִּי הַנִּפְלָאָה נִקְבְּרָה שָׁם לְנֵצַח נְצָחִים.

וְעַתָּה בַּעֲבֹר תַּיָּר וְהִסְתַּכֵּל בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר לְכָל אַפְסָיִם – הֲיַאֲמִין כִּי יְסֻפַּר לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ יָדָי? הֲיַאֲמִין שֶׁמִּדְבָּר זֶה קֶבֶר גָּדוֹל הוּא לְחַיִּים כַּבִּירִים וְעָרִים גְּדוֹלוֹת לֵאלֹהִים?

לֹא, הוּא לֹא יַאֲמִין.

וְרַק תִּקְוָה אַחַת תְּנַחֲמֵנִי: אַלְפֵי שָׁנִים תַּעֲבֹרְנָה וְאִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ יָקוּם וְיַחְתֹּר בְּמַעֲמַקֵּי הַחוֹלוֹת הָהֵן – אָז רַק אָז יִוָּכְחוּ לָדַעַת, מַה־פָּעַל מִינְכְהוֹזֶן וּמַה הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בִּימֵי שָׁנָה אַחַת, וְשֵׁם מִינְכְהוֹזֶן יִזָּכֵר אָז לִתְהִלָּה לְדוֹר דּוֹר! –

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה

נְסִיעָה בִשְׁאוֹל תַּחְתִּית – הַבָּרוֹן מְבַקֵּר אֶת אֱלֹהֵי הַתֹּפֶת – דֶּרֶךְ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּית – פֶּרֶץ הַר־אֶתְּנָה – בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן – הַבָּרוֹן מִתְוַדֵּעַ אֶל הָאֱלִילָה הַיָּפָה וֵינֵירָה – הַבָּרוֹן נִקְלַע בְּכֹחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁשָּׁב רוּחוֹ אֵלָיו, הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ עַל הַלְּבָנָה!

אַחֲרֵי כָּל נְסִיעוֹתַי שֶׁנָּסַעְתִּי בְמֶרְחַקֵּי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָתוּר בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. חָפַצְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְסֻפָּרִים בְּאַגָּדוֹת וּבְסִפּוּרִים שׁוֹנִים, לַחְקֹר לָדַעַת כַּמָּה אֱמֶת בָּהֶם וְכַמָּה מִן הַפַנְטַסִּיָּה שֶׁל פַּטְפְּטָנִים הָאוֹהֲבִים לְגַבֵּב עַל גַּרְעִין אֶחָד שֶׁל אֱמֶת תִּלֵּי תִּלִים שֶׁל גֻּזְמָאוֹת וּשְׁקָרִים.

וְיוֹתֵר מִכֹּל הֶעֱסִיקוּנִי אַגָּדוֹת הָרוֹמִיִּים וְהַיְּוָנִים הַקַּדְמוֹנִים, הַמְסַפְּרִים עַל אֵלִים אַדִּירִים שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים וְעַל מַמְלַכְתָּם הַגְּדוֹלָה הָעוֹמֶדֶת לָעַד.לְתַכְלִית זוֹ בָּחַרְתִּי לִי דֶּרֶךְ רַבַּת סַכָּנָה אֲבָל בְּטוּחָה וִישָׁרָה – אֶת הַר־אֶתְּנָה שֶׁבִּמְדִינַת סִיצִילִיָּה. הַר גַּעַשׁ זֶה הוּא אַחַד הָרֵי־הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם וּפִיו הָרָחָב הוּא, לְפִי אַגָּדַת הַקַּדְמוֹנִים, אֲרֻבַּת־הֶעָשָׁן שֶׁל אֱלֹהֵי־הָאֵשׁ וֻלְקָן, שֶׁאוּמְנוּתוֹ הִיא חֲרֹשֶׁת הַבַּרְזֶל וּשְׂרֵפַת הַפֶּחָם שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַתֹּפֶת.

וּבְכֵן שַׂמְתִּי אֶת פְּעָמַי לִמְדִינַת סִיצִילִיָּה.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְהַר־אֶתְּנָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עָלָיו. מְצָאתִיו כְּשֶׁהוּא פוֹלֵט אֵשׁ וְגָפְרִית וְהַלַּבָּה מְפַעְפַּעַת וְנִתֶּזֶת לְכָל צַד, יָם שֶׁל רוֹתְחִים, מַמָּשׁ.

חִכִּיתִי עַד שֶׁתִּשֹׁךְ חֲמָתוֹ וְאָז אֶעֱשֶׂה אֶת חֶפְצִי. אָקוּם וְאַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ קַלַּחַת נוֹרָאָה זוֹ, וִיהִי מַה שֶׁיִּהְיֶה?

“יְהִי מַה שֶּׁיִּהְיֶה” – אֲמִירָה קַלָּה, לִכְאוֹרָה, מִן הַשָּׂפָה וּלְחוּץ, וּכְלוּם יֵשׁ לְךָ גְּבוּרָה גְדוֹלָה מִזּוֹ? צַיְּרוּ נָא לִפְנֵיכֶם מַעֲשֶׂה זֶה בְּפֹעַל: אָדָם קוֹפֵץ אֶל תּוֹךְ יָם שֶׁל אֵשׁ, אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת עַצְמוֹ, לְדַעְתּוֹ, לִרְצוֹנוֹ! תֹּאמְרוּ: לֹא גְבוּרָה הִיא, אֶלָּא שִׁגָּעוֹן. אָמְנָם כֵּן, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ.

וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבֹּשׁ אֶת רְצוֹנִי. אֵיךְ זֶה? – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – אֲנִי, בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן, בֶּן בְּנָם שֶׁל אֲצִילִים וּפָרָשִׁים וְתַיָּרִים שֶׁשִּׁמְעָם יָצָא בְכָל הָעוֹלָם, אֲנִי שֶׁכָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ נָהִיר לִי כְּפִסַּת יָדִי מַמָּשׁ – וְלֹא אֶרְאֶה עַיִן בְּעַיִן אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְכֹל דָּרֵי מָטָּה?!

כִּי עַתָּה מִי אָנֹכִי וּמִי חַיָּי וּמַה הֲנָאָה מִמֶּנִי לָעוֹלָם! נִבְחָר בְּעֵינַי הַמָּוֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים קָשִׁים.

מִקֵּץ יוֹם נִשְׁתַּתֵּק הָהָר וַאֲנִי שַׂמְתִּי לַדֶּרֶךְ פְּעָמָי. כִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת עָלִינוּ עָלָיו עַד שֶׁבָּאתִי אֶל פִּסְגַּת צוּקוֹ.

כָּל הָעֵת הַהִיא הָיִיתִי עָסוּק בְּמַחְשְׁבוֹתַי עַל דְּבַר הַקְּפִיצָה. בִּקַּשְׁתִּי תַחְבּוּלָה, אֵיךְ לְמַעֵט אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לִי?

הַשְׁעָרָה אַחַת עוֹדְדָה אֶת רוּחִי: יָדַעְתִּי, שֶׁהָאֲוִיר שָׁם לְמַטָּה סָמִיךְ הוּא יוֹתֵר מִשֶׁלָּנוּ וּבְדִין הוּא אֵפוֹא שֶׁיְּהֵא מְמַעֵט אֶת מְהִירוּת הַנְּפִילָה.

וְהַשְׁעָרָתִי זֹאת לֹא הִטְעַתְנִי.

טֶרֶם כֹּל סִיַּרְתִּי אֶת פִּי הָהָר יָפֶה־יָפֶה. בָּדַקְתִּי אוֹתוֹ, אֶפְשָׁר יֵשׁ שָׁם כְּמִין סֻלָּם אוֹ שֶׁמָּא עָשׂוּי גְּרוֹנוֹ עֲוָקִים וּמַעֲלוֹת לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת בָּהֶם.

אָיִן. כָּל אֶפְשָׁרוּת לָרֶדֶת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לֹא הָיְתָה שָׁם.

שִׁנַּסְתִּי אֶת מָתְנַי, אָזַרְתִּי אֶת כָּל כֹּחִי וּרְצוֹנִי הָעָז – וּקְפָץ!!

אֲנִי נוֹפֵל – – – רֹאשִׁי עָלַי סְחַרְחַר – כְּמִין חֹם שֶׁל מֶרְחָק אֲנִי מַרְגִּישׁ – –

כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי רָאִיתִי וְהִנֵּה גֶבֶר מוּצָק, חָסוֹן כָּאֶרֶז, עוֹמֵד עָלַי וּמְטַלְטֵל אוֹתִי הֵנָּה וָהֵנָּה. גָּבְהוֹ כְּחָמֵשׁ אַמּוֹת, וְרַק עַיִן אַחַת לוֹ – בְּמִצְחוֹ. שַׁרְוֻלֵּי כֻתָּנְתּוֹ מְקֻפָּלִים עַל שְׁרִירֵי יָדָיו, וּזְרֹעוֹתָיו הַחֲשׂוּפוֹת שְׁחוֹרוֹת מִפִּיחַ.

הִכַּרְתִּי בּוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מִמַלְאֲכֵי־מַטָּה, אַחַד הַקִּקְלָפִּים הַמְפֻרְסָמִים.

