רקע
 גוטפריד אוגוסט  בירגר
מסעי הברון איש מינכהוזן ומוצאותיו
1.jpg

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן    🔗

הַבֵּן הוֹלֵךְ אַחֲרֵי אָבִיו – שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם – נִקְמַת יוֹשְׁבֵי הָאִי בְמוֹשְׁלָם הָרָשָׁע – עַל הָאִי צֵילוֹן – נֶכְדּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין בְּבָבֶל וְדָנִיֵּאל הַשֵּׁנִי – לְמַעַן הָאֱמֶת.

תְּשׁוּקָתִי הָעַזָּה לָצֵאת מִבֵּית הוֹרַי וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הִתְעוֹרְרָה בִי עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתִי, בִּהְיוֹתִי עוֹד נַעַר רָךְ. אֶת הַנְּטִיָּה הַזֹּאת, לַעֲמֹד בִּמְקוֹם תַּיָּרִים אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם, נָחַלְתִּי מֵאֵת אָבִי, שֶׁהָיָה גַם הוּא אַחַד הַתַּיָּרִים הַמְפֻרְסָמִים בִּזְמַנּוֹ, וּנְסִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת מִקְרִים נִפְלָאִים וְעִנְיָן רַב. בְּכָל פַּעַם שֶׁחָזַר אָבִי מִנְּסִיעָתוֹ, עָשִׂיתִי אָזְנִי כַאֲפַרְכֶּסֶת לִשְׁמוֹעַ אֶת כָּל הֶגֶה פִּיו בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְסַפֵּר עַל דְּבַר הַנִּפְלָאוֹת הָרַבּוֹת שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בְדַרְכּוֹ. הַדָּבָר הִגִּיעַ לִידֵי כָךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּקַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ, שֶׁיְסַפֵּחַ גַּם אוֹתִי אֶל סִיעַת אֲנָשָׁיו הַמְלַוִּים אוֹתוֹ בְדַרְכּוֹ; אֶלָּא שֶהוּא דָחָה אוֹתִי בִשְׁתֵּי יָדָיִם. לַּשָּׁוְא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָפִיק אֶת רְצוֹנוֹ וּרְצוֹן אִמִּי בְכָל פְּנִיָּה שֶׁהָיִיתִי פוֹנֶה וּבְכָל מִשְׁלַח יָדִי: בְּבֵית הַסֵּפֶר נַעֲשֵׂיתִי לִבְחִיר כָּל הַתַּלְמִידִים; בָּעֶרֶב שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן בְּשָׁעָה אַחַת עִם מִשְׁפַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִים הַמְהַדְּסִים וְעוֹלִים עַל הָעֵצִים וְחוֹלְמִים עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים; וְלֹא הָיָה מַאֲכָל בָּעוֹלָם שֶּלֹּא אָכַלְתִּי בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל – כָּל יְגִיעוֹת הֲלָלוּ לֹא הוֹעִילוּ לִי וְכָל עֲמָלִי עָלָה בַתֹּהוּ. כְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי מִכָּל תִּקְוָה, וּפִתְאֹם, פַּעַם בָּעֶרֶב בִּשְׁעַת הָאֲרֻחָה, פָּנָה אֵלַי אָבִי וְאָמָר:

– גְּרוֹנָם, שְׁכַב לִישֹׁן, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הֱיֵה נָכוֹן לַדֶּרֶךְ אִתִּי.

צְמַרְמֹרֶת נְעִימָה עָבְרָה בְדָמִי לִבְשׂרַת פִּתְאֹם זוֹ. מִיָּד שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן, אֶלָּא שֶׁחִנָּם עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, שְׁנָתִי נָדְדָה מִמֶּנִּי מֵרֹב שִׂמְחָה. וְהָעִקָּר – לֹא הֵבַנְתִּי אֶת סִבַּת הַדָּבָר: מַה רָאָה אָבִי לְבַטֵל פִּתְאֹם אֶת רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנִי? – אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, שֶׁדּוֹדִי, אֲחִי אִמִּי, הוּא גָרַם לִי. דּוֹדִי זֶה אָהַב אוֹתִי מְאֹד וְגַם הוּא הָיָה מְסַפֵּר לִי תָמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְיַעְרֵי־עַד וּבִדְבָרָיו הַלּוֹקְחִים לֵב עָלְתָה בְיָדוֹ לְפַתּוֹת גַּם אֶת אָבִי, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת תַּאֲוָתִי הַגְּדוֹלָה.

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרַנִי דָבָר מְשֻׁנֶּה, שֶׁכָּל בְּנֵי בֵיתֵנוּ פָחֲדוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו. כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי הַמְשָׁרֶתֶת לְהָעִיר אוֹתִי מִשְּׁנָתִי וְהִסְתַּכְּלָה בִי – מֵת לִבָּהּ בְקִרְבָּהּ. שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ סָמְרוּ מִפַּחַד, עַד שֶׁפָּתְחָה פִיהָ בִצְעָקוֹת, קָרְאָה לְאִמִּי וְאָמְרָה, שֶׁאֲנִי נֶעְלַמְתִּי מִן הַמִּטָה וְאֵינֶנִּי, וּבִמְקוֹמִי שׁוֹכֵב עֲנָק! אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי, מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וּכְשֶׁבָּאָה אִמִּי וְהִבִּיטָה בִי קָמוּ עֵינֶיהָ בְחוֹרֵיהֶן: בְּנָהּ הַצָּעִיר שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד לִכְתֵפֶיהָ – הִגְדִּיל בִּן־לַיְלָה וַיְהִי לְאָדָם גְּבַהּ־הַקּוֹמָה וּרְחַב הַכְּתֵפַיִם כְּבֶן־עֲנָק צָעִיר. אָבִי לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו וְלֹא יָדַע, מִשּׁוּם מָה צָבִיתִי פִתְאֹם כָּל כָּךְ? קָרְאוּ לָרוֹפֵא, וְהוּא בָדַק אוֹתִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי וּמָצָא, שֶׁסִּבַּת הַדָּבָר פְּשׁוּטָה מְאֹד: הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁמִּלְּאָה אוֹתִי לִבְשׂרַת אָבִי, הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָךְ. הוּא תָמַהּ עַל אָבִי, שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִקְרָא מָלֵא: “שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם”, וְהִרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ וְאָמַר, שֶׁאַחֲרֵי יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אָשׁוּב לְמִדָּתִי הָרִאשׁוֹנָה, וְכָךְ הָיָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם יָשַׁבְנוּ בָאֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְאִי צֵילוֹן, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ קָטֹנְתִּי שׁוּב כְּשֶׁהָיִיתִי.

בְּדַרְכֵּנוּ צֵילוֹנָה לא קָרָה אוֹתָנוּ שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב שֶׁכְּדַי לְהַזְכִּיר אוֹתוֹ, חוּץ מִמִקְרֶה אֶחָד בְּאִי קְטְן, שֶשָּׁם קָשְׁרָה אֳנִיָּתֵנוּ, כְּדֵי לָקַחַת עֵצִים לְהַסָּקָה, הָאִי הָיָה מְכֻסֶּה יְעָרוֹת עָבִים, שֶׁעֵצֵיהֶם הַגְּבוֹהִים הִגִּיעוּ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם. עוֹד טֶרֶם הִסְפַּקְנוּ כֻלָּנוּ לָרֶדֶת מֵעַל הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה הִתְחוֹלֵל סַעַר נוֹרָא, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לָא רָאִינוּ כְמוֹהוּ. הַסַּעַר בָּא פִתְאֹם וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל שִׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים לִרְסִיסִים, וּמֵהֶם עָקַר עִם שָׁרְשֵׁיהֶם כְּאַחַת וַיִשָּׂא אוֹתָם עַל כְּנָפָיו אֶל בֵּין הֶעָבִים הַשְּׁחוֹרִים וְשָׁם נֶעֶלְמוּ לִרְגָעִים אֲחָדִים. בְּעֵינַיִם זְקוּפוֹת הִבַּטְנוּ אַחֲרֵי הָעֵצִים הָעֲנָקִים הַמְעוֹפְפִים בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים וַיִּהְיוּ בְעֵינֵינוּ כִקְנֵי־נוֹצָה קַלִּים וּקְטַנִּים. וְאַךְ נָח הַסַּעַר מִזַּעְפּוֹ, שׁוּב נָפְלוּ הָעֵצִים לִמְקוֹמָם, גִּזְעֵיהֶם נִתְקְעְוּ בָאָרֶץ וּכְרֶגַע הִכּוּ שֹׁרֶשׁ וַיִּפְרְחוּ כָרִאשׁוֹנָה. וְרַק עֵץ אֶחָד, הַגָּדוֹל בֵּינֵיהֶם, שֶׁנָּפַל וְצַמַרְתּוֹ הָעֲבֻתָה לְמַטָה, הֵמִית אֶת מוֹשֵׁל הָאִי תַחְתָּיו. מִקְרֶה זֶה הָיָה לְפֶלֶא גָדוֹל בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאִי, אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם שָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה. נוֹדַע אַחֲרֵי כֵן, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא מִקְרֶה בִּלְבָד הָיָה. מוֹשֵׁל הָאִי הַמּוּמָת הָיָה אִישׁ מְשְחָת וּבְלִיַּעַל אֵין מָשְׁלוֹ. כָּל יוֹשְבֵי הָאִי הִתְעַנּוּ תַחַת יָדוֹ הַחֲזָקָה; עַל כָּל חֵטְא קַל הָיָה מְיַסֵּר אוֹתָם קָשֶׁה, וַאֲשֶׁר הִשִּׂיג יָדוֹ וְנָתַן לוֹ שֹׁחַד, וּבְעַד בֶּצַע כֶּסֶף הִטָּה אֶת מִשְׁפָּטָם לְחָסֶד. לָכֵן נוֹעֲצוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו. וּמִקְרֵה הַסַּעַר הָיָה לָהֶם לְעֶזְרָה; אֶחָד מִילִידֵי הָאִי עָלָה בְיַחַד עִם אִשְׁתּוֹ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ לֶאֱרוֹת קִשּׁוּאִים, שֶׁכֵּן בָּאָרֶץ הַהִיא הַקִּשּׁוּאִים צוֹמְחִים עַל עֵצִים, וּבַעֲקוֹר הַסַּעַר אֶת הָעֵץ וַיְרִימֵהוּ לַמְרוֹמִים, הִכְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, אֶת צַמֶּרֶת הָעֵץ לְמַטָה עַד שֶׁנָּפַל עַל רֹאשׁ הַמּוֹשֵׁל הַנָּבָל וַיִּקְבְּרֵהוּ חַיִּים. יוֹשְׁבֵי הָאִי עָשׂוּ מִשְתֶּה גָּדוֹל לְמוֹת אוֹיְבָם זֶה וְתַחְתָּיו מָשְׁחוּ אֶת הַגִּבּוֹר הַמּוֹשִׁיעַ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְאֵת אִשְתּוֹ לְמַלְכָּה.

מִקֵּץ יוֹם אֶחָד חִזַּקְנוּ אֶת בִּדְקֵי הָאֳנִיָּה, שֶׁנִּזּוֹקָה מִן הַסַּעַר וְהִפְלַגְנוּ לְאִי צֵילוֹן מְחוֹז חֶפְצֵנוּ. שָׁם קִבְּלוּ אוֹתָנוּ יוֹשְׁבֵי הָאִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וּבְכָבוֹד גָּדוֹל, וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתָּנוּ לָשֶׁבֶת עִמָּם יְרָחִים אֲחָדִים. סִיעָתֵנוּ נֵאוֹתָה לְבַקָּשָׁתָם וַנֵּשֶׁב שָׁם זְמָן לֹא־רָב.

כְּדַי הוּא שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶׁקָּרַנִי בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ עַל אִי נֶחְמָד זֶה.

מוֹשֵׁל הָאִי צֵילוֹן הָיָה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וְלוֹ שְׁנֵי אַחִים, גִּבּוֹרִים וְאַמִּיצֵי לֵב גַּם הֵם כָּמוֹהוּ. כֻּלָּם הָיוּ מְלֻמְּדֵי צַיִד, וְאֶחָד מֵהֶם הִזְמִין גַּם אוֹתִי לָלֶכֶת עִמּוֹ יַחַד לָצוּד צַיִד בַּעֲבִי הַיָּעַר. בְּחֵפֶץ לֵב הִסְכַּמְתִּי לוֹ. הִזְדַּיַּנְתִּי בִּקְנֵה־רוֹבֶה וּבַחֲגוֹרָתִי נָתַתִּי מַאֲכֶלֶת צַיָּדִים חַדָּה וָאֵלֵךְ עִמּוֹ. אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ: בְּטֹרַח גָּדוֹל נִגְרַרְתִּי אַחֲרֵי מַנְהִיגִי זֶה. הוּא הָיָה אִישׁ מִדּוֹת וְחָסוֹן כְּאַלּוֹן; שְׁתֵּי רַגְלָיו, שְׁנֵי מוֹטוֹת בַּרְזֶל־עֶשֶׁת, פָּסְעוּ פְּסִיעוֹת רְחָבוֹת וְגַסּוֹת מִבִּקְעָה לָהָר וּמֵהָר לַשְׁפֵלָה, וְחוּץ מִזֶּה הָיָה רָגִיל לְמֶזֶג אֲוִירוֹ הַחַם שַׁל הָאִי, וַאֲנִי הָיִיתִי כָרוּךְ אַחֲרָיו, מִזְדָּרֵז וְרָץ עַד אֲפִיסַת כֹּחוֹתָי. וְכָךְ נִתְרַחֵק מִמֶּנִּי לְאַט־לְאַט וְנֶעְלַם בַּעֲבִי הַיַּעַר עַל גִּבְעָה אַחַת, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בַּבִּקְעָה עַל שְׂפַת בְּרֵכָה יָפָה שֶׁבַּיָּעַר. מֵימֵי הַבְּרֵכָה הַצְּלוּלִים כַּמַּרְאָה מָשְׁכוּ אֶת לִבִּי עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת מַנְהִיגִי וְעָמַדְתִּי דוּמָם. כָּךְ עָמַדְתִּי רְגָעִים אֲחָדִים בְּקָרַחַת הַיַּעַר הַמָּלֵא קֶסֶם, וּלְאַט לְאַט נָדַם גַּם הֵד פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מַנְהִיגִי, שֶׁהָיָה נִשְׁמָע עַד עַכְשָׁו מִבֵּין הָעֲנָפִים הַנִּשְׁבָּרִים תַּחַת רַגְלָיו. הָיְתָה דְמָמָה שְׁלֵמָה, לֹא רִשְׁרוּשׁ, לֹא תְנוּעָה, לֹא קוֹל. וּפִתְאֹם הִקְשִׁיבוּ אָזְנַי כְּקוֹל פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרַי −− הַרְגָּשָׁה זוֹ, שֶׁלְּבַדִּי אֲנִי בַיַּעַר הַגָּדוֹל, הֵבִיאָה קְצָת מֹרֶךְ בִּלְבָבִי; וּבְשָׁעָה שֶׁפָּנִיתִי לַאֲחוֹרַי קָפָא דָמִי בְקִרְבִּי בִּרְאוֹתִי, וְהִנֵּה רֹאשׁ אֲרִי גָדוֹל נִבָּט אֵלַי מִבֵּין הַסְּבָךְ. רֶגַע עָמְדָה הַחַיָּה הָרָעָה עַל מְקוֹמָהּ, אַחַר כָּךְ הִתְחִילָה מִתְקָרֶבֶת אֵלַי, וַדַּאי עַל מְנָת לְמַלֵּא כְרֵסָהּ מֵעֶדְנֵי בְשָׂרִי הָרָךְ. מַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? לֹא הָיָה לִי פְנָאי לְהִמָּלֵךְ וְלַחֲשׁוֹב הַרְבֵּה. קְנֵה־ רוֹבִי הָיָה מָלֵא חַרְדָּק, שֶׁאֵינוֹ כַּדֵּי אֶלָּא לְצִפָּרִים אוֹ אַרְנָבוֹת, אֲבָל מַה יּוֹעִילוּ לִי קִטְנִיּוֹת־עוֹפֶרֶת אֵלֶּה כְנֶגֶד מֶלֶךְ הַחַיּוֹת? אִם אוֹרֶה בוֹ בְּגַרְגְּרִים קְטַנִּים הֲלָלוּ, וַדַּאי יִתְגָּרֵד הוֹד־מַלְכוּתוֹ כְּלַעֲקִיצַת זְבוּבִים, וְאַחַר כָּךְ יַתְקִין אוֹתִי לִסְעֻדָּה. אַף עַל פִּי כֵן הֲרִימוֹתִי מֵאֵלַי אֶת כְּלִי־זֵינִי וּבְלִי הִוָּעֵץ וְשָׁאֹל שְׁאֵלַת־חָכָם – יָרִיתִי בְפָנָיו. גַּרְגְּרֵי הָעוֹפֶרֶת הַקְּטַנִּים לֹא נָגְעוּ, כַּנִּרְאֶה, עַד לְּבָבוֹ הָרָם. אַךְ קוֹל הַיְרִיָּה הֶעֶלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וּבְקוֹל נַהֲמָה אֲיֻמָּה הִרְחִיב אֶת צְעָדָיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלָי. בְּפַחְדִּי הַגָּדוֹל פָּנִיתִי לוֹ עֹרֶף וְאָמַרְתִּי לְהִמָּלֵט – אַךְ בִּפְנוֹתִי לְאָחוֹר מֵת בִּי לִבִּי: לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי, כִּפְסִיעוֹת אֲחָדוֹת, רָאִיתִי תַנִּין גָּדוֹל פּוֹעֵר אֵלַי אֶת פִּיו וְנָכוֹן לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים! בֶּרַגַע זֶה חָלְשָׁה דַעְתִּי: מִלְּפָנַי – לוֹעַ הַתַנִּין, מֵאֲחוֹרַי – מַלְתְּעוֹת הָאֲרִי, לִימִינִי – הַבְּרֵכָה הָרְחָבָה וְלִשְׂמֹאלִי בּוֹר עָמֹק, מְאוּרַת־פְּתָנִים! וְהָאֲרִי כְבָר רָבַץ עַל גְּחוֹנוֹ נָכוֹן לִקְפּוֹץ קְפִיצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה. מִיָּד הִשְׁתַּטַחְתִּי עַל הָאָרֶץ. מֶה עָשָׂה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת? קָפַץ קְפִיצָה גְדוֹלָה וּלְאָשְׁרִי הָרַב הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטְרָה וְעָבַר עָלַי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה! אֲנִי שָׁכַבְתִּי עַל מְקוֹמִי כְאָבֶן, בְּלִי תְנוּעָה כָל־שֶׁהִיא וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְמִיתָה מְשֻׁנָה.

2.jpg

מִצְחִי מְכֻסֶּה זֵעָה קָרָה וְכֻלִּי הֶפְקֵר לִנְשִׁיכַת הַשִּׁנַּיִם הַחַדּוֹת. וּפִתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּנוּעָה, רַעַשׁ חָזָק, כְּעֵין בְּעִיטַת רַגְלַיִם מְעֹרֶבֶת בִּנְהִימוֹת צְרוּדוֹת וְנֶחֱנָקוֹת. וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי תַחְתַּי כְּבוּל־עֵץ, וְעֵינַי עֲצוּמוֹת. אוּלָם מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים, בְּעֶרֶךְ, וּבְעוֹד הַנְּהִימוֹת הָאֵלֶּה הוֹלְכוֹת וְנִמְשָׁכוֹת, פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וּפָנִיתִי לְאָחוֹר – – שִׁמְעוּ שָׁמֹעַ וּתְמָהוּ? – לֹא יֵאֻמָן כִּי יְסֻפָּר! רֹאשׁ הָאֲרִי הָיָה תָחוּב עַד צַוָּארוֹ בְפִי הַתַּנִּין! וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: פִּי הַתַּנִּין הָיָה פָעוּר לִבְלוֹעַ אוֹתִי, וּכְשֶׁפָּחַז הָאֲרִי וְקָפַץ קְפִיצָה יְתֵרָה – נִתְקַע אֶל תּוֹךְ לוֹעוֹ, עוֹרוֹ וְרַעֲמָתוֹ נֶאֶחֲזוּ בְשִׁנֵּי הַתַּנִּין, וְכָךְ נִסְתַּבְּכוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא זָזוּ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁנֶּחְנְקוּ יָחַד! מִיָּד קַמְתִּי, שָׁלַפְתִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶבַּחֲגוֹרָתִי וּבִתְנוּפָה אַחַת הִתַּזְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל גָּלְיַת־הַחַיּוֹת, וְגוּפוֹ הַמְפַרְכֵּס נָפַל לְרַגְלָי. אַחַר כָּךְ הָפַכְתִּי אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלִּי וּבְקַתּוֹ שִׁקַּעְתִּי אֶת הָראֹשׁ הַתָּחוּב לִפְנֵי וְלִפְנִים, עָמֹק עָמֹק אֶל תּוֹךְ קִרְבּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין הָרָעֵב: יֹאכַל נָא לְשׂבַע נַפְשׁוֹ וְלֹא יִרְעַב עוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!

3.jpg

עוֹד אֲנִי טָרוּד בִּמְלֶאכֶת הַפִּטוּם, וְהִנֵּה מַנְהִיגִי בָא, צוֹעֵד צְעָדִים גְּדוֹלִים כְּנֶגְדִּי וְקוֹרֵא בִּשְׁמִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי טוֹרֵחַ וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתִי הַמְשֻׁנָּה, תָּמַהּ מְאֹד, הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ וְאָמָר:

– מַזָּל טוֹב, גְּרוֹנָם! הֲרֵי אֲנִי כְבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי לְצַיָד־מִשְׁנֶה נֶהְדָּר שֶׁכָּזֶה: מֶלֶךְ הַחַיּוֹת שֶׁבַּיָּם וּמֶלֶךְ הַחַיּוֹת שֶׁבַּיַּבָּשָׁה וּבְבַת־אֶחָת! נָפַל עַל צַוָּארִי וְחִבֵּק אוֹתִי בְאַהֲבָה. אַחַר כָּךְ מָדַד אֶת הַתַּנִּין הַמֵּת וּמָצָא אוֹתוֹ עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע רֶגֶל, וְיוֹתֵר.

שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה וְסִפַּרְנוּ אֶת הַדָּבָר לְמוֹשֵׁל הָאִי. עָרְכוּ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶה גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל הָאִי בֵּרַךְ אוֹתִי עַל כּוֹס יַיִן בְּזֹה הַלָּשׁוֹן:

− בְּשֵׁם כָּל נְתִינַי, יוֹשְׁבֵי הָאִי, אֲנִי מֵבִיא לְךָ תוֹדָה רַבָּה, שֶׁהִצַּלְתָּנוּ וְהוֹשַׁעְתָּנוּ וְנִקַּמְתָּ אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵאוֹיְבֵנוּ הַנּוֹרָא, הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל הַתַּנַּין בְּבָבֶל. כְאוֹתוֹ הַתַּנִּין בְּשַׁעְתּוֹ, כֵּן גַּם זֶה הָיָה תוֹבֵעַ מֵאִתָּנוּ פַּעַם בְּפַעַם נֶפֶשׁ אָדָם, קָרְבַּן נֶפֶשׁ, לֹא נוֹשַׁעְנוּ מִמַּלְתְּעוֹתָיו, עַד שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֱלֹהִים אֵלֵינוּ, גִּבּוֹר הַחַיִל, לְמוֹשִׁיעַ. הֱיֵה בָרוּךְ דָּנִיֵּאל הַשֵּׁנִי, חֲזַק וֶאֱמָץ!

אַחַר כָּךְ צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְהָבִיא אֶת נִבְלַת שְׁתֵּי הַחַיּוֹת. שִׁבְעָה צִמְדֵי בָקָר מָשְׁכוּ בַקָּרוֹן, שֶׁבּוֹ הֵבִיאוּ אֶת שְׁנֵי הַמְּלָכִים הַמֵּתִים. מֵעוֹר הָאֲרִי וְרַעֲמָתוֹ עָשִׂינוּ קֻפְסוֹת־טַבַּק יָפוֹת; אַחַת מֵהֶן נָתַתִּי מַתָּנָה לְרֹאשׁ הָאֶזְרָחִים שֶׁבְּבִירַת הוֹלַנְדִּיָּה. וְאֶת הַתַּנִּין חֲנָטוּהוּ וְהִצִּיגוּ אוֹתוֹ לְרַאֲוָה בְּבֵית הָעַתִּיקוֹת בְּאַמְסְטֶרְדַּם. שָׁם יָבֹאוּ הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וְשַׁמָּשֵׁי הַמּוּזֵיוּם יְסַפְּרוּ לָהֶם אֶת דְּבַר הַצַּיִּד הַנִּפְלָא.

וְאוּלָם לְמַעַן הָאֱמֶת אֲנִי מַזְהִיר וּמוֹדִיעַ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשַּׁמָּשִׁים הֲלָלוּ מוֹסִיף עַל הַדָּבָר נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כְּיַד דִמְיוֹנוֹ הַטוֹבָה עָלָיו. בֵּין הוֹסָפוֹת אֵלּוּ יֵשׁ שֶׁמַּפְרִיזוֹת עַל הַמִּדָּה בְּאֹפֶן גַּס וְאֵינָן מְכֻוָּנוֹת אֶל הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה. כָּכָה, לְמָשָׁל, מוֹסִיף הָאֶחָד, שֶׁהָאֲרִי בְּקָפְצוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַתַּנִּין, עָבַר בְּטִיסָה אַחַת דֶּרֶךְ כָּל הַגּוּף וְיָצָא מֵאֲחוֹרָיו; וּבִרְאוֹת הַבָּרוֹן הַגָּדוֹל (בְּשֵׁם זֶה יַכְתִּירוּנִי) אֶת הָרֹאשׁ הַנִשְׁקָף מִשָּׁם, כָּרַת אוֹתוֹ בְּחַרְבּוֹ יַחַד עִם זְנַב הַתַּנִין! וְלֹא דַי לָהֶם בְּהַפְרָזָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיפִים עוֹד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶכָּרַתִּי אֶת רֹאֹשׁ הָאֲרִי עִם זְנַב הַתַּנִּין, מִיָּד הָפַךְ הַתַּנִּין אֶת פָּנָיו אֵלַי, תָּפַשׂ בְּפִיו אֶת חַרְבִּי מִיָּדִי וּבָלַע אוֹתָהּ כֻלָּהּ, עַד שֶׁהַחֶרֶב נִתְקְעָה בְלִבּוֹ, וְכָךְ פָרְחָה נִשְׁמָתוֹ. מִי אִישׁ בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר וְלֹא יִרְאֶה, כִּי כָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא יְלִיד דִּמְיוֹן חוֹלֶה? וּלְפִיכָךְ חוֹשְׁשַׁנִי, שֶׁעַל יְדֵי שְׁקָרִים כָּאֵלֶּה עָתִיד אֲנִי לָבֹא לִידֵי גְנַאי בְּפִי הַבְּרִיּוֹת; הַפַּטְפְּטָנִים הֲלָלוּ תוֹלִים אֶת הַפְרְזוֹתֵיהֶם וְהַזְיוֹתֵיהֶם הַמְגֻנּוֹת בִּי וּמְשַׁבְּשִׁים אֶת דְּבָרַי וּמַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִטְעוּ אַחַר כָּךְ לְהָטִיל סָפֵק בְּעֻבְדּוֹתַי, אֲשֶׁר כָּל שֶׁמֶץ הַפְלָגָה רָחוֹק מֵהֶן וְכֻלָּן מְיֻסָּדוֹת עַל אַדְנֵי הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה!


 

פֶּרֶק שֵׁנִי    🔗

הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ רוּסִיָּה – מֵאֲדֹנָי מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ – בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמָיִם – כְּפָר מְכֻסֶּה שֶלֶג – הַבָּרוֹן קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלְאֹ יַחְטִיא – זְאֵב בִּמְקוֹם סוּס.

יָצָאתִי אֶת הָעִיר רוֹמָא וָאָשִׂים פְּעָמַי לִמְדִינַת רוּסִיָּה. הַיָּמִים הָיוּ יְמוֹת הַחֹרֶף. בְּכַוָּנָה בָחַרְתִּי בִתְקוּפַת הַקֹּר וְהַקֶּרַח לְמַסָּעִי בִמְדִינָה זוֹ; כְּפִי שֶׁקָּרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הַנּוֹסְעִים, נוֹדַע לִי, שֶׁהַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת לְרוּסִיָּה דֶּרֶךְ מְדִינוֹת פּוֹלַנִּיָּה, קוּרְלַנְדִּיָּה וְלַפְּלַנְדִּיָּה מָשְׁחָתוֹת הֵן וַעֲקַלְקַלּוֹת, לָכֵן אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מֵאֲדֹנָי מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ”. רְצוֹנִי לֵאמֹר: יוֹתֵר מִשֶּׁמֶּמְשְׁלוֹת הָאֲרָצוֹת הֲלָלוּ דוֹאֲגוֹת לְתִקּוּן הַדְּרָכִים, דּוֹאֵג בִּשְׁבִילָן הַחֹרֶף, הַמְיַשֵּׁר אֶת כָּל הָעַקְמוּמִיּוֹת וְהַשְּׁבִילִים הָעֲקַלְקַלִּים וְכוֹבְשָׁם לִכְבִישִׁים לְבָנִים וַחֲלָקִים, שַׁיִשׁ־צַחַר לְתִפְאָרֶת.

יָצָאתִי לְדַרְכִּי רָכוּב עַל סוּס; זוֹהִי נְסִיעָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ רְאוּיָה לְאִישׁ חַיִל הַיּוֹדֵעַ אֶת מְלֶאכֶת הָרְכִיבָה. מַלְבּוּשַׁי הָיוּ קַלִּים, בְּעֶרֶךְ, וּכְכֹל שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הָאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת וְהִרְחַקְתִּי לִצְפוֹנִית־מִזְרָחִית, כֵּן סָבַלְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַקֹּר הַגָּדוֹל וּמִן הָרוּחַ שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ בְּגָדַי הַדַּקִּים וְעָקַץ אֶת בְּשָׂרִי. וְאִם אֲנִי כָךְ, אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁפָּגַשְׁתִּי בוֹ בְדַרְכִּי עַל הַמִּישׁוֹר הַפּוֹלַנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָה! שָׁם מָצָאתִי אִישׁ שָׂב יוֹשֵׁב לְצַד הַדֶּרֶךְ וּבְגָדָיו קְרוּעִים וּבְלוּיִם וְגוּפוֹ הֶחָלָשׁ רוֹעֵד מִקָּרָה. רַחֲמַי נִכְמְרוּ עַל הַיָּשִׁישׁ הָאֻמְלָל. פָּשַׁטְתִּי אֶת מַלְבּוּשִׁי הָעֶלְיוֹן וָאֲכַס אוֹתוֹ הֵיטֵב, לְמַעַן יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכּוֹ הָלְאָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמְעָה אָזְנִי בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת מִן הַשָּׁמָיִם: − אַשְׁרֶיךָ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן! יַעַן עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם הַמִּסְכֵּן הַזֶּה, לָכֵן תַּצְלִיחַ בְּדַרְכְּךָ וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא רָאָה עוֹד אִישׁ זוּלָתֶךָ!

הַדְּבָרִים הֲלָלוּ הִלְבִּישׁוּנִי גְבוּרָה וָאַעַשׂ אֶת דַּרְכִּי הָלְאָה. הָיְתָה חֲשֵׁכָה כְבֵדָה, הַלַּיִל בָּא. מִסָּבִיב אֵין כְּפָר וְאֵין סִמַּן בָּיִת. כָּל הַכִּכָּר הָרְחָבָה עֲטוּפָה שֶׁלֶג צָחוֹר מַחֲמַד עַיִן, מֵאִיר בַאֲפֵלָה, אַךְ אֵין דֶּרֶךְ וְאֵין נָתִיב. קֹר לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כָל עִקָּר; גּוּפִי הִתְחַמֵּם בְּכֹחַ הָרְכִיבָה, אֶלָּא שֶׁעָיַפְתִּי מֵעֲמַל הַדָּרֶךְ. יָרַדְתִּי לְהִנָּפֵשׁ קְצָת וְאֶת סוּסִי קָשַׁרְתִּי אֶל מוֹט אֶחָד, מֵעֵין חֻדּוֹ שֶׁל אִילָן, בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַשָּׁלֶג. יָשַׁבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג הָרַךְ, שֶׁיָּרַד זֶה לֹא כְבָר, אָכַלְתִּי אֲרֻחַת הָעֶרֶב מִיַּלְקוּטִי, אַחַר כָךְ, מִתּוֹךְ זְהִירוּת, לָקַחְתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי בְיָדִי, שָׁכַבְתִּי עַל הַשֶּׁלֶג ומִיָּד נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה עַזָּה כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי כְּבָר הֵאִיר הַשַּׁחַר, וּמֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נוֹחַ כַּאֲשֶׁר בְּסוֹף הַחֹרֶף, אַךְ מַה גָּדְלָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי בְּהַבִּיטִי סָבִיב – לֹא יָדַעְתִּי, אִם בְּהָקִיץ אֲנִי רוֹאֶה אוֹ חוֹלֵם חֲלוֹם: וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹכֵב בְּחֲצַר בֵּית־תְּפִלָּה עַל הַקַּרְקַע וּמִסְּבִיבִי כְפָר גָּדוֹל. בִּקַּשְׁתִּי אֶת סוּסִי – וְאֵינֶנּוּ. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה שָׁמְעוּ אָזְנַי קוֹל סוּסִי צוֹהֵל, וְאוּלָם לֹא מִמֶּרְחָק, כִּי אִם מִמָּרוֹם, מִמַּעַל לְרֹאשִׁי. נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי לְמַעֲלָה – וְהִנֵּה סוּסִי קָשׁוּר אֶל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל שֶׁל בֵּית הַתְּפִלָּה וְהוּא תָלוּי בָּאֲוִיר וְנוֹחֵר וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.

רַק עַתָּה נוֹדַע לִי סוֹד הַדָּבָר:

כָּל הַכְּפָר הַזֶּה, הוּא וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, הָיָה כֻלּוֹ מְכֻסֶּה שֶׁלֶג, אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה נִשְׁתַּנָּה מֶזֶג הָאֲוִיר, הַשֶּׁלֶג נָמֵס. וְאָנֹכִי יָרַדְתִּי מְעַט מְעַט עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג מַטָּה עַד שֶׁנִּמְצֵאתִי בְתוֹךְ חֲצַר בֵּית הַתְּפִלָּה. וְחֹד הֶעָנָף אֲשֶׁר אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי לֹא הָיָה עָנָף, כִּי אִם רֹאשׁ הַמִּגְדָּל!

4.jpg

מִיָּד לָקַחְתִי אֶת כְּלִי־זֵינִי וְקָלַעְתִּי אֶל הַמֶּתֶג שֶׁבּוֹ קָשׁוּר הַסּוּס – הַכַּדּוּר פָּגַע בָּרְצוּעָה, נִתֵּק אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם, וְהַסּוּס הִשְׁתַּלְשֵׁל וְיָרַד לְאַט לְאַט מֵעַל הַמִּגְדָּל. נָתַתִּי לוֹ מִסְפֹּא, וְאַחֲרֵי אָכְלִי גַם אֲנִי אֲרֻחַת הַבֹּקֶר עָלִיתִי עַל סוּסִי וְהִמְשַׁכְתִּי דַּרְכִּי הָלְאָה.

בִּמְרוּצָה מְהִירָה נָשָׂא אוֹתִי סוּסִי לִפְנִים מְדִינַת רוּסִיָּה. בִּמְדִינָה זוֹ אֵין רוֹכְבִים עַל סוּסִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, וַאֲנִי, הַמְכַבֵּד אֶת מִנְהֲגֵי כָל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲנִי נִמְצָא, קָנִיתִי לִי גַם אֲנִי עֶגְלַת־חֹרֶף קַלָּה וָאָשִׂים פָּנַי עִירָה פֶּטֶרְבּוּרְג. דַּרְכִּי הוֹלִיכָה אוֹתִי בְתוֹךְ יַעַר גָּדוֹל וְנוֹרָא, וּפִתְאֹם וְהִנֵּה זְאֵב גָּדוֹל רוֹדֵף אַחֲרַי בְּכָל כֹּחוֹ. כַּנִּרְאֶה, הִבְהִילָהוּ רַעֲבוֹנוֹ וְהָיָה אָץ לְטֶרֶף כָּל־כָךְ עַד שֶׁמִּקֵּץ רֶגַע הִשִּׂיגָנִי. לֹא הָיָה לִי פְנַאי לְהִמָּלֵט. מֵאֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה הִשְׁתַּטַחְתִּי בָעֲגָלָה מְלֹא אָרְכִּי וְאֶת סוּסִי שִׁלַּחְתִּי חָפְשִׁי לָרוּץ כְּחֶפְצוֹ וְכִיכָלְתּוֹ. וְהִנֵּה קָרָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא קִוִּיתִי: הַזְּאֵב לֹא נָגַע בִּי, הוּא קָפַץ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה, הִתְנַפֵּל עַל אֲחוֹרֵי הַסּוּס וְטָרַף אֶת בְּשָׂרוֹ חַיִּים. הַבְּהֵמָה הָאֻמְלָלָה, מֵרֹב כְּאֵב וָפַחַד, דָּהֲרָה בְכָל כֹּחָהּ בְּיַחַד עִם הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת. הֵצַצְתִּי הֲצָצָה חֲטוּפָה וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה הַזְּאֵב טוֹרֵף וְהוֹלֵךְ, בּוֹלֵעַ וְנִכְנָס בִּמְקוֹם סוּסִי, עַד שֶׁלְּסוֹף אָכַל אֶת כֻּלּוֹ וְהוּא עַצְמוֹ נִתְקַע בִּמְקוֹמוֹ וַהֲרֵי הוּא חָבוּשׁ בַּמַּרְדַעַת וּמוֹשֵׁךְ אֶתֶ עֶגְלָתִי בְמֶתֶג וָרָסֶן!

הִשְתַּמַשְׁתִּי בְמִקְרֶה נִפְלָא זֶה. בַּמַּגְלֵב שֶׁבְּיָדִי הִתְחַלְתִּי מַצְלִיף בְּכָל כֹּחִי. הַמַּלְקוֹת הֲלָלוּ הִפְתִּיעוּ מְאֹד אֶת הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת וּמִתּוֹךְ פַּחַד פִּתְאֹם וּבֶהָלָה הִגְדִּילָה אֶת מְרוּצָתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

5.jpg

כָּכָה הָיָה לִי הַזְּאֵב – לְסוּס דּוֹהֵר, מָהִיר מִכָּל הַסּוּסִים קַלֵּי הַמֵּרוּץ שֶׁבָּעוֹלָם. אָנֹכִי הוֹסַפְתִּי לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה אַחֲרֵי מַכָּה, הַזְּאֵב עַף כְּחֵץ מִקֶשֶׁת, וְכָךְ הִגַּעְתִּי בְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר לִמְחוֹז חֶפְצִי פֶּטֶרְבּוּרְגָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הָעִיר הַהוֹמִיָּה, הִשְתּוֹמְמוּ כָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר לַמַרְאֶה הַנִּפְלָא, וַיְהִי הַדָּבָר לְשִׂיחָה בְפִי הַבְּרִיּוֹת, וְיַלְדֵי הָעִיר שָׁרוּ לִי בָרְחוֹבוֹת:

בִּמְקוֹם סוּס – דּוֹהֵר לוֹ הַזְּאֵב

מִי כְמִינְכְהוֹזֶן אַבִּיר לֵב!


 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

גִּצִּים שֶׁבְּעַיִן – עֲתִידָה מְנַקִּיָּה שֶׁתְּהֵא יוֹרָה כַּחֵץ – סְעֻדַּת אַרְעִי – עַל כַּנְפֵי אַוָּזִים – מֶלֶךְ הַסּוֹבְאִים.

הַרְבֵּה זְמָן בִּלִּיתִי בְּאֶרֶץ רוּסִיָּה. עַד שֶׁנִּפְקַדְתִּי שָׁם בַּצָּבָא וְאִמָּנֶה לְשַׂר־מֵאָה. בְּמֶשֶׁךְ זְמָן זֶה הָיִיתִי בֶּן־חוֹרִין, בָּטֵל מִכָּל עֲבוֹדַת־חוֹבָה, לְפִיכָךְ נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהִשְׁתַּלֵּם בִּמְלֶאכֶת הַצַּיִד הַמַּבְרִיאָה אֶת הַגַוּף וּמְשׁוֹבֶבֶת אֶת הַנָּפֶשׁ. מְדִינָה זוֹ מְלֵאָה יַעֲרֵי־עַד עַתִּיקִים, וְבָהֶם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם עַד אֵין מִסְפָּר. מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה לַגּוּף וְנָעִים מְאֹד. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וָאֲהִי לִבְחִיר הַצַּיָּדִים בֵּין כָּל חֲבֵרַי, וְלַשָּׁוְא הִתְחָרוּ בִי בְקִנְאָתָם וְהִתְאַמְּצוּ לְחַקּוֹת אוֹתִי וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשַׂי־אָנִי.

הַמַּעֲשִׂים הָרַבִּים הֲלָלוּ מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ בְזִכְרוֹנִי עַד הַיּוֹם הַזְֶּה וְזִכְרָם לֹא יָסוּף גַּם מִמַּכִּירַי וּמְיֻדָּעַי עַד עוֹלָם.

פַּעַם אַחַת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וָאַשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן חֲדַר־מִשְׁכָּבִי, רָאִיתִי וְהִנֵּה הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף לֹא הַרְחֵק מִמְּעוֹנִי כֻלּוֹ מְכֻסֶּה אַוָּזֵי־בָר, הַשָּׁטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְתֻמָּם. חִישׁ קַמְתִּי מִמִּשְׁכָּבִי, תָּפַשְׂתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי וָאָרוּץ הַחוּצָה. וְאוּלָם בִּמְרוּצָתִי הַנֶּחְפָזָה נִכְשַׁלְתִּי עַל הַסַּף וּפָנַי נֶחְבְּטוּ אֶל מְזוּזַת הַפֶּתַח חֲבָטָה עַזָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעֵינַי, מַמָּשׁ, הִתִּיזוּ גִצִּים! – אֶלָּא שֶׁמִּיָּד קַמְתִּי וְנֶחְפַּזְתִּי לְדַרְכִּי אֶל הָאַוָּזִים וְעָמַדְתִּי מִנֶּגְדָּם הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קָשֶׁת. וְאוּלָם בַּהֲרִימִי כְּלִי־זֵינִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת לְדַאֲבוֹנִי הָרָב, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִירוֹת בּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקַלְתִּי בַמְּזוּזָה, נָפְלָה הָאֶבֶן מִתּוֹךְ מַקּוֹרוֹ. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי שֶׁזֶּה רֶגַע, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַלְתִּי עַל הַסַּף הִתִּיזוּ עֵינַי גִּצִים, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם. אִם כָּךְ אֵפוֹא, לֹא אָבְדָה עֵצָה: פָּתַחְתּי אֶת קֶרֶן הָאָבָק וְקָלַעְתִּי אֶל הָאַוָּזִים בְּיָדִי הָאַחַת וּבַשֵּׁנִית הִכִּיתִי בְכָל כֹּחִי עַל אַפִּי. הַכָּאָה זוֹ הוֹצִיאָה נִיצוֹץ אֵשׁ מֵעֵינַי, הַנִּיצוֹץ פָּגַע בַּאֲבַק הַשְּׂרֵפָה – וְקוֹל יְרִיָה נִשְׁמָע!

מִירִיָּה זוֹ נָפְלוּ חֲמִשִּׁים זוּגוֹת אַוְזוֹת־בָּר, עֶשְׂרִים בַּרְוָזִים הֲרָרִיִּים וּשְׁלֹשָׁה זוּגוֹת שַׁחֲפֵי יָם בְּבַת־אֶחָת!

סְיָג לִגְבוּרָה – הַמְתִינוּת, הַדֵּעָה הַמְיֻשֶּׁבֶת אֲשֶׁר לָאָדָם. כְּשֵׁם שֶׁהַחַיָּל וְהַמַּלָּח צְרִיכִים לְדֵעָה מְיֻשֶּבֶת וּלְרוּחַ קָרָה גַם בְּשָׁעָה שֶׁסַּכָּנָה קְרוֹבָה, כְּדֵי לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב בְּכִשְׁרוֹן רוּחַ וּבִינָה יְתֵרָה, כֵּן גַּם הַצַּיָּד לֹא יַצְלִיחַ בִּמְלַאכְתּוֹ אֶלָּא אִם הוּא מָתוּן וְקַר רוּחַ.

כֵּן רָאִיתִי פַעַם אַחַת, לְצַעְרִי הַגָּדוֹל, עֲדַת קוֹרְאִים שְׁמֵנִים מְעוֹפְפִים, כְּדַרְכָּם, בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה זֶה אַחַר זֶה – וּמִכְּלִי־זֵינִי אָפֵס הַחַרְדָּק. מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא אַחֲמִיץ שְׁעַת כּשֶׁר זוֹ? תָּקַעְתִּי אֶת מְנַקִּיָּתוֹ שֶׁל כְּלִי־זֵינִי אֶל תּוֹךְ הַקָּנֶה בִּמְקוֹם כַּדּוּר – וְיָרִיתִי בוֹ. הַמְּנַקִּיָּה הָאֲרֻכָּה פָגְעָה בְשׁוּרַת הַקּוֹרְאִים לְאָרְכָּהּ וְרֹאשָׁהּ יָצָא מִפִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשּׁוּרָה.

6.jpg

וְכָךְ הָיְתָה כָל הַשּׁוּרָה מַמָּשׁ מְשֻׁפָּדָה לְאֹרֶךְ הַמְּנַקִּיָּה! וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: כְּשֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מֵתִים אָמַרְתִּי לָתֵת אוֹתָם לְתוֹךְ יַלְקוּטִי – וְהִנֵּה כֻלָּם צְלוּיִם! הָכֵיצַד? הַדָּבָר פָשׁוּט מְאֹד. יָדוּעַ, שֶׁהַיְרִיָּה מְחַמֶּמֶת אֶת הַכַּדּוּרִים עַד לְמַעֲלַת־חֹם גְּבוֹהָה. חֹם זֶה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף בִּשְׁעַת תְּעוּפַת הַכַּדּוּר עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְשַׁפְשֵׁף בָּאֲוִיר; וְהַכֹּל לְפִי מִדַּת הַכַּדּוּר: אִם הוּא גָדוֹל – יִגְדַּל הַשִּׁפְשׁוּף וְעִמּוֹ גַם הַחֹם, וְאִם קָטֹן – יִקְטָן. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמְּנַקִּיָּה אֲרֻכָּה הִיא, מִמֵּילָא גָבַר חֻמָּהּ עַל יְדֵי יְרִיָּה עַד לְמַעֲלַת חֻמּוֹ שֶׁל שְׁפוּד שֶׁצּוֹלִים בּוֹ בָּשָׂר. וְכָךְ נַעֲשָׂה צֵידִי לִצְלִי יָפֶה, רָאוּי, מַמָּשׁ, לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים! וְטַעֲמָם שֶׁל עוֹפוֹת הֲלָלוּ יָפֶה הוּא מִטַּעֲמוֹ הַמְשֻׁבָּח שֶׁל בְּשַׂר הַחַרְטֻמּוֹן.

וְכָל זֶה לֹא בְכַדּוּר וּבִירִיָּה רְגִילָה, כְּנָהוּג, אֶלָּא בִּכְלִי הֶעָשׂוּי לְנַקּוֹת בֹּו אֶת כְּלִי־הַזָּיִן. וְדִין הוּא: הַצַּיָּד הָאֲמִתִּי שַׁלִּיט עַל כְּלִי־זֵינוֹ. לִכְשֶׁיִּרְצֶה, עֲתִידָה מְנַקִּיָּה שֶׁתְּהֵא יוֹרָה כַּחֵץ.

שׁוּב מַעֲשֶׂה וּבָאתִי קְצָת בִּמְבוּכָה, בְּמִקְרֶה דוֹמֶה לָזֶה. כְּלִי־זֵינִי הִתְרוֹקֵן כֻּלּוֹ. בְּשָׁעָה זוֹ עַצְמָהּ, כְּמוֹ לְהַקְנִיטֵנִי, נִגְלְתָה לְעֵינַי שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל אַוָּזֵי־בָר שְׁמֵנִים וְנֶחְמָדִים לָעָיִן. הָאַוָּזִים שָׁטוּ לָהֶם עַל פְּנֵי הָאֲגָם לְתֻמָּם, וְלִבִּי נָפַל בְּקִרְבִּי בְּזָכְרִי שֶׁצַּיִד זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. אַךְ לֹא! הָיֹה לֹא תִהְיֶה!

7.jpg

מָצָאתִי עֵצָה: לָקַחְתִּי מִיַּלְקוּטִי נֵתַח בָּשָׂר שָׁמֵן, עָשִׂיתִי בוֹ נֶקֶב וְהִכְנַסְתִּי בוֹ מְשִׁיחָה אֲרֻכָּה וּבְרֹאשָׁהּ עָנַבְתִּי עֲנִיבָה שֶׁלֹּא תִשָּׁלֵף וְתִפּוֹל. אַחַר כָּךְ זָרַקְתִּי אֶת הַבָּשָׂר לְתוֹךְ הָאֲגָם, וּקְצֵה הַמְּשִׁיחָה בְיָדִי. רָאָה אוֹתָהּ הָאַוָּז הָרִאשׁוֹן בַּשּׁוּרָה, חָטַף וּבָלַע אוֹתָהּ בְתַאֲוָה – אֶלָּא, שֶׁהַחֲתִיכָה הַשְּׁמֵנָה וְהַחֲלַקְלַקָּה לֹא נִשְׁאֲרָה בְקֵיבָתוֹ, כִּי יָצְאָה מֵאֲחוֹרָיו תֵּכֶף. רָאָה זֹאת הָאַוָּז הַשֵּׁנִי – חָטַף אוֹתָהּ גַם הוּא, וְאַחֲרָיו הַשְּׁלִישִׁי וְאַחֲרָיו הָרְבִיעִי, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַמְּשִׁיחָה אַחֲרֶיהָ. נִמְצָא, שֶׁשּׁוּרַת הָאַוָּזִים הָיְתָה לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל עוֹפוֹת אֲרֻכָּה וְיָפָה. וְעַכְשָׁו מָשַׁכְתִּי אוֹתָם, בִּמְחִילַת כְּבוֹדָם, אֶל שְׂפַת הָאֲגָם, אָחַזְתִּי בְרֹאשׁ הַמְּשִׁיחָה וְדָפַקְתִּי אֶת שׁוּרַת הָאַוָּזִים הָרְתוּמִים בְּמֶתֶג − לְבֵיתִי. הָעוֹפוֹת הַנֶּחְמָדִים הָלְכוּ עַל כָּרְחָם בַּדֶּרֶךְ שֶׁנְּהַגְתִּים. הִסְתַּכַּלְתִּי בִשְׁעוֹנִי וְהִנֵּה שְׁעַת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה! הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְבֵיתִי הָיְתָה אֲרֻכָּה; הִיא מַקֶּפֶת אֶת כָּל הָאֲגָם לְאָרְכּוֹ, וּבְקִצְרֵי רַגְלַיִם אֵלֶּה מִי יוֹדֵעַ מָתַי אֶעֱבֹר אֶת הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה הַזּוֹ? לֹא נִתְקַשֵּׁיתִי הַרְבֵּה בַּדָּבָר, קָשַׁרְתִּי אֶת הַמְּשִׁיחָה אֶל גּוּפִי מִתַּחַת לִזְרוֹעוֹתַי יָפֶה יָפֶה, אַחַר־כָּךְ דָּפַקְתִּי אֶת הָאַוָּזִים אֶל פְּנֵי הָאֲגָם. הָאַוָּזִים הֶעֱלוּ אֵבֶר, עוּף וְרַחֵף, וַיִּשָּׁאוּנִי. אֶת שְׁתֵּי כַנְפוֹת מְעִילִי פָּרַשְׂתִּי לָרוּחַ, וַיִּהְיוּ לִי מִפְרָשִׂים לְפַלֵּס דַּרְכִּי כִרְצוֹנִי. כָּךְ עָבַרְתִּי לֹא רַק אֶת הָאֲגָם הָרָחָב, אֶלָּא טַסְתִּי הָלְאָה בָאֲוִיר עַל כַּנְפֵי אַוָּזִים לְבֵיתִי. שַׁעֲרוּ לָכֶם, עַד כַּמָּה הִשְׁתּוֹמְמוּ אִכָּרֵי הַכְּפָרִים בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּנִי טָס בְּדַרְכִּי, “דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם”!

עַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יִשָּׂאוּנִי בְנֵי־כָנָף אֵלֶּה לִכְרַכֵּי הַיָּם?!

8.jpg

לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי: אָחַזְתִּי בַמְּשִׁיחָה וּמָשַׁכְתִּי אֶת הָאַוָּזִים מָטָּה. תָּפַשְׂתִּי אֶת הָאֶחָד בְּיָדַי – נִתְמַעֵט כֹּחַ הַפְּרִיחָה וַאֲנִי יָרַדְתִּי קְצָת. אַחֲרָיו תָּפַשְׂתִּי אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן כֻּלָּם. כֹּחַ הַפְּרִיחָה נִתְמַעֵט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְאַט לְאַט מָטָה – עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַאֲרֻבַּת הֶעָשָׁן שֶׁעַל גַּג בֵּיתִי, וְדֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה נִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי לְתוֹךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל. רָאָה הַטַבָּח שֶׁלִּי, וְכִמְעַט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ! הוּא הִתְחִיל צוֹעֵק וְצוֹרֵחַ, וּלְקוֹלוֹ נִמְלָא כָל הַחֶדֶר אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטָף. בָּאתִי, וְהִנֵּה אוֹרְחִים נִכְבָּדִים מְחַכִּים לִי בְּבֵיתִי: חֲבֵרַי הַצַּיָּדִים וְעִמָּהֶם עוֹד אוֹרְחִים לֹא יְדוּעִים לִי מִתְּמוֹל שִׁלְשוֹם.

כְּשֶׁהִכִּירוּנִי, צָחֲקוּ מֵעֹמֶק לִבָּם, וְהַבַּיִת נִמְלָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. הַשֻּׁלְחָן הָיָה עָרוּךְ וְכֻלָּנוּ יָשַׁבְנוּ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם.

וְכָאן כְּדַאי שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם דָּבָר, שֶׁהוּא אֶחָד מִזִּכְרוֹנוֹת חַיַּי הַמְעַנְיְנִים בְּיוֹתֵר.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁאֵין לְךָ בָקִי בִשְׁתִיָּה כְּמִשְׁפַּחַת הַצַּיָּדִים. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל הַמְסֻבִּים הָיוּ צַיָּדִים, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהַשְּׁתִיָּה הָיְתָה כַדָּת.

אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁאֶחָד מֵאוֹרְחַי הַנִּכְבָּדִים הִפְתִּיעַ אוֹתִי בִשְתִיָּתוֹ. אוֹרֵחַ נִכְבָּד זֶה גֵּנֵרַל רוּסִי – אִישׁ בָּא בְיָמִים, בַּעַל הַדְרַת פָּנִים וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת. דִּבְרֵי יְמֵי חַיָּיו מֻכְתָּרִים בְּמִלְחָמוֹת אֲחָדוֹת וּבְאַחַת מֵהֶן נִפְצַע קָשֶׁה: פֶּלַח שֶׁל כַּדּוּר־תּוֹתָח הִתִּיז אֶת עֶצֶם קָדְקֳדוֹ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ נִשְאַר פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה כְפִי קְדֵרָה. הָרוֹפְאִים צִפּוּ אוֹתוֹ בְטַס שֶׁל זָהָב, כְּנָהוּג, וּלְפִיכָךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאִתָּנוּ לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּלְחָן כְּסוּי רֹאשׁ, וּבִשְׂכַר זֶה הֶרְאָה לָנוּ, עַד כַּמָּה יָפֶה כֹּחוֹ בִשְׁתִיָּה.

וְכָךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל אוֹרְחִי הֶחָבִיב, − שׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מַקְפִּיד: יַיִן, שֵׁכָר, קוֹנְיַק, אוֹ סְתַּם יֵין־שְׂרָף. כֻּלָּנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ, בִּתְחִלָּה בְּבַת־צְחוֹק, אַחַר־כָּךְ בִּקְצָת קִנְאָה מְסֻתָּרֶת, וּלְסוֹף, כְּשֶׁבָּדַקְנוּ אֶת הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים שֶׁמִּתַּחַת כִּסְאוֹ, פָּג רוּחֵנוּ מֵהִשְׁתּוֹמְמוּת. הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם: שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה בַּקְבּוּקִים רֵיקִים, אֶחָד וְאֶחָד! וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה הָיָה הָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד פִּכֵּחַ כְּתִינוֹק, וְעוֹד טֶרֶם שֶׁסָּפַרְנוּ אֶת הַבַּקְבּוּקִים, יָדַע בְּדִיּוּק, כַּמָּה שָׁתָה, וְהִגִּיד לָנוּ אֶת מִסְפָּרָם!

יָגַעְנוּ לַעֲמוֹד עַל סוֹדוֹ שֶׁל דָּבָר וְלֹא יָכֹלְנוּ. אֲנִי עַצְמִי הִתְחַלְתִּי מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְשֶׁבַע עֵינָיִם. וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא מֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ לְרֶגַע – כְּעֵין עָשָׁן עוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ קָדְקֳדוֹ. לְכַתְּחִלָּה לֹא הָיָה דָבָר זֶה חָשׁוּב בְּעֵינַי, מִשּׁוּם שֶׁהַגֵּנֵרַל הָיָה מְעַשֵּׁן בְּלִי־חָשָׂךְ; אָמַרְתִּי, בְּוַדַּאי עֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ הוּא. אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת חָדַל מֵעַשֵּׁן וְשוּב הֵרִים אֶת כּוֹבָעוֹ. אָז רָאִיתִי בָרוּר: עַמּוּד עָנָן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ רֹאשׁוֹ. תֵּכֶף סְבַבְנוּהוּ וּבִקַּשְׁנוּ מֵאִתּוֹ שֶׁיָּסִיר עוֹד פַּעַם אֶת כּוֹבָעוֹ לְרֶגַע; הוּא צָחַק צְחוֹק קַל וּמִלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְאָז נִתְחַוֵּר לָנוּ הַדָּבָר: עַמּוּד שֶׁל אֵדִים, שׁוֹנִים בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם, מִתַּמְרִים וְעוֹלִים לוֹ מִתּוֹךְ אוֹתוֹ טַס־הַזָּהָב הַמְצַפֶּה אֶת רֹאשׁוֹ הַפָּצוּעַ! אֵלֶּה הֵם אֵדֵי הַמַּשְׁקָאוֹת הַשּׁוֹנִים הַמְשַׁכְּרִים אֶת הַמֹּחַ בִּשְׁעַת שְׁתִיָּה. נֶקֶב הָיָה לוֹ שָׁם לְזָּקֵן מַעֲרִים זֶה וּבוֹ הָיָה מֵפִיג אֶת שִׁכְרוֹנוֹ לָרוּחַ. וְעַד שֶׁאָנוּ בְּדִמְדּוּם מְדַמְדְּמִים תּוֹךְ כְּדֵי הַבַּקְבּוּק הַשְּׁבִיעִי, הוּא מֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ – וָאָיִן! לֹא אֵד וְלֹא שִׁכָּרוֹן!

הִדְלַקְתִּי גַפְרוּר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, וְעַמּוּד הֶעָנָן, בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, נֶהְפַּךְ לְלֶהָבָה בַעֲלַת צְבָעִים שׁוֹנִים, מַכְתִּירִים אֶת רֹאשׁ הַזָּקֵן, מֶלֶךְ־הַיַּיִן, בְּאוֹר הַחַשְׁמַל, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶת בְּתוֹךְ הֶעָנָן!


 

פֶּרֶק רְבִיעִי    🔗

שִׁבְעָה עוֹרוֹת מִשּׁוּעָל אֶחָד – אֵין כָּל פֶּלֶא תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – אֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה – צְבִי קָדוֹשׁ – עֵץ דֻּבְדְּבָנִים עַל רֹאשׁ צְבִי.

בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הָעַתִּיקִים שֶׁבְּרוּסִיָּה הִתְוַדַּעְתִּי אֶל חֲבוּרַת צַיָּדִים מֻמְחִים, שְׁזֶּה זְמָן רַב הָיוּ מַטְרִידִים אֶת מֹחָם עַל עִסְקֵי שׁוּעָל אֶחָד. בְּבוֹאִי אֶל חֲבוּרָתָם קִבְּלוּנִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וּמִיָּד סִפְּרוּ לִי אֶת דְּבַר הַשּׁוּעָל, וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתִּי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר בַּדָּבָר.

בְּאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַיַּעַר שֶׁהָיָה מְסֻבָּךְ וּמֻקָּף בְּרֵכַת מַיִם, כְּמוֹ אִי קָטָן, מָצְאוּ שׁוּעָל יְקַר־הַמְּצִיאוּת מְאֹד. הַשּׁוּעָל עָלָה הַרְבֵּה בְמִדָּתוֹ עַל הַשּׁוּעָלִים הַמְּצוּיִם, וּמַה שֶהֶעֱלָה אֶת עֶרְכּוֹ בְיוֹתֵר הָיָה – עוֹרוֹ הָאָמֹץ, שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בְמִשְׁפַּחַת הַשּׁוּעָלִים. וּמִשּׁוּם שֶׁצַּר הָיָה לָהֶם לִירוֹת בַּשּׁוּעָל וְלִנְקוֹב אֶת הָעוֹר הַיָּקָר בִּקְשׁוּ תַחְבּוּלָה לָצוּד אֶת הַשּׁוּעָל כְּמוֹ שֶׁהוּא. דָּבָר הַמּוּבָן, שֶׁשְּׁאֵלַת הַשּׁוּעָל הֶעֱסִיקָה גַם אוֹתִי. הָלַכְנוּ בְיַחַד אֶל הַיַּעַר וּבְדַרְכִּי בִקַּשְתִּי עֵצָה, אֵיךְ לְיַשֵּׁב שְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ.

וְהִנֵּה אַחַד הַצַּיָּדִים נוֹגֵעַ בִּי בְשִׁכְמִי וְלוֹחֵשׁ לִי:

−אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, הִנֵּה הוּא, שָׁם!

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, וְלִבִּי דוֹפֵק בְּחָזְקָה. חָכָם זֶה שֶׁבַּחַיּוֹת הָיָה בֶאֱמֶת בְּרִיָּה יָפָה, שֶׁכְּמוֹהָ לֹא רָאִיתִי גַם אֲנִי מֵעוֹלָם.

מִשֶּׁקָּרַבְנוּ פְסִיעוֹת אֲחָדוֹת רָאִיתִי אֶת הַשּׁוּעָל עוֹמֵד וַאֲחוֹרָיו אֶל אִילָן גָּדוֹל וְעָבֶה וּזְנָבוֹ כְמוֹ נִשְׁעָן אֶל הַגֶּזַע. פִּתְאֹם נִצְנְצָה בִי עֵצָה: הֲרִיקוֹתִי אֶת הַכַּדּוּר מִתּוֹךְ כְּלִי־זֵינִי וּבִמְקוֹמוֹ נָתַתִּי מַסְמֵר חַד. יָרִיתִי אֶל זְנַב הַשּׁוּעָל יְרִיָּה אַחַת וְהִצְמַדְתִּיו אֶל גֶּזַע הָאִילָן. הַשּׁוּעָל פִּרְכֵּס, הִתְחַבֵּט, הִתְפַּתֵּל לְכָאן וּלְכָאן – לַשָּׁוְא! עַכְשָׁו נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּבְסַכִּינִי הַחַדָּה שִׁסַּעְתִּי אֶת הָעוֹר שֶׁעַל פָּנָיו לְאָרְכּוֹ, אַחַר־כָּךְ עָמַדְתִּי לְחָבְטוֹ בְמַגְלְבִי, וְלֹא זָזָה יָדִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ עוֹרוֹ הַיָּקָר וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.

− לֵךְ, אָמַרְתִּי לוֹ, תְּחַדֵּשׁ וּתְבַלֶּה!

שִׂמְחַת הַצַּיָּדִים הִגִּיעָה עַד מְרוֹם קִצָּה. לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. הֵם הִגִּישׁוּ לִי אֶת הָעוֹר הַיָּקָר לְמַתָּנָה. אַךְ אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִקַּחַת וּבְתָם לִבִּי הוֹדֵיתִי לָהֶם.

− לַשָּׁנָה הַבָּאָה, − אָמַרְתִּי לָהֶם בְּבַת־צְחוֹק – לִכְשֶׁאָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְעוֹר הַשּׁוּעָל יִקָּרֵם מֵחָדָשׁ, אָז אָבאֹ עַל שְׂכָרִי!

הַצַּיָּדִים שָׂחַקוּ בְפֶה מָלֵא לִדְבָרַי וְחָשְׁבוּ אוֹתָם לִבְדִיחָה סְתָּם; אַךְ אֲנִי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר יָדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: יָבֹא יוֹם וְתִוָּכְחוּ לָדַעַת, כַּמָּה גְדוֹלָה שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁל מִינְכְהוֹזֶן!

וְכָךְ הָיָה. לַשָּׁנָה הַבָּאָה, כְּשֶׁהִזְמִינוּנִי שׁוּב לְחֶבְרָתָם, סִפְּרוּ לִי שֵׁנִית עַל דְּבַר הַשּׁוּעָל היַקָּר. לֹא תָמַהְתִּי כְלָל. הָלַכְנוּ כֻּלָּנוּ הַיַּעֲרָה, מָצָאנוּ אֶת הַשּׁוּעָל וְהִנֵּה הִתְחַדֵּשׁ כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד, וּכְמוֹ בַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, כֵּן גַּם עַכְשָׁו הִצְמַדְתִּי אֶת הֶחָכָם הַנִּכְבָּד אֶל הָעֵץ וְהִכְרַחְתִּיו לָצֵאת, בִּמְחִילַת כְּבוֹדוֹ, מִתּוֹךְ עוֹרוֹ הַיָּקָר!

9.jpg

מַעֲשֶׂה זֶה חָזַר וְנִשְׁנָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד שֶׁנִּתְקַנֵּא בִי אַחַד הַצַּיָדִים וְאָמַר לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשַׂי – וְהֶעֱלָה בְּיָדוֹ חֶרֶס! הוּא צָד אָמְנָם אֶת הַשּׁוּעָל, אֶלָּא שֶׁעָשָׂהוּ בִירִיוֹתָיו כִּכְבָרָה, נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים, וְכְךְ פָּרְחָה נְשְׁמָתוֹ.

דָּבָר אֶחָד עָמְלוּ בּוֹ חֲבֵרַי לְצַיִד כַּמָּה זְמָן: לָצוּד חֲזִיר יַעַר – חַיִּים. חַיָּה זוֹ הִיא אַחַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבַּיַּעַר, וּלְפִיכָךְ מוּבָן, עַד כַּמָּה גָדְלָה תְשׁוּקַת הַצַּיָּדִים לַהֲבִיאָה בְּעוֹדָהּ בְּחַיֶיהָ, וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם עַד שֶׁבָּאתִי אֲנִי.

הַדָּבָר הָיָה בְסִבְכֵי יַעַר עָבֶה. הָלַכְתִּי שָׂם לְבַדִּי וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה חֲזִיר־יַעַר, גָּדוֹל כְּעֵגֶל מַרְבֵּק, הוֹלֵךְ וְרָץ אַחֲרֵי כַרְיָתוֹ הַקְּטַנָּה. בְּנוֹהַג שֶׁבַּחֲזִירִים, הַכְּרָיוֹת כְּרוּכוֹת תָּמִיד אַחֲרֵי אִמּוֹתֵיהֶן, וּמָה רָאַתָה זֹאת לְשַׁנוֹת מִמִּנְהַג אֲבוֹתֶיהָ? וַדַּאי – אָמַרְתִּי – דְּבָרִים בְּגוֹ. וְכָךְ הָיָה: כְּשֶׁהִסְתַכַּלְתִּי יָפֶה־יָפֶה, נוֹדַע לִי, שֶׁהָאֵם נִסְתַּמְּאָה מִזֹּקֶן, וּלְפִיכָךְ הֶעֱמִידָה לָהּ אֶת פְּרִי־בִטְנָהּ לִהְיוֹת מַנְהִיגָהּ, עַל יְדֵי שֶׁאָחֲזָה בְפִיהָ בִזְנַב הַכַּרְיָה. וְכָךְ הָיְתָה זוֹ מְקַיֶּמֶת מִצְוַת כִּבּוּד־אֵם. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוָה חֲמוּרָה זוֹ בְּלֵב תָּמִים כָּל כָּךְ, אֲפִילוּ הוּא חֲזִיר בֶּן חֲזִיר עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כַּדַּאי הוּא שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים. לְפִיכָךְ לֹא יָרִיתִי בַחֲזִירָה הַצְּעִירָה אֶלָּא כּוֹנַנְתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי כְנֶגֶד זְנָבָהּ וּבִירִיָּה אַחַת נִתַּקְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנָיִםִ. הַכַּרְיָה נִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ וְהַזְּקֵנָה אֲנוּסָה הָיְתָה לַעֲמוֹד מִלֶּכֶת, וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ

אַף פַּרְסְה. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, אָחַזְתִּי בִשְׂרִיד הַזָּנָב שֶׁבְּפִיהָ – וְהוֹלַכְתִּיהָ לְבֵיתִי בְשָלוֹם.

10.jpg

וְאוּלָם הָרַע שֶׁבַּחֲזִירֵי הַיַּעַר הוּא הַזָּכָר, וְגַם אוֹתוֹ תָפַשְׂתִּי חַיִּים, וְלֹא עוֹד – אֶלָּא שֶׁבְּלִי שׁוּם כְּלִי־זָיִן!

הַדָּבָר הָיָה אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם וַאֲנִי יָצָאתִי לְתֻמִּי לְטַיֵּל בַּיַּעַר לַהֲנָאָתִי. הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל הַצִּפֳּרִים הַמַּנְעִימוֹת זְמִירוֹתֵיהֶן בְּאַלְפֵי מַקְהֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וּפִתְאֹם, וְהִנֵּה חַיָּה רָעָה זוֹ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלָי. הַזִּיף שֶׁעַל גַּבָּהּ הָיָה סָמוּר וְזָקוּף כְּמִשְׂעֶרֶת שֶׁל מְחָטִים גְדוֹלוֹת, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּבָאָה בִנְחִירָה אֲיֻמָּה יוֹרֶדֶת חַדְרֵי־לֵב. בִּרְאוֹתִי שֶׁחַיָּה זוֹ מְכַוֶּנֶת לִבָּהּ אֵלַי, וְהַשָּׁעָה אֵינָהּ מַסְפִּיקָה לְהִמָּלֵט, קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְאַעַל מְהֵרָה עַל אִילָן גָּדוֹל. הַחֲזִיר הַפֶּרֶא אַף הוּא אַחֲרַי – כְּחֵץ מִקָּשֶׁת! וְאוּלָם תַּחַת הַקִּיפוֹ אֶת הָאִילָן, הִתְנַפֵּל בְּשֶצֶף־קֶצֶף אֶל גֶּזַע הָאִילָן וּבְכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁשְׁתֵּי הֶחָטִים הַחִיצוֹנִיּוֹת הַחַדּוֹת שֶׁלּוֹ נִתְקְעוּ בָאִילָן עָמֹק עָמֹק – וַחֲסָל! לֹא עָמַד בּוֹ כֹחַ לִשְׁלוֹף אוֹתָן. מִיָּד לָקַחְתִּי אֶבֶן גְּדוֹלָה וְהָלַמְתִּי בָהּ עַל קָדְקֳדוֹ; הֶחָטִים נִתְקְעוּ עוֹד יוֹתֵר בָּאִילָן הַקָּשֶׁה, עַד שֶׁהָיִיתִי בָטוּחַ, שֶׁלֹּא יִמָּלֵט.

11.jpg

הָלַכְתִּי לְבֵיתִיִ, הֵבֵאתִי חֶבֶל עָבֶה, אֲסַרְתִּיו כָּרָאוּי לוֹ וּבְעֶזְרַת אֲנָשִׁים אֲחָדִים הִרְבַּצְתִּיו בַּעֲגָלָה וְהֵבֵאתִיו בְּכָבוֹד הַבָּיְתָה.

יֵשׁ שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד מְלַמֶּדְךָ עִנְיָנִים מַפְלִיאִים, וְדֶרֶךְ־אֲגַב, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מִתְקַשֶּׁה בָּהֶם זְמָן־רָב.

כֻּלְּכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּוַדַּאי עַל הוּבֶרְט הַקָּדוֹשׁ וְעַל דְּבַר הַצְּבִי הַנִּפְלָא שֶׁנִּרְאָה לוֹ בַיָּעַר. – קָדוֹשׁ זֶה, הַמֵּגֵן בְּחַסְדּוֹ עַל הַצַּיָּדִים וְעַל הַסְפּוֹרְטְמֶנִים בִּכְלָל, לְפִי דִבְרֵי הָאַגָדָּה, הָיָה מִתְגַּלֶּה לְפָנָיו פַּעַם בְפְעַםַ צְבִי־פֶלֶא וּצְלָב קָדוֹשׁ בֵּין קַרְנָיו. גַּם אֲנִי הִנְנִי אַחַד הַחֲסִידִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁלּוֹ וּמִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה אֲנִי חוֹגֵג אֶת חַג מִשְׁתֵּה־כְבוֹדוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדִי. לֹא פַעַם רָאִיתִי גַם אוֹתוֹ גַם צִבְיוֹ הַקָּדוֹשׁ עִם הַצְּלָב שֶׁבְּקָדְקֳדוֹ – מְצֻיָּרִים בִּתְמוּנוֹת שׁוֹנוֹת אוֹ מְרֻקָּמִים בְּבִגְדֵי פָרָשִׁים. וּבְכָל זֹאת, כְּצַיָּד מֻבְהָק, שֶׁהָאֱמֶת יְקָרָה לוֹ מִכֹּל, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד בְּתָם־לִבִּי, כִּי אַגָּדָה זוֹ אֱמֶת הִיא מֵעִקָּרָהּ. פְּלָאוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה אֲנִי נוֹטֶה קְצָת לְהָטִיל סָפֵק בַּאֲמִתָּתָן. וְעֻבְדָּה זוֹ, שֶׁאֲנִי חָפֵץ לִמְסוֹר לָכֶם הַפַּעַם, לִמְּדַתְנִי לָדַעַת, שֶׁאֵין כָּל פֶּלֶא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכִי אוֹתוֹ הַצְּבִי עִםִ הַצְּלָב שֶׁעַל קָדְקֳדוֹ, יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא פֶלֶא הוּא עֻבְדָּה פְשׁוּטָה וּמוּבֶנֶת לְכָל אֲשֶׁר לוֹ מֹחַ בּקָדְקָדוֹ.

12.jpg

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

בְּבֹקֶר לֹא עָבֹת אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁכְּלִי־זֵינִי כְבָר נִתְרוֹקֵן מִכָּל כַּדּוּרָיו, רָאִיתִי פִתְאֹם צְבִי יְפֵה־תֹאַר, חָסוֹן וְזָקוּף כְּאַלּוֹן, עוֹמֵד עַל גִּבְעָה קְטַנָּה וְנִשְׁקָף לוֹ לָבֶטַח לְמֶרְחַקֵּי הַסְּלָעִים בְּאֵין מַחֲרִיד. וְגַם כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בִּי לֹא נִבְהַל, לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעֵינָיו הֵפִיקוּ מְנוּחָה וּבִטָחוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁכְּלִי־זֵינִי רֵיק, וְנִבְצָר מִמֶּנִּי לִנְגוֹעַ בּוֹ לְרָעָה. וַאֲנִי יָצָא לִבִּי בִּרְאוֹתִי, שֶׁצַּיִד זֶה עָתִיד לְהִמָּלֵט מִיָּדִי. מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁלֹּא אָבֹא לִידֵי גְנַאי? נִזְכַּרְתִּי שֶׁזֶּה לֹא כְבָר אָכַלְתִּי דֻבְדְּבָנִים. אֶת הַדֻּבְדְּבָנִים אָכַלְתִּי וְאֶת הַחַרְצָנִים טָמַנְתִּי בְכִיסִי. כְּלָל גָּדוֹל הוּא בְיָדִי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וַאֲפִילוּ דָבָר־לֹא־יוֹעִיל כְּחַרְצַנֵּי הַפֵּרוֹת גַּם הוּא יֵשׁ בּוֹ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת לָאָדָם. ובְכֵן מִלֵּאתִי אֶת פִּי קְנֵה הָרוֹבֶה שֶׁלִּי חַרְצַנֵּי הַדֻּבְדְּבָנִים וְיָרִיתִי אֶל הַצְּבִי הַמְפֹאָר. הַיְרִיָּה פָגְעָה בְאֶמְצַע פַּדַּחְתּוֹ, בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו הַמִסְתָּעֲפוֹת לְתִפְאֶרֶת, וְהִדְהִימָה אוֹתוֹ לְרֶגַע. אַחַר־כָּךְ הִתְחַלְחַל, נִרְתַּע בְּכָל גּוּפוֹ – וְנִמְלַט בְּסִבְכֵי הַיָּעַר.

הַדָּבָר הַזֶּה הֶעֱצִיבַנִי מְאֹד. זֶה לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה – יְרִיָּה לְבַטָלָה. מִקֵץ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם – לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם מִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק – הִתְהַלַּכְתִּי עִם מֵרֵעַי בַּיַּעַר וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ צְבִי עַצְמוֹ – וְהִנֵּה בֵּין קַרְנָיו מִתְנוֹסֵס עֵץ־דֻּבְדְּבָנִים גָּבֹהַּ שֶׁצַּמַרְתּוֹ הָעֲבֻתָּה סוֹכֶכֶת עַל רֹאשׁוֹ וְצִלָּהּ פָּרוּשׂ עַל כָּל גּוּפוֹ. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי שֶׁדִּין חֲזָקָה יֵשׁ לִי בִצְבִי פֶלֶא זֶה, וְרֵעַי, שֶׁיָּדְעוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן מֵאָז, הוֹדוּ לִי עַל הַדָּבָר. בִּירִיָּה אַחַת הִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְיַחַד עִם “גַּנּוֹ”, כִּבְיָכוֹל; אָרִינוּ אֶת הַדֻּבְדְּבָנִים וּמָצָאנוּ מִשְׁקָלָם כִּכָּר אַחַת חֲסָר שֶׁבַע לִטְרָאוֹת. הַפֵּרוֹת הָיוּ נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל.

עַכְשָׁו נוֹדַע לִי גַם טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצְּבִי הַקָּדוֹשׁ. בְּוַדַּאי גַּם שָׁם הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל צַיָּד בְּאֶמְצַע, אוֹ נָזִיר מִתְבּוֹדֵד הִתְהַלֵּךְ שָׁם בַּיָּעַר בָטֵל מִמְּלָאכָה, וְתָקַע אֶת הַצְּלָב בְּפַדַּחְתּוֹ עַל יְדֵי יְרִיָּה, כָּמוֹנִי!

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יוֹשְׁבֵי הָעִיר, הֵרִיעוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד!

לְשֵׁמַע גְּבוּרוֹת אֵלֶּה תִּצַּל כָּל אֹזֶן,

אֵין עוֹד גִּבּוֹר־צַיָּד כַּבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן!


 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי    🔗

מַעֲשֶׂה בְדֹב שַׁכּוּל וּנְזִיד־עֲדָשִׁים – נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה! – הַזְּאֵב הַמְהֻפָּךְ מִתּוֹכוֹ אֶל בָּרוֹ – הַפַּרְוָה הַמְשֻׁגָּעַת.

כִּמְדֻמַּנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁכְּבָר הֲעִירֹותִי אֶת אָזְנְכֶם, שֶׁהַחַיּוֹת הָרָעוֹת בְּיוֹתֵר מַפְתִּיעוֹת אֶת הָאָדָם וּמִתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל פִּי רֹב בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶן כָּרָאוּי. זֶהוּ, מַמָּשׁ, אֶצְבַּע אֱלֹהִים! – אֶלָּא שֶׁמִּקְרִים כָּאֵלוּ הֵם הֵם הַמְּבִיאִים אוֹתְךָ לִידֵי הַמְצָאוֹת וּמַעֲשִׂים, שֶׁאֵין־אַתָּה יָכֹל לַעֲמוֹד עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת בִּזְמַנִּים כְּתִקּוּנָם, אֶלָּא דַוְקָא בִשְׁעַת סַכָּנָה.

מִקְרֶה כָזֶה קָרַנִי פַעַם בְּדֹב שַׁכּוּל וַאֲנִי הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִכַּפָּיו – בִּנְזִיד עֲדָשִׁים.

וְהַדָּבָר הָיָה כָךְ: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי בַיַּעַר, קָהֲתָה הָאֶבֶן שֶׁבִּקְנֵה־רוֹבִי וְחָדְלָה מֵהַתִּיז נִיצוֹצוֹת. כְּגוֹן זוֹ נוֹהֲגִים לִלְטוֹשׁ אוֹתָהּ קְצָת בְּסַכִּין. הוֹצֵאתִי אוֹתָהּ מֵרוֹבִי לְלָטְשָׁהּ וְהִנֵּה דֹב נוֹרָא מַשְׁחִיר מִבֵּין סִבְכֵי הַיָּעַר. כְּשֶׁרָאַנִי הִתְחִיל מְמַהֵר אֵלַי, קָפַץ קְפִיצוֹת אֲחָדוֹת וְכִמְעַט שֶׁהִשִּׂיגָנִי. לֹא הָיְתָה לִי דֶרֶךְ אַחֶרֶת כִּי אִם לִקְפּוֹץ עַל הָעָץֵ הַסָּמוּךְ. אוּלָם, לְדַאֲבוֹנִי הַגָּדוֹל – תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס נָפְלָה סַכִּינִי מִיָּדִי וְלֹא הָיָה לִי בַּמֶּה לְתַקֵּן אֶת הָאָבֶן. פָּנַי נִתְכַּרְכְּמוּ מִפַּחַד וּמִזָּעַם. לָרֶדֶת – אִי אֶפְשָׁר. לָשֶׁבֶת בָּטֵל – סַכָּנָה הִיא. הַדֹּב כְּבָר עוֹמֵד אֵצֶל הָעֵץ, וְאִם יִוָּדַע לוֹ מְקוֹמִי – אָבָדְתִּי. הַדֻּבִּים מְטַפְּסִים עַל הָעֵצִים בַּחֲרִיצוּת נִפְלָאָה.

אֵיךְ אַעֲלֶה אֵלַי אֶת סַכִּינִי? אָמְנָם יָכֹלְתִּי לִחְצֹב נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַי, כְּפַעַם בְּפַעַם, אֶלָּא שֶׁהָרוֹפְאִים אָסְרוּ עָלַי אֶת הַדָּבָר אִסּוּר חָמוּר, שֶׁלֹּא אַפְסִיד אֶת אוֹר עֵינָי.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִשְׁמַשְׁתִּי בְיַלְקוּטִי כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ: אוּלַי יִזְדַּמֵּן לְיָדִי דָבָר, שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לִי לְעֵזֶר. חִפַּשְׂתִּי – וּמָצָאתִי שְׁיָרֵי נְזִיד־עֲדָשִׁים. מִיָּד מָצָאתִי עֵצָה: לָקַחְתִּי מְשִׁיחָה אֲרֻכָּה, קְשַׁרְתִּיהָ בִקְצֵה חֲתִיכַת בַּרְזֶל, אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי מְעַט מִן הַנָּזִיד שֶׁהִגְלִיד מִקֹּר, צָמַרְתִּי בוֹ עַד שֶׁנִּתְרַכֵּךְ קְצָת וְהִדְבַּקְתִּי אֶל הַבַּרְזֶל. שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הַבַּרְזֶל בְּיַחַד עִם הַנָּזִיד אֶל הַסַּכִּין הַמֻּנַּחַת עַל הַשָּׁלֶג. נְזִיד הָעֲדָשִׁים הִדְבִּיק אֶת הַבַּרְזֶל אֶל נְצִיב הַסַּכִּין וּכְרֶגַע נִתְקַשָּׁה עַל יְדֵי הַקֹּר הָעַז וַיְהִי כְעֵין דֶּבֶק טוֹב. וְכָךְ הֶעֱלֵיתִי אֶת הַסַּכִּין בַּמְּשִׁיחָה. הַדֹּב הִסְתַּכֵּל בְּתִמָּהוֹן: מְשִׁיחָה זוֹ מֵאַיִן הִיא בָאה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת? וְעַד שֶׁנָּשָׂא אֶת עֵינָיו לְמַעְלָה גָּמַרְתִּי אֶת מְלֶאכֶת הַלְּטִישָׁה וְיָרִיתִי בְפָנָיו.

13.jpg

בּוֹ בָרֶגָע הִשְׁתַּטַח מֵת.

וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן – בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, עוֹד מְאוֹרָע אַחֵר אִרַע לִי בְּדֹב, שֶׁגַּם הוּא קָם עָלַי בְּשָׁעָה לֹא מֻצְלָחַת.

כְּשֶׁחָזַרְתִּי פַעַם מִן הַצַּיִד הַבַּיְתָה, שָׁמַעְתִּי קוֹל הֲמִיָּה אַדִּירָה, מְנַסֶּרֶת אֶת הָאֹזֶן. הַקּוֹל הָיָה קוֹל נַחֲרַת דֹּב. לֹא אֲכַחֵד מִכֶּם – כְּשֶׁרְאִיתִיו נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו: עֲנָק כָּבֵד וּמְסֻרְבָּל צוֹעֵד כְּנֶגְדִּי וְכִיסִי רֵק, אֵין אֲבַק שְׂרֵפָה! חִפַּשְׂתִּי, פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּכָל כֵּלַי וְלֹא מָצָאתִי בִלְתִּי אִם אֲבָנִים אֲחָדוֹת. אַךְ מַה תּוֹעַלְנָה לִי אֵלֶּה בְּאֵין אֲבַק שְׂרֵפָה? וְהָעֲנָק הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלַי וּפִיו פָּעוּר כִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית.

אוּלָם אֲנִי לֹא בָאתִי בִמְבוּכָה.

לָקַחְתִּי אֶבֶן אַחַת מֵאֲבָנַי וְקָלַעְתִּי בְיָדִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לוֹעוֹ הַפָּתוּחַ. וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: הָאֶבֶן נִזְרְקָה אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, אֶל עֶצֶם הֶחָלָל, וְנֶעֶלְמָה שָׁם בְּקִרְבּוֹ. הַדֹּב נִבְהַל וַיַּהֲפֹךְ עֹרֶף. מִיָּד לָקַחְתִּי אֶבֶן שְׁנִיָּה וְזָרַקְתִּי אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ אֲחוֹרָיו. וְעַתָּה מִי בָכֶם חָכָם וְיַגִּיד סוֹף דָּבָר? אֲנִי עַצְמִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינָי: שְׁנֵי הַצּוּרִים נִפְגְּשׁוּ בְקִרְבּוֹ פְנִימָה, נִתְקְלוּ זֶה בָּזֶה, וְעַל יְדֵי הַהִתְנַגְּשׁוּת הָעַזָּה הִתְפּוֹצְצוּ בִכְרֵסוֹ, − הֵם וְהוּא כְאֶחָד. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִרְאָה רַק עָשָׁן גָּדוֹל מִתְאַבֵּךְ בִּמְקוֹם הַדֹּב; אַךְ מִיָּד נִגְלוּ לְעֵינַי: כַּפּוֹת רַגְלַיִם, חֲתִיכַת מַרְפֵּק, עֶצֶם גֻּלְגֹּלֶת, חֲצִי חֹטֶם, בְּנֵי מְעַיִם וְקֵיבָה רֵיקָה: נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, וְשָׁלוֹם לִי.

דּוֹמֶה לָזֶה קָרַנִי מַעֲשֶׂה בִּזְאֵב, שֶׁקָּם עָלַי בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוּם כְּלִי־זַיִן לֹא הָיָה עִמִּי – כְּפֶשַׁע (כך במקור. צ“ל כְּפֶשַׂע, שׂ שמאלית. הערת פב”י) בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. מִתּוֹךְ פַּחַד וּבֶהָלָה תָחַבְתִּי אֶת יָדִי לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ עַד הָאֲצִילִים! וְעַכְשָׁו צַיְּרוּ לָכֶם עֲמִידָה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁל שְׁנֵינוּ: הוּא אֵינוֹ יָכֹל לָזוּז וַאֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט! אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ. כָּכָה עָמַדְנוּ רְגָעִים אֲחָדִים מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה בְּעֵינַיִם מְפִיצוֹת זְוָעָה. אָמַרְתִּי עִם לִבִּי: הֲיַד מִינְכְהוֹזֶן תִּקְצָר? שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ! מִיָּד תָּחַבְתִּי אֶת יָדִי הָלְאָה, הָלְאָה, לִפְנֵי וְלִפְנִים, עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאֲחוֹרָיו; שָׁם אָחַזְתִּי בִזְנָבוֹ וּמָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ פְנִימָה וּבְיָדִי הַשֵּׁנִית אָחַזְתִּי בִשְׁתֵּי אָזְנָיו – וְהָפַכְתִּי אֶת הַזְּאֵב מִתּוֹכוֹ אֶל בָּרוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּהַפְּכִין הַמִּכְנָסַיִם, צִדָּם הַפְּנִימִי לְחוּץ!

14.jpg

בְּיָדוּעַ, שֶׁהַצַּד הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ כְבָר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה!

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְאֵב. וְאוּלָם לֹא הֲרֵי הַזְּאֵב כַּהֲרֵי הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה, שֶׁרָדַף אַחֲרַי פַּעַם אַחַת בְּאֶחָד מֵרְחוֹבוֹת עִיר פֶּטֶרְבּוּרְג וּבְיָדִי לֹא הָיָה אֲפִילוּ מַקֵּל לַעֲמוֹד בּוֹ עַל נַפְשִׁי. לִתְחוֹב יָד לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל כֶּלֶב שֶׁנִּשְׁתַּטָה – זֶהוּ דָבָר שֶׁהַצְלָחָתוֹ מֻטֶלֶת בְּסָפֵק: יִשְׁלַח בִּי שֵׁן אַחַת וַהֲרֵי אֲנִי כַדַּאי וְהָגוּן לְשׁוֹטֵט עִמּוֹ יַחַד בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר!

מֶה עָשִׂיתִי? פָּשַׁטְתִּי אֶת פַּרְוַת־הַחֹרֶף שֶׁלִּי וָאַשְׁלִיכָהּ עַל הַכֶּלֶב – וְנִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי.

וְיָפֶה עָשִיתִי שֶׁלֹּא נִזְקַקְתִּי אֶל הַכֶּלֶב הַמְטֹרָף. שַבְתִּי הַבַּיְתָה וְשָׁלַחְתִּי אֶת מְשָׁרְתִי לְהָבִיא אֶת הַפַּרְוָה; הוּא הֵבִיא אוֹתָהּ וַיִּתְלֶנָּה עַל הַקּוֹלָב בֵּין שְאָר מַלְבּוּשָׁי. מִקֵּץ רְגָעִים בָּא אֵלַי מְשָׁרְתִי נִבְהָל וּפָנָיו חִוְרִים כַּסִּיד.

− לְמַעַן הַשֵּׁם! – צָעַק בְּקוֹל חָרֵד – הִמָּלֵט נָא, אֲדוֹנִי, עַל נַפְשְׁךָ, הַפַּרְוָה יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ! מְשֻׁגַּעַת הִיא.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נָתַתִּי אוֹתוֹ, אֶת מְשָׁרְתִי לִמְטֹרָף, אֲבָל מִיָּד רָאִיתִי, שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ: הַפַּרְוָה בֶאֱמֶת הִשְׁתַּגְּעָה. הִיא פִרְכְּסָה וְהִרְתִּיעָה אֶת עַצְמָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בְּמַלְבּוּשַׁי וַתְּפַזְּרֵם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם!

חָבַטְנוּ אוֹתָהּ בְכָל כֹּחֵנוּ בְמַקְלוֹת וְאַחֲרֵי עָמָל רָב עָלְתָה בְיָדֵנוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הַפַּרְוָה הָאֻמְלָלָה וּלְהָפִיג אֶת שִׁגְעוֹנָהּ!


 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי    🔗

סוּסוֹ וְכַלְבּוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן – אֵין גְּבוּרָה בְּאֵין דֵּעָה בְרוּרָה – אֵין נִצָּחוֹן בְּאֵין בִּטָחוֹן –יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ – תּוֹרַת הַכְּלָבִים – חוּשׁוֹ הַשִּׁשִּׁי שֶׁל הַכֶּלֶב – הַכֶּלֶב עַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר – סוּס הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בְּתַעֲנִית – לְאַרְבַּע רוּחוֹת בְּבַת־אֶחָת – שְתֵּי יוֹלְדוֹת – מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִידֵיהֶם − “גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת” בִּכְלָבִים.

כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דִּבְרֵי צֵידִי וּמְאֹרָעוֹתַי הַשּׁוֹנִים, אִי אֶפְשָׁר לִי שֶׁאֶהְיֶה כְפוּי־טוֹבָה לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁלִּי הַחֲבִיבִים עָלַי, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר גַּם אוֹתָם. כַּדָּאִים הֵם וּרְאוּיִם שֶׁאַחֲלֵּק לָהֶם כָּבוֹד זֶה כְּפִי אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁהֵם חוֹלְקִים עִמִּי בְכָל מַעֲשַׂי וּבְכָל מְאֹרָעוֹתַי, הֵן בֶּאֱמוּנָתָם הַגְּדוֹלָה, הֵן בְּדַיְקָנוּתָם הַנִּפְלָאָה וְהֵן בְּחָרִיצוּתָם, שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ בָּעוֹלָם.

בַּעֲלֵי חַיִים כָּאֵלֶּה נְחוּצִים לוֹ לְצַיָּד מֻבְהָק לֹא פָחוֹת מִשֶּׁנְּחוּצָה לוֹ גְבוּרַת עַצְמוֹ, אֹמֶץ לִבּוֹ וַחֳרִיפוּת שִׂכְלוֹ עִם יִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁלּוֹ וְעִם רוּחֹו הַקָּרָה, שֶׁאֵינָהּ נִפְתַּעַת מִכָּל מִקְרֶה זָר וּמִכָּל סַכָּנָה.

רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ שַׂר־צָבָא אוֹ קְבַרְנֵט, הַבּוֹטֵחַ תָּמִיד בְּמַזָּלוֹ וּבְהַצְלָחָתוֹ וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ וּבְעָרְמָתוֹ וּבִכְלֵי מַכְשִׁירָיו כָּרָאוּי – הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁחָכְמָתוֹ נִסְרְחָה וְסוֹף גְּבוּרָתוֹ בְטֵלָה.

אֵין אֲנִי עַנְוְתָן וְלֹא אֲכַחֵד תַּחַת לְשׁוֹנִי: מֵעוֹלָם לֹא בָטַחְתִּי בַמִקְרֶה בִלְבָד, − לֹא בְכָל יוֹם נִסִּים מִתְנוֹסְסִים, אֶלָּא אֲנִי מַתְקִין עַצְמִי בְכָל הָאֶמְצָעִים וּבְכָל הַמַּכְשִׁירִים, לִהְיוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא.

וְאַחַד הָאֶמְצָעִים הֲלָלוּ הָיוּ לִי בַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלִּי: הַכְּלָבִים וְהַסּוּסִים.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁאֵין לְךָ בַּעַל־חַיִּים נֶאֱמָן לִבְעָלָיו מִן הַכֶּלֶב. כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַכֶּלֶב כָּמוֹנִי יוֹדֶה לִי, שֶׁאַךְ לְחִנָּם נִבַקֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם רֵעַ אוֹהֵב וְנֶאֱמָן לָנוּ כְּמוֹ הַכֶּלֶב, הַנָּכוֹן לָתֵת אֶת חַיָּיו לְטוֹבָתֵנוּ בְכָל עֵת.

יְדִיעַת נֶפֶשׁ בַּעַל־חַיִּים זֶה, הַכֶּלֶב, תּוֹרָה הִיא וְלִלְמוֹד אוֹתָהּ אָנוּ צְרִיכִים. אֲנִי יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי, וּבְלִי שׁוּם אֲבַק גַּאֲוָה אֹמֵר לָכֶם; יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נֶפֶשׁ כָּל כְּלָבַי עַד תַּכְלִיתָהּׁ.

אֲנִי הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִכְלָבַי בְּכָל מִינֵי דְרָכִים, הַמְּצוּיִם וְשֶׁאֵינָם מְצוּיִם בָּעוֹלָם. כָּךְ אֲנִי רָגִיל, לְמָשָׁל, שֶׁכַּלְבִּי, לְבַד שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו כְּכֶלֶב־צַיִד, הוּא מְשַׁמֵּשׁ לִי תָמִיד נוֹשֵׂא עֲשָׁשִׁית בָּאֲפֵלָה. תֹּאְמרוּ: מַעְשֶׂה בְכָל יוֹם הוּא, דָּבָר זֶה רְגִילִים בּוֹ מַרְבִּית בַּעֲלֵי הַכְּלָבִים? – כֵּן, אֶלָּא שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּפִיו שֶׁל הַכֶּלֶב לְצֹרֶךְ זֶה – וַאֲנִי, אִי־אֶפְשָׁר לִי בְכָךְ. הֶחָשׁוּב בְּאַבָרָיו שֶׁל הַכֶּלֶב הוּא זַרְבּוּבִיתוֹ – חָטְמוֹ וּפִיו בִּכְלָל. חָטְמוֹ הוּא הַחוּשׁ הַשִּׁשִּׁי שֶׁלּוֹ, בּוֹ הוּא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַמִּתְחַבֵּאת וּמַרְגִּישׁ בַּצַּיִד מֵרָחוֹק, כַּמָּה מֵאוֹת פְּסִיעוֹת, וּבְפִיו הוּא תוֹפֵשׂ אוֹתוֹ וּמְבִיאוֹ חַיִּים, בְּלִי לְהַפְסִיד אֲפִילוּ אֶת עוֹרוֹ הַיָּקָר. וּלְפִיכָךְ בְּדִין שֶׁיִּהְיוּ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם, פִּיו וְחָטְמוֹ, חָפְשִׁים וּפְנוּיִם תָּמִיד. וְאֶלָּא מָה? אֲנִי תָלִיתִי אֶת הָעֲשָׁשִׁית עַל אֵבְרוֹ הַמְיֻתָּר מֵעִקָּרוֹ, עַל זְנָבוֹ הָאָרֹךְ. הוּא מְעַקֵּם לִי אֶת זְנָבוֹ לְמַעְלָה, עַל גַּבּוֹ, וְכָךְ הָעֲשָׁשִׁית תְּלוּיָה לוֹ מִמַּעַל וּמְאִירָה לִי כְעַמּוּד־אֵשׁ בְּחֶשְׁכַת הַיַּעַר לַמֶּרְחַקִים.

אַךְ כָּל זֶה לֹא סִפַּרְתִּי לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶלָּא כְמִלוּאִים לְמַעֲשֵׂי כְלָבַי הֶחָרוּצִים וְהַנֶּאֱמָנִים לִי עַד שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם בֵּין הַכְּלָבִים.

וְעַד כַּמָּה גְדוֹלָה עָרְמָתוֹ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶל הַכֶּלֶב לִבְעָלָיו, מַעֲשִׂים אֵלֶּה יָבֹאוּ וִילַמֵּדוּ.

הָיָה לִי פַעַם כֶּלֶב־סִלְקִי, שֶׁנִּתַּן לִי בְמַתָּנָה מֵאֵת חוֹתְנִי לְיוֹם חֲתֻנָּתִי. לְיָמִים בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי אֵשֶׁת־חֵיקִי שֶׁאֶקַּח גַּם אוֹתָהּ עִמִּי לָצוּד צָיִד. מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתָהּ. הָיְתָה אִשְׁתִּי רוֹכֶבֶת עַל סוּסָהּ הַמְשֻׁבָּח וְאַחֲרֶיהָ הַמְשָׁרֵת שֶׁלָּה גַּם הוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לִי צַיִד יָפֶה וְנֶחְפַּזְתִּי אַחֲרָיו בְּיַחַד עִם כַּלְבִּי מְהִיר הָרַגְלָיִם. אִשְׁתִּי לֹא עָצְרָה כֹחַ לְהִתְלַוּוֹת עִמִּי וְנִתְעַכְּבָה קְצָת. כְּשֶׁשַּׁבְתִּי וְצֵידִי בְיָדִי פָּנִיתִי כֹה וָכֹה – וְאִשְׁתִּי אֵינֶנָּה. נָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי, צָעַקְתִּי צְעָקָה גְדוֹלָה – לַשָּׁוְא. פִּתְאֹם – וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל זַעֲקַת־שֶׁבֶר מִמֶּרְחָק, וְהַקּוֹל – קוֹל אִשְׁתִּי. נִבְהַלְתִּי מְאֹד. כְּרֶגַע חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, וַאֲנִי דּוֹפֵק אֶת סוּסִי וְאָץ לְעֻמַּת הַקּוֹל. נוֹדַע לִי, שֶׁאִשְׁתִּי תָעֲתָה בַדֶּרֶךְ, וּבְרָכְבָהּ בִּסְבַךְ הַיַּעַר נָפְלָה בְיַחַד עִם סוּסָהּ אֶל תּוֹךְ מִכְרֵה־פֶּחָמִים. הַמִּכְרֶה הָיָה רָחָב וְעָמֹק כְּשִׁבְעִים רָגֶל. מִכָּאן אַתֶּם לְמֵדִים, עַד כַּמָּה נִבְהָלְתִּי. לְקוֹל צַעֲקָתִי עָנְתָה לִי מִמַּעֲמַקִּים וְהִרְגִּיעָה אֶת רוּחִי, בְּאָמְרָהּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, לֹא קָרָה שׁוּם אָסוֹן. גַם הִיא גַם סוּסָהּ שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.

אֶלָּא שֶׁשְּׁאֵלָה אַחֶרֶת נִשְׁאֲלָה עַכְשָׁו: אֵיךְ לְהוֹצִיאָם מֵעֵמֶק־עָכוֹר זֶה?

מִסָּבִיב דְּמָמָה, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה בְסִתְרֵי הַיָּעַר.

וְעַד שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב, מְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת וְנִמְלָךְ בְּנַפְשִׁי, כָּךְ וָכָךְ – וְהִנֵּה כַּלְבִּי, שֶבְּתוֹךְ בֶּהָלָה זוֹ שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ כָּלָה מִלִּבִּי, בָּא, מְמַהֵר אֵלַי כְּאַיָּלָה, מְלַחֵךְ אוֹתִי, כְּדַרְכּוֹ, בְּאַהֲבָה, וּכְרֶגַע – נֶעְלַם שׁוּב.

לֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ, אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁחוֹרֵשׁ הוּא דְבַר־מָה. וְכָךְ הָיָה: מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי עֲדַת אֲנָשִׁים הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְעֶזְרָתִי. הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ חֶבֶל אָרֹךְ, שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם גַּם אֶת אִשְׁתִּי, גַּם אֶת מְשָׁרְתָהּ וְסוּסָהּ. וְהַכֶּלֶב עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה – מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו. סִפְּרוּ לִי הָאֲנָשִׁים אַחַר כָּךְ, שֶׁהַכֶּלֶב בָּא אֶל הַכְּפָר וְהִתְחִיל נוֹבֵחַ וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה. קוֹלוֹ וּתְנוּעוֹתָיו עוֹרְרוּ חֶמְלָה, מִיָּד הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ.

חָפַצְתִּי לְחַבֵּב אֶת כַּלְבִּי הֶחָכָם – וְשׁוּב אֵינֶנּוּ.

הִשְׁתּוֹמַמְנוּ כֻלָּנוּ עַל הַנֵּס שֶׁנַעֲשָׂה לְאִשְׁתִּי וּלְסוּסָהּ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, לֹא נָפַל מִשַּׂעֲרַת רֹאשָׁם אָרְצָה. פָּתְחָה אִשְׁתִּי וְהִסְבִּירָה לִי, שֶׁבִּשְׁעַת נְפִילָה אֶל הַבּוֹר הָרָחָב הָיְתָה דוֹפֶקֶת אֶת סוּסָהּ דְפִיקָה עַזָּה, וְהָיָה זֶה דוֹהֵר וְשׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ בַאֳלַכְסְוֹנוֹ שֶל בּוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחְתִּיתוֹ, וְאֵין כָּאן מִשׁוּם נְפִילָה, חָלִילָה. כָּךְ עָלְתָה בְיָדָהּ לְהִנָּצֵל מֵרִסּוּק אֵבָרִים!

בְרֶגַע זֶה לָמַדְתִּי, שֶׁזִּוּוּגֵנוּ עָלָה יָפֶה. אֵין אִשְׁתִּי נוֹפֶלֶת מִמֶּנִּי בְּעָרְמָה וּבַחֲרִיצוּת, כַּיָּאוּת לְאֵשֶׁת צַיָּד מֻמְחֶה.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכַּלְתִּי מִסָּבִיב: הֵיכָן הוּא כַלְבִּי?

קָרָאתִי לוֹ, צָעַקְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, שָׁרַקְתִּי לוֹ לְכָל עֵבֶר – לַשָּוְא.

אֲסוֹן אִשְׁתִּי, שֶׁלְּכַתְּחִלָּה תָקְפָה אוֹתָהּ בֶּהָלָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּטְרְדָה אֶל הַבּוֹר, הֶעֱסִיק אוֹתִי מְאֹד וְלֹא הָיָה לִי פְנַאי לְחַזֵּר אַחֲרֵי כַּלְבִּי. מִהַרְנוּ הַבָּיְתָה. הַכֶּלֶב לֹא הָיָה גַם שָׁם; וְכָכָה נִתְיָאַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ. אָמַרְתִּי, אִם חַי הוּא, יָשׁוּב.

אֶלָּא שֶׁלְּחִנָּם חִכִּיתִי לוֹ. הוּא לֹא שָׁב.

כָּךְ עָבְרוּ כִשְׁבוּעַיִם, וְכַלְבִּי לֹא בָּא.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת הֲלָלוּ טָרוּד הָיִיתִי בַעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת וְלֹא יָצָאתִי לָצוּד צָיִד. וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁבוּעַיִם, כְּשֶׁהָלַכְתִּי שׁוּב הַיַּערָה – הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי…

עַל דַּעְתְּכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מַה מָצָאתִי שָׁם?

כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן עָמַד מֵאֲחוֹרֵי חִישָׁה שֶׁל קוֹצִים וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, מִתּוֹךְ עֲמִידָתוֹ הֵבַנְתִּי, שֶׁהוּא אוֹרֵב בַּמַּאֲרָב לָעוֹף וּמְחַכֶּה לִי עַד שֶׁאֶתֵּן לוֹ אוֹת שֶׁיִּקְפּוֹץ וְיַחֲרִיד, כְּמוֹ שֶׁנָּהוּג בְּצֵיד בַּעֲלֵי־כָנָף.

− דִּיאַנָה! – קָרָאתִי לוֹ בִשְׁמוֹ בְשִׂמְחָה – דִּיאַנָּה!

וְהוּא – קָפַץ קְפִיצָה, הִבְהִיל אֶת הָעוֹפוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַחִישָׁה; הֵם חָרְדוּ מִמְּקוֹמָם וַאֲנִי הִפַּלְתִּי מֵהָם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בִירִיָּה אֶחָת.

נוֹדַע לִי, שֶׁקַּן קוֹרְאִים הָיָה שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחַ, וְהַכֶּלֶב הַנֶּחְמָד, שֶׁמָּצָא אֶת הַקֵּן הַמָּלֵא עוֹפוֹת לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם, עָמַד שָׁם עַל הַמִּשְׁמָר בְּמֶשֶׁך אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, יָמִים רְצוּפִים, וְחִכָּה לִפְקֻדָּתִי בְלִי אֲכִילָה וּשְׁתִיהָּ וּבְלִי שֵׁנָה כָל־שֶׁהִיא!

הַכֶּלֶב הָאֻמְלָל כָּחַשׁ וְנֶחֱלַשׁ עַד לִידֵי הִתְעַלְּפוּת, רַחֲמַי נִכְמְרוּ עָלָיו. לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ עוֹד לַעֲמוֹד עַל רַגְלָיו. לְקַחְתִּיו בְחֵיקִי וְרָכַבְתִּי עִמּוֹ הַבָּיְתָה. קָצַבְתִּי לוֹ, כִּגְמוּלוֹ, מְזוֹנוֹת לִרְוָחָה, לְשׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן.

סִלְקִי זֶה גוּפוֹ הֱבִיאַנִי לִידֵי הַמְצָאָה חֲדָשָׁה בְעוֹלַם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, שֶׁמִּיָמַי לֹא פִלַּלְתִּי לִרְאוֹת בְּעָיִן. הַמְצָאָה זוֹ הִיא מִין אַרְנֶבֶת נִפְלָאָה וְיִקְרַת־הַמְּצִיאוּת, שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה לְעוֹלָמֵנוּ, כְּנִרְאֶה, מִימֵי קֶדֶם.

בְּאַחַד הַיְּעָרוֹת הָעַתִּיקִים שֶׁבְּרוּסִיָּה רָאִיתִי פִתְאֹם אַרְנֶבֶת גְּדוֹלָה מְגִיחָה מִמַּחֲבוֹאָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ כַּלְבִּי הַזָּרִיז, הִתְחִיל דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ, וַאֲנִי רוֹכֵב וְרָץ אַחֲרֵיהֶם! רָדַפְנוּ אַחֲרֶיהָ שָׁלשׁ שָׁעוֹת – לַשָּׁוְא. הַדָּבָר הָיָה לִי לְחִידָה. סִלְקִי שֶׁלִּי לֹא הָיְתָה חַיָּה מְהִירָה מִמֶּנּוּ. וְהָאַרְנֶבֶת – לֹאֹ רַק שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָהּ, אֶלָּא שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמַרְחִיקָה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. אַף אֲנִי פָחַז עָלַי יִצְרִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁחַיָּה אֲרוּרָה זוֹ מִתְעַלֶּלֶת בָּנוּ!

לֹא אַאֲרִיךְ הַרְבֵּה: כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה דָלַקְנוּ אַחֲרֵי בְרִיָּה מְשֻׁנָּה זוֹ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ כִמְלֹא יְרִיָּה אֶחָת. אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם בְּחַנְתִּיהָ הֵיטֵב בִּזְכוּכִית שֶׁלִּי וְרָאִיתִי שֶׁקְפִיצוֹתֶיהָ מְשֻׁנּוֹת בִּשְׁעַת רִיצָה: לִפְרָקִים הִיא מִתְהַפֶּכֶת פִּתְאֹם וּכְרֵסָהּ לְמַעְלָה וְכָךְ הִיא מְמַהֶרֶת הָלְאָה, כְּאוֹתוֹ הַשַּׁיָּט הַמֻּמְחֶה, הַשּׂוֹחֶה פַעַם עַל כְּרֵסוֹ וּפַעַם פְּרַקְדָּן וְאֵינוֹ מִתְיַגֵּעַ. וּכְבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מִלְּהַשִּׂיגָהּ אִלּוּלֵא אוֹתוֹ הָאֲגָם שֶׁחָסַם אוֹתָהּ פִתְאֹם.

יַעֲמֹד! – אָמַרְתִּי, וּכְשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלֶיהָ קְצָת, יָרִיתִי בָהּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהִפַּלְתִּיהָ.

כְּשֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ הַכֶּלֶב, הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה עֵינָי, וַאֲפִילוּ כַלְבִּי נָהַם לָהּ נְהִימָה שֶׁל תִּמָּהוֹן: הָיוּ לָהּ לְאַרְנֶבֶת זוֹ שְׁמוֹנָה רַגְלַיִם בְּמִסְפָּר! מִלְּבַד אוֹתָן אַרְבַּע הָרַגְלַיִם הַמְּצוּיוֹת, הָיוּ בוֹלְטוֹת לָהּ עוֹד אַרְבַּע עַל גַּבָּהּ, וְכָךְ הֶחֱלִיפָה אוֹתָן תָּמִיד אֵלֶּה בְּאֵלֶּה בְּלִי־חָשָׂךְ! – אֶחָד כָּמוֹנִי, שֶׁרָאָה הַרְבֵּה בִימֵי חַיָּיו, אֵינוֹ מַאֲמִין בִּכְשָׁפִים, כְּשֶׁהַדָּבָר עוֹמֵד בָּעָיִן.

נָשָׂאתִי אֶת הָאַרְנֶבֶת הַנִּפְלָאָה לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת מְנַהֵל בֵּית הָעַתִּיקוֹת שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, וּבו בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁאֶתֵּן אֶת הָאַרְנֶבֶת בְּמַתָּנָה לַמֶּמְשָׁלָה. מִלֵאתִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְהוּא הוֹדָה לִי אַחַר־כָּךְ בְּשֵׁם הַמֶּמְשָׁלָה וּבְשֵׁם “חֶבְרַת חוֹקְרֵי־עַתִּיקוֹת” עַל מַתָּנָה יְקָרָה וַחַשׁוּבָה זוֹ, שֶׁהָיְתָה לְעִנְיָן רַב בְּעוֹלַם הַמַּדָּעִים.

הָיְתָה לִי גַם כַּלְבָּה אַחֶרֶת, נֶאֱמָנָה לִי כְדִיאַנָּה זוֹ, אַךְ בִּמְהִירוּתָהּ וּבַחָרִיצוּתָהּ עָלְתָה עַל כָּל הַכְּלָבִים שֶׁלִּי. מְהִירוּת כָּזוֹ הִיא מַעֲשֵׂה־קְסָמִים מַמָּשׁ! לֹא פַעַם קָרָה שֶפָּגַשְׁנוּ בַעֲדַת אַרְנָבוֹת בְּבַת־אַחַת, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּבְהֲלוּ מִפָּנֵינוּ נָפוֹצוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. בִּכְמוֹ זֶה צָרִיךְ הָיִיתִי לֶאֱזרֹ אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתַי, כְּדֵי לִירוֹת בְּכָל אַחַת מֵהֶן תּוֹךְ כְּדֵי הֶרֶף־עָיִן. דָּבָר זֶה לֹא תָמִיד הוּא עוֹלֶה יָפֶה. אֶלָּא, שֶׁמַּה שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדַי אֲנִי – מִלְאָה אַחֲרַי כַּלְבָּתִי הַנֶּאֱמָנָה. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת קָפְצָה אַחֲרֵי הָאַחַת לְצֶד מִזְרָח, תָּפְשָׂה אוֹתָהּ וְהֵבִיאָה אֵלַי, וּבִמְעוּף קֶסֶם הִתְנַפְּלָה עַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁלְּצַד מַעֲרָב, אַחַר כָּךְ עַל הַשְּׁלִישִׁית לְצַד צָפוֹן, וְכֵן הָלְאָה – וְאַף אַחַת מֵהֶן לֹא הֶחֱטִיאָה. עַתָּה צֵא וַחֲשׁוֹב: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִזְקְקָה לָרִאשׁוֹנָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה לַשְּׁנִיָּה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַשְּלִישִׁית – הֲרֵי הָרְבִיעִית דַּיָּה שַׁעְתָּהּ לָּלֶכֶת אֶל הָרֵי חשֶׁךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים מְשָׂרֶכֶת הָאַרְנֶבֶת אֶת דַּרְכָּה בַעֲקַלָּתוֹן וְנֶעֳלֶמֶת בִּסְבַךְ הַיַּעַר – אִם נָבִיא בְחֶשְׁבְוֹןֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, נֵדַע לַעֲמוֹד עַל מְהִירוּתָהּ שֶׁל כַּלְבָּה נִפְלָאָה זוֹ וְעַל חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁלָּהּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֶעֶלְמָה מִמֶּנָּה דֶרֶךְ הָאַרְנֶבֶת הַנִּמְלֶטֶת וְלֹא תָעֲתָה כִמְלוֹא־נִימָה.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְכַלְבָּה זוֹ.

פַּעַם אַחַת רָאִינוּ אַרְנֶבֶת יָפָה וּשְׁמֵנָה, יְחִידָה בְמִינָהּ, וְדָלַקְנוּ אַחֲרֶיהָ. הָאַרְנֶבֶת וְכַלְבָּתִי אַחֲרֶיהָ הִרְחִיקוּ מִמֶּנִּי וְנֶעֳלְמוּ. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים – וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ פִּתְאֹם הַרְבֵּה קוֹלוֹת נְהִימָה וּנְבִיחָה, קוֹלוֹת שֶׁל כְּלַבְלְבִים קְטַנִּים אֲחָדִים בְּבַת־אַחַת, עוֹלִים מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ אֶחָד. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַשִּׂיחַ וּבִמְקוֹם כַּלְבָּתִי הָאַחַת מָצָאתִי – שִׁשָּׁה כְלָבִים. מִיָד נִזְכַּרְתִּי, שֶׁכַּלְבָּתִי מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה, וְתוֹךְ כְּדֵי רִיצָה, הִמְלִיטָה לִי חֲמִשָּׁה כְלַבְלְבִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה מִן הַמִּשְׁפָּחָה הַבְּרוּכָה, וְהִנֵה תְמוּנָה שְׁנִיָּה לְפָנָי: שָׁם מֵאֲחוֹרֵי חִישָׁה אַחֶרֶת רוֹבֶצֶת הָאַרְנֶבֶת הַנִּרְדָּפָה וּמֵינֶקֶת גַּם הִיא אֶת יְלָדֶיהָ הַקְטַנִּים. סָפַרְתִּי אוֹתָם – וְהִנֵּה גַּם הֵם חֲמִשָּׁה!

− מַזָּל טוֹב! קָרָאתִי לָהֶם בְּשִׂמְחָה – וְסִמָּן טוֹב! חָמֵשׁ אַרְנָבוֹת כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כְּלָבִים!

עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינַי בִּשְתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנֶּחְמָדוֹת, וְהַמְאֻשָּׁרוֹת.

לֹא הִסְפַּקְתִּי לָרֶדֶת מֵעַלַ סוּסִי כְּדֵי לְגַפֵּף אוֹתָם קְצָת, וְהִנֵּה קָמוּ שְׁתֵּי הָעֵדוֹת, נִתְּקוּ מִמְּקוֹמָן וּמֵרִבְצָן פִּתְאֹם, וּשְׁכֶם־אֶחָד, כִּגְדוּד חַיָּלִים לְקוֹל הַפְּקֻדָּה – הִתְחִילוּ רוֹדְפִים זוֹ אַחֲרֵי זוֹ: שֵׁשֶׁת הַכְּלָבִים אַחֲרֵי שֵׁשׁ הָאַרְנָבוֹת!

עָמַדְתִּי עַל מְקוֹמִי מִשְׁתּוֹמֵם.

− מַעֲשֵׂה כְלָבִים! אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. עוֹד אֲנִי עוֹמֵד וְתָמֵהַּ, וְהִנֵּה הַתִּינוֹקוֹת רָצִים כְּנֶגְדִּי, כָּל אֶחָד וְאַרְנֶבֶת קְטַנָּה בְפִיו.

זִמַּנְתִּי אַחַת וּמָצָאתִי שֵׁשׁ.

יָרַדְתִּי מֵעַל סוּסִי וְהֶחֱלַקְתִּי אוֹתָם בְּחִבָּה יְתֵרָה:

− כְּלָבִים אַתֶּם עַד שֶלֹּא נוֹצַרְתֶּם! אָמַרְתִּי לָהֶם וְהוֹלַכְתִּים לְבֵיתִי בְשָׁלוֹם.

כַּלְבָּתִי זֹאת שִמְּשַׁתְנִי בְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת בֶּאֱמוּנָה. הַרְבֵּה צַיִד צַדְתִּי בְעֶזְרָתָהּ, הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת רָצָה בִשְׁבִילִי וּבִשְׁלִיחוּתִי, וְלֹא נִתְרַשָּׁלָה. אֵין אֵפוֹא שׁוּם פֶּלֶא בַּדָּבָר מַה שֶׁרָאִיתִי בָהּ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁרַגְלֶיהָ הוֹלְכוֹת וּפוֹחֲתוֹת, הוֹלְכוֹת וְנַעֲשׂוֹת קְצָרוֹת מִיּוֹם לְיוֹם.

15.jpg

הָרַגְלַיִם הָאֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ נִשְׁתַּפְשְׁפוּ וְנִשְׁחֲקוּ מֵרֹב רִיצָה עַד שֶׁלְּסוֹף נַעֲשׂוּ קְצָרוֹת, כְּאוֹתָן שֶׁל כֶּלֶב־הַתַּחַשׁ אֲרֹךְ־הַגּוּף וּקְצַר־הָרַגְלָיִם! − אִם תַּחַשׁ הִיא – אָמַרְתִּי – תְּשַׁמְּשֵׁנִי כְתָחַשׁ!

וְכָךְ הָיָה: הַסִּלְקִית הָיְתָה לְתַחַשׁ וּמִקֵּץ שָׁנָה יָלְדָה לִי שׁוּב כְּלַבְלָבִים אֲחָדִים, וְכֻלָּם – תְּחָשִׁים קְטַנִּים אֲרֻכִּים וְקִצְרֵי רַגְלַיִם עַד לְהַפְלִיא.

הַדָּבָר הָיָה לְשִׂיחָה בְפִי הַבְּרִיּוֹת וְכָל הַצַּיָּדִים הִתְאַסְּפוּ מִכָּל עֵבֶר לִרְאוֹת אֶת הַגִּלְגּוּל הַנִּפְלָא, אֵיך נִתְגַּלְגְּלָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב־תַּחַשׁ בְּכֶלֶב־סִלְקִי הַשּׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ תַכְלִית שִׁנּוּי מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה, וַיְהִי לְפֶלֶא.

מסעי הברון איש מינכהאוזן ומוצאותיו חלק 3 בתרגום אביגדור המאירי גוטפריד אוגוסט בירגר


 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי    🔗

הִלְכוֹת סוּסִים – הַסְּיָח הַמְטֹרָף – וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא – הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ ַסּוּס מְחֻתָּךְ לִשְׁנַיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ – הַבָּרוֹן פּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּי כַדּוּר שֶׁל תּוֹתָח – הֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טבַע – יָדָיו שֶׁל הַבָּרוֹן נִלְחָמוֹת מֵאֲלֵיהֶן – סֻכָּה עַל גַּבֵּי הַסּוּס.

נִתְכַּבַּדְתִּי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְסַפֵּר לָכֶם עַל דְּבַר הַכְּלָבִים הַחֲבִיבִים שֶׁלִּי וְלִמַּדְתִּי, שֶׁיְּדִיעַת נֶפֶשׁ הַכְּלָבִים חָכְמָה הִיא, וְאִם בִּכְלָבִים כָּךְ – בְּסוּסִים, הַנּוֹשְׂאִים אוֹתָנוּ עַל גַּבָּם, וְנַפְשֵׁנוּ וְחַיֵּינוּ מְסוּרִים בְּיָדָם לִפְעָמִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לָדַעַת אוֹתָם יְדִיעָה בְרוּרָה וּמַקֶּפֶת מִכָּל הַצְּדָדִים.

וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁהַצַּיָּד הָרוֹכֵב בַּיְּעָרִים וּבַסְּבָכִים, בֵּין קוֹצִים וּבַרְקָנִים, בִּנְחָלִים וְאַגְמֵי־מַיִם שׁוֹנִים, וְסַכָּנַת־מָוֶת צְפוּיָה לוֹ מִכָּל צַד, הֵן מִצַּד הַפְּחָתִים הַמְּצוּיוֹת וְהֵן מִצַּד הַחַיּוֹת הָרָעוֹת – בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי סוּסוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ אוֹתוֹ כְנַפְשׁוֹ.

וַאֲנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, קָשֶׁה עָלַי לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה עַל עַצְמִי. רֶגֶשׁ־הָעֲנִיווּת, הַטָּבוּעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, אֵינוֹ מַרְשֶׁה לִי לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵיכֶם וּלְהַגִּיד, עַד כַּמָּה הִגִּיעָה יְדִיעָתִי וּבְקִיאוּתִי בְהִלְכוֹת סוּסִים וּבְתוֹרַת הָרְכִיבָה בִכְלָל. אֶלָּא שֶׁאַחַת יָכֹל אֲנִי לֵאמֹר בְּלִי לְהָטִיל עַל עַצְמִי צֵל שֶׁל גַּאֲוָה, שֶׁעַל יְדֵי כַמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת שֶׁיָּגַעְתִּי עָלְתָה בְיָדִי לָבֹא לִידֵי כָךְ, שֶׁאֵין לְךָ סוּס, שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁמָע לִי כְרָגַע, אֲפִילוּ הוּא הַפֶּרֶא בֵּין כָּל הַסּוּסִים שֶׁבָּעוֹלָם.

חָכְמָתִי זֹאת עָמְדָה לִי פַעַם לְהַצִּיל מִמָּוֶת אֲנָשִׁים אֲצִילִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַחֲרי הַצָּלָה זוֹ הֵבֵאתִי אֶת כֻּלָּם לִידֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת נְעִימָה, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִשְׁכָּחוּנִי בִגְלָלָהּ.

הַדָּבָר הָיָה בְאֶרֶץ לִיטָא. מְדִינָה זוֹ מִצְטַיֶּנֶת בְּסוּסֶיהָ הַמְשֻׁבָּחִים וְהַמְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם. נִקְרֵאתִי בְתוֹר אוֹרֵחַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּרַף פְּרְשׁוֹבְסְקִי הַנָּדִיב. וּפַעַם, אַחֲרֵי הָאֲרֻחָה, קָמָה חֲבוּרָה מִבֵּין הַקְּרוּאִים, גְּבָרִים וּגְבִירוֹת וְיָצְאוּ לִרְאוֹת בְּאֻרְוַת־הַסּוּסִים שֶׁל הַגְּרַף, הַמְּלֵאָה מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים. אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עִמָּהֶם; כִּי מַה יֵשׁ בְּיָדָם לְהַרְאוֹת לִי וְלֹא רָאִיתִי עוֹד? מַה סוּסִים נִמְצָאִים שָׁם וַאֲנִי לֹא רָכַבְתִּי עוֹד עַל בְּנֵי מִינָם? וּבְכֵן נִשְׁאַרְתִּי בָּאוּלָם וְנִכְנַסְתִּי שָׁם בְּשִׂיחָה עִם גְּבִירוֹת אֲחָדוֹת.

פִּתְאֹם – וְהִנֵּה צְעָקָה גְדוֹלָה, מָרָה וּמַחֲרִידָה, עוֹלָה מִתּוֹךְ הֶחָצֵר. נִמְצָא, שֶׁסְּיָח לִיטָאִי אֶחָד, וְדַוְקָא מִן הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּהֶם, נִשְׁתַטָּה פִתְאֹם. הַסְּיָח נִמְלַט מִן הָאֻרָוָה וְהָיָה רָץ וְעוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בְּכָל סְבִיבָתוֹ, מְקַפֵּץ, מִתְהוֹלֵל, נוֹשֵׁךְ, בּוֹעֵט וּמֵמִית אֶת כָּל הַקָּרֵב אֵלָיו. הַכֹּל הִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו, בָּאוּ בְחוֹרִים וּבִסְדָקִים, יָשְׁבוּ קְפוּאִים תַּחְתָּם, וְשַׂעֲרַת רֹאשָׁם סָמְרָה מִפַּחַד־מָוֶת. מִיָּד קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְיָשַׁבְתִּי עַל גַּבֵּי הַסְּיָח וּבִרְגָעִים אֲחָדִים עָלְתָה בְיָדִי לִבְלוֹם אוֹתוֹ וּלְשַׁכְּכוֹ כְשֶׂה תָמִים. בֵּינְתַיִם הֵגִיחוּ הָאֲדוֹנִים מֵחוֹרֵיהֶם וּמִהֲרוּ אֶל הָאוּלָם שֶׁל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה; וַאֲנִי רוֹכֵב עַל סְיָחִי הֵנָּה וַהֲלוֹם.

– לֹא כֵן, אֲדוֹנַי – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי־מַעֲלָה, לְהִבָּהֵל מִפְּנֵי סְיָח צָעִיר. אֲנִי אַרְאֲכֶם, מַה טִיבוֹ שֶׁל פָּרָשׁ אָצִיל!

16.jpg

דִּרְבַּנְתִּי אֶת הַסְּיָח הַמְצֻיָּן וּבִקְפִיצָה אַחַת עַפְתִּי רָכוּב עָלָיו, דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה! –

שַׁעֲרוּ לָכֶם אֶת הַבֶּהָלָה שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי רוֹכֵב עַל סוּסִי בָאוּלָם, אַךְ מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם, שֶׁכֵּן רָאוּ, אֵיךְ אֲנִי מְדַדֶּה אֶת הַסְּיָח בָּאוּלָם לְכָאן וּלְכָאן, בִּפְסִיעֹות קְצוּבוֹת, בִּמְתִינוּת וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. וּלְסוֹף, לְשֵׁם סִיּוּם – קָפַצְתִּי עַל שֻׁלְחַן־הַמִּשְׁתֶּה וְשָׁם הִצְעַדְתִּי אֶת סוּסִי צְעָדִים אֲחָדִים, מֵעֵין דֻּגְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל תּוֹרַת הָרְכִיבָה, לְתִמְהוֹנָם וַהֲנָאָתָם הַמְרֻבָּה שֶׁל כּל הַמְסֻבִּים.

וּמַה יֵשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה לִתְבּוֹעַ מִסּוּס צָעִיר שֶׁכָּזֶה? הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ הָיָה מָלא כוֹסוֹת וּבַקְבּוּקִים וּכְלֵי־ יְקָר שׁוֹנִים – וְאַף בְּאֶחָד מֵהֶם לֹא נָגַעְנוּ אֲפִילוּ נְגִיעָה כָל שֶׁהִיא! –

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת הַנִּכְבָּד, הַגְּרַף פְּרְשׁוֹבְסְקִי, נֶהֱנָה מִכָּל זֶה הֲנָאָה עַד לְאֵין שִׁעוּר וּלְאוֹת תּוֹדָה נָתַן לִי אֶת הַסְּיָח הַמְצֻיָּן מַתָּנָה.

סְיָח זֶה נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִכָּל סוּסָי. סוֹף־כָּל־סוֹף מָצָאתִי לִי סוּס, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנִּי בְאֹמֶץ, בְּחָרִיצוּת וּבְחֵרוּף־נֶפֶשׁ, וּלְפִיכָךְ מְשַׁכְתִּיו חֶסֶד עַל כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁלִּי.

וְהִנֵּה לִפְנֵיכֶם מְעַט מִפְּעֻלּוֹתָיו, שֶׁעָלוּ לִפְעָמִים לְמַדְרֵגַת פְּלָאִים מַמָּשׁ.

פַּעַם אַחַת דָּלַקְתִּי אַחֲרֵי אַיָּלָה יָפָה וְנֶחְמָדָה לָעָיִן. הָאַיָּלָה יָצְאָה מִתּוֹךְ הַיַּעַר, רָצָה דֶרֶךְ הַשָּׂדוֹת הָרַבִּים, וְאָנֹכִי עַל סוּסִי – אַחֲרֶיהָ! בִּמְרוּצָתָהּ עָבְרָה עַל כְּבִישׁ רָחָב, וְעַד שֶׁאֲנִי רַָץ אַחֲרֶיהָ עַל הַכְּבִישׁ, וְהִנֵּה כִּרְכֶּרֶת־צָב בַּעֲלַת חַלּוֹנוֹת סָגְרָה בַעֲדִי אֶת הַדֶּרֶךְ. סוּסִי לֹא עָמַד אַף רֶגַע וְלֹא נָטָה הַצִּדָּה לָסֹב אֶת הַכִּרְכָּרָה, אֶלָּא בְיַחַד עִמִּי קָפַץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת, נִכְנַס בָּזֶה וְיָצָא בָזֶה – וְהוֹסַפְנוּ לִדְלוֹק אַחֲרֵי הָאַיָּלָה!

כָּל זֶה נַעֲשָׂה בִמְהִירוּת נִפְלָאָה כָל כָּךְ, שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי אֲפִילוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֵת הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה וּלְבָרֵךְ אוֹתָם. דָּבָר זֶה צִעֲרַנִי מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ אָצִיל מִלֵּדָה כָּמוֹנִי, שֶׁמִּדּוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ טְבוּעוֹת בְּנַפְשׁוֹ, לְעוֹלָם לֹא יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהָבִיא אֶת זוּלָתוֹ לִידֵי בֶהָלָה פִתְאוֹמִית חִנָּם. אֶלָּא שֶׁלֹּא בִי הָיָה הָאָשָׁם, כִּי אִם בְּסוּסִי הַנֶּאֱמָן וְהָאַמִּיץ, שֶׁלֹּא יָדַע גְּבוּל וּמִכְשׁוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ.

17.jpg

סוּסִי זֶה פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ בִמְהִירוּתוֹ וְחָרִיצוּתוֹ שֶׁהִגִּיעָה בַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לְמַדְרֵגַת גֻּזְמָה.

רָדַפְנוּ אַחֲרֵי צְבִי רְגָעִים אֲחָדִים וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֵלָיו כְּשִׁעוּר יְרִיָּה – יָרִיתִי בוֹ. קוֹל הַנֵּפֶץ כְּמוֹ עוֹרֵר אֶת סוּסִי לִקְפֹּץ קְפִיצָה יְתֵרָה אַחֲרֵי הַצְּבִי, וּבִמְעוּף אֶחָד הִשַּׂגְנוּהוּ עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁהִשּׂיג אוֹתוֹ הַכַּדּוּר! בֵּינְתַיִם אֲנִי רוֹאֶה – וְאַפּוֹ שֶׁל סוּסִי זָב דָּם.

הָכֵיצַד? – אָמַרְתִּי מִשְׁתָּאֶה וּבָדַקְתִּי הֵיטֵב אֶת מְקוֹם הַפָּצַע. וְהִנֵּה מָצָאתִי, שֶׁבְּשִטְפּוֹ הִקְדִּים הַסּוּס אֶת הַכַּדּוּר וּקְלָטוֹ בְחָטְמוֹ. סַכָּנָה יְתֵרָה לֹא הָיְתָה בַדָּבָר, תְּהִלָּה לָאֵל, אֶלָּא, שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיְתָה צְפוּיָה לִי לְעַצְמִי סַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁהֲרֵי אִלּוּ נֶחְפַּז סוּסִי בִקְפִיצָתוֹ עוֹד חֲצִי אַמָּה, הָיָה הַכַּדּוּר פּוֹגֵעַ בְּקָדְקֳדִי אָנִי! כְּגוֹן זֶה נֶאֱמָר עָלָיו: “וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא”.

חָרִיפוּת זוֹ שֶׁל סוּסִי הֵבִיאָה אוֹתָנוּ עוֹד פַּעַם בְּסַכָּנָה, וְרַק בְּכֹחִי וְעָרְמָתִי נִצַּלְנוּ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

הַדָּבָר הָיָה בְאַחַת מִנָּפוֹת לִיטָא הַמְּלֵאוֹת בִּצּוֹת וְטִיט־יָוֵן. אַרְנֶבֶת אַחַת, נִרְדֶּפֶת עַל ידֵינוּ, בָּרְחָה לְתוֹךְ אַחַת הַבִּצּוֹת הֲלָלוּ. אֲנִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָנוּ, אִם נָבוֹא בְּבִצָּה טוֹבְעָנִית זוֹ, אָמַרְתִּי לְעַכֵּב אֶת סוּסִי, אֶלָּא שֶׁהוּא בְקִנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה שָׁטַף בְּכָל כֹּחוֹ אַחֲרֵי הַצַּיִד, וַאֲנִי לֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִבְלוֹם אוֹתוֹ בִּן־רֶגַע – וְכָךְ בָּאנוּ שְׁנֵינוּ בִיוֵן־מְצוּלָה עַד הַבִּרְכָּיִם. וְעַד שֶׁאֲנִי נִמְלָךְ בְּנַפְשִׁי וּמְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְטוֹבְעִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

18.jpg

– הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ! – אָמַרְתִּי וְאָחַזְתִּי בִּבְלוֹרִית רֹאשִׁי הָאֲרֻכָּה בְיָדִי הָאַחַת וּבְיָדִי הַשֵּׁנִית בְּרַעֲמַת הַסּוּס, אֶת רַגְלַי כָּרַכְתִּי הֵיטֵב סְבִיב כְּרֵסוֹ וְכָךְ מָשַׁכְתִּי אֶת עַצְמִי בְכָל שְׁאֵרִית כֹּחִי, בְּיַחַד עִם סוּסי, כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּכְשֶׁרַגְלָיו עָלוּ מִן הַטִּיט דְּפַקְתִּיו אַחַת, הוּא קָפַץ קְפִיצָה אֲרֻכָּה עַד לִשְׂפַת הַבִּצָּה, וְכָךְ נִמְלַטְנוּ בְשָׁלוֹם!

אַחֲרֵי כָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִקְשֶׁה לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְשַׁעֵר, כַּמָּה תוֹעֶלֶת הֵבִיא לִי סוּסִי זֶה אַחַר־כָּךְ בַּעֲבוֹדַת הַצָּבָא, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַגְּדוּד הָרוּסִי.

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בִּדְבָרִים לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַמִּפְעָלִים הָרַבִּים וְהַכַּבִּירִים שֶׁפָּעַלתִּי בְּמִלְחָמָה זוֹ. כָּל מַה שֶׁאִישׁ צָבָא עוֹשֶׂה, הוּא עוֹשֶׂה לֹא מִתּוֹךְ תְּשׁוּקַת הַכָּבוֹד. לֹא מִתּוֹךְ רְדִיפַת הַשֶּׁבַח וְהַתְּהִלָּה, אֶלָּא מֵחוֹבָתוֹ לְמוֹלַדְתּוֹ, וַאֲפִילוּ בְשָׁעָה שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הַחַיָּל בְּפָנָיו עַל גְּבוּרוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת רָגִיל הוּא לְהָשִׁיב מִתּוֹךְ עַנְוְתָנוּת:

– רַק אֶת חוֹבָתִי עָשִׂיתִי, וַאֲנִי מָה!

כֵּן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הַחַיָּל עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ, חוֹבַת הַלֵּב, מֵגֵן וּמַצִּיל אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶת מַלְכּוֹ וְאֶת כָּל הַדּוֹר מִיַּד הַָאוֹיֵב וּמֵבִיא כָבוֹד וּגְדֻלָּה לְכֻלָּם. וְכָל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה הֲלָלוּ עוֹלִים אַחַר־כָּךְ לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַמְפֻנָּקִים, שֶׁגַּם רָאֹה לֹא רָאוּ אֶת הָאוֹיֵב מֵעוֹלָם פָּנִים אֶל פָּנִים וְאַף רוּחַ אֲבַק־שְׂרֵפָה לֹא הֵרִיחוּ מֵעוֹלָם!

אֶלָּא שֶׁכָּאן אֵינִי חָס אֶלָּא עַל כְּבוֹד סוּסִי, הָרָאוּי לְכֶתֶר מַלְכוּת יוֹתֵר מִכָּל הַמְּלָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מִצַּד גְּבוּרָתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ וְהֵן מִצַּד חָכְמָתוֹ וּנְדִיבוּת רוּחוֹ. וְאִם בָּאתִי לְסַפֵּר כָּל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂינוּ עִם סוּסִי שְׁכֶם־אֶחָד, – מִי יוֹדֵעַ, אִם אֲנִי מַסְפִּיק בְּכָל יְמֵי חַיָּי?

כִּי מָה אֲסַפֵּר לָכֶם וְעַל מָה אֲדַבֵּר? הַאֲסַפֵּר לָכֶם עַל טְבִיעַת עֵינוֹ הַנִּפְלָאָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּרִיתִי אֶל הָאוֹיֵב וְסוּסִי צוֹפֶה וְרוֹאֶה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה, מִיָּד נָע תְּנוּעָה קְטַנָּה וּמְכַוֵּן אוֹתִי אֶל הַמַּטָּרָה הַנְּכוֹנָה!

אוֹ אוּלַי אֲדַבֵּר עַל זְרִיזוּתוֹ, אֵיךְ קָפַץ מִשְּׂפָתוֹ הָאַחַת שֶׁל הַנָּהָר לִשְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִית, בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹיֵב הָרַס אֶת הַגֶּשֶׁר בִמְנוּסָתוֹ?

אוֹ עַל עָרְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹיֵב יָרָה בְפָנֵינוּ וַאֲנִי מִשְׂתָּעֵר עָליו סוּסִי נוֹשֵׂא אוֹתִי כְּלַפֵּי הַיּוֹרֶה וּמְשַׁרְשֵׁר דַּרְכּוֹ לְכָאן וּלְכָאן, כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן – וְלֹא עָלְתָה בְיַד הָאוֹיֵב מֵעוֹלָם לִשְׁלוֹחַ בָּנוּ כַדּוּר!

אוֹ שֶׁמָּא אֲסַפֵּר לָכֶם, אֵיךְ הִקְדִּים תָּמִיד לִקְפּוֹץ מִמְּקוֹמוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּכַדּוּר שֶׁהוּא בָא נִכְחֵנוּ?

אוֹ אֵיךְ הָיָה צוֹנֵף בְּעָרְמָה כְלַפֵּי סוּסֵי הָאוֹיֵב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הֲלָלוּ מְשִׁיבִים לְעֻמָּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַלָּז הָיָה מִתְחַבֵּא וְאוֹרֵב לָנוּ?

הֲלֹא כָל אֵלֶּה הֵם רַק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף בְּכָל מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים.

אֶלָּא שֶׁלֹּא עַל גְּבוּרוֹתָיו חָפֵץ אֲנִי לְדַבֵּר כָּאן. רְצוֹנִי רַק לָתֵת לָכֶם, אֲדוֹנַי, מֻשָּג קַל מִמְסִירוּת־נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַסּוּס, הָעוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מִכָּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

מִכָּל הַדֻּגְמָאוֹת הַמְרֻבּוֹת לֹא אָבִיא אֶלָּא אֶחָת:

הָאוֹיֵב פָּנָה לָנוּ עֹרֶף וּתְקוּמָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וַאֲנַחְנוּ רָדַפְנוּ אַחֲרָיו כִּשְׁנֵי יָם.מ1 רְצוּפִים. אֲנִי, שֶׁרָכַבְתִּי עַל גַּבֵּי סוּסִי בְּרֹאשׁ הַגְּדוּד, נִתְרַחַקְתִּי הַרְבֵּה מִן הַגְּדוּד וְקָרַבְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל הָאוֹיֵב. בְּדֶרֶךְ מְנוּסָתוֹ הָיְתָה עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה, וַאֲנַחְנוּ נִצְטַוִּינוּ לְגָרֵשׁ אֶת הָאוֹיֵב וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הָעִיר. הַדָּבָר עָלָה בְיָדֵינוּ. הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה בְמַחֲנֶה הָאוֹיֵב לֹא נָתְנָה לוֹ לְהִתְבַּצֵּר בָּעִיר. הוּא בָרַח הָלְאָה. נִכְנַסְתִּי מְהֵרָה בְשַׁעַר הָעִיר וְתוֹךְ כְּדֵי כָךְ הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהַקּוֹרָה הַמַּבְרִיחָה אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁתַּלְשְׁלָה לְמַטָּה מֵאַחֲרַי וְסָגְרָה אֶת הַשָּׁעַר. לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדָּבָר, דָּפַקְתִּי וּבָאתִי הָעִירָה, וּבִרְאוֹתִי, שֶׁהָעִיר רֵיקָה מִן הָאוֹיֵב, אָמַרְתִּי לָנוּחַ קְצָת. נִזְכַּרְתִּי, שֶׁסּוּסִי הֶעָיֵף צָמֵא לַמַּיִם, וְהוֹלַכְתִּיו אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁבְּמִגְרַשׁ הָעִיר לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם חַיִּים, וּבֵינְתַיִם חִכִּיתִי לִגְדוּדִי שֶׁיָּבֹא אַחֲרָי. אֲנִי עוֹמֵד וּמְחַכֶּה וְהַסּוּס שׁוֹתֶה וְשׁוֹתֶה, וּכְבָר הֵרִיק אֶת כָּל הַשֹּׁקֶת וְעוֹד לֹא שָׁבַר אֶת צִמְאוֹנוֹ. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְעֵינָי. הַשֹּׁקֶת מְכִילָה כִשְׁבַע מֵאוֹת הִין בְּעֵרֶךְ, אָנָּה נִכְנְסוּ כָּל הַמַּיִם הֲלָלוּ?

פָּנִיתִי לְאָחוֹר וְעֵינַי קָמוּ בְחוֹרֵיהֶן: סוּסִי הָיָה מְחֻתָּךְ לִשְׁנַיִם בַּחֲצִי גוּפוֹ, וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁתָה – כִּלְעֻמַּת שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל קִרְבּוֹ, כֵּן יָצְאוּ מִתּוֹךְ בְּנֵי־מֵעָיו הַפְּתוּחִים! נוֹדַע לִי, שֶׁהַקּוֹרה הַמַּבְרִיחָה, שֶׁנָּפְלָה בְשָׁעָה שֶׁעָבַרְנוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר, חָתְכָה אֶת סוּסִי לִשְׁנַיִם, וְהוּא לֹא עָמַד אֲפִילוּ רֶגַע מֵרְדוֹף הָלְאָה, עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו הָרִאשׁוֹנוֹת, אַחֲרֵי הָאוֹיֵב!

בֵּינְתַיִם בָּא הַגְּדוּד שֶׁלִּי וְהָרַס אֶת הַשַּׁעַר, וְאַחַד הַחַיָּלִים הִכִּיר אֶת מַחֲצִיתוֹ הַחֲתוּכָה שֶׁל סוּסִי וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָי. מִיָּד בָּא הָרוֹפֵא וְאִחָה אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים וְיָעַץ אוֹתִי לָתֵת אֶת סוּסִי לְיָדוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.

19.jpg

סִפֵּר לִי אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ הַחַיָּל, שֶׁאֲחוֹרָיו הַנֶּחְתָּכִים שֶׁל הַסּוּס גַּם הֵם לֹא נָחוּ בַעֲצַלְתַּיִם בֵּין גְּדוּדֵי הָאוֹיֵב וְגַם אַחַר שֶׁנֶּחְתְּכוּ מִגּוּפָם הִתְחִילוּ לְכַרְכֵּר וּלְקַפֵּץ הֵנָּה וָהֵנָּה, וּשׁתֵּי הרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת הִכּוּ אֶת הָאוֹיֵב הַמְבֹהָל מַכָּה רַבָּה, שׁוֹק עַל יָרֵךְ!

כָּל הַזְּמָן הַזֶּה לֹא רָכַבְתִּי עַל סוּס. רֶגֶשׁ הַתּוֹדָה וְהַכָּבוֹד שֶׁרָחַשְׁתִּי לְסוּסִי, לֹא נְתָנוּנִי לְהַחֲלִיף אוֹתוֹ בְסוּס אַחֵר, וּלְפִיכָךְ חִכִּיתִי עַד שֶׁיַּבְרִיא.

וּבְעֶצֶם הָעֵת הַהִיא קָרָה דָבָר זֶה:

כִּשְׁלֹשָה יָמִים צַרְנוּ עַל עִיר גְּדוֹלָה אֶחָת, הָאוֹיֵב הִתְבַּצֵּר בָּעִיר וְלֹא נָסֹוג אָחוֹר, לֹא עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ. וּפְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה בָאָה לִשְׁלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד מְרַגֵּל אֶל הָעִיר, לַחֲקֹור לָדַעַת אֶת מַצַּב הָאוֹיֵב שֶׁבָּעִיר יְדִיעָה מְדֻיֶּקֶת. שְׁלִיחוּת זוֹ כִמְעַט שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הָיָה לְמַלְּאוֹתָהּ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָעִיר הָעוֹמֶדֶת בַּמָּצוֹר?

כָּל הַפְּקִידִים בִּקְּשׁוּ עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת?

וַאֲנִי מָצָאתִי תַחְבּוּלָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא גִלִּיתִי אוֹתָהּ לְשׁוּם אִישׁ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה לֹא יַרְשׁוּ לִי לְקַיְּמָהּ. כְּשֶׁיָּרוּ בַתֹּותָח עַל הָעִיר הַנְּצוּרָה עָמַדְתִּי לְצַד פִּי הַתּוֹתָח וְכִוַּנְתִּי אֶת רֶגַע הַיְרִיָּה, וּכְשֶׁיָּצָא הַכַּדּוּר מִפִּי הַקָּנֶה – קָפַצְתִּי עָלָיו וְיָשַׁבְתִּי עַל גַּבּוֹ, וְהוּא נָשָׂא אוֹתִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָעִיר, אֶלָּא שֶׁבְּתוֹךְ כְּדֵי פְּרִיחָה נִזְכַּרְתִּי, שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לִי מִשָּׁם: כֵּיצַד אֲנִי שָׁב אַחַר־כָּךְ?

20.jpg

בִּן־רֶגַע מָצָאתִי לִי תַחְבּוּלָה: הֵן הָאוֹיֵב גַּם הוּא יוֹרֶה אֶל הַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ – וּבְכֵן, מַה נָקֵל לִי מִלִּקְפֹּוץ מִכַּדּוּרִי עַל כַּדּוּר הָאוֹיֵב וְלָשׁוּב?!

זַמּוֹתִי – עָשִׂיתִי.

כָּל זֶה הָיָה כְּמוּבָן, תּוֹךְ כְּדֵי עִפְעוּף־עַיִן וְלֹא הָיְתָה לִי שְׁהוּת יוֹתֵר מִכְּדֵי לִרְאוֹת בֵּינְתַיִם אֶת מַצַּב הָאוֹיֵב. כְּרֶגַע עָמַדְתִּי לִפְנֵי שַׂר־הַצָּבָא הָעֶלְיוֹן וּמָסַרְתִּי לוֹ אֶת מַצַּב כָּל גְּדוּדֵי הָאוֹיֵב בְּדִיּוּק מְדֻקְדָּק!

כָּל הַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ הִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה! וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הִצְמִידוּ לִי אֶת מֵדַלִּיַּת־הַזָּהָב עַל לִבִּי.

וּבוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הֶרְגֵּל, שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה טֶבַע. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, שֶׁלֹּא רָכַבְתִּי עַל סוּסִי נִתְקַעְתִּי לְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁל חַיָּל רַגְלִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה דַעְתִּי נוֹחָה מַה שֶׁיָּדִי הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאֵינָהּ אוֹחֶזֶת חֶרֶב, בְּטֵלָה הִיא בִשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

זֹאת לֹא זֹאת! – אָמַרְתִּי – לֹא לְשֵׁם זֶה נוֹצְרָה יָדִי, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תְלוּיָה לִי כְאֵבָר מְדֻלְדָּל! – לָקַחְתִּי לִי חֶרֶב גַּם בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וְהָיִיתִי מַכֶּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ בְּמַחֲנה האוֹיֵב לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁגַּם בְּשָׁעָה שֶׁחָדְלָה הַמִּלְחָמָה לִזְמָן־מָה לֹא מָצָאתִי לִי מְנוּחָה: קְרָבוֹת אֲחָזוּנִי, אֶת שְׁתֵּי יָדַי, – הֵן הִתְנוֹפְפוּ מֵאֲלֵיהֶן, וְכָךְ הָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ כָּל הַיּוֹם וְעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת־קְרָב אֵלֶּה בְלִי־הֶרֶף, וָאֶהִי סַכָּנָה לְכָל הַקָּרֵב אֵלָי! עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְסוֹף אֶת קוֹל צַהֲלַת סוּסִי הֶחָבִיב, שֶׁהָרוֹפֵא הֱבִיאוֹ אֵלָי.

כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת סוּסִי לֹא הִכַּרְתִּיו בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְכִמְדֻמֶּה הָיִיתִי שֶׁחוֹלֵם אָנִי. שַׁעֲרוּ לָכֶם: בִּמְקוֹם סוּס רָאִיתִי סֻכָּה שֶׁל עַנְפֵי־דַפְנָה מִתְהַלֶּכֶת עַל אַרְבַּע רַגְלָיִם. וְזֶה הַדָּבָר: בְּשָׁעָה שֶׁאִחָה הָרוֹפֵא אֶת הַסּוּס, לֹא הָיוּ לוֹ חוּטִים מִן הַמּוּכָן, וּלְפִיכָךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ זֶה בִנְצָרִים דַקִּים שֶׁל עֲצֵי־דַפְנָה. נְצָרִים הֲלָלוּ הִכּוּ אַחַר כָּךְ שֹׁרֶשׁ בְּגוּף הַסּוּס הַבָּרִיא וַיָּצִיצוּ וַיִּפְרְחוּ עַל גַּבּוֹ וַיִּהְיוּ לְסֻכָּה נָאָה, פּוֹרֶשֶׂת צֵל נָעִים עַל הָרוֹכֵב. יָשַׁבְתִּי עָלָיו כְּיוֹשֵׁב בְּסֻכַּת תִּפְאָרָה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעָלְתָה בְיָדִי אַחַר כָּךְ לְהַטְעוֹת אֶת הָאוֹיֵב, שֶׁחָשַׁב אוֹתִי עִם סוּסִי לְצַמֶּרֶת אִילָן נָאֶה, וְכָכָה יָכֹלְתִּי לִקְרַב אֵלָיו תָּמִיד בְּלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים, אֲשֶׁר לֹא שִׁעֲרוּ שָׂרֵי־הַצָּבָא מִיּוֹם הֱיוֹת מִלְחָמָה בָעוֹלָם!


 

פֶּרֶק שְׁמִינִי    🔗

הַבָּרוֹן בִּשְׁבִי לִפְנֵי צָר – הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל – הַבָּרוֹן רוֹעֶה דְבוֹרִים – עֲלִיָּתוֹ עַל הַלְּבָנָה בְאִילָן שֶׁל קִטְנִית – יְרִידָתוֹ בְאֹפֶן נִפְלָא – אֵין בַּעַל עֵצָה כְּהַהֶכְרָח – דֹּב שֶׁאֵין כַּדּוּר שׁוֹלֵט בּוֹ – הַדֹּב מְשַׁפֵּד אֶת עַצְמוֹ בְמוֹט הָעֲגָלָה – גְּבוּרָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה – הַשִּׁירִים הַקְּפוּאִים מִקֹּר.

אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים!

בְּלֵב קָרוּעַ וּמֻרְתָּח הִנְנִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל מְאֹרָעוֹתַי בִּהְיוֹתִי בִשְׁבִי תוֹגַרְמָה.

יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁכֻּלְּכֶם מְלֵאִים תְּמִיהָה וּשְׁאֵלָה: אֵיךְ זֶה? בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן הָלַךְ שֶׁבִי לִפְנֵי צָר?! כֵּן, אֲדוֹנַי הַחֲבִיבִים; הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל וַאֲפִילוּ הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים. יֵשׁ רְגָעִים, וְאַתָּה מַרְגִּישׁ, שֶׁחַיֶּיךָ מְסוּרִים בִּידֵי כֹחַ טָמִיר, הָעוֹשֶׂה בְּךָ כְּחֶפְצוֹ וְאִי־אַתָּה יָכֹל לֹא לְבַטֵּל אֶת רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ וְלֹא לְהִנָּצֵל מִיָּדָיו, וַאֲנִי, מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי דָבָר זֶה הַרְגָּשָׁה עֲמֻקָּה, כְּמוֹ בְשָׁעָה שֶׁסָּבַב אוֹתִי הָאוֹיֵב פִּתְאֹם, וַאֲנִי רָאִיתִי שֶׁאֵין מוֹצָא מִתּוֹךְ רְשׁוּתוֹ.

בְּיַחַד עִם סוּסִי הָלַכְתִּי שֶׁבִי לְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה.

בִּמְדִינוֹת הַמִּזְרָח נוֹהֲגִים לִמְכּוֹר אֶת הַשְּׁבוּיִם לַעֲבָדִים. מִנְהָג זֶה הֶעֱכִיר אֶת רוּחִי בְמִדָּה מְרֻבָּה. לֹא דַי לוֹ לָאוֹיֵב שֶׁנִּצְּחַנִי, וְעוֹד עָתִיד פְּלוֹנִי פֶּחָה וְטִפֵּשׁ לְהַעֲבִידֵנִי עֲבוֹדַת עֶבֶד, לָשֵׂאת אֶת בְּגָדָיו הַמְזֻהָמִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ!

אֶלָּא שֶׁנִּצַּלְתִּי, תְּהִלָּה לְאֵל חַי, מֵאָסוֹן זֶה. הַשּׁוֹבִים הוֹלִיכוּנִי אֶל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה, אֶל הַשֻּׁלְטָן הַגָּדוֹל, וְהוּא הִטָּה אֵלַי חֶסֶד וַיִּקָּחֵנִי אֶל חֲצֵרוֹ לְשָׁרְתוֹ וְלַעֲבוֹד שָׁם בִּנְכָסָיו.

בְּגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ הָיָה נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, הָעוֹשׂוֹת דְּבָשׁ לְשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ. דְּבוֹרִים הֲלָלוּ טְעוּנוֹת שְׁמִירָה מִכָּל מִינֵי פְרָחִים הָעֲלוּלִים לְהַרְעִיל אֶת הַדְּבָשׁ וְיֵשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וּלְפִיכָךְ שָׂמַנִי הַשֻּׁלְטָן לְרוֹעֶה עֲלֵיהֶן.

פַּעַם אַחַת פָּקַדְתִּי אֶת הָעֵדֶר שֶׁלִּי וְהִנֵּה דבוֹרָה אַחַת נֶעְדָּרֶת. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה – דֹּב גָּדוֹל מִתְנַפּל עַל הַדְּבוֹרָה הָאֻמְלָלָה וְחָפֵץ לִקְרֹעַ אוֹתָהּ כַּדָּג. שִׂנְאָה זוֹ בֵין הַדְּבוֹרִים וְהַדֹּב לֹא הִפְתִּיעָה אוֹתִי. יָדַעְתִּי שֶׁאֵין בָּעוֹלָם שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה, כְּמוֹ הַדְּבוֹרָה, הָעוֹבֶדֶת בְּפֶרֶךְ וּמְסַגֶּלֶת לְעַצְמָהּ וְלַאֲחֵרִים דְּבָשׁ מָתוֹק לַחֵךְ, וְהַדֹּב, הָאוֹהֵב אֶת הַדְּבָשׁ וְנֶהֱנֶה תָמִיד מִן הַגָּזֶל.

שׁוּם כְּלִי זַיִן לֹא הָיָה בְיָדִי, זוּלָתִי קַרְדֹּם־כֶּסֶף קָטָן, שֶׁבַּת הַשֻּׁלְטָן נָתְנָה לִי כְּדֵי לְנַכֵּשׁ בּוֹ אֶת הַנְּטָעִים שֶׁבְּגַנָּהּ. הֲרִימוֹתִי אֶת הַקַּרְדֹּם הַקָּטָן וּזְרַקְתִּיו אֶל מוּל הַדֹּב בְּכָל כֹּחִי. הַקַּרְדֹּם נָפַל עַל קָדְקֳדוֹ, אֶלָּא, שֶׁתַּחַת רוֹצְצוֹ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת הַקָּשָׁה, נִתַּר מִמֶּנּוּ וָמַעְלָה וּבְכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁעָף לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הִגִּיעַ לָעֲנָנִים וּמִשָּׁם נָפַל – עַל הַלְּבָנָה!

כְּדַי שֶׁתֵּדְעוּ, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁגַּרְמֵי הַשָּׁמַיִם סְמוּכִים מְאֹד לָאֲדָמָה בְאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם – הַלְּבָנָה, שֶׁאֵינָהּ גְבוֹהָה יוֹתֵר מִכְּדֵי שְׁבַע מֵאוֹת רֶגֶל, בְּעֶרֶךְ.

הַדֹּב נִבְהַל וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ וְהַדְּבוֹרָה נִמְלְטָה וְשָׁבָה אֶל הָעֵדֶר, – אַךְ קַרְדֹּם הַכֶּסֶף שֶׁלִּי מַה יְהֵא עָלָיו? אֵיךְ אֲנִי עוֹלֶה עַל הַלְּבָנָה?

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי, שֶׁמִּין קִטְנִית יֵשׁ בִּמְדִינָה זוֹ, הַמְמַהֵר לִפְרוֹחַ עַד לְהַפְלִיא וּבְמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר מִשְּׁעַת נְטִיעָתוֹ הוּא מְשַׂגְשֵׂג וְעוֹלֶה לְגֹבַהּ־אֲרָזִים מַמָּשׁ. מִיָּד הֵבֵאתִי זֶרַע קִטְנִית זוֹ, נָטַעְתִי אוֹתָהּ בָאֲדָמָה הַשְּׁמֵנָה, וְהַדָּבָר עָלָה יָפֶה: לֹא הָיוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַזֶּרַע הוֹצִיא גִבְעֹל, הַגִּבְעֹל הָיָה בִן־רֶגַע לְגֶזַע חָזָק הַשּׁוֹלֵחַ אֶת דָּלִיּוֹתָיו לְכָל עֵבֶר. מִיָּד טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל צַמֶּרֶת אִילַן־קִטְנִית זֶה וְכָכָה הֹעֲלֵיתִי עִמּוֹ בְיַחַד, תּוֹךְ כְּדֵי גְדֵלָתוֹ, עַד הַלְּבָנָה. שָׁם אָחַזְתִּי בִקְצֵה קַרְנָהּ הָאַחַת שֶׁלָּהּ וְתוֹךְ כְּדֵי תְנוּעָה מְהִירָה נִמְצֵאתִי שָׁם לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי “הַמָּאוֹר הַקָּטָן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלָּיְלָה”!

אֶלָּא שֶׁבָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא מָצָאתִי אֶת קַרְדֻּמִּי. כָּל הַלְּבָנָה מְצֻפָּה אוֹר שֶׁל כֶּסֶף נוֹצֵץ וּלְפִיכָךְ קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין תֵּכֶף בֵּין קַרְקַע הַלְּבָנָה וּבֵין קַרְדֻּמִּי הֶעָשׂוּי גַּם הוּא כֶסֶף מִקְשָׁה. חִכִּיתִי זְמָן מְעַט עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתִסֹּב קְצָת מִמּוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפִיצָה עָלֶיהָ אוֹר נֹגַהּ, וּמִשֶּׁהִטְּתָה אֶת פָּנֶיהָ לְצַד מַעֲרָב וְהֶחְשִׁיכָה קְצָת, וְהִנֵּה קַרְדֻּמִּי נוֹצֵץ לְנֶגְדִּי מֵעַל גַּבֵּי עֲרֵמָה שֶׁל תֶּבֶן.

בָּאתִי לָרֶדֶת – וְאִילַן הַקִּטְנִית אֵינֶנּוּ!

נֶטַע רַךְ זֶה, שֶׁעָלַָה לִגְדֻלָּה בְמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים – קָמֵל פִּתְאֹם מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הָעַז הַשּׂוֹרֵר שָׁם וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְגָבְהֵי מְרוֹמִים!

אֵיךְ אֲנִי יוֹרֵד מִכָּאן? וַעֲדַיִן אֵין לִבִּי נוֹטֶה כְלָל לִטְעוֹם טַעַם עוֹלָם הַבָּא!

מָצָאתִי עֵצָה גַם הַפָּעַם: לָקַחְתִּי חֲבִילָה שֶׁל תֶּבֶן וְשָׁזַרְתִּי מִמֶּנָּה חֶבֶל אָרֹךְ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. הִדְבַּקְתִּי אֶת הַחבֶל אֶל קֶרֶן הַלְּבָנָה וְכָכָה הִשְׁתַּלְשַׁלְתִּי מַטָּה־מָטָּה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִקְצֵה הַחֶבֶל, חָתַכְתִּי אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מְיֻתָּר בִינְתַיִם וּקְשַׁרְתִּיו אֶל קָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן וְיָרַדְתִּי הָלְאָה. כָּךְ עָשִׂיתִי פְעָמִים אֲחָדוֹת, וּכְבָר רָאִיתִי אֶת בֵּית הַשֻּׁלְטָן מִתְנוֹסֵס לְנֶגְדִּי מִמֶּרְחָק – וּפִתְאֹם נִתַּק הַחֶבֶל וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי נוֹפֵל לְמָטָּה. קֹר נוֹרָא עָבַר בְּכָל גּוּפִי, רֹאשִׁי סְחַרְחַר, נִדְהַמְתִּי מִפַּחַד וּבִינָתִי הִסְתַּתָּרָה. וְזֶה, רַבּוֹתַי, הָיָה בְאָשְׁרִי! קָדְמָה רְפוּאָה לְמַכָּה, כִּי בִהְיוֹתִי נִדְהָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַמַּכְאוֹבִים, שֶׁהֵסֵבָּה לִי הַנְּפִילָה הַנּוֹרָאָה, וְעַד שֶׁהֱקִיצוֹתִי סָר כְּאֵבִי!

נוֹדַע לִי, שֶׁעַד כֹּה וְעַד כֹּה עָשְׂתָה הַלְּבָנָה אֶת דַּרְכָּהּ הָלְאָה וַאֲנִי לֹא נָפַלְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא לְבוֹר עָמֹק.

עַכְשָׁו שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: אֵיךְ אֶעֱלֶה מִמַּעֲמַקִּים?

אַךְ אֵין בַּעַל עֵצָה כְהַהֶכְרָח! – הִתְחַלְתִּי מְחַטֵּט בְּצִפָּרְנַי בְּדֹפֶן הַבּוֹר וּלְאַט־לְאַט חָפַרְתִּי בוֹ עֲוָקִים וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם.

מִקֵּץ זְמָן מָה מָצָאתִי אֶת עֲדַת הַדְּבוֹרִים שֶׁלִּי.

כְּשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה, אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, מָצָאתִי אֶת כָּל מְשָׁרְתֵי הֶחָצֵר זוֹעֲפִים. עַל שְׁאֵלָתִי עָנוּנִי שֶׁיָּצְאָה עֲלֵיהֶם חֲמַת הַשֻּׁלְטָן עַל דְּבַר דֹּב אֶחָד שֶׁהִתְגַּנֵּב אֶל תּוֹךְ הַגַּן וְעָשָׂה שַׁמּוֹת בַּדְּבָשׁ. פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּךְ – וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ.

– וּכְלוּם אִי־אֶפְשָׁר לִשְׁלוֹחַ בּוֹ כַדּוּר? – שָׁאַלְתִּי אֶת הַמְשָׁרְתִים בִּתְמִיהָה.

– לֹא, אֲדוֹנִי, – עָנוּנִי פֶּה אֶחָד – הֲלֹא זֶהוּ הַדֹּב, שֶׁקַּרְדֻּמְּךָ נִתַּר מִקָּדְקֳדוֹ הַקָּשֶׁה; דֹּב זֶה – אַךְ הַשֵּׁד יוֹדֵעַ, עוֹרוֹ מָה הוּא. שׁוּם כַּדּוּר אֵינוֹ שׁוֹלֵט בּוֹ.

–וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִתְהוֹלֵל יוֹתֵר! – אָמַרְתִּי לָהֶם בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וּמֶה עָשִׂיתִי?

מוֹט שֶׁל עֲגָלָה שֶׁעָמְדָה אֵצֶל כַּוֶּרֶת הַדְּבוֹרִים מָרַחְתִּי בִדְבָשׁ – וְקָרָאתִי לוֹ לַשֻּׁלְטָן, יָרוּם הוֹדוֹ: יָבֹא נָא, בִּמְחִילַת כְּבוֹדוֹ, וְיִרְאֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זוֹלֵל וְסוֹבֵא בָּעוֹלָם הַזֶּה.

עַד שֶׁעָמַדְנוּ כֻלָּנוּ מִן הַצַּד – וְהַדֹּב בָּא. זוֹלֵל זֶה הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת רֵיחַ הַדְּבָשׁ הַנּוֹדֵף, עָמַד וּבָא לוֹ אֶל הַמּוֹט, לִקֵּק וַיַּרְא כִּי טוֹב, הִתְחִיל מוֹצֵץ אוֹתוֹ בְתֵאָבוֹן. מָצַץ וּמָצַץ, – הַמּוֹט נִתְקַע אֶל גְּרוֹנוֹ, אֶל כְּרֵסוֹ, אֶל קִרְבּוֹ, וְרַעַבְתָּן זֶה נֶהֱנֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. כָּל הַחֲבוּרָה וְהַשֻּלְטָן בְּתוֹכָם, לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק עַד כְּדֵי דִמְעָה – וְהַדֹּב הוֹלֵךְ וּבוֹלֵעַ אֶת הַמּוֹט הַמָּתוֹק לִפְנַי וְלִפְנִים, עַד שֶׁהוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרָיו. עַכְשָׁו לָקַחְתִּי יָתֵד וְתָקַעְתִּי אוֹתָהּ בִִּקְצֵה הַמּוֹט הַבּוֹלֵט – וַחֲסָל!

הַדֹּב עָמַד כִּמְשֻׁפָּד עַל הַמּוֹט בְּלִי לָזוּז יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה.

– הֲרֵי הַדֹּב לְפָנֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! – אָמַרְתִּי אֶל הַשֻּׁלְטָן – וַעֲשֵׂה בוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.

וַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּמְעַט שֶׁנִּתְבַּקַּע מֵרֹב צְחוֹק.

מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים נִשְׁתַּחֲרַרְתִּי מִשִּׁבְיִי. שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן וַאֲנִי שֻׁלַּחְתִּי לְבֵיתִי בְכָבוֹד גָּדוֹל.

וְצַר לִי צַר עַל סוּסִי, שֶׁכֵּן אָנוּס הָיִיתִי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת הַשֻּׁלְטָן וּלְתִתּוֹ לוֹ בְמַתָּנָה.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי חֹרֶף וְהַקֹּר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּאֵירוֹפָּה מִיּוֹם לְיוֹם, קֹר עַז וְקָשֶׁה.

21.jpg

כָּאָמוּר, לֹא הָיָה סוּסִי עִמִּי, וּלְפִיכָךְ אָנוּס הָיִיתִי לָלֶכֶת בָּרֶגֶל. בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לִי קָרוֹן שֶׁל־דֹּאַר, נוֹסֵעַ מֵעִיר לְעִיר, וְיָשַׁבְתִּי בוֹ. נָסַעְנוּ עַל פְּנֵי כְּבִישׁ צָר, שֶׁגָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים גְּבוֹהָה לוֹ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ. הִתְרֵיתִי בָרַכָּב, שֶׁיְּהֵא זָהִיר לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצַרְתּוֹ בְלִי חָשָׂךְ, כְּדֵי לָתֵת אוֹת לַנּוֹסְעִים הַבָּאִים לְנֶגְדֵּנוּ. הָרַכָּב הִתְחִיל לִתְקֹעַ בְּקַרְנוֹ – אַךְ לַשָּׁוְא, אֵין קוֹל! הַחֲצוֹצְרָה כְאִלּוּ נִסְתַּתְּמָה פִתְאֹם.

לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לָהּ.

הוּא נִסָּה כָךְ וְכָךְ, תָּקַע כָּל מִינֵי תְקִיעוֹת – וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל. בְּתוֹךְ כָּךְ תָּקַע לְתוֹכָהּ אֶת כָּל שִׁירָיו שֶׁיָּדַע וְשֶׁהָיָה רָגִיל לְנַגֵּן תָּמִיד בְּדַרְכּוֹ מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם – לַחִנָּם!

עַד כֹּה וְעַד כֹּה הגַּעְנוּ עַד עֹמֶק אֶחָד וְהַקָּרוֹן הִתְגַּלְגֵּל מַהֵר מַטָּה־מָטָּה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בִידֵי הָרַכָּב לַעֲצוֹר אוֹתוֹ. וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה וְהִנֵּה מֶרְכָּבָה גְדוֹלָה בָאָה לְנֶגְדֵּנוּ וְרָחְבָּהּ כְּרֹחַב כָּל הַדֶּרֶךְ, אֵין לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל. רָאִיתִי שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לָנוּ וְהִיא הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה!

מֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא נָבֹא לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת? – קָפַצְתִּי מֵעַל הַקָּרוֹן, עָצַרְתִּי בְּעַד הַסּוּסִים הַדּוֹהֲרִים וּפִתַּחְתִּי אֶת מוֹשְׁכוֹתֵיהֶם. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת הַקָּרוֹן עַל שִׁכְמִי וָאָרוּץ עִמּוֹ מַטָּה־מָטָּה לְנֶגֶד הַמֶּרְכָּבָה, וְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָה קָפַצְתִּי קְפִיצָה אַחַת וְעָבַרְתִּי עָלֶיהָ בְיַחַד עִם כָּל הַמַּעֲמָסָה שֶׁעָלֶיהָ וְעִם הָרַכָּב בְּיָחַד! בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַמֶּרְכָּבָה לְתַחְתִּיתָהּ שֶׁל הַבִּקְעָה וְעָמְדָה מִלֶּכֶת, וַאֲנִי חָזַרְתִּי אֶל הַסּוּסִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי לְהַעֲבִיר גַּם אוֹתָם. לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם תַּחַת בֵּית שֶׁחְיִי וּבְשֶׁטֶף מְרוּצָתִי קָפַצְתִּי גַם עִמָּהֶם מֵעַל לַמֶּרְכָּבָה וָהָלְאָה – לְתִמְהוֹן כָּל הַיוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ.

22.jpg

וְהִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַקְּרוֹבָה סַרְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהָרַכָּב, אֶל הַמִּסְבָּאָה לִשְׁתּוֹת שְׁתִּיַּת אַרְעַי, כְּדֵי לָחֹם קְצָת.

יָשַׁבְנוּ לַשֻּׁלְחָן בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְהָרַכָּב תָּלָה אֶת הַחֲצוֹצְרָה שֶׁלּוֹ בַכֹּתֶל. אֲנַחְנוּ טֶרֶם שָׁתִינוּ כוֹס אַחַת – וְקוֹלוֹת שֶׁל זִמְרָה נְעִימָה נִשְׁמְעוּ מֵאֲחוֹרָי. פָּנִיתִי הֵנָּה וָהֵנָּה וְלֹא רָאִיתִי שׁוּם כְּלִי זֶמֶר, גַּם מְנַגֵּן לֹא הָיָה בַבָּיִת.

וְהַקּוֹלוֹת הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְגָבֹר, הָלוֹךְ וְהַנְעִים זְמִירוֹת מִזְּמִירוֹת שׁוֹנוֹת.

וְהָרַכָּב אֵינוֹ שָׂם לֵב לַדָּבָר, צוֹחֵק מִבַּעַד לִשְׂפָמוֹ הָאָרֹךְ וְשׁוֹתֶה.

מִיָּד נוֹדַע לִי, שֶׁמִּתּוֹךְ הַחֲצוֹצְרָה בָאִים הַקּוֹלוֹת הֲלָלוּ.

חֲצוֹצְרָה זוֹ הָיְתָה קְפוּאָה עַד הֵנָּה מִקֹּר וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁמִיעָה קוֹל בַּדָּרֶךְ. וְעַכְשָׁו, בַּחֶדֶר הַחַם, נָמַסּוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁנִּקְרְשׁוּ בְתוֹכָהּ וְיָצְאוּ מֵאֲלֵיהֶם, זֶה אַחַר זֶה, כְּסֵדֶר שֶׁתָּקַע אוֹתָם הָרַכָּב בַּדֶּרֶךְ: מִתְּקִיעוֹת הָאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ וְעַד הַשִּׁירִים.


מַרְבִּית הַשִּׁירִים הֲלָלוּ הָיוּ יְדוּעִים לִי מִכְּבָר; בֵּינֵיהֶם הָיָה הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ:


חֲדַל־נָא מִלִּשְׁתּוֹת, מַחְמַדִּי הַיָּפֶה,

שְׁבָר־נָא כוֹס־יינְךָ וְהֵא לְךָ קָפֶה – – –


וְהַשִּׁיר הַמְפֻרְסָם:


יָפָה אַתְּ, יוֹנָה, עֲדִינָה וּטְהוֹרָה,

וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעֵינִי שִׁכּוֹרָה


וְאַחַר כָּךְ הַשִּׁיר הַנֶּחְמָד:


אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בַּבֹּקֶר:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שְׁתֵה, בְּנִי יַיִן, – הַמַּיִם בְּיֹקֶר,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!


אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בָּעֶרֶב:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, שְׁתֵה בְלִי הֶרֶף,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!


אָמַר אֲדֹנָי לְנֹחַ בַּלָּיִל:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, אַל תִּגְוַע בַּצָּמָא;

שׁתה, בְּנִי נֹחַ, חֲזַק וַעֲשֵׂה חָיִל,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלֵי הָאֲדָמָה!

הַחֲצוֹצְרָה זִמְּרָה, נִגְּנָה בִנְעִימוּת, וַאֲנַחְנוּ שָׁתִינוּ וְעָנִינוּ אַחֲרֶיהָ:

שְׁתֵה, בְּנִי נֹחַ, חֲזַק וַעֲשׂה חָיִל,

לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל עֲלי הָאֲדָמָה!


 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי    🔗

אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בְּנִפְלָאוֹת – אֶרֶץ הָעֲצֵלִים הַנִּזּוֹנִים מִן הַשָּׁמָיִם – הַבָּרוֹן מוֹרִיד כַּדּוּר מִמְּרוֹמִים וּמוֹצִיא בוֹ פִילוּסוּף צָרְפַתִּי “חוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר” – הַפִּילוּסוּף מְסַפֵּר נִפְלָאוֹת מִן הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים – מִמַּעַל לַלְּבָנָה –עוֹלָם שֶׁל שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת – בִּרְשׁוּתָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ –הַבָּרוֹן מְקַבֵּל מֵאֵת הַשֻּׂלְטָןסוּס יָפֶה בְּמַתָּנָה.

כְּבָר בְּטֶרֶם אֲנִי עוֹזֵב אֶת אֶרֶץ תּוֹגַרְמָה, עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת מַרְבִּית מְאֹרָעוֹתַי שֶׁאֵרְעוּ לִי בִמְדִינָה נֶחְמָדָה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם כְּבָר דִּבַּרְתִּי עַל דְּבַר נְסִיעָתִי לְבֵיתִי וְהַמִּקְרִים שֶׁקָּרוּנִי בַדֶּרֶךְ, מִכָּל מָקוֹם סָבוּרְנִי, שֶׁלֹּא תְדִינוּנִי לְכַף חוֹבָה, אִם אֶחֱזוֹר וַאֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַמֻּקְדָּם קְצָת. כְּלָל אָמְרוּ הַמְסַפְּרִים הַמֻּבְהָקִים: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בְּנִפְלָאוֹת! וְלֹא הַזְּמָן הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הָאֱמֶת הַמְדֻיֶּקֶת וְהַצְּרוּפָה שִׁבְעָתָיִם.

בִּהְיוֹתִי עוֹד בִּשְׁבִי תּוֹגַרְמָה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָן הָרָם, בִּקַּשְׁתִּי מֵאִתּוֹ רְשׁוּת לְהַפְלִיג פַּעַם בְּפַעַם בְּיַם הַשַּׁיִשׁ, הַמִּצְטַיֵּן בְּנָפוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת לְכָל עֵבֶר, וּבִסְלָעָיו הַגְּבוֹהִים הַבּוֹלְטִים בְּגָאוֹן מִמְּצוּלוֹת הַיָּם וְנִשְׁקָפִים עַל פְּנֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הִיא בִירַת הָאָרֶץ: קֻשְׁטָא, וְאֶל פְּנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, הַמִּתְנוֹסֵס בְּאַלְפֵי מִגְדָּלָיו וְכִפּוֹתָיו הָעֲשׂוּיִם זָהָב טָהוֹר וְדַר וְסֹחָרֶת.

פַּעַם הִפְלַגְתִּי בְּסִירָה גְדוֹלָה, חוֹצֶה אֶת פְּנֵי הַיָּם הַשּׁוֹקֵט בְּמָשׁוֹט, וְנַפְשִׁי מִתְעַדֶּנֶת בִּיפִי הַסְּבִיבָה, הַשְּׁרוּיָה בַחֲלוֹמוֹת עֲדָנִים, וּבִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים – וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה, וְהִנֵּה כַדּוּר קָטָן שָׁט בַּמְּרוֹמִים, וְהַכַּדּוּר הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְיָרֹד, הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ. כְּסָבוּר הָיִיתִי: כּוּפָת שֶׁל בָּצֵק הוּא: זֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁמַעְנוּ מְסַפְּרִים, שֶּׁבִּמְדִינָה מְבֹרָכָה זוֹ לֹא דָבָר יָקָר הוּא לִרְאוֹת מַאֲכָלִים שׁוֹנִים יוֹרְדִים מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ לְשִׂמְחַת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָעֲצֵלִים, הַשּׁוֹכְבִים סְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, וְיוֹנִים צְלוּיוֹת פּוֹרְחוֹת לָהֶם אֶל פִּיהֶם הַפָּעוּר.

רַאֲיָה לְדָבָר מָצָאנוּ גַּם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶש שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהָרָחָב, הִמְטִיר לָהֶם אְלֹהִים לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם; שְׂלָו צְלוּיָה וּמָן שֶׁטַּעְמוֹ כְצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, וְהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לִסְעֻדָּה. וּלְפִיכָךְ, לֹא לְפֶלֶא הוּא, אִם גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי אוֹתוֹ כַדּוּר קָטָן שֶׁהוֹפִיעַ לְפָנַי פִּתְאֹם בָּאֲוִיר – לְכוּפָת מְבֻשָּׁל שָׁלוּחַ מִן הַשָּׁמַיִם לִסְעֻדַּת הַשֻּׂלְטָן הָרָם וְהַקָּדוֹשׁ!

אַךְ לְצַעְרִי – טָעִיתִי, וְהַשַּׁיָּט שֶׁלִּי, שֶׁיָּשַׁב לְנֶגְדִּי בַסִּירָה, הִסְבִּיר לִי, שֶׁלֹּא כִוַּנְתִּי הַפַּעַם אֶת הַשָּׁעָה: בֶּאֱמֶת חוֹנְנָה אֶרֶץ תּוֹגַרְמָה בִסְגֻלָּה זוֹ, מַתַּן מַאֲכָלִים וּמַעֲדַנִּים מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל רַק בִּירָחִים קְבוּעִים וְגַם לֹא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

כָּךְ הִסְבִּיר לִי הַיִּשְׁמְעֵלִי הַנֶּחְמָד, אַךְ אֶת מַהוּתוֹ וְאֶת טִיבוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר לֹא יָדַע גַּם הוּא.

אִם כָּךְ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי, יַעֲמֹד רֶגַע וְנוֹדַע לָנוּ מַה טִּיבוֹ.

לָקַחְתִּי אֶת רוֹבִי הָאָרֹךְ, הַנָּתוּן לִי בְמַתָּנָה מֵאֵת הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, מִלֵּאתִי אוֹתוֹ וְיָרִיתִי כְלַפֵּי הַכַּדּוּר.

הַיְרִיָּה הֶחֱטִיאָה אֶת הַמַּטָּרָה.

יָרִיתִי עוֹד פַּעַם וּשְׁתַּיִם עַד שֶׁעָלְתָה בְיָדִי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב בַּכַּדּוּר. הַכַּדּוּר הִתְחִיל מִשְׁתַּלְשֵׁל מַטָּה־מָטָּה.

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנִי בִרְאוֹתִי, וְהִנֵּה סַל שֶׁל נְצָרִים גָּדוֹל יוֹרֵד עָלַי מִמַּעַל לְרֹאשִׁי, וְהַסַּל תָּלוּי בַּחֲבָלִים עָבִים בְּכַדּוּר שֶׁרְאִיתִיו הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלַי – וְהִנֵּה הוּא גָדוֹל מִכִּפָּתוֹ שֶׁל הַמִּסְגָּד הַגָּדוֹל!

מִהַרְתִּי לְהַטּוֹת אֶת סִירָתִי הַצִּדָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל עָלָי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַסַּל אֶל הַמַּיִם וְהָיָה צָף עַל פְּנֵי הַיָּם, רָאִיתִי בְתוֹכוֹ אִישׁ זָר וּמוּזָר וְעִמּוֹ – חֲצִי שֶׂה צָלוּי.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא טָעִיתִי! –אָמַרְתִּי לַשַּׁיָּט – אִם אֵין זֶה מָן אוֹ שְׂלָו, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי אֲכִילַת־קֶבַע לַחֲבוּרָה קְטַנָּה!

נִכְנַסְתִּי בִּדְבָרִים עִם הָאִישׁ הַפּוֹרֵחַ; נוֹדַע לִי, שֶׁפִּילוּסוּף צָרְפַתִּי הוּא וְ“חוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר”, הַשָּׁלוּחַ מֵאֵת הָאֲקַדֵּימִיָּה הַצָּרְפַתִּית, כְּדֵי לְהִתְחַקּוֹת עַל הָעַתִּיקוֹת שֶׁבָּאֲוִיר, הַנִּמְצָאוֹת בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים מִימוֹת עוֹלָם וְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ הֵיטֵב וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מְקֻשָּׁט קִשּׁוּטִים שׁוֹנִים מְשַׂמְּחֵי עָיִן. שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב כְּבֵדָה תְלוּיָה לוֹ עַל כְּרֵסוֹ וְעָלֶיהָ שְׁנֵי שְׁעוֹנִים שֶׁל זָהָב נְתוּנִים בִּשְׁנֵי כִיסֵי בְגָדָיו. הַשַּׁרְשֶׁרֶת מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת פְּנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, וּכְתָבוֹת מִכְּתָבוֹת שׁוֹנוֹת חֲרוּתוֹת עֲלֵיהֶן. אֶצְבְּעוֹתָיו גַּם הֵן טְעוּנוֹת טַבָּעוֹת עִם אַבְנֵי־חֵן יְקָרוֹת, וְעַל כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן חֲקוּקִים פְּסוּקֵי־כָּבוֹד וּמַאַמְרֵי־תוֹדָה מֵאֵת אֲקַדֵּימִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ שׁוֹנִים.

– אִישׁ זֶה – אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – בְּוַדַּאי חִדֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּעַתִּיקוֹת הָאֲוִיר, וְעַל מִפְעָלָיו הָרַבִּים בְּמִקְצוֹעַ זֶה קִבֵּל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד הַלָּלוּ.

בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיְסַפֵּר לִי, מֵאַיִן הוּא בָא וְאָנָה פָנָיו מוּעָדוֹת?

הַפִּילוּסוּף הַנִּכְבָּד עָמַד נִבְהָל וּמִשְׁתּוֹמֵם בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ, הֵיכָן הוּא נִמְצָא וְעַד כַּמָּה הִרְחִיק לָעוּף מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ קְצָת, פָּתַח וַיְדַבֵּר:

– לֹא פַיְטָן אָנֹכִי ולֹא חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ; וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי בְּפַנְטַסִּיָּה הַבּוֹנָה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָתַם בִּן־רֶגַע. אֶלָא שֶׁבִּנְסִיעָתִי זֹאת זָכִיתִי לִרְאוֹת דְּבָרִים, שֶׁלֹּא שָׁעַר אוֹתָם שׁוּם בַּדָּאי מֻבְהָק, דְּבָרִים הָעוֹלִים בְּנִפְלְאוֹתֵיהֶם עַל מַעֲשֵׂי כְשָׁפָיו שֶׁל כָּל מְרַקֵּד עַל חֶבֶל וְכָל לוּלְיוֹנֵי הַזִּירָה שֶׁבָּעוֹלָם.

– לִפְנֵי שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, בְּעֶרֶךְ – הוֹסִיף הַחוֹקֵר הַנִּכְבָּד –עָזַבְתִּי אֶת הָאֲדָמָה וְאַפְלִיג לִמְרוֹמִים. אֵינִי זוֹכֵר אֶת הַזְּמָן בְּדִיּוּק, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁם, בְּאוֹתוֹ גֹבַהּ שֶׁהָיִיתִי בְּמֶשֶׁךְ זְמָן זֶה, אֵין יוֹם וְאֵין לַיְלָה וְאֵין גְּבוּל לַזְּמָן. מִמְּדִינַת אַנְגְּלִיָּה עָלִיתִי, מִמַּעֲלַת “נְסִיךְ־מִוַּעֲלִי”, לְהַפְלִיג בְּגִבְהֵי מְרוֹמִים. לָקַחְתִּי עִמָּדִי גַם כֶּבֶשׂ בֶּן־שָׁנָה, לַעֲשׂוֹת בּוֹ נִסְיוֹנוֹת מַדָּעִיִּים שׁוֹנִים. מִקֵּץ רְגָעִים אַחֲרֵי עָזְבִי אֶת הָאֲדָמָה, הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם רוּחַ סְעָרָה וַתִּשָּׂאֵנִי מֵעַל לַיָּם וּלְגָבְהֵי מְרוֹמִים הַמְּסַמְּרִים אֶת הַשֵּׂעָר בְּקָרָתָם וּמַחֲנִיקִים כִּמְעַט אֶת הַנְּשִׁימָה.

נִשֵּׂאתִי לְמַעְלָה־לְמַעְלָה וְלֹא עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי מִמַּעַל לַלְּבָנָה – וְהַסַּעַר לֹא נָח מִזַּעְפּוֹ וַיִּשָּׂאֵנִי הָלְאָה.

מִקֵּץ יוֹמַיִם בְּעֶרֶךְ – וְהִנֵּה אֲנִי מְרַחֵף בֵּין כּוֹכְבֵי־הַלֶּכֶת הַשּׁוֹנִים, פַּעַם סְבִיב הַ“מַּאְדִּים” הַנּוֹרָא הַמֵּפִיץ אוֹר אָדֹם כַּדָּם מִסָּבִיב לוֹ, פַּעַם מִסָּבִיב לַכּוֹכָב “צֶדֶק”, שֶׁנִּרְאֶה מֵרָחוֹק כְּזָקֵן וְרֹאשׁ־בֵּית־דִּין, הַיּוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי מֻקָּף חֲשֵׁכָה אֲיֻמָּה וּשְׁחוֹרָה, וְרַק “הַנֹּגַהּ” נֵר לְרַגְלִי.

וְהַסַּעַר לֹא שָׁכָךְ.

וְהִנֵּה אוֹרָה גְּדוֹלָה כְּנֶגְדִּי, מְלֵאַת צְבָעִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים: אֲדֻמִּים, כְּחֻלִּים, שְׁחוֹרִים, שְׂרֻקִּים וּסְגֻלִּים. וְהָאוֹרָה הַנִּפְלָאָה מְסַמְּאָה אֶת עֵינָי. וּפִתְאֹם נִתְקַל כַּדּוּרִי בְטַבַּעְתּוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַכּוֹכָב“שַׁבְּתָאִי”!

הַטַּבַּעַת, הָעֲשׂוּיָה טַבָּעוֹת־טַבָּעוֹת הַרְבֵּה, סוֹבֶבֶת אֶת הַכּוֹכָב כְּחִשּׁוּקֵי הָאוֹפָן, אַךְ אֵינָה נוֹגַעַת בּוֹ. בִּשְׁעַת תַּקָּלָה זוֹ נִבְהַלְתִּי בֶּהָלָה גְדוֹלָה וְכִמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתִי, אַךְ דַּעְתִּי לֹא נִטְרְפָה וְטַעְמִי עָמַד בִּי. לָקַחְתִּי אֶת הָעִפָּרוֹן שֶׁלִּי וְרָשַׁמְתִּי אֶת כָּל מַרְאֵה עֵינַי לְכָל פְּרָטָיו, בְּלִי הַשְׁמִיט דָּבָר.

הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב בְּכוֹכָב נִפְלָא וּמְשֻׁנֶּה זֶה, וְהִנֵּה עַתָּה יָדַעְתִּי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ “שַׁבְּתָאִי”. כּוֹכָב זֶה נִבְרָא, כְּנִרְאֶה, בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וּלְפִיכָךְ כְּאִלּוּ רִבְבוֹת נֵרוֹת דּוֹלְקִים מִסָּבִיב לוֹ, וְהַנֵּרוֹת מְאִירִים בְּאוֹרָם הָרַךְ וְהַנָּעִים תּ' פַּרְסָה עַל תּ' פַּרְסָה. בְּנֵי הָאָדָם הַחַיִּים עַל כּוֹכָב זֶה הֵם, לְפִי הַשְׁעָרָתִי, כֻּלָּם שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בֶּאֱמוּנָה, וְכָל חַיֵּיהֶם הֵם שַׁבָּתוֹן אֶחָד אָרֹךְ שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק לְעוֹלָם; כָּךְ הֵם יוֹשְׁבִים לָהֶם בִּמְנוּחָה, אוֹכְלִים בִּמְנוּחָה, הוֹגִים בַּתּוֹרָה וּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא יַעֲשׂוּ כָל יְמֵיהֶם.

רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְסַכָּנָה עַל יְדֵי הַחֲבִיטָה הָעַזָּה שֶׁנֶּחְבַּט כַּדּוּרִי בַטַּבַּעַת הָנּוֹרָאָה.

בִּקַּשְׁתִּי לִפְתוֹחַ אֶת פִּי הַכַּדּוּר, כְּדֵילְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ קְצָת גַּז וְאֵרֵד עַל יְדֵי כָּךְ לְמַטָּה – אַךְ לַאֱסוֹנִי רָאִיתִי וְהִנֵּה הַמְּשִׁיחָה הַקְּשׁוּרָה אֶל הַפְּקָק נְתוּקָה. עָמַדְתִּי וּמָסַרְתִּי אֶת נַפְשִׁי בִידֵי שָׁמָיִם.

מִקֵּץ מֵאָה וְשִׁבְעִים שָׁעוֹת – שְׁעוֹנִי הָיָה לִי הַמִּדָּה הַיְחִידָה, שֶׁבָּהּ מָדַדְתִּי אֶת הַזְּמָן – הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁשָּׁלְחָה עָלַי אֶת קַרְנֶיהָ הַבּוֹעֲרוֹת עַד כְּדֵי צְלִיָּה מַמָּשׁ; מֵאֵין בְּיָדִי שׁוּם דָּבָר לְסוֹכֵךְ עַל עַצְמִי מִפְּנֵי הָחֹם הַנּוֹרָא אָנוּס הָיִיתִי לִשְׁחוֹט אֶת הַשֶּׂה הָאֻמְלָל וְלִתְלוֹת אֶת עוֹרוֹ עַל אֶחָד הַחֲבָלִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ מְחִיצָה בֵינִי וּבֵין קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרְבוֹת.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים – וְהַשֶּׂה הַמָּפְשָׁט נִצְלָה מֵאֵלָיו, כְּבָשָׂר שָׁפוּד, רָאוּי לַאֲכִילָה מַמָּשׁ.

23.jpg

– גַּם זוֹ לְטוֹבָה – אָמַרְתִּי, – חָתַכְתִּי מִמֶּנּוּ בְסַכִּינִי וְאָכַלְתִּי לָשׂבַע.

זֶה הָיָה מְזוֹנִי כָל עֵת פְּרִיחָתִי בָאֲוִיר עַד עַכְשָׁו.

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל נָח הַסַּעַר מִזַּעְפּוֹ וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְאִטִּי מַטָּה־מַטָּה. אֶלָּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי סָמוּךְ לָאֲדָמָה, שׁוּב הִתְחִילָה הָרוּחַ הָעַזָּה לְטַלְטְלֵנִי וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כַּדּוּרִי, וְלוּלֵא עָמַדְתָּ לִי, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד – סִיֵּם הַפִּילוּסוּף אֶת דְּבָרָיו – מִי יוֹדֵעַ, עַד מָּה אֲנִי מַגִּיעַ הַפַּעַם, וְאִם לֹא הָיִיתִי אוֹבֵד בַּצָּרָה, תָּלוּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ עַד קֵץ הַיָּמִים!"

אַחֲרֵי שָׁמְעִי אֶת כָּל אֵלֶּה נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְלִבִּי לְהַזְמִין אוֹתוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָן.

הוּא הִסְכִּים לָלֶכֶת וּמִיָּד שַׂמְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָעִירָה; גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בְסַלּוֹ, וְאַחַר שֶׁסָּתַם אֶת הַנֶּקֶב שֶׁבַּכַּדּוּר עָפְנוּ עַד לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָן.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה, וְהַפִּילוּסוּף הֶחָכָם הִרְצָה אֶת הַרְצָאָתוֹ הַחֲשׁוּבָה מֵעַל סַל הַכַּדּוּר עַל דְּבַר קַדְמוֹנִיּוֹת הָאֲוִיר וְעַל חַיֵּי הַכּוֹכָבִים לִפְנֵי הֲמוֹן עָם שֶׁהִקִּיף אֶת כַּדּוּרוֹ וְהָיָה מַקְשִׁיב בְּאָזְנַיִם פְּקוּחוֹת לְדִבְרֵי הַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה.

הַשֻּׂלְטָן הָרָם הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמִּי עַל שֶׁהֵבֵאתִי לוֹ אוֹרֵחַ נִכְבָּד שֶׁכָּזֶה וּלְאוֹת תּוֹדָה נָתַן לִי מַתָּנָה – סוּס עַרְבִי יָפֶה.


 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי    🔗

אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה – הַבָּרוֹן שְׁלִיחוֹ וְאִישׁ־סוֹדוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן – הַבָּרוֹן מוֹצֵא אֶת בְּנֵי מִינוֹ – אִישׁ הָרָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת – אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל גִּדּוּלָם שֶׁל הַצְּמָחִים – בֶּן־זוּגוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן, הַצָּד צַיִד מֵעַל הַלְּבָנָה – נְסִיעוֹתָיו שֶׁל הַבָּרוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – אִישׁ הַמְשַׁבֵּר אֲרָזִים בְּכֹחוֹ – גֶּבֶר הַמְחוֹלֵל סְעָרָה בִּנְחִירָיו – אֵין אָסוֹן בְּלִי שָׂשׂוֹן – סְעֻדָּה שֶׁל שְׁקֵדִים עַל גַּלֵּי הַנִּילוּס – הַסִּירָה הַנִּשֵׂאת עַל כַּנְפֵי רוּחַ־הַנְּחִירָיִם.

אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה! כְּלָל גָּדוֹל הוּא בַחַיִּים. וְאוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁחָלַק לִי הַשֻּׂלְטָן, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיִיתִי שְׁבוּי מִלְחָמָה אֶצְלוֹ – הָאַהֲבָה הִיא שֶׁגָּרְמָה לִי. בְּכָל מִפְעָלַי שֶׁעָשִׂיתִי בַחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבְכָל תְּנוּעוֹתַי וּפְנִיּוֹתַי נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהָפִיק אֶת רְצוֹנוֹ הָרָם וּלְהַרְאוֹת לוֹ, שֶׁהָאָצִיל הָאֲמִתִּי גַם בְּחֶשְׁכַת בֵּית־הַכֶּלֶא אָצִיל הוּא, וּבִלְעֲדֵי רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לֹא יָרִים אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו, עַד שֶׁיִּשְׁתַּחֲרֵר. וְכָךְ עָלְתָה בְיָדִי לְבַטֵּל אֶת הַחֹק הָעוֹמֵד לְשָׂטָן בִּפְנֵי שְׁבוּיֵי־הַמִּלְחָמָה וְהָאוֹמֵר לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּכָבוֹד. וְיוֹתֵר מִכֹּל עָלְתָה בְיָדִי לִמְשׁוֹךְ אֶת לְבָבוֹ בְסִפּוּרֵי מְאֹרָעוֹתַי וְעַל יְדֵי זֶה נָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו בְּמִדָּה לֹא מְצוּיָה.

בְּכֹחִי זֶה שֶׁבְּפִי הִגְדַּלְתִּי אֶת חִנִּי בְעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת יָדִי בְעִנְיָן מְדִינִי חָשׁוּב וְשָׁלַח אוֹתִי בְמַלְאֲכוּת־סֵתֶר חֲשׁוּבָה לְעִיר קַהִירָה.

עַל דַּרְכִּי זֹאת לִוְּתָה אוֹתִי חֲבוּרָה שֶׁל פְּקִידִים גְּבוֹהִים רָמֵי הַמַּעֲלָה וְרַבִּים מִמְּשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי יָצָאתִי אֶת עִיר־הַבִּירָה קֻשְׁטָא בְכָבוֹד גָּדוֹל.

כְּשִׁבְעִים פַּרְסָה הַרְחֵק מֵעִיר הַבִּירָה רָאִיתִי פִתְאֹם בַּדֶּרֶךְ אִישׁ רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לְעֻמָּתִי בִמְהִירוּת אֲשֶׁר לֹא רָאִיתִי כָמוֹהָ בְחַיָּי.

הָאִישׁוֹן הַזֶּה כִּמְעַט שֶׁפָּרַח עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְרַגְלָיו הַמְקַפְּצוֹת כְּרַגְלֵי אַיָּלָה שְׁלוּחָה כְּאִלּוּ לֹא נָגְעוּ כְלָל בָּאֲדָמָה. כִּמְעַט נִרְאָה בִקְצֵה הָאֹפֶק הָרָחוֹק – וּכְבָר הוּא עוֹבֵר וְחוֹלֵף עַל פָּנַי כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת!

בִּתְנוּעָה אַחַת גָּדַרְתִּי בַעֲדוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ וְלֹא נְתַתִּיו לָרוּץ הָלְאָה!

– עֲמוֹד! – הִרְעַמְתִּי עָלָיו, כְּשֶׁיָּדַי וְרַגְלַי נִצָּבוֹת לְנֶגְדּוֹ כִּמְחִיצָה.

הוּא עָמָד. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ הֵיטֵב וְרָאִיתִי שְׁתֵּי שַׁלְשְׁלָאוֹת קְצָרוֹת עַל שְׁתֵּי קַרְסֻלֵּי רַגְלָיו, וּבִקְצֵה הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שְׁנֵי כַדּוּרֵי בַרְזֶל־עֶשֶׁת כְּבֵדִים, שֶׁמִּשְׁקָלָם, לְכָל הַפָּחוֹת, חֲמִשִּׁים לִטְרָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

24.jpg

– לְאָן אַתָּה מְמַהֵר כָּל כָּךְ? – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְתִמְהוֹנִי – מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, יְדִידִי?! וּמַה טִיבָם שֶׁל כַּבְלֵי בַרְזֶל הֲלָלוּ אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ?

– אַחַד הָרָצִים שֶׁבַּחֲצַר הַמַּלְכָּה הַגְּדוֹלָה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה אָנִי – עָנָה אוֹתִי זֶה הָאִישׁ הַנִּפְלָא וְהַמָּהִיר; – זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת שֶׁאֲנִי מְשָׁרֵת אֶת הַמַּלְכָּה, יָרוּם הוֹדָהּ, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁתָּקְפוּ אוֹתִי גַעֲגוּעִים עַל בְּנֵי בֵיתִי הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר בַּגְדַּד, בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵת הַמַּלְכָּה, שֶׁתְּשַׁחֲרֵר אוֹתִי בְטוּבָהּ מִשֵּׁרוּתִי. וְהִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ לִי בְנַחַת לְבֵיתִי.

– בְּנַחַת?! – קָרָאתִי בְתִמָּהוֹן – וְכִי זוֹ הֲלִיכָה בְנַחַת?! הֲרֵי רָץ אַתָּה, כְּמִי שֶׁסְּפִינָתוֹ טוֹבַעַת בַּיָּם, אוֹ כְמִי שֶׁרוּחַ תְּזָזִית נִכְנְסָה בוֹ!

– טָעוּת הִיא בְיָדְךָ, אֲדוֹנִי – עָנָה הָרַהֲטָן. הֲלִיכָה זוֹ, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה – טִיּוּל הוּא לִי. אִלּוּ רְאִיתַנִי רָץ, לֹא הָיִיתָ רוֹאֶה אוֹתִי כְלָל. לֹא רָאֲתָה אוֹתִי עוֹד עַיִן בְּתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתִי! כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹאֶה אֶת הַחֵץ עָף מִקֶּשֶׁת?!

– וּמָה הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁעַל רַגְלֶיךָ?

– מַשָּׂא זֶה לֹא בָא, אֶלָּא כְדֵי לְעַכֵּב בַּעֲדִי קְצָת. אֲנִי – הַמְּהִירוּת נְתוּנָה לִי מִלֵּדָה; “רָץ” אֲנִי מִטֶּבַע בְּרִיָּתִי, אֲדוֹנִי; לְנֶגֶד רְצוֹנִי אֲנִי רָץ וּמְמַהֵר, וּלְפִיכָךְ, עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּחִפָּזוֹן רָב, נָתַתִּי מַשָּׂא עַל רַגְלַי כְּדֵי לְהִתְעַכֵּב קְצָת. “כָּל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר” – לִמְּדוּנִי רַבּוֹתַי בְּיַלְדוּתִי.

רַהֲטָן זֶה לָקַח אֶת לְבָבִי בִדְבָרָיו וּבְטִיבוֹ הַמְשֻׁנֶּה וּבְכָל מַהוּתוֹ הַנֶּחְמָדָה.

שְׁאַלְתִּיו, אֶפְשָׁר חָפֵץ הוּא לְהִסָּפֵחַ אֶל בְּנֵי לִוְיָתִי?

– בְּחֵפֶץ לֵב – עָנָה הָרַהֲטָן – זֶה כְבָר מִתְגַּעֲגֵעַ אֲנִי עַל כְּרַכֵּי הַיָּם. אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם כֹּל אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת בְּנֵי בֵיתִי בְעִיר בַּגְדַּד, שֶׁזֶּה כְבָר לֹא רְאִיתִים. אֵלֵךְ וְאֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם וְתֵכֶף אָשׁוּב אֵלֶיךָ.

אָמַר – וְעָשָׂה: כְּרֶגַע נֶעְלַם מֵעֵינַי, שַׁט וְחָלַף כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ!

כַּמָּה פַרְסָאוֹת מִכָּאן לְבַגְדַּד? – חָשַׁבְתִּי בִלְבָבִי – כְּמָאתַיִם בְּעֶרֶךְ, וּפוֹחֵחַ זֶה הִבְטִיחַ לִי, שֶׁבִּן־רֶגַע יָשׁוּב? – מְשַׁטֶּה הוּא בִי!

כַּעַס גָּדוֹל תָּקַף אוֹתִי; הֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבִי וָאוֹר אַחֲרָיו!

הַיְרִיָּה הָיְתָה יְרִיַּת־שָׁוְא: הַכַּדּוּר לֹא הִשִּׂיג אוֹתוֹ.

– יִקָּחֵהוּ אֹפֶל! – אָמַרְתִּי בְלִבִּי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.

עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ וְהִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ שׁוּב בִּקְצֵה הָאֹפֶק, רֶגַע – וְהוּא עוֹמֵד מִמּוּלִי וּמְדַבֵּר:

– הָאוֹמֵר וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בַּדָּאי הוּא, אֲדוֹנִי; הִנְנִי לְמִצְוָתֶךָ!

טָפַחְתִּי בְחִבָּה עַל שִׁכְמוֹ, סְפַחְתִּיו אֶל אֲנָשַׁי וְקָרָאתִי שְׁמוֹ רַמְכָאִי, עַל שֵׁם הָרָצִים הַיְדוּעִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, בְּנֵי הָרַמָּכִים הַמְמַהֲרִים בְּלֶכְתָּם; אַחַר־כָּךְ עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה, דֶּרֶךְ עָרִים וּכְפָרִים וִיעָרוֹת לְאֵין מִסְפָּר.

בֵּינְתַיִם בָּאנוּ אֶל מִרְעֶה רָחָב מָלֵא דֶשֶׁא וְעֵצִים, וּפִתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה, וְהִנֵּה אִישׁ שׁוֹכֵב תַּחַת שִׂיחַ, וְאָזְנוֹ הָאַחַת נְטוּיָה אֶל הַקַּרְקַע, כְּאִלּוּ מַקְשִׁיב הוּא לַעֲבוֹדַת הַחֲפַרְפָּרוֹת בָּאֲדָמָה.

– מָה אַתָּה מַאֲזִין שָׁם, יְדִידִי? שְׁאַלְתִּיו.

– מַקְשִׁיב אֲנִי, אֲדוֹנִי, לְקוֹל גְּדֵלָתָם שֶׁל הָעֲשָׂבִים –עָנָה הַלָּז.

– הַאִם תִּשְׁמַע שָׁם מָה?

– מַה שְׁאֵלָה הִיא זוֹ? – כְּלוּם יֵשׁ לְךָ דָבָר קַל מִזֶּה?! מִי שֶׁאֵין אָזְנָיו אֲטוּמוֹת יִשְׁמַע בָּרוּר אֶת גְּדֵלָתוֹ שֶׁל כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִתּוֹךְ קוֹל גְּדֵלָתָן שֶׁל הַנְּטִיעוֹת יָכֹל אַתָּה לְהַבְחִין אֶת הַנְּטִיעוֹת לְמִינֵיהֶן. לֹא הֲרֵי קוֹל גְּדֵלָתוֹ שֶׁל הַקּוֹץ, לְמָשָׁל, כַּהֲרֵי אוֹתֹ שֶׁל הַמַּרְגָּנִית. וּכְלוּם אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וּלְהַחֲלִיף אֶת אִוְשַׁת גְּדֵלָתָהּ שֶׁל הַדְּלַעַת הַגַּסָּה אוֹ שֶׁל הַבָּצָל הֶחָרִיף בְּזִמְרָתוֹ הַדַּקָּה שֶׁל הַסִּגָּל?!

25.jpg

– אִם כָּךְ – אָמַרְתִּי לוֹ – הִסָּפַח נָא, בְּבַקָּשָׁה, אֶל אֲנָשַׁי וֶהֱיֵה לְבֶן־לְוָיָתִי. מִי שֶׁאָזְנוֹ עֵרָה כָל כָּךְ, עַד שֶׁהִיא קוֹלֶטֶת אֶת גְּדֵלָתָם שֶׁל הָעֲשָׂבִים וְהַפְּרָחִים – תּוֹעַלְתּוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה!

הָאִישׁ הַנִּפְלָא קָם מִתַּחְתָּיו וְהָלַךְ אַחֲרָי.

קְרָאתִיו בְּשֵׁם אֲזַנְיָה, עַל שֵׁם הָאָזְנַיִם הַמְצֻיָּנוֹת שֶׁלּוֹ.

לֹא הַרְחֵק מִמָּקוֹם זֶה, עַל גַּבְשׁוּשִׁית לֹא גְבוֹהָה, רָאִיתִי צַיָּד עוֹמֵד וְקוֹלֵעַ בְּרוֹבוֹ כְלַפֵּי מַעְלָה לַמְרוֹם הַשָּׁמָיִם.

– שָׁלוֹם רַב לְךָ, עֲמִיתִי הַנִּכְבָּד! – קָרָאתִי אֵלָיו בְּחִבָּה – לְאָן אַתָּה קוֹלֵעַ? בַּמֶּה אַתָּה יוֹרֶה? הֲרֵי רֵיק הוּא חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין עוֹף כָּל שֶׁהוּא נִרְאֶה, רַק שָׁמַיִם טְהוֹרִים לְפָנֶיךָ?

– לְפָנֶיךָ! – אָמַר הַלָּז בְּבִטָּחוֹן וּבִקְצָת בּוּז – לְפָנֶיךָ שָׁמַיִם טְהוֹרִים וְלֹא לְפָנָי! אֲנִי, כְּלַפֵּי הַלְּבָנָה אֲנִי קוֹלֵעַ; שָׁם עַל אִילָן הַמְגַדֵּל פֵּרוֹת שֶׁל־כֶּסֶף עוֹמֵד נֶשֶׁר גְּדָל כְּנָפַיִם – בּוֹ אֲנִי יוֹרֶה.

אָמַר – וְהוֹסִיף לִקְלוֹעַ.

וְאַחֲרֵי שְׁתֵּי יְרִיּוֹת הִשְׁמִיעַ צַעֲקַת־גִּיל:

– הִגַּעְתִּיךָ! – קָרָא בְשִׂמְחָה – הִגַּעְתִּיךָ עוֹף טָמֵא! תִּפַּח רוּחֶךָ!

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בִצְחוֹק:

– וְהֵיכָן צֵידֶךָ? אִם פָּגַעְתָּ בּוֹ, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּפּוֹל תֵּכֶף?

– הַכָּרַת פָּנֶיךָ עָנְתָה בְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאִישׁ תָּם אָתָּה – עָנָה זֶה בְקוֹל שֶׁהָיָה בוֹ כְּעֵין גַּאֲוָה – כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה, שֶׁהַלְּבָנָה הִיא דֶרֶךְ פַּרְסָה אוֹ שְׁתַּיִם מִכָּאן? – הַנֶּשֶׁר הַמֵּת הֲרֵיהוּ נוֹפֵל וְהוֹלֵךְ וּלְמָחָר, בְּשָׁעָה זוֹ, יַגִּיעַ אֵלֵינוּ, וְלֹא לְכָאן יִפּוֹל, אֶלָּא לְעִיר קַהִירָה. הָאֲדָמָה תִסּוֹב עַל צִירָהּ עַד לְמָחָר כְּשִׁעוּר הַדֶּרֶךְ מִכָּאן לְקַהִירָה וּלְפִיכָךְ עָלַי לִנְסוֹעַ תֵּכֶף לְשָׁם.

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַצַּיָּד כָּמוֹנִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לֹא יִתְמַהּ כְּלָל, אִם לְשֵׁמַע דְּבָרִים כָּאֵלֶּה צָנַחְתִּי מֵעַל סוּסִי וְנָפַלְתִּי עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יְדִידִי זֶה הֶחָדָשׁ וְנָשַׁקְתִּי לוֹ בְכָל נַפְשִׁי.

אִישׁ הַצָּד צַיִד מֵעַל גַּבֵּי הַלְּבָנָה! – אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי, כַּמָּה טִלְטוּלִים טֻלְטַלְתִּי עַד שֶׁמָּצָאתִי אִישׁ שֶׁכָּזֶה!

– יְדִידִי הֶחָבִיב! – אָמַרְתִּי לוֹ בְחִבָּה יְתֵרָה – לֹא דָבָר רֵיק הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגַּשְׁנוּ שְׁנֵינוּ, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא. בְּבַקָּשָׁה, הוֹאֵל־נָא וְהִסָּפַח אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי וּבְרִיתִי אֵלֶּה, הֲלֹּא גַם אֲנִי הוֹלֵךְ לְעִיר קַהִירָה; דַּרְכְּךָ דַרְכִּי, נֵלְכָה נָא יָחַד.

וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא זַזְתִּי מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִּסְפַּח אֶל חֲבוּרַת מֵרֵעָי.

לְרֵעִי זֶה קָרָאתִי בְשֵׁם נִמְרוֹד!

מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר הִגַּעְנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

סְמַרְמֹרֶת נְעִימָה עָבְרָה בְדָמִי, כְּשֶׁדָּרְכוּ רַגְלַי עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ זוֹ, שֶׁאָבִי הִרְבָּה וְהִרְבָּה לְסַפֵּר לִי עָלֶיהָ וּבִימֵי חָרְפִּי לָמַדְתִּי וְקָרָאתִי עַל אֹדוֹתֶיהָ סְפָרִים שְׁלֵמִים.

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לְסַפֵּר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דְּבַר מְדִינָה עַתִּיקָה זוֹ, צְבִי כָל הָאֲרָצוֹת, שֶׁלִּפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה הָיְתָה פוֹרִיָּה וּמְלֵאָה עָרִים בְּצוּרוֹת וּמִגְדָּלִים גְּבוֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּכְפָרִים מְלֵאִים תְּבוּאוֹת שָׂדַי וּפֵרוֹת שֶׁאֵין מָשְׁלָם בְּכָל הָעוֹלָם. אַךְ מִי זֶה יַעְצֹר כֹּחַ לְסַפֵּר אֶת כָּל אֵלֶּה בְּבַת אֶחָת?

וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לִי שֶׁלֹּא לְהַזְכִּירוֹ דֶרֶךְ אֲגַב.

בִּשְׁפֵלָה אַחַת, הַמִּשְׂתָּרַעַת לְרַגְלֵי הַר חֶרְמוֹן הַגָּבוֹהַּ, רָאִיתִי נְחִילִים נְחִילִים שֶׁל דְּבוֹרִים לִרְבָבוֹת מְעוֹפְפוֹת וְהוֹמִיּוֹת עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם. הַקַּרְקַע הָיָה מָלֵא בִצּוֹת בִּצּוֹת צְהֻבּוֹת־שְׁחֻמּוֹת, הַטִּיט שֶׁבָּהֶן הָיָה שָׁקוּף כִּמְעַט כִּזְכוּכִית צְהֻבָּה, וּבְתוֹךְ הַטִּיט גּוּפוֹת שֶׁל דֻּבִּים לְמֵאוֹת שְׁקוּעִים עַד הַצַּוָּאר; מֵהֶם שֶׁכְּבָר מֵתוּ וּמֵהֶם חַיִּים עֲדֶנָּה וּמִתְאַמְּצִים בְּכָל כֹּחָם לַעֲלוֹת מִן הַטִּיט וְאֵינָם יְכֹלִים.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן תָּפַשְׂתִּי אֶת רוֹבִי כְּדֵי לִירוֹת בָּהֶם, אַךְ מִיָּד הֶחֱזַרְתִּי אֶת כְּלֵי זֵינִי עַל שִׁכְמִי. לָמָּה אֲמִיתֵם – וְהֵם הוֹלְכִים וּמֵתִים מֵאֲלֵיהֶם?

נוֹדַע לִי, שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁלְּפָנִים, לִפְנֵי אַלְפַּיִם וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, הָיָה דְבָשׁ זָב אֵלָיו מִתּוֹךְ הָהָר הַנִּפְלָא, נוֹבֵעַ וְזָב בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַשְּׁפֵלָה נֶעֶשְׂתָה בִּצּוֹת שֶׁל דְבָשׁ. וּכְבָר הִקְרִישׁ הַדְּבָשׁ לְמַחֲצָה, וְהַדֻּבִּים הָרְעַבְתָּנִים, הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִּים כְּדֵי לֵהָנוֹת מִמַּאֲכָל תַּאֲוָה זֶה, הֶחָבִיב עֲלֵיהֶם כָּל־כָּךְ, מִכֵּיוָן שֶׁיּוֹרְדִים שׁוּב אֵינָם זוֹכִים לַעֲלוֹת. פֹּה הֵם מוֹצְאִים אֶת קְבוּרָתָם.

מֵהֶם חַיִּים פֹּה שָׁנִים אֲחָדוֹת וְנִזּוֹנִים מִן הַדְּבָשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּם – אֶלָּא שֶׁתַּקָּנָה אֵין לָהֶם עוֹד. תְּהֵא מִיתָתָם כַּפָּרָה עַל זוֹלְלוּתָם וְיִמְתְּקוּ לָהֶם רִגְבֵי עֲפָרָם!


דּוֹמֶה לָזֶה מָצָאנוּ בְמָקוֹם אֶחָד בִּצָּה רְחָבָה שֶׁל חֶמְאָה קְרוּשָׁה לְרַגְלֵי אַחַד הָרְכָסִים שֶׁל הָרֵי הַלְּבָנוֹן. וְרַק עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶת בִּצַּת־הַחֶמְאָה, נִזְכַּרְתִּי שֶׁאֶרֶץ זוֹ הָיְתָה נִקְרֵאת לְפָנִים בְּשֵׁם “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”. וּבִצָּה זוֹ גַם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא חָלָב, שֶׁזָּב מִתּוֹךְ הָהָר וּבְמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה לְחֶמְאָה רַכָּה וּלְבָנָה.

גַּם מִן הַדְּבָשׁ וְגַם מִן הַחֶמְאָה לָקַחְתִּי לִי כִמְלֹא צִנְצֶנֶת לְזִכָּרוֹן. הַדְּבָשׁ הוּא מְצֻיָּן גַּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְעוֹלֶה הוּא בְטַעְמוֹ עַל כָּל מִינֵי דְבָשׁ שֶׁבָּעוֹלָם. וְהַחֶמְאָה – כְּבָר פָּג טַעְמָהּ קְצָת וְנִשְׁחֲתָה מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הַשּׂוֹרֵר שָׁם תָּמִיד.


כְּשֶׁהָלַכְנוּ בֵין רֻכְסֵי הֶהָרִים וְיַעֲרוֹת הַלְּבָנוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא בְגֹבַהּ אֲרָזָיו עַד לֵב הַשָּׁמַיִם – רָאִיתִי וְהִנֵּה גֶבֶר גְּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם מוֹשֵׁךְ בְּחֶבֶל עָבֶה הַכָּרוּךְ סְבִיב גּוּפוֹ הָאֵיתָן. הַחֶבֶל סוֹבֵב חֵלֶק הַיַּעַר, וּכְמוֹ אוֹגֵד אֶת הָאֲרָזִים לַאֲגֻדָּה אַחַת, רְחָבָה פַרְסָה עַל פַּרְסָה.

הִסְתַּכַּלְתִּי בַעֲנָק זֶה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה טִיבוֹ.

– בַּמֶּה אַתָּה עוֹסֵק, יְדִידִי? שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – מַה טִיבָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ זוֹ?

– בָּאתִי לַחְטוֹב עֵצִים – עָנָה הַלָּז – וְאָבַד לִי גַרְזִנִּי, לְפִיכָךְ כָּרַכְתִּי אֶת חֵלֶק הַיַּעַר בְּחֶבֶל, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אֲנִי מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה אַחַת, אֲדַלְדֵּל אֶת הָעֵצִים מֵעַל שָׁרְשָׁם וְאַחַר כָּךְ אֶעֱקֹר אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

אָמַר – וְעָשָׂה: קִפֵּל אֶת הַחֶבֶל סְבִיב גּוּפוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו הַמּוּצָקוֹת וּסְבִיב שְׁרִירֵי חָזֵהוּ הַבּוֹלְטִים וּבִתְנוּעַת־אֵיתָן הֵזִיז אֶת כָּל הָאֲרָזִים בְּבַת אֶחָת!


הָאֲרָזִים הָאַדִּירִים נִזְדַּעְזְעוּ וְנִתְחַבְּטוּ בְשָׁאוֹן רַב, וְהָיָה קוֹל הָרַעַשׁ הוֹלֵךְ וּמְנַסֵּר בָּרָקִיעַ מִקְצֵה הָאֹפֶק וְעַד קָצֵהוּ!


כִּמְעַט כָּל הָאֲרָזִים נִדַּלְדְּלוּ מִמְּקוֹמָם. רַבִּים מֵהֶם נֶעֶקְרוּ וְנָפְלוּ, וְרַבִּים, מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאֶמְצַע, נִשְׁאֲרוּ בִמְקוֹמָם וּמִקְצָת שָׁרְשֵׁיהֶם עוֹדָם מְעֹרִים בַּקַּרְקָע.

הַחוֹטֵב הַנִּפְלָא לֹא שָׁהָה הַרְבֵּה. בָּא אֶל הָעֵצִים הָעַקְשָׁנִים וְעָקַר עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, כְּמִי שֶׁמּוֹרֵט נוֹצוֹת צִפּוֹר קַלִּילוֹת, וַיְפַזְּרֵם לְכָל רוּחַ!


נִזְדַּוַּגְתִּי לְבֶן־אָדָם זֶה וְלֹא עֲזַבְתִּיו אַף לְרֶגַע. נָקֵל בְּעֵינַי לְוַתֵּר עַל כָּל בְּנֵי לִוְיָתִי הַנְּתוּנִים לִי מֵאֵת הַשֻּׂלְטָן מִלַּעֲזֹב אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!


וְהוּא – אַחֲרֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן קָצָר עָזַב אֶת מְלַאכְתּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי.

וּכְלוּם יֵשׁ לְךָ שֵׁם רָאוּי לְגִבּוֹר חַיִל זֶה יוֹתֵר מִ“שִּׁמְשׁוֹן”?

כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַלְּבָנוֹן הַנִּשְׂגָב וְיַעֲרוֹתָיו, נִגְלָה לְפָנֵינוּ מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, הַמְעַדֵּן אֶת הָעֵינַיִם בְּצִבְעֵי פְרָחָיו, וּפֹה וָפֹה מִתְנוֹסְסוֹת בּוֹ מִטְחֲנוֹת־רוּחַ, שֶׁכַּנְפֵיהֶן סוֹבְבוֹת בִּמְהִירוּת מֻפְלָגָה בְּכֹחַ הָרוּחַ הָעַז הַנּוֹשֵׁב בָּהֶן. הָרוּחַ הֶחָזָק הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר מֵרֶגַע לְרֶגַע וְנַעֲשֶׂה לְסַעַר מַמָּשׁ, עַד שֶׁכָּל הַשַּׁיָּרָה שֶׁלִּי כִמְעַט שֶׁלֹּא עָצְרָה כֹחַ לְהִלָּחֵם בּוֹ בִידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁגַּם אָנֹכִי אָנוּס הָיִיתִי לָרֶדֶת מֵעַל סוּסִי וְלָלֶכֶת רַגְלִי, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה לִי לְהִשָּׁמֵט מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּס עַל יְדֵי הָרוּחַ הֶחָזָק.


הַדָּבָר הָיָה לָנוּ לְפֶלֶא, מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ זֶה, רָאִינוּ, כְּאִלּוּ קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ תְחוּמִים וְאֵינוֹ נוֹשֵׁב אֶלָּא בִּגְבוּל קָבוּעַ, לְצַד אֶחָד, וּבְשֶׁטַח קָבוּעַ.

מִי זֶה מַצִּיב פֹּה גְּבוּלוֹת לְכַנְפֵי הַסָּעַר?

כְּרֶגַע נוֹדַע לִי הַדָּבָר.

עַל גַּבְשׁוּשִׁית לֹא גְבוֹהָה אַחַת שָׁכַב לוֹ עַל צִדּוֹ הַיְמָנִית גֶבֶר חָסוֹן כְּאַלּוֹן, שֶׁלְּמַרְאֵהוּ נִתְעוֹרְרוּ בָנוּ זִכְרוֹנוֹת עַתִּיקִים עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. הוּא שׁוֹכֵב לוֹ עַל הַקַּרְקַע; בְּאֶצְבַּע יָדוֹ הַשְׂמָאלִית הוּא סוֹתֵם אֶת נְחִירוֹ הָאַחַת וּבַשֵׁנִית הוּא נוֹשֵׁב וְנוֹפֵחַ בְּכֹחַ כְּלַפֵּי הַמִּטְחָנוֹת וּמֵנִיעַ אוֹתָן בְּלִי־הֶרֶף עַד כְּלוֹת הַזֶּרַע מִן הָרֵחָיִם!

כְּשֶׁהֵסֵב אֶת פָּנָיו אֵלֵינוּ הִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ הַמְשֻׁנָּה, וּפִתְאֹם, כְּמוֹ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים מַמָּשׁ, הָיְתָה דְמָמָה מִסָּבִיב וְהַמִּטְחָנוֹת עָמְדוּ מֵהִסְתּוֹבֵב.

– בֶּן־אָדָם! – קָרָאתִי אֵלָיו מִמֶּרְחָק וְיָרֵאתִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְאֶל נְחִירָיו הַנּוֹרָאוֹת – מַה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? שֶׁמָּא נִכְנְסוּ בְךָ הַמַּזִּיקִים מִתַּחַת לְהָרֵי־חשֶׁךְ?! אוֹ אֶפְשָׁר אַתָּה עַצְמְךָ אֶחָד מֵהֶם? מֵאַיִן לְךָ רוּחַ זוֹ הַנּוֹרָאָה?!

הַסּוֹעֵר הַנִּכְבָּד קָם מִמְּקוֹמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנַי בְּכָבוֹד וְאָמָר:

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הָרָם! – לֹא שֵׁד אֲנִי וְלֹא מַזִּיק וְלֹא פֶגַע־רָע; עוֹבֵד אֲנִי אֶת אֲדוֹנִי בֶאֱמוּנָה וּמְלַאכְתִּי הִיא לְהַשִּׁיב רוּחַ בַּמִּטְחָנוֹת הֲלָלוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲוִיר שׁוֹקֵט, וַאֲדוֹנִי עָתִיד לְהַפְסִיד עַל יְדֵי שְׁבִיתַת הַמִּטְחָן – אֲנִי בָא לְעֶזְרָתוֹ בְכֹחִי הַדַּל, כְּפִי שֶׁחַנַּנִי הָאֵל הַטּוֹב.

בֶּאֱמֶת – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כֹּחַ דַּל כָּזֶה דַיּוֹ כְדֵי לְהַטּוֹת אֶת כַּדּוּר הָאֲדָמָה מִשְּׁבִילוֹ!

– אִישִׁי –פָּנִיתִי אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה – נִפְלֵאת לִי רֵיאָתְךָ וּנְחִירֵי אַפְּךָ הָעָז! אוּלַי תּוֹאִיל וּתְלַוֵּנִי הַפַּעַם בְּדַרְכִּי וּתְהֵא נָא כְאַחַד אֲנָשַׁי הַנֶּאֱמָנִים, וַאֲנִי לֹא אֲקַפֵּחַ אֶת שְׂכָרְךָ הַטּוֹב!

– אֲנִי אוֹאִיל וַאֲלַוֶּךָּ! – הִסְכִּים הַלָּז בְּלָשׁוֹן גַּסָּה קְצָת – מִשּׁוּם שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תַּמָּה הַתְּבוּאָה מִן הַמִּטְחָנוֹת וְכָלְתָה מְלַאְכתּוֹ בְשָׁנָה זוֹ.

הֶעֱמַדְתִּיו בְּשׁוּרַת בְּנֵי לִוְיָתִי וְנָתַתִּי אֶת שְׁמוֹ נָחוֹר.

מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בָּאנוּ לְעִיר קַהִירָה וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מִלֵּאתִי אֶת דְּבַר מַלְאֲכוּתִי כְמִצְוַת הַשֻּׂלְטָן, הֶחְלַטְתִּי לִשְׁלֹחַ אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּתוּנִים לִי מֵאִתּוֹ וּלְהַשְׁאִיר עִמִּי רַק אֶת יְדִידַי הַחֲדָשִׁים שֶׁנִּזְדַּמְנוּ לִי בַדֶּרֶךְ.

קָרָאתִי דְרוֹר לְכָל עֲבָדַי וּפָטַרְתִּי בְכָבוֹד אֶת הַפְּקִידִים וָאֶשָּׁאֵר בְּקַהִירָה לִחְיוֹת שָׁם יָמִים אֲחָדִים בְּשַׁלְוָה כְּאִישׁ פְּרָטִי, חָפְשִׁי מִטִּרְדוֹת הַבְלֵי הַפּוֹלִיטִיקָה וְהַדִּפְּלוֹמַטִּיָּה, וְלַהְנוֹת מִזִּיווֹ שֶׁל הַטֶּבַע יַחַד עִם בְּנֵי לִוְיָתִי הַחֲדָשִׁים, שֶׁנִּתְחַבְּבוּ עָלַי מִיּוֹם לְיוֹם.

מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה אָז בְּקַהִירָה נָעִים מְאֹד, וְהַנָּהָר נִילוּס שָׁטַף בֵּין שְׂפוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת שׁוֹקֵט כִּרְאִי זַךְ וּמַבְהִיק בְּאַלְפֵי גְוָנִים נֶחְמָדִים לָעָיִן.

יָשַׁבְנוּ אֲנִי וַאֲנָשַׁי בְּסִירַת־מָשׁוֹט גְּדוֹלָה וְהִפְלַגְנוּ לְעִיר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. כִּשְׁנֵי יָמִים וּמַחֲצָה הָיְתָה דַרְכֵּנוּ שְׁלֵוָה וְשׁוֹקֶטֶת בְּאֵין רוּחַ מַחֲרִיד וְכָל מִכְשׁוֹל. אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְעֵת עֶרֶב קָרָנוּ אָסוֹן אֲשֶׁר לֹא פִּלַּלְנוּ.

דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁהַנִּילוּס עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו לִפְרָקִים יְדוּעִים וְשׁוֹטֵף אֶת כָּל רַחֲבֵי הַכִּכָּר לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ עַד כְּדֵי רֹחַב מִילִים אֲחָדִים. שִטָּפוֹן זֶה בָּא תָמִיד פִּתְאֹם, עַד שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם שְׁהוּת אֲפִילוּ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ בְעוֹד מוֹעֵד.

שִׁטָּפוֹן כָּזֶה בָאָנוּ גַם אֲנַחְנוּ וְכִמְעַט שֶׁאָבָדְנוּ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְעֵת עֶרֶב גָּבַר הַנִּילוּס פִּתְאֹם וּפָרַץ לְכָל עֵבֶר וַיְכַס בְּמֵימָיו אֶת כָּל גְּדוֹתָיו. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים, וְהַמַּיִם כִּסּוּ אֶת כָּל הַנּוֹף מִסָּבִיב פַּרְסָאוֹת אֲחָדוֹת. הִפְנִינוּ אֶת עֵינֵינוּ כֹה וָכֹה­ – לֹא כְפָר וְלֹא יִשּׁוּב כָּל שֶׁהוּא; אֶת הַכֹּל כִּסּוּ מִשְׁבָּרָיו שֶׁל הַנָּהָר הָאַכְזָר, וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ צָפִים עַל גַּלָּיו כְּעַל יָם גָּדוֹל אֵין סוֹף.

אַצְתִּי בָּאֲנָשַׁי שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהָבִיא אֶת סִירָתֵנוּ הַיַּבָּשָׁה; הָאֲנָשִׁים עָבְדוּ בְכָל כֹּחָם, וַאֲנַחְנוּ שַׁטְנוּ עַל הַמַּיִם מַהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה סִירָתֵנוּ נִתְקְלָה בְאֵיזֶה שִׂרְטוֹן!

– שִׂרְטוֹן?! – הִשְׁתּוֹמַמְנוּ כֻלָּנוּ.

וּכְשֶׁמָּדַדְנוּ בַאֲנָךְ אֶת הַמַּיִם, מָצָאנוּ שֶׁעֹמֶק הַנִּילוּס מַגִּיעַ תַּחְתֵּינוּ לְשִׁבְעִים אַמָּה בְעֶרֶךְ!

סִירָתֵנוּ נִתְלַבְּטָה בִסְבַךְ שֶׁל עֲנָפִים וַאֲנַחְנוּ נִמְצֵאנוּ כֻלָּנוּ בֵין חָמְרֵי־חֲמָרִים שֶׁל שְׁקֵדִים נוֹתְנֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ.

מִיָּד נִתְחַוֵּר לָנוּ הָעִנְיָן. וְהִנֵּה לֹא שִׂרְטוֹן הוּא, אֶלָּא עֵץ־עֲנָק שֶׁל שְׁקֵדִים, הַגָּדֵל הַרְחֵק, דֶּרֶךְ פַּרְסָאוֹת אֲחָדוֹת, מִתְּעָלַת הַנִּילוּס, וְעַכְשָׁו עוֹמֵד הוּא תַחַת גַּלָּיו שֶׁל הַנָּהָר הַמִּתְפָּרֵץ!

בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא חָשַׁבְנוּ עַל דְּבַר הַסִּירָה כְלָל: נָפַלְנוּ עַל הַמְּצִיאָה הַיְקָרָה וְעָמַדְנוּ לֶאֱרוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִים וּלְאָכְלָם בְּתַאֲוָה. בֵּינְתַיִם נָפְלָה הַסִּירָה מֵעַל הָעֲנָפִים אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ אֲחוּזִים וּתְלוּיִם בְּעַנְפֵי הָאִילָן – אוֹכְלִים בְּאֵין מַפְרִיעַ.

כָּךְ עָשִׂינוּ כִשְׁלשָׁה יָמִים: שׁוֹכְבִים עַל הָאִילָן, מִתְנוֹעֲעִים הֵנָּה וָהֵנָּה עַל יְדֵי הַגַּלִּים וּמוֹרְטִים בֵּינְתַיִם אֶת הַשְּׁקֵדִים הַטּוֹבִים לְהֲנָאָתֵנוּ!

עַכְשָׁו מָה אָנוּ עוֹשִׂים?

חִכִּינוּ עוֹד יוֹמַיִם עַד שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחְתֵּינוּ וְאַחַר כָּךְ יָרַדְנוּ מֵעַל הָעֵץ.

פִּתְאֹם רָאִינוּ אֶת סִירָתֵנוּ מוּטֶלֶת עַל אַחַד הַסְּלָעִים וְצַלְעוֹתֶיהָ מְסֻדָּקוֹת קְצָת. מִיָּד עָמַדְנוּ לְחַזֵּק אֶת בְּדָקֶיהָ וּסְדָקֶיהָ, וְאַחֲרֵי שֶׁיִּבַּשְׁנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ לְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֶרֶת יָשַׁבְנוּ בְסִירָתֵנוּ וְאָמַרְנוּ לְהַפְלִיג הָלְאָה.

וְהִנֵּה נִזְכַּרְנוּ, שֶׁאָבְדוּ לָנוּ הַמְּשׁוֹטִים!

מַה לַעֲשׂוֹת?

וְעַד שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים וּמַטְרִידִים אֶת מֹחֵנוּ וּמְבַקְּשִׁים תַּחְבּוּלָה – עָמַד לְפָנַי מֵשִׁיב הָרוּחַ, נָחוֹר הַנִּכְבָּד, וְאָמָר:

– אִם אֵין מָשׁוֹט, הֲרֵי יְכֹלִים אֲנַחְנוּ לִמְתוֹחַ קְלָעִים וְלַעֲשׂוֹת אֶת סִירָתֵנוּ לְסִירַת מִפְרָשׂ!

הָעֵצָה הָיְתָה טוֹבָה מְאֹד, אֶלָּא, שֶׁאַלְיָה זוֹ קוֹץ יֵשׁ בָּהּ: הַמִּפְרָשׂ צָרִיךְ לְרוּחַ וּמְדִינָה זוֹ אֵין כָּל רוּחַ מְצוּיָה בָהּ בַּיְרָחִים הֲלָלוּ!

– רוּחַ? – נָהַם עָלַי נָחוֹר – רוּחַ?!

רֶגַע – וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם מִסְּבִיבֵנוּ; כּוֹבָעֵינוּ עָפוּ מֵעַל רָאשֵׁינוּ הָאֲנָשִׁים חָגוּ־נָעוּ כַשִּׁכּוֹרִים, וַאֲנִי לוּלֵא הַחוֹטֵב שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱחַזְתִּי בוֹ כִּבְאִילָן חָסוֹן, מִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הָיָה רוּחַ זֶה מְטַלְטֵל אוֹתִי, וַדַּאי, לִכְרַכֵּי הַיָּם אוֹ לְהָרֵי־חשֶׁךְ!

– וְכָל־זֶה – נְשִׁימָה אַחַת מִשְּׁתֵּי נְחִירָיו שֶׁל נָחוֹר!

– הַנַּח – הֶרֶף! – צָעַקְנוּ כֻלָּנוּ תַחֲנוּנִים – הָסֵב־נָא אַפְּךָ וְהַחֲיֵנוּ!

מִיָּד הָיְתָה דְמָמָה.

מָתַחְנוּ קְלָעִים לְסִירָתֵנוּ וְיָשַׁבְנוּ בְתוֹכָהּ. נָחוֹר שֶׁלָּנוּ יָשַׁב כְּלַפֵּי הַמִּפְרָשׂ וַיִּפַּח בְּאַפָּיו. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת טַסְנוּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ נְחִירָיו, בְּבִטָּחוֹן וּבִמְהִירוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ.

מִקֵּץ שִׁשָּׁה יָמִים בָּאנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרָיִם, וּמִשָּׁם, לְאַחַר זְמָן קָצָר, שַׁבְנוּ לְקֻשְׁטָה הַבִּירָה.

הַשֻּׂלְטָן הָרָם קִבֵּל אוֹתִי בְשִׂמְחָה רַבָּה שֶׁאֵין לְתָאֵר. וּכְשֶׁהִצַּגְתִּי לְפָנָיו אֶת יְדִידַי הַחֲדָשִׁים וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּפְלָאִים – קִבֵּל גַּם אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וַיִּתֵּן לָהֶם מָקוֹם כָּבוֹד בַּחֲצֵרוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו וּלְשַׂמְּחוֹ בְמִפְעֲלוֹתֵיהֶם פַּעַם בְּפָעַם.


 

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר    🔗

הַבָּרוֹן עוֹלֶה לִגְדֻלָּה– שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה וְרֹב תִּפְאַרְתּוֹ – לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה – קָשָׁה סְעֻדָּה בְלִי יַיִן כְּעֶצֶם בְּגָרוֹן! – רָגְזוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן קָפַץ עַל הַבָּרוֹן – סַכָּנָה גְדוֹלָה – הַבָּרוֹן נָדוֹן לְמַאֲכַל עוֹרְבִים – מִלְחֶמֶת־הַיָּם בֵּין הַבָּרוֹן וּבֵין צִי הַשֻּׁלְטָן – סַעַר נְחִירַיִם עַל הַיָּם – “לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ” – מַעֲשֶׂה בְלִסְטִים מְזֻיָּנִים.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדֵּל אוֹתִי הַשֻּׁלְטָן הָרָם וַיְנַשְּׂאֵנִי וַיָּשָׂם אֶת כִּסְאִי מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. עִמּוֹ אֵשֵׁב יוֹמָם וָלַיְלָה, עִמּוֹ אֵלֵךְ לְטַיֵּל בְּגַנּוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת, וְלֹא הָיָה אִתּוֹ דָבָר, שֶׁלֹּא הָיָה נִמְלָךְ בִּי תְחִלָּה הֲלַעֲשׂוֹתוֹ אִם לֹא. וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחָנוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אֲנִי מֵסֵב עִמּוֹ.

זָכוּר לַטּוֹב, אֲדוֹנִי, שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תּוֹגַרְמָה, יָרוּם הוֹדוֹ, שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, הֵן בְּמַאֲכָלָיו הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם וְהֵן בְתִפְאַרְתּוֹ, תַּאֲוָה לְעֵינַיִם, הַמְשַׂמַּחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. אֶלָּא שֶׁאַלְיָה זוֹ קוֹץ בָּהּ, וְדַוְקָא קוֹץ מַמְאִיר: שֻׁלְחָן זֶה אִי אַתָּה יָכֹל לִקְרֹא עָלָיו אֶלָּא בְשֵׁם מַאֲכָל, אֲבָל לֹא בְשֵׁם מִשְׁתֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל יֵשׁ שָׁם, מַה שֶּׁהָעַיִן רוֹאֶה וְהַלֵּב חוֹמֵד, חוּץ מֵאוֹתוֹ דָבָר, יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם – וְהוּא הַיָּיִן!

תּוֹרָתוֹ שֶׁל נָבִיא הַתּוֹגַרְמִים, הוּא מַחֲמַד הַקָּדוֹשׁ שִׁבְעָתַיִם, אוֹסֶרֶת עַל בְּנֵי־אֱמוּנָתָהּ כָּל מִין יֵין־שֶׁהוּא, וַהֲרֵי אַתֶּם יְכֹלִים לְשַׁעֵר כַּמָּה גָדוֹל צַעֲרָהּ שֶׁל סְעֻדָּה זוֹ!

קָשָׁה סְעֻדָּה בְלִי יַיִן כְּעֶצֶם בְּגָרוֹן!

אֶלָּא שֶׁכָּךְ נוֹהֲגִים הַ“מַּאֲמִינִים”: מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם בְּגָלוּי – וְנִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בַסֵּתֶר, בְּחַדְרֵי חֲדָרִים…

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כְּלוֹמַר: אַחֲרֵי סְעֻדָּה שְׁמֵנָה אַךְ חֲרֵבָה, שֶׁגְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם עוֹרֵג וּמְבַקֵּשׁ אֶת תִּקּוּנוֹ בְכָל פֶּה, פָּרָשֵׁי הֶחָצֵר הַנִּכְבָּדִים פּוֹרְשִׁים אֶל תּוֹךְ מַרְתֵּף מָלֵא יֵינוֹת מִיֵּינוֹת שׁוֹנִים – לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה.

וְלֹא רַק שָׂרֵי הֶחָצֵר וְרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אֲפִילוּ כֹּהֲנֵי הָאִסְלַם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים וְהַנְּעִימִים אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם בַּהֲנָאָה, כָּאָמוּר, גַּם הַכֹּהֲנִים הַנְּזִירִים הֲלָלוּ מִתְכַּנְּסִים פַּעַם בְּפַעַם יַחַד עִם בְּנֵי הֶחָצֵר – וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת.

פַּעַם אַחֲרֵי אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, רָמַז לִי הַשֻּׂלְטָן הָרָם, שֶׁאֵלֵךְ אַחֲרָיו בַּחֲשָׁאִי – אֶל הַמַּרְתֵּף.

“דַּי לְחַכִּימָא בִרְמִיזָא”.

הָלַכְתִּי אַחֲרָיו בִּפְסִיעוֹת עֲנָק וּכְרֶגַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְמֶמְשֶׁלֶת־הַשִּׁכָּרוֹן. לְכֹל מַרְאֵה עֵינַי – חָבִיּוֹת וַחֲבִיּוֹנוֹת, צְלוֹחִיּוֹת וְצִנְצָנוֹת, כַּדִּים וְקַנְקַנִּים, טְפִיחִים וּבַקְבּוּקִים שׁוֹנִים וְכֻלָּם מְלֵאִים יִינוֹת יְקָרִים. נִתְבַּשְׂמָה עָלַי דַּעְתִּי!

אִלּוּ זָכִיתִי לְרֵיחוֹ הַנּוֹדֵף שֶׁל מַרְתֵּף־פְּלָאִים זֶה וְלֹא שָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ – דַּיִּי.

נָטַל הַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ בַקְבּוּק אֶחָד מָלֵא יַיִן וְאָמַר לִי בְזֹה הַלָּשׁוֹן:

– מִינְכְהוֹזֶן! – לֹא נֶעְלַם מִמֶּנִּי, עַד כַּמָּה בְקִיאִים אַתֶּם הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים בְּהִלְכוֹת שְׁתִיָּה. אַתֶּם בַּעֲלֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, לֹא רַק שֶׁלֹּא אָסַר עֲלֵיכֶם נְבִיאֲכֶם אֶת הַיַּיִן, אֶלָּא, לְהֶפֶךְ, בַּיַּיִן אַתֶּם מְקַדְּשִׁים אֶת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁכָּכָה לוֹ! וְאַתָּה, מִינְכְהוֹזֶן חֲבִיבִי, חֲזָקָה עָלֶיךָ שֶׁלֹּא נוֹפֵל אַתָּה בִּבְקִיאוּתְךָ זֹאת מִכָּל אֲבוֹתֶיךָ הַפָּרָשִׁים הָאֲצִילִים. וְאַף עַל פִּי כֵן – מִינְכְהוֹזֶן יְדִידִי – בַּקְבּוּק יַיִן יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא טָעַמְתָּ גַּם אַתָּה בְחַיֶּיךָ!

26.jpg

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּרוֹ מָזַג לִי כוֹס יַיִן וְהוֹשִׁיטָה לְיָדִי.

כְּשֶׁטָּעַמְתִּי מִמֶּנּוּ לְגִימוֹת אֲחָדוֹת הוֹסִיף הַשֻּׂלְטָן הָרָם וְשָׁאָל:

– וּבְכֵן? מַה דַעְתֶּךָ? ־ הֲבָא כַבֹּשֶׂם הַזֶּה בִגְרוֹנֶךָ? ־ מְסֻפְּקָנִי.

– יַיִן זֶה – עָנִיתִי לְהוֹד מַלְכוּתוֹ – יַיִן זֶה מִן הַמֻּבְחָרִים הוּא, אֵין סָפֵק. אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל רְשׁוּת מֵהוֹד מַלְכוּתוֹ וּמוֹדִיעַ, שֶׁיַּיִן זֶה אֵינוֹ רָאוּי אֲפִילוּ לַעֲמוֹד בְּמַרְתֵּף אֶחָד עִם אוֹתוֹ הַיַּיִן שֶׁשָּׁתִיתִי אֲנִי פַעַם עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה, מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה הַמְהֻלָּלָה! הָעֲבוֹדָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, נוֹתֵן אֲנִי אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק הַזֶּה וְאֵינִי שׁוֹתֶה אֶלָּא טִפָּה אַחַת מִן הַיַּיִן הַהוּא!

– פָּנָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הִכְסִיפוּ מִכַּעַס נִסְתָּר. נִרְאֶה הָיָה שֶׁפָּגַעְתִּי בִכְבוֹדוֹ הָרָם.

– מִינְכְהוֹזֶן! – אָמַר הַשֻּׂלְטָן בַּחֲשִׁיבוּת מְאַיֶּמֶת – הִקְשֵׁיתָ לְדַבֵּר הַפָּעַם. אֵין אֲנִי חָפֵץ בְּשִׁגְיוֹנְךָ וּלְפִיכָךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּשִׁיב אֶת דְּבָרֶיךָ. עוֹד יֵשׁ לְךָ פְנַאי לַעֲמוֹד עַל טָעוּתְךָ וּלְהִתְחָרֵט. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, מִינְכְהוֹזֶן, מַה טִיבוֹ שֶׁל יַיִן זֶה שֶׁטָּעַמְתָּ עַכְשָׁו?

– טַעְמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו – עָנִיתִי לוֹ – שֶׁיַּיִן טוֹקָאִי הוּא, מִן הַמֻּבְחָר.

– וְיוֹדֵעַ אַתָּה, בֶּן כַּמָּה שָׁנִים הוּא?

– לֹא נָבִיא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא בֶן נָבִיא אָנִי. עַל בְּצִירָם שֶׁל עִנְבֵי יַיִן מְצֻיָּן זֶה לֹא עָמַדְתִּי וְלֹא שָׁתִיִתי מִמֶּנּוּ בַגַּת בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ – אֶלָּא, כְּאִישׁ שֶׁחֵךְ טוֹעֵם לוֹ אֲנִי מְשַׁעֵר, שֶׁבֶּן שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה הוּא, בְּעֶרֶךְ.

– הַאֶת הָאוֹבוֹת תִּתְרָעֶה, מִינְכְהוֹזֶן! – קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּהִתְפַּעֲלוּת – מִי רוּחַ וָשֵׁד גִּלָּה לְךָ סוֹד זֶה?! וּבְכֵן? ־ הוֹסִיף בְּכֹבֶד רֹאשׁ כְּבַתְּחִלָּה – עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּדַעְתְּךָ עַל דְּבַר יֵינָהּ שֶׁל מַלְכַּת אוֹסְטְרִיָּה?

– אָמְנָם כֵּן, בְּלִי סָפֵק – הוֹד מַלְכוּתְךָ הָרָם!

– בְּלִי סָפֵק? הִתְקַצֵּף הַשֻּׂלְטָן – בְּלִי סָפֵק? ־ וּכְלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם יַיִן נוֹשָׁן מִזֶּה, בֶּן שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה? – חוֹשְׁשַׁנִי מִינְכְהוֹזֶן, שֶׁמָּא הִתְבַּדֵּיתָ הַפָּעַם!

– לֹא זוֹ אֻמָּנוּתִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! מִינְכְהוֹזֶן לֹא הִתְבַּדָּה עוֹד בְּחַיָּיו וְלֹא יִתְבַּדֶּה לְעוֹלָם! יַיִן זֶה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו – הוּא הוּא הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! וּמִיֵּינוֹ שֶׁל נֹחַ הַצַּדִּיק הוּא, הַמֻּצְנָע בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. כֵּן, אֲדוֹנִי הָרָם, הַרְבֵּה מִינֵי יַיִן יֶשְׁנָם בְּמַרְתְּפֵיהֶם שֶׁל מַלְכֵי הָעוֹלָם. אַךְ לְיַיִן זֶה לֹא זָכָה אִישׁ בְּיָמֵינוּ, חוּץ מִן הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה! וְגַם הִיא לֹא זָכְתָה אֶלָּא מְעַט, בְּמִדָּה קְטַנָּה וּמְצֻמְצֶמֶת מְאֹד: חֲצִי לוֹג בְּעֶרֶךְ. תִּשְׁאַל: כֵּיצַד נָפַל אוֹצָר יָקָר זֶה בְחֶלְקָהּ? – הִנְנִי וְאַגִּיד לָךְ: מֵאֵת הַוַּטִיקַן בָּא לָהּ; הָאַפִּיפִיּוֹר הָרָם נָתַן לָהּ בְּמַתָּנָה לְיוֹם הֻלֶּדֶת בְּנָהּ,

יָרוּם הוֹדוֹ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמְּעַטִּים הָיוּ הַזּוֹכִים לִטְעֹם מִמֶּנּוּ, וּבְתוֹךְ אוֹתָם הַמְּעַטִּים הַמְאֻשָּׁרִים זָכִיתִי לִהְיוֹת גַּם אֲנִי עַבְדְּךָ, הַצָּעִיר וְהַדַּל בְּאַלְפִי חֲצֵרָה.

– מִינְכְהוֹזֶן! – אָמַר לִי הַשֻּׂלְטָן בְּקוֹל מַסְתִּיר חָרוֹן – מִינְכְהוֹזֶן! אִם לֹא תוֹכִיחַ לִי תֵכֶף וּמִיָּד בְּרַאֲיָה בְרוּרָה, שֶׁאֱמֶת בְּפִיךָ – אַתָּה מָחֳזָק בַּדָּאי!

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – עָנִיתִי בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינֶנִּי מִתְיָרֵא גַם לְהִתְעָרֵב אֶת הוֹד מַלְכוּתֶךָ. יוֹדֵעַ אֲדוֹנִי, שֶׁמִּתְנַגֵּד אָנֹכִי לְכָל עֹנֶשׁ־מָוֶת. וּבְכָל זֹאת: אִם בְּעוֹד שָׁעָה אַחַת לֹא אַגִּישׁ לְךָ כוֹס־יַיִן קְטַנָּה מִיֵּינָהּ הַמְשֻׁמָּר שֶׁל מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה – הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, הַתֵּז אֶת רֹאשִׁי עַל יְדֵי הַפָּחוֹת וְהַבָּזוּי שֶׁבְּכָל עֲבָדֶיךָ! –

– כִּדְבָרֶיךָ! – עָנָה הַמֶּלֶךְ – תָּקַע אֶת כַּפּוֹ בְיָדִי וְשָׂם עֵינָיו בִּשְׁעוֹנוֹ. – וּבְכֵן: אִם בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית בְּדִיּוּק לֹא אֶטְעַם מִיֵּין הַמְשֻׁמָּר – דָּמְךָ בְרֹאשֶׁךָ! וְאִם תַּעֲמוֹד בְּדִבּוּרְךָ – הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. קַח מִשָּׁם כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ וְשָׂא לְבֵיתְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל לָשֵׂאת הַגִּבּוֹר בְּכָל אֲנָשֶׁיךָ!

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר יָשַׁבְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן וָאֶכְתֹּב מִכְתָּב מְפֹרָשׁ, חָתוּם בְּחוֹתָמִי, לַמַּלְכָּה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:

"לְמַלְכַּת הַחֶסֶד, הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, שָׁלוֹם!

הוֹד מַלְכוּתֵךְ הָרָמָה!

עַבְדֵּךְ הַנֶּאֱמָן וּבֶן בְּרִיתֵךְ וּבְרִית אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ קַרְל הַשִּׁשִּׁי, זִכְרוֹ לִבְרָכָה וּלִתְהִלָּה, מִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי הֲדוֹם רַגְלַיִךְ הָעֲדִינוֹת וּמַפִּיל לְפָנַיִךְ בַּקָּשָׁה קְטַנָּה אַךְ מְאֹד נִמְרָצָה.

קַנֵּא קִנֵּאתִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה לִכְבוֹדֵךְ הָרָם וְלִכְבוֹד מַרְתְּפֵךְ וְאוֹצְרוֹת יֵינוֹתַיִךְ הַמְּלֵאִים בִּרְכַּת אֱלֹהִים וּמֶגֶד שָׁמַיִם מֵעָל.

נִלְאֲתָה אָזְנִי מִשְׁמוֹעַ, אֵיכָכָה יִתְפָּאֵר הַשֻּׂלְטָן הַגֵּא בְּיֵינוֹתָיו הַקּוֹסְסִים וְאֵיכָכָה יִתְיַמֵּר בָּהֶם בְּלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת – וָאֲבִינֶנּוּ דֵעָה, אֲשֶׁר כָּל הֲמוֹן יֵינוֹתָיו כְּמַיִם דְּלוּחִים נֶחְשְׁבוּ לְעֻמַּת טִפָּה אַחַת יְחִידָה מִיֵּין הִלּוּלִים שֶׁל כְּבוֹד מַלְכוּתֵךְ הָרָמָה!

דְּבָרַי אֵלֶּה חִזַּקְתִּי וְאִשַּׁרְתִּי בִּתְקִיעַת כַּפִּי וְעוֹד בְּטֶרֶם תָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לְהַזְהִיב אֶת פְּאַת הַשָּׁמַיִם בְּמַעֲרָב, עוֹד בְּטֶרֶם תֵּרֵד אַרְבַּע מַעֲלוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב – עָלַי לְהַגִּישׁ לוֹ כּוֹס קְטַנָּה מִיֵּינֵךְ זֶה הַפֶּלַאי, אֲשֶׁר הוֹאַלְתְּ בְּחַסְדֵּךְ הַגָּדוֹל לְכַבְּדֵנִי בוֹ בְיֶרַח יוּלִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ, וְלֹא – וְחִיַּבְתִּי אֶת רֹאשִׁי לַשָּׁפֶל בְּעַבְדֵּי הַשֻּׂלְטָן!

לָכֵן הִנְנִי בְּבַקָּשָׁתִי, עֲשִׂי עִמָּדִי חֶסֶד וְשִׁלְחִי לִי בְיַד הָרָץ הַשָּׁלוּחַ אֵלַיִךְ מֵאִתִּי, צְלוֹחִית קְטַנָּה מִיֵּינֵךְ הַמְשֻׁמָּר – וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִגְלַל כְּבוֹדֵךְ הָרָם.

אֵלַיִךְ תִּקְוָתִי, שֶׁלֹּא תָשִׁיבִי אֶת פָּנַי רֵיקָם, וּתְקַבֵּל נָא הוֹד מַלְכוּתֵךְ אֶת תּוֹדָתִי מֵרֹאשׁ. אֲנִי עַבְדֵּךְ וּבֶן־בְּרִיתֵךְ וּבְרִית אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ קַרְל הַשּׁשִּׁי, זִכְרוֹ לִבְרָכהָ וְלִתְהִלָּה, וִידִידֵךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדוֹם רַגְלַיִךְ הָעֲדִינוֹת.

בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם מִקֶּרֶב לֵב וָנֶפֶשׁ

בָּרוֹן אִישׁ־מִינְכְהוֹזֶן."


תּוֹךְ כְּדֵי כְתִיבָה זוֹ עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּלְפִיכָךְ מִהַרְתִּי לִמְסוֹר אֶת הַמִּכְתָּב לָרַמְכָאי שֶׁלִּי הַמָּהִיר. כְּהֶרֶף־עַיִן חָלַף וְנֶעְלָם. וּמִי יוֹדֵעַ, אֵי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר דָּהַר בָּהֶן מִקֵּץ רֶגַע בְּרַגְלָיו הַקַּלִילוֹת עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, עַל גַּגּוֹת וּגְדֵרוֹת וְקַרְפִּיפוֹת וְעַל שָׂדוֹת וּכְרָמִים בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל עִיר בִּירַת אוֹסְטְרִיָּה, הִיא וִינָא הַמַּעֲטִירָה.

כָּל זֶה לֹא עִכֵּב בָּנוּ, כְּמוּבָן, וְלֹא הִזִּירָנוּ מִן הַיֵּינוֹת שֶׁבְּמַרְתֵּף הַשֻּׂלְטָן הָרָם וּבֵינְתַיִם חִכִּינוּ לִתְשׁוּרַת הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה.

עָבַר רֶבַע שָׁעָה, חֲצִי שָׁעָה – וְהַשָּׁלִיחַ לֹא שָׁב.

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ: הִתְחַלְתִּי חָשׁ קְצָת בְּרֹאשִׁי. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא נִתְחַוֵּר לִי, אִם הַשְּׁתִיָּה הַמְרֻבָּה גָרְמָה לִי מֵחוּשׁ רֹאשׁ זֶה, אוֹ – הַפַּחַד. וְרַק זֶה בָּרוּר לִי, שֶׁלַּשָּׁוְא שָׁתִיתִי בְלִי מִדָּה וָקֶצֶב, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת פַּחְדִּי, לְהֶפֶךְ: הַפַּחַד שֶׁפָּחַדְתִּי פֶּן לֹא יָשׁוּב שְׁלִיחִי בַזְּמָן הַקָּצוּב הֵפִיג אֶת יֵינִי וְאֶת שִׁכְרוֹנִי כָּלָה. וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֵיךְ הַשֻּׂלְטָן הָרָם מִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ וְאֵיךְ הוּא מִתְכַּוֵּן לִמְשֹׁךְ בַּפַּעֲמוֹן וְלִמְסוֹר אוֹתִי לַתַּלְיָן הַנִּבְזֶה, סְמַרְמֹרֶת קָרָה וְחַמָּה כְאַחַת עָבְרָה בְדָמִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי, וּכְבָר רָאִיתִי אֶת עַצְמִי מוּטָל בְּלִי רֹאשׁ אוֹ נָע בָּאֲוִיר, מַאֲכָל לָעוֹרְבִים!

הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁרַחֲמֵי הַשֻּׂלְטָן נִכְמְרוּ עָלַי וַיִּתֵּן לִי רְשׁוּת לַעֲזוֹב אֶת הַמַּרְתֵּף לִרְגָעִים אֲחָדִים כְּדֵי לִשְׁאֹף רוּחַ צַח.

אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַן לִי לָצֵאת יְחִידִי. בְּדַרְכִּי זוֹ, אוּלַי הָאַחֲרוֹנָה, לִוּוּנִי שְׁנֵי שׁוֹמְרִים אִלְּמִים וְחֵרְשִׁים, שֶׁלֹּא גָרְעוּ מִמֶּנִּי עַיִן חוֹדֶרֶת כְּמִדְקְרוֹת חָרֶב.

וְצֵל הַמַּעֲלוֹת הָלַךְ וְקָרַב אֶל הַשָּׁעָה הָרבִיעִית.

מִי יוּכַל לְהָבִין אֶת נַפְשִׁי בָרְגָעִים הָהֵם?

עוֹד אֲנִי מְטַיֵּל וְהִנֵּה לִקְרָאתִי יְדִידִי אֲזַנְיָה.

– לָמָּה פָנֶיךָ זוֹעֲפִים? שָׁאַל אוֹתִי בִתְמִימוּת.

סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

– רֶגַע וְנוֹדַע לָנוּ אַיֵּה מְקוֹמוֹ – אָמַר אֲזַנְיָה.

מִיָּד שָׁכַב עַל הַקַּרְקַע וְעָשָׂה אָזְנוֹ כַאֲפַרְכֶּסֶת וְהִקְשִׁיב.

– אִם דְּפִיקַת רַגְלָיו לֹא תוֹדִיעַ לָנוּ הֵיכָן הוּא – אָמַר בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר – אוֹ אִם, אֶפְשָׁר, יוֹשֵׁב הוּא אוֹ שׁוֹכֵב בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, הֲרֵי נְשִׁימָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, תִּשָּׁמֵעַ.

מִקֵּץ רֶגַע אוֹרוּ עֵינָיו!

הִנֵּהוּ! – קָרָא בְשִׂמְחָה – הִנֵּהוּ! – שָׁם – עַל גִּבְעָה אַחַת – עַל הַר – כֵּן – עַל הַר לוֹבְצֵ’ין – בְּמוֹנְטוֹנַגְרָה – תַּחַת אִילָן מְלַבְלֵב – שָׁם הוּא שׁוֹכֵב לוֹ – נַחֲרָתוֹ הַגַּסָּה מַגִּיעָה אֶל אָזְנִי! כֵּן! כֵּן! ־ קָרָא וְקָם מִמְּקוֹמוֹ – אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, תִּפַּח רוּחִי, אִם אֵינוֹ שׁוֹכֵב שָׁם וְיָשֵׁן שֵׁנָה מְתוּקָה.

– נָבָל וּבְלִיַּעַל! – קָרָאתִי מִנַּהֲמַת לִבִּי! – וַדַּאי טָעַם מִן הַיַּיִן וְנִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדָּם.

מִיָּד קָרָאתִי לְנִמְרוֹד גִּבּוֹר הַצַּיִד שֶׁלִּי, הַמִּצְטַיֵּין בְּעֵינוֹ עֵין־אַיָּה.

בָּא נִמְרוֹד וְעָלָה עַל גַּבֵּי מַעֲקֶה גָבוֹהַּ וְהִסְתַּכֵּל לְמֵרָחוֹק.

פִּתְאֹם זָעַק זְעָקָה גְדוֹלָה:

– הִנֵּהוּ, ־ אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – הִנֵּהוּ הַנָּבָל הַשִּׁכּוֹר! שָׁם הוּא שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן תַּחַת אַלּוֹן גָּבֹהַּ, לֹא הַרְחֵק מֵעֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁבִּמְדִינַת מוֹנְטוֹנַגְרָה וְיָשֵׁן לוֹ שְׁנַת תְּמִימִים! גַּם אֶת הַבַּקְבּוּק אֲנִי רוֹאֶה; שָׁם הוּא מֻנָּח לְצִדּוֹ הַשְׂמָאלִי!

מַה לַעֲשׂוֹת? שָׁאַלְתִּי בְיֵאוּשׁ.

– חַכֵּה מְעַט – עָנָה הַלָּז – תֵּכֶף וּמִיָּד אֲדַגְדֵּג אוֹתוֹ קְצָת וְאָעִיר אוֹתוֹ מִשִּׁכְרוֹנוֹ! אָמַר – וּמִלֵּא אֶת רוֹבוֹ חַרְדָּק וְקָלַע כְּלַפֵּי הָאִילָן הַלָּז. בָּרָד שֶׁל עַרְמוֹנִים וַעֲנָפִים שְׁבוּרִים יָרַד עַל פְּנֵי הַיָּשֵׁן; הוּא הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה, נִבְהַל בֶּהָלָה גְדוֹלָה, וּמִשֶּׁנָּתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ – הֵחִישׁ אֶת מְרוּצָתוֹ. עַד שֶׁבְּאַרְבַּע שָׁעוֹת חֲסַר רֶגַע עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן וּבְיָדוֹ בַּקְבּוּק הַיַּיִן!

הַשֻּׂלְטָן תָּפַשׂ אֶת הַבַּקְבּוּק מִיָּדוֹ וְהִתְחִיל מְגַרְגֵּר בְּתַאֲוָה, לָגַם לְגִימוֹת אֲחָדוֹת, פַּעַם, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ וְהָיוּ עֵינָיו מַאְדִימוֹת מִתּוֹךְ הֲנָאָה מְרֻבָּה עַד שֶׁהִתְחִילוּ דוֹהוֹת וְרַגְלָיו – אָבַד הַקַּרְקַע מִתַּחְתֵּיהֶן.

27.jpg

– מִינְכְהוֹזֶן! – קָרָא אֵלַי בְּקוֹל צָרוּד קְצָת – מִינְכְהוֹזֶן חֲבִיבִי! אֲנִי חַיָּב לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, עַל שֶׁהֵעַזְתִּי לְהַטִּיל סָפֵק בַּאֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ! צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת בְּסוֹד, שֶׁאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים עוֹלָה עַל כָּל הָאֱמוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מַה חָכְמַתֵנוּ וּבִינָתֵנוּ אֲנַחְנוּ לְעֻמַּת חָכְמַתְכֶם?! הֶבֶל וָרִיק, יְדִידִי, עָפָר וָאֵפֶר! וְאַשְׁרֵי הָעָם שֶׁצַּדִּיקָיו זוֹכִים לְמַשְׁקֶה כָּזֶה לָעָתִיד לָבֹא!

– עַכְשָׁו – הוֹסִיף בְּפָנִים צוֹהֲלִים – בַּקְבּוּק זֶה שֶׁלִּי הוּא, יְדִידִי. אַתָּה – לִכְשֶׁתִּרְצֶה, תִּזְכֶּה שׁוּב לְשֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה הַמְפֹאָרָה וּבְלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר תִּתְעַנֵּג שָׁם עַל יֵינוֹת הִלּוּלִים כָּאֵלֶּה. וְאִלּוּ אֲנִי – מָה אֶעֱשֶׂה?

הוּא מָשַׁךְ בַּפַּעֲמוֹן וְקָרָא לַגִּזְבָּר הַמְמֻנֶּה עַל אוֹצְרוֹתָיו. הַגִּזְבָּר בָּא מִיָּד, וְהַשֻּׂלְטָן הוֹסִיף:

– שְׁמַע נָא, הַגִּזְבָּר! הִנֵּה אֲנִי הִתְעָרַבְתִּי בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד עִם יְדִידִי הַנִּכְבָּד הַבָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן, וְאַלַּה הַכֹּל יָכֹל הִטָּה אֵלָיו חַסְדּוֹ הַטּוֹב וַיְזַכֵּהוּ וַיּוֹצִיא כָאוֹר צִדְקָתוֹ. עַכְשָׁו חַיָּב אֲנִי לִפְתּוֹחַ לְפָנָיו אֶת אוֹצְרוֹתַי וּלְהַעֲנִיק לוֹ מֵהֶם כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד רֹאשׁ גִּבּוֹרָיו לָשֵׂאת עַל שִׁכְמוֹ. פְּתַח נָא אֶת אוֹצְרוֹתַי לְפָנָיו, יִקַּח כְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ. כַּדַּאי וְרָאוּי הוּא לְכָךְ!

הַגִּזְבָּר הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנַי אָרְצָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיט לִי הַשֻּׂלְטָן הָרָם אֶת יָדוֹ וְלָחַץ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה, פָּנִיתִי וָאֵלֵךְ אַחֲרֵי הַגִּזְבָּר.

אוֹתוֹ רֶגַע נָתַתִּי דַעְתִּי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שְׁעַת כּשֶׁר זוֹ לְבַטָּלָה. קָרָאתִי לְשִׁמְשׁוֹן שֶׁלִּי: יָבֹא וְיִקַּח “כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת” מִכָּל כְּלֵי הַיְקָר הַשּׁוֹנִים.

הוּא בָא וּבְיָדוֹ – שַׂקִּים אֲחָדִים וְחֶבֶל עָבֶה.

עַתָּה שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת תִּמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל וַחֲרוֹנוֹ הַנִּסְתָּר שֶׁל הַגִּזְבָּר, בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָנוּ מְמַלְּאִים אֶת הַשַּׂקִּים זֶה אַחַר זֶה!

– לֹא כֵן, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – אָמַר אֵלַי בְּנִמּוּס שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ נְזִיפָה – הוֹד מַלְכוּתוֹ צִוַּנִי לָתֵת לְךָ כְּפִי שֶׁתַּשִּׂיג יַד אִישׁ אֶחָד, לֹא יוֹתֵר. וּמִי יְלוּד אִשָּׁה יַעֲצוֹר כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַזֶּה בְּבַת אֶחָת?!

– אֲנִי! – נָהַם יְדִידִי הַגִּבּוֹר מִן הַצַּד בְּלֹא הַפְנוֹת אֵלָיו אֲפִילוּ אֶת עֵינָיו.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה וְהִנֵּה הוּא נוֹשֵׂא שִׁבְעָה שַׂקִּים גְּדוֹלִים מְלֵאִים אַבְנֵי־חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת וְכָל טוּב הָאוֹצָר עַל שִׁכְמוֹ.

וְהַגִּזְבָּר הַנִּכְבָּד מַבִּיט, מִסְתַּכֵּל דּוּמָם, וְעֵינָיו רוֹחֲצוֹת בִּדְמָעוֹת מָרוֹת.

– אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – פָּתַח בְּתַחֲנוּנִים וּבְקוֹל שָׁפָל ־ הוֹד מַלְכוּתוֹ יֶהֶדְפֵנִי מִמִּשְׁמַרְתִּי! אִם אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ נָשָּׂאתָ – גִּזְבָּר לָמָּה לוֹ?!

מִיָּד הָלַךְ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָן.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי לֹא חִכִּיתִי עַד שׁוּבוֹ. צִוִּיתִי אֶת רֹאשׁ גִּבּוֹרַי שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַשָּׁלָל הַיָּקָר אֶל הַנָּמֵל. וַאֲנִי – אַחֲרָיו. שָׁם הֶעֱמַסְתִּי אֶת כָּל הַמַּשָּׂא עַל סִירָה גְדוֹלָה וָאֲמַהֵר, אֲנִי וַאֲנָשַׁי, לְהַפְלִיג – מִכָּאן וּלְהָרֵי חשֶׁךְ!

עוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי חֲצִי מִיל – וְהִנֵּה צִי גָדוֹל, סְפִינוֹת אֵין מִסְפָּר, רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ! אָמַרְתִּי, וַדַּאי לֹא לְלַוּוֹת אוֹתִי וּלְשַׁלְחֵנִי בְּכָבוֹד חָרְדוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת. קָפַץ עָלַי, כְּנִרְאֶה, רָגְזוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַגִּזְבָּר וַיַּזְעֵק אֶת כָּל אֳנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה לִרְדוֹף אַחֲרָי.

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁלְמַרְאֶה הַצִּי הָרוֹדֵף אַחֲרַי קָפָא דָמִי בְּקִרְבִּי.

עַכְשָׁו מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יוֹרִידוּנִי,אוֹתִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, בִּמְצוּלוֹת יָם? אַף כְּלִי־תוֹתָח אֶחָד לֹא הָיָה עִמִּי לְמָגֵן.

אוֹתָהּ שָׁעָה קָם נָחוֹר שֶׁלִּי, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַד עַכְשָׁו וְנוֹשֵׁב בְּקַלְעֵי הַמִּפְרָשׂ שֶׁל סִירָתֵנוּ, פָּנָה אֵלַי וְאָמָר:

– הֵרָגַע נָא, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן! – סִירוֹת דּוּגָה הֲלָלוּ מַה כֹּחָן שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתָנוּ?

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר נָפַח נְפִיחָה יְתֵרָה בְּמִפְרָשֵׂנוּ, סִירָתֵנוּ טָסָה טִיסָה אַחַת מְהִירָה לְפָנִים, וְהוּא הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בְיַרְכְּתֵי הַסִּירָה וַיִּפַּח בְּזַעַם אַפּוֹ כְּלַפֵּי הַצִּי הָרוֹדֵף אוֹתָנוּ.

28.jpg

מִיָּד קָמָה מְהוּמָה בְּמַחֲנֵה הַשֻּׂלְטָן: הָאֳנִיּוֹת נָעוּ כְשִׁכּוֹרוֹת. נָטוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה; הַתְּרָנִים שֻׁבְּרוּ כְּקָנֶה רָצוּץ, הַקְּלָעִים נִקְרְעוּ כִּסְמַרְטוּטִים בָּלִים, וְהַרְבֵּה מִן הַסְּפִינוֹת נֶהֶדְפוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן וְעָפוּ כְּעַל כַּנְפֵּי נְשָׁרִים עַד הַנָּמֵל,שֶׁמִּשָּׁם יָצָאוּ!

וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ מִקֵּץ שָׁעוֹת מִסְפָּר לְאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה.

וְאוּלָם בְּנֶפֶשׁ מָרָה אֲגַלֶּה לָכֶם, שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי בְהוֹנִי זֶה הָרָב. “לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ” – אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. הוֹן רַב זֶה שֶׁבָּא לִי בִקְצָת מִרְמָה – כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן הָלַךְ לוֹ; לֹא זָכִיתִי, לְצַעֲרִי הַגָּדוֹל, לַהְנוֹת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁבָּאתִי לְאֶרֶץ אִיטַלִּיָּה וְאָמַרְתִּי לָשֵׂאת אֶת אוֹצָרִי זֶה אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ, כְּדֵי לְהַסִּיעוֹ אַחַר כָּךְ לְבֵיתִי – קָמוּ עָלַי שׁוֹדְדִים בַּעֲבִי יַעַר אֶחָד שֶׁבְּיַעֲרוֹת־הָאַפֵּינִינִים וַיַּחְמְסוּנִי וַיַּצִּיגוּנִי רֵיקָם. לִסְטִים מְזֻיָּנִים הָיוּ, מַחֲנֶה גָדוֹל מְאֹד, וּמֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים הֵגִיחוּ וַיָּקוּמוּ עָלַי פִּתְאֹם – כִּמְעַט אָבַדְתִּי בְעָשְׁרִי. בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה!


 

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר    🔗

שָׁמַיִם לָרוּם וְאֶרֶץ לָעֹמֶק וְשִׁגְעוֹן מְלָכִים אֵין חֵקֶר! – הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה – רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן נִכְנַס אֶל קִרְבּוֹ – הוּא חוֹקֵר כְּלָיוֹת וָלֵב – הֲמִית תּוֹתָחִים בְּבֶטֶן הַבָּרוֹן – הַמַּלַּח הָרוֹכֵב עַל גַּבֵּי שָׁלָךְ – הַשִּׂרְטוֹן הַחַי – הַבָּרוֹן מַצִּיל אֶת הַסְּפִינָה בַאֲחוֹרָיו – הַבָּרוֹן יוֹצֵא בִמְחוֹלוֹת בִּמְעֵי הַדָּג – תַּגְרָנִית חָרוּצָה.

בִּשְׁנַת תע"ז יָשַׁבְתִּי בָאֳנִיָה אַנְגְּלִית בְּעִיר פּוֹרְטְסְמוּט וְהָאֳנִיָה אָנִיַת מִלְחָמָה, מְזֻיֶּנֶת בְּמֵאָה תּוֹתָחִים, וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מַלָּחִיֹם חֲמוּשִׁים הָיוּ בְתוֹכָהּ. הִפְלַגְנוּ לְאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית..

כָּאן יֵשׁ בּיָדִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְהַפְסִיק וּלְסַפֵּר לָכֶם קֹדֶם עַל מְאֹרָעוֹתַי בִּמְדִינַת אַנְגְלִיָּה, שֶׁקָּדְמוּ לִנְסִיעָתִי בַּסְּפִינָה. אֶלָּא שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ לְטַפֵּל הַרְבֵּה בִּנְסִיעוֹתַי שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, שְׁאֵינָן כַּדָּאִיוֹת לִדְחוֹת בִּשְׁבִילָן אֶת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁבַּיָּם. אַף עַל פִּי כֵן פְּרַט אֶחָד קָטָן לֹא אֶמְנַע מִכֶּם, וְלֹא שֶׁהוּא חָשׁוּב מִצַּד עַצְמוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָצָא לְלַמֵּד עַל רֹב תִּפְאֶרֶת חֲצַר מֶלֶך אַנְגְלִיָּה וּמַעֲמַד מְשַׁרְתָיו

פַּעַם טִיַּלְתִי בְּעִיר הַבִּירָה הַגְּדוֹלָה וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶך וְהַמַּלְכָּה עוֹבְרִים בְּמֶרְכַּבְתָּם הַמְּצֻפָּה כֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. לְצַעֲרִי, לֹֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵיהֶם כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁאַבְנֵי־הַחֵפֶץ הַמְשֻׁבָּצוֹת בַּמֶּרְכָּבָה נוֹצְצוּ בְזֹהַר הַשֶּמֶשׁ עַד כְּדֵי לְסַמֵּא אֶת הָעֵינָיִם. בֵּינְתַיִּם בָּחַנְתִי בֶּהָמוֹן הַמִּסְתַכֵּל בָּרְחוֹבוֹת וְרָאִיתִי, שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת מְכֻוָּנוֹת לֹא כְלַפֵּי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, אֶלָּא כְּלַפֵּי הָרַכָּב הַדּוֹפֵק בַּסּוּסִים. אַף אֲנִי נָתַתִּי עֵינַי וְנִתְיַשֵּב לִי הַדָּבָר מִיָּד: רַכָּב עַבְתָן וּבַעַל בָּשָׂר זֶה אוּמָן גָּדוֹל הָיָה, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְעֵין כָּל רוֹאָיו; כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מְנַפְנֵף אֶת הַמַּגְלֵב הָאָרֹך, הָיָה רוֹשֵׁם בּוֹ בָאֲוִּיר פַּעַם אֶת רָאשֵׁי תֵבוֹתָיו שֶׁל שֵׁם הַמֶּלֶךְ וּפַעַם אֶת שֵׁם הַמַּלְכָּה בְיַחַד עִם הַכֶּתֶר וְעִם שְׁנֵי הַלְּבָאִים הַזְקוּפִים – חוֹתָמָהּ שֶׁל הַמַּלְכוּת. הַמַּגְלֵב הִתְפַּתֵּל בְּשִׂרְטוּטֵי הָעִפָּרוֹן וְהָאוֹתִיּוֹת הָיוּ בְּרוּרוֹת וְנִרְאוֹת לָעָיִן!

הוּא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר מָשַׁךְ אֶת עֵינֵי הֶהָמוֹן הָרָב; וְשָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, שֶׁאֵין רַכָּב זוֹכֶה לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶך, אֶלָּא אִם כֵּן עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ זֶה בְּאַסְכּוּלָה מְיֻחֶדֶת לְכָך.

בֶּאֱמֶת אָמְרוֹ, שָׁמַיִם לָרוּם וְאֶרֶץ לָעֹמֶק וְשִׁגְעוֹן מְלָכִים אֵין־חֵקֶר!

בִּשְׁעַת נְסִיעָתֵנוּ בַּסְּפִינָה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְצַעֲרִי לְהַבְחִין כְּלוּם מִמַּרְאוֹת הַיָּם; הַסְּפִינָה חָשָׁה מְאֹד בִּמְרוּצָתָהּ, הַכֹּל מִסָּבִיב נִטַשְׁטֵשׁ בְּעֵינֵינוּ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׂמֵּרֹב מְהִירוּתָהּ אָבְדָה גַם לַכּוֹכָבִים מִמַּעַל צוּרָתָם וְהָיוּ בְעֵינֵינוּ כְּקַוִּים אֲרֻכִּים, דּוֹמִים לְשַרְבִיטִים הַמְּעוֹפְפִים כֻּלָּם לְאָחוֹר וּזְנָבָם מַגִּיעַ עַד לְשׁוּלֵי הָאֹפֶק.

כָּךְ נָסַעְנוּ שָעוֹת אֲחָדוֹת, אֲנַחְנוּ בַדֶּרֶך כִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל מִנַּחַל־לוֹרִינְץ־הַקָּדוֹשׁ, וְהַסְּפִינָה נִזְדַעְזְעָה פִּתְאֹם וּבְכֹחַ גָּדוֹל מְאֹד, כְּאִלּוּ נִתְקְלָה בְסֶלַע שֶׁבּיָּם, וְכִמְעַט שֶׁנֶהֱרְסָה! הַמָּשׁוֹט נִשְׁבַּר, הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל נִבְקַע לְאָרְכּוֹ לִשְׁנַיִם וְיֶתֶר הַתְּרָנִים נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים וְנַפְלוּ עַל הַסִּפּוּן.

אֶחָד מִמַּלָּחֵי הַסְּפִינָה, שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּתֹּרֶן בְּשָׁעָה זוֹ וּמוֹתֵחַ אֶת הַמִּפְרָשׂ, נִשְׁמַט מִמְּקוֹמוֹ בְכֹחַ אַדִּיר וְנִזרַק אֶל תּוֹך הַיָּם כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה אַנְגְּלִית מִן הַסְּפִינָה וְהָלְאָה! וַאֲנַחְנוּ הָעוֹמְדִים עַל הַסִּפּוּן מְהוּמָה קָמָה בֵינֵינוּ; אֶחָד מֵאִתָּנוּ – נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, הַשֵּׁנִי – רֹאשׁוֹ נִכְנַס אֶל תּוֹךְ כְּרֵסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הַשְּׁלִישִׁי – נִצְמַד אֶל הַסִּפּוּן כְּעוּגָה בְלִי הֲפוּכָה וְרַק בְּעָמָל גָּדוֹל עַלְתָה בְיָדֵינוּ לַהֲסִיטוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וַאֲנִי שֶׁהִתְחַזַּקְתִּי עַל מְקוֹמִי לֹֹא נָפַלְתִּי – רֹאשִׁי שָׁקַע וְנִתְקַע אֶל בֵּין כְּתֵפִי עָמֹק, וְכָךְ עָמַדְתִּי רְגָעִים אֲחָדִים בְּאֵין רֹאשׁ, כִּבְיָכֹל. בֵּינְתַיִּם פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי שָׁם מִבִּפְנִים וְרָאִיתִי אֶת כָּל קְרָבַי פָּנִים בְּפָנִים; הַכְּלָיוֹת, הָרֵיאָה, הַכָּבֵד וְהַטְּחוֹל, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה הֲמְיַת תּוֹתָחִים רוֹעֶשֶׁת בְּאָזְנָי, כִּמְעַט נִתְחָרַשְׁתִּי מָצָאתִי, שֶׁזּוֹהִי דְּפִיקַת לּבִּי הָעַזָּה אִלּוּלֵא הוֹצֵאתִי תֵּכֶף אֶת רֹאשִׁי בִּבְלוֹרִיתִי הָאֲרֻכָּה לַאֲוִּיר הָעוֹלָם, לֹא הַיְתָה תַקָּנָה לְאָזְנַי עוֹלָמִית!

לֹא יָדַעְנוּ מַה טִיבוֹ שֶׁל שִׂרְטוֹן זֶה שֶׁסְּפִינָתֵנוּ נִתְקְלָה בוֹ? מָדַדְנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת עֹמֶק הַיָּם וּמָצָאנוּ אוֹתוֹ עָמֹק מִשְּׁבַע מֵאוֹת אַמָּה, וְהָאֲנָךְ לֹא הִגִּיעַ עַד הַתְּהוֹם.

הַדָּבָר הָיָה לָנוּ לְחִידָה.

עַד כֹּה וְעַד כֹּה רָאִינוּ וְהִנֵּה הַמַּלָּח הָאֻמְלָל, שֶׁנִּזְרַק אֶל תּוֹך הַיָּם, הוֹלֵך וְקָרֵב אֶלֵינוּ, רוֹכֵב עַל־גַּבֵּי שָׁלָךְ גָּדוֹל. כֻּלָּנוּ הֲרִיעוֹנוּ לוֹ בְשִׂמְחָה רַבָּה. וּכְשֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַסְּפִינָה דָפַק אֶת הָעוֹף הָעֲנָקִי, הָעוֹף הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה וְהִנִיחַ אֶת חֲבֵרֵנוּ עַל הַסִּפּוּן.

טֶרֶם פָּג פַּחְדֵּנוּ הַגָּדוֹל – וְהִנֵּה דָּג כַּבִּיר לְפָנֵינוּ הִבַּטְנוּ אֵלָיו וּמִיָּד נִתְחַוֵּר לָנוּ כָל הָעִנְיָן. הַשִּׂרְטוֹן שֶׁסְּפִינָתֵנוּ נִתְקְלָה בוֹ – הוּא הוּא לִוְיָתָן זֶה, שֶׁכְּנִרְאֶה הָיָה נִרְדָּם וּמִתְחַמֵּם בְּשַׁלְוָה לְאוֹר הַחַמָּה הַיּוֹקֶדֶת עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס, וּכְשֶׁפָּגְעָה אֳנִיָּתֵנוּ בִּכְבוֹד שַׁלְוָתוֹ רָגַז וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְכִשְׁכּוּשׂ זֶה גָּרַם לָנוּ אֶת כָּל הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מֶלֶך הַדָּגִים, עַד שֶׁתָּפַשׂ בְּפִיו אֶת עֹגֶן הַסְפִינָה וּבְרְהִיטָה אַחַת הִסִּיעַ אֶת אֳנִיַת הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה שִׁבְעִים פַּרְסָה!

וּמִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה אָנוּ מַגִּיעִים אִלּוּלֵא נִתַּק הָעֹגֶן פִּתְאֹם. הַדָּג הָאָיֹם נֶעְלַם, אַךְ סְפִינָתֵנוּ הוֹסִיפָה לָרוּץ, תְּחִילָּתָהּ בְּאֹנֶס וְסוֹפָה בְּרָצוֹן, לְלֹא מִפְרָשׂ וְלֹא תֹרֶן וְלֹא מָשׁוֹט וְרַק בּכֹחַ הַמְשִׁיכָה הַגְּדוֹלָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ בְּשָׁלוֹם!

מִקֵּץ יְרָחִים אֲחָדִים, כְּשֶׁשַּׁבְנוּ לְאֵירוֹפָּה, מָצָאנוּ אוֹתוֹ הַדָּג עַצְמוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם מֵת, וְשִׁעַרְנוּ אֶת אָרְכּוֹ כַחֲצִי פַּרְסָה. חָפַצְנוּ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַחוֹף – אֶלָּא שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְכֹחַ אֳנִיוֹת אֲחָדוֹת בְּבַת אָחָת; לְפִיכָךְ יָרַדְנוּ אֵלָיו בְּסִירוֹת וּבְעָמָל רָב כָּרַתְנוּ אֶת רֹאשׁוֹ; וּלְשִׂמְחָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה מָצָאנוּ בְּתוֹכוֹ לֹא רַק אֶת הָעֹגֶן, כִּי־אִם גַּם אֶת הַחֶבֶל הָאָרֹך כְּשִׁבְעִים אַמָּה. הַחֶבֶל הָיָה אָחוּז בְּאַחַת מִמַּלְתְּעוֹתָיו הַתַּחְתּוֹנוֹת לִשְׂמֹאל

הֲרֵי לִפְנֵיכֶם אֶחָד מִמְּאֹרָעוֹתַי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּיָם.

וְגַם עַכְשָׁו, לְאַחַר מִיתָה – הִדִּיחַ עָלֵינוּ הַדָּג רָעָה, שֶׁכִּמְעַט אָבַדְנוּ בָהּ.

כְּשֶׁעָבַרְנוּ אֶת פִּגְרוֹ הַגָּדוֹל, רָאִינוּ וְהִנֵה הַמַּיִם מְקַלְּחִים וּבָאִים אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת דֶּרֶךְ חוֹר גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה פִּתְאֹם עַל יְדֵי אֶחָד מִסְנַפִּירָיו הַחַדִּים. הַמַּלָּחִים רָצוּ הִתְרוֹצְצוּ כִּמְטֹרָפִים הֵנָּה וָהֵנָּה וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם לִסְתּוֹם אֶת הַבֶּדֶק, עַד שֶׁבָּאתִי וְעָמַדְתִּי בַפֶּרֶץ – יָשַׁבְתִּי עַל פִּי הַחוֹר! יָשַׁבְתִּי שָׁם כְּשָׁעָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁהֵכִין הַנַּגָר אֶת כָּל מַכְשִׁירָיו וַיְחַזֵּק אֶת הַבֶּדֶק.

אַחַר כָּךְ רָאִיתִי שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לִי בִשְׁעַת יְשִׁיבָה זוֹ. רְעַבְתָּנֵי הַיָּם הִתְלַקְּטוּ מִסְּבִיבִי וְהִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִטְעוֹם טַעַם בְּשַׂר־אָדָם! הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי הָיוּ קְרוּעִים וּמְכֻרְסָמִים בְּשִׁנֵּי הַדָּגִים.

לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְלֹא בֶן נָבִיא – וְּבְכָל זֹאת זָכִיתִי, שֶׁנַּעֲשָׂה לִי נֵס כְּנֵס יוֹנָה בֶּן־אֲמִתַּי בְּשַׁעְתּוֹ; נִבְלַעְתִּי עַל יְדֵי דָּג וְנִצַּלְתִּי מִתּוֹכוֹ בְּשָׁלוֹם.

הַדָּבָר הָיָה בְאַחַד הָאִיִּים בַּיָּם הַגָּדוֹל. לֹא הַרְחֵק מִן הָאִי עָמְדָה סְפִינָתֵנוּ לְשָׁעָה וַאֲנִי יָרַדְתִּי לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם. פִּתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה דָּג גָּדוֹל קָרֵב אֵלַי, שׁוֹאֵף מַהֵר מַהֵר. אָמַרְתִּי לִפְנוֹת לוֹ עֹרֶף, אֶלָּא שֶׁאֵחַרְתִּי הַמּוֹעֵד. רָאִיתִי שֶׁאֵין הַצָּלָה וְצִדַּקְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין הַנּוֹרָא מִיָּד צִמְצַמְתִּי אֶת עַצְמִי עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וְנִתְכַּוַּצְתִּי כְּדֵי שֶׁלֹא יְרַסְּקֵנִי בִּשְׁעַת בְּלִיעָה בְּשִׁנָיו הָאֲיֻמּוֹת. וְיָפֶה עָשִׂיתִי. הַחַיָּה הָאֲיֻמָּה חָטְפָה אוֹתִי וַאֲנִי, כְּכוּפְתָה מְשׁוּחָה בַשֶׁמֶן, הֶחֱלַקְתִּי בֵּין מַלְתְּעוֹתֶיהָ אֶל תּוֹך לוֹעָה וּמִשָּׁם – אֶל הַקֵּיבָה.

לְשִׁמְחָתִי וּלְתִמְהוֹנִי הַגָּדוֹל – מָצָאתִי אֶת עַצְמִי כְּמוֹ בְאוּלָם מְרֻוָּח, רַךְ וָחַם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַם מוּאָר מִכָּל צַד!

תֹּאמְרוּ: מֵהֵיכַן בָּאָה הָאוֹרָה?

מִי שֶאָמַר: “יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר”, הוּא דָאַג גַּם בִּמְעֵי הַדָּג בִּשְׁבִילִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה יוֹשֵׁב בְּחֹשֶׁךְ־מִצְרָיִם. דְּגַת הַיָּם, כְּיָדוּעַ, אֵינָהּ בּוֹדֶקֶת בִּמְזוֹנוֹת בְּיוֹתֵר. גַּרְגְּרַנִית הִיא וּבוֹלַעַת מִכָּל הַבָּא אֶל פִּיהָ, וּלְפִיכָךְ הָיוּ שָׁם בְּדָפְנִי הַקֵּיבָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנּוֹצְצוּ וְהֵאִירוּ כַּעֲשָׁשִׁיוֹת קְטַנּוֹת בִּגְוָנִים מְשַׂמְחֵי עֵינָיִם!

הֵיכַל מְלָכִים מַמָּשׁ!

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: “לֹֹא הַמָּקוֹם מְכַבֵּד אֶת הָאָדָם”, וּבִפְרָט זֶה שֶׁהוּא מְטֻנָּף וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. וּלְפִיכָךְ בִקַשְׁתִּי תַחְבּוּלוֹת אֵיך לְהָצִיק לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְאַס בִּי וִיקִיאֵנִי הַחוּצָה. הִתְחַלְתִּי מְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, הֵנָּה וָהֵנָּה. גַּם יָצָאתִי בִמְחוֹלוֹת, רָקַדְתִּי רִיקוּדִים שׁוֹנִים, מִן הַבּוֹסְטוֹן הָאִירְלַנְדִּי וְעַד מְחוֹל־הַדֻּבִּים הַמְפֻרְסָם. מָחוֹל זֶה גָרַם לוֹ, כְּנִרְאֶה, יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, יִסּוּרֵי גֵיהִנוֹם מַמָּשׁ, עַד שֶׁהָיָה מְפַרְכֵּס בְּצַעֲרוֹ, וּפַעַם, בִּשְׁעַת רִקוּד זֶה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה – זֹאת לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיַּי שָׁמַעְתִּי דָג צוֹעֵק – וּפִתְאֹם הִזְדַּקֵּף וְעָמַד עַל זְנָבוֹ, עַד שֶׁהָיָה חֲצִי גּוּפוֹ נָתוּן בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, נִשְׁקָף מִן הַמַּיִם וָמָעְלָה, מִיָּד קִפַּח אֶת חַיָּיו! מִשּׁוּם שֶׁבְּרֶגַע זֶה הִרְגִישׁוּ בוֹ הַדַּיָּגִים, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים עַד שֶׁהִנִּיחוּהוּ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.

וְעַכשָׁו ־־ סַכָּנָה חֲדָשָׁה הָיְתָה צְפוּיָה לִי; סַכָּנַת הַמַּאֲכֶלֶת! יָדַעְתִּי, שֶׁהַדַּיָּגִים יְנַתְּחְוּהוּ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ שֶׁמֶן וּבְתוֹך כָּךְ אֲנִי עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין.

מָה אֶעֱשֶׂה וְלֹא יְנַתְּחוּנִי לִנְתָחִים? פָּעַרְתִּי פִּי וָאֲשַׁוֵעַ בְּכָל כֹּחִי אֶל הַדַּיָּגִים, שֶׁיַּתְחִילוּ בְּמַעֲשֵׂה הַנִּתּוּחַ מִן הָרֹאש וְשֶׁיִּהְיוּ זְהִירִים בִּמְלַאכְתָּם.

29.jpg

לֹא קָשֶׁה לְשַׁעֵר אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַתְּמִימִים הֲלָלוּ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל גֶּבֶר קוֹרֵא אֲלֵיהֶם מִמְּעֵי הַדָּג! כֻּלָּם נִרְתְּעוּ מִפַּחַד, עוֹד מְעַט וְנָפוֹצוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּמָיִם! – לְאָשְׁרִי הָיָה בֵינֵיהֶם זָקֵן אֶחָד, וְהִסְבִּיר לָהֶם, שֶׁדָּבָר שָׁכִיחַ הוּא וּכְבַר אֵרַע לוֹ גַם הוּא מְאֹרָע כָּזֶּה – וְכָךְ עָלְתָה בְיָדִי לָצֵאת מִמְּעֵי הַדָּג בְּשָׁלוֹם.

בִּנְסִיעָה זוֹ זָכִינוּ לִמְאֹרָע מֵעֵין הָאָמוּר, שֶׁבִּדַּח אֶת דַעְתֵּנוּ מְאֹד וּמִלֵּא פִינוּ צְחוֹק.

הָיְתָה עִמָּנוּ בַּסְפִינָה תַּגְרָנִית לְפֵרוֹת וִירָקוֹת שׁוֹנִים. תַּגְרָנִית זוֹ הָיְתָה מַטְרִידָה אֶת אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה מְאֹד, נִטְפֶּלֶת אֶל כָּל אָדָם בְּסַלָּה, מַעֲבִירָה אֶת כָּל טוּבָהּ עַל פָּניָו וּמְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף עַד שֶׁמְקַצֶּרֶת אֶת דַּעְתּוֹ – וְקוֹנֶה. לֹא הָיְתָה כָל בְּרִיָּה נִפְטֶרֶת מִמֶּנָה רֵיקָם.חָלְשָׁה דַעְתֵּנוּ מִפְּנֵי אֵשֶׁת־חַיִּל זוֹ וּבִקַשְׁנוּ מֵאֵת רַב הַחוֹבֵל שֶׁיּוֹרִידֶנָה הַיַּבָּשָׁה, וַאֲפִילוּ בְּאִי שָׁמֵם – לְתַקָּנַת הָעוֹלָם. הֵשִׁיב לָנוּ רַב הַחוֹבֵל וְאָמַר שֶׁכְּבָר אָפַס כֹּחוֹ. זֶה כַּמָּה הוּא מְטַפֵּל בָהּ, מוֹרִיד אוֹתָהּ וְחוֹזֵר וּמוֹרִיד, וְאַף הִיא חוֹזֶרֶת וּמוֹפִיעָה, וְאֵין עֵצָה..

בֵּינְתַיִם גָּבַר הַשָּׁרָב בַּיָּם מְאֹד, וּפַרְצָה מַגֵּפָה בְּאַנְשֵׁי הָאֱנִיָה. יָצְאָה פְּקֻדָּה מֵאֵת רַב הַחוֹבֵל לִבְדּוֹק בַּפֵּרוֹת וּבַיְרָקוֹת. בַּדְקוּ פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁל הַתַּגְרָנִית וּמַצְאוּ שֶׁמָּוֶת בָּהֶם. מִיָּד בָּא מַלָּח וְזָרַק אֶת הַסַּל עִם הַפֵּרוֹת אֶל הַיָּם. נִזְדַּמֵּן לְשָׁם דָּג גָּדוֹל וּבָלַע אֶת הַסַּל תוֹך כְּדֵי פִּתְחוֹן־פֶּה. נָתְנָה הָאִשָּׁה קוֹלָהּ עַד לֵב הַשָּׂמַיִם וְהָיְתָה מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת אֶת מְשָׁרְתֵי הָאֳנִיָּה וּמְקַלֶּלֶת אוֹתָם קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. לְקוֹל הָרַעַשׁ בָּא רַב הַחוֹבֵל ־־יַרְקָה בְפָנָיו, הִמְטִירָה עָלָיו חֲרָפוֹת וְזִלְזוּלִים וְשָׁלְחָה בוֹ יָד. שָׁמַע מַלָּח אֶחָד שֶׁהִיא מְנַבֶּלֶת פִּיהָ וּמְעִזָּה פָנֶיהָ, קָפַץ עָלֶיהָ וֶהֱטִילָהּ אֶל הַיָּם.שׁוּב בָּא אוֹתוֹ דָּג עַצְמוֹ וּבָלַע גַּם אוֹתָהּ.

הִצְדַּקְנוּ עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְאָמַרְנוּ: ד' נָתַן ד' לָקַח, יְהִי שֵׁם ד' מְבֹרָךְ, וְגַם הַמַּלָּח זָכוּר לְטוֹב שֶׁפְּטָרָנוּ מֵעָנְשָׁה שֶׁל אֲרוּרָה זוֹ.

עָבַר יוֹם אֶחָד, וַאֲנַחְנוּ שָׁכַחְנוּ אֶת הַתַּגְרָנִית וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהּ.

כְּשֶׁהִגַעְנוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי אֶחָד, מָצָאנוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאִי בְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. הַדַיָּגִים הֶעֱלוּ בְחַכָּה דָג גָּדוֹל, שֶׁיֵּש בּוֹ כְדֵי מַשָּׂא גְדוּד שָׁלֵם. כְּאֶלֶף אִישׁ מָשְׁכוּ אֶת הַלִּוְיָּתָן הַזֶּה. עָמְדוּ לְנַתֵּחַ אֶת הַדָּג, וּפִתְאֹם – מָה אַתֶּם סְבוּרִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מַה מָצְאוּ בוֹ? –

מַצְאוּ בוֹ אֶת הַתַּגְרָנִית יוֹשֶׁבֶת בְּרִיאָה וְּשׁלֵמָה עַל סַל הַיְרָקוֹת שֶׁלָהּ וּמוֹכֶרֶת סְחוֹרָתָהּ בְּכֶסֶף מָלֵא לְכָל אוֹתָם הָאֻמְלָלִים, שֶׁהַדָּג בָּלַע אוֹתָם וְהֵם מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ כִמְטַיְלִים בְּגַן צֶאֱל‏ים בְּחַרבוֹנֵי־קָיִץ!

בַּתְחִלָּה הִשְׁתּוֹמַמְנוּ לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ, אַך תּוֹך כְּדֵי תִּמָּהוֹן פָּרַץ מִפִּי כֻלָּנוּ צְחוֹק אַדִּיר לַמַּחֲזֶה הַנֶּחְמָד, וּבְסִבַּת הַצְּחוֹק הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ אֵחַרְנוּ אֶת מוֹעֵד שׁוּבֵנוּ אֶל הַסְּפִינָה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְשִׁבְעָה רְגָעִים.


 

פֶּרֶק שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר    🔗

מִלְחֶמֶת עִבְּר־אַל־תָּעַר – כִּי עָזָה כַמָּוֶת אַהֲבָה – כַּדּוּר מוּל כַּדּוּר – גּוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב – כַּדּוּר אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת – הַבָּרוֹן נִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה – מִזְבֵּחַ שֶׁל בַּרְזֶל – קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד – מִטָּה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר – קַלְעוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

נְסִיעָתֵנוּ זאֹת לֹא אַרְכָה אַחֲרֵי אֵלֶּה זְמָן רָב; מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים הִגַּעְנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ עִירָה מַרְסֵיל בְּשָׁלוֹם. אֶלָּא שֶׁלֹא בִטַלְתִּי פֹּה זְמָן רָב, מִשּׁוּם שֶׁבַּיָמִים הָהֵם פַּרְצָה מִלְחָמָה בֵּין הָאַנְגְּלִים וְהַסְפָרַדִּים, וְּכלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לִי שֶאוֹצִיא לְבַטָלָה שְׁעַת־כֹּשֶׁר כְּמוֹתָה וְלֹא אֶקַּח חֵלֶק בַּמִּלְחָמָה הַמְּפֻרְסָמָה הַזֹּאת?

לֹא פִּקְפַּקְתִּי הַרְבֵּה, יָשַׁבְתִּי בִסְפִינַת מִטְעָן, שֶׁהִפְלִיגָה אֶל עִבְּר־אַל־תַּעַר תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאַדְמִירַל לוֹרְד רוּדְנַי וְנָסַעְתִּי אֶל רֵעִי וּמְיֻדָּעִי מִכְּבָר, אֶל הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט, שֶהִצְטַיֵן בְּמִלְחָמָה זוֹ וְקָנָה לוֹ שֵׁם טוֹב לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט אוֹרוּ פָנָיו מִשִּׂמְחָה. זֶה כַמָּה שָׁנִים לֹא רָאִינוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְעַכְשָו כְּשֶׁנִצַבְתִי שׁוּב לְפָנָיו, וּבְשָעָה חֲשׁוּבָה זוֹ – נָפַל עַל צַוָּארִי וְחִבֵּק אוֹתִי חֲבִיקָה עַזָּה, וּבְאַהֲבָתוֹ וְהִתְפַּעֲלוּתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ, יָדָיו הִתְלַכְּדוּ סְבִיב גּוּפִי, נְשִׁימָתוֹ נִפְסְקָה וְלֹא יָכֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִי. וְכָךְ עָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים, עַד שֶׁבָּא רוֹפֵא הַגּדוּד וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבוֹ לְאֵיתָנוֹ. אַחַר כָּךְ הָלַכְנוּ בְּלִוְיַת הַגֵּנֵרַל אֶל הַמִּבְצָר הַמְפֻרְסָם לְהִסְתַּכֵּל מִּשָׁם בְּעֶמְדָּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. לְתַכְלִית זוֹ הַיְתָה בְיָדִי זְכוּכִית מְקָרֶבֶת מְצֻיָּנָה, שְׁהֵבֵאתִי מִלָנְדּוֹן, וּבְעֶזְרָתָה רָאִיתִי אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו שֶׁל הָאוֹיֵב בְּדִיוּק גָּמוּר. לְאָשְׁרֵנוּ, כִּוַנְתִּי אֶת הַשָּׁעָה: הָאוֹיֵב הָיָה עָסוּק בְּרֶגַע זֶה בַּתּוֹתָח, הוּא כּוֹנֵן אֶת הַתּוֹתָח כְּנֶגְדֵּנוּ, בִּרְצוֹתוֹ לִשְׁלֹחַ בָּנוּ כַּדּוּר בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע לִטְרָה וְהָיָה מִתְכַּוֵּן אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁשָׁם עָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ. מָסַרְתִּי אֶת הַזְּכוֹכִית שֶׁלִי לִידִידִי הַגֵּנֵרַל: יִרְאֶה נָא גַם הוּא, שֶׁכֵּן הַדָּבָר. הוּא נִבְהַל קְצַת.

לָקַחְתִּי מִמֶּנוּ רְשׁוּת וְצִוִּיתִי מִיָּד לְהָבִיא כַּדּוּר בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה לִטְרָה וַאֲכוֹנֵן אֶת הַתּוֹתָח – וּבִמְלָאכָה זוֹ, מֻתָּר אֲנִי לְהַגִּיד בְּלִי אֲבָק גַאֲוָה, לֹא מָצָאתִי עוֹד מֻמְחֶה כָּמוֹנִי ־ יָשָׁר לְמוּל תּוֹתָחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב שֶׁהָיָה נָכוֹן לַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ מִשֹּׁרֶש, וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי וְנוֹכַחְתִי לָדַעַת, שֶלֹּא אַחֲטִיא אֶת הַמַּטָרָה – עָמַדְתִּי וְחִכִּיתִי. בֵּינְתַיִם לֹא גָרַעְתִּי עֵינִי מִן הָאוֹיֵב, וְאַךְ רָאִיתִי אוֹתוֹ נוֹגֵּעַ בְּתוֹתָחוֹ בְּשַׁרְבִיט־הַשְׂרֵפָה, נָתַתִּי גַם אָנֹכִי אוֹת לִירִיָה וּבְאוֹתוֹ רֶגַע עַצְמוֹ הִרְעִישׁ גַּם הַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ!

שְׁנֵי הַכַּדּוּרִים טָסוּ זֶה אֶל זֶה בְּמַשְׂטֵמָה נוֹרָאָה, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶך נִפְגְּשוּ – וְהַתַּכְלִית הַמְּקֻוָּה בָּאָה בִשְלֵמוּת נִפְלָאָה! כַּדּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב נִרְתַּע מִכַּדּוּרִי, שֶהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנוּּ, נִתַּז וְשָׁב בְּכֹחַ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁבְּטִיסָה אַחַת הִתִּיז לֹא רַק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בְּעָלָיו מֵעַל עָרְפּוֹ אֶלָּא שֶעָרַף עוֹד שִׁבְעָה עָשָׂר אִיש שֶׁעַמְדוּ לוֹ בְּדֶרֶך עוּפוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּתוֹך כְּדֵי טִיסָה כָּרַת אֶת תָּרְנֵיהֶן שֶׁל שָׁלֹש סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁעַמְדוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּשׁוּרָה, וְלִבְסוֹף נִכְנַס דֶּרֶך גַּגוֹ שֶׁל צְרִיף־אּכָּרִים נָמוּךְ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר, הִפִּיל אֶת שִׁנֵּיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל זְקֵנָה אַחַת שֶׁשָּׁכְבָה פְּרַקְדָּנִית וּפִיהָ פָּעוּר וְאַחַר כָּךְ נִתְקַע בְּתוֹךְ גְּרוֹנָה שֶׁל הָאֻמְלָלָה וְכִמְעַט שֶׁחִנֵּק אוֹתָהּ!

מַעֲשֶׂה נִסִּים, בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּא בַּעֲלָה, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַכַּדּוּר תָּחוּב בִּגְרוֹנָה לָקַח מַקֶּבֶת וְהִכָּה בַּכַּדּוּר כְּלַפֵּי פְנִים, אֶל תּוֹך קֵיבָתָהּ, אַחַר כָּךְ יָצַק אֶל פִּיהָ שֶׁמֶן קִיק, מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים יָצָא הַכַּדּוּר, וְהִיא נִתְרַפְּאָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה!

זֶהוּ רַבּוֹתַי, מַה שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: “וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב!”

וְהַכַּדּוּר שׁלָּנוּ עָשָׁה גַם הוּא אֶת חוֹבָתוֹ בְּאֱמוּנָה, כְּפִי שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ בְּמַחֲשָבָה תְחִלָּה; הוּא עָשָׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוֹת בְּבַת אָחָת: לֹא דַי שְׁהִכְרִיחַ אֶת שׂוֹנְאוֹ, אֶת כַּדּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, לְבַטֵל אֶת רְצוֹן עַצְמוֹ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ הוּא וּלְמַלְּאוֹת אֶת פְּקוּדָּתִי אָנִי, כַּמְּדֻבָּר, אֶלָּא שֶׁהִתְנַפֵּל בְּחֵמָה שְפוּכָה עַל הַתּוֹתָח בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, נִסַּח אוֹתוֹ מֵעָל בְּסִיסוֹ וּזְרָקוֹ בְּכֹחַ נוֹרָא אֶל אַחַת הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְעָשָׂה בְּתוֹכָהּ פֶּרֶץ גָּדוֹל. הַמַּיִם שַׁטְפוּ אֶל תּוֹךְ הַסְפִינָה, וְיוֹתֵר מִשְּׁבַע מֵאוֹת מַלָּחִים סְפָרַדִּים מַצְאוּ שָׁם קֶבֶר.

לֹא קָשֶׁה לְשַעֵר, כַּמָּה גָדְלָה הַשִּׂמְחָה בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל הַפְּקִידוּת הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִגִּישָׁה לִי מִיָד אוֹת־גְּבוּרָה גָבוֹהַּ וּבִקְשָה מֵאִתִּי, שֶׁלֹא אֶעֱזוֹב אוֹתָם עַד שֶׁאָבִיא לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת, עוֹד תְּשׁוּעָה אָחָת. וּמִשּׁוּם שֶׁהָאַנְגְּלִים הֵם בִּכְלָל אֲנָשִׁים מְנֻמָּסִים וְנֶחְמָדִים וְחֶבְרָתָם הָיְתָה נְעִימָה לִי בְיוֹתֵר – הִסְכַּמְתִּי לָהֶם וָאֵשֶׁב עִמָּם עוֹד זְמָן מְעָט, לֹֹא אַרְכוּ הַיָּמִים וְהִנֵה בָא לְיָדִי לְמַלְאוֹת גַּם אֶת בַּקָּשָׁתָם הָאַחֲרוֹנָה.

אוֹתָם הַיָּמִים יְמֵי רְתִיחָה וַהֲכָנָה הָיוּ בְמַחֲנֵהוּ שֶׁל יְדִידִי הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט. זֶה יָמִים אֲחָדִים שֶׁהָאוֹיֵב שָׂם עַל עִבְּר־אַל־תַּעַר מָצוֹר, וְכָל יוֹם הָיוּ הַנְּצוּרִים עוֹמְדִים נְכוֹנִים לִקְרַאת הָאוֹיֵב הַבָּא לְהַחֲרִיב אֶת עִבְּר־אַל־תַּעַר בְּאֵשׁ תּוֹתָחָיו.

כָּל הַגְּדוּד הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ יַתְחִיל הָאוֹיֵב, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע מִפּי מְרַגֵּל אֶחָד, לְהַמְטִיר עָלֵינוּ אֵשׁ וְגָפְרִית וְלַהֲפוֹךְ אֶת כָּל הָאִי מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.

– וּמָה עֲצַתְךָ אָתָּה? – שָׁאַל אוֹתִי יְדִידִי הַגֵּנֵרַל בְפָנִים מְפִיקִים דְאָגָה – אֶפְשָר יוֹדֵעַ אַתָּה תַחְבּוּלָה, כְּדַרְכְּךָ תָמִיד?

נַעֲנֵיתִי לוֹ בִתְנוּעַת שִׁכְמִי, כְּאומֵר: מַה לַעֲשׂוֹת?

וּבְלִבִּי כְּבָר הָיְתָה מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִי תַחְבּוּלָה טוֹבָה שֶׂחָרַשְׁתִּי לִי. עֵצָה מְתֻקֶּנֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ, לְהָבִיא עַל יָדָהּ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה עוֹד הַלַּיְלָה בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל.

עָזַבְתִּי אֶת הַגֵנֵרַל מֵצֵר וְנוֹאָשׁ בְּסֵתֶר לִּבּוֹ וְלֹא גִלִּיתִי לוֹ דָבָר, וְרַק כְּעֵין רֶמֶז רָמַזְתִּי לוֹ בִדְבָרִים הֲלָלוּ:

– לִין בְּטוֹב, יְדִידִי! – שֵנָה תְקָפַתְנִי ־ ־ לְמָחָר בַּבֹּקֶר, אַאֲמִינָה, תִּהְיֶה עֲצָתִי לְךָ לְמוֹתָר.

בָּאתִי אֶל חַדְרִי וּכְרֶגַע – נַעֲשֵׂיתִי לְאִיש אַחֵר: לָבַשְׁתִּי שְׁחוֹרִים, בִּגְדֵי כּמֶר הִשְׂפָּנִי, שֶׁכִּסּוּ אוֹתִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד קָדְקֳדִי, כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּרְאָה – חַי נַפְשִׁי, שֶנִּבְהַלְתִּי מִפְּנֵי עַצְמִי: הַבְּגָדִים הָיוּ יָאִים לִי כָל כָּךְ, שֶׁהִתְחַלְתִּי מְפַקְפֵּק, שֶמָּא טָעוּת הִיא בְיָדִי לַחֲשׁוֹב אֶת עַצְמִי לְבָרוֹן מִנְכְהוֹזֶן, שֶׁמָּא בֶאֱמֶת כֹּמֶר קַתּוֹלִי אֲנוֹכִי?!

זוֹ לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַי, שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי תַחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה.

מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה וַאֲנִי הָיִיתִי בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב, וּבְתוֹךְ תוֹכוֹ; נִכְנַסְתִּי אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הָעֶלְיוֹן, הוּא הַגְּרַף דִּי אַרְטוּאַ וּמָצָאתִי אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בִּמְסִבּוֹ וּמַמְתִּיק סוֹד עִם פְּקִידוֹ עַל דְּבַר כִּבּוּשׁ הָאִי.

כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂרֵי הַצָּבָא הַגְּבוֹהִים הֵאִירוּ אֵלַי פָּנִים בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וַאֲנִי חָלַקְתִּי לָהֶם בְּרָכָה לְרֹאשָׁם כְּמִשְׁפַּט הָאַפִּיפְיוֹר הָרָם.

אֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, שֶׁלֹּא הִסְתִּירוּ מַפָּנַי שׁוּם דָּבָר; לְהֶפֶךְ, הֵם בֵּאֲרוּ לִי אֶת כָּל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם בְּתִקְוָה, שֶׁלֹא יַעֲבוֹר יוֹם וְהָאִי עִבְּר־אַל־תַּעַר יִהְיֶה בְּיָדָם.

אַחַר כָּךְ פִּנּוּ לִי חֶדֶר הָגוּן וּבִקְשׁוּ מֵאִתִּי סְלִיחָה, עַל שֶׁעֲתִידִים הֵם לְהַטְרִידֵנִי מִשְּׁנָתִי עַל יְדֵי הַיְּרִיוֹת וְלֹא יִתְּנוּנִי לָנוּחַ כְּרָאוּי.

– אֵין דָּבָר – אָמַרְתִּי לָהֶם בִּמְנוּחָה – גָּם אֲנִי לֹא בָאתִי לְכָאן כְּדֵי לִישֹׁן וְלַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת. יָדַעְתִּי מַה טִיבָהּ שֶׁל מִלְחָמָה.

וְנִפְרַדְנוּ זֶה מִזֶּה בִבְרָכוֹת יַחְדָּיו.

וּמִקֵּץ שָׁעָה, כְּשֶׁרָאִיתִי, שֶׁכָּל הַתּוֹתָחִים עֲזוּבִים עַל שׁוֹמְרֵיהֶם, לָקַחְתִּי אֶת מַחֲבַת הַקֹּדֶש, הַמְּצוּיָה בִיְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּשְׁעַת עֲבוֹדָה, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם לְבוֹנָה נָתַתִּי עָלֶיהָ סַמֵּי־תַּרְדֵּמָה, וְכָךְ הָלַכְתִּי מִשּׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר, בֵּרַכְתִּי אוֹתָם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּבֵינְתַיִם הֲנִיפוֹתִי אֶת הַמַּחְבַת תְּנוּפָה עַל רָאשֵׁיהֶם בְּלִוְיַת מִזְמוֹרֵי־קּדֶשׁ כְּפִי שֶׁנִּזְרְקוּ מִפִּי. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים, וְנַחֲרַת כָּל הַגְּדוּד עַלְתָה בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה כְּשִׁירַת תְּנוּמָה בְמַקְהֵלַת עָם.

וַאֲנִי נִיגַּשְׁתִּי לַעֲבוֹדָתִי.

טֶרֶם כֹּל הֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הַתּוֹתָחִים מֵעַל בְּסִיָסם (כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָיוּ בְּעֶרֶךְ) וָאַשְׁלִיךְ אוֹתָם הַיָּמָה, וְאֶחָד מֵהֶם הִכַּרְתִי בוֹ שֶכְּלִי יָקָר הוּא וְצַר הָיָה לִי לְהַשְׁלִיכוֹ הַיָּמָה, לְפִיכָךְ הֶעֱמַסְתִּיו עַל כְּתֵפִי וּבְדֶרֶך שְׂחִיָּה עָבַרְתִּי עִמּוֹ אֶל מַחֲנֵנוּ וְשַבְתִּי מִיָּד, בְּלִי דַבֵּר דָּבָר לְשׁוּם אִישׁ.

30.jpg

אַחַר כָּךְ צָבַרְתִּי אֶת כָּל הַבְּסִיסִים הַחֲשׂוּפִים, צָבֹר וְגַבֵּב אוֹתָם לַעֲרֵמָה גְדוֹלָה, הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם קַשׁ וּגְבָבָה, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לִדְלִיקָה.

כְּשֶכָּלְתָה מְלָאכָה זוֹ, הֶעֱלֵיתִי אֶת כָּל הַכֵּלִים הֲלָלוּ בְאֵש.

הַמְּדוּרָה הַנֶּהְדָּרָה הֵאִירָה אֶת כָּל אֹפֶק הַשָּמַיִם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם!

כְּדֵי לְהָסֵב מֵעָלַי אֶת הָאַשְׁמָה, הִתְחַלְתִּי אֲנִי צועֵק רִאשׁוֹנָה. יָצָאתִי וְיָדַי עַל רֹאשִׁי וּפָתַחְתִּי בִזְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, כָּךְ עָלְתָה בְיָדִי לָצֵאת חַף מִּפֶּשַׁע כְּתִינוֹק בֶּן־יוֹמוֹ.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי לִצְבּוֹר וּלְהַעֲלוֹת עַל מִזְבֵּחַ זֶה אֶת כָּל חֹמֶר הַיְּרִיָה שֶׁהָיָה שָׁם. וַיְהִי כָל הַמַּחֲנֶה דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן, וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת!

וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לַגְּרַף דֵּי אַרְטוּאַ הַנִּכְבָּד אֶת נְדִיבוּת רוּחִי, לֹא שָׁלַחְתִּי בוֹ יַד, חָלִילָה; כִּי מִי פָרָשׁ אָצִיל יַעֲשֶׂה כָזֹאת? – אַךְ עָשִׂיתִי בוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹֹּא יִשְׁכְּחֵנִי כָל יְמֵי חַיָיו.

וְהוּא?

חָפַרְתִּי מִתַּחַת לְאָהֳלוֹ גוּמָה וְנָתַתִּי בְתוֹכָהּ אֶחַד הַתּוֹתָחִים כְּדֶרֶך שֶיְּהֵא פיו זָקוּף בַּאֲלַכְסוֹן לְנֶגֶד מִטָּתוֹ שֶׁל הַגְּרַף, וּמַטְּרָתוֹ מְכֻוֶּנֶת עִירָה פָּרִישׁ. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת טַס־הַמָּגֵן שֶעַל הַתּוֹתָח וְנָתַתִּי אוֹתוֹ עַל פִּי קְנֵה הַתּוֹתָח, וְכָךְ יָרִיתִי!

הַדָבָּר עָלָה בְיָדִי עַד לְהַפְלִיא: הַכַּדּוּר זָרַק אֶת הַטַּס בְּכֹחַ אַדִּיר אֶל מוּל הַמִּטָה וְהֵטִיל אוֹתָהּ בְּיַחַד עִם שַׂר הַצָּבָא הַנִּכְבָּד – פָּרִישָׁה!

שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הָאֵימָה שֶׁנַּפְלָה עַל הַגְּרַף בְּשָׁעָה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, הוּא וּמִטָּתוֹ, בֵּין הַשָּמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ!

וּכְשֶׁהִגִּיעַ פָּרִישָׁה לַשָׁוְא סַבּוּהוּ גַם סְבָבוּהוּ בִשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת: כֵּיצַד, אֵיך, וּבְאֵיזֶה אוֹפֶן הָיָה הַדָּבָר? ־־ אֵיךְ יָכֹל זֶה לָדַעַת אֶת סִבַּת כָּל הָעִנְיָן הַזָּר וְהַמּוּזָר? וְהֲלֹא גַם עַכְשָׁו, לְאַחַר יָמִים וְשָׁנִים, אֵין אִיש יוֹדֵעַ מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה מְאוּמָה. פִּתְחוּ נָא אֶת סִפְרוֹ הֶחָשׁוּב שֶׁל הָאָדוֹן דְּרִינְקְוּאוֹטֶר “כִּבּוּשׁ עִבְּר־אַל־תַּעַר” וְתִמְצְאוּ כָתוּב בּוֹ מְפֹרָש:

"בַּלַּיְלָה הָהוּא הָיְתָה מְהוּמָה נוֹרָאָה בְמַחֲנֶה

הָאוֹיֵב, כִּי אֵש גְּדוֹלָה פָּרְצָה

בַּמַּחֲנֶה; אֵין יוֹדֵעַ, יַד מִי הָיְתָה בַּדָּבָר,

חִידָה הִיא עַד הַיּוֹם הַזֶּה". –

כִּי מִי זֶה יִתְפָּאֵר בְּמַעֲשִׂים קַלֵּי־עֶרֶך כָּאֵלּוּ? כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם מִיַּד הַטֶּבַע נָתוּן לוֹ, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְכַּבֵּד בּוֹ.

אֲסַפֵּר לָכֶם עוֹד מְאֹרָע אֶחָד שֶׁקָּדַם לְזֶה:

בְּאוֹתוֹ מָצוֹר עַצְמוֹ יָשַׁבְנוּ פַעַם שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְהַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט, וְאָכַלְנוּ פַת שַׁחֲרִית. פִּתְאֹם – וְהִנֵה כַדּוּר־תּוֹתָחִים, גָּדוֹל כִּקְדֵרָה, בָּא דֶרֶך הַחַלּוֹן וְנִנְעַץ אֶל תּוֹךְ הַקְּעָרָה! מַתָּנָה יְתֵרָה זוֹ הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ בְּמִדָּה מְרֻבָּה. הַגֵּנֵרַל, כַּמּוּבָן, נָפַל מֵעַל כִּסְאוֹ אֲחוֹרַנִּית, אַךְ אֲנִי לֹֹא פָג רוּחִי כְּלָל.

עֲמַדְתִּי וְשָׁטַפְתִי אֶת הַכַּדּוּר בַמַּיִם, שֶׁלֹא יִתְפּוֹצֵץ מִיָּד, אַחַר כָּךְ מִהַרְתִּי עִמּוֹ הַחוּצָה וְעָלִיתִי עַל גַּבֵּי גַּבְשׁוּשִׁית, שֶׁאֶפְשָר לִרְאוֹת מֵעָלֵיהָ אֶת עֶמְדַּת הָאוֹיֵב. נָשָׂאתִי עַיִן, וְהִנֵּה תְּמוּנָה מַחֲרִידָה לְפָנָי: חֲבוּרַת אוֹפִיצֶרִים הִשְׂפָּנִים, וּבְתוֹכָם שְׁנֵי שָׂרִים רָמֵי־הַמַּעֲלָה, הִקִּיפוּ עַל שְׁנֵי אוֹפִיצֶרִים מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁנִתְפְּשׂוּ בְיָדָם כִּמְרַגְּלִים, וְהִנֵּה הֵם דָּנִים אוֹתָם לִתְלִיָה.

תּוֹתָח לֹא הָיָה בְּקִרְבָתִי לִירוֹת בָּהֶם, וְהַזְּמָן קָצָר, מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָאֻמְלָלִים מִמִּיתָה מְשֻנָּה?

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי, שֶׁאוֹצָר נֶחְמָד יֵשׁ לִי בְּכִיסִי, דָּבָר יְקַר־הַמְּצִיאוּת, שֶׁרַק עַל פִּי מִקְרֶה לֹא דִבַּרְתִּי לָכֶם עַל אֹדוֹתָיו עַד הֵנָּה: הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ הַקֶּלַע שֶׁבּוֹ הָרַג דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי. נָתַתִּי אֶת הַכַּדּוּר אֶל תּוֹךְ הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם וְקָלַעְתִּי מֵישָׁרִים אֶל בֵּין הַתַּלְיָנִים הָאֲרוּרִים.

מַעֲשֶׂה זֶה הִצְלִיחַ בְּיָדִי עַד לְהַפְלִיא! הַכַּדּוּר הִתְפּוֹצֵץ וְהֵמִית אֶת כָּל הָאוֹפִיצֶרִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׂשְּׁתֵי נְסָרוֹת שֶׁלוֹ פָּגְעוּ בִשְׁנֵי כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל הַתְּלִיָּה, שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִתְלוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי חֲבֵרֵינוּ הָאֻמְלָלִים, וְרֶגַע לִפְנֵי מִיתָתָם נֶעֶקְרוּ הַכְּלֻנְסָאוֹת מִמְּקוֹמָם וְהֵם נָפְלוּ מֵעֲלֵיהֶם חַיִּים!

שְׁנֵי הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה כְּמוֹ הֵקִיצוּ מֵחֲלוֹם נוֹרָא וּמִיָּד הֵבִינוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה סְבִיבָם, וּכְשְׁרָאוּ אֶת תַּלְיְנֵיהֶם שׁוֹכְבִים מֵתִים – נַשׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וְנָסוּ עַד לְחוֹף הַיָּם, רָצִים וְגוֹרְרִים אַחֲרֵיהֶם אֶת הַתְּלִיוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בְּצַוְּארֵיהֶם. שָׁם יָשׁבוּ בְּסִירַת־דוּגָה וְהִכְרִיחוּ אֶת הַדַיָּג הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ לְהֲבִיאָם אֶל אַחַת מִסְּפִינוֹתֵינוּ.

הַגֵּנֵרַל אֶלְיוֹט הִגִּישׁ לִי, כְּמוּבָן, מְדַלִּיָּה גְּבוֹהָה מֵעַל גְּבוֹהָה עַל מִפְעָלִי זֶה. אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִמְנַעְתִי מִקַּחַת אוֹת כָּבוֹד, שֶׁאִילוּ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל מַעֲשִׂים כָאֵלֵּה, הֲרֵי לֹא עָמַד בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת כָּל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד שֶׁהָיוּ תְלוּיִם לִי עַל לוּחַ לִבִּי עַכְשָׁו! בְּאֱמֶת אָמְרוּ: כָּל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו.

וְאּולָם דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אוֹפֶן: נֶגֶד רְצוֹנִי עַרְכוּ לִכְבוֹדִי סְעֻדַּת־מִשְׁתֶּה גְדוֹלָה, וְכָל אֶחָד מְהַקְרוּאִים בֵּרַךְ אוֹתִי בִּבְרָכָה חַמָּה עַל שֶׁהִצַּלְתִי אֶת שְׁנֵי חֲבֵרֵינוּ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.


 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר    🔗

סֵפֶר הַיַּחַס שֶׁל הַבָּרוֹן – כְּתֻבָּתָה שֶׁל בַּת־שֶׁבַע – דַּגסוּס מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית – הַבָּרוֹן בְּתוֹר כַּדּוּר שֶׁל תּוֹתָח – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ.

וְהוֹאִיל וּבָאנוּ לִידֵי קֶלַע זֶה, מִן הָרָאוּי שֶׁאֲמָלֵּא אֶת בַּקָּשַׁתְכֶם הַנִּכֶּרֶת בִּפְנֵיכֶם וַאֲסַפֵּר לָכֶם, כֵיצַד בָא לְיָדִי כְּלִי יָקָר וְעַתִּיק זֶה.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

כְּיָדוּעַ, מִצֶּאֱצָאֵי דָוִד הַמֶּלֶך אֲנֹכִי, מִזֶּרַע בַּת שֶׁבַע, הִיא אִשְׁתוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא רָם הַמַּעֲלָה אוּרִיָה הַחִתִּי, שֶׁהָיְתָה, אַחֲרֵי מוֹת בַּעֲלָה בַּמִּלְחָמָה, לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְאִשָּׁה.

אָבִי הַקַּדְמוֹן, הַמֶּלֶך יָרוּם הוֹדוֹ, הָיָה מֻחְזָק לְחוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִמִּי הַמַּלְכָּה אַף הִיא הָיְתָה פַּטְרוֹנָה לְחֶבְרַת “בִּינוּ יְמוֹת עוֹלָם”. פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וְהַמֶּלֶך וְהַמַּלְכָּה נִתְקְעוּ בְּוִּכּוּחַ גָּדוֹל בִּשְׁאֵלָה מַדָּעִית־הִסְטוֹרִית חֲשׁוּבָה מְאֹד, וְהוּא: בְּאֵיזֶה מָקוֹם נָחָה תֵּבַת נֹחַ, אַחַר אֲשֶר קַלּוּ מֵי הַמַּבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְאַיֵּה מְקוֹמָהּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

הַוִּכּוּחַ הִתְלַקֵּחַ מְאֹד וַיְהִי לְפִּלְפּוּל חָרִיף, וְהַפִּלְפּוּל – לְמַחֲלוֹקֶת. הַמֶּלֶך הַמְּשׁוֹרֵר הִצְטַיֵּן בְּמִזְגּוֹ הָחָם וְלֹא נָשָׂא פָנִים לְאִישׁ שֶׁהֵעֵז לְעַרְעֵר עַל דְּבָרָיו. וְהַמַּלְכָּה הָעֲדִינָה דֶּרֶךְ נָשִׁים דַּרְכָּה וְיָדְעָה תָמִיד בְּחוּש, שֶׁהַצֶּדֶק אִתָּהּ.

סוֹף הַמַחֲלֹקֶת הָיָה – גֵט פְּטוּרִין.

עִקָּר שָׁכַחְתִּי: בְּשָׁעָה שֶׁנָשָׂא הַמֶּלֶך אֶת בַּת שֶׁבַע כָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּתָה אֶת רֹב נְכָסָיו וְאוֹצְרוֹתָיו וּמִבְחָר כְּלֵי חֶמְדָתוֹ, וּבְתוֹכָם גַּם אֶת הַקֶּלַע הַנִּפְלָא, שֶׁהָיָה כְּבָר אָז מְפֻרְסָם לְשֵׁם וִּלִתְהִלָּה בָּכל קַצְוֵי אָרֶץ, וּבִפְרָט בְּאֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים. קֶלַע זֶה חָבִיב הָיָה עַל שְׁנֵיהֶם חִבָּה יְתֵרָה. עַכְשָׁו שֶׁנָּתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת, עָל כָּרְחוֹ הוֹצִיא לָהּ גַּם אֶת הַקֶּלַע הַיָּקָר, כַּדִּין. הַקֶּלַע הַיָּקָר עָבַר מִדּוֹר לְדוֹר, מֵאָב לִבְנוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל וּבָא לִידֵי אָבִי, וּמִמֶּנוּ יְרַשְׁתִּיו אָנוֹכִי.

וּלְמַעַן תַּכִּירוּ וְתֵדְעוּ, כַּמָּה גְדוֹלִים מַעֲשֵׂי הַקֶּלַע הַזֶּה וְנִפְלְאוֹתָיו וְתוֹעַלְתוֹ וְכָל הַבְּרָכָה הַצְּפוּנָה בּוֹ לַמַּדָּע, אַזְכִּיר לִפְנֵיכֶם אֶחָד מִסִּפּוּרֵי אַבָּא, שֶׁשָּמְעוּ אָזְנַי מִּפִּיו, אֲנִי וְכָל מְיֻדָּעַי.

הַסִּפּוּר, לִכְאוֹרָה, מַפְלִיא, נִרְאָה לְנִמְנָע. אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְצָא אָדָם אֶחָד מֵטִיל בּוֹ סָפֵק כָּל שֶׁהוּא. מִי שֶׁיָּדַע אֶת חַיֵּי אָבִי, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים מְאֹרָעוֹת נִפְלָאִים, מַעֲשֵׂי נִסִּים, מַמָּשׁ; מִי שֶׁהִכִּיר, כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה אַהֲבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה וְהַמְּזֻקָּקָה שִׁבְעָתָיִם, לֹא יְפַקְפֵּק פִּקְפּוּק כָּל שֶׁהוּא בִּדְבָרָיו.

וַאֲנִי בְּנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מַגִּיעַ לְקַרְסֻלָּיו, בְּחָכְמַת צַיִד וּבִנְסִיעוֹת עַל פְּנֵי תֵבֵל, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה – דָּבָר אֶחָד יָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לִצְמִיתוּת, אָצוּר בְּדָמִי, שָׂפוּן בְּמַעֲמַקֵּי לִבִּי, וְהוּא – רֶגֶשׁ הָאֱמֶת, שֶׁעַל כְּבוֹדָהּ אֲנִי מַקְפִּיד יוֹתֵר מֵעַל כְּבוֹד עַצְמִי.

פַּעַם – כָּךְ הָיָה מְסַפֵּר אָבִי – כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְעַכֵּב בִּמְדִינַת אַנְגְּלִיָה הַנִּפְלָאָה יָרַדְתִּי אֶל הַנָּמֵל וְאָמַרְתִּי לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה לְעִיר הֶלְפוֹטְסְלוֹם. לְצַעֲרִי אֵחַרְתִּי מִן הַמּוֹעֵד רְגָעִים אֲחָדִים וָאֵלֵך לְטַיֵּל קְצָת עַל הַחוֹף הַנֶּהְדָּר לֹא הַרְחֵק מֵעִיר הַרְוִיךְ. פִּתְאֹם – וְהִנֵּה דַגְסוּס נוֹרָא עוֹלֶה מִן הַיָּם וְּבחֵמָה שְׁפוּכָה הוּא הוֹלֵך וְקָרֵב אֵלָי.

אֲנִי רוֹאֶה תְמִיהָה גְּדוֹלָה זוֹ הַחֲרוּתָה עַל פְּנֵיכֶם: הָכֵיצַד? הֲלֹא הַדַּגְסוּס הוּא דָג קְטַנְטָן, שֶׁגָּדְלוֹ כְזֶרֶת וּהוּא נִמְלָל בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם?!

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּדגְסוּס הַמָּצוּי, שֶׁמִּינוֹ נִתְקַטֵּן בְּמֶשֶׁך אַלְפֵי שָׁנִים וּמִצּוּרַת בְּרֵאשִׁית שֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁאַר כִּי אִם צַוָארוֹ הַדּוֹמה לְרַעֲמָת הַסּוּס. לֹא כֵן דַּגסוּס זֶה, שֶׁאָבִי הָיָה מְסַפֵּר עָלָיו; הוּא הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם הַקַדְמוֹנִים, הָעֲנָקִיִּים, שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְגָדְלָם וְצוּרָתָם, וְשֶׁרַק בַּתְּהוֹמוֹת הָעַזִּים שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן נִמְצָאִים עוֹד פֹּה וְפֹה אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁשְּׁמָם יָאֶה לָהֶם – דָּג־סוּס, הֵן מִצַּד גָדְלָם וְהֵן מּצַּד תַּבְנִיתָם הַדּוֹמָה לְסוּס שֶׁבַּיַּבָּשָׁה.

וּבְכֵן – סִפֵּר אָבִי – הַדְּגסוּס קָפַץ מִתּוֹך הַמַּיִּם וְּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הִתְנַפֵּל עָלַי לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים. רֶגַע עָמַדְתִּי מְפַקְפֵּק; אַךְ מִיָּד נִזְכַּרְתִּי בַּקֶּלַע שֶׁלִּי שֶׁבְּכִיסִי, תְּפַשְׂתִּיו, אֶת הַקֶּלַע הַנִּפְלָא, נָתַתִּי בּוֹ אֶבֶן מֵחֲלּוּּקֵי הָאֲבָנִים שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם וּבִמְחִי־יָד אֶחָד הִכֵּיתִי אֶת עֵינוֹ הָאַחַת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשּׁנִיָּה.

כְּשֶׁחָשַךְ עוֹלָמוֹ בַעֲדוֹ פָנָה לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר לְהִמָלֵּט מִמֶּנִּי. אוֹתוֹ רֶגַע נִצְנְצָה בִּי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה: קָפַצְתִּי עַל גַּבֵּי הַדַּגְסוּס וְרָכַבְתִּי עָלָיו הַמָּיְמָה.

רְצוּעָה זוֹ שֶׁל הַקֶּלַע נָתַתִּי לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל סוּס הַיָּם וַתְּהִי לִי לְמֶתֶג, וְכָךְ רָכַבְתִּי עָלָיו כְּרוֹכֵב עַל גַּבֵּי סוּס מַמָּשׁ; לֹא עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וְהַסּוּס הַמְּצֻיָּן הֱבִיאַנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי.!

31.jpg

בְּהֶלְפוֹטְסְלוֹם מָכַרְתִּי אַחַר כָּךְ אֶת הַדָּג הַנְּפְלָא לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה, הַמְפוּרְסָמָה בְּשֵׁם “הַשְּתִיָּה כַדָּת”, בִּשְׁבַע מֵאוֹת דִּינָר זָהָב, וְעַכְשָׁו נִמְצָא הַמִּמְלָא שֶׁלוֹ בְּבֵית הָעַתִּיקוֹת בְּאֶקְסְפוֹרְד.

לְרַגְלֵי נְסִיעָה זוֹ שֶׁבִּתְהוֹמוֹת הַיָּם, גִּלָּה אָבִי חֲדָשוֹת וּנְצוּרוֹת בְּעוֹלַם הַמַּדָּעִים וְעָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם. אֶת כָּל אֵלֶּה אֲסַפֵּר לָכֶם אַחַר כָּךְ. עַכְשָׁו אוֹדִיעֲכֶם עוֹד אֶחָד מִמְּאֹרָעוֹתַי הַנִּפְלָאִים, שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, כְּשֶׁשַּׁבתִּי מֵעִבְּר־אַל־תַּעַר לְלֶנְדּוֹן הַבִּירָה.

פַּעַם הָלַכְתִּי לְטַיֵּל אַחַר אֲרֻחַת הַבֹּקֶר בַּחֲצַר הַמֻּזֵאוּם הַמְפֻרְסָם, לְהִסְתַּכֵּל שָׁם בְּאוֹתָם כְּלֵי הַזַּיִן הָעַתִּיקִים הַשּׁוֹנִים, הַמֻּצָּגִים שָׁם לְרַאֲוָה. בֵּינְתַיִם הִתְחַלְתִי חָש בְּרֹאשִׁי מֵחֲמַת עֲיֵפוּת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוּ אֶת מְנוּחָתִי נִכְנַסְתִּי אֶל קְנֵה אַחַד הַתּוֹתָּחִים הַגְּדוֹלִים לִישֹׁן קְצָת. לֹֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי, שֶׁעוֹד יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּשִבְרֵי־כֵלִים נוֹשָׁנִים אֵלֶּה לִירִיָה?

וַאֲשֶר לֹא יָגֹרְתִּי – בָּא לִי!

הַיּוֹם הָיָה יוֹם גְּנוֹסְיָה בְּלֶנְדּוֹן, יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, וּלְפִיכָךְ יָרוּ יְרִיּוֹת תִּפְאָרָה בְּתוֹתָחִים אֲחָדִים וּבְתוֹכָם גַּם בְּאוֹתוֹ הַתּוֹתָח, שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי בְתוֹכוֹ שְׁנַת תְּמִימִים,. הַיְּרִיָּה זְרָקַתְנִי בְּכֹחַ נוֹרָא בָּאֲוִּיר וְהֵטִילָה אוֹתִי אֶל אַחַד הַכְּפָרִים הַקְּטַנִּים לְתוֹךְ חֲצֵרוֹ שֶׁל אִּכָּר אֶחָד! – לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל נָפַלְתִּי עַל עֲרֵמַת תֶּבֶן גְּבֹהָה וְלֹֹא קָרַנִי כָּל אָסוֹן. רַק אַחַר כָּךְ חַשְׁתִּי קְצָת בְּכָל אֵבָרָי.

פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְמַעֲשַׂי וּמָצָאתִי – מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה; כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יָרִיתִי אֶת שַׂר הַצָּבָא הַהִשְׂפָּנִי, הַגְּרַף דִּי אַרְטוּאַ, לְפָרִישׁ, כָּךְ נַעֲשָׂה גַם לִי! וּכְשֵׁם שֶׁהוּא יָרַד שָׁם אַרְצָה בְּשָלוֹם שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ, כָּךְ גַּם אֲנִי הִזְמִין לִי הַגּוֹרָל עֲרֵמָה שֶׁל תֶּבֶן רַךְ, וְעַל יָדָהּ נִצַּלְתִּי מִמִּיתָה מְשֻנָּה.

כְּלָל גָּדוֹל הוּא: בְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִים לוֹ!


 

פֶּרֶק חֲמִישָׁה עָשָׂר    🔗

אָבִיו שֶׁל הַבָּרוֹן מַרְצֶה אֶת סִפּוּרֵי נִפְלְאוֹתָיו מֵעַל הַקַּתֶּדְרָה שֶׁבְּבֵית מִדְרַש־הַמַּדָּעִים בְּאֶקְסְפוֹרְד – כָּל מַה שֶׁיֵּש בַיַּבָּשָׁה, יֵשׁ בַיָּם – עוֹפוֹת וּשְׁרָצִים גְּדֵלִים עַל הָעֵצִים וּפְרָחִים חַיִּים שׂוֹחִים בַּמָּיִם – יָם שֶׁל־מֵי בְשָׂמִים – הֵיכָלוֹת שֶׁל מָיִם – דָגִּים בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי – שִׁירַת הַדָּגִים.

הִבְטַחְתִּי לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לְסַפֵּר עַל דְּבַר אוֹתָן הַחֲדָשׁוֹת וְהַנְּצוּרוֹת, שֶׁגִּלָה אָבִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם וּבִמְצוּלוֹת מַיִּם עַזִּים, וְהִנְנִי לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתִי.

נְסִיעָה זוֹ שֶׁנָּסַע אָבִי עַל קַרְקַע הַיָּם הַיְתָה בְּלִי שׁוּם הַפְרָזָה כָּל־שֶׁהִיא הָעֲשִׁירָה בְנִפְלְאוֹתֶיהָ מִנְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל תַּיָּרֵי־עוֹלָם. וְאִם מְאֹרָעוֹתָיו שֶׁל אָבִי, בִּכְלָל הָיוּ נֶחְשָׁבִים לְחֲדָשִׁים וְנִכְבָּדִים מְאֹד וְעָשׂוּ בִּשְׁעָתָם רַעַשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם, הֲרֵי מְאֹרָעוֹתָיו שֶׁעַל קַרְקַע הַיָּם הֵם גֻלַּת־הַכֹּתֶרֶת שֶׁל כָּל מִפְעֲלוֹת יְמֵי חַיָּיו.

כְּשֶׁעָלָה בְּשָׁלוֹם מִן הַתְּהוֹמוֹת וּבָא לְעִיר הֶלְפוֹטְסְלוֹם, מִיָּד בָּא אֵלָיו שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִבֵּית מִדְרַשׁ הַמַּדָּעִים שֶׁבְּאֶקְסְפוֹרְד בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיּוֹאִיל לְהַרְצוֹת אֶת סִפּוּרוֹ מֵעַל הַקַּתֶּדְרָה בִּפְנֵי כָל חַבְרֵי הָאֲקַדֵּימִיָה וּבִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה.

בְחֵפֶץ לֵב הִסְכִּים אָבִי לְמַלְאוֹת בַּקָּשָׁה זוֹ וְנָסַע לְאֶקְסְפוֹרְד.

הָאוּלָם, שֶׁבּוֹ הִרְצָה אָבִי אֶת הַרְצָאָתוֹ הַנִּפְלָאָה, הָיָה מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה; אֲנָשִׁים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים עָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים עַד כְּדֵי חֲנִיקָה, כָּל הָעִתּוֹנִים שָׁלְחוּ אֶת סוֹפְרֵיהֶם הַמְּיֻחָדִים, וְגַם בָּאֵי־כֹחַ הָאֲקַדֵּימִיוֹת וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת וַאֲנָשִׁים נְשׂוּאֵי־פָנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי בָּאוּ אֶל הָאוּלָם. כֻּלָּם עָשׂוּ אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְרָשְׁמוּ בְּסֵפֶר אֶת כָּל הֶגֶה פִּיו, בְּשָׁעָה שְׁסִּפֵּר עַל דַּרְכּוֹ הַנִּפְלָאָה בִּתְהוֹמוֹת יָם הַתִּיכוֹן וְעַל מֶמְשֶׁלֶת־הַמַּיִם הַנִּפְלָאָה, שֶׁעוֹד לֹא רָאָה אוֹתָהּ יְלוּד אִשָּה וְרַק הוּא זָכָה לִרְאוֹתָהּ עַיִן בְּעַיִן.

וְכָךְ הָיָה מַתְחִיל אָבִי אֶת סִפּוּרוֹ:

"לֹא סוֹפֵר אֲנוֹכִי וְלֹֹא בֶן־סוֹפֵר, לֹא אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב בְּאָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה וְחָכְמָה, הַמְגַלֶּה צְפוּנוֹת הַטֶּבַע מִתּוֹךְ סְפָרִים עַתִּיקִים וּגְוִּילִים וְכִתְבֵי יָד בָּלִים מִזֹּקֶן, וְאֵינִי רָאוּי לַעֲמוֹד פֹּה לִפְנֵיכֶם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן זֶה וּלְהַטְרִיחַ אֶת כְּבוֹדְכֶם בִּדְבָרִים קַלֵּי עֵרֶך.

אֶלָּא, שֶׁמִּכָּל־מָקוֹם חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁלֹּא לְמוֹתָר יִהְיֶה לִמְסוֹר לִכְבוֹד חָכְמַתְכֶם הָרָמָה אֶת כָּל מַה שֶׁרָאוּ עֵינַי וְשָׁמְעוּ אָזְנַי בְּמֶרְחַקֵּי הַיָּם, וַאֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל כְּפִי עֲנִיוּת דַעֲתִי לִמְסוֹר לָכֶם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם, בְּלִי סְרָק, בְּלִי כְּחַל וּבְלִי הַגְזָמָה כָּל שֶׁהִיא, כְּפִי כִשְׁרוֹנִי וְכֹחִי הַדַּל וְאַהֲבַת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה הַנְטוּעָה בְּלִבִּי.

"זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים: יָם וְיַבָּשָׁה. אֵין לְךָ דָּבָר בַּיַּבָּשָׁה שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בַיָּם, וְאִם עוֹלָמֵנוּ זֶה , עוֹלַם הַיַּבָּשָׁה, מָלֵא חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וּבַעֲלֵי־חַיִּים מִּבַּעֲלֵי־חַיִּים שׁוֹנִים – הֲרֵי אוֹתוֹ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל וְּרחַב־יָדַיִם שֶׁבַּיָּם רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ בִּיצוּרָיו וּבְרִיוֹתָיו הַנִּפְלָאִים עַד לְאֵין עֲרוֹךְ.

"בָּרְגָעִים הָרִאשוֹנִים, כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְתוֹךְ עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיָּם, הֻכֵּיתִי, מַמָּשׁ, בּתִמָּהוֹן. לֹא יָדַעְתִּי, אִם חוֹלֵם אֲנִי בְהָקִיץ, אוֹ רוּחַ שְׁטוּת נִכְנְסָה בִי פִתְאֹם, וַחֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים תֶּחֱזֶינָה עֵינָי: הַדָּגִים הַרַבּים לְאֵין מִסְפָּר, שֶׁאָפְפוּ אוֹתִי מִכָּל צַד בְּדַרְכִּי הַמְּהִירָה, אֵינָם דּוֹמִים לֹא בִכְלָל וְלֹא בִפְרָט לְאוֹתָם הַדָּגִים הַמְּצוּיִם אֶצְלנֵוּ,שֶׁהַדַּיָּגִים שׁוֹלִים אוֹתָם מִתּוֹךְ הַמָּיִם; רַבִּים מֵהֶם הָיוּ בְּעֵינַי כְּמַרְאֶה כְשָׁפִים, קִסְמֵי רוּחוֹת רָעוֹת וּמַזִּיקִים.

"הָיוּ בֵינֵיהֶם הַרְבֶּה, שֶׁרֹאשָׁם בּוֹלֵט לָהֶם כְּמִין גַּבְנוּן מִגַּבָּם, אוֹ מִגְּחוֹנָם, וַאֲפִילוּ מִזְּנָבָם. מֵהֶם מְרֻבֵּי עֵינַיִם וּמֵהֶם עַיִן אַחַת קְבוּעָה לָהֶם בְּאֶמְצַע שִׁדְרָתָם, וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: יֵשׁ שֶׁשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל עֵינַיִם קְבוּעָה לָהֶם כְּמַחֲרוֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים לְאֹרֶךְ גַּבַּם אוֹ לְרָחְבָּם בְּמַחֲגוֹרֶת סְבִיב מָתְנֵיהֶם.

"הָעֵינַיִם הֲלָלוּ הַרְבֵּה מֵהֶן נוֹצְצוֹת כְּאַבְנֵי־חֵן וְּמְאִירוֹת שֶׁבַע עַל שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת; "חוּץ מֵאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת בַּעֲלֵי־חַיִים שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם הַנִּמְצָאִים בִּתְהוֹם רַבָּה, אֵין לְךָ בְּהֵמָה, חַיָּה, עוֹף אוֹ שֶׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁלֹא רְאִיתִיו שָּם – בְּצוּרַת דָּג.

"כָּכָה פָגַשְׁתִּי בְדַרְכִּי בְּכָל מִינֵי הַכְּלָבִים שֶׁלָּנוּ: מִן הַסָּן־בֶּרְנַרְדִי הַגָּדוֹל, שֶׁעֵינָיו מְפִיקוֹת גַאֲוָה וְשַׁלְוַת מְלָכִים עַד הַסִּלְקִי אֲרֹך־הַגָּרוֹן וְהַכָּחוּשׁ עַד כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶמְלָה, וְעַד כֶּלֶב־ הַתַּחַש, קְצַר הָרַגְלַיִם, שֶׁלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. לַקְקָן זֶה, מִבְּלִי יְכֹלֶת לִגְנֹב אֶת מְזוֹנוֹ וְלִמְשֹׁךְ לוֹ פַּרְנָסָה דֵי צָרְכּוֹ, כָּרוּך הוּא תָּמִיד אַחֲריֵ עֵז־הַיָּם, שֶׁדַּדֶּיהָ מְלֵאִים חָלָב, וּפַעַם בְפַעַם הוּא מִתְגַנֵּב אֶל תַּחַת כְּרֵסָה וְיוֹנֵק מִמֶּנָה סְעֻדַּת אַרְעַי!

"כָּל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת שְׁבַּיָם יֵשׁ לָהֶן, כְּמוּבָן, סְנַפִּיר וְקַשׂקֶשֶׂת; וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִינֵיהֶן בַּיַּבָּשָה מְחַזְרִים אַחֲרֵי מְזוֹנָם וְנֶהֱנִים מִן הַגֶּזֶל, כָּךְ גַּם אֵלֶּה אֵינָן מוֹנְעוֹת אֶת עַצְמָן מִלִּטרוֹף כָּל אַחַת אֶת טַרְפָּהּ הֶחָבִיב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר. הַכֶּלֶב שֶׁבַיָּם רוֹדֵף אַחֲרֵי הָאַרְנֶבֶת שֶׁבַּיָּם, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ בְעָלִים שֶֹיִמְסוֹר לוֹ אֶת צֵידוֹ, הֲרֵי הוּא אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וְכָל עֲמָלוֹ – לְפִיו.

“אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵין בַּעַל חַי זֶה יוֹצֵא מִידֵי טִבְעוֹ לִהְיוֹת נִטְפָּל וְזָקוּק לִבְעָלִים, וְגַם פֹּה, בַּיָּם, הוּא הוֹלֵך וְקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. גַּם פֹּה יֶשְׁנָם כְּלָבִים הַכְּרוּכִים אַחֲרֵי תַנִינִים גְּדוֹלִים וּכְבוּדִים, עוֹזְרִים לָהֶם לָצוּד טֶרֶף וּמִסְתַּפְּקִים בְּאוֹתוֹ מוּעָט, שֶׁהֵם זוֹכִים בּוֹ מִ”שֻּׁלְחַן" אֲדוֹנָם. הַלָּלוּ בוֹחֲרִים לָהֶם תָּמִיד מִין אֲדוֹנִים, שֶׁרֹאשׁ אָדָם לָהֶם וּשְׁתֵּי יָדַיִּם גְּדוֹלוֹת לָהֶם עַל שִׁכְמָם, בִּידֵיהֶם אֵלּוּ הֵם טוֹפְחִים תָּמִיד עַל ראֹשׁ כַּלְבֵיהֶם וּמַחֲלִיקִים אוֹתָם דֶּרֶך חִבָּה. חִבָּה זוֹ יְקָרָה לָהֶם לַכְּלָבִים, כַּנִּרְאֶה מִכֹּל.

"וְכָךְ גַּם שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת: הֶחָתוּל שֶׁבַּיָּם טוֹרֵף אֶת הָעַכְבָּר שֶׁבַּיָּם, וּזְאֵב הַיָּם – אֶת הַגְּדִי הָאֻמְלָל, הַגּוֹעֶה בְּצַעֲרוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ..

"גְּדִי זֶה מְצֻיָּן בְּצַמְרוֹ הַנִּפְלָא רַב הַצְּבָעִים: לָבָן, שָׁחוֹר, צָהֹב וְאֲפִילוּ אָדֹם, כָּחֹל שָׂרֹק וְגַם סָגֹל.

"וְכֵן גַּם הָעוֹפוֹת שֶׁבַּיָּם, שֶׁבִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם יֵשׁ לָהֶם סְנַפִּירִים אֲרֻכִּים, וּבָהֶם הֵם מְעוֹפְפִים בְּמַיִם אַדִּירִים כַּנֶּשֶׁר וְכַיּוֹנָה שֶׁבַּיַּבָּשָׁה.

"בְּמֶמְשֶׁלֶת הַמַּיִם מָצָאתִי רֻכְסֵי הָרִים גַּבְנוּנִים שֶׁקּוֹמָתָם כְּהַרְרֵי־אֶלֶף. סַלְעֵיהֶם מְכֻסִּים יַעֲרֵי־עַד וְאִילָנוֹת גְּבֹהִים וְעָבִים, שֶׁדָּלִיוֹתָם מִסְתָּעֲפוֹת לְתִפְאָרָה לְכָל עֵבֶר.

"בֵּין הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ הָיוּ הַרְבֵּה אִילָנֵי־סְרָק,אַךְ בֵּינֵיהֶם רָאִיתִי גַם עֵצִים עוֹשֵׂי פֶרִי, וְהַפֵּרוֹת – פֵּרוֹת חַיִּים. הָיוּ שָׁם, לְמָשָׁל, עֵצִים הַמְגַּדְלִים סַרְטָנִים, צְדָפוֹת, קְנָבִים וְחֳמָטִים מֵחֳמָטִים שׁוֹנִים. הָחֳמָטִים הַלָּלוּ גְדֵלִים כְּמִין קִסּוֹס וְגִבְעוֹלֵיהֶם מִתְפַּתְּלִים וְעוֹלִים סְבִיב גֶּזַע הָאִילָן לְמַעְלָה־לְמַעְלָה בֵּינֵיהֶם רָאִיתִי גַם עֲצֵי עֲלוּקוֹת וּנְחָשִׁים וְצִפְעוֹנִים, הַשּׁוֹלְחִים אֶת לְשׁוֹן־אַרְסָם בְּכָל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם.

"בַּעֲלֵי־חַיִּים הַלָּלוּ יָפֶה חֶלְקָם מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁבַּיָּם, מִשּׁוּם שֶׁפַּרְנָסָתָם מְצוּיָה לָהֶם בְּכִפְלַיִם, מִּשְּׁנֵי צְדָדִים: מִלְּשַׁד הַקַּרְקַע, הַבָּא לָהֶם דֶּרֶךְ שָׁרְשֵׁי הָאִילָן שֶׁלָּהֶם, וּמִן הַטֶּרֶף: הֵם טוֹרְפִים לָהֶם אֶת הַדָּגִים הָעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְתֻמָּם, וְלִפְעָמִים הֵם נֶהֱנִים גַם מִן הַבֵּיצִים, שֶׁעוֹפוֹת הַיָּם מְטִילִים בְּדֶרֶך שְׂחִיָתָם.

"אַךְ יוֹתֵר מִכֹּל נִפְלָאִים עֲצֵי־הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם.בְּדַרְכִּי רָאִיתִי יַעַר הַמְגַדֵּל כָּל מִינֵי עוֹפוֹת וְצִפֳּרִים מִצִפֳרִים שׁוֹנוֹת. צִפֳּרִים הַלָּלוּ מְשַׂגְשְׂגוֹת עַל עֲנָפִים וּמַנְעִימוֹת זְמִירוֹת עַד לְהַפְלִיא! – כְּשֶׁנִכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ יַעַר זֶה אֲחָזַתְנִי סְמַרְמֹרֶת נְעִימָה לְשֵׁמַע הַזִּמְרָה הַדַּקָּה, הַמְעַדֶּנֶת אֶת נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ וְּמְיַשַּׁנְתּוֹ. בְּרֶגֶשׁ־עֲדָנִים הִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרָה עֶלְיוֹנָה זוֹ וּמִקֵּץ רְגָעִים נַפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה וָאִישָׁן.בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי: אֲנִי בְגַן־הָעֵדֵן, וּכְרוּבִים טְהוֹרִים סוֹכְכִים עָלַי בְּכַנְפֵיהֶם הַצְּחוֹרוֹת וּמְזַמְּרִים בְּמַקְהֵלָה תְּפִלוֹת לְאֵל חָי.

"וּמִי יוֹדֵעַ, עַד הֵיכָן הָיִיתִי מַגִּיעַ בַּחֲלוֹמִי זֶה הַמָּתוֹק וְהַנִּפְלָא,אִלּוּלֵא הַתַּרְנְגוֹל שֶׁבַּיָּם, שֶׁקָּרָא פִתְאֹם מֵעַל עֵץ אֶחָד וְהֶעִירַני מִשְׁנַת־עֶדְנִי! תַּרְנְגוֹל זֶה הוּא הַיְּחִידִי בָּעוֹלָם הָמַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, עַל פִּיו יִישְׁנוּ וְעַל פּיו יֵעוֹרוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

"שָׁם רָאִיתִי גַם כָּל מִינֵי הַפְּרָחִים שֶׁלָּנוּ, כַּמּוּבָן, בְּצוּרַת דָּגִים. נִפְלָאִים הֵם הַפְּרָחִים הַחַיִּים הַלָּלוּ, הַשׂוֹחִים לָהֶם בְּשַׁלְוָה בִסְנַפִּירֵיהֶם הָרַבְגּוֹנִים, שֶׁעֵינוֹ שֶׁל אָדָם לֹא תִשְׂבַּע לִרְאוֹתָם! שַׁעֲרוּ לָכֶם אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הַחַיָּה הַשָּׁטָה לָהּ הֵנָּה וָהֵנָּה וְאֶת הַחֲבָצֶלֶת הָעֲדִינָה הַשָּׂמָה לָהּ נְתִיבָה בְּמַיִם עַזִּים! – כֵּן רָאִיתִי אֶת הַסִּגָּל הַסָּגֹל וְהָעָנָו שֶׁרֵיחוֹ הַנָּעִים נוֹדֵף לְכָל עֵבֶר; אֶת הָרְכָפוֹת הַשּׁוֹנוֹת, אֶת הַשַׂחֲלָב הַנֶּהְדָּר, אֶת הַיַּסְמִין הַצָּהֹב, אֶת הַיְּפֵהפִיָּה הַכְּחֻלָה וְאֶת הַצִּפֹּרֶן הָאָדֹם כַּדָּם. כָּל אֵלֶּה חַיִּים וְשָׁטִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. רֵיחָם הַנָּעִים וְהַמְשַׁכֵּר עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם סָבִיב לְמֵי־בְשָׂמִים נְעִימִים, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם בְּכָל אוֹתָם הַנִּמְכָּרִים אֶצְלֵנוּ בַּחֲנוּת בְּכֶסֶף מָלֵא.

“מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹא שָׁכַחְתִּי לְמַלְּאוֹת לִי צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם הַלָּלוּ כְּדֵי לְהַרְאוֹתָם לָכֶם”.

וְתוֹךְ כְּדֵי דּבּוּרוֹ הוֹצִיא אָבִי אֶת הַצְּלוֹחִית הַמְּלֵאָה וּמָסַּר אוֹתָה לְרֹאשׁ הָאֲקַדֵּימִיָּה, הָאָדוֹן דְּזוֹן אוּאֵידְן הַפְּרוֹפֵיסוֹר הַנִּכְבָּד פָּתַח אֶת הַצְּלוֹחִית, וְרֵיחַ נָעִים וְנִפְלָא עַד כְּדֵי לְשַׁכֵּר מָלֵא אֶת כָּל הָאוּלָם הַגָּדוֹל לְתִמְהוֹנָם וְהֲנָאָתָם הַמְּרֻבָּה שֶׁל כָּל הַנֶּאֱסָפִים.

"וּמָה שֶׁחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְחוֹקְרֵי הַטֶּבַע – הוֹסִיף אָבִי לְדַבֵּר – הוּא אֹפֶן חַיֵּיהֶם שֶׁל הַיְּצוּרִים הַלָּלוּ שֶׁבִּתְהוֹמוֹת הַיָּם, הַסֵּדֶר וְהַמִּשְׁטָר.

"כָּכָה רָאִיתִי עֵדוֹת עֵדוֹת שֶׁל דָּגִים שֶׁכֻּלָּן עֲסוּקוֹת בַּעֲבוֹדָה, בְצִבּוּר אוֹ בִיחִידוּת. פֹּה אֵם מְלַמֶדֶת אֶת פְּרִי בִטְנָהּ לִשְׂחוֹת בְּכָל הָאֲפָנִים: עַל הְַּגחוֹן, עַל הַגַּב, בִסְנַפִּיר אֶחָד וַאֲפִילוּ בְּלִי סְנַפִּירִים כְּלָל וְרַק בַּזָּנָב; שָׁם אֵם אַחֶרֶת מְכַרְסֶמֶת צְמָחִים וְלוֹעֶסֶת לְבָנֶיהָ הַקְּטַנִּים לַאֲכִילָה. פֹּה עֵדָה אַחַת שְׁלֵמָה טֹוָה וְרוֹקֶמֶת מַעֲשֶׂה־רֶשֶׁת מִמִּין קִסּוֹס וַעֲנַב־הַבָּר, דּוֹמָה לְאוֹתָהּ רֶשֶּׁת שֶׁל דַּיָּגִים, וּמַרְאָה לַחֲנִיכִים הַקְּטַנִּים וְהָרַכִּים, אֵיךְ לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַחַמְסָנִים הַחוֹטְפִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם בְּנֵי־אָדָם, וּבִשְעַת סַכָּנָה, כְּשֶׁנָּפְלוּ בָרֶשֶת – אֵיךְ לִכְסוֹס אֶת חוּטֵי הָרֶשֶׁת וּלְְהִמָלֵט מִמֶּנָּה..

וּמֵהֶם הָיוּ טְרוּדִים בִּמְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת.

הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְמַרְאֵה הַבִּנְיָנִים שֶׁהֵם בּוֹנִים לְעַצְמָם!־־ בִּנְיָנִים הַלָּלוּ, הָעֲשׂוּיִם כֻּלָּם מַיִם צְלוּלִים וּבְהִירִים, בְּלִי שׁוּם תַּעֲרֹבֶת שֶׁל חֳמָרִים זָרִים הֵם הֵיכָלוֹת שְׁקוּפִים, הָעוֹמְדִים עַל עַמּוּדִים גְּבֹהִים מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב. בְּכָל אוּלָם וְאוּלָם עוֹמֵד “כִּיּוֹר־יָם” מָלֵא מִין נוֹזְלִים מַבְרִיקִים בְּאַלְפֵי צְבָעִים, וְנִדְנוּדֵי גַלֵּיהֶם מְסַמְאִים אֶת הָעֵינָיִם.

"אוּלַמִּים הַלָּלוּ רַבִּים מֵהֶם עֲשׂוּיִם בֵּיבָרִים לְגַדֵּל בָּהֶם דָּגִים יִקְרֵי־הַמְּצִיאוּת, הַמִּצְטַיְּנִים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְצוּרוֹתֵיהֶם הַמְּשֻנוֹת. מִשֶּׁנּוֹלָד דָּג כָּזֶה מִיָּד אִמוֹ מְבִיאָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיבָר לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְכוֹ לִבְרִיאוּת וּלְחַיִּים טוֹבִים, לְתִפְאֶרֶת הַּמִין הַדָּגִי.

"גַם חֲדָרִים מְיֻחָדִים הָיּו שָׁם וּבָהֶם בֵּיצֵי־דָגִים רַכּוֹת שְׁמוּרוֹת שְׁמִירָה מְעֻלָּה, עַד שֶׁתִּתְפַּתַּחְנָה וְתֵלַדְנָה צֶאֱצָאִים בְּרִיאִים לְשִׂמְחַת הוֹרֵיהֶם.

"חוּץ מֵאֵלֶּה הָיוּ עוֹד אוּלַמִּים מְפוֹאָרִים בְּעַמּוּדֵי־בֹהַק. וְכָל אֶחָד מֵהֶם חָצֵר גְּדוֹלָה לוֹ מִסָּבִיב – בֵּית סֵפֶר הוּא לְחַנֵּך בּוֹ אֶת הַצְּעִירִים חִנּוּךְ מְתֻקָן לְרוּחַ הַדּוֹר הָחָדָשׁ.

"פָּגַשְׁתִּי בְּדַרְכִּי גַּם בְּשַׁיָּרוֹת שֶׁל לִיסְטִים, שֶׁאָפְפוּ אוֹתִי וְרַדְפוּ אַחֲרַי לִבְלוֹעַ אוֹתִי חַיִּים; וְרַק דַּגְסוּסִי הַמָּהִיר, שֶׁיָדַע לְהַבְקִיעַ בֵּינֵיהֶם בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת וּבְעָרְמָה נִפְלָאָה, הוּא שֶהוֹצִיאָנִי מִיַּד חַיְתוֹ־יָם הַלָּלוּ.

"מִכָּל אֵלֶּה אָנוּ לְמֵדִים, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁלֹּא הֲרֵי הַדָּגִים הַלָּלוּ, הַגְּדֵלִים בַּיָם הַתִּיכוֹן, כְּהֲרֵי אוֹתָם הַחַיִּים בְּמֵימֵי אַפְרִיקָה. הַלָּלוּ דוֹאֲגִים לִבְנֵיהֶם וּמְחַנְּכִים אוֹתָם בְּרוּחַ אֵירוֹפִּי. וְלֹא אַַפְרִיז עַל הַמִּדָּה, אִם אָנִיחַ שֶׁרוּחַ הָאָדָם, נֵזֶר הַיְּצִירָה, נֶאֱצָל בְּמִדָּה יְדוּעָה גַם עַל יְצוּרֶיהָ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הַיָּם, וְכָמוֹנוּ גַם הֵם מִתְאַמְּצִים, כְּפִי רוּחָם וְהַשָּׂגָתָם, כְּמוּבָן, לְהַדְרִיךְ אֶת יוֹצְאֵי יְרֵכָם בִּשְׁבִילֵי הַהַשְׂכָּלָה וְהַתַּרְבּוּת הַגְּבוֹהָה! דָּבָר זֶה יֵרָאֶה לָכֶם כְּגֻזְמָה יְתֵרָה, וְאוּלָם הֲרֵי גַם כָּל מַה שֶׁסִּפַּרְתִּי עַד הֵנָּה הָיָה עַד עַכְשָׁו נֶעְלָם מֵאִתָּנוּ, כִּי מִי נוֹעַז לְצַיֵּר לוֹ בְדִמְיוֹנוֹ אֲפִילוּ מַשֶּׁהוּ מִכָּל מַה שֶׁרָאִיתִי אֲנִי עַיִן בְּעָיִן?! וַאֲנִי מֻבְטַחְנִי בִּטָחוֹן גָּמוּר, שֶׁבֵּין הַבִּנְיָניִם הָרַבִּים וְהַנִפְלָאִים שֶׁרָאִיתִי הָיוּ גַם מִינֵי אוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת לְפִי רוּחָם־הֵם וּלְפִי מִדַּת שִׂכְלָם. וּוַדַּאי שֶׁגַּם מוֹרִים וּפְרוֹפֵיסוֹרִים יֵשׁ לָהֶם וּמְלַמְּדִים מְאוֹרֵי עוֹלָם אֲשֶׁר מִתַּחַת לַמָּיִם. וּבְאֱמֶת רָאִיתִי בְעֵינַי דּוּלְפִינִים “מִתְהַלְכִים” שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתָם וְהִנֵּה הֵם נִתְקָלִים פַּעַם בְּפַעַם בְּעֵצִים שׁוֹנִים וּמַזִּיקִים וְנִיזוֹקִים דֶּרֶךְ הִילוּכָם, מַמָּש, כַּפְּרוֹפֵיסוֹרִים־שֶׁלָּנוּ! וְכֵן רָאִיתִי מִן הַצְּעִירִים שֶׁבָּהֶם מִתְיַמְּרִים בְגַוְנֵיהֶם הַמְּנֻמָּרִים, וְעַל רֹאשֶׁם מִצְנֶפֶת קְטַנָּה כְדִינָר וְעַל לוּחַ לִבָּם סֶרֶט בַּעַל גְּוָנִים לְאֻמִּיִּים שׁוֹנִים חָגִים וְנָעִים כַּהֲלוּמֵי־יָיִן, וְיָדַעְתִּי, שֶׁחַבְרֵי אֲגֻדָה שֶׁל סְטוּדֶנְטֵי־הַיָּם הֵמָּה!

חוּץ מִזֶּה, אֲדוֹנַי הַנִכְבָּדִים, רָאִיתִי אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוּת מִתְאַסְפִים וְשָׁרִים בְּמַקְהֵלוֹת שִׁירִים מִשִּׁירִים שׁוֹנִים, שֶׁלֹא שָׁמְעָה עוֹד אָזְנִי בַּיַבָּשָׁה. מִפִּי הַמְּשׁוֹרְרִים הַלָּלוּ שָׁמַעְתִּי לֹא רַק כָּל מִינֵי הַקּוֹלוֹת הַמְּצוּיִם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא גַם כָּאֵלֶּה, שֶׁשַּׂגְבוּ מִבִּינָתִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּקִי אָנִי בְּחָכְמַת הַמּוּסִיקָה בְּמִדָּה לֹא מְעַטָה. אֶת דִּבּוּרָם וְתֹכֶן שִׂיחָתָם לֹא הֲבִינוֹתִי, כְּמוּבָן, וְאוּלָם קוֹלָם הַנָּעִים וּזְמִירוֹתֵיהֶם הַנִּפְלָאוֹת נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי פְּנִימָה, וְכָל עוֹד רוּחִי בִּי תְּלַוֵּנִי זִמְרַת־יָהּ זֹאת וְתֶהֱמֶה בִּי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים!

“כָּל אֵּלֶּה חָזִיתִי וְשָׁמַעְתִּי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְאֲסַפְּרָה לִכְבוֹדְכֶם הָרָם כְּפִי אֲשֶׁר הִשִׂיגָה בִינָתִי הַדַּלָּה; כִּי רַק אַחַת אֲבַקֵּש – לְהָעִיר אֶת אָזְנְכֶם וּלְהַפְנוֹת אֶת לְבַבְכֶם אֶל נִפְלְאוֹת חַיֵּי הַיָּם וּתְהוֹם רַבָּה. אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הִשִּׂיגָה יָדִי וְהָיָה זֶהּ שְׂכָרִי!”

עַד כָּאן הַרְצָאָתוֹ שֶׁל אָבִי. הָרֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה הַרְצָאָה זוֹ עַל הַשּׁוֹמְעִים וְעַל בָּאֵי כֹחַ בָּתֵּי־מִדְרַשׁ הַמַּדָּעִים וְהָאֲקַדֵּימִיוֹת הַשּׁוֹנוֹת הָיָה גָדוֹל מְאֹד. כָּל הָעִתּוֹנִים הָיוּ מְלֵאִים מָאַמְרֵי שֶׁבַח וְהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה. אָבִי הָיָה אָנוּס אַחַר־כָּךְ לְהַרְצוֹת אֶת הַרְצָאָתוֹ זוֹ גַם בְּבֵית הַמִּדְרָש הָעֶלְיוֹן בְּלֶנְדוֹן, בְּפָרִישׁ, בְּבֶרְלִין וְעוֹד בְּכַמָּה עָרִים בְּאֵירוֹפָּה. כָּכָה מִלֵּא אָבִי אֶת הָאָרֶץ דֵּעָה!

וְכָל אֵלֶּה בָּא לָנוּ מִיַּד הַקֶּלַע הַנִּפְלָא.


 

פֶּרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר    🔗

אֵין נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ – מַהֲתַלָּה הַמְסַמֶּרֶת אֶת הַשֵּׂעָר וּמוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – הַבָּרוֹן מְהָרֵס עִיר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ בִּן־לָיְלָה – אֲסֵפַת רוֹפְאִים בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ – הַבָּרוֹן מְסַכֵּל אֶת מְזִמַּת הָאוֹיֵב – תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה – כָּבוֹד וִיקָר.

“אֵין נָבִיא בְעִירוֹ”, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! – אֱמֶת מַעֲצִיבָה זוֹ עָמַדְתִּי עָלֶיהָ בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁשַּׁבְתִּי לְעִיר מוֹלַדְתִּי הַנּוֹבֵר, אַחֲרֵי נְסִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְסִפַּרְתִּי לִבְנֵי עִירִי דְבַר מְאֹרָעוֹתַי הַשּׁוֹנִים. בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּמַפַּח־נֶפֶשׁ רָאִיתִי, וְהִנֵּה בְנֵי גִילִי, הָאֶזְרָחִים הַתְּמִימִים וּקְטַנֵּי־הַמֹּחַ, מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתַּת סִפּוּרַי וּמַבִּיטִים אֵלַי בִּתְמִיהָה, סָפֵק אֲמוּנָה סָפֵק חֲשָׁד, וְאֵינָם נוֹטִים לְהַאֲמִין לִדְבָרִים פְּשׁוּטִים, מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בְּחַיֵּי נוֹסֵעַ שֶׁכָּמוֹנִי.

מִתְּחִלָּה הָיִיתִי מִצְטַעֵר בְּשֶׁל קְטַנֵּי־אֲמָנָה אֵלֶּה, שֶׁאֵינָם יְכֹלִים לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלָם מְאֹרָעוֹת שְׁכִיחִים וְנוֹתְנִים אוֹתִי לְחוֹזֵה חֶזְיוֹנוֹת שָׁוְא, לְבַעַל חֲלוֹמוֹת, שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהַטְעוֹתָם בִּשְׁקָרִים. אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא לִבִּי חֶמְלָה עֲלֵיהֶם. בֶּאֱמֶת: – אֲנָשִׁים תְּמִימִים, הַשּׁוֹקְטִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם כָּל הַיָּמִים וּשְׁקוּעִים רֹאשָׁם וְרֻבָּם בְּעִסְקֵיהֶם הַפְּעוֹטִים – מֵאַיִן תָּבֹא לָהֶם רוּחַ תְּבוּנָה לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר וְלָדַעַת מַה לְקָרֵב וּמַה לְרַחֵק? בְּרִיּוֹת הֲלָלוּ יוֹשְׁבִים שַׁאֲנַנִּים בְּבָתֵּיהֶם, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמְפַהֲקִים וְחוֹלְמִים עַל מִטָּה מֻצַּעַת שֶׁבַע כְּסָתוֹת וְעַל דְּבַר לְבִיבוֹת מְטֻגָּנוֹת כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ!

אֶלָּא שֶׁפַּעַם נִזְדַמַּנְתִּי בַּחֲבוּרַת בְּנֵי־הָעִיר וְאַחֲרֵי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁסִּפַּרְתִּי, דְּבָרִים לוֹקְחִים אֶת הַלֵּב – קָם אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה וְלִגְלֵג עַל דְּבָרַי, כְּמִתְכַּוֵּן בְּגָלוּי לְהָטִיל בָּהֶם סָפֵק.

דָּבָר זֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה. וּלְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי בְלִבִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲמֹד בְּמֹחָם הַפָּעוֹט לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים!

יֵדְעוּ נָא לְכַבֵּד אֶת בֶּן־עִירָם, הַמּוֹצִיא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם!

מִיָּד הָלַכְתִּי לַבֵּיתִי לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמִי.

עָשִׂיתִי לִי כַּדּוּר־פּוֹרֵחַ גָּדוֹל, שֶׁעָלָה בְמִדָּתוֹ עַל כָּל הַכַּדּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. לֹא הָיְתָה חֲנוּת לְמֶשִׁי בְּכָל הַמְּדִינָה, שֶׁלֹּא נִצַּלְתִּי אוֹתָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגַּם מִלָּנְדּוֹן, מִוֶּסְטְמִינְסְט וּמִסְפִּיטְלְפִילְד שָׁלְחוּ לִי מֶשִׁי מִן הַמֻּבְחָר כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים אַמָּה, וּמִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים כָּלְתָה הַמְּלָאכָה, וְכַדּוּרִי נָכוֹן.

שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר; זוּלָתִי הָאֲנָשִׁים, שֶׁעָזְרוּ עַל יָדִי בַּמְּלָאכָה – וַעֲלֵיהֶם אָסַרְתִּי אִסּוּר חָמוּר לְגַלּוֹת לְאִישׁ דָּבָר.

אֶל כַּדּוּר עֲנָקִי זֶה קָשַׁרְתִּי בְשַׁלְשֶׁלֶת עֹגֶן גָּדוֹל שֶׁל בַּרְזֶל עֶשֶׁת, וּבַלַּיְלָה, בַּשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֲצוֹת, נַעֲלֵיתִי.

כַּוָּנָתִי הָיְתָה: לְהָבִיא קְצָת עִרְבּוּבְיָה בְּעִירִי וּלְהַכּוֹת בְּתִמָּהוֹן אֶת יוֹשְׁבֶיהָ שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.

וְכָךְ עָשִׂיתִי:

הִתְרוֹמַמְתִּי מֵעַל לַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּעִירִי, הָעוֹמְדִים בְּעַיִן, בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת, נָעַצְתִּי אֶת שִׁנֵּי הָעֹגֶן הַכַּבִּיר בְּגַגָּם וְהֶעְתַּקְתִּים לְמָקוֹם אַחֵר. אַשְׁפִּיל אֶל אַחַד הַבָּתִּים בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה וְאֶשָּׂאֵהוּ עַל קִרְבּוֹ וְעַל יוֹשְׁבָיו, הַיְּשֵׁנִים שְׁנָתָם הַמְּתוּקָה סְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם, וְאַעֲמִידֵהוּ בַּמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶמְצַע הָעִיר. אֶל מְקוֹמוֹ אַעְתִּיק בַּיִת אַחֵר שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר הַשֵּׁנִי. כָּךְ עָשִׂיתִי פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ… וַיְהִי סֵדֶר חָדָשׁ בָּעִיר. כָּל הָעִיר קִבְּלָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, הָרְחוֹבוֹת פָּשְׁטוּ צוּרָתָם וְלָבְשׁוּ צוּרָה אַחֶרֶת, שׁוֹנָה מִן הָרִאשׁוֹנָה תַּכְלִית שִׁנּוּי.

וְכָל זֶה – בִּדְמָמָה, בְּלִי שָׁאוֹן וְרַעַשׁ כָּל שֶׁהוּא. אֲפִילּוּ נוֹטְרֵי הָעִיר, הַיּוֹשְׁבִים וּמִתְנַמְנְמִים עַל מְקוֹמָם בִּמְנוּחָה, לֹא הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר כְּלָל.

אַחַר כָּךְ נָשָׂאתִי גַם אֶת בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְהֶעְתַּקְתִּים מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעָמְדוּ שָׁם זֶה כַמָּה וְכַמָּה דוֹרוֹת.

וּגְדוֹלָה מִזּוֹ! – בְּאַחַד מִבִּנְיְנֵי־הָעִיר הַגְּדוֹלִים, הָאֲקַדֵּימִיָּה לִרְפוּאָה, הָיְתָה אֲסֵפַת רוֹפְאִים, שֶׁיָּשְׁבוּ וְדָנוּ בְעִנְיָן חָשׁוּב, וְהוּא – “שְׁאֵלַת כֹּחַ־הַמְדַמֶּה בְּחוֹלֵי הָרוּחַ”. הָאוּלָם הָיָה מוּאָר וּמָלֵא מִפֶּה לְפֶה רוֹפְאִים חֲשׁוּבִים וּמְפֻרְסָמִים.

– טוֹב, אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – טוֹב מְאֹד! אַתֶּם דָּנִים בִּשְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ בְּשַׁעְתָּהּ!

נָעַצְתִּי אֶת עֹגֶן כַּדּוּרִי בְּכִפַּת הַבִּנְיָן וּבִבְלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֲפִילּוּ אֶחָד מֵהֶם בַּדָּבָר, הֲרִימוֹתִי אֶת כָּל הַבִּנְיָן הַמְפֹאָר לְמַעְלָה, וְכָכָה עַפְתִּי עִם כָּל הַחֲבוּרָה הַנִּכְבָּדָה אֶל מִחוּץ לָעִיר!

וְהַחֲבוּרָה יָשְׁבָה עַל מְקוֹמָה וְהוֹסִיפָה לָדוּן בִּשְׁאֵלָתָהּ הַחֲשׁוּבָה.

שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה בָעִיר בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהֵקִיצוּ הַבְּרִיּוֹת מִשְּׁנָתָם וּפָקְחוּ עֵינֵיהֶם – וְהִנֵּה הֵם בְּעִיר זָרָה וּמוּזָרָה, אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אוֹתָהּ מֵעוֹלָם!

בְּתוֹךְ כָּךְ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת הָאֲקַדֵּימִיָּה הַגְּדוֹלָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר מִמַּעַל לְרֹאשָׁם!

בַּתְּחִלָּה הָיוּ כֻלָּם מְמַשְׁמְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם, כְּמִי שֶׁנִסְתַּמֵּא פִתְאֹם – וְרַק מִקֵּץ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נִתְחַוֵּר לָהֶם הָעִנְיָן עַל בֻּרְיוֹ: זָרַקְתִּי לָהֶם פִּתְקָא מִמְּרוֹמִים וּבָהּ כָּתוּב לֵאמֹר:

“הֶחָכָם יִשְׁפּוֹט לְפִי שִׂכְלוֹ וְהַכְּסִיל רַק לְמַרְאֵה עֵינָיו!”

מִינְכְהוֹזֶן.

רַק אָז הֵבִינוּ הַתְּמִימִים הֲלָלוּ, שֶׁיָּדִי הָיְתָה בְּכָל אֵלֶּה!

וְהָרוֹפְאִים הַחֲשׁוּבִים? – מֶה הָיְתָה דַעְתָּם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה?

מִתְּחִלָּה הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁיָּצְאוּ כֻלָּם מִדַּעְתָּם; שֶׁהַשְּׁאֵלָה הַקָּשָׁה “עַל דְּבַר כֹּחַ־הַמְדַמֶּה” הִטְרִיפָה אֶת מֹחָם. כְּשֶׁסָּגְרוּ אֶת הָאֲסֵפָה בַּבֹּקֶר וְרָצוּ לָלֶכֶת כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ – רָאוּ פִתְאֹם וְהִנֵּה אֵין קַרְקַע מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם, וְכָל הָעִיר הוֹמָה מִתַּחְתָּם, וְקוֹל הֲמוֹנָהּ עוֹלֶה אֲלֵיהֶם הַשָּׁמָיְמָה!

קָמָה מְהוּמָה בֵינֵיהֶם, הִתְחִילוּ רָצִים וְשָׁבִים הֵנָּה וַהֲלוֹם כְּמִי שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ רָעָה. מֵהֶם אָמְרוּ לִקְפּוֹץ לְמַטָה, לָשִׂים קֵץ לְחַיֵּיהֶם הָאֻמְלָלִים!

וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָאתִי אֲלֵיהֶם בְּקוֹל מִמְּרוֹמִים וְהִרְגַּעְתִּי אֶת רוּחָם הַנִּרְגָּז – נִתְקָרְרָה דַעְתָּם וּבִקְּשׁוּ מֵאִתִּי בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים, שֶׁאַחֲזִיר אֶת הָאֲקַדֵּימִיָּה לִמְקוֹמָהּ.

כְּמוּבָן, לֹא הִתְעַלַּלְתִּי בָּהֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הַבַּיִת עַל מְקוֹמוֹ.

כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתָּם שֶׁל הָרוֹפְאִים, הִזְמִינוּ אוֹתִי לַאֲסֵפָתָם, וְרֹאשׁ הָאֲסֵפָה פָנָה אֵלַי בִּדְבָרָיו:

– “מַהֲתַלָּה זוֹ – אָמַר אֵלַי – אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹרָאָה הִיא וַעֲלוּלָה הָיְתָה לְהַחֲרִיב וּלְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ בְּבַת אֶחָת, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהּ עִנְיָן אֲפִילוּ לִכְנֵסִיַּת־הָרוֹפְאִים; יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לִלְמוֹד מִמֶּנָּה, שֶׁחָכְמַת הַפִיסִיקָה הוֹלֶכֶת שְׁלוּבַת זְרוֹעַ עִם חָכְמַת הָרְפוּאָה. הֲרֵינִי מַבִּיעַ לְךָ תּוֹדָה רַבָּה בְּשֵׁם כָּל הַכְּנֵסִיָּה הַנִּכְבָּדָה וְהִנְנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁהַכְּנֵסִיָּה בָחֲרָה בְךָ לְחָבֵר נִכְבָּד בַּאֲגֻדַּת הָרוֹפְאִים!”

וּלְמָחֳרָת הַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִזְמִינוּנִי אֶל אֲסֵפַת בְּנֵי־הָעִיר, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתְּפוּ כָּל הַבַּנָּאִים וְהָאַדְרִיכַלִּים וְהַמְהַנְדְּסִים הַמְפֻרְסָמִים, וְרֹאשׁ־הָאֶזְרָחִים הִבִּיעַ לִי רַחֲשֵׁי תוֹדָה עַל שֶׁנָּתַתִּי פָּנִים חֲדָשׁוֹת לְכָל הָעִיר הַיְשָׁנָה, שֶׁחִדְּשָׁה כַּנֶּשֶׁר נְעוּרֶיהָ וַתִּיף שִׁבְעָתַיִם מִבַּתְחִלָּה!

– מָה שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדֵנוּ – אָמַר לִי אַדְרִיכָל מְפֻרְסֵם אֶחָד בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדִי בְּתוֹדָה – לַעֲשׂוֹתוֹ אַחֲרֵי עָמָל רָב בְּמֶשֶׁךְ דּוֹר שָׁלֵם וְאַחֲרֵי אִבּוּד מָמוֹן רָב לְאֵין שֵׁעוּר, עָשְׂתָה יָדְךָ בְּאַשְׁמוּרָה אַחַת חִנָּם אֵין כָּסֶף!"

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִפָּלֵא, אִם הִבִּיטוּ עָלַי בְּנֵי עִירִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא וּמִמֶּרְחַקִּי הַמְּדִינוֹת בָּאוּ אֲנָשִׁים לַאֲלָפִים לִרְאוֹת אֶת הָעִיר, שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בִן־לַיְלָה וּבְלִי כָל עָמָל וַעֲבוֹדָה מְרֻבָּה.


מֵאָז הִתְחַנְּנוּ אֵלַי בְּנֵי עִירִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָהֶם אֶת מְאֹרָעוֹתַי וּבִקְּשׁוּ מֵאִתִּי סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל לְשֶׁעָבַר.

מַעֲשֶׂה רַב זֶה הָיָה אַחַר כָּךְ לְעִנְיָן לְאַסְטְרַטֶּגִים יְדוּעִים, שֶׁהֶחֱלִיטוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי לְתַכְסִיסַי מִלְחָמָה.

קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה לָעִנְיְנֵי הַצָּבָא, וּבוֹ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר עִנְיָן חָשׁוּב.

מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתָהּ.

הַגֵּנֵרַל בַּקָּר קִבְּלַנִי בְשִׂמְחָה רַבָּה וְהִרְצָה לְפָנַי אֶת דְּבָרָיו בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

"הֱיוֹת שֶׁעֲתִידָהּ בְּקֶרֶב הַיָּמִים לִפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּין גֶּרְמַנְיָה וּבֵין אַחַת מִשְׁכֵנוֹתֶיהָ, וֶהֱיוֹת שֶׁמְרַגְּלִים מָסְרוּ לוֹ לַשּׂוֹנֵא אֶת סֵדֶר כָּל הַמְּצוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְתַבְנִיתָן וְאֹפֶן בִּנְיָנָן – לְפִיכָךְ אֵין עֵצָה אַחֶרֶת, כִּי אִם לְשַׁנּוֹת אֶת סִדְרָן מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

– אֲנַחְנוּ, – אָמַר הַגֵּנֵרַל הַנִּכְבָּד – מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְנוּ לְשַׁעֵר מַעֲשֶׂה כָזֶה, שֶׁלֹּא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁכְּבוֹדוֹ הֶרְאָה לָנוּ, שֶׁדָּבָר זֶה לֹא מִן הַנִּמְנָעוֹת הוּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא פָשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת – הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים מֵאִתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לְעֵזֶר בְּמִפְעָלוֹ הַגָּדוֹל, וּבְכֵן נָשִׂים לְאַל אֶת כָּל מְזִמּוֹת הָאוֹיֵב.

מִקֵּץ שָׁבוּעַ – וְכָל הַמְּצוּדוֹת נֶעְתְּקוּ מִמְּקוֹמָן. אַף בִּנְיָן אַרְעַי כָּל שֶׁהוּא לֹא נִשְׁאַר עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. וּכְשֶׁבָּא הָאוֹיֵב וְהִקִּיף בְּחֵילוֹ אֶת הַגְּבוּל הָיָה מְמַשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר בַּאֲפֵלָה! כָּל יְדִיעוֹתָיו בְּמַצַּב הַמִּבְצָרִים שֶׁלָּנוּ וְכָל זְמָמָיו עָלוּ בַתֹּהוּ. בִּמְקוֹם מְצוּדָה פְלוֹנִית מָצָא צְרִיף שֶׁל אִכָּרִים קָטָן, בִּמְקוֹם הַשְּׁנִיָּה – בֵּית־תְּפִלָּה, וּבִמְקוֹם הַשְּׁלִישִׁית – קָרַחַת רֵיקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב! וְעַל מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמִּבְצָר הָרָאשִׁי הִצַּגְתִּי לְפָנָיו אֶת בֵּית־הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל!

עַכְשָׁו יוֹרֶה־נָא־הַשּׂוֹנֵא, יִשְׁלַח חִצָּיו כְּנַפְשׁוֹ!

וּבְעוֹד חֵיל הָאוֹיֵב נִמְלַךְ וְחוֹשֵׁב אֵיךְ וּמַה לַעֲשׂוֹת – בָּרָד שֶׁל כַּדּוּרִים וּמָטָר שֶׁל עוֹפֶרֶת יוֹרֵד עָלָיו מִצְּדָדִים אֲחֵרִים, מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא חִכָּה לָהֶם!

הַמִּלְחָמָה, כְּמוּבָן, לֹא אָרְכָה הַרְבֵּה. בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים עָלְתָה בְיָדֵינוּ לְהַכְנִיעַ אֶת שׂוֹנְאֵנוּ וּלְהַכּוֹתוֹ חֵרֶם.

כָּךְ הָיְתָה הַמַּהֲתַלָּה שֶׁלִּי לִתְשׁוּעָה גְדוֹלָה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַקָּלָה עַל יְדֵי זַכַּאי! וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי גַם לֹא הָיָה בִרְצוֹנִי לְהָרֵעַ לָהֶם חָלִילָה; כָּל חֶפְצִי הָיָה רַק לְעוֹרֵר אֶת לִבָּם הַנִּרְדָּם וּלְהוֹצִיאָם מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל חַיֵּיהֶם הַשְּׁקֵטִים וְהַתְּמִימִים. יִפְקְחוּ נָא עֵינֵיהֶם, יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָבִינוּ – וְלֹא יִהְיוּ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּבַת צְחוֹק סְתָם!

זֹאת בִּקַּשְׁתִּי וְחֶפְצִי עָלָה בְיָדִי!


 

פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר    🔗

שִׂיחָה קְצָרָה עַל הַקִּנְאָה – הַבָּרוֹן מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ עַל בֶּן תַּחֲרוּתוֹ הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט וְעַל סִפְרוֹ – סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה – חֲרוֹנוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן – הַשֻּׁלְטָנָה מַצִּילָה אֶת הַבָּרוֹן מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

“אֵין לְךָ אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יְהֵא מִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא בּוֹ” – אוֹמֵר מָשָׁל מִן הַמְּשָׁלִים. בַּאֲנָשִׁים מְצוּיִם וּפְשׁוּטִים אָמְרוּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָדָם כָּמוֹנִי! כָּל נְסִיעָה וּנְסִיעָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ, כָּל סִפּוּר שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר בִּקְהַל־עָם עַל דְּבַר מִקְרִים מַפְלִיאִים, עַל דְּבַר נָפוֹת מְשַׂמְּחוֹת עַיִן וְעַל מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם מְצוּיִם – מֵעִיר בְּלֵב מִי שֶׁהוּא רֶגֶשׁ שֶׁל קִנְאָה.

אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵי מִינֵי קִנְאָה הֵם. יֵשׁ קִנְאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה, לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת לְמִפְעָלִים טוֹבִים וְיָפִים. הַמְקַנֵּא רוֹאֶה אֲחֵרִים עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה רָב וּמִתְאַמֵּץ גַּם הוּא לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם. זוֹהִי קִנְאַת סוֹפְרִים, הַמַּרְבָּה חָכְמָה וּמְבִיאָה תוֹעֶלֶת לִבְנֵי אָדָם. וְיֶשְׁנָהּ קִנְאָה מְגֻנָּה הַמְּבִיאָה לִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם וְלִידֵי לַעַג נִבְזֶה.

כְּנֶגֶד מִי אֲנִי מְדַבֵּר? כְּנֶגֶד אִישׁ אֶחָד מְפֻרְסָם, לִכְאוֹרָה, – וּבָרוֹן דִּי־טוֹט שְׁמוֹ.

בְּוַדַּאי קְרָאתֶם אֶת “סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת” שֶׁל בָּרוֹן דִּי־טוֹט וּבְוַדַּאי הִרְגַּשְׁתָּם גַּם אַתֶּם, עַד כַּמָּה מְגַזֵּם אִישׁ זֶה בְּדִבּוּרוֹ, מַפְרִיז הַפְרָזוֹת מְשֻׁנּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְסַפֵּר עַל דְּבַר “הַגְּבוּרוֹת”, כִּבְיָכֹל, וּ“בְמַעֲשֶׂה רַב” אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ מִתְיַמֵּר הַבָּרוֹן הַנִּכְבָּד יוֹתֵר מִכָּל הַגִּבּוֹרִים וְהַתַּיָּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת כָּל חַיֵּיהֶם לְמַעֲשִׂים כַּבִּירִים בֶּאֱמֶת!

אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי יוֹרֶה אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ תּוֹתָח מֵאֵירוֹפָּה הַתִּיכוֹנָה וְעַד אַסִּיָּה הַקִּיצוֹנִית – לֹא הָיִיתִי מַרְבֶּה לְהִתְפָּאֵר כְּמוֹ הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט שֶׁיָּרָה יְרִיָּה אַחַת פְּשׁוּטָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַתּוֹתָח הַטּוּרְקִי הַיָּדוּעַ, פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו!

שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: אִם גְּבוּרָה אֵין כָּאן, חָכְמָה יֵשׁ כָּאן, כִּבּוּשׁ חוֹמוֹת יְרִיחוֹ?

לֹא דֻבִּים וְלֹא יָעַר!

הֲלֹא כָּךְ הוּא מְסַפֵּר, כִּמְדֻמַּנִי, בְּסִפְרוֹ דְבַר אוֹתָהּ הַיְּרִיָּה הַמְפֻרְסֶמֶת כִּבְיָכֹל.

"עַל יַד עִיר אַחַת הַבְּנוּיָה עַל שְׂפַת נְהַר סִימוֹיִס יֵשׁ מְצוּדָה בְצוּרָה. לְרַגְלֵי מְצוּדָה זוֹ, מִבַּחוּץ, הֶעֱמִיד שֻׁלְטָן אֶחָד מִשֻּׁלְטְנֵי תוֹגַרְמָה תּוֹתָח עֲנָקִי, שֶׁלֹּא נוֹדַע לָנוּ מוֹצָאוֹ. תּוֹתָח עַתִּיק זֶה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם הוּא, וְכַדּוּר הַיְּרִיָּה שֶׁלּוֹ עָשׂוּי אֶבֶן־שַׁיִשׁ וּמִשְׁקָלוֹ אֶלֶף וּמֵאָה לִטְרָא. שָׁנִים אֵין מִסְפָּר לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ מִפַּחַד, שֶׁמָּא יַחֲרִישׁ אֶת הָעוֹמְדִים עָלָיו אוֹ גַם יְמִיתֵם וְכַדּוּרוֹ יַעֲשֶׂה שַׁמּוֹת בִּמְקוֹם שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ.

“כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַתּוֹתָח הָעֲנָקִי” – מְסַפֵּר דִּי־טוֹט בְּסִפְרוֹ – “נִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי הַחֵשֶׁק לִירוֹת בּוֹ פַּעַם וְלָדַעַת מַה כֹּחוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי הַשֻּׁלְטָן, נִבְהַל בֶּהָלָה גְדוֹלָה וְכִמְעַט שֶׁנָּפַל מִכִּסְּאוֹ אֲחוֹרַנִּית. כָּל עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו סְבָבוּנִי וְהִזְהִירוּנִי שֶׁבַע אַזְהָרוֹת, שֶׁחָלִילָהּ לִי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה; יְרִיָּה זֹה – אָמְרוּ – עֲלוּלָה לַהֲרוֹס בְּקוֹלָהּ לֹא רַק אֶת הַמִּבְצָר, אֶלָּא גַם אֶת כָּל הָעִיר הַסְּמוּכָה לְשָׁם”.

“הָלַכְתִּי אֶל הַשֻּׁלְטָן וּבֵאַרְתִּי לוֹ, שֶׁאֵין הַסַּכָּנָה גְדוֹלָה כְּדִבְרֵיהֶם, וְאֵין הַשֵּׁד שָׁחוֹר כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְרִים אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל”. – וְאַחֲרֵי מַשָּׂא וּמַתָּן מַרֻבֶּה עָלְתָה בְיָדִי לְפַיֵּס אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן הֶחָרֵד וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִירוֹת אַחַת כְּלַפֵּי הַיָּם.

"מִדַּת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה כְּדֵי יְרִיָּה אַחַת הָיָה בָּהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לִטְרָא! – מְגַזֵּם הַבָּרוֹן.

"בְּשָׁעָה שֶׁהַמְהַנְדֵּס הַמְמֻנֶּה עַל כָּךְ הֵבִיא אֶת הַפְּתִילָה לְהַצָּתָה אָחֲזָה פַלָצוּת אֶת כָּל הַחֲבוּרָה שֶׁעָמְדָה עַל יָדִי, וְשַׂעֲרַת רֹאשָׁם סָמְרָה מִפָּחַד. הַפֶּחָה הַשָּׁלוּחַ מֵאֵת הַשֻּׁלְטָן לְפַקַּח עָלַי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא אֶטְעֶה וְאֶקְלַע כְּלַפֵּי יִשּׁוּב – פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים כְּשַׁיִשׁ וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַיְרִיָּה הִתְחָרֵט פִּתְאֹם וְלֹא נָתַן לִי לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי.

"בְּקֹשִׁי גָדוֹל הִרְגַּעְתִּי אֶת רוּחוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁחִיַּבְתִּי לוֹ אֶת רֹאשִׁי בְּאִם יִקְרֶה אָסוֹן הִסְכִּים סוֹף־סוֹף וּמִלֵּא אֶת רְצוֹנִי.

"הָעוֹמְדִים עָלַי הִשְׁתַּטְּחוּ כֻּלָּם עַל הַקַּרְקַע וַאֲנִי עַצְמִי הִצַּתִּי אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה.

"בְּרֶגַע הַרְעָשַׁת הַיְרִיָּה לֹא יָדַעְתִּי מָה הָיָה לִי. רֹאשִׁי הָיָה עָלַי כְּתֹף, לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֶלָּא כְּעֵין רַעַשׁ־אֲדָמָה, הַמְחַלְחֵל אֶת הַקַּרְקַע ת' פַּרְסָא עַל ת' פַּרְסָא!

"מִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל נֵפֶץ הַכַּדּוּר עַצְמוֹ.

“הַכַּדּוּר הַנּוֹרָא הִתְפּוֹצֵץ עַל הַיָּם דֶּרֶךְ שְׁנֵי מִילִים מִן הַחוֹף; פֶּלַח אֶחָד שֶׁלּוֹ עָקַר שִׂרְטוֹן שֶׁבַּיָּם וְהִשְׁלִיכוֹ לַעֲזָאזֵל; פֶּלַח שֵׁנִי עָקַר חֵלֶק מִן הַחוֹף וְעָשָׂה שָׁם מִפְרָץ חָדָשׁ; וְהַפֶּלַח הַשְּׁלִישִׁי נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם; מִיָּד הִתְגַּעֵשׁ הַיָּם וְשָׁטַף וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו כְּשִׁבְעָה מִילִים!”

עַד כָּאן דְבָרָיו שֶׁל הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט.

אֶלָּא, שֶׁדָּבָר קָטָן אֶחָד נִשְׁמַט מִזִּכְרוֹנוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן הַנִּכְבָּד, וְהוּא – שֶׁבִּשְׁעַת יְרִיָּה זוֹ הָיִיתִי שָׁם גַּם אָנֹכִי!!

אֵינִי יוֹדֵעַ, מִשּׁוּם מַה לֹא הִזְכִּיר אוֹתִי בְּסִפְרוֹ הַדָּל? וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מִמִּדּוֹתַי לַחֲשׁוֹד בַּאֲנָשִׁים, אֵין לִי תֵּרוּץ מַסְפִּיק אֶלָּא אֶחָד, וְהוּא: שֶׁהַבָּרוֹן הַגִּבּוֹר, כִּבְיָכֹל, עֵינוֹ צָרָה בְמִפְעָלַי וְחוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָּא יְקֻפַּח כְּבוֹדוֹ אִם יַשְׁמִיעַ כָּל הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁהָיָה. סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה" כְּלָל גָּדוֹל הוּא. שָׁתַק הַבָּרוֹן וְלֹא הוֹדִיעַ מָה שֶׁרָאוּ עֵינָיו אַחַר כָּךְ, גִּלָה טֶפַח וְכִסָּה טְפָחָיִם.

וְדַוְקָא מַה שֶׁהִשְׁמִיט הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט – עוֹלֶה עַל נִפְלְאוֹת כָּל סִפְרוֹ יָחַד!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַבָּרוֹן עוֹמֵד וְנֶהֱנֶה מִגְּבוּרוֹתָיו, נִתְעוֹרְרָה בִּי קִנְאַת־גִּבּוֹרִים! כֵּיצַד קָם צָרְפַתִּי צָעִיר זֶה לִהְיוֹת בֶּן־תַּחֲרוּתִי פִּתְאֹם!

בִּקַּשְׁתִּי גַם אֲנִי רְשׁוּת מֵאֵת הַשֻּׁלְטָן לִירוֹת יְרִיָּה שְׁנִיָּה. הַשֻּׁלְטָן לֹא יָדַע עַד עַכְשָׁו, שֶׁגַּם אֲנִי עִם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט, וּכְשֶׁהִתְיַצַּבְתִּי לְפָנָיו שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְתָמַהּ מְאֹד שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּיו, שֶׁגַּם אֲנִי כָאן, וְאִלּוּ יָדַע לֹא הָיָה מְפַקְפֵּק אַף רֶגַע, וְהָיָה נוֹתֵן לָנוּ רְשׁוּת לִירוֹת כְּחֶפְצֵנוּ.

– חֲזָקָה עַל מִינְכְהוֹזֶן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָבָר הַמֵּבִיא תַקָּלָה! – אָמַר אֵלַי הַשֻּׁלְטָן בְּחִבָּה יְתֵרָה.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בִירִיָּה בִּלְבָד. כְּלוּם לְחַקּוֹת אוֹתוֹ אֲנִי בָא?!

וְאֶלָּא מֶה עָשִׂיתִי?

מִלֵּאתִי אֶת הַתּוֹתָח אֲבַק־שְׂרֵפָה וְנָתַתִּי בְתוֹכוֹ אֶת הַכַּדּוּר הַשֵּׁנִי; אַחַר כָּךְ פָּקַקְתִּי אֶת פִּי הַקָּנֶה בִּפְקָק שֶׁל בַּרְזֶל עֶשֶׁת וְחִזַּקְתִּי אוֹתוֹ בְמַסְמְרוֹת חֲזָקִים שֶׁלֹּא יִנָּתֵק עַל יְדֵי יְרִיָּה.

כְּשֶׁרָאוּ הָעוֹמְדִים מִסְּבִיבִי אֶת מַעֲשַׂי – אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וּכְרֶגַע לֹא עָמַד אִישׁ עִמִּי! כֻּלָּם נָסוּ עַל נַפְשָׁם, הִתְחַבְּאוּ מֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים וְהֵצִיצוּ מִשָּׁם עַל הַנַּעֲשֶׂה.

הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מֵהֶם, יָשַׁבְתִּי עַל גַּבֵּי הַתּוֹתָח כְּרוֹכֵב עַל סוּס וּבְיָדִי הָאַחַת הִצַּתִּי אֲנִי עַצְמִי אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה.

זָמַמְתִּי וְעָשִׂיתִי. הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל, מֵאֵין לוֹ דֶרֶךְ לָצֵאת, הֵרִים אֶת כָּל הַתּוֹתָח עִמִּי יַחַד וַיִּשָּׂא אוֹתָנוּ עַל פְּנֵי הַיָּם כְּלַפֵּי הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי!

וְכָל הַחֶבְרָה הַנִּבְהָלָה עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה מֻכַּת־תִּמָּהוֹן בַּתּוֹתָח הַפּוֹרֵחַ.

כָּאן אָנוּס אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁסּוֹף סוֹף לֹא הִצְלִיחָה מְזִמָּתִי, כְּמוֹ שֶׁעָלְתָה לְפָנַי בְּמַחֲשָׁבָה. הַתּוֹתָח לֹא הִגִּיעַ עַד הַחוֹף, אֶלָּא נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וַאֲנִי עִמּוֹ, כְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אַמָּה הַרְחֵק מִן הַנָּמֵל, וְרַק חָרִיצוּתִי בִּמְלֶאכֶת הַשְּׂחִיָּה שֶׁאֲנִי מֻמְחֶה לָהּ, הִיא שֶׁעָמְדָה לִי לְהַגִּיעַ עַד הַיַּבָּשָׁה.

מִתְּחִלָּה לֹא הֲבִינוֹתִי סִבַּת הַמַּפָּלָה הַזֹּאת, שֶׁהֲרֵי יָפֶה קָלַעְתִּי, וְגַם מֵעוֹלָם לֹא נִכְשַׁלְתִּי בָאֳמָנוּת זוֹ. אַחַר כָּךְ נִתְבַּהֲרָה לִי טָעוּתִי: בְּשָׁעָה שֶׁקָּלַעְתִּי נֶעְלַם מֵעֵינַי דָּבָר אֶחָד, וְהוּא, שֶׁמִּשְׁקַל גּוּפִי יוֹסִיף עַל מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַתּוֹתָח וְיַכְבִּיד עָלָיו. לְפִיכָךְ לֹא הִגִּיעַ הַתּוֹתָח עַד הַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ וְנָפַל הַיָּמָה.

שְׁגָגָה זוֹ כִּמְעַט שֶׁהוֹצִיאַתְנִי מִן הָעוֹלָם. לֹא מִפְּנֵי שֶׁנָּפַלְתִּי לְתוֹךְ הַמַּיִם אֶלָּא מִכַּעַס הַשֻּׁלְטָן. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁתּוֹתָחוֹ הָעַתִּיק הֶחָבִיב עָלָיו טָבַע בַּיָּם, הִתְקַצֵּף מְאֹד וְנָתַן צָו לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי! לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר! אַךְ זֶה מִקָּרוֹב הִמְטִיר עָלֵי שֶׁפַע אַהֲבָה וְחִבָּה, וְעַכְשָׁו נֶהְפַּךְ לִבּוֹ אֵלַי פִּתְאֹם לְאַכְזָר!

וּכְבָר הָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת, לוּלֵא הַשֻּׁלְטָנָה הָרָמָה וְהַטּוֹבָה, שֶׁכִּבְּדָה אוֹתִי מְאֹד וְהִטְּתָה אֵלַי חֶסֶד. הִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתִי בְּחַדְרָהּ יָמִים אֲחָדִים, עַד יַעֲבֹר זַעַם הַמֶּלֶךְ.

אַךְ הִנֵּה נוֹדַע לַשֻּׁלְטָן הַנּוֹרָא, שֶׁמִּתְחַבֵּא אֲנִי בְּחָדְרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְשָׁלַח לְשָׁם אֶת הַתַּלְיָן לְהוֹצִיאֵנִי מִמַּחֲבֹאִי וּלְהוֹקִיעֵנִי לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ!

הַתַּלְיָן בָּא. הַשֻּׁלְטָנָה מִהֲרָה וְהִצְפִּינָה אוֹתִי בְּמִטָּתָהּ תַּחַת הַכֶּסֶת וְהִיא יָשְׁבָה מִלְמָעְלָה. וּכְשֶׁנִּכְנַס מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא מְצָאַנִי, עָמַד לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ וְהִרְבָּה עָרְמָה וּמְזִמָּה עַד שֶׁלִּבְסוֹף יָשַׁב גַּם הוּא עַל הַכֶּסֶת – וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם. כִּמְעַט שֶׁעָשׂוּנִי גְּרֹגֶרֶת!

כְּשֶׁעָזַב הַתַּלְיָן אֶת הַחֶדֶר, נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי. מִיָּד יָשַׁבְתִּי בִסְפִינָה וְהִפְלַגְתִּי לְעִיר וֵנֵצִיָּה.

עַכְשָׁו בָּרוּר לָכֶם הַדָּבָר, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מִשּׁוּם מַה שָׂם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט יָד לְפֶה וְלֹא הִזְכִּיר אֶת שְׁמִי וַאֲפִילוּ בְּרֶמֶז כָּל־שֶׁהוּא!


 

פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר    🔗

עַל הַר קֶרַח – הַבָּרוֹן תַּחַת כְּרֵסוֹ שֶׁל דֹּב נוֹרָא – עֵדֶר שֶׁל דֻּבִּים – הַבָּרוֹן מְגֻלְגָּל לְדֹב – הַכֹּל כְּמִנְהָג הַמְּדִינָה – מַגֵּפָה גְדוֹלָה בַּדֻּבִּים – תִּקּוּן־טָעוּת – מִדַּת הָעַנְוְתָנוּת.

מִי בָּכֶם לֹא יָדַע, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, עַל דְּבַר נְסִיעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל רַב הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם פִּיפְּס, בְּהַפְלִיגוֹ לְאַרְצוֹת הַצָּפוֹן?

בִּנְסִיעָה זוֹ, הַמְּלֵאָה עִנְיָן רַב בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי רַב הַחוֹבֵל הַנִּכְבָּד (הַנּוֹדָע עַכְשָׁו בְּשֵׁם לוֹרְד מִילְנֶר), שֶׁאֶלָּוֶה אֵלָיו; מִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וָאֶסַּע אִתּוֹ בְּתוֹר אַחַד הָאוֹפִיצֶרִים הַגְּבֹהִים שֶׁלּוֹ.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַמַּעֲלֶה הַקִּיצוֹנָה שֶׁל הַמֶּרְחָב הַצְּפוֹנִי, עָמַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בְּשִׂים־לֵב בִּסְבִיבָתֵנוּ בְּעֶזְרַת הַמְקָרֶבֶת שֶׁלִּי, שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ בַּסִּפּוּרִי עַל דְּבַר עִבְּר־אַל־תַּעַר.

מִיָּד רָאִיתִי וְהִנֵּה גְלִיד־קֶרַח עֲנָקִי הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ, אֶל סְפִינָתֵנוּ. רָחְבּוֹ שֶׁל הַר קֶרַח זֶה הָיָה כְּרֶבַע מִיל בְּעֶרֶךְ, וְגֹבַהּ גַּבְנוּנוֹ הָעֶלְיוֹן כְּגֹבַהּ הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ. בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי, עַל צֶלַע גַּבְשׁוּשִׁית אַחַת, רָאִיתִי בַּזְּכוּכִית שֶׁלִּי שְׁנֵי דֻּבִּי־קֶרַח לְבָנִים וּגְדוֹלִים מִתְאַבְּקִים וּמִתְנַגְּחִים זֶה עִם זֶה. מִלֵּאתִי אֶת רוֹבִי וָאֶאֱרֹב עַד אֲשֶׁר יִקְרַב הַר הַקֶּרַח אֵלֵינוּ. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים הִתְחִילָה סְפִינָתֵנוּ שָׁפָה בּוֹ בְּצַלְעוֹתֶיהָ. יָרַדְתִּי מֵעַל הַסְּפִינָה וּבְצַעֲדִי בִזְהִירוּת יְתֵרָה עָלִיתִי עַל גַּבֵּי הַקֶּרַח. בְּקֹשִׁי גָדוֹל יָכֹלְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ עָלָיו. רִגְבֵי הַקֶּרַח הַחֲלַקְלַקִּים הָיוּ לִי לְמִכְשׁוֹל עַל דַּרְכִּי. כָּל רֶגַע הָיִיתִי צָפוּי לְמָוֶת אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, לְרִסּוּק אֵבָרִים; וְעַל הַכֹּל הָיִיתִי אָנוּס לִפְעָמִים לְדַלֵּג עַל פְּחָתִים עֲמֻקּוֹת וַאֲיֻמּוֹת, שֶׁהַנְּפִילָה לְתוֹכָן – מִיתָה וַדָּאִית.

סוֹף כָּל סוֹף הִגַּעְתִּי אֶל שְׁנֵי הַדֻּבִּים, שֶׁעָמְדוּ וְהִשְׁתַּעַשְׁעוּ זֶה עִם זֶה לְתֻמָּם.

זְמַן מַה עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהֶם. זֶה כְּבָר לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹת צַיִד כָּמוֹהוּ! הַדֻּבִּים הָיוּ גְּדוֹלִים וּשְׁמֵנִים, וּכְבָר עָשִׂיתִי לִי חֶשְׁבּוֹן וְהֶעֱרַכְתִּי אֶת עוֹרָם הַיָּקָר.

וְאוּלָם כְּשֶׁהֲרִימוֹתִי אֶת כְּלֵי־זֵינִי לִירוֹת בָּהֶם מָעֲדָה פִתְאֹם רַגְלִי הָאַחַת, וַאֲנִי נָפַלְתִּי פְרַקְדָּן. רוֹבִי נִשְׁמֵט מִיָּדִי וְרֹאשִׁי נִטַּח בְּכֹחַ רַב אֶל רִגְבֵי־הַקֶּרַח הַקָּשִׁים.

הִתְעַלָּפְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁב אֵלַי רוּחִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתִי מִפַּחַד פִּתְאֹם: וְהִנֵּה אַחַד הַדֻּבִּים עוֹמֵד עָלַי וְרַגְלָיו מְפֻשָׂקוֹת, שְׁתַּיִם לִימִינִי וּשְׁתַּיִם לִשְׂמֹאלִי וַאֲנִי תַּחַת כְּרֵסוֹ. לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל לֹא זַזְתִּי אַף זִיזָה קַלָּה בְּפָקְחִי אֶת עֵינַי, וְהוּא לֹא הִרְגִּישׁ בִּי שֶׁחַי אָנֹכִי. לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת קְצָרָה אָחַז בְּפִיו בַּחֲגוֹרָה שֶׁעַל מָתְנַי וְהִתְחִיל מְהַפְּכֵנִי לְכָאן וּלְכָאן, הִשְׁכִּיבַנִי עַל פָּנַי, הִנִּיחַנִי פְּרַקְדָּן וְשׁוּב הֲפָכַנִי יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה כְּמִתְכַּוֵּן לִבְדֹּק אוֹתִי הֵיטֵב, אִם כָּשֵׁר אֲנִי לַאֲכִילָה.

דָּמַי קָפְאוּ בְקִרְבִּי וּבְשָׂרִי נַעֲשָׂה חִדּוּדִים.

כָּבַשְׁתִּי אֶת נְשִׁימָתִי כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְחִכִּיתִי.

וְהִנֵּה הִתְחִילָה הַחַיָּה הָרָעָה סוֹחֶפֶת אוֹתִי הָלְאָה, אֶל הַיָּם בְּוַדַּאי, וּמִי יוֹדֵעַ, מַה הִגִּיעַ לִי אִלּוּ לֹא שָׁבָה רוּחִי רֶגַע אֶחָד, וּבְשָׁעָה שֶׁהַדֹּב הִפְנָה אֶת פָּנָיו הַצִּדָּה כְּלַפֵּי בֶן־זוּגוֹ, תָּפַשְׂתִּי אֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁלִּי הַתְּחוּבָה בַאֲזוֹרִי, הִכֵּיתִי מַכָּה אַחַת וְקָצַצְתִּי שְׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו מֵעַל רַגְלוֹ הָאַחֲרוֹנָה!

הַדֹּב הִתְחַלְחֵל, הִשְׁמִיעַ צְעָקָה מָרָה וְעָזַב אוֹתִי. בְּרֶגַע זֶה תָּפַשְׂתִּי אֶת כְּלִי־זֵינִי שֶׁנִּגְרַר אַחֲרַי בִּרְצוּעָתוֹ וְיָרִיתִי בוֹ; וְעַד שֶׁחָזַר לְהִתְנַפֵּל עָלַי שֵׁנִית נָפַל וְהִשְׁתַּטַּח מֵת.

נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה.

רֵאשִׁית כֹּל עָמַדְתִּי לִפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ; וְעַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה – אֵלִי בַשָּׁמָיִם! עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל דֻּבִּי־קֶרַח הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֵלַי כְּעֵדֶר צֹאן גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה סוֹפוֹ.

32.jpg

מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁקּוֹל יְרִיָּתִי גָּרַם לִי. כָּל הַחֲבוּרָה הָאֲיֻמָּה הַזֹּאת רָבְצָה בַאֲשֶׁר רָבְצָה וְחָלְמָה לָהּ חֲלוֹם־צָהֳרָיִם, וַאֲנִי הֶחֱרַדְתִּי אוֹתָם מִשְּׁנָתָם הַמְּתוּקָה!

אוֹי לְנַפְשִׁי! מַה לַעֲשׂוֹת?!

כְּבָרָק פִּתְאֹם נִצְנְצָה תַּחְבּוּלָה בְּמֹחִי: לָקַחְתִּי אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב הֶחָלָל וְלָבַשְׁתִּי אוֹתוֹ; תָּחַבְתִּי יָדַי וְרַגְלַי לְתוֹךְ עוֹר רַגְלָיו וְרֹאשִׁי אֶל תּוֹךְ עוֹר רֹאשׁוֹ. מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם, שֶׁהַרְגָּשׁוֹתַי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ מַלְבּוּשִׁי זֶה הַמְשֻׁנֶּה הִתְחַלְּפוּ חֲדָשִׁים לִרְגָעִים; פַּעַם הִרְגַּשְׁתִּי חֹם צוֹרֵב כְּאֵשׁ עוֹבֵר בְּכָל גּוּפִי, וְזֵעָה כִסַּתְנִי, וּפַעַם קֹר נוֹרָא עַד כְּדֵי קַדָּחַת!

אֶלָּא שֶׁעָרְמָתִי עָמְדָה לִי.

כְּשֶׁנִּגְּשׁוּ אֵלַי הַדֻּבִּים, הֵרִיחוּ בִי אֶחָד אֶחָד, כְּאִלּוּ אָמְרוּ לְהִתְוַדַּע אֶל אוֹרְחָם הֶחָדָשׁ, וּכְנִרְאֶה לֹא מָצְאוּ בִּי שׁוּם רֵיחַ זָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בִקְהָלָם.

אֱמֶת, מַלְבּוּשִׁי לֹא הָיָה נָאֶה לִי כְּלָל, לֹא הָיָה הוֹלֵם אֶת גּוּפִי הָרָזֶה. אַךְ גַּם בֵּינֵיהֶם הָיוּ דֻּבִּים צְעִירִים שֶׁעוֹד לֹא שָׁמְנוּ וְלֹא עָשׂוּ בָשָׂר כָּל צָרְכָּם, לָכֵן רָאוּנִי גַּם אוֹתִי כְּאַחַד הַצְּעִירִים הַכְּחוּשִׁים שֶׁלָּהֶם. וַאֲנִי תָּפַשְׂתִּי בְמַעֲשֵׂיהֶם לִהְיוֹת דּוֹמֶה לָהֶם בַּכֹּל. הִתְאַמַּצְתִּי לְחַקּוֹת אֶת כָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם, אֶת קוּמָם וּמַהֲלָכָם – “הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה!”

וְרַק דָּבָר אֶחָד נִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹהֶם, וְהוּא: נְהִימָתָם וְנַחֲרָתָם הָאֲיֻמָּה הַחוֹדֶרֶת לֵב וָנֶפֶשׁ.

בֵּינְתַיִם לֹא חָדַלְתִּי, כְּמוּבָן, אַף רֶגַע מִלְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת, אֵיךְ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מֵחֶבְרָתִי זוֹ וְאֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּאֱמוּנָם אֵלָי.

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּי רוֹפֵא אֶחָד שֶׁחִתּוּךְ הַשָּׁדְרָה אֵצֶל הָעֹרֶף מֵבִיא לִידֵי מִיתָה פִתְאֹמִית. מִיָּד הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

לָקַחְתִּי אֶת סַכִּינִי הַחַדָּה, זָחַלְתִּי אֶל הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם וְנָעַצְתִּי אוֹתָהּ בְּעָרְפּוֹ הַקָּשֶׁה!

בְּרֶגַע זֶה הָיִיתִי מְסַכֵּן אֶת נַפְשִׁי. שֶׁאִלּוּלֵא עָלָה בְיָדִי לִנְעֹץ אֶת הַסַּכִּין כָּל־צָרְכָּהּ – הָיָה הַלָּז קוֹרֵעַ אוֹתִי כַּדָּג מִיָּד!

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל עָלָה הַדָּבָר יָפֶה; הַדֹּב, לֹא הִשְׁמִיעַ אַף נְהִימָה קַלָּה – נָפַל פְּרַקְדָּן וָמֵת.

עַכְשָׁו כְּשֶׁהִצְלִיחַ נִסְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן, הֶחְלַטְתִּי לְהַפִּיל אֶת כֻּלָּם אֶחָד־אֶחָד עַד תֻּמָּם.

הַדֻּבִּים לֹא הִתְרַגְּזוּ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּם רָאוּ אֶת אֲחֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם נוֹפְלִים אֶחָד־אֶחָד פְּגָרִים מֵתִים. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁמַּגֵּפָה פָּרְצָה בָּהֶם פִּתְאֹם, וְנֶגֶד מַגֵּפָה – זֹאת יָבִינוּ גַּם הֵם – אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבּוּלָה. וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי: נִגַּשְׁתִּי אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, הֲרִיחוֹתִי בוֹ כְּדֶרֶךְ הַדֻּבִּים – וּכְרֶגַע נָפָל.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה וְכָל הַמַּחֲנֶה הָאָיֹם הָיָה מוּטָל פְּרַקְדָּן וְכַפּוֹתֵיהֶם פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמָיְמָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה רָאִיתִי אֶת עַצְמִי כְּשִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ בְּמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם!

סָפַרְתִּי אֶת הַפְּגָרִים וּמְצָאתִים שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם.

מִהַרְתִּי אֶל הַסְּפִינָה וְסִפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לְרַב־הַחוֹבֵל; הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמִיָּד שָׁלַח אֲנָשִׁים אֲחָדִים אֶל מְקוֹם־הַהֲרֵגָה לְהַפְשִׁיט אֶת עוֹרָם הַיָּקָר.

וְאַחֲרֵי עֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הָיְתָה סְפִינָתֵנוּ מְלֵאָה עוֹרוֹת, שֶׁשָּׁוְיָם עָלָה לְהוֹן רָב. גַּם לָקַחְנוּ דֻּבִּים אֲחָדִים כְּמוֹ שֶׁהֵם לִצְלוֹת מִבְּשָׂרָם לִסְעֻדָּה. בְּשָׂרוֹ שֶׁל דֹּב הַקֶּרַח מַאֲכַל תַּאֲוָה הוּא. הַסְעֻדָּה הָיְתָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

כְּשֶׁשַּׁבְנוּ הַבַּיְתָה, שָׁלַחְתִּי דֻּבִּים צְלוּיִם אֲחָדִים בְּמַתָּנָה לְהַלּוֹרְד־אַדְמִירַל. דֹּב אֶחָד לְרֹאשׁ הָאֶזְרָחִים בְּלָנְדּוֹן וַאֲחָדִים מֵהֶם לַ“אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים” שֶׁבְּעִיר מַנְשֶׁסְטֶר. מִכֻּלָּם קִבַּלְתִּי מִכְתְבֵי־תּוֹדָה אֲרֻכִּים, וְהַלּוֹרְד־אַדְמִירַל הֶעֱלָה אוֹתִי לְמַדְרֵגַת “רַב־חוֹבֵל הַכָּבוֹד” עַל הַצִּי הַצְּפוֹנִי הַמְפֹאָר.

וְכָאן אֲנִי חַיָּב לְתַקֵּן טָעוּת אַחַת שֶׁנִּתְפַּשְׁטָה, לְרַגְלֵי מְאֹרָע זֶה, בֵּין הֶהָמוֹן.

שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים, שֶׁמַּלְכַּת אַנְגְלִיָה, יָרוּם הוֹדָהּ, שָׁלְחָה אֵלֵי שְׁנַיִם מִשָּׂרֵי־הַמְּלוּכָה וְהִצִּיעָה לְפָנַי אֶת כִּסֵּא הַמְּלוּכָה אִם אֶשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה.

אֲנִי רוֹאֶה חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְפַרְסֵם בַּקָּהָל, שֶׁשְּׁמוּעָה זוֹ טָעוּת הִיא בְּעִקָּרָהּ. אֱמֶת הִיא, שֶׁהַמַּלְכָּה הַמְּפֹאָרָה הִשְׁתּוֹמְמָה לְשֵׁמַע מַעֲשֵׂה גְבוּרָתִי וּנְכוֹנָה הָיְתָה לָתֵת לִי אֶת כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. אֶלָּא, שֶׁאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר, הַמַּכִּיר אוֹתִי מִכְּבָר, יָדַע, שֶׁעַנְוְתָנוּתִי לֹא תִתְּנֵנִי לָשֵׂאת אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל, וְהִטָּה אֶת לִבָּהּ מֵעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצָהּ זֶה. וּלְפִיכָךְ הִסְתַּפְּקָה הוֹד־מַלְכוּתָהּ בְּמַתָּנָה חֲשׁוּבָה בִּלְבָד. הִיא שָׁלְחָה לִי מֵדַלִּיָּה שֶׁל זָהָב טָהוֹר עִם תְּמוּנָתָהּ הַמְשֻׁבֶּצֶת מַרְגָּלִית יְקָרָה.

מַה שָׂנֵאתִי הַפְרָזוֹת אֵלּוּ בְּנוֹגֵעַ לְמַעֲלוֹתַי וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְבוֹדִי.

וְעוֹד הֶעָרָה אַחַת יֵשׁ לִי לְהָעִיר בְּנוֹגֵעַ לִנְסִיעָתִי זוֹ.

שָׁמַעְתִּי אֲחָדִים מְעִזִּים לְהַלְעִיג בְּרַב־הַחוֹבֵל פִּיפְּס וְאוֹמְרִים, שֶׁלֹּא עָלְתָה בְיָדוֹ, בִּכְלָל, לְהַגִּיעַ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁלַח לְשָׁם. יֵדְעוּ נָא מֵהַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁלֹּא בּוֹ הָאָשָׁם, אֶלָּא בִּי: סְפִינָתֵנוּ הָיְתָה נְכוֹנָה לִנְסֹעַ עוֹד יְרָחִים אֲחָדִים וְרַב הַחוֹבֵל פִּיפְּס בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ, לוּלֵא אֲנִי שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל הַסְּפִינָה עוֹרוֹת הַדֻּבִּים וּבְשָׂרָם, מַשָּׂא רַב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁסַּכָּנָה הָיְתָה צְפוּיָה לָנוּ, אִלּוּ הִפְלַגְנוּ לְמֶרְחַקֵּי הַיָּם הַצְּפוֹנִי, וּלְפִיכָךְ שַׁבְנוּ.

הִיא הִיא הַסִּבָּה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וּמִצִּדִּי הָיְתָה הַמְּנִיעָה, וְלֹא מִצִּדּוֹ.

וּבָאֱמֶת הִצְטַעֵר רַב הַחוֹבֵל צַעַר גָּדוֹל עַל שֶׁעִכַּבְתִּי בַעֲדוֹ. וְיוֹתֵר מִזֶּה הִצְטַעֵר וְהִתְרַגֵּז עָלַי רַב הַחוֹבֵל הַנִּכְבָּד, שֶׁלֹּא קָרָאתִי גַּם לוֹ לָקַחַת חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂה צַיִד זֶה הַנִּפְלָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁחָשַׁד בִּי בִּתְמִימוּתוֹ, שֶׁצָּרוּת־עַיִן הָיְתָה בַדָּבָר, וּמִקִּנְאָה עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁלֹּא לַחֲלֹק עִמּוֹ אֶת כְּבוֹד גְּבוּרָתִי! הַרְבֵּה הִתְוַכַּחְנוּ בְּעִנְיָן זֶה, הַוִּכּוּחַ הֵבִיא אוֹתָנוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת, וְהַמַּחֲלֹקֶת – לִידֵי רֻגְזָה. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בִּבְחִינַת שׂוֹנְאִים אִישׁ לְאָחִיו עַל לֹא־דָבָר. וְעַל זֶה אֲנִי מִצְטַעֵר הַרְבֵּה. כִּי, בֶּאֱמֶת, מֵאַיִן יָכֹלְתִּי לָדַעַת, שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת הֲלָלוּ? רֵאשִׁית – לֹא כָל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת מְחֻנָּךְ וְאָמוּן עַל צַיִד מִימֵי נְעוּרָיו כָּמוֹנִי, וְלֹא כָּל אָדָם מֻכְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד בִּשְׁבִיל פֶּגֶר דֹּב. וְשֵׁנִית, לֹא כָּל אָדָם רָאוּי לְכָךְ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ, וְאֵין זוֹכִין בְּכִשְׁרוֹן זֶה מִן הַהֵפְקֵר!

הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ, שֶׁרַב הַחוֹבֵל פִּיפְּס הִתְחִיל מְלַגְלֵג עָלַי וּמְגַנֶּה אוֹתִי וּבְכָל כֹּחוֹ הִתְאַמֵּץ לְהוֹכִיחַ, שֶׁבִּכְלָל אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם גְּבוּרָה כָּל עִקָּר, כִּי מַה פֶּלֶא הוּא לְהִתְחַפֵּשׂ בְּעוֹר־דֹּב וּלְהַטְעוֹת אֶת הַחַיּוֹת הַתְּמִימוֹת בְּעַרְמוּמִיּוֹת כָּאֵלֶּה, וְאִלּוּ הוּא הָיָה יָכֹל לְרַמּוֹת אֶת הַדֻּבִּים גַּם בְּלִי מַסְוֶה עַד שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁדֹּב הוּא בֶּאֱמֶת!

אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר; תְּמוּנָתוֹ שֶׁל רַב הַחוֹבֵל וְתָאֳרוֹ בִּלְבַד יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לַחֲשֹׁב אוֹתוֹ לְדֹב מַמָּשׁ, אֶלָּא, שֶׁנַּפְשִׁי קָצָה בְּוִכּוּחִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל כְּבוֹדִי וַאֲפִילוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי. סוֹף־סוֹף מְכַבֵּד אֲנִי אוֹתוֹ כְּבַתְּחִלָּה.

לֹא הַכָּבוֹד עִקָּר, מַה הוּא וּלְמִי הוּא, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ!


 

פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר    🔗

נְסִיעָה לְאֶרֶץ הֹדּוּ – נִפְלְאוֹת חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁל הַכֶּלֶב – צַיִד בְּכֶרֶס הַדּוּלְפִן – הַחֲתוּלָה אֵם לָאֶפְרוֹחִים – חֲתוּלִים הַפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.

מִיָּד אַחֲרֵי שׁוּבִי לְבֵיתִי מִנְּסִיעָתִי לְאַרְצוֹת הַצָּפוֹן, קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת רַב־הַחוֹבֵל הַמְפֻרְסָם הַמִּילְטוֹן וּבוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִלָּווֹת אֵלָיו בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ הֹדּוּ.

שְׁתֵּי בַקָּשׁוֹת הֵן, שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְסָרֵב לָהֶן וְאֵינֶנִּי דּוֹחֶה אוֹתָן לְעוֹלָם: כְּשֶׁאֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לְכוֹס־יַיִן וְלִנְסִיעָה אֶל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיִיתִי בוֹ עֲדַיִן, וּבְשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵי דְבָרִים הֲלָלוּ צְפוּיִם לִי כְּאֶחָד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁאֵין אֲנִי מִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם!

וְכֵיוָן שֶׁהָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן יָדוּעַ לִי לְאִישׁ, שֶׁדַּרְכּוֹ לְשַׁפֵּר אֶת נְסִיעוֹתָיו עַל פְּנֵי הַיָּם בְּיַיִן יָשָׁן וּמִן הַמֻּבְחָר – הֲרֵי מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לוֹ.

מַטְּרַת נְסִיעָתֵנוּ הָיְתָה אֶרֶץ־הֹדּוּ הַמִּזְרָחִית.

בִּנְסִיעָה זוֹ לָקַחְתִּי עִמִּי גַם אֶת כַּלְבִּי “זַרְזִיר” הֶחָבִיב עָלֵי מִכָּל כְּלָבָי. אִם כְּלָבַי מְצֻיָּנִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם בְּכָל כַּלְבֵי־הַצַּיִד שֶׁבָּעוֹלָם, כְּיָדוּעַ לָכֶם, הֲרֵי כַלְבִי זֶה כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים הוּא, רִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה לְכֻלָּם, פְּאֵר עֲדָתוֹ.

אוֹמְרִים עָלָיו עַל הָאַפִּיפְיוֹר, שֶׁהוֹד קְדוּשָׁתוֹ אֵינוֹ טוֹעֶה לְעוֹלָם; כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, הִנֵּה אָמְנָם נוֹטֶה אֲנִי לְפַקְפֵּק בִּדְבָרִים שֶׁבֶּאֱמוּנָה כָּאֵלּוּ, – וּלְפִיכָךְ אֵינֶנִּי עָרֵב כְּלָל לְהוֹד קְדוּשָׁתוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח. וְאוּלָם בְּנוֹגֵעַ לְ“זַרְזִיר” שֶׁלִּי, מֻבְטַחְנִי בּוֹ, שֶׁאֵין חוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ טוֹעֶה כִּמְלֹא נִימָה. זֶה שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהוּא מְשָׁרְתֵנִי בֶאֱמוּנָה, עִמִּי הוּא בְכָל פְּנִיּוֹתַי וּבְכָל מִפְעָלַי, עוֹשֶׂה תָּמִיד שְׁלִיחוּתִי, וּמֵעוֹדוֹ לֹא שָׁגָה שְׁגִיאָה כָּל־שֶׁהִיא.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתִי בִּסְפִינַת הָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ עַל הַסִּפּוּן וַהֲרִיקוֹנוּ אֶת כּוֹסוֹתֵינוּ זוֹ אַחַר זוֹ, רָאִינוּ וְהִנֵּה הַכֶּלֶב מִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם מִמְּנוּחָתוֹ, זוֹקֵף אָזְנָיו כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּמַקְשִׁיב. מִתְּחִלָּה לֹא שַׂמְנוּ אֵלָיו לֵב, וְרַק אֲנִי, הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ זֶה הַכֶּלֶב, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נָע תְּנוּעָה לְבַטָּלָה – אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁדְּבָרִים בְּגוֹ.

אִם “זַרְזִיר” שֶׁלִּי מַקְשִׁיב – סִמָּן הוּא לְדָבָר שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמֵעַ!

שָׁתִיתִי עוֹד כּוֹס־יַיִן, וּפִתְאֹם – וְהִנֵּה הַכֶּלֶב מִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַסִּפּוּן, כְּמִי שֶׁאוֹרֵב לְצַיִד וּמוּכָן בְּכָל רֶגַע לְזַנֵּק עַל טַרְפּוֹ.

הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא: וְכִי מַה־צַּיִד יֵשׁ בַּיָּם לְכֶלֶב? אוֹ אוּלַי דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו שֶׁהוּא אוֹרֵב לְדָגִים?!

אָמַרְתִּי: וַדַּאי לֹא לְחִנָּם “זַרְזִיר” טוֹרֵחַ וְעוֹשֶׂה מַה שֶׁעוֹשֶׂה.

קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי, עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַכֶּלֶב.

הַמְּסֻבִּים לִגְלְגוּ עָלַי:

– מַפְרִיז אַתָּה עַל הַמִּדָּה, יְדִידִי הַבָּרוֹן, מְדַקְדֵּק עִם כַּלְבְּךָ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. – אָמַר אֵלַי חֲבֵרִי רַב־הַחוֹבֵל. וְכִי סָבוּר אַתָּה, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְכָל פְּנִיָּה שֶׁהוּא פּוֹנֶה כַּוָּנָה יְתֵרָה יֵשׁ בָּהֶם?

– כָּל הַפְרָזָה שֶׁבָּעוֹלָם – עָנִיתִי לוֹ – כְּמַר מִדְּלִי הוּא לְעֻמַּת כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל־חַיִּים זֶה.

– גַּם זוֹהִי הַפְרָזָה! וּלְפִי דַּעְתְּךָ – הוֹסִיף רַב־הַחוֹבֵל – מַה כַּוָּנַת הַכֶּלֶב הַפַּעַם?

– מַה כַּוָּנָתוֹ? – בְּוַדַּאי חָשׁ הוּא צַיִד פֹּה בִּסְבִיבָתֵנוּ.

צְחוֹק פָּרוּעַ פָּרַץ מִפִּי כָל הָאוֹפִיצֶרִים.

– צַיִד?! – כָּאן?! – הִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד – וְכִי דַיָּג הוּא כַּלְבְּךָ “בַּעַל הַמּוֹפֵת”?! וּמַה־צַיִד מָצוּי פֹּה חוּץ מִדָּגִים?

– לֹא דָגִים, רַבּוֹתַי, אֶלָּא דַוְקָא עוֹף יֶשְׁנוֹ פֹּה בְּקִרְבָתֵנוּ. כֵּן, יְדִידַי הַנִּכְבָּדִים, עוֹף, עוֹף וְלֹא חַיָּה; דָּבָר זֶה אֲנִי מַכִּיר בְּמַצָּבוֹ וּבְמַצַּב אָזְנָיו: אֵינוֹ דּוֹמֶה צֵיד חַיָּה לְצֵיד עוֹף, וְלֹא הֲרֵי צוּרַת גּוּפוֹ וְאָזְנָיו שֶׁל הַכֶּלֶב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹרֵב לְעוֹף כַּהֲרֵי צוּרָתָם בְּשָׁעָה שֶׁאוֹרֵב הוּא לְחַיָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁעַכְשָׁו, אַחֲרֵי הִסְתַּכְּלוּת בּוֹחֶנֶת, יָכֹל אֲנִי לֵאמֹר לָכֶם בְּדִיּוּק, שֶׁעוֹף זֶה שֶׁהוּא אוֹרֵב לוֹ – אֵינוֹ אֶלָּא תַחְמָס! – כֵּן, יְדִידַי הַנִּכְבָּדִים – תַּחְמָס!

צְחוֹק־רַעַם הֶחֱרִישׁ אֶת אָזְנָי. הַמְּסֻבִּים הִתְגַּלְגְּלוּ מַמָּשׁ עַל פְּנֵי הַסִּפּוּן מִתּוֹךְ צְחוֹק.

– תַּחְמָס?! – קָרְאוּ פֶּה אֶחָד בַּקּוֹל צָרוּד מִצְּחוֹק – תַּחְמָס?! – כְּלוּם מִדַּעְתְּךָ יָצָאתָ?! מֵאַיִן הִזְמַנְתָּ לְךָ תַּחְמָס בְּלֶב יָם?! הַיּוֹדֵעַ אַתָּה, כַּמָּה פַּרְסָאוֹת מִכָּאן וְעַד לַיַּבָּשָׁה?

– אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבַּע פַּרְסָא בְּעֶרֶךְ.

(רַב־הַחוֹבֵל הִשְׁתּוֹמֵם, דֶּרֶךְ־אַגַּב, בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי מִסְפָּר מְדֻיָּק כָּל כָּךְ; הוּא לֹא פִּלֵּל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מֶרְחַקִּי הַיָּם וּמִדּוֹתָיו בְּדִיּוּק מְדֻקְדָּק כָּזֶה!)

– וּבְכֵן? – הוֹסִיף אוֹפִיצֵיר אֶחָד – כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁחוּשׁ־רֵיחוֹ שֶׁל כַּלְבְּךָ שׁוֹלֵט ת' פַּרְסָא עַל ת' פַּרְסָא?!

– לֹא – עָנִיתִי בִּמְנוּחָה – הָעוֹף קָרוֹב לָנוּ. פֹּה הוּא. בִּסְבִיבָתֵנוּ. וּמַצָּבוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב יוֹכִיחַ.

הַמְּסֻבִּים פָּנוּ כֹּה וָכֹה, נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, כְּמִי שֶׁבּוֹדֵק אֶת הָאֲוִיר, לִרְאוֹת אֶת הַתַּחְמָס, אַךְ, כְּמוּבָן, לֹא רָאוּ כְלוּם.

וַאֲנִי, אֵינִי חוֹשֵׁשׁ לֵאמֹר לָכֶם בְּגָלוּי – אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל, כְּשֶׁצְּחוֹקָם הַגַּס הֵעִיר כְּבָר אֶת חֲמָתִי בְּמִקְצָת – שֶׁמַּאֲמִין אֲנִי יוֹתֵר לְחָטְמוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב, מֵאֲשֶׁר לְחוּשָׁם שֶׁל כָּל מַלָּחֶיךָ! – הָבָה, נִתְעָרֵב נָא בִּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג; אִם יַעֲבֹר חֲצִי־שָׁעָה וְהַצַּיִד לֹא יִהְיֶה בְּפִי כַלְבִּי הֲרֵי כַסְפִי לְפָנֶיךָ.

רַב־הַחוֹבֵל קָם מִמְּקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל נְכוֹחַנִּית בְּעֵינַי – וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר. אַחַר נִגַּשׁ אֶל רוֹפֵא הַסְּפִינָה וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ בִּלְחִישָׁה, שֶׁיִּבְדֹּק אוֹתִי, שֶׁיְּמַשֵּׁשׁ בַּדֹּפֶק שֶׁלִּי.

– חוֹשַׁשְׁנִי – אָמַר אֵלָיו בְּלַחַשׁ – שֶׁהַבָּרוֹן נִשְׁתַּטָה. יָשְׁרִי לֹא יִתְּנֵנִי לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ, תְּמֵהַנִי, אִם דַּעְתּוֹ צְלוּלָה.

הָרוֹפֵא בָדַק אוֹתִי, אָחַז בַּדֹּפֶק שֶׁלִּי – וַאֲנִי לֹא סֵרַבְתִּי כְּלָל; יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָתִיד רַב־הַחוֹבֵל לְשַׁלֵּם לִי דְּמֵי בְדִיקָה זוֹ, רִפּוּי וּבֹשֶׁת בִּמְזֻמָּנִים, שְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר!

כְּשֶׁבָּדַק אוֹתִי הָרוֹפֵא פָּנָה אֶל רַב־הַחוֹבֵל:

– לֹא – אָמַר בִּמְנוּחָה – שׁוּם סִמָּן שֶׁל שִׁגָּעוֹן אֵין בּוֹ. אֶלָּא, פָּשׁוּט, בָּטוּחַ הוּא בְּכַלְבּוֹ וְדוֹרֵשׁ כָּל אוֹת וָאוֹת, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ. אֵין כָּל סָפֵק, כְּמוּבָן, שֶׁיַּפְסִיד כַּסְפוֹ, וְכָךְ יָאֶה לוֹ, אַךְ דַּעְתּוֹ – צְלוּלָה הִיא.

– אֱמֶת – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – לֹא יָפֶה לְהִתְעָרֵב בְּמָקוֹם שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ מֵרֹאשׁ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְהוּא מַכְרִיחֵנִי עַל כָּךְ. אֲנַחְנוּ לִגְלַגְנוּ עָלָיו, פָּגַעְנוּ בִכְבוֹדוֹ, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חָפֵץ לְוַתֵּר וְדוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ. וְאֶלָּא מַה – אֶתְעָרֵב, וְאַחַר כָּךְ לֹא אֶגְבֶּה מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף.

כָּל אוֹתוֹ זְמָן לֹא זָז הַכֶּלֶב מִמְּקוֹמוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּכָל רֶגַע הָיָה מְכַוֵּן עַצְמוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַחְטוֹף אֶת הַצַּיִד, כְּאִלּוּ חָשׁ, שֶׁהָעוֹף הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו.

– אֲנִי מַסְכִּים! – קָרָא אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל בְּבַת־צְחוֹק – שְׁבַע מֵאוֹת, אַחַת וְאֶחָת!

וְתָקַע אֶת כַּפּוֹ בְּכַפִּי.

וְעַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת יָדִי מִידֵי רַב־הַחוֹבֵל – זִנֵּק הַכֶּלֶב מִמְּקוֹמוֹ וּבִקְפִיצָה אַחַת הִתְנַפֵּל אֶל עֹגֶן הַסְּפִינָה – כִּמְעַט שֶׁנָּפַל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם – עָמַד וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ לְלֹא מְנוּחָה.

וְסוֹף הַדָּבָר?

בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמַעְנוּ שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה בֵּין הַמַּלָּחִים הַיּוֹשְׁבִים בַּסִּירָה הַנִּטְפֶּלֶת אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה מֵאֲחוֹרֶיהָ. כֻּלָּנוּ מִהַרְנוּ אֶל זְנַב הַסְּפִינָה. נִמְצָא, שֶׁהַמַּלָּחִים צָדוּ דוּלְפְן גָּדוֹל וּבְעָמָל רַב עָלְתָה בְיָדָם לְהוֹצִיאוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה. עַכְשָׁו כְּבָר הִתְחִיל הַכֶּלֶב נוֹהֵם וְנוֹבֵחַ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וַעֲדַיִן לֹא הֲבִינוֹנוּ, מַה־טִּיבָהּ שֶׁל שִׂמְחָה זוֹ.

אַךְ כְּרֶגַע נוֹדַע הַדָּבָר:

כְּשֶׁשִּׁסְּעוּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדּוּלְפִן לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת שָׁמְנוֹ, רָאִינוּ לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה עֲדַת תַּחְמָסִים, שִׁבְעָה זוּגוֹת יָפִים וְנֶחְמָדִים, פּוֹרְחִים מִתּוֹךְ כְּרֵסוֹ אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, וְאֶחָד מֵהֶם עָף, לַאֲסוֹנוֹ, יָשָׁר עַל הַסִּפּוּן. כְּרֶגַע תְּפָשׂוֹ הַכֶּלֶב וֶהֱבִיאוֹ אֵלָי!

עַכְשָׁו שַׁעֲרוּ לָכֶם, אֲדוֹנַי, אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל כָּל הַחֲבוּרָה!

– הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אֶת כַּלְבֶּךָ! – אָמַר אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל, וְעֵינָיו אוֹרוּ מִשִׂמְחָה גְּלוּיָה וּכְלִמָּה נִסְתָּרָה גַּם יָחַד. חִדּוּדִים־חִדּוּדִים נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ, כְּשֶׁנִּזְכַּר שֶׁעָלָיו לְהַרְצוֹת מִיָּד שְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג בִּמְזֻמָּנִים.

וְשִׁלֵּם מִיָּד.

הֵא לְךָ אֶת שֶׁלָּךְ – אָמַר וְשִׁלְשֵׁל לְיָדִי אֶת הַכֶּסֶף עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה – עַכְשָׁו, הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם, וְכִי לֹא כַדַּאי הוּא דְּבַר פֶּלֶא זֶה שֶׁיְּשַׁלְּמוּ עָלָיו לֹא שֶׁבַע, אֶלָּא שִׁבְעִים וּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁילִינְג! חַי עָלַי רֹאשִׁי, אִלּוּ אֲנִי שׁוֹתֶה הַיּוֹם לְגִימָה יְתֵרָה אַחַת, אֵין אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתוֹ עִנְיָן אֶלָּא בְשִׁכְרוֹנִי וְאֵינִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי לְמַרְאֵה עֵינָי!

כָּל הָאוֹפִיצֶרִים בֵּרְכוּנִי בִּבְרָכָה וְהוֹדוּ לִי פֶּה אֶחָד, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶאֱמִינוּ לִרְאוֹת אֲפִילוּ בַחֲלוֹם כִּשְׁרוֹן כְּכִשְׁרוֹנִי.

– תְּנוּ כָבוֹד וּתְהִלָּה לְמִי שֶׁיָּאֶה לוֹ! – אָמַרְתִּי לָהֶם – לֹא לִי יָאֲתָה הַתְּהִלָּה, כִּי אִם לְכַלְבִי הַנֶּאֱמָן!

מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה לָהֶם הַכֶּלֶב לְשַׁעֲשׁוּעַ־חֶמֶד; כָּל אֶחָד וְאֶחָד נְטָלוֹ בְחֵיקוֹ וְהָיָה מְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ.

אִלּוּלֵא הוּא הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע – פָּנָה אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל – אֲנִי מְמַנֵּהוּ הַיּוֹם הַזֶּה לִמְפַקֵּחַ עַל פְּלֻגַּת הַחֲלוּצִים שֶׁלִּי!

– חֲזֹר בְּךָ, יְדִידִי! – אָמַרְתִּי לוֹ בִּצְחוֹק – שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה! – כֶּלֶב זֶה יוֹדֵעַ לְהַלֵּךְ גַּם עַל שְׁתַּיִם כְּשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ!

כְּשֶׁנִּתְּחוּ אֶת הַדּוּלְפִן, מָצְאוּ בְּתוֹכוֹ שֶׁבַע בֵּיצִים. חָשַׁבְנוּ וּמָצָאנוּ, שֶׁאַךְ זֶה מִקָּרוֹב, יָמִים אֲחָדִים, בָּלַע עֲנַק הַדָּגִים אֶת הַתַּחְמָסוֹת חַיִּים, סָמוּךְ לְחוֹף הַיָּם בְּוַדַּאי; וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה הִמְלִיטָה תַחְמֶסֶת אַחַת בֵּיצִים וְדָגְרָה אוֹתָן. שְׁתַּיִם מֵהֶן נִבְקְעוּ לְעֵינֵינוּ, וּמִתּוֹכָן יָצְאוּ שְׁנֵי אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים!!

הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה עָבְרוּ כָּל גְּבוּל.

וְכַלְבִּי לֹא יָשַׁב בָּטֵל: הוּא קָפַץ בִּמְהִירוּת הַבָּרָק מִתַּחְמָס לְתַחְמָס, תָּפַשׂ אוֹתָם וֶהֱבִיאָם אֵלַי חַיִּים. הַצִּפֳּרִים הָאֻמְלָלוֹת לֹא יָכְלוּ לִפְרֹחַ כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹצַת כַּנְפֵיהֶן הָיְתָה רְטֻבָּה וּדְבֵקָה.

עָרַכְנוּ סְעֻדָּה שְׁמֵנָה מִן הַצַּיִד הַיָּפֶה וְאָכַלְנוּ בְתֵאָבוֹן גָּדוֹל. אֶפְשָׁר תִּתְמְהוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִבְּשַׂר הַתַּחְמָס, וְעוֹף זֶה אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כְּלָל? – אֱמֶת הַדָּבָר, אֶלָּא, שֶׁהַצִּפֳּרִים הֲלָלוּ שִׁנּוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֱיוֹתָם בְּבֶטֶן הַדָּג אֶת טַעֲמָם מֵעִקָּרוֹ; שָׁמְנוּ, עָבוּ וְהוֹסִיפוּ טַעַם דָּג בְּמִקְצָת, בִּשְׁעַת אֲכִילָה הָיוּ מַזְכִּירִים לָנוּ טַעֲמוֹ שֶׁל הַסַּרְטָן.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁלֹּא הָיִינוּ כְּפוּיֵי־טוֹבָה וְהִסְעָדְנוּ גַם אֶת “זַרְזִיר” כְּאַחַד הַמְּסֻבִּים.

וַי לְהֶסַּח־הַדַּעַת וְזוֹלְלוּת מְרֻבָּה! אַכְזְרִיּוּת הָיְתָה מִצִּדֵּנוּ לִשְׁחֹט אֶת כָּל הַצִּפֳּרִים בְּבַת־אַחַת עַד בְּלִי הַשְׁאִיר אַף אַחַת מֵהֶן – לִהְיוֹת אֵם לָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים. הַבֵּיצִים נִתְיַתְּמוּ וּבְשָׁעָה שֶׁהָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים יָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּטַפְּחַם וִיגַדְּלַם.

אֶלָּא שֶׁמָּצָאנוּ עֵצָה גַּם לַדָּבָר הַזֶּה.

בְּאַחַת הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּסְּפִינָה הָיְתָה חֲתוּלָה, שֶׁזֶּה לֹא כְבָר יָלְדָה אֶת גוּרֶיהָ; סִפַּחְנוּ אֶת הָאֶפְרוֹחִים אֶל הַחֲתַלְתּוּלִים הַקְּטַנִּים, וְהַאֵם־הַחֲתוּלָה קִבְּלָה אוֹתָם בְּאַהֲבָה. הִיא לֹא נָגְעָה בָהֶם לְרָעָה, וּלְהֵפֶךְ, הִתְהַלְּכָה אִתָּם בְּנַחַת וְגַם הֶאֱכִילָה אוֹתָם מִשֶּׁלָּהּ, וְהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ כְּמוֹ אַחֲרֵי אֵם מַמָּשׁ. כְּנִרְאֶה, הָיְתָה חֲתוּלָה זוֹ מוֹצְאָה פֹּה פַּרְנָסָתָהּ בְּרֶוַח מִתּוֹךְ הָעַכְבָּרִים הָרַבִּים עַד שֶׁשָּׁכְחָה מֵרֹב טוֹבָה אֶת שִׂנְאָתָהּ לַצִּפֳּרִים וְאֶת אַהֲבָתָהּ לִבְשָׂרָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַחַד הַתַּחְמָסִים הַקְּטַנִּים הִתְעוֹפֵף וְנֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ רֶגַע – גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים תָּקְפוּ אֶת הָאֵם־הָאוֹמֶנֶת וְהִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת וּמְיַבֶּבֶת וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתָּהּ, עַד שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שָׁב אֵלֶיהָ כְּבַתְּחִלָּה.

כָּכָה הִתְחַנְּכוּ שְׁנֵי מִינֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים בְּיַחַד, בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוַת אֱמֶת, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, עַד שֶׁהִסַּחְנוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ מֵהֶם וּשְׁכַחְנוּם.

מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים יָרַדְתִּי לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם הַיְתוֹמִים לָדַעַת אֵיךְ מִתְהַלֶּכֶת עִמָּם הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַלִּשְׁכָּה וְנָתַתִּי עֵינַי בְּמִשְׁפַּחַת־תַּעֲרֹבֶת זוֹ – פָּרַץ מִפִּי צְחוֹק גָּדוֹל שֶׁהָיָה נִשְׁמָע בְּכָל הַסְּפִינָה!

שִׁמְעוּ וּתְמְהוּ: הַחֲתוּלִים הַקְּטַנִּים הִתְהַלְּכוּ בְּיַחַד עִם הַתַּחְמָסִים, אֲבָל לֹא כְדֶרֶךְ הַחֲתוּלִים הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע! כֻּלָּם הִזְדַּקְּפוּ עַל שְׁתֵּי רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהָלְכוּ עַל שְׁתַּיִם וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים לָרוּץ אוֹ לְמַהֵר בְּלֶכְתָּם, הִתְחַבְּטוּ בִּשְׁתֵּי רַגְלֵיהֶם הַקְּדֻמּוֹת כְּמוֹ בִּכְנָפָיִם. אֲחָדִים מֵהֶם כְּבָר לָמְדוּ לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַקַּרְקַע וְרִחֲפוּ בָאֲוִיר, כַּאֲחֵיהֶם הָאֶפְרוֹחִים מַמָּשׁ!

עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם.

מִהַרְתִּי וְסִפַּרְתִּי אֶת הָעִנְיָן הַמּוּזָר לְכָל הַחֲבוּרָה. וְשׁוּב יָרַדְנוּ כֻלָּנוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה. לֹא יָכֹלְנוּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינֵינוּ בַּמַּחֲזֶה הַנֶּחְמָד!

– נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית! – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל.

וְהַחֲתוּלָה הַזְּקֵנָה מָה עָשְׂתָה?

עָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בְּבָנֶיהָ הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר וְנֶהֶנְתָה הֲנָאָה מְרֻבָּה.

– הָבָה – אָמַרְתִּי אֲנִי – נִרְאֶה־נָא, מַה־דַּעְתּוֹ שֶׁל “זַרְזִיר” עַל כָּל אֵלֶּה?!

הִכְנַסְתִּי אֶת הַכֶּלֶב אֶל תּוֹךְ מִשְׁפַּחַת־כִּלְאַיִם זוֹ וַאֲנַחְנוּ הִסְתַּלַּקְנוּ הַצִּדָּה לִרְאוֹת, מַה יֵעָשֶׂה בָהֶם? – הַמַּחֲזֶה הַמְשֻׁנֶּה הֵבִיא גַם אֶת כַּלְבִּי הַחַכִּים בִּמְבוּכָה. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַלִּשְׁכָּה עָמַד וְהִסְתַּכֵּל רֶגַע. פִּתְאֹם קָפַץ אַחֲרֵי הַתַּחְמָסִים לִטְרֹף אוֹתָם, מִיָּד רָאָה אֶת הַחֲתוּלִים הַמְעוֹפְפִים וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ וְלֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. שׁוּב הִסְתַּכֵּל בָּהֶם הֵיטֵב, אַחַר כָּךְ הִפְנָה אֵלַי אֶת עֵינָיו הַמְחֻכָּמוֹת כְּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל:

– מַה־טִּיבָם? כֵּיצַד נוֹהֲגִים בִּכְמוֹ אֵלּוּ?

וְלֹא יָדַע, אִם דִּינָם כְּדִין חָתוּל אוֹ כְדִין תַּחְמָס?

הַפַּעַם, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיָּיו, לֹא עָמְדָה לוֹ חָכְמָתוֹ לְ“זַרְזִיר”. רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה.


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים    🔗

נְסִיעָה בֵּין הָרֵי־הַחשֶׁךְ – הַחֻרְבָּה הַמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם –מִגְדַּל בָּבֶל – סוֹדוֹת מֵחַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם – כַּלְבֵי־צֵידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה –אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן – שְׁתֵּי גֻלְגְּלוֹתָיו שֶׁל הַגִּבּוֹר חֲנִיבַעַל – פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם – מִמַּעַל לָעֲנָנִים – בֵּין הָרֵי־חשֶׁךְ – אִילָן שֶׁל כְּרוּב – בְּרָקִים שְׁחוֹרִים וְאֵשׁ שְׁחוֹרָה – עֲצֵי צָלִי נֶחְמָד לְמַאֲכָל – נַהֲרֵי נַחֲלֵי־יָיִן – גְּלִיד שֶׁל עֲנָנִים קְפוּאִים מִקֹּר.

בְּשׁוּבִי מִנְּסִיעָתִי עִם הָאָדוֹן הַמִּילְטוֹן, מָצָאתִי בְּבֵיתִי מִכְתָּב לֹא נָעִים בְּמִקְצָת.

הַמִּכְתָּב נִשְׁלַח אֵלַי מֵאֵת אַחַד מִקְּרוֹבַי, הַיּוֹשֵׁב בְּאִי־טֵינֵיטָה וּבוֹ הוּא מַזְמִין אוֹתִי לְדִין בְּעִנְיָן מְסֻכְסָךְ וּמְבֻלְבָּל, בִּדְבַר יְרֻשָּׁה, עִזְבוֹן נַחֲלַת אָבוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם; אֶחָד מֵאֵלֶה הָעִנְיָנִים הַמְּצוּיִם אֲפִילוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת הָאֲצִילוֹת בְּיוֹתֵר.

לְפִי תֹכֶן הַמִּכְתָּב רָאִיתִי מִיָּד, שֶׁסִּכְסוּךְ זֶה עָתִיד לְהִסְתַּבֵּךְ וּלְהִתְפַּתֵּל מִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה, וְשׁוּם תִּקְוָה לֹא הָיְתָה לִי לָבֹא לִידֵי פְּשָׁרָה כָּל שֶׁהִיא. לְכַתְּחִלָּה, אָמַרְתִּי לְהָשִׁיב לוֹ, שֶׁמְּוַתֵּר אֲנִי עַל כָּל הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מֵאוֹתָהּ הַיְרֻשָּׁה וְאֵין לִי דִּין וּדְבָרִים עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַחְלָטָה נִזְכַּרְתִּי, שֶׁלֹּא אֲנִי הַתּוֹבֵעַ לְדִין, וּבִכְלָל, לֹא אֲנִי הוּא “הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ”, אֶלָּא הוּא, וְאִם אֲנִי מְוַתֵּר, אֵינוֹ בִכְלָל שֶׁגַּם הוּא יְוַתֵּר! טוֹעֵן הוּא אוֹתוֹ הַקָּרוֹב הַנִּכְבָּד, “שֶׁאֲנִי חַיָּב לָתֵת לוֹ חֵלֶק מִנְּכָסַי, הַמַּגִּיעַ לוֹ מִמֶּנִּי, חֵלֶק הַיְרֻשָּׁה מֵאָחִיו שֶׁל דּוֹדוֹ, הוּא אֲחִי סָבָתִי, שֶׁהִשְׁאִיר אֶת כָּל נְכָסָיו לִי, נֶכֶד אֲחוֹתוֹ, הִיא דוֹדָתוֹ שֶׁל קְרוֹבִי הַנִּכְבָּד!” –

כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, לֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לִמְצֹא יָד וָרֶגֶל בְּעִנְיָן נֶחְמָד זֶה, וְחֵי רֹאשִׁי, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָכִיתִי לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אֲחִי סָבָתִי, הִיא דוֹדָתוֹ שֶׁל קְרוֹבִי, וְלֹא זָכִיתִי אֲפִילוּ לָדַעַת אוֹתוֹ!

אִם כֹּה וְאִם כֹּה – דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, שֶׁפְּלוֹנִי קְרוֹבִי אִוָּה לוֹ מָקוֹם נֶחְמָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, הוּא אִי־טֵינֵיטָה הַנִּפְלָא, וּכְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי, הוּא אַחַד הָאִיִּים הַיָּפִים בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי לְמַלְּאוֹת אֶת בַּקָּשַׁת קְרוֹבִי וְלִנְסֹעַ לְשָׁם. אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לָצֵאת מִמְּבוּכַת־יְרֻשָּׁה זוֹ – לֹא יָדַעְתִּי, אַךְ, אֶפְשָׁר, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם גָּזְרוּ עָלַי שֶׁאֶסַּע לְשָׁם! וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בְּיִחוּד שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיָן רַב בִּשְׁבִילִי, מְאֹרָע חָשׁוּב, סוֹד כָּמוּס, הַמְחַכֶּה לִי, וְדַוְקָא לִי, שֶׁאָבֹא וְאֶפְדֵּהוּ מִמַּחְשַׁכָּיו וְאוֹצִיאֵהוּ לְאוֹר עוֹלָם. “פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב” – אוֹמֵר הַמָּשָׁל – וַעֲלִילָה חֲשׁוּבָה קוֹרְאָה לַתַּיָּר בַּעַל הַנִּסָּיוֹן – אָמַרְתִּי אָנִי.

וְכָךְ הָיָה!

בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שֶׁהִתְגּוֹרַרְתִּי עַל הָאִי הַנִּפְלָא נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָתוּר אֶת מְקוֹמוֹתָיו הַיָּפִים וְלִבְדֹק אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו. וּבְמִדָּה שֶׁהוֹסַפְתִּי לְהַכִּיר אֶת הָאִי, לָמַדְתִּי לָדַעַת, שֶׁאַךְ מַלְאָךְ טוֹב הֱבִיאַנִי לְכָאן.

כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ, דֶּרֶךְ אַגַּב, אִשְׁתּוֹ שֶׁל קְרוֹבִי הִיא שֶׁהִטְרִידָה אוֹתוֹ וְעָמְדָה עָלָיו בִּדְבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים, שֶׁיַּזְמִינֵנִי לְדִין; וְאִשָּׁה זוֹ, כְּבוֹדָהּ בִּמְקוֹמָהּ, לֹא הָיְתָה דוֹמָה לְמַלְאָךְ טוֹב כְּלָל וּכְלָל!

מִזְגּוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאִי, נְטִיעוֹתָיו הַשּׁוֹנוֹת לְמִינֵיהֶן וּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הַמִּתְהַלְכִים שָׁם חָפְשִׁים וּשְׁלֵוִים בְּאֵין מַחֲרִיד מִלְּאוּ אֶת לִבִּי עֹנֶג וְשִׁירָה נְעִימָה.

וּבְאַחַת מִפִּנּוֹת הָאִי מָצָאתִי גִבְעָה לֹא גְבֹהָה בְּעֶרֶךְ, וְעָלֶיהָ כְּמִין חֻרְבָּה; בְּאֶמְצַע הַחֻרְבָּה מִתְנַשֵּׂא בִּנְיָן גָּבֹהַּ מְאֹד כְּעֵין מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.

כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֶל הַחֻרְבָּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ יָפֶה יָפֶה – עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֵה עֵינַי וּלְמִשְׁמַע אָזְנָי. שָׁמַעְתִּי כְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה מַנְעִימָה זְמִירוֹת – הִטֵּיתִי אָזְנִי, הִקְשַׁבְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הַקּוֹל בָּא?

מִי זֶה מַנְעִים פֹּה זְמִירוֹת, בְּחֻרְבָּה עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה?

בָּדַקְתִּי הֵיטֵב בְּכָל פִּנּוֹתֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם בְּרִיָּה חַיָּה בְּתוֹכָהּ.

וְהַקּוֹל שׁוֹפֵעַ וּמַנְעִים זְמִירָה דַקָּה, הַנִּכְנֶסֶת אֶל תּוֹךְ הַנְּשָׁמָה וּמְעוֹרֶרֶת בָּהּ רְגָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא שְׁעַרְתִּים מֵעוֹלָם.

וְהִנֵּה זָכִיתִי לִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לְאַחַד הַפְּלָאִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם. נוֹדַע לִי, שֶׁלֹּא מַאֲמָר רֵיק הוּא בְּפִי הַמְשׁוֹרְרִים וְהַפַּיְטָנִים הַשּׁוֹנִים, הָאוֹמְרִים, שֶׁ“הַחֻרְבּוֹת מְסַפְּרוֹת לוֹ לָאָדָם חִידוֹת וְנִפְלָאוֹת מִנִּי קֶדֶם”. לֹא, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! וְלוּלֵא אֲנִי עַצְמִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ דָּבָר נִפְלָא זֶה, בְּחַיַּי, גַּם אֲנִי נוֹתֵן לִמְתַעְתֵּעַ אֶת הָאִישׁ הַמְסַפֵּר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. לֹא כֵן עַכְשָׁו, שֶׁאֲנִי עַצְמִי הִקְשַׁבְתִּי, הֶאֱזַנְתִּי וְשָׁמַעְתִּי דְבָרִים בְּרוּרִים וּמוּבָנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. מִי שֶׁמְּסֻגָּל לְהַקְשִׁיב כָּמוֹנִי, יָשִׂים נָא אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אָנִי. בְּלִי שֶׁמֶץ גַּאֲוָה רַשָּׁאי אֲנִי לֵאמֹר, שֶׁלְּכִשְׁרוֹן הַהַקְשָׁבָה גָּדוֹל כֹּחִי מֵהַרְבֵּה וְהַרְבֵּה מְנַגְּנִים גְּאוֹנִים. עָמַדְתִּי כְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְהִקְשַׁבְתִּי לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת וּבְנֶפֶשׁ מִתְמוֹגֶגֶת מַעֲדָנִים. קוֹלָהּ יָצָא מִתּוֹךְ אַחַד חַלּוֹנוֹתֶיהָ הַשְּׁקוּפִים וּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְׂמֹאל עָנוּ לִי בְּזִמְרָה נֶחְמָדָה וַעֲרֵבָה הַמְמַלְּאָה אֶת הַלֵּב שִׂמְחָה וְתוּגָה גַּם יָחַד.

בַּתְּחִלָּה הִקְשַׁבְתִּי כַּהֲלוּם שִׁכָּרוֹן וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי עֵט וּנְיָר וְעָמַדְתִּי לִרְשֹׁם מִלָּה בְמִלָּה אֶת כָּל מַה שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָי.

וְכָךְ נוֹדַע לִי, שֶׁעִיִּים הֲלָלוּ הֵם שְׁיָרֵי מִגְדַּל דּוֹר־הַהַפְלָגָה, שֶׁבְּנֵי בָּבֶל הָאַמִּיצִים בָּנוּ אוֹתוֹ לַעֲלוֹת בּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים.

בְּעָלִים רַבִּים קָמוּ לְחֻרְבָּה זוֹ. הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא הַמַּקִיף אֶת הַמִּגְדָּל הוּא מַעֲשֵׂי יְדֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הוּא קֵיפוּס הַגָּדוֹל, שֶׁחַי לִפְנֵי שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה בְּעֶרֶךְ. אַחַר כָּךְ עָבַר הָאַרְמוֹן לִידֵי נִמְרוֹד גִּבּוֹר צַיִד, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ הִתְיַשְּׁבָה בְתוֹכוֹ הַמַּלְכָּה הַמְהֻלָּלָה וְהָעֲדִינָה קְלֵיאָפַּטְרָה. מִיָּדָהּ עָבַר לִידֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, אַחַר כָּךְ שָׁלְטוּ בוֹ מְלָכִים מִמַּלְכֵי הַקֶּדֶם, עַד אֲשֶׁר לָכַד אוֹתוֹ אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן הַגָּדוֹל.

וְאֵין אֲנִי מוֹסֵר פֹּה לִפְנֵיכֶם אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא; שֶׁאִלּוּ כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְכִשְׁרוֹנוֹ שֶׁל דֵּימָסְתֵּינוּס, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי גַּם זָקוּק לִכְלֵי־זֶמֶר שׁוֹנִים כְּדֵי לָתֵת לָכֶם, לְכָל הַפָּחוֹת, מֻשָּׂג קַל מִכָּל מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי. בִּדְבָרֶיהָ הַמַּפְלִיאִים, הַמְּלֵאִים רָזֵי־רָזִים, מִסְתְּרֵי הַתּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת וְכִבְשׁוֹנָם שֶׁל חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם, זָכִיתִי לִרְאוֹת אוֹר חָדָשׁ זָרוּעַ עַל חַיֵּי כָּל אוֹתָם הַמְּלָכִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי. כָּךְ נוֹדְעוּ לִי דְבָרִים הַרְבֵּה עַל חַיֵּי נִמְרוֹד וּמַעֲשֵׂי צֵידוֹ הַנִּפְלָאִים, אֵיךְ צָד וְהִכְנִיעַ אוֹתָן הַחַיּוֹת הַקַּדְמוֹנִיּוֹת, הָאָחְתָּאוּזָאוּרוֹס, הַבַּלִּיאוֹזָאוּרוֹס, אֲרִיזָאוּרוֹס, חֲתוּלָזָאוּרוֹס, אַרְנָבְזָאוּרוֹס, כְּלַבְזָאוּרוֹס, עַל כָּל מִינֵיהֶן הַשּׁוֹנִים, שֶׁכְּבָר אֵין לָהֶם אֲפִילוּ זֵכֶר בְּעוֹלָמֵנוּ עַכְשָׁו.

נוֹדְעוּ לִי סוֹדוֹת נֶחְמָדִים גַּם מֵחַיֵּי קְלֵיאָפַּטְרָה הַיָּפָה, אֶלָּא שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ הַשְּׁתִיקָה יָפָה לָהֶם. אֵין דַּרְכִּי לִהְיוֹת בֵּין הַמְרַנְּנִים אַחֲרֵי אִשָּׁה אֲצִילָה.

מֵחַיֵּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ “הֶחָכָם מִכָּל אָדָם” סִפְּרָה לִי הַחֻרְבָּה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים שֶׁאֵין־לְשָׁעֵר. עַתָּה יָדַעְתִּי, שֶׁסִּפְרֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא הִקְפִּידוּ כָּל צָרְכָּם עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. הִנֵּה הֵם מְסַפְּרִים לָנוּ עַל עָשְׁרוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וּבִנְיָנָיו הַנִּפְלָאִים וָאֳנִיּוֹתָיו וּמֶרְכְּבוֹתָיו וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְחַיּוֹתָיו וְעוֹפוֹתָיו הַשּׁוֹנִים – וְאַף בְּרֶמֶז קַל לֹא הִזְכִּירוּ אֶת כַּלְבֵי צֵידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנִּפְלָא, שֶׁמִּסְפַּר מִינֵיהֶם עָלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מִינִים, וּמִסְפַּר כֻּלָּם בְּיַחַד עָלָה לְמֵאָה וּשְׁלשִׁים אֶלֶף וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּלָבִים, כֻּלָּם מְבִינִים בְּשֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת! – מֵחַיֵּי כְלָבָיו אֵלֶּה שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו מִכָּל עָשְׁרוֹ כָּתַב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר שָׁלֵם, מְשָׁלִים נִפְלָאִים, וְגַם סֵפֶר זֶה נֶעְלַם, לְצָעֲרֵנוּ הַגָּדוֹל, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים וַחֲשׁוּבִים נוֹדְעוּ לִי עַל סְפָרָיו וְחָכְמָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא כָאן הַמָּקוֹם לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, וּמְקַוֶּה אֲנִי לִמְסֹר אֶת כָּל זֹאת לְרָאשֵׁי הָאֲקַדֵּימִיָּה שֶׁבְּאָכְּסְפוֹרְד.

וְהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן, יָכֹלְנִי לֵאמֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֵינָם מוֹסִיפִים עַל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַמַּרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, וּלְהֶפֶך! עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים הַמְּטִילִים סָפֵק בְּכָל גְּבוּרוֹתָיו הַמְפֻרְסָמוֹת! אֵין דַּרְכִּי לְהוֹצִיא לַעַז עַל זוּלָתִי, וַאֲפִילוּ לַעַז זֶה אֱמֶת הִיא. אֶלָּא, שֶׁלְּפִי בַת־קוֹלָהּ שֶׁל הַחֻרְבָּה בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁכָּל אוֹתָן הַגְּבוּרוֹת וּמִפְעָלִים כַּבִּירִים, הַמְיֻחָסִים לְמֶלֶךְ זֶה – לֹא שֶׁלּוֹ הֵם, כִּי אִם שֶׁל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו וְיוֹעֲצָיו, שֶׁהַמֶּלֶךְ שִׁחֵד אוֹתוֹ בְּכֶסֶף־רַב וְקָנָה מִמֶּנּוּ אֶת כְּבוֹדוֹ הָרָב. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַלָּז, שֶׁרָאוּי בֶּאֱמֶת לְאוֹתוֹ הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל, נִשְׁכַּח מִלֵּב כְּבֶן בְּלִי־שֵׁם! וְלֹא דַי לוֹ לַמֶּלֶךְ הַשַּׁחְצָן בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁקָּנָה מֵאִתּוֹ גַּם אֶת שְׁמוֹ וְעִטְרוֹ עֲטָרָה לְסוּסוֹ! וְזֶהוּ הַשֵּׁם “בּוּצִיפֶל” הַנּוֹדָע לְתִפְאֶרֶת, שֵׁם סוּסוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן!!

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אָדְמוּ פָּנַי מִבּשֶׁת וּמִכָּעַס! הֲלֹא נְבָלָה הִיא, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים! וַאֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים עַד הַיּוֹם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רַמַּאי זֶה לִתְהִלָּה!

אֶלָּא שֶׁקּוֹלָהּ הַטָּמִיר שֶׁל הַחֻרְבָּה, הַסָּפוּג נְעִימוּת־קְדוּמִים, הֵפִיגוּ מִמֶּנִּי אֶת כַּעֲסִי וְאֶת צַעֲרִי עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְאֶת סוּסוֹ וְכָל שְׁקָרָיו יָחַד. וְלִבִּי הָלַךְ שְׁבִי אַחֲרֵי חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם. רֶגֶשׁ עֶצֶב אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיהוּ מֵעוֹלָם תְּקָפָנִי: כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד שֶׁבַּחֻרְבָּה הַהֲרוּסָה, כָּל פֶּרַח מְגֻלָּף וְכָל קַו וְקַו שֶׁלָּהּ הֵעִידוּ עַל חַיִּים כַּבִּירִים וְנִשְׂגָּבִים, עַל יֹפִי עַתִּיק יָמִים וְעַל דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ כְּעָשָׁן וְהָלְכוּ לִבְלִי שׁוּב עוֹד. לִבִּי הִתְמַרְמֵר עַל אַכְזְרִיּוּת הַזְּמָן, הַמְקַעְקֵעַ כָּל מַה שֶׁבָּנוּ וְהֵקִימוּ כִּשְׁרוֹנוֹת־אָדָם רַעֲנַנִּים בְּעָמָל רַב וּבְנֶפֶשׁ גְּאוֹנִית.

נִכְנַסְתִּי אֶל חַדְרֵי חֲדָרֶיהָ הָעֲזוּבִים וְהַשׁוֹמֵמִים וּמָצָאתִי בָהֶם דְּבָרִים עַתִּיקִים וַחֲפָצִים מֵחֲפָצִים שׁוֹנִים, הַמְּפִיצִים אוֹר בָּהִיר עַל דִּבְרֵי יָמִים עָבָרוּ, עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת הַכַּבִּירוֹת, עַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד.

כָּךְ, לְמָשָׁל, מָצָאתִי שָׁם חַרְבוֹת־צוּרִים שׁוֹנוֹת, וְכֵלִים מַכְשִׁירֵי־עֲבוֹדָה שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ עוֹד מִימֵי הַמַּבּוּל וְגַם לִפְנֵיהֶם.

וּבְחֶדֶר אֶחָד מָצָאתִי שִׁלְדֵי־אָדָם עַתִּיקוֹת וְגֻלְגָּלוֹת שֶׁל מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים, וְעַל כָּל אַחַת כָּתוּב בַּשְּׁשַׁר שֵׁם הָאָדָם וּמַה גְּדוֹלוֹת עָשָׂה בְּחַיָּיו. בֵּין הַגֻּלְגָּלוֹת הַלָּלוּ הָיְתָה גַם גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּרַת אוֹתָהּ, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנוּס הַכָּרוּת עַל יְדֵי הַגִּבּוֹרָה יְהוּדִית. וּבִפְנִימִיּוּתוֹ שֶׁל חֶדֶר זֶה מָצָאתִי שְׁתֵּי גֻלְגָּלוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ וְעַל שְׁתֵּיהֶן חָרוּת הַשֵּׁם “חֲנִיבַעַל”. עַל אַחַת מֵהֶן כָּתוּב:

“חֲנִיבַעַל בִּשְׁנַת הַמִּלְחָמָה הַפּוּנִית הָרִאשׁוֹנָה”.

וְעַל הַשֵּׁנִית:

“חֲנִיבַעַל בְּעָבְרוֹ אֶת הַרְרֵי אָלֶף”.

בָּדַקְתִּי אֶת שְׁתֵּי הַגֻּלְגָּלוֹת וּמָצָאתִי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מָיִם, וְאַחַת זְקֵנָה מֵחֲבֶרְתָּהּ שָׁנִים אֲחָדוֹת; בְּדִיקָתִי הַמְדֻיָּקָה הוֹכִיחָה לִי, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הֵן שֶׁל הַגִּבּוֹר הַקַּדְמוֹנִי הַמְפֻרְסָם.

וְהַרְבֵּה־הַרְבֵּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים נִמְצָאִים שָׁם מִימוֹת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת; אֶלָּא שֶׁאִם בָּאתִי לַחֲשֹׁב אֶת כֻּלָּם אֵין אֲנִי מַסְפִּיק.

כְּשֶׁהִשְׂבַּעְתִּי אֶת עֵינַי וְאָזְנַי נִפְלָאוֹת קְדוּמִים אֵלֶּה, נִצְנְצָה בִי מַחֲשָׁבָה לַעֲלוֹת עַל הַמִּגְדָּל וְלָשׁוּר מִשָּׁם לְמֶרְחַקֵּי הַסְּבִיבָה הַיָּפָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמִּגְדָּל גָּבֹהַּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, מִלֵּאתִי אֶת כֵּלַי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה שֶׁיַּסְפִּיק לִי לִזְמָן רָב. הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים מִסָּבִיב לַמִּגְדָּל וְהַמְכַסִּים אוֹתוֹ מִמַּסַּד עַד הַטְּפָחוֹת, מְעִידִים גַּם הֵם עַל עַתִּיקוּתוֹ הַמֻּפְלָגָה. כֵּן, לְמָשָׁל, גִּבְעוֹלָיו וַעֲנָפָיו שֶׁל הַקִּיסוּס, הַמִּתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לַמִּגְדָּל, הַדַּק שֶׁבָּהֶם עָבֶה כְּגֶזַע בְּרוֹשׁ; וְעָלֶה אֶחָד שֶׁלּוֹ דַּיּוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ בַּיִת שָׁלֵם שֶׁבִּנְיָנוֹ שִׁבְעִים אַמָּה עַל שִׁבְעִים אַמָּה!

קִיסוּס זֶה עָמַד לִי בִּשְׁעַת עֲלִיָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְקוֹמוֹת וַאֲנִי הָיִיתִי אָנוּס לְטַפֵּס עַל אַרְבַּע כְּחָתוּל.

כִּשְׁלשָׁה שְׁבוּעוֹת רְצוּפִים טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל מִגְדָּל זֶה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְרוֹם קִצּוֹ. בְּשִׁבְעָה לְחֹדֶשׁ סִיוָן שַׂמְתִּי לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בּוֹ כְּבָר עָמַדְתִּי עַל פִּסְגָּתוֹ, עֵינַי מְשׁוֹטְטוֹת בְּמֶרְחַב־יָה הַמִּשְׂתָּרְעִים מִסָּבִיב לְכָל אַפְסָיִם, וְרֹאשִׁי רָטֹב מִלַּחְלוּחִית הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים.

בְּטֶרֶם כֹּל נִכְנַסְתִּי אֶל תַּחַת מַעֲזִיבָה קְטַנָּה כְּדֵי לְהִסְתַּפֵּג קְצָת וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּעֲבוֹר עַב הֶעָנָן. וְאַחֲרֵי אֲכִילַת קֶבַע וּשְׁתִיָּה כַדָּת עָמַדְתִּי לָתוּר ולִבְדֹק אֶת פְּנֵי הַצּוּק, שֶׁעֲשָׂבִים עָלוּ לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּנְטִיעוֹת שׁוֹנוֹת מִשְׂתַּגְשְׂגוֹת עַל פְּנֵי כֻלּוֹ. טִיַּלְתִּי עַל “קָדְקֳדוֹ” הֵנָּה וָהֵנָּה וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאִמְצָעִיתוֹ עָבְרָה בִּי צְמַרְמֹרֶת קָרָה לְמַרְאֵה חוֹר רָחָב הַפּוֹעֵר אֵלַי אֶת פִּיו הָאָפֵל, כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר לִבְלֹעַ אוֹתִי חַיִּים בְּלֹעוֹ הַנּוֹרָא!

הַחֲשֵׁכָה הָאֲיֻמָּה הַמַּשְׁחֶרֶת מִתּוֹכוֹ הִקְפִּיאָה בִּי אֶת דָּמִי.

אֵין זֶה – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כִּי אִם פִּי מְעָרַת קְדוּמִים וּבָהּ דֶּרֶךְ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּית, פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

הִטֵיתִי אָזְנִי, אוּלַי אֶשְׁמַע דָּבָר מִמַּעֲמַקִּים אֲיֻמִּים הַלָּלוּ – אַךְ לֹא שָׁמַעְתִּי מְאוּמָה. דְּמָמָה כְבֵדָה וּמְאַיֶּמֶת שָׂרְרָה מִסָּבִיב.

מִי מִסְתַּתֵּר שָׁם לֶאֱרֹב לִי מִמַּחְשַׁכֵּי עוֹלָם? וְעַד כַּמָּה מַגִּיעַ הָעֹמֶק הָאָפֵל הַזֶּה?

מְשִׁיחָה אוֹ חֶבֶל לֹא הָיָה בְיָדִי לִקְשֹׁר בּוֹ אֶבֶן לָאֲנָךְ וְלִמְדֹד בּוֹ אֶת עֹמֶק־הַבּוֹר. עָמַדְתִּי עַל פִּי הַחוֹר כְּשֶׁשְּׁתֵּי רַגְלַי מְפֻשָּׂקוֹת וְהִבַּטְתִּי בוֹ בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת.

מְאוּמָה לֹא רָאִיתִי.

לָקַחְתִּי חֲתִיכַת לְבֵנָה וָאַשְׁלִיכֶנָּה אֶל הַתְּהוֹם.

וְהִנֵּה כְּקוֹל מַשַּׁק כְּנָפַיִם עוֹלֶה אֵלַי, וְעַד שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַחוֹר לִנְטוֹת הַצִּדָּה וְהִנֵּה נֶשֶׁר עֲנָקִי וְלוֹ שְׁלשָׁה רָאשִׁים מִתְפָּרֵץ מִן הַחוֹר וַיִּתְפְּשֵׂנִי בְּתוֹךְ כְּדֵי עֲלִיָּה, הִרְכִּיבַנִי עַל גַּבּוֹ – וַיָּעָף הָלְאָה. שָׁלַחְתִּי יָדַי לִלִפֹּת אֶת צַוָּאר הַנֶּשֶׁר וְהִנֵּה מוֹשְׁכוֹת קְשׁוּרִים בִּשְׁלשֶׁת חַרְטֻמָּיו. עַתָּה זָכַרְתִּי, כִּי לֹא רָאִיתִי כָל כוּס2 בָּאִי הַנִּפְלָא הַזֶּה: יוֹשְׁבָיו רוֹכְבִים עַל נְשָׁרִים.

33.jpg

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁעוֹף כַּבִּיר זֶה לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל בְּמַשָּׂאוֹ וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי עָלָיו בֶּטַח.

וְאַחֲרֵי שֶׁלִּבִּי גַס בּוֹ קְצָת עַפְתִּי בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְאֶתְעַנֵּג עַל יְפִי מְרוֹמֵי הַטֶּבַע וְנָפוֹת הָאָרֶץ הַמִּשְׁתַּטְּחוֹת תַּחְתַּי בְּאַלְפֵי צְבָעִים מְשַׂמְּחֵי לֵב וָעָיִן. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקוּף וְטָהוֹר, הָעֲנָנִים יָרְדוּ הָלֹךְ וְיָרֹד לְתַחְתַּי מַטָּה־מַטָּה עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ כָלָה הַצִּדָּה וְלַאֲחוֹרָי, וְעַכְשָׁו רָאִיתִי אֶת שֶׁטַח הָאֲדָמָה הָרְחוֹקָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה, מַמָּשׁ, לְמַפָּה גֵּיאוֹגְרָפִית עֲנָקִית, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא בָהּ בָּרוּר וְלִרְאוֹת אֶת כָּל מַה־שֶׁעָלֶיהָ: עָרִים, כְּפָרִים, יְעָרוֹת מְצִלִּים, נְחָלִים, הָרִים וְיַמִּים וּבְרֵכוֹת וְאַגְמֵי־מָיִם. וַאֲנִי בְּרֹב בְּקִיאוּתִי בְגֵיאוֹגְרָפְיָּה יָדַעְתִּי תָּמִיד, הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא.

בְּדֶרֶךְ כָּךְ הִגַּעְתִּי עַד מִמַּעַל לַסֶּלַע־הַדּוֹבֶרִי, מִשָּׁם עָבַרְתִּי אֶת הַתְּעָלָה הָאַנְגְּלִית עַד קַלֶּה. הַתְּעָלָה הַגְּדוֹלָה וְהַרְחָבָה הָיְתָה בְעֵינַי כְּנַחַל קָטָן וָצַר, כְּדֵי קְפִיצַת־תַּרְנְגוֹל.

אַחַר כָּךְ עַפְנוּ מֵעַל לְיַעַר עַתִּיק שֶׁבִּמְדִינַת צָרְפַת, וּפֹה הִתְחִיל הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי לָרֶדֶת מַטָּה־מַטָּה וְלִבְסוֹף עָמַד עַל גַּבֵּי צַמֶּרֶת אִילָן גָּבֹהַּ.

וְעַד שֶׁמָּצָא מָנוֹחַ לְרַגְלָיו וְהִנֵּה רַעַשׁ קוֹל הַרְבֵּה יְרִיּוֹת בְּבַת־אַחַת הִגִּיעַ אֵלַי פִּתְאֹם. הַכַּדּוּרִים לֹא נָגְעוּ בִי לְרָעָה. כַּדּוּר אֶחָד נִכְנַס בַּעֲקֵב מַגָּפַי וּשְׁאָר הַכַּדּוּרִים נֶחְבְּטוּ בִכְנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת שֶׁל הַנֶּשֶׁר וְקִשְׁקְשׁוּ בְּנוֹצָתוֹ כִּבְתֹף.

הַנֶּשֶׁר נִבְהַל וַיָּעָף עִמִּי הָלְאָה. מִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי מִתַּחְתַּי אֶת הַרְרֵי־אֶלֶף עִם יַעֲרוֹתֵיהֶם הַכַּבִּירִים. הַנֶּשֶׁר סָבַב עִמִּי פַּעַם וּשְׁתַּיִם בְּמַעְגָּל מִמַּעַל לְהַר גָּבֹהַּ אֶחָד. אַחַר כָּךְ הִשְׁמִיעַ פִּתְאֹם קוֹל־צְעָקָה גְדוֹלָה מַחֲרֶשֶׁת אָזְנָיִם! מִיָּד הוֹפִיעַ מִתּוֹךְ יַעַר עָבֹת נֶשֶׁר שֵׁנִי וַיָּעָף אֵלֵינוּ. וּכְשֶׁהָיָה קָרוֹב מְאֹד, הִסְתַּכֵּל בִּי בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת כְּשׁוֹאֵל: מַה־טִּיבוֹ שֶׁל זֶה? תָּפַשְׂתִּי אֶת רוֹבִי וְאָמַרְתִּי לִירוֹת בּוֹ! מִיָּד זָכַרְתִּי, שֶׁכָּאן אֵין אֲנִי אָדוֹן לְעַצְמִי, וּמוּטָב לִי שֶׁאֶכְלָא אֶת יָדָי.

וְהוּא, הַנֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, סָבַב אוֹתִי פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְאַחַר כָּךְ חָזַר, כְּמִי שֶׁאֵין כְּדֵי לוֹ לְטַפֵּל בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְנִטְפַּל אֵלֵינוּ. אֶלָּא שֶׁהִקְדִּים וְעָבַר מְעַט לְפָנֵינוּ, עַד שֶׁהָיָה זְנָבוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד חַרְטֻמּוֹ שֶׁל זֶה, וּכְשֶׁאָחַז הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי בַּמַּקּוֹר בִּזְנָבוֹ, שָׂמוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה, בַּאֲלַכְסוֹן, לְצַד דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית.

הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיטֵב בַּמַּנְהִיג שֶׁלָּנוּ וְרָאִיתִי שֶׁנִּשְׁרָה הִיא, וַדַּאי בַּת זוּגוֹ שֶׁל זֶה. דָּבָר קָשֶׁה הוּא לְהַבְחִין בַּנְּשָׁרִים בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה לְפִי רְאוּת עַיִן, אֶלָּא שֶׁאִישׁ כָּמוֹנִי חַיָּב לָדַעַת דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה תּוֹךְ כְּדֵי רְאִיָּה.

עוֹד כְּרֶבַע שָׁעָה יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת עֵין־הָאָרֶץ, אוּלָם מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה נִטַּשְׁטְשׁוּ בְעֵינַי כָּל הַגְּבוּלוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּכְכֹל שֶׁעָלִיתִי הָלֹךְ וְעָלֹה, כֵּן לָבְשָׁה הָאֲדָמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר צוּרַת כַּדּוּר גָּדוֹל, שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי הָאַטְלַס בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

לֹא יָדַעְתִּי, הֵיכָן אֲנִי, וְרַק בְּדֶרֶךְ הַשְׁעָרָה הֶעֱלֵיתִי, שֶׁקְּרוֹבִים אָנוּ לְהָרֵי־חשֶׁךְ.

וְהַשְׁעָרָה זוֹ לֹא הִטְעַתְנִי!

הַנְּשָׁרִים הִתְחִילוּ לָרֶדֶת וַאֲנִי רָאִיתִי מִן הַמֶּרְחַקִּים הַגְּבֹהִים כְּעֵין כֶּתֶם שָׁחוֹר גָּדוֹל עַל פְּנֵי כַדּוּר הָאָרֶץ. מִיָּד יָדַעְתִּי, שֶׁכֶּתֶם זֶה הִיא הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה, הַמְכַסָּה אֶת הָרֵי־הַחשֶׁךְ.

הַנְּשָׁרִים הוֹסִיפוּ לָרֶדֶת מַטָּה־מַטָּה עַד שֶׁהִתְחִילוּ לָסֹב בָּאֲוִיר מִמַּעַל לַכֶּתֶם הַשָּׁחוֹר.

מִתּוֹךְ כָּךְ רָאִיתִי, שֶׁהָרֵי הַחשֶׁךְ הֵם מְחוֹז חֶפְצָם. מִתְּחִלָּה הִפִּילָה עָלַי מַחֲשָׁבָה זוֹ פַּחַד גָּדוֹל. הִנֵּה יַשְׁלִיכוּנִי הַנְּשָׁרִים בְמַחְשֵׁכֵּי־עוֹלָם וְלֹא יֵדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתִי.

לְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי לַעֲמֹד עַל נַפְשִׁי: לֹא אֶתְּנֶנּוּ לְהַשְׁלִיכֵנִי אָרְצָה; אֶל אֲשֶׁר יָעוּף אָעוּף וְלֹא אֵרֵד מֵעַל גַּבּוֹ!

בֵּינְתַיִם עָבַרְנוּ מֵעַל לְאוֹתָהּ חֶלְקַת הַיַּבָּשָׁה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת “טֵרְרָה פִירְמָה” (קַרְקַע קָשָׁה) וּמִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה אַחֲרֵי כֵן הִתְחִיל הָעוֹלָם מַחְשִׁיךְ לְאַט לְאַט כְּבִשְׁעַת הַעֲרֵב־שֶׁמֶשׁ. וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁנִּכְנָס אֲנִי לְתוֹךְ אֲוִיר סָמִיךְ וְקָרִיר, וּכְמִין לַחְלוּחִית שֶׁל עֲרָפֶל טוֹפַחַת לִי עַל פָּנַי וְעַל כָּל גּוּפִי. סְבִיבִי אֲפֵלָה שְׁחוֹרָה וְעָבָה, שֶׁמְעַכֶּבֶת, כִּמְדֻמֶּה לִי, אֶת מְעוּף הַנְּשָׁרִים, וְהֵם מְפַגְּרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּכְאִלּוּ שָׁטִים בְּיָם שֶׁל דְּיוֹ.

פִּתְאֹם עָמְדָה הַנִּשְׁרָה עַל גַּבֵּי אִילָן אֶחָד, וְאַחֲרֶיהָ גַּם הַנֶּשֶׁר. לֹא יָדַעְתִּי, עַד כַּמָּה גְבֹהִים אֲנַחְנוּ מֵעַל הָאָרֶץ, אַךְ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּגֹבַהּ זֶה כְּדֵי רִסּוּק אַבָרִים, וּלְפִיכָךְ לֹא נִסִּיתִי לָרֶדֶת מֵעַל נִשְׁרִי אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְנָגַעְתִּי בְצַמֶּרֶת הָאִילָן, לָדַעַת מַה־טִּיבוֹ. מִשַּׁשְׁתִּי בְאֶחָד מֵעָלָיו, וְנִדְמֶה לִי לְעָלֶה שֶׁל כְּרוּב. בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁנְּשָׁרַי אוֹכְלִים, קוֹטְפִים מִן הָאִילָן וְזוֹלְלִים לְתֵאָבוֹן. פָּשַׁטְתִּי אֶת יָדִי אֶל מַקּוֹרוֹ שֶׁל נִשְׁרִי וְהִנֵּה חֲתִיכַת כְּרוּב בְּפִיו!

עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי, שֶׁגַּם אֲנִי רָעֵב! פָּתַחְתִּי אֶת יַלְקוּטִי שֶׁעַל שִׁכְמִי וְהוֹצֵאתִי לִי מִשָּׁם לֶחֶם. עַד שֶׁבָּצַעְתִּי אֶת פִּתִּי וְהַנְּשָׁרִים פָּרְשׂוּ כָנָף וְעָפוּ הָלְאָה, מִבְּלִי תִתָּם אוֹתִי לִגְמֹר אֶת אֲרֻחָתִי. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה רֵיחַ נָעִים נוֹדֵף מִסְּבִיבִי, וְהָרֵיחַ הוֹלֵךְ וְחָזַק, הוֹלֵךְ וּמְגָרֶה אֶת אַפִּי.

לֹא יָדַעְתִּי לְהַבְחִין, מַה־טִּיבוֹ שֶׁל רֵיחַ נִיחוֹחַ זֶה. אַךְ כְּכֹל שֶׁעָפְתִּי הָלְאָה הִכַּרְתִּי בוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהִנֵּה הוּא רֵיחַ בָּשָׂר צָלוּי וּמְטֻגָּן בַּשֶּׁמֶן!

בַּתְּחִלָּה נֶהֱנֵיתִי הֲנָאָה מְרֻבָּה; הָרֵיחַ הַנָּעִים הָיָה מְפַעְפֵּעַ בְּכָל אֵבָרַי, וּמִלְּבַד זֶה נָתַן לִי מָקוֹם לְשָׁעֵר שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים וּקְרֵבִים לְיִשּׁוּב! וַאֲנִי זֶה־כַּמָּה כָּלְתָה נַפְשִׁי לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁנַת־קֶבַע כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם.

חֲלוֹם שַׁעֲשׁוּעִים! שׁוּם סִמָּן שֶׁל אוֹר וְשֶׁל תְּנוּעַת אָדָם לֹא נִרְאָה לִי מִלְּמַטָּה. וְהָרֵיחַ נוֹדֵף וּמְגָרֶה אוֹתִי עַד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת וּכְנֶגְדּוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל גַּם רַעֲבוֹנִי, כִּי מַה־בֶּצַע בָּרֵיחַ – אִם בָּשָׂר אָיִן!

לְאָשְׁרִי הַגָּדוֹל לֹא אָרַךְ צַעֲרִי זְמָן רָב. מִקֵּץ חֲצִי שָׁעָה יָרְדוּ נְשָׁרַי עַל גַבֵּי צוּק גָּבֹהַּ וְשָׁם נָחוּ שְׁנֵיהֶם. מָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ כְּלָל. הַחֲשֵׁכָה הָיְתָה עָבָה עַד כְּדֵי חֲנִיקָה. וְהָרֵיחַ הַנִּפְלָא הָיָה לְאֵד חָם מְעַדֵּן אֶת הַנפֶשׁ, מַמָּשׁ, כְּתַבְשִׁיל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁעָלָה מִן הַתַּנוּר.

קֵיבָתִי הִתְכַּוְצָה מֵרָעָב וּלְשׁוֹנִי דָּבְקָה לְחִכִּי.

וּפִתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ, וְהִנֵּה הַנֶּשֶׁר שֶׁלִּי שׁוּב מְנַקֵּר, מְנַקֵּר וְאוֹכֵל!

לָרֶדֶת מֵעַל גַבּוֹ מִתְיָרֵא הָיִיתִי, שֶׁמָּא אֵין הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחְתַּי רְאוּיָה לְכָךְ; לְפִיכָךְ פָּשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְחָטַפְתִּי חֲתִיכָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ מִתּוֹךְ מַקּוֹרוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, וּמַה גָדְלָה שִׂמְחָתִי וְתִמְהוֹנִי גַּם יַחַד, בְּשָׁעָה שֶׁחַשְׁתִּי בְּיָדִי בָּשָׂר צָלוּי וְשָׁמֵן!!

אָכַלְתִּי אֲכִילָה גַסָּה בְּכָל פֶּה: נוֹשֵׁךְ וּמְגַרְגֵּר וּבוֹלֵעַ. בְּשַׂר־מָה הוּא וּמַה־טִּיבוֹ בְּמָקוֹם זֶה? מַה־מַּרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, שֶׁאֲנִי מְמַלֵּא בוֹ אֶת פִּי? שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה לֹא עָלוּ עַל לִבִּי אֶלָּא אַחֲרֵי אָכְלִי דֵּי שָׂבְעִי. וּבְעוֹד שֶׁאֲנִי טָרוּד לִמְצֹא לָהֶן תְּשׁוּבָה, וְהִנֵּה סַעַר חָזָק מִתְחוֹלֵל, מִתְפָּרֵץ מִכָּל צַד, וְכִמְעַט שֶׁשְּׁמָטַנִי מֵעַל מוֹשָׁבִי. גַּם הַנְּשָׁרִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנָיו וּבָחֲרוּ לָרֶדֶת אָרְצָה. וְהִנֵּה שְׁתֵּי רַגְלַי נוֹגְעוֹת סוֹף סוֹף בַּקַּרְקַע. אַחֲרֵי הַסַּעַר הִבְהִיקוּ בְרָקִים נוֹצְצִים, וְאַחֲרֵיהֶם – רְעָמִים מְנַסְּרִים בַּחֲשֵׁכָה עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם!

שֶׁמָּא סְבוּרִים אַתֶּם, שֶׁהַבְּרָקִים הָיוּ בְרָקִים מְצוּיִם, כְּלוֹמַר, זִיקוֹת שֶׁל אוֹר מְהַבְהֵב, כְּאוֹתָם שֶׁנִּרְאִים אֶצְלֵנוּ בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הָרָעַם?

אִם כֵּן, אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים. בְּרָקִים הֲלָלוּ הָיוּ בְרָקִים שְׁחוֹרִים! שְׁחוֹרִים מַמָּשׁ! חֲזִיזִים שֶׁל אֵשׁ שְׁחוֹרָה, הַמַּצְלִיפָה בְּאוֹר שָׁחוֹר עַל פְּנֵי כֹל, יִפְעָה אֲפֵלָה וּשְׁחוֹרָה, עַד שֶׁכָּל מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, אֵינוֹ אֶלָּא שָׁחוֹר. וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וּמַבְחִין אֶת הַכֹּל.

וּלְאוֹר הַבְּרָקִים הַשּׁחוֹרִים רָאִיתִי, שֶׁבָּשָׂר צָלוּי זֶה, הַנָּעִים כָּל כָּךְ לְחִכִּי – הוּא פֶּרִי! כֵּן, אֲדוֹנַי, כָּל הַקַּרְקַע הָיָה מְכֻסֶּה חִישׁוֹת־חִישׁוֹת שֶׁל סְנָאִים קְטַנִּים, הַמְגַדְּלִים צָלִי שָׁמֵן, טוֹב לְמַאֲכָל וְנֶחְמָד לָעֵינָיִם.

כָּל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁעָשׂוּ הַנְּשָׁרִים וְכָל הַטִּלְטוּלִים שֶׁנִּטַּלְטְלוּ לֹא הָיוּ אֵפוֹא אֶלָּא בִשְׁבִיל אֲרֻחָה שְׁמֵנָה זוֹ, כַּנִּרְאֶה!

לֹא הֶחְמַצְתִּי אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר. חָתַכְתִּי לִי חֲתִיכוֹת אֲחָדוֹת מִפְּרִי נִפְלָא זֶה וְטָמַנְתִּי בְיַלְקוּטִי. לְדַאֲבוֹנִי, לֹא יָכֹלְתִּי, מֵחֹסֶר מָקוֹם בְּיַלְקוּטִי, לְהָבִיא מִמֶּנּוּ גַּם הַבַּיְתָה.

כְּשֹׁךְ הַסַּעַר הִתְרוֹמְמוּ נְשָׁרַי הַשְׂבֵעִים וְעָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה. וַאֲנִי דוֹאֶה בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים וְהוֹגֶה בְנִפְלְאוֹת אֱלֹהִים הַגְּדוֹלוֹת לְאֵין חֵקֶר. הִנֵּה הֵן מְלֵאוֹת חֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, בְּנֵי־הָאָדָם דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים שָׁנָה וְאֵין שָׂם עַל לֵב לָדַעַת מַה־מִּסְּבִיבוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּרְתִּי אֶת הַסִּפּוּרִים הָרַבִּים הַמַּפְלִיגִים בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶר מוּקְדוֹן וּפִי נִמְלָא צְחוֹק. בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ רַבִּים, שֶׁאַף אֲנִי – עַד נְסִיעָתִי זוֹ – טָעִיתִי לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הֶבֶל אֵלֶּה. מֶלֶךְ שַׁחְצָן זֶה הִגִּיעַ, לְפִי עֵדוּתָם שֶׁל קַלֵּי הַדַּעַת הַמַּאֲמִינִים לְכָל דָּבָר. עַד לְהָרֵי חשֶׁךְ, וַהֲרֵי הוּא מְסַפֵּר לִפְנֵיכֶם עַל פַּרְעֻשִּׁים עֲנָקִים הַמְנַתְּרִים שָׁם, וּכְדוֹמֶה, דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרָאּוּ. וַעֲצֵי הַצָּלִי? – לֹא שֵׁם וְלֹא זֵכֶר לָהֶם וְאַף לֹא רֶמֶז קַל בְּסִפּוּרָיו! כְּלוּם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, אָדָם רוֹאֶה עֲצֵי צָלִי וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְאֵינוֹ מַכְרִיז בְּשַׁעַר הָעִיר.

יִסָּכֵר פִּי כָל דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר! אֵינוֹ כַּדַּאי שֶׁנַּזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ. נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ!

וּבְכֵן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָדִים, יָשַׁבְתִּי עַל נִשְׁרִי הַשָּׂבֵעַ וְחָשַׁבְתִּי עַל פֶּלֶא הַפְּלָאוֹת, עַל הַפְּרִי הַנִּפְלָא, שֶׁרַק עוֹף הַשָּׁמַיִם יָדַע אוֹתוֹ עַד עַכְשָׁו, וָאַרְגִּישׁ כְּעֵין בּוּשָׁה בְנַפְשִׁי.

אֶלָּא שֶׁתַּאֲוָה חֲדָשָׁה קָמָה בִּי פִּתְאֹם וּבִלְבְּלָה אֶת מַחְשְׁבוֹתַי, הֲלֹא הִיא תַּאֲוַת הַיָּיִן. הַגִּיעוּ בְּעַצְמְכֶם: אָדָם בָּרִיא וְקֵיבָתוֹ שְׂבֵעָה וְשִׂכְלוֹ יָשָׁר, מַה יַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹקֵק לְכוֹס יָיִן?

מְעַט יַיִן, רַבּוֹתַי, לְגִימָה קְטַנָּה – וְכָל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִשְׁבִיל בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן!

– אִי אֶפְשָׁר – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – אִי־אֶפְשָׁר, שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים בְּטוּבוֹ אֶרֶץ־חֶמְדָּת זוֹ וּבֵרַךְ אוֹתָהּ בְּעֲצֵי־בָשָׂר שָׁמֵן וַיְחַסְּרֶנָּה מְעַט אֶשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים!

כְּלוּם יֵשׁ טָעוּת בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית?!

וְעַד שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְהִנֵּה נְשָׁרַי הִגִּיעוּ שׁוּב וּבָאוּ אֶל תּוֹךְ יַעַר וְשָׁם נָחוּ עַל סֶלַע קֵרֵחַ. מִסָּבִיב הָיְתָה דְמָמָה וּבְתוֹךְ הַדְּמָמָה וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל מַשַּק מַיִם מְפַכִּים. הַנֶּשֶׁר פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת, אַחַר הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁתָה. יָרַדְתִּי גַם אֲנִי בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מֵעַל גַּבּוֹ, כְּדֵי לִשְׁתּוֹת קְצָת מָיִם. אִם אֵין יַיִן – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – בְּרוּכִים יִהְיוּ הַמָּיִם! אָחַזְתִּי בְיָדִי הָאַחַת בְּנוֹצַת הַנֶּשֶׁר, שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנִי פִּתְאֹם וּבְכַפִּי שָׁאַבְתִּי מִן הַמַּיִם הַמְפַכִּים וָאַגִּישׁ אֶל פִּי.

סְמַרְמֹרֶת־עֲדָנִים, מֵעֵין טַעַם עוֹלָם־הַבָּא, עָבְרָה בִּי!

מַיִם? – מִי יִתֵּן וְשָׁטְפוּ מַיִם כָּאֵלּוּ יוֹמַם וָלַיְלָה עַל הָאָרֶץ וְהָיוּ לְמַבּוּל!!

יַיִן הָיָה וְלֹא מָיִם; יַיִן מַמָּשׁ, כְּאוֹתוֹ הַנִּמְכָּר בַּחֲנֻיּוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּכָל עִיר הֲגוּנָה, בְּבַקְבּוּקִים חֲתוּמִים בְּחוֹתָם כָּשֵׁר!

וְאֶת הַלְּגִימָה הַשְּׁנִיָּה לֹא שָׁאַבְתִּי בְיָד אַחַת אֶלָּא בִּשְֹתָּיִם! – שָׁאַבְתִּי וְגָמַעְתִּי, שָׁאַבְתִּי וְגָמַעְתִּי, עַד אֲשֶׁר הִתְחִיל מֹחִי הוֹזֶה בְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

וְשָׁלשׁ סְגֻלּוֹת לְיַיִן זֶה. רֵיחוֹ כְּרֵיחַ הַיַּיִן הַבָּא מִנְּפוֹת נְהַר־רֵינוּס; טַעֲמוֹ כְּטַעַם הַיַּיִן הַטּוֹקָאִי הַמְשֻׁבָּח שֶׁהוּא נָמֵס בְּפִיךָ, בָּא אֶל קִרְבְּךָ הֲרֵי הוּא מְפַעְפֵּעַ בְּכָל אֵבָרֶיךָ וְגִידֶיךָ, מַכְנִיס בְּךָ חַיִּים חֲדָשִׁים וּמַשְׁפִּיעַ רַעְיוֹנוֹת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

הֲרֵי שֶׁצָּדַקְתִּי: אֵין טָעוּת, חָלִילָה, בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית! וּבְדִין הוּא! שֶׁכֵּן הַמַּשְׁפִיעַ לְךָ אֲרֻחָה טוֹבָה וּמוֹנֵעַ מִמְּךָ כּוֹס יַיִן – אֶת נַפְשְׁךָ הוּא קוֹבֵעַ! לֹא לְהֵיטִיב הוּא מִתְכַּוֵּן, אֶלָּא לְהָרַע!

וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁתִיתִי מִיֵּין הִלּוּלִים זֶה כַּדָּת וְכַדִּין וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מִלֵּאתִי אֶת בַּקְבּוּקִי, בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה, לָשֵׂאת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וּלְתִתּוֹ מַתָּנָה לְאֶחָד יְדִידִי הֶחָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר וּמָחֳזָק לְמֻמְחֶה בְיָיִן. אֶלָּא, יִסְלַח לִי אֱלֹהִים, לֹא זָכִיתִי לְהָבִיא אֶת הַיַּיִן לְבֵיתִי, וּמִי יְדִינֵנִי לְכַף חוֹבָה? כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אָדָם בָּרִיא וּבַעַל שֵׂכֶל יָשָׁר מְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל יְדִידוּת עַל בַּקְבּוּק יַיִן וּמְחַסֵּר נַפְשׁוֹ מִטּוֹבָה!

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן נִכְנַס בְּמֹחִי לֹא יָכֹלְתִּי לִרְכֹּב עַל נִשְׁרִי כָּרָאוּי. וְסַכָּנָה גְדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לִי לִנְפֹּל אֲחוֹרַנִּית וְלִשְׁבֹּר אֶת מִפְרַקְתִּי, לוּלֵא אֲנִי מֻמְחֶה בִרְכִיבָה.

מֶה עָשִׂיתִי? – הִשְׁתַּטַחְתִּי לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, עַד שֶׁרֹאשִׁי וְיָדַי הָיוּ מַגִּיעוֹת עַד לְגוּפָהּ שֶׁל הַנִּשְׁרָה הַמּוֹלִיכָה אוֹתָנוּ, חִבַּקְתִּי אֶת צַוָּארָהּ שֶׁל זוֹ וְכָךְ רָכַבְתִּי עַל שְׁנֵיהֶם בְּהַרְחָבַת הַדָּעַת; וּמִקֵּץ רְגָעִים אֲחָדִים יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה מְתוּקָה, שְׁנַת חֲלוֹמוֹת־עֲדָנִים.

חֲלוֹמוֹת כָּאֵלּוּ אֵינָם בָּאִים לוֹ לְאָדָם אֶלָּא אַחֲרֵי מַשְׁקֶה פֶּלִאי וְרַק בְּאוֹתָן הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁהָיִיתִי אֲנִי טָס בָּהֶן בְּשָׁעָה זוֹ.

פִּתְאֹם הֱקִיצוֹתִי מֵחֲבִיטָה עַזָּה, שֶׁכִּמְעַט הִפִּילָה אוֹתִי וְאֶת נִשְׁרִי לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית! הַנְּשָׁרִים נִתְקְלוּ בִדְבַר מָה, מֵעֵין מְחִיצָה, וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינָי.

אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ מְחִיצָה כְּלָל, אֶלָּא עָנָן קָפוּא שֶׁהִגְלִיד וְהָיָה לְקֶרַח מַמָּשׁ בַּקֹּר הַנּוֹרָא הַשּׂוֹרֵר בִּשְׁמֵי מָרוֹם! וַאֲנִי לוּלֵא הַיַּיִן הַנִּפְלָא שׁוֹמֵר בִּי אֶת חֻמִּי בְּוַדַּאי הִגַּעְתִּי עַד כְּדֵי יְצִיאַת נְשָׁמָה!

הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיַּי רָאִיתִי גְלִיד שֶׁל קֶרַח שָׁט בָּאֲוִיר.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגְּלִיד זֶה קַל הָיָה לְמַדַּי, שֶׁהֲלֹא שֶׁל אֵד הָיָה וְלֹא שֶׁל מָיִם.

הָאָסוֹן הַזֶּה גָזַל מֵאִתָּנוּ, לְצַעֲרִי הַגָּדוֹל, אֶת הַנִּשְׁרָה הֶחָרוּצָה, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָנוּ עַד עַכְשָׁו בְּמַחְשַׁכֵּי הָרֵי־הַחשֶׁךְ. הַהִתְנַגְּשׁוּת הָעַזָּה פּוֹצְצָה אֶת רֹאשָׁהּ וּכְרֶגַע נָפְלָה מֵתָה.

אִי־אֶפְשָׁר לִי לְצַיֵּר לָכֶם אֶת צַעֲרִי הַגָּדוֹל, עַל מִיתַת עוֹף מְצֻיָּן זֶה, שֶׁנִּהַג אוֹתִי וְאֶת בֶּן־זוּגוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ־פְּלָאוֹת וְגִלָּה לְפָנַי צְפוּנוֹת הַטֶּבַע, שֶׁלֹּא זָכְתָה עוֹד עַיִן לִרְאוֹת!

רְגָעִים אֲחָדִים הִסְתּוֹבֵב הַנֶּשֶׁר מֵעַל לְבַת־זוּגוֹ, קָשְׁתָה עָלָיו פְּרֵדָתָהּ, וּכְשֶׁרָאָה, שֶׁאֵין כָּל תִּקְוָה לְהַחֲיוֹתָהּ – הִשְׁמִיעַ צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַיָּעָף לְדַרְכּוֹ.

בֵּינְתַיִם נִזְכַּרְתִּי בִּדְבַר הַמַּתָּנָה הַיְקָרָה הַמֻנַּחַת לִי בְיַלְקוּטִי – הוֹצֵאתִי אֶת בַּקְבּוּקִי וְהִגַּשְׁתִּיו אֶל פִּי. מִיָּד שָׁבָה רוּחִי, הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי עַלִּיז וְשָׂמֵחַ וּפָתַחְתִּי בְּשִׁיר.

שִׁירָתִי הָלְכָה הָלֹךְ וְגָבֹר, הָלֹךְ וְהִבְקִיעַ בַּחֲשֵׁכָה הַשְּׁחוֹרָה, וְנִשְׁרִי הַנֶּחְמָד, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירִי הִתְחִיל גַּם הוּא טָס בְּמִשְׁקָל, מְנַעֲנֵעַ כְּנָפָיו בְּקֶצֶב מְדֻיָּק וְנָעִים. עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁבְּכֹחַ הַשִּׁיר אֲנִי יָכֹל לִשְׁלֹט בְּנִשְׁרִי וּלְהַטּוֹתוֹ כְּפִי חֶפְצִי וּרְצוֹנִי! אִם מִהַרְתִּי לָשִׁיר הֵחִישׁ גַּם הוּא אֶת מְעוּפוּ, וְאִם אָשִׁיר לְאַט־לְאַט – יָעוּף גַּם הוּא בִּמְתִינוּת וּבִמְנוּחָה. הֲרִימוֹתִי אֶת קוֹלִי – הִתְרוֹמֵם גַּם הוּא לְמַעְלָה, הִשְׁפַּלְתִּי אֶת נְעִימָתִי – יָרַד גַּם הוּא!

סִפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לִידִידִי הֶחָבִיב הָרוֹפֵא הַמְפֻרְסָם הָאָדוֹן סְוֵיטְפֵיל וְהוּא הִסְבִּיר לִי אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר, שֶׁהַיַּיִן גָּרַם לְכָךְ, כְּלוֹמַר: הַיַּיִן הַטּוֹב מְחַדֵּד אֶת חוּשׁ הַשֵּׁמַע וּמְפַתֵּחַ אֶת כִּשְׁרוֹן הַהַאֲזָנָה בְּמִדָּה מְרֻבָּה, וּבִכְלָל, גָּדוֹל כֹּחַ הַיַּיִן עַל חוּשׁ־זְמִירָתָהּ שֶׁל כָּל בְּרִיָּה.

וְנִרְאִים הַדְּבָרִים. וּמִי לָכֶם עֵד נֶאֱמָן עַל זֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי; הִנֵּה אֲנִי מִצְטַין בְּכִשְׁרוֹן זִמְרָה שֶׁמְּעַטִּים כְּמוֹתוֹ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא לָמַדְתִּי שִׁיר. הַמּוּסִיקָה הָיְתָה שְׂנוּאָה עַל אִמִּי תַּכְלִית שִׂנְאָה. לְפִיכָךְ מָנְעָה גַם אוֹתִי מֵעֲסֹק בָּהּ. וּבְכָל זֹאת, כַּמָּה נִתְפַּתַּח וְכַמָּה גָדַל כִּשְׁרוֹנִי זֶה! מִי זָכָה לִשְׁמֹעַ אֶת שִׁירַת הַחֻרְבָּה הַנִּזְכָּרָה חוּץ מִמֶּנִּי? הֲרֵי שֶׁלֹּא נִתְפַּתַּח אֶלָּא בְכֹחַ הַיָּיִּן.

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁהַנֶּשֶׁר נִשְׁמַע לְמַנְגִּינוֹתַי, הָיָה לִי לְעֵזֶר אַחַר־כָּךְ. בְּכֹחַ נְגִינָתִי הִטֵּיתִיו כְּחֶפְצִי וּמִקֵּץ שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהִנֵּה הַסְּבִיבָה הוֹלֶכֶת וּטְהוֹרָה לְאַט־לְאַט, הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה הִתְפַּזְּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּלְעֵינַי נִרְאָה הָאוֹר שֶׁמֵּעֵבֶר לְאֶרֶץ מַחְשַׁכִּים זוֹ.

שִׂמְחָתִי עָבְרָה כָל גְּבוּל. לֹא עָבַר זְמָן רַב וַאֲנִי יָצָאתִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה; מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁעוֹת הִגַּעְתִּי לִמְחוֹז חֶפְצִי בְּשָׁלוֹם.


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד    🔗

סִפּוּרֵי הַתַּיָּרִים בִּכְלָל – הָאֱמֶת אֵינָהּ צְרִיכָה רַאֲיָה – הַבָּרוֹן מִסְתַּגֵּף בְּסִגּוּפִים – מַלְכַּת־שְׁבָא – בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם – הַפֶּחָה הַמּוֹשֵׁל בְּאַפְרִיקָה – הַבָּרוֹן מֵבִין בְּמֵאָה וְשִׁבְעִים וְשָׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת – דֻּגְמָה קְטַנָּה מִן הַשָּׂפָה הַהֶלְוֶדִית.

בְּטֶרֶם אָבוֹא לִמְסֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת מְאֹרָעוֹתַי הַחֲשׁוּבִים בִּמְדִינַת אַפְרִיקָה הַשְּׁחוֹרָה, אֲנִי רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיר הֶעָרָה קְטַנָּה אֲבָל חֲשׁוּבָה עַל סִפּוּרֵי הַנּוֹסְעִים בִּכְלָל וְעַל מַהוּת הָאֱמֶת בִּפְרָט.

הַרְבֵּה מִינֵי נוֹסְעִים יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם. יֵשׁ הַמְחַזְּרִים בָּאָרֶץ כְּדֵי לְקַבֵּץ חֹמֶר לְמַדָּעִים שׁוֹנִים: לְגֵיאוֹגְרָפִיָּה, לְאֶתְּנוֹלוֹגִיָּה, לְאֶתְּנוֹגְרָפִיָּה, לְפִילוֹלוֹגִיָּה וּלְגֵיוֹלוֹגִיָּה. עַל אֵלֶה לֹא אַרְבֶּה לְדַבֵּר, מִשּׁוּם שֶׁעֲלֵיהֶם אֵין לִסְמֹךְ. אֲנָשִׁים הֲלָלוּ אֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכוֹת יְבֵשׁוֹת וְאֵין הֵם רוֹאִים אֶלָּא מַה שֶׁהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹת: אֶחָד רוֹאֶה הַר־גַּעַשׁ וּבוֹדֵק בְּלַבָּתוֹ, אִם לְבָנָה הִיא אוֹ אֲפוּרָה, וְאֶחָד – מַעְיָן קוֹלֵחַ, וּמַקְדִּישׁ אֶת כָּל עִתּוֹתָיו כְּדֵי לָדַעַת, כַּמָּה מִן הַחַמְצָן יֵשׁ בְּמֵימָיו; זֶה רוֹאֶה אֶבֶן מְנֻוֶּנֶת וְשָׂמֵחַ כְּעַל כָּל הוֹן וְזֶה מוֹצֵא עֶצֶם יְבֵשָׁה וְדוֹרֵשׁ עָלֶיהָ תִּלֵּי־תִּלִּים שֶׁל הִלְכוֹת אַנְטִרָפּוֹלוֹגִיָּה עַד כְּאֵב רֹאשׁ וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר – שֶׁעֶצֶם זוֹ לֹא שֶׁל בְּחִיר־הַיְצוּרִים הִיא, אֶלָּא שֶׁל – חֲמוֹר, לְהַבְדִּיל! הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם מַעֲלִימִים אֶת עֵינֵיהֶם מִיפִי הַטֶּבַע הַחַי וַהֲדָרוֹ וְעוֹסְקִים בִּפְּגָרִים מֵתִים!

הַמִּין הַשֵּׁנִי שֶׁבַּתַּיָּרִים גָּרוּעַ גַּם מִזֶּה. הֲלָלוּ נוֹסְעִים אָמְנָם כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם מְגַבְּבִים שְׁקָרִים עַל גַּבֵּי שְׁקָרִים וּמְמַלְּאִים אֶת אָזְנֶיךָ דְּבָרִים בְּטֵלִים, בְּדוּיִם מִלִּבָּם הָחֵל וְכַלֵּה, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת.

הֲלָלוּ הֵם הַשַּׁקְרָנִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בּשֶׁת לֹא בִּפְנֵי עַצְמָם וְלֹא בִּפְנֵי אֲחֵרִים!

אוֹי לוֹ לַפֶּה שֶׁכָּךְ מְדַבֵּר וְאוֹי לָהֶן הָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת! לֹא מִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים.

וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הֵם הַתַּיָּרִים הָאֲמִתִּים, הַמַּשְׁלִיכִים אֶת מְנוּחָתָם, אֶת חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת כָּל עֶסְקֵיהֶם אַחֲרֵי גֵוָּם, מַפְלִיגִים בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת וְזָרוֹת, מִתְגוֹרְרִים בְּאַרְצוֹת־נְשִׁיָּה, וּצְפוּיִם לְסַכָּנָה כָּל יְמֵיהֶם. חַיִּים חַיֵּי לַחַץ וְגַם בְּחֹסֶר־כֹּל – וְהַכֹּל כְּדֵי לֵהָנוֹת מִנִּפְלָאוֹת הַטֶּבַע, לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אֶת חַיֵּי הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים, אָרְחָם וּסְגֻלּוֹתֵיהֶם.

הֲלָלוּ כְּשֶׁהֵם בָּאִים וּמְסַפְּרִים בָּרַבִּים מַה שֶׁרָאֲתָה עֵינָם וְשָׁמְעָה אָזְנָם, כְּדֵי לְהַהֲנוֹת אֶת שׁוֹמְעֵיהֶם הֲנָאָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה – מְדַקְדְּקִים הֵם, רֵאשִׁית כֹּל, בְִּאֱמֶת הַטְּהוֹרָה, הַיְקָרָה לָהֶם מִכֹּל וּזְהִירִים בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶׁזְּהִירִים בְּחַיֵּיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְלִיגִים לִקְצוֹת תֵּבֵל! אֲפִילוּ הַפְרָזָה כָּל שֶׁהִיא שְׂנוּאָה עֲלֵיהֶם.

הִנֵּה אֲנִי לֹא הִפְרַזְתִּי עַל הַמִּדָּה אַף כִּמְלֹא נִימָה. אֵין בִּדְבָרַי תּוֹסֶפֶת אֶלָּא הַשִּׁפּוּר בִּלְבַד, לֹא יוֹתֵר. כֵּן, אֲנִי מִתְאַמֵּץ לְשַׁפֵּר וּלְיַפּוֹת אֶת הַדְּבָרִים, לָתֵת לָהֶם צוּרָה הַמְסַבֶּרֶת אֶת הָאֹזֶן, הַמְעוֹרֶרֶת עִנְיָן־רַב בְּלֵב הַשּׁוֹמֵעַ. הֲרֵי מִשּׁוּם זֶה חֲבִיבִים סִפּוּרַי עַל הַקָּהָל, הַבָּא מִכָּל קַצְוֵי תֵּבֵל רַק כְּדֵי לָשֶׁבֶת אִתִּי יַחַד בְּבֵית־הַמִּשְׁתֶּה שָׁעָה קַלָּה וְלִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי. כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשַׁכְלֵל אֶת דְּבָרָיו בְּטוּב־טַעַם – מוּטָב לוֹ, שֶׁיֵּשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם מִשֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר בַּקָּהָל!

כֵּן אֲדוֹנַי, לְשַׁפֵּר וּלְשַׁכְלֵל אֶת הַדְּבָרִים – אֲבָל לֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁשּׁוֹמְעַי חוֹלְקִים לְאָצִיל כָּמוֹנִי כָּבוֹד רַב וְגַם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנִּי, שֶׁאֵין בֵּינֵיכֶם מֵטִיל סָפֵק, וַאֲפִילוּ מְפַקְפֵק פִּקְפּוּק כָּל־שֶׁהוּא בִדְּבָרַי. וְאִלּוּ חָשַׁדְתִּי רַק בְּאֶחָד מִכֶּם שֶׁהוּא מְפַקְפֵק בַּאֲמִתַּת דְּבָרַי – חָלִילָה לִי אִם אֶפְתַּח פִּי. יְכַסֶּה הַחשֶׁךְ עַל סִפּוּרַי וְלֹא אַשְׁמִיעַם בְּאָזְנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּי!

וְחוּץ מִזֶּה: הָאֱמֶת אֵינָה צְרִיכָה רַאֲיָה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, וְסִפּוּרַי אָנִי – הֵם עַצְמָם מְעִידִים עַל אֲמִתָּתָם. וּבֶאֱמֶת, מַה יוּכַל בֶּן־אָדָם לְהוֹסִיף עַל נִפְלָאוֹת הַטֶּבַע וְהַבְּרִיאָה? מַה חֲדָשׁוֹת יוּכַל אֱנוֹשׁ קְצַר־הַשֵּׂכֶל לְחַדֵּשׁ – וְלֹא חִדְּשָׁן הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ?! מִי זֶה מֹחַ קוֹדֵחַ יָקוּם לְקַשֵּׁט אֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה וּלְהוֹסִיף עָלָיו מִשֶּׁלּוֹ?! מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֶן כְּפָר שֶׁנִּכְנַס בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְרָאָה כָל הַיֹּפִי וְהַתִּפְאֶרֶת וְקָמוּ עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן, וְהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר לִבְנֵי כְפָרוֹ, שֶׁהַכִּסֵּא שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עָלָיו לֹא עֵץ הוּא אֶלָּא נְחשֶׁת־קָלָל! – בָּא לְהוֹסִיף עַל מַה שֶׁרָאָה – וְנִמְצָא גוֹרֵעַ!

וְהוּא הַדִּין לְכָל תַּיָּר מְשַׁקֵּר, הַמְסַפֵּר מִתּוֹךְ כְּרֵסוֹ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁדַּיּוֹ אִם יִסְתַּכֵּל יָפֶה יָפֶה וִיסַפֵּר מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, לֹא יוֹתֵר.

וְכָךְ דַּרְכִּי: הָאֱמֶת נֵר לְרַגְלִי, וְסִפּוּרֵי בַדִּים שָׂנֵאתִי. דַּי לִי בַּמֶּה שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת וְאָזְנַי שׁוֹמְעוֹת. שֶׁהֲרֵי אֵין אֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁלֹּא תְעוֹרֵר בִּי תְּשׁוּקָה לָתוּר אוֹתָהּ מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ, וְאֵין לָכֶם עִיר נִדַּחַת, שֶׁלֹּא אֶתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחִי לְחַטֵּט בָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא בְרוּרָה לִי עִם כָּל סוֹדוֹתֶיהָ וּסְגֻלּוֹתֶיהָ וּפְרוּשָׂה לְפָנַי כְּמוֹ כַף יָדִי מַמָּשׁ!

הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת הִיא שֶׁהֵבִיאָה בְלִבִּי הַחְלָטָה לָשִׂים פְּעָמַי לִמְדִינַת אַפְרִיקָה הַשְּׁחוֹרָה, לַחְדּוֹר אֶל תּוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ־פְּלָאִים זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לִפְתֹּחַ לְפָנַי מֶרְחָב חָדָשׁ לְחֶזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים וּלִמְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים עַד מְאֹד. וְיוֹתֵר מִכֹּל מְשָׁכַנִי לִבִּי לָתוּר אַחֲרֵי מוֹצָאוֹ שֶׁל נְהַר־נִילוּס הַנִּפְלָא. כָּל שֶׁחָשַׁבְתִּי בַדָּבָר כֵּן גָּדְלוּ בִי הַגַּעְגּוּעִים עַל אֶרֶץ זוֹ, שֶׁגָּזְלָה מַמָּשׁ, אֶת מְנוּחָתִי בַּלֵּילוֹת.

עָלְתָה בְדַעְתִּי לִפְנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיְּהֵא גַם הוּא לִי לְעֵזֶר בְּמִפְעָלִי זֶה. הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה חָשַׁבְתִּי וְנִמְלָכְתִּי בְעַצְמִי בְּטֶרֶם שֶׁהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת אֶל הוֹד־מַלְכוּתוֹ. יָדַעְתִּי, שֶׁהַנְּסִיעָה לְאַפְרִיקָה הַפְּנִימִית אֵין כָּמוֹהָ לְסַכָּנָה; יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת הַצְּפוּיוֹת לַנּוֹסֵעַ בְּאַרְצוֹת הַפְּרָאִים וְזוֹלְלֵי אָדָם וְאָמַרְתִּי: פֶּן יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ אֶת בַּקָּשָׁתִי, וְאֵיךְ אָשׁוּב מִדַּעְתִּי אַחַר כָּךְ וְנִבְאַשׁ רֵיחִי בְעֵינָיו. לְפִיכָךְ לֹא מִהַרְתִּי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהָיָה לִבִּי מְפַקְפֵּק לִרְגָעִים אִם לִנְסֹעַ וְאִם לַחְדֹּל, מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי בָטוּחַ בְּכֹחִי וּבִרְצוֹנִי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְסֻפָּק, אִם מֻכְשָׁר אֲנִי בִּכְלָל לִסְבֹּל רָעָב וְיִסּוּרִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה הַצְּפוּיִם לִי בָאָרֶץ הַהִיא – לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי, אֵין טוֹב לִי, כִּי אִם אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי בַּדָּבָר הַזֶּה. אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן. שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים יָשַׁבְתִּי תַּחְתַי, בְּמָקוֹם אֶחָד, לִבְלִי זוּז זִיז כָּל שֶׁהוּא, וּבְמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת הַיָּמִים הֲלָלוּ לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי! וְלֹא עוֹד, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶלָּא – אִם תַּאֲמִינוּ וְאִם תֶחְדָּלוּ – אַף טִפַּת יַיִן אַחַת לֹא טָעַמְתִּי! גַּם אֶת עֵינַי לֹא עָצַמְתִּי וְלֹא יָשַׁנְתִּי אַף רֶגַע.

אַחֲרֵי כֵן נִסִּיתִי לִישׁוֹן עַל הַקַּרְקַע הַקָּשָׁה וְאֶבֶן קָשָׁה שַׂמְתִּי לִמְרַאשׁוֹתַי לְכַר; בַּבֹּקֶר לֹא רָחַצְתִּי אֶת פָּנַי וְאֶת יָדַי; אֶת רֹאשִׁי לֹא חָפַפְתִּי וְאֶת מַלְבּוּשַׁי לֹא הֶחֱלַפְתִּי, עָמַדְתִּי תַּחַת מָטָר סוֹחֵף וְלֹא הִסְתַּפַּגְתִּי אַחַר כָּךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִתְגַּלְגַּלְתִּי בְשֶׁלֶג וְרָחַצְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת תַּחַת הַקֶּרַח! סִגּוּפִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי – וְהַכֹּל כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי בְיִסּוּרִים. אִם אֶעֱמֹד בַּנִּסָּיוֹן – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – מוּטָב, וְאִם לֹא, הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ. אֲנִי לֹא אֲחַקֶּה אֶת הַבָּרוֹן הַמְזֻיָּף הַתַּיָּר דִי־טוֹט, הַיָּדוּעַ לָכֶם זֶה כְבָר מִסִּפּוּרַי, שַׁכָּךְ דַּרְכּוֹ: בָּא לְמָקוֹם שֶׁבָּא וְיוֹשֵׁב בְּבֵית־מַרְזֵחַ עַל כּוֹס יַיִן שָׁבוּעוֹת וִירָחִים וְחוֹזֵר וְשָׁב לְבֵיתוֹ וּמְגַבֵּב שֶׁקֶר עַל שֶׁקֶר: כָּזֹאת וְכָזֹאת רָאִיתִי וְכָזֹאת וְכָזאֹת עָשִׂיתִי!

אַחֲרֵי שֶׁעָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן עַל צַד הַיּוֹתֵר יָפֶה – הֲכִינוֹתִי אֶת עַצְמִי לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. רָחַצְתִּי בְּנִקָּיוֹן וָאֶלְבַּשׁ אֶת “מַחֲלֶצֶת הָאֲצִילִים” שֶׁלִּי, שֶׁכֵּן אֲנִי רָגִיל לִלְבּשׁ כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי בָא בַחֲצַר הַמַּלְכוּת. מַחֲלֶצֶת יְקָרָה זוֹ מַתָּנָה הִיא לִי מֵאֵת מַלְכַּת אַסְפָּמִיָּה, שֶׁנָּפְלָה לָהּ בִּירֻשָּׁה מֵאֵת אֲבוֹתֶיהָ, וְיַחְסוֹ שֶׁל בֶּגֶד עַתִּיק זֶה אֵין עֲרֹךְ לוֹ: מִסְפָּר שְׁנוֹתָיו שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, בְּעֶרֶךְ, וְהִיא הִיא מַחֲלֶצֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל מַלְכַּת שְׁבָא הַמְהֻלָּלָה, הַנִּזְכֶּרֶת בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ!

בֶּגֶד יָקָר זֶה – אֵין חֵקֶר לִמְחִירוֹ. מִתּוֹךְ רִקְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה נִכָּר, שֶׁמַּעֲשֵׂה יְדֵי אֳמָן הוּא. אַחַד הָאֳמָנִים שֶׁבַּחֲצַר מֶלֶך שְׁלֹמֹה, וְהַמֶּלֶךְ הֶחָכָם נָתַן אוֹתוּ מַתָּנָה לַמַּלְכָּה הָעֲדִינָה, מִנְחַת תּוֹדָה עַל הַכָּבוֹד שֶׁהִנְחִילַתְהוּ בְּבוֹאָהּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו וּבַהֲבִיאָה לוֹ עֲצֵי אַלְמֻגִּים לְבִנְיַן בֵּיתוֹ.

אֶלָּא שֶׁחִסָּרוֹן אֶחָד יֵשׁ לוֹ לְמַלְבּוּשׁ תִּפְאֶרֶת זֶה: הַלַּחְלוּחִית קָשָׁה לוֹ. מְעַט טִפּוֹת שֶׁל מַיִם עֲלוּלוֹת לְהַפְסִיד אֶת יִפְעָתוֹ וְאֶת זִיווֹ וּלְהַעֲלוֹת בּוֹ רָקָב בִּן רֶגַע. וּלְפִיכָךְ, הֲלֹא תָבִינוּ עַד־מֶה נִבְהַלְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ לָבוּשׁ מַלְבּוּשׁ זֶה וּפִתְאֹם – מָטָר סוֹחֵף אָרְצָה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִפְסַדְתִּי אֶת הַמַּחֲלָצָה הַיְקָרָה! הָכֵיצַד?

הַדָּבָר פָּשׁוּט: בְּשָׁעָה שֶׁהַגֶּשֶׁם יָרַד טִפּוֹת גַּסּוֹת – הָיִיתִי אֲנִי רָץ וּמְשַׁרְשֵׁר בֵּין הַטִּפִּין וְאַף טִפָּה אַחַת לֹא נָגְעָה בִּי.

בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ חִכּוּ לִי כָּל הַשָּׂרִים וְכָל הָשָּׂרוֹת הָעֲדִינוֹת. הָאוּלָם הָיָה מָלֵא אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כֻּלָּם שׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים וּמֵטֵיבִים אֶת לִבָּם. כָּל הַחֶבְרָה הַנִּכְבָּדָה קִבְּלָה אוֹתִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְכָבוֹד גָּדוֹל. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר זָמַמְתִּי וְעָשִׂיתִי וְשֶׁבִּרְצוֹנִי לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה! – הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אֵי־הַדֶּרֶךְ יָבִיאוּ עָרְמָה לָדַעַת דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּכְמוּסִים בְּחַדְרֵי חֲדָרִים! אַךְ כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד בֵּרְכוּנִי עַל חֶפְצִי זֶה וְהִבְטִיחוּ לְסַיֵּעַ לִי בַדָּבָר עַד כַּמָּה שֶׁיָּדָם מַגַּעַת.

וּבָחָצֵר – כָּל אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה: הַנְּסִיכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַנְּסִיכוֹת; גְּרָפִים, רוֹזְנִים, סְגָנִים, וַאֲצִילִים סְתָם; מֵהֶם הָרוֹאִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּמֵהֶם, שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַעַם בְּשִׁבְעָה יָמִים; מֵהֶם הַנִּקְרָאִים אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶם, שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לָבֹא אֶלָּא לְשִׂיחַת־חֻלִּין, לְבַדֵּחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ פַּעַם בְּפָעַם. הָיוּ שָׁם גַּם הַרְבֵּה חֲבֵרִים מֵחַבְרֵי “מוֹעֲצַת הַכֶּתֶר”, מֵחַבְרֵי “בַּעֲלֵי הָעֲנִיבָה” וְהַמְצֻיָּנִים “בַּעֲדִי־עֲלִיָּה” שֶׁל הַמַּלְכָּה יָרוּם הוֹדָהּ.

וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָה עֶלְיוֹנָה זוֹ, בִּכְלָל וּבִפְרָט, חָלְקוּ לִי כָבוֹד וְהִבִּיעוּ לִי אֶת שִׂמְחַת נַפְשָׁם עַל דְּבַר אֲשֶׁר חֶבֶר־הָאֲצִילִים הַגָּבֹהַּ יָכֹל לְהִתְהַלֵּל הַיּוֹם בְּאֶחָד מֵחֲבֵרָיו שֶׁהוּא הַתַּיָּר הַמְפֻרְסָם וְהָאַמִּיץ בָּעוֹלָם.

וּלִבְסוֹף – אַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן חָבִיב – נִגְּשָׁה אֵלַי הַגְּרָפָה הָעֲדִינָה דִי־בֶלְקְרוּאָה הַמְפֻרְסָמָה בְיָפְיָהּ וְהוֹשִׁיטָה לִי צְרוֹר פְּרָחִים מִפִּרְחֵי אַפְרִיקָה הַיְקָרִים שֶׁאֵינָם מְצוּיִם אֶצְלֵנוּ. הִיא הִסְבִּירָה לִי, שֶׁבְּעַצְמָהּ הִזְמִינָה אֶת הַפְּרָחִים הֲלָלוּ לִכְבוֹדִי מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים שֶׁבְּאַפְרִיקָה; וּבְעֶצֶם יָדָהּ נָעֲצָה לִי בְּמִגְבַּעְתִּי נוֹצַת “צִפּוֹר זָהָב” שֶׁאֵינָה מְצוּיָה אֶלָּא בְמָקוֹם אֶחָד שֶׁבָּעוֹלָם – בְּיַעַר הַגָּדֵל עַל מוֹצָא מַעְיַן־הַנִּילוּס.

מִכָּאן לָמַדְתִּי, שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים כְּבָר עַל דְּבַר נְסִיעָתִי לֹא רַק בִּכְלָלָהּ אֶלָּא גַם לִפְרָטֶיהָ. – הַדָּבָר הַזֶּה מִלֵּא אֶת לִבִּי רֶגֶשׁ נָעִים.

עוֹד אָנוּ עוֹשִׂים כֹּה וָכֹה וּשְׁמוּעָה עָבְרָה בָּאוּלָם, שֶׁאוֹרֵחַ יָקָר וְחָשׁוּב בְּחָצֵר: הֲלֹא הוּא הַפֶּחָה הָרָם, הַמּוֹשֵׁל בִּמְדִינַת אַפְרִיקָה הַפְּנִימִית!

שְׁמוּעָה זוֹ נָפְחָה בִּי רוּחַ חַיִּים חֲדָשִׁים.

  • הַפֶּחָה מֵאַפְרִיקָה?! אָמַרְתִּי בְלִבִּי – הֲלֹא זֶהוּ אוֹצָר יָקָר בִּשְׁבִילִי עַכְשָׁו! אֵין זֹאת כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם שָׁלוּחַ הוּא אֵלַי!

רָאִיתִי עַיִן בְּעַיִן, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם מְסַיְּעִים לִי בַּדָּבָר.

וְעַד שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר וְהוּא בָא.

כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הָאוּלָם קָמוּ לְפָנָיו כָּל שָׂרֵי הֶחָצֵר וְחָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. הַפֶּחָה הָרָם הָיָה אִישׁ שָׁחוֹר כְּפֶחָם, גְּבַהּ הַקּוֹמָה, חָסוֹן כְּאַלּוֹן וּפָנָיו הַשְּׁחוֹרִים כְּפִיחַ מְפִיקִים גַּאֲוָה וּגְבוּרָה גַּם יָחַד.

כְּשֶׁנִּגְמַר סֵדֶר קַבָּלַת הַפָּנִים, כַּנָּהוּג, פָּנָה הַפֶּחָה אֶל שַׂר־הֶחָצֵר הָעֶלְיוֹן וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם גַּם אָנֹכִי כָאן?

כָּל הַשָּׂרִים הִשְׁתּוֹמְמוּ לִשְׁמֹעַ שְׁאֵלָה זוֹ. לֹא הֵבִינוּ, מֵאַיִן הוּא יוֹדֵעַ אוֹתִי וּמָתַי הִתְוַדַּע אֵלַי?

וְהוּא הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁלֹּא פָנִים אֶל פָּנִים יָדַע אוֹתִי, אֶלָּא מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְזֶה זְמָן רַב מְחַכֶּה הוּא לִי וּמְקַוֶּה, שֶׁאָבֹא לָתוּר אֶת אַרְצוֹ הַמְהֻלָּלָה.

דְּבָרָיו עָשׂוּ רֹשֶם כַּבִּיר בָּאוּלָם.

כְּשֶׁהֶעֱמִידוּנִי לְפָנָיו הִבִּיעַ הַפֶּחָה הַנִּכְבָּד אֶת שִׂמְחָתוֹ הָגְּדוֹלָה, שֶׁזָּכָה לְהִתְוַדַּע אֵלַי וּבְשָׁעָה שֶׁפָּתַחְתִּי פִּי וָאֲדַבֵּר אֵלָיו בִּלְשׁוֹן עַמּוֹ – עָבְרָה שִׂמְחָתוֹ כָּל גְּבוּל!

תִּשְׁאֲלוּ: מֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַלָּשׁוֹן הַהִיא?

אַל יִפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם: אִישׁ כָּמוֹנִי, הַנּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר מִמְּדִינָה לִמְדִינָה, יוֹדֵעַ בְּהַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת. וַאֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הִרְשוּ לִי טִרְדוֹתַי לְהִשְׁתַּלֵּם כָּרָאוּי בִּידִיעַת לְשׁוֹנוֹת יוֹדֵעַ אֲנִי לֹא פָחוֹת מִמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְשָׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת זָרוֹת!

תְּמֵהִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי? – תֹּאמְרוּ, שֶׁאֵין בְּכָל חַכְמֵי הַפִילוֹלוֹגְיָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּך. אֵין זוֹ רַאֲיָה כְּלָל.

הַרְבֵּה דְבָרִים רָאִיתִי אֲנִי בְחַיַּי עַיִן בְּעַיִן. מַה שֶׁפְּרוֹפֵיסוֹרֵי הַקַּתֶּדְרָאוֹת הַשּׁוֹנוֹת לֹא רָאוּ וַאֲפִילוּ בַחֲלוֹם! וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם וְאֶזְכֶּה לְסַיֵּם אֶת סֵפֶר־זִכְרוֹנוֹתַי עֲתִידִים אַתֶּם לִרְאוֹת, אֲדוֹנַי, כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת מְשֻׁנּוֹת שְׁגוּרוֹת עַל פִּי. עַל הַמְּצוּיוֹת אֶצְלֵנוּ בְאֵירוֹפָּה אֵין אֲנִי מְדַבֵּר, אוֹתָן לָמַדְתִּי לָדַעַת דֶּרֶךְ אַגַּב. בְּעִקָּר הֶעֱסִיקוּנִי אוֹתָן הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת אֶצְלֵנוּ, לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים הָרְחוֹקִים, הַפְּרָאִים וְהַפְּרָאִים לְמֶחֱצָה, כְּמוֹ לְמָשָׁל: הַקִּרְגִּיזִים, הַלַּנְגְּוָנִים, הַבַּנְדּוּזִים, הַהֶלְוָדִים, הַנִּירְקוֹרִים, הַנְּיָאם־נְיָאמִים, הַיוּ־יוּאִים, הַצָּ’ים־צַ’מִּים, הַחוֹרִים, הָאֵימִים, הַזּוּזִים, הָעִזִּים, הַכַּפְתּוֹרִים וְהַזַמְזוּמִים, שֶׁהִשְׁתַּקְּעוּ בְּמֶרְחַקֵּי אַפְרִיקָה לִפְנֵי כַמָּה אֲלָפִים שָׁנָה וְחַיִּים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וּבְכֵן – נִגַּשְׁתִּי אֶל הַפֶּחָה הָרָם וּכְדֵי שֶׁיְּקַנְּאוּ בִי שָׂרֵי הֶחָצֵר, פָּתַחְתִּי וָאֲדַבֵּר אֵלָיו הֶלְוָדִית:

– יִנּוֹדָא דַבְכָנָה! – אָמַרְתִּי לוֹ בְקִידַת כָּבוֹד – יִתְקוֹשֵׁת הַלּוֹדָג עוֹסְנָל מְכַצְרְאֵל הָאִלְפְנָה דָחִיב מָע כַּדּוֹבְךָ מָרָה!

– צַפְחֵב יְבֵל, יִנּוֹדָא דַּבְכָנָה! – עָנָה הוּא בְשִׂמְחָה יְתֵרָה – אֻלֻמֻא תָא כְּתְשְׁקַב תֹּאז! – יִרַצֻחַ הֻמַּרָה הַכֻּחַם כֻּל הֶחְמְשַׁב הַבְּר דּוֹבְכָבוּ לוֹדָג!

כָּכָה דִבַּרְתִּי אֵלָיו כַּחֲצִי שָׁעָה וְכָל שָׂרֵי הֶחָצֵר עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וְלֹא הֵבִינוּ אַף מִלָּה אֶחָת!

תִּשְׁאֲלוּ מַה־פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים הֲלָלוּ?

סִלְחוּ לִי, אֲדוֹנַי, אִם לֹא אָשִׁיב לָכֶם עַל שְׁאֵלָה זוֹ הַפָּעַם. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁגַּם לְאַחַר מַעֲשֶׂה אִי־אֶפְשָׁר לְגַלוֹת אֶת סוֹדָם. אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר זְמַנָּם וּבָטֵל עִנְיָנָם.

אָמְנָם עוֹד טַעַם אֶחָד, חָשׁוּב מְאֹד, הִכְרִיחַנִי לְדַבֵּר עִמּוֹ בְלָשׁוֹן, שֶׁבְּנֵי הֶחָצֵר אֵינָם זְקוּקִים לָהּ, וְהוּא: הַמְצָאָתִי הַחֲדָשָׁה, הָעוֹלָה עַל כָּל הַהַמְצָאוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה. הַמְצָאָה זוֹ הִיא הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי אוֹ כְּמוֹ שֶׁכִּנִּיתִי אוֹתָהּ אָנִי: “הַשָּׂרָף”.

תֹּאמְרוּ: מַה־טִּיבוֹ שֶׁל שָׂרָף זֶה?

לְעֵת עַתָּה אִי־אֶפְשָׁר לְגַלוֹת לָכֶם אֶלָּא אֶת מַהוּתוֹ: זוֹהִי מֶרְכֶּבֶת־תִּפְאָרָה נִפְלָאָה שֶׁכָּמוֹהָ לֹא רָאֲתָה עוֹד עָיִן. וּמִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן כָּל־צָרְכָּה, לֹא רָצִיתִי לְפַרְסֵם שְׁמָהּ בָּרַבִּים. רֵאשִׁית: לֹא חָפַצְתִּי לְהָקִים עַל יָדָהּ רַעַשׁ בָּעוֹלָם. אִישׁ צָנוּעַ אָנֹכִי, וְתַכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵאתִי אֶת הַפִּרְסוּם, אֶת הַתְּהִלּוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת וּמְחִיאַת כַּף וְקוֹל הָמוֹן נִבְעָר מִדַּעַת הַמִּתְלַהֵב וּמִתְפָּעֵל מִכָּל דָּבָר חָדָשׁ בְּטֶרֶם שֶׁהֵבִין אוֹתו כָּל צָרְכּוֹ!

מִטַּעַם זֶה דִבַּרְתִּי אֶל הָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד עַל דְּבַר מֶרְכַּבְתִּי זוֹ הֶלְוָדִית וְלֹא אַנְגְּלִית. הַפֶּחָה הָרָם שָׂמַח עַל דְבָרַי כְּעַל כָּל הוֹן וְהִבְטִיחַ לִי, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל גַּם הוּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, לְהַטּוֹת אֶת לִבּוֹ אֵלַי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת עֶזְרָתוֹ הַדְּרוּשָׁה לִנְסִיעָתִי.

לֹא עָבְרוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת – וְהַמֶּלֶךְ קִבְּלַנִי בְּלִשְׁכַּת־הַתִּפְאֶרֶת וְחָתַם בְּעֶצֶם יָדוֹ עַל פְּקֻדָּה לִהְיוֹת הַכֹּל מְמַלְּאִים אֶת רְצוֹנִי!


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם    🔗

פֶּרֶק מִמַּעֲשֵׂי מֶרְכָּבָה – פָּרִים עִם רַעְמַת לְבָאִים – הַפָּר הַכָּחֹל – צְרָצָרִים גְּדוֹלִים כַּחֲתוּלִים וּמְזַמְּרִים כַּצִּפֳּרִים – צִי מְלַוֶּה אֶת הַבָּרוֹן – הַשֻּׂלְטָן הַתּוֹגַרְמִי מַצִּיעַ לוֹ לְהַבָּרוֹן כִּסֵּא מַלְכוּת – הַבָּרוֹן נִמְנָע מִכָּבוֹד – אָסוֹן גָּדוֹל – עִקְּבוֹת הַפָּרִים – הַבָּרוֹן עוֹקֵר הָרִים.

וַדַּאי תְּאֵבִים אַתֶּם לָדַעַת אֶת טִיבָה שֶׁל הָמְצָאָתִי. זוֹ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁדִּבַּרְתִּי לָכֶם עַל אֹדוֹתֶיהָ; הִנְנִי לְתָאֵר אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם בְּקַוִּים אֲחָדִים כְּדֵי לָתֵת לָכֶם לְכָל הַפָּחוֹת מֻשָּׂג כָּל־שֶׁהוּא מִמֶּנָּה.

תָּאֳרָהּ הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הוּא כְּמִין־אֱגוֹז. עֲגֻלָּה הִיא, אוֹ בְיֶתֶר דִּיּוּק – סְגַלְגַּלָּה וּסְגוּרָה מִכָּל צַד. אַתָּה מִסְתַּכֵּל בָּהּ מִבַּחוּץ וְאֵין־אַתָּה מַבְחִין בֵּין עִלִּיתָהּ וּבֵין תַחְתִּיתָהּ, בֵּין צִדָּהּ הַיְמָנִי וּבֵין צִדָּהּ הַשְׂמָאלִי – תֹּאַר אֶחָד לָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ. וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לֶאֱגוֹז לְכָל פְּרָטֶיהָ, עָשִׂיתִי לָהּ גַּם נֶקֶב הַדּוֹמֶה לְנֶקֶב־הַתּוֹלַעַת שֶׁבִּאֱגוֹז; וְנֶקֶב זֶה הוּא – דֶּרֶךְ אַגַּב – הַפֶּתַח שֶׁבּוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים.

הַכִּסֵּא בְתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, תָּלוּי בָּאֲוִיר, כְּקֶבֶר מֻחַמַּד־הַקָּדוֹשׁ, בְּאֵין רֶגֶל וּבְאֵין בָּסִיס; מְחֻבָּר הוּא לְכָל צִדֵּי הַדְּפָנוֹת חִבּוּר נִפְלָא, עַד שֶׁכָּל שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַמֶּרְכָּבָה: לְמַעְלָה, לְמַטָּה וּלִצְדָדֶיהָ – הַכִּסֵּא תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר כְּלָל.

כָּל פְּנִימָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה עוֹטֶה צִיּוּרִים מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאֳמָנִים הַמְפֻרְסָמִים בִּזְמַנֵּנוּ; עַל פְּנֵי הַכְּתָלִים מְצֻיָּרוֹת תְּמוּנוֹתֵיהֶן שֶׁל כָּל הָאֲרָצוֹת וּמַרְאֵיהֶן כִּרְאִי נִפְלָא, וּבְכִפַּת הַמֶּרְכָּבָה – כָּל כִּפַּת הַשָּׁמַיִם עִם צִבְאוֹת כּוֹכְבֵיהֶם, מַזְלוֹתֵיהֶם וּשְׁבִיטִיהֶם.

כּוֹכָבִים הֲלָלוּ לֹא רַק שֶׁמְּאִירִים הֵם תָּמִיד, אֶלָּא גַם עֲשׂוּיִם כּוֹנְנִיָּה, שֶׁעַל יָדָהּ הֵם הוֹלְכִים, סוֹבְבִים וּמִשְׁתַּנִּים לְעִתִּים, לְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וּלְשָׁנִים. כּוֹנְנִיָּה זוֹ קְפִיץ יֵשׁ בָּהּ, הַמְשַׁמֵּשׁ לָהּ לְמֵנִיעַ וְהַקְּפִיץ אֵינוֹ זָקוּק לְהִדּוּק אֶלָּא פַּעַם בַּשָּׁנָה. כָּל הַכּוֹכָבִים הוֹלְכִים, סוֹבְבִים בִּמְסִלּוֹתֵיהֶם הַקְּבוּעוֹת לְפִי שִׁטַּת־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וְכָךְ – בַּיּוֹם מְאִירָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַלַּיְלָה – הַלְּבָנָה, כְּשֶׁהִיא בִמְלוֹאָהּ. וּכְשֶׁהִיא פְּגוּמָה שָׁבִיט גָּדוֹל אֶחָד מֵגִיחַ מִיַּרְכְּתֵי הָאֹפֶק וְסוֹבֵב בִּמְרוּצָה הַמְסַמְּאָה אֶת הָעַיִן, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שְׁתִי וָעֵרֶב וּבַאֲלַכְסוֹן, וּבְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתוֹ יִתְנַגֵּשׁ בְּכוֹכָבִים הָעוֹמְדִים לוֹ עַל דַּרְכּוֹ. הַכּוֹכָבִים מִתְבַּקְּעִים וְנִתָּצִים לַחֲלָקִים, לְזִיקִים וּלְנִיצוֹצוֹת; הַשָּׁבִיט עָף לוֹ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה וְהַנִּיצוֹצוֹת הַנִּתָּזִים מִתְכַּדְּרִים כְּכַדּוּרֵי כֶסֶף־חָי. הַכַּדּוּרִים הַקְּטַנִּים מִתְרַכְּזִים וְסוֹבְבִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. כְּכוֹכְבֵי הַלֶּכֶת הַנִּכָּרִים אַחֲרִי הַשֶּׁמֶשׁ – וְכָךְ יַעֲשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה בְּמֶמְשֶׁלֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּמֶרְכַּבְתִּי!

כָּכָה מִשְׁתַּקֵּף הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּמֶרְכַּבְתִּי, כָּל הַיְקוּם הַגָּדוֹל – בֶּאֱגוֹז אֶחָד!

אֵלֶּה הֵם רַק שִׂרְטוּטִים אֲחָדִים מִמַּעֲשֵה הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי. וְאִלּוּ אֲנִי בָא לְתָאֵר אוֹתָהּ לִפְנֵיכֶם בְּכָל יָפְיָהּ, עַצְמָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ – אֵין אֲנִי מַסְפִּיק. תֵּלֶא כָל לָשׁוֹן לְסַפֵּר, רַק עַיִן רוֹאָה יָדְעָה מִקְצַת כְּבוֹדָהּ.

וְהַמֶּרְכָּבָה אֵינָה זְקוּקָה לֹא לְסוּסִים, לֹא לַחֲמוֹרִים, וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ מוֹשֵׁךְ אַחֵר; רוֹצֶה אַתָּה לִנְסֹעַ בָּהּ – בְּבַקָּשָׁה! לְחַץ־נָא בַכַּפְתּוֹר הֶעָשׂוּי לְכָךְ וְהִיא הוֹלֶכֶת מֵאֵלֶיהָ! וְאִם רָתַמְתִּי בָהּ פָּרִים, הֲרֵי לֹא עָשִׂיתִי זֹאת אֶלָּא לְנוֹי, רַק לְנוֹי וּלְתִפְאֶרֶת בִּלְבָד.

לְשִׁבְעָה פָּרִים הָיְתָה רְתוּמָה הַמֶּרְכָּבָה; שִׁבְעָה בְנֵי־בָקָר אַבִּירִים וְאֵיתָנִים. רַעְמָה לָהֶם כָּאֲרִי וְקַרְנֵיהֶם מִסְתָּעֲפוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, עֶשֶׂר עֶשֶׂר אַמּוֹת.

פָּרִים הֲלָלוּ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה וּבְגָוֶן: שְׁנַיִם מֵהֶם שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב, שְׁנַיִם – לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג, שְׁנַיִם – שְׂרֻקִּים כִּזְהַב אַפְרִיקָה וְאֶחָד, הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, הוּא – כָּחֹל.

תְּמֵהִים אַתֶּם, אֲדוֹנַי? פַּר כָּחֹל אוֹ בְהֵמָה כְחֻלָּה – הָכֵיצַד? מִי רָאָה כָזֹאת? תָּנוּחַ דַּעְתְּכֶם. הַרְבֵּה דְּבָרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁאַתֶּם לֹא רְאִיתֶם עוֹד. פַּר זֶה הַכָּחֹל שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו יְלִיד אַפְרִיקָה הוּא וּמְדִינָה זוֹ. הֲלֹא יָדוּעַ לָכֶם, כַּמָּה מִינֵי בְהֵמוֹת וְחַיּוֹת יֵשׁ שָׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת בְּצִבְעָן לְשֶׁלָּנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִפֳּרִים בְּנוֹת כָּל מִינֵי גְוָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ גַּם הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת.

פָּרִים הֲלָלוּ מִצְטַיְנִים לֹא רַק בְּיָפְיָם וְחָסְנָם, אֶלָּא גַּם בְּשִׂכְלָם הַמְפֻתָּח; אֵין אַתָּה צָרִיךְ לֹא לְמֶתֶג וְלֹא לְרֶסֶן, לֹא לְמִרְדַּעַת וְלֹא לְמַגְלָב; רְצוֹנְךָ לְהַטּוֹתָם יְמִינָה – קְרָא בְּשֵׁם שְׁלשֶׁת הַפָּרִים הַהוֹלְכִים מִיָּמִין; לִשְׂמֹאל – קְרָא בְּשֵׁם אֵלֶּה שֶׁל צַד שְׂמֹאל. וְאִם לְפָנִים, הַפָּר הַכָּחֹל לְשֵׁמַע שְׁמוֹ יְנַהֲגֵם אֶת כֻּלָּם.

בִּמְקוֹם פְּרָסוֹת הָיוּ לַפָּרִים הֲלָלוּ גֻלְגָּלוֹת שֶׁל זוֹלְלֵי־אָדָם מְחֻבָּרוֹת לְטַלְפֵיהֶם וּבְגֻלְגָּלוֹת אֵלּוּ יֵלְכוּ גַם עַל פְּנֵי הַמַּיִם לַבֶטַח.

וַעֲדִי לְתִפְאֶרֶת הָיָה עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם: צְרָצַר אַפְרִיקָאִי, שֶׁגָּדְלוֹ כַּחֲתוּל־הַבָּר וְקוֹלוֹ קוֹל צִפּוֹר קַנָּרִי, אַךְ חָזָק מִמֶּנּוּ. צְרָצָרִים הֲלָלוּ מַתָּנָה הֵם לִי מֵאֵת הַמַּלְכָּה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁבִּמְדִינַת פַּרַגּוּאַי, יָרוּם הוֹדָהּ.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת כָּל עֲבוֹדַת הַהֲכָנָה הִתְחִילָה מַקְהֵלַת הֶחָצֵר מְנַגֶּנֶת אֶת הָהִמְנוֹן הַלְּאֻמִּי וְשִׁיר אֶחָד מֻקְדָּשׁ לִשְׁמִי, וְצִי גָדוֹל עָמַד נָכוֹן לְלַוּוֹת אוֹתִי בְדַרְכִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ אֶל יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה.

קָשַׁרְנוּ אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּלוּלָאוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת אֶל אֲחוֹרֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וּבְחֹדֶשׁ תַּמּוּז בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בַּבֹּקֶר יָשַׁבְתִּי בְּמֶרְכַּבְתִּי יַחַד עִם יְדִידִי הַפֶּחָה הָרָם וְעִם אַנְשֵׁי לִוְיָתֵנוּ. נִשְׁמְעָה יְרִיַּת כָּבוֹד, וְכָל הַתַּהֲלוּכָה הַמְפֹאָרָה שָׂמָה לַדֶּרֶךְ פְּעָמֶיהָ. עֵין אָדָם לֹא רָאֲתָה עוֹד סְפִינוֹת נְשׂוּאוֹת עַל פְּנֵי הַיָּם בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה כָזֹאת. בְּטֶרֶם הִסְפַּקְנוּ לְכוֹנֵן לָנוּ מוֹשָׁב בַּמֶּרְכָּבָה, עוֹד תְּשׁוּאוֹת הַחֵן מְצַלְצְלוֹת בְּאָזְנֵינוּ – וּכְבָר לְעֵינֵינוּ סַלְעֵי עִבְּר־אַל־תַּעַר, מִתְנוֹסְסִים בַּהֲדַר גְּאוֹנָם. וְהִנֵּה הֲמוֹן אָדָם רַב לְאֵין מִסְפָּר עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, פִּיהֶם פָּעוּר וְעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת בְּתִמָּהוֹן אֶל הָאֱגוֹז הָעֲנָקִי, לָדַעַת מַה־טִּיבוֹ.

וּכְשֶׁיָּצָאתִי אֲנִי מִתּןֹךְ “הָאֱגוֹז” קָמָה הֲמֻלָּה וְרַעַשׁ גָּדוֹל עַד כְּדֵי לְהַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם וְקוֹל גָּדוֹל עָבַר בְּמַחֲנֵה הַנֶּאֱסָפִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה!


  • יְחִי הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן! יְחִי לְעוֹלָם:

כִּמְעַט שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ לְקוֹלָם.

אַחַר־כָּךְ יָרַדְתִּי הַיַּבָּשָׁה וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִמְצוּדוֹת עִבְּר־אַל־תַּעַר הַקֵּרֵחַ, בְּאִילָנֵי הַבְּרָק שֶׁמִּסָּבִיב וּבַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמְמִים וְנִזְכַּרְתִּי בְּכָל אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁמַּמְלְכוֹת אֵירוֹפָּה נִלְחֲמוּ עַל אֶרֶץ הֲרַרִים זוֹ וְגַם אֲנִי עַבְדְּכֶם, הַצָּעִיר בְּאַלְפֵי הַצָּבָא, בְּתוֹכָם, וְלִבִּי נֶעְכָּר בִּרְאוֹתִי שֶׁאִי זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַדָּם.

מִשָּׁם עָבַרְנוּ אֶל אִי־קַנְדִּיָּה הַמְפֻרְסָם.

פֹּה הֵבִיא לִי שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִכְתָּב מֵאֵת הַשֻּׂלְטָן הַתּוֹגַרְמִי, וּבוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כִּי אֶתֵּן לוֹ יָד לְעֶזְרָה בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם רוּסְיָה וּמַבְטִיחַ לָתֵת לִי אֶת הָאִי־קַנְדִיָּה מַתָּנָה לִצְמִיתוּת.

הֲשִׁיבוֹתִי אֶת פָּנָיו רֵיקָם! וְלֹא שֶׁהַמַּתָּנָה הָיְתָה קְטַנָּה בְעֵינַי, אֶלָּא מִשּׁוּם טַעַם אַחֵר. חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁנִּצְחוֹנָה שֶׁל תּוֹגַרְמָה בְּמִלְחָמָה זוֹ גוֹרֵר הֶפְסֵד לְמִסְחָרָהּ שֶׁל “חֶבְרַת הֹדּוּ־הַמִּזְרָחִית”, שֶׁבְּעָלֶיהָ הֵם נְתִינֵי אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וּלְפִיכָךְ אָמַרְתִּי: מוּטָב שֶׁאַפְסִיד אֲנִי, מִשֶּׁתַּפְסִיד אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי!

לֹא עָבַר יוֹם וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה, לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָׁם יָרַדְתִּי. נָתַתִּי

רַב תּוֹדוֹת לְרַב־הַחוֹבֵל אֲשֶׁר לִוַּנִי וְאֶת הַצִּי שָׁלַחְתִּי בְשָׁלוֹם.

בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה קָרַנִי אָסוֹן גָּדוֹל. עוֹד בְּעָבְרִי בֵין הַפִּירַמִּידִים נִתְקְלָה הַמֶּרְכָּבָה בְּעַמּוּדֵי־פּוֹמְפֵּיוּס, אַךְ לֹא נִזּוֹקָה וְעָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ הָלְאָה. וְאוּלָם כַּעֲבוֹר רְגָעִים שׁוּב נִתְקַלְנוּ בָּאָבֶּלִיסְק הַגָּדוֹל הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “מַחַט קְלֵיאוֹפַטְרָה”, וּמַחַט זֶה כִּמְעַט שֶׁהִטְרִיד אֶת כֻּלָּנוּ מִן הָעוֹלָם! הַמֶּרְכָּבָה נִזְדַּעְזְעָה זַעֲזוּעַ נוֹרָא, וְכָל “הָאֱגוֹז” נִפְצַח פִּתְאֹם לִשְׁנָיִם! וַאֲנַחְנוּ דוֹהֲרִים הָלְאָה! מִשּׁוּם שֶׁהַפָּרִים נִבְהֲלוּ עַד מָוֶת וְהִתְחִילּו מְקַפְּצִים וּמְדַלְּגִים וּבוֹעֲטִים וּמְעַפְּרִים בֶּעָפָר כְּמֻכֵּי שִׁגָּעוֹן וְלֹא עָמְדוּ מִמְּרוּצָתָם הַמְבֹהָלָה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ דֶרֶךְ “לְשׁוֹנָהּ” שֶׁל הַתְּעָלָה הַסּוּאֵיזִית עַד לְיָם הַמֶּלַח – וְשָׁם עָמְדוּ מִלֶּכֶת!

לוּלֵא יָם־הַמֶּלַח מִי יוֹדֵעַ לְאָן נְשָׂאוּנִי הַבְּהֵמוֹת בַּבֶּהָלָה שֶׁקָּפְצָה עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם הַמְּלוּחִים טָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם, טָעֲמוּ וּמָצְאוּ שֶׁנְּעִימִים הֵם הַמַּיִם הֲלָלוּ וְעָמְדוּ לְלַקֵּק מֵהֶם. וְזֶה הָיָה בְאָשְׁרֵנוּ.

מְרוּצַת שִׁגָּעוֹן זֶה הִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ עִקְבוֹת עֲמֻקִּים לְדוֹרוֹת בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה עַד שֶׁהַבָּרוֹן דִּי־טוֹט חָשַׁב וּמָצָא, שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא אֵינוֹ אֶלָּא “תְעָלַת הַמֶּלֶךְ תַּלְמַי” שֶׁנֶּחְרְבָה זֶה אַלְפֵי שָׁנִים!

עָפָר לְפִיו! – בּוֹדֶה הוּא מִלִּבּוֹ הָרֵיק דְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁלֹּא הָיוּ מֵעוֹלָם וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה לְעֵין כֹּל.

לֹא יָדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת? בִּקַּשְׁתִּי פֹה חָרָשֵׁי־עֵץ וּבַרְזֶל, אֳמָנִים הַיְכֹלִים לְתַקֵּן וּלְחַזֵּק אֶת בִּדְקֵי הַמֶּרְכָּבָה, וְלֹא מָצָאתִי. מְדִינָה עַתִּיקָה זוֹ שֶׁהָיְתָה מִצְטַיֶּנֶת בִּמְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת, וְאֳמָנֶיהָ נוֹדְעוּ לִתְהִלָּה בָעוֹלָם – סָר כֹּחָהּ, וְכָל חֲכָמֶיהָ לֹא מָצְאוּ יָד וָרֶגֶל בְּמַעֲשֵׂי הַמֶּרְכָּבָה.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים – בְּנֵיהֶם כַּחֲמוֹרִים, שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין חֲשַׁשׁ לְקַשׁ!!

בָּדַקְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁבוּרָה וּמָצָאתִי, שֶׁעוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ דֶּרֶךְ קְצָרָה עַל הַיָּם. וּמִדַּעְתִּי שֶׁעַל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה” נִמְצָאִים הַרְבֵּה אֳמָנִים, חָרָשִׁים וּמַסְגְּרִים מֵאַנְגְּלִיָּה, שַׂמְתִּי דַּרְכִּי לְשָׁם.

עָבַרְנוּ אֶת הַיָּם הָאָדֹם וּמִשָּׁם בָּאנוּ אֶל הַמִּפְרָץ “בַּבְּ אֻל מַנְדֵּבּ”. בִּשְׁעַת נְסִיעָתִי לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי וְלֹא הִבְחַנְתִּי כְּלוּם. לֹא נְסִיעָה הָיְתָה זוֹ, אֶלָּא פְרִיחָה מַמָּשׁ, טִיסַת אֶלֶף כְּנָפָיִם! כְּשִׁבְעָה שְׂרָפִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם נִרְאוּ לִי הַפָּרִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁהוּת בְּיָדִי לְהִסְתַּכֵּל בַּסְּבִיבָה הַיָּפָה, וּפִתְאֹם – זַעְזוּעַ נוֹרָא! שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְהַפֶּחָה הָרָם, נָפַלְנוּ מֵעַל הַכִּסֵּא אַפַּיִם אַרְצָה וְכִמְעַט שֶׁנֻפְּצָה גֻלְגָּלְתֵּנוּ, בִּינָתִי אָבְדָה וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר, הִתְעַלָּפְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁב רוּחִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻנָּח בְּעַרְסָל וְרוֹפֵא לֹא יָדוּעַ לִי מְחַבֵּשׁ אוֹתִי.

שְׁאַלְתִּיו, אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא, וְאָמַר לִי, שֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא רֹאשׁ הַצּוּק שֶׁעַל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”.

וְהוֹסִיף:

– תֵּן תּוֹדָה לָאֵל, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ בַחַיִּים. וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה, מַה עוֹלַלְתָּ בְּמֶרְכַּבְתְּךָ זוֹ?

– לֹא אֶטְעַם יַיִן וְשֵׁכָר, אִם יָדַעְתִּי דָבָר!

– הַבֶּט־נָא מִסָּבִיב – אָמַר לִי – הַבֶּט וְתִרְאֶה.

הִבַּטְתִּי וְרָאִיתִי, שֶׁמֶּרְכַּבְתִּי נִתְקְלָה בְּדֶרֶךְ מְעוּפָהּ בְּסֶלַע אֵיתָן, הַגָּדוֹל בְּכָל סַלְעֵי הַמָּקוֹם, וְתוֹךְ כְּדֵי מַכָּה אַחַת הִתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסֶּלַע, מַמָּשׁ כְּהַתִּיז רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת!

הִסְתַּכַּלְתִּי בַסֶּלַע וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲנַן עָשָׁן עוֹלֶה מִתּוֹכוֹ וְאַחֲרֵי הֶעָשָׁן לַהֲבוֹת לַהֲבוֹת אֵשׁ מְהַבְהֲבוֹת וְעוֹלוֹת. הַסֶּלַע עָמַד כְּמֵת קָפוּא שֶׁהֻתַּז רֹאשׁוֹ וּמִתּוֹךְ צַוָּארוֹ הֶעָרוּף כְּאִלּוּ שׁוֹתֵת דָּם, דָּם לָבָן וְאָפוּר קוֹלֵחַ לְכָל צְדָדָיו.

הִיא הַלַּבָּה הַחַמָּה שֶׁזִּנְּקָה מִתּוֹךְ הַסֶּלַע אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל חֻדּוֹ הָעֲנָקִי. כְּמִין מַעְיָן נִפְתַּח לוֹ מִגַּבּוֹ.

עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “שֻׁלְחָן” עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָק מִלְמַעְלָה כְּשֻׁלְחָן לִסְעֻדָּה.

וְגַם דָּבָר זֶה נֶעְלַם מֵאֵת הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט. בְּסִפְרוֹ הַמָּלֵא פִּטְפּוּטִים וּדְבָרִים שֶׁל מַה־בְּכָךְ, הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן שְׁנֵי דַפִּים שְׁלֵמִים בִּשְׁאֵלָה קָשָׁה: מִשּׁוּם־מַה נִקְרָא סֶלַע זֶה בְּשֵׁם “שֻׁלְחָן”? וְאֵימָתַי קִבֵּל צוּרָתוֹ זוֹ? – בְּעוֹד שֶׁכָּל יְלִידֵי הַמָּקוֹם הַהוּא יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר וְשָׁגוּר הוּא אַף בְּפִי תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגַּם לֹא הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִבְדוֹק אֶת כָּל הַסֶּלַע, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה מוֹצֵא שָׁם אֶת הַכְּתֹבֶת הַחֲרוּתָה עָלָיו בִּדְבָרִים בְּרוּרִים:

“שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן הַמְפֹאָר”


אַךְ מַה לַאֲנָשִׁים שֶׁכְּמוֹתוֹ וְלָאֱמֶת?!

מָסַרְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בִּידֵי אֲנָשִׁים מֻמְחִים וְיָרַדְתִּי בָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה.


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה    🔗

הַר קֶרַח שָׁט עַל פְּנֵי הַיָּם בָּאֵזוֹר הֶחָם – הַר נוֹפֵל מִשָּׁמַיִם – עֲצֵי לֶחֶם וּפַשְׁטִידוֹת – אִילָן הַמְגַדֵּל צַפִּיחִיּוֹת בִּדְבָשׁ – כּוּשִׁים שׁוֹדְדֵי יָם – נִצָּחוֹן נִפְלָא – הַבָּרוֹן מוֹלִיךְ אֶת אִי־הַפְּלָאִים לְרַאֲוָה לְכָל הַמְּדִינוֹת.

מַה־קָּשְׁתָה עָלַי פְּרֵידַת מֶרְכַּבְתִּי הַפְּצוּעָה! דּוֹמָה הָיְתָה עָלַי בְּשָׁעָה זוֹ לְכֶלֶב־שֶׁל־צַיָּדִים חָרוּץ וְנֶאֱמָן שֶׁהֻתַּז רֹאשׁוֹ פִּתְאֹם וְהוּא מוּטָל מֵת, לֹא־נִרְמָז וְלֹא־נִשְׁרָק. וְלוּלֵא הַבִּטָּחוֹן שֶׁבָּטַחְתִּי בְאֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הֶחָרוּצִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וְאִלּוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיְּתַקְּנוּהָ בִּזְמָן קָצָר וְיָפִיחוּ בָהּ רוּח־חַיִּים כְּקֶדֶם, הֲרֵי הָיִיתִי מְבִיאָהּ לְקֶבֶר כְּאָב רַחֲמָן אֶת בְּנוֹ הַמֵּת, וְהָיִיתִי מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּי!

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בַסְּפִינָה, שֶׁהִפְלִיגָה לְאַנְגְּלִיָּה, הָיָה רֹאשִׁי עָלַי כְּסִיר נָפוּחַ. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי רֶגַע אֶחָד מִמֶּרְכַּבְתִּי הַחֲבִיבָה אֶלָּא שֶׁבְּקָרוֹב בָּאוּ מְאֹרָעוֹת וּמִקְרִים חֲדָשִׁים שֶׁהִשְׁכִּיחוּהָ מִלִּבִּי לִזְמָן רָב.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

כְּשֶׁחָצְתָה סְפִינָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה בֵּין הַגַּלִּים הָרוֹעֲשִׁים וּמְשׁוֹטֶיהָ חָתְרוּ בְּמַיִם עַזִּים נִתְקְלָה פִתְאֹם בְּשִׂרְטוֹן גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְהַר שֶׁל קִרְטוֹן לָבָן וַחֲלַקְלָק!

מְהוּמָה קָמָה בֵינֵינוּ. וּכְשֶׁבָּדַקְנוּ חִישׁ אֶת הַסְּפִינָה מִכָּל צַד פָּג לִבֵּנוּ, וְהַמְּהוּמָה גָבְרָה לְאֵין עֲרוֹךְ: יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה נֻקְּבוּ נֶקֶב נוֹרָא, תְּרָנִים אֲחָדִים נִשְׁבָּרוּ, וְהַמַּיִם הָיוּ בוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ הַסְּפִינָה, פּוֹרְצִים כְּזֶרֶם.

וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יָדַע מַה־טִיבוֹ שֶׁל הַר אוֹ שִׂרְטוֹן נוֹרָא זֶה?

עַל דְּבַר הַר קֶרַח לֹא חָשַׁבְנוּ כְלָל, כִּי מִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ דָּבָר כָּזֶה – גְּלִיד קֶרַח גָּדוֹל בְּלֵב הָאֵזוֹר הֶחָם? ­ וּבִכְלָל לֹא הָיָה לִבֵּנוּ פָּנוּי בְשָׁעָה זוֹ לַחֲקִירוֹת מַדָּעִיּוֹת: הַמַּיִם הָיוּ מְקַלְּחִים כְזֶרֶם זוֹעֵף אֶל הַלְּשָׁכוֹת, הוֹלְכִים וְשׁוֹטְפִים אֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. לֹא רָאִינוּ מוֹצָא אַחֵר בִּלְתִּי אִם לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וּלְטַפֵּס עַל גַּבֵּי הָהָר הַנִּפְלָא!

עֵצָה תְמוּהָה קְצָת: רוֹצֶה הַפִּיל לִדְרָסְךָ – קְפֹץ עַל גַּבּוֹ!

אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה לָנוּ.

קָפַצְנוּ הַיָּמָה וְהִתְחַלְנוּ לְטַפֵּס בְּיָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ עַל מִדְרוֹן הָהָר, וְהִנֵּה הוּא גְלִיד שֶׁל קֶרַח גָּדוֹל, הָעֲלִיָּה קָשְׁתָה מְאֹד, טְעוּנָה הָיְתָה צִפָּרְנֵי נֶשֶׁר.

וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְטָבֹעַ הָלֹךְ וְצָלֹל בְּמַעַרְבֹּלֶת רְחָבָה, פְּעוּרָה כְּקַלַּחַת שֶׁל־כְּשָׁפִים עֲנָקִית לִבְלֹעַ אֶת הָאֳנִיָּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ!

אָזַרְנוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ וְטִפַּסְנוּ עַל הַגְּלִיד וּמִקֵּץ שְׁנֵי רְגָעִים עָמַדְתִּי אֲנִי וְעוֹד רַבִּים מֵאַנְשֵׁי חֲבוּרָתֵנוּ עַל רֹאשׁ הָהָר!

לָקַחְתִּי חֶבֶל, עָשִׂיתִי בוֹ כְּמִין פַּלְצוֹר, וְהִשְׁלַכְתִּיו עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן הַגָּדוֹל וְאֶת קְצֵה הַחֶבֶל כָּרַכְתִּי סְבִיב מָתְנַי וָאֶמְשֹׁךְ בְּכָל כֹּחִי, וּשְׁתַּיִם הִשַּׂגְתִּי בְּמַעֲשִׂי זֶה: רֵאשִׁית עִכַּבְתִּי אֶת הַסְּפִינָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁלֹּא תִטְבַּע מִיָּד: וְשֵׁנִית, גָּאַלְתִּי מִמָּוֶת אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַסְּפִינָה. כֻּלָּם עָלוּ עַל הַתֹּרֶן וְהָיוּ מְתַפְּשִׂים בַּחֶבֶל עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ:

אַף אֶחָד לֹא טָבַע בַּיָּם!

כֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ עַל צוּקוֹ שֶׁל הַגְּלִיד, עוֹמְדִים וְרוֹאִים אֶת הַסְּפִינָה צוֹלֶלֶת וְנֶעְלֶמֶת מֵעֵינֵינוּ בְּשִׁבֹּלֶת הַמַּיִם הָאַכְזָרִים וְאֵין לְאֶל יָדֵנוּ לְהוֹשִׁיעַ.

הָיִינוּ בְעֵינֵינוּ כְּחוֹטְאִים הַמֻּשְׁלָכִים לְאֶרֶץ גְּזֵרָה וּצְפוּיִם לְמִיתָה מְשֻׁנָּה.

הִסְתַּכַּלְנוּ בִגְלִיד הַקֶּרַח מִכָּל צְדָדָיו, וּשְׁאֵלָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחֵנוּ: גְּלִיד־קֶרַח אָרוּר זֶה מֵאַיִן הוּא בָא לְכָאן, בָּאֵזוֹר הֶחָם, בְּמָקוֹם שֶׁאֲפִילוּ בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים אֵין שֶׁלֶג וְלֹא צִנָּה כָל־שֶׁהִיא?

כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁלִיכוּהוּ לְכָאן!

וּמָה אַחֲרִיתֵנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה? אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת? אֵיךְ נִזְכֶּה וְנַגִּיעַ לִמְקוֹם יַבָּשָׁה?

לֹא רָאִינוּ כָל תִּקְוָה.

וְעַד שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים, וְהִנֵּה סַעַר נוֹרָא מִתְחוֹלֵל סְבִיבֵנוּ, וְהַסַּעַר הוֹלֵךְ וְגָדֵל, זוֹעֵף וּמִתְהוֹלֵל, וְכִמְעַט שֶׁשָּׁמַט אוֹתָנוּ אֶל הַמַּיִם, לוּלֵא נִצְמַדְנוּ בְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ בַּקֶּרַח הַקָּשֶׁה. וּפִתְאֹם נִשְׁמַע מֵאַחֲרֵינוּ שָׁאוֹן רַב, כְּקוֹל שְׁרִיקָה וּגְעִיָּה, וְהַקּוֹל בָּא – מִמְּרוֹמִים. הִבַּטְנוּ לַאֲחוֹרֵינוּ וְהִנֵּה הַר קֶרַח גָּדוֹל, דּוֹמֶה לְשֶׁלָּנוּ, נוֹפֵל בִּמְהִירוּת־אֲיֻמָּה מִן הַשָּׁמַיִם אֶל תּוֹךְ הַיָּם, רַעַשׁ מְנַסֵּר בָּאֲוִיר הֶחֱרִישׁ אֶת אָזְנֵינוּ; הַגְּלִיד נָפַל אֶל תּוֹךְ הַיָּם, טָבַע בַּתְּהוֹמוֹת וְנֶעְלָם.

כֻּלָּנוּ שָׁכַבְנוּ כְּמֵתִים, פַּחַד גָּדוֹל הִקְפִּיא אֶת דָּמֵנוּ.

מִקֵּץ רֶבַע שָׁעָה רָאִינוּ וְהִנֵּה הַיָּם גּוֹעֵשׁ וְרוֹתֵחַ, וּמִתּוֹךְ גַּלָּיו עוֹלֶה לְעֵינֵנוּ אוֹתוֹ הַגְּלִיד עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הוּא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

בָּרוּר אֵפוֹא הַדָּבָר: גְּלִידֵנוּ זֶה גַּם הוּא נָפַל מִמְּרוֹמִים; וַאֲנִי עַתָּה נִזְכַּרְתִּי מֵאָיִן הוּא בָא. הִסְבַּרְתִּי לַאֲנָשַׁי, שֶׁבְּהָרֵי הַחשֶׁךְ נִתְקַלְתִּי פַעַם עַל כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר בִּגְלִיד קֶרַח כָּזֶה.

הַגְּלִיד הוּא עָנָן שֶׁקָּפָא בְאֵזוֹר הַקַּר, וְהַסַּעַר הֱבִיאוֹ עַל כְּנָפָיו לְכָאן. וּמִשּׁוּם שֶׁהָאֲוִיר הֶחָם רַךְ הוּא לֹא יַעֲצֹר מַשָּׂא כָבֵד, לְפִיכָךְ נָפַל הַגְּלִיד הַמַּיְמָה.

נָתַנּוּ תוֹדָה לָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמַּכַּת בָּרָד אָיֹם זֶה, שֶׁהָיָה עָלוּל לְרַדֵד אוֹתָנוּ כְּעוּגָה!

הַקַּרְקַע הַקַּר שֶׁמִּתַּחְתֵּנוּ גָּרַם לָנוּ צַעַר מְרֻבֶּה! כֻּלָּנוּ הָיִינוּ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים קַלִּים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָגֵן עָלֵינוּ בִּפְנֵי הַקֹּר; גַּם מַחֲלַת הַצִּינְגָה הִתְחִילָה נוֹגֶפֶת בָּנוּ, וְרוֹפֵא אֵין בְּתוֹכֵנוּ. מַחֲלָה זוֹ מוֹלַדְתָּהּ אֶרֶץ סִבִּירִיָּה, וּפְגִיעָתָהּ רָעָה מְאֹד. הִיא מַצְבָּה אֶת הַחוֹלֶה כְּעִסָּה וּמוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.

נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ לְכָל עֵבֶר, בִּקַּשְׁנוּ יְשׁוּעָה – וָאָיִן.

פָּנִים בְּפָנִים רָאִינוּ אֶת הַמָּוֶת הָאַכְזָרִי אוֹרֵב לָנוּ, אָמַרְנוּ, אֵין לָנוּ אֶלָּא דֶרֶךְ אֶחָת: לְהָנִיעַ אֶת הָהָר וּלְהֲבִיאוֹ אֶל חוֹף, כִּי אִם לֹא – נִגְוַע כֻּלָּנוּ, כִּכְלָבִים עֲזוּבִים בְּרָעָב וּבְמַגֵּפָה!

רֵאשִׁית כֹּל נָתַנּוּ אֶת לִבֵּנוּ לְהַמְצִיא לָנוּ חֹם בְּדֶרֶךְ כָּל שֶׁהִיא. הִדְלַקְנוּ אֵשׁ בִּשְׁיָרֵי הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ אֶצְלֵנוּ. לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל מָצָאנוּ שְׁלשָׁה תְרָנִים שְׁבוּרִים, תָּרְנֵי סְפִינָתֵנוּ שֶׁנִּטְרָפָה; הַתְּרָנִים הָיוּ נְעוּצִים בְּמִדְרוֹן הָהָר שֶׁלָּנוּ וְאֹרֶךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁבַע־שֶׁבַע אַמּוֹת!

נָפַלְנוּ עַל הַמְּצִיאָה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב!

שִׁבַּרְנוּ אֶת הַתְּרָנִים לִגְזָרִים וְהֶעֱלֵינוּ מְדוּרָה גְדוֹלָה. הַמְּדוּרָה הֵמִסָּה לְאַט לְאַט אֶת הַקֶּרַח שֶׁמִּתַּחְתָּהּ וְעָשְׂתָה בּוֹ כְּמִין גּוּמָה. הַחֹם הַנָּעִים הֵשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ.

וְהִנֵּה כְּמִין קַרְקַע אָפוּר נִרְאָה לָנוּ מִתַּחַת לַמְּדוּרָה! בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ שָׁם אַדְמַת עָפָר מַמָּשׁ! אֲדָמָה תְחוּחָה וְרַכָּה רְאוּיָה לַחֲרשׁ וְלִזְרֹעַ!

לֹא הֶאֱמַנּוּ לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ. שִׂמְחָתֵנוּ עָבְרָה כָל גְּבוּל.

וּבְכֵן – לֹא הַר שֶׁל קֶרַח לְפָנֵינוּ, אֶלָּא הַר פָּשׁוּט, הַמְכֻסֶּה קֶרַח! דָּבָר נִפְלָא!

הִרְחַבְנוּ אֶת הַמְּדוּרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְכָל צְדָדֶיהָ עַד שֶׁעָלְתָה בְיָדֵינוּ לְהָמֵס אֶת הַקֶּרַח וּלְגַלּוֹת אֶת הַקַּרְקַע שִׁשִּׁים אַמָּה עַל שִׁשִּׁים אַמָּה!

כַּחֲצוֹת הַיּוֹם הוֹפִיעָה הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה עַל רָאשֵׁינוּ, הַחֹם הֵמֵס אֶת הַקֶּרַח עוֹד יוֹתֵר. הַקַּרְקַע נִתְיַבֵּשׁ מִרֶגַע לְרְגֶעַ, וְהִנֵּה נְטִיעוֹת קְטַנּוֹת, יְרֻקּוֹת וְרַעֲנַנּוֹת הוֹלְכוֹת וּמְבַצְבְּצוֹת מִתּוֹךְ הַקַּרְקַע הֶחָי. הַנְּטִיעוֹת גָּדְלוּ לְעֵינֵינוּ בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה עַד שֶׁכֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ וְחִכִּינוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאוֹתָם הַפֵּרוֹת הַבְּרוּכִים, הָעֲתִידִים לְהִגָּמֵל בְּוַדַּאי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁתִּזְרַח עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ שֵׁנִית.

כָּל הַלַּיְלָה לֹא עָצַמְנוּ אֶת עֵינֵינוּ מֵרֹב שִׂמְחָה!

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ אִילָנוֹת שׁוֹלְחִים אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם לְכָל עֵבֶר וְעַל דָּלִיּוֹתֵיהֶם הָרַעֲנַנּוֹת כִּכְּרוֹת־כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לֹא גְּדוֹלוֹת, כְּמוּבַן. אֲבָל נֶחְמָדוֹת לְמַאֲכָל!

וְלֹא זוֹ בִּלְבָד; כְּשֶׁבָּדַקְנוּ אֶת הָעֵצִים מָצָאנוּ בֵינֵיהֶם גַּם מִינִים אֲחֵרִים. כְּמוֹ עֲצֵי קָפֶה וְקַקַּאוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מָצָאנוּ שָׁם פְּרִי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם. מַרְאֵה הַפְּרִי כְּקִרְטוֹן לָבָן וְטַעְמוֹ טַעַם סֻכָּר מָתוֹק, נָמֵס בְּתוֹךְ הַפֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה שָׁם אִילָן, אֶחָד בְּמִינוֹ, שֶׁבַּתְּחִלָּה חָשַׁבְנוּ אוֹתוֹ גַּם הוּא לְאִילָן הַמְגַדֵּל לֶחֶם וְרַק כְּשֶׁאָכַלְנוּ מִפֵּרוֹתָיו נוֹכַחְנוּ לָדַעַת, שֶׁלְפָנֵינוּ –מַה אַתֶּם סְבוּרִים אֲדוֹנַי? – פַּשְׁטִידָה, פַּשְׁטִידָה מַמָּשׁ, פַּשְׁטִידָה מְצֻיֶּנֶת וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ! – אֶלָּא שֶׁלְּפִי צוּרָתָהּ הַחִיצוֹנִית הָיְתָה דוֹמָה לַחֲבִיצָה הַיְדוּעָה בְשֵׁם פּוּדִינְג, וְטַעְמָהּ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ!

כֻּלָּנוּ עָמַדְנוּ כְּמֻכֵּי־תִמָּהוֹן וְעֵינֵינוּ מְלֵאוֹת דִּמְעוֹת גִּיל. הֲלֹא פֶּלֶא הוּא.

וְרַק אִישׁ אֶחָד הָיָה בֵינֵינוּ שֶׁלֹּא רָאָה כָל פֶּלֶא בַּמַּרְאוֹת הֲלָלוּ, כְּאִלּוּ סֵדֶר הָעוֹלָם בְּכָךְ וְאֵין כָּאן דָּבָר יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל; הֲלֹא הוּא הַפֶּחָה הָאַפְרִיקָאִי הָרָם.

  • רַק אֵירוֹפִּיִּים תְּמִימִים – אָמַר אֵלַי בְּבַת־צְחוֹק קַלָּה – מִשְׁתּוֹמְמִים וּמַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁל תִּינוֹקוֹת לְמַרְאֵה דְבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם. כַּמָּה וְכַמָּה נְטִיעוֹת וּצְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים יֵשׁ בִּמְדִינָתֵנוּ וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם אֶלָּא אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלָּנוּ: עַל דְּבַר אִילָן זֶה כָּתְבוּ אֶצְלְכֶם סְפָרִים אֵין־קֵץ – וְהַשְּׁאָר הוּא סוֹד כָּמוּס בִּשְׁבִילְכֶם! אִם תִּזְכּוּ וְתָבֹאוּ אֵלֵינוּ, תִּרְאוּ מָה רַב הָעשֶׁר הַצָּפוּי לָכֶם שָׁם!

כָּכָה נָתְנָה לָנוּ הַהַשְׁגָּחָה הַטּוֹבָה לֶחֶם וּמְזוֹנוֹת נְעִימִים בְּלִי עָמָל רָב. כָּל הַחֲבוּרָה אָכְלָה לָשׂבַע וְרוּחַ חֲדָשָׁה בָּאָה בְקִרְבֵּנוּ. וּכְנִרְאֶה הָיְתָה אֲכִילַת קֶבַע זוֹ רְפוּאָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וְתַחֲלוּאֵינוּ. לֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְכֻלָּנוּ הָיִינוּ בְּרִיאִים וּשְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.

כְּשֶׁהֶחֱלַפְנוּ כֹחַ נָתַנּוּ אֶת לִבֵּנוּ לִמְצֹא עֵצָה, אֵיךְ לְהָסֵב אֶת כָּל אִי־פוֹרֶה זֶה עַד אַחַד הַחוֹפִים.

וְהִנֵּה קָמוּ לָנוּ לְעֶזְרָה הָאַנְגְּלִים שֶׁבֵּינֵינוּ. הָאַנְגְּלִים הֵם כְּיָדוּעַ עַמְלָנִים מְצֻיָּנִים, עוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת בִּשְׁרִירֵיהֶם הָרַעֲנַנִּים. גְּבַרְתָּנִים הֲלָלוּ עָמְדוּ עַל מִדְרוֹנוֹ שֶׁל הָהָר וְהִתְחִילוּ דוֹחֲפִים אוֹתוֹ שְׁכֶם אֶחָד בְּכָל כֹּחָם הָעָז. רָעַד הָהָר וְנִתַּר מִמְקוֹמוֹ כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, כֻּלָּנוּ נָפַלְנוּ אַפַּיִם אָרְצָה!

וְכָךְ עָלְתָה בְיָדֵינוּ לַהֲנִיעוֹ וּלַהֲזִיזוֹ לְאַט לְאַט לְצַד הָאִי הַבְּרִיטִי.

בְּדֶרֶךְ זוֹ עָבַרְנוּ שְׁלשָׁה מִילִים בְּשָׁעָה אֶחָת!

הַצִּפֳּרִים הַשּׁוֹנוֹת שֶׁעוֹפְפוּ מִמַּעַל לָנוּ רָאוּ וְתָמָהוּ: אִי קָטָן פּוֹרֶה וְרַעֲנָן כְּגַן עֵדֶן זָעִיר שָׁט עַל פְּנֵי הַיָּם בְּלִי תֹּרֶן וּמָשׁוֹט וּבְלִי כָּל מִפְרָשׂ וָנֵס!

אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל לֹא נְתָנָנוּ לָבֹא בְשָׁלוֹם לְבֵיתֵנוּ. חֲזָקָה, הַגּוֹרָל מְזַכֶּה תָמִיד אֲנָשִׁים שֶׁכָּמוֹנִי בִּמְאֹרָעוֹת יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי לִנְסִיעָתֵנוּ זוֹ, וְהִנֵּה אֳנִיָּה עֲנָקִית הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלֵינוּ.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אוֹרוּ עֵינֵינוּ וְשָׂמַחְנוּ לָהּ כְּמוֹ לְמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ, אֶלָּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ בְּבַעֲלֵי הַסְּפִינָה וְרָאִינוּ אֶת פְּנֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים כְּפִיחַ – נָפַל עָלֵינוּ פָּחַד. כְּשֶׁקָּרְבוּ הַשְּׁחוֹרִים אֵלֵינוּ וְרָאוּ אוֹתָנוּ, הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים, מְיַבְּבִים וּמְחוֹלְלִים בְּשָׁאוֹן. אָז הִרְגַּשְׁנוּ כֻלָּנוּ שֶׁסַּכָּנָה גְדוֹלָה צְפוּיָה לָנוּ מֵהֶם, לֹא לְשָׁלוֹם הֵם, אֶלָּא לְמִלְחָמָה.

נִבְהַלְנוּ וְלֹא יָדַעְנוּ מַה לַעֲשׂוֹת?

מִשֶׁקָּרְבוּ אֵלֵינוּ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת וְלֹא יָרוּ בָנוּ אַף חֵץ אֶחָד, אָמַרְתִּי – אֵין כֹּחָם שֶׁל פְּרָאִים הֲלָלוּ אֶלָּא בְּפֶה וְנִתְקָרְרָה עָלַי דַעְתִּי קְצָת. אַךְ שָׁגִיתִי. לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל הָיָה עִמָּנוּ גַּם הַפֶּחָה הָרָם, שֶׁפָּנָיו הָיוּ דוֹמִים לְשֶׁלָּהֶם וְגַם יָדַע לְדַבֵּר אִתָּם בִּלְשׁוֹנָם, וְכָךְ עָלְתָה בְיָדֵינוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה. מִדִּבְרֵי הַפֶּחָה נוֹדַע לִי, שֶׁשּׁוֹדְדֵי־יָם הֵמָּה וְנָטְעוּ לָהֶם מוֹשָׁבוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל נִטְעֵי אֵירוֹפָּה בִּגְבִינֵיָה עַל הַצִּיר הַדְּרוֹמִי, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּעַצְמָם אֵינָם מֻמְחִים לַדָּבָר וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לְטַפֵּל בַּנְּטִיעוֹת הֲלָלוּ – חָטֹף יַחְטְפוּ אֲנָשִׁים מִילִידֵי אֵירוֹפָּה וְיַעֲבִידוּם עַל אַדְמָתָם. כָּכָה יִשְׁלְחוּ תָמִיד סְפִינוֹת מְזֻיָּנוֹת אֶל הַחוֹף הַשּׁוֹטְלַנְדִי וְהָאִירְלַנְדִי וְאִי אוּאֶלְס “לָצוּד” אִכָּרִים מֻמְחִים בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּנְטִיעַת הָאִילָנוֹת. וּכְשֶׁהָאִכָּרִים נוֹפְלִים בִּידֵיהֶם יְלַסְטְמוּם וְיִכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַפֶּחָה הָרָם נִכְנַס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִסְּפִינָתָם וְעָלוּ אֵלֵינוּ וְהִטָּה אֶת לִבָּם לְשָׁלוֹם – לֹא נָחָה רוּחִי. צְמַרְמֹרֶת קָרָה עָבְרָה בִּי לְשֵׁמַע גִּמְגּוּמָם וּלְמַרְאֵה תְנוּעוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁנּוֹת וּפַרְצוּפֵיהֶם הָאֲיֻמִּים.

יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַחְבּוּלָה כְנֶגְדָם.

נָתַתִּי פְּקֻדָּה חֲשָׁאִית לַאֲנָשַׁי, שֶׁיַּעַמְדוּ מִיָּד לַחְתֹּר בָּהָר חוֹר עָמֹק, כְּדֵי עָבְיוֹ שֶׁל אִישׁ, וּכְשֶׁיַּעֲמִיקוּ בָהָר עַד הַמָּקוֹם שֶׁמֵּי הַיָּם מַגִּיעִים אֵלָיו מִבַּחוּץ – יַטּוּ אֶת הַחֲתִירָה הַצִּדָּה כְּלַפֵּי חוּץ, אֶל הַסְּפִינָה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַמַּיִם אֶל הַחוֹר. וְהָיָה אֵפוֹא הַחוֹר עָשׂוּי כְּמִין “ד” הֲפוּכָה.

הָאֲנָשִׁים נִגְּשׁוּ לַעֲבוֹדָה וַאֲנִי וְהַפֶּחָה הוֹסַפְנוּ לְדַבֵּר עִם הַשְּׁחוֹרִים עַל נִפְלָאוֹת גַּן־הָעֵדֶן שֶׁלָּנוּ וְעַל הַמַּאֲכָלִים הַשּׁוֹנִים הַגְּדֵלִים פֹּה, הִטְרַדְנוּ אוֹתָם בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת שֶׁהִטְרִיפוּ אֶת מֹחָם הַנִּבְעָר – וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַפְלִיג אֶת דַּעְתָּם מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה בֵינֵינוּ. וְגַם, לְפִי־דֶרֶךְ, לְהַדִּיחַ אֵלֵינוּ בְעָרְמָה אֶת יֶתֶר הַשְּׁחוֹרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַסְּפִינָה, כֻּלָּם עַד אֶחָד!

וְכָךְ הָיָה: הַטִּפְּשִׁים הַשְּׁחוֹרִים נֵאוֹתוּ לָנוּ, עָזְבוּ אֶת סְפִינָתָם וְעָבְרוּ אֵלֵינוּ אֶחָד אֶחָד. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נֶעֶלְמוּ גַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּנוּ וּבָאוּ בְתוֹךְ הַחוֹר. שָׁם נֶאֶסְפוּ בַחֲתִירָה הַפְּתוּחָה לְמוּל הַסְּפִינָה. וּבְעוֹד הַפֶּחָה שֶׁלִּי מַעֲסִיק אֶת מֹחָם בְּדִבְרֵי נִפְלָאוֹת וּמַשִּׂיאָם עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵיהֶם בְּגָמָל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בְכָל הַנַּעֲשֶׂה, קָפְצָה פִתְאֹם, כָּל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ עַל הַסְּפִינָה וְתָפְשָׂה אֶת כֻּלָּהּ עַל כְּלֵי־זֵינָהּ וְעַל כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, וְגַם אֶת הָאִכָּרִים הָאֻמְלָלִים, שֶׁשָּׁכְבוּ כֻלָּם עֲקוּדִים כְּשֶׂה לָטֶבַח יוּבָל.

וּבִן רֶגַע נֶעְלַמְתִּי גַּם אֲנִי מֵעֵינֵיהֶם – וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם עַל הַסִּפּוּן בְּתוֹר רַב־הַחוֹבֵל בִּסְפִינָתָם!!

רַק אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִשְׁאַר עִמָּהֶם עַל אִי־הַפְּלָאִים –הַפֶּחָה הָרָם.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁיָּדֵנוּ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה – פָּצִינוּ פֶה עִמָּהֶם וְהִשְׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵיהֶם דְּבָרִים בְּרוּרִים.

טֶרֶם כֹּל הִתְנֵיתִי תְנָאי כָּפוּל, שֶׁלֹּא יָעֵזוּ לִנְגֹעַ בַּפֶּחָה הָרָם אַף בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה – וָלֹא, שָׁם תְּהִי קְבוּרָתָם! אַחַר כָּךְ צִוִּיתִים לִכְרוֹת עֵצִים וּלִתְקֹעַ יְתֵדוֹת עָבוֹת בָּאֲדָמָה, כְּדֵי לִקְשֹׁר בָּהֶן אֶת הָאִי אֶל הַסְּפִינָה בִּכְבָלִים. כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַמְּלָאכָה, הִשְׁלַכְנוּ אֲלֵיהֶם כְּבָלִים. הֵם עַצְמָם קָשְׁרוּ אֶת הָאִי לַאֲחוֹרֵי הַסְּפִינָה – וְאָז יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ הַבָּיְתָה!

אִי־אֶפְשָׁר לִמְסֹר בִּדְבָרִים אֶת שְׂשׂוֹן הָאִכָּרִים הַפְּדוּיִם מִשִּׁבְיָם הַנּוֹרָא. כֻּלָּם הִשְׁתַּטְחוּ לְרַגְלַי בְּתוֹדָה וְהִתְחַיְבוּ לְשַׁלֵּם לִי מַס כָּל יְמֵיהֶם: פֵּרוֹת, תְּבוּאָה, צֶמֶר וְכָל מִינֵי עֵצִים.

הַפַּעַם לֹא הָלַכְנוּ בְדֶרֶךְ יְשָׁרָה הַבָּיְתָה.

– צְרִיכִים אֲנַחְנוּ – אָמַרְתִּי – לְהַרְאוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה לֹא רַק לְאַנְגְּלִיָּה, אֶלָּא גַם לְכָל אַרְצוֹת אֵירוֹפָּה הַשּׁוֹכְנוֹת לְחוֹף יַמִּים.

וְכָכָה הִפְלַגְנוּ לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַיָּם מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה. הֲמוֹנִים חִכּוּ לָנוּ בְּכָל מָקוֹם. כֻּלָּם מְלֵאִים הִתְפָּעֲלוּת שֶׁאֵין פִּיו שֶׁל אָדָם מַסְפִּיק לְתָאֵר בִּדְבָרִים!

כָּךְ, לְמָשָׁל, בְּצָרְפַת הַמְּדִינָה חִכָּה לָנוּ בַּנָּמָל הֲמוֹן אָדָם רָב, אֵין־מִסְפָּר, וּבְרֹאשָׁם הַסּוֹפְרִים רוּסוֹ וּוָלְטֵיר הַמְפֻרְסָמִים, וְלֹא הָיָה דַי מִלִּים בְּפִיהֶם לְהַבִּיעַ לִי אֶת רַחֲשֵׁי לִבָּם עַל כָּל מִפְעָלַי הַגְּדוֹלִים.

וְאֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, כְּשֶׁבָּאנוּ לְאַנְגְּלִיָּה!

כָּל בְּנֵי־הֶחָצֵר וְשָׂרֵי הַמַּעֲלָה יָצְאוּ לִקְרָאתִי בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. כֻּלָּם כְּאֶחָד הָיוּ סְבוּרִים, שֶׁבְּלִי סָפֵק מֵאַפְרִיקָה אֲנִי שָׁב וּמִשָּׁם הֵבֵאתִי אֶת הָאִי הַנִּפְלָא עִם הָעֲבָדִים הַשְּׁחוֹרִים. שַׂר־הֶחָצֵר הָעֶלְיוֹן נָשָׂא לִכְבוֹדִי נְאוּם נִפְלָא וְהִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדַת כָּל חֶבֶר־הָאֲצִילִים עַל הַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא לָהֶם בָּעוֹלָם, וְהַגְּרָפָה הָעֲדִינָה דִי בֶּלְקְרוּאָה הִגִּישָׁה לִי צְרוֹר פְּרָחִים, “מִפִּרְחֵי הַזָּהָב” שֶׁבְּאוֹסְטְרַלְיָה, לְרֶמֶז, שֶׁכָּל הֶחָצֵר מְחַכָּה וּמְקַוָּה שֶׁאֶסַּע גַּם לְשָׁם וְאוֹסִיף לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הָאֲצִילִים בִּמְאֹרָעוֹת וּמַעֲשִׂים חֲדָשִׁים. אַךְ אֲנִי הוֹדֵיתִי לָהֶם עַל כָּל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה וּבֵאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁטּוֹעִים הֵם, שֶׁלֹּא מֵאַפְרִיקָה אֲנִי בָא, וְשֶׁכָּל זֶה הִקְרָה לְפָנַי הַגּוֹרָל בְּדַרְכִּי עַל הַיָּם.

כֻּלָּם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל “תְּמִימוּתִי” וְעַל אַהֲבַת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבִּי. נִפְלָא הָיָה בְעֵינֵיהֶם שֶׁאֵין אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת־כּשֶׁר זוֹ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַרְבֵּה תַיָּרִים, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדִי בִּשְׁקָרִים.

גַּם הַגְּרַף דִי־בֶּלְקְרוּאָה לָחַץ אֶת יָדִי, וּבַחֲשָׁאִי, בְּקוֹל מְלַחֵשׁ בַּסֵּתֶר, אָמַר לִי:

– בָּרוֹן נִכְבָּד, מִשְׁתּוֹמֵם אֲנִי עַל ישֶׁר לְבָבְךָ הַתָּם. הַיּוֹם יָכֹלְתָּ, חֲבִיבִי, לְשַׁקֵּר כְּחֶפְצְךָ וּכִמְלֹא פִיךָ – וְהִנֵּה וִתַּרְתָּ, לְמַעַן הָאֱמֶת, עַל הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁהָיָה צָפוּי לָךְ. לוּ אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד וּמְסַפֵּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מֵאַפְרִיקָה!

כֵּן, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הוּא וַדַּאי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת־כּשֶׁר זוֹ, וְגַם הַבָּרוֹן דִּי־טוֹט הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת – לֹא כֵן אָנֹכִי! – הָאֱמֶת יְקָרָה לִי מִכֹּל, וְדִבְרֵי שֶׁקֶר וְגֻזְמָה שָׂנֵאתִי – לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם!


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה    🔗

יְחִי הַמֶּלֶַךְ מִינְכְהוֹזֶן! – מַחֲנֵה אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים – תַּחְבּוּלָה נִפְלָאָה – פְּרָעוֹת בַּפְּרָאִים – הַבָּרוֹן נוֹשֵׂא אֲלֵיהֶם נְאוּם – הוּא מְגַיֵס גַּיָּסוֹת שֶׁל פְּרָאִים אֶל תַּחַת דִּגְלוֹ

אָסוֹן זֶה שֶׁקָרָה אֶת מֶרְכַּבְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּמְעַט שֶׁבִּטֵּל בִּי אֶת רְצוֹנִי הָעַז לִנְסֹעַ לְאַפְרִיקָה. מְדִינָה זוֹ נִפְלָאוֹת בְּתוֹכָהּ, וְאֵין קֵץ לָעֲלִילוֹת וְלַמְּאֹרָעוֹת, אֲבָל גַּם סַכָּנָה גְדוֹלָה נִשְׁקֶפֶת שָׁם לַתַּיָר עַל כָּל צָעַד. עַכְשָׁו כְּשֶׁמֶּרְכַּבְתִּי זוֹ, הָעֲשׂוּיָה לְשַׁמֵּשׁ לִי תְּרִיס בִּפְנֵי כָל הַפּוּרְעָנֻיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, נִשְׁבָּרָה – נִשְׁבַּר גַּם לִבִּי בְקִרְבִּי וְאָבְדָה אֱמוּנָתִי בְעַצְמִי.

אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶחְלַטְתִּי שׁוּב לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמָי! וְיָדוֹ שֶׁל יְדִידִי הַפֶּחָה הָרָם, מוֹשֵׁל אֶרֶץ אַפְרִיקָה, הָיְתָה בָזֶה.

הוּא בֵאֵר לִי בִּדְבָרִים מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, שֶׁאִישׁ כְָּמוֹנִי יִמְצָא שָׁם מָקוֹם לְמִפְעָלִים כַּבִּירִים, יְגַלֶּה מַצְפּוּנוֹת הַטֶּבַע וְתַעֲלוּמוֹתָיו, וּזְכוּת גְּדוֹלָה תִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדִי לָעוֹלָם!

וּפַעַם אָמַר לִי בִּפְנֵי שָׂרֵי הֶחָצֵר בְּזֹה הַלָּשוֹן:

– אֶרֶץ זוֹ – אֶרֶץ הֲפָכִים הִיא: בָּהּ נִפְגְּשׁוּ יַחַד יֹפִי וְכִעוּר, שׂבַע וְרָזוֹן, שַׁלְוָה וְסַכָּנַת מָוֶת. אֵין אַף אֶחָד בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי אֵירוֹפָּה יוֹדֵעַ אֶת חַיֵּי הָאָרֶץ הַזֹּאת ותַעֲלוּמוֹתֶיהָ; ופְנִימָה שֶׁל אַפְרִיקָה יָדוּעַ לִבְנֵי אֵירוֹפָּה פָּחוֹת מֵחַיֵּי הַבְּריּוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַלְּבָנָה! – וְאַתָּה – נָשָׂא הַפֶּחָה אֶת דְּבָרוֹ – אַתָּה אֲשֶׁר בְּחָכְמָתְךָ וּבְאֹמֶץ לִבְּךָ גָּדַלְתָּ מִכָּל בְּנֵי־תְמוּתָה וַתַּעַשׂ מַעֲשִׂים גְדוֹלִים אֵין חֵקֶר וְעַל הַלְּבָנָה עָלִיתָ, אֲשֶׁר לֹא נִסָּה וְלֹא נוֹעַז אָדָם מֵעוֹלָם – קוּם וָלֵךְ! אַתָּה תִגְאַל אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהָיְתָה לְגַן אֲדוֹנָי. אַדְמַת אַפְרִיקָה, הַיּוֹשֶבֶת חֲרֵרִים כַּמִּדְבָּר, מְחַכָּה לְךָ בְּכָל יוֹם שֶׁתָּבוֹא. וְהִנֵּה עֵינַי רוֹאוֹת אוֹתְךָ יוֹשֵׁב עַֹל כִּסֵּא אַפְרִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַפּוֹרִיָּה, מוֹשֵׁל וְשַׁלִּיט מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קָצֶהָ! – וַאֲנִי, חָלִילָה לִי מִקִּנְאָה וּמִצָּרוּת עָיִן! רַב לִי כִּי אֶהְיֶה לְאֶחָד מִנְּצִיבֶיךָ, נֶאֱמָן לְךָ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ עַד עוֹלָם! – יְחִי הַמֶּלֶךְ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן לְעוֹלָם!

כָּל בְּנֵי הֶחָצֵר עָנוּ אַחֲרָיו בְּקוֹל רַעַם מַרְעִישׁ אַמּוֹת הַסִּפִּים:

– יְחִי הַמֶּלֶך מִינְכְהוֹזֶן!

אֵין חֶלְקִי עִם הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַכָּבוֹד, כְּיָדוּע לְכֻלְּכֶם, אַף עַל פִּי כֵן עָשׂוּ עָלַי הַדְּבָרִים הֲלָלוּ רשֶׁם.

אוּלַי – אָמַרְתִּי בִלְבָבִי – אוּלַי אוּכַל בֶּאֱמֶת וְאֶהְיֶה לְגוֹאֵל נֶאֱמָן לַאֲדָמָה חֲרֵבָה וְאֻמְלָלָה זוֹ. בְּכָל אֹפֶן, אִם לֹא אַרְוִיחַ – לֹא אַפְסִיד.

אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶחְלַטְתִּי הַחְלָטָה גְמוּרָה, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לֹא פָנָה אֵלַי בְּבַקָּשָׁתוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַמִּפְעָל הַגָּדוֹל הַזֶּה.

וּבְאֶחָד לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי יָשַׁבְתִּי בָאֳנִיַּת־מִלְחָמָה גְדוֹלָה וּבְרֹב הָדָר וְתִפְאֶרֶת מְלָכִים הִפְלַגְתִּי בִּלְוָיַת הַפֶּחָה הָרָם וְרַבִּים מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר אַרְצָה אַפְרִיקָה.

תְּחִלַּת דַּרְכֵּנוּ הָיְתָה, כְּמוּבָן, אֶל “מַעֲלַת הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”; הֲלֹא שָׁם עָסְקוּ בְתִקוּנָהּ שֶׁל מֶרְכַּבְתִּי, וְתִקְוָתִי הָיְתָה חֲזָקָה, שְֶבְּוַדַּאי כִּלוּ כְבָר הָאֳמָנִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְהַמֶּרְכָּבָה נְכוֹנָה לַדֶּרֶךְ.

וְתִקְוָתִי לֹא נִכְזָבָה.

כְּשֶׁיָרַדְתִּי מֵעַל הַסְּפִינָה וּבְנֵי לִוְיָתִי אַחֲרַי, וְהִנֵּה הָמוֹן גָּדוֹל, אַלְפֵי אִישׁ, מְחַכִּים לִי וּבְפִיהֶם בְּשֹרָה, שֶׁהַמֶּרְכָּבָה יָפָה וְנִפְלָאָה כְּבַתְּחִלָּה וּנְכוֹנָה הִיא לָשֵׂאת אוֹתִי לַאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ.

הִבַּטְתִּי אֶל “הָאֱגוֹז” שֶׁלִּי וְעֵינַי מָלְאוּ דִמְעוֹת שִׂמְחָה.

הוֹרַדְתִּי אֶת מֶרְכַּבְתִּי הַיָּמָה, קָשַׁרְתִּי בָהּ אֶת הַסְּפִינוֹת הַמְזֻיָּנוֹת וְהִפְלַגְתִּי בְיַחַד עִם אֲנָשַׁי, לְקוֹל תְּשׁוּאוֹת־חֵן, לְמֶרְחַקֵּי הַיָּם.

הַמֶּרְכָּבָה מִלְּאָה אֶת חוֹבָתָהּ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה. אֶת אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתִּי רָאִיתִי. כְּכַדּוּר־כְּלָאִים הִתְגַּלְגְּלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְפָנִים לְפָנִים, וּפֶלֶא כָל פְּלָאֹות הָיָה הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַטָּמוּן בָּהּ; כְּאַיִן נֶחְשְׁבוּ לָהּ כָּל הַסְּפִינֹות הַקְּשׁוּרוֹת בִּשְׁנֵי הַבַּדִּים שֶׁבִּשְׁנֵי צִירֶיהָ זוֹ אַחַר זוֹ כְּשַׁלְשֶׁלֶת. וּמְהִירוּתָהּ – מְהִירוּת בָּרָק מַמָּשׁ! רֶגַע קָטָן עָבַר וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים שְׁבַע מֵאוֹת מִיל אַנְגְּלִי מִן הַנָּמָל, שֶׁמִּמֶּנוּ יָצָאנוּ, וְעוֹד שָׁמַעְנוּ בָרוּר אֶת קוֹל הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג וְהָרוֹעֵשׁ מֵאַחֲרֵינוּ, וְהַקּוֹל הוֹלֵךְ וְנָמוֹג, הוֹלֵךְ ומִשְׁתַּתֵּק לְאַט־לְאָט.

נְסִיעָתֵנוּ זוֹ עָבְרָה בְשָׁלוֹם לְלֹא כָל מְאֹרָע חָשׁוּב וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אִם לֹא נַזְכִּיר מִקְרִים טְפֵלִים אֲחָדִים, שֶׁלֹּא כְדַאי לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם. כָּכָה, לְמָשָׁל, רָאִינוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי טִיסָה וְהִנֵּה מֶרְכַּבְתִּי מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ בֵּין הַגַּלִּים קַוִּים רְחָבִים שֶׁל דָּם!

לֹא יָדַעְתִּי מַה־טִּיבוֹ שֶׁל דָּם זֶה? מֵאַיִן הוּא בָא?

וְעַד שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ – וְהִנֵּה נְתָחִים־נְתָחִים שֶׁל דָּגִים, חֲצָאֵי תַנִּינִים וְדוּלְפָנִים עוֹלִים וְצָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְדָמָם קוֹלֵחַ כְּנָחַל.

עַכְשָׁו הֻבְרַר לִי הַדָּבָר: אֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הֶחָרוּצִים קָבְעוּ בְדָפְנוֹת מֶרְכַּבְתִּי סַכִּינִים חַדּוֹת וּגְדוֹלוֹת כְּמַאֲכָלוֹת שֶׁל צַיָּדִים וּכְשֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ חַיּוֹת הַיָּם הָרָעוֹת לַהֲפֹךְ אוֹתָנוּ – מִיָּד רֻטְּשׁוּ לִגְזָרִים. נִתְחֵי הַדָּגִים פִּרְכְּסוּ וְנִתְחַבְּטוּ בַמַּיִם וְהֶעֱכִירוּ בְדָמָם אֶת הַיָּם כַּמָּה עַל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת.

תִּשְׁאֲלוּ: אֵיךְ לֹא רָאִיתִי אֶת הַסַּכִּינִים עַד הֵנָּה? אָכֵן, זוֹהִי עָרְמָתָם שֶׁל אֳמָנֵי אַנְגְּלִיָּה הַנִּפְלָאִים! הֵם קָבְעוּ אֶת הַמַּאֲכָלוֹת הֲלָלוּ בְּאֹפֶן נִפְלָא, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִרְאִים לְעַיִן, אֶלָּא בְתוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה! – הִתְחִילָה הַמֶּרְכָּבָה שָׁטָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם – מִיָּד הִשְׁתַּלְּפוּ הַסַּכִּינִים הַנּוֹרָאוֹת וְדָנוּ לְמִיתָה מְשֻׁנָּה אֶת כָּל הַקָּרֵב אֵלֵינוּ!

מִקֵּץ שְׁלֹשָה יָמִים יָצָאנוּ הַיַּבָּשָׁה; שָׁלַחְתִּי אֶת הַסְּפִינוֹת הַבַּיְתָה, וַאֲנִי בְּיַחַד עִם הַפֶּחָה וַאֲחָדִים מִן הַפְּקִידִים עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים נָסַעְנוּ בַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְלֹא רָאִינוּ כָל סַכָּנָה. פֹּה וָפֹה נִרְאוּ אָמְנָם לְפָנֵינוּ חַיּוֹת, תּוֹעוֹת לְבָדָד, שֶׁהָיוּ נְכוֹנוֹת לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ – אַךְ גּוֹרָלָן הָיָה כְגוֹרַל הַתַּנִינִים וְהַדּוּלְפָנִים שֶׁבַּיָּם: אַךְ נִגְּשׁוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה וַחֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת נִתְּזוּ אֵבְרֵיהֶם לְכָל עֵבֶר.

וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי לִנְסִיעָתֵנוּ בַמִּדְבָּר הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְאֵין גְּבוּל, מָצָאנוּ פִתְאֹם רֻכְסֵי הָרִים גְּבוֹהִים מְכֻסִּים יַעֲרוֹת קְדוּמִים מִכָּל צַד. מִבֵּין הֶהָרִים שָׁמַעְנוּ נַהַם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, אֲשֶׁר סִמֵּר שְׂעַר רֹאשֵׁינוּ.

שִׁעַרְתִּי, שֶׁלְּפָנֵינוּ מַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל פְּרִיצֵי־חַיּוֹת אַפְרִיקָה.

מָצָאתִי לְנָכוֹן לְהַעֲמִיד אֶת הַמֶּרְכָּבָה וּלְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה עַזָּה.

אֲבָל כֵּיצַד נִלָּחֵם בַּחַיּוֹת? וּבַמֶּה נַכְנִיעַ מַחֲנֶה עָצוּם כָּזֶה?

מָצָאתִי עֵצָה.

לְאָשְׁרֵנוּ הַגָּדוֹל הָיָה עִמָּנוּ עִטְרָן בְּמִדָּה מְרֻבָּה. מָשַׁחְתִּי בוֹ עַל הַקַּרְקַע עֶשֶׂר אַמּוֹת עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת בַּעֲבִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, בְּעֶרֶך: עַל פְּנֵי חֶלְקָה זוֹ פִּזַּרְתִּי אֲבַק־שְׂרֵפָה הַרְבֵּה.

יָשַׁבְנוּ וְחִכִּינוּ.

פְּרִיצֵי־הַחַיּוֹת הִרְגִּישׁוּ בָנוּ וְהִתְחִילוּ מְגִיחִים מִבֵּין הֶהָרִים וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֵינוּ.

אֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ בִּקְצֵה הַחֶלְקָה הַמְּשׁוּחָה עִטְרָן, וְהַחַיּוֹת הָלְכוּ הָלֹךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ. קוֹל נַהֲמָן הֶחֱרִישׁ אֶת הָאָזְנָיִם, פִּתְאֹם עָמְדוּ רֶגַע וְהִסְתַּכְּלוּ בָנוּ יָפֶה יָפֶה.

רֶגַע זֶה הָיָה בּוֹ אֶחָד מִשִּׁישִּׁים שֶׁל טַעַם גֵיהִנֹּם.

אֶלָּא שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ הָיִיתִי בְמַעֲשָׂי.

דָּבָר יָדוּעַ, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הַנָּמֵר וְהַדּוֹמֶה לוֹ, נִגָּשׁ לְאַט לְאַט אֶל טַרְפּוֹ וּכְשֶׁמַּגִּיעַ כִּמְלֹא קְפִיצָה, מִשְׁתַּטֵּח הוּא עַל כְּרֵסוֹ וְרַגְלָיו וְכָל שְׁרִירָיו מְתוּחִים וּנְכוֹנִים לִקְפִיצָה.

“מְלֹא קְפִיצָה” זֶה הָיָה מְקוֹם הָעִטְרָן. וּכְשֶׁבָּאוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת עַד לְמָקוֹם זֶה, הִשְׁתַּטְּחוּ זֶה בְצַד זֶה וְזוֹ לַאֲחוֹרֵי זוֹ, כְּדַרְכָּן וּכְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיהֶן מֵעוֹלָם. וְאוּלָם, כְּשֶׁאָמְרוּ לְזַנֵּק מִן הַקַּרְקַע – וְהִנֵּה הֵן מְחֻבָּרוֹת לִמְקוֹמָן וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לָזוּז אַף כִּמְלֹא נִימָה!

הָעִטְרָן הִדְבִּיק אוֹתָן, אֶת כְּרֵסָן וְרַגְלֵיהֶן כְּאֶחָת. אֵין תְּקוּמָה!

חֶלְקָה זוֹ – אָמַרְתִּי לָהֶן – כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, פֹּה תִמְצְאוּ מְנוּחָה נְכוֹנָה, יְדִידַי!

הַחַיּוֹת הָרוֹתְחוֹת הִתְחַבְּטוּ לְכָאן וּלְכָאן, הִתְאַמְּצוּ בְכָל שְׁאֵרִית כֹּחָן לְהִסְתַּלֵּק מִמְּקוֹמָן –­ לַשָּׁוְא.

נַהַם נוֹרָא עָבַר בְּכָל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ!

מִיָּד זָרַקְתִּי בֵינֵיהֶן אֲבוּקָה בוֹעֶרֶת, נִתְלַהֵב הָעִטְרָן מִסָּבִיב עַל יְדֵי אֲבַק־הַשְׂרִפָה, וּלֶהָבָה גְדוֹלָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּן כְּאַחַת מִכַּף רַגְלָן וְעַד רַעְמָתָן הָאֲרֻכָּה – וְנִשְׁמָתָן עָלְתָה בִצְעָקָה הַשָּׁמָיְמָה.

אַף נָמֵר אֶחָד לֹא נִמְלַט.

הַפֶּחָה הָרָם לֹא מָצָא מִלִּים בְּפִיו מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּתוֹ, וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר דָּבָר. וְבִרְאוֹתוֹ אֶת הַחַיּוֹת וְהִנֵּה כֻלָּן פְּגָרִים מֵתִים פָּנָה אֵלַי וְאָמָר:

– יְדִידִי הַבָּרוֹן! מַה־נֶּאֶמְנוּ דְבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: אַתָּה תוֹשִׁיעַ אֶת הָאָרֶץ וְאַתָּה תִגְאָלֶנָּה. נְבוּאָה נִזְרְקָה מִפִּי שֶׁגַּם אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי עַד סוֹפָהּ. זֶה אַלְפֵי שָׁנָה וִילִידִי הָאָרֶץ נִלְחָמִים בְּחַיּוֹת רָעוֹת הֲלָלוּ, מְחַבְּלִים תַּחְבּוּלוֹת בְּעָרְמָה, מְבַקְּשִׁים עֵצוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעַת אִישׁ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים רָעִים וְנוֹרָאִים בְּדֶרֶך זוֹ, כָּמוֹךָ הַיּוֹם. אִם כֹּה תוֹסִיף, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן – מֻבְטַחְנִי, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם זָנָב וְצִפֹּרֶן!

– תִּקְוָתִי חֲזָקָה – עָנִיתִי – שֶׁאִם יְחָנֵּנִי הָאֵל וְאֶשְׁתַּקֵּעַ בָּאָרֶץ, טַהֵר אֲטַהֵר אוֹתָהּ מִשִׁנֵּי נְמֵרִים וַאֲרָיוֹת וּמִכָּל מַשְׁחִית וָפֶגַע רָע.

לָקַחְתִּי עִמָּדִי פֶּגֶר אֶחָד מִפִּגְרֵי הַלְּבָאִים וְעָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

כְּשֶׁעָזַבְנוּ אֶת הֶהָרִים, נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ מוֹשָׁבָה קְטַנָּה שֶׁל פְּרָאִים. צְרִיפֵיהֶם הַנְּמוּכִים הָעֲשׂוּיִם חֲשַׁשׁ עָמְדוּ זֶה לְצַד זֶה וְלִפְנֵי כָל אֶחָד מֵהֶם – גֻלְגְּלוֹת־אָדָם תְּחוּבוֹת עַל מוֹטוֹת, כַּנָּהוּג אֶצְלָם. מַחֲזֶה נוֹרָא זֶה עוֹרֵר בְּלִבִּי חֵמָה עַזָּה וְגַם פָּחַד.

– אִם אֶזְרָחֶיךָ הַנִּכְבָּדִים – אָמַרְתִּי אֶל הַפֶּחָה – זוֹלְלֵי־אָדָם אֵלֶּה, יִתְאַסְּפוּ עָלֵינוּ – לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ אַף בְּדַל־אֹזֶן, גַּם לֹא יִוָּדַע כִּי בָאנוּ אֶל קִרְבָּם!

– אֲנִי, – אָמַר הַפֶּחָה בִמְנוּחָה – אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינַי, פֶּרֶא אֲנִי מִלֵּדָה, שָׁחוֹר כְּמוֹתָם, ולֹא יַעֲשׂוּ לִי כָּל רָעָה, רַק בְּשַׂר הַלְּבָנִים יִנְעַם מְאֹד לְחִכָּם – עוּצָה לְךָ אֵפוֹא עֵצָה, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה, וְהִנֵּה חֲבוּרָה קְטַנָּה סָבְבָה עָלֵינוּ, כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בְּעֶרֶךְ, וּבְעֵינַיִם מְפִיקוֹת תִּמָּהוֹן הִסְתַּכְּלוּ בַמֶּרְכָּבָה הַסְּגוּרָה מִכָּל צַד, הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַבָּשָׂר שֶׁעָלָה בְּפִיהֶם, וְשִׁרְבְּבוּ לְשׁוֹנָם מִתַּאֲוָה.

וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם מְגַמְגֵּם דְּבַר מָה, וְפִתְאֹם עָזַב אוֹתָנוּ, נָהַם וַיָּרָץ בְּכָל כֹּחוֹ.

מִיָּד הֵבַנְתִּי, שֶׁמְּמַהֵר הוּא לְבַשֵּׂר בַּקָּהָל בְּשׂרַת סְעֻדָּה שְׁמֵנָה וּלְהַזְעִיק אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה.

לָקַחְתִּי אֶת חַרְבִּי הַחַדָּה וְיָשַׁבְתִּי כְּנֶגֶד חוֹרָהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה מַחֲנֵה פְרָאִים מְזֻיָּנִים בָּאִים וּמְקַפְּצִים קְפִיצוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וּבְקוֹל נַהַם וַהֲמוּלָה, עַד כִּי סָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי.

הַפֶּחָה שֶׁיָּדַע אוֹתָם מִכְּבָר אָץ בִּי לְהָנִיעַ אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְלַעֲזֹב אוֹתָם.

– לֹא – אָמַרְתִּי לוֹ – פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם? אִי־אֶפְשָׁר!

וְלֹא זַזְנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ.

כָּל הַמַּחֲנֶה סָבַב אֶת הַמֶּרְכָּבָה, הִתְחוֹלֵל בְמָחוֹל מְשֻׁנֶּה. בָּדְקוּ אֶת “הָאֱגוֹז” הַמּוּזָר, שֶׁהָיָה סָגוּר מִכָּל צְדָדָיו וְרַק חוֹר אֶחָד קָטָן הָיָה פָתוּח לִפְנֵיהֶם. וְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁרָאָה בָרִאשׁוֹנָה אֶת הַחוֹר הִתְחִיל לִקְפֹּץ בְּשִׂמְחָה, מְקַפֵּץ וּמְגַמְגֵּם:

– הֻף! – הֻף! – צָעַק וְהֶרְאָה כְנֶגֶד הַחוֹר – הֻף רַשַׁפֻּא סָנֵכַהַל!! (רָצָה לֵאמֹר: פֹּה אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס). וַאֲנִי רוֹאֶה בְעֵינִי הָאַחַת אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם מֵצִיץ אֵלֵינוּ מִבַּחוּץ.

רֶגַע הִסְתַּכֵּל וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

פֹּה תְהֵא קְבוּרָתֶךָ! הֻף־הֻף!! – אָמַרְתִּי לוֹ וְהִתַּזְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ הַמְתֻלְתָּל בִּתְנוּפַת חֶרֶב אֶחָת!

הַפְּרָאִים הִתְהוֹלְלוּ עוֹד יוֹתֵר, וְרַעַשׁ גָּדוֹל, צְעָקוֹת וּשְׁאָגוֹת נוֹרָאוֹת, נִסֵּר בָּאֲוִיר.

בָּא עוֹד אֶחָד וְעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן.

מִיָּד שָׁכַב גַּם הוּא עָרוּף!

וְהַפְּרָאִים לֹא חָדְלוּ מִסַּקְרָנוּתָם, וּכְמִתְאַוִּים לָדַעַת, מַה־טִּיבוֹ שֶׁל מַלְאַךְ מָוֶת זֶה – בָּאוּ אֶחָד אֶחָד וְהִכְנִיסוּ אֶת רֹאשָׁם.

לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וַאֲנִי הִשְׁלַכְתִּי מִתּוֹךְ מֶרְכַּבְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם גֻּלְגָּלוֹת שְׁחוֹרוֹת, וּקְוֻצּוֹתֵיהֶן תַּלְתַּלִּים מַעֲשֵׂי עָבֹת לְתִפְאָרֶת!

אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁתָּיִם!

– עַכְשָׁו – אָמַרְתִּי – נָקִים קְצָת מְהוּמָה בַמַּחֲנֵה.

הֲנִיעוֹתִי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בְּכָל כֹּחִי, הַמֶּרְכָּבָה הִתְחִילָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בֵּין הַצְּרִיפִים הַנְּמוּכִים הֵנָּה וָהֵנָּה, מִתְפַּתֶּלֶת כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, סוֹבֶבֶת בְּשִׁגָּעוֹן, רוֹעֶשֶׁת וּמְקַרְקֶרֶת, הַפְּרָאִים בָּרְחוּ מְבֹהָלִים כְּנָס מִפְּנֵי שֵׁדִים, הַמֶּרְכָּבָה אַחֲרֵיהֶם, וּכְשֶׁהִשִּׂיגָה אֶחָד מֵהֶם, הִקִּיפָה עָלָיו בִּמְרוּצָה סָבִיב סָבִיב, נִכְרֶכֶת כְּפֶתֶן וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ, אַחַר כָּךְ אֵת הַשֵּׁנִי, אֶת הַשְּׁלִישִׁי, אֶת הָרְבִיעִי, וּצְעָקוֹת וַאֲנָקוֹת וְאַנְחוֹת־מָוֶת עַל כָּל סְבִיבַי. הוֹצֵאתִי אֶת רֹאשִׁי מִן הַחוֹר וְהִנֵּה דְמָמָה בַמַּחֲנֶה.

דִּמְמַת קֶבֶר. אֵין אִישׁ. אֵין פֶּרֶא.

– כִּמְדוּמַנִי – אָמַרְתִּי לִידִידִי הַפֶּחָה – שֶׁמֵּעַתָּה יִהְיוּ אֶזְרָחֶיךָ הַנִּכְבָּדִים נִמְלָכִים בְּדַעְתָּם תְּחִלָּה, אִם לְהַכְנִיס אֶת רֹאשָׁם אֶל הַחוֹר.

כְּנִרְאֶה, עָבְרָה שְׁמוּעָתֵנוּ כַּבָּרָק מִמּוֹשָׁבָה לְמוֹשָׁבָה, מֵחַוָּה לְחַוָּה, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַכְּפָר הַשֵּׁנִי רָאִינוּ אוֹתָם כֻּלָּם נֶחְבָּאִים וּמְצִיצִים מִן הַחוֹרִים בְּעַיִן אֶחָת.

עָבַרְנוּ דֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה מוֹשָׁבוֹת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִכְפָר אֶחָד גָּדוֹל.

– פֹּה – אָמַרְתִי לַאֲנָשַׁי – נְנַסֶּה לִכְרוֹת עִמָּהֶם בְּרִית שָׁלוֹם.

הֶעֱמַדְתִּי אֶת הַמֶּרְכָּבָה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל “הָעִיר” שֶׁהִיא לְפִי דִבְרֵי הַפֶּחָה בִּירַת הַפֶּלֶךְ, עָלִיתִי עַל מֶרְכַּבְתִּי וְקָרָאתִי אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם, שֶׁיָּגִיחוּ מֵחוֹרֵיהֶם וְסִדְקֵיהֶם. נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בֵּאלֹהֵיהֶם “לֻא־הַבִּקָּה”, שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה לָהֶם כָּל רָעָה, אִם יִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי וְלִתְנָאֵי הַשָּׁלוֹם. וְדָבָר זֶה שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹנָם, עָזַר לִי לְהוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה וּלְהַקְהִילָם אֵלַי בְּלִי מוֹרָא. נָשָׂאתִי לִפְנֵיהֶם נְאוּם גָּדוֹל וְהִבְטַחְתִּים שֶׁאִם יַעַמְדוּ תַחַת דִּגְלִי וְיִהְיוּ לִי לְאַנְשֵׁי־צָבָא נֶאֱמָנִים, אֶעֱשֶׂה עִמָּם טוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא שָׁעֲרוּ מֵעוֹלָם, וְאִם לֹא – אַחַת דָּתִי: רָמֹס יֵרָמְסוּ כֻלָּם תַּחַת מֶרְכַּבְתִּי!

הַפְּרָאִים עָמְדוּ מִסְּבִיבִי בִרְתֵת וְלֹא מָצְאוּ מִלָּה בְפִיהֶם.

רָאָה זֹאת הַפֶּחָה וַיִּיעָצֵנִי, לְהַשְׁחִיר אֶת פָּנַי כְּמוֹתָם, וְאָז אוּלַי יִתְרַגְּלוּ אֵלַי וְיִשְׁמְעוּ לִי.

– אָמְנָם גַּם חוֹבַת הַנִמּוּס הִיא! – אָמַרְתִּי לְהַפֶּחָה. נִכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, הִשְׁחַרְתִּי אֶת פָּנַי וְיָצָאתִי אֲלֵיהֶם. הַפְּרָאִים נֶהֶפְכוּ לִי כְרֶגַע לְאוֹהֲבִים וְכֻלָּם פֶּה אֶחָד שָׁמְעוּ לַעֲצָתִי.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה – וְהִנֵּה מַחֲנֶה עָצוּם עוֹמֵד הָכֵן לִפְקֻדָּתִי. סְפַרְתִּים וּמְצָאתִים תִּשְׁעַת אֲלָפִים אִישׁ!

תִּשְׁעַת אֲלָפִים אִישׁ הֲלֹא צָבָא הוּא, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי מַעֲשֶׂה.

בָּחַרְתִי מִבֵּינֵיהֶם אַנְשֵׁי חַיִל, בַּעֲלֵי מִשְׁמַעַת, וְהִפְקַדְתִּים שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת; וְהָיָה כָל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֵלַי וְכָל הַדָּבָר הַקָּטָן יִשְׁפְּטוּ הֵם.

וּבְרֹאשׁ מַחֲנֶה עָצוּם זֶה שַׂמְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֶל מְדִינַת הַפֶּחָה הָרָם כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּדוֹ!


 

פֶּרֶק עֶשְֹרִים וַחֲמִשָּׁה    🔗

הַבָּרוֹן שַׂר צָבָא שֶׁל פְּרָאִים – חִתַּת הַבָּרוֹן עַל יוֹשְבֵי הָאָרֶץ – מַחֲרֹזֶת שֶׁל אֶצְבָּעוֹת קְצוּצוֹת – מִשְׁתֶּה גָּדוֹל – מַתָּנָה נוֹרָאָה – הַבָּרוֹן עוֹשֶׂה אֶת הַפְּרָאִים לְבַעֲלֵי תַרְבּוּת – הוּא מְחַבֵּר לָהֶם אָלֶף־בֵּית – נִפְלְאוֹת הַמּוּסִיקָה שֶׁל זוֹלְלֵי־הָאָדָם – עוֹלָם הָפוּךְ – חַג־אֵבֶל בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת – “מַתָּנוֹת יְקָרוֹת” מִידֵי הַפְּרָאִים – הַמְשׁוֹרֵר בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן – סְפָרוֹת עַל גַּבֵּי עָלִים וּקְרָשִׁים – שִׁיר שֶׁבַח לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן.

כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, אֲדֹנַי הַנִּכְבָּדִים, מִסִּפּוּרִי הַקּוֹדֵם, חָדַלְתִּי מִהְיוֹת אָדָם פָּנוּי לְעַצְמוֹ, לֹא עוֹד הָיִיתִי אִישׁ פְּרָטִי, אֶלָּא שַׂר־מְפַקֵּד גְּדוּד צָבָא עָצוּם וְרָב. יָצָאתִי מֵרְשׁוּת־הַיָּחִיד וְנִכְנַסְתִּי לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ אַלְפֵי בְנֵי אָדָם מְזֻיָּנִים, הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי וְכָל אַחֲרַיּוּתָם עָלַי: אֲנִי חַבְתִּי בְּכַלְכָּלָתָם, בִּשְׁמִירָתָם וּבְהַדְרָכָתָם כָּל הַיָּמִים. וְאִם תַּעֲלוּ עַל לִבְּכֶם, שֶׁצִּבְאוֹתַי הֲלָלוּ, הָעוֹמְדִים תַּחַת הַשְׁגָּחָתִי וְשִׁלְטוֹנִי, הֵם אֲסַפְסוּף שֶׁל פְּרָאִים זוֹלְלֵי־אָדָם – הֲלֹא תָבִינוּ לָדַעַת, מַה־גָּדוֹל הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר נָשָׂאתִי עַל שִׁכְמִי וּמָה־כָּבֵד הָעֹל אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ אֶת צַוָּארִי הַפָּעַם! וְכָל זֶה – מִיַּד הַמִּקְרֶה! כְּאִישׁ כֵּן מִקְרֵה חַיָּיו. אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן, הַמְכַנֶּה אֶת עַצְמוֹ גָּדוֹל, כִּבְיָכֹל, אֵרַע לוֹ מַעֲשֶׂה וְנִלְחַם בְּפַרְעֻשִּׁים וּבְיַתּוּשִׁים שׁוֹנִים; בָּרוֹן דִּי־טוֹט הִקְרָה הַגּוֹרָל לְפָנָיו קוֹפִים אֲחָדִים, הֵבִיא אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ וְהָיָה מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת; וַאֲנִי – נַעֲשֵׂיתִי שַׂר־צָבָא, מְפַקֵּד שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְלֹשִים אִישׁ, כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חַיִל שׁוֹלְפַי חֶרֶב אִישׁ עַל דִּגְלוֹ לִשְׁמוֹתֵיהֶם. חִיל אָחַז אֶת כָּל יְלִידֵי הָאָרֶץ בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ מַחֲנֶה כָבֵד זֶה עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם. כָּל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים, כָּל הַמּוֹשָׁבוֹת וְהַחַוּוֹת, שָׁלְחוּ אֶת מַנְהִגֵיהֶם לְקַבֵּל אֶת פָּנַי בִּכְנִיעָה וּבְמַתָּנוֹת וְרַבִּים נִסְפְּחוּ אֶל גְּדוּדַי וְלִשְׁבוּעַת־אֲמָנָה קִצְּצוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת אֶצְבָּעָם הַקְּטַנָּה וְנָתְנוּ אוֹתָהּ לִי לְאוֹת תּוֹדָה וְכָבוֹד, וַאֲנִי, כָּרָאוּי לְאָדָם בַּעַל נִמּוּס – קִבַּלְתִּי אוֹתָם בְּאַהֲבָה וְאֶת כָּל הָאֶצְבָּעוֹת הֲלָלוּ שַׂמְתִּי עִמִּי לְמִשְׁמֶרֶת. בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים חָרַזְתִּי לִי מַחֲרֹזֶת גְּדוֹלָה שֶׁל אֶצְבָּעוֹת מְקֻצָּצוֹת וְעַל פִּיהָ יָדַעְתִּי אֶת מִסְפַּר אַנְשֵׁי חֵילִי הָאַמִּיצִים.

הַפֶּחָה הָרָם עָרַךְ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶּה גָדוֹל כְּיָדוֹ הָרְחָבָה; הַמִּשְׁתֶּה אָרַךְ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת. כָּל הַזְּמָן הַזֶּה לֹא פָּסְקוּ מִשֻּׁלְחָנֵנוּ לֹא בָשָׂר וְלֹא דָגִים וְלֹא יַיִן – הַכֹּל כְּיַד הַמֶּלֶךְ!

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לִסְעֻדָּתֵנוּ קָרַנִי מִקְרֶה זָר וּמוּזָר שֶׁהִקְפִּיא אֶת דָּמִי. בְּתוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיָּה וְזִמְרָה וּמְחוֹלוֹת בָּא שַׂר־הַמַּשְׁקִים וְהוֹדִיעַ, שֶׁבְּנֵי הָעִיר הֵבִיאוּ לִי תְשׁוּרָה וְהֵם מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת אֶת פָּנָי. נַעֲנֵיתִי לָהֶם. וְהִנֵּה שְׁנֵי פְרָאִים שְׁחוֹרִים וּגְבֹהִים כְּעַמּוּדִים בָּאִים, בְּיָדָם טַס שֶׁל סוֹחֶרֶת יְקָרָה וְעַל הַטַּס – אֲנָשִׁים צְלוּיִם!

מֵת לִבִּי לְמַרְאֵה הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה!

הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ, כְּמוּבָן, אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ וְלֹא מִשֶּׁלָּהֶם.

הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנֵי הַפֶּחָה, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה נִסְתַּמְּרָה בְמֹחִי: אָדָם זֶה אֶפְשָׁר גַּם הוּא אֵינוֹ מִן הָאֲנִינִים בְּיוֹתֵר, וְחָשׁוּד עַל אֲכִילַת בְּשַׂר אָדָם לָבָן?! אֶפְשָׁר עָתִיד גַּם אֲנִי לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל טְמֵאִים הֲלָלוּ?!

הַפֶּחָה הֵבִין לְמַחְשְׁבוֹתַי. פָּנָיו הַשְּׁחוֹרִים אָדְמוּ מִבּשֶׁת. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר לִי בְלָחַשׁ:

– אֵין עֵצָה, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן; חוֹבָתְךָ לְקַבֵּל תְּשׁוּרָה זוֹ בְּאַהֲבָה, וָלֹא – חַיֶּיךָ תְלוּיִים לְךָ מִנֶּגֶד. רוֹצֶה אַתָּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם וְלִקְנוֹת לְךָ שֵׁם טוֹב וְיָד תַּקִּיפָה עֲלֵיהֶם לֵךְ בְּדַרְכָּם וֶאֱחֹז בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְלֹא שֶׁגַּם אַתָּה חַיָב לֶאֱכֹל בְּשַׂר־אָדָם, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לְךָ לְהָשִׁיב אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם וְלִשְׁפֹּךְ לָהֶם הַקִּתּוֹן עַל פְּנֵיהֶם – סוֹף־סוֹף פְּרָאִים הֵם וְזוֹלְלֵי־אָדָם כֻּלָּם.

– וְאַתָּה? – שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ – מַה־דַּרְכְּךָ בִּכְמוֹ זֶה?

– אָנִי? – עָנָה הַפֶּחָה – אֲנִי מְקַבֵּל תָּמִיד אֶת מַתְּנָתָם זוֹ בְּאַהֲבָה וּבְתוֹדָה וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאָהּ לְחֵילִי.

חֲרוֹנִי עָלָה עַד לְהַשְׁחִית. חָפַצְתִּי לִשְׁלֹף אֶת חַרְבִּי וּלְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל נָבָל שָׁחוֹר זֶה!

אֶלָּא שֶׁמִּיָד נִמְלָכְתִּי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי, מוּטָב שֶׁאֶהְיֶה מָתוּן בַּדָּבָר וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּהַשְׂכֵּל וָדָעַת; כִּי אִם לֹא כָךְ אָבִיא שׁוֹאָה עַל רֹאשִׁי וְלֹא אַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתִי.

קִבַּלְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה הַנִּתְעָבָה וְנַעֲנֵיתִי לָהֶם בְּרֹאשִׁי לְתוֹדָה. כְּשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם פָּנִיתִי אֶל הַפֶּחָה וְלָחַשְׁתִּי לוֹ בְאָזְנוֹ בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה:

– אֲנִי אָשִׂים קֵץ לְתוֹעֵבוֹת אֵלֶּה!

עָזַבְתִּי אֶת הָאוּלָם וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אַחֲרַי אֶת שְׁתֵּי גוּפוּת־הַמֵּתִים אֶל תּוֹךְ חֶדְרִי. כְּשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי לָקַחְתִּי סַם־מָוֶת, צִיאַן־קַלִּי, שֶׁהָיָה עִמִּי, הֵטַלְתִּי אֶת הָרַעַל הַנּוֹרָא בְּתוֹךְ הַחֲלָלִים. אַחַר־כָּךְ שַׁבְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ וְצִוִּיתִי לְהָבִיא אֶת שְׁנֵי הַמֵּתִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.

קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְנָשָׂאתִי לִפְנֵי אַנְשֵׁי צְבָא חֵילִי נְאוּם אָרֹךְ. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאֱלֹהֵיהֶם לֻא־הַבִּקָּה נִרְאָה אֵלַי בַּחֲלוֹמִי וְהִגִּיד לִי, שֶׁמַּגֵּפָה גְדוֹלָה עֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם אִם יוֹסִיפוּ לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַלְּבָנִים. בֵּאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁמִּלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֱלֹהֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים, וַתֶּחֱזַק יַד אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים. וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה נְקָמוֹת נוֹרָאוֹת בְּאוֹכְלֵי בְשַׂר בָּנָיו. וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם מֵאֵת לֻא־הַבִּקָּה לְהַזְהִירָם וּלְהַצִּיל אוֹתָם מִן הַמַּגֵּפָה הַגְּדוֹלָה. וְעַתָּה יֻתַּן נָא מִן הַבָּשָׂר הַזֶּה לְאֶחָד מֵהֶם לְאָכְלָה, וְרָאוּ כֻלָּם כִּי אֱמֶת בְּפִי.

אִישׁ מֵהֶם לֹא נוֹעַז לִטְעֹם מִבְּשַׂר הַמֵּתִים.

וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אֵימַת אֱלֹהֵי הַלְּבָנִים וְלֹא יָשׁוּבוּ לְהַרְגִּיזוֹ, יְעַצְתִּים לְהָבִיא אִישׁ מִן הַחוּץ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל דְּבַר הַמַּגֵּפָה וְיִתְּנוּ לוֹ לֶאֱכֹל מִן הַבָּשָׂר.

וְכֵן הָיָה. הֵבִיאוּ אָדָם מִן הַחוּץ וְחִלְּקוּ לוֹ מָנָה יָפָה…

הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵין שִׁנָּיו וְהוּא נוֹפֵל אַרְצָה, שָׁבָץ נוֹרָא אֲחָזָהוּ. הוּא צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, פָּנָיו נַעֲשׂוּ חִוְרִים־יְרוֹקִים־אֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים כְּאֶחָת וְנִשְׁמָתוֹ יָצְאָה בְיִסּוּרִים נוֹרָאִים!

כִּרְאוֹת זֹאת חֲנִיכַי, צְבָא גִבּוֹרַי, אֵימָה גְדוֹלָה אֲחָזָתַם, כֻּלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים וְהִתְחִילוּ מְיַבְּבִים וּמִתְגּוֹדְדִים עַד זוֹב דָּם:

– יוֹבוּא – יוֹבוּא וֻנּוּל! – יוֹבוּא יוֹבוּא וֻנּוּל! – וַלֻּלַּה לֻא־הַבִּקָּה, וַלֻּלַּה! – (אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, הַלְּלוּ אֶת לֻא־הַבִּקָּה!)

וּבְכֵן – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – הַדָּבָר עָלָה יָפֶה!

– וְעַכְשָׁו – פָּנִיתִי אֶל הַפֶּחָה – חוֹבָה גְדוֹלָה וַעֲבוֹדָה קָשָׁה מוּטֶלֶת עָלֵינוּ מֵהַיּוֹם: לְהַתְעִיב עַל הַפְּרָאִים הַלָּלוּ אֶת בְּשַׂר הַלְּבָנִים לְנֵצַח נְצָחִים. יוֹדֵעַ אֲנִי, עַד כַּמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר, לְהַרְחִיקָם מֵהֶרְגֵּל זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם טֶבַע, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה וְגַם אַצְלִיחַ. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁגְּדוּד גָּדוֹל זֶה עוֹמֵד לִימִינִי. אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם לְמַלְכֵי אֵירוֹפָּה, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדָם לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים – יַעֲלֶה בְיָדִי לַעֲשׂוֹתוֹ בִּזְמָן קָצָר! חוֹבָתֵנוּ לַעֲבֹר בְּרֹאשׁ גְּדוּדִי מֵחַוָּה לְחַוָּה וְלַהֲפֹךְ אֶת הַבַּרְבָּרִים הֲלָלוּ לְבַעֲלֵי תַרְבּוּת מַמָּשׁ. לְחַנֵּךְ אוֹתָם וּלְהַעֲמִידָם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם עַמֵּי אֵירוֹפָּה! אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִרְאוֹת רִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם חַיִּים בַּאֲפֵלָה וּנְזוֹנִים מִבְּשָׂרֵנוּ וּלְהַעֲלִים עָיִן.

הַפֶּחָה הָרָם הִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדָתוֹ הָעֲמֻקָּה וְהִבְטִיחַ לִהְיוֹת לִי עֵזֶר בַּדָּבָר.

כְּשֶׁעָבְרוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שַׂמְנוּ לַדֶּרֶךְ פְּעָמֵינוּ.

לֹא אַרְבֶּה עֲלֵיכֶם דְּבָרִים, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים – עָבַרְתִּי בְּכָל הַמְּדִינָה הָרְחָבָה הַהִיא וְעָשִׂיתִי בָּהּ מַמָּשׁ נִפְלָאוֹת! – כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי וכַמָּה מִלְחָמוֹת נִלְחַמְתִּי בָהֶם, הוֹסַפְתִּי עָרְמָה עַל עָרְמָה וּמְזִמָּה עַל מְזִמָּה עַד שֶׁהִכְנַעְתִּי אוֹתָם וְאֶת תַּאֲוָתָם לִבְשַׂר אָדָם. בְּכָל מְקוֹם בֹּאִי מָצָאתִי הֲרוּגִים לְמֵאוֹת מוּכָנִים לְמַאֲכָל. בֵּינֵיהֶם מִכָּל עַמֵּי אֵירוֹפָּה וַאֲמֵרִיקָה: אַנְגְּלִים, צָרְפַתִּים, גֶּרְמַנִּים, אִיטַלְקִים, וְנוֹרְבֵנִים. זָרַקְתִּי בָהֶם סַם־מָוֶת – וְהַזּוֹלְלִים מֵתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה.

וּכְשֶׁרַבּוּ בָהֶם הַחֲלָלִים וּמֵתֵיהֶם מִלְּאוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְכָל רְחוֹבוֹתֵיהֶם – עָמַדְתִּי עַל מֶרְכַּבְתִּי וְנָשָׂאתִי אֲלֵיהֶם נְאוּם, מַשָּׂא־מַגֵּפָה בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם, עַד שֶׁנִשְׁבְּעוּ לִי כֻּלָּם שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא יָבֹא אֹכֶל כָּזֶה אֶל פִּיהֶם!

כְּאַלְפַּיִם כְּפָרִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת עָרִים הֶחֱזַרְתִּי לְמוּטָב!

וְאִם עַל פִּי מִקְרֶה שַׁבְתִּי לְמָקוֹם שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ בוֹ, מִיָּד בָּאוּ פְנֵי הָעִיר וְהוֹדִיעוּ לִי שֶׁפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי חָזַר לְסוּרוֹ וְשֶׁהֵם הֶעֱנִישׁוּ אוֹתוֹ קָשֶׁה וְעַתָּה הֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּעַל חֵטְא זֶה, שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַמַּגֵּפָה.

כָּכָה נָסַעְתִּי כְּשָׁנָה בְּאֶרֶץ נוֹרָאָה זוֹ וְהָפַכְתִּי אֶת יוֹשְׁבֶיהָ לַאֲנָשִׁים תְּמִימִים וִישָׁרִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁחוֹבָתִי הָיְתָה לָתֵת לָהֶם מִחְיָה וּמָזוֹן אַחֵר תַּחַת בְּשַׂר הָאָדָם.

חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁתֵּף אֶת הַיָּפֶה עִם הַמּוֹעִיל, וּלְפִי שֶׁבִּמְדִינוֹת אַפְרִיקָה רַבּוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת הַטּוֹרְפוֹת וּמַזִּיקוֹת לָאָרֶץ מְאֹד, הִתַּרְתִּי לָהֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶים אֲכִילַת כָּל הַחַיּוֹת הָרָעוֹת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא, שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁלְּמִצְוָה גְדוֹלָה תֵּחָשֵׁב לָהֶם!

הַפְּרָאִים שָׂמְחוּ לַדָּבָר וְהִתְחִילוּ מִתְנַפְּלִים עַל חַיְתֵי יַעַר וְעָשׂוּ בָהֶן שְׁפָטִים נוֹרָאִים!

לֹא עָבְרָה שָׁנָה – וְהַיְּעָרוֹת הָיוּ נְקִיִּים מִכָּל חַיָּה רָעָה.

אֶלָּא שֶׁרַבִּים הֵם זוֹלְלֵי־הָאָדָם לְמִינֵיהֶם. יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁאוֹכְלִים את הַלְּבָנִים חַיִּים! הֲלָלוּ אֵינָם הוֹרְגִים אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, אֶלָּא חוֹתְכִים אֵבָר־אֵבָר וְכָךְ צוֹלִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם. וּכְשֶׁאָסַרְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת בְּשַׂר הָאָדָם וְנָתַתִּי לָהֶם בִּמְקוֹמוֹ אֶת חַיַּת הַיַּעַר הָיוּ אוֹכְלִים גַּם מֵהֶן אֵבָר מִן־הַחַי, וְרַבּוֹת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי עָמָל עַד שֶׁשֵּׁרַשְׁתִּי מִלִּבָּם גַּם אֶת הַהֶרְגֵּל הַנִּתְעָב הַזֶּה.

אַחֲרֵי אֵלֶּה נָתַתִּי אֶת לִבִּי לְהַעֲמִיד לָהֶם בָּתֵּי־סֵפֶר שׁוֹנִים בְּכָל עָרֵי מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. מִנִּיתִי עֲלֵיהֶם מוֹרִים מֵאַנְשֵׁי צְבָאִי, שֶׁכְּבָר יָדְעוּ קְרֹא וּכְתֹב, וַהֲלָלוּ מִלְּאוּ אֶת חוֹבָתָם בֶּאֱמוּנָה. כְּתָב לֹא הָיָה לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם, וַאֲנִי חִבַּרְתִּי לָהֶם גַּם אָלֶף־בֵּית לִלְשׁוֹנָם.

בְּבָתֵּי סֵפֶר הֲלָלוּ צִוִּיתִי לְלַמְּדָם גַּם אֶת מְחוֹלוֹתֵיהֶם הַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְאֶת שִׁירוֹתֵיהֶם וּזְמִירוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת.

עַל דְּבַר מְחוֹלוֹתֵיהֶם וְעַל הַזִּמְרָה בִכְלָל עָתִיד אֲנִי לְחַבֵּר סֵפֶר שָׁלֵם הַמַּקִּיף אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁכֵּן הַרְבֵּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים וַחֲדָשִׁים יֵשׁ בְּיָדִי לְגַּלוֹת בּוֹ. כָּכָה, לְמָשָׁל, מָצָאתִי שֶׁלֹּא שִׁבְעָה קוֹלוֹת לָהֶם בְּמוּסִיקָה, כָּמוֹנוּ, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר! בְעוֹד שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵין אָדָם מֵרִים קוֹלוֹ, וַאֲפִילוּ הוּא בְחִיר הַמְזַמְּרִים, אֶלָּא לִשְׁתֵּי אָקְטָבוֹת – אֶצְלָם יֵשׁ שֶׁעוֹלִים עַד שֶׁבַע וַאֲפִילוּ עַד שְׁמוֹנֶה אָקְטָבוֹת!

הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִכְתֹּב גַּם עַל תְּכוּנוֹת נַפְשָׁם וּמִנְהֲגֵיהֶם וּמֻשָּׂגֵיהֶם בִּכְלָל, הַשּׁוֹנִים תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשֶּׁלָּנוּ. כָּל שֶׁבְּעֵינֵינוּ יָפֶה וְנֶחְמָד – בְעֵינֵיהֶם תּוֹעֵבָה הִיא; מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ נֶחְשָׁב לְטוֹב – אֶצְלָם רָע. הַשֶּׁמֶשׁ הִיא בְעֵינֵיהֶם אֲפֵלָה וְהַאֹפֶל – אוֹר גָּדוֹל! הַמָּתוֹק – מַר, הָעֶלְיוֹן – מַטָּה, הַגָּדוֹל קָטָן. עוֹלָם הָפוּךְ!

כָּל עֲמָלִי הַגָּדוֹל לְהַעֲמִידָם עַל טָעוּתָם עָלָה בַתֹּהוּ. לְחִנָּם בֵּאַרְתִּי לָהֶם בְּשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה טְעָמִים – הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָי. כִּמְעַט שֶׁחֲשָׁבוּנִי לִמְטֹרָף. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעַצְמוֹ, שֶׁגַּם בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָל נִבְדָּלִים הֵם מִשֶּׁלָּנוּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. כָּל מַה שֶּׁהַשִּׁנַּים שׁוֹלְטוֹת בּוֹ בִּכְלַל מַאֲכָל הוּא וַהֲרֵי הֵם אוֹכְלִים וּמְעַכְּלִים אוֹתוֹ לִבְרָכָה! וְתוֹדָה לָאֵל שֶׁלֹּא הִבְדִּילָם מִשְּׁאָר בְּנֵי־אָדָם לְסַם־הַמָּוֶת, שֶׁאִלּוּ כָךְ אוֹכְלִים גַּם אֶת הַצִּיאַן־קַלִּי בְּתַאֲוָה וְאֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב!

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי לְעִיר הַבִּירָה שֶׁלִּי הַמְכֻנָּה בְשֵׁם “הֻבֻּרֻדֹא” הֵבִיא לִי שָׁלִיחַ מְיֻחָד בְּשׂרָה מַעֲצִיבָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וּבְצַוָּאָתוֹ שָׂם אוֹתִי לְמוֹשֵׁל עַל כָּל אֶרֶץ אַפְרִיקָה!

מִיָּד נָתַתִּי צַו לִקְרֹא אֵבֶל גָּדוֹל בְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה. שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ הִלְבַּשְׁתִּי לְבָנִים, שֶׁכֵּן הַלָּבָן סִמָּן הוּא לָהֶם לַאֲבֵלוּת. שָׁלַחְתִּי אוֹתָם לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂרָה הָרָעָה בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֶזְרָחַי הַחֲדָשִׁים.

הָרָצִים נִתְקַבְּלוּ בְכָבוֹד גָּדוֹל, וּבְכָל הַמְּדִינָה יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף בְּזִמְרָה, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם – לְאוֹת אֵבֶל וָצָעַר!

מִנְהָגִים פְּרָאִים הֲלָלוּ עוֹרְרוּ בְלִבִּי צְחוֹק בָּרִאשׁוֹנָה, וְאוּלָם אַחַר־כָּךְ הִתְרַגַּלְתִּי גַם אֲנִי בְכָל אֵלֶּה. וְדִין הוּא: בָּאתָ הָעִירָה – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ.

אַחַר כָּךְ הוֹצֵאתִי כְּרוּז גָּדוֹל בְּכָל הַמְּדִינָה, שֶׁנִּמְשֹׁחַ נִמְשַׁחְתִּי לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת הַכְּרוּז הִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַשְּׁלִיחִים שְׁחוֹרִים, כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הָאֶזְרָחִים עָרְכוּ לִכְבוֹדִי חַג גָּדוֹל. לָבְשׁוּ כֻלָּם שְׁחוֹרִים, שָׂמוּ אֵפֶר עַל רָאשֵׁיהֶם, קָרְחוּ קָרְחָה וְהִתְגּוֹדְדוּ עַד זוֹב דָּם: סִמָּן שֶׁל שִׂמְחָה!

אַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֵלַי אֶת זִקְנֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם מִכָּל רַחֲבֵי הָאָרֶץ, כֻּלָּם הוֹלְכִים וְנוֹשְׂאִים תְּשׁוּרוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: כָּל מִינֵי סְמַרְטוּטִים וְשִׁבְרֵי חֶרֵס, אַבְנֵי־חוּצוֹת, עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, קַרְנֵי תְיָשִׁים, שִׁנֵּי חֲתוּלִים, מַסְמֵרוֹת חֲלוּדִים וְשִׁבְרֵי כֵלִים שׁוֹנִים, שֶׁבְּעֵינֵינוּ מֻקְצִים הֵם מֵחֲמַת מִאוּס – אֵלֶּה הָיוּ הַמַּתָּנוֹת שֶׁשָּׁלְחוּ לִכְבוֹד מַלְכָּם וַאֲדוֹנָם!

קִבַּלְתִּים בְּעֹנֶג נֶפֶשׁ וּבְתוֹדָה רַבָּה; סוֹף־סוֹף, אָמַרְתִּי, מִתּוֹךְ אַהֲבָה הֵם בָּאִים וּמִתּוֹךְ רֶגֶשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל.

וְעַצְמוֹת אָדָם לֹא הֵבִיאוּ לִי! לֹא! וּבְזָכְרִי שֶׁאֲנִי הוּא, שֶׁהֶחֱזַרְתִּים לְמוּטָב, זָחָה דַעְתִּי עָלָי!

אַחַר כָּךְ נִצַּב לְפָנַי רֹאשׁ הָאֶזְרָחִים בְּעִיר הַבִּירָה וְהִצִּיג לְפָנַי אֶת “מְשׁוֹרְרָם בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן”, שֶׁכָּתַב “שִׁיר שֶׁבַח” לִכְבוֹדִי. שְׁמוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן הַנִּכְבָּד הוּא “הֻגֻזַוַּלַּקְדֻסֻיּוֹרַבֻּ”!

הַפַּיְטָן הַנִּכְבָּד אִישׁ צָעִיר, גִּבֵּחַ וְכָחוּשׁ עַד כְּדֵי לְעוֹרֵר חֶמְלָה. טֶרֶם כֹּל הִבִּיעַ לִי אֶת תּוֹדָתוֹ הָעֲמֻקָּה עַל הָאָלֶף־בֵּית שֶׁחִבַּרְתִּי לָהֶם וְעַל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁיִּסַּדְתִּי.

– עַד עַכְשָׁו – אָמַר לִי הַפַּיְטָן – הָיִיתִי שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל. בְּשָׁעָה שֶׁנָּחָה עָלַי רוּחַ הָשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הָיִיתִי מֻכְרָח לְהַגְבִּיר אֶת כֹּחַ זִכְרוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת כָּל שִׁירַי וַחֲרוּזַי שֶׁחִבַּרְתִּי בְמֹחִי מִזְּמָן לִזְמָן – הֱצִיקַתְנִי רוּחִי מְאֹד. תּוֹדָה לְמַלְכֵּנוּ הָרָם, שֶׁהֶאֱצִיל עָלֵינוּ מֵחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְנָתַן לָנוּ אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב, יוֹשֵׁב וְרוֹשֵׁם אֶת כָּל הֲגִיגֵי לִבִּי, וְכָל מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנוֹתַי הִנָּם כְּתוּבִים וַעֲרוּכִים עַל סֵפֶר. וּכְבָר יֵשׁ לִי סָאתַיִם עֲלֵי־עַרְמוֹן וְכֹר עֲלֵי־תִרְזָה – כֻּלָּם מְלֵאִים שִׁירִים וְסִפּוּרִים! אֶת הַשִּׁירִים אֲנִי כוֹתֵב תָּמִיד עַל עֲלֵי עַרְמוֹן הָאֲרֻכִּים וְצָרִים וְאֶת הַסִּפּוּרִים – פַּעַם עַל עֲלֵי־תִרְזָה וּפַעַם עַל קְרָשִׁים. הַקְּרָשִׁים אֲרֻכִּים עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אַמָּה וְרָחְבָּם שָׁלשׁ אַמּוֹת. קְרָשִׁים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לִי הַרְבֵּה מְאֹד, מִסְפָּרָם עוֹלֶה לְאַלְפַּיִם חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה בְעֶרֶךְ!!

אַחַר כָּךְ שָׁכַב וְהִשְׁתַּטַח עַל הַקַּרְקַע וְקָרָא לְפָנַי אֶת הַשִּׁיר שֶׁכָּתַב לִכְבוֹדִי. אֶת הַשִּׁיר אֲנִי מוֹסֵר לָכֶם כָּאן בְּתַרְגוּמוֹ:

שִׁיר שֶׁבַח

לְמַלְכֵּנוּ בָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן.


קוֹל דֶּלֶת עַל צִירָהּ וְחֵרוּק הַפְּצִירָה –

אָנֹכִי לַמֶּלֶךְ אָנֹכִי אָשִׁירָה,

לַמֶּלֶךְ מִינְכְהוֹזֶן, הַשַּׂר וְהָרֹזֵן,

הַמּוֹשֵׁל מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ הַמַּעֲטִירָה.

הוּא מוֹשֵׁל בַּחֲסָדָיו וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו

לוֹ נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בִּצְעָקוֹת וּנְחִירָה:

עֲצָמוֹת וָמֹחַ

לְרֵיחַ נִיחֹחַ,

בְּשַׂר נָחָשׁ־בָּרִיחַ, מֵעַיִם וָאֹזֶן: —

יִקָּבֵר וְיִצְמַח מַלְכֵּנוּ מִינְכְהוֹזֶן!

גֻּלְגָּלְתּוֹ קִשּׁוּאָה, נְפוּחָה כַסִּיר

שְׁתֵּי עֵינָיו מְאִירוֹת כְּאַבְנֵי־הַגִּיר,

פָּנָיו פְּנֵי קוֹפִים הַמְטַפְּסִים עַל עֵצִים,

קוֹלוֹ קוֹל שֵׁדִים, מַזִּיקִים וְלֵצִים,

שְׁתֵּי אָזְנָיו סְמַרְטוּטִים,

שְׁנֵי טְלָאִים פְּשׁוּטִים –

יְהִי תֹפֶת מְנָת־חֶלְקוֹ וַחֲרוֹק הַשִּׁנָּיִם –

יִמַּח שֵׁם מַלְכֵּנוּ עַד בִּלְתִּי שָׁמָיִם!


שְׁתֵּי יָדָיו דַּרְדָּרִים הָעוֹקְצִים עַד מוּת,

גּוּפָתוֹ גּוּשׁ־דֹּמֶן אֵין תֹּאַר וּדְמוּת,

שְׁתֵּי רַגְלָיו כְּלֻנְסָאוֹת וְרֹאשׁוֹ אֵין־מֹחַ,

חָטְמוֹ אַף־שֶׁנְהַב וּלְשׁוֹנוֹ זְנַב אֹחַ.

מַה־נֶּהְדָּר מַלְכֵּנוּ

הַמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ!

כָּל תָּאֳרוֹ מִפְלֶצֶת וְכֻלּוֹ הוּא גוֹלָם –

כֹּה יִפְרַח מַלְכֵּנוּ בְּיָפְיוֹ לְעוֹלָם!


הָרִיעוּ הַפְּרָאִים, כָּל יוֹשְׁבֵי בַּסְּלָעִים,

לְמוֹשֵׁל אַרְצֵנוּ וּמַעֲשָׂיו הַנָּאִים!

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הַבְרִיקוּ לוֹ חֶרֶב,

הָנִיפוּ לוֹ מַקְלוֹת, מַגְרֵפוֹת וְיָעִים!

הַלְלוּהוּ בִקְלָלוֹת, בִּבְכִי וִילָלוֹת,

בְּשִׁרְבּוּב לְשׁוֹנוֹת וְקִינוֹת חֵלְכָּאִים –

עַל רֹאשְׁכֶם עֲמֹדוּ

וְשַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ

וְצַעֲקוּ וְגַעֲשׁוּ וְהַחֲרִישׁוּ כָל אֹזֶן:

יִמַּח שֵׁם מַלְכֵּנוּ בָּרוֹן אִישׁ־מִינְכְהוֹזֶן!

וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא, חָלַקְתִּי לוֹ גַּם אֲנִי כָּבוֹד לְאוֹת תּוֹדָה וְאַהֲבָה וְצִוִּיתִי לִגְמֹל לוֹ כְמִנְהָגָם: לְהַלְקוֹתוֹ אַרְבָּעִים חֲסָר אֶחָת!

הַפַּיְטָן סָפַג אֶת הַמַּלְקוֹת בְּעֹנֶג מְיֻחָד וּלְסִמָּן שֶׁל הֲנָאָה הֵרִיעַ תְּרוּעוֹת עַד לֵב הַשָּׁמָיִם; הֱקִימוֹתִיו מִן הַקַּרְקַע וְתָלִיתִי עַל חָזֶהוּ אֲסִימָן נוֹשָׁן מִמַּטְבְּעוֹת אַנְגְּלִיָּה עַתִּיקוֹת שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַנָּן וְצִיַנְתִּי אוֹתוֹ בְשֵׁם הַכָּבוֹד “מְשׁוֹרֵר הֶחָצֵר”!


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה    🔗

הַבָּרוֹן מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד – חֶבְרַת מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה בַמִּדְבָּרִיוֹת – בֵּית מִדְרָשׁ לְמַדָּעִים – רוּחַ הַשִּׁירָה הַמְּצִיקָה עַד מָוֶת – כְּלִי־זַיִן נַעֲלֶה – מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אֲרָיוֹת – הֵיכַל הַשְּׁרַבְרָאִי – הַבָּרוֹן מַעֲרִים עַל הַטֶּבַע וּמוֹשֵׁל בּוֹ – אֵל נְקָמוֹת.

הַהַתְחָלָה הַקָּשָׁה הֵבִיאָה פֶּרִי וּמַלְכוּתִי שֶׁרֵאשִׁיתָהּ הָיוּ מִלְחָמוֹת וְסַכָּנוֹת נֶעֶשְׂתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַלְכוּת שֶׁל חֶסֶד וְאַהֲבָה, הַמְּבִיאָה שָׁלוֹם וְתַרְבּוּת בְּעוֹלָמָם שֶׁל הַפְּרָאִים וְחַיּוֹת הַמִּדְבָּר. אֶזְרָחַי הַשְּׁחוֹרִים הֵבִינוּ לְחֶפְצִי הַטּוֹב וְהֵשִׁיבוּ לִי אַהֲבָה וְאֵמוּן. הַמִּשְׁמַעַת חָזְקָה מִיּוֹם לְיוֹם וְכָל פְּקֻדָּה שֶׁיָּצְאָה מִפִּי הָיְתָה לָהֶם לְתוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ.

הַשְּׁבָטִים הַשּׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם, בְּמִסְפַּר שִׁבְעַת אֲלָפִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁבִּלּוּ כָל יְמֵיהֶם בִּמְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת וּבְמִלְחָמוֹת קָשׁוֹת, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד לְטוֹבַת הַמְּדִינָה.

רֵאשִׁית כֹּל יִסַּדְתִּי לָהֶם “חֶבְרַת מַרְבִּיצֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה בַמִּדְבָּרִיוֹת”. חֶבְרָה זוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְפַּתֵּחַ מִיּוֹם לְיוֹם, הֵקִימָה לָהֶם בָּתֵּי סֵפֶר רַבִּים וְגַם בֵּית מִדְרָשׁ גָּבֹהַּ לְמַדָּעִים וְקַתֶּדְרָה מְיֻחֶדֶת לְסִפְרוּת וְשִׁירָה.

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי חֳדָשִׁים עָמְדוּ לָהֶם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רוֹפְאִים, שְׁתֵּי מֵאוֹת מְהַנְדְּסִים, חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אַדְרִיכָלִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עוֹרְכֵי־דִין, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה מְנַגְּנִים, אֶלֶף שְׁתֵּי מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע מְיַלְּדוֹת וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים!!

בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי שִׁבְתִּי בֵינֵיהֶם נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁהַשְּׁחוֹרִים הֲלָלוּ עוֹלִים בְּכִשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם עַל הָעַמִּים הַלְּבָנִים! אַלְפֵי שָׁנִים הָיוּ הַכִּשְׁרוֹנוֹת הֲלָלוּ כְּלוּאִים בְּמַחְשַׁכִּים, וְיֶתֶר מִכֹּל – הַסּוֹפְרִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, שֶׁלֹּא מָצְאוּ מוֹצָא לְרוּחָם מֵחֶסְרוֹן אוֹתִיּוֹת־כְּתָב. עַכְשָׁו כְּשֶׁפָּתַחְתִּי לָהֶם אֶת סְגוֹר לִבָּם – פָּרְצוּ כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת הָרַעֲנַנִּים הֲלָלוּ חוּצָה וְעָשׂוּ פְלָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְנוּ וְלֹא רָאִינוּ אֲפִילוּ בַחֲלוֹם! – וּבִרְאוֹתִי אֶת כָּל אֵלֶּה קָרָאתִי מִנַּהֲמַת לִבִּי: אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם! כַּמָּה כִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁל שִׁירָה אָבְדוּ פֹה בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, מֵתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה, מִיתַת חֲנִיקָה עַל יְדֵי הָרוּחַ הָעַזָּה שֶׁמִּלְּאָה אֶת נַפְשָׁם בְּאֵין מוֹצָא בִכְתָב אוֹ שֶׁצָּבוּ כְבָצֵק שֶׁל נַחְתּוֹמִים עַד שֶׁנִּתְפַּקְּעוּ בִדְמִי יְמֵיהֶם!

בְּעֵינַי רָאִיתִי חֲלָלִים כְּאֵלּוּ מֻשְׁלָכִים לְמֵאוֹת בְּבֶטֶן מְבֻקַּעַת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת!

וְעַכְשָׁו, אַךְ לָמְדוּ קְרֹא וּכְתֹב, מִיָּד הִתְחִילוּ מְדַבְּרִים בְּמָשָׁל וְחִידוֹת וּמְלִיצוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעָה עוֹד אֹזֶן וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַלְבִּין גַּם אֶת פְּנֵי גְאוֹנֵינוּ, כִּבְיָכֹל, שֶׁקְסְפְּיר וְדַנְטֶה וְטוֹרְוַטוֹ, שֶׁכָּל יְצִירוֹתֵיהֶם אַךְ גִּמְגּוּם הוּא לְעֻמַּת אוֹתָן הַיְצִירוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְקָרָאתִי בְּשִׁבְתִּי בֵּין הַפְּרָאִים הֲלָלוּ!

רַק חֹדֶשׁ יָמִים לָמְדוּ תַלְמִידַי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמִיָּד בָּא כָל אֶחָד מֵהֶם וּכְרָכִים אֲחָדִים בְּיָדוֹ, כֻּלָּם מְלֵאִים יְצִירוֹת מִיצִירוֹת שׁוֹנוֹת: שִׁירִים, רוֹמָנִים, דְּרַמּוֹת, סִפּוּרִים, צִיּוּרִים, וְיוֹתֵר מִכֹּל – בִּקֹּרֶת. הַבִּקֹּרֶת הָיְתָה מַשָּׂא־נַפְשָׁם וְכָל אֲשֶׁר נָחָה עָלָיו הָרוּחַ בָּא וְכָתַב בִּקֹּרֶת עַד לְהַפְלִיא! אֱמֶת, עֲבוֹדָה זוֹ נֶהֶפְכָה לָהֶם אַחַר כָּךְ לְרוֹעֵץ: פְּעָמִים שֶׁעוֹמְדִים אֵלּוּ כְנֶגֶד אֵלּוּ וּמְבַקְּרִים וּמִתְנַגְּחִים זֶה עִם זֶה עַד שְׁפָךְ־דָם. אַךְ הֲיִוָּלֵד גוֹי פַּעַם אֶחָת? מַה יַעֲשׂוּ כֻלָּם אַחֲרֵי שֶׁעָקַרְתִּי מִידֵיהֶם אֶת כְּלֵי־הַמָּוֶת: אֶת סַכִּינֵיהֶם, כִּידוֹנֵיהֶם, שְׁפוּדֵיהֶם, פִּגְיוֹנֵיהֶם, חַרְבוֹתֵיהֶם וְחִצֵּיהֶם הַשְּׁנוּנִים? – הֲלֹא זְקוּקִים הָיוּ הֲלָלוּ לִכְלִי־זַיִן כָּל שֶׁהוּא.

כָּכָה יָשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי וְעַל רֹאשִׁי שְׁנֵי כְתָרִים: כֶּתֶר חָכְמָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְנַפְשִׁי שְׂמֵחָה בְמַעֲשֵׂה יָדָי.

וְגַם בְּתוֹךְ עֲמָלִי הָרַב לְטוֹבַת הַמְּדִינָה לֹא עָזַבְתִּי אֶת עֲבוֹדָתִי הַחֲבִיבָה עָלַי, וּפַעַם בְּפַעַם יָצָאתִי לָצוּד צַיִד בַּמִּדְבָּרִיוֹת.

וּלְפִי דֶרֶךְ, אֲסַפֵּר לָכֶם מִקְרֶה קָטָן אֲבָל נֶחְמָד שֶׁקָּרַנִי פַעַם בִּשְׁעַת צָיִד. בָּאתִי לְרַגְלֵי גִבְעָה קְטַנָּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲרָיוֹת צוֹעֲדִים לִקְרָאתִי. הֲכִינוֹתִי אֶת רוֹבִי לִירוֹת בָּהֶם. בֵּינְתַיִם מָצְאוּ הָאֲרָיוֹת חֲתִיכַת בָּשָׂר וְעָמְדוּ עָלֶיהָ וְהָיוּ טוֹרְפִים וְאוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן. בֵּין־כָּךְ וּבֵין־כָּךְ נָפְלָה קְטָטָה בֵינֵיהֶם, הַקְּטָטָה הָיְתָה לְמִלְחָמָה עַזָּה, פַּעַם גָּבַר הָאֶחָד, פַּעַם – הַשֵּׁנִי, הַקְּרָב הָלַךְ הָלֹךְ וָעָז, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּשְׁנֵי הָאֲרָיוֹת אָכְלוּ זֶה אֶת זֶה עַד הָאֵבָר הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר מִכָּל אֶחָד מֵהֶם זוּלָתִי – הַזָּנָב!

– כָּךְ נָאֶה – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – כֵּן יֹאבֵדוּ! כְּדַאי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה וְלֹא אֲבַזְבֵּז אֲנִי אֶת כַּדּוּרַי הַיְקָרִים!

לָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת וּטְמַנְתִּים לִי לְזִכָּרוֹן. הָאֶחָד צָהֹב כֻּלּוֹ וְהַשֵּׁנִי – כֶּתֶם שָׁחוֹר לוֹ עַל כַּפְתּוֹרוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָתַתִּי אֶת לִבִּי לִבְנוֹת עָרִים בְּאַרְצִי. לְשֵׁם זֶה אָסַפְתִּי אֶת כָּל הָאַדְרִיכָלִים שֶׁלִּי וְאֶת כָּל אוּמָנֵי הַבַּנָּאוּת, הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, וּבְיַחַד עִמָּהֵם עָשִׂינוּ תָּכְנִית גְּדוֹלָה וּמַקֶּפֶת לְבִנְיָן הַמְּדִינָה.

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בִּדְבָרִים, אֲדוֹנַי הַיְקָרִים, וְלֹא אָבֹא לִפְרֹט לִפְנֵיכֶם אֶת כָּל מִינֵי הַבִּנְיָנִים, הַהֵיכָלוֹת, הָאַרְמוֹנוֹת הַמְפֹאָרִים וְהַמִּגְדָּלִים שֶׁבָּנִיתִי בִמְדִינָה גְדוֹלָה זוֹ וַהֲקִימוֹתִי לָעַד, לְדוֹרוֹת עוֹלָמִים. אֵבֶל נוֹרָא וְצַעַר גָּדוֹל יִתְקְפֵנִי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּפִי שֶׁתִּוָּכְחוּ אַחַר כָּךְ.

אַזְכִּיר רַק אֶת בֵּית־הָעָם הַגָּדוֹל, שֶׁעָלָה עַל כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בְּמִדּוֹתָיו הָעֲנָקִיּוֹת וְהֵן בְּיָפְיוֹ, הֵן בְּתַבְנִיתוֹ וְהֵן בְּתוֹעַלְתּוֹ. בִּנְיָן זֶה כְאַיִן נֶגְדּוֹ גַּם בִּנְיְנֵי הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים, בֵּית־הַתְּפִלָּה שֶׁבְּקַרְנַק וְהָעֲנָק הָרוֹדוֹסִי, וּבִנְיַן שְׁלֹמֹה וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר. אַךְ מִלְּבַד בֵּית עָם זֶה הֲקִימוֹתִי עוֹד בִּנְיָן נִפְלָא אֶחָד, שֶׁלֹּא הוּקַם כָּמוֹהוּ, מִיּוֹם הֱיוֹת אָדָם בָּעוֹלָם.

בִּנְיָן זֶה הָיָה “הֵיכָל הַשְּׁרַבְרָאִי” הַנִּפְלָא.

תִּשְׁאֲלוּ מַה־טִּיבוֹ שֶׁל הֵיכָל זֶה?

הָבָה, אֲבָאֵר לָכֶם.

בְּמִדְבָּרִיוֹת אַפְרִיקָה אוֹ אֲפִילוּ אֶצְלֵנוּ עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הַחוֹלוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּאֵירוֹפָּה יֵשׁ שֶׁיֵּרָאֶה מַרְאֶה נִפְלָא, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “שְׁרַבְרָאִי”.

הַשְּׁרַבְרָאִי הוּא אַחַד הַחֶזְיוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים בַּטֶּבַע; זֶהוּ מִשְׂחַק הָאֲוִיר עִם הַשֶּׁמֶשׁ. בִּימוֹת הַקַּיִץ הַצּוֹרְבִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה יוֹצֵאת מִנַּרְתִּיקָהּ וּבוֹעֶרֶת בְּכָל תָּקְפָּהּ וְיִפְעָתָהּ, יֵשׁ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּמִדְבַּר־חוֹלוֹת כָּזֶה עָיֵף וְיָגֵעַ מַעֲמַל הַדֶּרֶךְ – וּפִתְאֹם תְּמוּנָה נִפְלָאָה מְצוֹדֶדֶת אֶת עֵינֶיךָ מִמֶּרְחָק. וְהִנֵּה אַרְמוֹן יָפֶה בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, מִגְדָּלָיו צוֹפִים לְמֵרָחוֹק וּסְבִיב הָאַרְמוֹן גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים גַּם יְעָרוֹת־מְצִלִּים בְּאַלְפֵי גְוָנִים לְתִפְאֶרֶת.

וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה פִתְאֹם – וְהִנֵּה יָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם מִשְׂתָּרֵעַ לִפְנֵי עֵינֶיךָ וְעַל גַּלָּיו תַּפְלֵגְנָה אֳנִיּוֹת־מִפְרָשׂ, וְסִירוֹת־דּוּגָה רָצוֹת הֵנָּה וָשׁוֹב, וּמִגְדַּל אוֹר מִתְרוֹמֵם אֶל בֵּין עָבִים זַכִּים הַשָּׁטִים בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם כְּעֶדְרֵי צֹאן לְבָנִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.

תְּמוּנָה זוֹ מְעוֹדֶדֶת אֶת הַנּוֹדֵד הֶעָיֵף וְהַצָּמֵא וְנוֹתֶנֶת לוֹ כֹּחַ עֲלוּמִים לְהָחִישׁ אֶת צְעָדָיו אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁשָּׁם יִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, יִשְׁתֶּה מִמֵּימֵי הַבְּרֵכָה הַזַּכָּה וְיִשְׁכַּב בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו שֶׁל הַפַּרְדֵּס הַנִּפְלָא וְיַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֵקָה מִפֵּרוֹתָיו הַנֶּחְמָדִים לְמַאֲכָל. וְהִנֵּה פִּתְאֹם, בְּעוֹדוֹ מְמַהֵר אֶל הָאַרְמוֹן הַנִּפְלָא, וְרוּחַ בָּאָה מֵאֲשֶׁר בָּאָה, עָבְרָה עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת – וַחֲסָל! אֵין אַרְמוֹן וְאֵין פַּרְדֵּס, אֵין עֵצִים רַעֲנַנִּים וְאֵין נְחָלִים מְפַכִּים, הַכֹּל חָלַף כַּחֲלוֹם וְחֶזְיוֹן לָיִל!

הוּא הוּא הַשְּׁרַבְרָאִי, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אוֹר מַתְעֶה הַמְרַמֶּה אוֹתָנוּ בְּחֶרְפָּה.

הַשְּׁרַבְרָאִי שֶׁבְּאֵירוֹפָּה, כְּאַיִן הוּא לְגַבֵּי אוֹתוֹ הַנִּרְאֶה בְחוֹלוֹת אַפְרִיקָה, כִכְתָב שֶׁל תִּינוֹקוֹת עַל גַּבֵּי נְיָר מָחוּק. תְּמוּנוֹתָיו מְטֻשְׁטָשׁוֹת, גְּוָנָיו רוֹעֲדִים וּזְמַנּוֹ – רֶגַע קָצָר. לֹא כֵן בְּאַפְרִיקָה, כִּי מִלְּבַד שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם אֶת הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא עִם כָּל אוֹתָם הַחַיִּים שֶׁבְּתוֹכוֹ, הִנֵּה גַם תִּשְׁמְעוּ אֶת הֶמְיַת הַחַיִּים הָהֵם!! שׁוֹמְעִים אַתֶּם אֶת רִשְׁרוּשׁ הָעֵצִים, אֶת מַשַּׁק הַגַּלִּים, אֶת קִרְקוּר הַתַּרְנְגוֹלִים, אֶת שִׂיחָתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּכִים שָׁם, וְאִם יֵשׁ שָׁם גַּם מוּסִיקָה מְנַגֶּנֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – שׁוֹמְעִים אַתֶּם אֶת הַמּוּסִיקָה לְכָל פְּרָטֶיהָ הַנְּעִימִים!

שְׁרַבְרָאִי כָּזֶה זָכִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ שָׁם כִּמְעַט בְּכָל יוֹם. וְהִנֵּה מִדֵּי אֶחְפֹּץ לְהִתְעַנֵּג קְצָת, אֵצֵא אֶל הַחוֹלוֹת – וְאֵין קֵץ לְתַעֲנוּגִי: לֹא תִשְׂבַּע הָעַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְׁמֹעַ; אַךְ, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַּם שָׁם חֶזְיוֹן שָׁוְא הוּא וּכְשׁוּב הָרוּחַ – וְאֵינֶנּוּ! הַכֹּל גָּז כַּחֲלוֹם אֶתְמוֹל!

וְעַל זֶה נִצְטָעַרְתִּי מְאֹד, לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁקֹט.

– זֹאת לֹא זֹאת – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – עֹנֶג גְּדוֹל כָּזֶה, תִּפְאֶרֶת הַטֶּבַע וּפֶלֶא עוֹלָם, אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא רוּחַ מְצוּיָה מִתְעַלֶּלֶת בָּהֶם כְּחֶפְצָהּ! – אֲבַקְּשָׁה נָא תַחְבּוּלָה, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מַחֲזֶה זֶה לִדְבַר־קֶבַע, הַקַּיָּם לָעַד, אוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת, לִזְמָן אָרֹךְ.

חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי.

אִם קִיּוּמוֹ שֶׁל הַשְּׁרַבְרָאִי אֵינוֹ תָּלוּי אֶלָּא בָרוּחַ – הֲרֵי אֵין לִי אֶלָּא לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הָרוּחַ!

וְדָבָר זֶה הֲלֹא בְנָקֵל אַשִּׂיגֶנּוּ!

מֶה עָשִׂיתִי?

בָּנִיתִי בְאֶמְצַע הַמִּדְבָּר מְחִיצָה עֲגֻלָּה כְּמִין גֹּרֶן, אֶלֶף אַמָּה רָחְבָּהּ וְאֶלֶף אַמָּה אָרְכָּהּ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה קוֹמָתָהּ, כֻּלָּהּ זְכוּכִית טְהוֹרָה. בְּצִדָּהּ הָאֵחַד עָשִׂיתִי לָהּ פֶּתַח לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. אֶת הַגַּג עָשִׂיתִי כְּמִין כִּפָּה, שֶׁאֶפְשָׁר לְפָתְחָהּ וּלְסָגְרָהּ עַל יְדֵי מְכוֹנָה עֲשׂוּיָה לְכָךְ. וְכָךְ הָיְתָה צוּרַת הֵיכַל־זְכוּכִית זֶה כְּמִין קְדֵרָה הֲפוּכָה.

שְׁנֵי יְרָחִים וָחֵצִי עָבְדוּ הַפּוֹעֲלִים, וְבִהְיוֹת הַהֵיכָל נָכוֹן פָּתַחְנוּ אֶת גַּגּוֹ – וַנִּסּוֹג לְאָחוֹר. עָמַדְנוּ הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, לִרְאוֹת אֵיךְ יִתְהַוֶּה הַמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא, הַחֲלוֹם בְּהָקִיץ!

הַיּוֹם הָיָה בָּהִיר וָחָם; הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה מֵעַל לְרֹאשֵׁנוּ וְלֹא עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה “הַחֲלוֹם הַיָּפֶה” הוֹלֵךְ וְקָם לְעֵינֵינוּ.

בְּרֵאשִׁית – כַּר דֶּשֶׁא נִרְחָב. עִם נְחָלִים שׁוֹקְקִים, אַחַר־כָּךְ – אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים, אַחֲרֵי הָאִילָנוֹת קָם לְפָנֵינוּ הָאַרְמוֹן עִם עַמּוּדָיו, אוּלַמָּיו וּמִגְדָּלָיו – הַכֹּל כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. מִיָּד נִגַּשְׁנוּ אֶל הֵיכַל הַזְּכוּכִית לְאַט־לְאָט, עַל רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה רוּחַ כָּל שֶׁהוּא מִסְּבִיבוֹתֵינוּ, וְכָךְ, בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, הֵטַלְנוּ עַל כָּל הַטְרַקְלִין הַנִּפְלָא אֶת הַכִּפָּה – וְתַם! אֵיִן מִפְלָט!

עַכְשָׁו בִּרְשׁוּתֵנוּ הָיָה כֻלּוֹ וְשׁוּם סַעַר לֹא יָכֹל לִמְשֹׁל בּוֹ עוֹד!

נִכְנַסְנוּ אֶל הֵיכַל־הַפְּלָאוֹת וְלֹא קָמָה בָנוּ רוּחַ!

אוֹתוֹ טְרַקְלִין, שֶׁעָלְתָה בְיָדִי “לָצוּד” בְּאֹפֶן זֶה הָיָה טְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַמַּהֲרַדְשָׁה הַגָּדוֹל מוֹשֵׁל אֶרֶץ הֹדּוּ, שֶׁהַטֶּבַע הַכֹּל־יָכֹל הֵבִיא אוֹתוֹ הֵנָּה בְּיַד קְסָמָיו עִם כָּל אֲשֶׁר לוֹ, עִם גַּנּוֹ וּפַרְדֵּסוֹ, עִם פְּסִילָיו הַחֲטוּבִים שַׁיִּשׁ וְעִם כָּל רָהִיטָיו הַיְקָרִים, הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל!

עָמַדְנוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַמַּהֲרַדְשָׁה עַצְמוֹ, אַךְ לֹא מָצָאנוּ שָׁם אִישׁ.

מִכָּאן לָמַדְתִּי, שֶׁמִּקְרֶה כָזֶה יִקְרֶה עַל פִּי רֹב בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אִישׁ בַּבַּיִת, אוֹ בְשָׁעָה שֶׁהַכֹּל יְשֵׁנִים. וּמִשֶּׁהֶעְתִּיקָה אוֹתָם הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שׁוּב אֵינָהּ מַחֲזִירָה אוֹתָם לִמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁיִּשְׁכְּבוּ וְעַד שֶׁתִּפֹּל עֲלֵיהֶם תַּרְדֵּמָה.

– טְרַקְלִין זֶה, אָמַרְתִּי אֶל אֲנָשַׁי, מִכֵּיוָן שֶׁנָּצוֹד – נָצוֹד. מוּטָב לוֹ לְהַמַּהֲרַדְשָׁה שֶׁיִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ! יִבְנֶה לוֹ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ!

וַאֲנִי הֶעְתַּקְתִּי אֶת כָּל מְעוֹנִי וְאֶת כָּל חֲצֵרִי לְתוֹךְ “הֵיכַל הַשְּׁרַבְרָאִי”, שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא, כְּאוֹת־נִצָּחוֹן וּגְבוּרָה, נִצְחוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל הַטֶּבַע!

אוּלָם מַה־יִּתְגָּרֶה אֱנוֹשׁ־רִמָּה עִם אֱלֹהִים! לֹא נָאוֶה לְבֶן־תְּמוּתָה נַסּוֹת אֶת יוֹצְרוֹ, וּמִגְדַּל בָּבֶל יוֹכִיחַ!

הֵיכָל נִפְלָא זֶה הֳקִימוֹתִיו לְפֶלֶא בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת, לְעַד־עוֹלָם לְדוֹרוֹת יָבֹאוּ – וְהִנֵּה בָאָה יַד הַטֶּבַע וְנָקְמָה אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, נְקָמָה נוֹרָאָה. לֹא רַק אֶת הֵיכָלִי הֶחֱרִיבָה בְשָׁעָה אַחַת, כִּי גַם אֶת כָּל עֲמָלִי, מַעֲשֵׂי יָדַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, שֶׁטִּפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן! כָּל אוֹתָהּ הַתַּרְבּוּת הַמְּפֹאָרָה, הֶעָרִים, הַכְּפָרִים, הַבִּנְיָנִים הַנֶּהְדָּרִים, כָּל אַרְצִי הַנִּפְלָאָה, שֶׁיִּסַּדְתִּי וְשִׁכְלַלְתִּי כְּיַד כִּשְׁרוֹנִי וּבְכָל אַהֲבַת לִבִּי הַגְּדוֹלָה – הַכֹּל אָבָד.

הַצִּיקְלוֹן הָאַפְרִיקָאִי הוּא. הַסַּעַר הָאַכְזָרִי, הַבָּא כְּחֶתֶף וְנוֹשֵׂא עַל כְּנָפָיו הָאֲיֻמּוֹת אֶת הַמָּוֶת הַנּוֹרָא לַעֲקֹר עוֹלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וּלְכַסּוֹת עָלָיו תֵּל גָּדוֹל, חוֹל־הַמִּדְבָּר, כְּהֶרֶף עָיִן!

צִיקְלוֹן, הָרַע שִׁבְעָתַיִם מִכָּל מַגֵּפָה, בָּא וְהָפַךְ אֶת כָּל מְדִינָתִי הַפּוֹרִיָה וְהַיָּפָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, שֶׁשַּׁאֲגַת לְבָאִים מְמַלְּאָה אֶת חֲלָלוֹ מִסּוֹפוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

וְאָנֹכִי?

בְּעָרְמָה גְדוֹלָה וּבְעָמָל רַב נִצַּלְתִּי מִתִּגְרַת יַד הַסַּעַר הָאָיֹם הַזֶּה, לִבְרֹחַ אֶל אֲשֶׁר תֶּחֱזֶינָה עֵינָי!

זִקְנֵי הָאָרֶץ הַהִיא, שֶׁנִּמְלְטוּ אִתִּי יַחַד, סִפְּרוּ לִי אַחַר־כָּךְ, שֶׁצִּיקְלוֹן זֶה אֵינוֹ רָגִיל לָבֹא אֶלָּא פַּעַם בְּאֶלֶף שָׁנָה וְהוּא עוֹקֵר וְהוֹרֵס וּמַחֲרִיב וּמְשַׁבֵּר וְאֵינוֹ מַשְׁאִיר אַחֲרָיו שָׂרִיד וּפָלִיט.

וְיוֹתֵר מִכֹּל צַר לִי עַל בִּנְיָן אֶחָד שֶׁהָיָה עָתִיד לִבְרֹא תְקוּפָה חֲדָשָׁה גַּם בְּאֵירוֹפָּה; הוּא הַגֶּשֶׁר הָעֲנָקִי שֶׁבָּנִיתִי כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת אֶרֶץ אַפְרִיקָה עִם הָאִי־הַבְּרִיטִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת שְׁנֵי חֶלְקֵי תֵבֵל חֲטִיבָה אֶחָת. עַל גֶּשֶׁר זֶה אָמַרְתִּי לָשׁוּב אַחַר כָּךְ לְבֵיתִי כְּמוֹשֵׁל אַפְרִיקָה, אֲנִי וְכָל חֲצֵרָי. וּלְהָבִיא אֶת כָּל מְדִינָתִי מַתָּנָה לְמֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה יָרוּם הוֹדוֹ. עֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ עָמְלוּ בְּבִנְיָן זֶה, יוֹמָם וָלָיְלָה – וְהִנֵּה הָיְתָה בִּי יַד הָאֱלֹהִים!

וְגַם מֶרְכַּבְתִּי הַנִּפְלָאָה נִקְבְּרָה שָׁם לְנֵצַח נְצָחִים.

וְעַתָּה בַּעֲבֹר תַּיָּר וְהִסְתַּכֵּל בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר לְכָל אַפְסָיִם – הֲיַאֲמִין כִּי יְסֻפַּר לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ יָדָי? הֲיַאֲמִין שֶׁמִּדְבָּר זֶה קֶבֶר גָּדוֹל הוּא לְחַיִּים כַּבִּירִים וְעָרִים גְּדוֹלוֹת לֵאלֹהִים?

לֹא, הוּא לֹא יַאֲמִין.

וְרַק תִּקְוָה אַחַת תְּנַחֲמֵנִי: אַלְפֵי שָׁנִים תַּעֲבֹרְנָה וְאִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ יָקוּם וְיַחְתֹּר בְּמַעֲמַקֵּי הַחוֹלוֹת הָהֵן – אָז רַק אָז יִוָּכְחוּ לָדַעַת, מַה־פָּעַל מִינְכְהוֹזֶן וּמַה הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בִּימֵי שָׁנָה אַחַת, וְשֵׁם מִינְכְהוֹזֶן יִזָּכֵר אָז לִתְהִלָּה לְדוֹר דּוֹר! –


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה    🔗

נְסִיעָה בִשְׁאוֹל תַּחְתִּית – הַבָּרוֹן מְבַקֵּר אֶת אֱלֹהֵי הַתֹּפֶת – דֶּרֶךְ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּית – פֶּרֶץ הַר־אֶתְּנָה – בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן – הַבָּרוֹן מִתְוַדֵּעַ אֶל הָאֱלִילָה הַיָּפָה וֵינֵירָה – הַבָּרוֹן נִקְלַע בְּכֹחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁשָּׁב רוּחוֹ אֵלָיו, הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ עַל הַלְּבָנָה!

אַחֲרֵי כָּל נְסִיעוֹתַי שֶׁנָּסַעְתִּי בְמֶרְחַקֵּי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָתוּר בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. חָפַצְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְסֻפָּרִים בְּאַגָּדוֹת וּבְסִפּוּרִים שׁוֹנִים, לַחְקֹר לָדַעַת כַּמָּה אֱמֶת בָּהֶם וְכַמָּה מִן הַפַנְטַסִּיָּה שֶׁל פַּטְפְּטָנִים הָאוֹהֲבִים לְגַבֵּב עַל גַּרְעִין אֶחָד שֶׁל אֱמֶת תִּלֵּי תִּלִים שֶׁל גֻּזְמָאוֹת וּשְׁקָרִים.

וְיוֹתֵר מִכֹּל הֶעֱסִיקוּנִי אַגָּדוֹת הָרוֹמִיִּים וְהַיְּוָנִים הַקַּדְמוֹנִים, הַמְסַפְּרִים עַל אֵלִים אַדִּירִים שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים וְעַל מַמְלַכְתָּם הַגְּדוֹלָה הָעוֹמֶדֶת לָעַד.לְתַכְלִית זוֹ בָּחַרְתִּי לִי דֶּרֶךְ רַבַּת סַכָּנָה אֲבָל בְּטוּחָה וִישָׁרָה – אֶת הַר־אֶתְּנָה שֶׁבִּמְדִינַת סִיצִילִיָּה. הַר גַּעַשׁ זֶה הוּא אַחַד הָרֵי־הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם וּפִיו הָרָחָב הוּא, לְפִי אַגָּדַת הַקַּדְמוֹנִים, אֲרֻבַּת־הֶעָשָׁן שֶׁל אֱלֹהֵי־הָאֵשׁ וֻלְקָן, שֶׁאוּמְנוּתוֹ הִיא חֲרֹשֶׁת הַבַּרְזֶל וּשְׂרֵפַת הַפֶּחָם שָׁם בְּמַעֲמַקֵּי הַתֹּפֶת.

וּבְכֵן שַׂמְתִּי אֶת פְּעָמַי לִמְדִינַת סִיצִילִיָּה.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְהַר־אֶתְּנָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת עָלָיו. מְצָאתִיו כְּשֶׁהוּא פוֹלֵט אֵשׁ וְגָפְרִית וְהַלַּבָּה מְפַעְפַּעַת וְנִתֶּזֶת לְכָל צַד, יָם שֶׁל רוֹתְחִים, מַמָּשׁ.

חִכִּיתִי עַד שֶׁתִּשֹׁךְ חֲמָתוֹ וְאָז אֶעֱשֶׂה אֶת חֶפְצִי. אָקוּם וְאַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ קַלַּחַת נוֹרָאָה זוֹ, וִיהִי מַה שֶׁיִּהְיֶה?

“יְהִי מַה שֶּׁיִּהְיֶה” – אֲמִירָה קַלָּה, לִכְאוֹרָה, מִן הַשָּׂפָה וּלְחוּץ, וּכְלוּם יֵשׁ לְךָ גְּבוּרָה גְדוֹלָה מִזּוֹ? צַיְּרוּ נָא לִפְנֵיכֶם מַעֲשֶׂה זֶה בְּפֹעַל: אָדָם קוֹפֵץ אֶל תּוֹךְ יָם שֶׁל אֵשׁ, אֶל תּוֹךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת עַצְמוֹ, לְדַעְתּוֹ, לִרְצוֹנוֹ! תֹּאמְרוּ: לֹא גְבוּרָה הִיא, אֶלָּא שִׁגָּעוֹן. אָמְנָם כֵּן, אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ.

וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבֹּשׁ אֶת רְצוֹנִי. אֵיךְ זֶה? – אָמַרְתִּי בְלִבִּי – אֲנִי, בָּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן, בֶּן בְּנָם שֶׁל אֲצִילִים וּפָרָשִׁים וְתַיָּרִים שֶׁשִּׁמְעָם יָצָא בְכָל הָעוֹלָם, אֲנִי שֶׁכָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ נָהִיר לִי כְּפִסַּת יָדִי מַמָּשׁ – וְלֹא אֶרְאֶה עַיִן בְּעַיִן אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְכֹל דָּרֵי מָטָּה?!

כִּי עַתָּה מִי אָנֹכִי וּמִי חַיָּי וּמַה הֲנָאָה מִמֶּנִי לָעוֹלָם! נִבְחָר בְּעֵינַי הַמָּוֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים קָשִׁים.

מִקֵּץ יוֹם נִשְׁתַּתֵּק הָהָר וַאֲנִי שַׂמְתִּי לַדֶּרֶךְ פְּעָמָי. כִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת עָלִינוּ עָלָיו עַד שֶׁבָּאתִי אֶל פִּסְגַּת צוּקוֹ.

34.jpg

כָּל הָעֵת הַהִיא הָיִיתִי עָסוּק בְּמַחְשְׁבוֹתַי עַל דְּבַר הַקְּפִיצָה. בִּקַּשְׁתִּי תַחְבּוּלָה, אֵיךְ לְמַעֵט אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לִי?

הַשְׁעָרָה אַחַת עוֹדְדָה אֶת רוּחִי: יָדַעְתִּי, שֶׁהָאֲוִיר שָׁם לְמַטָּה סָמִיךְ הוּא יוֹתֵר מִשֶׁלָּנוּ וּבְדִין הוּא אֵפוֹא שֶׁיְּהֵא מְמַעֵט אֶת מְהִירוּת הַנְּפִילָה.

וְהַשְׁעָרָתִי זֹאת לֹא הִטְעַתְנִי.

טֶרֶם כֹּל סִיַּרְתִּי אֶת פִּי הָהָר יָפֶה־יָפֶה. בָּדַקְתִּי אוֹתוֹ, אֶפְשָׁר יֵשׁ שָׁם כְּמִין סֻלָּם אוֹ שֶׁמָּא עָשׂוּי גְּרוֹנוֹ עֲוָקִים וּמַעֲלוֹת לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת בָּהֶם.

אָיִן. כָּל אֶפְשָׁרוּת לָרֶדֶת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לֹא הָיְתָה שָׁם.

שִׁנַּסְתִּי אֶת מָתְנַי, אָזַרְתִּי אֶת כָּל כֹּחִי וּרְצוֹנִי הָעָז – וּקְפָץ!!

אֲנִי נוֹפֵל – – – רֹאשִׁי עָלַי סְחַרְחַר – כְּמִין חֹם שֶׁל מֶרְחָק אֲנִי מַרְגִּישׁ – –

כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי רָאִיתִי וְהִנֵּה גֶבֶר מוּצָק, חָסוֹן כָּאֶרֶז, עוֹמֵד עָלַי וּמְטַלְטֵל אוֹתִי הֵנָּה וָהֵנָּה. גָּבְהוֹ כְּחָמֵשׁ אַמּוֹת, וְרַק עַיִן אַחַת לוֹ – בְּמִצְחוֹ. שַׁרְוֻלֵּי כֻתָּנְתּוֹ מְקֻפָּלִים עַל שְׁרִירֵי יָדָיו, וּזְרֹעוֹתָיו הַחֲשׂוּפוֹת שְׁחוֹרוֹת מִפִּיחַ.

הִכַּרְתִּי בּוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מִמַלְאֲכֵי־מַטָּה, אַחַד הַקִּקְלָפִּים הַמְפֻרְסָמִים.

רָאָה שֶׁחַי אֲנִי, הֵרִים אוֹתִי עַל זְרֹעוֹתָיו כְּתִינוֹק, הִסְתַּכֵּל בִּי יָפֶה־יָפֶה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן רוֹמִי בְּבַת־צְחוֹק עַל פִּיו:

– “הִיק הֵירֶט אַקְוַה, אַמִּיצֶה מוֹרְטַלֶּה!” (נָפַלְתָּ בַּפָּח, יְדִידִי בֶן־תְּמוּתָה). וְלֹא עָשָׂה לִי כָּל רָעָה. לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁרָאָה, שֶׁפָּנַי מְחֹרָכִים קְצָת מֵאֵשׁ וּזְרוּעִים אֲבַעְבּוּעוֹת, הֱבִיאַנִי אֶל דִּירָתוֹ, וְהֵחִישׁ לִי סַמִּים וְתַחְבֹּשֶׁת.

הַקִּקְלָףּ שֶׁלִּי נִכְנַס עִמִּי בִּדְבָרִים וְהִקִּיף אוֹתִי בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת. חֲקָרַנִי עַל דְּבַר הַהַמְצָאוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁבַּחֲרֹשֶׁת הַחַשְׁמַל; וְאַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי, אֶפְשָׁר יֵשׁ בְּיָדִי עִתּוֹן. נָתַתִּי לוֹ.

הַקִּקְלָףּ הִסְתַּכֵּל בָּעִתּוֹן וֶהֱשִׁיבוֹ לִי בְּפָנִים זוֹעֲפִים:

– טֶמְפּוֹרַא מוּטַנְטוּר!" (הָעִתִּים מִשְׁתַּנוֹת) – אָמַר בַּאֲנָחָה וְהוֹסִיף שֶׁזֶּה כִמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה אֵינוֹ קוֹרֵא בְעִתּוֹן הַבָּא “מִלְמַעְלָה”: הוּא אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַלָּשׁוֹן הַחֲדָשָׁה. הַלָּשׁוֹן הָרוֹמִית הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּכַּחַת מִן הַלְּבָבוֹת וְרַק הַכְּמָרִים הַקַּטוֹלִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עֲדַיִן. אֶלָּא, שֶׁאֶת אֵלֶּה אֵינוֹ אוֹהֵב כְּלָל.

אַחַר כָּךְ נָהַג אוֹתִי וַיְבִיאֵנִי אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל וֻלְקָן עַצְמוֹ. כָּל הֶחָצֵר הָיְתָה כְּמִין בֵּית־אֻמָּן, מַפָּחָה גְדוֹלָה לְאֵין עֲרֹךְ. מִסָּבִיב סְדָנִים לְמֵאוֹת וּמַפּוּחִים עֲנָקִיִּים, וּלְרַגְלֵיהֶם פֶּחָם רַב מְפֻזָּר לְכָל עֵבֶר. לְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה פוֹנֶה – פֶּחָם וְגֶחָלִים, גֶּחָלִים וּפֶחָם.

לְצִדָּה שֶׁל הֶחָצֵר רָאִיתִי אוֹפַנִּים כַּבִּירִים שֶׁמִּדַּת כָּל אֶחָד מֵאָה אַמָּה; וְחִשּׁוּקִים וְקִלשׁוֹנוֹת וְקַלָּחוֹת וּכְלֵי מַכְשִׁירִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְּמוֹהֶם מֵעוֹלָם. הִסְבִּירוּ לִי, שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם כְּלֵי־עֹנֶשׁ בִּשְׁבִיל הַנִּדּוֹנִים לְגֵיהִנֹּם.

כְּשֶׁבָּדַקְתִּי אוֹתָם – מֵת לִבִּי בְקִרְבִּי. מִי שֶׁרָאָה כָל אֵלֶּה, אֲפִילוּ הוּא רָשָׁע גָּמוּר, מִיָּד יְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וְיִדּוֹר הֲנָאָה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה!

וֻלְקַן עַצְמוֹ שׁוֹנֶה הוּא מִיֶּתֶר הַקִּקְלָפִּים: לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ וְגָדוֹל הוּא מֵהֶם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. הוּא קִבְּלַנִי לֹא רַק בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֶלָּא גַם בְּכָבוֹד שֶׁלִּפְנִים מִשּׁוּרַת הָרָגִיל. שָׂמֵחַ הוּא, אָמַר לִי, לִרְאוֹת עַיִן בְּעֵין בֶּן־תְּמוּתָה חַי, זֶה כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם אֶלָּא מֵתִים.

אַחַר כָּךְ הִסְתַּכֵּל בִּי הֵיטֵב, נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְאָמַר.

– “וַי וִיקְטִיס! – וַי וִיקְטִיס! – קְוִי צֶנְזֵיאַט, רוֹמַם גְּלוֹרִיּוֹזַם דֶּלֶּנְדֵּם אֶסְסֶה?!” (וַי לַמְנֻצָּחִים, וַי לַמְנֻצָּחִים! מִי פִלֵּל עַל רוֹמִי הַמַּעֲטִירָה, כִּי כָחֹד תִּכָּחֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?!

פָּנָיו נַעֲשׂוּ זוֹעֲפִים וַעֲצוּבִים; הוּא פָרַשׁ וּבָכָה וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו. כְּנִרְאֶה, אָהַב אֵל זֶה אֶת רוֹמִי אַהֲבָה עֲמֻקָּה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ.

הוּא הִסְבִּיר לִי, שֶׁהֶהָרִים הַמִּתְנַשְּׂאִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הֵם צִבּוּרֵי פְסֹלֶת וְדֶשֶׁן שֶׁל בֵּית־אוּמָנוּתוֹ, שְׁיָרֵי הַפֶּחָם, שֶׁנִּזְרְקוּ לְמַעְלָה בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים.

בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעָה לְפָנַי אִשָּׁה לֹא־צְעִירָה, כְּבַת אַרְבָּעִים, לְפִי הַשְׁעָרָתִי, אַף עַל פִּי כֵן כִּמְעַט שֶׁסִּמְּאָה אֶת עֵינַי בְּיָפְיָהּ.

וֻלְקַן אָחַז בְּיָדָהּ וְהִצִּיגָהּ לְפָנָי:

– מֶאַה וֶנֶרַה! – (וֵנֵרָה שֶׁלִּי!) אָמַר דֶּרֶךְ כָּבוֹד.

אָמַרְתִּי לָהּ אֶת שְׁמִי וְנָשַׁקְתִּי אֶת יָדָהּ.

וֵנֵרָה הִסְתַּכְּלָה בִּי בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת, בְּדָקַתְנִי מִכַּף רַגְלִי וְעַד רֹאשִׁי וְאַחַר כָּךְ הִזְמִינָה אוֹתִי אֶל חֶדְרָהּ.

– “קוּם בּוֹנָה וֵינִיַה”! – (בִּרְשׁוּתְךָ הַטּוֹבָה) אָמַרְתִּי אֶל וֻלְקַן וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֶל מְעוֹנָתָהּ.

מִיָּד רָאִיתִי, שֶׁאִשָּׁה זוֹ קַלַּת דַּעַת הִיא וְגַם חֲצוּפָה בְמִקְצָת. בְּפֶה מָלֵא, בְּלִי צֵל שֶׁל בַּיְּשָׁנוּת, אָמְרָה לִי, שֶׁאוֹהֶבֶת הִיא אוֹתִי, שֶׁבְּגָדַי הַמּוּזָרִים מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֶיהָ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאֲתָה בִּגְדֵי־שְׂרָד כָּאֵלֶּה, שֶׁבִּגְדֵי הַיְּוָנִים וְהָרוֹמִיִּים כְּבָר הָיוּ לָהּ לְזָרָא, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ יוֹתֵר מֵאַפּוֹלוֹ, שֶׁאַפּוֹלוֹ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ יָפֶה כְלָל, שֶׁפְּנֵי יַלְדָּה רַכָּה לוֹ, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי שֶׁאֵשֵׁב שָׁם, בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, זְמָן רָב, וְעוֹד וְעוֹד.

וְכָל זֶה בִּנְשִׁימָה אַחַת!

מוֹדֶה אֲנִי, שֶׁגַּם הִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָי. פָּנֶיהָ, הַמְחֻטָּבִים בְּכַמָּה וְכַמָּה פְסִילֵי־שַׁיִשׁ מְפֻרְסָמִים, לֹא נִשְׁתַּנּוּ כִמְעַט, רַק קְמָטִים אֲחָדִים נִרְאוּ לָהּ עַל מִצְחָהּ.

דִּבַּרְנוּ כְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת וּבֵינְתַּיִם שָׁאֲלָה אוֹתִי בְסוֹד, אֶפְשָׁר יֵשׁ אֶצְלֵנוּ שָׁם לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סַם שֶׁל יֹפִי וַעֲלוּמִים? – אֶפְשָׁר נִמְצָא אֶצְלֵנוּ מִין אֲבָקָה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת סְגֻלָּה בִּפְנֵי הַזִּקְנָה, שֶׁהֲרֵי סוֹף־סוֹף כְּבָר כְּבַת אַלְפַּיִם הִיא!

– אֱמֶת – אָמְרָה – פֹּה כֻלָּנוּ בְּנֵי־אַלְמוּת, זְמַן אַלְפַּיִם שָׁנָה – לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם סַם שֶׁל עֲלוּמִים לֹא יַזִּיק.

– בַּת אַלְפַּיִם? – חָשַׁבְתִּי בִלְבָבִי – בַּת אַלְפַּיִם? – לָשׁוֹן נְקִיָּה! לֹא אַלְפַּיִם, אֶלָּא בִמְחִילָה, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, וְעוֹד יוֹתֵר קְצָת, כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי דִּבְרֵי הַיָּמִים לִבְנֵי יָוָן וְרוֹמִי!

וְאוּלָם מִתּוֹךְ נִמּוּס הֶעֱמַדְתִּי פָנִים, כְּאִלּוּ אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר.

שְׁאֵלְתִּיהָ אֵיךְ בָּאָה לְכָאן?

וְהִנֵּה נוֹדַע לִי שֶׁוֻּלְקָן חָשַׁק בָּהּ וְדָבֵק אַחֲרֶיהָ בְּכָל נַפְשׁוֹ הַלּוֹהֶטֶת וְהִיא בָרְחָה אַחֲרָיו מִבֵּית בַּעֲלָהּ.

– כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה! – אָמְרָה לִי בַּאֲנָחָה – וְאִשָּׁה הָאוֹהֶבֶת אֶת בַּעֲלָהּ יוֹרֶדֶת אַחֲרָיו גַּם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית!

הִיא עָרְכָה לְפָנַי שֻׁלְחָן מָלֵא מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת עַד לְהַפְלִיא, מָזְגָה לִי מִן הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁלָּהֶם, הַנִּקְרָא בְּפִיהֶם בְּשֵׁם “נֶקְטָר”, וְהֶאֱכִילַתְנִי מִלֶּחֶם־שָׁמַיִם, הוּא “אַמְבְּרוֹזִיָּה”. מִיָּד הִכַּרְתִּי, שֶׁיַּיִן זֶה הוּא הוּא שֶׁשָּׁתִיתִי עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה מַרִיָּה טֵרֵיזִיָּה, שֶׁבָּאָה לָהּ מֵאֵת הָאַפִּיפִיּוֹר בְּרוֹמִי, כְּיָדוּעַ לָכֶם.

בְּתוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיָּה הִגַּדְתִּי לָהּ אֶת מַטְרַת בּוֹאִי לְכָאן וְגִלִּיתִי לְפָנֶיהָ אֶת רְצוֹנִי לְסַיֵּר אֶת מֶמְשֶׁלֶת בַּעֲלָהּ וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְהִיא הִבְטִיחָה לְהַרְאוֹתֵנִי אֶת כָּל אוֹצְרוֹתֵיהֶם, אֶת הַנָּפוֹת הַיָּפוֹת שֶׁבְּמַלְכוּת הַתֹּפֶת וְאֶת הַגֵּיהִנֹּם הַנּוֹרָאָה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ.

עוֹד אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵטִיבִים אֶת לִבֵּנוּ, וּבַעַל־הַבַּיִת וֻלְקַן בָּא וַיִּסְעַד עִמָּנוּ גַּם הוּא. מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֲכִילָה זוֹ, לֹא רָאָה אֲכִילָה גַסָּה מִיָּמָיו. טֶרֶם הֲרִיקוֹתִי אֶת כּוֹסִי – וּפֶחָמִי זֶה בֵּעַר אֶת כָּל הַשֻּׁלְחָן וְלֹא הִשְׁאִיר פֵּרוּר כָּל שֶׁהוּא!!

וְכַאֲכִילָתוֹ כָּךְ שְׁתִיָּתוֹ! רְאִיתֶם מַעַרְבָּלָה שֶׁבַּיָּם, שֶׁהַמַּיִם הוֹלְכִים וְנֶעְלָמִים בְּתוֹכָהּ כִּבְתוֹךְ קַלָּחַת? – זוֹהִי שְׁתִיָּתוֹ שֶׁל וֻלְקַן!

כְּשֶׁשָׁתָה שֵׁשׁ מֵאוֹת לֹג בְּעֶרֶךְ – קָם מִמְּקוֹמוֹ, בִּקֵּשׁ מֵאִתִּי סְלִיחָה וְהָלַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ.

אַךְ עָזַב אֶת מִפְתַּן הַחֶדֶר וְאִשְׁתּוֹ הִתְחִילָה מְדַבֶּרֶת אֵלַי דִּבְרֵי יְדִידוּת וְאָמְרָה שֶׁאוֹהֶבֶת הִיא אוֹתִי עַד מָוֶת, וְשֶׁחֲפֵצָה הִיא לִבְרֹחַ אַחֲרֵי אֶל בֵּין בְּנֵי־הַתְּמוּתָה הַנֶּחְמָדִים!

– קַצְתִּי בְחַיַּי! – אָמְרָה בִּבְכִיָּה – בָּחַלְתִּי בְעוֹלָם נִתְעָב זֶה! זָרִים לִי פֹה הַחַיִּים, זָרִים וְנִמְאָסִים! פֶּחָם, פֶּחָם וּפֶחָם! – אֶצְלְכֶם שָׁם הַנָּשִׁים קוֹרְעוֹת אֶת עֵינֵיהֶן בַּפּוּךְ וּבַאֲבָקוֹת שׁוֹנוֹת לְיֹפִי, וַאֲנִי כֻלִּי פֶּחָם, פֶּחָם וּפֶחָם!

– וְאוּלָם שָׁם לְמַעְלָה, – שָׁם הֲלֹא בַּת־מָוֶת אַתְּ! שָׁם אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֲלָפִים שָׁנִים!

– יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל חַיִּים וְאַהֲבָה בְּלִי פֶחָם – אָמְרָה בְהִתְפָּעֲלוּת – מֵרִבְבוֹת שָׁנִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית! אָמְרָה – וְנָפְלָה עַל צַוָּארִי. לְפִצְעִי וְלַחֲבוּרָתִי!

בְּרֶגַע זֶה חָזַר בַּעֲלָהּ בְּמִקְרֶה וּמָצָא אוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עַל צַוָּארִי!

שָׁרָב נוֹרָא עָבַר בְּכָל עַצְמוֹתַי וּבְמִצְחִי עָלוּ טִפּוֹת זֵיעָה קָרוֹת כַּשֶּׁלֶג.

וְהוּא, הָאֱלֹהִים הַנּוֹרָא, עָמַד מַחֲרִישׁ, הִסְתַּכֵּל בָּנוּ רֶגַע, וְעֵינָיו הִתִּיזוּ לַהֲבוֹת־אֵשׁ.

נִגַּשׁ אֵלַי, אָחַז בְּעָרְפִּי וְנָשָׂא אוֹתִי הַחוּצָה, הֱבִיאַנִי אֶל פִּי פַחַת גְּדוֹלָה וַאֲפֵלָה וְעַד שֶׁאֲנִי מִצְטַדֵּק וּמִתְחַנֵּן עַל נַפְשִׁי נָהַם נְהִימַת־אֵמִים, הֱנִיעַנִי כִסְמַרְטוּט וְאָמָר:

– “אַד פַּטְרֵיס!” – (לֵךְ אֶל אֲבוֹתֶיךָ!) וְזָרַק אוֹתִי לְתוֹךְ הַפַּחַת הַנּוֹרָאָה.

בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים הוֹסַפְתִּי עוֹד לַחֲשֹׁב עַל דְּבַר אִשְׁתּוֹ וֵנֵרָה הָאֻמְלָלָה: אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! כַּמָּה יַכֶּנָּה עַכְשָׁו מַכּוֹת רָצַח, כַּמָּה יַפְלִיא פֶחָמִי זֶה אֶת מַהֲלוּמוֹתֶיהָ! חֹם נוֹרָא עָבַר בִּי – אֲנִי נוֹפֵל וְרֹאשִׁי לְמַטָּה – מֹחִי נִדְהָם –

35.jpg

כְּשֶׁשָּׁב אֵלַי רוּחִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּעוֹלָם אַחֵר כֻּלּוֹ, בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ כֶסֶף נוֹצֵץ וְכָל הַסְּבִיבָה זָרָה לִי.

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה אֲנִי: עַל הַלְּבָנָה!


 

פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה    🔗

נְסִיעָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים – בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעַל הַלְּבָנָה – אֲנָשִׁים גְּדֵלִים עַל עֵצִים – עוֹלָם שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאִשָּׁה שׁוֹלְטִים בּוֹ – בְּנֵי אָדָם עוֹקְרִים הָרִים וְטוֹחֲנִים זֶה בָזֶה עַד דָּק – מַעֲשֶׂה בְדֹב שֶׁהַבָּרוֹן הֵמִית אוֹתוֹ בְרָעָב – אֲסֵפָה שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת – חַיֵּי הַמַּזָּלוֹת – עַל הַשֶּׁמֶשׁ – סוֹדוֹ שֶׁל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – תְּחִיַּת הַמֵּתִים – בְּגַן הָעֵדֶן.

“הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם” – וּנְסִיעַת תַּיָּר לֹא כָל שֶׁכֵּן. הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיָּה לַשָּׁמָיִם!

בְּמֶשֶׁךְ כָּל נְסִיעוֹתַי הָרַבּוֹת עִנְיָן אֶחָד הֶעֱסִיקַנִי תָמִיד, – הַנְּסִיעָה עַל הַלְּבָנָה!

הַמַּחֲשָׁבָה עַל דְּבַר הַנְּסִיעָה עַל הַלְּבָנָה עָלְתָה עַל לִבִּי עוֹד בִּהְיוֹתִי בִשְׁבִי תוֹגַרְמָה, שֶׁשָּׁם, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי דָבָר זֶה בְּשַׁעְתּוֹ, עָלְתָה בְיָדִי פַּעַם עַל פִּי מִקְרֶה לַעֲלוֹת בְּאִילָן שֶׁל־קִיטְנִית עַל הַלְּבָנָה. אָז לֹא הָיָה לִי פְּנָאי לְסַיֵּר אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: רֵאשִׁית – בִּשְׁבִי הַשֻּׁלְטָן הָיִיתִי אָז וְהוּא הִגְדִּיל עִמִּי חַסְדּוֹ וְנָתַן לִי רְשׁוּת לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֲצֵרוֹ בְּלִי שׁוֹמְרִים וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּנָּה אוֹתִי לְרוֹעֵה־דְבוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְאֵיךְ אֲשַׁקֵּר בְּאִישׁ חַסְדִּי וְאֶבְרַח עַל הַלְּבָנָה לָשֶׁבֶת שָׁם יָמִים רַבִּים, וְעַל מִי אֶטֹּשׁ אֶת הַדְּבוֹרִים?

לֹא כֵן דַּרְכָּם שֶׁל אֲצִילִים!

וְשֵׁנִית – בָּעֵת הַהִיא עוֹד לֹא רָאִיתִי אֲפִילוּ אֶת הַחֵצִי שֶׁל כַּדּוּר אַרְצֵנוּ וְאֵיךְ אֶסַּע נְסִיעוֹת אֶל עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְאֶסַּק שָׁמַיִם בְּטֶרֶם אֵדַע אֶת אַדְמָתֵנוּ כָּל צָרְכָּהּ! גַּם “הָעֵדֶר הוֹלֵךְ בְּסֵדֶר”, וְתַיָּר מֻבְהָק חַיָּב לְכַוֵּן אֶת מַעֲשָׂיו בְּמַחֲשָׁבָה תְחִלָּה.

וְאוּלָם בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, אַחֲרֵי שֶׁכָּל קַצְוֵי תֵבֵל הָיוּ יְדוּעִים לִי כְּמַפַּת שֻׁלְחָנִי – חֵשֶׁק עַז מִלֵּא אֶת לִבִּי לַעֲזֹב אֶת עוֹלָמֵנוּ זֶה וְלָתוּר עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.

שְׁתֵּי מַטָּרוֹת הָיוּ לְפָנָי: הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים

בִּדְבַר הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ מַעֲשִׂי בְיָדִי כְפִי שֶׁעָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי. יַד אִשָּׁה חֲצוּפָה הָיְתָה בַדָּבָר וּבְשֶׁלָּהּ הֻכְרַחְתִּי לַעֲזֹב אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַתֹּפֶת בְּלֹא עֵת. וְאוּלָם הֶפְסֵדִי יָצָא בִשְׂכָרִי. שְׁאֵלָה אַחַת הֶעֱסִיקָה אוֹתִי בְלִי חָשָׂךְ: אֵיךְ לַעֲלוֹת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן? לִנְסֹעַ שׁוּב לְתוֹגַרְמָה – דָּבָר נִמְנָע הוּא. הַיַּחַס שֶׁבֵּינִי וּבֵין הַשֻּׁלְטָן לֹא הָיָה עוֹד יַחַס שֶׁל אַהֲבָה וִידִידוּת, אַחֲרֵי שֶׁפַּעַם נִצַּלְתִּי אֶת אוֹצְרוֹתָיו וְנִמְלַטְתִּי מִתִּגְרַת יָדוֹ, וְגַם כְּשֶׁהִצִּיעַ לְפָנַי אֶת אִי־קַנְדִּיָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲזֹר לוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם רוּסִיָּה – דָּחִיתִי אוֹתוֹ בִשְׁתֵּי יָדַיִם!

מָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה וְאֶעֱלֶה עַל הַלְּבָנָה?

עוֹד אֲנִי שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתַי וְדַאֲגוֹתַי אֵלֶּה, וְהִנֵּה נִשְׁפְּכָה חֲמָתוֹ עָלַי שֶׁל וֻלְקַן הַנּוֹרָא וּ“מֵעַז יָצָא מָתוֹק”. אֱלֹהֵי הַתֹּפֶת זָרַק אוֹתִי בַּחֲמָתוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית – וּפִתְאֹם וְהִנֵּה אֲנִי עַל הַלְּבָנָה!

כְּשֶׁשָּׁבָה אֵלַי רוּחִי אַחֲרֵי הַנְּפִילָה הִרְגַּשְׁתִּי כְּעֵין יָד מְטַלְטֶלֶת אוֹתִי הֵנָּה וָהֵנָּה. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה בְרִיָּה מְשֻׁנָּה לְפָנַי, שֶׁלְּמַרְאֵהוּ מֵת בִּי לִבִּי, וְהַבְּרִיָּה עוֹמֶדֶת זְקוּפָה כְּקוֹמַת אִישׁ אֶלָּא שֶׁשָּׁלשׁ רַגְלַיִם לָהּ וְרֹאשָׁהּ קָבוּעַ לָהּ תַּחַת זְרוֹעָהּ הַשְּׂמָאלִית.

וְהָרֹאשׁ שֶׁתַּחַת בֵּית הַשֶּׁחִי מְדַבֵּר וַאֲנִי מֵבִין אֶת דִּבּוּרוֹ בָּרוּר. הוּא מְיַשֵּׁב אֶת דַּעְתִּי, מַרְגִּיעַ אוֹתִי וְאוֹמֵר, שֶׁלֹּא תְאֻנֶּה אֵלַי כָּל רָעָה; יוֹדְעִים הֵם שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הָאֲדָמָה אָנִי.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי, אֶפְשָׁר יוֹדְעִים הֵם, אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ נָפַלְתִּי לְכָאן? אָמְרוּ לִי שֶׁוַּדַּאי דֶּרֶךְ יָם הָאוֹקְיָנוּס נָפַלְתִּי וְנַחְשׁוֹל גָּדוֹל הֵרִים אוֹתִי עַד הַלְּבָנָה. דָּבָר זֶה, – הוֹסִיף – הוּא מִן הַמַּעֲשִׂים הַשְּׁכִיחִים אֶצְלָם. בְּיָדוּעַ, שֶׁהַיָּם סוֹעֵר לִפְעָמִים עַד לִמְאֹד וּבְתוֹךְ כָּךְ הוּא זוֹקֵף נַחְשׁוֹל גָּדוֹל כְּמִין עַמּוּד הַמַּגִּיעַ עַד לִרְשׁוּתָהּ שֶׁל הַיָּרֵחַ. וְיֵשׁ שֶׁנַּחְשׁוֹל כָּזֶה מֵטִיל לְשָׁם אֳנִיָּה שְׁלֵמָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא כָּל פַּעַם מִתְרוֹמֶמֶת הָאֳנִיָּה עַד לַלְּבָנָה מַמָּשׁ: פְּעָמִים שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וְנוֹפֶלֶת.

נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, נִזְכַּרְתִּי רַאֲיָה לַדָּבָר. נִזְכַּרְתִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁזָּרַק אוֹתִי וֻלְקַן, הִרְגַּשְׁתִּי תּוֹךְ כְּדֵי נְפִילָה כְּאִלּוּ אֲנִי עוֹלֶה מִתּוֹךְ יָם וְלִפְנֵי עֵינַי סְפִינָה גְדוֹלָה אֶלָּא שֶׁנָּפַלְתִּי הָלְאָה וּמֹחִי נִתְבַּלְבֵּל עָלַי בֵּינְתַיִם.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהִנֵּה הָמוֹן רַב מִבְּנֵי הַלְּבָנָה סוֹבְבִים אוֹתִי, מִסְתַּכְּלִים בִּי בְּתִמָּהוֹן רָב. וּבְכָל הֶהָמוֹן הַזֶּה כִּמְעַט שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה גוּפָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

נִבְצָר מִמֶּנִּי לִמְסֹר לָכֶם, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֶת כָּל פִּרְטֵי תָאֳרֵיהֶם וְאֹפֶן חַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַלְּבָנָה. וּלְפִיכָךְ אֶתְאַמֵּץ לְצַמְצֵם אֶת דְּבָרַי כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר, בִּכְדֵי לָתֵת לָכֶם לְכָל הַפָּחוֹת מֻשָּׂג קַל מִכֹּל.

בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעַל הַלְּבָנָה נִּפְרָדִים לְמִינִים שׁוֹנִים. הַמִּין הַמָּצוּי בְּיוֹתֵר אֶצְלָם, הוּא מִין “הַשָּׁלִישִׁים”, עַל שֵׁם שָׁלשׁ הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהֶם. הֲלָלוּ הֵם הַמּוֹשְׁלִים שָׁם בְּכִפָּה בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַחַיִּים. מֵהֶם נִבְחָרִים הַמְּלָכִים, הַשּׁוֹפְטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, וְכָל הַפְּקִידִים הַגְּבֹהִים. מִלְּבַדָּם יֵשׁ שָׁם עוֹד מִינִים רַבִּים: בַּעֲלֵי שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְחָמֵשׁ יָדַיִם, בַּעֲלֵי רֶגֶל אַחַת וְשָׁלשׁ יָדַיִם, הֲלָלוּ הֵם “הַנַּתְּרָנִים”, עַל שֵׁם שֶׁמְּנַתְּרִים עַל רַגְלָם הָאַחַת בִּשְׁעַת הֲלִיכָה. וְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁראֹשָׁם קָבוּעַ לָהֶם תַּחַת זְרוֹעָם.

36.jpg

כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁעַל הַלְּבָנָה גְּדֵלִים עַל עֵצִים. כָּל – לְרַבּוֹת אֶת בְּנֵי־הָאָדָם. וּלְפִיכָךְ צְחוֹק גָּדוֹל פָּרַץ מִפִּיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל דְּבַר נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם. הִסְבִּירוּ לִי, שֶׁאֵין הֵבְדֵּל־מִינִים בֵּינֵיהֶם, אֵין זָכָר וּנְקֵבָה, כֻּלָּם גְּדֵלִים עַל אִילָנוֹת כַּפֵּרוֹת. וּמִיָּד הֶרְאוּנִי אֶת הָאִילָנוֹת הַמְגַדְּלִים בְּנֵי־אָדָם. עֵצִים הֲלָלוּ גְבֹהִים כְּמָאתַיִם אַמָּה, בְּעֶרֶךְ, וּפֵרוֹתֵיהֶם דּוֹמִים לָאֱגוֹזִים כַּבִּירִים. מִשֶּׁיַּוְרִידוּ הָאֱגוֹזִים יֶאֱרוּ אוֹתָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיִתְפַּצְּחוּ בְמִקְרֶה וְיָמוּת הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹכָם. אָרוּ אֶת הָאֱגוֹזִים מַשְׁרִים אוֹתָם בְּרוֹתְחִים, הַחֹם נוֹפֵחַ בָּהֶם נְשָׁמָה, הַקְּלִפָּה נִפְתַּחַת מֵאֵלֶיהָ וְיֶלֶד יָפֶה וְרַעֲנָן בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִתּוֹכָהּ. לְמַזָּל טוֹב.

כָּל אִישׁ וְאִישׁ אוּמָנוּתוֹ נוֹצֶרֶת עִמּוֹ מִלֵּדָה. וְסִמָּן מֻבְהָק יֵשׁ לָהּ לְכָל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת. נוֹלַד הַיֶּלֶד וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ רַכּוֹת כְּמִין מוֹךְ, – סִמָּן שֶׁרוֹפֵא הוּא. יָדוֹ הָאַחַת כְּמִין פַּטִּישׁ – סַנְדְּלָר הוּא; יָדוֹ הָאַחַת כְּמִין פַּטִּישׁ וּפָנָיו שְׁחוֹרִים – נַפָּח הוּא. יָדוֹ הַיְמָנִית כְּמִין שׁוֹט שֶׁל נְצָרִים – מוֹרֶה הוּא; אֶצְבָּעוֹ הָאַחַת שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית כְּמִין עֵט וּבְרֹאשׁוֹ בֵּית קִבּוּל קָטָן, כְּרֶבַע לֹג – סִמָּן שֶׁסּוֹפֵר הוּא, וּבִלְבַד שֶׁרֻקּוֹ יִהְיֶה שָׁחוֹר וּבֵית־קִבּוּל שֶׁבְּקֵבָתוֹ קָטָן כְּאֶצְבָּעוֹן. גַּם הַבּוּרְסְקִי כְּמִין גּוּמָה יֵשׁ לוֹ בְּקָדְקָדוֹ מְלֵאָה לַחְלוּחִית צַד־שָׁוֶה זֶה, שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם בֵּית־קִבּוּל בְּקָדְקֳדָם פְּעָמִים שֶׁמֵּבִיא אוֹתָם לִידֵי טָעוּת: הַבּוּרְסְקִי נַעֲשֶׂה פִתְאֹם לְסוֹפֵר. יֶלֶד כָּזֶה נִמְסָר אַחַר כָּךְ “לְבֵית־תִּקּוּן” שֶׁבּוֹ מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לְאוּמָנוּתוֹ. הַחַיָּל נוֹלָד בְּלִי מֹחַ כְּלָל וְכָל אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמִין שְׁפוּדִים קְטַנִּים וְחַדִּים, וְכֵן עוֹד וָעוֹד.

אֶת הַמָּוֶת לֹא יֵדְעוּ; אֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּהֶם. מִשֶּׁהִגִּיעַ קֵץ חַיֵּיהֶם, הֵם נַעֲשִׂים קַלִּים וּשְׁקוּפִים וּבְמֶשֶׁךְ יוֹם הֵם מִתְנַדְּפִים בָּאֲוִיר מֵאֲלֵיהֶם.

עַל הָאֲכִילָה אֵינָם מְבַזְבְּזִים זְמַן רַב כָּמוֹנוּ. כְּמִין כִּסּוּי יֵשׁ לָהֶם בְּכִיסָם, פּוֹתְחִים הֵם אֶת הַכִּסּוּי, מַלְעִיטִים אֶת בֵּית־קִבּוּל הַקֵּבָה – וְתַם וְנִשְׁלַם! אֲכִילָה זוֹ דַיָּה לָהֶם לְיֶרַח יָמִים. הַרְבֵּה מִינֵי מַאֲכָלִים לָהֶם, וְהַמַּאֲכָל הֶחָבִיב עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, הוּא חֶלְמוֹן בֵּיצַת “הַשֶּׁרֶץ”. שֶׁרֶץ זֶה הוּא נֶשֶׁר עֲנָקִי, שֶׁגֹּדֶל בֵּיצָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. חֶלְמוֹן הַבֵּיצָה מַבְרִיא מְאֹד וְהָאוֹכֵל מֵחֶלְמוֹן זֶה יָפֶה כֹחוֹ לַעֲקֹר הָרִים. וּלְפִיכָךְ רַבּוּ מְאֹד הַמַּעֲמַקִּים עַל הַלְּבָנָה, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי הָאֲדָמָה חוֹשְׁבִים אוֹתָם לְפִרְצֵי הַר־גַּעַשׁ. וְטָעוּת הִיא בְיָדֵנוּ. אֵלֶּה הֵם הֶהָרִים שֶׁיּוֹשְׁבַי הַלְּבָנָה עוֹקְרִים אוֹתָם לִפְרָקִים מִמְּקוֹמָם וְטוֹחֲנִים אוֹתָם עַד דָּק! וְהוּא אֶחָד מִמִּשְׂחֲקֵיהֶם הָרַבִּים וּמִשַּׁעֲשׁוּעֵיהֶם.

אֶלָּא שֶׁסַּכָּנָה צְפוּיָה לוֹ לָאָדָם הֶחָפֵץ לֶאֱכֹל מֵחֶלְמוֹן בֵּיצָה זוֹ. נֶשֶׁר זֶה שֶׁקּוֹמָתוֹ גְדוֹלָה שִׁבְעָתַיִם מִקּוֹמַת אָדָם טָרֹף יִטְרְפֶנּוּ מַהֵר כִּטְרֹף אֶת הַיּוֹנָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם הָאֶפְרוֹחַ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַבֵּיצָה – יֵשׁ שֶׁהוּא בוֹלֵעַ אֶת הָאָדָם חַיִּים!

אַף־עַל־פִּי־כֵן אָכַלְתִּי גַּם אֲנִי מֵחֶלְמוֹן בֵּיצָה זוֹ וּפַעַם אַחֲרֵי הַסְעֻדָּה הִתְהַלַּכְתִּי בְיַחַד עִם בְּנֵי־הַלְּבָנָה, וְהִנֵּה דוֹב נוֹרָא בָא. הֵם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם, הֲרִימוֹתִי אֶת רוֹבִי לִירוֹת בּוֹ וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקָה:

– הִמָּלֵט! – הִמָּלֵט!– אֵין כַּדּוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, גַּם הוּא אָכַל מֵחֶלְמוֹן הַבֵּיצָה!!

37.jpg

מֶה עָשִׂיתִי? כְּשֶׁקָּם הַדֹּב לְחַבְּקֵנִי בִּשְׁתֵּי כַפָּיו הָרִאשׁוֹנוֹת, אָחַזְתִּי בְּכַפָּיו וְלָחַצְתִּי אוֹתָן בִּידִידוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל זְמָן רָב – עַד שֶׁמֵּת בָּרָעָב!

רֹאשָׁם שֶׁמִּתַּחַת בֵּית־שֶׁחְיָם אֵינוֹ מְחֻבָּר לְגוּפָם וְאֵינוֹ קָשׁוּר בָּהֶם אֶלָּא קֶשֶׁר רוּחָנִי לֵאמֹר: יְכֹלִים הֵם לִשְׁלֹחַ אֶת רֹאשָׁם לַאֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים וְהָרֹאשׁ עוֹשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה. עָף הוּא עַל תַּלְתַּלָּיו הַפְּרוּשִׂים כִּכְנָפַיִם וּמוֹסֵר לַגּוּף מַה שֶׁשָּׁמַע וְרָאָה. וּלְפִיכָךְ אֲסֵפוֹתֵיהֶם הֵן אֲסֵפוֹת שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת וְלֹא שֶׁל אֲנָשִׁים.

אֶת עֵינֵיהֶם וּבִכְלָל אֶת כָּל אֵבְרֵיהֶם, הַפְּנִימִיִּים כַּחִיצוֹנִיִּים, יְכֹלִים הֵם לְהַחֲלִיף כְּחֶפְצָם בַּאֲחֵרִים. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים עוֹשִׂים חֲלִיפִים בְּעֵינֵיהֶם. וְנִפְלָא הַדָּבָר: שְׁנַיִם שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת עֵינֵיהֶם – שׁוּב אֵינָם יְכֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם וּלְהַחֲלִיף אוֹתָן שֵׁנִית. עַיִן שֶׁחָזְרָה וְנִקְבְּעָה בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן – נַעֲשֵׂית עִוֶּרֶת! עַל דָּבָר זֶה נִתְקַשּׁוּ חַכְמֵי הַלְּבָנָה מֵעוֹלָם, בִּקְּשׁוּ לָדָעַת סִבַּת הַדָּבָר וְלֹא עָלְתָה בְיָדָם, עַד שֶׁבָּאתִי אֲנִי וּבֵאַרְתִּי לָהֶם, שֶׁפְּגִיעָה בְכָבוֹד יֵשׁ כָּאן. אֵבֶר זֶה נִבְרָא, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ “כְּבָבַת־עַיִן”, וְכֵיוָן שֶׁבָּגְדוּ בָהּ בְּעָלֶיהָ וּנְתָנוּהָ לְאַחֵר כְּדָבָר שֶׁאֵין חֵפֶץ בּוֹ, הֲרֵי הִיא נוֹקֶמֶת מֵהֶם אַחַר כָּךְ וְאֵינָהּ מְאִירָה לָהֶם עוֹד. דּוֹמֶה לְאִשָּׁה גְרוּשָׁה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר שׁוּב לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן לָשׁוּב לְקַחְתָּה.

הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דָּבָר פָּשׁוּט זֶה שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָבִין קֹדֶם וְהוֹדוּ לִי. מֵאָז שָׂמוּ לָהֶם לְחֹק שֶׁשּׁוּם אִישׁ בַּל יוֹסִיף לְהַחֲלִיף אֶת עֵינוֹ בְאַחֶרֶת!

בֵּין הַחַיּוֹת שֶׁעַל הַלְּבָנָה רָאִיתִי הַרְבֵּה פוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר לֹא עַל כְּנָפַיִם, אֶלָּא עַל אַרְבַּעַת אוֹפַנִים אוֹ עַל מִין סוֹכֵך, כָּזֶה שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִפְרֹחַ בָּאֲוִיר. וְעוֹד הַרְבֵּה מִינֵי חַיּוֹת וְדָגִים רָאִיתִי שָׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְפָרְטָם כָּאן.

– מַיִם אֵין עִמָּם כְּלָל; כָּל הַנְּהָרוֹת, הָאֲגַמִּים, הַבְּרֵכוֹת וְהַיַּמִּים מְלֵאִים שָׁם כֶּסֶף־חַי, אוֹתוֹ הַמָּצוּי אֶצְלֵנוּ. עַל יָם כָּזֶה הִפְלַגְתִּי עִמָּהֶם פַּעַם בָּאֳנִיָּה גְדוֹלָה, וּפִתְאֹם בְּלֶב יָם, בָּלַע אוֹתָנוּ דָּג כַּבִּיר עִם הָאֳנִיָּה יָחַד! – אֲנִי נִבְהַלְתִּי בֶהָלָה גְדוֹלָה, אַךְ בְּנֵי הַלְּבָנָה צָחֲקוּ עָלַי:

– אֵין דָּבָר – אָמְרוּ בִמְנוּחָה – כְּבָלְעוֹ כָּךְ פָּלְטוֹ – חַכֵּה מְעָט.

הוֹצִיאוּ הַמַּלָּחִים מוֹטוֹת בַּרְזֶל אֲרֻכִּים, נְשָׂאוּם וֶהֱבִיאוּם לִמְקוֹם גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַדָּג וְעָמְדוּ לְחַכּוֹת, וְהִנֵּה אוֹר גָּדוֹל בַּסְּפִינָה! – הַדָּג פָּתַח אֶת פִּיו וַיְפַהֵק. מִהֲרוּ וְהִזְקִיפוּ אֶת הַמּוֹטוֹת, עַד שֶׁנִּתְקַע הַקָּצֶה הָאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַשֵּׁנִי בְחִכּוֹ. הַפֶּה נִפְתַּח וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה!

בְּנֵי הַלְּבָנָה חָלְקוּ לִי כָּבוֹד גָּדוֹל, שֶׁכֵּן הַרְבֵּה דְבָרִים לָמְדוּ מִמֶּנִּי. כָּכָה, לְמָשָׁל, הִתְאוֹנְנוּ לְפָנַי שֶׁבַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה אֵינָן פּוֹסְקוֹת אֶצְלָם הַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל מָה – עַל פִּסַּת־קַרְקַע קְטַנָּה. בֵּאֲרוּ לִי, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם פָּרִים וְרָבִים אֶצְלָם מִיּוֹם לְיוֹם וְאַדְמַת הַלְּבָנָה צָרָה מֵהָכִיל אֶת כֻּלָּם. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָן מְאִירוֹת אֶלָּא עַל חֶצְיָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה. נִמְצָא, שֶׁחֶצְיָהּ הַשֵּׁנִי, הַשָּׁרוּי תָּמִיד בָּאֲפֵלָה – מִדְבַּר שְׁמָמָה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בּוֹ.

– תְּמֵהַנִי עֲלֵיכֶם – אָמַרְתִּי לָהֶם – שֶׁעֲדַיִן לֹא עֲמַדְתֶּם עַל תַּקָּנָתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה. הֲרֵי הַדָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד: יֵשׁ לָכֶם לַהַּפֹךְ פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַלְּבָנָה עַל צִדָּהּ הַשֵּׁנִי! – תְּנוּ לִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וְאֶהֶפְכֶנָּהּ כְּבֵיצָה!

הֵם נָתְנוּ לִי לֹא חֲמִשִּׁים אֶלֶף, אֶלָּא שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ כֻּלָּם גִּבּוֹרִים הַנִּזּוֹנִים מֵחֶלְמוֹן בֵּיצַת נְשָׁרִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה וְלִבְנֵי הַלְּבָנָה הָיְתָה תְשׁוּעָה גְדוֹלָה. וְכָךְ עָשִׂיתִי: תָּקַעְתִּי כְלֻנְסָאוֹת חֲזָקִים בַּקַּרְקַע שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת, אַחַת בְּצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַלְּבָנָה וְהַשֵּׁנִית בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי. קָשַׁרְתִּי בִכְלֻנְסָאוֹת אֵלֶּה כַּבְלֵי־בַרְזֶל עָבִים, שֶׁאָרְכָּם מַגִּיעַ עַד לְהַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַכְּלֻנְסָאוֹת. אַחַר כָּךְ אָסַרְתִּי בַכְּבָלִים הֲלָלוּ אֶת אֲנָשַׁי וְצִוִּיתִים לִמְשֹׁךְ בְּכָל כֹּחָם, הֲלָלוּ מוֹשְׁכִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב בְּצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַלְּבָנָה וַהֲלָלוּ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלְּבָנָה. נִמְצָא שֶׁכָּל הַלְּבָנָה הָיְתָה מֻקֶּפֶת כְּבָלִים. הָאֲנָשִׁים מָשְׁכוּ בְּכָל כֹּחָם עַד שֶׁהַלְּבָנָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ, סָבְבָה עַל צִירֶיהָ וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִתְהַפְּכָה לְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי!

– עַכְשָׁו – אָמַרְתִּי לָהֶם – חִרְשׁוּ, זִרְעוּ וְקִצְרוּ כְּחֶפְצְכֶם וַאֲדוֹנָי יִתֵּן בְּרָכָה בַעֲמַלְכֶם! וְלִכְשֶׁתִּרְצוּ, תּוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ הָלְאָה וְתִתְהַפֵּךְ לִבְנַתְכֶם לְצִדָּהּ הָרִאשׁוֹן כְּבַתְּחִלָּה!

הִנֵּה כָךְ עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בַּמְּרוֹמִים, בְּנֵי הַלְּבָנָה כִּתְּתוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת וְלֹא הָיְתָה עוֹד מִלְחָמָה בְתוֹכָם!

שִׂמְחָתָם עָבְרָה כָל גְּבוּל וְלַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָרְכוּ לִכְבוֹדִי חַג גָּדוֹל וּמִשְׂחָקִים נֶחְמָדִים. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, “מִשְׂחַק הַיָּם” שֶׁלָּהֶם, שֶׁבּוֹ רָצִים בַּעֲלֵי שָׁלשׁ הָרַגְלַיִם עַל יָם שֶׁל כֶּסֶף־חַי וְאֵין טוֹבֵעַ.

אֵלֶּה הֵם קְצוֹת חַיֵּי הַלְּבָנָה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, רַק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף שֶׁשָּׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי שָׁם. אוּלָם מִשֶּׁהֶעֱסִיקָה אוֹתִי הַלְּבָנָה – מָשְׁכוּ אוֹתִי הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַלְּבָנָה.

תֵּדְעוּ, אֲדוֹנַי, שֶׁאַנְשֵׁי הַלְּבָנָה דֶּרֶךְ נוֹחָה וִישָׁרָה לָהֶם אֶל כָּל כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם הַסּוֹבְבִים אֶת עוֹלָמָם; דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁהִיא שְׁתַּיִם: רֵאשִׁית – קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ: בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה דּוֹרוֹת עָלְתָה בְיָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְקָשׁוֹת וְהִנֵּה הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת לָהֶם סֻלָּם לַעֲלוֹת בּוֹ לַאֲשֶׁר הֵם חֲפֵצִים. וְשֵׁנִית – הַמֵּטֵאוֹרִים הַשּׁוֹנִים, הַמְעוֹפְפִים עַל רָאשֵׁיהֶם. עַל מֵטֵאוֹר כָּזֶה הַטָּס מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמִכּוֹכָב לְכוֹכָב יוֹשְׁבִים הֵם לִרְצוֹנָם וְרוֹכְבִים בְּרַחֲבֵי הַיְקוּם וְיוֹרְדִים עַל נְקַלָּה עַל אַחַד הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת.

כְּשֶׁנּוֹדַע לִי דָּבָר זֶה – אוֹרוּ עֵינַי!

סוֹף כָּל סוֹף יַעֲלֶה בְיָדִי לְמַמֵּשׁ אֶת חֲלוֹם חֲלוֹמוֹתָי!

רֵאשִׁית דַּרְכִּי עָשִׂיתִי אֶל הַכּוֹכָב “נֶפְּטוּן”. כּוֹכָב נִפְלָא זֶה כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבּוֹ עָפִים בָּאֲוִיר וּמִתְפַּרְנְסִים זֶה מִזֶּה: אֶחָד אוֹכַל אֶת הַשֵּׁנִי, הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הַקָּטָן מִמֶּנּוּ. וַאֲנִי עַצְמִי זָכִיתִי לִרְאוֹת מַחֲזֵה “חַד גַּדְיָא” כָזֶה בָּאֲוִיר: עָף לוֹ כְּמִין חָתוּל, בָּאָה בְרִיָּה כְּעֵין כֶּלֶב וּבָלְעָה אוֹתוֹ; בָּא זְאֵב וְאָכַל אֶת הַכֶּלֶב; בָּא אֲרִי וַחֲטָפוֹ לַזְּאֵב, בָּא פִיל וּדְרָסוֹ לָאֲרִי, אַחַר כָּךְ בָּאָה חַיָּה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעַה לִי וּבָלְעָה אֶת הַפִּיל כִּבְלֹעַ חֲצִי בֵיצָה מְגֻלְגֶּלֶת תּוֹךְ כְּדֵי פִתְחוֹן פֶּה! וְכֵן הָלְאָה.

מִן הַנֶּפְּטוּן עַפְתִּי אֶל הָ“אוּרָן”. פֹּה יֵשׁ לָהֶם לַבְּרִיּוֹת לְכָל אֶחָד כְּשִׁבְעִים עֵינַיִם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹר הַחַמָּה אֵינוֹ מַגִּיעַ לְכָאן אֶלָּא בְמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד וְאַפְלוּלִית־תָּמִיד שׂוֹרֶרֶת בּוֹ.

אַחַר כָּךְ עָבַרְתִּי אֶל כּוֹכָב “שַׁבְּתָאִי”. פֹּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, שֶׁסִּפּוּרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפִּילוֹסוֹף הַצָּרְפָתִי, שֶׁהוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ עִם כַּדּוּרוֹ בְיַחַד בִימֵי הֱיוֹתִי בְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה אֱמֶת הוּא: בְּנֵי הַשַּׁבְּתָאִי הֵם עַצְלָנִים וְאֵינָם עוֹשִׂים בִּמְלָאכָה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹבְתִים לְעוֹלָם. שַׁבַּת־שַׁבָּתוֹן לָהֶם הַחַיִּים, עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת.

מִן הַשַּׁבְּתָאִי שַׂמְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֶת “הַמַּזָּל כִּימָה”. בְּנֵי־הָאָדָם הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מַעֲלָה יְתֵרָה לָהֶם: הֵם יְכֹלִים לְהַחֲלִיף אֶת נִשְׁמָתָן זוֹ בְזוֹ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאַחַר שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת נִשְׁמָתָן, אֲנוּסִים הֵם לְהַחֲלִיף גַּם אֶת נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הַחֲדָשָׁה זָרָה לִבְנֵי־בֵיתָם.

מִכָּאן עָלִיתִי בְּטִיסָה אַחַת אֶל “הַמַּזָּל כְּסִיל”. פֹּה, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, צָחַקְתִּי וְלֹא חָדַלְתִּי כָל הַיּוֹם. יוֹשְׁבַי מַזָּל זֶה הֵם שׁוֹטִים מֻבְהָקִים וְטִפְּשִׁים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶם וְאֵין דֻּגְמָתָם אֲפִילוּ אֶצְלֵנוּ. עִקַּר מַעֲשֵׂיהֶם – יוֹשְׁבִים וְצוֹחֲקִים.

מִן הַכְּסִיל עָבַרְתִּי אֶל הַמַּזָּל “שׁוֹר”. מַזָּל זֶה מְכֻסֶּה כֻלּוֹ יְרַק דֶּשֶׁא וּבְנֵי־הָאָדָם מִתְפַּרְנְסִים מֵעֲשָׂבִים וּנְטִיעוֹת. הֲלָלוּ מִתְנַשְּׂאִים מְאֹד וְאוֹמְרִים, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם בְּנֵי תַרְבּוּת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

מִכָּאן הִתְרוֹמַמְתִּי וְעָלִיתִי אֶל הַמַּזָּל “בְּתוּלָה”. פֹּה כָל הַבְּרִיּוֹת הֵן בְּתוּלוֹת זְקֵנוֹת, גְּבָרִים אֵינָם נִמְצָאִים שָׁם כְּלָל. הֲלָלוּ סְגֻלָּה יְתֵרָה לָהֶן – חוּשׁ שֵׁמַע חָרִיף: כָּל אַחַת שׁוֹמַעַת אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, וְלִמְרִיבוֹת וּקְטָטוֹת אֵין קֵץ!

עַל הַמַּזָּל “דָּגִים” לֹא יָכֹלְתִּי לְצַעֲרִי לָרֶדֶת: כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה מַיִם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ. וַדַּאי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבּוֹ הֵם דָּגִים.

וְהוּא הַדִּין בְּמַזָּל “עַקְרָב”. גַּם זֶה אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִי לָתוּר אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. הִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ מֵרָחוֹק וְרָאִיתִי, שֶׁהַנְּחָשִׁים שֶׁבּוֹ עוֹבְרִים זֶה דֶּרֶךְ גּוּפוֹ שֶׁל זֶה, וּכְשֶׁשְּׁנַיִם נִפְגָּשִׁים בַּדֶּרֶךְ, אֵין אֶחָד נוֹטֶה הַצִּדָּה, אֶלָּא זוֹחֲלִים וּבָאִים זֶה לְתוֹךְ גְּחוֹנוֹ שֶׁל זֶה וְיוֹצְאִים דֶּרֶךְ הָאֲחוֹרָיִם. וְיֵשׁ שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִכְנָסִים זֶה לְתוֹךְ זֶה בְּבַת אַחַת, וְאָז אֵין לָהֶם תַּקָנָה! שְׁנֵיהֶם נֶחֱנָקִים כְּאֶחָד.

הַמַּזָּל “מֹאזְנַיִם” הוּא “הַשּׁוּק הַגָּדוֹל” שֶׁבָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. פֹּה נִקְבָּצִים כָּל הַתַּגְרָנִיּוֹת וְהַסּוֹחֲרִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲלִיפִים אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת זוֹ בְזוֹ.

הַמַּזָּל “סַרְטָן” בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הוּא וְאֵין דֻּגְמָתוֹ בְּכָל הַמַּזָּלוֹת. פֹּה כָל הַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים אֲחוֹרַנִּית. וְלֹא רַק מְהַלְּכִים כָּךְ, אֶלָּא שֶׁגַּם כָּל חַיֵּיהֶם, מַעֲשֵׂיהֶם, מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וַהֲלָךְ־רוּחָם – הַכֹּל הוֹלֵךְ וְשָׁב לְאָחוֹר. מִסְפַּר־הַשָּׁנִים שֶׁלָּהֶם מַתְחִיל בְּאֵין־סוֹף וְהוֹלֵךְ וּפוֹחֵת וּמִתְקָרֵב אֶל הַמִּסְפָּר אֶחָד! וְכֵן גַּם שְׁעוֹנֵיהֶם הוֹלְכִים אֲחוֹרַנִּית. וּבִכְלָל, אֵין הֵם עוֹשִׂים שׁוּם מַעֲשֶׂה אֶלָּא מִסּוֹפוֹ, לְפִיכָךְ אֵין בֶּן־אֲדָמָה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל דַּעְתָּם שֶׁל אֵלּוּ.

הַמַּזָּל “דְּלִי” – הוּא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ לָנוּ גֶּשֶׁם. הַבְּרִיּוֹת שָׁבוּ עוֹמְדִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם וְשׁוֹאֲבִים מַיִם וְשׁוֹפְכִים אוֹתָם לְכָל רוּחַ. לְפִי הָאַגָּדָה הָיָה גַם אֶצְלָם מַבּוּל, אֲבָל לֹא מַבּוּל מַיִם, כִּי אִם מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ!

מִכָּאן עָבַרְתִּי אֶל הַמַּזָּל “תְּאוֹמִים”. פֹּה כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹלָדִים זָכָר וּנְקֵבָה, גּוּף אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנָיִם. וּכְשֶׁהָאֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא אִשָּׁה, צְרִיכָה גַּם בַּת־זוּגוֹ לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ.

כְּשֶׁעָבַרְתִּי דֶרֶךְ כָּל הַמַּזָּלוֹת – שַׂמְתִּי אֶת פָּנַי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ!

הַבְּרִיּוֹת שֶׁעַל הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לָהֶם עֵינַיִם כְּלָל. אֵין הֵם זְקוּקִים כְּלָל לָעֵינַיִם; כָּל גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם רוֹאֶה שָׁם הַכֹּל בָּרוּר. אַף אֲנִי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַכֹּל.

הַחַיָּה הָרָעָה בֵּין כָּל הַחַיּוֹת שֶׁעַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ – הוּא הַזְּבוּב. שֶׁרֶץ זֶה מַפִּיל שָׁם חִתִּיתוֹ עַל כֹּל, וְאוֹי לוֹ לָאָדָם, שֶׁזְּבוּבִים פּוֹגְעִים בּוֹ. גָּדְלָם שֶׁל הַזְּבוּבִים שָׁם כְּגֹדֶל הַפִּיל שֶׁלָּנוּ, בְּעֵרֶךְ.

יוֹשְׁבַי הַחַמָּה בֵּאֲרוּ לִי, שֶׁהָאוֹר הַבָּא מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, לֹא מִגּוּפָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא בָא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ, שֶׁאִלּוּ כָךְ, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכֹלָה לִחְיוֹת שָׁם. אוֹר זֶה בָּא מִתּוֹךְ גּוּפָן שֶׁל “הַגַּחֲלִילִיּוֹת” הָעֲנָקִיּוֹת, הַמְרַחֲפוֹת סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ וְסוֹבְבוֹת אוֹתָהּ תָּמִיד, וְגוּפָן הַמַּזְהִיר הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ אוֹרָה לְכָל יוֹשְׁבַי תֵבֵל!

בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם שֶׁיַּרְאוּנִי אֶת “גַּן הָעֵדֶן”, שֶׁכָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אָנוּ חוֹלְמִים עָלָיו וְנוֹשְׂאִים אֵלָיו אֶת נַפְשֵׁנוּ.

אִמְרוּ לִי, שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס לְשָׁם חַיִּים. פְּקֻדָּה הִיא מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. אֶלָּא שֶׁאִם נִכְסְפָה נַפְשִׁי מְאֹד – יְכֹלִים הֵם לַהֲמִיתֵנִי וְלִכְשֶׁאֶרְצֶה יְחַיוּנִי שֵׁנִית!

וְאַל־נָא יִהְיֶה דָבָר זֶה לְפֶלֶא בְעֵינֵיכֶם. וּבְדִין הוּא שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבַי הַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָהֶם. כִּי מַה לֹּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לְגַן עֵדֶן?

וּתְנָאי הִתְנֵיתִי עִמָּם, שֶׁמִּקֵּץ שְׁלשָׁה יָמִים יוֹצִיאוּנִי וִישִׁיבוּנִי לִתְחִיָּה.

הֵם הֱמִיתוּנִי וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי אֶל שַׁעֲרֵי גַן הָעֵדֶן.

הַאֲמִינוּ לִי, רַבּוֹתַי, שֶׁבְּכָל חֶפְצִי וּרְצוֹנִי הָיִיתִי מְסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁרָאוּ שָׁם עֵינַי וְשָׁמְעוּ אָזְנַי, אֶלָּא שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי שָׁם, שֶׁלֹּא אַשְׁמִיעַ מִפֶּה לְאֹזֶן אַף מִלָּה מִכָּל מַה שֶּׁהֶרְאֵיתִי.

וְאוּלָם דָּבָר קָטָן הֻרְשֵׁיתִי לְגַלּוֹת לִפְנֵיכֶם: – אַף כֹּמֶר אֶחָד לֹא רָאִיתִי שָׁם.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי, הַכְּמָרִים הֵיכָן הֵם? – עָנוּ לִי, בִּקְצָרָה, שֶׁלֹּא שָׁם מְקוֹמָם, וְלֹא יוֹתֵר.

לְסוֹף שְׁלשָׁה יָמִים הוֹדִיעַנִי הַשּׁוֹמֵר, שֶׁעָבַר זְמַנִּי וְעָלַי לָצֵאת וְלָשׁוּב לִתְחִיָּה.

הִתְחָרַטְתִּי, שֶׁהִתְנֵיתִי תְנָאי מְפֹרָשׁ וְלֹא חָפַצְתִּי לָצֵאת, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִתְחַנַּנְתִּי לְפָנָיו, שֶׁיִּתְּנֵנִי לָשֶׁבֶת שָׁם לָנֶצַח!

וְהוּא בְאַחַת – לֹא וָלֹא!

כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיו, מִפְּנֵי מָה? פָּתַח וְאָמַר:

– דְּבַר אֱמֶת אַגִּידָה לְךָ, יְדִידִי הַבָּרוֹן, עוֹד רַבָּה הָעֲבוֹדָה עָלֶיךָ שָׁם בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. עוֹד הַרְבֵּה תִּסַּע, תִּרְאֶה, תִּסְתַּכֵּל בְּעוֹלָמוֹת אֱלֹהִים וּבִמְלוֹאָם וּתְסַפֵּר לִבְנֵי־הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. זֹאת הִיא תְעוּדָתְךָ בַּחַיִּים, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֲדוֹנָי וּלְהַאְדִּירוֹ. וְהִנֵּה גַם אֶת דְּבַר מַסָּעֲךָ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים לֹא סִפַּרְתָּ עוֹד לְאִישׁ בָּאָרֶץ, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ זֹאת אֵיךְ תַּעֲזֹב אֶת “עוֹלַם הַשֶּׁקֶר”! – אָכֵן, יְדִידִי בָּרוֹן אִישׁ מִינְכְהוֹזֶן! כַּדּוּר־אֲדָמָה זֶה, אֲשֶׁר נוֹלַדְתָּ לִחְיוֹת בּוֹ, הוּא עוֹלַם הַשֶּׁקֶר, וְאַתָּה הַיְחִידִי שֶׁבִּזְכוּתוֹ לֹא הֶחֱרַבְנוּהוּ וְלֹא הֶחֱזַרְנוּהוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. כִּי נְבִיא אֱמֶת אַתָּה לוֹ וּבְטֹהַר שְׂפָתֶיךָ הָיִיתָ לוֹ לְמָגֵן.

רְאֵה, הַמִּקְרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הִקְרִינוּ לְפָנֶיךָ, הַמַּסָּעוֹת הָעֲצוּמִים, מַרְאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֵין חֵקֶר – לְנַסּוֹתְךָ, לָתֵת מִכְשׁוֹל בְּדַרְכְּךָ, לִרְאוֹת הֲתַפְרִיז עַל הַמִּדָּה וְאִם תַּפְלִיג בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרָאוּ, לְהוֹסִיף מִלִּבְּךָ וּלְהִתְבַּדּוֹת פַּעַם בְּפָעַם! – וְאַתָּה לֹא נִכְשַׁלְתָּ בְדִבּוּרְךָ וְלֹא טַחְתָּ טִיחַ־טָפֵל וְלַהַג־שָׁוְא עַל נִפְלְאוֹת אֱלֹהִים וְעַל מַעֲשָׂיו הַכַּבִּירִים וְלֹא נִמְצָא בְּפִיךְ גֻּזְמָה גְדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה. כָּל דְּבָרֶיךָ מְנֻפִּים וּשְׁקוּלִים וּמְזֻקָּקִים שִׁבְעָתָיִם! נִתְנַסֵּיתָ, רַב־תַּיָּרִים, וַתּוּכָל!

אַשְׁרֶיךָ מִינְכְהוֹזֶן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרֶיךָ לָעוֹלָם הַבָּא!

וּבְרֶגַע זֶה הִבְהִיק לִפְנֵי עֵינַי אוֹר גָּדוֹל, כְּאוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וּבְתוֹךְ הָאוֹר כְּעֵין סִילוֹן שֶׁל אוֹרָה צְחוֹרָה, וַאֲנִי הָעֳמַדְתִּי בְתוֹךְ גַנִּי שֶׁבַּחֲצֵרִי נִדְהָם וֶאֱהֵי כְּמֵקִיץ מֵחֲלוֹם.

וְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא זָכְתָה לִרְאוֹת אֶת כָּל זֹאת זוּלָתִי כַּלְבִּי הַנֶּאֱמָן שֶׁרָבַץ שָׁם וְחִכָּה לִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם וּכְשֶׁרָאַנִי מִהֵר אֵלָי וְקָפַץ לְלַחֵךְ אֶת יָדִי בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה.



הקלדה: דניאל פריש; מיה קיסרי; אמיר ברטוב; חנה וכטל; אוראל דורון; שלומית אפל הגהה: מיה קיסרי; צחה וקנין־כרמל; שלי אוקמן


  1. “ים.מ” במקור המודפס, צ“ל ”יָמִים“ – הערת פב”י.  ↩

  2. כך במקור. כנראה צריך להיות סוס. הערת פב"י  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות