צִבְאוֹת הַמֶּלֶךְ קוֹֽנְרַד הֵחֵלּוּ לַעֲרוֹךְ

מָצוֹר עַל קֶרֶת־וַיְנְסְפֶּרְג – וְהוּא הָיָה אָרֹךְ:

סֵרֵב לְהִכָּנֵעַ הַקֵּן הַמְבֻצָּר;

יוֹשְׁבָיו עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ עָמְדוּ בִּפְנֵי הַצָּר.

אַךְ בָּא רָעָב הָעִירָה, רָעָב מַטִּיל־אֵימָה.

רַק אָז בִּקְּשׁוּ הֵם חֶסֶד – אֲבָל מָצְאוּ חֵמָה:

"יוֹתֵר מִדַּי בְּנֵי־חַיִל בְּחַרְבְּכֶם הֻכּוּ!

גַּם כִּי תַּנִּיחוּ נֶשֶׁק – עַתָּה לֹא תִּנַּקוּ!"

אָז בָּאוּ בְּנוֹת הַקֶּרֶת: "אִם גְּזָר הוּא, מֶלֶךְ רָם,

צַוֵּה לִפְטוֹר אוֹתָנוּ – כִּי לֹא שָׁפַכְנוּ דָם!"

מַרְאֶה נָשִׁים הַלָּלוּ, שְׁבוּרוֹת יָגוֹן וּכְאֵב,

רִכֵּך אֶת הַמְנַצֵּחַ, עוֹרֵר חֶמְלָה בַּלֵּב.

“נָשִׁים” – הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ – "יֻתַּר לָהֶן לָצֵאת,

וְאַף יֻתַּר לָקַחַת מַה שֶׁיּוּכְלוּ לָשֵׂאת:

הַטּוֹב בְּאוֹצְרוֹתֶיהָ תִּקַּח לָהּ כָּל אִשָּׁה!

זוֹ הַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ – וּמִלָּתוֹ קְדוֹשָׁה!"

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עַל מְצוּדַת־הָעִיר,

חָזוּ צִבְאוֹת־הַמֶּלֶךְ בְּמַחֲזֶה נָדִיר:

מִשַּׁעַר הַפָּתוּחַ – הֲמוֹן־נָשִׁים צוֹעֵד;

כֻּלָּן – גַּבָּן שָׁחוּחַ וְצַעֲדָן כָּבֵד.

עוֹמֶסֶת כָּל בַּת־חַיִל מַשָּׂא לַעֲיֵפָה:

הַטּוֹב בְּאוֹצְרוֹתֶיהָ – הַבַּעַל – עַל כְּתֵפָהּ.

“עִצְרוּן!” – נִשְׁמַע קוֹל־רֹגֶז: “חֶפְצָן – לְהַעֲרִים!”

– “לֹא כֵן כִּוֵּן הַמֶּלֶךְ!” – הֵעִירוּ גַם שָׂרִים.

אַךְ הַשַּׁלִּיט, אִישׁ־חֶסֶד, חִיֵּךְ מִתּוֹךְ טוּב־לֵב:

"אָמְנָם לֹא כֵן כִּוַּנְתִּי, אַךְ הֵן פֵּרְשׁוּ הֵיטֵב!

זוֹ הַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ – וּמִלָּתוֹ קְדוֹשָׁה;

וְאִישׁ אַל יְסַלְּפֶנָּה בְּפֵשֶׁר מְרֻשָׁע!"

1

"הַפְסֵק, הָרוֹזֵן, אֶת הַצַּיִד מַהֵר –

הַפְנֵה לַטִּירָה אֶת סוּסְךָ הַדּוֹהֵר!

כָּרְעָה הָרוֹזֶנֶת לָלֶדֶת פִּתְאֹם,

אוּלַי, תַּחֲבוֹק יוֹרֶשְׁךָ עוֹד הַיּוֹם!"

שִׁכּוֹר מֵרֹב אשֶׁר הוּא טָס כַּבָּזָק.

כֻּסָּה כֻּלּוֹ קֶצֶף סוּסוֹ הֶחָזָק.

סוֹף־סוֹף הוּא הִגִּיעַ. בַּשַּׁעַר פָּגַשׁ

הֲמוֹן־מְשָׁרְתִים אֶת הַשַּׂר הַנִּרְגָּשׁ.

נֶחְפָּז אֶל אִשְׁתּוֹ הוּא, לִקְצֵה־הַטִּירָה.

דְּמָמָה בְּחַדְרָהּ, יְשֵׁנָה הַגְּבִירָה.

לְיַד מִטָּתָהּ – מַלְבִּינָה עֲרִיסָה;

מַפְשִׁיל הוּא כִּלָּה שֶׁאוֹתָהּ מְכַסֶּה.

נִגְלָה לְעֵינָיו מַחֲזֵה־מַחְמַדִּים:

בְּתוֹךְ עֲרִיסָֽה זוֹ – נָם זוּג־יְלָדִים;

בִּמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ – תִּינוֹק חִנָּנִי,

בְּמַרְגְּלוֹתֶיהָ – בֶּן־חֶמֶד שֵׁנִי.

הָאָב מָלֵא נַחַת. אֶת זֶה וְאֶת זֶה

מֵרִים הוּא בְּגִיל, מְאַמֵּץ לֶחָזֶה;

חוֹזֵר וּמַשְׁכִּיב הוּא בָּעֶרֶשׂ כָּל בֵּן –

וְשׁוּב מְרִימָם, מְחַבְּקָם וְקוֹרֵן:

"הָיִיתִי כֹּה דַל – נַעֲשֵׂיתִי עָשִׁיר!

יוֹרְשִׁים לְתִפְאֶרֶת אֶזְכֶּה לְהַשְׁאִיר.

אֵינֶנִּי מָשׁוּל עוֹד כְּנֶטַע אַרְעִי:

יִפְרַח וְיִשְׂגֶּה בְּאַרְצֵנוּ זַרְעִי!"

פִּתְאֹם הַמְּיַלֶּדֶת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ –

לִפְקוֹד אֶת גְּבִרְתָּהּ וְלִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹמָהּ.

פָּנֶיהָ הֶחְוִירוּ. “הוֹ, אֵיזֶה אָסוֹן!” –

קָרְאָה בְּאֵימָה: "מֶה עָשִׂיתָ, אָדוֹן?

בִּזְמַן שֶׁיַּלְדָה רַעְיָתְךָ אֶת הַבֵּן,

אַחַת שִׁפְחוֹתֶיהָ יָלְדָה פֹּה גַם־כֵּן.

טִפַּלְתִּי גַם בָּהּ, עִסּוּקִי הָיָה רַב;

בֵּינְתַיִם הֻנְּחוּ הַוְּלָדַיִם יַחְדָּו.

בְּרֹאשׁ עֲרִיסָֽה זוֹ – הִנַּחְתִּי בִּנְךָ,

בְּמַרְגְּלוֹתֶיהָ – אֶת בֶּן־הַשִּׁפְחָה.

הוֹ, אֵל אֱלוֹהִים, אֵיךְ נַבְחִינָה עַכְשָׁו,

מִי שַׂר וּמִי עֶבֶד בַּזּוּג שֶׁעֻרְבַּב?"

– “בְּנִי! בְּנִי! מָה עוֹלַלְתִּי? אֲבוֹי לְנַפְשִׁי!” –

זוֹעֵק הָאֻמְלָל: “אֵיךְ אַכִּיר אֶת יוֹרְשִׁי?”

הֵקִיצָה הָאֵם: "אַיֵּה בְּנִי מַחְמַלִּי?

יושַׂם נָא מִיָּד בְּחֵיקִי עוֹלָלִי!"

לַשָּׁוְא! לֹא נוֹתַר עוֹד אַף רֶמֶז רָחוֹק,

כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין תִּינוֹק לְתִינוֹק.

הַטֶּבַע שׁוֹתֵק, וְהַדָּם הוּא אִלֵּם.

עֵרְבוּ אֶת הַשְּׁנַיִם – וּמִי יַבְדִּילֵם?

2

"יְמֵי הַזָּקֵן מַגִּיעִים לְקִצָּם;

עֵינוֹ הַלֵּאָה בְּקָרוֹב תֵּעָצַם.

וְאָז יִקָּבֵעַ אַחַת לְתָמִיד:

אֲנִי – הָאָדוֹן וְאַתָּה – הַצָּמִית!"

– "נֶחְפַּזְתָּ מִדַּי, הַכָּפִיל הָאָרוּר!

כִּי לִי בֵּינָתַיִם הַהֶפֶךְ בָּרוּר:

עִם מוֹת הַזָּקֵן לֹא תּוֹעִיל שׁוּם תַּרְמִית:

אֲנִי – הָאָדוֹן וְאַתָּה – הַצָּמִית!"

– "אֲנִי הָרוֹזֵן – אֵין רַבִּים כְּעֶרְכִּי,

וּמִי־זֶה יָעֵז לַעֲמוֹד בְּדַרְכִּי?

מִי כֶּתֶר־הַיַּחַשׂ יָסִיר מֵעָלַי?

כְּרַע בֶּרֶךְ, עַז־מֵצַח, וּזְחַל לְרַגְלַי!"

– "אֲנִי הָרוֹזֵן – וְאַתָּה הוּא עַבְדִּי!

וְשׁוּב לֹא תַּחְצִיף פַּרְצוּפְךָ כְּנֶגְדִּי:

אִם לֹא תִּכָּנַע לִי, תּוֹלַעַת, – אֶזְרוֹק

אוֹתְךָ לַמַּרְתֵּף – וְתִמַּק בַּצִּינוֹק!"

– "שָׁנוּן הַחֵרוּף הַיּוֹצֵא מִגְּרוֹנְךָ,

אוּלָם חַרְבְּךָ לֹא חַדָּה כִּלְשׁוֹנְךָ!

שְׁעַת־הַכְרָעָה עוֹד מְעַט וְתִקְרַב:

דִּינִי וְדִינְךָ יֵחָתְכוּ בְּדוּקְרָב!"

– "וּבְכֵן, מַה נַמְתִּֽין עוֹד? עַד מוֹת הַיָּשִׁישׁ?

חַרְבִּי אֶת הַדִּין יְכוֹלָה לְהָחִישׁ!"

– "כֵּן, לָמָּה נַמְתִּין עוֹד? הִשְׂכַּלְתָּ לֵאמוֹר!

מִיָּד יִשָּׁפֵךְ פֹּה דָּמְךָ הַשָּׁחוֹר!"

*

רוֹזֵן, הֲשָׁמַעְתָּ קוֹל פֶּלֶד בַּגָּן –

שִׁקְשׁוּק חֲרָבוֹת הַשְּׁלוּפוֹת מִן הַנְּדָן?

מָה אָץ אַתָּה שָׁמָּה כִּרְדוּף בַּלָּהוֹת?

רַגְלֶיךָ כּוֹשְׁלוֹת וְעֵינֶיךָ בּוֹהוֹת…

עַל פְּנֵי אֲדָמָה עֲקֻבָּה מִדָּמִים,

בַּגַּן מֻטָּלוֹת שְׁתֵּי גְּוִיּוֹת־עֲלָמִים.

דְּמָעוֹת מְעַוְּרוֹת אֶת עֵינֵי הַזָּקֵן –

וְרוּחַ פּוֹרַעַת שֵׂיבַת הַמִּסְכֵּן.