רָאָה שֶׁחַי אֲנִי, הֵרִים אוֹתִי עַל זְרֹעוֹתָיו כְּתִינוֹק, הִסְתַּכֵּל בִּי יָפֶה־יָפֶה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן רוֹמִי בְּבַת־צְחוֹק עַל פִּיו:

– “הִיק הֵירֶט אַקְוַה, אַמִּיצֶה מוֹרְטַלֶּה!” (נָפַלְתָּ בַּפָּח, יְדִידִי בֶן־תְּמוּתָה). וְלֹא עָשָׂה לִי כָּל רָעָה. לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁרָאָה, שֶׁפָּנַי מְחֹרָכִים קְצָת מֵאֵשׁ וּזְרוּעִים אֲבַעְבּוּעוֹת, הֱבִיאַנִי אֶל דִּירָתוֹ, וְהֵחִישׁ לִי סַמִּים וְתַחְבֹּשֶׁת.

הַקִּקְלָףּ שֶׁלִּי נִכְנַס עִמִּי בִּדְבָרִים וְהִקִּיף אוֹתִי בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. חֲקָרַנִי עַל דְּבַר הַהַמְצָאוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁבַּחֲרֹשֶׁת הַחַשְׁמַל; וְאַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, אֶפְשָׁר יֵשׁ בְּיָדִי עִתּוֹן. נָתַתִּי לוֹ.

הַקִּקְלָףּ הִסְתַּכֵּל בָּעִתּוֹן וֶהֱשִׁיבוֹ לִי בְּפָנִים זוֹעֲפִים:

– טֶמְפּוֹרַא מוּטַנְטוּר!" (הָעִתִּים מִשְׁתַּנוֹת) – אָמַר בַּאֲנָחָה וְהוֹסִיף שֶׁזֶּה כִמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה אֵינוֹ קוֹרֵא בְעִתּוֹן הַבָּא “מִלְמַעְלָה”: הוּא אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה. הַלָּשׁוֹן הָרוֹמִית הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּכַּחַת מִן הַלְּבָבוֹת וְרַק הַכְּמָרִים הַקַּטוֹלִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עֲדַיִן. אֶלָּא, שֶׁאֶת אֵלֶּה אֵינוֹ אוֹהֵב כְּלָל.

אַחַר כָּךְ נָהַג אוֹתִי וַיְבִיאֵנִי אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל וֻלְקָן עַצְמוֹ. כָּל הֶחָצֵר הָיְתָה כְּמִין בֵּית־אֻמָּן, מַפָּחָה גְדוֹלָה לְאֵין עֲרֹךְ. מִסָּבִיב סְדָנִים לְמֵאוֹת וּמַפּוּחִים עֲנָקִיִּים, וּלְרַגְלֵיהֶם פֶּחָם רַב מְפֻזָּר לְכָל עֵבֶר. לְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה פוֹנֶה – פֶּחָם וְגֶחָלִים, גֶּחָלִים וּפֶחָם.

לְצִדָּה שֶׁל הֶחָצֵר רָאִיתִי אוֹפַנִּים כַּבִּירִים שֶׁמִּדַּת כָּל אֶחָד מֵאָה אַמָּה; וְחִשּׁוּקִים וְקִלשׁוֹנוֹת וְקַלָּחוֹת וּכְלֵי מַכְשִׁירִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְּמוֹהֶם מֵעוֹלָם. הִסְבִּירוּ לִי, שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם כְּלֵי־עֹנֶשׁ בִּשְׁבִיל הַנִּדּוֹנִים לְגֵיהִנֹּם.

כְּשֶׁבָּדַקְתִּי אוֹתָם – מֵת לִבִּי בְקִרְבִּי. מִי שֶׁרָאָה כָל אֵלֶּה, אֲפִילוּ הוּא רָשָׁע גָּמוּר, מִיָּד יְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְיִדּוֹר הֲנָאָה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה!

וֻלְקַן עַצְמוֹ שׁוֹנֶה הוּא מִיֶּתֶר הַקִּקְלָפִּים: לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ וְגָדוֹל הוּא מֵהֶם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. הוּא קִבְּלַנִי לֹא רַק בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֶלָּא גַם בְּכָבוֹד שֶׁלִּפְנִים מִשּׁוּרַת הָרָגִיל. שָׂמֵחַ הוּא, אָמַר לִי, לִרְאוֹת עַיִן בְּעֵין בֶּן־תְּמוּתָה חַי, זֶה כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם אֶלָּא מֵתִים.

אַחַר כָּךְ הִסְתַּכֵּל בִּי הֵיטֵב, נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְאָמַר.

– “וַי וִיקְטִיס! – וַי וִיקְטִיס! – קְוִי צֶנְזֵיאַט, רוֹמַם גְּלוֹרִיּוֹזַם דֶּלֶּנְדֵּם אֶסְסֶה?!” (וַי לַמְנֻצָּחִים, וַי לַמְנֻצָּחִים! מִי פִלֵּל עַל רוֹמִי הַמַּעֲטִירָה, כִּי כָחֹד תִּכָּחֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?!

פָּנָיו נַעֲשׂוּ זוֹעֲפִים וַעֲצוּבִים; הוּא פָרַשׁ וּבָכָה וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו. כְּנִרְאֶה, אָהַב אֵל זֶה אֶת רוֹמִי אַהֲבָה עֲמֻקָּה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ.

הוּא הִסְבִּיר לִי, שֶׁהֶהָרִים הַמִּתְנַשְּׂאִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הֵם צִבּוּרֵי פְסֹלֶת וְדֶשֶׁן שֶׁל בֵּית־אוּמָנוּתוֹ, שְׁיָרֵי הַפֶּחָם, שֶׁנִּזְרְקוּ לְמַעְלָה בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים.

בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעָה לְפָנַי אִשָּׁה לֹא־צְעִירָה, כְּבַת אַרְבָּעִים, לְפִי הַשְׁעָרָתִי, אַף עַל פִּי כֵן כִּמְעַט שֶׁסִּמְּאָה אֶת עֵינַי בְּיָפְיָהּ.

וֻלְקַן אָחַז בְּיָדָהּ וְהִצִּיגָהּ לְפָנָי:

– מֶאַה וֶנֶרַה! – (וֵנֵרָה שֶׁלִּי!) אָמַר דֶּרֶךְ כָּבוֹד.

אָמַרְתִּי לָהּ אֶת שְׁמִי וְנָשַׁקְתִּי אֶת יָדָהּ.

וֵנֵרָה הִסְתַּכְּלָה בִּי בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת, בְּדָקַתְנִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד רֹאשִׁי וְאַחַר כָּךְ הִזְמִינָה אוֹתִי אֶל חֶדְרָהּ.

– “קוּם בּוֹנָה וֵינִיַה”! – (בִּרְשׁוּתְךָ הַטּוֹבָה) אָמַרְתִּי אֶל וֻלְקַן וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֶל מְעוֹנָתָהּ.

מִיָּד רָאִיתִי, שֶׁאִשָּׁה זוֹ קַלַּת דַּעַת הִיא וְגַם חֲצוּפָה בְמִקְצָת. בְּפֶה מָלֵא, בְּלִי צֵל שֶׁל בַּיְּשָׁנוּת, אָמְרָה לִי, שֶׁאוֹהֶבֶת הִיא אוֹתִי, שֶׁבְּגָדַי הַמּוּזָרִים מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֶיהָ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאֲתָה בִּגְדֵי־שְׂרָד כָּאֵלֶּה, שֶׁבִּגְדֵי הַיְּוָנִים וְהָרוֹמִיִּים כְּבָר הָיוּ לָהּ לְזָרָא, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ יוֹתֵר מֵאַפּוֹלוֹ, שֶׁאַפּוֹלוֹ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ יָפֶה כְלָל, שֶׁפְּנֵי יַלְדָּה רַכָּה לוֹ, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי שֶׁאֵשֵׁב שָׁם, בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, זְמָן רָב, וְעוֹד וְעוֹד.

וְכָל זֶה בִּנְשִׁימָה אַחַת!

מוֹדֶה אֲנִי, שֶׁגַּם הִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָי. פָּנֶיהָ, הַמְחֻטָּבִים בְּכַמָּה וְכַמָּה פְסִילֵי־שַׁיִשׁ מְפֻרְסָמִים, לֹא נִשְׁתַּנּוּ כִמְעַט, רַק קְמָטִים אֲחָדִים נִרְאוּ לָהּ עַל מִצְחָהּ.

דִּבַּרְנוּ כְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת וּבֵינְתַּיִם שָׁאֲלָה אוֹתִי בְסוֹד, אֶפְשָׁר יֵשׁ אֶצְלֵנוּ שָׁם לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סַם שֶׁל יֹפִי וַעֲלוּמִים? – אֶפְשָׁר נִמְצָא אֶצְלֵנוּ מִין אֲבָקָה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת סְגֻלָּה בִּפְנֵי הַזִּקְנָה, שֶׁהֲרֵי סוֹף־סוֹף כְּבָר כְּבַת אַלְפַּיִם הִיא!

