רקע
 גוטפריד אוגוסט  בירגר
הַרְפַּתְקוֹת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן
1.jpg

מַסָּעוֹת מֻפְלָאִים בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, מַסְעוֹת־קְרָב וְהַרְפַּתְקוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן

כְּפִי שֶׁנָּהַג לְסַפֵּר עַל כּוֹס יַיִן בְּחוּג יְדִידָיו.

2.jpg

 

הַרְפַּתְקוֹת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בַּיַּבָּשָׁה    🔗

3.jpg

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הַמַּסָּע לְאַרְצוֹת הַקֹּר    🔗

יָצָאתִי מִבֵּיתִי לְמַסְעוֹתַי בְּרוּסְיָה בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, כִּי שִׁעַרְתִּי בְּצֶדֶק שֶׁהַצִּנָּה וְהַשֶּׁלֶג יְשַׁפְּרוּ אֶת הַדְּרָכִים בִּמְחוֹזוֹת הַצָּפוֹן שֶׁל גֶּרְמַנְיָה, בְּפּוֹלִין בְּקוּרְלַאנְד וּבְלִיווּלַאנְד.1 לְדִבְרֵי כָּל הַנּוֹסְעִים, דְּרָכִים אֵלוּ מְשֻׁבָּשׁוֹת אֲפִלּוּ מֵהַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל מִקְדַּשׁ־הַמִּדּוֹת־הַטּוֹבוֹת. הַצִּנָּה וְהַשֶּׁלֶג יוֹעִילוּ לָהֶן בְּוַדַּאי, לְלֹא הוֹצָאוֹת מְיֻחָדוֹת, יוֹתֵר מִשֶּׁיּוֹעִילוּ הַמֶּמְשָׁלוֹת הַדּוֹאֲגוֹת וְהַמְהֻלָּלוֹת שֶׁל מְדִינוֹת אֵלוּ. יָצָאתִי בִּרְכִיבָה, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הַנְּסִיעָה הַנּוֹחָה בְּיוֹתֵר, אִם אָמְנָם הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ רְאוּיִים לִשְׁמָם. בִּנְסִיעָה כָּזוֹ אֵין סַכָּנָה שֶׁתַּגִּיעַ לִידֵי רִיב וְדוּ־קְרָב עִם מְנַהֵל גֶּרְמַנִּי אָדִיב שֶׁל שֵׁרוּת־מֶרְכְּבוֹת־דֹּאַר; וְהָרַכָּב הַצָּמֵא שֶׁלּוֹ לֹא יִגְרֹר אוֹתְךָ אֶל כָּל פֻּנְדָּק בַּדֶּרֶךְ. אֲבָל לְבוּשִׁי הָיָה קַל וְהֵצִיק לִי מְאֹד כְּכָל שֶׁהִרְחַקְתִּי צָפוֹנָה־מִזְרָחָה.

עַל נְקַלָּה נוּכַל אֵפוֹא לְשַׁעֵר אֶת הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁשָּׁכַב בְּמֶזֶג־אֲוִיר כֹּה קָשֶׁה, בְּאֵזוֹר הָאַקְלִים הַמַּחֲמִיר בְּיוֹתֵר, בְּשָׂדֶה שׁוֹמֵם, הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית־מִזְרָחִית, הַ“נּוֹרְד אוֹסְט”, צָלְפָה בּוֹ, וְהוּא שָׁכַב חֲסַר־יֶשַׁע וְרָעַד, וּמַלְבּוּשׁוֹ הִסְפִּיק בְּקשִׁי לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמָּיו.

בְּכָל לִבִּי רִחַמְתִּי עַל הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל עַצְמוֹתַי קָפְאוּ, הֵטַלְתִּי אֶת מְעִילִי עָלָיו. יָצְאָה בַּת־קוֹל, שֶׁיָּדְעָה לְהוֹקִיר מַעֲשֵׂה־אַהֲבָה זֶה שֶׁלִּי, וְאָמְרָה:

“יִקַּח אוֹתִי הַשֵּׁד, בְּנִי, אִם לֹא תִּזְכֶּה לִגְמוּל עַל מַעֲשֶׂה זֶה!”

שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בְּרָצוֹן וְהִמְשַׁכְתִּי לִרְכֹּב, עַד שֶׁיָּרְדוּ עָלַי לַיְלָה וַחֲשֵׁכָה. מִסָּבִיב לֹא נִרְאָה וְאַף לֹא נִשְׁמַע כָּל כְּפָר. הָאֲדָמָה נִתְכַּסְּתָה שֶׁלֶג, וְלֹא רָאִיתִי דֶּרֶךְ אוֹ שְׁבִיל.

כְּשֶׁעָיַפְתִּי מֵרְכִיבָה, יָרַדְתִּי מֵהַסּוּס וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ אֶל מוֹט־עֵץ מְחֻדָּד, שֶׁבָּלַט מֵהַשֶּׁלֶג. לְמַעַן בִּטְחוֹנִי שַׂמְתִּי אֶת אֶקְדָּחִי בְּבֵית־שֶׁחְיִי, שָׁכַבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג בְּקִרְבַת מָקוֹם, וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה כֹּה עֲמֻקָּה, עַד שֶׁלֹּא נִפְקְחוּ עֵינַי אֶלָּא עִם אוֹרוֹ הַמָּלֵא שֶׁל הַיּוֹם. מָה רַבָּה הָיְתָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, כְּשֶׁגִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב בְּאֶמְצַע כְּפָר, בַּחֲצַר הַכְּנֵסִיָּה. תְּחִלָּה לֹא רָאִיתִי אֶת סוּסִי. כַּעֲבֹר רֶגַע קַל שָׁמַעְתִּי אֶת צְנִיפָתוֹ, מַגִּיעָה אֵלַי מִלְּמַעְלָה. נָשָׂאתִי עֵינַי, וְגִלִּיתִי אוֹתוֹ תָּלוּי בְּאַפְסָר עַל הַצְּלָב שֶׁבְּרֹאשׁ צְרִיחַ־הַכְּנֵסִיָּה. הֲבִינוֹתִי כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר. בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם נֶעֱרַם הַשֶּׁלֶג וְכִסָּה אֶת הַכְּפָר כֻּלּוֹ. בְּבַת־אַחַת נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג־הָאֲוִיר. בְּעוֹדִי יָשֵׁן הָיָה הַשֶּׁלֶג מַפְשִׁיר וְשׁוֹקֵעַ, וְגַם אֲנִי שָׁקַעְתִּי עִמּוֹ לְאַט־לְאַט. מוֹט־הָעֵץ הַמְחֻדָּד שֶׁבָּלַט מֵהַשֶּׁלֶג אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי כְּגֶזַע שָׁבוּר שֶׁל עֵץ צָעִיר, הָיָה הַצְּלָב שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה, וְאוּלַי הַשַּׁבְשֶׁבֶת שֶׁבְּרֹאשׁ הַצְּרִיחַ.

4.jpg

בְּלִי לְהַרְהֵר הַרְבֵּה, טָעַנְתִּי אֶחָד מֵאֶקְדָּחַי, יָרִיתִי בָּאַפְסָר, וְכָךְ לְמַזָּלִי שָׁב אֵלַי הַסּוּס, וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי בַּמַּסָּע.

מֵעַתָּה הָיָה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה עַד שֶׁבָּאתִי לְרוּסְיָה, שֶׁבָּהּ אֵין נוֹהֲגִים לִרְכֹּב עַל סוּס בַּחֹרֶף. לְפִי הָעִקָּרוֹן הַמְקֻבָּל עָלַי תָּמִיד, לִנְהֹג כְּמִנְהַג־הַמָּקוֹם, הִשַּׂגְתִּי מִזְחֶלֶת קַלָּה לְסוּס אֶחָד וּפָנִיתִי בְּרוּחַ עַלִּיזָה לְעֵבֶר פֶּטֶרְבּוּרְג. כְּבָר אֵינִי זוֹכֵר בָּרוּר הַאִם הָיָה הַדָּבָר בְּאֶסְטְלַאנְד אוֹ בְּאִינְגֶרְמַנְלַאנְד2, אֲבָל עוֹדֶנִּי זוֹכֵר, כִּי בְּיַעַר־אֵימִים עָבֹת הִבְחַנְתִּי בִּזְאֵב מַחֲרִיד, הָרוֹדֵף אַחֲרַי בְּכָל הַמְּהִירוּת שֶׁל חַיָּה, שֶׁהֻרְעֲבָה בַּחֹרֶף עַד טֵרוּף. הוּא הִשִּׂיג אוֹתִי מִיָּד, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לְהִמָּלֵט מִפָּנָיו. בִּתְנוּעָה מוּכָנִית הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל רִצְפַּת הַמִּזְחֶלֶת, וְהִנַּחְתִּי לְסוּסִי לִפְעֹל עַל דַּעַת עַצְמוֹ לְטוֹבַת שְׁנֵינוּ. מִיָּד קָרָה דָּבָר שֶׁאָמְנָם שִׁעַרְתִּי אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לוֹ. הַזְּאֵב לֹא הִתְעַנְיֵן כְּלָל בְּאִישִׁיּוּתִי הַצְּנוּעָה, אֶלָּא קָפַץ מֵעָלַי, הִסְתָּעֵר בְּזַעַם עַל הַסּוּס, קָרַע בְּבַת־אַחַת אֶת כָּל עַכּוּזוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן וּבָלַע אוֹתוֹ, וְאִלּוּ הַסּוּס דָּהַר עַתָּה מַהֵר יוֹתֵר מֵרֹב אֵימָה וּכְאֵב. לְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי בְּשָׁלוֹם, בְּלִי שֶׁהַזְּאֵב הִבְחִין בִּי, נָשָׂאתִי רֹאשִׁי אַט־אַט וְנוֹכַחְתִּי בְּאֵימָה, כִּי הַטּוֹרֵף רִטֵּשׁ אֶת קִרְבֵי־הַסּוּס וְחָדַר עָמֹק לְתוֹכוֹ. וּכְשֶׁכְּבָר הִתְקַדֵּם הַרְבֵּה בְּתוֹךְ גּוּף הַבְּהֵמָה, הֲבִינוֹתִי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּתְּנָה לִי, וְהִתְחַלְתִּי לְהַצְלִיף נִמְרָצוֹת עַל עַכּוּזוֹ. הַתְקָפַת־פֶּתַע זוֹ עַל הַזְּאֵב, כְּשֶׁהוּא תָּקוּעַ עָמֹק בְּעוֹרוֹ שֶׁל הַסּוּס כִּבְתוֹךְ נַרְתִּיק, הֵבִיאָה עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל. הוּא חָתַר קָדִימָה בְּכָל כֹּחוֹ, בָּלַע אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ שֶׁל הַסּוּס, עַד שֶׁעוֹרוֹ נָשַׁר. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: בִּמְקוֹם הַסּוּס הָיָה רָתוּם עַתָּה הַזְּאֵב. וְאִלּוּ אֲנִי, לֹא חָדַלְתִּי מִלְּהַצְלִיף בּוֹ. כָּךְ הִגַּעְנוּ בִּדְהִירָה מְלֵאָה, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, אֶל פֶּטֶרְבּוּרְג, בְּנִגּוּד גָּמוּר לְצִפִּיּוֹתֵינוּ, שֶׁלִּי וְשֶׁל הַזְּאֵב, וּלְתִמְהוֹנָם הָרַב שֶׁל כָּל הַצּוֹפִים בָּנוּ.

לֹא אֲשַׁעְמֵם אֶתְכֶם, רַבּוֹתַי, בְּפִטְפּוּטִים עַל חֻקַּת־רוּסְיָה, עַל הָאֳמָנֻיּוֹת, הַמַּדָּעִים וּשְׁאָר נִפְלָאוֹת שֶׁל עִיר־הַבִּירָה הַנֶּהֱדֶרֶת הַזֹּאת שֶׁל רוּסְיָה. וּבְוַדַּאי לֹא אֲבַדֵּר אֶתְכֶם בְּסִפּוּרִים עַל כָּל תְּכָכֵי הַחֶבְרָה וְהַרְפַּתְקוֹתֶיהָ הָעַלִּיזוֹת, וְעַל כָּךְ שֶׁעֲקֶרֶת־הַבַּיִת מַקְבִּילָה פְּנֵי כָּל אוֹרֵחַ בְּווֹדְקָה וּבִנְשִׁיקָה מְצַלְצֶלֶת. אֲסַפֵּר עַל נוֹשְׂאִים גְּדוֹלִים וְנֶאֱצָלִים יוֹתֵר הַקְּרוֹבִים לְלִבְּכֶם, עַל סוּסִים וּכְלָבִים, אֲשֶׁר תָּמִיד רָחַשְׁתִּי לָהֶם יְדִידוּת רַבָּה. כֵּן אֲסַפֵּר עַל שׁוּעָלִים, זְאֵבִים וְדֻבִּים וְעַל חַיּוֹת־בָּר אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר רוּסְיָה מְשֻׁפַּעַת בָּהֶן יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וְאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן, אֲסַפֵּר עַל מְסִבּוֹת עַלִּיזוֹת, תַּרְגִּילֵי פָּרָשִׁים וּמַעֲשִׂים רְאוּיִים לְשֶׁבַח, הַהוֹלְמִים אֶת הָאָצִיל יוֹתֵר מִקְּצָת לָטִינִית וִיוָנִית עֲבֵשׁוֹת, אוֹ מִכָּל הַהֲבָלִים הַמְבֻשָּׂמִים, הַתִּלְיוֹנִים וּמַעֲשֵׂי־הַמֻּקְיוֹן שֶׁל צָרְפָתִים יְפֵי־נֶפֶשׁ וְחוֹבְשֵׁי פֵּאוֹת.

מִכֵּיוָן שֶׁחָלַף זְמַן־מָה עַד שֶׁהֻרְשֵׁיתִי לְהִצְטָרֵף לַצָּבָא, זָכִיתִי בָּחֳדָשִׁים אֲחָדִים שֶׁל חֵרוּת וּפְנַאי, וְנִתַּן לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְמַנִּי וּבְכַסְפִּי בַּדֶּרֶךְ הָאֲצִילָה בְּיוֹתֵר. לֵילוֹת אֲחָדִים בִּלִּיתִי בְּמִשְׂחַק־קְלָפִים, וְלֵילוֹת רַבִּים – לְקוֹל צִלְצוּלָן שֶׁל כּוֹסוֹת־יַיִן מְלֵאוֹת. צִנַּת הָאָרֶץ וּמִנְהֲגֵי הָאֻמָּה הָרוּסִית הֶעֱנִיקוּ לַיַּיִן מַעֲמָד גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בַּחֶבְרָה, מֵהַמַּעֲמָד שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּגֶרְמַנְיָה הַמְפֻכַּחַת שֶׁלָּנוּ. וְאָכֵן, גִּלִּיתִי שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים, הָרְאוּיִים לְהֵחָשֵׁב רַבֵּי־אֳמָּנִים בָּאֳמָנוּת־הַסְּבִיאָה הָאֲצִילָה. אַךְ כָּל אֵלֶּה הָיוּ חוֹבְבָנִים עֲלוּבִים לְעֻמַּת אַלּוּף אֶחָד, לְבֶן־זָקָן וְשָׁחוּם כִּנְחשֶׁת, שֶׁסָּעַד אִתָּנוּ אֶל שֻׁלְחָן מְשֻׁתָּף בַּמִּסְעָדָה. לְאָדוֹן קָשִׁישׁ זֶה אָבְדָה בַּמִּלְחָמָה עִם הַטּוּרְקִים הַמַּחֲצִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל גֻּלְגָּלְתּוֹ. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן אָדָם זָר לַחֲבוּרָתֵנוּ, הָיָה הַקָּשִׁישׁ מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ בְּגִלּוּי־לֵב מְנֻמָּס בְּיוֹתֵר עַל שֶׁהוּא נֶאֱלָץ לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן. בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, נוֹהֵג הָיָה לְהָרִיק אֶל קִרְבּוֹ בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים שֶׁל יֵין־שָׂרָף, וּלְסַיֵּם כָּרָגִיל בְּבַקְבּוּק עָרָאק, אוֹ לַחֲזֹר עַל כָּל הַסִּדְרָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת, הַכֹּל לְפִי הַנְּסִבּוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא רָאִינוּ בּוֹ מֵעוֹלָם סִימָנֵי הִשְׁתַּכְּרוּת.

נִבְצָר מִכֶּם לְהַאֲמִין בְּכָךְ, רַבּוֹתַי. סָלַחְתִּי לָכֶם. הַדָּבָר נִשְׂגָּב גַּם מִבִּינָתִי. זְמַן רַב לֹא יָדַעְתִּי גַּם אֲנִי לְהַסְבִּיר לְעַצְמִי אֶת הָעֻבְדָּה, עַד שֶׁמָּצָאתִי בְּמִקְרֶה אֶת פִּתְרוֹנָהּ: מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הָאַלּוּף מֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ. תְּכוּפוֹת הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ, אַךְ לֹא רָאִיתִי כָּל רַע בְּמַעֲשֶׂה זֶה. טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁמִּצְחוֹ נִתְלַהֵט, וּמוּבָן גַּם שֶׁהוּא מְאַוְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ. אַךְ לְבַסּוֹף רָאִיתִי, שֶׁעִם מִגְבַּעְתּוֹ הוּא מֵרִים גַּם לוּחִית־כֶּסֶף הַצְּמוּדָה לָהּ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת כִּסּוּי לְמֹחוֹ, בִּמְקוֹם חֵלֶק־הַגֻּלְגֹּלֶת הֶחָסֵר. עִם הֲרָמַת הַלּוּחִית, הִתְאַדּוּ הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים שֶׁשָּׁתָה בַּעֲנֶנֶת קַלָּה.

5.jpg

כָּךְ נִפְתְּרָה הַחִדָּה בְּבַת־אַחַת. עֶרֶב אֶחָד סִפַּרְתִּי זֹאת לְכַמָּה יְדִידִים טוֹבִים וְהִתְנַדַּבְתִּי לְהוֹכִיחַ אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי נִסּוּי. עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הָאַלּוּף, מִקְטַרְתִּי בְּיָדִי, וּכְשֶׁהֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, הִדְלַקְתִּי בְּעֶזְרַת פִּסַּת נְיָר אֶת הָאֵדִים הָעוֹלִים, וְכָךְ נִתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ חִזָּיוֹן יָפֶה. כְּהֶרֶף־עַיִן הָפַכְתִּי אֶת עַמּוּד־הֶעָנָן שֶׁמֵּעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל גִּבּוֹרֵנוּ לְעַמּוּד־אֵשׁ. מִקְצָתָם שֶׁל הָאֵדִים, שֶׁנִּסְפְּגוּ בַּמִּגְבַּעַת הַשְּׂעִירָה, דָּלְקוּ בְּאוֹר כָּחֹל יְפֵהפֶה שֶׁל הִלָּה יָפָה מִכָּל הִלָּה שֶׁעִטְּרָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל בַּקְּדוֹשִׁים. הַנִּסּוּי שֶׁלִּי לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הָאַלּוּף, אַךְ לֹא הִרְגִּיז אוֹתוֹ כְּלָל, וְהוּא הִרְשָׁה לָנוּ לַחֲזֹר פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל הַנִּסּוּי, שֶׁשִּׁוָּה לוֹ מַרְאֶה כֹּה נִשְׂגָּב.


פֶּרֶק שֵׁנִי: סִפּוּרֵי צַיִד מֻפְלָאִים    🔗

אֲנִי פּוֹסֵחַ עַל כַּמָּה אֵרוּעִים עַלִּיזִים, שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ בִּנְסִבּוֹת דּוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְצוֹנִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרֵי־צַיִד שׁוֹנִים, הַנִּרְאֵים לִי מֻפְלָאִים וּמְעַנְיְנִים יוֹתֵר. עַל נְקַלָּה תְּשַׁעֲרוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁהֶעֱדַפְתִּי תָּמִיד לְהִתְחַבֵּר עִם יְדִידִים אַמִּיצִים, שֶׁיָּדְעוּ לְהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֵזוֹר־יְעָרוֹת נִרְחָב וּפָתוּחַ. הַחִדּוּשִׁים בְּבִלּוּי שְׁעוֹת־הַפְּנַאי, שֶׁזִּמֵּן לִי הַצַּיִד, וְהַמַּזָּל הַמֻּפְלָא שֶׁהֵאִיר לִי פָּנִים בְּכָל תַּעֲלוּל, מַעֲנִיקִים לִי עַד הַיּוֹם אֶת זִכְרוֹנוֹתַי הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר.

בֹּקֶר אֶחָד, רָאִיתִי מִבַּעַד לְחַלּוֹן חֲדַר־הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי נָהָר גָּדוֹל בְּקִרְבַת מָקוֹם, וּבַרְוָזֵי־בָּר מְכַסִּים אֶת מֵימָיו. כְּהֶרֶף־עַיִן תָּפַסְתִּי בָּרוֹבֶה שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה וְדָהַרְתִּי בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת בִּמְהִירוּת כֹּה פְּרוּעָה, עַד שֶׁהָלַמְתִּי בְּמִצְחִי בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח. אֵשׁ וְנִיצוֹצוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינַי, אַךְ הַכְּאֵב לֹא עָצַר בַּעֲדִי. חִישׁ־מַהֵר תָּפַסְתִּי עֶמְדַּת־יְרִיָּה. אֲבָל כְּשֶׁדָּרַכְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, נוֹכַחְתִּי לְצַעֲרִי הָרַב, כִּי מֵעָצְמַת הַחֲבָטָה בִּמְזוּזַת־הַפֶּתַח, נָשְׁרָה הָאֶבֶן הַמַּצִּיתָה מִן הַנּוֹקֵר. מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? חָלִילָה לִי לְהַחְמִיץ שְׁנִיָּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל נִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶּׁקָּרָה לְעֵינַי לִפְנֵי רֶגַע קַל. פָּתַחְתִּי אֶת בֵּית־הַבְּלִיעָה, כִּוַּנְתִּי אֶת הַקָּנֶה אֶל הָעוֹפוֹת וְהָלַמְתִּי בְּאֶגְרוֹפִי מֵעַל לְעֵינַי. הַמַּכָּה הָעַזָּה שׁוּב הֵעִיפָה נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי, אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה נִצַּת, הַיְרִיָּה פָּגְעָה בַּחֲמִשָּׁה זוּגוֹת בַּרְוָזִים, בְּאַרְבָּעָה אֲדֻמֵּי־צַוָּאר, וּבְזוּג תַּרְנגֹולֹות־מַיִם. הַתּוּשִׁיָּה הִיא נֶפֶשׁ הַגְּבוּרָה. תְּכוּפוֹת נִצָּלִים חַיָּלִים וְיוֹרְדֵי־יָם בִּזְכוּת הַתּוּשִׁיָּה, וּבְמִדָּה לֹא פְּחוּתָה הִיא מְזַכָּה אֶת הַצַּיָּד בְּמַזָּלוֹ הַטּוֹב.

יוֹם אֶחָד רָאִיתִי בַּאֲגַם שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו תּוֹךְ מַסַּע־צַיִד, כַּמָּה עַשְׂרוֹת אֲוָזֵי־בָּר שָׁטִים בִּמְפֻזָר, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם רַב מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לָצוּד בִּירִיָּה אַחַת יוֹתֵר מִבַּרְוָז אֶחָד. לְרֹעַ הַמַּזָּל הָיָה בְּרוֹבִי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה הָאַחֲרוֹן. מְאֹד רָצִיתִי לָצוּד אֶת כֻּלָּם, מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי לְאָרֵחַ בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים בְּבֵיתִי יְדִידִים וּמַכָּרִים רַבִּים. וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי בְּנֶתַח קָטָן שֶׁל בְּשַׂר־חֲזִיר, שֶׁנִּשְׁאַר בְּתַרְמִילִי מֵהַצֵּדָה־לַדֶּרֶךְ. פֵּרַקְתִּי חֶבֶל לְאַרְבַּעַת פְּתִילָיו וְקָשַׁרְתִּי אוֹתָם זֶה לָזֶה, וְכָךְ נִתְאָרֵךְ הַחֶבֶל פִּי־אַרְבָּעָה. קָשַׁרְתִּי אֶל רֹאשׁוֹ אֶת נֶתַח־הַבָּשַָׂר הַחֲלַקְלַק. עַתָּה הִסְתַּתַּרְתִּי בֵּין קְנֵי־הָאַגְמוֹן בַּחוֹף, הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפִּתָּיוֹן לַמַּיִם וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת אֶת הַבַּרְוָז הַקָּרוֹב אֵלַי שָׁט וּבוֹלֵעַ אוֹתוֹ. שְׁאָר הַבַּרְוָזִים נֶחְפְּזוּ לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם. נֶתַח־הַבָּשָׂר הַחֲלַקְלַק חָמַק מִיָּד בִּמְעִי הָעוֹף וְיָצָא מֵאֲחוֹרָיו בְּלִי שֶׁנִּפְגַּע. מִיָּד בָּלַע אוֹתוֹ עוֹד בַּרְוָז, וְכָךְ בָּלְעוּ אוֹתוֹ שְׁאָר הַבַּרְוָזִים, וְהַחֶבֶל לֹא נִקְרַע. עַתָּה הָיוּ הַבַּרְוָזִים מֻשְׁחָלִים עַל הַחֶבֶל כִּפְנִינִים בְּמַחֲרֹזֶת. בְּעֹנֶג מָשִׁיתִי אוֹתָם מֵהַמַּיִם, עָטַפְתִּי בַּחֶבֶל הַזֶּה אֶת גּוּפִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.

אוּלָם בֵּיתִי הָיָה מְרֻחָק וּמַשָּׂא הַבַּרְוָזִים הָיָה כָּבֵד עָלַי, וְעַל כֵּן הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁצַּדְתִּי כֹּה רַבִּים. אֶלָּא שֶׁעַתָּה אֵרַע לִי מִקְרֶה נָדִיר, שֶׁגָּרַם לִי בְּרֵאשִׁיתוֹ מְבוּכָה רַבָּה. כָּל הַבַּרְוָזִים הָיוּ עֲדַיִן חַיִּים, לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשְׁשׁוּ מֵהַתַּדְהֵמָה, הִתְחִילוּ לִטְפֹּחַ בְּכַנְפֵיהֶם בְּעָצְמָה רַבָּה, הִמְרִיאוּ וְהֶעֱלוּ אוֹתִי לָאֲוִיר. רַבִּים הָיוּ מְאַבְּדִים עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם בְּמַצָּב זֶה. וְאִלּוּ אֲנִי נִצַּלְתִּי אֶת הַמִּקְרֶה לְטוֹבָתִי כְּיַד יְכָלְתִּי, נִפְנַפְתִּי בְּשׁוּלֵי מִקְטָרְנִי הָאָרֹךְ, וְהֵם שִׁמְּשׁוּ לִי הֲגָאִים וְכִוְּנוּ אֶת הַמָּעוֹף לְעֵבֶר בֵּיתִי. כְּשֶׁרִחַפְתִּי מֵעַל בֵּיתִי וְרָצִיתִי לִנְחֹת בְּלִי לְהִפָּגַע, מָלַקְתִּי רֹאשָׁם שֶׁל הַבַּרְוָזִים בָּזֶה אַחַר זֶה, וְצָנַחְתִּי הַיְשֵׁר דֶּרֶךְ אֲרֻבַּת הַבַּיִת אֶל תַּנּוּר־הַמִּטְבָּח, שֶׁלְּמַרְבֶּה הַמַּזָּל עוֹד לֹא דָּלְקָה בּוֹ אֵשׁ. גָּדוֹל הָיָה פַּחְדּוֹ שֶׁל טַבָּחִי וְרַבָּה תַּדְהֵמָתוֹ.

מִקְרֶה דּוֹמֶה קָרָה לִי עִם לַהֲקַת חָגְלוֹת. יָצָאתִי לְנַסּוֹת רוֹבֶה חָדָשׁ, וּכְבָר יָרִיתִי אֶת הַמְּלַאי הַקָּטָן שֶׁל כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת שֶׁלָּקַחְתִּי עִמִּי. בְּמַפְתִּיעַ נִתְגַּלְּתָה לְעֵינַי לַהֲקַת חָגְלוֹת. הַמִּשְׁאָלָה לִרְאוֹת כַּמָּה מֵהֶן בָּעֶרֶב עַל שֻׁלְחָנִי, הֶעֶלְתָה עַל דַּעְתִּי תַּחְבּוּלָה, שֶׁבִּשְׁעַת מְצוּקָה תּוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, רַבּוֹתַי, בְּהֵן צִדְקִי. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת מְקוֹם נְחִיתָתָן שֶׁל הַחָגְלוֹת, טָעַנְתִּי בִּזְרִיזוּת אֲבַק־שְׂרֵפָה, אַךְ בִּמְקוֹם כַּדּוּרֵי־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדִי, תָּחַבְתִּי לַקָּנֶה אֶת מַקֵּל־הַטְּעִינָה, שֶׁאֶת קָצֵהוּ הִשְׁחַזְתִּי בְּחִפָּזוֹן כְּכָל שֶׁהִצְלַחְתִּי. עַתָּה קָרַסְתִּי אֶל הַחָגְלוֹת וּכְשֶׁהֵן הִתְעוֹפְפוּ יָרִיתִי, וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת שֶׁבַע מֵהֶן מֻשְׁחָלוֹת עַל מַקֵּל־הַטְּעִינָה שֶׁלִּי, מִשְׁתּוֹמְמוֹת בְּוַדַּאי כֵּיצַד הִגִּיעוּ כֹּה מַהֵר אֶל הַשַּׁפּוּד, וְצוֹנְחוֹת לְאַט בְּמֶרְחַק־מָה. כָּאָמוּר, חַיָּב אָדָם לָדַעַת לָעוּץ עֵצָה לְעַצְמוֹ.

6.jpg

בְּפַעַם אַחֶרֶת נִתְקַלְתִּי בְּיַעַר גָּדוֹל בְּרוּסְיָה, בְּשׁוּעָל שָׁחוֹר, יָפֶה לְהַפְלִיא. לְנַקֵּב אֶת פַּרְוָתוֹ הַיְקָרָה בְּקָלִיעַ אוֹ בְּכַדּוּר־צַיִד, הֲרֵי זֶה לִגְרֹם נֵזֶק שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה. מַר שׁוּעָל עָמַד צָמוּד לָעֵץ. שָׁלַפְתִּי אֶת הַכַּדּוּר מֵהַקָּנֶה, תָּחַבְתִּי בּוֹ מַסְמֵר גָּדוֹל, יָרִיתִי וְכֹה הֵיטַבְתִּי לִקְלֹעַ, עַד שֶׁמִּסְמַרְתִּי אֶת זְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל אֶל הָעֵץ. עַתָּה קָרַבְתִּי אֵלָיו לְאַט־לְאַט, חָתַכְתִּי בְּסַכִּין־הַצַּיָּדִים שְׁתִי־וָעֵרֶב בְּפָנָיו, וְהִצְלַפְתִּי בּוֹ בְּשׁוֹט, עַד שֶׁנֶּחְלַץ מֵעוֹרוֹ וְנִמְלַט, וּבְחֶלְקִי נָפְלוּ עֹנֶג אֲמִתִּי וָפֶלֶא.

פְּעָמִים רַבּוֹת מְתַקְּנִים הַמִּקְרֶה וְהַמַּזָּל שְׁגִיאָה שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ בָּהּ. וְאָכֵן, נִזְדַּמְּנָה לִי דֻּגְמָה שֶׁל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּמַעֲבֶה הַיַּעַר בְּגוּר חֲזִירֵי־בָּר וּבְאִמּוֹ שֶׁדִּשְׁדְּשָׁה אַחֲרָיו, יָרִיתִי וְהֶחְטֵאתִי. הַגּוּר נִמְלַט מִיָּד וְאִלּוּ אִמּוֹ עָמְדָה לְלֹא תְּנוּעָה, כְּאִלּוּ דָּבְקוּ רַגְלֶיהָ בָּאֲדָמָה. כְּשֶׁקָרַבְתִּי אֶל חֲזִירַת־הַבָּר, גִּלִּיתִי שֶׁהִיא עִוֶּרֶת וּבְזַרְבּוּבָהּ קְצֵה הַזָּנָב שֶׁל בְּנָהּ, שֶׁכֵּן הוֹלִיךְ אוֹתָהּ כְּמִצְוַת כִּבּוּד־הָאֵם. הַקָּלִיעַ שֶׁלִּי חָלַף בֵּין שְׁנֵיהֶם, פָּגַע בִּזְנַב הַגּוּר, קָרַע אֶת הַחוּט־הַמּוֹבִיל, וְהָאֵם לוֹעֶסֶת עֲדַיִן אֶת שְׁאֵרִית הַזָּנָב שֶׁבְּפִיהָ. מִשֶּׁהִפְסִיק הַמַּנְחֶה שֶׁלָּהּ לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ קָדִימָה, נֶעֶצְרָה וְעָמְדָה. תָּפַסְתִּי בְּפִסַּת הַזָּנָב הַבּוֹלֶטֶת מִזַּרְבּוּב הַחֲזִירָה וּמָשַׁכְתִּי אַחֲרַי אֶת הַחַיָּה חַסְרַת־הַיֶּשַׁע, וְהֵבֵאתִי אוֹתָהּ בְּלִי קשִׁי וּלְלֹא הִתְנַגְּדוּת לַחֲצַר בֵּיתִי.

אַף שֶׁחֲזִירוֹת־הַבָּר נוֹרָאוֹת בְּפִרְאוּתָן, אַכְזָרִיִּים וּמְסֻכָּנִים בְּהַרְבֵּה הַחֲזִירִים הַזְּכָרִים. פַּעַם אַחַת נִתְקַלְתִּי בַּחֲזִיר־בָּר בַּיַּעַר, וּלְרֹעַ מַזָּלִי, לֹא הָיִיתִי מוּכָן לְהַתְקָפָה אוֹ לַהֲגָנָה. אַךְ הִסְפַּקְתִּי לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ, נָגַח בִּי הַחֲזִיר הַזּוֹעֵם בְּכָל כֹּחוֹ. אוּלָם הוּא פָּגַע בָּעֵץ וְחָטָיו נִנְעֲצוּ בּוֹ כֹּה עָמֹק, עַד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְעָקְרָם, וְכַמּוּבָן שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לִפְגֹּעַ בִּי. “הוֹ־הוֹ”, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, “עַכְשָׁו אֲלַמֵּד אוֹתְךָ לֶקַח!” תָּפַסְתִּי אֶבֶן וְהִכִּיתִי בָּהּ בְּרֹאשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּעֲצוּ הֶחָטִים עוֹד יוֹתֵר בָּעֵץ. עַתָּה הָיָה עָלָיו לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהֵבֵאתִי מֵהַכְּפָר הַסָּמוּךְ עֲגָלָה וַחֲבָלִים, כְּדֵי לִכְפּוֹת אוֹתוֹ וּלְהָבִיאוֹ לְבֵיתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם. מְלָאכָה זוֹ עָלְתָה בְּיָדִי יָפֶה.

אֵין סָפֵק שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, רַבּוֹתַי, עַל פַּטְרוֹן הַצַּיָּדִים, הוּבֶּרְטוּס הַקָּדוֹשׁ, וְכֵן עַל הַצְּבִי הַמְפֹאָר שֶׁבָּא יוֹם אֶחָד לִקְרָאתוֹ בַּיַּעַר וְנָשָׂא אֶת הַצְּלָב הַקָּדוֹשׁ בֵּין קַרְנָיו. כָּל יָמַי אֲנִי שׁוֹתֶה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַפַּטְרוֹן בְּחֶבְרָה טוֹבָה, וְאַלְפֵּי פְּעָמִים רָאִיתִי אֶת דְּמוּת הַצְּבִי מְצֻיֶּרֶת עַל קִירוֹת כְּנֵסִיּוֹת וּרְקוּמָה עַל דִּגְלֵי אַבִּירָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ. כַּיּוֹם אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר, עַל דִּבְרָתוֹ שֶׁל צַיָּד אַמִּיץ, שֶׁלֹּא הָיוּ צְבָאִים נוֹשְׂאֵי־צְלָב כָּאֵלֶּה בְּעָבָר, וְשֶׁאֵין הֵם מְצוּיִים גַּם כַּיּוֹם; אַךְ מוּטָב שֶׁאֲסַפֵּר מַה שֶּׁרָאִיתִי בְּעֵינַי.

פַּעַם אַחַת, לְאַחַר שֶׁיָּרִיתִי אֶת כָּל מְלַאי הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִּי, יָצָא לִקְרָאתִי בְּמַפְתִּיעַ צְבִי שֶׁאֵין נָאֶה מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם. הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ, כְּאִלּוּ יָדַע שֶׁשַּׂקִּיק־הָעוֹפֶרֶת שֶׁלִּי רֵיק. בִּמְהִירוּת טָעַנְתִּי בָּרוֹבֶה אֲבַק־שְׂרֵפָה וְשָׁפַכְתִּי לַקָּנֶה חֹפֶן חַרְצַנֵּי־דֻּבְדְּבָנִים, לְאַחַר שֶׁקָּלַפְתִּי בְּחִפָּזוֹן אֶת בְּשָׂרָם. מִטְעָן רַב זֶה יָרִיתִי הַיְשֵׁר לְבֵין קַרְנָיו. הַיְרִיָּה הִמְּמָה אוֹתוֹ וְהוּא הִתְנַדְנֵד, אֲבָל הִתְאוֹשֵׁשׁ וְנִמְלַט.

כַּעֲבֹר שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, בָּאתִי לָצוּד בַּיַּעַר הַהוּא. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! יָצָא לִקְרָאתִי צְבִי נָאֶה, וְעֵץ דֻּבְדְּבָן, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה רֶגֶל גָּבְהוֹ, בֵּין קַרְנָיו. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי בַּהַרְפַּתְקָה שֶׁלִּי אֶשְׁתָּקַד. רָאִיתִי אֵפוֹא בַּצְּבִי אֶת רְכוּשִׁי הַפְּרָטִי וְהִכְרַעְתִּי אוֹתוֹ בִּירִיָּה אַחַת. עַל יְדֵי כָּךְ זָכִיתִי בְּבַת־אַחַת בְּצָלִי וּבְרֹטֶב־דֻּבְדְּבָנִים, שֶׁכֵּן הָיָה הָעֵץ מְשֻׁפָּע בִּפְרִי, שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִיָּמַי מְעֻדָּן כְּמוֹתוֹ.

7.jpg

וּמִי יוֹדֵעַ, הַאִם הַצְּלָב שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵי הוּבֶּרְטוּס הַקָּדוֹשׁ בֵּין קַרְנֵי הַצְּבִי לֹא נוֹרָה לְבֵינֵיהֶן בִּידֵי צַיָּד אָדוּק, אוֹ בִּידֵי רֹאשׁ־מִנְזָר חוֹבֵב־צַיִד, אוֹ בִּשּׁוּל? הָאֲדוֹנִים הַלָּלוּ הָיוּ מְפֻרְסָמִים תָּמִיד בִּנְטִיעַת הַצְּלָב בְּכָל מָקוֹם, וּבְמִדַּת־מָה הֵם נוֹדָעִים בָּזֶה עַד הַיּוֹם. בִּשְׁעַת מְצוּקָה, הַפּוֹקֶדֶת תְּכוּפוֹת כָּל צַיָּד הָרָאוּי לִשְׁמוֹ, כְּשֶׁהַשְּׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו הִיא “לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל”, הוּא נוֹקֵט כָּל אֶמְצָעִי הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ וּמְנַסֶּה הַכֹּל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת נִקְלַעְתִּי לְמַצָּבִים כָּאֵלֶּה.

וּמַה דַּעְתְּכֶם, לְמָשָׁל, עַל מִקְרֶה זֶה: פַּעַם אַחַת, בְּיַעַר פּוֹלָנִי, אָזְלוּ לִי בְּבַת־אַחַת אוֹר־הַיּוֹם וַאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה. בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה הִסְתָּעֵר עָלַי דֹּב אָיֹם, לֹעוֹ פָּעוּר, מוּכָן לִבְלֹעַ אוֹתִי. לַשָּׁוְא חִפַּשְׂתִּי בְּחִפָּזוֹן בְּכִיסַי אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת. מָצָאתִי שְׁתֵּי אַבְנֵי־הַצָּתָה בִּלְבַד, שֶׁנָהוּג לָשֵׂאת אוֹתָן לִשְׁעַת־חֵרוּם. אַחַת מֵהֶן הֵטַלְתִּי בִּתְנוּפָה לְלֹעוֹ הַפָּעוּר, לְבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ. הַדָּבָר לֹא נָעַם לוֹ, כַּנִּרְאֶה, וְהוּא פָּנָה שְׂמֹאלָה, וְכָךְ נִתַּן לִי לְהָטִיל אֶת הָאֶבֶן הַשְּׁנִיָּה אֶל פִּתְחוֹ הָאֲחוֹרִי. כָּל זֶה הִצְלִיחַ נֶהֱדָר, מַמָּשׁ לְהַפְלִיא. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָאֶבֶן חָדְרָה מֵאָחוֹר, אֶלָּא הִתְנַגְּשָׁה בָּאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה: אֵשׁ פָּרְצָה וְהַדֹּב הִתְפּוֹצֵץ בְּקוֹל נֶפֶץ עַז.

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהֲטָלַת אֲבָנִים מוֹעִילָה גַּם בְּוִכּוּחַ בֵּין אַנְשֵׁי־הָרוּחַ. שָׁמַעְתִּי, כִּי אֶבֶן שֶׁהוּטְלָה לְוִכּוּחַ בְּסוֹפוֹ, אִם פָּגְעָה יָפֶה בָּאֶבֶן שֶׁהֵטִיל מְלֻמָּד בְּרֵאשִׁיתוֹ, כְּבָר פּוֹצְצָה יוֹתֵר מִמַּדָּעָן וּמִפִילוֹסוֹף אֶחָד, שֶׁהָיוּ נַשְׁכָנִים כְּדֻבִּים.

נָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ: אָכֵן, נִצַּלְתִּי הַפַּעַם, אַךְ אֵין לִי רָצוֹן לַחֲזֹר עַל הַתַּרְגִּיל, אוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם דֹּב כְּשֶׁאֵין בְּיָדִי אֶמְצְעֵי־מָגֵן. אַךְ אֵין זֹאת כִּי נִגְזַר עָלַי, שֶׁהַחַיּוֹת הַפִּרְאִיּוֹת וְהַמְסֻכָּנוֹת בְּיוֹתֵר יִתְקְפוּ אוֹתִי דַּוְקָא כְּשֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן, כְּאִלּוּ גִּלּוּ לָהֶן חוּשֵׁיהֶן שֶׁאֲנִי חֲסַר־מָגֵן. פַּעַם אַחַת שִׁחְרַרְתִּי אֶת הַבֹּרֶג הַמְהַדֵּק בַּנּוֹקֵר אֶת אֶבֶן־הַהַצָּתָה כְּדֵי לְהַשְׁחִיז אוֹתָהּ קְצָת, וּפִתְאֹם יָצָא לִקְרָאתִי דֹּב נוֹהֵם, מִפְלֶצֶת מַמָּשׁ. לֹא נִתַּן לִי אֶלָּא לְטַפֵּס בְּחִפָּזוֹן עַל עֵץ, וּלְהִתְכּוֹנֵן לַהֲגָנָה. לְרֹעַ הַמַּזָּל נָפַל סַכִּינִי עַל הָאֲדָמָה תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס, וְהוּא הָיָה דָּרוּשׁ לִי עַתָּה כְּדֵי לָשׁוּב וּלְהַדֵּק אֶת בֹּרֶג־הָאֶבֶן, שֶׁסִּבּוּבוֹ הָיָה קָשֶׁה גַּם קֹדֶם לָכֵן. לְיַד הָעֵץ עָמַד הַדֹּב, וְחָשַׁשְׁתִּי כִּי הִנֵּה יַתְחִיל לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת אַחֲרַי. לְהַתִּיז נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי לְהַצָּתַת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה לֹא רָצִיתִי, כִּי מִלְּבַד מִכְשׁוֹלִים אֲחֵרִים לְהַפְעָלַת תַּחְבּוּלָה זוֹ, זָכַרְתִּי הֵיטֵב אֶת כְּאֵב־הָעֵינַיִם הֶחָזָק שֶׁנִּגְרַם לִי עַל יְדֵי הַנִּסּוּי הַהוּא, כְּאֵב, שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּג. נַפְשִׁי יָצְאָה אֶל סַכִּינִי הַנָּעוּץ בָּאֲדָמָה. אֲבָל מַבָּטַי הַנִּכְסָפִים לֹא הוֹעִילוּ כְּלָל. לְבַסּוֹף עָלָה עַל דַּעְתִּי רַעְיוֹן, שֶׁהָיָה מֻפְלָא כְּפִי שֶׁהָיָה מֻצְלָח. כִּוַּנְתִּי אֶת זֶרֶם הַמַּיִם הַמְּצוּיִים בְּגוּפֵנוּ, וּמִתְרַבִּים מְאֹד בִּשְׁעַת סַכָּנָה, אֶל נִצַּב־הַסַּכִּין. הַצִּנָּה הָאֲיֻמָּה שֶׁעָמְדָה בַּחוּץ הִקְפִּיאָה אֶת סִילוֹן הַמַּיִם עִם זְרִימָתוֹ, וְכַעֲבֹר רֶגַע קַל צָמְחָה לַנִּצָּב תּוֹסֶפֶת מִקֶּרַח שֶׁהִגִּיעָה אֶל עַנְפֵי הָעֵץ הַתַּחְתּוֹנִים. תָּפַסְתִּי בַּנִּצָּב שֶׁהִתְאָרֵךְ וּמָשַׁכְתִּי אֵלַי אֶת הַסַּכִּין, בְּקַלּוּת, אַךְ בִּזְהִירוּת רַבָּה. אַךְ הִבְרַגְתִּי אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ, הִתְחִיל מַר דֹּב לְטַפֵּס. אָכֵן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, רַק חָכְמַת הַדֹּב יָכְלָה לְתָאֵם כֹּה יָפֶה אֶת הַתְּקִיפָה וְאֶת הַהֲגָנָה, וְקִבַּלְתִּי פָּנָיו בְּמַתְּנַת־עוֹפֶרֶת שֶׁהִשְׁכִּיחָה לָנֶצַח אֶת חִשְׁקוֹ לְטַפֵּס.

וְכָךְ הִפְתִּיעַ אוֹתִי בְּפַעַם אַחֶרֶת זְאֵב נוֹרָא, וְכֹה קָרַב אֵלַי, עַד שֶׁבְּאֵין בְּרֵירָה נִשְׁמַעְתִּי לְדַחַף־הַהֲגָנָה וְתָקַעְתִּי אֶת אֶגְרוֹפִי בְּלֹעוֹ הַפָּעוּר. לְמַעַן בִּטְחוֹנִי דָּחַפְתִּי אֶת אֶגְרוֹפִי קָדִימָה וְכִמְעַט שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל כְּתֵפוֹ. אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? לֹא אוּכַל לוֹמַר, כִּי מַצָּב שֶׁל חֹסֶר־יֶשַׁע זֶה נָעַם לִי בִּמְיֻחָד. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם: עַיִן בְּעַיִן עִם זְאֵב! הִסְתַּכַּלְנוּ זֶה בָּזֶה לָאו־דַּוְקָא בְּאַהֲבָה. אִלּוּ שָׁלַפְתִּי אֶת זְרוֹעִי, הָיָה הַזְּאֵב מִסְתָּעֵר עָלַי בְּזַעַם כָּפוּל: קָרָאתִי הַחְלָטָה זוֹ בָּרוּר בְּעֵינָיו הַבּוֹעֲרוֹת. בְּקִצּוּר, תָּפַסְתִּי בְּמֵעָיו וּמָשַׁכְתִּי אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו, כְּאִלּוּ חָלַצְתִּי כְּפָפָה, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת כֻּלּוֹ עַל הָאֲדָמָה.

לֹא נִתַּן לִי לַחֲזֹר עַל תַּחְבּוּלָה זוֹ כְּלַפֵּי כֶּלֶב שׁוֹטֶה, שֶׁתָּקַף אוֹתִי כַּעֲבֹר זְמַן־מָה בְּסִמְטָה צָרָה בְּפֶּטֶרְבּוּרְג. “רוּץ בְּכָל כֹּחֲךָ!” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. כְּדֵי לְהָקֵל עַל בְּרִיחָתִי הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי אֶת מִקְטָרְנִי הָאָרֹךְ וְנִמְלַטְתִּי בִּמְהִירוּת לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ צִוִּיתִי עַל מְשָׁרְתִי לְהָבִיא אֶת הַמִּקְטֹרֶן וְלִתְלוֹתוֹ בָּאָרוֹן, בֵּין שְׁאָר הַבְּגָדִים. לַמָּחֳרָת נִבְהַלְתִּי מְאֹד מִצַּעֲקָתוֹ שֶׁל יוֹהַאן שֶׁלִּי: “אֵל אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי הַבָּארוֹן, הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלְּךָ הִשְׁתַּגֵּעַ!” קָרַבְתִּי בְּרִיצָה וְאָכֵן רָאִיתִי אֶת כָּל בְּגָדַי קְרוּעִים וּמְרֻפָּטִים. הַבָּחוּר נִחֵשׁ יָפֶה: הַמִּקְטֹרֶן הִשְׁתַּגֵּעַ. רָאִיתִי כֵּיצַד הִסְתָּעֵר עַל בֶּגֶד־חַג חָדָשׁ וְכֵיצַד קָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים.


פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: כְּלָבִים, סוּסִים וְכָל הַשְּׁאָר    🔗

בְּכָל הָאֵרוּעִים הָאֵלֶּה, רַבּוֹתַי, מֵהֶם נֶחְלַצְתִּי לְמַזָּלִי, אַךְ תָּמִיד בְּעוֹר שִׁנַּי, עָזַר לִי הַמִּקְרֶה, שֶׁהָפַכְתִּי לִי אוֹתוֹ לְיִתְרוֹן עַל יְדֵי אֹמֶץ־לֵב וְקֹר־רוּחַ. תְּכוּנוֹת אֵלֶּה כֻּלָּן עוֹשׂוֹת אָדָם, כַּיָּדוּעַ לְכֻלָּנוּ, לְצַיָּד, סַפָּן אוֹ חַיָּל טוֹב. אוּלָם בִּלְתִּי־זְהִירִים וּרְאוּיִים לְגִנּוּי הֵם הַצַּיָּד, הָאַדְמִירָל וְהָאַלּוּף הַסּוֹמְכִים עַל הַמִּקְרֶה אוֹ עַל תְּבוּנָתָם בִּלְבַד, וְאֵינָם דּוֹאֲגִים לִרְכִישַׁת הַמְּיֻמָּנֻיּוֹת הַמְיֻחָדוֹת וְהַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהַבְטִיחַ אֶת הַהַצְלָחָה. אֵין אֲנִי רָאוּי לְגִנּוּי כָּזֶה בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְפֻרְסָם תָּמִיד בְּסוּסַי, בִּכְלָבַי וּבִכְלֵי־נִשְׁקִי הַמְעֻלִּים וְכֵן בְּטִפּוּלִי הַמְיֻחָד בָּהֶם. עַל כֵּן אוּכַל לְהִתְפָּאֵר, כִּי שֵׁם־עוֹלָם קָבַעְתִּי לִי בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר. לֹא אֲסַפֵּר פְּרָטִים עַל סוּסַי, כְּלָבַי וְאוֹצַר־הַנֶּשֶׁק שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים בַּעֲלֵי־אֲחוּזוֹת, שֶׁהֵם צַיָּדִים בַּעֲלֵי אֻרְווֹת וּמִכְלְאוֹת־כְּלָבִים. אוּלָם שְׁנַיִם מִכְּלָבַי הִצְטַיְּנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּמְנַע מִמֶּנִּי לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם, וְעָלַי לְהַזְכִּירָם בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ בְּמִלִּים מְעַטּוֹת. כַּלְבָּה אַחַת הָיְתָה רוֹדֶפֶת־חָגְלוֹת בִּלְתִּי־נִלְאֵית, כֹּה זְהִירָה וְכֹה עֵרָנִית, עַד שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ קִנֵּא בִּי. יוֹמָם וָלַיְלָה לִוְּתָה אוֹתִי. כְּשֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה, תָּלִיתִי פָּנָס בִּזְנָבָהּ, וְהִיא רָצָה כָּרָאוּי, וְאוּלַי אַף הֵיטִיבָה לָרוּץ מֵאֲשֶׁר לְאוֹר הַיּוֹם.

יוֹם אֶחָד (זְמַן־מָה לְאַחַר נִשּׂוּאַי) רָצְתָה אִשְׁתִּי לָצֵאת לְצַיִד. הִקְדַּמְתִּי אֶת הַשַּׁיָּרָה וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ צַיִד. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, עָמְדָה כַּלְבָּתִי לְפָנַי עִם שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל כַּמָּה מְאוֹת חָגְלוֹת. הִמְתַּנְתִּי לְרַעְיָתִי, שֶׁרָכְבָה אַחֲרַי בְּחֶבְרַת שָׁלִישִׁי וְסַיָּס, אַךְ הֵם לֹא נִרְאוּ. שַׁעֲטַת הַסּוּסִים לֹא נִשְׁמְעָה. עַתָּה נִתְקַפְתִּי חֲרָדָה, שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי, וּבְמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, בְּקֵרוּב, שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת מִתְאוֹנְנִים מַר. נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁהַקּוֹלוֹת קְרוֹבִים, אַךְ סָבִיב לֹא נִרְאֲתָה נֶפֶשׁ חַיָּה.

יָרַדְתִּי מֵהַסּוּס, הִצְמַדְתִּי אֹזֶן לָאֲדָמָה, וְעַתָּה קָלַטְתִּי כִּי הַקּוֹלוֹת עוֹלִים מִתּוֹכָהּ. הִכַּרְתִּי בָּרוּחַ אֶת קוֹלָם שֶׁל אִשְׁתִּי, שֶׁל הַשָּׁלִישׁ וְשֶׁל הַסַּיָּס. סָקַרְתִּי אֶת הַסְּבִיבָה וְגִלִּיתִי פִּיר פָּתוּחַ שֶׁל מִכְרֵה־פֶּחָם, וּכְבָר לֹא הָיָה סָפֵק בְּיָדִי, כִּי רַעְיָתִי הַמִּסְכֵּנָה וּמְלַוֶּיהָ נָפְלוּ לַפִּיר. דָּהַרְתִּי אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב לְהַזְעִיק אֶת הַכּוֹרִים. הֵם בָּאוּ וּבְעָמָל רַב וּמְמֻשָּׁךְ הֶעֱלוּ אֶת הָאֻמְלָלִים מֵהַפִּיר, שֶׁעָמְקוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אַמָּה. תְּחִלָּה הֶעֱלוּ אֶת הַסַּיָּס, אַחַר כָּךְ אֶת סוּסוֹ, אֶת הַשָּׁלִישׁ וְאֶת סוּסוֹ, וּלְבַסּוֹף אֶת רַעְיָתִי וְאֶת סוּסָתָהּ הַטּוּרְקִית. הַפֶּלֶא שֶׁבַּמְּאֹרָע הָיָה, כִּי עַל אַף הַנְּפִילָה לְעֹמֶק רַב זֶה, לֹא נִפְגְּעוּ הָאֲנָשִׁים וְהַסּוּסִים, לְהוֹצִיא כַּמָּה פִּצְעֵי־לַחַץ. לְעֻמַּת זֹאת, נִתְקְפוּ פַּחַד אֵימִים. קַל לְשַׁעֵר שֶׁלֹּא הֶעֱלֵינוּ עַל הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ בַּצַּיִד, וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁכְּחָה מִכֶּם כַּלְבָּתִי בִּשְׁעַת הַסִּפּוּר, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, נִשְׁכְּחָה גַּם מִמֶּנִּי, וְאַתֶּם לֹא תְּגַנּוּ אוֹתִי עַל כָּךְ.

מִשְׂרָתִי חִיְּבָה אוֹתִי לָצֵאת לְמַסָּע לַמָּחֳרָת, וְרַק כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם שַׁבְתִּי מִמֶּנּוּ. שָׁעוֹת אֲחָדוֹת אַחֲרֵי שׁוּבִי הִרְגַּשְׁתִּי בְּהֵעָדְרָהּ שֶׁל דִּיאַנָה שֶׁלִּי. אִישׁ לֹא חִפֵּשׂ אוֹתָהּ. אֲנָשַׁי הִנִּיחוּ כִּי רָצָה בְּעִקְבוֹתַי, וּלְצַעֲרִי הָרַב לֹא נִמְצְאָה עַתָּה בְּשׁוּם מָקוֹם. לְבַסּוֹף עָלָה עַל דַּעְתִּי: אוּלַי נִשְׁאֲרָה הַכַּלְבָּה לְיַד הַחָגְלוֹת? הַתִּקְוָה וְהַדְּאָגָה הֵרִיצוּ אוֹתִי מִיָּד לַמָּקוֹם הַהוּא, וְהַפֶּלֶא נִתְגַּלָּה לְעֵינַי: לְשִׂמְחָתִי הַגְּדוֹלָה עָמְדָה הַכַּלְבָּה בַּמָּקוֹם שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי אַרְבָּעָה־עָשָׂר יָמִים. “תְּפֹס!” קָרָאתִי, וְהִיא הִסְתָּעֲרָה, וּבִירִיָּה אַחַת צַדְתִּי עֶשְׂרִים־וְחָמֵשׁ חָגְלוֹת. אוּלָם כֹּחָהּ תַּשׁ, וּבְקשִׁי קָרְבָה אֵלַי, רְעֵבָה וּכְחוּשָׁה. נֶאֱלַצְתִּי לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ לְאֻכָּפִי, וּבְוַדַּאי בָּרוּר לָכֶם, כִּי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עָשִׂיתִי זֹאת, לַמְרוֹת אִי־הַנּוֹחוּת הָרַבָּה. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים שֶׁל טִפּוּל נִמְרָץ שׁוּב הָיְתָה עֵרָנִית וְרַעֲנָנָה כְּקֹדֶם לָכֵן, וְכַעֲבֹר שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים אִפְשְׁרָה לִי לִפְתֹּר חִדָּה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי פּוֹתֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָם בְּלִי עֶזְרָתָהּ.

כְּבָר יוֹמַיִם רָדַפְתִּי אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת. הַכַּלְבָּה הֵרִיצָה אוֹתָהּ מִפַּעַם לְפַעַם לִקְרָאתִי, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לִירוֹת בָּהּ. בְּכִשּׁוּף לֹא הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁכֵּן חָוִיתִי דְּבָרִים מֻפְלָאִים רַבִּים מְאֹד, וְאִלּוּ חֲמֵשֶׁת חוּשַׁי הִכְזִיבוּ. סוֹף־סוֹף קָרְבָה אֵלַי הָאַרְנֶבֶת וְאָכֵן פָּגַעְתִּי בָּהּ בְּנִשְׁקִי. הִיא צָנְחָה, וּמַה גִּלִּיתִי, רַבּוֹתַי? אַרְבַּע רַגְלַיִם הָיוּ לָאַרְנֶבֶת שֶׁלִּי תַּחַת בִּטְנָהּ וְאַרְבַּע – עַל גַּבָּהּ. כְּשֶׁנִּתְעַיְּפוּ הָרַגְלַיִם הַתַּחְתּוֹנוֹת, הֵטִילָה עַצְמָה עַל גַּבָּהּ כְּשַׂחְיָן זָרִיז, הַיּוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת עַל בִּטְנוֹ וְגַם עַל גַּבּוֹ, וְעַתָּה דָּהֲרָה בָּרַגְלַיִם הָאֲחֵרוֹת בִּמְהִירוּת מוּאֶצֶת. שׁוּב לֹא נִתְקַלְתִּי לְעוֹלָם בְּאַרְנֶבֶת כָּזֹאת, וְגַם אֶת זוֹ לֹא הָיִיתִי מַשִּׂיג, לוּלֵא הָיְתָה כַּלְבָּתִי מֻשְׁלֶמֶת כָּל כָּךְ. עַד כְּדֵי כָּךְ עָלְתָה עַל כָּל בְּנֵי־מִינָהּ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְהַסֵּס לְכַנּוֹתָהּ “יְחִידָה וּמְיֻחֶדֶת”, לוּלֵא כַּלְבָּה מִגֶּזַע זַרְזִיר־מָתְנַיִם שֶׁהָיְתָה לִי חָלְקָה עַל הַתֹּאַר הַזֶּה. קְטַנָּה הָיְתָה בְּקוֹמָתָהּ, אַךְ מֻפְלָאָה בִּמְהִירוּתָהּ. אִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתָהּ, רַבּוֹתַי, לֹא הֲיִיתֶם מִתְפַּלְּאִים עַל שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ וְהִרְבֵּיתִי לָצוּד עִמָּהּ. כֹּה הִרְבְּתָה לָרוּץ בִּשְׁבִילִי, לְעִתִּים תְּכוּפוֹת וּבִמְהִירוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁשָּׁחֲקָה אֶת רַגְלֶיהָ עַד הַבֶּטֶן. בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת יָכֹלְתִּי לְנַצְּלָהּ רַק לְגִלּוּי מְאוּרוֹת שֶׁל גִירִיּוֹת, בְּתַפְקִיד זֶה עוֹד שֵׁרְתָה אוֹתִי שָׁנִים אֲחָדוֹת.

כְּשֶׁעֲדַיִן הָיְתָה כַּלְבַּת־שִׁסּוּי, רָדְפָה בְּאַחַד הַיָּמִים אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת, שֶׁנִּרְאֲתָה לִי שְׁמֵנָה יָתֵר עַל הַמִּדָּה. צַר הָיָה לִי עַל כַּלְבָּתִי הַמִּסְכֵּנָה, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לְהַמְלָטָה, אֲבָל רָצְתָה לָרוּץ בַּמְּהִירוּת הָרְגִילָה שֶׁלָּהּ. סוּסִי פִּגֵּר אַחֲרֶיהָ הַרְבֵּה. פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי נְבִיחוֹת וִיבָבוֹת קַלּוֹת כְּאִלּוּ לַהֲקַת כְּלָבִים הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁהַנְּבִיחוֹת הָיוּ חֲלוּשׁוֹת וַעֲנֻגּוֹת, וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת פִּשְׁרָן. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לַמָּקוֹם, רָאִיתִי אֶחָד מִפִּלְאֵי עוֹלָם. הָאַרְנֶבֶת הִמְלִיטָה בִּמְרוּצָתָהּ וְגַם כַּלְבָּתִי הִמְלִיטָה, וּמִסְפָּר הָאַרְנָבוֹנִים הָיָה כְּמִסְפָּר גּוּרֵי־הַכְּלָבִים. לְפִי טִבְעָם הִתְחִילוּ הָאַרְנָבוֹנִים לִבְרֹחַ, וְאִלּוּ הַכְּלַבְלָבִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְגַם צָדוּ אוֹתָם. בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל הַצַּיִד, הָיוּ בְּיָדִי שִׁשָּׁה אַרְנָבוֹנִים וְשִׁשָּׁה כְּלַבְלָבִים, אַף שֶׁבְּרֵאשִׁיתוֹ הָיוּ רַק כַּלְבָּה אַחַת וְאַרְנֶבֶת אַחַת.

8.jpg

כַּלְבָּה נִפְלָאָה זוֹ אֲנִי זוֹכֵר בְּאוֹתָהּ מִדַּת עֹנֶג שֶׁאֲנִי זוֹכֵר סוּס לִיטָאִי מְעֻלֶּה, יָקָר מִפָּז. רָכַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה, וְכָךְ נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהַפְגִּין אֶת אֳמָנוּת־הָרְכִיבָה שֶׁלִּי, שֶׁזִּכְּתָה אוֹתִי בִּתְהִלָּה רַבָּה. נִזְדַּמַּנְתִּי פַּעַם אַחַת אֶל אֲחוּזָתוֹ הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁל הָרוֹזֵן פְּשׁוֹבוֹבְסְקִי בְּלִיטָא, וְיָשַׁבְתִּי בַּטְּרַקְלִין עִם הַגְּבָרוֹת לְיַד שֻׁלְחַן־הַתֵּה, וְאִלּוּ הַגְּבָרִים יָרְדוּ לֶחָצֵר לִבְחֹן סְיָח גִּזְעִי אָצִיל, שֶׁהוּבָא זֶה עַתָּה מִמִּכְלָאַת גִּדּוּל־הַסּוּסִים. וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה זְעָקָה לְעֶזְרָה.

יָרַדְתִּי בְּרִיצָה בַּמַּדְרֵגוֹת וְרָאִיתִי אֶת הַסּוּס מִשְׁתּוֹלֵל, שְׁלוּחַ־רֶסֶן, וְאֵין אִישׁ מֵעֵז לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אוֹ לִקְפֹּץ עַל גַּבּוֹ. נִדְהָמִים וּנְבוֹכִים עָמְדוּ הָרוֹכְבִים הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר. פְּנֵי כֻּלָּם אָמְרוּ אֵימָה וַחֲרָדָה כְּשֶׁנִּתַּרְתִּי בִּקְפִיצָה אַחַת עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַסּוּס, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִדְהַמְתִּי וְהִפְחַדְתִּי אוֹתוֹ. עַתָּה הִפְעַלְתִּי אֶת מֵיטַב אֳמָנוּתִי בִּרְכִיבָה וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִידֵי שַׁלְוָה וְצִיּוּת. כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַהֶשֵּׂג לַגְּבָרוֹת בְּצוּרָה מוּחָשִׁית וְלִמְנֹעַ מֵהֶן דְּאָגָה מְיֻתֶּרֶת, אִלַּצְתִּי אֶת הַסּוּס לִקְפֹּץ לַטְּרַקְלִין בְּעַד אַחַד־הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֲנִי עַל גַּבּוֹ. שָׁם הֵרַצְתִּי אוֹתוֹ בְּהִלּוּכִים שׁוֹנִים, בְּצַעַד, בִּטְפִיפָה, בִּדְהִירָה, וּלְבַסּוֹף הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִפְגַּנְתִּי אֶת כָּשְׁרוֹ שֶׁל הַסּוּס בְּתַרְגִּילִים מְקֻצָּרִים. כָּל הַגְּבָרוֹת נֶהֱנוּ עַד מְאֹד. סוּסוֹנִי בִּצַּע אֶת הַתַּרְגִּיל בִּזְרִיזוּת מֻפְלָאָה, וְלֹא שָׁבַר שׁוּם קֻמְקוּם אוֹ סֵפֶל. מַעֲשַׂי אֵלֶּה הֶעֱלוּ כָּל כָּךְ אֶת קַרְנִי בְּעֵינֵי הָרוֹזֵן, עַד שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, בַּאֲדִיבוּתוֹ הָרְגִילָה, לְקַבֵּל מִיָּדוֹ אֶת הַסּוּס בְּמַתָּנָה, וְלָצֵאת רָכוּב עָלָיו לְמַסַּע־מִלְחָמָה נֶגֶד הַטּוּרְקִים. מַסַּע כִּבּוּשׁ וְנִצָּחוֹן זֶה עָמַד לְהִפָּתַח בְּקָרוֹב, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הָרוֹזֵן מִינִיךְ.

מַתָּנָה נְעִימָה יוֹתֵר מִזּוֹ לֹא נִתַּן כְּלָל לְהַעֲנִיק לִי, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִבְּאָה לִי טוֹבוֹת בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בּוֹ עָמַדְתִּי לַעֲבֹר אֶת מִבְחָנִי הָרִאשׁוֹן כְּחַיָּל. סוּס כֹּה צַיְּתָן, כֹּה אַמִּיץ וְלוֹהֵט – כִּבְשָׂה וּבוּצֶפַאל כְּאֶחָד – סוּס זֶה יַזְכִּיר לִי תָּמִיד אֶת חוֹבוֹתָיו שֶׁל חַיָּל, וְאֶת הַמִּבְצָעִים הַמַּפְלִיאִים שֶׁבִּצַּע בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב אַלֶכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן הַצָּעִיר עַל גַּבֵּי בּוּצֶפַאל שֶׁלּוֹ.


פֶּרֶק רְבִיעִי: הַמִּלְחָמָה בַּטּוּרְקִים וַעֲלִילוֹתֶיהָ    🔗

דּוֹמֶה כִּי יָצָאנוּ לַמִּלְחָמָה גַּם כְּדֵי לְהָשִׁיב לַנֶּשֶׁק הָרוּסִי אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁנִּפְגַּם קְצָת לְיַד הַנָּהָר פְּרוּט, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַצַּאר פְּיוֹטְר. וְאָכֵן, הִצְלַחְנוּ בִּמְשִׂימָה זוֹ עַל יְדֵי מַסְעוֹת־קְרָב מְיַגְּעִים אָמְנָם, אַךְ עֲטוּרֵי־תְּהִלָּה, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַמַּצְבִּיא הַגָּדוֹל מִינִיךְ. הַצְּנִיעוּת אוֹסֶרֶת עַל חַיָּלִים מִן הַשּׁוּרָה לְיַחֵס לְעַצְמָם מַעֲשִׂים וְנִצְחוֹנוֹת גְּדוֹלִים, תְּהִלָּתָם נִתֶּנֶת לַמַּצְבִּיאִים לְלֹא קֶשֶׁר עִם תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַיּוֹם־יוֹמִיּוֹת. הַתְּהִלָּה נִתֶּנֶת גַּם לַמְּלָכִים וְלַמְּלָכוֹת שֶׁלֹּא הֵרִיחוּ מֵעוֹלָם אֲבַק־שְׂרֵפָה אֶלָּא בִּשְׁעַת תַּרְגִּילִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ שְׂדֵה־קְרָב מִחוּץ לְמַחֲנוֹת־הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלָּהֶם, וְלֹא חַיָּלִים בְּמַעֲרַךְ־קְרָב, אֶלָּא בְּמִסְדָּרִים בִּלְבַד.

עַל כֵּן אֵינִי תּוֹבֵעַ לְעַצְמִי אֶת הַכָּבוֹד עַל מַעֲשֵׂינוּ הַגְּדוֹלִים בָּאוֹיֵב. יַחְדָּו מִלֵּאנוּ אֶת חוֹבָתֵנוּ, וּמִלּוּי־הַחוֹבָה הוּא בִּלְשׁוֹן אוֹהֵב־הַמּוֹלֶדֶת, הַחַיָּל אוֹ בְּקִצּוּר – הַגֶּבֶר הָאַמִּיץ, מֻשָּׂג שֶׁהֶקֵּפוֹ וְתָכְנוֹ חֲשׁוּבִים מְאֹד. אָמְנָם, בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל הַבַּטְלָנִים, מוֹזְגֵי־הַיַּיִן־מֵהַקַּנְקַן, מֻשַּׂג הַחוֹבָה הוּא קַל־עֵרֶךְ וְעָלוּב. מִכֵּיוָן שֶׁפִּקַּדְתִּי עַל יְחִידַת הוּסַארִים, יָצָאתִי לְמַסְעוֹת־קְרָב שׁוֹנִים, וּמַהֲלַךְ־הַמְּאֹרָעוֹת בָּהֶם הָיָה תָּלוּי בִּתְבוּנָתִי וּבְאֹמֶץ־לִבִּי. לָכֵן אֲנִי סָבוּר, שֶׁבְּצֶדֶק רַשַּׁאי אֲנִי לִזְקֹף אֶת הַהַצְלָחָה לִזְכוּתִי וְלִזְכוּת עֲמִיתַי הָאַמִּיצִים, שֶׁהוֹלַכְתִּי אוֹתָם לְכִבּוּשׁ וּלְנִצָּחוֹן.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁדָּחַקְנוּ אֶת הַטּוּרְקִים לְאוֹצַ’אקוֹב, הָיָה חֵיל־הֶחָלוּץ נָתוּן בִּקְרָב לוֹהֵט. הַסּוּס הַלִּיטָאִי הַנִּלְּהָב שֶׁלִּי כִּמְעַט שֶׁהֱבִיאַנִי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן. הָיִיתִי בְּעֶמְדָה־קִדְמִית מְרֻחֶקֶת וְרָאִיתִי אֶת הָאוֹיֵב עוֹלֶה עָלַי בַּעֲנַן אָבָק, עַל כֵּן נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד עַל מִסְפַּר חַיָּלָיו וְעַל כַּוָּנוֹתָיו. יָכֹלְתִּי לִנְקֹט בְּתַחְבּוּלָה רְגִילָה וְלַעֲטֹף גַּם אֶת עַצְמִי בַּעֲנַן אָבָק דּוֹמֶה, אַךְ הִיא לֹא הָיְתָה מַחְכִּימָה אוֹתִי, אַף לֹא מְקָרֶבֶת אוֹתִי לַמַּטָּרָה, שֶׁלְּמַעֲנָהּ נִשְׁלַחְתִּי קָדִימָה. פָּקַדְתִּי עַל כֵּן עַל אֲגַפַּי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל לְהִתְפַּזֵּר וּלְהַעֲלוֹת עַנְנֵי־אָבָק כְּפִי יְכָלְתָּם. אֲנִי עַצְמִי דָּהַרְתִּי לְעֵבֶר הָאוֹיֵב, לְהִתְרָאוֹת עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים. תַּכְסִיסִי עָלָה יָפֶה: הָאוֹיֵב נִלְחַם רַק עַד שֶׁהוֹפִיעוּ חַיָּלַי מֵהָאֲגַפִּים, וְאָז נִבְהַל וְנָסוֹג בְּבֶהָלָה. הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לְהִסְתָּעֵר עַל הָאוֹיֵב בְּאֹמֶץ־לֵב. פִּזַּרְנוּ אוֹתוֹ כָּלִיל, הֵבַסְנוּ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי וְהָדַפְנוּ אוֹתוֹ לֹא רַק אֶל מִבְצָרוֹ בְּלוֹק, אֶלָּא הָלְאָה וָהָלְאָה, הַרְחֵק יוֹתֵר מִשֶּׁקִּוִּינוּ בְּצִפִּיּוֹתֵינוּ צְמֵאוֹת־הַדָּם.

מֵאַחַר שֶׁהַסּוּס הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי הָיָה מָהִיר לְהַפְלִיא, הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן בַּמִּרְדָּף. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאוֹיֵב נִמְלַט כֹּה יָפֶה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר שֶׁמִּמּוּל, חָשַׁבְתִּי כִּי טוֹב יִהְיֶה לְהֵעָצֵר בְּכִכַּר הַשּׁוּק וּלְצַוּוֹת לִתְקֹעַ תְּרוּעָה לְמִסְדָּר. עָצַרְתִּי, אַךְ שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת תִּמְהוֹנִי, כְּשֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵאַחֲרַי אֶת הַחֲצוֹצְרָן וְאַף נֶפֶשׁ־חַיָּה מִן הַהוּסַארִים שֶׁלִּי. “הַאִם הֵם דּוֹהֲרִים בִּרְחוֹבוֹת אֲחֵרִים? וְאוּלַי קָרָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי.

לְדַעְתִּי, לֹא יָכְלוּ לְפַגֵּר אַחֲרַי הַרְבֵּה, וּבְוַדַּאי יַשִּׂיגוּנִי עוֹד מְעַט. עַד שֶׁיַּגִּיעוּ, הֵרַצְתִּי אֶת הַלִּיטָאִי הַמִּתְנַשֵּׁף שֶׁלִּי אֶל בְּאֵר שֶׁבְּכִכַּר־הַשּׁוּק, לְהַשְׁקוֹתוֹ. הוּא שָׁתָה בִּשְׁקִיקָה, בְּצָמָא גָּדוֹל שֶׁלֹּא יָדַע רְוָיָה. צָמָא זֶה נִרְאָה לִי טִבְעִי, אַךְ כְּשֶׁהָפַכְתִּי פָּנַי לִרְאוֹת הַאִם אֲנָשַׁי בָּאִים, מָה רָאוּ עֵינַי, לְדַעְתְּכֶם? כָּל חֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל סוּסִי הַמִּסְכֵּן, הַמָּתְנַיִם וְהָעַכּוּז, נֶעֶדְרוּ, כְּאִלּוּ נִכְרְתוּ חַד־וְחָלָק. וְעַל כֵּן נָזְלוּ הַמַּיִם שֶׁשָּׁתָה הַחוּצָה, בְּלִי שֶׁהוֹעִילוּ לוֹ, בְּלִי שֶׁרִוּוּ אֶת צְמָאוֹ.

