הוֹי, נָמֵר, לַפִּיד־אֵימָה,

הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ־חֵמָה!

אֵיזוֹ עַיִן, אֵיזוֹ יָד

יְצָרוּךָ, פַּחַד־עַד?

אֵי יָקַד, בִּתְהוֹם אוֹ רוֹם,

בְּרַק־עֵינֶיךָ הָאָיֹם?

מִי הֵעֵז בְּיַד־כּוֹבֵשׁ

לֶאֱחוֹז בְּזוֹ הָאֵשׁ?

מִי צֵרֵף וּמִי שָׁזַר

שְׁרִירֵי לֵב כָּל־כָּךְ אַכְזָר?

אֵיךְ יוֹצְרוֹ לֹא זָע מֵחִיל

עֵת הַדֹּפֶק בּוֹ הִתְחִיל?

אֵי כִּבְשָׁן אֲשֶׁר הֻתְּכָה

בּוֹ מִפְלֶצֶת מֹחֲךָ?

אֵי פַּטִּישׁ וּסְדַן־הַשְּׁאוֹל

שֶׁיָכְלוּ אוֹתָהּ לַחְשׁוֹל?

צְבָא־מָרוֹם וַדַּאי בָּכָה…

הֲשָׂמַח בּוֹרַאֲךָ?

הַאֻמְנָם אוֹתְךָ עָשָׂה

זֶה אֲשֶׁר בָּרָא כִּבְשָׂה?

הוֹי, נָמֵר, לַפִּיד־אֵימָה,

הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ־חֵמָה!

אֵיזוֹ עַיִן, אֵיזוֹ יָד

חוֹלְלוּךָ, פַּחַד־עַד?

הוֹ, זְבוּב קָטָן!

יָדִי הָפְכָה

פִּתְאֹם לְאֵיד

מְעוּף־כְּנָפְךָ.

הַאֵין אֲנִי —

כִּזְבוּב גַּם־כֵּן?

הַאֵין אַתָּה —

כְּאִישׁ מִסְכֵּן?

אֲנִי רוֹקֵד

וְשָׁר וָחַי —

עַד שֶׁמִּקְרֶה

יִשְׁבּוֹר כְּנָפַי.

אִם מַחְשָׁבָה —

חַיֵּי־אֱמֶת,

וְלֹא־חוֹשֵׁב —

חָשׁוּב כַּמֵּת,

אֲזַי אֲנִי

זְבוּב בַּר־מַזָּל,

אִם עוֹד אֶחְיֶה

וְאִם אֶחְדָּל.

אַל נָא תָּשִׂיחַ אַהֲבָה —

כִּי אֵין הִיא בַּת־בִּטּוּי;

כְּמַשַּׁב־רוּחַ — מַשָּׁבָהּ:

דּוֹמֵם הוּא וְסָמוּי.

אֶת כָּל לִבִּי חָפְזוּ לִשְׁפּוֹךְ

שְׂפָתַי לַיַּקִּירָה;

אַךְ הִיא שָׁמְעָה בְּלֵב נָבוֹךְ —

וְנִשְׁאֲרָה קְרִירָה.

עָבַר זְמַן־מָה — וְאִישׁ חָדָשׁ

הִגִּיעַ לְפִתְחָהּ.

דּוּמָם, סְמוּיוֹת — אוֹתָהּ כָּבַשׁ

הָאִישׁ בַּאֲנָחָה.

• גלי סנדיק
• צחה וקנין-כרמל