– אֱמֶת – אָמְרָה – פֹּה כֻלָּנוּ בְּנֵי־אַלְמוּת, זְמַן אַלְפַּיִם שָׁנָה – לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם סַם שֶׁל עֲלוּמִים לֹא יַזִּיק.

– בַּת אַלְפַּיִם? – חָשַׁבְתִּי בִלְבָבִי – בַּת אַלְפַּיִם? – לָשׁוֹן נְקִיָּה! לֹא אַלְפַּיִם, אֶלָּא בִמְחִילָה, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, וְעוֹד יוֹתֵר קְצָת, כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי דִּבְרֵי הַיָּמִים לִבְנֵי יָוָן וְרוֹמִי!

וְאוּלָם מִתּוֹךְ נִמּוּס הֶעֱמַדְתִּי פָנִים, כְּאִלּוּ אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר.

שְׁאֵלְתִּיהָ אֵיךְ בָּאָה לְכָאן?

וְהִנֵּה נוֹדַע לִי שֶׁוֻּלְקָן חָשַׁק בָּהּ וְדָבֵק אַחֲרֶיהָ בְּכָל נַפְשׁוֹ הַלּוֹהֶטֶת וְהִיא בָרְחָה אַחֲרָיו מִבֵּית בַּעֲלָהּ.

– כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה! – אָמְרָה לִי בַּאֲנָחָה – וְאִשָּׁה הָאוֹהֶבֶת אֶת בַּעֲלָהּ יוֹרֶדֶת אַחֲרָיו גַּם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית!

הִיא עָרְכָה לְפָנַי שֻׁלְחָן מָלֵא מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת עַד לְהַפְלִיא, מָזְגָה לִי מִן הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁלָּהֶם, הַנִּקְרָא בְּפִיהֶם בְּשֵׁם “נֶקְטָר”, וְהֶאֱכִילַתְנִי מִלֶּחֶם־שָׁמַיִם, הוּא “אַמְבְּרוֹזִיָּה”. מִיָּד הִכַּרְתִּי, שֶׁיַּיִן זֶה הוּא הוּא שֶׁשָּׁתִיתִי עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, שֶׁבָּאָה לָהּ מֵאֵת הָאַפִּיפִיּוֹר בְּרוֹמִי, כְּיָדוּעַ לָכֶם.

בְּתוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיָּה הִגַּדְתִּי לָהּ אֶת מַטְרַת בּוֹאִי לְכָאן וְגִלִּיתִי לְפָנֶיהָ אֶת רְצוֹנִי לְסַיֵּר אֶת מֶמְשֶׁלֶת בַּעֲלָהּ וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְהִיא הִבְטִיחָה לְהַרְאוֹתֵנִי אֶת כָּל אוֹצְרוֹתֵיהֶם, אֶת הַנָּפוֹת הַיָּפוֹת שֶׁבְּמַלְכוּת הַתֹּפֶת וְאֶת הַגֵּיהִנֹּם הַנּוֹרָאָה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ.

עוֹד אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵטִיבִים אֶת לִבֵּנוּ, וּבַעַל־הַבַּיִת וֻלְקַן בָּא וַיִּסְעַד עִמָּנוּ גַּם הוּא. מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֲכִילָה זוֹ, לֹא רָאָה אֲכִילָה גַסָּה מִיָּמָיו. טֶרֶם הֲרִיקוֹתִי אֶת כּוֹסִי – וּפֶחָמִי זֶה בֵּעַר אֶת כָּל הַשֻּׁלְחָן וְלֹא הִשְׁאִיר פֵּרוּר כָּל שֶׁהוּא!!

וְכַאֲכִילָתוֹ כָּךְ שְׁתִיָּתוֹ! רְאִיתֶם מַעַרְבָּלָה שֶׁבַּיָּם, שֶׁהַמַּיִם הוֹלְכִים וְנֶעְלָמִים בְּתוֹכָהּ כִּבְתוֹךְ קַלָּחַת? – זוֹהִי שְׁתִיָּתוֹ שֶׁל וֻלְקַן!

כְּשֶׁשָׁתָה שֵׁשׁ מֵאוֹת לֹג בְּעֶרֶךְ – קָם מִמְּקוֹמוֹ, בִּקֵּשׁ מֵאִתִּי סְלִיחָה וְהָלַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ.

אַךְ עָזַב אֶת מִפְתַּן הַחֶדֶר וְאִשְׁתּוֹ הִתְחִילָה מְדַבֶּרֶת אֵלַי דִּבְרֵי יְדִידוּת וְאָמְרָה שֶׁאוֹהֶבֶת הִיא אוֹתִי עַד מָוֶת, וְשֶׁחֲפֵצָה הִיא לִבְרֹחַ אַחֲרֵי אֶל בֵּין בְּנֵי־הַתְּמוּתָה הַנֶּחְמָדִים!

– קַצְתִּי בְחַיַּי! – אָמְרָה בִּבְכִיָּה – בָּחַלְתִּי בְעוֹלָם נִתְעָב זֶה! זָרִים לִי פֹה הַחַיִּים, זָרִים וְנִמְאָסִים! פֶּחָם, פֶּחָם וּפֶחָם! – אֶצְלְכֶם שָׁם הַנָּשִׁים קוֹרְעוֹת אֶת עֵינֵיהֶן בַּפּוּךְ וּבַאֲבָקוֹת שׁוֹנוֹת לְיֹפִי, וַאֲנִי כֻלִּי פֶּחָם, פֶּחָם וּפֶחָם!

– וְאוּלָם שָׁם לְמַעְלָה, – שָׁם הֲלֹא בַּת־מָוֶת אַתְּ! שָׁם אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֲלָפִים שָׁנִים!

– יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל חַיִּים וְאַהֲבָה בְּלִי פֶחָם – אָמְרָה בְהִתְפָּעֲלוּת – מֵרִבְבוֹת שָׁנִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית! אָמְרָה – וְנָפְלָה עַל צַוָּארִי. לְפִצְעִי וְלַחֲבוּרָתִי!

בְּרֶגַע זֶה חָזַר בַּעֲלָהּ בְּמִקְרֶה וּמָצָא אוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עַל צַוָּארִי!

שָׁרָב נוֹרָא עָבַר בְּכָל עַצְמוֹתַי וּבְמִצְחִי עָלוּ טִפּוֹת זֵיעָה קָרוֹת כַּשֶּׁלֶג.

וְהוּא, הָאֱלֹהִים הַנּוֹרָא, עָמַד מַחֲרִישׁ, הִסְתַּכֵּל בָּנוּ רֶגַע, וְעֵינָיו הִתִּיזוּ לַהֲבוֹת־אֵשׁ.

נִגַּשׁ אֵלַי, אָחַז בְּעָרְפִּי וְנָשָׂא אוֹתִי הַחוּצָה, הֱבִיאַנִי אֶל פִּי פַחַת גְּדוֹלָה וַאֲפֵלָה וְעַד שֶׁאֲנִי מִצְטַדֵּק וּמִתְחַנֵּן עַל נַפְשִׁי נָהַם נְהִימַת־אֵמִים, הֱנִיעַנִי כִסְמַרְטוּט וְאָמָר:

– “אַד פַּטְרֵיס!” – (לֵךְ אֶל אֲבוֹתֶיךָ!) וְזָרַק אוֹתִי לְתוֹךְ הַפַּחַת הַנּוֹרָאָה.

בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים הוֹסַפְתִּי עוֹד לַחֲשֹׁב עַל דְּבַר אִשְׁתּוֹ וֵנֵרָה הָאֻמְלָלָה: אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! כַּמָּה יַכֶּנָּה עַכְשָׁו מַכּוֹת רָצַח, כַּמָּה יַפְלִיא פֶחָמִי זֶה אֶת מַהֲלוּמוֹתֶיהָ! חֹם נוֹרָא עָבַר בִּי – אֲנִי נוֹפֵל וְרֹאשִׁי לְמַטָּה – מֹחִי נִדְהָם –

כְּשֶׁשָּׁב אֵלַי רוּחִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּעוֹלָם אַחֵר כֻּלּוֹ, בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ כֶסֶף נוֹצֵץ וְכָל הַסְּבִיבָה זָרָה לִי.

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה אֲנִי: עַל הַלְּבָנָה!

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה

נְסִיעָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים – בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעַל הַלְּבָנָה – אֲנָשִׁים גְּדֵלִים עַל עֵצִים – עוֹלָם שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאִשָּׁה שׁוֹלְטִים בּוֹ – בְּנֵי אָדָם עוֹקְרִים הָרִים וְטוֹחֲנִים זֶה בָזֶה עַד דָּק – מַעֲשֶׂה בְדֹב שֶׁהַבָּרוֹן הֵמִית אוֹתוֹ בְרָעָב – אֲסֵפָה שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת – חַיֵּי הַמַּזָּלוֹת – עַל הַשֶּׁמֶשׁ – סוֹדוֹ שֶׁל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – תְּחִיַּת הַמֵּתִים – בְּגַן הָעֵדֶן.

“הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם” – וּנְסִיעַת תַּיָּר לֹא כָל שֶׁכֵּן. הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיָּה לַשָּׁמָיִם!

בְּמֶשֶׁךְ כָּל נְסִיעוֹתַי הָרַבּוֹת עִנְיָן אֶחָד הֶעֱסִיקַנִי תָמִיד, – הַנְּסִיעָה עַל הַלְּבָנָה!

הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר הַנְּסִיעָה עַל הַלְּבָנָה עָלְתָה עַל לִבִּי עוֹד בִּהְיוֹתִי בִשְׁבִי תוֹגַרְמָה, שֶׁשָּׁם, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי דָבָר זֶה בְּשַׁעְתּוֹ, עָלְתָה בְיָדִי פַּעַם עַל פִּי מִקְרֶה לַעֲלוֹת בְּאִילָן שֶׁל־קִיטְנִית עַל הַלְּבָנָה. אָז לֹא הָיָה לִי פְּנָאי לְסַיֵּר אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: רֵאשִׁית – בִּשְׁבִי הַשֻּׁלְטָן הָיִיתִי אָז וְהוּא הִגְדִּיל עִמִּי חַסְדּוֹ וְנָתַן לִי רְשׁוּת לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֲצֵרוֹ בְּלִי שׁוֹמְרִים וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּנָּה אוֹתִי לְרוֹעֵה־דְבוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְאֵיךְ אֲשַׁקֵּר בְּאִישׁ חַסְדִּי וְאֶבְרַח עַל הַלְּבָנָה לָשֶׁבֶת שָׁם יָמִים רַבִּים, וְעַל מִי אֶטֹּשׁ אֶת הַדְּבוֹרִים?

לֹא כֵן דַּרְכָּם שֶׁל אֲצִילִים!

וְשֵׁנִית – בָּעֵת הַהִיא עוֹד לֹא רָאִיתִי אֲפִילוּ אֶת הַחֵצִי שֶׁל כַּדּוּר אַרְצֵנוּ וְאֵיךְ אֶסַּע נְסִיעוֹת אֶל עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְאֶסַּק שָׁמַיִם בְּטֶרֶם אֵדַע אֶת אַדְמָתֵנוּ כָּל צָרְכָּהּ! גַּם “הָעֵדֶר הוֹלֵךְ בְּסֵדֶר”, וְתַיָּר מֻבְהָק חַיָּב לְכַוֵּן אֶת מַעֲשָׂיו בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה.

וְאוּלָם בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, אַחֲרֵי שֶׁכָּל קַצְוֵי תֵבֵל הָיוּ יְדוּעִים לִי כְּמַפַּת שֻׁלְחָנִי – חֵשֶׁק עַז מִלֵּא אֶת לִבִּי לַעֲזֹב אֶת עוֹלָמֵנוּ זֶה וְלָתוּר עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.

שְׁתֵּי מַטָּרוֹת הָיוּ לְפָנָי: הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים

בִּדְבַר הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ מַעֲשִׂי בְיָדִי כְפִי שֶׁעָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי. יַד אִשָּׁה חֲצוּפָה הָיְתָה בַדָּבָר וּבְשֶׁלָּהּ הֻכְרַחְתִּי לַעֲזֹב אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַתֹּפֶת בְּלֹא עֵת. וְאוּלָם הֶפְסֵדִי יָצָא בִשְׂכָרִי. שְׁאֵלָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אוֹתִי בְלִי חָשָׂךְ: אֵיךְ לַעֲלוֹת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן? לִנְסֹעַ שׁוּב לְתוֹגַרְמָה – דָּבָר נִמְנָע הוּא. הַיַּחַס שֶׁבֵּינִי וּבֵין הַשֻּׁלְטָן לֹא הָיָה עוֹד יַחַס שֶׁל אַהֲבָה וִידִידוּת, אַחֲרֵי שֶׁפַּעַם נִצַּלְתִּי אֶת אוֹצְרוֹתָיו וְנִמְלַטְתִּי מִתִּגְרַת יָדוֹ, וְגַם כְּשֶׁהִצִּיעַ לְפָנַי אֶת אִי־קַנְדִּיָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲזֹר לוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם רוּסִיָּה – דָּחִיתִי אוֹתוֹ בִשְׁתֵּי יָדַיִם!

מָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה וְאֶעֱלֶה עַל הַלְּבָנָה?

עוֹד אֲנִי שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתַי וְדַאֲגוֹתַי אֵלֶּה, וְהִנֵּה נִשְׁפְּכָה חֲמָתוֹ עָלַי שֶׁל וֻלְקַן הַנּוֹרָא וּ“מֵעַז יָצָא מָתוֹק”. אֱלֹהֵי הַתֹּפֶת זָרַק אוֹתִי בַּחֲמָתוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית – וּפִתְאֹם וְהִנֵּה אֲנִי עַל הַלְּבָנָה!

כְּשֶׁשָּׁבָה אֵלַי רוּחִי אַחֲרֵי הַנְּפִילָה הִרְגַּשְׁתִּי כְּעֵין יָד מְטַלְטֶלֶת אוֹתִי הֵנָּה וָהֵנָּה. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה בְרִיָּה מְשֻׁנָּה לְפָנַי, שֶׁלְּמַרְאֵהוּ מֵת בִּי לִבִּי, וְהַבְּרִיָּה עוֹמֶדֶת זְקוּפָה כְּקוֹמַת אִישׁ אֶלָּא שֶׁשָּׁלשׁ רַגְלַיִם לָהּ וְרֹאשָׁהּ קָבוּעַ לָהּ תַּחַת זְרוֹעָהּ הַשְּׂמָאלִית.

וְהָרֹאשׁ שֶׁתַּחַת בֵּית הַשֶּׁחִי מְדַבֵּר וַאֲנִי מֵבִין אֶת דִּבּוּרוֹ בָּרוּר. הוּא מְיַשֵּׁב אֶת דַּעְתִּי, מַרְגִּיעַ אוֹתִי וְאוֹמֵר, שֶׁלֹּא תְאֻנֶּה אֵלַי כָּל רָעָה; יוֹדְעִים הֵם שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הָאֲדָמָה אָנִי.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי, אֶפְשָׁר יוֹדְעִים הֵם, אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נָפַלְתִּי לְכָאן? אָמְרוּ לִי שֶׁוַּדַּאי דֶּרֶךְ יָם הָאוֹקְיָנוּס נָפַלְתִּי וְנַחְשׁוֹל גָּדוֹל הֵרִים אוֹתִי עַד הַלְּבָנָה. דָּבָר זֶה, – הוֹסִיף – הוּא מִן הַמַּעֲשִׂים הַשְּׁכִיחִים אֶצְלָם. בְּיָדוּעַ, שֶׁהַיָּם סוֹעֵר לִפְעָמִים עַד לִמְאֹד וּבְתוֹךְ כָּךְ הוּא זוֹקֵף נַחְשׁוֹל גָּדוֹל כְּמִין עַמּוּד הַמַּגִּיעַ עַד לִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַיָּרֵחַ. וְיֵשׁ שֶׁנַּחְשׁוֹל כָּזֶה מֵטִיל לְשָׁם אֳנִיָּה שְׁלֵמָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא כָּל פַּעַם מִתְרוֹמֶמֶת הָאֳנִיָּה עַד לַלְּבָנָה מַמָּשׁ: פְּעָמִים שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וְנוֹפֶלֶת.

נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, נִזְכַּרְתִּי רַאֲיָה לַדָּבָר. נִזְכַּרְתִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁזָּרַק אוֹתִי וֻלְקַן, הִרְגַּשְׁתִּי תּוֹךְ כְּדֵי נְפִילָה כְּאִלּוּ אֲנִי עוֹלֶה מִתּוֹךְ יָם וְלִפְנֵי עֵינַי סְפִינָה גְדוֹלָה אֶלָּא שֶׁנָּפַלְתִּי הָלְאָה וּמֹחִי נִתְבַּלְבֵּל עָלַי בֵּינְתַיִם.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה הָמוֹן רַב מִבְּנֵי הַלְּבָנָה סוֹבְבִים אוֹתִי, מִסְתַּכְּלִים בִּי בְּתִמָּהוֹן רָב. וּבְכָל הֶהָמוֹן הַזֶּה כִּמְעַט שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה גוּפָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

נִבְצָר מִמֶּנִּי לִמְסֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת כָּל פִּרְטֵי תָאֳרֵיהֶם וְאֹפֶן חַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַלְּבָנָה. וּלְפִיכָךְ אֶתְאַמֵּץ לְצַמְצֵם אֶת דְּבָרַי כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר, בִּכְדֵי לָתֵת לָכֶם לְכָל הַפָּחוֹת מֻשָּׂג קַל מִכֹּל.

בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעַל הַלְּבָנָה נִּפְרָדִים לְמִינִים שׁוֹנִים. הַמִּין הַמָּצוּי בְּיוֹתֵר אֶצְלָם, הוּא מִין “הַשָּׁלִישִׁים”, עַל שֵׁם שָׁלשׁ הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהֶם. הֲלָלוּ הֵם הַמּוֹשְׁלִים שָׁם בְּכִפָּה בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַחַיִּים. מֵהֶם נִבְחָרִים הַמְּלָכִים, הַשּׁוֹפְטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, וְכָל הַפְּקִידִים הַגְּבֹהִים. מִלְּבַדָּם יֵשׁ שָׁם עוֹד מִינִים רַבִּים: בַּעֲלֵי שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְחָמֵשׁ יָדַיִם, בַּעֲלֵי רֶגֶל אַחַת וְשָׁלשׁ יָדַיִם, הֲלָלוּ הֵם “הַנַּתְּרָנִים”, עַל שֵׁם שֶׁמְּנַתְּרִים עַל רַגְלָם הָאַחַת בִּשְׁעַת הֲלִיכָה. וְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁראֹשָׁם קָבוּעַ לָהֶם תַּחַת זְרוֹעָם.

כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁעַל הַלְּבָנָה גְּדֵלִים עַל עֵצִים. כָּל – לְרַבּוֹת אֶת בְּנֵי־הָאָדָם. וּלְפִיכָךְ צְחוֹק גָּדוֹל פָּרַץ מִפִּיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל דְּבַר נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם. הִסְבִּירוּ לִי, שֶׁאֵין הֵבְדֵּל־מִינִים בֵּינֵיהֶם, אֵין זָכָר וּנְקֵבָה, כֻּלָּם גְּדֵלִים עַל אִילָנוֹת כַּפֵּרוֹת. וּמִיָּד הֶרְאוּנִי אֶת הָאִילָנוֹת הַמְגַדְּלִים בְּנֵי־אָדָם. עֵצִים הֲלָלוּ גְבֹהִים כְּמָאתַיִם אַמָּה, בְּעֶרֶךְ, וּפֵרוֹתֵיהֶם דּוֹמִים לָאֱגוֹזִים כַּבִּירִים. מִשֶּׁיַּוְרִידוּ הָאֱגוֹזִים יֶאֱרוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיִתְפַּצְּחוּ בְמִקְרֶה וְיָמוּת הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹכָם. אָרוּ אֶת הָאֱגוֹזִים מַשְׁרִים אוֹתָם בְּרוֹתְחִים, הַחֹם נוֹפֵחַ בָּהֶם נְשָׁמָה, הַקְּלִפָּה נִפְתַּחַת מֵאֵלֶיהָ וְיֶלֶד יָפֶה וְרַעֲנָן בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹכָהּ. לְמַזָּל טוֹב.

כָּל אִישׁ וְאִישׁ אוּמָנוּתוֹ נוֹצֶרֶת עִמּוֹ מִלֵּדָה. וְסִמָּן מֻבְהָק יֵשׁ לָהּ לְכָל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת. נוֹלַד הַיֶּלֶד וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ רַכּוֹת כְּמִין מוֹךְ, – סִמָּן שֶׁרוֹפֵא הוּא. יָדוֹ הָאַחַת כְּמִין פַּטִּישׁ – סַנְדְּלָר הוּא; יָדוֹ הָאַחַת כְּמִין פַּטִּישׁ וּפָנָיו שְׁחוֹרִים – נַפָּח הוּא. יָדוֹ הַיְמָנִית כְּמִין שׁוֹט שֶׁל נְצָרִים – מוֹרֶה הוּא; אֶצְבָּעוֹ הָאַחַת שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית כְּמִין עֵט וּבְרֹאשׁוֹ בֵּית קִבּוּל קָטָן, כְּרֶבַע לֹג – סִמָּן שֶׁסּוֹפֵר הוּא, וּבִלְבַד שֶׁרֻקּוֹ יִהְיֶה שָׁחוֹר וּבֵית־קִבּוּל שֶׁבְּקֵבָתוֹ קָטָן כְּאֶצְבָּעוֹן. גַּם הַבּוּרְסְקִי כְּמִין גּוּמָה יֵשׁ לוֹ בְּקָדְקָדוֹ מְלֵאָה לַחְלוּחִית צַד־שָׁוֶה זֶה, שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם בֵּית־קִבּוּל בְּקָדְקֳדָם פְּעָמִים שֶׁמֵּבִיא אוֹתָם לִידֵי טָעוּת: הַבּוּרְסְקִי נַעֲשֶׂה פִתְאֹם לְסוֹפֵר. יֶלֶד כָּזֶה נִמְסָר אַחַר כָּךְ “לְבֵית־תִּקּוּן” שֶׁבּוֹ מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לְאוּמָנוּתוֹ. הַחַיָּל נוֹלָד בְּלִי מֹחַ כְּלָל וְכָל אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמִין שְׁפוּדִים קְטַנִּים וְחַדִּים, וְכֵן עוֹד וָעוֹד.

אֶת הַמָּוֶת לֹא יֵדְעוּ; אֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּהֶם. מִשֶּׁהִגִּיעַ קֵץ חַיֵּיהֶם, הֵם נַעֲשִׂים קַלִּים וּשְׁקוּפִים וּבְמֶשֶׁךְ יוֹם הֵם מִתְנַדְּפִים בָּאֲוִיר מֵאֲלֵיהֶם.

עַל הָאֲכִילָה אֵינָם מְבַזְבְּזִים זְמַן רַב כָּמוֹנוּ. כְּמִין כִּסּוּי יֵשׁ לָהֶם בְּכִיסָם, פּוֹתְחִים הֵם אֶת הַכִּסּוּי, מַלְעִיטִים אֶת בֵּית־קִבּוּל הַקֵּבָה – וְתַם וְנִשְׁלַם! אֲכִילָה זוֹ דַיָּה לָהֶם לְיֶרַח יָמִים. הַרְבֵּה מִינֵי מַאֲכָלִים לָהֶם, וְהַמַּאֲכָל הֶחָבִיב עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, הוּא חֶלְמוֹן בֵּיצַת “הַשֶּׁרֶץ”. שֶׁרֶץ זֶה הוּא נֶשֶׁר עֲנָקִי, שֶׁגֹּדֶל בֵּיצָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. חֶלְמוֹן הַבֵּיצָה מַבְרִיא מְאֹד וְהָאוֹכֵל מֵחֶלְמוֹן זֶה יָפֶה כֹחוֹ לַעֲקֹר הָרִים. וּלְפִיכָךְ רַבּוּ מְאֹד הַמַּעֲמַקִּים עַל הַלְּבָנָה, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי הָאֲדָמָה חוֹשְׁבִים אוֹתָם לְפִרְצֵי הַר־גַּעַשׁ. וְטָעוּת הִיא בְיָדֵנוּ. אֵלֶּה הֵם הֶהָרִים שֶׁיּוֹשְׁבַי הַלְּבָנָה עוֹקְרִים אוֹתָם לִפְרָקִים מִמְּקוֹמָם וְטוֹחֲנִים אוֹתָם עַד דָּק! וְהוּא אֶחָד מִמִּשְׂחֲקֵיהֶם הָרַבִּים וּמִשַּׁעֲשׁוּעֵיהֶם.

אֶלָּא שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לוֹ לָאָדָם הֶחָפֵץ לֶאֱכֹל מֵחֶלְמוֹן בֵּיצָה זוֹ. נֶשֶׁר זֶה שֶׁקּוֹמָתוֹ גְדוֹלָה שִׁבְעָתַיִם מִקּוֹמַת אָדָם טָרֹף יִטְרְפֶנּוּ מַהֵר כִּטְרֹף אֶת הַיּוֹנָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הָאֶפְרוֹחַ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַבֵּיצָה – יֵשׁ שֶׁהוּא בוֹלֵעַ אֶת הָאָדָם חַיִּים!

אַף־עַל־פִּי־כֵן אָכַלְתִּי גַּם אֲנִי מֵחֶלְמוֹן בֵּיצָה זוֹ וּפַעַם אַחֲרֵי הַסְעֻדָּה הִתְהַלַּכְתִּי בְיַחַד עִם בְּנֵי־הַלְּבָנָה, וְהִנֵּה דוֹב נוֹרָא בָא. הֵם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם, הֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבִי לִירוֹת בּוֹ וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקָה:

– הִמָּלֵט! – הִמָּלֵט!– אֵין כַּדּוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, גַּם הוּא אָכַל מֵחֶלְמוֹן הַבֵּיצָה!!

מֶה עָשִׂיתִי? כְּשֶׁקָּם הַדֹּב לְחַבְּקֵנִי בִּשְׁתֵּי כַפָּיו הָרִאשׁוֹנוֹת, אָחַזְתִּי בְּכַפָּיו וְלָחַצְתִּי אוֹתָן בִּידִידוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל זְמָן רָב – עַד שֶׁמֵּת בָּרָעָב!

רֹאשָׁם שֶׁמִּתַּחַת בֵּית־שֶׁחְיָם אֵינוֹ מְחֻבָּר לְגוּפָם וְאֵינוֹ קָשׁוּר בָּהֶם אֶלָּא קֶשֶׁר רוּחָנִי לֵאמֹר: יְכֹלִים הֵם לִשְׁלֹחַ אֶת רֹאשָׁם לַאֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים וְהָרֹאשׁ עוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה. עָף הוּא עַל תַּלְתַּלָּיו הַפְּרוּשִׂים כִּכְנָפַיִם וּמוֹסֵר לַגּוּף מַה שֶׁשָּׁמַע וְרָאָה. וּלְפִיכָךְ אֲסֵפוֹתֵיהֶם הֵן אֲסֵפוֹת שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת וְלֹא שֶׁל אֲנָשִׁים.