הַדָּבָר הָיָה בְּעֵינַי לְחִדָּה, עַד שֶׁדָּהַר וּבָא מִצַּד אַחֵר הַסַּיָּס שֶׁלִּי, וְהִסְבִּיר לִי מַה קָּרָה, כְּשֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ בְּרָכוֹת נֶאֱמָנוֹת וְגַם גִּדּוּפִים עַזִּים: כְּשֶׁדָּהַרְתִּי אַחֲרֵי הָאוֹיֵב הַנִּמְלָט וְעָבַרְתִּי בַּשַּׁעַר, הִפִּיל מִישֶׁהוּ אֶת סוֹרַג־הַמָּגֵן, וְסוֹרָג זֶה חָתַךְ אֶת אֲחוֹרָיו שֶׁל הַסּוּס. אוֹיְבֵינוּ נִדְחֲקוּ בִּמְנוּסָתָם בַּשַּׁעַר, כְּעִוְּרִים וּכְחֵרְשִׁים, וְאָז גָּרְמוּ אֲחוֹרָיו שֶׁל הַסּוּס שֶׁבָּעֲטוּ בְּלִי־הֶרֶף הֶרֶג רַב בַּנִּמְלָטִים. אַחַר כָּךְ, דִּשְׁדֵּשׁ לוֹ הַסּוּס הֶחָצוּי עֲטוּר־הַנִּצָּחוֹן אֶל אֲפָר סָמוּךְ, וּבְוַדַּאי אֶמְצָא אוֹתוֹ שָׁם. מִיָּד רָכַבְתִּי בִּדְהִירָה עֲצוּמָה עַל מַחֲצִית־הַסּוּס הַקִּדְמִית אֶל הָאֲפָר הַהוּא. לְמַרְבֵּה הַשִּׂמְחָה, מָצָאתִי שָׁם אֶת אֲחוֹרֵי הַסּוּס. גָּדוֹל אַף יוֹתֵר הָיָה תִּמְהוֹנִי לְמַרְאֵה שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל מַחֲצִית־הַסּוּס, וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁנְּעִימִים מֵהֶם לֹא נִתַּן כְּלָל לְהַמְצִיא לִיצוּר חֲסַר־רֹאשׁ. בְּקִצּוּר, סוּס־הַפֶּלֶא הֶחָצוּי שֶׁלִּי עָשָׂה הֶכֵּרוּת קְרוֹבָה עִם הַסּוּסוֹת שֶׁרָעוּ בַּאֲפָר, וְכָל צָרוֹתָיו נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. לְהֵעָדְרוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ הָיוּ לְבַסּוֹף תּוֹצָאוֹת רָעוֹת: לְכָל הַסְּיָחִים, שֶׁנּוֹלְדוּ בִּזְכוּת שְׁעַת־הַמִּרְעֶה הַקְּצָרָה שֶׁל סוּסִי הֶחָצוּי, חָסְרוּ כָּל הָאֲבָרִים שֶׁחָסְרוּ לַאֲבִיהֶם, גַּם הָרֹאשׁ.

מֵאַחַר שֶׁהָיוּ בְּיָדִי הוֹכָחוֹת שֶׁאֵין־לְעַרְעֲרָן עַל חַיֵּיהֶם הַמְּלֵאִים שֶׁל שְׁנֵי חֶלְקֵי סוּסִי, צִוִּיתִי מִיָּד לִקְרֹא לִמְרַפֵּא־הַבְּהֵמוֹת. לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת קָצָר חִבֵּר הָרוֹפְאָן אֶת שְׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּס בְּעֶזְרַת נְצָרִים רַכִּים וְרַעֲנָנִים שֶׁל עֵץ־שִׂיחַ דַּפְנָה, שֶׁגָּדְלוּ בְּקִרְבַת־מָקוֹם. הַפֶּצַע הִגְלִיד לְהַפְלִיא, וְקָרָה גַּם דָּבָר, שֶׁעָשׂוּי לִקְרוֹת רַק לְסוּס מְהֻלָּל כָּזֶה. הַנְּצָרִים הִשְׁתָּרְשׁוּ בְּגוּפוֹ וְהִצְמִיחוּ סֻכָּה מֵעַל לָרוֹכֵב. מֵעַתָּה, נִתַּן לִי לִרְכֹּב יָפֶה בְּצֵל עֲלֵי הַדַּפְנָה, שֶׁלִּי וְשֶׁל סוּסִי.

אִי־נוֹחוּת קְטַנָּה שֶׁנִּגְרְמָה בְּמִקְרֶה זֶה, אַזְכִּיר רַק דֶּרֶךְ־אַגַּב. הִכִּיתִי בְּחַרְבִּי בָּאוֹיֵב שָׁעוֹת כֹּה רַבּוֹת לְלֹא לֵאוּת וּבְכֹחַ כֹּה רַב עַד שֶׁהוֹסִיפָה זְרוֹעִי לָנוּעַ תְּנוּעַת־הֶרֶג עַל כָּרְחָהּ, כְּשֶׁכְּבָר נֶעֱלַם הָאוֹיֵב מֵעֵינֵינוּ. כְּדֵי לֹא לִגְרֹם נֶזֶק לְעַצְמִי, וְלַאֲנָשַׁי שֶׁקָּרְבוּ אֵלַי, עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם, נֶאֱלַצְתִּי לָשֵׂאת אֶת זְרוֹעִי תְּלוּיָה בְּתֶמֶךְ בְּצַוָּארִי שְׁמוֹנָה יָמִים, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נִפְגְּעָה.

9.jpg

בְּוַדַּאי תּוּכְלוּ לְהַאֲמִין, רַבּוֹתַי, כִּי אָדָם שֶׁרָכַב עַל סוּס כְּמוֹ הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי, הָיָה מְסֻגָּל לְבַצֵּעַ תַּעֲלוּל רוֹכְבִים־לוּלְיָנִים וּפָרָשִׁים, הַנִּשְׁמָע לִכְאוֹרָה כְּאַגָּדִי. צַרְנוּ עַל עִיר שֶׁאֵינִי זוֹכֵר שְׁמָהּ, וְהַמַּצְבִּיא הָיָה זָקוּק מְאֹד לִידִיעָה עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בַּמִּבְצָר. דּוֹמֶה הָיָה כִּי קָשֶׁה מְאֹד, כִּמְעַט בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי, לַחְדֹּר לְשָׁם מִבַּעַד לַמִּשְׁמָרוֹת הַקִּדְמִיִּים וְלַבִּצּוּרִים. כֵּן לֹא נִרְאָה כָּל מֻעֲמָד לְבִצּוּעַ מֻצְלָח שֶׁל מְשִׂימָה כָּזֹאת. מֵרֹב אֹמֶץ־לֵב וּמְסִירוּת, עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה נִמְהָר: הִתְיַצַּבְתִּי לְיַד אַחַד הַתּוֹתָחִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁהִפְגִּיזוּ אֶת הַמִּבְצָר, וּכְשֶׁנִּפְלַט הַכַּדּוּר־פָּגָז קָפַצְתִּי עָלָיו, כְּדֵי לְהַגִּיעַ עִמּוֹ פְּנִימָה. בְּעוֹדִי בָּאֲוִיר בְּמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ, עָלוּ סְפֵקוֹת קָשִׁים בְּדַעְתִּי. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: כֵּן, לְהִכָּנֵס פְּנִימָה אָכֵן תִּכָּנֵס, אַךְ כֵּיצַד תֵּצֵא מִשָּׁם? וּמַה צָּפוּי לְךָ בַּמִּבְצָר? מִיָּד יְגַלּוּ כִּי מְרַגֵּל אַתָּה וְיִתְלוּ אוֹתְךָ עַל עַמּוּד־הַתְּלִיָּה הַקָּרוֹב. מִיתָה מְכֻבֶּדֶת כָּל כָּךְ, לֹא בִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי.

לְאַחַר הִרְהוּרִים אֵלֶּה, הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה: נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַטּוֹבָה, וּכְשֶׁחָלַף פָּגָז שֶׁנּוֹרָה מֵהַמִּבְצָר בְּמֶרְחַק צְעָדִים מִמֶּנִּי לְעֵבֶר הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ, קָפַצְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עָלָיו, וְשַׁבְתִּי אֶל אֲנָשֵׁינוּ הַחֲבִיבִים, אָמְנָם בְּלִי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה, אַךְ בָּרִיא וְשָׁלֵם.

וּכְפִי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי קַל וְזָרִיז בִּקְפִיצָה, כֵּן הָיָה סוּסִי. מֵעוֹלָם לֹא הִפְרִיעוּ לוֹ תְּעָלוֹת אוֹ גְּדֵרוֹת לִרְכֹּב בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַקְּצָרָה. פַּעַם אַחַת רָדַפְתִּי אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת, שֶׁחָצְתָה אֶת דֶּרֶךְ־הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָבְרָה בֵּינִי וּבֵין הָאַרְנֶבֶת מֶרְכָּבָה וּבָהּ שְׁתֵּי גְּבָרוֹת יָפוֹת. סוּסִי קָפַץ וְעָבַר בִּמְהִירוּת וּבְאֵין מַפְרִיעַ מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת הַמֶּרְכָּבָה הַפְּתוּחִים, וּבְקשִׁי הִסְפַּקְתִּי לְהָסִיר מִגְבַּעְתִּי וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָן שֶׁל הַגְּבָרוֹת עַל הַחֵרוּת שֶׁנָּטַלְתִּי לִי.

בְּפַעַם אַחֶרֶת, רָצִיתִי לִקְפֹּץ מֵעַל בִּצָּה, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לִי רְחָבָה כְּפִי שֶׁנִּתְגַּלְּתָה בְּאֶמְצַע הַקְּפִיצָה. בְּעוֹדִי מְרַחֵף בָּאֲוִיר, פָּנִיתִי לְאָחוֹר, וְשַׁבְתִּי לִמְקוֹם הַמּוֹצָא כְּדֵי לִדְהֹר בִּתְנוּפָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר. גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה הַקְּפִיצָה קְצָרָה מִדַּי, וַאֲנִי שָׁקַעְתִּי בַּבִּצָּה עַד צַוָּארִי. כָּאן הָיִיתִי גּוֹוֵעַ לְלֹא־סָפֵק, לוּלֵא עָצְמַת זְרוֹעִי: הִדַּקְתִּי אֶת הַסּוּס בְּחָזְקָה בֵּין בִּרְכַּי וּמָשַׁכְתִּי בְּצַמָּתִי, עַד שֶׁנֶּחֱלַצְנוּ שְׁנֵינוּ, הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ.

עִם כָּל אֹמֶץ־לִבִּי וּתְבוּנָתִי, וְעַל אַף הַמְּהִירוּת, הַזְּרִיזוּת וְהַכֹּחַ שֶׁלִּי, וְשֶׁל סוּסִי, לֹא קָרָה הַכֹּל כִּרְצוֹנִי בַּמִּלְחָמָה עִם הַטּוּרְקִים. אָכֵן, אִתְרַע מַזָּלִי כְּשֶׁנִּתְקַלְתִּי בְּהָמוֹן גָּדוֹל וְנִלְקַחְתִּי בַּשֶּׁבִי. קָרָה גַּם מַשֶּׁהוּ גָּרוּעַ יוֹתֵר – וְהוּא מַעֲשֶׂה רָגִיל אֵצֶל הַטּוּרְקִים: נִמְכַּרְתִּי לְעֶבֶד.

בַּדִּכָּאוֹן שֶׁיָּרַד עָלַי, לֹא נִרְאֲתָה לִי עֲבוֹדָתִי הַיּוֹמִית קָשָׁה וּמָרָה, אַךְ לְעֻמַּת זֹאת הָיְתָה מְשֻׁנָּה וּמַרְגִּיזָה. הֻטַּל עָלַי לְהוֹצִיא בֹּקֶר־בֹּקֶר לְמִרְעֶה אֶת כָּל הַדְּבוֹרִים שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן כָּל הַיּוֹם, וּלְהַחֲזִירָן בָּעֶרֶב אֶל הַכַּוָּרוֹת. עֶרֶב אֶחָד אָבְדָה לִי דְּבוֹרָה, וּמִיָּד נוֹדַע לִי, כִּי שְׁנֵי דֻּבִּים תָּקְפוּ אוֹתָהּ וְרָצוּ לְטָרְפָהּ כְּדֵי לֶאֱכֹל אֶת הַדְּבַשׁ שֶׁלָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדִי כָּל נֶשֶׁק מִלְּבַד גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף, שֶׁהוּא סִימָנָם שֶׁל גַּנָּנֵי הַשֻּׂלְטָן וְהַחַקְלָאִים שֶׁלּוֹ, הֵטַלְתִּי אוֹתוֹ לְעֵבֶר שְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים, כְּדֵי לְהַבְרִיחָם. וְאָכֵן, שִׁחְרַרְתִּי עַל יְדֵי כָּךְ אֶת הַדְּבוֹרָה הַמִּסְכֵּנָה. אוּלָם בִּגְלַל הַתְּנוּפָה הַנִּמְרֶצֶת מִדַּי שֶׁהֵנַפְתִּי אֶת הַגַּרְזֶן, הוּא עָף בָּאֲוִיר, הִמְרִיא וְלֹא הִפְסִיק, עַד שֶׁנָּפַל עַל הַיָּרֵחַ. כֵּיצַד אוֹרִיד אוֹתוֹ? אֵיפֹה אֶמְצָא סֻלָּם מַתְאִים עֲלֵי אֲדָמוֹת?

נִזְכַּרְתִּי בַּפּוֹל הַטּוּרְקִי, שֶׁצְּמִיחָתוֹ מְהִירָה מְאֹד וְהוּא עוֹלֶה לְגֹבַהּ מַדְהִים. בִּן רֶגַע שָׁתַלְתִּי פּוֹל כָּזֶה, וְהוּא טִפֵּס וְעָלָה, עַד שֶׁנִּתְעַטֵּף עַל אַחַת מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ. עַתָּה טִפַּסְתִּי בְּבִטָּחוֹן אֶל הַיָּרֵחַ וְהִגַּעְתִּי אֵלָיו בְּשָׁלוֹם. חִפּוּשׂ גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁלִּי הָיָה לִי מְלָאכָה מְיַגַּעַת מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא חֵפֶץ עָשׂוּי מִכֶּסֶף, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַכֹּל נוֹצֵץ כְּכֶסֶף. סוֹף־סוֹף מָצָאתִי אוֹתוֹ בַּעֲרֵמַת מֹץ וָתֶבֶן.

רָצִיתִי לָשׁוּב, אַךְ אוֹי לִי! לַהַט הַשֶּׁמֶשׁ יִבֵּשׁ אֶת גִּבְעוֹל הַפּוֹל שֶׁלִּי, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא נִתַּן לָרֶדֶת בּוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה? קָלַעְתִּי חֶבֶל מֵהַתֶּבֶן, אָרֹךְ־אָרֹךְ כְּכָל שֶׁיָּכֹלְתִּי. קָשַׁרְתִּי אֶת הַחֶבֶל אֶל אַחַת מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ, וְהֶחְלַקְתִּי בּוֹ לָאֲדָמָה. יָד יָמִין חִבְּקָה אֶת הַחֶבֶל וְיָד שְׂמֹאל הֶחְזִיקָה בַּגַּרְזֶן. כְּכָל שֶׁגָּלַשְׁתִּי מֶרְחַק־מָה, גָּדַעְתִּי בַּגַּרְזֶן אֶת חֵלֶק הַחֶבֶל שֶׁמֵּעָלַי וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַחֵלֶק שֶׁמִּתַּחְתַּי. כָּךְ הִתְאָרֵךְ הַחֶבֶל לְלֹא־הֶפְסֵק. אָמְנָם, גְּדִיעָה וּקְשִׁירָה שֶׁחָזְרוּ פְּעָמִים רַבּוֹת לֹא שִׁפְּרוּ אֶת טִיב הַחֶבֶל כְּכָל שֶׁקָּרַבְתִּי אֶל אֲחוּזַת הַשֻּׂלְטָן.

עֲדַיִן הָיִיתִי בֵּין הָעֲנָנִים, כַּמָּה מִילִין מֵעַל לָאֲדָמָה, וְהִנֵּה נִקְרַע הַחֶבֶל, וַאֲנִי נָפַלְתִּי עַל אַדְמָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּעָצְמָה אַדִּירָה, שֶׁהָמְמָה אוֹתִי כָּלִיל. כֹּבֶד גּוּפִי, שֶׁנָּפַל מִגֹּבַהּ כֹּה רַב, קָדַח בָּאֲדָמָה בּוֹר, חֲמִשִּׁים־וְאַרְבַּע רֶגֶל עָמְקוֹ, לְפָחוֹת. לְבַסּוֹף הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לַעֲלוֹת מֵהַבּוֹר. אַךְ מַה לֹּא יִלְמַד אָדָם בִּמְצוּקָתוֹ! בְּצִפָּרְנַי, שֶׁהָיוּ אָז בְּנוֹת אַרְבָּעִים שָׁנָה, חָפַרְתִּי בְּקִיר הַבּוֹר מֵעֵין מַדְרֵגוֹת וְיָצָאתִי מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

לָמַדְתִּי לֶקַח מֵהַנִּסָּיוֹן הַמְיַגֵּעַ הַזֶּה וּמָצָאתִי דֶּרֶךְ טוֹבָה לְהִפָּטֵר מֵהַדֻּבִּים, שֶׁנַּפְשָׁם חוֹשֶׁקֶת בַּדְּבוֹרִים וּבַכַּוָּרוֹת שֶׁלִּי. מָרַחְתִּי יָצוּל שֶׁל עֲגָלָה בִּדְבַשׁ, וּבַלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי בְּמַאֲרָב, לֹא הַרְחֵק מֵהָעֲגָלָה. וּמַה שֶּׁשִּׁעַרְתִּי, אָמְנָם קָרָה. דֹּב עֲנָק נִמְשַׁךְ אֶל נִיחוֹחַ הַדְּבַשׁ וְהִתְחִיל לְלַקֵּק אֶת רֹאשׁ הַיָּצוּל בְּחֶמְדָּה רַבָּה, עַד שֶׁנִּתְקַע הַיָּצוּל בִּגְרוֹנוֹ, פָּלַשׁ אֶת בִּטְנוֹ וּמֵעָיו וְהִזְדַּקֵּר מֵאֲחוֹרָיו, וְהַדֹּב עוֹדֶנּוּ מְלַקֵּק. כְּשֶׁהָיָה הַדֹּב מֻשְׁחָל יָפֶה כָּל כָּךְ עַל הַיָּצוּל, רַצְתִּי אֵלָיו וְנָעַצְתִּי בְּחוֹר הַיָּצוּל יָתֵד אֲרֻכָּה, וְכָךְ מָנַעְתִּי מֵהַלַּקְקָן אֶת הַנְּסִיגָה וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָבַר הַשֻּׂלְטָן בַּמָּקוֹם וְרָאָה אֶת הַחִזָּיוֹן, צָחַק עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ.

10.jpg

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר, כָּרְתוּ הָרוּסִים בְּרִית עִם הַטּוּרְקִים, וּכִשְׁבוּיִים רַבִּים אֲחֵרִים, שֻׁחְרַרְתִּי גַּם אֲנִי וְשֻׁלַּחְתִּי לְפֶּטֶרְבּוּרְג. אַךְ אֲנִי הִתְפַּטַּרְתִּי וְיָצָאתִי מֵרוּסְיָה בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקֵרוּב, כְּשֶׁהַקֵּיסָר הַיַּנּוּקָא עִם הוֹרָיו וְרַבִּים אֲחֵרִים, הֻגְלוּ לְסִבִּיר. חֹרֶף עַז שֶׁלֹּא כָּרָגִיל עָמַד אָז בְּאֵירוֹפָּה, וְאֵין זֹאת כִּי לָקְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּצִנָּה, וְהִיא חוֹלָה מְאֹד עַד הַיּוֹם. וְאָכֵן הָיוּ צָרוֹתַי בְּשׁוּבִי מֵרוּסְיָה רַבּוֹת מֵהַצָּרוֹת שֶׁפָּקְדוּ אוֹתִי בִּנְסִיעָתִי אֵלֶיהָ.

הַסּוּס הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי נִשְׁאַר בְּטוּרְקִיָּה, וְעַל כֵּן נֶאֱלַצְתִּי לִנְסֹעַ בְּמֶרְכְּבוֹת־הַדֹּאַר. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְדֶרֶךְ צָרָה וּשְׁקוּעָה בֵּין שְׁתֵּי גְּדֵרוֹת קוֹצָנִיּוֹת וּגְבוֹהוֹת, הִזְכַּרְתִּי לָרַכָּב שֶׁעָלָיו לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְאוֹתֵת לָרַכָּב הֶעָשׂוּי לָבוֹא מוּלֵנוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַדֶּרֶךְ. הַבָּחוּר הֵרִים אֶת הַחֲצוֹצְרָה וְנָשַׁף בָּהּ בְּכָל כֹּחוֹ, אַךְ עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא. שׁוּם צְלִיל לֹא בָּקַע מֵהַחֲצוֹצְרָה, וְהַדָּבָר הָיָה תָּמוּהַּ בְְּעֵינֵינוּ. הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם אָסוֹן מַמָּשׁ, וְאָכֵן בָּאָה מֶרְכָּבָה לִקְרָאתֵנוּ וְהִתְנַגְּשָׁה בָּנוּ, וְלֹא יָכֹלְנוּ לַעֲבֹר.

עַל כֵּן קָפַצְתִּי מִתּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת הַסּוּסִים. טָעַנְתִּי עַל גַּבִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה עַל אַרְבַּעַת גַּלְגַּלֶּיהָ וְעַל כָּל הַצְּרוֹרוֹת שֶׁבָּהּ, קָפַצְתִּי עִמָּהּ מֵעַל לַגָּדֵר־הַחַיָּה, כְּתֵשַׁע רֶגֶל גָּבְהָהּ, וְהֶעֱמַדְתִּי אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה. אִם נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת כֹּבֶד הַמֶּרְכָּבָה, לֹא הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁל מַה־בְּכָךְ. שׁוּב קָפַצְתִּי מֵעַל לַמֶּרְכָּבָה הַזָּרָה עַל הַדֶּרֶךְ. קָרַבְתִּי לַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ, לָקַחְתִּי כָּל אֶחָד מִתַּחַת לְבֵית־הַשֶּׁחִי וְהֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם בִּשְׁתֵּי קְפִיצוֹת; אַחַר כָּךְ צִוִּיתִי לִרְתֹם אוֹתָם, וְאָכֵן הִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם לְסוֹף הַדֶּרֶךְ וְלָאַכְסַנְיָה. עוֹד עָלַי לְהוֹסִיף, שֶׁאַחַד הַסּוּסִים, עֵרָנִי מְאֹד וּבֶן אַרְבַּע לְכָל הַיּוֹתֵר, הִתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר שַׁעֲרוּרִיָּה: כְּשֶׁקָּפַצְתִּי אֶת קְפִיצָתִי הַשְּׁנִיָּה מֵעַל לַגָּדֵר־הַחַיָּה, הִפְגִּין בִּנְשִׁיפוֹת וּבִבְעִיטוֹת שֶׁאֵינוֹ מְרֻצֶּה מֵהַתְּנוּעָה הַנִּמְרֶצֶת. מִיָּד מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לִמְרֹד, בְּכָךְ שֶׁתָּחַבְתִּי אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת לְכִיס מִקְטָרְנִי.

בָּאַכְסַנְיָה נַחְנוּ מֵהַהַרְפַּתְקָה שֶׁלָּנוּ. הָרַכָּב תָּלָה אֶת חֲצוֹצְרָתוֹ עַל מַסְמֵר בְּסָמוּךְ לַכִּירַיִם. וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מִמּוּל. שִׁמְעוּ־נָא רַבּוֹתַי, מַה קָּרָה אָז! פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ: טְרָה־טָה־טָה! טְרָ־טַטַטַ! עֵינֵינוּ נִקְרְעוּ לִרְוָחָה מֵרֹב תְּמִיהָה, אַךְ מִיָּד נִתְבָּרֵר לָנוּ, מַדּוּעַ לֹא תָּקְעָה הַחֲצוֹצְרָה. הַצְּלִילִים קָפְאוּ בָּהּ, וְעַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהִפְשִׁירוּ, פָּרְצוּ צְלוּלִים וּבְהִירִים, לְשִׂמְחַת־לִבּוֹ וּלְגַאֲוָתוֹ שֶׁל הָרַכָּב. וְאָכֵן, בִּדֵּר אוֹתָנוּ הָרַכָּב שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּסִלְסוּלִים נֶהֱדָרִים, בְּלִי שֶׁיִּגְעוּ שְׂפָתָיו בַּחֲצוֹצְרָה. שָׁמַעְנוּ אֶת הַמַּארְשׁ הַפְּרוּסִי “לְלֹא אַהֲבָה וּבְלִי יַיִן”, “כְּשֶׁחִוְרוֹנִי”, “אֶתְמוֹל הָיָה כָּאן הַדּוֹד מִיכָאֵל” וְעוֹד שִׁירִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ אֶת הַשִּׁיר “רָגְעוּ הַיְעָרוֹת”. בְּשִׁיר זֶה נִסְתַּיְּמָה נְגִינַת־הַהַפְשָׁרָה, וּבְכָךְ נִסְתַּיֵּם גַּם מַסָּעִי בְּרוּסְיָה.

מִקְצָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי־מַסָּעוֹת מְסֻגָּלִים לְסַפֵּר יוֹתֵר מִשֶּׁעָשׂוּי לְהִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת. וְעַל כֵּן לֹא יִפָּלֵא, כְּשֶׁמַּאֲזִינִים אוֹ קוֹרְאִים נוֹטִים שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם. אִם אֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי, הֲרֵינִי מְרַחֵם עֲלֵיהֶם עַל חֹסֶר־הָאֱמוּנָה שֶׁבָּהֶם וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹאִילוּ לְהִסְתַּלֵּק לִפְנֵי שֶׁאַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַרְפַּתְקוֹתַי בַּיָּם, שֶׁהֵן אֲפִלּוּ מֻפְלָאוֹת יוֹתֵר, אַךְ אֲמִתִּיּוֹת גַּם הֵן.

11.jpg

 

הַרְפַּתְקוֹת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בַּיָּם    🔗


הַרְפַּתְקָה רִאשׁוֹנָה בַּיָּם    🔗

הַמַּסָּע הָרִאשׁוֹן בִּימֵי חַיַּי, זְמַן־רַב לִפְנֵי הַמַּסָּע לְרוּסְיָה, הָיָה מַסָּע בַּיָּם. דּוֹדִי, אַלּוּף־מִשְׁנֶה בַּהוּסַארִים, בַּעַל הַזָּקָן הַשָּׁחוֹר בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי, הָיָה מַרְבֶּה לְהַקְנִיט אוֹתִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי שׁוֹטֶה גָּמוּר. כֵּן לֹא הֻכְרְעָה הַשְּׁאֵלָה, הַאִם הַפְּלוּמָה הָעֲדִינָה עַל סַנְטֵרִי הִיא פְּלוּמַת־הֶכֵּר שֶׁדָּבְקָה בּוֹ, אוֹ חֲתִימַת־זָקָן. אוּלָם כְּבָר אָז הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹשֵׂא לְכָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהָגְתָה נַפְשִׁי.

חֵלֶק נִכָּר מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל אָבִי עָבְרוּ עָלָיו בְּמַסָּעוֹת, וְלִפְעָמִים הָיָה מְקַצֵּר לָנוּ אֶת עַרְבֵי־הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים בְּסִפּוּרִים כֵּנִים וְלֹא־מְעֻטָּרִים שֶׁל הַרְפַּתְקוֹתָיו – אוּלַי עוֹד אֲסַפֵּר בַּהֶמְשֵׁךְ כַּמָּה מֵהֶם. עַל כֵּן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת נְטִיָּתִי לְמַסָּעוֹת כִּפְרִי תּוֹרָשָׁה וְהַשְׁפָּעָה כְּאֶחָד. בְּקִצּוּר, נִצַּלְתִּי כָּל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדִי – וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא בָּאָה– לְבַקֵּשׁ אוֹ לִתְבֹּעַ בְּתֹקֶף סִפּוּק לִתְשׁוּקָתִי לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם, תְּשׁוּקָה שֶׁאֵין בְּכֹחִי לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. הַכֹּל לַשָּׁוְא. כְּשֶׁעָלָה בְּיָדִי לִפְעָמִים לִפְרֹץ פִּרְצָה קְטַנָּה בְּהִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל אָבִי, מִיָּד גָּבְרָה הִתְנַגְּדוּתָן שֶׁל אִמִּי וְדוֹדָתִי, וּכְהֶרֶף־עַיִן אָבַד כָּל מַה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּהַתְקָפוֹת מְחֻשָּׁבוֹת בְּיוֹתֵר.

בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא לְבַקְּרֵנוּ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִמִּי. עַד מְהֵרָה נִתְחַבַּבְתִּי עָלָיו. תְּכוּפוֹת אָמר לִי, שֶׁהִנְּנִי נַעַר נָאֶה וְעֵרָנִי, וּרְצוֹנוֹ לְסַיֵּעַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהַגְשָׁמַת מִשְׁאַלְתִּי הַנִּכְסֶפֶת. דְּבָרָיו הֵיטִיבוּ לְהַשְׁפִּיעַ מִדְּבָרַי, וּלְאַחַר הַשְׁמָעַת נִמּוּקִים בְּעַד וְנִמּוּקִים נֶגֶד, הַשָּׂגוֹת וְהַפְרָכוֹת, הֻחְלַט סוֹף־סוֹף, לְשִׂמְחָתִי, שֶׁאֵין בְּפִי מִלִּים לְתָאֲרָהּ, שֶׁאֶתְלַוֶּה אֶל דּוֹדִי בְּמַסָּע לְצֵילוֹן, אֶל דּוֹדוֹ שֶׁלּוֹ, הַמְכַהֵן שָׁם כְּמוֹשֵׁל זֶה שָׁנִים רַבּוֹת.

הִפְלַגְנוּ מֵאַמְסְטֶרְדָּאם בִּמְשִׂימוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁל הוֹד מַעֲלָתָהּ, מֶמְשֶׁלֶת הוֹלַאנְד. פְּרָט לִסְעָרָה עַזָּה עַד מְאֹד, לֹא הָיָה בְּמַסָּע זֶה כָּל עִנְיָן מְיֻחָד. אוּלָם סְעָרָה זוֹ עָלַי לְהַזְכִּיר בְּמִלִּים מְעַטּוֹת בִּגְלַל תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַמֻּפְלָאוֹת. הַסְּעָרָה הִתְחוֹלְלָה כְּשֶׁעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ לְיַד אִי, כְּדֵי לְהִצְטַיֵּיד בְּעֵצִים וּבְמַיִם. הִיא הִשְׁתּוֹלְלָה בְּעָצְמָה כָּזֹאת, עַד שֶׁעֵצִים רַבִּים, הַמַּדְהִימִים בְּגָבְהָם וּבְעָבְיָם, נֶעֶקְרוּ מֵהַשֹּׁרֶשׁ וְהוּעֲפוּ בָּאֲוִיר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּשׁקָלָם שֶׁל עֵצִים אֵלֶּה כַּמָּה אַלְפֵי לִיטְרָאוֹת, נִרְאוּ לָנוּ בַּגֹּבַהּ הֶעָצוּם – לְפָחוֹת חֲמִשָּׁה מִילִין מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כְּנוֹצוֹת־צִפֳּרִים הַמְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר.

אוּלָם, כְּשֶׁשָּׁכְכָה הַסְּעָרָה, צָנַח כָּל עֵץ בִּמְאֻנָּךְ אֶל מְקוֹמוֹ וְהִשְׁתָּרֵשׁ מִיָּד, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִרְאוּ עוֹד עִקְבוֹת הַשְּׁמָמָה. יָצָא מֵהַכְּלָל הָעֵץ הַגָּדוֹל בְּכֻלָּם. כְּשֶׁנֶּעֱקַר בְּכֹחָהּ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַסְּעָרָה מֵאַדְמָתוֹ, יָשְׁבוּ בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ עַל עֲנָפָיו וְקָטְפוּ מְלָפְפוֹנִים: בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הָעוֹלָם גָּדֵל יָרָק נֶהֱדָר זֶה עַל הָעֵצִים. הַזּוּג שֶׁלָּנוּ עָשָׂה בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת מַסָּעוֹ בָּאֲוִיר, כְּפִי שֶׁעָשָׂה הָאַיִל בַּכַּדּוּר־הַפּוֹרֵחַ שֶׁל בְּלָאנְשָׁאר,3 אֲבָל בִּגְלַל כָּבְדָּם סָטָה הָעֵץ מִמַּסְלוּלוֹ שֶׁמֵעַל לִמְקוֹם־צְמִיחָתוֹ הַקּוֹדֵם וְאַף נָפַל כְּשֶׁהוּא מְאֻזָּן. בִּשְׁעַת הַסְּעָרָה נִמְלְטוּ מִבָּתֵּיהֶם רֹב תּוֹשָׁבֵי הָאִי, מֵחֲשָׁשׁ לְהִקָּבֵר תַּחַת עִיֵּי־הַמַּפֹּלֶת, וּבֵינֵיהֶם יָצָא מִבֵּיתוֹ גַּם רֹאשׁ־הַשֵּׁבֶט, הַקַּאצִיקָה רַב־הַחֶסֶד. עַתָּה אָמַר לַעֲבֹר דֶּרֶךְ גַּנּוֹ לְבֵיתוֹ, וּבְרֶגַע זֶה נָפַל הָעֵץ הָעֲנָק, וּלְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל הָרַג אוֹתוֹ הָעֵץ בּוֹ בַּמָּקוֹם.

“לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל?”

כֵּן, לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל. שֶׁכֵּן הָיָה הַקַּאצִיקָה הַזֶּה, רַבּוֹתַי, הֶעָרִיץ הַמָּאוּס בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.וְתוֹשָׁבֵי־הָאִי, וּבִכְלָלָם אַנְשֵׁי־חַסְדוֹ וּפִילַגְשָׁיו, הָיוּ הַיְצוּרִים הַמִּסְכֵּנִים בְּיוֹתֵר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. מְזוֹנוֹת הָיוּ נִרְקָבִים בְּמַחְסָנָיו, וְאִלּוּ נְתִינָיו, שֶׁמֵּהֶם סָחַט אֶת הַמְּזוֹנוֹת, הָיוּ גּוֹוְעִים בָּרָעָב. הָאִי שֶׁלּוֹ לֹא חָשַׁשׁ מִשּׁוּם אוֹיֵב חִיצוֹנִי. אַף עַל פִּי כֵן גִּיֵּס כָּל בָּחוּר צָעִיר, הִכָּה אוֹתוֹ בְּעֶצֶם יָדוֹ עַד שֶׁעָשׂה אוֹתֹו גִּבּוֹר, וּמִפַּעַם לְפַעַם מָכַר אֶת הָאֹסֶף הַזֶּה שֶׁלּוֹ לְנָסִיךְ שָׁכֵן שֶׁהִרְבָּה בִּמְחִיר, כְּדֵי לְהוֹסִיף עוֹד מִילְיוֹנִים לְמִילְיוֹנֵי הַקּוֹנְכִיּוֹת שֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו.

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ עֶקְרוֹנוֹת מַחְרִידִים אֵלֶּה מִמַּסָּע לַ“צָּפוֹן”. לֹא נוּכַל לִפְתֹּחַ בְּדִין־וּדְבָרִים לְהַכְחָשַׁת סְבָרָה זוֹ, גַּם אִם אַהֲבַת־הַמּוֹלֶדֶת מְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לְהַכְחִישָׁהּ. יָדוּעַ, כִּי בְּעֵינֵי תּוֹשָׁבֵי הָאִי הַזֶּה מַסָּע לַצָּפוֹן, אוֹ מַסָּע לָאִיִּים הַקַּנַארִיִּים, מוּזָר לֹא פָּחוֹת מֵהַנִּסָּיוֹן לְטַיֵּל בִּגְרֶנְלַאנְד הַקְּפוּאָה. מִטְּעָמִים רַבִּים לֹא בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ הֶסְבֵּר בָּרוּר אַחֵר.

לְאוֹת תּוֹדָה עַל הַשֵּׁרוּת הַגָּדוֹל שֶׁשֵּׁרְתוּ זוּג־קוֹטְפֵי־הַמְּלָפְפוֹנִים אֶת עֲמִיתֵיהֶם הָאֶזְרָחִים –אָמְנָם שֵׁרוּת שֶׁבְּמִקְרֶה– הֹעֲלוּ עַל כֵּס־הַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְפַּנָּה. אוּלָם בַּמַּסָּע־בֶּחָלָל שֶׁנִּתְכַּבְּדוּ בּוֹ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ הֵם קָרְבוּ עַד כְּדֵי כָּךְ אֶל מְאוֹרוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁהִפְסִידוּ אֶת מְאוֹר עֵינֵיהֶם וְאַף חֵלֶק קָטָן מִמְּאוֹר נַפְשָׁם. אַף עַל פִּי כֵן, הָיָה שִׁלְטוֹנָם רָאוּי לִתְהִלָּה, וּכְפִי שֶׁנּוֹדַע לִי, לֹא טָעַם אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי־הָאִי מְלָפְפוֹן בְּלִי לְבָרֵךְ: “אֱלֹהִים, תֵּן אֲרִיכוּת־יָמִים לַקַּאצִיקִים!”

לְאַחַר שֶׁתֻּקְּנוּ הַנְּזָקִים שֶׁגָּרְמָה הַסְּעָרָה לִסְפִינָתֵנוּ, נִפְרַדְנוּ לְשָׁלוֹם מֵהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, הִפְלַגְנוּ בְּרוּחַ מְצֻיֶּנֶת וְהִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְצֵילוֹן.

כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר בּוֹאֵנוּ, הִצִּיעַ לִי בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל לָצֵאת עִמּוֹ לְצַיִד, וַאֲנִי נַעֲנֵיתִי לוֹ בְּלֵב שָׁלֵם. יְדִידִי הָיָה גְּבַרְתָּן גָּבוֹהַּ, רָגִיל לָאַקְלִים וְלַחֹם. וְאִלּוּ אֲנִי הִתְעַיַּפְתִּי חִישׁ־מַהֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְקַדַּמְנוּ לְאַט, וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַר, פִּגַּרְתִּי אַחֲרֵי יְדִידִי הַרְבֵּה.

רָצִיתִי לָשֶׁבֶת לָנוּחַ לְחוֹפוֹ שֶׁל נַחַל שֶׁמָּשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי זְמַן מָה, שֶׁמֵּימָיו הָיוּ עַזִּים וְסוֹחֲפִים. פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתִי בָּהּ. הָפַכְתִּי פָּנַי וְכִמְעַט שֶׁקָּפָאתִי לְמַרְאֵה אַרְיֵה אַדִּיר שֶׁהָלַךְ לִקְרָאתִי. הָאַרְיֵה רָמַז לִי בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה לְמַדַּי, כִּי יוֹאִיל בְּרֹב־חַסְדּוֹ לֵיהָנוֹת מִגּוּפָתִי הַמִּסְכֵּנָה לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, בְּלִי לְבַקֵּשׁ אֶת הַסְכָּמָתִי. רוֹבִי הָיָה טָעוּן עוֹפֶרֶת לְצֵיד־אַרְנָבוֹת. הַזְּמַן הַקָּצָר וְהַמְּבוּכָה לֹא הֵנִיחוּ לִי לִשְׁקֹל הַרְבֵּה. הֶחְלַטְתִּי לִירוֹת בַּחַיָּה, בְּתִקְוָה לְהַפְחִיד אוֹתָהּ, וְאוּלַי גַּם לִפְצֹעַ. מֵרֹב פַּחַד לֹא הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁהָאַרְיֵה יִקְרַב לִטְוַח־יְרִיָּה, יָרִיתִי וְהִבְעַרְתִּי אֶת זַעֲמוֹ, וְהוּא זִנֵּק עָלַי בְּכָל עָצְמַת תְּנוּפָתוֹ. לֹא מִתּוֹךְ שִׁקּוּל־דַּעַת, אֶלָּא מִתּוֹךְ דַּחַף, נִסִּיתִי דֶּרֶךְ־הַצָּלָה בִּלְתִּי־אֶפְשִָׁרית: לִבְרֹחַ. הָפַכְתִּי פָּנַי – צְמַרְמֹרֶת מַכָּה בְּגוּפִי כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּכָךְ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – וְהִנֵּה, בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶּנִּי, תַּנִּין מַחֲרִיד וּמָאוּס פּוֹעֵר אֶת לֹעוֹ הַמַּפְחִיד, לִבְלֹעַ אוֹתִי חַיִּים.

תָּאֲרוּ לָכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת מַצָּבִי הַמַּחֲרִיד. מֵאֲחוֹרַי הָאַרְיֵה, מִלְּפָנַי –הַתַּנִּין, מִשְּׂאֹמלִי נַחַל סוֹחֵף, מִימִינִי תְּהוֹם, שֶׁלְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ, שׁוֹרְצִים בּוֹ הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים שֶׁבְּכֻלָּם.

הָמוּם צָנַחְתִּי עַל הָאֲדָמָה, וְאֵין לְגַנּוֹת מַעֲשֶׂה כָּזֶה בְּמַצָּב זֶה, אֲפִלּוּ אֶת הֶרְקוּלֶס. הַמַּחְשָׁבָה הַיְחִידָה שֶׁעָלְתָה עוֹד בְּדַעְתִּי הָיְתָה כֻּלָּה צִפִּיָּה נוֹרָאָה לִשִׁנָּיו וּלִטְפָרָיו שֶׁל הַטּוֹרֵף, אוֹ לְלֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. כַּעֲבֹר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שָׁמַעְתִּי חֲבָטָה מוּזָרָה. הֵעַזְתִּי לְהָרִים רֹאשִׁי וּמַה, סְבוּרִים אַתֶּם, רָאוּ עֵינַי? לְשִׂמְחָתִי שֶׁאֵין לָהּ דֻּגְמָה רָאִיתִי, כִּי מִתּוֹךְ זִנּוּקוֹ הַנִּלְהָב קָפַץ הָאַרְיֵה מֵעָלַי, בְּרֶגַע שֶׁצָּנַחְתִּי, הַיְשֵׁר אֶל לֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הָיָה תָּקוּעַ עַתָּה בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, וּשְׁנֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָם לְהִפָּטֵר זֶה מִזֶּה. בְּעוֹד מוֹעֵד קָפַצְתִּי, שָׁלַפְתִּי אֶת סַכִּין הַצַּיָּדִים וּבִתְנוּפָה הָלַמְתִּי בְּחֵלֶק גּוּפוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הַבּוֹלֵט מִלֹּעַ הַתַּנִּין. עַכּוּזוֹ נָפַל עַתָּה לְרַגְלַי וּפִרְכֵּס. עַתָּה דָּחַקְתִּי בְּקַת־הָרוֹבֶה אֶת גּוּף הָאַרְיֵה לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, עַד שֶׁזֶּה נֶחְנַק.

שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר נִצְחוֹנִי הַמֻּשְׁלָם עַל שְׁנֵי אוֹיְבִים נוֹרָאִים אֵלֶּה, הִגִּיעַ אֵלַי יְדִידִי כְּדֵי לַעֲמֹד עַל סִבַּת פִּגּוּרִי אַחֲרָיו.

לְאַחַר בְּרָכוֹת הֲדָדִיּוֹת מָדַדְנוּ אֶת הַתַּנִּין וּמָצָאנוּ שֶׁאָרְכּוֹ אַרְבָּעִים רֶגֶל וְשִׁבְעָה אִינְץ', לְפִי מִדַּת פָּארִיס.4 לְאַחַר שֶׁסִּפַּרְנוּ לַמּוֹשֵׁל עַל הַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה זוֹ, שָׁלַח עֲגָלָה וַאֲנָשִׁים לְהָבִיא אֶת הַחַיּוֹת הַמֵּתוֹת הַבַּיְתָה. מֵעוֹר הָאַרְיֵה הֵכִין לִי הַפַּרְוָן הַמְּקוֹמִי חֲרִיטִים לְטַבָּק, וּבְכַמָּה מֵהֶם כִּבַּדְתִּי מַכָּרִים מִצֵּילוֹן. מִשְּׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹר הֲכִינוֹתִי בְּשׁוּבִי לְהוֹלַנְד מַתָּנוֹת לְרָאשֵׁי־הֶעָרִים, וְהֵם בִּקְּשׁוּ לִגְמֹל לִי בְּאֶלֶף דּוּקַאטִים. בְּקשִׁי רַב עָלָה בְּיָדִי לִדְחוֹת אֶת מַתְּנָתָם.

מֵעוֹר הַתַּנִּין הוּכַן פֻּחְלָץ, וְעַתָּה הוּא אַחַד הַמֻּצָּגִים הַמֻּפְלָאִים וְהַנְּדִירִים בַּמּוּזֵיאוֹן שֶׁל אַמְסְטֶרְדָּאם. הַמַּדְרִיךְ מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי לְכָל מְבַקֵּר. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הוּא מוֹסִיף תָּמִיד תּוֹסָפוֹת, שֶׁכַּמָּה מֵהֶן חוֹטְאוֹת בְּמִדָּה רַבָּה לָאֱמֶת וְלַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר. הוּא נוֹהֵג לְסַפֵּר, לְמָשָׁל, כִּי הָאַרְיֵה פָּלַשׁ וְעָבַר אֶת הַתַּנִּין, וּכְשֶׁיָּצָא אֶת הַפֶּתַח הָאֲחוֹרִי, רָצָה לְהִמָּלֵט. אַךְ הָאָדוֹן, הַבָּארוֹן הַמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם – כָּךְ אָהַב לְכַנּוֹת אוֹתִי – גָּדַע מִיָּד אֶת הַרֹאשׁ, וְעִם הָרֹאשׁ גָּדַע גַּם כְּאַמָּה מִזְּנָבוֹֹ שֶׁל הַתַּנִּין. הַתַּנִּין, מַמְשִׁיךְ הַבָּחוּר בְּסִפּוּרוֹ, לֹא הָיָה אָדִישׁ כְּלַפֵּי אָבְדַּן זְנָבוֹ, הָפַך פָּנָיו, תָּלַשׁ מִידֵי הָאָדוֹן אֶת סַכִּין־הַצַּיָּדִים בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזֹאת, עַד שֶׁפָּלַח הַסַּכִּין אֶת לִבָּהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת וְהִיא שָׁבְקָה חַיִּים מִיָּד. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, רַבּוֹתַי, כַּמָּה פּוֹגֵעַ בִּי חֹסֶר־הַבּוּשָׁה שֶׁל מַדְרִיךְ נוֹכֵל זֶה. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתִי וְשׁוֹמְעִים שְׁקָרִים מֻפְרָכִים כָּאֵלֶּה, וְכָל זֶה בְּדוֹרֵנוּ הַמֵּטִיל סָפֵק בַּכֹּל, עֲלוּלִים לְהִתְפַּתּוֹת עַל נְקַלָּה לְהָטִיל סָפֵק בַּאֲמִתּוּתָם שֶׁל מַעֲשַׂי שֶׁאָכֵן נַעֲשׂוּ; סָפֵק כָּזֶה גּוֹרֵם צַעַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְעֶלְבּוֹן לָאַבִּיר הַמְהַדֵּר בִּכְבוֹדוֹ.


הַרְפַּתְקָה שְׁנִיָּה בַּיָּם    🔗

בִּשְׁנַת 1776 עָלִיתִי בְּפּוֹרְטְסְמוּת עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיַּת־מִלְחָמָה אַנְגְּלִית מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה, בַּעֲלַת מֵאָה תּוֹתָחִים וְצֶוֶת שֶׁל אֶלֶף־וְאַרְבַּע־מֵאוֹת אִישׁ, שֶׁהִפְלִיגָה לַאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית. יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם מְאֹרָעוֹת שׁוֹנִים שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּאַנְגְּלִיָּה, אַךְ אֶשְׁמֹר סִפּוּרִים אֵלֶּה לְמוֹעֵד אַחֵר. מְאֹרָע אֶחָד, הַנִּרְאֶה לִי נָאֶה מְאֹד, אֲסַפֵּר בְּקִצּוּר. נִתַּן לִי הָעֹנֶג לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ נוֹסֵעַ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר אֶל בִּנְיַן הַפַּרְלָמֶנְט. בִּזְקָנוֹ הֶהָדוּר שֶׁל הָרַכָּב נִגְנַז בְּדַיְּקָנוּת רַבָּה סֶמֶל־הַמַּלְכוּת, וְהוּא יָשַׁב בְּהַרְחָבָה עַל דּוּכָנוֹ וְסִמֵּן בְּשׁוֹטוֹ בָּאֲוִיר, בְּצוּרָה בְּרוּרָה וְנָאָה, אֶת הָאוֹתִיּוֹת G וְכֵן R. אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֶׁל George Rex בְּלָטִינִית, זֹאת אוֹמֶרֶת: הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג'. בְּמַסָּעֵנוּ בַּיָּם לֹא אֵרַע לָנוּ כָּל דָּבָר הָרָאוּי לְצִיּוּן, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמֶרְחַק שְׁלשׁ־מֵאוֹת מִילִין, בְּקֵרוּב, מִנְּהַר סֶנְט־לוֹרֶנְץ. כָּאן הִתְנַגְּשָׁה הַסְּפִינָה בְּעָצְמָה רַבָּה בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה לָנוּ כְּסֶלַע. הֵטַלְנוּ אֶת אֲנַךְ־הָעוֹפֶרֶת לִמְדִידַת־הָעֹמֶק, וְהוּא שָׁקַע שְׁלשֶׁת־אֲלָפִים אַמָּה וְלֹא נָגַע בַּקַּרְקַע. הַתַּקָּלָה הָיְתָה אֵפוֹא מוּזָרָה וּבִלְתִּי־מוּבֶנֶת, וְהַתּוֹצָאָה מָרָה: הַהֶגֶה נִשְׁבַּר, מוֹט־הַחַרְטֹם נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם, כָּל הַתְּרָנִים הִתְנַפְּצוּ מִלְּמַעְלָה וְעַד לְמַטָּה, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אַף נָפְלוּ לַמַּיִם. מִסְכֵּן אֶחָד שֶׁטִּפֵּל לְמַעְלָה בַּמִּפְרָשׂ הָרָאשִׁי הוּעַף לְמֶרְחָק שְׁלשָׁה מִילִין מֵהַסְּפִינָה וְרַק אָז נָפַל לַמַּיִם. לְמַזָּלוֹ נִצַּל עַל יְדֵי כָּךְ, שֶׁבְּעוֹדוֹ עָף בָּאֲוִיר תָּפַס בִּזְנָבוֹ שֶׁל אַוַּז־בָּר. הָאַוָּז רִכֵּךְ אֶת נְפִילָתוֹ לַמַּיִם וְאַף אִפְשֵׁר לוֹ לִשְׂחוֹת עַל גַּבּוֹ, וּלְיֶתֶר דִּיּוּק, לַהַחֲזִיק בּוֹ בֵּין צַוָּארוֹ לִכְנָפָיו, וּלְהִתְקָרֵב לַסְּפִינָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַמַּלָּחִים לִמְשׁוֹת אוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לַסִּפּוּן.

הָיְתָה גַם הוֹכָחָה אַחֶרֶת לְעָצְמַת הַהִתְנַגְּשׁוּת – כָּל הַנּוֹסְעִים הוּטְחוּ בַּתִּקְרָה. רֹאשִׁי שָׁקַע כָּלִיל אֶל קְרָבַי, וָחֳדָשִׁים חָלְפוּ עַד שֶׁשָּׁב לְמַצָּבוֹ הַטִּבְעִי. עוֹד אָנוּ נִדְהָמִים וּנְבוֹכִים וְהִנֵּה נִתְבָּרֵר הַכֹּל. עַל פְּנֵי הַמַּיִם הוֹפִיעַ לִוְיָתָן גָּדוֹל, שֶׁהִשְׁתַּזֵּף לוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ. הַמִּפְלֶצֶת רָגְזָה כָּל כָּךְ עַל שֶׁהֶחְרַדְנוּ אֶת מְנוּחָתָהּ, עַד שֶׁנִּפְּצָה בִּזְנָבָהּ אֶת הַיָּצִיעַ וְחֵלֶק מֵהַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן, וְכֵן תָּפְסָה בְּשִׁנֶּיהָ אֶת הָעֹגֶן, הַתָּלוּי כָּרָגִיל לְיַד הַהֶגֶה, וְכָךְ גָּרְרָה אוֹתָנוּ לְמֶרְחָק שִׁשִּׁים מִילִין, בִּמְהִירוּת שִׁשָּׁה מִילִין לְשָׁעָה.

רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ לְאָן הָיִינוּ נִגְרָרִים, לוּלֵא נִקְרַע, לְמַזָּלֵנוּ, חֶבֶל־הָעֹגֶן, וְכָךְ אָבְדָה לַלִּוְיָתָן אֳנִיָּה, אַךְ לָנוּ אָבַד הָעֹגֶן. אוּלָם, כְּשֶׁהִפְלַגְנוּ כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְעֵבֶר אֵירוֹפָּה, מָצָאנוּ בְּמֶרְחַק מִילִין אֲחָדִים מִמְּקוֹם הַתְּאוּנָה אֶת הַלִּוְיָתָן הַמֵּת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִנֵּה אָרְכּוֹ כְּמַחֲצִית הַמִּיל לְפָחוֹת, לְלֹא גֻּזְמָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן חַיָּה עֲצוּמָה כָּל כָּךְ, יָרַדְנוּ בְּסִירוֹת וְחָתַכְנוּ בְּעָמָל רַב אֶת הָרֹאשׁ. לְשִׂמְחָתֵנוּ הָרַבָּה מָצָאנוּ לֹא רַק אֶת הָעֹגֶן שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא גַּם מָאתַיִם־וְאַרְבָּעִים רֶגֶל חֶבֶל עָבֶה, שֶׁהָיָה טָמוּן בְּשֵׁן נְבוּבָה בִּשְׂמֹאל לֹעוֹ. מְאֹרָע יוֹצֵא־דֹּפֶן זֶה הָיָה הַיָּחִיד שֶׁאֵרַע לָנוּ בַּמַּסָּע.

רֶגַע, רֶגַע! שָׁכַחְתִּי עוֹד תַּקָּלָה אַחַת. כְּשֶׁגָּרַר הַלִּיְוָתָן אֶת הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ, נִפְרַץ חוֹר בַּדֹּפֶן; זֶרֶם הַמַּיִם שֶׁפָּרַץ פְּנִימָה הָיָה כֹּה עָצוּם, עַד שֶׁכָּל הַמַּשְׁאֵבוֹת לֹא הָיוּ מַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִטְּבִיעָה תּוֹךְ מַחֲצִית־הַשָּׁעָה. לְמַזָּלֵנוּ גִּלִּיתִי רִאשׁוֹן אֶת הַצָּרָה. נִסִּיתִי לִסְתֹּם אֶת הַחוֹר בְּכָל הָאֶמְצָעִים, אַךְ לַשָּׁוְא. לְבַסּוֹף הִצַּלְתִּי אֶת הַסְּפִינָה הַיָּפָה וְאֶת צִוְתָּהּ הַגָּדוֹל עַל יְדֵי הָרַעְיוֹן הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַף שֶׁהַחוֹר הָיָה גָּדוֹל, הִצְלַחְתִּי לִסְתֹּם אוֹתוֹ בְּיַשְׁבָנִי הַנִּכְבָּד, בְּלִי לִפְשֹׁט אֶת מִכְנָסַי, וְדוֹמֶה שֶׁהָאֶמְצָעִי שֶׁלִּי הָיָה מַסְפִּיק גַּם לְחוֹר גָּדוֹל יוֹתֵר. לֹא תִּתְפַּלְּאוּ עַל כָּךְ בְּוַדַּאי, רַבּוֹתַי, כְּשֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם כִּי מוֹצָאִי מִצַּד אָבִי וְאִמִּי הוֹלַאנְדִי הוּא. כָּל עוֹד יָשַׁבְתִּי בְּאַסְלָה זוֹ, הָיָה מַצָּבִי צוֹנֵן מְעַט, אַךְ עַד מְהֵרָה גָּאֲלָה אוֹתִי מְיֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַנַּגָּר.

12.jpg

הַרְפַּתְקָה שְׁלִישִׁית בַּיָּם    🔗

יוֹם אֶחָד רִחֲפָה עָלַי סַכָּנַת טְבִיעָה בַּיָּם הַתִּיכוֹן. בְּיוֹם קַיִץ לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם, רָחַצְתִּי בְּיָם רוֹגֵעַ לֹא הַרְחֵק מִמַּארְסֵי, וְהִנֵּה דָּג גָּדוֹל שֶׁלֹּעוֹ פָּעוּר, שָׁט לִקְרָאִתי בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד זְמַן, וְלֹא נִתַּן כְּלָל לְהִמָּלֵט. מִיָּד הִצְטַנַּפְתִּי בְּמִדַּת־הָאֶפְשָׁר, אָסַפְתִּי אֶת רַגְלַי וְהִצְמַדְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתַי אֶל גּוּפִי. בְּמַצָּב זֶה הֶחְלַקְתִּי בֵּין שִׁנָּיו, הַיְשֵׁר אֶל הַקֵּבָה. קַל לְשַׁעֵר, שֶׁבִּלִּיתִי שָׁם זְמַן־מָה בַּחֲשֵׁכָה גְּמוּרָה, אַךְ לֹא מַטְרִידָה. מִכֵּיוָן שֶׁלָּחַצְתִּי עַל קֵבָתוֹ, בִּקֵּשׁ בְּוַדַּאי לְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי. הֶחָלָל הָיָה מְרֻוָּח, וְעַל כֵּן הִתְרוֹצַצְתִּי וְרָקַדְתִּי וְעוֹלַלְתִּי כָּל מִינֵי תַּעֲלוּלִים.

אַךְ דּוֹמֶה כִּי שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁלִּי לֹא הֶחְרִידָה אֶת מְנוּחָתוֹ כַּדִּשְׁדּוּשׁ הַמָּהִיר מְאֹד שֶׁל רַגְלַי בְּרִקּוּד סְקוֹטִי. הוּא פָּלַט זְעָקָה מַחְרִידָה וְזָקַר כִּמְעַט מַחֲצִית גּוּפוֹ מֵעַל לַמַּיִם. אֲבָל עַתָּה גִּלּוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי־הַצֶּוֶת בָּאֳנִיַּת־סוֹחֵר אִיטַלְקִית, שֶׁעָבְרָה בַּמָּקוֹם, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הָרְגוּ אוֹתוֹ בְּצִלְצָלִים כְּשֶׁהֹעֲלָה הַדָּג לַסִּפּוּן, שָׁמַעְתִּי אֶת אַנְשֵׁי־הַצֶּוֶת מִתְיָעֲצִים כֵּיצַד לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ לְשֵׁם הֲפָקַת מֵירַב הַשֶּׁמֶן. אֲנִי מֵבִין אִיטַלְקִית וַהֲבִינוֹתִי אֶת כַּוָּנָתָם. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בִּי סַכִּינֵיהֶם. עַל כֵּן עָמַדְתִּי בְּאֶמְצַע הַקֵּבָה, שֶׁהָיְתָה מְרֻוַּחַת לְמַדַּי לְאִכְסוּן עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וְקִוִּיתִי שֶׁיַּתְחִילוּ לַחְתֹּךְ בַּקְּצָווֹת. מִיָּד פָּג פַּחְדִי, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחִילוּ לַחְתֹּךְ בְּחֶלְקָהּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַבֶּטֶן. אַךְ פָּרְצָה פְּנִימָה קֶרֶן אוֹר, צָעַקְתִּי בִּמְלֹא כֹּחִי. מַה נְּעִימָה הָיְתָה לִי הַפְּגִישָׁה עִמָּם וּמַה טּוֹב כִּי חִלְּצוּ אוֹתִי, שֶׁכֵּן כֵּמְעַט נֶחְנַקְתִּי.

אִי־אֶפְשָׁר לְתָאֵר כָּרָאוּי אֶת הַתַּדְהֵמָה עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הַסַּפָּנִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל אָדָם עוֹלֶה מִמְּעֵי הַדָּג. הַתַּדְהֵמָה אַף גָּבְרָה כְּשֶׁרָאוּ אָדָם עֵירֹם יוֹצֵא אֲלֵיהֶם. בְּקִצּוּר, רַבּוֹתַי, סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ כְּפִי שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ עַכְשָׁו, וּלְתִמְהוֹנָם לֹא הָיָה גְּבוּל.

13.jpg

הַרְפַּתְקָה רְבִיעִית בַּיָּם    🔗

בְּעוֹדִי בְּשֵׁרוּת הַטּוּרְקִים, נָהַגְתִּי לְהִתְעַנֵּג עַל שַׁיִט בְּיַאכְטָה בְּיַם־הַשַּׁיִשׁ, שֶׁמֵעַל מֵימָיו נִגְלָה מַרְאֶה נֶהֱדָר שֶׁל קוּשְׁטָא5 כֻּלָּהּ וְשֶׁל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל. בֹּקֶר אֶחָד הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים וְהַיָּפִים וְהִבְחַנְתִּי בְּגוּף עָגֹל, בְּגֹדֶל כַּדּוּר בִּילְיַארְד הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וּמַשֶּׁהוּ תָּלוּי בּוֹ. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל הַמְשֻׁבָּח וְהָאָרֹךְ בְּרוֹבֵי־הַצַּיִד שֶׁלִּי, שֶׁאֵינִי יוֹצֵא אוֹ נוֹסֵעַ בְּלִי לְקַחְתּוֹ עִמִּי. טָעַנְתִּי בָּרוֹבֶה כַּדּוּר אֶחָד וְיָרִיתִי בַּגּוּף הֶעָגֹל שֶׁבָּאֲוִיר, אַךְ לַשָּׁוְא. שַׁבְתִּי וְיָרִיתִי שְׁנֵי כַּדּוּרִים, וְלֹא הִשַּׂגְתִּי דָּבָר, רַק הַיְּרִיָּה הַשְּׁלִישִׁית, נָקְבָה חוֹר בַּגּוּף הַזֶּה וְהִפִּילָה אוֹתוֹ.6 שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם כַּמָּה הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה קְרוֹנִית מֻזְהֶבֶת יָפֶה, הַתְּלוּיָה בְּבָּאלוֹן עָצוּם, גָּדוֹל מִכָּל כִּפַּת־מִגְדָּל, הַנּוֹחֶתֶת כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל מֵהַיַּאכְטָה שֶׁלִּי. בַּקְּרוֹנִית רָאִיתִי אָדָם וּמַחֲצִית־כִּבְשָׂה, צְלוּיָה כַּנִּרְאֶה. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי מֵהִשְׁתּוֹמְמוּתִי, הִצְטוֹפַפְנוּ כֻּלָּנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּאִישׁ הַמּוּזָר.

מַרְאֶה צָרְפָתִי הָיָה לָאִישׁ וְאָכֵן הָיָה צָרְפָתִי. מִכָּל כִּיסָיו נִשְׁתַּלְשְׁלוּ שַׁרְשְׁרוֹת־שָׁעוֹן נֶהֱדָרוֹת עִם תִּלְיוֹנִים נוֹשְׂאֵי־דְּמֻוּיֹות שֶׁל גְּבָרִים וּגְבָרוֹת נִכְבָּדִים, כְּפִי שֶׁנִּרְאָה לִי. בְּכָל לוּלָאַת־כַּפְתּוֹר הָיְתָה תְּלוּיָה מֵדַלְיַת־זָהָב שֶׁשָּׁוְיָהּ לְפָחוֹת מֵאָה דּוּקַאטִים,7 וְעַל כָּל אֶצְבַּע עָנַד טַבַּעַת יְקָרָה מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹמִים. כִּיסֵי מִקְטָרְנוֹ הָאָרֹךְ בָּלְטוּ בִּגְלַל אַרְנְקֵי־הַכֶּסֶף הַגְּדוּשִׁים שֶׁהִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם. “אֵל אֱלֹהִים”, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, “הָאִישׁ עָשָׂה בְּוַדַּאי לְמַעַן הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי מַעֲשִׂים יוֹצְאִים מֵהַכְּלָל, אִם גְּבָרִים וְנָשִׁים מְכֻבָּדִים הִרְבּוּ לָתֵת לוֹ לַמְרוֹת הַקַּמְצָנוּת הָרוֹוַחַת כַּיּוֹם בֵּינֵיהֶם”.

אֲבָל הַצְּנִיחָה גָּרְמָה לוֹ הַרְגָּשָׁה כֹּה רָעָה, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְאוֹשֵׁשׁ וְדִוַּח בְּאָזְנֵינוּ: “לֹא הָיוּ בִּי דֵּי תְּבוּנָה וְדַעַת לְהַמְצִיא בְּעַצְמִי כְּלִי־טַיִס זֶה, אֲבָל הָיָה בִּי עֹדֶף תְּעוּזָה שֶׁל לוּלְיָן וּמְרַקֵּד־עַל־חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲלוֹת עָלָיו וּלְהַמְרִיא בּוֹ בָּאֲוִיר פְּעָמִים רַבּוֹת. לִפְנֵי שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה יָמִים – שֶׁכֵּן אָבַד לִי חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים–הִמְרֵאתִי בַּכַּדּוּר מִכֵּף קוֹרְנְווֹל בְּאַנְגְּלִיָּה וְלָקַחְתִּי עִמִּי כִּבְשָׂה, כְּדֵי לְהַפְגִּין בָּאֲוִיר תַּעֲלוּלִים שׁוֹנִים לְעֵינֵי אַלְפֵי צוֹפִים סַקְרָנִים. לְרֹעַ מַזָּלִי, נִשְׁתַּנָּה כִּוּוּן הָרוּחַ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת לְאַחַר הַמְרָאָתִי, וּבִמְקוֹם לְהָטִיס אוֹתִי לְאֶקְסְטֶר, שָׁם רָצִיתִי לִנְחֹת, נִסְחַפְתִּי אֶל הַיָּם, שֶׁמֵּעָלָיו רִחַפְתִּי, כַּנִּרְאֶה, כָּל הַזְּמַן. טוֹב הָיָה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי לְבִצּוּעַ תַּרְגִּילֵי־הַלּוּלְיָנוּת עִם הַכִּבְשָׂה: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְרִחוּפִי בָּאֲוִיר גָּבַר מְאֹד רַעֲבוֹנִי, וְנֶאֱלַצְתִּי לִשְׁחֹט אֶת הַכִּבְשָׂה. מֵאַחָר שֶׁנִּמְצֵאתִי אָז גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵעַל לַיָּרֵחַ, וְכַעֲבֹר מַסָּע שֶׁל שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת קָרַבְתִּי לַשֶּׁמֶשׁ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנֶּחְרְכוּ גַּבּוֹתַי, פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹרָהּ שֶׁל הַכִּבְשָׂה וְהִנַּחְתִּי אוֹתָהּ בַּקְּרוֹנִית, בְּמָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה בּוֹ בְּיוֹתֵר, כְּלוֹמַר, בְּמָקוֹם שֶׁהַכַּדּוּר לֹא הֵטִיל עָלָיו צֵל. כָּךְ נִצְלְתָה הַכִּבְשָׂה בִּשְׁלשֶׁת־רִבְעֵי הַשָּׁעָה. צָלִי זֶה הֵזִין אוֹתִי עַד עַתָּה.”

הָאִישׁ הִשְׁתַּתֵּק וְנִרְאָה שׁוֹקֵעַ בְּהִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּרְאוֹת סְבִיבוֹ, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהַבִּנְיָן לְפָנֵינוּ הוּא אַרְמוֹן שַׁלִּיטָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל קוּשְׁטָא, נִדְהַם עַד מְאֹד, כִּי שִׁעֵר שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר.

“הַסִּבָּה לְטִיסָתִי הַמְמֻשֶּׁכֶת”, אָמַר לְבַסּוֹף, "הָיְתָה קְרִיעַת הַחֶבֶל שֶׁהָיָה קָשׁוּר לַשַּׁסְתּוֹם. חֶבֶל זֶה שִׁמֵּשׁ לְשִׁחְרוּר הַמֵּימָן־הַדָּלִיק מֵהַבָּאלוֹן כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לוֹ לִנְחֹת.

לוּלֵא נוֹרוּ יְרִיּוֹת עַל הַבָּאלוֹן וְהֵבִיאּו לְפִצּוּצוֹ, הָיָה מוֹסִיף לְרַחֵף בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּמוּחַמָּד בִּשְׁעָתוֹ, עַד יוֹם הַדִּין".

בִּנְדִיבוּת נָתַן בְּמַתָּנָה אֶת הַקְּרוֹנִית לְרַב־הַמַּלָּחִים שֶׁלִּי, שֶׁעָמַד לְיַד הַהֶגֶה, וְאֶת הַצָּלִי הִשְׁלִיךְ לַיָּם. לַבָּאלוֹן נִגְרַם נֶזֶק כָּבֵד, וְתוֹךְ כְּדֵי נְפִילָה הוּא נִקְרַע כָּלִיל.


הַרְפַּתְקָה חֲמִישִׁית בַּיָּם    🔗

מֵאַחַר שֶׁשְּׁעָתֵנוּ פְּנוּיָה, רַבּוֹתַי, לִשְׁתּוֹת עוֹד בַּקְבּוּק־יַיִן, אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מְאֹרָע מֻפְלָא אַחֵר, שֶׁאֵרַע לִי חֳדָשִׁים מְעַטִּים לִפְנֵי שׁוּבִי לְאֵירוֹפָּה מִמַּסָּעִי הָאַחֲרוֹן.

הַשֻּׂלְטָן, שֶׁהֻצַּגְתִּי לְפָנָיו עַל יְדֵי הַשַּׁגְרִירִים שֶׁל רוֹמָא, רוּסְיָה וְצָרְפַת, הִטִּיל עָלַי לַעֲרֹךְ בְּקָהִיר עִסְקָה חֲשׁוּבָה, שֶׁטִּבְעָהּ חִיֵּב לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בְּסוֹד עַד עוֹלָם. בִּפְאֵר וְהָדָר, בְּלִוְיַת פָּמַלְיָה גְּדוֹלָה, יָצָאתִי בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה. בַּדֶּרֶךְ נתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהוֹסִיף עַל צֶוֶת־מְשָׁרְתַי כַּמָּה אֲנָשִׁים מוֹעִילִים מְאֹד. בְּמַהֲלַךְ מִילִין אֲחָדִים מִקּוּשְׁטָא רָאִיתִי אָדָם גּוּץ וְרָזֶה הַחוֹצֶה שָׂדוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, וּלְכָל רֶגֶל שֶׁלּוֹ מְרֻתֶּקֶת מִשְׁקֹלֶת־עוֹפֶרֶת, כַּחֲמִשִּׁים לִיטְרָה8 מִשְׁקָלָהּ. תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה עֵינַי, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ:" לְאָן, לְאָן מְמַהֵר יְדִידִי? וּמַדּוּעַ אַתָּה מַכְבִּיד עַל רִיצָתְךָ בְּמַשָּׂא כָּזֶה?"

“זֶה מַחֲצִית הַשָּׁעָה שֶׁיָּצָאתִי אֶת וִינָה”,עָנָה הָרָץ, "עַד עַתָּה שֵׁרַתִּי שָׁם אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים, וְהַיּוֹם הִתְפַּטַּרְתִּי. פָּנַי לְקוּשְׁטָא. בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁקוֹלוֹת רָצִיתִי לְהַפְחִית מְעַט אֶת מְהִירוּת רִיצָתִי, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּהִירוּת אֵינָה דְּרוּשָׁה עַתָּה. הַמְחַנֵּךְ שֶׁלִּי הָיָה אוֹמֵר: “הַמְּתוּנִים מַאֲרִיכִים יָמִים”.

הָאִישׁ נִרְאָה לִי. שָׁאַלְתִּי אִם יַסְכִּים לְהִצְטָרֵף לְשֵׁרוּתִי, וְהוּא הִסְכִּים. הִמְשַׁכְנוּ אֵפוֹא בִּנְסִיעָה עַל פְּנֵי עָרִים, עַל פְּנֵי אֲרָצוֹת.

בְּסָמוּךְ לַדֶּרֶךְ, בְּשָׂדֶה יָפֶה, שָׁכַב אָדָם לְלֹא־תְּנוּעָה, כְּאִלּוּ הוּא יָשֵׁן. אַךְ הוּא לֹא יָשַׁן כְּלָל. הוּא הִצְמִיד אָזְנוֹ לָאֲדָמָה, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹלָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַשְּׁאוֹל.

“מַה מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִשְׁמֹעַ,יְדִידִי?”

“אֲנִי מַקְשִׁיב לְקוֹל צְמִיחַת הָעֵשֶׂב לְשֵׁם בִּלּוּי”.

וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ?"

“מַעֲשֶׂה רָגִיל הוּא!”

“אִם כֵּן, הִצְטָרֵף לְשֵׁרוּתִי, יְדִידִי, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הַקְשָׁבָה עוֹד תִּדָּרֵשׁ לָנוּ”.

הַבָּחוּר קָפַץ וְקָם וְהִצְטָרֵף אֵלַי.

לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם, עַל גִּבְעָה, עָמַד צַיָּד וְיָרָה בָּאֲוִיר הַכָּחֹל, הָרֵיק.

“בְּהַצְלָחָה! בְּהַצְלָחָה! הַצַּיָּד! אַךְ בְּמִי אַתָּה יוֹרֶה? אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר מִלְּבַד אֲוִיר כָּחֹל, רֵיק”.

“אָהּ, אֲנִי מְנַסֶּה רוֹבֶה חָדָשׁ מִתּוֹצֶרֶת קוּכְנְרוֹיטֶר הַמְפֻרְסָם. שָׁם, בְּרֹאשׁ הַצָּרִיחַ שֶׁל הַקַּאתֶּדְרָאלָה בִּשְׁטְרַאסְבּוּרְג, עָמַד דְּרוֹר, וְכָרֶגַע פָּגַעְתִּי בּוֹ”.

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת אַהֲבָתִי הָעַזָּה לַמְּלָאכָה הָעֲדִינָה שֶׁל צַיִד וִירִיָּה, לֹא יִתְפַּלֵּא שֶׁנָּפַלְתִּי מִיָּד עַל צַוְּארֵי הַקַּלָּע הַמְעֻלֶּה וְצֵרַפְתִּי גַּם אוֹתוֹ לְצֶוֶת מְשָׁרְתַי.

שׁוּב עָבַרְנוּ בְּכַמָּה עָרִים וּבְכַמָּה אֲרָצוֹת וְהִגַּעְנוּ אֶל הָרֵי הַלְּבָנוֹן. לִפְנֵי חֹרֶשׁ אֲרָזִים גָּדוֹל רָאִינוּ גְּבַרְתָּן גּוּץ וּרְחַב־גֶּרֶם מוֹשֵׁךְ בַּחֶבֶל, שֶׁהִקִּיף אֶת הַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ.

“מָה אַתָּה מושֵׁךְ כָּאן, יְדִידִי?” שָׁאַלְתִּי אֶת הַבָּחוּר.

“אָהּ, בָּאתִי לָקַחַת עֵצִים לְבִנְיָן וְאֶת הַגַּרְזֶן שָׁכַחְתִּי בַּבַּיִת, וְעַכְשָׁו אֲנִי חַיָּב לָעוּץ לְעַצְמִי עֵצָה כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי.”

וְאָז מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהִפִּיל בְּבַת־אַחַת אֶת הַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ, כְּמִיל מְרֻבָּע שִׁטְחוֹ,9 כְּאִלּוּ הָיָה זֶה שִׂיחַ שֶׁל קְנֵי־סוּף. קַל לְנַחֵשׁ כֵּיצַד נָהַגְתִּי. לֹא הָיִיתִי מַנִּיחַ לַבָּחוּר לַחְמֹק מִיָּדַי, אֲפִלּוּ שֶׁכֵּרָתוֹ הָיְתָה עוֹלָה לִי בְּכָל מַשְׂכֹּרֶת־הַשַּׁגְרִיר שֶׁלִּי.

הִמְשַׁכְתִּי, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְבַסּוֹף לְאַדְמַת מִצְרַיִם הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה אַדִּירָה כָּזוֹ, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי כִּי תִּסְחֹף אוֹתִי, עַל סוּסַי וְעַל צִוְתִּי וְתָעִיף אוֹתָנוּ בָּאֲוִיר. מִשְּׂמֹאל לַדֶּרֶךְ עָמְדוּ בְּשׁוּרָה שֶׁבַע טַחֲנוֹת־רוּחַ, וְכַנְפֵיהֶן חָגוּ עַל הַצִּירִים בִּמְהִירוּת הַכִּישׁוֹר שֶׁל טוֹוַת־הַחוּטִים הַזְּרִיזָה מִכֻּלָּן. בְּמֶרְחָק לֹא־רַב מִשָּׁם עָמַד בָּחוּר גְּבַרְתָּן, שָׁמֵן כְּסֶר ג’וֹן פַּאלְסְטַף, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר, וְאֶצְבָּעוֹ סוֹתֶמֶת אֶת נְחִירוֹ הַיְמָנִי. כְּשֶׁרָאָה אֶת מְצוּקָתֵנוּ וּמָה עֲלוּבִים אָנוּ בָּרוּחַ הַזֹּאת, הִפְנָה פָּנָיו אֵלֵינוּ וְהֵסִיר לְפָנַי אֶת כּוֹבָעוֹ בְּהַדְרַת־כָּבוֹד, כְּמוּסְקֶטֵר לִפְנֵי מְפַקְּדוֹ. בְּבַת־אַחַת לֹא נָע בָּאֲוִיר דָבָר, וְכָל שֶׁבַע טַחֲנוּת־הָרוּחַ נֶעֶצְרוּ. נִדְהַמְתִּי לְמַרְאֵה הַחִזָּיוֹן, שֶׁלֹּא נִרְאָה לִי טִבְעִי כְּלָל, וְקָרָאתִי אֶל הַמִּפְלֶצֶת:

“מַה קּוֹרֶה כָּאן, בָּחוּר? הַאִם יוֹשֵׁב הַשָּׂטָן בְּגוּפְךָ? וְאוּלַי אַתָּה הַשָּׂטָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ?”

“סְלַח לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ!” עָנָה הָאִישׁ, “אֲנִי עוֹשֶׂה קְצָת רוּחַ לַאֲדוֹנִי, הַטּוֹחֵן. כְּדֵי לֹא לְהַפִּיל אֶת שֶׁבַע הַטַּחֲנוֹת, אֲנִי נֶאֱלָץ לִסְתֹּם נָחִיר אֶחָד.”

הֲרֵי זֶה בַּרְנָשׁ נֶהֱדָר, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. הַבָּחוּר יָבִיא תּוֹעֶלת, כְּשֶׁאַגִּיעַ בְּאַחַד הַיָּמִים לְבֵיתִי, וְאֵשֵׁב לְסַפֵּר אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּ לִי בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְיֶחְסַר לִי פִּתְאֹם אֲוִיר לִנְשִׁימָה. מִיָּד הִגַעְתִּי עִמּוֹ לְהֶסְכֵּם. מַשִּׁיב־הָרוּחַ נָטַשׁ אֶת הַטַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרַי.

סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי לְקָהִיר. לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתִּי כִּרְצוֹנִי אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁהֻטְּלָה עָלַי, הֶחְלַטְתִּי לְפַטֵּר אֶת הַפָּמַלְיָה שֶׁלֹּא הָיְתָה דְּרוּשָׁה לִי עוֹד, לְהַשְׁאִיר בְּשֵׁרוּתִי אֶת הָאֲנָשִׁים הַחֲדָשִׁים וְהַמּוֹעִילִים שֶׁשָּׂכַרְתִּי וְלָשׁוּב עִמָּם כְּאָדָם פְּרָטִי. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נֶהֱדָר, וְהַנִּילוּס הַמְפֻרְסָם הָיָה מַקְסִים מִכָּל תֵּאוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל כֵּן נִתְפַּתֵּיתִי לִשְׂכֹּר סִירָה וְלָשׁוּט לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה בַּנָּהָר. עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַהַפְלָגָה עָלָה הַשַּׁיִט יָפֶה. בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם,רַבּוֹתַי, עַל גֵּאוּת הַנִּילוּס מִדֵּי שָׁנָה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כָּאָמוּר, הִתְחִילוּ מֵי־הַנִּילוּס גּוֹאִים בְּאֵין־עוֹצֵר, וְלַמָּחֳרָת הָיוּ שִׁטְחֵי־הַחוֹפִים מוּצָפִים מִילִין רַבִּים לְכָאן וּלְכָאן. בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁי לְאַחַר הַשְּׁקִיעָה הִסְתַּבְּכָה סִירָתִי בְּבַת־אַחַת בְּמַה שֶּׁנִּרְאָה לִי כִּצְמָחִים מְטַפְּסִים וְשִׂיחִים. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, רָאִיתִי שֶׁאָנוּ מוּקָפִים עֲצֵי־שָׁקֵד, וְהַפְּרִי בָּשֵׁל וּמְעֻדָּן בְּטַעֲמוֹ. הֵטַלְנוּ אֶת אֲנַךְ־הָעוֹפֶרֶת וּמָצָאנוּ שֶׁאָנוּ צָפִים כְּשִׁשִּׁים רֶגֶל מֵעַל לְקַרְקָעִית הַנָּהָר, וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא נוּכַל לָנוּעַ קָדִימָה אוֹ אָחוֹר. בִּשְׁמוֹנֶה אוֹ בְּתֵשַׁע,בְּקֵרוּב, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לֶאֱמֹד לְפִי גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ, פָּרְצָה רוּחַ וְהִטְּתָה אֶת הַסִּירָה עַל צִדָּהּ. הַסִּירָה נִתְמַלְּאָה מַיִם וְשָׁקְעָה, וּזְמַן רַב לֹא יָדַעְתִּי מַה קָּרָה לָהּ, כְּפִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ לְהַלָּן.

לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, נִצַּלְנוּ כֻּלָּנוּ, שְׁמוֹנָה גְּבָרִים וּשְׁנֵי נְעָרִים, בִּזְכוּת הָעֵצִים, שֶׁעַנְפֵיהֶם הָיוּ חֲזָקִים לְמַדַּי לָשֵׂאת אוֹתָנוּ, אַךְ לֹא אֶת כֹּבֶד סִירָתֵנוּ. שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יָשַׁבְנוּ עַל הָעֵצִים וּמְזוֹנֵנוּ שְׁקֵדִים בִּלְבַד. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁמַּיִם לֹא חָסַרְנוּ.

בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים־וְאֶחָד, לְמַזָּלֵנוּ־הָרַב, פָּחֲתוּ הַמַּיִם בְּאוֹתָהּ מְהִירוּת שֶׁבָּהּ גָּאוּ וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים־וְשִׁשָּׁה שׁוּב עָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל קַרְקַע מוּצָקָה. סִירָתֵנוּ הָיְתָה הַחֵפֶץ הַנָּעִים הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאוּ עֵינֵינוּ. הִיא עָמְדָה בְּמֶרְחַק כְּאֶלֶף־וּמָאתַיִם רֶגֶל מִמְּקוֹם טְבִיעָתָהּ. לְאַחַר שֶׁיִּבַּשְׁנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ וְהַמּוֹעִיל לָנוּ, וְהִצְטַיַּדְנוּ מֵהַמְּלַאי שֶׁהָיָה בַּסִּירָה, יָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכֵּנוּ. לְפִי חִשּׁוּב מְדֻיָּק מָצָאתִי, שֶׁסָּטִינוּ מֶרְחַק מֵאָה־וַחֲמִשִּׁים מִילִין מִדַּרְכֵּנוּ, עַל פְּנֵי גִּדְרוֹת־הַגַּנִּים וְהַחוֹמוֹת. כַּעֲבֹר שִׁבְעָה יָמִים הִגַּעְנוּ לַנָּהָר, שֶׁזָּרַם כָּרָגִיל בַּאֲפִיקוֹ. סִפַּרְנוּ עַל הַהַרְפַּתְקָה שֶׁלָּנוּ לַבֵּי הַטּוּרְקִי,רֹאשׁ הַמָּחוֹז. הוּא סִפֵּק בְּרָצוֹן אֶת כָּל צְרָכֵינוּ וְשָׁלַח אוֹתָנוּ לְדַרְכֵּנוּ בְּאַחַת מִסִּירוֹתָיו. תּוֹךְ שִׁשָּׁה יָמִים,בְּקֵרוּב, הִגַּעְנוּ לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה,וְשָׁם עָלִינוּ לָאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה לְקוּשְׁטָא.

הַשֻּׂלְטָן קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר־פָּנִים יָפוֹת וְזִכָּה אוֹתִי בְּכָבוֹד לָבוֹא אֶל הַרְמוֹנוֹ וּלְבַלּוֹת בְּחֶבְרַת הַנָּשִׁים וְהַפִּילַגְשִׁים כִּרְצוֹנִי. אֶלָּא שֶׁאֵינִי נוֹהֵג לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים עַל עִנְיְנֵי הָאַהֲבָה, וְעַל כֵּן אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלְּכֶם שֵׁנָה עֲרֵבָה.

14.jpg

הַרְפַּתְקָה שִׁשִּׁית בַּיָּם    🔗

עִם סִיּוּם הַסִּפּוּר עַל מִצְרַיִם, בִּקֵּשׁ הַבָּארוֹן לְהַפְסִיק וְלִשְׁכַּב לִישֹׁן, אַךְ מִשֶּׁהִזְכִּיר אֶת הַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן, נִתְעוֹרְרָה הַהַקְשָׁבָה הַמְנֻמְנֶמֶת שֶׁל הַמַּאֲזִינִים וְנִתְקְפָה מֶתַח חָדָשׁ. נַפְשָׁם יָצְאָה לִשְׁמֹעַ עוֹד דְּבָרִים עַל הַהַרְמוֹן. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַבָּארוֹן לֹא נַעֲנָה, אֲבָל לֹא רָצָה לְאַכְזֵב אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל הַמַּאֲזִינִים נִתְעוֹרְרוּ וְדָחֲקוּ בּוֹ, סִפֵּר עוֹד כַּמָּה סִפּוּרִים עַל מַעֲשֵׂי מְשָׁרְתָיו:

לְאַחַר מַסָּעִי לְמִצְרַיִם, עָלְתָה קַרְנִי בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן, וְהוּא רָאָה בִּי כָּל־יָכוֹל. נִבְצַר מֵהוֹד־מַעֲלָתוֹ לִחְיוֹת בִּלְעָדַי, וְכָל יוֹם הֻזְמַנְתִּי לִסְעֹד עִמּוֹ בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב. עָלַי לְהוֹדוֹת,רַבּוֹתַי, כִּי בֵּין שֻׁלְחֲנוֹת הַשַּׁלִּיטִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל קֵיסַר טוּרְקִיָּה הוּא הַמְעֻדָּן בְּיוֹתֵר. כַּוָּנָתִי לַמַּאֲכָלִים בִּלְבַד, אַךְ לֹא לַיֵּינוֹת, כִּי כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אוֹסֶרֶת תּוֹרַת מוּחַמָּד עַל נֶאֱמָנֶיהָ אֶת שְׁתִיַּת־הַיַּיִן. הַיּוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחָן טוּרְקִי לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, חַיָּב לְוַתֵּר עַל כּוֹס יַיִן מְשֻׁבָּח. אַךְ מַה שֶּׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, נַעֲשֶׂה תְּכוּפוֹת בְּצִנְעָה. לַמְרוֹת הָאִסּוּר לִשְׁתּוֹת, יוֹדֵעַ כָּל טוּרְקִי טַעֲמוֹ שֶׁל יַיִן מְשֻׁבָּח מַמָּשׁ כְּמוֹ הַטּוֹב בֵּין הַכְּמָרִים הַגֶּרְמָנִים. הוּא הַדִּין בְּהוֹד־מַעֲלָתוֹ הַטּוּרְקִי. לְיַד שֻׁלְחָן־הַמֶּלֶךְ הַפֻּמְבִּי, שֶׁכָּרָגִיל יוֹשֵׁב אֵלָיו גַּם הַמּוּפְתִּי הַטּוּרְקִי, וְאוֹמֵר תְּפִלַּת “עֵינֵי כֹּל” – לִפְנֵי הַסְּעוּדָה וְ“הוֹדָיָה” לְאַחֲרֶיהָ, אֵין מַזְכִּירִים אֶת הַיַּיִן אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז. לְאַחַר סִיּוּם הַסְּעוּדָה מַמְתִּין לְהוֹד־מַעֲלָתוֹ בַּחֲדַר־הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ בַּקְבּוּק מְשֻׁבָּח.

פַּעַם אַחַת קָרַץ לִי הַשֻּׂלְטָן קְרִיצָה יְדִידוּתִית, לָלֶכֶת אַחֲרָיו אֶל חַדְרוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת, הוֹצִיא בַּקְבּוּק מֵאֲרוֹנִית וְאָמַר:

“מִינְכְהַאוּזֶן, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתֶּם, הַנּוֹצְרִים, מְבִינִים גְּדוֹלִים בְּטַעֲמוֹ שֶׁל יַיִן. עֲדַיִן יֵשׁ לִי בַּקְבּוּק אֶחָד שֶׁל יֵין־טוֹקַאי אֲמִתִּי. יַיִן עָדִין כָּזֶה לֹא שָׁתִיתָ בְּוַדַּאי מִיָּמֶיךָ”.

הוֹד־מַעֲלָתוֹ מָזַג לִי וְלוֹ וְהִקַּשְׁנוּ כּוֹסוֹת.

“וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּךָ? הַאִם לֹא כֵן? הַאֵין זֶה מַשֶּׁהוּ מְעֻדָּן בְּיוֹתֵר?”

“הַיַּיִן טוֹב, הוֹד מַעֲלָתְךָ”, עָנִיתִי, “אוּלָם בִּרְשׁוּתְךָ הָאֲדִיבָה חַיָּב אֲנִי לוֹמַר, כִּי שָׁתִיתִי בְּוִינָה, אֵצֶל הַקֵּיסָר הַמָּנוֹחַ קָארְל הַשִּׁשִּׁי יַיִן מְשֻׁבָּח מִזֶּה. אֵל אֱלֹהִים, חַיָּב אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, לִטְעֹם מֵהַיַּיִן הַזֶּה.”

“מִינְכְהַאוּזֶן יְדִידִי, כָּל הַכָּבוֹד לִדְבָרֶיךָ, אַךְ לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ יֵין־טוֹקַאי מְשֻׁבָּח מִזֶּה. בַּקְבּוּקוֹן זֶה קִבַּלְתִּי מִידֵי פָּרָשׁ הוּנְגָרִי, וְהוּא לֹא הִרְבָּה בְּמַתָּנוֹת כָּאֵלֶּה”.

“הֲבָלִים, הוֹד מַעֲלָתְךָ! יֵשׁ הֶבְדֵּל רַב בֵּין יֵין־טוֹקַאי לְיֵין־טוֹקַאי. אֵין הָאֲדוֹנִים הַהוּנְגָרִים נְדִיבִים בְּיוֹתֵר. מַה בִּדְבַר הִמּוּר? תּוֹךְ שָׁעָה אָבִיא לְךָ הַיְשֵׁר מִמַּרְתֵּפוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בַּקְבּוּק יֵין־טוֹקַאי, שֶׁטַּעֲמוֹ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי”.

“מִינְכְהַאוּזֶן, מִינְכְהַאוּזֶן! אַתָּה רוֹצֶה לִמְתֹּחַ אוֹתִי, אֲבָל הַפַּעַם אֲנִי אוֹסֵר זֹאת עָלֶיךָ. אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ כְּאָדָם הַמַּקְפִּיד עַל הָאֱמֶת, אֲבָל הַפַּעַם עָלַי לַחְשֹׁב שֶׁהִגְזַמְתָּ”.

“אִם כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, נַעֲמִיד אֶת דְּבָרַי בְּמִבְחָן. הֲרֵינִי אוֹיֵב מֻשְׁבָּע שֶׁל הַכְּזָבִים, וְאִם לֹא אֶעֱמֹד בְּדִבּוּרִי, צַוֵּה, הוֹד מַעֲלָתְךָ לְהַתִּיז רֹאשִׁי. אוּלָם גַּם רֹאשִׁי אֵינוֹ אֲסִימוֹן שָׁחוּק. בְּכַמָּה אַתָּה מְהַמֵּר עָלָיו?”

“גָּמַרְנוּ! אֲנִי מְהַמֵּר עַל דְּבָרְךָ. אִם יְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן אַרְבַּע וּבַקְבּוּק הַטּוֹקַאי לֹא יִהְיֶה כָּאן, יַעֲלֶה לְךָ הַדָּבָר בְּרֹאשְׁךָ, וְאֵין רַחֲמִים בַּדִּין. גַּם לַטּוֹבִים בִּידִידַי לֹא אַרְשֶׁה לְשַׁטּוֹת בִּי. אַךְ אִם תְּקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתְךָ, רַשַּׁאי אַתָּה לְהוֹצִיא מֵאוֹצָרִי זָהָב, כֶּסֶף,פְּנִינִים וְאַבְנֵי־חֵן כְּכָל שֶׁיּוּכַל הֶחָזָק בַּבַּחוּרִים לָשֵׂאת עַל גַּבּוֹ”.

“מְחִיר זֶה מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת!” עָנִיתִי, בִּקַּשְׁתִּי קֻלְמוֹס וּדְיוֹ וְכָתַבְתִּי פֶּתֶק אֶל הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית מַרְיָה טֵרֶזָה:

“הוֹד מַעֲלָתֵךְ יָרְשָׁה לְלֹא־סָפֵק כְּיוֹרֶשֶׁת כְּלָלִית גַּם אֶת מַרְתֵּף־הַיַּיִן שֶׁל אֲדוֹנֵךְ־אָבִיךְ, נוּחוֹ בִּמְרוֹמֵי עֵדֶן.הֲיֻרְשֶׁה לִי לְבַקֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחִי, הַמּוֹסֵר כְּתָב זֶה, בַּקְבּוּק אֶחָד מִיֵּין־הַטּוֹקַאי שֶׁשָּׁתִיתִי תְּכוּפוֹת עַל שֻׁלְחָן אֲדוֹנֵךְ־אָבִיךְ? אֲבָל, מִן הַמֻּבְחָר בִּלְבַד, כִּי הַדָּבָר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הִמּוּר. בְּרָצוֹן אָשׁוּב וַאֲשָׁרְתֵךְ עַל חֶסֶד זֶה בְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, וַהֲרֵינִי מַתְמִיד בְּנֶאֱמָנוּתִי…” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

בְּשָׁעָה שָׁלשׁ וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת נָתַתִּי אֶת הַפֶּתֶק בִּידֵי הָרָץ שֶׁלִּי, שֶׁהִתִּיר אֶת הַמִּשְׁקוֹלוֹת מֵעַל רַגְלָיו וְיָצָא מִיָּד לְוִינָה.

עַתָּה שָׁתִינוּ, הַשֻּׂלְטָן וַאֲנִי, אֶת שְׁאֵרִית הַיַּיִן בַּבַּקְבּוּק, בְּצִפִּיָּה לַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח יוֹתֵר. הַשָּׁעוֹן צִלְצֵל רֶבַע, צִלְצֵל אֶת הַמַּחֲצִית, צִלְצֵל שְׁלשֶׁת־רִבְעֵי הַשָּׁעָה, וְהָרָץ שֶׁלִּי עֲדַיִן לֹא נִרְאָה וְלֹא נִשְׁמַע. אוֹדֶה, כִּי הִתְחַלְתִּי לָחוּשׁ מַחֲנָק. נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי הוֹד מַעֲלָתוֹ כְּבָר מֵעִיף מַבָּט בְּחֶבֶל־הַפַּעֲמוֹן, כְּדֵי לְהַזְמִין אֶת הַתַּלְיָן. עֲדַיִן הֻרְשֵׁיתִי לָצֵאת אֶל הַגַּן לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, אֲבָל בְּעִקְּבוֹתַי כְּבָר הָלְכוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת נֶאֱמָנוֹת לַאֲדוֹנֵיהֶן, שֶׁלֹּא גָּרְעוּ מִמֶּנִּי עַיִן. נָתוּן בְּפַחַד זֶה, כְּשֶׁהוֹרָה הַשָּׁעוֹן שָׁלשׁ וַחֲמִשִּׁים־וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת שָׁלַחְתִּי שָׁלִיחַ מָהִיר לְהָבִיא אֵלַי אֶת הַמַּאֲזִין וְאֶת הַצַּיָּד. הֵם בָּאוּ מִיָּד. הַמַּאֲזִין שָׁכַב עַל הָאֲדָמָה וְהִצְמִיד אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ הָאֵין הָרָץ שֶׁלִּי קָרֵב וּבָא. לְמַרְבֵּה אֵימָתִי הוֹדִיעַ לִי הַמַּאֲזִין, כִּי בְּמֶרְחָק רַב מִכָּאן שׁוֹכֵב לוֹ הַפּוֹחֵז, יָשֵׁן וְנוֹחֵר בִּמְלֹא רֵאָתוֹ. שָׁמַע זֹאת הַקַּלָּע הָאַמִּיץ שֶׁלִּי, רָץ אֶל מִרְפֶּסֶת גְּבוֹהָה, עָמַד עַל בְּהוֹנוֹתָיו וְקָרָא: “בְּחַיַּי! הָעַצְלָן רוֹבֵץ בְּצֵל אַלּוֹן לְיַד בֶּלְגְּרָאד, וְהַבַּקְבּוּק לְיָדוֹ. חַכֵּה, חַכֵּה, אֲנִי אֲדַגְדֵּג אוֹתְךָ!”

הִצְמִיד אֶת רוֹבֵה־קוּכְנְרוֹיְטֶר שֶׁלּוֹ אֶל לֶחְיוֹ וְיָרָה אֶת מְלֹא הַמִּטְעָן אֶל צַמֶּרֶת הָאַלּוֹן. מִיָּד יָרַד בָּרָד שֶׁל אִצְטְרֻבָּלִים, עֲנָפִים וְעָלִים עַל הַיָּשֵׁן. הוּא הֵקִיץ, וּמִפַּחַד שֶׁאֵחֵר אֶת הַמּוֹעֵד קָפַץ וְרָץ, וְהִגִּיעַ לְחֶדְרוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן מַחֲצִית הַדַּקָּה לִפְנֵי אַרְבַּע, כְּשֶׁבְּיָדָיו הַבַּקְבּוּק וּפֶתֶק בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל מַרְיָה טֵרֶזָה. אֵיזוֹ צָהֳלָה הָיְתָה שָׁם! וְכֵיצַד הִתְלַקֵּק הַשַּׁתְיָן הַמַּלְכוּתִי!

" מִינְכְהַאוּזֶן“, אָמַר,”אַל תִּכְעַס עָלַי אִם אֶשְׁמֹר בַּקְבּוּק זֶה לַהֲנָאָתִי בִּלְבַד.

מַעֲמָדְךָ בְּוִינָה טוֹב מִשֶּׁלִּי. אַתָּה כְּבָר תֵּדַע כֵּיצַד לְהַשִּׂיג עוֹד מֵהַיַּיִן הַזֶּה."

עַתָּה נָעַל הַשֻּׂלְטָן אֶת הַבַּקְבּוּק בָּאֲרוֹנִית שֶׁלּוֹ, הִכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְכִיס מִכְנָסָיו וְצִלְצֵל לִקְרֹא לְשַׂר־הָאוֹצָר. הַפַּעֲמוֹן הִשְׁמִיעַ צְלִילֵי־כֶּסֶף נְעִימִים.

“עַתָּה עָלַי לִפְרֹעַ אֶת חוֹב־הַהִמּוּר. שְׁמַע”, אָמַר לְשַׂר־הָאוֹצָר שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר: “הַנַּח לִידִידִי מִינְכְהַאוּזֶן לְהוֹצִיא מֵהָאוֹצָר כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל הֶחָזָק בַּבַּחוּרִים לָשֵׂאת עַל גַּבּוֹ”.

שַׂר־הָאוֹצָר קָד לְמַלְכּוֹ כְּשֶׁחָטְמוֹ נוֹגֵעַ בָּרִצְפָּה, וְהַשֻּׂלְטָן לָחַץ יָדִי בִּלְבָבִיּוּת וְהִרְשָׁה לִשְׁנֵינוּ לָלֶכֶת.

כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים, לֹא הֶחְמַצְתִּי אֲפִלּוּ דַּקָּה כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת הַמַּעֲנָק שֶׁנִּתַּן לִי.צִוִּיתִי עַל הַבַּחוּר הַגְּבַרְתָּן שֶׁלִּי לָבוֹא וּלְהָבִיא אֶת חֶבֶל־הַקַּנָּבוֹס10 שֶׁלּוֹ וְנִכְנַסְנוּ לְבֵית־הָאוֹצָר. מַה שֶּׁהִשְׁאִיר שָׁם הַגְּבַרְתָּן שֶׁלִּי, לְאַחַר שֶׁצָּרַר אֶת צְרוֹרוֹ בַּחֶבֶל, לֹא תִּרְצוּ לָקַחַת לְעַצְמְכֶם. נֶחְפַּזְתִּי לְהָבִיא אֶת שְׁלָלִי הַיְשֵׁר לַנָּמָל, הֶחְרַמְתִּי אֶת הַגְּדוֹלָה בָּאֳנִיּוֹת־הַמַּשָּׂא שֶׁעָגְנוּ שָׁם, וַהֲרִימוֹתִי מִפְרָשִׂים, אֲנִי וּמְשָׁרְתַי, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת טַרְפִּי לִמְקוֹם מִבְטָחִים, בְּטֶרֶם יִתְגַּלֶּה מִכְשׁוֹל.

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא, שַׂר־הָאוֹצָר שֶׁלֹּא נָעַל אֶת הַשְּׁעָרִים – וְלֹא הָיָה כָּל טַעַם לִנְעֹל אוֹתָם – רָץ אֶל הַשֻּׂלְטָן. הַחֲרָטָה עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנִּמְהָר לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. מִיָּד צִוָּה עַל הָאַדְמִירָל לִרְדֹּף אַחֲרַי בְּכָל אֳנִיּוֹת הַצִּי וּלְהַסְבִּיר לִי, שֶׁלֹּא עַל כָּךְ הִמַּרְנוּ. אַךְ הִתְרַחַקְנוּ כִּשְׁנֵי מִילִין מֵהַחוֹף וְהִנֵּה כָּל הַצִּי הַטּוּרְקִי רוֹדֵף אַחֲרַי בִּמְלֹא הַמִּפְרָשִׂים. עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁרֹאשִׁי שֶׁנִּתְיַצֵּב זֶה לֹא כְּבָר, שׁוּב הִתְחִיל לְהִתְנַדְנֵד. אֲבָל מַשִּׁיב־הָרוּחַ שֶׁעָמַד לְיָדִי, אָמַר:

“אַל תַּרְשֶׁה לְהוֹד־מַעֲלָתְךָ לְפַחֵד!”

הוּא עָבַר אֶל יַרְכְּתֵי־הַסִּפּוּן, הִפְנָה נָחִיר אֶחָד לְעֵבֶר הַצִּי הַטּוּרְקִי, וְאֶת הַנָּחִיר הָאַחֵר לְעֵבֶר הַמִּפְרָשִׂים שֶׁלָּנוּ, וְנָשַׁב מַשָּׁב גָּדוֹל. הַמַּשָּׁב גָּרַם נֶזֶק רַב לַתְּרָנִים, לַמִּפְרָשִׂים וְלַחֲבָלִים שֶׁל אֳנִיּוֹת הַצִּי וְהָדַף אוֹתָן לַנָּמָל, וְאִלּוּ אוֹתָנוּ הֵבִיא בְּשָׁלוֹם תּוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאִיטַלְיָה.

אוּלָם, תּוֹעֶלֶת מוּעָטָה בִּלְבַד הֵפַקְתִּי מֵאוֹצָרִי. עַל אַף כְּתַב־הַהֲגָנָה, שֶׁפִּרְסֵם הָאָדוֹן הַסַּפְרָן נַאגֶמַן בְּוַימַאר, וּבוֹ בִּקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדָה שֶׁל אִיטַלְיָה, מָצָאתִי שָׁם עֹנִי וְקַבְּצָנוּת נְפוֹצוֹת כָּל כָּךְ, הַמִּשְׁטָרָה הָאִיטַלְקִית הָיְתָה גְּרוּעָה כָּל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְחַלֵּק חֵלֶק נִכָּר מֵרְכוּשִׁי לַקַּבְּצָנִים בָּרְחוֹב. אֶת הַשְּׁאָר שָׁדְדָה מִמֶּנִּי כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדֵי־דְּרָכִים בְּמַסָּעִי לְרוֹמָא. בַּשָּׂדֶה הַמְקֻדָּשׁ שֶׁל לוֹרֶטוֹ. מַצְפּוּנָם שֶׁל אֲדוֹנִים אֵלֶּה לֹא יַטְרִיד אוֹתָם הַרְבֵּה: שְׁלָלָם כֹּה גָּדוֹל, שֶׁאַלְפִּית מִמֶּנּוּ תַּסְפִּיק לְכָל הַחֲבוּרָה־הַהֲגוּנָה הַזֹּאת לִקְנוֹת מְחִילַת־עֲווֹנוֹת לָהֶם, לִבְנֵיהֶם וּלִבְנֵי־בְּנֵיהֶם, הַיְשֵׁר מֵהוֹד הַמּוֹחֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּרוֹמָא.


הַרְפַּתְקָה שְׁבִיעִית בַּיָּם    🔗

וְכֵן סִפּוּר אֲמִתִּי מֵחַיָּיו שֶׁל אֶחָד מֵחֲסִידֵי־הַבָּארוֹן, שֶׁשִּׁמֵּשׁ דּוֹבֵר לְאַחַר צֵאת הַבָּארוֹן לִמְנוּחַת־הַלַּיְלָה.

כְּשֶׁסִּיֵּם הַבָּארֹון אֶת סִפּוּר הַהַרְפַּתְקָה הַקּוֹדֶמֶת, לֹא הִנִּיחַ לְעַכְּבוֹ עוֹד. אֶלָּא קָם וְיָצָא, וְאִלּוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה נִשְׁאֲרוּ וּמַצָּב רוּחָם מְרוֹמָם, לִפְנֵי לֶכְתּוֹ, הִבְטִיחַ לְסַפֵּר בַּהִזְדַּמְּנוּת הַקְּרוֹבָה אֶת הַרְפַּתְקוֹת אָבִיו, שֶׁמַּאֲזִינִים עֲדַיִן דְּרוּכִים לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶן, וְסִפּוּרִים מֻפְלָאִים אֲחֵרִים.

לְאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד הֶעֱרִיךְ לְפִי דַּרְכּוֹ אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁנִּסְתַּיְּמָה זֶה עַתָּה, דִּבֵּר אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה, חֲסִידוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ בְּמַסָּעוֹ לְטוּרְקִיָּה. הוּא אָמַר כִּי רָאוּי לְסַפֵּר עַל תּוֹתָח גָּדוֹל עַד־בְּלִי־דַּי הַמּוּצָב לְיַד קוּשְׁטָא, אֲשֶׁר הַבָּארוֹן טוֹט מַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּסִפְרוֹ הֶחָדָשׁ עַל דְּבָרִים־הָרְאוּיִים־לְצִיּוּן. כְּכָל שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, אָמַר הַדּוֹבֵר, סִפֵּר שָׁם הַבָּארוֹן טוֹט דְּבָרִים אֵלֶּה:

"לֹא הַרְחֵק מֵהָעִיר, מֵעֵבֶר לַמְּצוּדָה, הִצִּיבוּ הַטּוּרְקִים בְּחוֹף הַנָּהָר הַמְפֻרְסָם סִימוּאָה, תּוֹתָח עֲנָק. הַתּוֹתָח נוֹצַק כֻּלּוֹ נְחשֶׁת וְהָיָה יוֹרֶה כַּדּוּרֵי שַׁיִשׁ, אֶלֶף־וּמֵאָה לִיטְרָה מִשְׁקָלָם, לְפָחוֹת. אוֹמֵר טוֹט: “חֵשֶׁק רַב הָיָה לִי לִירוֹת בּוֹ,כְּדֵי לַעֲמֹד כָּרָאוּי עַל פְּעֻלָּתוֹ. הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי חָרְדוּ אַף רָעֲדוּ, כִּי בְּטוּחִים הָיוּ, שֶׁהָעִיר וְהָאַרְמוֹן יִתְמוֹטְטוּ מֵהַיְרִיָּה. סוֹף־סוֹף רָפָה מְעַט הַפַּחַד, וַאֲנִי הֻרְשֵׁיתִי לִירוֹת בַּתּוֹתָח. לַיְרִיָּה נִדְרְשׁוּ לֹא פָּחוֹת מִשְׁלשׁ־מֵאוֹת־וּשְׁלשִׁים לִיטְרָה אֲבַק־שְׂרֵפָה, וּמִשְׁקַל הַכַּדּוּר, כָּאָמוּר, אֶלֶף וּמֵאָה לִיטְרָה. כְּשֶׁקָּרַב הַתּוֹתְחָן וְלַפִּיד־הַהַצָּתָה בְּיָדוֹ, נִרְתְּעוּ כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתִי וְנָסוֹגוּ רָחוֹק כְּכָל הָאֶפְשָׁר. בְּקשִׁי רַב שִׁכְנַעְתִּי אֶת הַפֶּחָה, שֶׁבָּא לְכָאן מֻדְאָג, שֶׁאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לְאִישׁ.אֲפִלּוּ לִבּוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן, שֶׁעָמַד לְהַצִּית לְפִי פְּקֻדָּתִי, הִתְפַּעֵם בְּחָזְקָה מֵרֹב פַּחַד. נִכְנַסְתִּי לְעֶמְדַּת־מָגֵן בְּנוּיָה מֵאֲחוֹרֵי הַתּוֹתָח, נָתַתִּי אוֹת וְהִרְגַּשְׁתִּי טִלְטוּל, כְּמוֹ בִּרְעִידַת־אֲדָמָה. בְּמֶרְחַק אֶלֶף־וּשְׁמוֹנֶה־מֵאוֹת רֶגֶל נִבְקַע הַכַּדּוּר לִשְׁלשָׁה. הַשְּׁבָרִים עָבְרוּ אֶת הַמֵּצַר, וְהֻקְפְּצוּ מֵהַמַּיִם אֶל הֶהָרִים שֶׁמִּמּוּל, וְהֶעֱלוּ קֶצֶף בַּתְּעָלָה, לְכָל רָחְבָּהּ”.

אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבָּארוֹן טוֹט עַל הַגָּדוֹל בַּתּוֹתָחִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַמֻּכָּר לָנוּ. כְּשֶׁבִּקַּרְנוּ בִּסְבִיבָה זוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן וַאֲנִי, סֻפַּר לָנוּ עַל יְרִיָּתוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן טוֹט בְּתוֹתָח אַדִּיר זֶה, כְּעַל מוֹפֵת שֶׁל אֹמֶץ־לֵב בִּלְתִּי רָגִיל.

פַּטְרוֹנִי הַבָּארוֹן, שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁצָּרְפָתִי עָלָה עָלָיו בְּמַשֶּׁהוּ, הִנִּיחַ אֶת הַתּוֹתָח הַזֶּה עַל כְּתֵפוֹ, קָפַץ לְמֵי הַיָּם כְּשֶׁהוּא מַחְזִיק בַּתּוֹתָח בִּמְאֻזָּן, וְשָׂחָה אֶל הַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד. מִשָּׁם נִסָּה לְרֹעַ־הַמַּזָּל לִזְרֹק אֶת הַתּוֹתָח אֶל מְקוֹמוֹ הַקּוֹדֵם. אָמַרְתִּי “לְרֹעַ הַמַּזָּל”, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹתָח הֶחְלִיק מִיָּדָיו מֻקְדָּם מִדַּי, בְּרֶגַע שֶׁעָמַד לְהָעִיפוֹ. כָּךְ נָפַל הַתּוֹתָח לְאֶמְצַע הַתְּעָלָה, וְשָׁם הוּא מוּטָל עַד הַיּוֹם, וְכָךְ יִהְיֶה מוּטָל בְּוַדַּאי עַד יוֹם הַדִּין.

בִּגְלַל מַעֲשֶׂה זֶה, אָבַד חִנּוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן בְּעֵיֵני הַשֻּׂלְטָן. הַמַּעֲשֶׂה־בָּאוֹצָר, שֶׁעוֹרֵר בִּשְׁעָתוֹ אֶת חֲמָתוֹ, כְּבָר נִשְׁכַּח זֶה כְּבָר, מִפְּנֵי שֶׁהַכְנָסוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן מַסְפִּיקוֹת לְמִלּוּיוֹ־מֵחָדָשׁ שֶׁל בֵּית־הָאוֹצָר. וְעֻבְדָּה הִיא, שֶׁהַפַּעַם שָׁהָה הַבָּארוֹן בְּטוּרְקִיָּה לְפִי הַזְמָנָה בִּכְתַב־יָדוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם לוּלֵא הָלַךְ הַתּוֹתָח הַנּוֹדָע לְאִבּוּד. אָבְדָן זֶה הִרְגִּיז אֶת הַטּוּרְקִי הָאַכְזָר עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁצִּוָּה – לְלֹא זְכוּת עִרְעוּר – לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן. אוּלָם שֻׂלְטָנִית אַחַת שֶׁחִבְּבָה אוֹתוֹ מְאֹד, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוֹדִיעָה לוֹ מִיָּד עַל הַחְלָטָה צְמֵאַת־דָּם זוֹ, אֶלָּא גַּם הֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ בַּחֲדָרֶיהָ כָּל עוֹד חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַקָּצִין הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲרִיפָה, עוֹזְרָיו וְעוֹזְרֵי־עוֹזְרָיו. בַּלַּיְלָה הַקָּרוֹב עָלִינוּ עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה שֶׁמְּגַמַּת פָּנֶיהָ וֵנֶצְיָה וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהַפְלִיג מִיָּד, וְנִמְלַטְנוּ מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.

אֵין הַבָּארוֹן מַזְכִּיר אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה בְּרָצוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְשַׁל בְּנִסְיוֹנוֹ, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁחַיָּיו הָיוּ תְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין סִפּוּר זֶה מְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ כְּלָל וּכְלָל, נָהַגְתִּי לְסַפֵּר אוֹתוֹ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.

וְעַתָּה,רַבּוֹתַי, כֻּלְכֶם מַכִּירִים אֶת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא תְּפַקְפְּקוּ כְּלָל בַּאֲמִתּוּת דְּבָרָיו. אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֵּב לְלִבְּכֶם סָפֵק גַּם בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי, עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם בִּקְצָרָה מִי אֲנִי.

אָבִי עַל כָּל פָּנִים הָאִישׁ הַנֶּחְשָׁב לְאָבִי, נוֹלַד בָּעִיר בֶּרְן שֶׁבִּשְׁוַיְץ. הוּא שִׁמֵּשׁ מְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל רְחוֹבוֹת, שְׂדֵרוֹת, סִמְטָאוֹת וּגְשָׁרִים. פְּקִידִים אֵלֶּה נִקְרָאִים שָׁם – מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר – מְטַאטְאֵי־רְחוֹבוֹת. מוֹצָאָהּ שֶׁל אִמִּי מֵהָרֵי סָאווֹי וְלָהּ זֶפֶק גָּדוֹל עַל צַוָּארָהּ, וְהוּא דָּבָר רָגִיל אֵצֶל הַגְּבָרוֹת בַּסְּבִיבָה הַהִיא. צְעִירָה הָיְתָה בְּצֵאתָהּ אֶת בֵּית הוֹרֶיהָ לְבַקֵּשׁ אֶת מַזָּלָהּ בָּעִיר בָּהּ נוֹלַד אָבִי. לִפְנֵי נִשּׂוּאֶיהָ, הִתְפַּרְנְסָה אִמִּי מִטִּפּוּל רַחְמָנִי בִּבְנֵי הַמִּין שֶׁלָּנוּ. יָדוּעַ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סֵרְבָה כְּשֶׁנִּתְבַּקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, בִּמְיֻחָד לֹא כְּשֶׁפָּנוּ אֵלֶיהָ בְּנִמּוּס.

בְּנֵי הַזּוּג הֶחָבִיב הַזֶּה נִפְגְּשׁוּ בְּמִקְרֶה בָּרְחוֹב, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁתוּיִים קְצָת: הֵם הִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה וְנָפְלוּ. וְכָרָגִיל בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד גְּרוּעָה מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי; כְּשֶׁהָעֵסֶק נַעֲשָׂה קוֹלָנִי מִדַּי, אָסַר אוֹתָם מִשְׁמַר הַשּׁוֹטְרִים וְהֶעֱבִירָם לְבֵית־הַסֹּהַר. כָּאן הֵבִינוּ מַה טִּפְּשִׁית הָיְתָה מְרִיבָתָם, הִתְפַּיְּסוּ, הִתְאַהֲבוּ זֶה בָּזוֹ וְנִשְּׂאוּ. אִמִּי חָזְרָה לְסוּרָהּ, וְאִלּוּ אַבָּא הִקְפִּיד בְּעִנְיְנֵי כָּבוֹד, וְעַל כֵּן נִפְרַד מִמֶּנָּה וְהִשְׁאִיר אוֹתָהּ לְלֹא אֶמְצָעֵי־מִחְיָה. לָכֵן הִצְטָרְפָּה לַחֲבוּרָה נוֹדֶדֶת שֶׁל תֵּאַטְרוֹן בֻּבּוֹת. בִּמְרוּתַ־הַזְּמַן הֵבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל לְרוֹמָא, וְשָׁם פָּתְחָה דּוּכָן לְצִדְפוֹת־מַאֲכָל.

בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל הָאַפִּיפְיוֹר גַּאנְגַאנֶלוֹ אוֹ קְלֶמֶנְס הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, וְעַל חִבָּתוֹ הַגְּדוֹלָה לִצְדָפוֹת. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנָּסַע הָאַפִּיפְיוֹר בָּעִיר בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר אֶל כְּנֵסִיַּת פֶּטְרוּס הַקָּדוֹשׁ לַעֲרִיכַת הַמִּסָּה, רָאָה אֶת הַצְּדָפוֹת שֶׁל אִמִּי (שֶׁלְּפִי סִפּוּרָהּ הָיוּ יָפוֹת וּטְרִיּוֹת לְהַפְלִיא), וְלֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲבֹר עַל פָּנֶיהָ בְּלִי לִטְעֹם מִן הַצְּדָפוֹת. בְּפָמַלְיָתוֹ הָיוּ לְמַעְלָה מֵחֲמֵשׁ־מֵאוֹת אִישׁ. אַף עַל פִּי כֵן, עָצַר אֶת כֻּלָּם וְצִוָּה לְהוֹדִיעַ בַּכְּנֵסִיָּה, כִּי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יוֹם הַמָּחֳרָת. עַתָּה קָפַץ מִסּוּסוֹ – שֶׁכֵּן בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֵלּוּ רוֹכְבִים כָּל הָאַפִּיפְיוֹרִים עַל הַסּוּס – נִכְנַס לַצְּרִיפוֹן שֶׁל אִמִּי, אָכַל אֶת כָּל הַצְּדָפוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, וְיָרַד עִמָּהּ לַמַּרְתֵּף, שֶׁבּוֹ נִשְׁמְרוּ עוֹד צְדָפוֹת. מִשְׁכָּן תַּת־קַרְקָעִי זֶה שִׁמֵּשׁ לְאִמָּא מִטְבָּח, חֲדַר־שֵׁנָה וּטְרַקְלִין־לְאוֹרְחִים, כְּאֶחָד. הַמַּרְתֵּף כֹּה נִרְאָה לָאַפִּיפְיוֹר,עַד שֶׁסִּלֵּק מִשָּם מִיָּד אֶת כָּל פָּמַלְיָתוֹ. בְּקִצּוּר, הוֹד קְדוּשָׁתוֹ נִשְׁאַר לָלוּן בִּמְעוֹנָהּ שֶׁל אִמִּי. לִפְנֵי שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנָּהּ, הֶעֱנִיק לָהּ הוֹד־קְדוּשָׁתוֹ מְחִילַת־עֲווֹנוֹת גְּמוּרָה לֹא רַק עַל חֲטָאֶיהָ בֶּעָבָר, אֶלָּא גַּם עַל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁתֶּחְטָא בֶּעָתִיד.

כֵּן, רַבּוֹתַי, אִמִּי אִשְּׁרָה בְּדִבְרַת־הַכָּבוֹד שֶׁלָּהּ – וּמִי יָעֵז לְפַקְפֵּק בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל כָּבוֹד זֶה? – אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי הִנְּנִי פְּרִי לֵיל־הַצְּדָפוֹת הַהוּא".

15.jpg

 

הֶמְשֵׁךְ סִפּוּרוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן    🔗

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הִפְצִירוּ הַשּׁוֹמְעִים בַּבָּארוֹן לְהַמְשִׁיךְ בְּסִפּוּר הַרְפַּתְקוֹתָיו הַמְאַלְּפוֹת וְהַמְּשַׁעְשְׁעוֹת, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ. זְמַן־מָה לֹא נַעֲנוּ בַּקָּשׁוֹת אֵלּוּ. הֶרְגֵּל רָאוּי הָיָה לוֹ, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר כְּשֶׁאֵין רוּחוֹ נוֹטָה אֵלָיו, וְהֶרְגֵּל עוֹד יוֹתֵר מְשֻׁבָּח, שֶׁלֹּא לִסְטוֹת מֵעִקָּרוֹן זֶה. סוֹף־סוֹף בָּא הָעֶרֶב הַמְיֻחָל, כְּשֶׁחִיּוּכוֹ הָעַלִּיז עִם שְׁמִיעַת הַתְּבִיעָה שֶׁל יְדִידָיו, מְבַשֵּׂר בְּוַדָּאוּת כִּי הָרוּחַ נָחָה עָלָיו וְתַגְשִׁים אֶת תִּקְוָתָם שֶׂל יְדִידָיו.

“שָׁתְקוּ הַכֹּל וְעֵינֵיהֶם לְטוּשׁוֹת”, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וֶרְגִּילְיוּס, וּמִיְנְכַהאּוֶזן, יָשַׁב עַל הַסַּפָּה הַמְרֻפֶּדֶת וּפָתַח וְאָמַר:

בִּימֵי הַמָּצוֹר הָאַחֲרוֹן עַל גִּיבְּרָאלְטָר, שַׁטְתִּי בְּצִי־אַסְפָּקָה בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַלּוֹרְד רוֹדָנִי (הוּא שֶׁהֵבִיס אֶת הַצִּי הַסְּפָרַדִּי בִּשְׁנַת 1780). מַטְּרָתִי הָיְתָה לְבַקֵּר אֵצֶל יְדִידִי מֵאָז, הָאַלּוּף אֶלְיוֹט, שֶׁזָּכָה בְּזֵרֵי־דַּפְנָה יְרֻקִּים־לָעַד, בַּהֲגִנּוֹ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

כְּשֶׁחָלַף הַלַּהַט הָרִאשׁוֹן שֶׁל שִׂמְחַת־הַפְּגִישָׁה בֵּין יְדִידִם וְתִיקִים, יָצָאתִי בְּחֶבְרַת הָאַלּוּף אֶל הַמִּבְצָר, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצַּב הַלּוֹחֲמִים וְהַמִּתְקָנִים בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב. הֵבֵאתִי עִמִּי מִלּוֹנְדוֹן מִשְׁקֶפֶת־טֶלֶסְקוֹפִּית חֲדִישָׁה וּמְצֻיֶּנֶת. הִשְׁקַפְתִּי וְגִלִּיתִי, שֶׁהָאוֹיֵב הִתְכּוֹנֵן לִירוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּגָז שֶׁל שְׁלשִׁים־וָשֵׁשׁ לִיטְרָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאָנוּ עָמַדְנוּ, אָמַרְתִּי זֹאת לָאַלּוּף, גַּם הוּא הִשְׁקִיף לְשָׁם וְאִשֵּׁר אֶת דְּבָרַי.

בִּרְשׁוּתוֹ צִוִּיתִי לְקָרֵב מִיָּד מֵהַסּוֹלְלָה הַקְּרוֹבָה תּוֹתָח שֶׁל אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה לִיטְרָה, וְכִוַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק, וּבָטַחְתִּי בַּפְּגִיעָה. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְתוֹתָחִים, אוֹמַר בְּלִי לְהִתְפָּאֵר, שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָאתִי רַב־אֳמָן שֶׁיַּעֲלֶה עָלַי.

עָקַבְתִּי בִּדְרִיכוּת אַחַר תְּנוּעוֹת הָאוֹיֵב, עַד שֶׁרָאִיתִי אוֹתָם מְקָרְבִים אֶת הַלַּפִּיד אֶל פֶּתַח הַהַצָּתָה. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָתַתִּי אוֹת לִירוֹת בַּתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בְּקֵרוּב, בֵּין שְׁנֵי הַתּוֹתָחִים, הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַפָּגָזִים בְּכֹחַ אָיֹם, וְהַתּוֹצָאָה הִדְהִימָה אוֹתָנוּ. הַפָּגָז שֶׁל הָאוֹיֶב נֶהֱדַף וְהֻזְנַק בְּכֹחַ עָצוּם בַּחֲזָרָה אֶל מְקוֹרוֹ, הִתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן שֶׁיָּרָה אוֹתוֹ וְעוֹד שִׁשָּׁה־עָשָׂר רָאשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּדֶרֶךְ־מְעוּפוֹ אֶל חוֹף אַפְרִיקָה. אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַפָּגָז לְאֶרֶץ הַבַּרְבָּרִים, נִתֵּץ תְּרָנִים רָאשִׁיִּים שֶׁל שָׁלשׁ אֳנִיּוֹת, שֶׁעָגְנוּ בַּנָּמָל בְּקַו אֶחָד, בָּזוֹ אַחַר זוֹ, הִמְשִׁיךְ לְמֶרְחַק מָאתַיִם מִילִין אַנְגְּלִיִּים בַּיַּבָּשָׁה, פָּרַץ גַּג שֶׁל בִּקְתַּת־אִכָּרִים, עָקַר אֶת שִׁנֶּיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אִכָּרָה זְקֵנָה שֶׁיָּשְׁנָה בְּפֶה פָּעוּר, שְׂרוּעָה עַל גַּבָּהּ, וְנִתְקַע בִּגְרוֹנָה שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה. בַּעֲלָה, שֶׁשָּׁב מִיָּד לְבֵיתוֹ, נִסָּה לְחַלֵּץ אֶת הַפָּגָז מִגְּרוֹנָהּ. מִשֶּׁלֹּא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, דָּחַף אוֹתוֹ בְּמַכּוֹת פַּטִּישׁ אֶל קֵבָתָהּ, וּמִשָּׁם יָצָא הַפָּגָז בְּדֶרֶךְ הַטַּבָּעוֹת.

הַפָּגָז שֶׁלָּנוּ שֵׁרֵת אוֹתָנוּ לְהַפְלִיא. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָדַף אֶת פְּגַז הָאוֹיֵב, כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ לְעֵיל, אֶלָּא שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כְּכַוָּנָתִי, עָקַר אֶת הַתּוֹתָח שֶׁיָּרָה בָּנוּ מִכַּנּוֹ, הֱטִילוֹ בְּעָצְמָה רַבָּה אֶל מַחְסַן־אֳנִיָּה וּפָרַץ אֶת קַרְקָעִיתָהּ. הָאֳנִיָּה הוּצְפָה מִיָּד וְטָבְעָה, כְּשֶׁעַל סִפּוּנָהּ אֶלֶף מַלָּחִים סְפָרַדִּים וְחַיָּלִים רַבִּים.

הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי־רָגִיל עַד מְאֹד. אַךְ בְּשׁוּם פָּנִים אֵינִי מְבַקֵּשׁ לִזְקֹף אוֹתוֹ לִזְכוּתִי. אָמְנָם, חָכְמָתִי רְאוּיָה לְכָבוֹד עַל הַהַמְצָאָה, אוּלָם הַמִּקְרֶה סִיַּע לָהּ בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת. וְאָכֵן, גִּלִּיתִי אַחַר כָּךְ, שֶׁפְּגַז אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה־הַלִּיטְרָה שֶׁלָּנוּ הֻצַּת בְּטָעוּת בְּכַמּוּת כְּפוּלָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. כָּךְ תּוּבַן תּוֹצְאָתוֹ הַמַּפְתִּיעָה, שֶׁעָלְתָה עַל פְּעֻלַּת הַפָּגָז שֶׁל הָאוֹיֵב.

הָאַלּוּף אֶלְיוֹט הִצִּיעַ לִי קְצוּנָה תְּמוּרַת הֶשֵּׂג בִּלְתִּי־רָגִיל זֶה. דָּחִיתִי אֶת הַהַצָּעָה וְהִסְתַּפַּקְתִּי בְּדִבְרֵי־הַתּוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֻשְׁמְעוּ בּוֹ בָּעֶרֶב בְּנֹסַח מְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, בְּנוֹכְחוּת כָּל הַקְּצִינִים.

לְפִי שֶׁאֲנִי חָסִיד גָּדוֹל שֶׁל הָאַנְגְּלִים, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁלֹּא אֶסְתַּלֵּק מֵהַמִּבְצָר, עַד שֶׁאֲשָׁרֵת אוֹתָם עוֹד שֵׁרוּת אֶחָד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת נִזְדַּמְּנָה לִי אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת. הִתְחַפַּשְׂתִּי לְכֹמֶר קָאתוֹלִי, חָמַקְתִּי בְּאַחַת אַחַר חֲצוֹת מֵהַמִּבְצָר, עָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם בֵּין קַוֵּי־הָאוֹיֵב וְהִגַּעְתִּי לַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ. שָׁם קָרַבְתִּי אֶל הָאֹהֶל, בּוֹ עָסְקוּ הָרוֹזֵן דְ’אַרְטוּאָה, הַמַּצְבִּיא הָרָאשִׁי וּקְצִינִים שׁוֹנִים בְּתִכְנוּן הַהַתְקָפָה עַל הַמִּבְצָר שֶׁלָּנוּ שֶׁנּוֹעֲדָה לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. בְּגָדַי הֵגֵנוּ עָלַי מִכָּל תַּקָּלָה. אִישׁ לֹא גֵּרֵשׁ אוֹתִי, וְעַל כֵּן שָׁמַעְתִּי הַכֹּל בְּבֵרוּר. לְבַסּוֹף שָׁכְבוּ לִישֹׁן, וְאָז גִּלִּיתִי שֶׁכָּל הַמַּחֲנֶה וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲמֻקָּה. מִיָּד הִתְחַלְתִּי בִּמְלַאכְתִּי: הוֹרַדְתִּי מֵעַל הַכַּנִּים אֶת כָּל תּוֹתְחֵיהֶם, לְמַעְלָה מִשְּׁלשׁ־מֵאוֹת מִסְפָּרָם, הָחֵל בְּתוֹתְחֵי אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה הַלִּיטְרָה וְעַד תּוֹתְחֵי עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע הַלִּיטְרָה, וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָם הַיָּמָה, לְמֶרְחַק שְׁלשָׁה מִילִין מֵהַחוֹף. מֵאַחַר שֶׁאִישׁ לֹא עָזַר לִי בָּזֶה, הָיְתָה זוֹ הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁעָשִׂיתִי מִיָּמַי, מִלְּבַד עֲבוֹדָה אַחַת, שֶׁעָלֶיהָ סִפֵּר לָכֶם כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶחָד מִמַּכָּרַי שֶׁלֹּא בְּנוֹכְחוּתִי: זֶה הָיָה כְּשֶׁשָּׂחִיתִי אֶל חוֹף הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד וְעַל גַּבִּי הַתּוֹתָח הַטּוּרְקִי הָאַדִּיר, הַמְתֹאָר בְּסִפְרוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן טוֹט.

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַפְּעֻלָּה, הֶעֱבַרְתִּי אֶת כָּל כַּנֵּי־הַתּוֹתָחִים וְעֶגְלוֹת־הַפָּגָזִים אֶל מֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה. כְּדֵי לִמְנֹעַ קִשְׁקוּשׁ הַגַּלְגַּלִּים, נָשָׂאתִי אוֹתָם זוּגוֹת־זוּגוֹת תַּחַת בֵּית־הַשֶּׁחִי. עֲרֵמָה נֶהֱדֶרֶת עָרַמְתִּי, גָּבְהָהּ לְפָחוֹת כְּגֹבַהּ הַצּוּק שֶׁל גִבְּרָאלְטָר. בְּשֶׁבֶר־תּוֹתָח שֶׁל אַרְבָּעִים־וּשְׁמוֹנֶה לִיטְרָה הִכִּיתִי עַל אֶבֶן צוּר, שֶׁבָּלְטָה מֵחוֹמָה שֶׁנִּבְנְתָה בִּידֵי הָעַרְבִים, וְהָיְתָה תְּקוּעָה בְּעֹמֶק עֶשְׂרִים רֶגֶל בָּאֲדָמָה. הִדְלַקְתִּי לַפִּיד וְהֶעֱלֵיתִי בָּאֵשׁ אֶת כָּל רֶכֶב־הַצִּיּוד.

הִנַּחְתִּי בִּתְבוּנָה אֶת כָּל הַחֹמֶר הַדָּלִיק בְּתַחְתִּית הָעֲרֵמָה, וְכָךְ הָפַךְ הַכֹּל בִּן־רֶגַע לְלַפִּיד שֶׁהֵאִיר לְמֵרָחוֹק. כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל חָשַׁד, הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן לִצְעֹק.

כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים, תָּקְפָה אֶת הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ תַּדְהֵמַת אֵימִים, וּמַסְקָנַת הַכֹּל הָיְתָה כִּי מִישֶׁהוּ שִׁחֵד אֶת הַמִּשְׁמָרוֹת. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה גְּדוּדִים הוּבְאוּ מֵהַמִּבְצָר לְהַשְׁמָדָה נוֹרָאָה זוֹ שֶׁל כָּל הַתּוֹתָחִים. מַר דְּרִינְקְווֹטֶר מְסַפֵּר בְּסִפְרוֹ “תּוֹלְדוֹת מְצוֹר גִּבְּרָאלְטָר”, שֶׁיָּצָא־לָאוֹר בִּשְׁנַת 1785, עַל אֲבֵדוֹת כְּבֵדוֹת לָאוֹיֵב בִּגְלַל דְּלֵקָה שֶׁנָּפְלָה בַּמַּחֲנֶה, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר עַל סִבָּתָהּ. וְאָכֵן, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָדַעַת, עוֹד לֹא גִלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְאִישׁ(אַף עַל פִּי שֶׁלְּבַדִּי הִצַּלְתִּי בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת גִּבְּרָאלְטָר), אַף לֹא לָאַלּוּף אֶלְיוֹט. הָרוֹזֵן דְּ’אַרְטוּאָה נִמְלַט בְּאֵימָה בְּרֹאשׁ כָּל אֲנָשָׁיו, וְהֵם רָצוּ בְּקֶצֶב מָהִיר וּלְלֹא־הֲפוּגָה אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בְּקֵרוּב, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָּארִיס. הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם בַּדְּלֵקָה הַנּוֹרָאָה הַהִיא גָּרַם לְכָךְ שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִטְעֹם כָּל מָזוֹן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְהֵם חָיוּ כְּזִקִּיּוֹת מִנְּשִׁימַת הָאֲוִיר בִּלְבַד.

כְּחָדְשַׁיִם לְאַחַר שֵׁרוּת זֶה שֶׁלִּי לַנְּצוּרִים, יָשַׁבְתִּי בֹּקֶר אֶחָד עִם הָאַלּוּף אֶלְיוֹט אֶל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה עָפָה פִּצְצַת־מַרְגֵּמָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְנָפְלָה עַל הַשֻּׁלְחָן (אֶת הַמַּרְגֵּמוֹת לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַשְׁלִיךְ בְּעִקְבוֹת הַתּוֹתָחִים). כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל אָדָם, יָצָא הָאַלּוּף מִיָּד מֵהַחֶדֶר, וְאִלּוּ אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַפְּצָצָה וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ אֶל פִּסְגַּת הַצּוּק. מִכָּאן רָאִיתִי עַל גִּבְעָה בְּחוֹף־הַיָּם שֶׁמִּנֶּגֶד, סָמוּךְ לְמַחֲנֶה הָאוֹיֵב, הָמוֹן רַב, אַךְ עֵינַי לֹא הִבְחִינוּ מַה הִתְרַחֵשׁ שָׁם. מִבַּעַד לְמִשְׁקֶפֶת־הַטֶּלֶסְקוֹפּ רָאִיתִי כִּי שְׁנֵי קְצִינִים, אַלּוּף וְאַלּוּף־מִשְׁנֶה, שֶׁחָדְרוּ לְרַגֵּל בְּמַחֲנֵה הַסְּפָרַדִּים אַחֲרֵי שֶׁבִּלּוּּ אֶמֶשׁ בְּחֶבְרָתִי נָפְלוּ בִּידֵי הָאוֹיֵב וְעַתָּה עוֹמְדִים לִתְלוֹת אוֹתָם.

לְצֹרֶךְ הֲטָלַת פְּצָצָה לְשָׁם בַּיָּד, הָיָה הַמֶּרְחָק רַב מִדַּי. לְמַרְבֵּה־הַמַּזָּל, נִזְכַּרְתִּי כִּי בְּכִיסִי קֶלַע – דּוֹמֶה לַקֶּלַע בּוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּהַצְלָחָה רַבָּה נֶגֶד גָּלְיָת.

נָתַתִּי בּוֹ אֶת הַפְּצָצָה וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ לְתוֹךְ הֶהָמוֹן. עִם נְפִילָתָהּ, הִתְפּוֹצְצָה הַפְּצָצָה וְהָרְגָה אֶת כָּל הָעוֹמְדִים סְבִיבָהּ, מִלְּבַד שְׁנֵי הַקְּצִינִים הָאַנְגְּלִים, שֶׁלְּמַזָּלָם כְּבָר הָיוּ תְּלוּיִים. רְסִיס שֶׁל הַפְּצָצָה פָּגַע בְּעַמּוּד הַתְּלִיָּה, שֶׁנָּפַל מִיָּד. אַךְ הִרְגִּישׁוּ יְדִידֵנוּ קַרְקַע מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, הֵבִינוּ אֶת סִבַּת הָאָסוֹן הַמַּפְתִּיעַ הַזֶּה וְרָאוּ כִּי הַכֹּל –הַחַיָּלִים, הַמִּשְׁמָר וְהַתַּלְיָן הָגוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַטּוֹב לָמוּת לִפְנֵיהֶם. מִיָּד נֶחְלְצוּ מֵעֲנִיבוֹת־הַתְּלִיָּה הַבִּלְתִּי־נוֹחוֹת, רָצוּ לַחוֹף, קָפְצוּ לְסִירָה סְפָרַדִּית וְאִלְּצוּ אֶת שְׁנֵי הַחוֹתְרִים לְהָבִיא אוֹתָם אֶל אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ. כַּעֲברֹ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, בְּרֶגַע שֶׁסִּפַּרְתִּי עַל הַמְּאֹרָע לָאַלּוּף אֶלְיוֹט, הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּשָׁלוֹם. לְאַחַר בֵּרוּר הֲדָדִי וְאִחוּלִים, חָגַגְנוּ אֶת הַיּוֹם הַמֻּפְלָא הַזֶּה בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

הַכָּרַת פְּנֵיהֶם מְעִידָה בָּכֶם, רַבּוֹתַי, שֶׁרְצוֹנְכֶם לָדַעַת כֵּיצַד רָכַשְׁתִּי אוֹצָר כַּבִּיר כָּל כָּךְ כְּקֶלַע זֶה, שֶׁמְּדֻבָּר בּוֹ. יָפֶה, אֲסַפֵּר עַל הַדְּבָרִים וְעַל הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם. עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁמּוֹצָאִי מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, אֲשֶׁר דָּוִד הַמֶּלֶךְ קִיֵּם עִמָּהּ, כַּיָּדוּעַ, קְשָׁרִים הֲדוּקִים. אוּלָם בִּמְרוּצַת הַזְּמַן– כְּפִי שֶׁיִּקְרֶה פְּעָמִים רַבּוֹת – הִצְטַנֵּן יַחֲסוֹ שֶׁל הוֹד־מַעֲלָתוֹ אֶל הָרוֹזֶנֶת –תֹּאַר זֶה הָעֳנַק לָהּ בְּרֶבַע הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לְאַחַר מוֹת בַּעֲלָהּ. יוֹם אֶחָד רָבוּ שְׁנֵיהֶם בְּעִנְיָן נִכְבָּד מְאֹד וְהוּא: אֵיפֹה נִבְנְתָה תֵּבַת־נֹחַ וְאֵיפֹה נִשְׁאֲרָה לְאַחַר הַמַּבּוּל. הַמֶּלֶךְ רָאָה עַצְמוֹ מֻמְחֶה־לְעַתִּיקוֹת, וְאִלּוּ הָרוֹזֶנֶת הָיְתָה יוֹשֵׁב־רֹאשׁ שֶׁל חֶבְרָה הִסְטוֹרִית. הַמֶּלֶךְ לָקָה גַּם בְּחֻלְשָׁתָם שֶׁל אֲדוֹנִים רָמֵי־מַעֲלָה וְשֶׁל רֹב הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים: נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת דֵּעָה הַמְנֻגֶּדֶת לְדַעְתּוֹ. הָרוֹזֶנֶת לָקְתָה בְּחֻלְשָׁה שֶׁל בְּנוֹת־מִינָהּ: הִיא שָׁאֲפָה לִהְיוֹת הַצּוֹדֶקֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים. בְּקִצּוּר, הַפֵּרוּד בָּא.

תְּכוּפוֹת שָׁמְעָה אֶת הַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עַל הַקֶּלַע כְּעַל אוֹצָר יְקַר־עֵרֶךְ, וְרָאֲתָה צֹרֶךְ לָקַחַת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, כַּנִּרְאֶה לְמַזְכֶּרֶת. אַךְ עוֹד לִפְנֵי צֵאתָהּ מֵהַמְּדִינָה, נִתְגַּלָּה חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל הַקֶּלַע, וְלֹא פָּחוֹת מִשִּׁשָּׁה אַנְשֵׁי מִשְׁמַר־הַמֶּלֶךְ רָדְפוּ אַחֲרֶיהָ. הָרוֹזֶנֶת אָכֵן הֵיטִיבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלי שֶׁלָּקְחָה עִמָּהּ, וּכְשֶׁאֶחָד מֵרוֹדְפֶיהָ, שֶׁבִּקֵּשׁ אוּלַי לַעֲלוֹת בְּדַרְגָּה בִּזְכוּת שְׁקִידָתוֹ הַיְתֵרָה וְעַל כֵּן הִקְדִּים קְצָת אֶת חֲבֵרָיו, הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻכָּה גָּלְיָת מַכַּת־מָוֶת, וְהֻכָּה גַּם הוּא כָּךְ. כְּשֶׁרָאוּהוּ חֲבֵרָיו צוֹנֵחַ מֵת, הֶחְלִיטוּ לְאַחַר שִׁקּוּל־דַּעַת נָבוֹן וּמְמֻשָּׁךְ, כִּי מוּטָב לָהֶם לְהוֹדִיעַ תְּחִלָּה עַל הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ לְמִי שֶׁרָאוּי לְהוֹדִיעַ, וְאִלּוּ הָרוֹזֶנֶת הֶחְלִיטָה כִּי מוּטָב לָהּ לְהַחֲלִיף אֶת הַסּוּסִים וּלְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעָהּ לְמַצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ לָהּ שָׁם יְדִידִים נִכְבָּדִים מְאֹד בַּחֲצַר ־הַמַּלְכוּת.

הָיָה עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם לָכֶן, כִּי מֵהַיְלָדִים הָרַבִּים שֶׁיָּלְדָה הָרוֹזֶנֶת לְהוֹד־מַעֲלָתוֹ, לָקְחָה עִמָּהּ בְּצֵאתָהּ רַק בֵּן אֶחָד, שֶׁהָיָה חָבִיב עָלֶיהָ מִכֻּלָּם. מִצְרַיִם הַפּוֹרִיָּה הוֹסִיפָה לַצָּעִיר כַּמָּה אַחִים וַאֲחָיוֹת. בְּמוֹתָהּ, צִוְּתָה הָרוֹזֶנֶת אֶת הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם לִבְנָהּ אֲהוּבָהּ, וּמִמֶּנּוּ הִגִּיעַ הַקֶּלַע בְּקַו יָשָׁר אֵלַי.

אָבִיו שֶׁל אֲבִי־זְקֵנִי, שֶׁחַי לִפְנֵי מָאתַיִם־וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בְּקֵרוּב וְהַקֶּלַע בְּיָדָיו, יָצָא לְבִקּוּר לְאַנְגְּלִיָּה, שָׁם הִכִּיר מְשׁוֹרֵר אֶחָד שֶׁהָיָה גַּנָּב־סִפְרוּתִי, וְגַנָּב־צַיִד גָּדוֹל יוֹתֵר, וּשְׁמוֹ שֶׁקְסְפִּיר. מְשׁוֹרֵר זֶה, שֶׁאַנְגְּלִים וְצָרְפָתִים גּוֹנְבִים כַּיּוֹם מִכְּתָבָיו בְּלִי בּוּשָׁה – אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹנֵב מִגָּנָב פָּטוּר – שָׁאַל לִפְעָמִים אֶת הַקֶּלַע. הוּא הֵמִית בּוֹ חַיּוֹת כֹּה רַבּוֹת בִּיעָרוֹת סֶר תּוֹמַאס לוּסִי, עַד שֶׁנִּצַל בְּקשִׁי מִגּוֹרָלָם שֶׁל שְׁנֵי יְדִידַי הַקְּצִינִים בְּגִבְּרָאלְטָר. הַמִּסְכֵּן הֻשְׁלַךְ לְבֵית־הַסֹּהַר, וַאֲבִי־זְקֵנִי הִשִּׂיג אֶת שִׁחְרוּרוֹ בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.

הַמַּלְכָּה אֶלִיזַאבֵּט, שֶׁמָּלְכָה בַּיָּמִים הָהֵם, קָצָה בַּעֲרֹב יוֹמָהּ בְּחַיֶיהָ, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם. לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִתְפַּשֵּׁט, לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת וְעוֹד פְּעֻלּוֹת שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִמְנוֹת אוֹתָן, כָּל אֵלֶּה הָפְכוּ אֶת חַיֶּיהָ לְעֹל שֶׁאֵין לְשֵׂאתוֹ. אֲבִי־זְקֵנִי הֵבִיא אוֹתָהּ לְמַצָּב הַמְאַפְשֵׁר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת אֵלֶּה עַל יְדֵי מַחְלִיף אוֹ בִּלְעָדָיו. וּמַה, סְּבוּרִים אַתֶּם, בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ תְּמוּרַת מַעֲשֶׂה־כְּשָׁפִים זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ? הוּא בִּקֵּשׁ אֶת שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר. מַתָּנָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ לֹא עָלָה בִּידֵי הַמַּלְכָּה לִכְפּוֹת עָלָיו. הָאִישׁ הַיָּשָׁר שֶׁלִּי לָמַד לֶאֱהבֹ אֶת הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל הַזֶּה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָיָה נָכוֹן לְוַתֵּר עַל חֵלֶק מֵחַיָּיו, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֵּי יְדִידוֹ.

יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר לָכֶם, רַבּוֹתַי, כִּי שִׁיטַת הַמַּלְכָּה אֶלִיזָאבֵּט לִחְיוֹת לְלֹא־תְּזוּנָה, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה מְקוֹרִית מְאֹד לֹא זָכְתָה לְהַצְלָחָה אֵצַל נְתִינֶיהָ. לְהַצְלָחָה פְּחוּתָה בְּיוֹתֵר זָכְתָה אֵצֶל אַנְשֵׁי מִשְׁמַר־הַמֶּלֶךְ, הַמְכֻנִּים עַד הַיּוֹם “זוֹלְלֵי־בָּשָׂר”, לַמְרוֹת שֶׁהֵם קַבְּצָנִים. גַּם הַמַּלְכָה עַצְמָהּ לֹא אִמְּצָה לָהּ אֶת מִנְהָגָהּ הֶחָדָשׁ, אֶלָּא בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וּמַחֲצִית הַשָּׁנָה.

אָבִי, שֶׁמִּיָּדָיו יָרַשְׁתִּי אֶת הַקֶּלַע הַזֶּה סָמוּךְ לְמַסָּעִי לְגִבְּרָאלְטָר, סִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה מֻפְלָא זֶה, אֲשֶׁר גַּם יְדִידָיו שָׁמְעוּ אוֹתוֹ תְּכוּפוֹת מִפִּיו, אִישׁ לֹא יְפַקְפֵּק בַּאֲמִתּוּתוֹ, אִם אַךְ הִכִּיר אֶת הַזָּקֵן הַיָּשָׁר שֶׁלִּי.

“בְּמַסְעוֹתַי שָׁהִיתִי זְמַן רַב בְּאַנְגְּלִיָּה,” אָמַר, "וּפַעַם אַחַת יָצָאתִי לְטַיֵּל בְּחוֹף הַיָּם, לֹא הַרְחֵק מֵהָארְוִויץ'. לְפֶתַע זִנֵּק לִקְרָאתִי סוּס־יָם זוֹעֵם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. רַק הַקֶּלַע הָיָה עִמִּי, וּבוֹ קָלַעְתִּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַסּוּס שְֹׁיֵּ אַבְנֵי־חַלָּמִישׁ, וְכָל אֶבֶן פָּגְעָה בְּאַחַת מֵעֵינָיו. מִיָּד עָלִיתִי עַל גַּבּוֹ וְהִפְנֵיתִי אוֹתוֹ לְלֵב יָם. בְּרֶגַע שֶׁנִּתְעַוֵּר, פָּגָה פִּרְאוּתוֹ, וְהָיָה צַיְּתָן לְהַפְלִיא. נָתַתִּי אֶת הַקֶּלַע בְּפִיו בִּמְקוֹם רֶסֶן, רָכַבְתִּי עָלָיו וּבְקַלּוּת חָצִינוּ אֶת הָאוֹקְיָנוֹס. בְּפָחוֹת מִשָּׁלשׁ שָׁעוֹת הִגַּעְנוּ לַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד, וַהֲרֵי זֶה מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשִׁים מִילִין יַמִּיִּים. בְּהֶלְוֶצֵלוּיס מָכַרְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁבַע־מֵאוֹת דּוּקַאטִים לְבַעַל הַפֻּנְדָּק “שְׁלשֶׁת הַגְּבִיעִים”, שֶׁהָיָה מַרְאֶה אוֹתוֹ לְסַקְרָנִים כְּחַיָּה נְדִירָה בְּיוֹתֵר, וְעָשָׂה מִזֶּה מָמוֹן רַב. כַּיּוֹם אַתָּה מוֹצֵא תְּמוּנָה שֶׁל חַיָּה זוֹ בְּסִפְרוֹ שֶׁל חוֹקֵר הַטֶּבַע הַצָּרְפָתִי בּוּפוֹן.

“כְּכָל שֶׁהָיָה מַסָּע זֶה שֶׁלִּי מוּזָר וּמְיֻחָד,” הִמְשִׁיךְ אָבִי, “הָיוּ הַתַּצְפִּיּוֹת וְהַתַּגְלִיּוֹת שֶׁלִּי בִּשְׁעַת הַמַּסָּע מֻפְלָאוֹת אַף יוֹתֵר. הַחַיָּה, שֶׁעַל גַּבָּהּ יָשַׁבְתִּי, לֹא שָׂחֲתָה, אֶלָּא רָצָה בִּמְהִירוּת מַדְהִימָה עַל קַרְקָעִית הַיָּם, הִבְרִיחָה מִילְיוֹנֵי דָּגִים מִפָּנֶיהָ, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ שׁוֹנִים לְגַמְרֵי מֵהַדָּגִים הָרְגִילִים. רֹאשָׁם שֶׁל אֲחָדִים עָלָה מֵאֶמְצַע גּוּפָם, וְרֹאשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים – מִקְצֵה זְנָבָם. מִקְצָתָם יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל גָּדוֹל וְשָׁרוּ שִׁירֵי־מַקְהֵלָה יָפִים לְהַפְלִיא. דָּגִים אֲחֵרִים בָּנוּ מִמַּיִם בִּלְבַד בִּנְיָנִים שְׁקוּפִים, מְפֹאָרִים, מוּקָפִים עַמּוּדִים עֲנָקִיִּים, וּבְבִנְיָנִים אֵלֶּה הִתְרוֹצֵץ אָנֶה וָאָנָה חֹמֶר, שֶׁנִּרְאָה לִי כְּאֵשׁ מַמָּשׁ, שֶׁצְּבָעֶיהָ נְעִימִים בְּיוֹתֵר וּתְנוּעוֹתֶיהָ הַגַּלִּיּוֹת מַקְסִימוֹת. חֲדָרִים שׁוֹנִים בְּבִנְיָנִים אֵלֶּה הֻתְקְנוּ בְּדֶרֶךְ נְבוֹנָה וְנוֹחָה לְרִבּוּי הַדָּגִים, בַּחֲדָרִים אֲחֵרִים טֻפְּחוּ בֵּיצֵי־הַדָּגִים הָעֲדִינוֹת, וְאוּלַמּוֹת נִרְחָבִים נוֹעֲדוּ לְחִנּוּךְ הַדָּגִים הַצְּעִירִים. יָכֹלְתִּי לִשְׁפֹּט רַק לְפִי מַרְאֵה עֵינַי, כִּי אֶת תּוֹכָהּ שֶׁל הַשִּׁיטָה הֲבִינוֹתִי לֹא יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מֵבִין אֶת שִׁירַת הַצִּפֳּרִים וְאֶת דּוּ־שִׂיחַ הַתַּרְנְגוֹלִים – הַשִּׁיטָה הַחִנּוּכִית הָיְתָה דּוֹמָה לְמַה שֶׁרָאִיתִי בְּיָמַי בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר מִסּוּג הַ”פִילוֹנְטְרָאפִּינוּס"11 וּבְמוֹסְדוֹת דּוֹמִים. סָמוּךְ וּבָטוּחַ הָיִיתִי כִּי מַמְצִיאֵי שִׁיטַת־חִנּוּךְ זוֹ עָרְכוּ מַסָּע דּוֹמֶה לְשֶׁלִּי, וְשָׁאֲבוּ אֶת רַעְיוֹנוֹתֵיהֶם מֵהַמַּיִם וְלָאו־דַּוְקָא מֵהָאֲוִיר. כֵּן מִתְבָּרֵר לָכֶם מִדְּבָרַי, שֶׁדְּבָרִים רַבִּים עוֹד לֹא נֻצְּלוּ, וְרָאוּי עוֹד לְהַשְׁקִיעַ מַחְשָׁבָה בְּכָךְ. אַךְ הָבָה נַמְשִׁיךְ בַּסִּפּוּר.

