חנניה ריכמן
מִמִּשְׁלֵי א. שְׁטַינְבַּרְג (1880–1932) (מיידיש)
בתוך: מְשָׁלִים

יוֹם אֶחָד הִתְחִיל בְּמֶרֶץ פַּטִּישׁוֹ שֶׁל הַנַּפָּח

לְהַכּוֹת מְטִיל־מַתֶּכֶת, שֶׁתַּחְתָּיו הָיָה מֻנָּח.

הוּא בִּקֵּשׁ, עַל פִּי “הֶקֵּשׁ”, לְהוֹכִיחַ לוֹ לַגֹּלֶם

כִּי צָרִיךְ בְּאַהֲבָה לְקַבֵּל אֲפִילוּ הֹלֶם

וְאָסוּר, עַל פִּי הַשֵּׂכֶל, בַּמַּכֶּה לִתְלוֹת אַשְׁמָה:

“שְׁמַע!” –

אוֹמֵר הוּא: "מָה הָרֹגֶז? וְכִי זוֹ מַכָּה לִשְׁמָהּ?

חֵרוּפֶיךָ – שְׁטוּת וָטֶפֶשׁ!

כְּלוּם אַכֶּה מֵרֹעַ־נֶפֶשׁ?

מַה וּמִי אֲנִי, אָחִי?

כְּלִי־שָׁרֵת לְנַפָּחִי!

אַךְ גַּם הוּא – לֹא זֵד, חָלִילָה.

גַּם עָלָיו אַל תַּעֲלִילָה!

הַאֲמֵן לִי, הַאֲמֵן:

רַחְמָנוּת עַל הַמִּסְכֵּן!

הוּא רָצוּץ, עָיֵף, יָגֵעַ מִסַּדָּן וּמִמַּפּוּחַ,

וְאַדִּיר חֶפְצוּ לָנוּחַ –

אֶלָּא אֵין לוֹ הַבְּרֵרָה:

הִנֵּה שָׁם, בַּחוּץ, עוֹמֶדֶת עֲגָלָה אַחַת שְׁבוּרָה.

הֲרֵי הִיא אוֹתוֹ דוֹחֶקֶת: לְתִקּוּן הִיא מִזְדַּקֶּקֶת.

בְּרַם, חֲשׁוֹב־נָא קְצָת בְּשֶׁקֶט – וְגַם הִיא תֵּצֵא צַדֶּקֶת.

כְּלוּם נוֹסַעַת לִרְצוֹנָהּ הִיא? הִיא נִגְרֶרֶת בְּלִי מֵשִׂים

לַאֲשֶׁר בְּשֶׁטֶף־דַּהַר יִמְשְׁכוּהָ הַסּוּסִים

וְלַסּוּס – זֶה קַל וָנוֹחַ

לְסָחְבָהּ עַד כְּלוֹת הַכֹּחַ?

אֶלָּא מַאי? יֶשְׁנוֹ הַשּׁוֹט:

הוּא דּוֹפֵק עָלָיו קָשׁוֹת.

וְהַשּׁוֹט? גַּם הוּא רַק עֶבֶד – וְאֶת פִּי מוֹשְׁלוֹ לֹא יֶמֶר.

וְעֶגְלוֹן? אַף הוּא רַק שֵׁבֶט… זֶה מַעְגָּל שֶׁאֵין לוֹ גֶמֶר…

נוּ, הֵבַנְתָּ אֶת הַכֹּל?

לְהָבִין – מַשְׁמַע: לִמְחוֹל.

מַה תִּזְעַק, אֵפוֹא, עֲדַיִן?"


– “קַיִן!” –

פֶּתַע הִתְגָּעֵשׁ

הַבַּרְזֶל יוֹרֵק־הָאֵשׁ:

"נִשְׁתַּנּוּ שִׁיטוֹת הָרֶשַׁע: גַּם פַּטִּישׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ!

הוּא מַכֶּה – וְהוּא גַם רֵעַ:

עָץ עֵצוֹת לִי, מִשַׁכְנֵעַ…

מַה יָּעַצְתָּ? שֶׁאַחֲרִישׁ

בֵּין סַדָּן וּבֵין פַּטִּישׁ?

שֶׁאֻכֶּה וְלֹא אֶרְגַּֽז עוֹד?

שְׁמוֹר לְךָ עֵצָֽה זֹאת!

עֵז הַכְּאֵב וְרַב הַסֵּבֶל – וְכָל עוֹד אֲנִי סוֹבֵל

בְּלִי חִטּוּט וְחֵקֶר־הֶבֶל אֲשַׁוַּע וַאֲקַלֵּל!"


שָׁב פְּלוֹנִי מִשְּׂדֵה־הַקֶּטֶל (שְׁמוֹ הָיָה, נֹאמַר, שִׁמְעוֹן)

וְהֵבִיא עִמּוֹ הַבַּיְתָה גַם רוֹבֶה וְגַם כִּידוֹן.

בָּאָרוֹן, שֶׁבּוֹ סְגָרָם, בֵּין הַשְּׁאָר הָיְתָה מֻנַּחַת

מַחֲטֹנֶת דְּקִיקָה. – “אֵיזֶה מִין עֲנָק, רַב־מַחַט!” –

הִרְהֲרָה בְּתִמָּהוֹן,

בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַכִּידוֹן:

"הוּא תּוֹפֵר, וַדַּאי, תִּלְבּשֶׁת

מִפַּחִים, בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת –

מַלְבּוּשִׁים לְגוֹג־מָגוֹג

אוֹ, אוּלַי, לַמֶּלֶךְ עוֹג".


בֵּינָתַיִם הַכִּידוֹן מִסְתַּכֵּל יָפֶה בַּמַּחַט:

"כִּדְכִּידֹנֶת שֶׁכָּזֹאת! הוֹי, כַּמָּה הִיא מְבַדַּחַת!

אֵיזֶה צְחוֹק כָּזֶה־מִין־נֶשֶׁק מְעוֹרֵר הָיָה בַּגְּדוּד…

פִּרְחָחֹנֶת! יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לְהַרְבִּיץ בָּהּ דֵּבַר־חִדּוּד.

הוֹי, הַגִּידִי לִי, קֻנְדֶּסֶת: זֶה נָכוֹן? שְׁמוּעָה רוֹוַחַת,

כִּי בִּזְמַן שֶׁאַתְּ כּוֹעֶסֶת, רוֹעֲדִים הַכֹּל מִפַּחַד:

מְסֻגֶּלֶת אַתְּ לִדְקוֹר עֲשָׂרָה זְבוּבִים גַּם־יַחַד!"


– “שֶׁקֶר! שֶׁקֶר!” – הִיא אוֹמֶרֶת: "אֶשָּׁבַע בִּמְעִיל־תּוֹרָה:

רַק בַּדִּים אֲנִי דוֹקֶרֶת. בַּד, אָחִי, זֶה מִין סְחוֹרָה".


“חַ־חַ־חַ” – יָרָה צְחוֹק־פֶּרֶא הָרוֹבֶה: "אַךְ זוֹהִי גְבֶרֶת!

חִי־חִי־חִי, דּוֹקֶרֶת בַּד הִיא! בַּד הִנָּהּ דּוֹקֶרֶת!"


– “אֶלָּא מָה?” – עָנְתָה בְּנַחַת: "כְּלוּם עָלַי לִדְקוֹר פַּחִים?

לְשֵׁם כָּךְ הֲרֵי לַמַּחַט גָּדְלְכֶם דָּרוּשׁ, אַחִים!"


– “הוֹ, הַצִּילוּ! אֶתְפַּקֵּעַ!” – שׁוּב הֵרִיעַ אַדִּירוֹת

הָרוֹבֶה הַמִּתְבַּדֵּחַ: “אֶתְפּוֹצֵץ! אַתְחִיל לִירוֹת!”


– "מָה הַצְּחוֹק, יְדִיד רָחִים? כְּלוּם אָמַרְתִּי שְׁטוּת אוֹ שֶׁקֶר?

אִם לֹא בַּד וְלֹא פַּחִים – מַה יִּצְלַח, אֵפוֹא, לְדֶקֶר?"


אֲנָשִׁים, זַאֲטוּטֹנֶת” – הַכִּידוֹן לָהּ מְבָאֵר:

אֲנָשִׁים אֲנִי דוֹקֵר!"


אַךְ שָׁמְעָה כָּזֹאת הַמַּחַט,

צְחוֹק דָּבַק בָּהּ כְּסַפַּחַת,

צְחוֹק כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ:

“אִם בַּדִּים אֲנִי דוֹקֶרֶת” – הִיא מַסְבֶּרֶת מֵחָדָשׁ:

הֵן יוֹצֵאת מִזֶּה כֻּתֹּנֶת,

מִכְנָסַיִם אוֹ שִׂמְלֹנֶת –

בְּקִצּוּר, דִּבְרֵי־מַמָּשׁ.

אַךְ לִדְקוֹר… אָדָם? מָה טַּעַם? לָמָּה אֶדַקְרֶנּוּ?

דְּקוֹר אֲפִילוּ אֶלֶף פַּעַם – מַה יֵּצֵא מִמֶּנּוּ?"


עוֹרֵב הִתְעוֹפֵף מִקִּבְרוֹת בֵּית־עָלְמִין

וְחָג עַל חֲצַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת:

חָרַד אֱלִיעֶזֶר מֵחִיל־מִסְתּוֹרִין –

נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ מְפַרְכֶּסֶת.


סַבּוּהוּ שִׁבְעָה מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה –

צָפוּי הוּא לְבֹחַן וּבֶדֶק:

פָּרַת אֱלִיעֶזֶר, עַל חֵטְא וְעַוְלָה,

תּוֹבַעַת אוֹתוֹ לְדִין־צֶדֶק.

מִשְׁפָּט הִיא דוֹרֶשֶׁת מִיַּד הַדַּיָּן!

מִשְׁפָּט! אִם לֹא כָּאן הוּא – הֵיכָן?


“יִקֹּב־נָא הַדִּין אֶת הָהָר” – הִיא תּוֹבַעַת:

"עָשָׂה לִי הַבַּעַל עַוְלָה מְשַׁוַּעַת!

שָׁנִים חֲלָבַנִי: הִשְׁקֵיתִי חָלָב

אוֹתוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶת שִׁבְעַת יְלָדָיו…

וּבְעוֹד שֶׁהָיִיתִי לָהֶם מְפַרְנֶסֶת,

יַלְדִּי הָרָעֵב הִתְחַנֵּן לְאוֹת־חֶסֶד,

בָּכָה שֶׁיּוֹתִירוּ בְּתוֹךְ עֲטִינַי

מְעַט חֲלֵב־אֵם… אַךְ בָּזֶה עוֹד לֹא דַי!

יַלְדִּי לֹא הִגִּיעַ לְחֹדֶשׁ עֲדַיִן –

וּכְבָר לַשּׁוֹחֵט הוֹבִילָהוּ בֶּן־קַיִן!

רִבּוֹן־עוֹלָמִים, לַשּׁוֹחֵט!

… וְכָךְ נִרְצְחוּ עַל־לֹא־חֵטְא

כָּל בְּנֵי־טִפּוּחַי, שֶׁיָּקְרוּ לְנַפְשִׁי:

רִאשׁוֹן – וְשֵׁנִי – וּשְׁלִישִׁי!.."


צְמַרְמֹרֶת עָבְרָה בְּפָמַלְיָא־שֶׁל־מַעְלָה:

– “וְאַתְּ? כְּלוּם נָתַתְּ לוֹ לַחְלוֹב אוֹתָךְ הָלְאָה?”


– “נָתַתִּי!”

– "הוֹ, שֹׁמּוּ שָׁמַיִם!

פָּרָה! הֵן נִתְּנוּ לָךְ קַרְנַיִם!

וְכִי לֹא דָּקַרְתְּ הַפּוֹשֵׁעַ הַלָּז?"

– “חָלִילָה וְחָס!”


– "נִתְּנוּ לָךְ שִׁנַּיִם כְּחֹזֶק הַפֶּלֶד.

הַאִם לֹא נָשַׁכְתְּ אֶת רוֹצֵחַ הַיֶּלֶד?"

– "לֹא! אִלּוּ נִכְשַׁלְתִּי בְּחֵטְא־נְשִׁיכָה,

הָיִיתִי עַתָּה מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה!"


– "נִתְּנוּ לָךְ פְּרָסוֹת, הַקָּשׁוֹת כְּצוּר־סֶלַע.

הִכִּיתְ לוֹ ‘עַל חֵטְא’ עַל לִבּוֹ, כַּיָּאֶֽה לוֹ?"

– "רַגְלִי לֹא פָּגְעָה בּוֹ אַף פַּעַם אַחַת:

‘עַל חֵטְא’ אֵין מַכִּים עַל לְבַב הַזּוּלָת!"


– “שְׁאוֹלָה! שְׁאוֹלָה!” –

הִרְעִימָה בַּת־קוֹל!

"יֵשׁ עֹנֶשׁ לִמְצוֹֽא לָהּ

עַל פֶּשַׁע גָּדוֹל!


בְּחֵטְא הַכְנָעָה הַבְּהֵמָה נֶאֱשֶׁמֶת,

בְּחֵטְא סַבְלָנוּת אֱוִילִית, מְטֻמְטֶמֶת!

הִיא־הִיא, שֶׁרֹב כֹּחַ נִתַּן לָהּ בִּכְדִי,

הִשְׁחִיתָה אֶת לֵב אֱלִיעֶזֶר עַבְדִּי,

הָפְכָה יְרֵא־חֵטְא לְפוֹשֵׁעַ עַז־מֶצַח,

נָתְנָה בְּיָדוֹ מַאֲכֶלֶת לְרֶצַח –

עַל־כֵּן, אֲרוּרָה הִיא לָנֶצַח!"


וְגָחוּ בִּן־רֶגַע שֵׁדִין וְרוּחִין,

כְּדֵי לְקַיֵּם בַּפָּרָה אֶת הַדִּין.


דְּלִיק! הֻצַּת גַּפְרוּר לְפֶתַע, הִשְׁתַּלְהֵב וְהִזְדַּהֵר –

וְנָשַׁק בְּמֶתֶק־אשֶׁר נְשִׁיקַת־יְקוֹד לַנֵּר.

וְנִשְׁמַת הַנֵּר – פְּתִילֹנֶת –

לִתְחִיָּה חָזְרָה מֵחֹנֶט:

כִּשְׂפָתַיִם אוֹהֲבוֹת

הִתְמַזְּגוּ הַלֶּהָבוֹת.

אַךְ קָצָר הוּא רֶגַע־כּשֶׁר:

כְּבָזָק חוֹלֵף הָאשֶׁר.

הַגַּפְרוּר,

חָרוּךְ־אַפְרוּר,

אֵין־אוֹנִים נוֹפֵל לְמַטָּה…


– "נוּ, פּוֹחֵז חֲמוּם־הַמֹּחַ, מַה פָּעַלְתָּ, מַה בִּצַּעְתָּ

בְּאִשְּׁךָ וְּבַרק־רִשְׁפָּהּ?"

כָּךְ אוֹמֶרֶת הָאַשְׁפָּה

לַגַּפְרוּר עַל הָרִצְפָּה:

"הֵן עַכְשָׁו אַתָּה כָּמוֹנִי

שׁוּב לְאִישׁ אֵינְךָ נָחוּץ

וְעִמִּי תֻּשְׁלַךְ לַחוּץ".


– “לֹא!” – הֵשִׁיב לָהּ הַגַּפְרוּר: "לֹא כָּמוֹךְ אֲנִי, בַּת־עֹנִי!

אֵין קִצִּי הַמְפֻחָם

ְּחֶלְקֵךְ הַמְזֹהָם:

עוֹלָמִי נִקְנָה בִּן־רֶגַע וְעָשְׁרִי הוּא רַב מִסְּפוֹר –

כִּי בְּרֶגַע זֶה נָתַתִּי וְקִבַּלְתִּי אֵשׁ וָאוֹר!"

עַל “עִוְרוֹן־תַּרְנְגֹלֶת”


"עַל מָה הֻשְׁחַת בְּכָל הַגּוּשׁ

הַנּוֹף יְפֵה־הַתֹּאַר?" –

כָּךְ, לְמַרְאֵה שָׂדֶה חָרוּשׁ,

הִקְשָׁה סוּסוּן בֶּן־נֹעַר.


"פֹּה כָּל הַזְּמַן הִתְנוֹסְסוּ

פְּרָחִים לְנוֹי וָעֹנֶג.

עַתָּה – לַשָּׁוְא פֹּה תְּחַפְּשׂוּ

צִפֹּרֶן אוֹ בַּבֹּנֶג!"


– “כֵּן” – נֶעֶנְתָה סוּסָה בְּרֻדָּה:

"הַבַּעַל, אִישׁ־הָרֶשַׁע,

בְּמַחְרֵשָׁה וּמַשְׂדֵּדָה

בִּתֵּק מַרְבַד־הַדֶּשֶׁא".


– “זֶה מְגֻחָךְ!” – אָמַר אַוָּז:

"יָצָא מִדַּעְתּוֹֽ הוּא?

רְאוּ, כֵּיצַד פִּזֵּר הַלָּז

אֶת גַּרְגְּרָיו לְתֹהוּ!"


*

פָּרְצוּ נִבְטֵי־הַבִּכּוּרִים,

וְהַתְּבוּאָה צוֹמַחַת.

עָלְזוּ אוֹגְרִים וְעַכְבָּרִים:

“הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת!”


קָמַת־הַפָּז הַמַּבְשִׁילָה

יוֹם־יוֹם גָּבְהָה וָרָֽמָה.

אַךְ יוֹם אֶחָד קָצְרוּ כֻּלָּהּ –

וְהַשְּׁדֵמָה נָשַׁמָּה.


"רְאוּ אָדָם וַהֲבָלָיו!

לְמַעֲשָׂיו אֵין טַעַם!" –

קָבְלוּ אוֹגֵר, עַכְבָּר וּשְׂלָו

בְּאַכְזָבָה וָזַעַם.


הוּבְלוּ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה

לְמַאֲגָר בָּטוּחַ –

וַיִּשָׁמַע עַד־מְהֵרָה

קוֹל טַחֲנוֹת־הָרוּחַ.


אֲבוֹי, מֵיטַב־הַגַּרְעִינִים

הָפְכוּ אָבָק וְּפסֹלֶת!"

כָּךְ קִרְקְרָה אֶל הַשְּׁכֵנִים

בְּכַעַס תַּרְנְגֹלֶת.


*

קוֹרֵא! תָּמִיד יִדּוֹן קָשׁוֹת

אִישׁ־מַעַשׂ רַב־יְכֹלֶת,

אִם מְבַקְּרוֹ אוֹתוֹ יִשְׁפּוֹט

מִמְּעוֹף הַתַּרְנְגֹלֶת.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.