אֶת עֵינֵיהֶם וּבִכְלָל אֶת כָּל אֵבְרֵיהֶם, הַפְּנִימִיִּים כַּחִיצוֹנִיִּים, יְכֹלִים הֵם לְהַחֲלִיף כְּחֶפְצָם בַּאֲחֵרִים. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים עוֹשִׂים חֲלִיפִים בְּעֵינֵיהֶם. וְנִפְלָא הַדָּבָר: שְׁנַיִם שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת עֵינֵיהֶם – שׁוּב אֵינָם יְכֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם וּלְהַחֲלִיף אוֹתָן שֵׁנִית. עַיִן שֶׁחָזְרָה וְנִקְבְּעָה בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן – נַעֲשֵׂית עִוֶּרֶת! עַל דָּבָר זֶה נִתְקַשּׁוּ חַכְמֵי הַלְּבָנָה מֵעוֹלָם, בִּקְּשׁוּ לָדָעַת סִבַּת הַדָּבָר וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם, עַד שֶׁבָּאתִי אֲנִי וּבֵאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁפְּגִיעָה בְכָבוֹד יֵשׁ כָּאן. אֵבֶר זֶה נִבְרָא, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ “כְּבָבַת־עַיִן”, וְכֵיוָן שֶׁבָּגְדוּ בָהּ בְּעָלֶיהָ וּנְתָנוּהָ לְאַחֵר כְּדָבָר שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ, הֲרֵי הִיא נוֹקֶמֶת מֵהֶם אַחַר כָּךְ וְאֵינָהּ מְאִירָה לָהֶם עוֹד. דּוֹמֶה לְאִשָּׁה גְרוּשָׁה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר שׁוּב לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן לָשׁוּב לְקַחְתָּה.

הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דָּבָר פָּשׁוּט זֶה שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָבִין קֹדֶם וְהוֹדוּ לִי. מֵאָז שָׂמוּ לָהֶם לְחֹק שֶׁשּׁוּם אִישׁ בַּל יוֹסִיף לְהַחֲלִיף אֶת עֵינוֹ בְאַחֶרֶת!

בֵּין הַחַיּוֹת שֶׁעַל הַלְּבָנָה רָאִיתִי הַרְבֵּה פוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר לֹא עַל כְּנָפַיִם, אֶלָּא עַל אַרְבַּעַת אוֹפַנִים אוֹ עַל מִין סוֹכֵך, כָּזֶה שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִפְרֹחַ בָּאֲוִיר. וְעוֹד הַרְבֵּה מִינֵי חַיּוֹת וְדָגִים רָאִיתִי שָׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְפָרְטָם כָּאן.

– מַיִם אֵין עִמָּם כְּלָל; כָּל הַנְּהָרוֹת, הָאֲגַמִּים, הַבְּרֵכוֹת וְהַיַּמִּים מְלֵאִים שָׁם כֶּסֶף־חַי, אוֹתוֹ הַמָּצוּי אֶצְלֵנוּ. עַל יָם כָּזֶה הִפְלַגְתִּי עִמָּהֶם פַּעַם בָּאֳנִיָּה גְדוֹלָה, וּפִתְאֹם בְּלֶב יָם, בָּלַע אוֹתָנוּ דָּג כַּבִּיר עִם הָאֳנִיָּה יָחַד! – אֲנִי נִבְהַלְתִּי בֶהָלָה גְדוֹלָה, אַךְ בְּנֵי הַלְּבָנָה צָחֲקוּ עָלַי:

– אֵין דָּבָר – אָמְרוּ בִמְנוּחָה – כְּבָלְעוֹ כָּךְ פָּלְטוֹ – חַכֵּה מְעָט.

הוֹצִיאוּ הַמַּלָּחִים מוֹטוֹת בַּרְזֶל אֲרֻכִּים, נְשָׂאוּם וֶהֱבִיאוּם לִמְקוֹם גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַדָּג וְעָמְדוּ לְחַכּוֹת, וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל בַּסְּפִינָה! – הַדָּג פָּתַח אֶת פִּיו וַיְפַהֵק. מִהֲרוּ וְהִזְקִיפוּ אֶת הַמּוֹטוֹת, עַד שֶׁנִּתְקַע הַקָּצֶה הָאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַשֵּׁנִי בְחִכּוֹ. הַפֶּה נִפְתַּח וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה!

בְּנֵי הַלְּבָנָה חָלְקוּ לִי כָּבוֹד גָּדוֹל, שֶׁכֵּן הַרְבֵּה דְבָרִים לָמְדוּ מִמֶּנִּי. כָּכָה, לְמָשָׁל, הִתְאוֹנְנוּ לְפָנַי שֶׁבַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה אֵינָן פּוֹסְקוֹת אֶצְלָם הַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל מָה – עַל פִּסַּת־קַרְקַע קְטַנָּה. בֵּאֲרוּ לִי, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם פָּרִים וְרָבִים אֶצְלָם מִיּוֹם לְיוֹם וְאַדְמַת הַלְּבָנָה צָרָה מֵהָכִיל אֶת כֻּלָּם. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָן מְאִירוֹת אֶלָּא עַל חֶצְיָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה. נִמְצָא, שֶׁחֶצְיָהּ הַשֵּׁנִי, הַשָּׁרוּי תָּמִיד בָּאֲפֵלָה – מִדְבַּר שְׁמָמָה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בּוֹ.

– תְּמֵהַנִי עֲלֵיכֶם – אָמַרְתִּי לָהֶם – שֶׁעֲדַיִן לֹא עֲמַדְתֶּם עַל תַּקָּנָתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה. הֲרֵי הַדָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד: יֵשׁ לָכֶם לַהַּפֹךְ פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַלְּבָנָה עַל צִדָּהּ הַשֵּׁנִי! – תְּנוּ לִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וְאֶהֶפְכֶנָּהּ כְּבֵיצָה!

הֵם נָתְנוּ לִי לֹא חֲמִשִּׁים אֶלֶף, אֶלָּא שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ כֻּלָּם גִּבּוֹרִים הַנִּזּוֹנִים מֵחֶלְמוֹן בֵּיצַת נְשָׁרִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה וְלִבְנֵי הַלְּבָנָה הָיְתָה תְשׁוּעָה גְדוֹלָה. וְכָךְ עָשִׂיתִי: תָּקַעְתִּי כְלֻנְסָאוֹת חֲזָקִים בַּקַּרְקַע שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת, אַחַת בְּצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַלְּבָנָה וְהַשֵּׁנִית בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי. קָשַׁרְתִּי בִכְלֻנְסָאוֹת אֵלֶּה כַּבְלֵי־בַרְזֶל עָבִים, שֶׁאָרְכָּם מַגִּיעַ עַד לְהַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַכְּלֻנְסָאוֹת. אַחַר כָּךְ אָסַרְתִּי בַכְּבָלִים הֲלָלוּ אֶת אֲנָשַׁי וְצִוִּיתִים לִמְשֹׁךְ בְּכָל כֹּחָם, הֲלָלוּ מוֹשְׁכִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב בְּצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַלְּבָנָה וַהֲלָלוּ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלְּבָנָה. נִמְצָא שֶׁכָּל הַלְּבָנָה הָיְתָה מֻקֶּפֶת כְּבָלִים. הָאֲנָשִׁים מָשְׁכוּ בְּכָל כֹּחָם עַד שֶׁהַלְּבָנָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ, סָבְבָה עַל צִירֶיהָ וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִתְהַפְּכָה לְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי!

– עַכְשָׁו – אָמַרְתִּי לָהֶם – חִרְשׁוּ, זִרְעוּ וְקִצְרוּ כְּחֶפְצְכֶם וַאֲדוֹנָי יִתֵּן בְּרָכָה בַעֲמַלְכֶם! וְלִכְשֶׁתִּרְצוּ, תּוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ הָלְאָה וְתִתְהַפֵּךְ לִבְנַתְכֶם לְצִדָּהּ הָרִאשׁוֹן כְּבַתְּחִלָּה!

הִנֵּה כָךְ עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים, בְּנֵי הַלְּבָנָה כִּתְּתוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת וְלֹא הָיְתָה עוֹד מִלְחָמָה בְתוֹכָם!

שִׂמְחָתָם עָבְרָה כָל גְּבוּל וְלַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָרְכוּ לִכְבוֹדִי חַג גָּדוֹל וּמִשְׂחָקִים נֶחְמָדִים. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, “מִשְׂחַק הַיָּם” שֶׁלָּהֶם, שֶׁבּוֹ רָצִים בַּעֲלֵי שָׁלשׁ הָרַגְלַיִם עַל יָם שֶׁל כֶּסֶף־חַי וְאֵין טוֹבֵעַ.

אֵלֶּה הֵם קְצוֹת חַיֵּי הַלְּבָנָה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, רַק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי שָׁם. אוּלָם מִשֶּׁהֶעֱסִיקָה אוֹתִי הַלְּבָנָה – מָשְׁכוּ אוֹתִי הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַלְּבָנָה.

תֵּדְעוּ, אֲדוֹנַי, שֶׁאַנְשֵׁי הַלְּבָנָה דֶּרֶךְ נוֹחָה וִישָׁרָה לָהֶם אֶל כָּל כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם הַסּוֹבְבִים אֶת עוֹלָמָם; דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁהִיא שְׁתַּיִם: רֵאשִׁית – קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ: בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה דּוֹרוֹת עָלְתָה בְיָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְקָשׁוֹת וְהִנֵּה הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת לָהֶם סֻלָּם לַעֲלוֹת בּוֹ לַאֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים. וְשֵׁנִית – הַמֵּטֵאוֹרִים הַשּׁוֹנִים, הַמְעוֹפְפִים עַל רָאשֵׁיהֶם. עַל מֵטֵאוֹר כָּזֶה הַטָּס מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמִכּוֹכָב לְכוֹכָב יוֹשְׁבִים הֵם לִרְצוֹנָם וְרוֹכְבִים בְּרַחֲבֵי הַיְקוּם וְיוֹרְדִים עַל נְקַלָּה עַל אַחַד הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת.

כְּשֶׁנּוֹדַע לִי דָּבָר זֶה – אוֹרוּ עֵינַי!

סוֹף כָּל סוֹף יַעֲלֶה בְיָדִי לְמַמֵּשׁ אֶת חֲלוֹם חֲלוֹמוֹתָי!

רֵאשִׁית דַּרְכִּי עָשִׂיתִי אֶל הַכּוֹכָב “נֶפְּטוּן”. כּוֹכָב נִפְלָא זֶה כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבּוֹ עָפִים בָּאֲוִיר וּמִתְפַּרְנְסִים זֶה מִזֶּה: אֶחָד אוֹכַל אֶת הַשֵּׁנִי, הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הַקָּטָן מִמֶּנּוּ. וַאֲנִי עַצְמִי זָכִיתִי לִרְאוֹת מַחֲזֵה “חַד גַּדְיָא” כָזֶה בָּאֲוִיר: עָף לוֹ כְּמִין חָתוּל, בָּאָה בְרִיָּה כְּעֵין כֶּלֶב וּבָלְעָה אוֹתוֹ; בָּא זְאֵב וְאָכַל אֶת הַכֶּלֶב; בָּא אֲרִי וַחֲטָפוֹ לַזְּאֵב, בָּא פִיל וּדְרָסוֹ לָאֲרִי, אַחַר כָּךְ בָּאָה חַיָּה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעַה לִי וּבָלְעָה אֶת הַפִּיל כִּבְלֹעַ חֲצִי בֵיצָה מְגֻלְגֶּלֶת תּוֹךְ כְּדֵי פִתְחוֹן פֶּה! וְכֵן הָלְאָה.

מִן הַנֶּפְּטוּן עַפְתִּי אֶל הָ“אוּרָן”. פֹּה יֵשׁ לָהֶם לַבְּרִיּוֹת לְכָל אֶחָד כְּשִׁבְעִים עֵינַיִם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹר הַחַמָּה אֵינוֹ מַגִּיעַ לְכָאן אֶלָּא בְמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד וְאַפְלוּלִית־תָּמִיד שׂוֹרֶרֶת בּוֹ.

אַחַר כָּךְ עָבַרְתִּי אֶל כּוֹכָב “שַׁבְּתָאִי”. פֹּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁסִּפּוּרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפִּילוֹסוֹף הַצָּרְפָתִי, שֶׁהוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ עִם כַּדּוּרוֹ בְיַחַד בִימֵי הֱיוֹתִי בְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה אֱמֶת הוּא: בְּנֵי הַשַּׁבְּתָאִי הֵם עַצְלָנִים וְאֵינָם עוֹשִׂים בִּמְלָאכָה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹבְתִים לְעוֹלָם. שַׁבַּת־שַׁבָּתוֹן לָהֶם הַחַיִּים, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת.

מִן הַשַּׁבְּתָאִי שַׂמְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֶת “הַמַּזָּל כִּימָה”. בְּנֵי־הָאָדָם הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מַעֲלָה יְתֵרָה לָהֶם: הֵם יְכֹלִים לְהַחֲלִיף אֶת נִשְׁמָתָן זוֹ בְזוֹ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאַחַר שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת נִשְׁמָתָן, אֲנוּסִים הֵם לְהַחֲלִיף גַּם אֶת נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הַחֲדָשָׁה זָרָה לִבְנֵי־בֵיתָם.

מִכָּאן עָלִיתִי בְּטִיסָה אַחַת אֶל “הַמַּזָּל כְּסִיל”. פֹּה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, צָחַקְתִּי וְלֹא חָדַלְתִּי כָל הַיּוֹם. יוֹשְׁבַי מַזָּל זֶה הֵם שׁוֹטִים מֻבְהָקִים וְטִפְּשִׁים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶם וְאֵין דֻּגְמָתָם אֲפִילוּ אֶצְלֵנוּ. עִקַּר מַעֲשֵׂיהֶם – יוֹשְׁבִים וְצוֹחֲקִים.

מִן הַכְּסִיל עָבַרְתִּי אֶל הַמַּזָּל “שׁוֹר”. מַזָּל זֶה מְכֻסֶּה כֻלּוֹ יְרַק דֶּשֶׁא וּבְנֵי־הָאָדָם מִתְפַּרְנְסִים מֵעֲשָׂבִים וּנְטִיעוֹת. הֲלָלוּ מִתְנַשְּׂאִים מְאֹד וְאוֹמְרִים, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם בְּנֵי תַרְבּוּת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

מִכָּאן הִתְרוֹמַמְתִּי וְעָלִיתִי אֶל הַמַּזָּל “בְּתוּלָה”. פֹּה כָל הַבְּרִיּוֹת הֵן בְּתוּלוֹת זְקֵנוֹת, גְּבָרִים אֵינָם נִמְצָאִים שָׁם כְּלָל. הֲלָלוּ סְגֻלָּה יְתֵרָה לָהֶן – חוּשׁ שֵׁמַע חָרִיף: כָּל אַחַת שׁוֹמַעַת אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, וְלִמְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת אֵין קֵץ!

עַל הַמַּזָּל “דָּגִים” לֹא יָכֹלְתִּי לְצַעֲרִי לָרֶדֶת: כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה מַיִם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ. וַדַּאי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבּוֹ הֵם דָּגִים.

וְהוּא הַדִּין בְּמַזָּל “עַקְרָב”. גַּם זֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לָתוּר אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. הִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ מֵרָחוֹק וְרָאִיתִי, שֶׁהַנְּחָשִׁים שֶׁבּוֹ עוֹבְרִים זֶה דֶּרֶךְ גּוּפוֹ שֶׁל זֶה, וּכְשֶׁשְּׁנַיִם נִפְגָּשִׁים בַּדֶּרֶךְ, אֵין אֶחָד נוֹטֶה הַצִּדָּה, אֶלָּא זוֹחֲלִים וּבָאִים זֶה לְתוֹךְ גְּחוֹנוֹ שֶׁל זֶה וְיוֹצְאִים דֶּרֶךְ הָאֲחוֹרָיִם. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִכְנָסִים זֶה לְתוֹךְ זֶה בְּבַת אַחַת, וְאָז אֵין לָהֶם תַּקָנָה! שְׁנֵיהֶם נֶחֱנָקִים כְּאֶחָד.

הַמַּזָּל “מֹאזְנַיִם” הוּא “הַשּׁוּק הַגָּדוֹל” שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. פֹּה נִקְבָּצִים כָּל הַתַּגְרָנִיּוֹת וְהַסּוֹחֲרִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲלִיפִים אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת זוֹ בְזוֹ.

הַמַּזָּל “סַרְטָן” בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הוּא וְאֵין דֻּגְמָתוֹ בְּכָל הַמַּזָּלוֹת. פֹּה כָל הַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים אֲחוֹרַנִּית. וְלֹא רַק מְהַלְּכִים כָּךְ, אֶלָּא שֶׁגַּם כָּל חַיֵּיהֶם, מַעֲשֵׂיהֶם, מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וַהֲלָךְ־רוּחָם – הַכֹּל הוֹלֵךְ וְשָׁב לְאָחוֹר. מִסְפַּר־הַשָּׁנִים שֶׁלָּהֶם מַתְחִיל בְּאֵין־סוֹף וְהוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וּמִתְקָרֵב אֶל הַמִּסְפָּר אֶחָד! וְכֵן גַּם שְׁעוֹנֵיהֶם הוֹלְכִים אֲחוֹרַנִּית. וּבִכְלָל, אֵין הֵם עוֹשִׂים שׁוּם מַעֲשֶׂה אֶלָּא מִסּוֹפוֹ, לְפִיכָךְ אֵין בֶּן־אֲדָמָה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל דַּעְתָּם שֶׁל אֵלּוּ.

הַמַּזָּל “דְּלִי” – הוּא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ לָנוּ גֶּשֶׁם. הַבְּרִיּוֹת שָׁבוּ עוֹמְדִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם וְשׁוֹאֲבִים מַיִם וְשׁוֹפְכִים אוֹתָם לְכָל רוּחַ. לְפִי הָאַגָּדָה הָיָה גַם אֶצְלָם מַבּוּל, אֲבָל לֹא מַבּוּל מַיִם, כִּי אִם מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ!

מִכָּאן עָבַרְתִּי אֶל הַמַּזָּל “תְּאוֹמִים”. פֹּה כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹלָדִים זָכָר וּנְקֵבָה, גּוּף אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנָיִם. וּכְשֶׁהָאֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא אִשָּׁה, צְרִיכָה גַּם בַּת־זוּגוֹ לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ.

כְּשֶׁעָבַרְתִּי דֶרֶךְ כָּל הַמַּזָּלוֹת – שַׂמְתִּי אֶת פָּנַי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ!

הַבְּרִיּוֹת שֶׁעַל הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לָהֶם עֵינַיִם כְּלָל. אֵין הֵם זְקוּקִים כְּלָל לָעֵינַיִם; כָּל גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם רוֹאֶה שָׁם הַכֹּל בָּרוּר. אַף אֲנִי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַכֹּל.

הַחַיָּה הָרָעָה בֵּין כָּל הַחַיּוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ – הוּא הַזְּבוּב. שֶׁרֶץ זֶה מַפִּיל שָׁם חִתִּיתוֹ עַל כֹּל, וְאוֹי לוֹ לָאָדָם, שֶׁזְּבוּבִים פּוֹגְעִים בּוֹ. גָּדְלָם שֶׁל הַזְּבוּבִים שָׁם כְּגֹדֶל הַפִּיל שֶׁלָּנוּ, בְּעֵרֶךְ.

יוֹשְׁבַי הַחַמָּה בֵּאֲרוּ לִי, שֶׁהָאוֹר הַבָּא מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, לֹא מִגּוּפָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא בָא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ, שֶׁאִלּוּ כָךְ, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכֹלָה לִחְיוֹת שָׁם. אוֹר זֶה בָּא מִתּוֹךְ גּוּפָן שֶׁל “הַגַּחֲלִילִיּוֹת” הָעֲנָקִיּוֹת, הַמְרַחֲפוֹת סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ וְסוֹבְבוֹת אוֹתָהּ תָּמִיד, וְגוּפָן הַמַּזְהִיר הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ אוֹרָה לְכָל יוֹשְׁבַי תֵבֵל!

בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם שֶׁיַּרְאוּנִי אֶת “גַּן הָעֵדֶן”, שֶׁכָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אָנוּ חוֹלְמִים עָלָיו וְנוֹשְׂאִים אֵלָיו אֶת נַפְשֵׁנוּ.

אִמְרוּ לִי, שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס לְשָׁם חַיִּים. פְּקֻדָּה הִיא מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. אֶלָּא שֶׁאִם נִכְסְפָה נַפְשִׁי מְאֹד – יְכֹלִים הֵם לַהֲמִיתֵנִי וְלִכְשֶׁאֶרְצֶה יְחַיוּנִי שֵׁנִית!

וְאַל־נָא יִהְיֶה דָבָר זֶה לְפֶלֶא בְעֵינֵיכֶם. וּבְדִין הוּא שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבַי הַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָהֶם. כִּי מַה לֹּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְגַן עֵדֶן?

וּתְנָאי הִתְנֵיתִי עִמָּם, שֶׁמִּקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים יוֹצִיאוּנִי וִישִׁיבוּנִי לִתְחִיָּה.

הֵם הֱמִיתוּנִי וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי אֶל שַׁעֲרֵי גַן הָעֵדֶן.

הַאֲמִינוּ לִי, רַבּוֹתַי, שֶׁבְּכָל חֶפְצִי וּרְצוֹנִי הָיִיתִי מְסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁרָאוּ שָׁם עֵינַי וְשָׁמְעוּ אָזְנַי, אֶלָּא שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי שָׁם, שֶׁלֹּא אַשְׁמִיעַ מִפֶּה לְאֹזֶן אַף מִלָּה מִכָּל מַה שֶּׁהֶרְאֵיתִי.

וְאוּלָם דָּבָר קָטָן הֻרְשֵׁיתִי לְגַלּוֹת לִפְנֵיכֶם: – אַף כֹּמֶר אֶחָד לֹא רָאִיתִי שָׁם.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי, הַכְּמָרִים הֵיכָן הֵם? – עָנוּ לִי, בִּקְצָרָה, שֶׁלֹּא שָׁם מְקוֹמָם, וְלֹא יוֹתֵר.

לְסוֹף שְׁלשָׁה יָמִים הוֹדִיעַנִי הַשּׁוֹמֵר, שֶׁעָבַר זְמַנִּי וְעָלַי לָצֵאת וְלָשׁוּב לִתְחִיָּה.

הִתְחָרַטְתִּי, שֶׁהִתְנֵיתִי תְנָאי מְפֹרָשׁ וְלֹא חָפַצְתִּי לָצֵאת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִתְחַנַּנְתִּי לְפָנָיו, שֶׁיִּתְּנֵנִי לָשֶׁבֶת שָׁם לָנֶצַח!

וְהוּא בְאַחַת – לֹא וָלֹא!

כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיו, מִפְּנֵי מָה? פָּתַח וְאָמַר:

– דְּבַר אֱמֶת אַגִּידָה לְךָ, יְדִידִי הַבָּרוֹן, עוֹד רַבָּה הָעֲבוֹדָה עָלֶיךָ שָׁם בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. עוֹד הַרְבֵּה תִּסַּע, תִּרְאֶה, תִּסְתַּכֵּל בְּעוֹלָמוֹת אֱלֹהִים וּבִמְלוֹאָם וּתְסַפֵּר לִבְנֵי־הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. זֹאת הִיא תְעוּדָתְךָ בַּחַיִּים, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֲדוֹנָי וּלְהַאְדִּירוֹ. וְהִנֵּה גַם אֶת דְּבַר מַסָּעֲךָ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים לֹא סִפַּרְתָּ עוֹד לְאִישׁ בָּאָרֶץ, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ זֹאת אֵיךְ תַּעֲזֹב אֶת “עוֹלַם הַשֶּׁקֶר”! – אָכֵן, יְדִידִי בָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן! כַּדּוּר־אֲדָמָה זֶה, אֲשֶׁר נוֹלַדְתָּ לִחְיוֹת בּוֹ, הוּא עוֹלַם הַשֶּׁקֶר, וְאַתָּה הַיְחִידִי שֶׁבִּזְכוּתוֹ לֹא הֶחֱרַבְנוּהוּ וְלֹא הֶחֱזַרְנוּהוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. כִּי נְבִיא אֱמֶת אַתָּה לוֹ וּבְטֹהַר שְׂפָתֶיךָ הָיִיתָ לוֹ לְמָגֵן.

רְאֵה, הַמִּקְרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הִקְרִינוּ לְפָנֶיךָ, הַמַּסָּעוֹת הָעֲצוּמִים, מַרְאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֵין חֵקֶר – לְנַסּוֹתְךָ, לָתֵת מִכְשׁוֹל בְּדַרְכְּךָ, לִרְאוֹת הֲתַפְרִיז עַל הַמִּדָּה וְאִם תַּפְלִיג בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרָאוּ, לְהוֹסִיף מִלִּבְּךָ וּלְהִתְבַּדּוֹת פַּעַם בְּפָעַם! – וְאַתָּה לֹא נִכְשַׁלְתָּ בְדִבּוּרְךָ וְלֹא טַחְתָּ טִיחַ־טָפֵל וְלַהַג־שָׁוְא עַל נִפְלְאוֹת אֱלֹהִים וְעַל מַעֲשָׂיו הַכַּבִּירִים וְלֹא נִמְצָא בְּפִיךְ גֻּזְמָה גְדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה. כָּל דְּבָרֶיךָ מְנֻפִּים וּשְׁקוּלִים וּמְזֻקָּקִים שִׁבְעָתָיִם! נִתְנַסֵּיתָ, רַב־תַּיָּרִים, וַתּוּכָל!

אַשְׁרֶיךָ מִינְכְהוֹזֶן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרֶיךָ לָעוֹלָם הַבָּא!

וּבְרֶגַע זֶה הִבְהִיק לִפְנֵי עֵינַי אוֹר גָּדוֹל, כְּאוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וּבְתוֹךְ הָאוֹר כְּעֵין סִילוֹן שֶׁל אוֹרָה צְחוֹרָה, וַאֲנִי הָעֳמַדְתִּי בְתוֹךְ גַנִּי שֶׁבַּחֲצֵרִי נִדְהָם וֶאֱהֵי כְּמֵקִיץ מֵחֲלוֹם.

וְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא זָכְתָה לִרְאוֹת אֶת כָּל זֹאת זוּלָתִי כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן שֶׁרָבַץ שָׁם וְחִכָּה לִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם וּכְשֶׁרָאַנִי מִהֵר אֵלָי וְקָפַץ לְלַחֵךְ אֶת יָדִי בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה.

הקלדה: דניאל פריש; מיה קיסרי; אמיר ברטוב; חנה וכטל; אוראל דורון; שלומית אפל הגהה: מיה קיסרי; צחה וקנין־כרמל; שלי אוקמן