"בֵּין שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעָבַרְתִּי בָּהֶם הִגַּעְתִּי גַּם לְשַׁרְשֶׁרֶת־הָרִים הַגְּבוֹהָה לְפָחוֹת כְּהָרֵי הָאַלְפִּים. לְיַד הַסְּלָעִים גָּדְלוּ עֵצִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. עַל עֵצִים אֵלֶּה גָּדְלוּ סַרְטָנִים שׁוֹנִים, צְדָפוֹת, קוֹנְכִיּוֹת, חֶלְזוֹנוֹת־יָם וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי לְמַלֵּא עֶגְלַת־מַשָּׂא, וְאִלּוּ אֶת הַקָּטֹן שֶׁבָּהֶם יִשָּׂא רַק הַסַּבָּל עַל גַּבּוֹ. כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֵלֶּה הַנִּפְלָטִים לַחוֹף וְנִמְכָּרִים בַּשְּׁוָקִים שֶׁלָּנוּ, הֵם סְחוֹרָה עֲלוּבָה שֶׁהִשִּׁירוּ הַמַּיִם מֵהָעֲנָפִים, כְּפִי שֶׁמַּשִׁירָה הָרוּחַ מֵהָעֵצִים פְּרִי מַרְקִיב. עֲצֵי הַסַּרְטָנִים הָיוּ מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים. אֲבָל עֲצֵי סַרְטַן־הַנָּהָר וְהַצִּדְפָּה הָיוּ הַגְּדוֹלִים בְּכֻלָּם. חֶלְזוֹנוֹת־הַיָּם הַקְּטַנִּים גְּדֵלִים עַל מִין שִׂיחִים הַקְּרוֹבִים תָּמִיד לַעֲצֵי־הַצְּדָפוֹת וּמְטַפְּסִים עֲלֵיהֶם כְּקִיסוֹס עַל עֵץ הָאַלּוֹן.

כֵּן הִבְחַנְתִּי בְּתוֹצָאוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל טְבִיעַת אֳנִיָּה. הָאֳנִיָּה נִתְקְלָה. כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, בְּרִכְסוֹ שֶׁל סֶלַע שֶׁעָמַד רַק שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה רֶגֶל מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, וְעִם שְׁקִיעָתָהּ נִתְהַפְּכָה. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, נָפְלָה עַל עֵץ־סַרְטָנִים גָּדוֹל וְהִשִּׁירָה סַרְטָנִים רַבִּים, שֶׁנָּפְלוּ עַל עֵץ סַרְטָנֵי־נָהָר שֶׁעָמַד מִתַּחְתָּיו. הַדָּבָר קָרָה כַּנִּרְאֶה בָּאָבִיב וְסַרְטָנֵי־הַיָּם הָיוּ צְעִירִים, הֵם הִזְדַּוְּגוּ עִם סַרְטָנֵי־הַנָּהָר וְהֶעֱמִידוּ צֶאֱצָאִים הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי הַהוֹרִים. נִסִּיתִי לָקַחַת אֶחָד עִמִּי בְּשֶׁל נְדִירוּתוֹ, אֲבָל הוּא הָיָה כָּבֵד וְסוּסִי הָאַגָּדִי, הַפֶּגָאסוּס, סֵרֵב לְהֵעָצֵר. כְּבָר עָשִׂיתִי אֶת מַחֲצִית הַדֶּרֶךְ וְהִגַּעְתִּי לְעֵמֶק, שְׁלשֶׁת־אֲלָפִים רֶגֶל מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם, וּמַחְסוֹר בָּאֲוִיר הִתְחִיל לְהָצִיק לִי קְצָת. מִפַּעַם לְפַעַם נִתְקַלְתִּי בְּדָגִים גְּדוֹלִים, וּלְפִי פִּיּוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים יָכֹלְתִּי לְהַנִּיחַ, שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַגְּדִים לִבְלֹעַ אֶת שְׁנֵינוּ. סוּסִי הָיָה עִוֵּר, וְהַסִּכּוּי לְהִתְחַמֵּק מֵאֲדוֹנִים שׂוֹנְאֵי אָדָם רְעֵבִים אֵלֶּה, הָיָה בִּרְכִיבָה זְהִירָה בְּיוֹתֵר. הִדְהַרְתִּי אֵפוֹא אֶת הַסּוּס כָּרָאוּי וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲלוֹת מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר לַיַּבָּשָׁה.

כְּשֶׁהָיִיתִי קָרוֹב לְחוֹף הוֹלַנְד וּמֵעַל רֹאשִׁי לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה־וְעֶשְׂרִים רֶגֶל מַיִם, נִדְמֶה הָיָה לִי שֶאֲנִי רוֹאֶה עַל קַרְקָעִית הַחוֹל דְּמוּת אִשָּׁה לְבוּשָׁה. הִבְחַנְתִּי בָּהּ כַּמָּה סִימָנֵי־חַיִּים, וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי, אָכֵן רָאִיתִי שֶׁהֵנִיעָה יָד. הֲרִימוֹתִי אֶת הָאִשָּׁה – הַגּוּפָה כִּבְיָכוֹל – וְהוֹצֵאתִי אוֹתָהּ לַחוֹף. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא הִתְקַדְּמָה אֳמָנוּת הַהַחְיָאָה הַרְבֵּה, וַעֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בְּכָל פֻּנְדָּק כַּפְרִי הוֹרָאוֹת כֵּיצַד לְהַחְזִיר טְבוּעִים מִמַּמְלֶכֶת־הַצְּלָלִים. אוּלָם הָרוֹקֵחַ הַמְּקוֹמִי, אִישׁ חָכָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֵאוּת, הִצְלִיחַ לְלַבּוֹת אֶת שְׁבִיב הַחַיִּים שֶׁהִבְהֵב בָּאִשָּׁה. הִיא הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁפִּקֵּד עַל אֳנִיָּה הַשָּׁטָה לְהֶלְוֶצֵלוּיְס, וְזֶה לֹא כְּבָר הִפְלִיג מֵהַנָּמָל. אִתְרַע מַזָּלוֹ וּמֵרֹב חִפָּזוֹן לָקַח עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת, בִּמְקוֹם אִשְׁתּוֹ. חִישׁ־מַהֵר הוּבְאָה הַיְדִיעָה הַזֹּאת לִידִיעָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנֶּאֱמָנָה עַל יְדֵי אֵלוֹת־שְׁלוֹם־הַבַּיִת הָעֵרוֹת תָּמִיד. הָאִשָּׁה הָיְתָה מְשֻׁכְנַעַת כִּי חֻקֵּי הַנִּשּׂוּאִין תְּקֵפִים בַּיָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם תְּקֵפִים בַּיַּבָּשָׁה, וְעַל כֵּן רָדְפָה אַחֲרֵי בַּעֲלָה בְּסִירָה פְּתוּחָה, כְּשֶׁהִיא זוֹעֶמֶת מֵרֹב קִנְאָה. כְּשֶׁעָלְתָה עַל הַסִּפּוּן נָאֲמָה בְּאָזְנֵי בַּעֲלָהּ נְאוּם קָצָר, שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְתַרְגְּמוֹ, וְנִגְּשָׁה לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתָהּ בְּאֶמְצָעִים נִמְרָצִים מְאֹד, שֶׁלְּמַראֵיהֶם הֶחְלִיט הָאִישׁ לָסֶגֶת צְעָדִים אֲחָדִים. הַתּוֹצָאָה שֶׁל הַתְקָפָה זוֹ עַל הַבַּעַל, כְּשֶׁאֶגְרוֹפָהּ הַיְמָנִי שֶׁל הָאִשָּׁה הַמְכֻוָּן אֶל פָּנָיו בִּתְנוּפָה גְּדוֹלָה נִתְקַל בְּרֵיקָנוּת, הָיְתָה מַעֲצִיבָה: הָאִשָּׁה נָפְלָה הַיָּמָּה וְאֶגְרוֹפָהּ הָלַם בְּחֹמֶר רַךְ וְנִכְנַע יוֹתֵר מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ. רַק עַל קַרְקָעִית הַיָּם מָצְאָה סוֹף־סוֹף אֶת הַחֹמֶר הַקָּשֶׁה הַמִּתְנַגֵּד לָהּ. כָּאן הִפְגִּישׁ אוֹתִי עִמָּהּ מַזָּלִי הָרַע, כְּדֵי שֶׁאוֹסִיף עוֹד זוּג מְאֻשָּׁר עֲלֵי אֲדָמוֹת.

מְשַׁעֵר אֲנִי אֵלּוּ בְּרָכוֹת בֵּרֵךְ אוֹתִי בַּעֲלָהּ כְּשֶׁשָּׁב מִמַּסָּעוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ הָעֲנֻגָּה שֶׁהִצַּלְתִּי מְחַכָּה לוֹ. וַאֲפִלּוּ עוֹלַלְתִּי לוֹ תַּעֲלוּל רַע, הֲרֵי אֵין לִבִּי אָשׁם כְּלָל. הַמֵּנִיעַ שֶׁל מַעֲשַׂי הָיָה אַהֲבַת־הַבְּרִיּוֹת הַטְּהוֹרָה, הַפְּשׁוּטָה. גַּם אִם הַתּוֹצָאוֹת הָיוּ קָשׁוֹת לוֹ, וְזֹאת לֹא אוּכַל לְהַכְחִישׁ."

עַד כָּאן, רַבּוֹתַי, סִפּוּרוֹ שֶׁל אָבִי, סִפּוּר שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בּוֹ בִּגְלַל הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם, שֶׁנִּשְׁמַר בְּמִשְׁפַּחְתִּי שָׁנִים רַבּוֹת, שֵׁרֵת אוֹתָהּ שֵׁרוּתִים חֲשׁוּבִים, וְהִגִּיעַ כַּנִּרְאֶה לְקִצּוֹ בְּפִי סוּס־הַיָּם. לְפָחוֹת עָשִׂיתִי בּוֹ שִׁמּוּשׁ אֶחָד, שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם עָלָיו, כְּשֶׁהֶחְזַרְתִּי לַסְּפָרַדִּים אֶת הַפְּצָצָה שֶׁלָּהֶם בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וּבְכָךְ הִצַּלְתִּי אֶת שְׁנֵי יְדִידַי מֵעַמּוּד־הַתְּלִיָּה. בְּשִׁמּוּשׁ נֶאֱצָל זֶה נִפְגַּם הַקֶּלַע שֶׁלִּי לְגַמְרֵי, הֱיוֹת וּכְבָר הָיָה מְרֻפָּט קֹדֶם לָכֶן. רֻבּוֹ עָף עִם הַפְּצָצַה, וּמִעוּטוֹ שֶׁנּוֹתַר בְּיָדִי, טָמוּן עַתָּה בְּאַרְכִיּוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁם הוּא שָׁמוּר לָנֶצַח בֵּין חֲפָצִים עַתִּיקִים וַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר.

אַחַר כָּךְ יָצָאתִי מִגִּבְּרָאלְטָר וְשַׁבְתִּי לְאַנְגְּלִיָּה. שָׁם אֵרַע לִי תַּעֲלוּל מוּזָר בְּיוֹתֵר. הָיָה עָלֵי לָרֶדֶת לְוֶפִּינְג, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל הַטְעָנַת חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִשְׁלֹחַ לְכַמָּה יְדִידִים בְּהַאמְבּוּרְג. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי בְּכָךְ, שַׁבְתִּי דֶּרֶךְ טָאוּאֶר ווֹרְף. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם. הָיִיתִי עָיֵף מְאֹד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִכְבִּידָה עָלַי עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁזָּחַלְתִּי לְתוֹךְ אֶחָד הַתּוֹתָחִים הַמֻּצָּבִים שָׁם, כְּדֵי לָנוּחַ מְעַט. רַק הִזְדַּחַלְתִּי פְּנִימָה, שָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. הַדָּבָר הָיָה בְּאַרְבָּעָה בְּיוּנִי, יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, וּבְשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם יָרוּ כָּל הַתּוֹתָחִים לִכְבוֹדוֹ. הֵם נִטְעֲנוּ עוֹד בַּבֹּקֶר, וּלְפִי שֶׁאִישׁ לֹא הִנִּיחַ שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב בִּפְנִים, יָרוּ אוֹתִי הַתּוֹתְחָנִים לְעֶבְרוֹ הָאַחֵר שֶׁל הַנָּהָר, לְחָצֵר שֶׁל חוֹכֵר הַיּוֹשֵׁב בֵּין בֶּרְמוֹנְדְסִי לְדֶטְפוֹרְד.בְּחָצֵר זוֹ נִתְקַעְתִּי לְגָדִישׁ שַׁחַת גָּדוֹל וְהִמְשַׁכְתִּי לִישֹׁן – וְהַדָּבָר מוּבָן לְאַחַר הַהֶלֶם שֶׁל הַיְרִיָּה. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה חָדֳשִׁים, בְּקֵרוּב, הֶאֱמִיר מְאֹד מְחִיר הַשַּׁחַת, וְהַחוֹכֵר קִוָּה לְהַכְנָסָה גְּבוֹהָה אִם יִמְכֹּר אֶת הַגָּדִישׁ עַכְשָׁו. הַגָּדִישׁ שֶׁשָּׁכַבְתִּי עָלָיו הָיָה הַגָּדוֹל בֶּחָצֵר, וְהֵכִיל שַׁחַת לַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת עֲגָלוֹת לְפָחוֹת.

16.jpg

הַטְעָנַת הָעֲגָלוֹת הִתְחִילָה מִגָּדִישׁ זֶה. צַעֲקוֹת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁעִינוּ סֻלָּמוֹת עַל הַגָּדִישׁ וְהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת, הֵעִירוּ אוֹתִי. עוֹדֶנִּי מְנֻמְנָם, וּבְלִי לָדַעַת הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא, רָצִיתִי לְהִמָּלֵט וְקָפַצְתִּי הַיְשֵׁר עַל בַּעַל הַשַּׁחַת. אֲנִי לֹא נִפְגַּעְתִּי כְּלָל, אֲבָל לַחוֹכֵר נִגְרַם נֶזֶק גָּדוֹל: הוּא מֵת תַּחְתַּי, מִשּׁוּם שֶׁלְּלֹא כָּל כַּוָּנָה רָעָה, שָׁבַרְתִּי אֶת מִפְרַקְתּוֹ. נִרְגַּעְתִּי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ כִּי הָיָה זֶה אִישׁ רַע, שֶׁנִּמְנַע תָּמִיד לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתּוֹ וְהִמְתִּין עַד שֶׁהֶאֱמִירוּ הַמְּחִירִים, כְּדֵי לִמְכֹּר אוֹתָה בְּרֶוַח מֻפְרָז. מוֹתוֹ הָאַלִּים שִׁמֵּשׁ לוֹ עֹנֶשׁ צוֹדֵק, וְהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַצִּבּוּר.

כְּשֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי כָּלִיל, קָשַׁרְתִּי לְאַחַר מַאֲמָץ מְמֻשָּׁךְ אֶת מַחְשְׁבוֹתַי כַּיּוֹם אֶל מַחְשְׁבוֹתַי לִפְנֵי שְׁלשָׁה חָדֳשִׁים, כְּשֶׁנִּרְדַּמְתִּי. נָקֵל לְשַׁעֵר, רַבּוֹתַי, מָה רַבָּה הָיְתָה תְּמִיהַת יְדִידַי בְּלוֹנְדוֹן, כְּשֶׁהוֹפַעְתִּי פִּתְאֹם, לְאַחַר שֶׁהֵם הֶאֱרִיכוּ בַּחֲקִירוֹת לַשָּׁוְא.

הָבָה נִשְׁתֶּה כּוֹס יַיִן, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם עוֹד כַּמָּה מֵהַרְפַּתְקָאוֹתַי בַּיָּם.


הַרְפַּתְקָה שְׁמִינִית בַּיָּם    🔗

בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם עַל מַסַּע־הַגִּלּוּיִים הָאַחֲרוֹן שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל פִּיפַּס בִּשְׁנַת 1773 – עַתָּה הוּא לוֹרְד מַאלְגְרֵיב – שֶׁהִגִּיעַ לָרֹחַב הַצְּפוֹנִי 48' 80.

נִתְלַוֵּיתִי לְרַב־הַחוֹבֵל לֹא כְּקָצִין אֶלָּא כְּיָדִיד. כְּשֶׁעָלִינוּ לְרֹחַב צְפוֹנִי גָּבוֹהַּ, הִשְׁקַפְתִּי בְּמִשְׁקֶפֶת־הַטֶּלֶסְקוֹפּ שֶׁלִּי, שֶׁעָשְׂתָה לִי פִּרְסוּם רַב בְּמַסָּעִי לְגִבְּרָאלְטָר, וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּטֶּבַע מִסְּבִיבִי. אַגָּב, סָבוּר הָיִיתִי תָּמִיד, כִּי מִפַּעַם לְפַעַם עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ, בְּעִקָּר בְּמַסָּעוֹת.

כְּמַחֲצִית הַמִּיל לְפָנֵינוּ, צָף קַרְחוֹן שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה מִן הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ, וְעָלָיו הִבְחַנְתִּי בִּשְׁנֵי דֻּבִּים לְבָנִים, שֶׁנֶּאֶבְקוּ לְדַעְתִּי בְּדוּ־קְרָב לוֹהֵט. תָּלִיתִי אֶת הָרוֹבֶה עַל כְּתֵפִי וְיָצָאתִי אֶל הַקֶּרַח. כְּשֶׁעָלִיתִי לְפִסְגָּתוֹ, רָאִיתִי שֶׁהַדֶּרֶךְ לְפָנַי מְיַגַּעַת וּמְלֵאָה סַכָּנוֹת. פְּעָמִים רַבּוֹת נֶאֱלַצְתִּי לִקְפֹּץ מֵעַל תְּהוֹמוֹת מַפְחִידִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הָיָה הַשֶּׁטַח חֲלַקְלַק כְּמַרְאָה, וְכָל הֲלִיכָתִי הָיְתָה נְפִילָה וְקִימָה וְחוֹזֵר חֲלִילָה. סוֹף־סוֹף קָרַבְתִּי אֶל הַדֻּבִּים וְרָאִיתִי שֶׁאֵין הֵם נֶאֱבָקִים, אֶלָּא מְשַׂחֲקִים. כְּבָר חִשַּׁבְתִּי אֶת מְחִיר עוֹרוֹתֵיהֶם – שֶׁכֵּן גָּדְלוֹ שֶׁל כָּל דֹּב כְּגֹדֶל שׁוֹר מְפֻטָּם הֵיטֵב – וְהִצְמַדְתִּי אֶת הָרוֹבֶה לַכָּתֵף. אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֶחְלִיקָה רֶגֶל יָמִין שֶׁלִּי, וְנָפַלְתִּי עַל גַּבִּי. מֵעָצְמַת הַמַּכָּה אָבְדָה הַכָּרָתִי לְמַחֲצִית הַשָּׁעָה. תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת תַּדְהֵמָתִי כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אַחַת הַמִּפְלָצוֹת הַלָּלוּ עוֹמֶדֶת מֵעָלַי. הִיא כְּבָר הָפְכָה אוֹתִי כְּשֶׁפָּנַי כְּלַפֵּי מַעְלָה וְתָפְסָה בְּשִׁנֶּיהָ אֶת חֲגוֹרַת מִכְנְסֵי־הָעוֹר הַחֲדָשִׁים שֶׁלִּי. פֶּלֶג גּוּפִי הָעֶלְיוֹן הָיָה תַּחַת בִּטְנוֹ שֶׁל הַדֹּב, וְרַגְלַי בָּלְטוּ. אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ לְאָן הִתְכַּוְּנָה הַחַיָּה לִגְרֹר אוֹתִי. שָׁלַפְתִּי אֶת אוֹלַר־ הַכִּיס שֶׁלִּי – הָאוֹלָר שֶׁעֵינֵיםֶ רוֹאוֹת כָּאן – וְקִצַּצְתִּי שְׁלשָׁה טְפָרִים בְּרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית. מִיָּד הֵנִיחַ לִי וּפָרַץ בִּשְׁאָגָה נוֹרָאָה. כְּשֶׁהִתְחִיל לָרוּץ יָרִיתִי בּוֹ וְהוּא נָפַל. יְרִיָּתִי הִרְדִּימָה לָעַד אֶת הַחַיָּה צְמֵאַת־הַדָּם, אֲבָל הֵעִירָה אַלְפֵּי דֻּבִּים שֶׁיָּשְׁנוּ בְּמַעֲגָל שֶׁל מַחֲצִית הַמִּיל לְפָנַי. כֻּלָּם רָצוּ בִּמְהִירוּת אֵלַי.

הַזְּמַן דָּחַק. הָיִיתִי אָבוּד וְרַק תּוּשִׁיָּה מְהִירָה יָכְלָה לְהַצִּילֵנִי. וְהָרַעְיוֹן בָּא. בְּמַחֲצִית הַזְּמַן הַנִּדְרָשׁ לְצַיָּד מְנֻסֶּה לִפְשֹׁט עוֹרָהּ שֶׁל אַרְנֶבֶת, פָּשַׁטְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב הַמֵּת, הִתְעַטַּפְתִּי בּוֹ וְנָתַתִּי אֶת רֹאשִׁי מֵאֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ. אַךְ סִיַּמְתִּי אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת וּכְבָר הִתְאַסֵּף כָּל הָעֵדֶר סְבִיבִי. קֹר וָחֹם פָּקְדוּ אוֹתִי חֲלִיפוֹת מִתַּחַת לְפַרְוַת הַדֹּב. אַף עַל פִּי כֵן הִצְלִיחָה הַתַּרְמִית שֶׁלִּי. הֵם נִגְּשׁוּ אֵלַי בָּזֶה אַחַר זֶה, רִחְרְחוּ אוֹתִי וְהֶחְלִיטוּ כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי חָבֵר־דֹּב. לֹא חָסֵר לִי כְּדֵי לְהִדָּמוֹת לָהֶם, אֶלָּא הַגֹּדֶל בִּלְבַד, וְהַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם לֹא הָיוּ גְּדוֹלִים בְּהַרְבֵּה מִמֶּנִּי. לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם רִחְרְחוּ אוֹתִי וְאֶת גּוּפַת חֲבֵרָם שֶׁנִּפְטַר, דּוֹמֶה שֶׁהִתְיַדַּדְנוּ. חִקִּיתִי הֵיטֵב אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. רַק בִּנְהִימָה, בִּשְׁאָגָה וּבְהֵאָבְקוּת, עָלוּ הֵם עָלַי. אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵיתִי כְּדֹב, הֲלֹא הָיִיתִי אָדָם. הִתְחַלְתִּי לִשְׁקֹל בְּדַעְתִּי כֵּיצַד לְנַצֵּל בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹעִילָה בְּיוֹתֵר אֶת יַחֲסֵי הָאֵמוּן וְהַיְדִידוּת שֶׁנִּקְשְׁרוּ בֵּינֵינוּ.

פַּעַם שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹבֵשׁ זָקֵן, כִּי פֶּצַע בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה גּוֹרֵם מָוֶת מִיָּדִי. עַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת אֶת הַפְּעֻלָּה. נָעַצְתִּי אֶת לַהַב הָאוֹלָר שֶׁלִּי בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל בַּדֻּבִּים. מַעֲשֶׂה נוֹעָז הָיָה זֶה וּפַחְדִּי לֹא הָיָה מוּעָט כְּלָל. שֶׁכֵּן בָּרוּר הָיָה לִי. אִם יְגַלֶּה הַדֹּב אֶת הַדְּקִירָה, יִקְרַע אוֹתִי לִגְזָרִים, אֲבָל הַנִּסּוּי שֶׁלִּי עָלָה יָפֶה: הַדֹּב נָפַל מֵת לְרַגְלַי בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. עַתָּה הֶחְחַלְטִּתי לְהַעֲנִיק בְּדֶרֶךְ זוֹ מְנוּחָה נְכוֹנָה לִשְׁאָר הַדֻּבִּים, וְהַמְּלָאכָה לֹא הָיְתָה קָשָׁה כְּלָל. גַּם אִם רָאוּ אֶת אֲחֵיהֶם נוֹפְלִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לֹא רָאוּ כָּל רַע בְּכָךְ. הֵם לֹא הִרְהֲרוּ בְּסִבַּת הַנְּפִילָה אוֹ בַּתּוֹצָאָה שֶׁלָּהּ, וְזֶה הָיָה מַזָּלִי וּמַלָּזָם כְּאֶחָד. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַדֻּבִּים רוֹבְצִים מֵתִים, הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁהִכָּה בָּאֲלָפִים.

בְּקִצּוּר, שַׁבְתִּי לָאֳנִיָּה וּבִקַּשְׁתִּי כִּי שְׁלשָׁה־רְבָעִים מֵאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת יִתְלַוּוּ אֵלַי לַעֲזֹר לִי לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹרוֹת וּלְהָבִיא אֶת הַבָּשָׂר לָאֳנִיָּה. בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת הֻשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה, וְאָכֵן מִלֵּאנוּ אֶת הָאֳנִיָּה עוֹרוֹת וּבָשָׂר. הַמְיֻתָּר הֻשְׁלַךְ לַיָּם, לַמְרוֹת שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי, כִּי בְּהַמְלָחָה מַתְאִימָה עָשׂוּי בָּשָׂר זֶה לִהְיוֹת כְּכָל בָּשָׂר אַחֵר.

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ, שָׁלַחְתִּי, בְּשֵׁם רַב־הַחוֹבֵל, כַּמָּה גּוּשֵׁי בָּשָׂר לַלּוֹרְד שֶׁל הַצִּי, וְלַלּוֹרְד שֶׁל הָאוֹצָר; גּוּשִׁים אֲחָדִים לְרֹאשׁ־הָעִיר לוֹנְדוֹן וּלְמוֹעֶצֶת־הָעִיר, וַאֲחָדִים לְחֶבְרוֹת הַמִּסְחָר, וְאֶת הַשְּׁאָר לִידִידַי שֶׁלִּי. כָּל אֵלֶּה הוֹדוּ לִי בִּדְבָרִים נִלְבָּבִים, וְאִלּוּ הָעִירִיָּה הוֹדְתָה עַל מַתְּנָתִי בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ: הֻזְמַנְתִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעֻדָּה הַשְּׁנָתִית, בְּיוֹם בְּחִירַת רֹאשׁ־הָעִיר.

אֶת עוֹרוֹת הַדֻּבִּים שָׁלַחְתִּי לְקֵיסָרוּת רוּסְיָה, לְפַרְווֹת לְהוֹד מַעֲלָתָהּ, וּלְאַנְשֵׁי־הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ. הִיא הוֹדְתָה לִי עַל כָּךְ בְּמִכְתָּב בִּכְתַב יָדָהּ, שֶׁנִּשְׁלַח אֵלַי עַל יְדֵי שַׁגְרִיר מְיֻחָד. בְּמִכְתָּב זֶה הִצִּיעָה לִי הַקֵּיסָרִית לַחְלֹק עִמָּהּ אֶת מִטַּת־הַנִּשּׂוּאִין וְאֶת הַכֶּתֶר. מֵאַחַר שֶׁלִּבִּי לֹא נִמְשַׁךְ לִגְדוּלַת הַמַּלְכוּת, דָּחִיתִי אֶת הַצָּעַת הוֹד מַלְכוּתָהּ בִּדְבָרִים מְעֻדָּנִים בְּיוֹתֵר. עַל הַשַּׁגְרִיר שֶׁהֵבִיא לִי אֶת הַמִּכְתָּב הַמַּלְכוּתִי הֻטַּל גַּם לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָתִי וְלַהֲבִיאָה אֶל הוֹד מַלְכוּתָהּ. מִכְתָּב שֵׁנִי מֵהַקֵּיסָרִית שֶׁהִגִּיעַ מִיָּד, שִׁכְנֵעַ אוֹתִי מַה גְּדוֹלָה אַהֲבָתָהּ אֵלַי וּמַה נַּעֲלָה רוּחָהּ. כְּפִי שֶׁהוֹאִילָה לוֹמַר בְּשִׂיחָה עִם הַנָּסִיְך דּוֹלְגוֹרְלִיקִי, גָּרְמָה אַכְזָרִיּוּתִי לְמַחֲלָתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ עֲדִינָה זוֹ. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ תְּכוּנוֹת מוֹשְׁכוֹת מָצְאוּ בִּי הַנָּשִׁים, אוּלָם אֵין הַקֵּיסָרִית יְחִידָה מִבְּנוֹת מִינָהּ שֶׁהִצִּיעָה לִי נִשּׂוּאִין מֵעַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת.

כַּמָּה אֲנָשִׁים הִשְׁמִיצוּ אֶת רַב־הַחוֹבֵל פִּיפַּס עַל שֶׁלֹּא הִרְחִיק לָשׁוּט בְּמַסָּעוֹ כְּפִי שֶׁנִּתַּן לוֹ. חוֹבָתִי הִיא לְהָגֵן עָלָיו. אֳנִיָּתֵנוּ שָׁטָה בַּנָּתִיב הַנָּכוֹן עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי עָלֶיהָ כַּמּוּת כֹּה אַדִּירָה שֶׁל עוֹרוֹת־דֹּב וְגוּשֵׁי בָּשָׂר. הַנִּסָּיוֹן לְהַמְשִׁיךְ בַּשַּׁיִט עִם מַשָּׂא זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה טֵרוּף, מִשּׁוּם שֶׁבְּקשִׁי הִתְקַדַּמְנוּ נֶגֶד הָרוּחַ הַקַּלָּה, וְאֵין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַקַּרְחוֹנִים בְּקַו הָרֹחַב הַזֶּה.

מֵאָז הִבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת הִתְמַרְמְרוּתוֹ עַל שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ חֵלֶק בִּתְהִלַּת הַיּוֹם הַהוּא, שֶׁנִּקְרָא בְּפִיו בְּהַדְגָשָׁה יְתֵרָה “יוֹם עוֹרוֹת הַדֻּבִּים”. אָכֵן הוּא מְקַנֵּא בִּי עַל הַכָּבוֹד שֶׁזָּכִיתִי בּוֹ בַּנִּצָּחוֹן הַהוּא, וּמְבַקֵּשׁ לְהַמְעִיט אֶת עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. כְּבָר רַבְנוּ בְּעִנְיָן זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת, וְגַם עַתָּה עֲדַיִן רָעִים הַיְחָסִים בֵּינֵינוּ. בֵּין הַשְּׁאָר הוּא טוֹעֵן, שֶׁאָסוּר לִי לִזְקֹף לִתְהִלָּתִי אֶת מַעֲשֶׂה־הַמִּרְמָה שֶׁעָשִׂיתִי בַּדֻּבִּים, כְּשֶׁאֲנִי עָטוּף עוֹר־דֹּב. הוּא הָיָה רוֹצֶה לָלֶכֶת לְשָׁם לְלֹא־תַּחְפֹּשֶׂת וְלִזְכּוֹת בְּהַכָּרַת הַדֻּבִּים כִּי אָכֵן דֹּב הוּא. הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא עָדִין וְעוֹקְצָנִי מִדַּי, וְאֵין אָדָם הָרוֹאֶה עַצְמוֹ בַּעַל נִמּוּסִים טוֹבִים פּוֹתֵחַ בְּוִכּוּחַ עָלָיו, מַה גַּם עִם לוֹרְד אָצִיל.

17.jpg

הַרְפַּתְקָה תְּשִׁיעִית בַּיָּם    🔗

יָצָאתִי גַּם לְמַסָּע בַּיָּם מֵאַנְגְּלִיָּה, עִם רַב־הַחוֹבֵל הַאמִילְטוֹן. שַׁטְנוּ לְהוֹדוּ הַמִּזְרָחִית. לָקַחְתִּי עִמִּי כֶּלֶב־צַיִד, שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לוֹמַר עָלָיו בְּבִטָּחוֹן, כִּי יָקָר מִזָּהָב מְחִירוֹ: מֵעוֹלָם לֹא הוֹנָה אוֹתִי. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים, לְפִי מֵיטַב הַתַּצְפִיּוֹת שֶׁיָּכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת, כִּשְׁלשׁ־מֵאוֹת מִילִין מֵהַיַּבָּשָׁה, הִזְדַקֵּר כַּלְבִּי עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת. כִּמְעַט שָׁעָה הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ בִּתְמִיהָה, סִפַּרְתִּי זֹאת לְרַב־הַחוֹבֵל וְכָל קָצִין בָּאֳנִיָּה וְטָעַנְתִּי שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים וַדַּאי לַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן כַּלְבִּי מֵרִיחַ רֵיחַ־צַיִד. דְּבָרַי עוֹרְרוּ צְחוֹק כְּלָלִי, אַךְ אֲנִי לֹא הֵנַחְתִּי לָהֶם לְעַרְעֵר אֶת אֱמוּנָתִי בְּכַלְבִּי.

לְאַחַר דִּין־וּדְבָרִים בֵּין בַּעֲלֵי דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּעִנְיָן זֶה, אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל בְּמֵרַב הַבִּטָּחוֹן, שֶׁאֲנִי רוֹחֵשׁ אֵמוּן רַב יוֹתֵר לְחָטְמוֹ שֶׁל טְרֵי שֶׁלִּי מֵאֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶם שֶׁל כָּל הַיַּמָּאִים שֶׁבַּצֶּוֶת, וְעַל כֵּן אֲנִי מַצִּיעַ לוֹ לְהַמֵּר עַל מֵאָה גִּינִי – לְמַעְלָה מֵחָמֵשׁ לִירוֹת שְׂטֶרְלִינְג, וְהוּא הַסְּכוּם שֶׁהִקְצַבְתִּי לְמַסָּע זֶה– כִּי אָכֵן נִמְצָא צַיִד בְּעוֹד מַחֲצִית־הַשָּׁעָה.

רַב־הַחוֹבֵל, אָדָם טוֹב־לֵב, שׁוּב פָּרַץ בִּצְחוֹק וְקָרָא לְמַר קְרָאוּפוֹרְד, רוֹפֵא הָאֳנִיָּה, לִמְדֹד אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלִּי. הוּא אָכֵן מָדַד וְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָּרִיא לְגַמְרֵי. עַתָּה שׂוֹחֲחוּ הַשְּׁנַיִם בְּלַחַשׁ, אַךְ אֲנִי הֲבִינוֹתִי אֶת רֹב דִּבְרֵיהֶם.

“אֵין הוּא שָׁפוּי,” אָמַר רַב־הַחוֹבֵל, “וּכְבוֹדִי אֵינֹו מַרְשֶׁה לִי לְהַמֵּר עִמּוֹ.”

“דַּעְתִּי שׁוֹנָה,” עָנָה הָרוֹפֵא. “הוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֲבָל סוֹמֵךְ עַל חוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁל כַּלְבּוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא סוֹמֵךְ עַל תְּבוּנָתוֹ שֶׁל כָּל קָצִין בָּאֳנִיָּה. בָּרוּר שֶׁיַּפְסִיד, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְהוּא רָאוּי גַּם לְהֶפְסֵד זֶה.”

“הִמּוּר כָּזֶה,” הִמְשְִּׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל, “לֹא יִהְיֶה מַעֲשֶׂה יָשָׁר בְּעֵינַי. אוּלָם כְּבוֹדִי יַעֲלֶה אִם אָשִׁיב לוֹ אַחַר כָּךְ אֶת הַכֶּסֶף.”

בְּמַהֲלַךְ שִׂיחָה זוֹ הוֹסִיף טְרֵי לְהִתְנַהֵג כְּקֹדֶם לָכֵן וְחִזֵּק אֶת דַּעְתִּי. שׁוּב הִצַּעְתִּי אֶת הַהִמּוּר, וְרַב־הַחוֹבֵל הִסְכִּים.

עַד שֶׁהִסְפִּיקוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהַכְרִיז “מֻסְכָּם!” דָגוּ מַלָּחִים אֲחָדִים, שֶׁעָמְדוּ בַּסִּירָה הָאֲרֻכָּה הַקְּשׁוּרָה לְיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, כָּרִיש גָּדוֹל וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לַסִּפּוּן, כְּשֶׁבִּתְּרוּ אוֹתוֹ, נִמְצְאוּ בְּקִרְבּוֹ שִׁשָּׁה זוּגוֹת קוֹרְאִים חַיִּים.

הָעוֹפוֹת הַמִּסְכֵּנִים כְּבָר שָׁהוּ זְמַן רַב בִּמְעֵי הַדָּג, וְאַחַת הַקּוֹרְאוֹת דָּגְרָה עַל חָמֵשׁ בֵּיצִים. כְּשֶׁבֻּתַּר הַכָּרִישׁ, בָּקַע גּוֹזָל אֶחָד.

גִּדַּלְנוּ אֶת הַגּוֹזָל בְּחֶבְרַת חֲתַלְתּוּלִים, שֶׁהִמְלִיטָה חֲתוּלָה דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי כֵן. הַחֲתוּלָה הַזְּקֵנָה אַהֲבָה אוֹתוֹ כֶּאֱהֹב אֶת יְלָדֶיהָ בַּעֲלֵי אַרְבַּע־הָרַגְלַיִם, וְהִצְטָעֲרָה מְאֹד כְּשֶׁהַגּוֹזָל הִרְחִיק לָעוּף וְסֵרֵב לָשׁוּב. בֵּין הַשְּׁאָר הָיוּ אַרְבַּע קוֹרְאוֹת, וְכַמָּה מֵהֶן וּלְפָחוֹת אַחַת דָּגְרוּ תָּמִיד. בִּזְכוּתָן עָלָה עַל שֻׁלְחָן רַב־הַחוֹבֵל שֶׁפַע שֶׁל בְּשַׂר־עוֹף כָּל יְמֵי הַמַּסָּע. לְאוֹת תּוֹדָה עַל הַכֶּסֶף שֶׁבּוֹ זָכִיתִי הוֹדוֹת לִטְרֵי, נָתַתִּי לוֹ יוֹם־יוֹם אֶת עַצְמוֹת הָעוֹפוֹת, וְלִפְּעָמִים עוֹף שָׁלֵם.

18.jpg

הַרְפַּתְקָה עֲשִׂירִית בַּיָּם    🔗

כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם, רַבּוֹתַי, עַל מַסָּעִי הַקָּטָן לַיָּרֵחַ, כְּדֵי לְהָשִׁיב לְעַצְמִי אֶת גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁנִּתְקַע שָׁם. לְיָמִים, שׁוּב הִגַּעְתִּי לְשָׁם בְּדֶרֶךְ נְעִימָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְשָׁהִיתִי זְמַן רַב לְמַדַּי, כְּדֵי לִלְמֹד כָּרָאוּי עִנְיָנִים שׁוֹנִים. עַתָּה אֲסַפֵּר לָכֶם עֲלֵיהֶם בְּמִדַּת־הַדִּיּוּק שֶׁיְּאַפְשֶׁר לִי זִכְרוֹנִי. בִּשְׁאֵר־בָּשָׂר רָחוֹק שֶׁלִּי נִכְנַס דִּבּוּק מַטְרִיד: הוּא טָעַן שֶׁיֵּשׁ בְּודַאַּי עַם, שֶׁאֲנָשָׁיו דּוֹמִים בְּגָדְלָם לַאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַש גּוּלִיבֵר בִּמְדִינַת בְּרוֹבְּדִינְגְנַאג, כַּמְתֹאָר בְּ“מַסְעוֹת גּוּלִיבֵר” לְסְוִיפְט. לְשֵׁם גִּלּוּיוֹ שֶׁל עַם זֶה יָצָא לְמַסַּע־מֶחְקָר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו. אֲנִי רָאִיתִי אָמְנָם בְּסִפּוּר זֶה אַגָּדָה בִּלְבַד, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל בְּרוֹבְּדִינְגְנַאג יוֹתֵר מִשֶּׁהֶאֱמַנְתִּי בִּמְצִיאוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ־הַזָּהָב הָאַגָּדִית אֶלְדּוֹרָאדוֹ. אֲבָל הָאִישׁ הוֹעִיד אוֹתִי לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ וְעַל כֵּן הָיִיתִי חַיָּיב לִגְמֹל עִמּוֹ חֶסֶד. הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לַיָּם הַדְּרוֹמִי בְּלִי שֶׁאֵרַע לָנוּ דָּבָר הָרָאוּי לְהִזָּכֵר, מִלְבַד כַּמָּה גְּבָרִים וְנָשִׁים מִתְעוֹפְפִים, שֶׁרָקְדוּ מֶנוּאֶט בָּאֲוִיר, אוֹ בִּצְעוּ תַּרְגִּילֵי־לוּלְיָנוּת בָּאֲוִיר וְעוֹד זוּטוֹת מִמִּין זֶה.

בַּיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר לַמַּסָּע, לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הָאִי אוֹטַאהִיטִי, הֵרִימָה רוּחַ הוּרִיקָאן אֶת אֳנִיָּתֵנוּ לְגֹבַהּ אֶלֶף מִילִין מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהֶחֱזִיקָה בָּנוּ בְּגֹבַהּ זֶה זְמַן רַב לְמַדַּי. סוֹף־סוֹף נָשְׁבָה רוּחַ רַעֲנַנָּה בְּמִפְרָשֵׂינוּ, וּמֵאָז שַׁטְנוּ בָּאֲוִיר בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא תֵּאָמֵן.

שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת רִחַפְנוּ מֵעַל לָעֲנָנִים עַד שֶׁגִּלִּינוּ אֶרֶץ גְּדוֹלָה, עֲגֻלּה וּמַבְרִיקָה, מֵעֵין אִי מְנַצְנֵץ. נִכְנַסְנוּ לְנָמָל נוֹחַ, יָרַדְנוּ לַחוֹף וּמָצָאנוּ אֶת הָאָרֶץ נוֹשֶׁבֶת. מִתַּחְתֵּינוּ רָאִינוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת וּבָהּ עָרִים, הָרִים, נְהָרוֹת, אֲגַמִּים, עֵצִים וְעוֹד וְעוֹד. שִׁעַרְנוּ, כִּי זֶה הָעוֹלָם שֶׁיָּצָאנוּ מִמֶּנּוּ.

עַל הַיָּרֵחַ– כִּי אָכֵן זֶה הָיָה הָאִי הַמְנַצְנֵץ שֶׁנָּחַתְנוּ עָלָיו– רָאִינוּ דְּמֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת, רְכוּבוֹת עַל נְשָׁרִים בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה רָאשִׁים. כְּדֵי לְהַקְנוֹת לָכֶם מֻשָּׂג עַל גָּדְלָם שֶׁל הַנְּשָׁרִים אוֹמַר, כִּי מֻטַּת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶם – הַמֶּרְחָק מִקְּצֵה כָּנָף אַחַת עַד קְצֵה הַכָּנָף הָאַחֶרֶת, הָיְתָה גְּדוֹלָה מֵאֹרֶךְ חֶבֶל־הַמִּפְרָשִׂים הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ. אָנוּ רוֹכְבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל סוּסִים, וְאִלּוּ תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ רוֹכְבִים עַל נְשָׁרִים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִלְחַם הַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶשׁ. הוּא הִצִּיעַ לִי כְּהֻנַּת קָצִין, אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אֶת מִנּוּי־הַכָּבוֹד מִידֵי הוֹד מַעֲלָתוֹ.

הַכֹּל בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ הַזֶּה הָיָה גָּדוֹל עַד בְּלִי דַּי. זְבוּב רָגִיל אֵינוֹ קָטָן בְּהַרְבֵּה מִכִּבְשָׂה שֶׁלָּנוּ. הַנֶּשֶׁק הַמְעֻלֶּה הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ בַּקְּרָב הוּא הַצְּנוֹן, הַנִּזְרַק כְּכִידוֹן. הָאִישׁ הַנִּפְגַּע מִמֶּנּוּ, מֵת מִיָּד. מָגִנֵּיהֶם עֲשׂוּיִים פִּטְרִיּוֹת, וּכְשֶׁחוֹלֶפֶת עוֹנַת הַצְּנוֹן, מְמַלֵּא הָאַסְפָּרָגוּס אֶת מְקוֹם הַצְּנוֹן.

רָאִיתִי גַּם כַּמָּה מִילִידֵי הַכּוֹכָב סִירְיוּס, אֲשֶׁר תַּאֲוַת־הַפְּעֻלָּה מֵבִיאָה אוֹתָם לְהִתְכַּתְּשֻׁיּוֹת כָּאֵלֶּה. פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי כַּלְבֵי־בּוּלְדוֹג גְּדוֹלִים. עֵיֵניֶהם נְטוּעוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָאַף, לְיַד קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן. אֵין לָהֶם שְׁמוּרוֹת וּבִשְׁנָתָם הֵם מְכַסִּים אֶת עֵינֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם. כָּרָגִיל, גָּבְהָם עֶשְׂרִים רֶגֶל. אֲבָל בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ אֵין נָמוּךְ מִשְּׁלשִׁים־וְשֵׁשׁ רֶגֶל. שֵׁם מִינָם מוּזָר מְעַט. אֵין הֵם נִקְרָאִים אֲנָשִׁים, אֶלָּא “יְצוּרִים מְבַשְּׁלִים”, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְבַשְּׁלִים אֶת מְזוֹנָם כָּמוֹנוּ, עַל הָאֵשׁ. אַגָּב, הָאֹכֶל אֵינוֹ גּוֹזֵל הַרְבֵּה מִזְּמַנָּם: הֵם פּוֹתְחִים אֶת צִדָּם הַשְּׂמָאִלי וְדוֹחֲפִים אֶת כָּל הַמָּנָה לַקֵּבָה בְּבַת־אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵם נוֹעֲלִים אֶת הַפֶּתַח וּפוֹתְחִים אוֹתוֹ כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ, בּוֹ בַּיּוֹם. כָּל הַשָּׁנָה הֵם אוֹכְלִים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲרוּחוֹת בִּלְבַד: כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ זוֹלֵל וְסוֹבֵא יַעֲדִיף נֹהַג זֶה עַל הַנֹּהַג שֶׁלָּנוּ.

שִׂמְחַת הָאַהֲבָה אֵינָהּ יְדוּעָה כְּלָל עַל הַיָּרֵחַ. כָּל הַיְצוּרִים הַמְבַשְּׁלִים וְכָל הַחַיּוֹת, הֵם בְּנֵי מִין אֶחָד בִּלְבַד. הַכֹּל גָּדֵל שָׁם עַל עֵצִים, וְאִלּוּ הָעֵצִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בַּפְּרִי, בַּגֹּדֶל וּבֶעָלִים. הָעֵצִים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלִים הַיְצוּרִים הַמְבַשְּׁלִים, אוֹ הָאֲנָשִׁים, יָפִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעֵצִים; עַנְפֵיהֶם גְּדוֹלִים וִישָׁרִים, עֲלֵיהֶם בְּגוֹן הַבָּשָׂר, וּפִרְיָם הוּא אֱגוֹז, שֶׁקְּלִפָּתוֹ קָשָׁה מְאֹד וְאָרְכּוֹ שֵׁשׁ רַגְלַיִם לְפָחוֹת. כְּשֶׁהָאֱגוֹזִים מַבְשִׁילִים – וְהַדָּבָר נִכָּר עַל פִּי שִׁנּוּי הַצֶּבַע– קוֹטְפִים אוֹתָם בִּזְהִירוּת רַבָּה וּמְאַחְסְנִים, כָּל עוֹד יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכָךְ. לְשֵׁם הַחְיָאַת הַזֶּרַע שֶׁל אֱגוֹזִים אֵלֶּה, מְטִילִים אוֹתָם לְדוּד מַיִם רוֹתְחִים, וְתוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִפְתָּחוֹת הַקְּלִפּוֹת וְהַיְצוּרִים קוֹפְצִים הַחוּצָה.

בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ יְצוּרִים אֵלֶּה לָעוֹלָם, כְּבָר קָבַע הַטֶּבַע אֶת נַפְשָׁם, אֶת יִעוּדָם. מִקְּלִפָּה אַחַת יֵצֵא חַיָּל, מִשְּׁנִיָּה– פִילוֹסוֹף, מִשְּׁלִישִׁית – לַמְדָּן יְרֵא־שָׁמַיִם, מֵרְבִיעִית – מִשְׁפְּטָן, מֵחֲמִשִּׁית – חוֹכֵר, מִשִּׁשִּׁית – אִכָּר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כָּל אֶחָד מַתְחִיל מִיָּד לְהִתְאַמֵּן וּלְשַׁכְלֵל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁיָּדַע קֹדֶם לָכֶן, לַהֲלָכָה בִּלְבַד. קָשֶׁה מְאֹד לִקְבֹּע בְּוַדָּאוּת מַה טָּמוֹן בָּאֱגוֹז. אוּלָם בְּיָמַי עוֹרֵר תֵּאוֹלוֹג חוֹקֵר־יָרֵחַ הֲמוּלָה גְּדוֹלָה בְּהוֹדָעָתוֹ, כִּי הַסּוֹד יָדוּעַ לוֹ. הוּא עוֹרֵר תְּשׂוּמֶת־לֵב מְעַטָּה, וְהַכֹּל רָאוּ בּוֹ חוֹלֶה־נֶפֶשׁ.

כְּשֶׁאַנְשֵׁי הַיָּרֵח מַזְקִינִים, אֵין הֵם מֵתִים אֶלָּא נְמֵסִים בָּאֲוִיר וּנְמוֹגִים כְּעָשָׁן. לִשְׁתִיָּה אֵין הֵם זְקוּקִים,מִפְּנֵי שֵׁאֵין כָּל הִתְרוֹקְנוּת בְּגוּפָם. מִלְּבַד הַנְּשִׁימָה. יֵשׁ לָהֶם אֶצְבַּע אַחַת בְּכָל כַּף יָד, וּבְאֶצְבַּע זוֹ יַעֲשׂוּ הַכֹּל, וַעֲשִׂיָּתָם טוֹבָה מִשֶּׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכַפֵּנוּ חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת.

19.jpg

הֵם נוֹשְׂאִים אֶת רֹאשָׁם מִתַּחַת לִזְרוֹעַ יָמִין, וּבְצֵאתָם לְמַסָּע אוֹ לַעֲבוֹדָה, הַמְחַיֶּבֶת תְּנוּעוֹת נִמְרָצוֹת, הֵם מַשְׁאִירִים אֶת רֹאשָׁם בַּבַּיִת: גַּם אִם יִהְיוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ יוּכְלוּ לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ. כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים הַנִּכְבָּדִים בֵּין תּוֹשָׁבֵי־הַיָּרֵחַ לַעֲמֹד עַל הֲלָךְ־הָרוּחַ בֵּין פְּשׁוּטֵי־הָעָם, אֵינָם נוֹהֲגִים לָצֵאת וּלְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם. הֵם יוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, הַגּוּף יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְשׁוֹלֵחַ אֶת הָרֹאשׁ בַּחֲשַׁאי, כִּי הֲלֹא יוֹדֵעַ הָרֹאשׁ לִשְׁהוֹת כְּאַלְמוֹנִי בְּכָל מָקוֹם וְלָשׁוּב לִקְרִיאַת אֲדוֹנָיו עִם הַיְדִיעוֹת הַמְבֻקָּשׁוֹת בְּפִיו.

חַרְצַנֵּי הָעֲנָבִים הַגְּדֵלִים בַּיָּרֵחַ דּוֹמִים לְגַמְרֵי לַבָּרָד שֶׁלָּנוּ, וּמְשֻׁכְנָע אֲנִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסְּעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת עַל הַיָּרֵחַ, וּמַשִּׁירָה עֲנָבִים מֵהַזְּמוֹרוֹת, נוֹפְלִים הַחַרְצַנִּים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְזֶהוּ הַבָּרָד. סָבוּר אֲנִי, כִּי דְּבָרַי אֵלֶּה יְדוּעִים לְכַמָּה סוֹחֲרֵי־יַיִן זֶה כְּבָר, שֶׁכֵּן תְּכוּפוֹת שָׁתִיתִי יַיִן הֶעָשׂוּי כַּנִּרְאֶה מֵחַרְצַנֵּי בָּרָד, וְטַעֲמוֹ כְּטַעַם יֵין־הַיָּרֵחַ.

כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי פְּרָט חָשׁוּב: בִּטְנָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַיָּרֵחַ מְשָׁרֶתֶת אוֹתָם גַּם כְּמִזְוָדָה. הֵם תּוֹחֲבִים פְּנִימָה אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לָהֶם, וְנוֹעֲלִים אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁהֵם נוֹעֲלִים אֶת הַקֵּבָה, נוֹעֲלִים וּפוֹתְחִים כַּנִּדְרָשׁ. מֵעַיִם,כָּבֵד, לֵב וּקְרָבַיִם אֲחֵרִים אֵינָם מַכְבִּידִים עַל הַבֶּטֶן, גַּם בְּגָדִים אֵין לָהֶם, אֲבָל אֵין לָהֶם כָּל אֵבֶר בְּגוּפָם שֶׁהַבּוּשָׁה מְבַקֶּשֶׁת לְכַסּוֹתוֹ.

הֵם מוֹצִיאִים אֶת עֵינֵיהֶם לְפִי רְצוֹנָם וּמַחְזִירִים אוֹתָן לִמְקוֹמָן, והָעֵינַיִם מֵיטִיבוֹת לִרְאוֹת כְּשֶׁהֵן בָּרֹאשׁ וּכְשֶׁהֵן בַּיָּד. כְּשֶׁעַיִן הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד אוֹ נִפְגֶּמֶת בְּמִקְרֶה, יְכוֹלִים הֵם לִשְׁאֹל עַיִן אַחֶרֶת אוֹ לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְהִיא תְּשַׁמֵּשׁ אוֹתָם כְּעֵינָם הַקּוֹדֶמֶת. עַל כֵּן אַתָּה פּוֹגֵשׁ בְּכָל מָקוֹם עַל הַיָּרֵחַ בַּאֲנָשִׁים הַסּוֹחֲרִים בְּעֵינַיִם. לְעִנְיָן יָחִיד זֶה מְשֻׁגָּעִים כָּל תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ: אָפְנַת צֶבַע הָעֵינַיִם מִתְחַלֶּפֶת, הַיּוֹם יְרֻקּוֹת, מָחָר צְהֻבּוֹת.

מוֹדֶה אֲנִי, כִּי דְּבָרַי נִשְׁמָעִים מוּזָרִים. אֲבָל אֲנִי מַרְשֶׁה לְכָל בַּעַל סָפֵק קַל שֶׁבַּקַּלִּים לַעֲלוֹת לַיָּרֵחַ וּלְהִוָּכַח, כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לָאֱמֶת כְּפִי שֶׁשָּׁמְרוּ אוּלַי נוֹסְעִים מְעַטִּים.


 

מַסָּע בָּעוֹלָם וְהַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת אֲחֵרוֹת    🔗

אִם עָלַי לְהַאֲמִין לְעֵינֵיכֶם, רַבּוֹתַי, הֲרֵי אֲנִי אֶתְעַיֵּף לְסַפֵּר אֶת הָאֵרוּעִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁבְּחַיַּי, לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם תִּתְעַיְּפוּ לִשְׁמֹעַ. חִבַּתְכֶם מַחְנִיפָה לִי מְאֹד וְלֹא אוּכַל לְסַיֵּם אֶת סִפּוּרִי בַּמַּסָּע לַיָּרֵחַ, כְּפִי שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי. שִׁמְעוּ אֵפוֹא, אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם, עוֹד סִפּוּר אֶחָד, הַמִּשְׁתַּוֶּה לַקּוֹדְמִים בַּאֲמִתּוּתוֹ, אַךְ הָעוֹלֶה עֲלֵיהֶם אוּלַי בַּמֻּפְלָאוּת וּבַפְּלָאִים שֶׁבּוֹ.

מַסָּעוֹ שֶׁל בְּרַיְדּוֹן לְסִיצִילְיָה, שֶׁקָּרָאתִי עָלָיו בַּהֲנָאָה מְיֻחֶדֶת בְּסִפְרוֹ, עוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתִי לְבַקֵּר בְּהַר-הַגַּעַשׁ אֶתְנָה. בְּדַרְכִּי לְשָׁם לֹא שָׁבָה שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבִּי. אָמַרְתִּי: “אֶת תְּשׂוּמֶת-לִבִּי”, כִּי אָדָם אַחֵר הָיָה רוֹאֶה אוּלַי מַשֶּׁהוּ כִּמְיֻחָד בְּמִינוֹ. לְשֵׁם כִּסּוּי הוֹצָאוֹת-הַדֶּרֶךְ, הָיָה אוֹתוֹ אָדָם מְסַפֵּר לַקָּהָל דְּבָרִים הַנִּרְאִים לִי כְּזוּטוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם, שֶׁאֵינִי מוּכָן לְיַגֵּעַ בָּהֶן סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִישׁ יָשָׁר.

בֹּקֶר אֶחָד, הִקְדַּמְתִּי לָצֵאת מִבִּקְתָּה שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת הָהָר בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לִבְדֹּק וְלַחְקֹר אֶת חֶלְקָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל קַלַּחַת-אֵשׁ מְפֻרְסֶמֶת זוֹ, אֲפִלּוּ יַעֲלֶה לִי הַדָּבָר בְּחַיַּי. לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת שֶׁל הֲלִיכָה מְיַגַּעַת, הֶעְפַּלְתִּי אֶל הַפִּסְגָּה. הָהָר גָּעַשׁ אוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוּא כְּבָר גּוֹעֵשׁ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת. כֵּיצַד נִרְאֶה הָהָר בְּגָעֲשׁוֹ, כְּבָר תֵּאֲרוּ רַבִּים. גַּם אִם אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַמַּרְאֶה, כְּבָר אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד. וּלְאַחַר שֶׁאוֹמַר לָכֶם מִנִּסְיוֹנִי, כִּי כָּל הַתֵּאוּרִים לֹא עָלוּ יָפֶה, הֲרֵי מוּטָב שֶׁגַּם אֲנִי לֹא אֲאַבֵּד זְמַן בִּמְשִׂימָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, וְלֹא אֲקַלְקֵּל, חָלִילָה, אֶת מַצַּב-רוּחֲכֶם הַטּוֹב.

שָׁלשׁ פְּעָמִים הִקַּפְתִּי אֶת הַלֹּעַ – תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אוֹתוֹ כְּמַשְׁפֵּךְ עֲנָק – וּמִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהֶחְכַּמְתִּי אַךְ מְעַט, וְאוּלַי לֹא הֶחְכַּמְתִּי כְּלָל, הֶחְלַטְתִּי בְּבַת-אַחַת לִקְפֹּץ פְּנִימָה. מִיָּד נִקְלַעְתִּי לְמֶרְחַץ-אֵדִים אָיֹם, וְהַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת הַמִּתְעוֹפְפוֹת בְּלִי הֶרֶף כְּלַפֵּי מַעְלָה חָרְכוּ וְצָרְבוּ אֶת גּוּפָתִי הַמִּסְכֵּנָה בִּמְקוֹמוֹת עֲדִינִים וְלֹא-עֲדִינִים. עַל אַף עָצְמָתָן שֶׁל הַגֶּחָלִים הַנִּזְרָקוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה, גָּבַר עֲלֵיהֶן כֹּבֶד גּוּפִי, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה צָנַחְתִּי וְהִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל הַקַּרְקָעִית. אֶת פָּנַי הִקְבִּילוּ שָׁאוֹן נוֹרָא, מְהוּמָה, צְעָקוֹת וּקְלָלוֹת סָבִיב-סָבִיב. פָּקַחְתִּי עֵינַי וּמַה הֵן רוֹאוֹת: הֲרֵינִי בְּחֶבְרַת ווּלְקָאן וְהַקִּיקְלוֹפִּים שֶׁלּוֹ. הָאֲדוֹנִים הַלָּלוּ, שֶׁשִּׁלַּחְתִּי אוֹתָם זֶה כְּבָר בְּרֹב תְּבוּנָתִי אֶל עוֹלַם הַכְּזָבִים, רָבִים כָּאן זֶה שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת בְּעִנְיְנֵי סֵדֶר וְצִיּוּת, וְזֶה מְקוֹר הַמְּהוּמָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. הוֹפָעָתִי הֵבִיאָה לְכָאן בְּבַת-אַחַת שָׁלוֹם וְהַסְכָּמָה.

ווּלְקָאן נִגַּשׁ מִיָּד בִּצְלִיעָה אֶל הָאָרוֹן שֶׁלּוֹ וְהוֹצִיא רְטִיּוֹת וּמְשָׁחוֹת, חָבַשׁ אֶת פְּצָעַי בְּעֶצֶם יָדוֹ, וּכְהֶרֶף עַיִן הִגְלִידוּ כֻּלָּם. כֵּן כִּבֵּד אוֹתִי בְּמָזוֹן וּבְמַשְׁקֶה, הֵבִיא בַּקְבּוּק נֶקְטָאר וְיֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים אֲחֵרִים, הָעוֹלִים רַק עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל הָאֵלִים. לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי קְצָת, הִצִּיג אוֹתִי לִפְנֵי רַעְיָתוֹ, וֶנוּס, וְצִוָּה עָלֶיהָ לִדְאֹג לְכָל נוֹחִיּוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בְּמַצָּבִי. יְפִי הַחֶדֶר שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי הָאֵלָה אֵלָיו, הַהֲנָאָה מֵהַסַּפָּה שֶׁהוֹשִׁיבָה אוֹתִי עָלֶיהָ, הַקֶּסֶם הָאֱלֹהִי שֶׁל כָּל יֵשׁוּתָהּ, רֹךְ לִבָּהּ הָרָגִישׁ – כָּל אֵלֶה נַעֲלִים מִכֹּחָהּ שֶׁל הַלָּשׁוֹן לְהַבִּיעָם, וְזִכְרוֹנָם בִּלְבַד גּוֹרֵם לִי סְחַרְחֹרֶת.

ווּלְקָאן תֵּאֵר בְּאָזְנַי אֶת הָהָר אֶתְנָה לְכָל פְּרָטָיו וַחֲלָקָיו. לִדְבָרָיו, אֵין הָהָר אֶלָּא עֲרֵמַת אֵפֶר שֶׁהֵעִיף מַפּוּחַ שֶׁל נַפָּחִים; תְּכוּפוֹת הוּא נֶאֱלַץ לְהַעֲנִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו; בְּזַעְמוֹ, הוּא מֵטִיחַ בְּגוּפָם גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם חוֹבְטִים מִיָּד בַּגֶּחָלִים בִּזְרִיזוּת רַבָּה וּמְעִיפִים אוֹתָן לְמַעְלָה, אֶל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהֶן. “חִלּוּקֵי-הַדֵּעוֹת שֶׁלָּנוּ נמְשָׁכִים לִפְעָמִים חֳדָשִׁים רַבִּים, וְהַתּוֹפָעוֹת הַנִּגְרָמוֹת בָּעוֹלָם עַל יְדֵי מְרִיבוֹת אֵלּוּ, הֲרֵי הֵן מַה שֶׁאַתֶּם, בְּנֵי-הַתְּמוּתָה, מְכַנִּים “הִתְפָּרְצוּת הַר-גַּעַשׁ”. גַּם הָהָר וֶזוּב הוּא אַחַת הַסַּדְנוֹת שֶׁלִּי, וְדַרְכִּי אֵלָיו עוֹבֶרֶת בְּעֹמֶק שְׁלשׁ-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים מִילִין מִתַּחַת לִפְנֵי-הַיָּם. חִלּוּקֵי דֵּעוֹת דּוֹמִים גּוֹרְמִים גַּם שָׁם הִתְפָּרְצֻיּוֹת-גַּעַשׁ דּוֹמוֹת.”

שִׁעוּרוֹ שֶׁל הָאֵל מָצָא חֵן בְּעֵינַי, אוּלָם חֶבְרַת רַעְיָתוֹ נִרְאֲתָה לִי אֲפִלּוּ יוֹתֵר. אוּלַי לֹא הָיִיתִי נוֹטֵשׁ לְעוֹלָם אַרְמוֹנוֹת תַּת-קַרְקָעִיִּים אֵלֶּה, לוּלֵא כַּמָּה פַּטְפְּטָנִים קַנָּאִים שֶׁיָּדָם בַּכֹּל. הֵם לָחֲשׁוּ מַשֶּׁהוּ עַל אָזְנוֹ שֶׁל ווּלְקָאן, וְלִבּוּ אֶת אֵשׁ הַקִּנְאָה בְּלִבּוֹ הַטּוֹב וְהַמָּתוּן. בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁבָּאתִי לְבַקֵּר אֵצֶל הָאֵלָה בְּשָׁעָה שֶׁעָסְקָה בְּתַמְרוּקֶיהָ, נָשָׂא אוֹתִי ווּלְקָאן בְּלִי לְהַזְהִיר אוֹתִי אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז אֶל חֶדֶר שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֲדַיִן. הוּא הֶחְזִיק אוֹתִי מֵעַל פֶּתַח שֶׁנִּרְאָה לִי כִּבְאֵר עֲמֻקָּה וְאָמַר: “בֶּן-תְּמוּתָה כְּפוּי-טוֹבָה, שׁוּב אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתָ.” וּבְלִי שֶׁהִנִּיחַ לִי לְהִצְטַדֵּק, הֵטִיל אוֹתִי לַתְּהוֹם.

צָנַחְתִּי וְצָנַחְתִּי בִּמְהִירוּת גּוֹבֶרֶת, עַד שֶׁמֵּרֹב פַּחַד אָבְדָה הַכָּרָתִי. פִּתְאֹם נִתְעוֹרַרְתִּי מֵעִלְפוֹנִי כְּשֶׁצָּלַלְתִּי בְּיָם אַדִּיר, אֲשֶׁר קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְאִירוֹת אֶת מֵימָיו. מִנְּעוּרַי הֵיטַבְתִּי לִשְׂחוֹת וּלְבַצֵּעַ תַּעֲלוּלִים בַּמַּיִם. מִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי כְּאָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וּבְהַשְׁוָאָה לַמַּצָּב הָאָיֹם שֶׁנִּגְאַלְתִּי מִמֶּנּוּ, נִרְאָה לִי מַצָּבִי הֶחָדָשׁ כְּגַן-עֵדֶן.

הִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי, אַךְ לְצַעֲרִי רָאִיתִי מַיִם בִּלְבַד. מִדַּת-הַחֹם כָּאן הָיְתָה שׁוֹנָה מְאֹד מֵהַחֹם בְּלֹעַ-הַגַּעַשׁ שֶׁל ווּלְקָאן. סוֹף-סוֹף גִּלִּיתִי בְּמֶרְחַק-מָה מַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לְסֶלַע וְקָרֵב אֵלַי, כְּאִלּוּ. הִתְבָּרֵר, כִּי קַרְחוֹן צָף הוּא. לְאַחַר חִפּוּשׂ רַב מָצָאתִי מָקוֹם לַעֲלוֹת עַל הַקַּרְחוֹן וּלְהַגִּיעַ לְפִסְגָּתוֹ. לְמַרְבֵּה יֵאוּשִׁי לֹא רָאִיתִי אֳדָמָה גַּם מִכָּאן. לְבַסּוֹף, סָמוּךְ לִשְׁעַת הַחֲשֵׁכָה, רָאִיתִי אֳנִיָּה שָׁטָה לִקְרָאתִי. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלַי, קָרָאתִי בְּקוֹל רָם. נַעֲנֵיתִי בְּהוֹלַנְדִּית, קָפַצְתִּי לַמַּיִם, שָׂחִיתִי אֶל הָאֳנִיָּה, וְהֹעֲלֵיתִי לַסִּפּוּן. שָׁאַלְתִּי אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים וְנַעֲנֵיתִי: בַּיָּם הַדְּרוֹמִי. יְדִיעָה זוֹ פָּתְרָה אֶת הַחִדָּה. בָּרוּר הָיָה לִי, שֶׁנָּפַלְתִּי מֵהַר אֶתְנָה דֶּרֶךְ מֶרְכַּז כַּדּוּר הָאָרֶץ אֶל הַיָּם הַדְּרוֹמִי. דֶּרֶךְ זוֹ קְצָרָה, עַל כָּל פָּנִים, מֵהַדֶּרֶךְ סְבִיב הָעוֹלָם. אִישׁ עוֹד לֹא עָבַר בְּדֶרֶךְ זוֹ. כְּשֶׁאֶעֱבֹר בָּהּ שֵׁנִית, אֶעֱרֹךְ תַּצְפִּיּוֹת מְדֻקְדָּקוֹת יוֹתֵר.

בִּקַּשְׁתִּי לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן. אַחַר כָּךְ נוֹכַחְתִּי, כִּי הַהוֹלַנְדִּים הֵם גַּסֵּי-רוּחַ. סִפַּרְתִּי אֶת הַרְפַּתְקוֹתַי לַקְּצִינִים בְּפַשְׁטוּת וּבְכֵנוּת, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם, רַבּוֹתַי, וַאֲחָדִים מֵהֶם, וּבְעִקָּר רַב-הַחוֹבֵל, נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתּוּת דְּבָרַי. אֲבָל הֵם אָסְפוּ אוֹתִי בִּידִידוּת אֶל אֳנִיָּתָם, וַאֲנִי חַי מֵחַסְדָּם, וְעַל כֵּן הִשְׁלַמְתִּי עַל כָּרְחִי עִם הָעֶלְבּוֹן וְהִתְעַלַּמְתִּי מִמֶּנּוּ.

שָׁאַלְתִּי לְאָן הֵם שָׁטִים. הֵם אָמְרוּ לִי, שֶׁיָּצְאוּ לְגַלּוֹת אֲרָצוֹת וְיַמִּים, וְאִם אֱמֶת בְּסִפּוּרִי, הֲרֵי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת מַטְרָתָם. שַׁטְנוּ בְּנָתִיב שֶׁעָבַר בּוֹ רַב-הַחוֹבֵל קוּק, וּלְמָחֳרָת הִגַּעְנוּ לְבּוֹטַאנִי-בֵּי, אֶל מוֹשֶׁבֶת-הָעוֹנְשִׁין הָאַנְגְּלִית, שֶׁנּוֹסְדָה בִּשְׁנַת 1788. הַטֶּבַע הֶעֱנִיק לְמָקוֹם זֶה אֶת מֵיטַב מַתְּנוֹתָיו, וְעַל כֵּן רָאוּי הָיָה לִשְׁלֹחַ לְכָאן לֹא פּוֹשְׁעִים אֶלָּא אֲנָשִׁים שֶׁהִצְטַיּנוּ וּרְאוּיִים לִגְמוּל.

רַק שְׁלשָׁה יָמִים שָׁהִינוּ שָׁם. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, לְאַחַר שֶׁהִפְלַגְנוּ, הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה, שֶׁקָּרְעָה בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת אֶת כָּל מִפְרָשֵׂינוּ, שָׁבְרָה אֶת מוֹט-הַחַרְטֹם וְהִפִּילָה אֶת מוֹט-הַמִּפְרָשׂ הָעֶלְיוֹן עַל הַתָּא שֶׁבּוֹ נִשְׁמַר הַמַּצְפֵּן שֶׁלָּנוּ; הַתֵּבָה וְהַמַּצְפֵּן שֶׁבָּהּ, נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים. כָּל נוֹסֵעַ בַּיָּם יוֹדֵעַ לְאֵילוּ תּוֹצָאוֹת עֲגוּמוֹת גּוֹרֶמֶת אֲבֵדָה כָּזֹאת. לֹא יָדַעְנוּ לְאָן אָנוּ שָׁטִים. סוֹף-סוֹף שָׁכְכָה הַסְּעָרָה וּבִמְקוֹמָהּ נָשְׁבָה רוּחַ עֵרָנִית וּמַתְמִידָה. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שַׁטְנוּ, וּבְוַדַּאי עָבַרְנוּ מֶרְחָק רַב מְאֹד. פִּתְאֹם רָאִינוּ סְבִיבֵנוּ תְּמוּרָה מַדְהִימָה. רוּחַ טוֹבָה וְעַלִּיזָה פָּקְדָה אוֹתָנוּ, וּבְאַפֵּנוּ עָלוּ רֵיחוֹת בֹּשֶׂם מִן הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר. גַּם הַיָּם שִׁנָּה אֶת צִבְעוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד יָרֹק, אֶלָּא לָבָן.

לְאַחַר שֶׁעָמַדְנוּ עַל תְּמוּרָה נִפְלָאָה זוֹ, רָאִינּו יַבָּשָׁה וּבְמֶרְחָק מוּעָט – נָמָל. שַׁטְנוּ אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא נִרְחָב וְעָמֹק. אֲבָל בִּמְקוֹם מַיִם יֵשׁ בּוֹ חָלָב טָעִים בְּיוֹתֵר. עָלִינוּ לַחוֹף, וְהִנֵּה כָּל הָאִי גְּבִינָה אַחַת גְּדוֹלָה. יִתָּכֵן, שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַבְחִינִים כִּי עַל גְּבִינָה אָנוּ דּוֹרְכִים, לוּלֵא מִקְרֶה מְסֻיָּם. הָיָה עִמָּנוּ מַלָּח שֶׁהַגְּבִינָה מְעוֹרֶרֶת בּוֹ סְלִידָה. כְּשֶׁעָלָה מַלָּח זֶה עַל הַיַּבָּשָׁה, הִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, בִּקֵּשׁ כִּי נְסַלֵּק אֶת הַגְּבִינָה מִתַּחַת לְרַגְלָיו. כְּשֶׁנִּסִּינוּ לְסַלְּקָהּ נִתְבָּרֵר כִּי כָּל הָאִי הוּא גְּבִינָה עֲנָקִית. רֹב הַתּוֹשָׁבִים נִזּוֹנִים בִּגְבִינָה, וְהַכַּמּוּת שֶׁהֵם צוֹרְכִים בַּיּוֹם שָׁבָה וְצוֹמַחַת בַּלַּיְלָה. רָאִינוּ הַרְבֵּה גְּפָנִים הַמְּנִיבוֹת עֲנָבִים יָפִים, אוּלָם הַמִּיץ הַנִּסְחָט מֵהֶם הוּא חָלָב. הַתּוֹשָׁבִים הִתְהַלְּכוּ זְקוּפִים. הֵם הָיוּ יְצוּרִים נָאִים, תֵּשַׁע רַגְלַיִם גָּבְהָם, שָׁלשׁ רַגְלַיִם לָהֶם וּזְרוֹעַ אַחַת. כְּשֶׁהֵם מִתְבַּגְּרִים, צוֹמַחַת בְּמִצְחָם קֶרֶן שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בָּהּ בִּזְרִיזוּת רַבָּה. עַל פְּנֵי יָם-הֶחָלָב הֵם מִתְחָרִים בְּרִיצָה וּמְטַיְּלִים בְּלִי לִצְלֹל, בְּאוֹתָהּ מִדַּת בִּטָּחוֹן שֶׁאָנוּ מְטַיְּלִים בָּהּ בַּאֲפָר.

כֵּן גָּדַל בְּאִי זֶה, אוֹ בִּגְבִינָה זוֹ, דָּגָן רַב שֶׁשִּׁבֳּלָיו נִרְאוֹת כְּפִטְרִיּוֹת, וּבַשִּׁבֳּלִים הָיָה לֶחֶם אָפוּי, מוּכָן לַאֲכִילָה. כְּשֶׁשּׁוֹטַטְנוּ עַל הַגְּבִינָה הַזֹּאת גִּלִּינוּ שִׁבְעָה נַחֲלֵי-חָלָב וּשְׁנֵי נַחֲלֵי-יַיִן.

לְאַחַר שִׁשָּׁה-עָשָׂר יְמֵי שַׁיִט, הִגַּעְנוּ לַחוֹף שֶׁמִּנֶּגֶד. כָּאן מָצָאנוּ שֶׁטַח נִכָּר שֶׁל גְּבִינָה כְּחֻלָּה מַרְקִיבָה, שֶׁחוֹבְבֵי-הַגְּבִינָה הָאֲמִתִּיִּים מִשְׁתּוֹקְקִים אֵלֶיהָ. בִּגְבִינָה זוֹ לֹא הָיוּ תּוֹלָעִים, וְהִיא גִּדְּלָה עֲצֵי-פְּרִי מְשֻׁבָּחִים, אֲפַרְסְקִים, מִשְׁמְשִׁים וְאַלְפֵי מִינִים אֲחֵרִים, שֶׁאֵינָם מֻכָּרִים לָנוּ כְּלָל. עַל עֵצִים אֵלֶּה שֶׁהִדְהִימוּ בְּגָדְלָם רָאִינּו קִנִּים רַבִּים שֶׁל צִפֳּרִים. בֵּין הַשְּׁאָר רָאִינוּ קֵן שֶׁל שַׁלְדָּג גַּמָּדִי, הַגָּדוֹל פִּי חֲמִשָּׁה מִכִּפַּת הַכְּנֵסִיָּה שֶׁל פַּאוּלוּס הַקָּדוֹשׁ בְּלוֹנְדוֹן. הַקֵּן נִקְלַע בִּמְיֻמָּנוּת רַבָּה מִגִּזְעֵי עֵצִים עֲצוּמִים. בַּקֵּן הָיוּ מֻטָּלוֹת – הַמְתִּינוּ כִּי רוֹצֶה אֲנִי לְדַיֵּק – לְפָחוֹת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בֵּיצִים. גָּדְלָהּ שֶׁל כָּל בֵּיצָה כְּגֹדֶל חֲבִיֹּנֶת יַיִן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַגּוֹזָלִים בַּבֵּיצִים, אֶלָּא שָׁמַעְנוּ גַּם אֶת צִיּוּצָם. כְּשֶׁבִּקַּעְנוּ בְּעָמָל רַב בֵּיצָה כָּזֹאת, יָצָא מִתּוֹכָהּ גּוֹזָל חֲסַר-נוֹצוֹת, וְהוּא גָּדוֹל מֵעֶשְׂרִים נְשָׁרִים מְבֻגָּרִים. אַךְ הוֹצֵאנוּ לַחָפְשִׁי אֶת הַגּוֹזָל, יָרַד אֵלֵינוּ הַשַּׁלְדָּג הַזָּקֵן, תָּפַס בְּצִפָּרְנָיו אֶת רַב-הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ, עָף עִמּוֹ לְמֶרְחָק מִיל, טָפַח עַל גּוּפוֹ בִכְנָפָיו בְּכֹחַ רַב וְהִפִּיל אוֹתוֹ לַיָּם.

כָּל הַהוֹלַנְדִּים מֵיטִיבִים לִשְׂחוֹת כְּדָגִים. רַב הַחוֹבֵל שָׁב אֵלֵינוּ וְכֻלָּנוּ חָזַרְנוּ לָאֳנִיָּה. אוּלָם לֹא חָזַרְנוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּאנוּ בָּהּ, וּמָצָאנוּ עוֹד דְּבָרִים רַבִּים וּמְיֻחָדִים בְּמִינָם. יָרִינוּ גַּם בִּשְׁנֵי שׁוֹרֵי-בָּר בַּעֲלֵי קֶרֶן אַחַת הַצּוֹמַחַת מִבֵּין עֵינֵיהֶם. אַחַר כָּךְ הִצְטַעַרְנוּ עַל הֲרִיגָתָם, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹדַע לָנוּ, כִּי הַתּוֹשָׁבִים מְאַלְפִים אוֹתָם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מְאַלְפִים אֶת הַסּוּסִים, וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לִרְכִיבָה וּלְהַעֲבָרַת מַשָּׂאוֹת. נֶאֱמַר לָנוּ, כִּי בְּשָׂרָם טָעִים מְאֹד, אֲבָל לַאֲנָשִׁים הַנִּזּוֹנִים מֵחָלָב וּמִגְּבִינָה בִּלְבַד אֵין צֹרֶךְ בּוֹ.

עוֹד אָנוּ בְּמֶרְחַק שְׁנֵי יְמֵי נְסִיעָה מֵאֳנִיָּתֵנוּ, וְהִנֵּה עֵינֵינוּ רוֹאוֹת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים הַתְּלוּיִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל עֵצִים גְּבֹהִים. שָׁאַלְתִּי מַה חֶטְאָם שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ חָמוּר כָּל כָּךְ. נֶאֱמַר לִי, כִּי הֵם בִּקְּרוּ בַּאֲרָצוֹת זָרוֹת, וּכְשֶׁשָּׁבוּ לְבֵיתָם שִׁקְּרוּ לִידִידֵיהֶם, תֵּאֲרוּ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא רָאוּ וּמַעֲשִׂים שֶׁלֹּא נִתְרַחֲשׁוּ. לְדַעְתִּי, הָיוּ רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ זֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְנוֹסֵעַ חוֹבָה קְדוֹשָׁה יוֹתֵר מֵהַדְּבֵקוּת בָּאֱמֶת.

כְּשֶׁעָלִינוּ לָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ, הֲרִימוֹנוֹ עֹגֶן וְהִפְלַגְנוּ מֵחוֹפֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ בִּלְתִּי רְגִילָה זוֹ. כָּל עֲצֵי הַחוֹף, מֵהֶם עֲנֵפִים וּגְבֹהִים מְאֹד, קָדוּ לָנוּ פַּעֲמַיִם בְּקֶצֶב אָחִיד וְשָׁבוּ אֶל עֲמִידָתָם הַזְּקוּפָה.

לְאַחַר שְׁלשָׁה יְמֵי שַׁיִט בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר רַק הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ שְׁמָם – עֲדַיִן לֹא הָיָה לָנוּ מַצְפֵּן –נִכְנַסְנוּ לְיָם שֶׁהָיָה שָׁחוֹר. טָעַמְנוּ אֶת הַמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים, וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: יַיִן מְשֻׁבָּח. עָָמַלְנוּ קָשֶׁה לִשְׁמֹר אֶת הַמַּלָּחִים מֵהִשְׁתַּכְּרוּת. אַךְ שִׂמְחָתֵנוּ לֹא אָרְכָה. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ לִוְיְתָנִים וְדָגִים עֲצוּמִים. דָּג אֶחָד הָיָה כֹּה גָּדוֹל, עַד שֶׁשּׁוּם מִשְׁקֶפֶת לֹא קָלְטָה אֶת כֻּלּוֹ. הוּא קָרַב אֵלֵינוּ מַהֵר, פָּעַר פִּיו וּבָלַע אֶת אֳנִיָּתֵנוּ עַל תְּרָנֶיהָ וּמִפְרָשֶׂיהָ. לְעֻמַּת שִׁנָּיו, הָיָה תֹּרֶן שֶׁל אֳנִיַּת-מִלְחָמָה נִרְאֶה בְּוַדַּאי כְּמַקֵּל קָטָן. זְמַן מָה שָׁהִינוּ בְּלֹעוֹ, בֵּין שִׁנָּיו, עַד שֶׁפָּעַר פִּתְאֹם אֶת שְׂפָתָיו, גָּמַע כַּמּוּת מַיִם אַדִּירָה וְסָחַף בָּהֶם אֶת אֳנִיָּתֵנוּ אֶל קֵבָתוֹ. בְּוַדַּאי אַתֶּם מְבִינִים שֶׁהָאֳנִיָּה לֹא הָיְתָה נְגִיסָה קְטַנָּה כְּלָל. כָּאן יָרְדָה עָלֵינוּ שַׁלְוָה, כְּאִלּוּ אָנוּ עוֹגְנִים בְּיָם שָׁקֵט, לְלֹא רוּחַ. אֵין לְהַכְחִישׁ שֶׁהָיָה שָׁם חַם וְלֹא נוֹחַ. רָאִינוּ שָׁם עֳגָנִים, חֲבָלִים, סִירוֹת קְטַנּוֹת, סִירוֹת-מַשָּׂא וּמִסְפָּר נִכָּר שֶׁל אֳנִיּוֹת, מִקְצָתָן טְעוּנוֹת, מִקְצָתָן רֵיקוֹת, אֶת כָּל אֵלֶּה בָּלַע הַיְצוּר הָעֲנָק. נֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְאוֹר לַפִּידִים. הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ וְכוֹכְבֵי-הַלֶּכֶת לֹא הָיוּ קַיָּמִים עֹוד לְגַבֵּינוּ. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם צַפְנוּ עַל הַמַּיִם, וּפַעֲמַיִם בְּיוֹם רָבַצְנוּ עַל קַרְקָעִית בִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג. כְּשֶׁהָיָה הַדָּג שׂוֹחֶה, הָיְתָה לָנוּ גֵּאוּת, וּכְשֶׁהֵטִיל מַיִם, יָרַדְנוּ לַקַּרְקָעִית, לְפִי אֻמְדָּן צָנוּעַ בָּלַע הַדָּג יוֹתֵר מַיִם מֵשֶּׁהֵּכִיל אֲגָם זֵ’נֵבָה, וְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאֲגָם הֲלֹא הוּא שְׁלשִׁים מִילִין.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְשִׁבְיֵנוּ בְּמַמְלֶכֶת-חשֶׁךְ זוֹ הֵעַזְנוּ, אֲנִי, רַב-הַחוֹבֵל וּקְצִינִים אֲחָדִים, לַעֲרֹךְ סִיּוּר קָטָן בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל – כָּךְ כִּנִּינוּ אֶת צְנִיחַת הָאֳנִיָּה לַקַּרְקָעִית. הִצְטַיַּדְנוּ בְּלַפִּידִים וּפָגַשְׁנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי כָּל הָעַמִּים. הֵם עָמְדוּ לִפְתּחַ בְּהִתְיָעֲצוּת כֵּיצַד לָשׁוּב וְלָצֵאת לְחֵרוּת. אֲחָדִים מֵהֶם בִּלּוּ כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת בִּמְעֵי הַדָּג. כְּשֶׁרָצָה יוֹשֵׁב-רֹאשׁ הָאֲסֵפָה לְהַסְבִּיר לָנוּ אֶת הָעִנְיןָ שֶׁלִּשְׁמוֹ הִתְכַּנַּסְנוּ, נִתְקףַ הַדָּג הָאָרוּר שֶׁלָּנוּ צָמָא וְהִתְחִיל לִשְׁתּוֹת. הַמַּיִם זָרְמוּ אֶל קִרְבּוֹ בְּעָצְמָה כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְנוּ כֻּלָּנוּ לְטַפֵּס בִּן-רֶגַע לָאֳנִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִטְבַּע. רַבִּים נִצְּלוּ בְּקשִׁי בִּשְׂחִיָּה.

כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הָיְתָה הַצְלָחָתֵנוּ שְׁלֵמָה יוֹתֵר. בְּרֶגַע שֶׁהִתְרוֹקְנָה הַמִּפְלֶצֶת, שַׁבְנוּ וְהִתְאַסַּפְנוּ. נִבְחַרְתִּי לְיוֹשֵׁב-רֹאשׁ וְהִצַּעְתִּי לְחַבֵּר אֶת שְׁנֵי הַתְּרָנִים הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר זֶה אֶל זֶה, וּכְשֶׁיִּפְתַּח דַּג-הַמִּפְלֶצֶת אֶת פִּיו לְהַעֲמִיד בּוֹ אֶת הַתְּרָנִים וְהוּא לֹא יוּכַל לִסְגֹּר אוֹתוֹ. הַהַצָּעָה נִתְקַבְּלָה פֶּה-אֶחָד, וּמֵאָה אֲנָשִׁים חֲזָקִים נִבְחֲרוּ לַמְּלָאכָה. בְּרֶגַע שֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת חִבּוּר הַתְּרָנִים, בָּאָה גַּם הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. הַדָּג פִּהֵק וּמִיָּד הֲקִימוֹנוּ בְּפִיו אֶת הַתְּרָנִים, כְּשֶׁקָּצֶה אֶחָד חוֹדֵר מִבַּעַד לַלָּשׁוֹן וְנִשְׁעָן עַל הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַקָּצֶה הָאַחֵר תּוֹמֵךְ בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה. סְגִירַת הַפֶּה הָיְתָה נִמְנַעַת, אֲפִלּוּ הָיוּ הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ חַלָּשִׁים יוֹתֵר.

כְּשֶׁהוּצְפוּ קְרָבָיו שֶׁל הַדָּג, עָלִינוּ לְסִירוֹת, הוֹשַׁבְנו בָּהֶן מַלָּחִים וְהֵם חָתְרוּ וְהוֹצִיאוּנוּ לַיָּם. לְפִי חִשּׁוּב מָהִיר שֶׁעָרַכְנוּ הָיִינוּ שְׁבוּעַיִם בַּשְּׁבִי, וְטוֹב לִרְאוֹת סוֹף-סוֹף אוֹר יוֹם. כְּשֶׁנֶּחְלַצְנוּ כֻּלָּנוּ מִמֵּעָיו הַמְרֻוָּחִים שֶׁל הַדָּג, הִרְכַּבְנוּ צִי בֶּן שְׁלֹשִׁים-וְחָמֵשׁ אֳנִיּוֹת שֶׁל בְּנֵי כָּל הָעַמִּים. הִשְׁאַרְנוּ אֶת הַתְּרָנִים שֶׁלָּנוּ בְּפִי הַדָּג כְּדֵי לִמְנֹעַ מִיּוֹרְדֵי-יָם אֲחֵרִים אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא לְהִכָּלֵא בִּשְׁאוֹל זוֹ שֶׁל חשֶׁךְ וְזָהֳמָה.

מִשְׁאַלְתֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה עַתָּה לְהִוָּדַע בְּאֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל הָעוֹלָם אָנוּ נִמְצָאִים. תְּחִלָּה לֹא יָדַעְנוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים. לְבַסּוֹף קָבַעְתִּי עַל פִּי תַּצְפִּיּוֹת קוֹדְמוֹת, שֶׁאָנוּ שָׁטִים בַּיָּם הַכַּסְפִּי. יָם זֶה מֻקָּף יַבָּשָׁה סָבִיב-סָבִיב וְאֵין לוֹ קֶשֶׁר לְיַמִּים אֲחֵרִים, וְעַל כֵּן נִבְצַר מֵאִתָּנוּ לְהָבִין כֵּיצַד חָדַרְנוּ לְתוֹכוֹ. אֲבָל הָיִינוּ כָּאן וְשָׂמַחְנוּ שֶׁאָנוּ כָּאן וּמִהַרְנוּ לַעֲלוֹת לַחוֹף. אֲנִי עָלִיתִי רִאשׁוֹן.

נָסַעְתִּי לְפֶּטֶרְבּוּרְג וְקִבַּלְתִּי שָׁם מִיָּדִיד וָתִּיק מַתָּנָה שֶׁהָיְתָה יְקָרָה לְלִבִּי בִּמְיֻחָד: כֶּלֶב-צַיִד. צֶאֱצָא שֶׁל הַכַּלְבָּה הַמְפֻרְסֶמֶת, שֶׁהִמְלִיטָה גּוּרִים תּוֹךְ כְּדֵי רְדִיפָה אַחַר אַרְנֶבֶת, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם. לְצַעֲרִי, יָרָה בּוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר צַיָּד שְׁלוּמִיאֵל; בִּמְקוֹם לִירוֹת בְּלַהֲקַת חָגְלוֹת יָרָה בַּכֶּלֶב שֶׁגִּלָּה אוֹתָן. לְמַזְכֶּרֶת בִּקַּשְׁתִּי לִתְפֹּר לִי מֵעוֹרוֹ מָתְנִיָּה זוֹ. כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לָצוּד, רוֹמֶזֶת לִי הַמָּתְנִיָּה עַל קִרְבַת-הַצַּיִד. כְּשֶׁאֲנִי קָרוֹב לצַּיִד כְּדֵי מֶרְחַק יְרִיָּה, נִתְלָשׁ כַּפְתּוֹר מִמָּתְנִיָּתִי וְנוֹפֵל בְּמָקוֹם שֶׁהַחַיָּה אוֹ הָעוֹף עוֹמְדִים בּוֹ. מֵאַחַר שֶׁהָרוֹבֶה שֶׁלִּי טָעוּן תָּמִיד וְהַמַּקּוֹר דָּרוּךְ, אֵין הַצַּיִד חוֹמֵק מִיָּדִי. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רַק שְׁלשָׁה כַּפְתּוֹרִים נוֹתְרוּ בְּמָתְנִיָּתִי, אַךְ כְּשֶׁתַּתְחִיל עוֹנַת-הַצַּיִד, יְשֻׁבּצוּ בָּהּ שְׁתֵּי שׁוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל כַּפְתּוֹרִים.

בַּקְּרוּ אֶצְלִי, רַבּוֹתַי, בְּעוֹנַת-הַצַּיִד, וְהַבִּדּוּר וְהַשִּׂיחָה לֹא יֶחְסְרוּ. וְאִלּוּ עַתָּה, עָלַי לְהִפָּרֵד מִכֶּם וּלְאַחֵל לָכֶם שֵׁנָה עֲרֵבָה.

20.jpg

 

מַסָּעוֹת מֻפְלָאִים בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּםוְהַרְפַּתְקוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן כְּפִי שֶׁסֻּפְּרוּ עַל יְדֵי ד.פוֹן קִיפֶּר    🔗

מֻקְדָּשׁ בְּהַכְנָעָה לִגְאוֹנוּתוֹ
שֶׁל מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן

21.jpg

הַקְדָּמָה    🔗

תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם כֹּה דָּגוּל וְאוֹהֵב-אֱמֶת כַּבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן אִישׁ בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר רְאוּיוֹת שֶׁנֶּאֱסֹף אוֹתָן וְנָבִיא לִפְנֵי הַצִּבּוּר. הַמּוֹצִיא-לָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסֵּפֶר, אוֹ הַמְתַרְגֵּם שֶׁלּוֹ מֵאַנְגְלִית לְגֶרְמָנִית, שֶׁהֵבִיא אֶת הַסֵּפֶר לִפְנֵי הַקָּהָל, קָנָה לוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה בְּעֵינֵי כָּל הַמְבַקְשִׁים לִלְמֹד וְלָדַעַת.

“אֲבָל,” יָכְלוּ הַקּוֹרְאִים לִשְׁאֹל, “בַּמֶּה יֶעֲרֹב לָנוּ הַמּוֹצִיא-לָאוֹר כִּי אֱמֶת סִפֵּר לָנוּ וְלֹא שְׁקָרִים? אֵיפֹה הֵם הַמִּסְמָכִים וְהַתְּעוּדוֹת? בַּמֶּה זָכָה לְאֵמוּן?” הַקּוֹרְאִים רַשָּׁאִים בְּוַדַּאי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת סַפְקָנִיּוֹת אֵלֶּה, מַה גַּם שֶׁהַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר בְּגָלוּי לְמַכָּרִים וִידִידִים, כִּי חֲוָיוֹתָיו הַמְסֻפָּרוֹת בַּסִּפְרוֹן הַהוּא שֻׁנּוּ, עֻוְתוּ וְסֻלְּפוּ בְּאֹפֶן מַחְפִּיר בְּיוֹתֵר. יוֹצֵא אֵפוֹא, כִּי אוֹתוֹ מְסַפֵּר לֹא-קָרוּא וְלֹא-מֻסְמָךְ סִפֵּר עַל פִּי רֹב לַקּוֹרְאִים שְׁקָרִים גַּסִּים בִּלְבָד.

אֲשֶׁר לִי, אֵין אֲנִי מוּכָן לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא זֶה. אֲמִירַת הָאֱמֶת הִיא הַחֹק הַקָּדוֹשׁ בְּעֵינַי, שֶׁאֵין לַעֲבֹר עָלָיו בְּשׁוּם פָּנִים. אֲסַפֵּר רַק אֶת הַדְּבָרִים שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לְהָעִיד עֲלֵיהֶם, כִּי אָכֵן קָרוּ לַבָּארוֹן. וּלְכָל הַפָּחוֹת יָכוֹל אֲנִי לְהַבְטִיחַ חֲגִיגִית, כִּי כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת סִפֵּר הַבָּארוֹן אֶת הַדְּבָרִים בְּחוּג יְדִידָיו לְיַד בַּקְבּוּק-הַיַּיִן הַמְקָרֵב לְבָבוֹת, פּוֹתֵחַ לְבָבוֹת וּמַשְׁרֶה הֲלָךְ-רוּחַ טוֹב וּדְבָרָיו שֶׁל אָדָם מְהֵימָן וְאוֹהֵב-אֱמֶת כְּמוֹתוֹ, רַשָּׁאִים אָנוּ לְקַבֵּל תָּמִיד כְּאִלּוּ הֵם עֻבְדּוֹת גְּלוּיוֹת.

וֶהֱיוֹת שֶׁהַחְלָטָתִי אֵיתָנָה שֶׁלֹּא לִכְפּוֹת דָּבָר עַל הַקּוֹרֵא, כִּי אֵינִי יָכוֹל לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּאֲמִין לְהֵן-צִדְקִי בִּלְבַד, עַל כֵּן, לִפְנֵי שֶׁאֶצְעַד צַעַד אֶחָד קָדִימָה, רְצוֹנִי לְסַפֵּר בְּגִלּוּי-לֵב כֵּיצַד הִגִּיעוּ אֵלַי הַיְדִיעוֹת עַל מַעֲשִׂים אֵלֶּה.

שְׁנֵי בָּנִים הָיוּ לְאָבִי הַמָּנוֹחַ אִישׁ בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר: אֲנִי וְאָחִי הַצָּעִיר. הָרִאשׁוֹן –אֲנִי הַקָּטָן –זָכִיתִי בִּטְבִילָה לְשֵׁם יִירְגֶן, וְאָחִי נִקְרָא הֶנִיג.

בֶּן שְׁמוֹנֶה הָיִיתִי כְּשֶׁמִּנְּתָה אוֹתִי קְהִלַּת בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר לְרוֹעֵה-הָאַוָּזִים שֶׁלָּהּ. שֶׁבַע שָׁנִים נָשָׂאתִי כְּהֻנָּה רָמָה זוֹ בִּשְׁקִידָה וּבִמְסִירוּת. בִּזְכוּת הַכְּשְׁרוֹן, הַחֲרִיצוּת וְהַשְּׁקִידָה בְּלִמּוּדִים הֶעְפִּיל אָחִי לִכְהֻנַּת חַזָּן וְשִׁמֵּשׁ בִּכְנֵסִיַּת בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר.

אֵין זֹאת כִּי מָלְאוּ לִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהִתְפַּטֵּר מִכְּהֻנָּתִי. בֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד הִשְׁאַרְתִּי אֶת נְתִינַי הַמְגַעְגְּעִים בַּשָּׂדֶה לְגַעְגֵּעַ בְּנוֹחוּת וּבְאֵין-מַפְרִיעַ, הִפְנֵיתִי אֶת מַקְלִי שְׂמֹאלָה וְהִסְתַּלַּקְתִּי.

הִנַּחְתִּי לְאַפִּי לְהוֹלִיךְ אוֹתִי, שֶׁכֵּן לֹא תִּכְנַנְתִּי כָּל מַסְלוּל לְמַסָּעִי. כְּשֶעָבַרְתִּי בַּכְּפָר, בִּקַּשְׁתִּי אֶת רַחֲמֵי הַכַּפְרִיִּים וְזָכִיתִי בְּמָזוֹן וּבְעֶזְרָה, וְכָךְ נָדַדְתִּי, מְמַלְמֵל תְּפִלּוֹת וְשָׁר מִזְמוֹרִים, דֶּרֶךְ סַכְּסוֹנְיָה תַּחְתִּית, דֶּרֶךְ מֶקְלֶנְבּוּרְג, הוֹלְשְׁטַין, שְׁלֶזְוִיג וְעוֹד.

אֹרַח-חַיִּים זֶה הִצְמִיחַ לִי קוֹמָה וָתֹאַר, וּכְבָר אֲנִי בַּעַל-בָּשָׂר וּמַרְאֶה נָאֶה. לְאַחַר שֶׁשּׁוֹטַטְתִּי זְמַן-מַה בְּדַנְמַרְק, הָיָה שָׁם גִּיּוּס גָּדוֹל לַצָּבָא. גַּיָּס אֶחָד הֶעֱלָה אוֹתִי עַל הַכַּוֶּנֶת. נִסְיוֹנִי הָיָה מוּעָט מִכְּדֵי לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ הָאֲמִתִּית, וּבְטֶרֶם רָאִיתִי מַה קָּרָה, כְּבָר הָיִיתִי מוּשְׂקֶטֶר שֶׁל מֶלֶך דַנְמַרְק.

הַגְּדוּד שֶׁלָּנּו חָנָה בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁעָמַדְתִּי עַל הַמִּשְׁמָר בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִּׁיִּים, שִׂחֵק לִי מַזָּלִי וְהוֹד-מַעֲלָתָהּ, הַמַּלְכָּה הָאַלְמָנָה שֶׁל דַנְמַרְק, שָׂמָה לֵב אֵלַי. הַדְּיוֹקָן שֶׁלִּי, בְּרִיאוּת גּוּפִי, קוֹמָתִי, גִּזְרָתִי וְכֹחִי הַגַּבְרִי כֹּה נָשְׂאוּ חֵן לְפָנֶיהָ, עַד שֶׁהֶחְלִיטָה בּוֹ בַּמָּקוֹם לְהָבִיא עָלַי אשֶׁר גָּדוֹל.

עֲדִינוּתִי וְרֶגֶשׁ-הָרוֹמְמוּת שֶׁלִּי כְּלַפֵּי הַמַּלְכָּה אֵינָם מַתִּירִים לִי לְתָאֵר לִפְרָטֶיהָ תְּקוּפָה נֶהְדֶּרֶת זוֹ בְּחָיַּי. יַסְפִּיק אִם אֲסַפֵּר, כִּי מִיָּד צֹרַפְתִּי לְמִשְׁמַר-הַמַּלְכָּה, עָבַרְתִּי חִישׁ-מַהֵר אֶת כָּל דַּרְגּוֹת הַצָּבָא, זָכִיתִי בְּתֹאַר אֲצִילוּת וְכַיּוֹם אֲנִי רַב-סֶרֶן בְּמִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ כְּרִיסְטִיאַן הַשְּׁבִיעִי בְּדַנְמַרְק.

בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן סִיַּע לִי מַזָּלִי לְהַכִּיר מִתּוֹךְ קִרְבָה יְתֵרָה אֶת הוֹד-מַעֲלַת חַסְדּוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן. אָז עוֹד לֹא הָיָה הַבָּארוֹן כְּלִי-מִשְׂחָק בִּידֵי הַגּוֹרָלוֹת הַמֻּפְלָאִים בְּיוֹתֵר, כִּי הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת טוּרְקִיָּה.

כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִן הַטּוֹב וְהַנִּכְבָּד בִּידִידַי, הַבָּארוֹן, תּוֹךְ שְׁפִיכַת אַלְפֵי דְּמָעוֹת – מִּבַּקְבּוּקֵי יַיִן בּוּרְגוּנְדִי – לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו דָּבָר וַחֲצִי-דָּבָר שָׁנִים רַבּוֹת.

בֵּינְתַיִם קִיַּמְתִּי חֲלִיפַת-מִכְתָּבִים עֵרָה עִם אָחִי, כַּיּוֹם הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר בִּכְנֵסִיָּה בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר. מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה תְמִיהָתִי כְּשֶׁהוֹדִיעַ לִי אָחִי זֶה, כִּי מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ, הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בָּא לָגוּר בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וּבְדַעְתּוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם עַד עֲרֹב יוֹמוֹ.

הַסִּפּוּרִים עַל הַרְפַּתְקוֹתָיו שֶׁל הַבָּארוֹן כְּבָר נָפוֹצוּ בְּכָל גֶרְמַנְיָה וְדַנְמַרְק. הֵם הָיוּ בְּכָל מָקוֹם נוֹשֵׂא-הַשִּׂיחוֹת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. אֵלֶּה הֶאֱמִינוּ, אֲחֵרִים לֹא הֶאֱמִינוּ. הָרֹב קָבְעוּ יַחַס מְיֻחָד לַסִּפּוּרִים. בִּמְקוֹם לָדוּן לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן, עַל הָאֲמִתִּי וְהַכּוֹזֵב, הָאֶפְשָׁרִי וְהַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, טָעֲנוּ שֶׁהַכֹּל פְּרִי הַמְצָאָתוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן, וְאֵין הוּא אֶלָּא שַׁקְרָן. רָאִיתִי בִּדְבָרִים אֵלֶּה הַשְׁמָצָה. מִנִּסְיוֹנִי יָדַעְתִּי, שֶׁאֵין מִינְכְהַאוּזֶן מְסֻגָּל לְסַלֵּף אֶת הָאֱמֶת כְּהוּא-זֶה. הַצְהָרָתִי הַפֻּמְבִּית הַזֹּאת סִבְּכָה אוֹתִי בִּמְרִיבוֹת. הִזְמַנְתִּי רַבִּים לְדוּקְרָב, וִירִיבַי הָיוּ קַלָּעִים כֹּה גְרוּעִים, שֶׁבִּמְקוֹם לִפְגֹּעַ בְּרֹאשִׁי פָּגְעוּ בִּשְׁתֵּי רַגְלַי. כַּיּוֹם אֲנִי מְהַלֵּךְ עַל רַגְלֵי-עֵץ וְנִשְׁעָן עַל קַבַּיִם.

22.jpg

לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי קָדוֹשׁ-מְעֻנֶּה לְמַעַן צִדְקַת מִינְכְהַאוּזֶן וְתֹם-לִבּוֹ, בִּקַּשְׁתִּי לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן מִקָּרוֹב. פָּנִיתִי עַל כֵּן אֶל אָחִי, הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר, וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַמְצִיא לִי יְדִיעוֹת מְדֻיָּקוֹת עַל הַבָּארֹון מִינְכְהַאוּזֶן: אָפְיוֹ, גּוֹרָלוֹ, אֹרַח חַיָּיו, מִשְׁפַּחְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הִנְנִי מֵבִיא אֶת תְּשׁוּבַת אָחִי, וַאֲנִי מַצִּיעַ אוֹתָהּ לְלֹא הַקְדָּמוֹת לַקּוֹרֵא הָאוֹהֵד, כִּתְעוּדַת-הַמְלָצָה עַל מְהֵימָנוּת דְּבָרַי.

בּוֹדֶנְוֶרְדֶּר 15 בְּמַאי 1788

אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד מְאֹד,

מְכֻבָּדִי אָחִי הָרַב-סֶרֶן,

אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל מְכֻבָּדִי אָחִי מִיּוֹם 14 לְחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר קִבַּלְתִּי בְּמוֹעֲדוֹ, וְעַל פִּיו רָאִיתִי, כִּי אָחִי מְכֻבָּדִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ עַל אָפְיוֹ, מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהַרְפַּתְקוֹתָיו שֶׁל הָאָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַנִּכָּבד. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לִשְׁאֵלָה זוֹ הֲרֵינִי מוֹדִיעַ בְּהַכְנָעָה:

  1. כִּי הַמְאֹרָעוֹת שֶׁפָּקְדוּ אֶת הַבָּארֹון מִינְכְהַאוּזֶן הֵם מִסּוּג נָדִיר וּמַחֲרִיד; וְכֵן, כִּי הָאָדוֹן הַבָּארוֹן נָהַג לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָיו לִידִידָיו הַטּוֹבִים, וּלְחַזֵּק דְּבָרָיו בִּקְלָלוֹת וּבְהַשְׁבָּעוֹת נוֹרָאוֹת, וְאֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי אָבִּיר יְרֵא-אֱלֹהִים כָּזֶה יִשָּׁבַע לַשָּׁוְא אוֹ יְשַׁקֵּר; וּמֵאַחַר שֶׁאֲנִי

  2. בְּעַצְמִי זָכִיתִי לַחֶסֶד לְבַקֵּר לְפָחוֹת אַחַת לְשָׁבוּעַ אֵצֶל מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ הַבָּארֹון, כְּדֵי לְהַבִּיעַ לוֹ אֶת כְּבוֹדִי וְהוֹקָרָתִי, וּבְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ גַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו אֶת סִפּוּרֵי-ההַרַפְתְקוֹת שֶׁלּוֹ, עַל כֵּן לֹא אֶמָּנַע מִלְּסַפֵּר לְאָחִי הַנִּכְבָּד בִּכְתָב דְּבָרִים שֶׁשַָּמְעִּתי מִפִּי הַבָּארוֹן, אַף שֶׁאֵינִי רָאוּי לְכָךְ, וְהַכֹּל אֶרְשֹׁם בְּנֶאֱמָנוּת כְּמִצְוַת מַצְפּוּנִי.

  3. וַהֲרֵינִי חוֹתֵם בְּכָל הַכָּבוֹד לַאֲדוֹנִי אָחִי,ַהֲרֵינִי מוּכָן לְשָׁרְתוֹ לַהָנָאתֹו וְלִכְבוֹדִי.

הֶנִיג קִיפֶּר

ישֶׁר שֶׁל שַׁמָּשׁ, פַּשְׁטוּת שֶׁל שַׁמָּשׁ וְאַהֲבַת-אֱמֶת שֶׁל שַׁמָּשׁ מְאִירִים כֹּה בָּרוּר מִמִּכְתָּב זֶה שֶׁל אָחִי, עַד שֶׁאֵין כָּל צֹרֶךְ בַּעֲרֵבוּת אַחֶרֶת.

אֲבָל אִם יְפַקְפֵּק אַחַד הַקּוֹרְאִים בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, אוֹ לֹא יַאֲמִין כִּי אָכֵן כָּךְ וְכָךְ סִפֵּר אוֹתָם הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַנִּכְבָּד, יוֹאִיל לִפְנוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַדֹּאַר אֶל הַשַּׁמָּשׁ הֶנִיג קִיפֶּר בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר. כְּדַאי לְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ אֶת מִכְתַּב-הַתְּשׁוּבָה, אָז יֵעָנֶה הַשּׁוֹאֵל חִישׁ-מַהֵר.


נִכְתַּב בְּקוֹפֶּנְהַגֶּן, 17 בְּאוֹגוּסְט 1788

י. פוֹן קִיפֶּר

רַב-סֶרֶן בְּמִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ כְּרִיסְטִיאַן הַשְּׁבִיעִי בְּדַנְמַרְק.


23.jpg
24.jpg

 

סִפּוּרָיו שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן    🔗

דַּוְקָא כְּשֶׁאַתָּה צוֹפֶה סַכָּנָה מְעַטָּה, אוֹ כְּשֶׁאֵינְךָ צוֹפֶה סַכָּנָה כְּלָל, הֲרֵיהִי קְרוֹבָה אֵלֶיךָ בְּיוֹתֵר. הַסִּפּוּר שֶׁאֲסַפֵּר עַתָּה מֵבִיא דֻּגְמָה לְכָךְ. עוֹד הָיִיתִי בְּקוּשְׁטָא, עוֹד הָיוּ יְחָסַי עִם הַשֻּׂלְטָן מְצֻיָּנִים, וּכְבָר הָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינִי לְבֵין הַמָּוֶת, לְלֹא אַשְׁמָתִי אוֹ אַשְׁמָתוֹ. בַּר־מַזָּל אַתָּה אִם תֵּדַע לַעֲזֹר לְעַצְמְךָ בַּסַּכָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת. אַךְ אֵין צֹרֶךְ שֶׁאַגִּיד זֹאת, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי יָפֶה.

שָׁכַבְתִּי שָׁלֵו מִתַּחַת לְעֵצִים עֲתִירֵי־צֵל בְּגַן הָאַרְמוֹן. שַׁאֲנָן הָיִיתִי, לְאַחַר שֶׁבִּלִּיתִי בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל שֻׂלְטָנִית צֶ’רְקֶאסִית יָפָה שֶׁנָּטְתָה לִי חֶסֶד מְיֻחָד, וְהִרְשְׁתָה לִי לְהִכָּנֵס לְחַדְרָהּ מִבַּעַד לְחוֹר־הַמַּנְעוּל. בַּשָּׁרָב הַלַּח וְהַמְיַגֵּעַ רָצִיתִי לָנוּחַ מְנוּחַת־צָהֳרַיִם קְצָרָה. כֶּלֶב־הַצַּיִד, יְדִידִי הַנֶּאֱמָן שֶלֹּא סָר מִמֶּנִּי, רָבַץ לְצִדִּי.

“הִיף! הִיף!” פָּלַט כַּלְבִּי בִּשְׁנָתוֹ וְכִוֵּץ אֶת גּוּפוֹ כְּאִלּוּ הוּא דּוֹהֵר בְּמִרְדָּף. שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי מֶה חָלַם הַכֶּלֶב, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִרְדַּמְתִּי. אֲבָל הַכֶּלֶב הֵקִיץ. בִּגְלַל הַשָּׁרָב פָּתַחְתִּי אֶת מָתְנִיָּתִי. כֻּתָּנְתִּי הָיְתָה בַּעֲלַת מַחְשׂוֹף גָּדוֹל, כְּמִנְהַג הַמִּזְרָח, וְחָשְׂפָה אֶת חָזִי וּבִטְנִי. קָפַץ הַכֶּלֶב וְקָם עַל רַגְלָיו, רִחְרֵחַ אֶת מְקוֹם קֵבָתִי וְהִתְחִיל לְלַקֵּק אוֹתוֹ (מִי הָיָה יָכוֹל לְהַנִּיחַ, כִּי כֶּלֶב נֶאֱמָן יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁעָשָׂה). הוּא לִקֵּק עַד שֶׁקָּרַע אֶת קְרוּם הַקֵּבָה: לַאֲסוֹנִי אָכַלְתִּי קוֹרְאִים. הַכֶּלֶב רָאָה זֹאת בַּחֲלוֹמוֹ, רִחְרֵחַ אוֹתִי, דָּאַג לַאֲדוֹנָיו וְהִתְחִיל לִזְלֹל אֶת הַקּוֹרְאִים שֶׁבְּקֵבָתִי. וּלְבַסּוֹף זָלַל גַּם אֶת הַקֵּבָה. הִתְעוֹרַרְתִּי מְעֻלָּף וְרָאִיתִי אוֹתוֹ נֶהֱנֶה מֵאֲכִילַת קֵבָתִי.

“רַגְלַי!” קָרָאתִי וְהַכֶּלֶב הֵבִיא אֵלַי אֶת הַקֵּבָה פְּרוּמָה וּקְרוּעָה, וּשְׁלשָׁה־רְבָעִים מִמֶּנָּה כְּבָר נֶאֶכְלוּ. “שֻׂלְטָן,שֻׂלְטָן,” כָּךְ קָרָאתִי לְכַלְבִּי כְּשֶׁהָיִינוּ לְבַדֵּנוּ, “מָה, לְכָל הָרוּחוֹת, עוֹלַלְתָּ לַאֲדוֹנְךָ? טוֹב, אֱכֹל גַּם אֶת הַשְּׁאָר.” רַק זֹאת אָמַרְתִּי. הוּא בָּלַע אֶת הַכֹּל אֲבָל רָאָה בְּפָנַי שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עָלָיו וּפָתַח בְּזַעֲקוֹת־שֶׁבֶר. מִיָּד בָּאוּ אֲנָשִׁים בִּמְרוּצָה, וְגַם רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הוֹד־מַעֲלָתוֹ הִגִּיעַ – “טוֹב הַדָּבָר,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כִּי לְדַבֵּר לֹא הָיָה בְּכֹחִי. רַק שְׁלשָׁה צְעָדִים רָחַקְתִּי מֵהַגַּן וְהִנֵּה עָבַר חֲזִיר־בָּר בֵּין רַגְלַי. בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה בָּאתָ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: מִבְנֶה הַחֲזִיר כְּמִבְנֶה הָאָדָם. אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת קֵבָתוֹ שֶׁל הַחֲזִיר, לִתְפֹּר אוֹתָהּ בְּבִטְנִי וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. הַחֲֲתָךְ בְּסַכִּין־הַצַּיָּדִים שֶׁלִּי וְהַתְּפִירָה נַעֲשׂוּ אַחַת־שְׁתַּיִם, אֲפִלּוּ מַהֵר יוֹתֵר מִסִּפּוּרִי. וְשׁוּב נִצַּלְתִּי.

אֶת הַקּוֹרְאִים צַדְתִּי בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. מְאֹרָע מַצְחִיק זֶה לֹא אֶשְׁכַּח כָּל יְמֵי חַיַּי. יָצָאתִי לְצַיִד בַּחֲבוּרָה, וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה לַהֲקָה בַּת חֲמִשָּׁה־עָשָׂר קוֹרְאִים. יָרִיתִי בְּאֶחָד וְהַשְּׁאָר הִתְחַבְּאוּ בְּשִׂיחַ נָמוּךְ. שֻׂלְטָן שֶׁלִּי נָבַח כְּשֶׁקָּרַבְנוּ לַמָּקוֹם, וְהַקּוֹרְאִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ. נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהָבִין מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן. וּפִתְאֹם, חָלַף שׁוּעָל בְּדַרְכִּי. יָרִיתִי, וְכַמּוּבָן מֵאֵלָיו הַשּׁוּעָל הִתְגַּלְגֵּל בָּאֲוִיר פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְשֻׂלְטָן הֵבִיא אוֹתוֹ אֵלַי. אֲנִי מְבַתֵּר אוֹתוֹ: עוּ־וּ־ף, קוֹרֵא מִתְעוֹפֵף הַחוּצָה. סָתַמְתִּי מִיָּד אֶת הַחֲתָךְ. שֻׂלְטָן הֵבִיא לִי אֶת הָאֶחָד, וְהַשְּׁאָר נֶאֶלְצוּ לִצְעֹד אֶל תַּרְמִילִי, לְאַחַר שֶׁמָּלַקְתִּי רֹאשָׁם אֶחָד־אֶחָד.

הוֹד מַעֲלָתוֹ הֶחְלִיט לְשַׁגֵּר אוֹתִי אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ בְּמָרוֹקוֹ, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ. הַכֹּל הוּכַן. תּוֹךְ יוֹמַיִם הָיָה עָלַי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אַךְ פִּתְאֹם עָלָה רַעְיוֹן בְּדַעְתִּי, וְהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתִי יָפֶה מְאֹד אִלּוּ הִקְדִּים לַעֲלוֹת.

אוּלָם, מַה כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת גּוֹרָלוֹ?

זְמַן קָצָר לִפְנֵי כֵן נָתַן לִי הַשֻּׂלְטָן בְּמַתָּנָה אֶחָד מִסּוּסָיו הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, דַּהֲרָן אֲמִתִּי. אִלַּפְתִּי אוֹתוֹ לְהַפְלִיא. בְּעִקָּר אִמַּנְתִּי אוֹתוֹ בִּקְפִיצוֹת, תְּחִלָּה שֶׁל תִּשְׁעָה צְעָדִים, אַחַר כָּךְ – שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר, וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַמֶּרְחָק עַד שֶׁקָּפַץ שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים בְּבַת־אַחַת. כֵּן צִוִּיתִי לְהַתְקִין מַסְלוּל־מֵרוֹץ מְיֻחָד, הַמְרֻצָּף כֻּלּוֹ קוֹצִים חַדִּים. אִלַּצְתִּי אוֹתוֹ לִדְהֹר עַל קוֹצִים אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמֵרַב הַקַּלּוּת וְהַמְּהִירוּת. כָּל הָאִמּוּנִים הָאֵלֶּה נַעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁסָּמַכְתִּי עָלָיו בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, הִצַּעְתִּי תַּחֲרוּת. כָּל הָרוֹכְבִים הִתְיַצְּבוּ לַתַּחֲרוּת. בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר רָכְבוּ הַכֹּל אֶל מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא. עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַדַּהֲרָן שֶׁלִּי זָכִיתִי בְּכָל הַהִמּוּרִים מִמֵּאָה וְעַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים צֵכִינִים. לְבַסּוֹף עָשִׂיתִי תַּעֲלוּל שֶׁסִּחְרֵר אֶת הַכֹּל. קָפַצְתִּי לַגֹּבַהּ, עָשִׂיתִי קְפִיצוֹת שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים אָרְכָּן, שְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים רָחְבָּן וְשְׁלשִׁים־וְשִׁשָּׁה צְעָדִים גָּבְהָן, מֵעַל לְרֹאשָׁם שֶׁל הַצּוֹפִים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לְכָאן, כְּמִילְיוֹן נֶפֶשׁ.

הַכֹּל הָיָה מוּכָן לִנְסִיעָה. נִפְרַדְתִּי וּלְמָחֳרָת יָצָאתִי בִּפְרִיגָּאטָה מְפֹאֶרֶת לְמָארוֹקוֹ.

בְּמַסָּעִי אֵרְעוּ לִי כַּמָּה מְאֹרָעוֹת תְּמוּהִים, שֶׁיַּדְהִימוּ אֶת יְדִידַי. כְּפִי שֶׁהֵם מֻפְלָאִים, אַגָּדִיִּים, כָּךְ הֵם אֲמִתִּיִּים. שֶׁכֵּן אֵרְעוּ לִי בֶּאֱמֶת, וּלְמִינְכְהַאוּזֶן אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין. לִוְיָתָן צָעִיר הָיָה שָׁב וּמִתְקָרֵב אֶל הָאֳנִיָּה. מַרְאֶה יְדִידוּתִי הָיָה לוֹ. הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ וְאוּלַי זוֹ הַסִּבָּה לְחִבָּתוֹ. בְּכָל הַמַּסָּע לִוָּה אוֹתָנוּ. תְּכוּפוֹת לִטַּפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ. פַּעַם אַחַת הִתְחַשֵּׁק לִי לַעֲלוֹת עַל גַּבּוֹ. הִצְלַחְתִּי. הַכֹּל שִׁבְּחוּ אֶת מַעֲשֵׂי־הַפְּלָאִים שֶׁל הָאָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן. הָאֲוִיר הִדְהֵד מִתְּשׁוּאוֹת קוֹלָנִיּוֹת. הַיָּם הִדְהֵד אֶת מְחִיאוֹת־הַכַּפַּיִם. כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה רָכַבְתִּי עַל גַּבּוֹ, בְּסָמוּךְ לָאֳנִיָּה, אֲבָל כִּמְעַט שֶׁהָיִיתִי בְּכָל רַע. דִּגְדַּגְתִּי אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו, וְהוּא צָלַל עִמִּי וּבְוַדַּאי הִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל פָּנַי בְּמִשְׁכָּנוֹ. לוּלֵא שָׁב וְצָף, לֹא הָיָה עוֹד מִינְכְהַאוּזֶן בַּחַיִּים. מֵעַתָּה לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ.

מַעֲשֶׂה מַצְחִיק אֵרַע לִי עִם כָּרִישׁ. גַּם עִמּוֹ עָרַכְתִּי חֲגִיגָה. הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל פַּעַם אַחַת לֹא יָרַד לְסוֹף דַּעְתִּי, סָגַר אֶת פִּיו וְיָדַי בִּפְנִים. בִּזְרִיזוּת תָּחַבְתִּי יָדַי פְּנִימָה וְתָפַסְתִּי בִּזְנָבוֹ. עַתָּה מָשַׁכְתִּי אֶת קְרָבָיו הַחוּצָה, כְּפִי שֶׁהוֹפְכִים כְּפָפָה – אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּזְּאֵב. כָּךְ נֶחְלַצְתִּי. אַךְ קְרָבָיו הָיוּ דְּבִיקִים כְּזֶפֶת, וְנִבְצַר מִמֶּנִּי לְנַתֵּק מֵהֶם אֶת יָדַי. שׁוּב בָּלַע אֶת קְרָבָיו וַאֲנִי הֶחְלַקְתִּי פְּנִימָה, וְשׁוּב הַחוּצָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. הַהַצָּגָה הַנְּדִירָה עוֹרְרָה צְחוֹק אַדִּיר, עַד מֵחוֹשֵׁי־בֶּטֶן. אֲבָל פַּעַם אַחַת כְּשֶׁשָּׁלַפְתִּי אֶת קְרָבָיו, תָּפְסוּ הַסַּפָּנִים, שֶׁיָּרְדוּ לַסִּירָה כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה, בְּרַגְלַי וּמָשְׁכוּ אוֹתִי עִם הַכָּרִישׁ אֶל הַסִּפּוּן.

הַכֹּל בֵּרְכוּ אוֹתִי עַל הַמַּאֲבָק הַנֶּהֱדָר, וּבְעִקָּר רַב־הַחוֹבֵל שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו מֵרֹב צְחוֹק וְאָמַר:

“מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ לֹא הִצְלִיחַ בְּמַאֲבָקוֹ עִם הַדְּרָקוֹן כְּפִי שֶׁהִצְלַחְתָּ בְּמַאֲבָקְךָ עִם הַכָּרִישׁ.”

עוֹד אָנוּ עוֹסְקִים בַּכָּרִישׁ, שֶׁמִּשְׁקָלוֹ לְמַעְלָה מֵאַלְפַּיִם לִיטְרָה בְּלִי גֻּזְמָה, שָׁמַעְנוּ קוֹל תּוֹתָחִים עַז, וּבְרֶגַע זֶה הוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ שְׁתֵּי שַׁיָּטוֹת עֲרוּכוֹת בְּקַו־קְרָבִי. עַל אַף כָּל מַאֲמָצֵינוּ לְהֵחָלֵץ, דָּחֲפָה אוֹתָנוּ הָרוּחַ אֶל הַבָּאִים בִּמְהִירוּת רַבָּה, וַאֲפִלּוּ לֹא הִסְפַּקְנוּ לְבָרֵר שֶׁל מִי הַצִּי הַזֶּה.

הַפְּגָזִים עָפוּ סְבִיב רָאשֵׁינוּ, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. כְּבָר תָּפַסְתִּי שְׁלשָׁה, בְּנֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לִיטְרָה כָּל אֶחָד, שֶׁהָיוּ מְרַסְּקִים בְּוַדַּאי אֶת רֹאשִׁי. תָּפַסְתִּי בְּחַרְטוֹמָהּ שֶׁל אֳנִיָּה הַקְּרוֹבָה אֵלַי בְּיוֹתֵר וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ לְמֶרְחָק מִיל אַנְגְּלִי. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי קְצָת, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹא עָלֶיךָ סַכָּנָה חֲדָשָׁה, מוּטָב שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִכָּאן בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית. יָשַׁבְתִּי עַל הַדַּהֲרָן שֶׁלִּי, וְהִסְתַּלַּקְתִּי בִּמְלוֹא הַדַּהַר. שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְכַמָּה דַּקּוֹת רָכַבְתִּי בְּלִי שֶׁנִּתְּזָה עָלַי טִפַּת מַיִם וְהִגַּעְתִּי לְמָרוֹקוֹ.

מִיָּד הוּבֵאתִי אֶל הַמָּלוֹן שֶׁלִּי. נִתְקַבַּלְתִּי לְרֵאָיוֹן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, מָסַרְתִּי לוֹ אֶת כְּתַב־הַהַאֲמָנָה וְיָצָאתִי לִסְקֹר אֶת כָּל הַמְעַנְיֵן וְהַמְיֻחָד.

דָּתָם שֶׁל הַמָּרוֹקָאִים אוֹסֶרֶת עֲלֵיהֶם אֶת שְׁתִיַּת הַיַּיִן, אַךְ עָלַי לוֹמַר, שֶׁאֵין הֵם מֵהַמַּחְמִירִים. בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם חֲדָרִים פְּנִימִיִּים, הַמְיֻעָדִים לִשְׁתִיָּה. פַּעַם אַחַת הִשְׁקֵיתִי לְשָׁכְרָה אֶת הָאֲדוֹנִים הַמֻּסְלְמִים כָּךְ, שֶׁהֵם זוֹכְרִים אוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שִׁבְעָה אֲנָשִׁים הָיִינוּ בַּמִּשְׁתֶּה, וְתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת שָׁתִינוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים־וְחָמֵשׁ חֶבְיוֹנוֹת־יַיִן. מֵרֹאשׁ קָבַעְנוּ לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, וְהֵם קִוּוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי. אֲבָל דַּוְקָא בִּי פָּגַע הַיַּיִן בְּמִדָּה מְעַטָּה בְּיוֹתֵר.

כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת נִשְׁלַחְתִּי בִּשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה אֶל מֶלֶךְ נוּבְּיָה בְּסֶנַאר. רָכַבְנוּ עַל גְּמַלִּים.

אֲסַפֵּר רַק אֶת הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵרַע בֵּין אֶלֶף הִתְרַחֲשֻׁיּוֹת, הַרְפַּתְקָנִיּוֹת וְגַם לֹא־הַרְפַּתְקָנִיּוֹת, בַּמַּסָּע הַמְמֻשָּׁךְ הַזֶּה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַשְּׁאָר יוֹעִיל אַךְ מְעַט לְשׁוֹמְעַי.

אַרְיֵה רָעֵב שֶׁשּׁוֹטֵט בְּמִדְבַּר הַחוֹלוֹת הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאִפְשֵׁר לִי לְהוֹכִיחַ לִבְנֵי־לִוְיָתִי אֶת כֹּחִי וִיכָלְתִּי. זוֹעֵם הָיָה עַד לְהַחְרִיד. עֵינָיו זָרוּ אֵשׁ, וְיָדוֹ שֶׁל אַחַד הָעֲבָדִים, שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ נִיצוֹץ כָּזֶה, נֶחְרְכָה כָּלִיל. פָּסַעְנוּ זֶה לִקְרַאת זֶה בְּאֹמֶץ־אֲרָיוֹת וּבְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה, נֶעֱצַרְנוּ לְהֶרֶף־עַיִן וְהִסְתָּעַרְנוּ שְׁנֵינוּ כְּאֶחָד. הוּא הִפִּיל אוֹתִי, אַךְ תְּנוּעָתוֹ הוֹסִיפָה לְגוּפִי גְּמִישׁוּת רַבָּה וּמִיָּד הִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת עָלָיו, וְלִתְפֹּס בִּגְרוֹנוֹ. אַחַר כָּךְ תָּפַסְתִּי בִּשְׁתֵּי מַלְתְּעוֹתָיו וְקָרַעְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם, וְאָז נִשְׁאֲרָה בְּכָל יָד שֶׁלִּי מַחֲצִית־הָאַרְיֵה. מֵעַתָּה, רָחֲשׁוּ לִי הַכֹּל כָּבוֹד אַדִּיר. הַכֹּל שָׂמְחוּ שֶׁנֶּחְלַצְנוּ מֵהַסַּכָּנָה הַזֹּאת, וְרַק קוֹנְנוּ עַל עוֹר־הָאַרְיֵה הַיָּפֶה שֶׁנִּקְרַע לִשְׁנַיִם. אִלּוּ חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בְּעוֹד מוֹעֵד, הָיִיתִי פּוֹשֵׁט אֶת עוֹרוֹ מֵעַל לְאָזְנָיו.

בְּנוּבְּיָה הָיָה דְּרָקוֹן אֶחָד עוֹשֶׂה הֶרֶג רַב. כֹּה אַדִּירִים הָיוּ גָּדְלוֹ וְכֹחוֹ הַמִּפְלַצְתִּי, עַד שֶׁכָּל הַקָּרֵב אֵלָיו הוּמַת בִּנְשִׁימַת אַפּוֹ. פַּעַם אַחַת סִפֵּר לִי זֹאת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת סְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם. “הֵי,” אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ, “עֲדַיִן מִינְכְהַאוּזֶן גֶּבֶר רָאוּי לִשְׁמוֹ, וְיוּכַל לְהַכְרִיעַ אֶת הַדְּרָקוֹן.” הוֹלִיכוּ אוֹתִי לִסְבִיבַת מְאוּרָתוֹ. הַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא וְאָיֹם. עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת וְעַצְמוֹת אָדָם הָיְתָה מֻטֶּלֶת לְיַד הַמְּאוּרָה הַמַּעֲלָה אֵדִים. שְׁלשָׁה מִבְּנֵי לִוְיָתִי כְּבָר מֵתוּ מִפַּחַד, כִּי הֻגַּד לָהֶם שֶׁהַשָּׂטָן הוּא זֶה, כָּבוּל בַּמְּעָרָה בְּכַבְלֵי־שְׁאוֹל. מִמֶּרְחָק כַּמָּה מֵאוֹת צְעָדִים רָאִיתִי אוֹתוֹ בָּרוּר. לְרֹאשׁוֹ הָיָה כֶּתֶר שֶׁקָּרַן כְּזָהָב, וּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁהָיָה חוֹרֵץ אוֹתָהּ כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ וְשָׁב וּבוֹלֵעַ אוֹתָהּ, נִרְאֲתָה לִי כְּבַת שְׁלשִׁים רֶגֶל. כְּשֶׁהֵרִיחַ אוֹתָנוּ, פָּלַט שְׁאָגָה, וְהִיא הִרְעִידָה אֶת הָאֲדָמָה מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלֵינוּ. גַּם בֶּן הַלְּוָיָה הָרְבִיעִי שֶׁלִּי מֵת. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי.

25.jpg

שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי כֵּיצַד אֵיטִיב לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּפְלֶצֶת. שַׁבְתִּי אֶל הַמְּאוּרָה וְעוּגוֹת־הַזֶּפֶת שֶׁלִּי מֻשְׁחָלוֹת עַל מוֹט, כְּמֵאָה רֶגֶל אָרְכּוֹ. אַךְ בָּלַע הַדְּרָקוֹן אֶת הָעוּגוֹת, הִתְפּוֹצֵץ וְנִבְקַע לִשְׁנַיִם בְּקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר. קָרָאתִי לַכֹּל לִקְרַב וְלִרְאוֹת כֵּיצַד מְפַרְכֶּסֶת הַמִּפְלֶצֶת בִּגְסִיסָתָהּ.

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת מְשִׂימוֹתַי, הֶרְאֵיתִי לְעֵינֵי כָּל הֶחָצֵר אֶת אֳמָנוּת־הָרְכִיבָה שֶׁלִּי עַל הַדַּהֲרָן. שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר, כִּי הִטְעַנְתִּי אֶת הַסּוּס עַל גַּבֵּי גָּמָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַיֵּף וְלֹא יַפְסִיד מִמְּהִירוּתוֹ. הַמֶּלֶךְ כֹּה נִדְהַם, שֶׁלֹּא יָדַע מַה לּוֹמַר. אַחַר כָּךְ הִצִּיעַ לִי תְּמוּרַת הַסּוּס צְרוֹרוֹת כֶּסֶף רַבִּים, וּכְתוֹסֶפֶת הִצִּיעַ לִי הוֹד מַלְכוּתוֹ אֶת הַיָּעֵן שֶׁלּוֹ, הַמֻּפְלָא בְּגָבְהוֹ וּבְגָדְלוֹ, הַמְאֻלָּף לְמַסָּעוֹת בָּאֲוִיר. לֹא הֶאֱרַכְתִּי בְּשִׁקּוּל־הַדַּעַת וְהִסְכַּמְתִּי. עַל הַיָּעֵן הֻלְבַּשׁ אֻכָּף. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּדְגִּימוּ לְפָנַי אֶת טִיסָתוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת, אַחַר כָּךְ נִסִּיתִי לָטוּס בְּעַצְמִי. כְּשֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ בִּיכָלְתִּי לָטוּס, צִוִּיתִי לָשִׂים אֶת חֲפָצַי וְאֶת כַּסְפִּי בְּשַׂק־דְּרָכִים, וְלִקְשֹׁר אֶת הַשַּׂק לַאֲחוֹרֵי הָאֻכָּף. עָלִיתִי עַל הַיָּעֵן וְהִסְתַּלַּקְתִּי.

דִּרְבַּנְתִּי אֶת הַיָּעֵן,שֶׁכִּוַּנְתִּי אוֹתוֹ כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי, וְטַסְתִּי מֵעַל לַיָּם הַתִּיכוֹן לְוֵנֶצְיָה. “שָׁם יָאִיר לִי מַזָּלִי פָּנִים,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. אֲבָל בֵּינְתַיִם תַּשׁ כֹּחוֹ שֶׁל הַיָּעֵן שֶׁלִּי. הַיָּם מָשַׁךְ אוֹתוֹ וְלִשְׂחוֹת לֹא יָדַע. רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת בְּעֵינַי. אַךְ הִנֵּה רָאִיתִי לוּחוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם: אֳנִיָּה נִטְרְפָה וְלוּחוֹתֶיהָ צָפִים. הַיָּעֵן עָלָה עַל לוּחַ, רָץ עַד סוֹפוֹ, עָלָה עַל לוּחַ אַחֵר וְכָךְ הָלְאָה. תְּחִלָּה לֹא הֲבִינוֹתִי מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן, אֲבָל כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי לְאָחוֹר רָאִיתִי, כִּי הָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת בַּלּוּחוֹת וּמְרִיצָה תָּמִיד אֶת הַלּוּחַ הָאַחֲרוֹן קָדִימָה. כָּךְ עָבַרְנוּ מִלּוּחַ אֶל לוּחַ, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִנְמַל וֵנֶצְיָה.

רַב הַיֹּקֶר בְּוֵנֶצְיָה, וּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר שָׁאַלְתִּי מִמִּישֶׁהוּ תֹּף־יְלָדִים קָטָן, עָבַרְתִּי בְּכַמָּה רְחוֹבוֹת וְתוֹפַפְתִּי, וּמִיָּד הָלְכוּ אַחֲרַי קָהָל גָּדוֹל שֶׁל יְלָדִים וַאֲסַפְסוּף. לְבַסּוֹף הָיָה הַדֹּחַק לְיָדִי כֹּה רַב, עַד שֶׁבְּצַד אֶחָד שֶׁל הָרְחוֹב הִתְמוֹטְטוּ הַבָּתִּים וְאֶלֶף אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ. בְּקוֹל גָּדוֹל הִכְרַזְתִּי עַל מַסָּעִי הָרִאשׁוֹן בָּאֲוִיר וְעַל מַעֲשֵׂי לוּלְיָנוּת צָרְפָתִיִּים שֶׁשְּׁמָם מְצַלְצֵל יָפֶה לְהַפְלִיא. אֵין לְתָאֵר כְּלָל אֶת הַקָּהָל הֶעָצוּם שֶׁנִּתְאַסֵּף לְמָחֳרָת. אַךְ כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ, רַבּוֹתַי, לְקַבֵּל מֻשָּׂג, אַגִּיד לָכֶם בְּקִצּוּר: כָּל וֵנֶצְיָה בָּאָה לְכָאן, הָחֵל בַּדּוֹגֶ’ה וְעַד לַקַּבְּצָן הָאַחֲרוֹן. כֶּסֶף רַב צָבַרְתִּי, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁנֶּחְלַצְתִּי מֵרְדִיפָה, מִזַּעַם וּבְעִקָּר – מִמָּוֶת, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי נִצַּל מִמֶּנּוּ.

אַךְ סוֹף־סוֹף נִמְאַס הַדָּבָר עַל הַקָּהָל. גַּם אִם הִשְׁמַעְתִּי עוֹד מִשְׁפָּטִים רַבִּים בְּצָרְפָתִית, לֹא הוֹעַלְתִּי הַרְבֵּה. כְּשֶׁהִכִּיתִי בַּתֹּף וּפִרְסַמְתִּי בַּפַּעַם הָעֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע אֶת טִיסָתִי בָּאֲוִיר, כְּבָר לֹא הָיוּ סְבִיבִי בְּנֵי לְוָיָה, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לָטוּס, כְּבָר לֹא הָיוּ לִי צוֹפִים. כֵּן, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לִגְזֹל מִיָּדִי אֶת הַכֶּסֶף הָרַב וּלְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי.

יוֹם אֶחָד פָּגַשְׁתִּי מָתֵימָטִיקַאי, שֶׁחַי בַּאֲוִירַת הַחִשּׁוּבִים. מְלֻמָּד גָּדוֹל הָיָה, וּבִן־רֶגַע אָמַר לִי בְּעַל־פֶּה אֶת הַמֶּרְחָק הַמְדֻיָּק אֶל כָּל כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת וּשְׁאָר כּוֹכָבִים. הִתְיַדַּדְתִּי עִמּוֹ. זֶה כְּבָר נָשָׂאתִי בְּלִבִּי אֶת הָרַעְיוֹן לָטוּס לְכוֹכָב צֶדֶק, וְעַל כֵּן שָׁאַלְתִּי אֶמֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לִי לְמַסָּע זֶה.

הִזְמַנְתִּי לִי סְפִינָה קְטַנָּה עֲשׂוּיָה מֵעֶצֶם־לִוְיָתָן, רָתַמְתִּי אֶת הַיָּעֵן שֶׁלִּי, עָרַכְתִּי נִסּוּי־טִיסָה, וְהִגַּעְתִּי לְרַעְיוֹן מַפְלִיא: לְנַוֵּט אֶת הַסְּפִינָה עַל יְדֵי זִרְמֵי אֲוִיר. לִסְפִינָתִי הוּכַן מִפְרָשׂ הֶעָשׂוּי מֵעוֹרוֹת צְלוֹפָחִים בִּלְבַד. הִזְמַנְתִּי גַּם מַפּוּחַ, שֶׁאוּכַל לִנְשֹׁף בּוֹ אֲוִיר לְכָל כִּוּוּן שֶׁאֶרְצֶה. כְּשֶׁיִּתְעַיֵּף הַיָּעֵן, אוּכַל לִנְשֹׁב בְּמִפְרָשִׂי. שׁוּב עָרַכְתִּי נִסּוּי וְהוּא עָלָה יָפֶה. הַמְּשָׁרֵת שֶׁשָּׂכַרְתִּי, יוֹהַאן, הָיָה נוֹשֵׁב בַּמַּפּוּחַ עַל הַמִּפְרָשׂ, אֲנִי סוֹבַבְתִּי אֶת הַהֶגֶה, וְהַסְּפִינָה פָּנְתָה לַכִּוּוּן הָרָצוּי. שָׂמַחְתִּי בְּהַמְצָאָה זוֹ שֶׁלִּי. עוֹד יָמִים רַבִּים יְיַגְּעוּ אֲנָשִׁים מֹחָם עַל הַמְצָאָה כָּזֹאת.

26.jpg

לְקוֹל צָהֳלוֹת שִׂמְחָה אַדִּירוֹת שֶׁל הֶהָמוֹן, הִמְרֵאתִי מִוֵּנֶצְיָה. כַּעֲבֹר יְמֵי טִיסָה אֲחָדִים הִבְחַנְתִּי בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹ שֶׁל הַיָּעֵן. גַּם קֵבָתֵנוּ הִתְחִילָה מִצְטַמֶּקֶת.

כְּכָל שֶׁעָלִינוּ, כֵּן גָּבַר הַקֹּר. כֹּה הִצְטַמַּקְתִּי מִקֹּר, עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי גָּדוֹל מִנַּעַר מְמֻצָּע. מְשָׁרְתִי הִצְטַמֵּק לְגֹדֶל שֶׁל יֶלֶד. עָלִינוּ רַק קְצָת מֵעַל לָרֶבַע שֶׁל הַגֹּבַהּ הַמֵּרַבִּי, שֶׁהוּא שְׁמוֹנִים אֶלֶף מִילִין, וּבְכֵן, לְפָנֵינוּ עוֹד חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף מִילִין עַד שֶׁנַּגִּיעַ לִסְבִיבַת־הַיָּרֵחַ. שָׁם יִמְשֹׁךְ אוֹתָנוּ הַיָּרֵחַ, וְלֹא נִזְדַּקֵּק לְעֶזְרַת הַיָּעֵן. אָכֵן, נָחַתְנוּ עָלָיו מִכֹּבֶד מִשְׁקָלֵנוּ.

כַּעֲבֹר זְמַן מוּעָט נִכְנַסְנוּ לָאַטְמוֹסְפֵירָה שֶׁל הַיָּרֵחַ. הִתַּרְתִּי אֶת הַיָּעֵן מֵרִתְמָתוֹ. הִפְשַׁרְנוּ קְצָת, תָּפַחְנוּ וְנָפַלְנוּ בַּאֲבַק־שֶׁלֶג קָטָן עַל הַיָּרֵחַ. נָחַתְנוּ בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי, שֶׁהָאֲנָשִׁים בּוֹ קְטַנִּים, כִּילָדִים בְּנֵי שָׁלשׁ אֶצְלֵנוּ. עֲלוּבִים וּמִסְכֵּנִים הָיוּ וּבְרַחֲמִים רַבִּים הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהֶם. אַף עַל פִּי כֵן, נִרְאוּ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. כָּל מְזוֹנָם הָיָה חָלָב דַּל שֶׁל כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁתוּ הָיוּ דְּלוּחִים. שׁוּם מָזוֹן שֶׁיֶּעֱרַב לְקֵבָתְךָ לֹא תִּמְצָא כָּאן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. עַל כֵּן טָרַחְתִּי לְהָכִין אֶת הֶמְשֵׁךְ מַסָּעִי.

בַּמַּסָּע נִפְגְּעוּ עֵינַי מְאֹד, נֶעֶכְרוּ, וּרְאִיָּתִי לֹא הָיְתָה טוֹבָה. פִּטַּמְתִּי אֶת מִקְטַרְתִּי בְּטַבָּק וְהִדְלַקְתִּי אוֹתָהּ בְּעֵינָיו שֶׁל חָתוּל גָּדוֹל שֶׁבָּא לִקְרָאתִי. בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁעֵינָיו הֵן גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת. מִהַרְתִּי לָצֵאת לְמַסָּע אֶל מַאֲדִים.

לְאַחַר שֶׁנַּחְנוּ וְאָסַפְנוּ מָזוֹן, רָתַמְתִּי אֶת הַיָּעֵן וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ בְּמִשְׁנֶה־אֹמֶץ. הַיָּעֵן הִמְרִיא, יוֹהַאן נָשַׁף בַּמִּפְרָשׂ, וּלְמַטָּה עָמְדוּ הַכֹּל פְּעוּרֵי־פֶּה.

אֶל מַעֲגַל הָאֵדִים שֶׁל מַאֲדִים הִגַּעְנוּ בִּשְׁעַת סְעָרָה וְנִשְׁאַרְנוּ תְּקוּעִים בַּעֲנַן־שֶׁלֶג נוֹרָא. לְאָשְׁרֵנוּ הָיְתָה עִמִּי הַחֶרֶב הַגְּדוֹלָה, שְׁלָלִי בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת נֶגֶד הַטּוּרְקִים. הָלַמְתִּי בַּחֶרֶב עַל סְבִיבַי כְּיַד יְכָלְתִּי, יוֹהַאן עָזַר לִי, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר חָצַבְנוּ לָנוּ שְׁלשָׁה חֲדָרִים מְרֻוָּחִים, שֶׁגָּדְלוּ לְאַט־לְאַט בְּהַשְׁפָּעַת חֹם גּוּפֵנוּ. נוֹחַ הָיָה לָנוּ בַּחֲדָרִים הָאֵלֶּה, חָיִינוּ בְּשָׁלוֹם, אָכַלְנוּ אֶת הַצֵּדָה שֶׁלָּנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה הָיְתָה, נֶהֱנֵינוּ מִמֶּנָּה. בֶּעָנָן הַזֶּה בִִּלִּינוּ לְמַעְלָה מֵחָדְשַׁיִם.

הַסְּעָרָה שָׁכְכָה. הָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּמֶרְחַב־הַנְּשִׁימָה שֶׁל מַאֲדִים, וְלֹא נִזְקַקְנוּ לְמִפְרָשִׂים, לִכְנָפַיִם וּלְמַפּוּחַ. אֲבָל הִרְגַּשְׁנוּ בְּאֵדִים מַסְרִיחִים. סָתַמְנוּ אֶת נְחִירֵינוּ כִּי לֹא הָיִינוּ רְגִילִים לְרֵיחוֹת רָעִים כָּאֵלֶּה. הַסְּפִינָה יָרְדָה בְּנָתִיב אֲנָכִי וְנָחֲתָה עַל אֲפָר יָפֶה לְיַד כְּפָר.

הַקַּרְקַע הָיְתָה טוֹבָה לְמַדַּי. מִיָּד הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכַמָּה עֵצִים וּבְפִרְיָם הַמְיֻחָד. עֵץ אֶחָד הֵנִיב אִצְטְרֻבָּלִים גְּדוֹלִים מְאֹד. תָּלַשְׁתִּי אֶחָד, פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא! מָצָאתִי בִּפְנִים בֶּגֶד מֻשְׁלָם בִּשְׁבִילִי, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַכֹּל בּוֹ כָּרָגִיל. הַבֶּגֶד שֶׁלִּי הָיָה כְּבָר מְרֻפָּט, פָּשַׁטְתִּי אוֹתוֹ וְלָבַשְׁתִּי אֶת הֶחָדָשׁ. תָּלַשְׁתִּי אִצְטְרֻבָּל גַּם לְמַעַן יוֹהַאן שֶׁלִּי. סָקַרְתִּי עוֹד עֵצִים וּמָצָאתִי אֱגוֹזִים, שֶׁבִּמְקוֹם גַּלְעִין, הָיוּ בָּהֶם נַעֲלַיִם יָפוֹת. רַק הָאֲנָשִׁים עַל הָאֲדָמָה הַהִיא לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁמָם. הֵם הֵפִיחוּ רוּחַ חֲזָקָה, אֶלָּא שֶׁרֵיחָהּ נוֹרָא, וְלֹא הָיָה בְּכֹחֵנוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ. אוּלָם יוֹהַאן שֶׁלִּי הִמְצִיא תַּחְבּוּלָה: הוּא תָּקַע אֶת רֹאשׁוֹ בַּמַּפּוּחַ וְהִבְרִיחַ בְּמַשָּׁבָיו אֶת הָרוּחַ מִלִּפְנֵי אַפִּי.

בָּדַקְתִּי אֶת מְקוֹר הָרוּחַ הָרָעָה וּמָצָאתִי שֶׁאֲשֵׁמוֹת בְּכָךְ הַחוּשָׁנִיּוּת הָרַבָּה שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים וְהָאֲדָמָה הַדְּשֵׁנָה מִדַּי. קוֹמָתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָיְתָה כְּקוֹמָתֵנוּ, אֲבָל הַבְּצָלִים וְהַצְּמָחִים הָאֲחֵרִים שֶׁאָכְלוּ, הָיוּ גְּדוֹלִים פִּי עֲשָׂרָה מֵהַצְּמָחִים שֶׁלָּנוּ. כָּל טַעַם חַיֵּיהֶם הָיָה הָאֹכֶל וְהַטִּפּוּל בְּגוּפָם. חַיֵּיהֶם הָיוּ אֵפוֹא שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, עִכּוּל וְשֵׁנָה.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נֶעֱלַם הַיָּעֵן שֶׁלִּי. גָּנְבוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וּכְפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ, הִרְעִילוּ אוֹתוֹ.

אֹרַח־הַחַיִּים הַמּוּזָר הַזֶּה, צִמְחֵי־הַבָּצָל וְהַסִּרְחוֹן הָיוּ לִי לְזָרָא וּבְוַדַּאי נִמְאֲסוּ גַּם עַל קוֹרְאַי. בְּלִי לְהַרְהֵר הַרְבֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַמַּצְנֵחַ שֶׁלִּי וְצָנַחְתִּי. אֲבָל מַה קָּרָה? נְחִיתָתִי עַל הַיָּרֵחַ הָיְתָה קְצָת קָשָׁה מִדַּי, וְרוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה: הַמַּצְנֵחַ נִשְׁבַּר, וּמֵרֹב פַּחַד עָזַבְתִּי אוֹתוֹ, וְהוּא, בִּמְקוֹם לִפֹּל עַל הַיָּרֵחַ, צָנַח עַל אַדְמָתֵנוּ, לְיַד קָאלֶה, וְהִגִּיעַ לְיָדָיו שֶׁל הַמְעוֹפֵף־בְּכַדּוּר בְּלָאנְשָׁאר. אָדָם זֶה עָסַק עוֹד בְּיַלְדּוּתוֹ בְּהַפְרָחַת עֲפִיפוֹנִים וּכְבָר הִתְחִיל לַחֲלֹם עַל מַסָּעוֹת גְּדוֹלִים בָּאֲוִיר. כְּשֶׁגָּדַל, שִׁפֵּץ אֶת הַמַּצְנֵחַ, עָרַךְ בּוֹ נִסּוּיִים, וְכַיּוֹם הוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה הוֹקוּס־פּוֹקוּס.

יָשַׁבְתִּי אֵפוֹא, בִּישׁ־מַזָּל שֶׁכְּמוֹתִי, עַל הַיָּרֵחַ. כָּל אָדָם יְרַחֵם עָלַי: בְּלִי הַיָּעֵן, בְּלִי הַמַּצְנֵחַ, בְּלִי הַמַּפּוּחַ, בְּלִי יוֹהַאן. לֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּהוֹת הַרְבֵּה עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא אַחַת הַגְּרוּעוֹת בְּיוֹתֵר: הִנֵּה הִיא מִצְטַמֶּקֶת וְגָדְלָהּ כְּשׁוֹפַר־צַיָּדִים, וְהִנֵּה הִיא תּוֹפַחַת כְּגָדִישׁ. וַהֲלֹא אַתֶּם מַכִּירִים כְּבָר אֶת הָאֲנָשִׁים שָׁם. אֵין הֵם שָׁוִים אֶת קְלִפַּת הַשּׁוּם.

הֶחְלַטְתִּי לִצְנֹחַ אֶל הָאֲדָמָה. אָסַפְתִּי תֶּבֶן רַב כְּכָל שֶׁמָּצָאתִי, חָתַכְתִּי בַּיָּרֵחַ חוֹר שֶׁצּוּרָתוֹ כְּמַשְׁפֵּךְ, עָטַפְתִּי עַצְמִי בְּתֶבֶן רַב, זָרַקְתִּי תֶּבֶן רַב שֶׁיָּעוּף לְפָנַי, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נְחִיתָתִי רַכָּה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָאֲדָמָה, הָיָה הַר־הַתֶּבֶן שֶׁלִּי כֹּה עָצוּם, עַד שֶׁהָיָה מַסְפִּיק בְּוַדַּאי לְמָאתַיִם שָׁנָה בְּאֻרְווֹת־הַמֶּלֶךְ בְּהַאנוֹבֵר. נָחַתִּי בְּרַכּוּת וּשְׁלשָׁה יָמִים חָפַרְתִּי בַּתֶּבֶן עַד שֶׁיָּצָאתִי מִתּוֹכוֹ. שְׁמוֹנָה יָמִים יָרַד שֶׁלֶג שֶׁל תֶּבֶן בַּסְּבִיבָה.

כָּךְ סִיַּמְתִּי מַסָּע, מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁעָרַךְ בֶּן־תְּמוּתָה, אָמְנָם בְּהַרְפַּתְקָה מְסֻיֶּמֶת, אַךְ בְּהַצְלָחָה.

מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין רָאִיתִי אֶת כָּל הַשְּׁטָחִים מְכֻסִּים תֶּבֶן. רָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים חוֹפְרִים בִּידֵיהֶם וְיוֹצְאִים מֵהָעֲרֵמוֹת. שִׂמְחָתָם לֹא הָיְתָה קְטַנָּה לְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַחֹמֶר שֶׁכִּסָּה אוֹתָּם וּמָצְאוּ שֶׁהוּא תֶּבֶן. מִן הַשָּׁמַיִם נָפַל לָהֶם מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת לְלֹא כָּל טִרְחָה. וַהֲרֵי זוֹ מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּט – לְקַבֵּל בְּלִי לַעֲבֹד – וְהִיא הַמַּשְׁחִיתָה אוֹתוֹ בְּעִקָּר. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאִישׁ, שֶׁיַּחַד עִמּוֹ יָצָאנוּ מֵעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, הִכַּרְתִּי אֶת לְבוּשׁוֹ הָרוּסִי וְאֶת לְשׁוֹנוֹ. שָׁאַלְתִּי כַּמָּה רְחוֹקָה מִכָּאן פֶּטֶרְבּוּרְג וְנַעֲנֵיתִי: שְׁנֵי מִילִין. אֵיזוֹ שִׂמְחָה יָרְדָה עָלַי! נַפְשִׁי יָצְאָה לְמַלֵּא אֶת קֵבָתִי הָאֵירוֹפִּית בְּמָזוֹן אֵירוֹפִּי. לְאַחַר שֶׁהִתְנַעֲרוּ הָאֲנָשִׁים מֵהַתֶּבֶן וְהִתְגַּבְּרוּ עַל פַּחְדָּם הַרִאשׁוֹן, הֵבִיאוּ אוֹתִי לְאַכְסַנְיָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי פְּנִימָה, רָאִיתִי לְיַד הַתַּנּוּר אָרוֹן מָלֵא כְּלֵי חָלָב. בְּקִצּוּר, שָׁתִיתִי כְּעֶשְׂרִים צִנְצְנוֹת חָלָב שָׁמֵן. אֲבָל מִיָּד הִתְחִילָה מְהוּמָה בְּקִרְבִּי. קוֹלוֹת רַעַשׁ וָנֶפֶץ. נִתְקַפְתִּי מֵחוֹשֵׁי בֶּטֶן שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כְּמוֹתָם.

תִּקְוָתוֹ שֶׁל אָדָם נֶהֱפֶכֶת לִפְעָמִים לְמַיִם. אֶת זֹאת אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם, כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֹאת מִנִּסְיוֹנוֹ וּמַאֲמִין לִי עַל דִּבְרָתִי. אֲבָל אָדָם הַהוֹפֵךְ לִהְיוֹת לְמַיִם לֹא רְאִיתֶם בְּוַדַּאי בִּימֵי חַיֵּיכֶם, וְאִלּוּ אֲנִי חָזִיתִי זֹאת מִבְּשָׂרִי. כְּכָל שֶׁהַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים אַגָּדִיִּים, הֲרֵי הֵם אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. פַּעַם אַחַת יָצָאנוּ לְצַיִד בַּחֲבוּרָה. וְאָכֵן הֵאִירָה לָנוּ הַהַצְלָחָה פָּנִים, וּבַיְעָרוֹת שֶׁלְּחוֹף אֲגָם לָאדוֹגָה יָרִינוּ בְּחַיּוֹת רַבּוֹת. בֵּין הַשְּׁאָר יָרִינוּ בִּצְבִי בַּעַל מֵאָה־אַרְבָּעִים־וְאַרְבָּעָה זִיזִים בְּקַרְנָיו. כָּל יְמֵי חַיַּי לֹא נִזְדַּמְּנָה לִי חַיָּה כָּזֹאת. וְהִנֵּה נִזְדַּמֵּן לִי צְבִי שֶׁבְּקַרְנָיו שִׁבְעִים־וּשְׁנַיִם זִיזִים. רָדַפְתִּי אַחֲרָיו,עַד שֶׁאָבַד כָּל קֶשֶׁר בֵּינִי לְבֵין הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי. הַשָּׁרָב כָּבֵד הָיָה, וְגַם עָיַפְתִּי מְאֹד. מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? יָשַׁבְתִּי, כָּעַסְתִּי עַל מַצָּבִי הַמְטֻפָּשׁ, עַל שֶׁהִנְּנִי כָּאן לְבַדִּי, לְלאֹ עוֹד צַיָּד וּלְלאֹ כֶּלֶב. הָיִיתִי רָעֵב וְאָכַלְתִּי אֶת הַצֵּדָה שֶׁלִּי כֻּלָּהּ, הִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל תַּרְמִילִי וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה, עָיֵף וְחָלוּשׁ.

הָיִיתִי שָׁכוּב עַל תֵּל קָטָן. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִתְחַלְתִּי לְהָזִיעַ וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב מַמָּשׁ בְּמַיִם. עוֹד שָׁעָה קַלָּה וּכְבָר זָרַם נַחַל, וְעַד מְהֵרָה הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ אֲנִי שָׁט בִּסְפִינָה. הַתַּרְמִיל שֶׁעָלָיו שָׁכַבְתִּי שָׁט עִמִּי. פִּתְאֹם הִֵעִירָה אוֹתִי טַלְטֵלָה חֲזָקָה. הִתְעוֹרַרְתִּי וְהִנֵּה שֻׂלְטָן כַּלְבִּי לְפָנַי, נוֹעֵץ אֶת שִׁנָּיו בַּתַּרְמִיל וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מִן הַזֶּרֶם, שֶׁעָמַד לְהִשָּׁפֵךְ לַאֲגָם לָאדוֹגָה יַחַד עִמִּי. אֵיזֶה מַזָּל! קַמְתִּי עַל רַגְלַי, חִבַּקְתִּי מֵרֹב שִׂמְחָה אֶת שֻׂלְטָן שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לְפֶּטֶרְבּוּרְג. שָׁם, בָּעֶרֶב, יָשַׁבְתִּי עִם הוֹד מַעֲלָתָהּ הַקֵּיסָרִית אֶל בַּקְבּוּק יַיִן, נַחְתִּי, סִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַהַרְפַּתְקָה שֶׁלִּי, וְהִיא נֶהֶנְתָה מֵהַסִּפּוּר מְאֹד.

אַחַר כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי שִׁחְרוּר מֵשֵּׁרוּתָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרִית. הוֹד מַעֲלָתָהּ הֶעֱנִיקָה לִי אֶת דְּיוֹקְנָהּ עַל גַּבֵּי מַשְׂכִּית מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹמִים, נָתְנָה לִי גַּם מַתָּנוֹת נָאוֹת עַל שֵׁרוּתִי הַנֶּאֱמָן, וּבְרוּחַ עַלִּיזָה יָצָאתִי לְלִיווּלַאנְד12 קָבַעְתִּי אֶת מוֹשָׁבִי בְּנַארְוָה. בָּחַרְתִּי בְּעִיר זוֹ מִפְּנֵי שֶׁבִּסְבִיבָתָהּ יְעָרוֹת רַבִּים, וּבָהֶם שֶׁפַע שֶׁל שׁוּעָלִים, דֻּבִּים וְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת. כָּאן פָּקְדוּ אוֹתִי אָשְׁרִי וַאֲסוֹנִי. עַל אָשְׁרִי וּמְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים אֲסַפֵּר לָכֶם אֲנִי, וְעַל אֲסוֹנִי יְסַפֵּר לָכֶם בְּסִיּוּם יְדִידִי וַחֲסִידִי. אֲבָל, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבַּעֲלֵי־הָאַכְסַנְיוֹת! (הַבָּארוֹן פָּלַט אֲנָחָה עֲמֻקָּה, וְהִמְשִׁיךְ).

בַּמָּקוֹם הַזֶּה קָסְמוּ לִי עֵינֶיהָ שֶׁל צְעִירָה יָפָה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וַאֲנִי כָּבַשְׁתִּי אֶת לִבָּהּ הַיָּפֶה. צַדְתִּי דֻּבִּים אֲחָדִים, וְזָכִיתִי בְּהַסְכָּמָתָם שֶׁל הַהוֹרִים וְשֶׁל בִּתָּם. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְאֵרוּסַי חָל יוֹם אַנָּה הַקְּדוֹשָׁה. נָשַׁקְתִּי עַל לְחִי שְׂמֹאל שֶׁל אֲרוּסָתִי, וְהַנְּשִׁיקָה פָּעֲרָה חוֹר גָּדוֹל בַּלֶּחִי. הַפֶּצַע הִגְלִיד בְּקשִׁי לְאַחַר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת. עַל כֵּן נִדְחֲתָה הַחֲתוּנָה לִזְמַן כֹּה רַב. עַד הַיּוֹם יֶשְׁנָהּ הַצַּלֶּקֶת בַּלֶּחִי, וַאֲפִלּוּ גָּדְלָה. רַבּוֹתַי, אַל־נָא תְּנַשְּׁקוּ אֶת אֲרוּסוֹתֵיכֶם בְּיוֹם אַנָּה הַקְּדוֹשָׁה.

בִּסְבִיבַת נַארְוָה רַבּוֹת הַקִּיוִיּוֹת, וְכַמּוּבָן רַבּוֹת גַּם הַבִּצּוֹת וְהַשְּׁטָחִים הַלַּחִים. אֲרוּסָתִי אָהֲבָה לֶאֱכֹל בֵּיצֵי קִיוִיּוֹת. שַׂעֲרוֹתַי עֲדַיִן סוֹמְרוֹת כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּמִּקְרֶה הַהוּא אֲבָל, מַה לֹּא יָעֵז אָדָם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אֲרוּסָתוֹ? יוֹם אֶחָד הִרְחַקְתִּי לְשׁוֹטֵט בַּבִּצּוֹת, מָצָאתִי קִנִּים רַבִּים, רוֹקַנְתִּי אוֹתָם וּמִלֵּאתִי אֶת תַּרְמִילֵי בֵּיצִים. פִּתְאֹם שָׁקַעְתִּי בְּבִצָּה, וּכְבָר אֲנִי שָׁקוּעַ בָּהּ עַד צַוָּאר.

סִימָנֵי־הָאַזְהָרָה הָיוּ רַבִּים. בְּלֶכְתִּי הִתְנַדְנְדָה הָאֲדָמָה תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲבָל הַמַּחְשָׁבָה עַל אֲרוּסָתִי! זֹאת וְעוֹד, מִינְכְהַאוּזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִרְתָּע מִשּׁוּם דָּבָר, יוֹדֵעַ לְהֵחָלֵץ מִכָּל הַסַּכָּנוֹת, מֵהַסַּכָּנוֹת בַּמַּיִם וּבַיַּבָּשָׁה, בְּקִצּוּר, מִכָּל שְׁלשִׁים־וָתֵשַׁע הַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לְחַיֵּי אָדָם.

אֲבָל לוּלֵא הָיָה כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן עִמִּי, אֵין סָפֵק שֶׁהַפַּעַם הָיָה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. עֶרֶב הָיָה וְהִנֵּה בָּא לַיְלָה, הַלַּיְלָה הָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת. כַּלְבִּי נָבַח מִזְרָחָה, מַעֲרָבָה, צָפוֹנָה, דָּרוֹמָה, פְּעָמִים רַבּוֹת לִצְדָדִים שׁוֹנִים, כְּדֵי לְהַזְעִיק עֶזְרַת אֲנָשִׁים. הוּא נָבַח, יִבֵּב וְהָיָה מְלַטֵּף אֶת פָּנַי בִּזְנָבוֹ. לֹא הֲבִינוֹתִי מַה רְצוֹנוֹ. עַד שֶׁתְּפַסְתִּיו, הֶחְזַקְתִּי בִּזְנָבוֹ וּמִיָּד מָשָׁה אוֹתִי הַכֶּלֶב מֵהַבִּצָּה.

אֲבָל אָנָה אֵלֵךְ? גַּם אִם נִצַּלְתִּי מֵהַבִּצָּה, הֲרֵי בֶּן־מָוֶת אֲנִי, הָיָה קַר מְאֹד וְכֻלִּי רָטֹב. אִם אֶעֱמֹד שָׁעָה קַלָּה, אֶקְפָּא וְאֶהֱפֹךְ לִנְצִיב קֶרַח. אִם לֹא אָשׁוּב הַבַּיְתָה, אֶגְרֹם אֶלֶף פְּחָדִים לַאֲרוּסָתִי וּלְהוֹרֶיהָ. אֲבָל אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר, וְאֵין כָּל שְׁבִיל. לְאָן? הָעֵצָה הָיְתָה יְקָרָה מִפָּז. שׁוּב נָבַח כַּלְבִּי, וַהֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב. הֶחְזַקְתִּי בִּזְנָבוֹ וְהוּא הוֹלִיךְ אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁמּוֹלִיכִים עִוֵּר, בַּחשֶׁךְ וּבַסַּכָּנָה, בִּמְהִירוּת רַבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶקְפָּא. כַּעֲבֹר חֲמִשִּׁים־וְתֵשַׁע דַּקּוֹת וַחֲמִשִּׁים־וְתֵשַׁע שְׁנִיּוֹת הִגַּעְנוּ לְנַארְוָה, וְלֹא הָיָה עוֹד חוּט לַח בִּבְגָדַי. חֹם גּוּפִי וְזִרְמֵי־הָאֲוִיר יִבְּשׁוּ אוֹתָם. אֲרוּסָתִי כְּבָר קוֹנְנָה עָלַי מַר, שָׁפְכָה דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת, גִּנְּתָה אֶת הֶעָזָתִי הַמְטֹרֶפֶת. אֲבָל עַתָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּסְעֻדַּת־מְלָכִים לִי וּלְכַלְבִּי סִיְּמוּ אֶת הַיּוֹם הַמְעַיֵּף הַזֶּה.

עַתָּה סִפֵּר יְדִידוֹ וַחֲסִידוֹ:

הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בְּעוֹדוֹ רַוָּק, הִגִּיעַ יוֹם אֶחָד לְפַרְבָּר שֶׁל רִיגָה. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֶּן־עֲשִׁירִים וְגַם כְּדֵי לִתְהוֹת עַל קַנְקַנָּהּ שֶׁל הָעִיר, הִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה. בַּעֲלַת־הָאַכְסַנְיָה הַנָּאָה לֹא עוֹרְרָה בּוֹ כָּל שִׂנְאָה, וְזֶה הָיָה בְּוַדַּאי גַּם גּוֹרָלָם שֶׁל אַלְפֵי גְּבָרִים שֶׁהִתְאַכְסְנוּ אֶצְלָהּ. אָכֵן, קָסְמָה לוֹ בִּכְשָׁפֶיהָ, וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. כָּאן נִפְגְּשָׁה אֵשׁ בְּאֵשׁ, וְהַתּוֹצָאָה לֹא יָכְלָה לִהְיוֹת טוֹבָה. הִזָּהֲרוּ מִבַּעֲלַת־אַכְסַנְיָה, רַבּוֹתַי! כְּלַל־זָהָב הוּא שֶַׁמַּעֲנִיק הַבָּארוֹן מִיְנְכְהַאוּזֶן לָאֱנוֹשׁוּת. מִנִּסְיוֹנוֹ הַמַּר הֵפִיק אֶת הַכְּלָל, וַאֲנִי מוֹסִיף לִדְבָרָיו: הִזָּהֲרוּ מִבַּעֲלוֹת־אַכְסַנְיָה יָפוֹת!

עַד מְהֵרָה נִתְבָּרֵר, שֶׁאֵין הַבָּארוֹן יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת מִזְגָּהּ הַלּוֹהֵט שֶׁל הַגְּבֶרֶת. הַמְּרִיבוֹת הָיוּ עַזּוֹת, וּבְקשִׁי עָלָה בְּיָדוֹ לְפַיְּסָהּ וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה.

בְּיוֹם צֵאתוֹ אֶת רֶוַל קָרָה לוֹ עוֹד מִקְרֶה מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הַבָּארוֹן נִזְדַּמֵּן לַחֲבוּרַת מְשַׂחֲקִים בְּכַדֹּרֶת. אֶחָד הַצְּעִירִים בִּקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לָרִיב עִם הַבָּארוֹן. מִטִּבְעוֹ רַתְחָן הוּא מִינְכְהַאוּזֶן. הַצָּעִיר עָמַד לְהַטִּיל אֶת הַכַּדּוּר, אַךְ פִּתְאוֹם הִפְנָה רֹאשׁוֹ לְעֵבֶר מִינְכְהַאוּזֶן וְאָמַר לוֹ דָּבָר מַעֲלִיב. הַבָּארוֹן שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַצָּעִיר.

27.jpg

הָרֹאשׁ נָפַל לְיָדָיו שֶׁל הַצָּעִיר, וְהוּא הָיָה בָּטוּחַ כִּי הַכַּדּוּר בְּיָדָיו. וְאָכֵן זָרַק אֶת הַכַּדּוּר וּפָגַע בְּכָל תִּשְׁעַת הַנִּצָּבִים – וַהֲרֵי זֶה פֶּלֶא. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה מַרְאֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר: הַגּוּף חֲסַר־הָרֹאשׁ מָחָא כַּף, וְהָרֹאשׁ שֶׁלְּיַד הַנִּצָּבִים קָרָא “בְּרַאווֹ”. אוּלָם הַבָּארוֹן נֶאֱלַץ לְהִמָּלֵט בְּחִפָּזוֹן מֵהָעִיר.


 

סִפּוּר נְעוּרָיו שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן וְגַם הַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת הַכֹּל כָּתוּב בִּידֵי הַבָּארוֹן עַצְמוֹ    🔗

פַּנּוּ לִי מָקוֹם, רַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים,

הַפַּעַם אֲסַפֵּר אֲנִי לָכֶם סִפּוּרִים.

הָאֲחֵרִים כְּבָר סִפְּרוּ יוֹתֵר מִדַּי,

לִכְלְכוּ נְיָר, קִשְׁקְשׁוּ. כָּךְ הָיָה, נִכְבָּדַי.

הַסּוֹפְרִים הַלָּלוּ הִתְעַלְּלוּ בְּחַיַּי,

גָּנְבוּ אֶת שְׁלָלִי וְאֶת כָּל הֶשֵּׂגַי.

עַתָּה דַי! בַּיַּעַר שֶׁלִּי אֲנִי הַשַּׁלִּיט,

וְאַל יַעַזְרוּ לִי שָׂכִיר אוֹ יָדִיד.

הַכֹּל יָדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת בְּיָדִי

וְעַתָּה אֶהְיֶה אֲנִי הַמְחַבֵּר, יְדִידִי.

בְּשִׂמְחָה אֲהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם עַל קַבַּיִם,

וְהַצְלָחָה בְּמַעֲשַׂי אֲבַקֵּשׁ מִשָּׁמַיִם.

28.jpg

הַקְדָּמָה    🔗

כָּל אָדָם מֵיטִיב לָדַעַת אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו, וְאֵין אִישׁ מֵטִיל סָפֵק בְּכָךְ. הִנֵּה כִּי כֵן מְאַלְּצִים אוֹתִי, אָדָם זָקֵן בַּעֲרֹב יוֹמוֹ, הַנֶּאֱלָץ לְהֵעָזֵר בַּהֲלִיכָתוֹ בְּקַבַּיִם, לְהָעֵז וְלָבוֹא לִפְנֵי קְהַל אוֹהֲבֵי־הַקְּרִיאָה, כְּדֵי לְסַפֵּר עַל חַיַּי.

שְׁנֵי מְחַבְּרִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד, וְהֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁכַּוָּנָתָם לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, וְהָאֶחָד רָצָה לִהְיוֹת נֶאֱמָן יוֹתֵר לָאֱמֶת מֵרֵעֵהוּ; אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁרִמּוּ אֶת הָעוֹלָם וְהִגִּישׁוּ לוֹ הֲבָלִים מִשֶּׁלָּהֶם, מֹץ וְלֹא חִטָּה. מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁהַקּוֹרְאִים יֵדְעוּ לְהַבְחִין בֵּין הַמֹּץ שֶׁלָּהֶם לְבֵין הַחִטָּה שֶׁלִּי. מַדְהִים הַדָּבָר, כֵּיצַד יָכְלוּ לְהַצִּיג פִּטְפּוּטֵי־הֶבֶל כְּהַרְפַּתְקוֹת שֶׁלִּי, כִּבְיָכוֹל. עַל כָּרְחִי אֲנִי בָּא אֵפוֹא אֲלֵיכֶם עַל קַבַּי. רוֹצֶה אֲנִי לְיַסֵּר אֶת הָאֲדוֹנִים בַּעֲלֵי הָעֵט־הַפַּטְפְּטָן, וְרוֹצֶה גַּם לְעוֹדֵד קְצָת אֶת רוּחִי. אִם יִצְלַע סִפּוּרִי פֹּה־וָשָׁם, יִסְלְחוּ לִי הַקּוֹרְאִים, שֶׁכֵּן אַשְׁמַת הַגִּיל הִיא. לִפְעָמִים צוֹחֲקִים לְזָקֵן בַּעַל־קַבַּיִם אוֹ רֶגֶל תּוֹתֶבֶת הַמְנַסָּה לַעֲשׂוֹת גִּלְגּוּל.

כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, גִּדַּפְתִּי בְּכַעַס רַב. אֲגַלֶּה לָכֶם בְּסוֹד, כִּי שָׂמַחְתִּי גַּם לְפִרְסוּמָהּ שֶׁל אִישִׁיּוּתִי הַנַּעֲלָה. אַךְ אִם נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת מִזְגִּי הַלּוֹהֵט וְאֶת שִׂנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לַשֶּׁקֶר, כְּלוּם יִתְפַּלֵּא מִישֶׁהוּ שֶׁרָתַחְתִּי עִם קְרִיאַת הַדְּבָרִים?

הַמְחַבֵּר הַשֵּׁנִי רָצָה לְהִצְטַיֵּן עוֹד יוֹתֵר, וְנִכְשַׁל יוֹתֵר. הוּא נָסַע עִמִּי בְּכָל כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת, וְדָבָר לֹא יָדוּעַ לִי עַל כָּךְ. הוּא מוֹכֵר גַּם לַקָּהָל סִפּוּרִים בְּשֵׁם אָחִיו, הַשַּׁמָּשׁ מִבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וְרֻבָּם אֵינָם אֶלָּא שְׁקָרִים.

בֵּינְתַיִם כְּבָר הִצְטַנֵּן כַּעֲסִי שֶׁרָתַח בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַסִּפְרוֹן הָרִאשׁוֹן, וְגַם זָקַנְתִּי. כְּשֶׁאָדָם מִתְנַסֶּה בְּתַעֲלוּלֵי־גּוֹרָל כֹּה רַבִּים וְהוּא מִתְקָרֵב לְשִׁבְעִים, הֲרֵיהוּ מַזְקִין מַהֵר וּמִזְגוֹ מִתְמַתֵּן. שַׁבְתִּי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר וְשָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי מָה אוֹעִיל בְּצַעֲרִי וּבְכַעֲסִי. הֵן לֹא אֲתַקֵּן דָּבָר.

הָעִנְיָן הַמַּדְהִים בְּיוֹתֵר הָיָה הֲנָאָתָם הָאַדִּירָה שֶׁל אֲנָשִׁים מִסִּפּוּרִים אֵלֶּה. הֵם רָצוּ זֶה אֶל זֶה כַּאֲחוּזֵי־דִּבּוּק, כְּדֵי לְהַקְדִּים אֲחֵרִים וְלוֹמַר: כְּבָר קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר הַמְפֻרְסָם. בְּכָל חוּגֵי הַחֶבְרָה דִּבְּרוּ רַק בַּסֵּפֶר הַזֶּה. אֲנָשִׁים הִזְדָּרְזוּ לִקְרֹא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְבַדֵּר אֶת הַחֶבְרָה בַּסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה. מֵעוֹלָם לֹא עוֹרֵר סֵפֶר קָטָן תְּשׂוּמֶת לֵב רַבָּה יוֹתֵר. אֲנָשִׁים הָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ, וְאוּלַי מִתְפּוֹצְצִים מִצְּחוֹק אִלּוּ נֶאֱמַר לָהֶם, כִּי מִינְכְהַאוּזֶן רוֹגֵז עַל הַסֵּפֶר. לֹא נָטִיתִי לִגְרֹם עָוֶל לְאָחִי וְלֹא גִּלִּיתִי אֶת רָגְזוֹ.

יָדַעְתִּי, כִּי הַרְפַּתְקוֹתַי נִקְרָאוֹת בְּיֶתֶר רָצוֹן מִשֶּׁנִּקְרָאִים סְפָרִים חֲשׁוּבִים וּמוֹעִילִים הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְכֵן תֻּרְגְּמוּ לְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעוֹלָם. זֶה לֹא כְּבָר קִבַּלְתִּי שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד. הָאֶחָד מֵאַסְיָה, מִקֵּיסָר יַפָּן, רֵבָאל קוֹאוֹ, וְהַשֵּׁנִי מֵהַנֶגּוּס הָאבֵּשׁ טֶקְלָה הַיְמַאנָאוּט הַשֵּׁנִי, נְסִיךְ אֶתְיוֹפְּיָה. שְׁנֵיהֶם הוֹדִיעוּ לִי כִּי שְׁנֵי סְפָרַי תֻּרְגְּמוּ לִלְשׁוֹנָם, וְנִבְצַר מֵהֶם לְהוֹדוֹת לִי כִּגְמוּלִי עַל הַשָּׁעוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁגָּרְמוּ לָהֶם סִפּוּרַי. הַנֶגּוּס, שֶׁהוּא כַּנִּרְאֶה אָדָם אָצִיל מְאֹד, הוֹסִיף גַּם: מֵרֹב צְחוֹק נִגְרַם נֶזֶק כֹּה רַב לְמֵעָיו, עַד שֶׁרוֹפְאוֹ הָאִישִׁי נֶאֱלַץ לְהַטְלִיא אוֹתָם שְׁלשָׁה יָמִים. כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁאוֹסִיף לִכְתֹּב וּלְהוֹצִיא לָאוֹר, וְאֶשְׁלַח לוֹ אֶת הַסֵּפֶר בִּידֵי שָׁלִיחַ מְיֻחָד. כְּלוּם אֵין עָלַי לִרְאוֹת בָּזֶה עִדּוּד לָקוּם עַל קַבַּי וּלְהָעֵז לָבוֹא בַּקָּהָל?

וּכְלוּם חֲשׁוּבִים הַקַּבַּיִם כְּשֶׁהַיָּד מַצְלִיחָה בִּכְתִיבָה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. יָשַׁבְתִּי כְּשֶׁלְּפָנַי קֶסֶת וּבָהּ שְׁתֵּי מִדּוֹת דְּיוֹ וַעֲרֵמַת נְיָר, הִזְמַנְתִּי כַּמָּה מְאוֹת קֻלְמוֹסִים, וְהַיְצִירָה הִתְחִילָה. הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים שֶׁל מַדָּעָן, שֶׁל מַטִּיף, שֶׁל אָדָם שֶׁהַמְּדִינָה תְּלוּיָה בּוֹ.

רְאוּ־נָא מַה מִינְכְהַאוּזֶן זֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, גֵּא עַל הִתְקַדְּמוּתִי. הָעֵט כָּתַב בְּלִי הֶרֶף. לֹא נִזְקַקְתִּי כְּלָל לְמַחְשָׁבָה, וְתוֹךְ עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת – לֹא אָכַלְתִּי, לֹא שָׁתִיתִי, לֹא יָשַׁנְתִּי – אָזְלָה הַדְּיוֹ וְכָל הַנְּיָר הָיָה מְכֻסֶּה אוֹתִיּוֹת. בְּוַדַּאי אַתֶּם מְשַׁעֲרִים, שֶׁלֹּא אַחַת רָעֲדוּ יָדַי, וְעַל כֵּן נִרְאֶה כְּתַב־הַיָּד מְקֻשְׁקָשׁ וּמְבֻלְבָּל. בָּרַרְתִּי וּבָרַרְתִּי, וּמָצָאתִי כִּי רַק הַגִּלְיוֹנוֹת הַמְּעַטִּים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עַכְשָׁו לִפְנֵי הַקָּהָל הָיוּ קְרִיאִים. חֹמֶר רַב נִשְׁאַר בְּיָדִי, אִלּוּ אַךְ יָכֹלְתִּי לְפַעְנֵחַ אֶת הַכָּתוּב. עֵינַי, שֶׁשְּׁמַעְתֶּם עֲלֵיהֶן הַרְבֵּה בְּהַרְפַּתְקוֹתַי, הָיוּ מְנֻצָּלוֹת מְאֹד, רְאִיָּתִי נֶעֶכְרָה, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְפַעְנֵחַ יוֹתֵר מִשֶּׁפִּעְנַחְתִּי, וְיֵשׁ גַּם דְּבָרִים רַבִּים שֶׁעֲדַיִן אֵינִי רַשַּׁאי לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם לַקּוֹרְאִים.

הַמְּהֵימָנוּת לֹא תֶּחְסַר בְּסִפְרוֹנִי זֶה. אָבִיא עֻבְדּוֹת רַק מִמְּאֹרְעוֹת נְעוּרַי וּמֵחַיֵּי הַבַּיִת עִם אִשְׁתִּי הַיְקָרָה, נוּחָה עֵדֶן. וְאַתָּה, קוֹרֵא יָקָר, כָּל טוּב צָפוּי לְךָ בִּקְרִיאַת הַסֵּפֶר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. אִם תְּפַהֵק לִפְעָמִים, אָנָּא דַּע, כִּי לֹא כָּל סִפּוּר עָשִׁיר בְּחֹמֶר מַצְחִיק בְּמִדָּה שָׁוָה, וְאַל תִּשְׁכַּח גַּם שֶׁאִישׁ זָקֵן אֲנִי.

הִיֶרוֹנִימוּס פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.


 

תּוֹלְדוֹת חַיַּי    🔗

“בְּוַדַּאי זֶה בֵּן!” אָמְרָה אִמִּי נוּחָהּ עֵדֶן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי לְהֶרְיוֹנָהּ לְאָבִי נוּחוֹ עֵדֶן, כְּשֶׁלֹּא יָכְלָה לִמְצֹא לָהּ מְנוּחָה בַּלַּיְלָה. “הוּא מִתְרוֹצֵץ שָׁם נוֹרָא בִּפְנִים.” שָׁמַעְתִּי וּמִיָּד הֵצַצְתִּי.

“מַה תְּצַוִּי לַעֲשׂוֹת, אִמִּי הַנִּכְבָּדָה?”

קָשֶׁה לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת פַּחַד גָּדוֹל מִפַּחְדָּהּ שֶׁל אִמִּי. אֲבָל הִיא לֹא אִבְּדָה עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ, וּבְקֹר־רוּחַ טָפְחָה בְּאֶצְבַּע עַל רֹאשִׁי. פָּלַטְתִּי “אָאוּ” אֶחָד וְשַׁבְתִּי לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּמְקוֹמִי.

שָׁעָה אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה שׂוֹחֲחוּ עַל כָּךְ אָבִי וְאִמִּי. שְׁנֵיהֶם לֹא יָדְעוּ לְפָרֵשׁ תּוֹפָעָה מוּזָרָה זוֹ. הֵם שָׁמְעוּ אָמְנָם, כִּי בֶּעָבָר בָּכוּ יְלָדִים בְּבֶטֶן אִמָּם, אֲבָל לְדַבֵּר? שִׂכְלָם לֹא הִשִּׂיג דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֵרִים. שְׁנֵיהֶם שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם. אִמִּי סִפְּרָה אֶת הַדָּבָר לִידִידוֹת טוֹבוֹת, וַאֲנִי הָיִיתִי לְאַגָּדַת הַמְּדִינָה. הַתּוֹצָאָה הָיְתָה, שֶׁהָיִיתִי חַיָּב לִהְיוֹת בֵּן שֶׁנּוֹעַד לְמַשֶּׁהוּ הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

יוֹם אֶחָד בָּאוּ קְרוֹבִים לְבִקּוּר. הַכֹּל יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן. תְּחִלָּה שָׁתַקְתִּי כְּעַכְבָּר בִּמְאוּרָתוֹ, אֲבָל הִקְשַׁבְתִּי לְכָל מִלָּה. וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁתִּי בְּדַחַף לְהִתְלוֹצֵץ וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ.

הָאֲנָשִׁים שָׁאֲלוּ לִבְרִיאוּת אִמִּי, וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בָּזֶה פְּנִיָּה אֵלַי.

“תּוֹדָה רַבָּה!” הָיְתָה תְּשׁוּבָתִי. הַכֹּל צָחֲקוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. אִמָּא הִסְתִּירָה פָּנֶיהָ בְּמִמְחָטָה, קָמָה וְיָצְאָה.

לָאַחֲרוֹנָה רָקַדְתִּי בְּעַלִּיזוּת בַּכֶּלֶא הַקָּטָן שֶׁלִּי, כִּי נִדְרַשְׁתִּי לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַשָּׁעָה. בָּכִיתִי, צָחַקְתִּי בָּזֶה אַחַר זֶה, כִּי לֹא הָיָה לִי כָּל בִּדּוּר. מֵרֹב שִׁעֲמוּם לֹא יָדַעְתִּי לִפְעָמִים מַה לַּעֲשׂוֹת.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁקָּצְרָה רוּחִי מְאֹד, קָרָאתִי: “קוּ־קוּ!”

“הוֹ! הַמְתֵּן, פִּרְחָח!” אָמְרָה אִמִּי.

“אֶפְשָׁר לָצֵאת?” וְאֵין תְּשׁוּבָה. אִמִּי שָׁכְבָה מִתְעַלֶּפֶת עַל הַמִּטָּה וּכְשֶׁהַמְיַלֶּדֶת הִתְכַּוְּנָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, קָפַצְתִּי מִכְּלוּבִי הַחוּצָה.

רָצוּ לִתְפֹּס אוֹתִי. מָחִיתִי אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. סוֹף־סוֹף תָּפְסוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּנִי בָּאַמְבָּט. יָשַׁבְתִּי בּוֹ קְצָת, כִּי הָעֵסֶק מָצָא חֵן בְּעֵינַי. הִשְׁתַּכְשַׁכְתִּי בַּמַּיִם, הִרְטַבְתִּי אֶת כָּל הַסְּבִיבָה, הִתְרַחַצְתִּי, וּכְשֶׁבִּלִּיתִי זְמַן רַב לְמַדַּי, קָפַצְתִּי מִמֶּנּוּ, הֲרִימוֹתִי אֶת הָאַמְבָּט, עָלִיתִי עַל כִּסֵּא וְשָׁפַכְתִּי אֶת הַמַּיִם מִבַּעַד לַחַלּוֹן. אִמִּי הֶחְלִימָה בֵּינְתַיִם, וְאַבָּא יָשַׁב לְיָדָהּ עַל הַמִּטָּה. שְׁנֵיהֶם נֶהֱנוּ מְאֹד. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ וְנִדְהֲמוּ. לְפִי הַמְקֻבָּל רָצוּ לְחַתֵּל אוֹתִי, לַחְבשׁ לִי כּוֹבַע וְכָל הַשְּׁאָר. זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי. אָמַרְתִּי: “אֵיזֶה מִין שְׁטֻיּוֹת? לְכָל הָרוּחוֹת!” רָצוּ לִפְעֹל בְּכֹחַ. צָעַקְתִּי וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַמְיַלֶּדֶת הַחוּצָה בִּבְעִיטָה בַּיַּשְׁבָן.

רַק עַתָּה הֵבִינוּ מַה מִּתְרַחֵשׁ לְעֵינֵיהֶם. בְּהִתְפַּתְּחוּת כָּזֹאת, טִבְעִי הַדָּבָר, שֶׁתּוֹךְ עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת גָּדַלְתִּי יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי מִינִי. קִבַּלְתִּי מִיָּד חֲלִיפָה וְגַרְבַּיִם, כְּפִי שֶׁלּוֹבְשִׁים יְלָדִים בְּנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת. אָבִי חָמַד לָצוֹן וְהִזְמִין לִי מִכְנָסַיִם. אֲבָל סֵרַבְתִּי לִלְבּשׁ אוֹתָם, כִּי לֹא הָיוּ נוֹחִים לִי.

כְּשֶׁהָיִיתִי לָבוּשׁ, נִכְנְסָה הַמֵּינֶקֶת.

“מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?” שָׁאַלְתִּי. “מְרַק־בִּירָה אֲנִי רוֹצֶה. רָעֵב אֲנִי.”

הַמֵּינֶקֶת הִסְמִיקָה, הִסְתַּלְּקָה וְלֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ עוֹד. הֵבִיאוּ לִי מְרַק־בִּירָה. אָבִי הַמָּנוֹחַ רָצָה לְהַאֲכִיל אוֹתִי בְּכַף. אֲבָל זֶה הִכְבִּיד עָלַי. לָקַחְתִּי אֶת הַכַּף לְיָדִי וְנֶהֱנֵיתִי יָפֶה מֵהַמָּרָק.

מֵעוֹלָם עוֹד לֹא לָטְשׁוּ כָּךְ עֵינַיִם עַל יֶלֶד. אֲנָשִׁים בָּאוּ מִמַּהֲלַךְ מִילִין רַבִּים לִרְאוֹת אוֹתִי, אֶת פֶּלֶא הַטֶּבַע וְהַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ.

וְהִנֵּה בָּא יוֹם הַטְּבִילָה שֶׁלִּי, כְּמִנְהַג הַנּוֹצְרִים. הַרְבֵּה סִפְּרוּ לִי עַל כָּךְ, אֲבָל הַדָּבָר הָיָה נִשְׂגָּב מִבִּינָתִי. בַּכְּנֵסִיָּה נֶעֱרַךְ הַכֹּל לִקְרַאת הַטֶּקֶס בִּפְאֵר וּבְהָדָר. כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף, שֶׁלֹּא הוּצְאוּ מֵהָאַרְגָּזִים זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה, נֶעֶרְכוּ מִסָּבִיב. כָּל הַקְּרוֹבִים וְהַמַּכָּרִים הֻזְמְנוּ.

הוֹרַי שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ לִשְׁאֹל אֶת הַכֹּמֶר כֵּיצַד לִנְהֹג בִּי: הַקָּטָן מִתְהַלֵּךְ וּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ מַרְשֶׁה לָשֵׂאת אוֹתוֹ. וְאָכֵן לֹא הִרְשֵׁיתִי לְלַמֵּד אוֹתִי: “אֲנִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אֲנִי אֶבְרַח.” כָּךְ אָמַרְתִּי.

בַּכְּנֵסִיָּה רָאִיתִי אָדָם לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים שֶׁהֶחֱזִיק סֵפֶר בְּיָדוֹ וְקָרָא בּוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. אָמְרוּ לִי כִּי הוּא הַכֹּמֶר שֶׁיַּטְבִּיל אוֹתִי. בְּעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר מַה יִּצְמַח מִכָּל זֶה, שָׁאַל הַכֹּמֶר: “מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לַיֶּלֶד?”

“הִיֶרוֹנִימוּס!” עָנִיתִי, מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁם זֶה עָלָה עַל דַּעְתִּי.

29.jpg

“הִיֶרוֹנִימוּס!” חָזַר וְאָמַר אֲדוֹנִי אָבִי, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה גַּם שְׁמוֹ. עַתָּה הֶחְזִיק אַבָּא בְּיָדִי וְהוֹלִיךְ אוֹתִי אֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה חֲלוּלָה, אַךְ הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה מִמֶּנִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָצִיץ פְּנִימָה.

עַתָּה שָׁאַל הַכֹּמֶר:

“הִיֶרוֹנִימוּס, הֲרוֹצֶה אַתָּה לְהִטָּבֵל?”

“כֵּן!” עָנִיתִי. הַכֹּמֶר שָׁאַב מַיִם קָרִים וְשָׁפַךְ אוֹתָם עַל רֹאשִׁי, וְזֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי כְּלָל.

הָלַכְנוּ הַבַּיְתָה. בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה הָרוּחַ. גַּם הַכֹּמֶר הָלַךְ עִמָּנוּ. בַּיּוֹם הַהוּא זָלַלְתִּי עוּגוֹת וְצִמּוּקִים בְּשֶׁפַע כָּזֶה, שַׁחָטַפְתִּי, לְדַאֲבוֹן כֻּלָּם, עֲוִית מֵעַיִם קַלָּה, אֲבָל הִיא סֻלְּקָה בְּשָׁעָה טוֹבָה עַל יְדֵי תְּרוּפַת־שִׁלְשׁוּל.

“בָּחוּר!” אָמְרָה תְּכוּפוֹת אִמִּי, נוּחָה עֵדֶן בְּעוֹדִי קָטָן, “בְּאַחַד הַיָּמִים תַּעֲרֹךְ מַסָּעוֹת רְחוֹקִים בָּעוֹלָם, וְתִקְפֹּץ קְפִיצוֹת אֲרֻכּוֹת.”

הֵיטֵב יָדַעְתִּי מַדּוּעַ אֶעֱשֶׂה כָּל אֵלֶּה, אֲבָל מִתּוֹךְ נִמּוּס כְּלַפֵּי אִמִּי שָׁאַלְתִּי: “מַדּוּעַ?”

אִמִּי הִסְתַּכְּלָה בְּאָבִי, הִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה:

“מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רֶוַח גָּדוֹל בֵּין שִׁנֶּיךָ הַקִּדְמִיּוֹת.”

נִגַּשְׁתִּי אֶל מַרְאָה, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּפַרְצוּפִי וְאָכֵן רָאִיתִי, שֶׁשִּׁנַּי הַקִּדְמִיּוֹת מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ, וַאֲנִי יָכוֹל לִירֹק בֵּינֵיהֶן בְּקַלּוּת בְּלִי לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה.

בְּפַעַם אַחֶרֶת אָמְרָה: “בְּאַחַד הַיָּמִים תִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל, גָּדוֹל.”

“וּמַדּוּעַ?” שָׁאַלְתִּי.

“מִפְּנֵי שֶׁעֵינֶיךָ גְּדוֹלוֹת.”

שׁוּב נִגַּשְׁתִּי לְמַּרְאָה, הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעֵינַי הַגְּדוֹלוֹת וְהֶעֱמַדְתִּי פָּנִים, שֶׁאָכֵן אֲנִי מַאֲמִין כִּי שִׁנַּיִם וְעֵינַיִם יְכוֹלוֹת לְנַבֵּא מַשֶּׁהוּ.

כְּכָל שֶׁהִרְבֵּיתִי לִרְכֹּב עַל סוּס־הָעֵץ, לְשַׂחֵק עִם כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, לַעֲשׂוֹת גִּלְגּוּלִים, לִצְלוֹף בְּשׁוֹט, כְּכָל שֶׁהִרְגַּזְתִּי אֶת נַעֲרֵי הָאִכָּרִים וְהִכִּיתִי אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיִּזְעֲקוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, כֵּן קִבַּלְתִּי מֵאִמִּי יוֹתֵר עוּגִיּוֹת מְסֻכָּרוֹת וּמִגְדָּנוֹת, וְכֵן לִטֵּף אוֹתִי אָבִי יוֹתֵר.

בֶּן תֵּשַׁע הָיִיתִי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִכְלַל דֵּעָה כִּי אָצִיל־מִלֵּדָה הוּא יְצוּר שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים. חָשַׁבְתִּי, כִּי הָאָצִיל קַיָּם רַק כְּדֵי לְבַלּוֹת בְּעַלִּיזוּת אֶת הַזְּמַן, לֶאֱכֹל אֶת הַתְּבוּאָה, אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהַבֵּיצִים שֶׁל הָאִכָּרִים; כְּדֵי לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְצַוּוֹת, לְהַכְעִיס וּלְעַנּוֹת, וְאִלּוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים קַיָּמִים רַק כְּדֵי לַעֲבֹד, לָתֵת, לְהִשָּׁמַע, לְהֵאָנַח, לִסְבֹּל. לֹא שָׁמַעְתִּי כָּל דֵּעָה אַחֶרֶת, וּבְאֹרַח־חַיִּים זֶה גָּדַלְתִּי. הָיָה בְּיָדִי כֶּסֶף, וְאִלּוּ בִּידֵי אֲחֵרִים לֹא הָיָה. כְּשֶׁהִכִּיתִי, סָבְלוּ זֹאת אֲחֵרִים בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. כְּשֶׁצִּוִּיתִי, צִיְּתוּ לִי עַל פִּי רֶמֶז רִאשׁוֹן. וּכְשֶׁקִּלַּלְתִּי, רָעֲדוּ הַכֹּל.

וְהִנֵּה עָלָה עַל דַַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁעָלַי לִלְמֹד לְפָחוֹת קְרֹא וּכְתֹב. הֵבִיאוּ אוֹתִי אֵפוֹא אֶל הַכֹּמֶר. אֲבָל הוּא הִתְעַיֵּף מַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִרְשֵׁיתִי לְרַסֵּן אוֹתִי וְסֵרַבְתִּי לְהַקְשִׁיב לְקוֹל הַתְּבוּנָה. כְּשֶׁאָמַר הַמּוֹרֶה א‘, אָמַרְתִּי ב’. כְּשֶׁאָמַר ש' אָמַרְתִּי ת'. רָגִיל הָיִיתִי לְחֵרוּת,לְהִתְרוֹצְצוּת מַתְמֶדֶת וּלְבִלּוּי זְמַן. רָאִיתִי גַּם אֶת הוֹרַי נוֹהֲגִים כָּךְ, וְחָשַׁבְתִּי כְּפִי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים. מְשֻׁכְנָע הָיִיתִי לְגַמְרֵי, כִּי אָצִיל יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל בְּלִי לִלְמֹד כְּלָל. הָאֲצוּלָה הִיא תְּכוּנָה מִלֵּדָה וְדַי בָּהּ לָאָדָם. מוֹצָאִי, שִׁנַּי הַמְרֻחָקוֹת וְעֵינַי הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ עֲרֻבָּה מַסְפֶּקֶת לַעֲתִידִי.

שִׂנְאָה עַזָּה עָלְתָה בִּי לַקַּפְּדָן הַזֶּה, הַגָּדוֹל בְּכָל הַקַּפְּדָנִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַכֶּה אוֹתִי. פַּעַם אַחַת קָפַצְתִּי עָלָיו, וְלַמְרוֹת מַכּוֹתָיו חָטַפְתִּי אֶת הַפֵּאָה שֶׁלּוֹ, רַצְתִּי הַחוּצָה וְהֵבֵאתִִי אוֹתָהּ אֶל הוֹרַי בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן.

עַתָּה הוּבָא הַבַּיְתָה מְחַנֵּךְ, אֲבָל הֻטַּל עָלָיו שֶׁלֹּא לְרַסֵּן אֶת רְצוֹנוֹתַי וְאֶת מַצָּבֵי־הָרוּחַ שֶׁלִּי. הוּא לֹא הָיָה טוֹב בְּהַרְבֵּה מֵהַכֹּמֶר, אֲבָל הָיָה צָעִיר וִידִידוּתִי יוֹתֵר וְהִרְבָּה לָצֵאת עִמִּי לְצַיִד. אָבִי הִזְמִין לְמַעֲנִי רוֹבֶה חָדָשׁ וָקַל. כְּשֶׁיָּרִיתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁתֵּי אַרְנָבוֹת, קִבַּלְתִּי פְּרָס שֶׁל שְׁנֵי דּוּקַאטִים.

מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא גָּרַמְתִּי לַמְחַנֵּךְ עֲבוֹדָה מְרֻבָּה, הוּא קָשַׁר קִשְׁרֵי־אַהֲבָה בְּמֶרְחַק מַחֲצִית־הַשָּׁעָה מֵהָאֲחוּזָה שֶׁלָּנוּ. מִלְּבַד שְׁעוֹת הָאֲרוּחוֹת וּשְׁעוֹת־הַצַּיִד בִּלָּה בַּבַּיִת אַךְ מְעַט. בִּשְׁאָר הַשָּׁעוֹת בִּלָּה בִּשְׂדוֹת־הָאַהֲבָה, וְהִנִּיחַ לְהִיֶרוֹנִימוּס שֶׁלּוֹ לִגְעוֹת וְלִחְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁכֵּן לֹא כָּפַף הִיֶרוֹנִימוּס זֶה אֶת גַּבּוֹ לְשׁוּם עֹל.

לְאָשְׁרוֹ נִתְמַנָּה לְכֹמֶר כַּעֲבֹר זְמַן־מָה וְנָשָׂא אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁאָהַב, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיוּ מְפַטְּרִים אוֹתוֹ, בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ מְיֻתָּר. הוּא לֹא יָדַע לְטַפֵּל בְּסוּסִים, בְּפָרוֹת, בִּכְלָבִים, בְּיוֹנִים אוֹ בְּתַרְנְגוֹלוֹת. גָּרַמְתִּי לָאִישׁ הַמִּסְכֵּן צַעַר רַב, אֲבָל כָּזֶה הָיִיתִי. הוּא אָמַר לִי דְּבָרִים שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנִּי לַהֲבִינָם, וְאָז צָחַקְתִּי בְּפָנָיו. אָסוּר הָיָה לוֹ לְהַכּוֹת אוֹתִי, וְאִלּוּ הִכָּה, הָיְתָה אִמִּי שׁוֹבֶרֶת אֶת מִפְרַקְתּוֹ. עַל כֵּן חַיָּב הָיָה לְהַנִּיחַ לִי לִנְהֹג כִּרְצוֹנִי, עַד שֶׁהִפְרִיד הַמַּזָּל הַטּוֹב בֵּינֵינוּ, לְשִׂמְחָתִי וּלְשִׂמְחָתוֹ.

אָז רָכַשְׁתִּי לִי מִקְטֶרֶת. תְּחִלָּה לָמַדְתִּי לְעַשֵּׁן בְּחַדְרֵי הַמְשָׁרְתִים, וְשָׁם סִפְּרוּ לִי הַצַּיָּד וְכָל הַשְּׁאָר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַל הָעִשּׁוּן. נִסִּיתִי, וְעַל אַף אִי הַנְּעִימוּת בַּהַתְחָלָה, לָמַדְתִּי לְעַשֵּׁן בִּשְׁמוֹנָה יָמִים טוֹב יוֹתֵר מֵהַצַּיָּד. הוּא יָדַע רַק לִפְלֹט עָשָׁן מֵהַנְּחִירַיִם, וְאִלּוּ אֲנִי פָּלַטְתִּי עָשָׁן מֵהָאַף, מֵהָאָזְנַיִם וּמֵהָעֵינַיִם, כֵּן, כָּל רֹאשִׁי הֶעֱלָה עָשָׁן, וְהַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ.

30.jpg

וּמֵאַחַר שֶׁיָּצָאתִי הַרְבֵּה לְצַיִד, לָמַדְתִּי חִישׁ־מַהֵר, גַּם אֶת זֶה מֵהַצַּיָּד, לִשְׁתּוֹת יֵין־שָׂרָף חָרִיף. כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָבִי, הָיָה מְרֻצֶּה וְאַף שָׁתָה עִמִּי.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַפִּקּוּחַ הָעֶלְיוֹן עַל כַּלְבֵּי הַצַּיִד הָיָה בְּיָדִי. יָדַעְתִּי אֶת אִילַן־הַיֻּחֲסִין שֶׁל הַכְּלָבִים, וְיָכֹלְתִּי לְסַפֵּר עַל הוֹרֵיהֶם. הִבְחַנְתִּי בְּכָל כֶּלֶב אִם הוּא גִּזְעִי, אוֹ לֹא. אֵין זֹאת, כִּי בְּכָל הַמְּדִינָה לֹא הָיוּ כְּלָבִים טְהוֹרֵי־גֶּזַע מִשֶּׁלָּנוּ. לֹא סָלַחְתִּי עַל זִוּוּג עִם בּוּלְדוֹג, כֶּלֶב־רוֹעִים אוֹ כֶּלֶב־כַּפְרִי פָּשׁוּט. סוֹפָם שֶׁל זִוּוּגֵי־תַּעֲרֹבֶת כָּאֵלֶּה הָיָה הַמָּוֶת: הַמַּמְזֵר סֻלַּק מִיָּד מֵהָעוֹלָם. וְכָךְ הִתְחַנַּכְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִהְיוֹת יוּנְקֶר טוֹב מִגֶּזַע בַּעֲלֵי־הָאֲחוּזוֹת.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּקַּרְתִּי בַּכְּנֵסִיָּה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, לְצַעֲרוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוֹרַי מִעֲטוּ לְבַקֵּר בָּהּ. כְּשֶׁבָּאתִי לַכְּנֵסִיָּה, נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַחְזִיק מַעֲמָד וְלָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמִי. בִּשְׁעַת שִׁירַת הַמִּזְמוֹרִים הִתְרוֹצַצְתִּי כְּרוּחַ רָעָה בֵּין הַמּוֹשָׁבִים, הֵצַצְתִּי מֵחַלּוֹן מְסֹרָג זֶה וּמֵחַלּוֹן אַחֵר, וְהִמְצֵאתִי תַּעֲלוּלִים. לָשִׁיר לֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק, וְהַדְּרָשָׁה לֹא עִנְיְנָה אוֹתִי. כָּל זֶה טוֹב לְאִכָּרִים, חָשַׁבְתִּי.

כְּשֶׁלֹּא הָלַכְתִּי לַכְּנֵסִיָּה, שַׂמְתִּי לֵב לְבָתֵּי הָאִכָּרִים שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם אִישׁ. הָיִיתִי נִכְנָס בַּחֲשַׁאי, בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּכָךְ מִישֶׁהוּ, וּבוֹדֵק אֶת הַסִּירִים שֶׁעַל הַכִּירַיִם, אֶת הַבָּשָׂר נָתַתִּי לַכְּלָבִים, שֶׁרָצוּ אַחֲרַי כָּרָגִיל, בְּקִצּוּר, בָּחַשְׁתִּי בְּכָל הַקְּדֵרוֹת. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁדַּי לָאִכָּרִים בַּאֲכִילַת דַּיְסָה.

אָבִי וְאִמִּי שָׂמְחוּ עַל תַּעֲלוּלַי, שֶׁאֶת חֶלְקָם סִפַּרְתִּי וְחֶלְקָם הִגִּיעוּ לְאָזְנֵיהֶם מִפִּי אֲחֵרִים. כְּכָל שֶׁשָּׂמְחוּ יוֹתֵר, כֵּן הִמְצֵאתִי תַּעֲלוּלִים חֲדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיֵּאָלְצוּ תָּמִיד לְפַצּוֹת מִסְפָּר מַסְפִּיק שֶׁל נִפְגָּעִים.

עַד שְׁנָתִי הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה יָשַׁנְתִּי, מִתּוֹךְ דַּאֲגָתָהּ הַיְתֵרָה שֶׁל אִמִּי, בְּחַדְרָהּ שֶׁל הַחַדְרָנִית שֶׁלָּהּ, אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת מְאֹד. כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, גִּלְּתָה לִי כְּבָר בִּהְיוֹתִי בֶּן תֵּשַׁע אֶת כָּל סוֹדוֹת הַחַיִּים, לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה. לְצַעֲרִי הָרַב מֵתָה.

רֶבַע שָׁנָה הָיִיתִי אִלֵּם, עַד שֶׁהוּבְאָה חַדְרָנִית חֲדָשָׁה, נַעֲרָה צְעִירָה וְנֶחְמָדָה. לְשׁוֹנִי שָׁבָה אֵלַי מִיָּד, וְאָכֵן, גָּרְמָה לָנוּ שִׂמְחָה רַבָּה, לִי וּלְאַבָּא כְּאֶחָד.

לֹא יָדַעְתִּי שַׁעֲשׁוּעַ נָעִים יוֹתֵר מִמְּרִיבוֹת עִם נַעֲרֵי־הָרְחוֹב. כְּכָל שֶׁהִתְבַּגַּרְתִּי, כֵּן הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. אֲבָל בִּצְעִירוּתִי, כְּשֶׁהַשִּׁעֲמוּם הָיָה רַב, נָעֲמוּ לִי הַקְּטָטוֹת הָאֵלֶּה. כָּרָגִיל, שִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחֲקֵי־הַמֶּלֶךְ. כְּכָל שֶׁנּוֹכְחוּ יוֹתֵר לָדַעַת, כִּי אֲנִי מִסְתַּיֵּג מֵהֶם, וַעֲלֵיהֶם לִרְאוֹת בִּנְכוֹנוּתִי לְשַׂחֵק עִמָּם מַעֲשֶׂה־חֶסֶד, כֵּן צִיְּתוּ לִי פָּחוֹת. כְּשֶׁהֶעֱנַשְׁתִּי אֶחָד מֵהֶם עַל מַעֲשֶׂה רַע, הוּא בִּקֵּשׁ סְלִיחָה, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲנִיק לוֹ כְּמֶלֶךְ. אַךְ אֲנִי סֵרַבְתִּי לִסְלֹחַ. הוּא עָמַד בָּזֶה יָפֶה, אֲבָל קָרָאתִי בָּרוּר בְּפָנָיו, כִּי כְּבָר בִּשְׁעַת הָעֲנִישָׁה חָשַׁב עַל הַנְּקָמָה. הַמִּשְׂחָק נִסְתַּיֵּם. הוּא הִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת, הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה שֶׁלְּיַד הַגַּן שֶׁלָּנוּ, וְרָצָה לְהַנְחִית עָלַי מַהֲלוּמָה. הָיִיתִי מוּכָן לְהַתְקָפָה וְסָטַרְתִּי עַל פַּרְצוּפוֹ בְּכֹחַ, עַד שֶׁנִּתְהַפְּכוּ פָּנָיו לְאָחוֹר. בְּמַצָּב לֹא־נוֹחַ זֶה, שָׁב הַבָּחוּר הַבַּיְתָה, כְּשֶׁפִּיו מְעֻוָּת.

שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְכַעֲבֹר חָמֵשׁ דַּקּוֹת נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת וִילָלוֹת שֶׁל הוֹרֵי הַבָּחוּר. אָמְנָם הִצְטַעַרְתִּי עַל מַר־גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַנַּעַר שֶׁפָּנָיו עַתָּה מֵאָחוֹר, אֲבָל הַמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה מַצְחִיק מְאֹד: אָדָם שֶׁפָּנָיו מִגַּבּוֹ.

מֵאַחַר שֶׁהָיִיתִי אָשֵׁם בַּאֲסוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, קִבֵּל אוֹתוֹ אָבִי לִמְשָׁרֵת וְנָהַג בּוֹ יָפֶה. הַבָּחוּר שָׁכַח אֶת אֲסוֹנוֹ, אֲבָל הִתְרַגֵּז כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים צָחֲקוּ לוֹ. לֹא הָיְתָה חֲבוּרָה שֶׁיָּכְלָה לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק לְמַרְאֵה הֶשֵּׂג מְיֻחָד זֶה שֶׁלִּי.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר קָרָה לִי אָסוֹן דּוֹמֶה עִם בִּתּוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר. הִצַּעְתִּי לָהּ הַצָּעָה מְסֻיֶּמֶת, וְהִיא סֵרְבָה לִשְׁמֹעַ, נֶעֱלֶבֶת עַל שֶׁצָּעִיר מֵעֵז לְהַצִּיעַ הַצָּעוֹת כָּאֵלֶּה וְגִדְּפָה אוֹתִי. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי יְצוּר כָּזֶה חַיָּב לִרְאוֹת בְּהִתְעַנְיְנוּתִי בּוֹ כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְהֶחְטַפְתִּי לָהּ סְטִירָה: אָצִיל אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ, גַּם כְּשֶׁאֵין הַצֶּדֶק עִמּוֹ, וְחָלִילָה לוֹ לִשְׁמֹעַ גִּדּוּפִים. הַסְּטִירָה שֶׁלִּי כָּפְפָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַגַּב. אָבִי נֶאֱלַץ לָקַחַת גַּם אוֹתָהּ לְשֵׁרוּתוֹ, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

עַתָּה הָיִיתִי בֵּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה. הִסְתַּבְּכוּת מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִבֵּיתִי. הַחַדְרָנִית הַצְּעִירָה – – – כֵּן. יַחֲסִי אֵלֶיהָ לֹא הָיָה רְצִינִי בְּיוֹתֵר, וְיַחֲסָהּ אֵלַי –שׁוֹנֶה. הַהוֹרִים חָשְׁשׁוּ. הֵם הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתִי מִן הַבַּיִת, וְאוֹתָהּ הִשִּׂיאוּ לְחוֹכֵר צָעִיר בָּאֲחוּזָה. זְמַן רַב שׁוֹטַטְתִּי פֹּה וָשָׁם, מִדּוֹד אֶחָד אֶל דּוֹד אַחֵר. כֻּלָּם דָּרְשׁוּ שֶׁאַפְסִיק אֶת אֹרַח־הַחַיִּים הַפָּרוּעַ, שֶׁאֶהְיֶה צָעִיר מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵלֵךְ לְבָתֵּי־סֵפֶר, וְאֶלְמַד מַשֶּׁהוּ. אַךְ כָּל דִּבְרֵיהֶם הָיוּ פּוֹרְחִים מִדַּעְתִּי.

בִּתְקוּפַת הֱיוֹתִי מִחוּץ לַבַּיִת, פָּקַד אוֹתִי לֵיל־הַחֲרָדָה הַקָּשֶׁה בְּחַיַּי.

“הִיֶרוֹנִימוּס!” שָׁמַעְתִּי קוֹל חָרֵד קוֹרֵא לִי. זוֹ לֹא הָיְתָה הֲזָיָה אוֹ אַשְׁלָיָה. שָׁמַעְתִּי בָּרוּר. הָיִיתִי עֵר וְכָל חוּשַׁי דְּרוּכִים.

“דַּבְּרִי, רוּחַ שְׁמֵימִית אוֹ אַרְצִית, הֲיִי מִי שֶׁתִּהְיִי!” עָנִיתִי. “שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

“אִמְּךָ שׁוֹלַחַת מַלְאָךְ לִשְׁמֹר עָלֶיךָ. שְׁמַע בְּקוֹלוֹ. אִמְּךָ בֵּין הַמֵּתִים.”

הַדְּמָעוֹת זָרְמוּ בְּעֵינַי וְהֵקֵלּוּ עַל לִבִּי הַדּוֹאֵב.

“הִיֶרוֹנִימוּס!” שָׁמַעְתִּי שׁוּב. לְשׁוֹנִי נֶאֶלְמָה. הִתְגַּבַּרְתִּי וְאָמַרְתִּי:

“רוּחַ אִמִּי! דַּבְּרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי.”

“לֵךְ לְבָתֵּי־סֵפֶר, כַּבֵּד אֶת הַמּוֹצָא הָאֲצִילִי הָעַתִּיק שֶׁלְּךָ וְהַגּוֹרָל יִדְאַג לְךָ. חֲוָיוֹת רַבּוֹת צְפוּיוֹת לְךָ בַּחַיִּים, אַךְ בַּעֲרֹב יוֹמְךָ תֵּדַע שַׁלְוָה.”

הַדְּבָרִים נִשְׁמְעוּ כְּרַעַם בְּאָזְנַי. קָפַצְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, הִתְהַלַּכְתִּי בְּחַדְרִי אָנֶה וָאָנָה, וְהִנֵּה רָאִיתִי עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַהוֹדָעָה עַל מוֹת אִמִּי.

לֹא יָדַעְתִּי נֶחָמָה. בְּלִי לוֹמַר דָּבָר אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי בַּתַּרְמִיל, חָבַשְׁתִּי סוּס, וְעָלִיתִי עָלָיו. בְּלִי לְהִפָּרֵד מִדּוֹדִי הִסְתַּלַּקְתִּי בְּטֶרֶם הִרְגִּישָׁה בְּכָךְ אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ אַחַת בַּבַּיִת. רָכַבְתִּי בִּמְהִירוּת וְלֹא דָּאַגְתִּי כְּלָל, עַד שֶׁנֶּעֱצַר סוּסִי לִפְנֵי עֲיָרָה שֶׁבָּהּ שָׁכַן בֵּית־הַסֵּפֶר הַמְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר.

31.jpg

שִׂחַקְתִּי כָּאן אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הַבָּחוּר הֶהָגוּן בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אֵיזֶה כֹּחַ נִפְלָא טָמוּן בְּהַעֲרָכָה עַצְמִית מֻפְרֶזֶת! הִתְנַהַגְתִּי בַּחֲשִׁיבוּת מְנֻפַּחַת. הָיִיתִי הַתַּלְמִיד הַיָּחִיד מִן הָאֲצוּלָה, וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי, שֶׁכֻּלָּם חַיָּבִים לָשֵׂאת אוֹתִי כְּפִי שֶׁהִנְּנִי. כֵּן הֶאֱמַנְתִּי כִּי הַכֹּל אֲנִי מֵיטִיב לָדַעַת מֵחֲבֵרַי. חֹמֶר אֲשֶׁר חֲבֵרַי־לְלִמּוּדִים הִתְעַנּוּ שָׁנִים בִּרְכִישָׁתוֹ, נֶחְשָׁב בְּעֵינַי קַל בְּיוֹתֵר. בָּנִיתִי לִי דִּמּוּי־עַצְמִי גָּבוֹהַּ מְאֹד. תּוֹךְ שָׁנָה תָּפַסְתִּי אֶת הַכֹּל, כָּךְ נִרְאָה לִי, צָרְפָתִית, אַנְגְּלִית, לָטִינִית, סְפָרַדִּית, הַכֹּל קַל בְּמִדָּה שָׁוָה. אַגָּב, דָּבָר לֹא חָסַר לִי שָׁם. אֲרוֹנִי הָיָה מָלֵא תָּמִיד בְּמֵיטַב הַמְּזוֹנוֹת, וְלֹא הָיָה רֵיק אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. יָד נַעֲלָמָה עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן. בְּגָדַי לֹא נִתְיַשְּׁנוּ כְּלָל, כִּי תָּמִיד רָאִיתִי חֲדָשִׁים לְיָדִי. רוּחָהּ שֶׁל אִמִּי, נוּחָה עֵדֶן, דָּאֲגָה לַכֹּל. וְלֹא חָסַר לִי דָּבָר. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאֻרְוָה, רָאִיתִי סוּס חָבוּשׁ. הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת עָלָיו וְלָצֵאת.

אַךְ מֵעוֹלָם לֹא כָּעֲסָה רוּחָהּ שֶׁל אִמִּי כְּפִי שֶׁכָּעֲסָה כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף לְמוֹתָרוֹת. אוֹ־אָז שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ קוֹדֵר, עָצוּב, כְּמִלְמוּלוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ אֵינָהּ נוֹחָה מִמַּשֶּׁהוּ. תְּכוּפוֹת הָיוּ אֵפוֹא הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת בֵּינֵינוּ. כְּשֶׁחָזַרְתִּי בְּאַחַד הַלֵּילוֹת מִמַּסָּע־תַּעֲנוּגוֹת, שָׁמַעְתִּי עִם כְּנִיסָתִי הַבַּיְתָה קוֹל מֵאֲחוֹרַי:

“אֶעֱזֹב אוֹתְךָ לָנֶצַח, וְאָז תִּהְיֶה הָאֻמְלָל בָּאָדָם. לֹא אוּכַל לִרְאוֹת זֹאת עוֹד!”

“לְכִי לְכָל הָרוּחוֹת, אִם עָלַי לִהְיוֹת תָּלוּי בָּךְ תָּמִיד!” אָמַרְתִּי בְּכַעַס רַב. “אָצִיל חַיָּב לִחְיוֹת לְפִי רְצוֹנוֹ וּנְטִיּוֹתָיו, לְלֹא הַגְבָּלוֹת. אִם לֹא אֵהָנֶה מִן הַחֵרוּת, אִם יִהְיֶה עָלַי לִמְדֹּד וְלִשְׁקֹל כָּל צַעַד, לִכְפּוֹת עַל עַצְמִי דְּבָרִים שׁוֹנִים, מַה טַּעַם בְּחַיַּי?”

“כְּפוּי־טוֹבָה!” שָׁמַעְתִּי. “בִּמְאֻחָר מִדַּי תִּתְחָרֵט עַל טִפְּשׁוּתְךָ.” כָּךְ אָמְרָה הָרוּחַ וְנֶעֶלְמָה.

וּבִן־רֶגַע רָאִיתִי אֵיזֶה מַעֲשֵׂה־שְׁטוּת עָשִׂיתִי. הַתּוֹצָאוֹת בָּאוּ מִיָּד. רָעֵב הָיִיתִי – וְהַשֻּׁלְחָן לֹא נֶעֱרַךְ, הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאָרוֹן וְהִנֵּה הוּא רֵיק. בְּאַרְנָקִי – לֹא מָצָאתִי פְּרוּטָה. הַסַּיָּס הֵבִיא לִי בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב: עָלַי לָבוֹא לָאֻרְוָה. הוֹ, חָשַׁבְתִּי, עַכְשָׁו תַּם הַכֹּל. נִכְנַסְתִּי לָאֻרְוָה וּמַרְאֶה נוֹרָא נִגְלָה לְעֵינַי. הַסּוּס שָׁר אֶת שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ. הוּא רָבַץ וְהִתְגַּלְגֵּל. אַחַר כָּךְ קָפַץ וְחִבֵּק אֶת צַוָּארִי, כְּנִפְרָד מִיְּדִידוֹ הַטּוֹב, נִתַּק מִמֶּנִּי – וְסוֹף. תַּמָּה שִׂמְחָתִי. בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת יָצָאתִי אֶת הָאֻרְוָה וְקִלַּלְתִּי אֶת גּוֹרָלִי. מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה? וְעָלַי לְהוֹדוֹת: בָּאָה הַתְּקוּפָה הָעֲגוּמָה בְּיוֹתֵר בְּחַיַּי. אֶלֶף פְּעָמִים קָרָאתִי לְרוּחַ אִמִּי, בִּקַּשְׁתִּי, הִתְחַנַּנְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי לְהֵיטִיב דְּרָכַי, הִתְחָרַטְתִּי, אַךְ הַכֹּל לַשָּׁוְא, הַכֹּל מְאֻחָר מִדַּי.

32.jpg

דֶרֶךְ אַחַת בִּלְבַד הָיְתָה פְּתוּחָה לְפָנַי: לַעֲזֹב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה. עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, בְּלִי לְגַלּוֹת דָּבָר אֲפִלּוּ לְנֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת.

אֲבָל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת קִדֵּם פָּנַי מַזָּל רַע. אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם שֶׁמֵּעָלַי, שֶׁצָּחֲקוּ אֵלַי תָּמִיד בְּעַלִּיזוּת, נִרְאוּ לִי עַתָּה שׁוֹנִים מְאֹד. שׁוּם מַחְשָׁבָה גְדוֹלָה לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתִּי. הָאָסוֹן רָדַף אַחֲרַי עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל.

בְּדַרְכִּי בַּיַּעַר נִתְקַלְתִּי בְּשׁוֹדְדִים. מֵרָחוֹק רָאִיתִי אוֹתָם בִּמְלַאכְתָּם, וְרָאִיתִי כִּי הִבְחִינוּ בִּי. עַל אַף פַּחְדִּי הָיְתָה מַחְשַׁבְתִּי צְלוּלָה. לְלֹא נֶשֶׁק, לְבַדִּי, בְּיַעַר עָבֹת, תּוֹעֶה בַּסְּבָךְ. בְּדִכְאוֹנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲנִי כְּבָר אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בַּדֶּרֶךְ וְלֹא פָּגַשְׁתִּי יִשּׁוּב אוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה וּמֶה הָיָה מַצַּב־רוּחִי! וּכְבָר קָרַבְנוּ זֶה אֶל זֶה. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהֵם רָבִים מִי יְקַבֵּל אֶת שְׁעוֹן־הַזָּהָב שֶׁלִּי, הֵנַפְתִּי תְּנוּפָה, חָטַפְתִּי בְּכֹח אַדִּיר אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, בִּתַּרְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם בְּמַכָּה אַחַת, הִבְרַחְתִּי אֶת הַשֵּׁנִי וְנִצַּלְתִּי.

לְאָשְׁרִי מָצָאתִי בְּאַחַד הַשִּׂיחִים קְצָת מָזוֹן, שֶׁהִשְׁאִירוּ בְּוַדַּאי הַשּׁוֹדְדִים, וּבוֹ הֶחְיֵיתִי אֶת נַפְשִׁי וְהִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי.

אָכַלְתִּי, אֵפוֹא, אֲבָל הַצָּמָא הֵצִיק לִי כִּשְׁאוֹל. לֹא הָיָה שָׁם כָּל סִימָן לְמַיִם. הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ סְלָעִים וִיעָרוֹת. בְּמִקְרֶה עָלָה עַל דַּעְתִּי לִבְדֹּק אֶת קַשְׁיוּת הַחֶרֶב שֶׁלָּקַחְתִּי מֵהַשּׁוֹדֵד וְהִכִּיתִי בָּהּ עַל הַסֶּלַע – פָּשׁוּט, כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הָעַצְבוּת מִנַּפְשִׁי – וְהִנֵּה פָּרַץ מִמֶּנּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח, צַח. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁל חֶרֶב! אוּלַי עוֹד תְּשָׁרֵת אוֹתְךָ זוֹ שֵׁרוּת גָּדוֹל. הוֹדֵיתִי לַגּוֹרָל הַטּוֹב, שָׁתִיתִי, הִשְׁתַּכַּרְתִּי וּבְרֹב עֲיֵפוּתִי נִרְדַּמְתִּי.

פָּקַחְתִּי עֵינַי בְּבִקְתַּת אִכָּרִים עֲלוּבָה, וּגְלִימַת אִכָּרִים מְזֹהֶמֶת עָלַי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּעַצְמִי, בְּמַצַּע הַקַּשׁ שֶׁלִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר.

“מְטֻמְטָם,קוּם מַהֵר, מָה אַתָּה מַבִּיט. חָצוּף אֶחָד!” צָעַק עָלַי קוֹל.

“מִי כָּאן חָצוּף,” עָנִיתִי בְּכַעַס מִתּוֹךְ נִמְנוּם. “אֵינְכֶם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.”

“שִׁמְעִי אִשָּׁה,” אָמַר הָאִכָּר אֶל אִשְׁתּוֹ. “רְאִי מָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ. הוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק אֶת הַבָּארוֹן. חַכֵּה חַכֵּה…” וְעִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח אֶת הַשּׁוֹט מֵעַל הַוָּו וּכְבָר הֵנִיף אוֹתוֹ עָלַי.

“שִׁמְעוּ, אֲנָשִׁים!” אָמַרְתִּי וְקָפַצְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, “וְחִשְׁבוּ מְעַט בְּשֵׂכֶל, אֲנָשִׁים טוֹבִים. אִמְרוּ לִי אֵיךְ הִגַּעְתִּי לַבִּקְתָּה שֶׁלָּכֶם? אָנָּא, הַגִּידוּ לִי אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא? טַפְּלוּ בִּי כִּבְנֵי־אָדָם. אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָרֶץ, אֶת הַסְּבִיבָה. הֵיכָן אֲנִי? הֵיכָן?”

33.jpg

הָאִכָּר לֹא הִקְשִׁיב לִדְבָרַי אֶלָּא הִצְלִיף בִּי בְּלִי רַחֲמִים. “אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁכְרוּת מֵהָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. אֶתְמוֹל חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה שִׁכּוֹר. אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁגַּם הַיּוֹם עֲדַיִן אַתָּה מָלֵא יַיִן.”

תַּשׁ כֹּחִי. הִנַּחְתִּי לוֹ לְהַרְבִּיץ בִּי. וְשׁוּב נֶאֱנַחְתִּי. חָשַׁבְתִּי: אֵיזוֹ הַרְפַּתְקָה מְשֻׁנָּה. עַכְשָׁו יָדַעְתִּי מַה קּוֹרֶה לְאָדָם שֶׁלֹּא אָכַל יָמִים רַבִּים. אִלּוּ אֲנִי בִּמְלֹא כֹּחִי, הָיִיתִי מְפָרֵק לְקֵיסָמִים אֶת הַבַּיִת וְהֶחָצֵר.

אֵיפֹה הַצַּמָּה שֶׁלִּי? אֵינֶנָּה. אֵיפֹה שְׁעוֹנִי? אֵינֶנּוּ. כָּל חֲפָצַי? הַכֹּל נֶעֱלַם, אֲפִלּוּ אֶת כְּתֹנְתִּי הַיָּפָה פָּשְׁטוּ. נִרְאֵיתִי כְּאַחַד הַפּוֹעֲלִים בַּכְּפָר.

אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי לֶחֶם שָׁחוֹר גַּס וּקְעָרָה שֶׁל מְחִית תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְאָמְרוּ: “זְלֹל מַהֵר וְצֵא לַשָּׂדֶה לַעֲבֹד.”

הִסְבַּרְתִּי לָהֶם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לַעֲבֹד. אָמַרְתִּי, כִּי בְּכָל יְמֵי חַיַּי עֲדַיִן לֹא עָבַדְתִּי. כִּי כָּל הָעִנְיָן בְּטָעוּת יְסוֹדוֹ. מִי אֲנִי, מִי הֵבִיא אוֹתִי לְכָאן? וְעוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה אָמַרְתִּי.

“הַבָּחוּר יָצָא מִדַּעְתּוֹ,” הָיוּ דִּבְרֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים. הֻשְׁלַכְתִּי הַחוּצָה. בְּרֶגַע זֶה נֶעֶלְמָה גַּם הַבִּקְתָּה.

הָעֶרֶב קָרַב וּבָא, זֶה זְמַן רַב אֲנִי מְשׁוֹטֵט בַּיַּעַר הֶעָבֹת הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל בּוֹ נִרְאֶה מֻפְלָא וְאַגָּדִי. פַּחַד נָפַל עָלַי, אֵין שׁוֹמְעִים צִיּוּץ צִפּוֹר, זִמְזוּם דְּבוֹרִים, אוֹ מִלְמוּל מְרַעֲנֵן שֶׁל מַעֲיָנוֹת, הַכֹּל מֵת, שׁוֹמֵם. כָּל הַבְּרִיאָה גּוֹוַעַת כָּאן.

שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּמַחְשָׁבוֹת וּכְשֶׁנָּשָׂאתִי רֹאשִׁי, רָאִיתִי לְתִמְהוֹנִי בַּשָּׁמַיִם כִּנּוֹרוֹת וְחֶמְתוֹת־חֲלִילִים מְרַחֲפִים בְּכִוּוּן הֲלִיכָתִי. שָׁמַיִם! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. אֵיזוֹ נְבוּאָה רָעָה! כְּלוּם לֹא דַּי שֶׁהֻכֵּיתִי בְּאַכְזְרִיּוּת כָּזֹאת?

סוֹף־סוֹף רָאִיתִי בַּיִת בַּיַּעַר, וּמֵאֲרֻבָּתוֹ נִפְלְטוּ עָשָׁן וְשַׁלְהָבוֹת. רֵיחַ רָע, רֵיחוֹ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, עָלָה בַּסְּבִיבָה. צְמַרְמֹרֶת הִכְּתָה בִּי. אֲבָל הַתִּקְוָה לִמְצֹא כָּאן אֲנָשִׁים הָיְתָה כֹּה מְתֻקָּה, שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. אֵל אֱלֹהִים, מָה רָאוּ עֵינַי?

מֵרֹב אֵימָה כִּמְעַט הִתְעַלַּפְתִּי. עָמְדוּ שָׁם מִפְלָצוֹת שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת בְּנֵי־אָדָם אֶל דּוּד רוֹתֵחַ, וּבַדּוּד כְּבָר הָיוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים. עִם הֲרָמַת מִכְסֵה־הַדּוּד פָּרְצוּ אֵדִים וְסִרְחוֹן אָיֹם, שֶׁנִּתְלַוּוּ לוֹ קוֹלוֹת־אָדָם שׁוֹנִים.

הַדּוּד הָיָה מְכֻסֶּה עַתָּה, וְדִמְמַת מָוֶת עָמְדָה בַּמָּקוֹם. מִי יֵדַע לְתָאֵר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּנַפְשִׁי? זְקֵנָה בַּעֲלַת מַרְאֶה אֱנוֹשִׁי הוֹלִיכָה אוֹתִי בִּשְׁתִיקָה אֶל חֶדֶר סָמוּךְ. הִיא נָגְעָה בִּשְׂפָתַי בְּמוֹט שָׁחוֹר. רָצִיתִי לְדַבֵּר וְלֹא יָכֹלְתִּי. דְּמוּת יָפָה לְבָנָה בִּגְלִימַת תְּכֵלֶת, הִגִּישָׁה לִי כְּלִי מָלֵא מַיִם צְְלוּלִים. הִיא שָׁאֲבָה אֶת הַמַּיִם מִמַּפַּל יָפֶה שֶׁזָּרַם לְתוֹךְ הַחֶדֶר, וּמִיָּד נֶעֶלְמָה.

אַךְ שָׁתִיתִי אֶת הַמַּיִם הַחַיִּים, שָׁקַעְתִּי בְּשִׁכְחָה גְּמוּרָה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה קָּרָה לִי. רֶטֶט נָעִים חָלַף בְּכָל עֲצַבַּי. אֲבָל מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֲרוֹ, אוּלַי נְבוּאַת־לֵב קָשָׁה עַל הֶעָתִיד, נוֹתְרָה בִּי. צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן, הַזְּקֵנָה הוֹצִיאָה אוֹתִי מֵהַחֶדֶר, וְהִנֵּה בָּאוּ מִצַּד אַחֵר דְּמֻיּוֹת מַחְרִידוֹת.

מִכְסֶה הַדּוּד הוּסַר, הַכֹּל עָמְדוּ בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה. גְּבָרִים וְנָשִׁים הוּצְאוּ מֵהַדּוּד וְהֻשְּׁכְּבוּ עַל מַצָּע רַךְ. הַזְּקֵנָה נָגְעָה בָּהֶם בְּמוֹט לָבָן, וּכְוֶרֶד הַנִּפְתָּח אֶל טַל־הַשַּׁחַר, נִפְקְחוּ כֻּלָּם לְחַיִּים חֲדָשִׁים.

שׁוּב לֻבְּתָה הָאֵשׁ. לַדּוּד הוּטְלוּ עַתָּה גִּבֵּן, כַּרְסְתָן, פּוֹזֵל, עִקְּלָן, אִשָּׁה שֶׁחָטְמָהּ גָּדוֹל, אִשָּׁה שְׁטוּחַת־חָזֶה. כָּל אֵלֶּה יַעַמְדוּ עַתָּה בְּאֵשׁ הַטָּהֳרָה.

הַטְּהוֹרִים שָׂמְחוּ בְּגִלְגּוּלָם, בִּדְמוּתָם הַחֲדָשָׁה, עַד כְּדֵי הִתְלַהֲבוּת. הֵם נִכְנְסוּ לְחֶדֶר אַחֵר. רָצִיתִי לָלֶכֶת עִמָּם, אֲבָל לֹא הֻרְשֵׁיתִי.

“עוֹד מְעַט יַגִּיעַ תּוֹרְךָ. יְבַשְּׁלוּ אוֹתְךָ בַּדּוּד הַזֶּה,” אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. רָצִיתִי לִבְרֹחַ, וְהִנֵּה כָּל הַפְּתָחִים נְעוּלִים.

שׁוּב נִתְמַלֵּא הַדּוּד. עַתָּה הוּטַלְתִּי גַּם אֲנִי לְתוֹכוֹ. רָאִיתִי אֶת הַעֲוָיוֹת הָאֲנָשִׁים, כֵּיצַד הֵם מִשְׁתַּנִּים לְקוֹל זִמְרָה נְעִימָה, רוֹקְדִים שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ, כְּשֶׁאֶבְרֵיהֶם מִתְקַצְּרִים אוֹ מִתְאָרְכִים, נִשְׁמָטִים אוֹ צוֹמְחִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת הַנִּדְרֶשֶׁת. סִימָנוֹ שֶׁל גִּלְגּוּל חָדָשׁ זֶה הָיָה לֵאוּת וְשֵׁנָה חֲטוּפָה. הָיִיתִי הַיָּחִיד בַּדּוּד שֶׁלֹּא נִתְעַיֵּף. הַיָּחִיד שֶׁהִרְהֵר וּבִקֵּשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּטְבָּח־הָאֱנוֹשִׁי הַזֶּה. הַשְּׁאָר נִרְאוּ כְּאִלּוּ נִטְּלָה מֵהֶם נִשְׁמָתָם וְרַק נִיצוֹץ קָטָן שָׂרַד בָּהֶם. הִקַּשְׁתִּי בְּאֶגְרוֹפִי, כִּי הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי.

מִכְסֵה הַסִּיר הוּסַר. הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה וְהַמַּכְסִיפָה נָגְעָה בְּכָל אֶחָד בַּמּוֹט הַלָּבָן, וְהַכֹּל הָיוּ עוֹלִים עַתָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, שְׂמֵחִים וְנִלְהָבִים מִדְּמוּתָם הַחֲדָשָׁה, הַמְשֻׁפֶּרֶת.

נִכְנַסְנוּ לָאֻלָּם הַשּׁוֹפֵעַ רֵיחוֹת עֲדָנִים. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַפְּאֵר בָּאֻלָּם. הַכֹּל הָיָה מֻפְלָא וְנִשְׂגָּב. דְּמוּת צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג, זוֹהֶרֶת כֻּלָּהּ, עֵינֶיהָ כְּשַׁחַר הָעוֹלָם, פָּתְחָה אֶת פִּינוּ וְהֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת הַלָּשׁוֹן בִּנְגִיעָה קַלָּה שֶׁל אֶצְבָּעָהּ בִּשְׂפָתֵינוּ. אָמְרָה לָנוּ:

“בְּנֵי תְּמוּתָה! הִגַּעְתֶּם כָּאן לִסְבִיבָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. הַלְּלוּ אֶת הַבּוֹרֵא עַל גִּלְגּוּלְכֶם הֶחָדָשׁ. שִׂמְחוּ בְּחַיֵּיכֶם. הֵהָנוּ מֵהַחַיִּים וּשְׁתוּ מִגָּבִיעַ זֶה חַיִּים וְאַחְדּוּת מֵחָדָשׁ.”

פִּתְאֹם הִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה. קָרַבְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׂמַחְנוּ לַפְּגִישָׁה. הַכֹּל נִשְׁתַּנּוּ בְּגוּפָם וּבְרוּחָם. הַגְּבֶרֶת הֵבִיאָה אוֹתָנוּ אֶל הַגַּן הַיָּפֶה בָּעוֹלָם. נֶהֱנֵיתִי מִמַּרְאֵה עֵינַי, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הָיָה זָר לִי. לְמָשָׁל, אַבְנֵי־חֵן טְהוֹרוֹת וּפְנִינִים מִכָּל הַמִּינִים וְהַגְּדָלִים נִרְאוּ בָּעֵשֶׂב וּבַשִּׂיחִים כְּאֶגְלֵי־טַל. כֵּן רָאִיתִי צֶמַח עֲנָק, מוּזָר, וּפִרְיוֹ תָּלוּי עָלָיו. לֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ, תָּלַשְׁתִּי פְּרִי אֶחָד וְהֶחְבֵּאתִי אוֹתוֹ בְּכִיסִי.

וְהִנֵּה הִכָּה הָרַעַם, וַאֲנִי בְּבֵית אָבִי, בְּמִטָּתִי.

לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהַסְבִּיר הַרְפַּקְתָה זוֹ. כִּי לֹא הָיָה זֶה חֲלוֹם, נִשְׁבָּע אֲנִי. כֵּן יָדַעְתִּי לִקְרֹא בִּשְׁמָם לְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּאַמְבַּט־הַמְכַשֵּׁפוֹת. עֲַדִיִן אֲנַחְנוּ נֶהֱנִים מֵהַרְפַּתְקָה זוֹ בְּכָל פְּגִישָׁה. אָנוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: הָיִינוּ יַחְדָּו בְּסִיר־הַבִּשּׁוּל.

סָקַרְתִּי אֶת עַצְמִי. הֲרֵי זֶה פֶּלֶא: בְּגָדַי יְרֻקִּים, שְׁעוֹן־הַזָּהָב, הַצַּמָּה, הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ. רַק הַחֶרֶב שֶׁלָּקַחְתִּי מֵהַשּׁוֹדֵד נֶעֶלְמָה. לֹא הָיָה לִי כָּל יְסוֹד לִטְעָנוֹת נֶגֶד בִּשּׁוּלִי. הָיִיתִי עַתָּה אָדָם חָדָשׁ. וּכְכָל שֶׁהִרְבֵּיתִי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר, יָכֹלְתִּי לוֹמַר בְּבִטָּחוֹן, שֶׁאֲנִי חַיָּב הַרְפַּתְקָה מוֹעִילָה זוֹ לְרוּחָהּ שֶׁל אִמִּי.

אֲבָל לֹא הֶאֱרַכְתִּי לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת. הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי. לֹא יָדַעְתִּי מְנוּחָה.

עַתָּה פָּתַחְתִּי בְּמַסָּעִי הַגָּדוֹל, וּבַדֶּרֶךְ הַמֻּפְלָאָה בְּיוֹתֵר.

מִיַּלְדּוּתִי אֲנִי חָסִיד נִלְהָב שֶׁל הַָרַחֲצָה בַּמַּיִם. לְאָבִי הָיוּ בְּרֵכוֹת־דָּגִים גְּדוֹלוֹת, הַגְּדוֹלוֹת שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי. כְּשֶׁחַשְׁתִּי בַּשָּׁרָב, הָלַכְתִּי אֶל הַבְּרֵכוֹת. אַךְ קָפַצְתִּי לַמַּיִם וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה צִפּוֹר אַדִּירָה שֶׁצָּדָה דָּגִים בַּמַּיִם, דַּוְקָא כְּשֶׁהֵם מִצְטוֹפְפִים. הַצִּפּוֹר לֹא הִתְעַנְיְנָה בִּי כְּלָל, אֲבָל אֲנִי מָצָאתִי בָּהּ עִנְיָן רַב. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי עוֹף כָּזֶה. מִתַּחַת לְמַקּוֹרוֹ הָיָה תָּלוּי שַׂק גָּדוֹל, בַּשְׂרָנִי, שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּץ וּמִתְפַּשֵּׁט חֲלִיפוֹת. הֲבִינוֹתִי, כִּי הִגִּיעָה לְכָאן מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. זֹאת וְעוֹד, רָאִיתִי שֶׁהִיא מְבֻיֶּתֶת, וְאָכֵן שִׂחַקְתִּי עִמָּהּ, נִכְנַסְתִּי לַשַּׂק וְיָצָאתִי. לְבַסּוֹף לֹא יָרְדָה הַצִּפּוֹר לְסוֹף דַּעְתִּי, הִמְרִיאָה כְּשֶׁאֲנִי בַּשַּׂק, וְהִסְתַּלְּקָה מִי יוֹדֵעַ לְאָן. כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּקֵרוּב, הִנְחִיתָה אוֹתִי בְּרַכּוּת רַבָּה. אֵיפֹה? זֹאת לֹא יְנַחֵשׁ הַקּוֹרֵא לְעוֹלָם.

הִיא הִנְחִיתָה אוֹתִי בְּשִׁירָאז, בִּירַת פָּרָס, בְּכִכָּר הָאַרְמוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ, דּוּדִי גָ’אפָאר חָאן, שֶׁעֲדַיִן הָיָה אָז בַּחַיִּים. הַצִּפּוֹר הָיְתָה שַׂקְנַאי, אַחַד הָעוֹפוֹת הָאֲהוּבִים עַל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא כְּבָר עוֹלֵל מַעֲשֵׂי תַּעֲלוּלִים רַבִּים מֵעֵין אֵלֶּה. זֶה יוֹמַיִם נֶעֱדַר הַשַּׂקְנַאי וְעַתָּה רָאוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת, עָף לָשׁוּב. הַכֹּל צָהֲלוּ. וּבְעִקָּר שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לַבִּקּוּר שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַצָּעִיר, בִּקּוּר בִּלְתִּי־רָגִיל כָּל כָּךְ, כְּשֶׁהָאוֹרֵחַ עֵירֹם כִּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ.

לְאַחַר הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִתְּנוּ לִי בִּגְדֵי־פַּרְסִים, שֶׁהָלְמוּ אוֹתִי יָפֶה מְאֹד. בָּעֶרֶב יָצָאנוּ לְטַיֵּל בִּשְׂדֵרוֹת־הַדְּקָלִים הַנֶּהֱדָּרוֹת. הָיָה עָלַי לְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַרפַּתְקוֹתַי, מִיּוֹם הִוָּלְדִי וְעַד הַיּוֹם, וְהוּא הִתְפַּלֵּא מְאֹד. אֲבָל אֶת מֵרַב פְּלִיאָתוֹ, וְאֶת תַּדְהֵמַת כָּל אַנְשֵׁי־הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ, עוֹרְרָה עֻבְדָּה אַחֶרֶת: כָּל הַדְּקָלִים שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵיהֶם הֶחֱווּ קִדָּה עֲמֻקָּה. לְמִי קַדּוּ? עַל כָּךְ פָּרַץ וִכּוּחַ. אֲנִי טָעַנְתִּי, כִּי לִי קַדּוּ. הַמֶּלֶךְ טָעַן לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְאַנְשֵׁי־הֶחָצֵר תָּמְכוּ בְּדַעְתּוֹ. הַוִּכּוּחַ דָּרַשׁ הַכְרָעָה. אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ לַעֲבֹר בַּשְּׂדֵרָה לְבַדִּי. עָבַרְתִּי, וְהַכֹּל קַדּוּ לִי. כְּשֶׁעָבַר הַמֶּלֶךְ, עָמְדוּ הַדְּקָלִים זְקוּפִים. לֹא הָיָה קֵץ לַתִּמָּהוֹן. הַכֹּל רָאוּ בִּי אֵל.

יְתֵרָה מִזּוֹ, בְּאַחַד הַיָּמִים טִיַּלְנוּ בַּיַּעַר, וְכָל הַחַיּוֹת קָרְבוּ אֵלַי. שִׂחַקְתִּי עִם הָאֲרָיוֹת וְהַנְּמֵרִים כְּמוֹ שֶׁמְשַׂחֲקִים עִם יְלָדִים. קָרַבְנוּ לַמַּיִם וְהַדָּגִים הִתְאַסְּפוּ לְרַגְלַי. כְּכָל שֶׁרַבּוּ הַפְּלָאִים, רַב הַכָּבוֹד כְּלַפַּי. נִבְנָה לְמַעֲנִי מִזְבַּח־קְטֹרֶת מְיֻחָד. הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי בְּבִגְדֵי־מַלְכוּת, וְלֹא נִתַּן כְּלָל לְהַבְחִין בֵּינִי לְבֵין הַמֶּלֶךְ.

כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן בִּנְעִימִים, וּכְדֵי לַעֲמֹד עַל אָפְיָם, אֹרַח־חַיֵּיהֶם וּמִנְהָגֵיהֶם שֶׁל הַפַּרְסִים, הִרְבֵּיתִי לָבוֹא בְּחֶבְרָה. חַיָּב אֲנִי לְשַׁבֵּחַ אוֹתָם: אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים הֵם, לֹא מְסֻבָּכִים בְּנָהֳגָם כַּגֶּרְמָנִים שֶׁהֻשְׁפְּעוּ מֵהַצָּרְפָתִים, לֹא קְשׁוּחִים וְקַפְּדָנִים בְּהַחְשָׁבַת הַדַּרְגָּה וְהַמַּעֲמָד, לֹא חֲסִידֵי מוֹתָרוֹת בְּמָזוֹן, בְּמַשְׁקֶה וּבִלְבוּשׁ.

עַתָּה הִגִּיעָה תְּקוּפַת־הַמַּסָּעוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי. עָלֶיהָ סִפְּרוּ הַרְבֵּה לָעוֹלָם הַגָּדוֹל הַמְחַבְּרִים־הַלֹּא־קְרוּאִים, סִפְּרוּ וְרִמּוּ: הַסִּפּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקוֹת הַמְסֻפָּרוֹת בָּהֶם, מִקְצָתָם נְכוֹנִים, מִקְצָתָם מְסֻלָּפִים, וּמִקְצָתָם בְּדוּיִים לַחֲלוּטִין. אוּלָם רַבִּים נִבְּאוּ לִי, כִּי אָכֵן כָּךְ יִהְיֶה. הַרְבֵּה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אֲנָשִׁים לְהַקְדִּישׁ לְכָךְ אֶת שְׁעוֹת־הַפְּנַאי, וּלְסַפֵּר לָעוֹלָם בְּעַצְמִי אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁהִשְׁמַעְתִּי עַל כּוֹס־יַיִן בְּחוּג יְדִידִים נְעִימִים.

34.jpg
35.jpg

כַּמָּה דְּבָרִים עַל חַיֶּיהָ וּמוֹתָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי הַיְקָרָה    🔗

עוֹד לֹא מָלְאוּ אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לִישִׁיבָתֵנוּ, שֶׁלִּי וְשֶׁל גּוּפִי הַיָּקָר, בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר, וּכְבָר נִתְקְפָה הַיְקָרָה שִׁעֲמוּם בְּחֶבְרָתִי. כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ שֶׁל אִשְׁתִּי וְנִמַּקְתִּי דְּבָרַי בִּטְעָמִים נְדוֹשִׁים, הָיְתָה עוֹנָה לִי אַף הִיא בִּדְבָרִים נְדוֹשִׁים עַל חַיֵּי־אָדָם הַחוֹלְפִים מַהֵר, עַל בִּזְבּוּז הַזְּמַן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח מֵאֻלָּמוֹת כֹּה רַבִּים, מִגַּנִּים כֹּה יָפִים וְעוֹד וְעוֹד, בְּלִי לֵיהָנוֹת מֵהֶם בְּחֶבְרַת יְצוּרִים הַדּוֹמִים לְךָ.

הַצֶּדֶק הָיָה עִמָּהּ. נִכְנַעְתִּי לָהּ, וְהִיא מָשְׁלָה בִּי. וּבְכֵן, הָיִינוּ רוֹתְמִים סוּסִים אֶל הַמֶּרְכָּבוֹת וְנוֹסְעִים, בְּכָל גִּנּוּנֵי הַטֶּקֶס, לְבַקֵּר אֵצֶל שְׁכֵנִים וּמְחַזְּרִים.

בִּקּוּרִים אֵלֶּה גָּרְמוּ לִי עָגְמַת־נֶפֶשׁ רַבָּה בִּמְקוֹם הֲנָאָה אוֹ עֹנֶג. אִשְׁתִּי הָיְתָה הַיְצוּר הַנָּעִים, הַנֶּחְמָד, הַיָּפֶה וְהֶעָדִין תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִבְרְאָה לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַמְעֻדָּן. תְּכוּנוֹתֶיהָ אֵלּוּ מָשְׁכוּ אֵלֶיהָ אֶת עֵינֵי הַכֹּל. אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה לֹא לְהִתְחַנְחֵן בְּנוֹכְחוּתִי אֶל הַמְחַזְּרִים הַצְּעִירִים שֶׁלָּהּ, יָדַעְתִּי עַל פִּי שְׁתִיקָתָהּ, עַל פִּי עַצְבוּתָהּ, שֶׁלִּבָּהּ מָלֵא אַהֲבָה.

יְדוּעָה נְטִיָּתִי לְצַיִד. אֲבָל דַּוְקָא כְּשֶׁרָצִיתִי לִשְׂמֹחַ קְצָת מֵהַמְּנוּחָה בְּבֵיתִי, הֻזְמַנְתִּי מִיָּד לְאֵיזוֹ מְסִבָּה פֹּה־וָשָׁם, בְּלִוְיַת הַבַּקָּשָׁה הַדּוֹחֶקֶת לְהָבִיא עִמִּי אֶת רַעְיָתִי. וּכְשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, נִשְׁאֲרוּ תָּמִיד כַּמָּה אֲדוֹנִים בְּבֵיתִי וְאָרְחוּ לָהּ לְחֶבְרָה.

בְּנִשּׂוּאִין חָשׁוּב מְאֹד שֶׁיַּכִּירוּ בְּנֵי הַזּוּג זֶה אֶת זֶה, יֵדְעוּ אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם וְיָבִינוּ אֵיךְ לִנְהֹג אִישׁ בְּצָרְכֵי רֵעֵהוּ. בְּאֹפֶן זֶה אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּנַחַת.

אַךְ כְּשֶׁבָּא הַסְּתָו וְהֶעָלִים הִתְחִילוּ נוֹבְלִים לְאַט־לְאַט וְנוֹשְׁרִים, נֶהֱנֵיתִי הֲנָאָה שְׁלֵמָה וְכָל לִבָּהּ לִי הָיָה. וְעַל כֵּן יָכוֹל אֲנִי לְיַעֵץ לְכָל הַגְּבָרִים, שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ נָשִׁים יָפוֹת מִדַּי וּצְעִירוֹת מִדַּי, אוֹ שֶׁיַּמְתִּינוּ לִימֵי זִקְנָה.

בַּסְּתָו וּבַחֹרֶף שֶׁל חַיַּי יָדַעְתִּי אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. זֹאת אוּכַל לוֹמַר בְּלֵב שָׁלֵם. אִישׁ לֹא הָיָה מָסוּר לִי יוֹתֵר מֵאִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה, נוּחָהּ עֵדֶן. כָּל תְּכוּנוֹתֶיהָ נִתְמַזְּגוּ בְּטוּבָהּ הָרַב כְּלַפַּי, וְאָכֵן שָׂמַחְתִּי בְּחַיַּי. הַצִּינִיּוּת שֶׁלִּי הָיְתָה הַתַּקָּלָה הַיְחִידָה שֶׁהִטְרִידָה אוֹתִי, אֲבָל בִּתְשׂוּמֶת־לִבָּהּ, בַּחֲבִיבוּתָהּ הַמְקַדֶּמֶת פְּנֵי כָּל מִשְׁאָלָה, בְּרוּחָהּ הָעַלִּיזָה, יָדְעָה אִשְׁתִּי לְהַמְתִּיק אֶת שְׁעוֹת־הַפְּנַאי שֶׁלִּי כָּךְ, שֶׁיָּמַי הָיוּ חוֹלְפִים כְּדַקּוֹת.

עַד שֶׁחָלְתָה. מִיָּד הִזְמַנְתִּי אֲרוֹן־קְבוּרָה. וְאֵיזֶה מַעֲשֶׂה נָבוֹן יוֹתֵר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת כָּל אֶפְשָׁרוּת דַּוְקָא כְּשֶׁאַתָּה בִּמְלֹא כֹּחֲךָ וְדַעְתְּךָ צְלוּלָה, הָיָה עִקָּרוֹן בְּעֵינַי תָּמִיד, וְהוּא הָעִקָּרוֹן שֶׁל כָּל אָדָם נָבוֹן.

מוֹתָהּ כָּפַף אֶת קוֹמָתִי, וַעֲדַיִן אֲנִי מִתְהַלֵּךְ שָׁחוֹחַ. אֵין מַעֲיַן דִּמְעוֹתַי נֶחְתָּם. גַּם עַתָּה יוֹרְדוֹת עֵינַי מַיִם, בְּעִקָּר הַשְּׂמָאלִית, זוֹ שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּלֵּב. כְּבָר חָלְפוּ שָׁלשׁ שָׁנִים וַעֲדַיִן הֵן בּוֹכוֹת כְּשֶׁאֲנִי הוֹגֶה בְּרַעְיָתִי הַמְּנוּחָה, וְתֶלֶם עָמֹק נֶחְרָשׁ בִּלְחָיַי.

אֲבָל אַל נָא אָפֵר אֶת מְנוּחָתָהּ. תָּנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ.

עַתָּה אֲנִי נֶעֱזָר בְּאֵשֶׁת הַצַּיִָד שֶׁלִּי. הִיא מְטַפֶּלֶת בִּי וּתְטַפֵּל עַד יְצִיאַת נִשְׁמָתִי.

36.jpg

 

כְּתָבִים מֵעִזְבוֹנוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן וְסִפּוּר נִשּׂוּאָיו, מַחֲלָתוֹ וּמוֹתוֹ    🔗

מֵאֵת הֶנִיג קִיפֶר


עֲלֵה עַל הָסוּס הַמְעוֹפֵף, הַמְחַבֵּר,

תֵּן בּוֹ בְּדִיחוֹת וּפִקְחוּת, וּמַהֵר

לְסַפֵּר מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ וְעֻבְדּוֹת.

וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁלָּמַד לְרַמוֹת.

בְּוַדַּאי טוֹב חֶלְקוֹ מִכָּל פִילוֹסוֹף,

וּמִכָּל כֹּהֵן הַמַּרְבִּיץ דְּרָשׁוֹתָיו.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הֵן יָבוֹא סַמָּאֵל

וְיִקְצֹר כֻּלָּנוּ, לְלֹא כָּל הֶבְדֵּל.

וַאֲנִי, אֶל מוּל חֶרְמַשׁוֹ הַגָּדוֹל,

אָשִׁיר אֶת שִׁירִי בְּקוֹל:

"הַחַי בְּשִׂמְחָה וּמְאֻשָׁר לִבְלִי־חק

עוֹשֶׂה גַּם אֶת הַמָּוֶת לִצְחוֹק."

37.jpg

פְּתִיחָה    🔗

הַחוֹל הָיָה אוֹזֵל בִּשְׁעוֹן־הַחַיִּים שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָדָם חָסִיד זֶה הָיִיתִי לוֹ בֶּן־לְוָיָה יוֹם יוֹם, אֶפְשָׁר לוֹמַר: שָׁעָה שָׁעָה. הוּא נִפְטַר עִם נְשִׁירַת עֲלֵי הָאַלּוֹן בִּשְׁנַת 1796. עַל מוֹתוֹ יִלְמַד הַקּוֹרֵא בַּסֵפֶר עַצְמוֹ. יוֹמַיִם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ הָיִינוּ לְבַדֵּנוּ. “קִיפֶּר,” אָמַר לִי, “שֵׁרוּת גָדוֹל שֵׁרַתָּ אוֹתִי. הָיִיתָ מְפִיסְטוֹפֶלֶס הַנֶּאֱמָן שֶׁלִי בַּיּוֹם וּבַלַיְלָה. פְּעָמִים הַרְבֵּה מָתַחְתָּ אֶת הַקָּפִיץ בִּשְׁעוֹנִי, שֶׁעָמַד כְּבָר מִלֶּכֶת. בְּשֵׁרוּתֶיךָ שֶׁלֹא יָדְעוּ לֵאוּת, בְּשִׂיחוֹתֵיךְ הָעַלִיזוֹת מָתַחְתָּ אֶת שְׁעוֹנִי. רוֹצָה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ עַל יָשְׁרְךָ, עַל נֶאֱמָנוּתְךָ, עַל מְסִירוּתְךָ לִי, וְאֵין מִלִים בְּפִי לְשַׁבֵּחַ אֶת שְׁרוּתֶיךָ אֵלֶּה. בַּקֵּשׁ מִמֶּנִי כָּל שֵׁרוּת וְכָל מַה שֶׁתִּרְצֶה, וּמְבֻקְּשְׁךָ יִנָּתֵן לְךָ.”

נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהָשִׁיב, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵצִיפוּ אֶת עֵינַי. הָאִישׁ הָאָצִיל כְּבָר גָּמַל עִמִּי חֲסָדִים רַבִּים בַּשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּירוֹ. הַכֹּל יוֹדְעִים מַה יֵשׁ לְשַׁמָּשׁ עָנִי, וּמַה הֵם חַיָּיו: צָרוֹת גְּדוֹלוֹת עִם הַזַּאֲטוּטִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵד אוֹתָם אֶלֶף־בֵּית; לְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹנִים בַּמִּגְדָּל הַגָּדוֹל: לְצַיֵּן בְּכָל שָׁעָה אֶת מַצַּב הַשֶּׁמֶשׁ; לְפָחוֹת אַחַת לְשָׁנָה לְהָסִיר אֶת קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ בַּכְּנֵסִיָּה, וְעוֹד עֲבוֹדוֹת מִסּוּג זֶה. וְעַל כָּל אֵלֶּה לֹא תָּמִיד יֹאכַל לֶחֶם לָשׂבַע. אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה לְהִתְאוֹנֵן. הֲלֹא נָתְנוּ לִי הַשָּׁמַיִם לֵב הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְגַם אִישׁ־חֲסָדִים, הֲלֹא הוּא מִינְכְהַאוּזֶן. שֶׁכֵּן עִשַּׁנְתִּי מֵחֲרִיט־הַטַּבַּק שֶׁלּוֹ, אָכַלְתִּי עַל שֻׁלְחָנוֹ, שָׁתִיתִי מִיֵּינוֹ, וְכָל בֶּגֶד שֶׁנִּתְיַשֵׁן, נָתַן לִי. וּמָה עוֹד יָכֹלְתִּי לְבַקֵּש? אֲבָל כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי, כִּי יָמִים נְעִימִים אֲלֶה יַחְלְפוּ עוֹד מְעַט…"

“אַתָּה בּוֹכֶה?”

“אֲדוֹנִי, כְּבָר גָמַלְתָּ לִי דַּי וְהוֹתֵר עַל טִרְחָתִי הַמְּעַטָּה.”

“לֹא, לֹא גָמַלְתִּי. וּבְכֵן שְׁמַע מַה יֵשׁ בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת. בַּחֲדַר־הָעֲבוֹדָה הַסּוֹדִי שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת תֵּבָה, הַמְּלֵאָה נְיָרוֹת חֲשׁוּבִים מְאֹד. שָׁם תִּקְרָא עַל מַעֲשַׂי, אֲשֶׁר אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־מְהֵימָנִים פִּרְסְמוּ אוֹתָם בִּדְפוּס: לְמָשָׁל, בִּירְגֶר מִגֶּטִינְגֶן, שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹצִיא־לָאוֹר שֶׁל הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁחִבַּרְתִּי בְּעַצְמִי בִּשְׁעוֹת־הַפְּנַאי, כְּדֵי שֶׁיַרְעִידוּ אֶת הַסַּרְעֶפֶת שֶׁל הַקָּהָל הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיִּצְחַק הָעוֹלָם. בְּחֵלֶק נִכָּר שֶׁל גִּלְיוֹנוֹת אֵלֶה כְּלוּלוֹת שְׁאָר תּוֹלְדוֹת חַיַּי. אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת שֵׁרוּת לָעוֹלָם, הַעְתֵּק לְאַחַר מוֹתִי לְנָקִי אֶת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁתַּצְלִיחַ לְפַעִנֵחַ וּמְסֹר אֶת הַכְּתוּבִים לִדְפוּס. בְּנָקֵל תִּמְצָא מוֹצִיא־לָאוֹר שֶׁיַּחֲשֹׁק בָּזֶה וִישַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר־סוֹפְרִים רָב.”

“הַאִם אֵדַע לִקְרֹא בִּכְתַב הַיָּד?”

38.jpg

“מַה שֶׁלֹא תַצְלִיחַ לְפַעֲנֵחַ, הַשְׁמֵט, תִּמְצָא חֹמֶר מַסְפִּיק. כֵּן אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ לֹא רַק לַחְתֹּם אֶת שִׁמְךָ, אֶלָּא גַם לְהוֹסִיף דְּבָרִים מִשֶּׁלְּךָ, כְּפִי שֶׁתִּרְצֶה וּלְפִי הֲבָנָתְךְ, וְתַשְׁמִיט כָּל מַה שֶׁיֵּרָאֶה לְךָ רָאוּי לְכָךְ.”

הוֹרֵיתִי לַאֲדוֹנִי הַמְצַוֶּה לֹא עַל הַכָּבוֹד בִּלְבַד, אֶלָּא גַם עַל הָאֵמוּן שֶׁנָּתַן בִּי, וְהִבְטַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאוּכַל, לְפִי כֹּחִי הָמוּעָט וּרְכוּשִׁי הַדַּל. אֲסַפֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא גְזוּרָה לְמִדָּתוֹ שֶׁל הֶרְקוּלֶס, עָמַד ראשִׁי לְהִתְפַּקֵעַ פְּעָמִים רַבּוֹת, וּפַעַם אַחַת אָכֵן פָּקְעוּ עוֹרִי וְגֻלְגַּלְתִּי, וּבַסֶּדֶק שֶׁנִּפְעַר רָאֲתָה אִשְׁתִּי אֶת מֹחִי.

סוֹף־סוֹף, לְאַחַר שֶׁעָמַלְתִּי קָרוֹב לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְלֹא אַחַת נָדְדָה שְׁנָתִי, וְגַם הֶחְמַצְתִּי עֲסָקִים אֲחֵרִים וַאֲפִלוּ אֶת נְעוּרַי, מָסַרְתִּי לִדְפוּס אֶת פְּרִי מַאֲמַצַּי, וּבְכָךְ אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתִי הַקְּדוֹשָׁה, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לַאֲדוֹנִי פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן.

דְּבָרִים רַבִּים מִשֶּׁלּוֹ הֵם. דְּבָרִים אֲחֵרִים נֶאֱלַצְתִּי לְהַשְׁלִים, וְעַל רַבִּים נֶאֱלַצְתִּי לִפְסֹחַ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדִי לְפַעֲנֵחַ אֶת הַכָּתוּב. עַל גּוֹרַל נִשּׂוּאָיו נֶאֱלַצְתִּי לִכְתֹּב בְּעַצְמִי, לֹא יָכֹלְתִּי לִמְסֹר אֶת דְּבָרָיו הַקָּשִׁים, שֶׁכֵּן תְּכוּפוֹת שָׁפַךְ אֶת מְרִי־לִבּוֹ בְּזַעֲמוֹ עַל מִין־הַנָּשִׁים, וְאִלּוּ אֲנִי אוֹהֵב מְאֹד אֶת הַמִּין הַיָּפֶה, שֶׁכֵּן אִשְׁתִּי טוֹבָה וְנֶחְמָדָה.

עַל שְׁעוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, עַל אִמְרֵי־הַשֶּׁפֶר שֶׁלּוֹ, עַל מוֹתוֹ וְעַל הַדְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְאַחַר מוֹתוֹ – מִי הָיָה מֵיטִיב לִכְתֹּב מִמֶּנִּי, שֶׁהָיִיתִי עֵד לְמַעֲשָׂיו, לִדְבָרָיו, לְכָל הַמְאֹרָעוֹת?

וְכֵן אֲנִי עָרֵב בְּכָל גִּלּוּי־הַלֵּב וְהַיֹּשֶׁר הַיְדוּעִים שֶׁל הַשַּׁמָּשִׁים לֹא רַק לַאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, אֶלָּא גַם לַאֲמִתּוּת הַמְאֹרָעוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמְּצוּיִים בְּסֵפֶר זֶה. אֱמֶת נִצְחִית הִיא, וְכָל אָדָם שֶׁהִכִּיר אֶת הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן הַמָּנוֹחַ יָעִיד עָלֶיהָ, כִּי הוּא הָיָה הָאָדוֹן הָאַמִּיץ בְּיוֹתֵר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹא הָיָה דּוֹמֶה לוֹ בְּטוּב־לֵב. כְּלַפֵּי הָעֲנִיִים הָיָה נָדִיב וָרַךְ, וְלֹא הִנִּיחַ לִשְׂמֹאלוֹ לָדַעַת מַה יָמִין נוֹתֶנֶת. מַכְנִיס־אוֹרְחִים הָיָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הָיָה בַּעַל דִּמְיוֹן עָשִׁיר הַקָּשׁוּר בְּעַלִּיזוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא נָטְשָׁה אוֹתוֹ. כִּשְׁרוֹן־הַמְסַפְּרִים שֶׁלּוֹ לֹא נִתַּן בְּוַדַּאי לְבֶן־תְּמוּתָה אַחֵר זֶה מֵאוֹת בַּשָׁנִים, מִזְגּוֹ הָיָה פָּתוּחַ, כֻּלּוֹ שִׂמְחַת־חַיִּים, וְלֹא עַל נְקַלָּה דִּכָּא אוֹתוֹ מַשֶׁהוּ. וְעַל אַף הַמַּהֲלֻמּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהִנְחִית עָלָיו הַגּוֹרָל בְּנִשּׂוּאָיו, שָׁמַר עַל רִגְעֵי עַלִּיזוּת, אֲפִלוּ עַל שָׁעוֹת. הוּא מֵת עַלִּיז, מוּדָע לְכָךְ שֶׁאֵין עוֹד בְּכֹחוֹ לְהוֹעִיל לְעוֹלָם. בְּרָצוֹן שִׁלֵּם לַטֶּבַע אֶת הַמַּגִיעַ לוֹ, שֶׁכֵּן יָדַע: עָלֵינוּ לְפַנּוֹת מָקוֹם לַאֲחֵרִים וְלִחְיוֹת לְמַעַן עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר.

הֶנִיג קִיפֶּר

שַׁמָּשׁ בְּבּוֹדֶנְוֶרְדֶּר.

39.jpg

 

סִפּוּרִים מֵעִזְבוֹנוֹ שֶׁל הַבָּארוֹן    🔗

“אֲדוֹנִי! מוּטָב שֶׁתַּעֲמֹד עַל הָאֲדָמָה. תִּשְׁבֹּר חָלִילָה אֶת מִפְרַקְתְּךָ!” אָמַר רַב־הַסֶרֶן א‘, חֲסִידוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. שׁוּב נֶאֶסְפוּ יְדִידִים בְּבֵית מִינְכְהַאוּזֶן, וּלְאַחַר הַסְעוּדָה, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הַכֹּל לְיַד בַּקְבּוּק־הַיַּיִן, חֲבוּרָת־עֲמִיתִים עַלִּיזָה, וּבַעַל־הַבַּיִת אָמַר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ, כִּי אָכֵן יָרָה אַרְנֶבֶת בָּאֲוִיר. “בָּאֲוִיר?” שָׁאַל הָאוֹרֵחַ ב’. “הֲלֹא אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ לִצְחוֹק, בָּאֲוִיר? הֲיֵשׁ גַם אַרְנָבוֹת בָּאֲוִיר?”

“מִמְצָאַי בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְאַרְנָבוֹת,” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן, “יְדוּעִים יָפֶה לַכֹּל. אֵינִי זָקוּק אֵפוֹא לִרְאָיוֹת מַרְחִיקוֹת־לֶכֶת. אַךְ הָבָה נְדַבֵּר בִּרְצִינוּת. הַדֻּגְמוֹת שְׂנוּאוֹת וּמְיֻתָּרוֹת. אֲבָל כָּל הַחוֹלֵק בְּכֹבֶד־רֹאשׁ עַל הַעֻבְדָּה שֶׁיָּרִיתִי אַרְנֶבֶת בְּעוֹדָהּ בָּאֲוִיר, הוּא…”

“לְאַט־לְאַט, אַל בְּחָפְזָה…” אָמַר א' כְּדֵי לַעֲצֹר בְּשֶׁטֶף דִּבּוּרוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. הַכֹּל הָיוּ מְתוּחִים לָדַעַת, מַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל סִפּוּר־הָאַרְנֶבֶת.

“עַל מַה שֶׁרָאִיתִי בִּשְׁתֵּי עֵינַי, עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּיָדַי, יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד, וְאִם יִדְרשׁ זאת מִישֶׁהוּ אֶשָּׁבַע בְּמַצְפּוּן טָהוֹר.”

“בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל תִּשָּׁבַע,” קָרְאָה אַחַת הַגְּבָרוֹת. "מַה פִּתְאֹם? "

“מִינְכְהַאוּזֶן טוֹעֵן שֶׁיָּרָה בְּאַרְנְבֶת כְּשֶׁהִיא בָּאֲוִיר.”

“הַאִם זֶה פֶּלֶא?” אָמְרָה הַגְּבֶרֶת. “מָה עוֹד לֹא עָשָׂה הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן!”

“כַּמָּה דְּבָרִים אֲחֵרִים לֹא עָשָׂה”.

“וְאִם אָכֵן עָשִׂיתִי כַּמָּה מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הַיְדוּעִים בָּעוֹלָם וּתְהִלָּתָם עוֹלָמִית, הֲרֵי הָיָה מַעֲשֶׂה הָאַרְנֶבֶת אַחַד הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר.”

“אִם כֵּן, סַפֵּר.”

“יוֹם אֶחָד, יָצָאתִי לְצֵיד־חָגְלוֹת. לְאַחַר שֶׁעָבַרְתִּי שְׁטָחִים רַבִּים עִם כַּלְבִּי וְלֹא נִזְדַּמֵּן כָּל צַיִד, שָׁמַעְתִּי פִּתְאוֹם בָּאֲוִיר קוֹל אַרְנֶבֶת: קְוֵק, קְוֵק! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי. הַאִם חַיָּבוֹת אַרְנָבוֹת לְהִמָּצֵא בָּאֲוִיר רַק לְמַעַן מִינְכְהַאוּזֶן? הֲלֹא הֵן רַבּוֹת כָּל כָּךְ עַל הָאֲדָמָה. נָשָׂאתִי עֵינַי: אָכֵן, לָאַרְנֶבֶת כְּנָפַיִם.”

חֲסִידוֹ וִידִידוֹ, שֶׁלֹא הִכִּיר אֶת הַסִּפּוּר, דָּחַק בּוֹ: “אֲדוֹנִי פוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, עֲזֹב אֶת הָאֲוִיר. שָׁם לֹא אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ.”

“קִוִיתִי, כִּי תַמְתִּין לְסוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר. הַפַּעַם אֵינִי זָקוּק לְעֶזְרָתְךָ. וּבְכֵן, מֶה הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? כִּוַּנְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, יָרִיתִי, וְהָאַרְנֶבֶת נָפְלָה מַמָּשׁ עָלַי.”

הַכֹּל פָּרְצוּ בִּצְחוֹק.

“אַתֶּם צוֹחֲקִים? עוֹף דּוֹרֵס, נֶשֶׁר גָּדוֹל, הֵרִים אֶת הָאַרְנֶבֶת לָאֲוִיר. קָלַעְתִּי בִּשְׁנֵיהֶם, וְהַמָּוֶת פָּקַד אוֹתָם בְּלִי רַחֲמִים.”

“הַבִּיטוּ־הַבִּיטוּ, מִי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת דָּבָר כָּזֶה עַל הַדַּעַת?” אָמַר הַבָּארון ג'.

“הֵידָד!” קָרְאָה בְּהִתְלַהֲבוּת גְבֶרֶת אַחַת.

“מַזָּלוֹ שֶׁל הַצַּיָּד תָּלוּי מַמָּשׁ בַּמִּקְרֶה. וְעַל כֵּן אֲנִי מְיָעֵץ לְכָל אִישׁ־מִקְצוֹעַ לִנְהֹג לְפִי כְּלַל־הַזָּהָב וְלֹא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלִי כֵּלִים, זאת אוֹמֶרֶת רוֹבֶה וְתַחְמשֶׁת. תָּמִיד יִזְדַּמֵּן לָנוּ מַשֶׁהוּ, וְאָז נִצְטַעֵר אוֹ נִתְפַּלֵּא.”

בֹּקֶר אֶחָד יָצָאתִי לַיַּעַר, לְלֹא כָּל כַּוָּנָה לָצוּד. אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ יָצָאתִי לַיַּעַר בְּלִי כְּלֵי־צַיִד. אִלוּ הָיוּ עִמִּי רוֹבֶה אוֹ סַכִּין, הָיִיתִי מֻגָּן. אֲבָל אֲפִלּוּ מַקֵּל לֹא הָיָה עִמִּי. הָיְתָה עִמִּי מִקְטַרְתִּי, וּבָהּ לֹא אוּכַל לִירוֹת אוֹ לְהַרְבִּיץ.

שָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים וְהִגַּעְתִּי לְמַעֲבִית הַיַּעַר, לְתוֹךְ הַסְּבָךְ. אֵינִי מְבִין כִּיצד הִגַּעְתִּי כֹּה מַהֵר לְמָקוֹם זֶה. שְׁנֵי תֵישֵׁי־בָּר גְדוֹלִים נָאֶבְקוּ כָּאן בְּזַעַם רָב, נִגְחוּ זֶה בָּזֶה. לֹא הִבְחַנְתִּי בָּהֶם, עַד שֶׁעָמַדְתִּי לְיָדָם. כֹּה זָעֲמוּ זֶה עַל זֶה, שֶׁלֹא הִבְחִינוּ בִּי. בְּשֶׁקֶט הִתְחַבֵּאתִי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ וְרָאִיתִי כִּי הָאֶחָד עוֹמֵד לִנְגֹחַ עַכְשָׁו בַּשֵׁנִי. קָפַצְתִּי וְתָפַסְתִּי אֶת הָאֶחָד, הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ, כָּרַעְתִּי עָלָיו, וּבְרֶגַע זֶה תָּפַסְתִּי בְּקַרְנָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, וּשְׁנֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִיָּדַי. שְׁנֵיהֶם אִמְּצוּ אֶת כָּל כֹּחָם לְהֵחָלֵץ, אֲבָל לַשָּׁוְא. בְּוַדַּאי שֶׁעָמַלְתִּי קָשֶׁה לְהַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי הַחַיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֶבְקוּ עַתָּה עִמִּי, אַף הִצְלַחְתִּי בְּכָךְ שֶׁעִיַּפְתִּי אוֹתָם. הָם הֵתֵשׁוּ אֶת עַצְמָם.

קַמְתִּי, יָשַׁבְתִּי עַל הַתַּיִשׁ הַיָּפֶה, שֶׁהִתְאִים לָרְכִיבָה, דָּחַקְתִּי בְּבִרְכַּי בְּבִטְנוֹ, הֶחֱזַקְתִּי בְּקַרְנֵי הַשֵּׁנִי, וְכָךְ הִגַּעְתִּי בְּחֶבְרַת שְׁנֵיהֶם אֶל הַמִּטְבָּח שֶׁלִּי. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ כַּמוּבָן לַמַּרְאֶה הַזֶּה. אָמְנָם, בְּגָדַי נִקְרְעוּ וְיָדַי נִשְׂרְטוּ עַד דָּם, אַךְ מַה לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת כֹּחוֹ וְאֶת אֹמֶץ־לִבּוֹ? לְמָחֳרָת הוּכְנוּ מַטְעַמִּים מִבְּשַׂר־הַתְּיָשִׁים לִסְעוּדָה גְדוֹלָה לִקְרוּאִים רַבִּים, וְהַכֹּל שָׁתוּ לְחַיֵּי הַצַּיָדִים הָאַמִּיצִים, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת כָּזֹאת יְדוּעָה בַּצַיִד. כָּל הַמַּאֲמָץ לֹא הָיָה נִדְרָשׁ אִלוּ נָשָׂאתִי עִמִּי אֶת הַדָּרוּשׁ. הֶחְלַטְתִּי, שֶׁלֹא אֵצֵא עוֹד בְּאֵין הָרוֹבֶה עִמִּי.


עַל דָּבָר תָּמוּהָ וּמְיֻחַד בְּמִינוֹ אֲסַפֵּר עַתָּה. יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לַיַּעַר הַהוּא בְּחֶבְרַת יְדִידִים רַבִּים. הָיָה יוֹם חֹרֶף קַר, וְהַכְּפוֹר דָּבַק בְּכָל הָעֵצִים. קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׂם לֵב אֵלָיו כְּלָל, לוּלֵא הֵעִירוּ אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבִּי כַּמָּה מֵחֲבֵרַי לְצַיִד. אָעִיר תְּחִלָּה, כִּי בִּצְעִירוּתִי הָיִיתִי רַתְחָן גָּדוֹל, אָמַר לִי מַר א':

“הִסְתַּכֵּל, אָדוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, בַּמָּקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹבֵר בּוֹ, נָמַס הַכְּפוֹר, וּכְשֶׁעָבַרְתָּ, הוּא שָׁב וְקוֹפֵא.”

וְאָכֵן, כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי סְבִיבִי, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי בִּטְוַח אֲוִירָתִי הָלוֹהֶטֶת, מַהֲלַךְ חֲמִשִׁים צַעַד, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנָּמַס הַכְּפוֹר עַל הָעֵצִים, אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה הָיָה, כִּי עַנְפֵיהֶם עוֹד מְעַט יַתְחִילוּ לְהוֹרִיק. וּכְשֶׁהִתְקַדַּמְנוּ, נָמַס הַכְּפוֹר וּמֵאֲחוֹרֵינוּ שֶָׁב וְנִתְכַּסָּה הַכֹּל כְּפוֹר לָבָן.

בְּכָל שֶׁהִזְדַּקַּנְתִּי כֵּן נִצְטַנְּנָה הָאֵשׁ בְּקִרְבִּי. לְאַחַר שְׁנָתִי הַחֲמִשִּׁים עָקַבְתִּי אַחַר תּוֹפָעָה זוֹ מֵאָה פְּעָמִים: לֹא הָיָה כָּל סִימָן לְכָךְ.

לא אוּכַל לִפְסֹחַ עַל עוֹד מַסָעוֹת אֲחָדִים, שֶׁהָיוּ אֲהוּבִים עָלַי תָּמִיד, וְשֶׁבָּהֶם פָּקְדוּ אוֹתִי יוֹתֵר הַרְפַּתְקוֹת מִשֶּׁפָּקְדוּ אָדָם אַחֵר בָּעוֹלָם.

בְּעוֹדִי בְּפֶּטֶרְבּוּרג הָיָה עָלַי לָצֵאת לְרִיגָה בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד בְּחַיַּי, וְהָרַכָּב שֶלִי הִסִּיעַ אוֹתִי לְשָׁם. חֳדָשִׁים נִמְשְׁכָה נְסִיעָה זוֹ. דָּפַקְנוּ בְּסוּסִים, הֵם דָּהֲרוּ, הַזֵּעָה כִּסְתָה אֶת עוֹרָם בְּשִׁכְבָה עָבָה, וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הִתְרַחַקְנוּ לְמַעְלָה מִמֶּרְחַק־נְסִיעָה שֶׁל שְׁעָתַיִם מֵהָעִיר, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּצָאנוּ בַּבֹּקֶר וְנָסַעֲנוּ עַד שְׁעַת־לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. נֶאֱלַצְנוּ לָלוּן בִּכְפָר קָטָן. לֹא יִתָּכֵן שֶׁתָּעִינוּ, כִּי מִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת דִֶּרֶך־הַמֶּלֶךְ הַיָּפָה מִפֶּטֶרְבּוּרְג לְרִיגָה?

לְאַחַר שֶׁהֵרַצְנוּ אֶת הָסוּסִים עוֹד זְמַן־מָה. נִכְנַסְנוּ פִּתְאוֹם אֶל עִיר מְפֹאֶרֶת. יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, כִּי אֵין עִיר חֲשׁוּבָה וּמְיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם שֶׁלֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּמַסָּע זֶה. בָּרוּר הָיָה, כִּי כָּל זֶה לֹא הִתְרַחֵשׁ לְלֹא כְּשָׁפִים. אַךְ נִרְדַּמְתִּי בְּמֶרְכַּבְתִּי, הֵעִיר אוֹתִי טִרְטוּר עַז שֶׁל הַגַּלְגַּלִּים עַל מִרְצֶפֶת־אֶבֶן. הֵצַצְתִּי מֵהַחַלּוֹן וְשָׁאַלְתִּי אֶת יוֹהָאן שֶׁלִי, הֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים. הֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. הוּא שָׁאַל פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲבָל לֹא הֵבִין אֶת שְׂפַת הָאֲנָשִׁים. כַּעֲבֹר זְמַן־מָה שָׁאַלְתִּי עוֹבֵר־ארַח אֵיפֹה אֲנַחְנוּ וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה: בְּקוּשְׁטָא. לְמַעֲשָׂה, לֹא הָיָה כָּל צֹרֶךְ לִשְׁאל, כִּי בָּרֶגַע שֶׁשָּׁאַלְתִּי, רָאִיתִי אֶת הַצְּרִיחִים בָּעִיר וְאֶת הַסַּהַר בְּרֹאשָׁם, וְאֶת לְבוּשׁ הָאֲנָשִׁים.

הִמְשַׁכְנוּ, וְהִנֵּה נוֹסֵעַ הַשׂוּלְטָן בְּמִרְכֶּבֶת־הַפְּאֵר שֶׁל הַמְּלוּכָה, מֻקָּף פַּמַּלְיָה גְדוֹלָה. צִוָּה לַעֲצֹר, הֵצִיץ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְאָמַר: “חֵי מוּחַמַד, נְבִיאֵנוּ הַגָּדוֹל, הֲרֵי זֶה מִינְכְהַאוּזֶן הַמְפֻרְסָם! מֵאַיִן אַתָּה בָּא? וְכֵיצַד בָּאתָ?”

“לְשָׁרֵת, הוֹד מַלְכוּתְךְ,” עָנִיתִי, “בָּאתִי מִפֶּטֶרְבּוּרְג וּמְחוֹז חֶפְצִי רִיגָה. כֵּיצַד הִגַּעְתִּי לְכָאן אֵינִי יוֹדֵעַ.”

“צַוֵּה לְהַסִּיעַ אוֹתְךָ לְאַרְמוֹנִי. בְּעוֹד מַחֲצִית הַשָּׁעָה יִהְיֶה לִי הַכָּבוֹד לְבַקֵּר אֶצְלְךָ.” מֶרְכַּבְתּוֹ נָסְעָה הָלְאָה.

הִמְשַׁכְנוּ בִּנְסִיעָה אַךְ לֹא הִצְלַחְנוּ לִמְצֹא אֶת הָאַרְמוֹן. רָאִינוּ אַכְסַנְיָה גְדוֹלָה וְנֶעֱצַרְנוּ. הָרַכָּב יָרַד וְעָזַר לִי לָרֶדֶת מֵהַמֶּרְכָּבָה. נִכְנַסְנוּ לָאַכְסַנְיָה, וּבַעַל־הַבַּיִת הֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל חֶדֶר יָפֶה, שֶׁבּוֹ עֲרוּכָה עַל שֻׁלְחָן גָּדוֹל אֲרוּחַת־בֹּקֶר מְעֻדֶּנֶת. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אֲרוּחָה זוֹ תֵיטִיב עִם הַקֵּבוֹת שֶׁלָּנוּ. וּבְרֶגַע זֶה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְהַגִישׁ אֶל פִּי אֶת הַלִּיקֶר הַמְשֻׁבָּח, וְיוֹהַאן שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַוּוֹדְקָה וְנֵתַח בְּשַׂר־הַחֲזִיר, נֶעֶלְמוּ הָעִיר, הָאַכְסַנְיָה, הַכּוֹסוֹת, בְּקִצוּר הַכּל – וְהִנֵּה אֲנִי בַּמֶּרְכָּבָה, הָרַכָּב עַל הַדּוּכָן, וְאָנוּ בְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ שֶׁבֵּין רִיגָה לְפֶטֶרְבּוּרְג. מֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת פָּגַשְׁנוּ, וְכֻלָּן עָקְפוּ אוֹתָנוּ. כָּל עוֹד רָאִינוּ אוֹתָן, נִרְאֲתָה לָנוּ הַסְּבִיבָה מֻכֶּרֶת. רָאִינוּ אֶת מִגְדְּלֵי פֶּטֶרְבּוּרְג וְאֶת אֲגַם לַדּוֹגָה. אַךְ כְּשֶׁרָחֲקוּ הַמֶּרְכָּבוֹת, שׁוּב הָיִינוּ לְיַד עִיר אַחֶרֶת, אוֹ בְּתוֹכָהּ. לְמָשָׁל, הִגַּעְנוּ לְרוֹמָא. בִּן־רֶגַע עָמַדְנוּ לִפְנֵי הַוַּאתִּיקַן. הִכַּרְנוּ אֶת קִרְיַת־הָאַפִּיפְיוֹר עַל פִּי שֶׁלֶט־הַגִּבּוֹרִים, הָרוֹטוּנְדָה, הָאוֹבֶּלִיסְקִים, הַחֲוִילות הָרַבּוֹת, הָעַתִּיקוֹת. אָמַרְנוּ לְהִתְעַכֵּב שָׁם, וְשׁוּב נֶעְלַם הַכֹּל, וְכָךְ רָאִינוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הֶעָרִים הַגְדוֹלוֹת בַּתֵּבֵל.

כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב רָאִינוּ מֶה עָיְפוּ הַסּוּסִים, וְאִלוּ אָנוּ הִתְקַדַּמְנוּ כְּאִלוּ נָסַעְנוּ שָׁעָה בִּלְבַד. לְאָשְׁרֵנוּ הָיְתָה הָצֵּידָה רַבָּה אִתָּנוּ, וְהַכְּשָׁפִים פָּעֲלוּ בַּיּוֹם בִּלְבַד. אָכַלְנוּ בָּעֶרֶב וְגַם הֶאֱבַסְנוּ אֶת הַסּוּסִים. לוּלֵא הָעֲרָבִים הָיוּ סוּסֵינוּ גוֹוְעִים בְּרָעָב. הַכְּשָׁפִים פָּעֲלוּ גַם עַל הָרַכָּב שֶׁלִּי, וְלֹא הִנִּיחוּ לָנוּ עַד בּוֹאֵנוּ לְרִיגָה. שָׁם סִפַּרְנוּ עַל הַתְּלָאוֹת שֶׁלָּנוּ. לֹא, אֵינִי סָבוּר כִּי רַק הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ עוֹלֵל לָנוּ אֶת הַתַּעֲלוּל. מִיוֹהַאן שֶׁלִי נִבְצַר לִשְׁכֹּחַ אֶת כּוֹס הַיַּ"שׁ הַמְּלֵאָה שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ – וְהִנֵּה נֶעֶלְמָה בְּטֶרֶם שָׁתָה.

זְמַן מוּעָט לִפְנֵי מַסָעִי זֶה עוֹלַלְתִּי תַּעֲלוּל לְבַעַל מַרְתֵּף־הַיַּיִן בְּפֶטֶרְבּוּרְג, וּבְוַדַּאי הוּא עֲדַיִן זוֹכֵר אוֹתוֹ. הִתְעָרַבְתִּי עַם הַקֵּיסָרִית, וּסְכוּם־הַהִמּוּר הָיָה לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה אֶלֶף רוּבָּלִים. בַּעַל־הַמַּרְתֵּף נוֹדַע בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ לֹא רַק בְּיֵינוֹתָיו הַמְשֻׁבָּחִים, אֶלָּא גַם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן. לֹא רַבִּים הֵעֵזוּ לְהִתְחָרוֹת עִמּוֹ בִּשְׁתִיָּה. אֲבָל הַקֵּיסָרִית כְּבָר זָכְתָה עַל־יְדֵי כָּךְ בִּסְכוּמִים גְדוֹלִים. בִּגְלַל הַשְּׁתִיָּה הַמְרֻבָּה גָדְלָה כְּרֵסוֹ וּכְבָר הָיְתָה כַּחֲבִית־בְּיֶקֶב, לְלֹא הַגְזָמָה. בִּגְלַל מְמַדָּיו וּמִשְׁקָלוֹ נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהִתְהַלֵךְ, וּמְשָׁרְתָיו הָיוּ מַסִּיעִים אוֹתוֹ בַּמַּרְתֵּף בְּעֶגְלַת־שֵׁנָה נוֹחָה. צְחוֹק רָם צָחַק הָאִישׁ כְּשֶׁהִצַּעְתִּי לוֹ לְהָמֵר, וְהִתְחַיַּבְתִּי לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁיִּשְׁתֶּה הוּא.

40.jpg

“הַיּוֹם כְּבָר שָׁתִיתִי אֶת הַמָּנָה שֶׁלִי”, אָמַר. “אַךְ אִם רְצוֹנְךְ בְּתַחֲרוּת הוֹגֶנֶת, בּוֹא לְכָאן מָחָר אַחַר הַצָהֳרַיִם וְנִוָּכַח.”

אָמַרְתִּי לוֹ: “הַקֵּיסָרִית הִרְשְׁתָה לִי לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּאַוַּת־נַפְשִׁי, וְכֵן הִתִּירָה לִי,” הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַהַרְשָׁאָה־בִכְתָב, “לְהַתְקִין כָּאן כָּל מַה שֶּׁאֶרְצֶה לְנוֹחוּתִי, שֶׁכֵּן זֶה הִמּוּר עַל מֵאָה אֶלֶף רוּבָּלִים, וַאֲנִי הִתְחַיַּבְתִּי לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִבַּעַל־הַמַרְתֵּף.”

“טוֹב וְיָפֶה,” אָמַר. “מָחָר נַתְחִיל.”

“אֵינִי חוֹלֵק חָלִילָה עַל עֲדִיפוּתוֹ שֶׁל מַעֲלַת בַּעַל־הַמַּרְתֵּף שֶׁל הַקֵיסָרִית, אֲבָל בְּהִתְעָרְבוּת זוֹ אֶזְכֶּה.”

“נִחְיֶה וְנִרְאֶה!” עָנָה לִי בְּהַעֲוָיָה קַלָּה וְסָקַר אוֹתִי בְּעֶלְיוֹנוּת, כְּבַעַל בְּעַמָּיו הַיּוֹדֵעַ אֶת רְכוּשׁוֹ וּמַעֲמָדוֹ.

לְמָחָרָת אַחַר־הַצָּהֳרַיִם בָּאתִי לִרְאוֹת אֶת כּשֶׁר־הַשְׁתִיָּה שֶׁלוֹ, וּלְהַסִּיק מִזֶּה הַאִם אֶזְכֶּה בַּהִמּוּר, אַף שֶׁלֹא חָשַׁשְׁתִּי לְהַפְסִיד. בְּבוֹאִי שָׁכַב הָאִישׁ עַל סַפָּה מְרֻפֶּדֶת. מוֹזְגִים רַבִּים הָיוּ מַגִּישִׁים לוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה כַּדֵּי־יַיִן. וַאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִטְעֹם מִכָּל כַּד. שָׁתִיתִי מְעַט, בְּכוֹס, כְּדֵי לִשְׁמֹר כֹּחִי לַמָּחָרָת – עַד תֵּשַׁע בָּעֶרֶב בִּדַרְתִּי אוֹתוֹ בְּסִפּוּרֵי הַרְפַּתְקוֹתַי בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וְכָךְ חָלַף הַזְּמַן מַהֵר. הוּא שָׁתָה חֲבִיֹּנֶת שְׁלֵמָה, וְסֵרַב לְהַמְשִׁיךְ. נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהָנִיעַ אֵיבָר וְהוּא נִרְדָּם. כְּשֶׁהֵקִיץ כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, בְּקִשׁ תֵּה.

לְמָחָרָת בָּאתִי לְנַסּוֹת כֹּחִי. אוּלָם בַּעַל־הַמַרְתֵּף נִבְהַל לְמַרְאֶה הַהֲכָנוֹת שֶׁלִי.

צִוִּיתִי לְגַלְגֵּל אֶת הַגְּדוֹלָה בַּחֲבִיוֹת הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח וּלְהַנִּיחָהּ גָּבוֹהַּ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת בְּנוֹחוּת מִתַּחַת לַבֶּרֶז. תְּחִלָּה סֵרַב הָאִישׁ לָתֵת לִי אֶת הַיַּיִן הַזֶּה, אֲבָל נֶאֱלַץ לְצַיֵּת לִפְקֻדַּת הַקֵּיסָרִית. צִוִּיתִי לְהָכִין תְּעָלַת־עֵץ וּלְהַצִּיבָהּ בַּאֲלַכְסוֹן, מֵהַשְּׁרַפְרַף שֶׁלִּי אֶל הַחוֹר שֶׁנִּפְרַץ בְּתַחְתִּית הַקִּיר הַסָּמוּךְ. נַגָּרִי־הֶחָצֵר בִּצְּעוּ אֶת הַמְּלָאכָה לְהַפְלִיא.

בַּשָׁעָה הַיְעוּדָה בָּאתִי, יָשַׁבְתִּי עַל הַשְׁרַפְרַף, נָתַתִּי מַשְׁפַּךְ גָּדוֹל בְּפִי, פָּתַחְתִּי אֶת בֶּרֶז הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה וְהַיַּיִן זָרַם, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל בַּעַל־הַמַּרְתֵּף וְכָל הַמּוֹזְגִים. כֻּלָּם מָשְׁכוּ כְּתֵפַיִם בְּתַדְהֵמָה. נִתְאַסְפוּ גַם צוֹפִים סַקְרָנִים, בְּתוֹךְ הַמַּרְתֵּף וּמִחוּצָה לוֹ: שָׁם הִתְפַּלְאוּ הַכֹּל לְזֶרֶם הַיַּיִן הַנּוֹבֵעַ מֵחוֹר בְּתַחְתִּית הַקֶּדַח. הַתְּעָלָה נִשְׁעֲנָה בַּמִּפְשָׂעָה שֶׁלִּי, קָלְטָה אֶת עָדְפֵי הַיַּיִן מִגּוּפִי וְהִזְרִימָה אוֹתָם הַחוּצָה. בְּשָׁעָה אַרְבַּע הִגִיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל הַקֵּיסָרִית. הִיא בָּאָה, מָחֲאָה כַּף, עָמְדָה נִדְהֶמֶת וְאָמְרָה:

“סְלִיחָה מִינְכְהַאוּזֶן! זָכִיתָ בַּהִמּוּר.”

כְּשֶׁסָּגַרְתִּי אֶת הַבֶּרֶז לֹא נִכַּר בִּי כָּל שִׁנּוּי. הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה נִתְרוֹקְנָה לְמֶחֱצָה. יָכֹלְתִּי לִשְׁתּוֹת עַד תֵּשַׁע בָּעֶרֶב עוֹד כַּמָּה חֲבִיּוֹת בְּלִי לְהִשְׁתַּכֵּר. שִׁלַּבְתִּי אֶת זְרוֹעָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרִית וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ לַנֶּשֶׁף שֶׁנֶּעֱרַךְ לִכְבוֹדִי. בּוֹ בָּעֶרֶב קִבַּלְתִּי בְּהַמְחָאָה אֶת כָּל סְכוּם הַהִמּוּר.

מֵחֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפּוּר־הַרְפַּתְקוֹתַי יָדוּעַ הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִי בְּמִלְחֶמֶת הַטּוּרְקִים: סוֹרַג־מַחְסוֹם שֶׁל הָאוֹיֵב הֻפַּל עַל סוּסִי וְחָצָה אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רָכַבְתִּי עַל הַחֵצִי הַקִּדְמִי אֶל בְּאֵר, בְּלִי שֶׁהִבְחַנְתִּי בַּדָּבָר כְּלָל. אֲבָל אֵין זֶה הַמִּקְרֶה הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁקָּרָה לִי. תַּדְהֵמַת כָּל הַשּׁוֹמֵעַ תִּהְיֶה רַבָּה יוֹתֵר כְּשֶׁאֲסַפֵּר, כִּי בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת הַלּוֹהֲטִים הִתִּיזָה חֶרֶב שֶׁל סָרָצִינִים אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי. חוֹבַת הַמַּצְבִּיא הִיא לֹא לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת בַּקְרָב, וְעֶשְׁתּוֹנוֹת מַהֵם? – הָרֹאשׁ. רֹאשִׁי הֻתַּז אָמְנָם, אֲבָל חַיָּלַי לֹא אִבְּדוּ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם, כְּפִי שֶׁלֹא אִבַּדְתִּי אֲנִי. הִבְחַנְתִּי בַּמִּתְרַחֵשׁ וְהַצְלַחְתִּי לִתְפֹּס אֶת רֹאשִׁי בְּכַפּוֹת־יָדַי. וּכְאִלוּ הָרֹאשׁ קָשׁוּר עֲדַיִן לָגוּף נָשָׂאתִי אוֹתוֹ בְּיָדַי, וְהוּא פִּקֵּד, בְּיֶתֶר אֹמֶץ מִשֶּׁפִּקֵּד קֹדֶם לָכֵן: “קָדִימָה: הַכּוּ בָּאוֹיֵב! הֵידָד!” הַקְּרָב נִמְשַׁךְ עַד הָעֶרֶב, וְהַטוּרְקִים הֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. לִתְבוּסָתָם לֹא הָיָה אָח־וְדֻגְמָה בַּמִּלְחָמוֹת, כְּכָל שֶׁהַבְּרִיוֹת זוֹכְרִים. לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים אֶלֶף טוּרְקִים הֻכּוּ לְפִי חֶרֶב. רַק בַּלַיְלָה, כְּשֶׁשָׁמֵם שְׂדֵה־הַקְרָב, הוּשְׁבוּ הַחֲרָבוֹת לִנְדָנָן.

אֲבָל מַה קָּרָה לְרֹאשִׁי?

חוֹבֵשׁ צָרְפָתִי מְיֻמָּן וְזָרִיז תָּפַר אֶת רֹאשִׁי אֶל צַוָּארִי. לְחִזּוּק תָּקַע צִנּוֹרִית־פַּח בִּגְרוֹנִי וְסִמְרֵר אוֹתָהּ. הַצִּנּוֹרִית הָיְתָה גְמִישָׁה, עֲשׂוּיָה חֻלְיוֹת־חֻלְיוֹת, וְיָדְעָה לְהִתְפַּשֵׁט וּלְהִתְכַּוֵּץ. וּכְשֶׁאֻחוּ הָעוֹרְקִים, הָיְתָה הַחְלָמָתִי מְהִירָה. כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים לֹא חַשְׁתִּי כָּל כְּאֵב. אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי, דִבַּרְתִּי, הַכֹּל כְּפִי שֶׁהָיָה. אֲבָל הַצַּלֶּקֶת סְבִיב הַצַּוָּאר נִרְאִית עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

41.jpg

בְּמִלְחָמָה זוֹ עִם הַטּוּרְקִים, נֶעֱזַרְנוּ פַּעַם אַחַת בְּמַעֲשֵׂה עָרְמָה. הַדָּבָר הָיָה בְּסָמוּךְ לְבֶּלְגְרַד. פִּתְאוֹם עָלָה עָלֵינוּ כֹּחַ גָדוֹל שֶׁל הָאוֹיֵב. פָּקַדְתִּי; הַכֹּל מֵתִים! כְּפִי שֶׁנָּהַגְנוּ בִּשְׁעַת הַפְגָזָה גְדוֹלָה, נָפְלוּ הַכֹּל עַל הָאָרֶץ וְשָׁכְבוּ שְׂרוּעִים. חַיָּלַי מַמְזֵרִים הָיוּ, אִישׁ מֵהֶם לֹא הֵנִיעַ אֵיבָר כְּשֶׁקָּרְבוּ אֲלֵיהֶם הַטּוּרְקִים. רַבִּים מֵאֲנָשִׁי הָיוּ בְּוַדַּאי נִשְׁחָטִים אוֹ הוֹפְכִים לְבַעֲלֵי־מוּם. הִשְׁתּוֹמְמוּ הַטּוּרְקִים לְמַרְאֵה תְּבוּסָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה, וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת. בָּעֲטוּ בְּכַמָּה מֵתִים – וְהֵם לֹא נָעוּ. עַל כֵּן הִסְתַּלְקוּ הַטּוּרְקִים. אַחַר כָּךְ קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ. אוּלַי נֶהֶרְגוּ עֲשָׂרָה מֵאֶלֶף, וְאִלוּ נִלְחַמְנוּ עִמָּם, הָיָה כֹּחָם הֶעָדִיף מַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ. מִינְכְהַאוּזֶן קָם לִתְחִיָּה. חַיָּב אָדָם לִמְצֹא עֵצָה בְּכָל מַצָּב.

כָּךְ נָהַגְנוּ גַם בְּהִתְנַגְּשׁוּת אַחֶרֶת עִם הַטּוּרְקִים. מִסְפָּרֵנוּ הָיָה מוּעָט מִכְּדֵי לְהִסְתַּכֵּן בַּקְרָב עִם כֹּחַ הָאוֹיֵב הֶעָדִיף. בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁבַּקְרָב נֹאבַד כֻּלָּנוּ. לֹא בְּרָצוֹן אֲנִי מְדַבֵּר עַל נְסִיגוֹת, גַּם אִם הֵן מִסֻדָּרוֹת וּמְחֻשָּׁבוֹת יָפֶה. אֶפְשָׁר לִכְתּב עַל כָּךְ בָּעִתּוֹנִים, אֲבָל הַנְּסִיגָה הִיא עִנְיָן־בִּישׁ, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף כָּבוֹד לַאֲנָשִׁים אַמִּיצִים. מוּטָב לִפְרֹץ בְּאֹמֶץ־לֵב וְלִזְכּוֹת בְּזֵרֵי־דַפְנָה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין בְּרֵרָה, רָאוּי לִמְצֹא עֵצָּה. אִם אֵין הַמִּקְרֶה הַטּוֹב מוֹשִׁיט לָנוּ יָד, מַצָּבֵנוּ בִּישׁ.

וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם, פָּקַדְתִּי לָסֶגֶת בְּסֵדֶר מוֹפְתִי. הַטּוּרְקִים לָחֲצוּ עָלֵינוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְיַעַר. הַטּוּרְקִים חָשְׁשׁוּ לְהִכָּנֵס עִמָּנוּ לַיַּעַר, נֶעֶצְרוּ וְחָשְׁבוּ לִתְקֹף אוֹתָנוּ מֵהָאֲגַף. כְּשֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ, מָצָאנוּ בַּיַּעַר אַלּוֹן נָבוּב. הָעֵץ הָיָה עֲנָק, צְוִּיתִי עַל הַחַיָּלִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הָעֵץ הַנָּבוּב. נִדְהַמְתִּי כְּשֶׁכָּל הַיְחִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ נֶעֶלְמָה בִּפְנִים.

וְכָךְ הָיָה הַדָּבָר: מִכֹּבֶד הָאֲנָשִׁים נִפְעֲרָה הַקַּרְקַע תַּחְתֵּינוּ, וְהִנֵּה אָנוּ בִּמְעָרָה מְרֻוַּחַת, אוּלַי כִּמְעָרַת עֲדֻלָם, שֶׁדָּוִד, הַנִּמְלָט מִפְּנֵי שָׁאוּל, מָצָא בָּהּ מִפְלָט, כְּפִי שֶׁמְִּסֻפַּר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל א' (כ"ב, א'). אַךְ מָצָאנוּ מַחֲסֶה וְהַטּוּרְקִים עָבְרוּ בִּדְהָרָה עַל פְּנֵי הָאַלּוֹן, צוֹעֲקִים וּמְנַגְנִים אֶת מַנְגִינוֹת־הַיַּנִיצֶ’רִים. כְּשֶׁשָׁבָה הַדְּמָמָה, יָצָאנוּ וּפָנִינוּ לְצַד אַחֵר.

בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה עַצְמָהּ רָצִיתִי פַּעַם אַחַת לְסַיֵּר בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב כְּדֵי לִרְאוֹת הַכֹּל בְּעֵינַי, וְשָׁם אֵרְעָה לִי אַחַת הַתַּקָלוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁכָּל אָדָם אַחֵר לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה חַי, וְאִלוּ אֲנִי, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נֶעֱנַשְׁתִּי, אֶלָא עָשִׂיתִי אֶת אוֹיְבִי לִצְחוֹק.

לָבַשְׁתִּי בִּגְדִי אִשָּׁה, תָּלִיתִי לְצַוָּארִי סַלְסִלָּה מְלֵאָה עוּגִיוֹת וְיָצָאתִי אֶל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. תּוֹךְ כְּדֵי מְכִירָה מֻצְלַחַת שֶׁל סְחוֹרָתִי, בָּדַקְתִּי בִּיסוֹדִיוּת אֶת כָּל הַסִּדּוּרִים בַּמַּחֲנֶה, מָנִיתִי אֶת הַתּוֹתָחִים, רָאִיתִי אֶת קָטְרָם, אֶת בִּצוּרֵי הַסּוֹלְלוֹת, בְּקִצּוּר, דָּבָר לֹא נֶעְלַם מִמֶּנִּי. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לָשׁוּב וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי הַזָּקִיף הַקִּדְמִי, עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֻסְלְמִי זֶה לְהִטָּפֵל אֵלַי. הִפְגַּנְתִּי אֶת כַּעְסִי, וְאָמַרְתִּי בַּנִּימָה הַמְקֻבֶּלֶת עַל נָשִׁים כָּאֵלֶּה: “מָה אַתָּה חוֹשֵׁב לְךָ, שֶׁאֲנִי כָּזֹאת?” דָּבָר לֹא עָזַר לִי וְהוּא גִלָּה מִיָּד שֶׁאֲנִי גֶבֶר וְהֶחֱזִיר אוֹתִי לַמַּחֲנֶה. עַתָּה נִסִּיתִי לְהֵחָלֵץ מִחֶבֶל הַתְּלִיָּה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אָמַרְתִּי שֶׁהִנְנִי מִינְכְהַאוּזֶן הַמְפֻרְסָם. הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לִדְבָרִי. עָלַי לִהְיוֹת תָּלוּי, לְלֹא חֶסֶד וְרַחֲמִים. וּכְבָר הֵקִימוּ עֵץ־תְּלִיָּה.

מַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? נִכְנַעְתִּי לְגוֹרָלִי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: תְּלוּ אוֹתִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה יַצִּיל אוֹתִי, בְּאֹרֶךְ־רוּחַ קִבַּלְתִּי אֶת הַתְּלִיָּה, הֶעָוִיתִי פָּנַי, פִּרְכַּסְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּרַגְלַי וּמַתִּי – לא הֵנַעְתִּי אֵיבָר עַד שֶׁיָּרַד הַלַּיְלָה. כְּשֶׁחַשְׁתִּי כִּי הַכֹּל יְשֵׁנִים, הִשְׁתַּחְרַרְתִּי, תָּלִיתִי דַּחְלִיל מִקַּשׁ בִּמְקוֹמִי, חָמַקְתִּי מֵהַמַּחֲנֶה וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל יְחִידָתִי, לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם. אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינִי מַמְלִיץ לִפְנֵי אִישׁ לְהַנִיח לִתְלוֹתוֹ.

42.jpg

בּוֹר־הַפַּח שֶׁבִּגְרוֹנִי שֵׁרֵת אוֹתִי יָפֶה, וְלֹא לְכָל אָדָם יְשׁ מִתְקָן כָּזֶה בִּגְרוֹנוֹ.

פַּעַם אַחַת נִתְמַנֵּיתִי לְמַצְבִּיא שֶׁל חַיִל שֶׁלָּחַם בָּאֲמָזוֹנוֹת. אֵילוּ נָשִׁים! לֹא רָאִיתִי בְּכָל גֶרְמַנְיָה, וַאֲפִלּוּ בְּכָל אֵירוֹפָּה נָשִׁים כֹּה חֲזָקוֹת וְכֹה אָמִּיצוֹת. לְעֻמָּתָן, בַּעֲלֵיהֶן הֵם פַּחְדָּנִים עֲלוּבִים וּמְשָׁרְתִים מִסְכֵּנִים, הַמְטַפְּלִים בְּמֶשֶׁק־הַבַּיִת. סוֹפְרִי־מַסָּעוֹת רַבִּים טָעֲנוּ, שֶׁאֵין הֵן סוֹבְלוֹת גְּבָרִים בְּחֶבְרָתָן, שֶׁקֶר זֶה חַיָּב אֲנִי לְהַפְרִיךְ בְּפֻמְבִּי, שֶׁכֵּן רָאִיתִי שָׁם גְּבָרִים בְּעֵינַי, וְנָשָׂאתִי וְנָתַתִּי עִמָּם. וְכֵיצַד הָיָה נִמְשַׁךְ הַגֶּזַע שֶׁלָּהֶם? כְּבָר אָז הָיוּ בִּידֵי הָאֲמָזוֹנוֹת קְשָׁתוֹת עֲשׂוּיוֹת פְּלָדָה, וּכְדֵי לְהֵיטִיב לִירוֹת שָׂרְפוּ לְעַצְמָן אֶת הַשָּׁד הַיְמָנִי. חִצֵּיהֶן הָיוּ מֻרְעָלִים, וְהֵן קָלְעוּ בְּלִי לְהַחְטִיא. צָרוֹת רַבּוֹת עָשׂוּ לָנוּ תְּחִלָּה. אֲבָל בְּעֶזְרַת הַתּוֹתָחִים הַמְעֻלִּים שֶׁלָּנוּ וְהַתִּמְרוֹנִים הַמְשֻׁבָּחִים הִצְלַחְנוּ לַחְדֹּר לְעִיר־הַבִּירָה שֶׁלָּהֶן, מִינִיזֵה, לְאַחַר מָצוֹר שֶׁל אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם.

מַה מִּתְרַחֵשׁ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כְּשֶׁעִיר נִכְבֶּשֶׁת לְאַחַר הִתְנַגְּדוּת עַקְשָׁנִית, יָדוּעַ לַכֹּל. אַחַד־הָאַלּוּפִים, מֵעֲמִיתַי לְפִקּוּד, הָיָה בַּרְבָּרִי קְצָת. הוּא הִתִּיר לַחַיָּלִים לִבְזֹז וְכָל הַשְׁאָר, אֲבָל דָּרַשׁ גַּם עוֹד פְּעֻלָּה מְיֻחֶדֶת: עַל הַחַיָּלִים לִגְזֹז אֶת הַשֵּׂעַר הָאָרֹךְ שֶׁנָּשִׁים אֵלּוּ מְגַדְּלוֹת עַל גּוּפָן. הַגֵּז הַזֶּה יַנְצִיחַ אֶת הַכְּנִיעָה. כְּשֶׁשָׁבוּ הַחַיָּלִים, הֵם עוֹרְרוּ תַּדְהֵמָה: שַׂקֵּי שֵׂעָר הֵבִיאוּ אִתָּם. עֲמִיתִי הָאַלוּף חִלֵּק שֵׂעָר זֶה לְצָרְכֵי רִפּוּד, וְאָכֵן הוּא מְרַפֵּד אֶת סַפָּתִי וְאֶת כֻּרְסַת־סָבָא הַגְּדוֹלָה.

מִנְּעוּרַי, מִלֵּא אֶת נַפְשִׁי הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינָי, וּלְהִתְנָסוֹת בְּעַצְמִי בַּמְאֹרָעוֹת שֶׁתֹּאֲרוּ בְּסִפְרֵי־הַמַּסָּעוֹת, גַּם אִם הֵם אַכְזָרִים וּמַכְאִיבִים. מַחֲשָׁבָה זוֹ דָּחֲפָה אוֹתִי לִסְטוֹת מִמַסְלוּלִי וּלְבַקֵּר אֵצֶל הַהוּרוֹנִים.

רַק אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם שָׁהִיתִי שָׁם, וְכֹה נִתְחַבַּבְתִּי עַל תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, עַד שֶׁהִצִּיעוּ לִהְיוֹת נְסִיכָם, קַצִיקֶה בִּלְשׁוֹנָם. הַתְּכוּנוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת מֵהַמָּעֳמָד לְתַפְקִיד נִכְבָּד זֶה מְיֻחָדוֹת בְּמִינָן. אֵין הוּא נִדְרָשׁ לָהְיוֹת גָדוֹל בְּרוּחוֹ, חָכָם וְנָבוֹן, כְּדֵי לִמְשֹׁל בָּעָם. אֵין הוּא חַיָּב לֶאֱהֹב אֶת הָעָם וְלִשְׁקֹד עַל אֶשְׁרו. לֹא! עָלָיו לַעֲמֹד בְּעִנּוּיֵי־גוּף מְסֻיָּמִים בְּלִי לְעַוּוֹת אֶת פָּנָיו וּבְלִי לְהָנִיעַ שָׁרִיר. גַּם אִם יְגָּרְמוּ לוֹ יְסּוּרִים נוֹרָאִים, חָלִילָה לוֹ לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. מִי שֶׁעָמַד בְּכָל אֵלֶּה, יִהְיֶה נָסִיךְ. וְעַל אַף עִנּוּיֵי־הַמִּבְחָן הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, אֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ בַּעֲלַת מִסְפָּר כֹּה רָב שֶׁל נְסִיכִים.

מָה אֶעֶשֶׂה? אָסוּר הָיָה לִי לִדְחוֹת אֶת הַהַצָּעָה, מִשׁוּם שֶׁהָיִיתִי מַעֲלִיב בָּזֶה אֶת הָעָם. זֹאת וְעוֹד: אֵין לָדַעַת אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת אֶפְשָׁר לְהָפִיק מֵהַתֹּאַר הַזֶּה. הֶחְלַטְתִּי אֵפוֹא לִהְיוֹת קָצִיקֶה, וּכְבָר נִקְבַּע הַיּוֹם לַמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן.

הַדְּרִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה: עָלַי לָצוּם אַרְבָּעִים יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זָר. הַיְלִידִים צָמִים עֶשְׂרִים יוֹם בִּלְבַד. בִּימֵי הַצּוֹם שֶׁלִי יָשְׁבוּ לְיָדִי נְצִיגִי הָעָם, אָכְלוּ מַעֲדָנִים בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וָעֶרֶב, וַאֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בִּזְלִילָתָם.

קָשֶׁה הָיָה הַדָּבָר, אַךְ עָמַדְתִּי בּוֹ יָפֶה.

בַּמִבְחָן הַשֵּׁנִי נִדָרַשְׁתִּי לִבְלֹעַ, מִיָּד לְאַחַר הַצּוֹם, כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל כִּנִּים, פַּרְעוֹשִׁים וְעַכְבִישִׁים וְעוֹד חֲרָקִים הַשּׁוֹרְצִים כָּאן לְמַכְבִּיר, כְּכָל שֶׁהִצְלִיחוּ לֶאֱסֹף לְמַעֲנִי, בָּלַעְתִּי גַם אֶת אֵלֶּה.

עַתָּה הִתְאַסְפוּ הַקָּצִיקים שֶׁל כָּל הָעָם, כַּמָּה מֵאוֹת מֵהֶם. עַתָּה אָמְרוּ לִנְהֹג בִּי לְפִי הַכְּלָל: כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לִי, כָּךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַמַּהֲלוּמוֹת שֶׁהִנְחִיתוּ עָלַי. לֹא עַד הַקָּזַת דָּם! לֹא! עַד הָעֲצָמוֹת הַגִּיעוּ, עַל אַף הַכְּאֵבִים הָעַזִּים לֹא הִשְׁמַעְתִּי הֶגֶה, לֹא פָּלַטְתִּי אֲנָחָה, וַאֲפִלּוּ לֹא עִוִּיתִי אֶת פִּי.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים, בְּטֶרֶם הִגְלִידוּ פְּצָעַי, הִשְׁכִּיבוּנִי עֵירֹם עַל מַחֲצֵלֶת, תָּלוּ אוֹתִי בָּאֲוִיר וְהֶעֱלוּ עַל גּוּפִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נְמָלִים אַרְסְיוֹת גְדוֹלוֹת. כָּל עִנּוּי נִתַּן לִי בְּמָנָה כְּפוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זָר. חֲרָקִים חַמְדָּנִים אֵלֶּה נִצְמְדוּ בְּזַעַם אֶל עוֹרִי, וְנָקַל הָיָה לִמְלֹק אֶת רֹאשָׁם מֵאֲשֶׁר לְנָתְּקָם מִמֶנִי. עָמַדְתִּי גַם בָּזֶה. הַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ לִסְבִילוּתִי הַבִּלְתִי־רְגִילָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָמַדְתִּי בַּכֹּל עַד עַתָּה, הֶאֱמִינוּ כִּי אֶעֶמֹד גַם בַּמִּבְחָן הָאַחֲרוֹן.

הֻתְקַן פִּגּוּם מִקְּנֵי־בַּמְבּוּק, שְׁתֵּי אַמּוֹת מֵעַל לַקַּרְקַע. כִּסּוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי קוֹקוֹס וּבְעָלִים אֲחֵרִים. עַתָּה קָבְרוּ אוֹתִי בֵּין שְׁכָבוֹת עָבוֹת שֶׁל עָלִים עַד שֶׁלֹּא נִרְאֵיתִי כְּלָל, וְרַק צִנּוֹרִית נָתְנוּ בְּפִי, לִנְשִׁימָה. מִתַּחַת לַפִּגּוּם הֻבְעֲרָה אֵשׁ. הַשַּׁלְהָבוֹת לֹא נָגְעוּ בֶּעָלִים, אַךְ הֵפִיצוּ חֹם עָצוּם: שָׁכַבְתִּי בַּחֹם וּבָאֵדִים וְכִמְעַט שָׁבַקְתִּי חַיִּים. שְׁעָתַיִם הָיָה עָלַי לַעֲמֹד בְּמֶרְחַץ־אֵדִים זֶה. בַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם פָּרְצָה קְרִיאַת שִׂמְחָה מִפִּי הַכֹּל, וַאֲנִי נִשְׁלַפְתִּי מֵהֶעָלִים. הֻלְבַּשְׁתִּי בִּגְדֵי־נְסִיכִים, שֶׁהֶעֱלוּ אֶת עֶרְכִּי בְּעֵינֵי כָּל הָעָם. הַכֹּל אִחֲלוּ לִי הַצְלָחָה וּבֵרְכוּ אוֹתִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בַּמִּבְחַן הַקָּשֶׁה. עֲבָדִים נָשְׂאוּ אוֹתִי בְּכֻרְסַת־זָהָב, בְּתַהֲלוּכַת נִצָּחוֹן, אֶל עִיר־הַבִּירָה. שָׁם הוּכָן לִי אַרְמוֹן וְכֵן כָּל הַהֲנָאוֹת הָאֶפְשָׁרִיוֹת בְּמַאֲכָל, בְּמַשְׁקֶה וּבְבִדּוּר. בִּתְקוּפַת נְסִיכוּתִי שָׁם, רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינִי כֵּיצַד נוֹהֲגִים הַהוּרוֹנִים וְהָאִירוֹקִים זֶה בָּזֶה13.

43.jpg

תָּמִיד סֵרַבְתִּי לְהַאֲמִין בְּמַעֲשִׂים שֶׁתֹּאֲרוּ בְּכַמָּה סִפְרֵי־מַסָּע. אֲבָל פַּעַם אַחַת נָכַחְתִּי בְּמַעֲשָׂה נוֹרָא כָּזֶה, וּבְקשִׁי עָמַדְתִּי בַּמַּרְאֶה.

פַּעַם אַחַת שָׁבוּ הַהוּרוֹנִים מַנְהִיג שֶׁל הָאִירוֹקִים וּשְׁמוֹ קָלִיבַּן. צָרוֹת צְרוּרוֹת גָּרַם לָהֶם, בָּזַז אֶת כְּפָרֵיהֶם וְהֶעֱלָה אוֹתָם בָּאֵשׁ. יָמִים רַבִּים הָיְתָה אֵימָתוֹ עַל הָעָם הַזֶּה. וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַנִּכְסָף, וְהֵם יִנְקָמוּ בּוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם. הֵם הֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל פִּגּוּם גָּבוֹהַ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ כָּל הָעָם. כָּאן נִכְבַּל אֶל עַמוּד, וַאֲנָשִׁים הִצְלִיפוּ בּוֹ בְּאוּדִים דּוֹלְקִים. אַחַר כָּךְ הִתִּירוּ אֶת כְּבָלָיו וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בָּרֶגֶל. וְהִנֵּה הִסְתָּעֲרוּ עָלָיו גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף, זוֹעֲמִים כֻּלָּם וּבִקְּשוּ לִטְרֹף אוֹתוֹ. מִישֶׁהוּ חָתַךְ בְּסַכִּין בְּעָרְפּוֹ, וְכָל עוֹר קָדְקֳדוֹ קֻרְקַף בִּתְנוּעָה אַחַת. הוּא נָפַל. הַכּל חָשְׁבוּ כִּי מֵת, וְהַמִּתְעַלְלִים בּוֹ הִתְחִילוּ לְהִתְרַחֵק. אֲבָל כַּעֲבֹר שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת קָם הָאִישׁ הַמְקֻרְקָף, תָּפַס בְּאוּד דּוֹלֵק וְהִתְגָּרָה בְּאוֹיְבָיו. בְּזַעֲקוֹת נָקָם הִסְתָעֲרוּ הַכֹּל עָלָיו. אֲבָל הָאִירוֹקִי הִבְרִיחַ אוֹתָם וְהִתְבַּצֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַפִּגּוּם. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וְהוּא נִתְפַּס וְהֻשְׁלַךְ אֶל מְדוּרָה גְדוֹלָה, וְכָל הָעָם צוֹהֲלִים וְרוֹקְדִים סְבִיב הַמְּדוּרָה. וְשׁוּב הִתְפַּזְרוּ. אַךְ הִתְרַחֲקוּ כְּעֶשְׂרִים צְעָדִים וּכְבָר קָלִיבַּן רָץ, אוּד דּוֹלֵק בְּיָדוֹ, אֶל כְּפָר הַהוּרוֹנִים, לְהַעֲלוֹתוֹ בְּאֵשׁ. אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לַעֲצֹר בּוֹ. סוֹף־סוֹף עָלָה עַל דַּעַת אֶחָד מֵהֶם לְהַטִּיל גֶזַע־עֵץ בֵּין רַגְלָיו. קָלִיבַּן נָפַל. עַתָּה קָטְעוּ יָדָיו וְרַגְלָיו, הֵבִיאוּ אֶת גּוּפוֹ אֶל גֶזַע עֵץ בּוֹעֵר וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת. נִשְׁמַע רַחַשׁ הַדָּם הַזּוֹרֵם אֶל הָאֵשׁ, וְהוּא כִּמְעַט כִּבָּה אוֹתָהּ. הַכֹּל הָיוּ בְּטוּחִים כִּי מֵת הָאִישׁ, אֲבָל שוּב טָעוּ הַכֹּל. פִּתְאֹם קָמָה הַגּוּפָה חַסְרַת־הַגַּפַּיִם וְהִתְחִילָה לָרוּץ. הַכֹּל נָסוּ בְּבֶהָלָה. קָלִיבַּן הִזְכִּיר לִי אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁחֲקוּ רַגְלָיו. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִתְפּס אוֹתוֹ, וְהוּא שָׁב אֶל עַמּוֹ. כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אַחַר כָּךְ, צָמְחוּ לוֹ מֵחָדָשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאֵין זוֹ תּוֹפָעָה נְדִירָה בָּעָם הַזֶּה. מִלְחָמוֹת רַבּוֹת עוֹד לָחַם וְשָׁנִים רַבּוֹת הוֹסִיף לִהְיוֹת אֵימָתָם שֶׁל הַהוּרוֹנִים, שֶׁהָיוּ נִמְלָטִים מִפָּנָיו כְּשֶׁאַךְ הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה: שׁוּב הוֹפִיעַ קָלִיבַּן!

מַעֲשֵׂי־אַכְזָרִיוּת אֵלֶה וְדוֹמִים לָהֶם, אֹרַח־הַחַיִּים הַפִּרְאִי שֶׁל הָעָם הַזֶּה, זֻהֲמָתָם וְעוֹד וְעוֹד הֵנִיעוּ אוֹתִי לְהִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת מֵאֲרָצוֹת פִּרְאִיּוֹת אֵלֶּה וְלָשׁוּב לְמוֹלַדְתִּי.

עַתָּה עָבָר מַסָּעִי בַּיָּם, בַּיָּם הַגָּדוֹל. הַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת אֵרְעוּ לִי בְּמַסָּע זֶה. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָשַׁמְתִּי יוֹמָן, נִשְׁכְּחוּ רַבּוֹת מִמֶּנִּי. אֲבָל אֲנִי נִזְכָּר בְּכֶלֶב־יָם, שֶׁהָיָה מַרְבֶּה לָשׁוּט לְיַד אֳנִיָּתֵנוּ, וַאֲנִי הֶאֱכַלְתִּי אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְבַּיֵּת וְהִתְרַגֵּל אֵלַי. יָמִים רַבִּים לֹא הִתְרַחֵק כְּלָל מֵהָאֳנִיָּה. כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי בָּזֶה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, אוּלַי אַצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ. לִטַּפְתִּי אוֹתוֹ יוֹם אַחַר יוֹם, וְהִנֵּה הִנִּיחַ לִי לָשִׂים עָלָיו רֶסֶן וְלִרְכֹּב עָלָיו. רָכַבְתִּי עָלָיו לְמֶרְחַק מִילִין אֲחָדִים, לִפְלִיאַת הַכֹּל, וְהוּא לֹא הִתְנַגֵּד כְּלָל לְדָרְבָנוֹתַי וְלַמּוֹשְׁכוֹת הַמְכַוְּנוֹת אוֹתוֹ. אֲבָל לִפְעָמִים, כְּשֶׁנָּהַגְתִּי בּוֹ בְּחֵרוּת־יֶתֶר אוֹ כְּשֶׁאִלַּפְתִּי אוֹתוֹ, צָלַל עִמִּי יַחְדָּו. הָיִיתִי דוֹחֵק בּוֹ בְּבִרְכַּי, מְלַטֵּף אוֹתוֹ וּמְשַׁכְנֵעַ לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב. כֵּיצַד עָזַר לָנוּ הַדָּבָר פַּעַם אַחַת, אֲסַפֵּר עַכְשָׁו.

סְפִינַת שׁוֹדְדִים בַּרְבָּרִים קָרְבָה אֶל אֳנִיָּתֵנוּ וְהִתְכַּוְּנָה לַעֲלוֹת עָלֶיהָ. שוֹדֵד־הַיָּם, שֶׁלֹא הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת מִיָּד עַל אֲנִיָתֵנוּ, יָרָה כַּדּוּרִים רַבִּים אֵלֶיהָ. אֶת רֹב הַכַּדוּרִים הַמְסֻכָּנִים תָּפַסְתִּי בְּיָדַי. הֶחְלַטְנוּ לְשַׁלֵּם לַשּׁוֹדֵד בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁלּוֹ וּלְלַמְדוֹ לֶקַח. צִוִּיתִי לְלַבּוֹת בָּאֵשׁ אֶת הַכַּדּוּרִים שֶׁתָּפַסְתִּי, עָטַפְתִּי אוֹתָם בְּמַעֲטֶה לֹא־חָדִיר, עָלִיתִי עַל כֶּלֶב־הַיָּם שֶׁלִּי, צָלַלְתִּי עִמּוֹ, קָדַחְתִּי בְּמַקְדֵּחַ גָּדוֹל חוֹר בְּדֹפֶן אֳנִיַּת־הַשּׁוֹדְדִים הַיְשֵׁר אֶל תָּא־אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הִשְׁלַכְתִּי פְּנִימָה אֶת הַכַּדּוּרִים הַלּוֹהֲטִים וְנִמְלַטְתִּי. בִּן־רֶגַע הִתְפּוֹצְצָה אֳנִיַּת הַשּׁוֹדְדִים, וַאֲנִי שַׁטְתִּי בִּמְהִירוּת אֶל הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ.

“הֵידָד!” קָרְאוּ הַכֹּל. הַקַּבַּרְנִיט שִׁבַּח אוֹתִי וְהוֹדָה כִּי לוּלָא עֹז־רוּחִי בְּוַדַּאי הָיָה קָרְבָּנָם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים, הוּא וְכָל הַמִּטְעָן עִמּוֹ. בָּעֶרֶב נֶעֱרַךְ מִשְׁתֶּה נֶהְדָּר, וְהַכֹּל שָׁתוּ לִבְרִיאוּתִי.

דֻּגְמוֹת רַבּוֹת הֵבֵאתִי בַּכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפְרִי לְכֹחִי הָרַב עַד שְׁנָתִי הַשִּׁשִּׁים. לְמָשָׁל, הַמַּעֲשֶׂה בַּתּוֹתָח הַגָדוֹל לְיַד קוּשְׁטָא שֶׁאָמַרְתִּי לְהַטִּילוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, אֲבָל נִכְשַׁלְתִּי, הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ לַיָּם וְחַסְדּוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן סָר מִמֶּנִּי.

הַשֻּׂלְטָאן לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל בְּהַצְלָחָתִי בְּהַטֲלַת הַתּוֹתָח, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכַחְתִּי לוֹ אֶת מִדַּת־כֹּחִי, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לִשְׁכֹּחַ זאת כָּל יְמֵי חַיָּיו. אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁכַח לִי אֶת הַחֶסֶד הַזֶה מִיָּד. כָּךְ נוֹהֲגִים הַשַּׁלִיטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַדָּבָר קָרָה יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי שֶׁעָמַדְתִּי לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֶׂה־הַגְּבוּרָה שֶׁהִטִּיל עָלַי הַשֻּׂלְטָאן.

בְּרֹב חַסְדּוֹ הֵבִיא אוֹתִי הַשֻּׂלְטָאן אֶל אוֹצַר־הַתַּחְמֹשֶׁת. הַמְפַקֵּחַ נִצְטַוָּה לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַכֹּל. פְּרִיטִים רַבִּים הָיוּ מְכֻסִּים אָבָק וְזֻהֲמָה. הַשֻּׂלְטָאן הִתְרַגֵּז, וְחָבַט בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּחַ, עַד שֶׁנִּתְּזוּ מִמֶּנָּה נִצּוֹצוֹת, הִצִּיתוּ חָבִית אֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁעָמְדָה בְּסָמוּךְ, וְחֵלֶק שֶׁל אוֹצַר־הַתַּחְמֹשֶׁת הִתְפּוֹצֵץ. לֹא אִבַּדְתִּי אֶת קֹר רוּחִי, וּכְשֶׁעַפְנוּ בָּאֲוִיר, חִבַּקְתִּי בְּכֹחַ רַב אֶת הַשֻּׂלְטָאן, וְעַל כֵּן נָחַתְנוּ עַל הָאֲדָמָה בְּלִי לְהִנָּזֵק. לְאָשְׁרֵנוּ לֹא פָּגְעוּ בָּנוּ שִׁבְרֵי הַהֲרִיסוֹת. לֹא נִפְגַעְנוּ כְּלָל, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל רוֹאֵינוּ. אֲבָל זֵכֶר לֹא נִשְׁאַר לַמְפַקֵּחַ, שֶׁבִּגְלָלוֹ אֵרְעָה הַהִתְפּוֹצְצוּת.

אַךְ אֵין מַעֲשֶׂה זֶה הָעִקָּר. מִבְחֲנִי־הַכֹּחַ הַבָּאִים שֶׁלִּי עָלוּ עַל קוֹדְמֵיהֶם. בִּהְיוֹתִי בֶּן חֲמִשִּׁים הֶחֱזַקְתִּי עַל נְקַלָּה רוֹבֶה עַל כָּל אֶצְבַּע שֶׁלִי, וּבְכֵן עֲשָׂרָה רוֹבִים בִּשְׁתִּי יָדַי, וְעוֹד הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם רוֹבֵי־צַיִד, אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. כָּל זֶה הֲרִימוֹתִי גָבוֹהַּ בִּזְרוֹעוֹת קְשׁוּחוֹת. הֶחֱזַקְתִּי שְׁנֵי חֲצוֹצְרָנִים בָּאֲוִיר, מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן, אֶחָד הֶחֱזַקְתִּי בִּימִינִי וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלִי, וְכָךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה, לְלֹא מַאֲמָץ, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל צוֹפִים רַבִּים.

44.jpg

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לִרְכֹּב לַהֲנָאָתִי. לְסוּסִי אָבְדָה פַּרְסָה. נְגַשְׁתִּי לְלַטְפֶרְדֶה, יִשּׁוּב קָטָן בַּדֶּרֶךְ לְהַמֶלַן, אֶל הַנַּפָּח. בִּקַשְׁתִּי מִמֶנוּ לְחַשֵׁל לְמַעֲנִי פַּרְסָה חֲזָקָה בִּמְיֻחָד. אָכֵן הֵכִין כָּזֹאת וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לִי, לְקַבֵּל אֶת אִשׁוּרִי. מָה רַבָּה הָיְתָה תַּדְהֵמָתוֹ כְּשֶׁשָּׁבַרְתִּי אוֹתָהּ כְּאִלוּ הִיא קְנֵה־מִקְטֶרֶת. הוּא הֵכִין פַּרְסָה שְׁנִיָּה, שָׁבַרְתִּי גַם אוֹתָהּ. הֵכִין שְׁלִישִׁית. לֹא רָצִיתִי לְהַרְגִיזוֹ וּבִקַּשְׁתִּי לְפַרְזֵל בָּהּ אֶת הַסּוּס, כְּשֶׁסִּיֵּם, שָׁאַלְתִּי כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לוֹ. אָמַר הַנַּפָּח: גוּלְדֶן אֶחָד. לָקַח מִיָּדִי אֶת הַגּוּלְדֶן, אָמַר “אֵין הוּא שָׁוֶה פְּרוּטָה, אֲדוֹנִי”, וְשָׁבַר אוֹתוֹ, כְּפִי שֶׁשָּׁבַרְתִּי אֲנִי אֶת הַפַּרְסָה. “יָפֶה עָשִׂיתָ זֹאת!” אָמַרְתִּי. “רוֹאֶה אֲנִי כִּי חָזָק אַתָּה. אֲבָל אַרְאֶה לְךְ מַשֶׁהוּ הָעוֹלֶה עַל כֹּחֲךָ.” לָקַחְתִּי מוֹט בַּרְזֶל מְרֻבָּע, הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲכָנַת הַמַּסְמְרִים, עָטַפְתִּי אוֹתוֹ עַל צַוַּאר הַנַּפָּח וְאָמַרְתִּי: הַתֵּר אֶת צַוָּארְךָ – וְלֹא הָיָה בְּכֹחוֹ. שִׁחְרַרְתִּי אוֹתוֹ מֵהָרָבִיד שֶׁעַל צַוּארוֹ, לְתִמְהוֹן הַנּוֹכְחִים, וְנָסַעְתִּי לְדַרְכִּי.

בְּיוֹם אָבִיב יָפֶה בְּחֹדֶשׁ מַאי בִּקְשׁוּ חֲבוּרָה עַלִּיזָה שֶׁהִתְאָרְחוּ אֶצְלִי לֶאֱכֹל בַּגַּן, בְּצֵל אַרְבַּעַת עֲצֵי־הַטִּלְיָה הַנָּטוּעִים בִּמְרֻבָּע. בְּאוּלָם־הָאֲכִילָה כְּבָר הָיָה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לַעֲשָׂרָה קְרוּאִים, וְגַם הַמָּרָק הוּבָא בְּמָגֵס וְהֻצַּב עָלָיו. הַמְשָׁרְתִים רָצוּ לְהַתְחִיל לְהַעֲבִיר אֶת הַכֹּל לַגַּן. לֹא הִסְכַּמְתִּי. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָאֲרוּחָה כֻּלָּה הָיְתָה נִדְחֵית לִזְמַן רַב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַמָּרָק הָיָה מִצְטַנֵּן. מַה לַעֲשׂוֹת? הֶחֱזַקְתִּי בְּרַגְלוֹ הַיְחִידָה שֶׁל הַשֻּׁלְחָן, הֲרִימוֹתִי אוֹתוֹ, צִוֵּיתִי לִפְתֹּחַ אֶת שְׁתֵּי כַּנְפֵי הַדְּלָתוֹת, וְכָך נָשָׂאתִי אוֹתוֹ אֶל הַגַּן, בְּלִי לְהִתָּקֵל, בְּלִי שֶׁזָּז מַשֶׁהוּ עָלָיו וּבְלִי שֶׁנִּשְׁפְּכָה טִפַּת מָרָק.

הַטּוֹב בְּסוּסֵי־הָרְכִיבָה שֶׁלִי, שֶׁלֹּא הוֹעִיל לִי כְּבָר בִּימֵי זִקְנָתִי וְאָכַל זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת לֶחֶם חֶסֶד, לֹא נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי גַם בְּמוֹתוֹ, וְשָׁנִים רַבּוֹת הִשְׁתַּמַשְׁתִּי בּוֹ וְכָךְ כִּבַּדְתִּי אֶת זִכְרוֹ. סוּס נֶאֶמָן וְכֶלֶב נֶאֶמָן אֵין נּוֹטְשִׁים. הֲלֹא גוֹרָלְךָ תָּלוּי לֹא מְעַט בַּקְּרָב בְּסוּסְךָ הַטּוֹב!

45.jpg

צִוֵּיתִי לִפְשֹׁט עוֹרוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶל בּוּרְסְקִי שֶׁעִבֵּד אוֹתוֹ יָפֶה וְצִפָּהוּ שְׂרָף גָּמִישׁ. כְּשֶׁרָצִיתִי לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, מִלֵּאתִי אֶת הָעוֹר אֲוִיר דָּלִיק וְהִמְרָאתִי לַגֹּבַהּ. אֵין לְךָ נְסִיעָה נוֹחָה בָּעוֹלָם מֵהָרְכִיבָה עַל סוּס־אֲוִיר. אֵין עִכּוּבִים בַּדֶּרֶךְ וְאַתָּה מַגִיעַ חִישׁ־מַהֵר. וְהַמְעַנְיֵן, שֶׁשָׁלַטְתִּי בְּסוּס זֶה בָּאֲוִיר כְּפִי שֶׁשָׁלַטְתִּי בּו עַל הָאֲדָמָה. הוּא הָיָה רָגִיל לַאֲדוֹנָיו. כְּשֶׁרָצִיתִי לְהַנְמִיךְ, דָּחַקְתִּי בְּבִרְכַּי בְּבִטְנוֹ וְהָאֲוִיר־הַדָּלִיק יָצָא מֶאָחוֹר. וּכְשֶׁיָּרַדְתִּי אֶל אֵיזוֹ אַכְסַנְיָה, אוֹ אֶל יְדִידִים, יָכֹלְתִּי לְקַפֵּל אֶת הָעוֹר וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּכִיסִי.

תְּכוּפוֹת חָמַדְתִּי לָצוֹן וְלָקַחְתִּי עַמִּי לְמַסָּע קֶרֶן־צַיָּדִים. שָׁמְעוּ אֲנָשִׁים אֶת מַנְגִינוֹת הַצַּיִד וְלֹא רָאוּ אִישׁ סְבִיבָם וּבָאֲוִיר: נָסַקְתִּי כֹּה גָבוֹהּ, עַד שֶׁלֹא נִרְאֵיתִי מֵהָאֲדָמָה. חָשְׁבוּ הַבְּרִיּוֹת, כִּי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל הִגִּיעַ.

פְּעָמִים הַרְבֵּה הֶחֱזַרְתִּי חוֹטְאִים לְמוּטָב. לָקַחְתִּי עִמִּי רַמְקוֹל וְקָרָאתִי: “חוֹטְאִים, חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה!” הַלָּלוּ חָשְׁבוּ כִּי בַּת־קוֹל קוֹרֵאת לָהֶם וְאָכֵן חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

שוּם צִפּוֹר לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה עַתָּה מִפְּנֵי הַיְרִיָּה שֶׁלִּי. גַּם אִם הִגְבִּיהוּ עוּף, יָרִיתִי בָּהֶן: אַוְזֵי־בָּר, יַרְעוּדִים, פַּסְיוֹנִים, כָּל מִינִי עוֹפוֹת. אָכֵן אוּכַל לוֹמַר, שֶׁאֵין צַיִד נָעִים יוֹתֵר מֵהַצַיִד בָּאֲוִיר.

מִי הִסְתַּתֵּר בַּמִּפְלֶצֶת, בַּדְּרָקוֹן שֶׁהִרְעַלְתִּי בְּנוּבְּיָה וְהוּא נִבְקַע לִשְׁנַיִם, נִתְבָּרֵר לִי רַק כַּעֲבֹר יָמִים רַבִּים. הָעוֹלָם יַחֲזִיק לִי טוֹבָה עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, לְעוֹלָם. הַדְּרָקוֹן הָיָה סַמָּאֵל, הַשָּׂטָן הָעֶלְיוֹן. מֵאָז נָדַם כָּל חֵילוֹ. לְצַעֲרָם שֶׁל הַקַּנָּאִים הָאֲדוּקִים אֵין עוֹד שֵׁדִים בָּעוֹלָם. יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר, כִּי מֵאָז הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִי אֵין אִישׁ מַאֲמִין עוֹד בְּשֵׁדִים.

46.jpg

מַתְּנוֹת־הַפֶּלֶא מִמּוֹרֶשֶׁת מִשְׁפַּחְתִּי    🔗

סָבִי, נוּחוֹ עֶדֶן, אָהַב אוֹתִי מְאֹד, וְזוֹ דַרְכָּם שֶׁל סָבִים רַבִּים. בְּרֵאשִׁית נְעוּרַי יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁיָּשַׁבְתִּי בְּבֵית־הוֹרַי, אִישׁ־עֲסָקִים הָיָה, אָדָם בַּעַל יְדִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד. תְּחִלָּה פִּתַּח אֶת כְּשְׁרוֹנוֹתָיו וְאֶת כֹּחוֹ בְּעִקָּר בְּשֵׁרוּתָה שֶׁל מְדִינָה מְסֻיֶּמֶת. וּכְבָר עָטַר לְרֹאשׁוֹ זֵרֵי־דַפְנָה שֶׁלֹּא יִבְּלוּ. הוּא הִתְפַּרְנֵס מֵרִוְחֵי־הוֹנוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁחַיָּיו הָיוּ שַׁאֲנָנִים, הִקְדִּישׁ גַּם חֵלֶק מֵהַפְּנַאי שֶׁלּוֹ לְהַשְׁגָּחָה עָלַי, כְּדֵי לִרְאוֹת מַה יִּצְמַח מִמֶּנִּי.

בֶּן שִׁבְעִים־וְשֶׁבַע הָיָה סָבִי בְּמוֹתוֹ. הוּא מֵת מִתְּשִׁישׁוּת־זִקְנָה, מַחֲלָה שֶׁכַּיּוֹם מֵתִים בָּהּ צְעִירִים רַבִּים, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא לִי אֶל מְטָּתוֹ. בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אָז. אָמַר: "צִלְלֵי אֲבוֹתַי קוֹרְאִים לִי. בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה אֲשַׁלֵּם אֶת הַמַּס לַטֶּבַע, כַּאֲבוֹתַי כֵּן אֲנִי. שְׁמַע, בְּנִי. זֶה כְּבָר רָאִיתִי בִּרְאִי־הֶעָתִיד אֶת תָּכְנִית חַיֶּיךָ. כִּלְרֹב בְּנֵי מַעֲמָדְךָ אֵין גַּם לְךָ כָּל חֵשֶׁק לַעֲסָקִים רְצִינִיִּים אוֹ לְלִמּוּדִים. רְצוֹנִי לִדְאֹג לַעֲתִידְךָ בָּעוֹלָם. הִנֵּה כָּאן תֵּבָה קְטַנָּה, יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא הָיוּ זְקוּקִים לָאוֹצָר הַיָּקָר הַטָּמוּן בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָדַע לְהִצְטַיֵן בִּתְחוּם אַחֵר. הֵם לֹא פָּתְחוּ אוֹתָהּ וְגַם אֲנִי לֹא פָּתַחְתִּי. וְזֶה הַמַּפְתֵּחַ לַתֵּבָה. אֲבָל אַל תִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ עַד שֶׁתַּגִיעַ לְבַגְרוּת מְלֵאָה. שְׁמֹר אוֹתָהּ וְאַל תַּרְאֶהָ לְאִישׁ. גַּם אַל תַּנִּיחַ לָקַחַת מִיָּדֶיךָ מַשֶׁהוּ מְהַטָּמוּן בָּהּ. תִּהְיֶה זָקוּק לַכֹּל. ״בָּכִיתִי, וְנָשַׁקְתִּי בְּתוֹדָה אֶת יָדוֹ וּפִיו. הוּא בְּרַךְ אוֹתִי כְּמִנְהַג הַסָּבִים וְנִפְטַר בְּשַׁלְוָה וּבְעַלִּיזוּת שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶן.

לָקַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה וְהָלַכְתִּי. עַל אַף הַיָּגוֹן שֶׁבְּלִבִּי עַל הַנִפְטָר הָאָהוּב, גָּבְרָה עָלַי שִׂמְחָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְתָאֲרָהּ: הִסְתַּכַּלְתִּי בְּחִיּוּךְ עַלִּיז עַל הַמַּתָּנָה הַמְּתוּקָה. מָה עֲשׂוּיָה הַתֵּבָה לְהָכִיל מִלְבַד אוֹצָר שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר? וְאַף־עַל־פִּי כֵן נִרְאָה לִי מִשְׁקָלָהּ מֻעָט לְפִי גָּדְלָהּ: אַרְבַּע רַגְלַיִם אָרְכָּהּ וְרֶגֶל רָחְבָּהּ. לֹא יִתָּכֵן כִּי יֵשׁ בָּהּ מַטְבְּעוֹת זָהָב רַבִּים. וְאוּלַי יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי־חֵן שֶׁאֵין עֲרךְ לְעֶרְכָּם? בְּקִצּוּר, הַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת הִטְרִידוּ אֶת נַפְשִׁי. כָּל עוֹד לֹא נִקְבַּר סָבִי בַּאֲחֻזַּת־הַקֶּבֶר שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה, הִתְאַפַּקְתִּי. וְאָכֵן חָלַף זְמַן רַב עַד שֶׁנִּתַן לִי לְסַפֵּק אֶת סַקְרָנוּתִי. סוֹף־סוֹף נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וּפָתַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה. מָצָאתִי בָּהּ:

  1. סַיף יָפֶה בַּעַל יָדִית מֻזְהֶבֶת.

  2. טַבַּעַת יַהֲלוֹם, שֶׁהִבְרִיק יָפֶה אֲבָל קָטָן הָיָה, וְעֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי הָיָה בְּוַדַּאי סוֹד הַטָּמוּן בַּתֵּבָה, כַּמְקֻבָּל בַּיָּמִים הָהֵם.

  3. מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד הַתָּלוּי בִּשְׂרוֹךְ, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה. נִרְאֶה הָיָה לִי כְּדָבָר חֲסַר־עֵרֶךְ.

הַסַּיִף הִבְרִיק מוּל פָּנַי, וְהָיָה יָפֶה מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים. אַךְ כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּכֹּל וּכְשֶׁחָלַף הָרֹשֶׁם הָרִאשׁוֹן, שָׁאַלְתִּי: הַאִם זֶה הַכֹּל? כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה סָבְךָ לְרַמּוֹת אוֹתָךָ כָּךְ? עוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר וְהִנֵּה מִתְגַּלֶּה בַּתֵּבָה מִכְתָּב עַתִּיק מְאֹד, אֲבָל עֲדַיִן אֶפְשָׁר הָיָה לְפַעְנֵחַ אֶת הַכָּתוּב בּוֹ. וְזֶה אֲשֶׁר קָרָאתִי: “בֶּן־תְּמוּתָה! תִּהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, אִם תִּשְׁתַּמֵּשׁ כָּרָאוּי בַּחֲפָצִים אֵלֶּה, תִּהְיֶה עָשִׁיר, מְאֻשָּׁר וּמְכֻבָּד כָּרָאוּי.”

תְּשׂוּמֶת־לִבִּי כְּבָר נִדְרְכָה, הִמְשַׁכְתִּי בַּקְרִיאָה:

“כְּשֶׁסַּיִף זֶה בְּיָדְךָ, תְּנַצַּח בְּכָל הַקְרָבוֹת שֶׁתִּפְתַּח בָּהֶם. שוּם אוֹיֵב לֹא יַצְלִיחַ לִפְצֹעַ אוֹתְךָ. בְּעֶזְרַת טַבַּעַת זוֹ, כְּשֶׁתַּעֲנֹד אוֹתָהּ וְתַהֲפֹךְ אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּתוֹשַׁבְתּוֹ, תִּהְיֶה רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. בְּעֶזְרַת הַקָּמֵעַ שֶׁתִּקְשֹׁר עַל צַוָּארְךָ תִּהְיֶה מוּגָן מִכָּל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁבְּחַיֵּי אָדָם, תִּזְכֶּה לְכָבוֹד בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבְכֹחַ־דִּמְיוֹן אַדִּיר, שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ תִּתְחַבֵּב עַל הַכּל בְּסִפּוּרִים וּבְמַעֲשִׂיוֹת.”

מֶה עָשִׂיתִי? קָשַׁרְתִּי אֶת הַקָּמֵעַ עַל צַוָּארִי, וּמִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי עַלִּיזוּת, שְׁבִיעוּת־רָצוֹן, אֵיזוֹ זְרִימָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל גּוּפִי, אַהֲבָה לְדִמְיוֹנוֹת – קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַרְגָּשָׁתִי אָז.

עָנַדְתִּי אֶת הַטַּבַּעַת, וְהָפַכְתִּי אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּתוֹשַׁבְתּוֹ: נֶעֱלַמְתִּי וְאֵינֶנִּי. לֹא רָאִיתִי אֶת עַצְמִי. שַׁבְתִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתוֹ, וְהִנֵּה אֲנִי לְיַד הַתֵּבָה שֶׁלִּי. הוֹ, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, בְּטַבַּעַת זוֹ עוֹד אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת – אַךְ בְּרֶגַע זֶה נִתְפּוֹרְרָה הַטַּבַּעַת עַל אֶצְבָּעִי.

עַתָּה נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי סָבִי, בַּהֵבְטָחָה שֶׁלִּי לֹא לִנְגֹּעַ בִּתְכוּלַת הַתֵּבָה עַד שֶׁאַגִּיעַ לְבַגְרוּת מְלֵאָה. הַצּוֹרֵף תִּקֵּן אֶת הַטַּבַּעַת, אֲבָל כּוֹחָהּ אָבַד לָהּ. מָה רַב הָיָה צַעֲרִי!

מִפַּחַד לְהַפְסִיד גַּם אֶת הַשְּׁאָר נָעַלְתִּי אֶת הַתֵּבָה וְהִטְמַנְתִּי אוֹתָהּ בַּמָּקוֹם הַבָּטוּחַ מֵעֵינֵי סַקְרָנִים.

מִכָּאן, אוּלַי יוּבַן עַל נְקַלָּה כֵּיצַד הָיִיתִי לְאִישׁ מֻפְלָא כָּל כָּךְ, שֶׁעָשָׂה מַסָּעוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁנִּתְנָסָּה בְּהַרְפַּתְקוֹת כָּאֵלֶּה וּשְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה.

עֲצוּמָה הָיְתָה שִׂמְחָתִי עַל הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַקָּמֵעַ. כְּבָר בִּנְעוּרַי פָּקְדוּ אוֹתִי צָרוֹת. בְּעִקָּר בְּחֶבְרַת גְבָרוֹת, שֶׁדָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי לְסַפַּר סְפּוּרִים כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הַשִּׁעֲמוּם שֶׁלָּהֶן. אוֹ־אָז הִתְמוֹגַגְתִּי כְּחֶמְאָה בַּשֶּׁמֶשׁ. עַתָּה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, הַצְלָחָתְךָ מֻבְטַחַת. תְכוּפוֹת לֹא הִמְתַּנְתִּי לְהַזְמָנָה לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ. כַּיָּדוּעַ מִסִּפּוּרַי, עִנְיַנְתִּי אֶת הַחֶבְרָה כָּךְ, שֶׁכָּל הָאָזְנַיִם הָיוּ כְּרוּיוֹת וְכָל הַפִּיּוֹת פְּעוּרִים, וְהַדָּבָר גָּרַם לִי הֲנָאָה רַבָּה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וַאֲנִי הַפֶּלֶא הַמֻּפְלָא שֶׁל בְּנֵי זְמַנִּי.

מַה הִצְטַעַרְתִּי תְּכוּפוֹת עַל הַטַּבֵּעַת.

כְּשֶׁהַסַּיִף בְּיָדִי פָּתַחְתִּי בַּמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים, הַיְדוּעִים, אִלּוּ עוֹד הַסַּיִף בְּיָדִי, הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל.

אֲבָל גַּם שְׁנֵי הַחֲפָצִים הַמֻּפְלָאִים הָאֲחֵרִים אָבְדוּ לִי. נִשְׁאֲרוּ רַק הַמַּעֲשִׂים שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם. לְמַזָּלִי אָבְדוּ כְּשֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדִי לִחְיוֹת בִּלְעֲדֵיהֶם. וִילִיאֶם פִּיט הַצָּעִיר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה שַׂר, רָצָה לְהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם וְאַף נִתְפַּרְסֵם, גָּנַב לִי אֶת הַקָּמֵעַ בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּמַעְיְנוֹת־הַמַּרְפֵּא בְּפִּירְמוֹנְט. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיָה הָאִישׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וְאִלוּ אֶת הַסַּיִף הַיָּפֶה שֶׁלִי שָׁאַל הַגֶּנֶרַל הָרוּסִי אֲלֶכְּסַנְדֶר סוּבוֹרוֹב, כְּשֶׁבִּקֵּר אֶצְלִי לִפְנֵי צֵאתוֹ לְהִלָּחֵם בָּטוּרְקִים. וְכָךְ נוֹתַרְתִּי בְּלִי כְּלוּם.

וְאַף־עַל־פִּי כֵן, אֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי וְחַי בְּנַחַת. מְאָז אֲנִי אוֹהֵב מֵעַל לַכֹּל אֶת חַיֵּי הַכְּפָר, אֶת הַמִּנוּחָה הַשְּׁקֵטָה וְאֶת הָעַלִּיזוּת, אֶת הַמַּגָּע עִם יְדִידַי וַאֲהוּבַי, גַּם בְּלִי הָאוֹצָרוֹת הָהֵם. כְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר הַגֶּרְמָנִי, הֶלְטִי:

מַה יָּפָה לְהַפְלִיא הִיא אַדְמַת אֱלֹהִים

וּרְאוּיָה שֶׁיִּשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ אָדָם.

וְעַל כֵּן, בְּטֶרֶם אָשׁוּב לֶעָפָר

אֶשְׂמַח־נָא בָּאֲדָמָה הַיָּפָה.


47.jpg

אַחֲרִית יָמָיו שֶׁל הַבָּארוֹן מִינְכְהַאוּזֶן, מוֹתוֹ וּקְבוּרָתוֹ    🔗

כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַסְּתָו שֶׁל שְׁנַת 1796 הִתְחִיל כֹּחוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן תַּשׁ, וְהַדָּבָר נִרְאָה לָעַיִן. נֶעֶלְמוּ עַלִיזוּתוֹ, רוּחוֹ הַטּוֹבָה. נֶעֶלְמוּ גַם נְטְיָּתוֹ לְסַפֵּר וְלִשְׁמֹעַ סִפּוּר. לֹא לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הִסְכִּים לְבִקּוּרֵי יְדִידָיו. עַל פִּי רֹב מָגַע כָּל שִׂמְחָה. נִרְאֶה הָיָה כְּשָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו. עֵינָיו עֲמֻקּוֹת הָיוּ וּנְבוּבוֹת. דּוֹמֶה, שֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנוֹת לְבֵעַל־הַחֶרְמֵשׁ, סַמָּאֵל, לְמַלְכוּת הַצְּלָלִים, הַמָּוֶת וְהַקֶּבֶר. יָמִים רַבִּים שָׁכַב בַּמִּטָּה. בַּסְּתָו הַזֶּה, שֶׁהִצְטַיֵּן בְּטוּבוֹ, כְּשֶׁהֵצִיצָה הַשֶּׁמֶשׁ אַחַר־הָצָּהֳרַיִם וְהַבָּארוֹן הֵקִיץ מִתְּנוּמָתוֹ הַקַּלָּה, בִּקֵּשׁ לָצֵאת אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. הוֹלַכְנוּ אוֹתוֹ שְׁנֵינוּ, חֲסִידוֹ, הַבָּארון א', וַאֲנִי, שֶׁכִּמְעַט לא סַרְתִּי מִמָּטָּתוֹ יוֹם וָלַיְלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ כָּמוֹנִי לִתְמֹךְ בּוֹ בַּעֲדִינוּת וְאֵין אִישׁ הַמֵּבִין כָּמוֹנִי כָּל רֶמֶז שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה יוֹצֵא לֵיהָנוֹת מֵהָאֲוִיר הַצַּח, מִמַּרְאוֹת הַטֶּבַע, שֶׁהָיָה מֵאוֹהֲבָיו הַגְּדוֹלִים. הִתְבּוֹנְנוּתוֹ הָיְתָה מְדֻיֶּקֶת: הוּא רָאָה אֶת הַיֹּפִי הַנֶעֱלָם לְאַט־לְאַט שֶׁל הַטֶּבַע, רָאָה אֶת הַצֹּהַב הָעוֹלֶה בֶּעָלִים, רָאָה אֶת הָעֵצִים מַשִּׁירִים אֶת שִׂמְלָתָם, וּמִתְּמוּנָה זוֹ עָבַר לִרְאוֹת אֶת תְּמוּנַת הָאָדָם בַּסְּתָו, וְהִתְבּוֹנֵן גַּם בְּעַצְמוֹ.

בָּארוֹן א' וַאֲנִי עָשִׂינוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ לְבַדֵּר אוֹתוֹ. אוּלָם בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ כָּל מַאֲמָצֵינוּ לַשָּׁוְא. תְּכוּפוֹת לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת דְּבָרֵינוּ, חוּשָׁיו קָהוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אָכַל מְעַט, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל כְּלָל. לֹא דָּרַשׁ בָּרוֹפְאִים, אָסַר עָלֵינוּ לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמָם, הַצִינִית הַוָּתִיקָה שֶׁלּוֹ הֵצִיקָה לֹוֹ עַכְשָׁו מְאֹד. אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָרַד מִמִּטָתוֹ.

“לא אֶזְכֶּה לָאָבִיב הַבָּא,” אָמַר בְּקוֹל חָלוּשׁ.

“אֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת חוֹלֶה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַבְרִיא”, אָמַר לוֹ הַבָּארוֹן א'.

“וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בָּרִיא עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לָמוּת,” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן.

הַוִּכּוּחַ נִמְשַׁךְ זְמַן רַב. כְּשֶׁהִתְחִיל הַוִּכּוּחַ לְהַרְצִין, יָצָאתִי. לא יָכֹלְתִּי לְהָבִין, כִּיצַד אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, יְכוֹלִים לָבוֹא לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אָמַר א':

“עֲזֹב אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטִּפְּשִׁיּוֹת, מִינְכְהַאוּזֶן. אַל תִּדְאַג לִפְנֵי הַמּוֹעֵד. כְּפִי שֶׁיִּקְרֶה, כָּךְ יִקְרֶה!” ״וַאֲנִי," הֵשִׁיב מִינְכְהַאוּזֶן, “מַזְמִין אוֹתְךָ לְדוּקְרָב אֶקְדָּחִים. אַתָּה אַבִּיר, גַּם אֲנִי. עָלַי לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדִי.”

א' סֵרֵב, אֲבָל לֹא הוֹעִיל דָּבָר. הוּא יָדַע אֶת אָפְיוֹ שֶׁל יְדִידוֹ, וְאֶת מַצָבֵי־הָרוּחַ הַפִּתְאֹמִיִּים שֶׁלּוֹ. הוּא נֶאֱלַץ לְהַסְכִּים, אָמְנָם בְּצַעַר רַב. עוֹד רֶבַע שָׁעָה נִסָּה לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, תְּחִלָּה חָשֵׁב, כִּי זוֹ הֲזָיָה מִתּוֹךְ הַקַדַּחַת.

אַךְ לֹא כֵן הָיָה: מִינְכְהַאוּזֶן דִּבֵּר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ.

“אָנוּ נְנַצֵּל אֶת רַגְעֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפִים הַלָּלוּ. הִנֵּה שְׁנִי אֶקְדָחִים טְעוּנִים. אַתָּה בּוֹחֵר לְךָ אֶקְדָּח. אָנוּ יוֹצְאִים לַגַּן וְיוֹרִים שְׁנֵינוּ בְּבַת־אַחַת. מִי שֶׁיִּפֹּל, יִפֹּל. עַל הַמַּעֲטָפָה הַחֲלוּלָה וְהַמִּסְכֵּנָה שֶׁלִי בְּוַדַּאי לֹא חֲבָל.”

זֶה כְּרֶבַע־שָׁעָה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים נִלְהָבִים וְתַקִּיפִים כָּאֵלֶּה.

הַהַצָּעָה הָיְתָה מוּזָרָה, וְנִרְאֲתָה לְא' כְּבִלְתִּי־מְהֻגֶּנֶת, נֹכַח חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל מִינְכְהַאוּזֶן. אֲבָל הַזָּקֵן גִיֵּס אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, וְאָנוּ יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה. עַל אַף רְצוֹנוֹ וּמַאֲמַצָיו, עָמַלְנוּ קָשֶׁה מְאֹד בַּהֲבָאָתוֹ לַגַּן. אֵין אָדָם כָּבֵד יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאִבֵּד אֶת הַשְּׁלִיטָה עַל גוּפוֹ, וְאֵין בְּכֹחוֹ לְסַיִּעַ לְעַצְמוֹ.

בָּכִיתִי.

“אַתָּה בּוֹכֶה?” אָמַר מִינְכְהַאוּזֶן. “אֲנִי זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים. הֲלֹא מִילְיוֹנִים מֵאַחַי נוֹפְלִים כָּךְ בַּמִּלְחָמָה. אֲבָל הֵם מֵתִים בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בְּכָבוֹד. הָיִיתִי חַיָּל וְגַם אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת בְּכָבוֹד.”

עֶמְדוֹת־הַיוֹרִים נִמְדְדוּ בִּצְעָדִים: חֲמִשָּׁה־עָשָׂר צְעָדִים בֵּינֵיהֶם. כְּשֶׁיִּנָּתֵן הָאוֹת, יִירוּ שְׁנֵיהֶם.

וּמֶה הָיָה? מִינְכְהַאוּזֶן נָטַל אֶת הַפִּקּוּד: “אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ!”

שְׁתֵּי הַיְרִיוֹת נוֹרוּ בְּבַת־אַחַת. וּמִי הָיָה מַאֲמִין בְּמַה שֶׁקָּרָה: שְׁנֵי הַקְלָעִים נִפְגְּשׁוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, פָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, וְנָטוּ הָאֶחָד יָמִינָה וְהַשְּׁנִי שְׂמֹאלָה. לוּלֵא רָאִיתִי אֶת הַחִזְּיוֹן בְּעֵינַי, לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין. מִכֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי, עָלַי לְאֵשֵׁר, לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, כִּי אָכֵן כָּךְ הָיָה.

“סְלִיחָה!” קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם פֶּה־אֶחָד, כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאִישׁ לֹא נִפְגַּע, הִתְחַבְּקוּ הַיְדִידִים, וְשׁוּב חָזַרְנוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאנוּ. זֶה יָמִים רַבִּים לֹא הָיָה מִינְכְהַאוּזֶן מְרֻצֶּה וְעַלִּיז, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּעֶרֶב זֶה.

יָמִים אֲחָדִים דִּבֶּר בְּעַלִּיזוּת עַל הַמִּקְרֶה הַמֻּפְלָא. אֲבָל מִיָּד לְאַחַר כָּךְ נִרְאוּ סִימָנִים שֶׁעוֹרְרוּ חֲשָׁשׁ, כִּי יָמָיו שֶׁל אָדָם מֻפְלָא וְאֵמִּיץ זֶה סְפוּרִים. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נְכוֹנִים לְמַלֵּא מִיָּד כָּל מִשְׁאָלָה שֶׁלּוֹ. אֶלָּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ בְּדַקָּה אַחַת עֲשָׂרָה שֵׁרוּתִים שׁוֹנִים, וְהַמְשָׁרְתִים, הַמְשָׁרְתוֹת וְהַצַיָּדִים הָיוּ נִתְקָלִים זֶה בָּזֶה בִּמְרוּצָתָם. וְלֹא דַּי בְּכָךְ. רָצָה הַמִּקְרֶה הָרָע, כִּי יָמִים מְעַטִּים לִפְנֵי מוֹתוֹ יִתְנַגְּשׁוּ בְּחַדְרוֹ בְּרִיצָתָם יוֹהַאן וְהַטַבָּחִית, שֶׁהֵבִיאָה תֵּה. בְּהִתְנַגְּשׁוּת זוֹ נִסְדְּקָה גֻּלְגָּלְתָּם, וְהֵם מֵתוּ בַּמָּקוֹם. סִלַּקְנוּ אֶת הַגּוּפוֹת מֵהַחֶדֶר בַּמְהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, אֲבָל הוּא הִבְחִין בַּמִּתְרַחֵשׁ, הוּא רָאָה בָּזֶה אוֹת מְבַשֵׂר רָעָה לוֹ, אֲבָל שָׁמַר עַל קֹר רוּחוֹ וְהוֹרָה כֵּיצַד לִקְבֹּר אֶת שְׁנֵיהֶם: מְאַחַר שֶׁהָיוּ יְדִידִים בְּחַיֵּיהֶם, יָנוּחוּ שְׁנֵיהֶם בְּאָרוֹן אֶחָד. וְכָךְ נַעֲשָׂה.

פְּעָמִים הַרְבֵּה הָיָה מְדַבֶּר כְּאִלּוּ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָנוּ שָׁמַעְנוּ כַּמָּה צְלִילִים בִּלְבַד. אָמַר לִי שֶׁרְצוֹנוֹ לְהוֹרִישׁ לָנוּ דְּבָרִים. צִוָּה שֶׁאַקְשִׁיב יָפֶה. לְשְׁאֹל נֶאֱסַר עָלַי. מְאֹד לֹא נָעַם לוֹ אִם שָׁאַלְתָּ בַּשְּׁנִיָּה, הוּא מִלְמֵל לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים־וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּלִי הֶפְסֵק (לְהוֹצִיא אֶת שְׁתִיַּת הַתֵּה), אַךְ מִכָּל דִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁאָמַר הִצַּלְתִּי אַךְ מְעַט, וְגַם אֶת אֵלֶּה אוּלַי לֹא הָבִינוֹתִי כָּרָאוּי:

מַהְפֵּכוֹת אַדִּירוֹת יָבוֹאוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶן קֵץ וּבְכָל הָעוֹלָם יִתְפַּשְּׁטוּ. מְדִינוֹת רַבּוֹת יִרְגְּזוּ וְיִתְקְפוּ זוֹ אֶת זוֹ. כַּעֲבֹר מֵאָה שָׁנָה יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם רֶפּוּבְּלִיקָה בִּלְתִּי מְחֻלֶּקֶת אַחַת. בִּשְׁנַת 2240 יִהְיֶה הָרָקִיעַ מִשְׁכָּן לָנוּ, אַךְ הוּא יִשְׁקַע וְיַגִּיעַ אֶל רַגְלֵינוּ, וְאִלּוּ הָאֲדָמָה תִּתְרוֹמֵם, הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר אָז בַּלַּיְלָה, וְהַיָּרֵחַ בַּיוֹם.

אַךְ הַנּוֹשֵׂא שֶׁהִרְבָּה לְדַבֵּר עָלָיו הָיָה קְבוּרָתוֹ: עָלֵינוּ לִדְאֹג שֶׁלֹא יִקְבְּרוּ אוֹתוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי. עַל כֵּן קָבַע כִּיצַד עָלֵינוּ לְנְהֹג אַחַר מוֹתוֹ וּבִקָבוּרָתוֹ.

הוּא קָרָא עַל מִקְרִים רַבִּים שֶׁל קְבוּרָה מֻקְדֶּמֶת מִדַּי, עַל חַדְרֵי הַמֵּתִים, וְכָל מַה שֶׁקָּרָא הִגְדִּיל אֶת פַּחְדּוֹ מִפְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. לְדַעְתִּי אֲנִי, אֵין לְהַפְרִיז בְּעִסּוּק בְּנוֹשֵׂא זֶה.

וְכָךְ צִוָּה: לְאַחַר שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, יִשְׁכַּב שְׁלֹשָׁה יָמִים לְפָחוֹת עַל מִטָּתוֹ. אַחַר כָּךְ יֻנַּח בְּאָרוֹן פָּתוּחַ וְיֻסַּע לְאַט כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. כָּל יְדִידָיו יֻזְמְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַּע הַהַלְוָיָה, שֶׁיַּתְחִיל בְּתֵשַׁע בָּעֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ הָיָה עוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. וְכֵן נִתְבַּקַשְׁנוּ לִדְאֹג לְכָל פַּרְטֵי הַטֶּקֶס הַמְקֻבָּלִים, לְכִבּוּד רָאוּי לַמְלַוִים וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה דְּבָרִים.

לְאַחַר מַתַּן הוֹרָאוֹת אֶלֶּה הָיוּ לוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת, כְּשֶׁנִּרְאֶה הָיָה כִּי פְּתִיל־הַחַיִּים שׁוֹאֵב שֶׁמֶן טוֹב. בִּגְבוּרָה הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב זְמַן־מָה בַּמִּטָּה.

“בְּסִכּוּם אַגִּיד, שֶׁהָיִיתִי לוֹחֵם גָּדוֹל. מַעֲשַׂי רְשׁוּמִים בְּסִפְרֵי הָעוֹלָם. וְאֵין זֶה נָאֶה לְאַבִּיר לְהָשִׁיב רוּחוֹ עַל הַכַּר, עָלַי לָמוּת בְּשְׂדֵה־הַקְּרָב.” מַחֲשָׁבָה זוֹ הִטְרִידָה אוֹתוֹ וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְסַלְּקָהּ. הָרַעְיוֹן רָדַף אוֹתוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע מְנוּחָה. אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, כִּי הָרִיב עִם חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א', פָּרַץ עַל נוֹשֵׂא זֶה, וּמִינְכְהַאוּזֶן כָּעַס עָלָיו.

48.jpg

שׁוּב הִרְגִישׁ עֲלִיַּת כֹּחוֹת, וְאוּלַי רַק אֶת הַקַדַּחַת הַמְלַבָּה אֶת פְּתִיל חַיָּיו, אֶת הַפְּתִיל הַקָּטָן הַמְהַבְהֵב, שֶׁיִּשְׁתַּלְהֵב עוֹד פַּעַם אַחַת וְיִכְבֶּה. שׁוּב הִתְחִיל לָרִיב עִם חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א‘, שֶׁלֹּא הֵבִין תְּחִלָּה כִּי מִינְכְהַאוּזֶן חוֹזֵר לַנּוֹשֵׂא הַקוֹדֶם. אי הִתְלַהֵב בַּוִּכּוּחַ, אֲבָל רָאָה שֶׁאֵין לְנִמּוּקָיו כָּל הַשְׁפָּעָה. דָּבָר לֹא עָזַר, מִינְכְהַאוּזֶן רָצָה בְּדוּקְרָב, וַחֲסִידוֹ נֶאֱלַץ לְהַסְכִּים. “רְאֵה,” אָמַר לוֹ א’, “אֵין כָּל קְשִׁי לְהַכְרִיעַ מַעֲטָפָה חֲלוּלָה כָּזֹאת.”

“נִחְיֶה וְנִרְאֶה!” עָנָה לוֹ מִינְכְהַאוּזֶן, וְצִוָּה לִי לִבְחֹר שְׁתֵּי חֲרָבוֹת מֵהַמְשֻׁבָּחוֹת.

“אוּלַי נִלָּחֵם פּה בַּחֶדֶר,” הִצִיעַ הַבָּארוֹן א'.

“לא! אֲנִי רוֹצֶה לָפֹּל בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב, בְּכָבוֹד.”

שׁוּב הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ בְּעָמָל רָב לִִמְקוֹם הַדוּקְרָב הַקּוֹדֵם. מִינְכְהַאוּזֶן תָּקֵף הָרִאשׁוֹן, אַךְ יְרִיבוֹ לֹא נֶאֱלַץ כְּלָל לְהִתְגּוֹנֵן. מִינְכְהַאוּזֶן צָנַח וַאֲנִי תָּמַכְתִּי בּוֹ. לֹא בָּרוּר מַה גָּרַם אֶת מוֹתוֹ, הָאֲוִיר הַצַָח הָרַב, הַמַּאֲמָץ, הַצִּינִית שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לִתְקף אֶת הָרֵאָה, וְאוּלַי שֶׁטֶף דָּם בַּמֹּחַ – סִבָּה אַחַת אוֹ אֲחָדוֹת גָּרְמוּ. אַךְ הוּא הִרְגִישׁ אֶת קִצּוֹ וְרָצָה לָמוּת דַּוְקָא בִּשְׁעַת קְרָב.

פָּנָיו לֹא נִתְעַוּתוּ. הֵן אָמְרוּ עַלְּיזוּת וְשַׁלְוָה. “אֲנִי מֵת!” הָיוּ הַמִּלִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו. חֲסִידוֹ, הַבָּארוֹן א', שֶׁאָהֵב אוֹתוֹ מְאֹד וְהָיָה יְדִידוֹ וַעֲמִיתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, עָצַם אֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו וְנָשַׁק עַל שְׂפָתָיו הַקָּרוֹת. הָפַךְ פָּנָיו וּמָחָה אֶת דִּמְעָתוֹ.

הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ פְּנִימָה, וְהַכֹּל בָּכוּ וְקוֹנְנוּ עַל הַטּוֹב בָּאֲדוֹנִים.

הַבָּארוֹן א' וַאֲנִי עָשִׂינוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁצִּוָּה לָנוּ. הַבָּארוֹן עָסַק בְּכָל הַנּוֹגֶעַ לְיִצּוּג, וַאֲנִי – בְּעִנְיְנֵי הַטֶּקֶס, בְּצַלְצוּל פַּעֲמוֹנִי־הַכְּנִסִיָּה וּבְכָל הַמְקֻבָּל בְּהַלְוָיָתָם שֶׁל אֲדוֹנִים רָמִי־מַעֲלָה. דָּאַגְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל פְּגָם בְּטֶקֶס־הַקְּבוּרָה, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹא מָעַלְנוּ בְּתַפְקִידֵנוּ.

כְּפִי שֶׁצִּוָּה, הֻנַּח מִינְכְהַאוּזֶן עַל מִטָּתוֹ בְּמַדֵּי־קָצִין, וּשְׁלֹשָׁה יָמִים עָבְרוּ הַכֹּל עַל פָּנָיו, מִזָּקֵן וְעַד נַעַר.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִתְכַּנְסוּ כָּל הָאֲבֵלִים. וְלֹא חָסְרוּ הַטְּקֶס וְהַמֶּזֶג וְהַסְּעֻדָּה. הַכֹּל יוֹדְעִים עַל כָּךְ.

זָכִיתִי בַּכָּבוֹד הָרַב לְנַהֵל אֶת הַטֶּקֶס, כְּשֶׁצָּעַדְתִּי בְּרֹאשׁ לְמַטָה עָטוּף מַלְמָלָה שְׁחוֹרָה בְּיָדִי.

49.jpg

אָכֵן הָיָה הַמַּרְאֶה מַרְהִיב: בְּתֵשַׁע בָּעֶרֶב, לְאוֹר כְּמֵאָה לַפִּידִים, נָע מַסָּע הַהַלְוָיָה. מִינְכְהַאוּזֶן הָיָה מֻטָּל בְּאָרוֹן פָּתוּחַ, כְּפִי שֶׁצִוָּה, בַּעֲגָלָה הָרְתוּמָה לְשִׁשָּׁה סוּסִים, כֻּלָּם עוֹטֵי שְׁחוֹרִים, כַּמְקֻבָּל, וְכָל אַנְשֵׁי־הַשְּׁרוּת מַקִּיפִים אֶת הָעֲגָלָה.

וּמַה קָּרָה בְּמַסָּע הַהַלְוָיָה? אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת פֶּלֶא גָּדוֹל מִזֶּה. כָּל מְלַוֶּה וְכָל קְהַל הַמִּצְטָרְפִים הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַמָּוֶת שֶׁבָּא לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים. וְהִנֵּה קָרָא אֶחָד מֵהָאֲבֵלִים אוֹ מֵהַקָּהָל, אֵינִי יוֹדֵעַ, בְּקוֹל רָם: “יְחִי מִינְכְהַאוּזֶן!”

עַתָּה נִבְהֲלוּ הַכֹּל וְנִדְהֲמוּ, וְהָסוּסִים הִתְנַשְּׁפוּ בְּפַחַד, נֶעֶצְרוּ וְלֹא זָזוּ: הַמֵּת הִזְדַּקֵּף וְיָשַׁב, הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וְקָרָא גַּם הוּא בְּקוֹל: “לַעֲדֵי עַד!”

וְשָׁכַב. הָאִימָה גָּבְרָה, כְּשֶׁעִם שְׁכִיבָתוֹ כָּבוּ כָּל מְאַת הַלַּפִּידִים, אַךְ שָׁבוּ וְנִדְלְקוּ כַּעֲבֹר שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת וְאוֹרָן בָּהִיר מִשֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן.

מִכֵּיוָן שֶׁלֹא נִרְאוּ בַּמֵּת כָּל סִימָנֵי חַיִּים, וְהַכֹּל כְּבָר נִרְגְּעוּ מְעַט מִפַּחְדָּם, נִמְשַׁךְ מַסָּע הַהַלְוָיָה וּפָנָה לַכְּנְסְיָּה. מִכָּאן הוּבָא אֶל אֲחוּזַת־הַקֶּבֶר שֶׁלוֹ וְנִטְמַן לְיַד אִשְׁתּוֹ, נוּחָהּ עֵדֶן, כְּפִי שֶׁצְוָּה לָנוּ.

בְּשָׁלוֹם נָח עַתָּה אֶפְרוֹ שֶׁל אָדָם תָּמִים, טוֹב־לֵב וְטוֹב־מֶזֶג זֶה, שֶׁיַּחֲסוֹ הַמָּלֵא אַהֲבָה לַכֹּל, וּבְעַקָּר לִידִידָיו, יָדוּעַ בָּרַבִּים; אָדָם, שֶׁלַּהַט לִבּוֹ לֹא הִנִּיחַ בַּטֶּבַע אֲפִלוּ פְּרָט אֶחָד בְּלִי לְנַצֵּל אוֹתוֹ לִיצִירוֹת דִּמְיוֹנוֹ, בְּלִי לְעַבֵּד הַכּל בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי לְסִפּוּרִים; וְאָדָם זֶה יָדַע לְשַׁלֵּחַ סְמַרְמֹרֶת בְּעוֹר שׁוֹמְעָיו, יָדַע לְבַדֵּר אֶת הַגוּף וְהַנְּשָׁמָה, וָאֳמָנוּת זוֹ וְאִישִׁיוּתוֹ כֻּלָּה נַעֲלִים מִכָּל שֶׁבַח.

יָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ.

אָמֵן, עוֹנִים כָּל מִי שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ וְאָהֲבוּ.


50.jpg

  1. כַּיּוֹם – לָאטְבִיָּה.  ↩

  2. כַּיּוֹם: אֶסְטוֹנְיָה. פִינְלַאנְד.  ↩

  3. הצרפתי בלאנשאר טיס כדורים־פורחים, נולד בשנת 1738, נפל ונספה השנת 1809(הערת המחבר)  ↩

  4. רֶגֶל= כ ־30 סַנְטִימֶטְרִים.  ↩

  5. קוּשְׁטָא – כַּיּוֹם אִיסְנָטְבּוּל.  ↩

  6. זוֹ סָאטִירָה עַל הַצָּרְפָתִי בְּלָאנְשָׁאר הַמְעוֹפֵף־בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ.  ↩

  7. דּוּקַאט– מַטְבֵּעַ זָהָב עַתִּיק.  ↩

  8. לִיטְרָה– 453 גְּרַם.  ↩

  9. מִיל –1600 מֶטֶר.  ↩

  10. קַנָּבוֹס – צֶמַח שֶׁמִּסִּיבָיו שׁוֹזְרִים חֶבֶל.  ↩

  11. בֵּית־סֵפֶר, הַמְבַקֵּשׁ לְחַנֵךְ לְאַחְוַת אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם, בְּדֶסַאוּ, גֶּרְמַנְיָה, שֶׁיִּסְּדוֹ הַמְחַנֵּךְ בָּאזֶדוֹב בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשׂרֵה.  ↩

  12. כַּיּוֹם: לַאטְבִיָּה.  ↩

  13. לַעַג לְסִפּוּרֵי הָאִינְדִיאַנִים (הֶעָרַת הַמְחַבֵּר).  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות