עוֹמְדִים כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

לָנֶצַח כִּתְקוּעִים –

וְזֶה עַל זֶה יַבִּיטוּ

בִּכְאֵב־גַּעֲגוּעִים.

שְׂפַת־חֵן שֶׁבָּהּ יָשִׂיחוּ

הוּא סוֹד יָשָׁן־נוֹשָׁן,

שֶׁלֹּא נִגְלָה עֲדַיִן

לְשׁוּם מֻמְחֶה־בַּלְשָׁן.

אוּלָם אֲנִי לָמַדְתִּי

שָׂפָה זוֹ בְּדִיּוּק:

עֵינֵי אֲהוּבָתִי לִי

שִׁמְּשׁוּ בְּתוֹר דִּקְדּוק.

עֵינַיִךְ – צֶמֶד סַפִּירִים,

הֵן סֵמֶל חֵן וָטֹהַר.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר אֵלָיו

שׁוֹלְחוֹת הֵן קֶרֶן־זֹהַר!

לִבֵּךְ הִנֵּהוּ יַהֲלוֹם,

מַזְהִיר כְּאֶבֶן־כֶּתֶר.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, לְמַעֲנוֹ

לוֹהֵט לִבֵּךְ בַּסֵּתֶר.

זוּג שִׂפְתוֹתַיִךְ – אֳדָמִים,

יָפְיָן – הַפְלֵא־וָפֶלֶא!

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר אֶת שְׁמוֹ

הוֹגוֹת שְׂפָתַיִם אֵלֶּה!

לוּ אַךְ פָּגַשְׁתִּי זֶה הָאִישׁ

בָּדָד, בְּרֶגַע־כֹּשֶׁר,

בְּאֵיזֶה יַעַר – הוֹי, מַה חִישׁ

נִפְרָד הָיָה מֵאֹשֶׁר!

קוּם, מְשָׁרְתִי, וּקְפוֹץ עַל סוּס,

וְטוּס מַהֵר מִכָּאן,

טוּס דֶּרֶךְ יַעַר וְשָׂדֶה

עַד בֵּית נָסִיךְ דוּנְקַן.

שָׁם בָּאֻרְוָה תִּרְאֶה סַיָּס;

שְׁאַל אֶת פִּיהוּ חִישׁ:

"מִי מִבְּנוֹתָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ

נִשֵּׂאת הַיּוֹם לְאִישׁ?"

אִם הוּא יַגִּיד: “הַשְּׁחַרְחָרָה”,

חֲזוֹר עַל סוּס דּוֹהֵר;

אַךְ אִם יַגִּיד: “הַזְּהַבְהַבָּה” –

אֵין צֹרֶךְ לְמַהֵר.

אָז קֹדֶם־כֹּל רְכַב לַשּׁוּק

וְחֶבֶל קְנֵה לִי שָׁם,

וְאַחַר־כָּךְ לְאַט חֲזוֹר

וּתְנֵהוּ לִי דוּמָם.

בְּגַנָּהּ פּוֹסַעַת חֶרֶשׁ

בַּת־הַשַּׂר בְּאוֹר־עַרְבַּיִם;

מֵאַרְמוֹן מַגִּיעַ מַטָּה

קוֹל כְּלֵי־זֶמֶר וּמְצִלְתַּיִם.

"דַּי, עָיַפְתִּי! לְזָרָא לִי

שׁוּב לִרְקוֹד הַיּוֹם כְּאֶמֶשׁ

עִם אוֹתָם דּוֹבְרֵי־הַחֹנֶף

הַמְדַמִּים אוֹתִי לַשֶּׁמֶשׁ!

קָץ בַּכֹּל לִבִּי מֵרֶגַע

שֶׁהֲלוֹם בַּרִאשׁוֹנָה בָּא

זֶה אַבִּיר עִם מַנְדּוֹלִינָה,

שֶׁמָּשְׁכָה אוֹתִי אֶשְׁנַבָּה.

בְּעָמְדוֹ זָקוּף כָּאֶרֶז,

וְעֵינָיו הִקְרִינוּ אוֹר גֵּא,

הוּא דָּמָה בְּאוֹר־יָרֵחַ

לַקָּדוֹשׁ הָרָם גֵאוֹרְגֵי".

כֹּה חוֹשֶׁבֶת דוֹנָה קְלַרָה,

וּפִתְאֹם נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ,

וְהִנֵּה אַבִּיר־הַחֶמֶד

שֶׁהָגְתָה בּוֹ – לְפָנֶיהָ.

יָד בְּיָד, בְּשִׂיחַ־לַחַשׁ,

הֵם פּוֹסְעִים לְאוֹר־יָרֵחַ;

לִקְרַאתָם צוֹחֶקֶת רוּחַ

וּוְרָדִים יַרְעִיפוּ רֵיחַ.

הַוְּרָדִים יַרְעִיפוּ רֵיחַ,

כְּחִצֵּי־אַמוּר יַבְהִיקוּ.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

מַה פָּנַיִךְ כֹּה הִסְמִיקוּ?

"יַתּוּשִׁים יֵשׁ כָּאן, דּוֹד־נֶפֶשׁ,

מְצִיקִים לִי בִּנְשִׁיכוֹת הֵם;

לִי שְׂנוּאִים מוֹסְקִיטִים אֵלֶּה

כִּיהוּדִים אַרְכֵי־הַחֹטֶם".

– "הוֹ, הַנִּיחִי לַמּוֹסְקִיטִים

וִיהוּדִים, – בְּנַחַת סָח הוּא.

רִבְבוֹת פִּרְחֵי הַלֹּבֶן

מִשְּׁקֵדִים סָבִיב צָנָחוּ.

רִבְבוֹת פִּרְחֵי הַלֹּבֶן

בְּזִיוָם הַכֹּל הִגִּיהוּ.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

הֲאֻמְנָם לִבֵּךְ שֶׁלִּי הוּא?

"כֵּן, אֹהַב אוֹתְךָ, דּוֹד־נֶפֶשׁ;

נִשְׁבָּעָה אֲנִי בְּיֵשׁוּ,

שֶׁאוֹתָם אַנְשֵׁי־בְּלִיַּעַל,

יְהוּדִים, נַפְשׁוֹ בִּקֵּשׁוּ".

– הוֹ, הַנִּיחִי־נָא לְיֵשׁוּ

וִיהוּדִים – בְּנַחַת סָח הוּא.

נִצָּנֵי הַחֲבַצֶּלֶת

כְּחוֹלְמִים בָּאוֹר זָרָחוּ.

כְּחוֹלְמִים בָּאוֹר זָרָחוּ –

וְעֵינָם אֶל שְׁמֵי־הַשֶּׁלֶו.

– אַךְ הַגִּידִי לִי, בַּת־חֶמֶד,

הַנִשְׁבַּעַת אַתְּ בְּלִי סֶלֶף?

– "אֵין כָּל סֶלֶף בִּי, דּוֹד־נֶפֶשׁ:

הֲרֵי בִּי אֵינָהּ נוֹזֶלֶת

אַף טִפָּה מִדָּם שֶׁל מַוְרִים

וִיהוּדִים – חֶלְאַת־הַחֶלֶד".

– הוֹ, הַנִּיחִי־נָא לְמַוְרִים

וִיהוּדִים – בְּנַחַת סָח הוּא –

וּמוֹלִיךְ אוֹתָהּ בְּנֹעַם

לְסֻכַּת־הֲדַס בָּאָחוּ.

בְּרִשְׁתוֹת חֶמְדָּה וָחֵשֶׁק

עֲטָפָהּ מֵרֹאשׁ עַד מֹתֶן.

מַה קְּצָרוֹת מִלּוֹת־הַלַּחַשׁ,

וּנְשִׁיקוֹת – מַה אֲרֻכּוֹת הֵן!

הַזָּמִיר שׁוֹפֵךְ שִׁיר־מֶתֶק,

וְנִשְׁמַת שׁוֹמְעָיו נָמוֹגָה;

מְקַפְּצִים בְּגִיל בָּעֵשֶׂב

גַּחְלִילִים בִּמְחוֹל־הַנֹּגַהּ.

בַּסֻּכָּה גוֹבֵר הַשֶּׁקֶט…

בָּהּ דְּמָמָה עַתָּה שׂוֹרֶרֶת;

לִפְרָקִים נִשְׁמָע רַק לַחַשׁ

בֵּין הֲדַס חָכָם לְוֶרֶד.

אַךְ פִּתְאֹם הֵדֵי־תִּזְמֹרֶת

הִתְפָּרְצוּ לְתוֹךְ הָאֵלֶם –

וְנֵעוֹרָה דוֹנָה קְלַרָה

וְחָמְקָה מִידֵי הָעֶלֶם.

"הוֹי, קוֹרְאִים לִי שָׁם, דּוֹד־נֶפֶשׁ,

אַךְ בְּטֶרֶם תַּעַזְבֵנִי,

נָא גַּלֵּה לִי נֹעַם־שְׁמֶךָ,

שֶׁנִּסְתַּר עַד־כֹּה מִמֶּנִּי".

הָאַבִּיר, בִּצְחוֹק שָׂמֵחַ,

מְנַשֵּׁק יְדֵי הַדּוֹנָה,

מְנַשֵּׁק מִצְחָהּ וּפִיהָ

וּמֵעִיף עֵינוֹ אַרְמוֹנָה.

“אֲהוּבֵךְ” – הוּא סָח בְּנַחַת,

כְּמַטִּיף טִפּוֹת הַכּוֹסָה –

"בֶּן גָּאוֹן מֻפְלָג הוּא: רַבִּי

יִשְׂרָאֵל מִסָּרָגוֹסָה".

"יְדִידִי, אַתָּה אוֹהֵב,

וְנִגְזַל מִמְּךָ מָנוֹחַ:

אוֹר זָרַח לְךָ בַּלֵּב,

אוֹר חָשַׁךְ לְךָ בַּמֹּחַ.

יְדִידִי, אַתָּה אוֹהֵב,

וְלַשָּׁוְא תִּטְעַן אַחֶרֶת:

הֲלֹא כְּבָר מֵאֵשׁ־הַלֵּב

חֲזִיָּה שֶׁלְּךָ בּוֹעֶרֶת".

אִם אַתְּ תִּהְיִי לִי לְבַת־זוּג

מִי בָּעוֹלָם יִשְׁוֶה לָךְ!

חַיֵּי שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג

תִּחְיִי כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

לָךְ יִסָּלַח בִּלְבּוּל מֹחִי,

חֵרוּף, גִּדּוּף – כָּל פֶּגַע;

אַךְ אִם שִׁירַי לֹא תְּשַׁבְּחִי,

אָז נִתְגָּרֵשׁ בִּן־רֶגַע.

לִשְׁלוֹמֵךְ, יַלְדָּה, חָרַדְתִּי.

מִשְׁתַּדֵּל, אֵפוֹא, הִנֵּנִי

שֶׁלִּבֵּךְ לֹא יִתְלַקַּח עוֹד

לְעוֹלָם לְאָהֳבֵנִי.

אָךְ מַה צַּר לִי כִּי הִצְלַחְתִּי

בְּלִקְחִי לְלֹא שׁוּם קֹשִׁי –

וְאֶחְלוֹם לֹא פַּעַם: שֶׁמָּא

בְּכָל־זֹאת לִקְחִי תִּטּוֹשִׁי!

בַּחוּרֹנֶת מְטֹרֶפֶת –

אֵי מָצְאָה פֻּנְדָּק חָדָשׁ?

כָּל הָעִיר בְּבֹץ וָגֶשֶׁם

כְּבָר סָבַבְתִּי כְּבַלָּשׁ.

הִתְרוֹצַצְתִּי וְחָקַרְתִּי

כָּל מָלוֹן עַל אֲנָשָׁיו –

אַךְ אֶל כָּל מֶלְצַר גַּס־רוּחַ

פְּנִיָּתִי הָיְתָה לַשָּׁוְא.

וּפִתְאֹם הִיא לִי קוֹרֶצֶת

מֵחַלּוֹן בִּצְחוֹק־קִנְטוּר.

מִי פִּלֵּל כִּי אַתְּ שׁוֹכֶנֶת

בְּמָלוֹן כָּל־כָּךְ הָדוּר?

¹

כְּשֶׁבָּא שַׁלִּיט־מִצְרַיִם

רַמְפְּסֶנִית לִמְעוֹן־הַהֶדֶר

שֶׁל בִּתּוֹ, פָּרְצָה בִּצְחוֹק הִיא –

וּצְחוֹקָהּ מִלֵּא הַחֶדֶר.

צָחֲקוּ סְרִיסֵי־הַמֶּלֶךְ,

צַחֲקוּ שִׁפְחוֹת־הַבַּיִת,

וְאַף מוּמְיוֹת וּסְפִינְכְּסִים

צָחֲקו כִּמְעַט עַד מַיִט.

הִיא סִפְּרָה: "כִּמְעַט הִצְלַחְתִּי

יַד־הַזֵּד לָשִׂים בְּסֶגֶר,

אַךְ נִמְלַט שׁוֹדֵד־הַגֶּנֶז –

וּבְיָדִי הִשְׁאִיר יַד־פֶּגֶר.

לִי בָּרוּר כָּעֵת, מַדּוּעַ

הַגַּנָּב הַזֶּה מַצְלִיחַ

וּפוֹרֵץ בְּבֵית־גְּנָזֶיךָ

כָּל מַנְעוּל־בַּרְזֶל וּבְרִיחַ.

בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ־קֶסֶם.

לְכָל דֶּלֶת הוּא צָלֵחַ.

לֹא יוּכַל עֲמֹד כָּל שַׁעַר

נֶגֶד כֹּחַ הַמַּפְתֵּחַ.

לֹא עָמַדְתִּי גַם אָנֹכִי!

הֵן גַּם שַׁעַר־עֹז אֵינֶנִּי…

בְּקִצּוּר, נִשְׁדַּד הַלַּיְלָה

גַּם אוֹצָר פְּרָטִי מִמֶּנִּי".

כָּךְ סִפְּרָה הַבַּת לַמֶּלֶךְ –

שִׁכּוֹרָה וְלֹא מִכֹּהֶל.

סָרִיסֶיהָ, שִׁפְחוֹתֶיהָ

צַחֲקוּ בְּיֶתֶר־צֹהַל.

בֹּו בַּיּוֹם צָחְקָה כָּל מֶמְפִיס,

הִיא בִּירַת מַלְכוּת־מִצְרַיִם –

וְאַף כָּל תַּנִּין בַּנִּילוּס

בְּגִיחוֹ מִטִּין־הַמַּיִם:

רַעַשׁ־תֹּף נִשְׁמַע לְפֶתַע –

וַיִקְרָא בְּכָל הָעִיר אָז

הַכָּרוֹז בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ

הוֹדָעָה מֵעַל פַּפִּירוֹס:

"אָנוּ, מֶלֶךְ אֶרֶץ־נִילוּס

בְּחַסְדֵי אֵלֵי־הַקֹּדֶשׁ,

מוֹדִיעִים לִבְנֵי־עַמֵּנוּ

אֶת אֲשֶׁר אֵרַע הַחֹדֶשׁ:

אוֹר לְיוֹם שִׁשָּׁה בְּיוּנִי

אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם

מִלִּפְנֵי הֻלֶּדֶת־יֵשׁוּ

נֶעֱשַׁק גַּנְזַךְ־מִצְרַיִם.

זֵד שָׁדַד בְּחֹשֶׁךְ־לַיְלָה

אַבְנֵי־חֵן מֵאוֹצָרֵנוּ;

וּמֵאָז גָּנַב בְּלִי בֹּשֶׁת

עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

לְתָפְסוֹ – הֵלַנּוּ שָׁמָּה

אֶת בִּתֵּנוּ הַבּוֹגֶרֶת,

אַךְ הַזֵּד שָׁדַד אֲפִילוּ

אוֹצָרָהּ שֶׁל הַשׁוֹמֶרֶת.

בִּרְצוֹנֵנוּ – גַּם לִמְנוֹעַ

אֶת הֶמְשֵׁךְ בִּזַּת הָעֹשֶׁר,

גַּם לִמְסוֹר הוֹקָרָתֵנוּ

לְגַנָּב כָּל־כָּךְ רַב־כֹּשֶׁר;

וְלָכֵן גָּמַרְנוּ אֹמֶר

לְהָשִׂיא לוֹ אֶת בִּתֵּנוּ;

כַּנָּסִיךְ יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר,

הוּא יִמְלוֹךְ אַחַר מוֹתֵנוּ.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין הַכְּתֹבֶת

שֶׁל חָתָן דְּנָן מֻכֶּרֶת,

אֶת הַחֶסֶד הַנִּתָּן לוֹ

יְבֵשֵּׂר כָּרוֹז־הַקֶּרֶת.

מֶמְפִיס, יוֹם שְׁלֹשִׁים בְּיוּנִי

אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם

מִלִּפְנֵי הֻלֶּדֶת־יֵשׁוּ,

רַמְפְּסֶנִית שַׁלִּיט־מִצְרַיִם".

רַמְפְּסֶנִית נָהַג בְּיֹשֶׁר.

הַגַּנָּב קִבֵּל שְׂכַר־יֶתֶר:

הוּא נָשָׂא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ

וְיָרַשׁ גַּם אֶת הַכֶּתֶר.

הוּא מָלַךְ כִּשְׁאָר מוֹנַרְכִים

וְעוֹדֵד מִסְחָר וּמְלֶאכֶת –

וְאוֹמְרִים, בִּעֵר אֲפִילוּ

הַגְּנֵבוֹת מִן הַמַּמְלֶכֶת.

אֲנִי חוֹלֵם: הֲרֵינִי אֵל;

כִּסְאִי – בְּרוּם־רָקִיעַ,

וּצְבָא־כְּרוּבִים לַחֲרוּזַי

מִזְמוֹר־הַלֵּל מַשְׁמִיעַ.

אֲנִי אוֹכֵל עוּגוֹת לָרֹב,

לוֹגֵם מֵיטַב הַיַּיִן,

זוֹלֵל הֲמוֹן סֻכָּרִיּוֹת –

וְשׁוּם חוֹבוֹת לִי אַיִן.

אַךְ שִׁעֲמוּם אוֹתִי אוֹכֵל;

בָּאָרֶץ שׁוּב חָפַצְתִּי;

וְאִלְמָלֵא הָיִיתִי אֵל,

אֶל הַשָּׂטָן קָפַצְתִּי.

הוֹ, גַּבְרִיאֵל, מַלְאָךְ אָרֹךְ,

הַפְעֵל אֶת הַכְּנָפַיִם –

וְחִישׁ אֶת אוֹיְגֶן יְדִידִי

הָבֵא לִי לַשָּמַיִם.

אַל תְּחַפְּשׂוֹ בַּמִּכְלָלָה –

כִּי־אִם עַל כּוֹס “טוֹקַאיֶר”;

אַל תְּחַפְּשׂוֹ בַּכְּנֵסִיָּה –

אַךְ אֵצֶל גְּבֶרֶת מַאיֶר.

וְהַמַּלְאָךְ מֵחִישׁ כְּנָפָיו

לָאֲדָמָה מִתַּחַת,

תּוֹפֵס אֵי־שָׁם אֶת הַבַּרְנַשׁ

וְשָׁב עִמּוֹ בְּיַחַד.

כֵּן, בַּחוּרִי, הֲרֵינִי אֵל

עַל אֶרֶץ וְרָקִיעַ!

תָּמִיד אָמַרְתִּי כִּי סוֹף־סוֹף

לְמַשֶּׁהוּ אַגִּיעַ.

יוֹם־יוֹם עוֹשֶׂה אֲנִי נִסִּים.

הַבֵּט וְהַאֲזִינָה:

כִּבּוּד רַב־טַעַם, לִכְבוֹדְךָ,

אֶשְׁלַח הַיּוֹם בֶּרְלִינָה.

שָׁם יִתְבַּקְּעוּ אַבְנֵי־רָצִיף –

וְאַחֲרֵי הַבֶּקַע,

בְּכָל מַרְצֶפֶת תִּתְגַּלֶּה

צִדְפָּה טְרִיָּה בַּשֶּׁקַע.

מָטָר שֶׁל מִיץ־לִימוֹן יַרְטִיב

אוֹתָהּ מָנָה מֻבְחֶרֶת.

וְיֵין־הָרַיְן הַטּוֹב יִזְרוֹם

בְּכָל בִּיבֵי הַקֶּרֶת.

מַה יִּשְׂמְחוּ אַנְשֵׁי־בֶּרְלִין!

כָּךְ הֵם עוֹד לֹא זָלָלוּ.

אַף כְּבוֹד שׁוֹפְטֵי בֵּית־דִּין יִשְׁתּוּ

מִן הַבִּיבִים הַלָּלוּ.

כַּמָּה תִּנְעַם לְפַיְטָנִים

זְלִילָה כֹּה מְבֹרֶכֶת –

וּבַחוּצוֹת פִּרְחֵי־קְצֻנָּה

יָלֹקּוּ כָּל מִדְרֶכֶת.

הַקְּצִינוֹנִים הַחֲכָמִים

יִשְׁתּוּ וְיִתְהוֹלֵלוּ,

כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא כָּל יוֹם

קוֹרִים נִסִּים כָּאֵלּוּ.

כְּבָר עֵת לִי לַחְדּוֹל מִן הַהֶבֶל הַזֶּה!

כְּבָר זְמַן שֶׁאַשְׂכִּיל וְאֶחְכָּמָה!

שִׂחַקְתִּי זְמַן רַב כְּשַׂחְקַן־מַחֲזֶה

אִתָּךָ מִין קוֹמֶדְיִה אוֹ דְרַמָה.

קֻשְּׁטוּ וְצֻיְּרוּ פַּרְגּוֹדֵי־הַבָּמָה

בְּשִׂיא הַסִּגְנוֹן הָרוֹמַנְטִי;

נוֹצֵץ בִּגְלִימַת־אַבִּירִים רְקוּמָה,

מֵיטַב רִגְשֵׁי־נֶפֶשׁ הִפְגַּנְתִּי.

אַךְ – פֶּלֶא: כִּכְלוֹת בְּרַק־הַהֶדֶר הָרֵיק

אַחַר שֶׁקּוֹמֶדְיָה זוֹ תַּמָּה, –

אֶכְאַב עוֹד כְּאִלּוּ עוֹדִי מְשַׂחֵק

תַּפְקִיד שֶׁל גִּבּוֹר־מֶלוֹדְרַמָה.

אֵלִי! אֶת רִגְשֵׁי־הָאֱמֶת אֲשֶׁר בִּי

הִבַּעְתִּי בִּשְׂחוֹק וּבְלִי־דֵעַ;

שִׂחַקְתִּי, פָּצוּעַ עַד עֹמֶק־לִבִּי,

תַּפְקִיד הַלּוֹחֵם הַגּוֹוֵעַ.

שְׁנֵי גְרֶנַדִירִים הָלְכוּ חֲזָרָה

צָרְפָתָה מִשֶּׁבִי בְּרוּסְיָה;

וּבָאָה לָהֶם הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה

בָּעֵת שֶׁהִגִּיעוּ לִפְּרוּסְיָה.

מֻכֵּי־תַדְהֵמָה, הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַכֹּל:

צָרְפַת – לִמְשִׁסָּה וּלְטֶרֶף;

נֻצַּח וְהֻכָּה “הַצָּבָא הַגָּדוֹל” –

וְאַף הַקֵּיסָר הוּא שְׁבוּי־חֶרֶב.

פָּרְצוּ הֵם בִּבְכִי מֵרֹב צַעַר וּכְאֵב,

כָּרְעוּ תַּחַת כֹּבֶד הַנֵּטֶל.

אָמַר הָאֶחָד: "מַה בּוֹעֵר וְצוֹרֵב

פִּצְעִי הַיָּשָׁן מִשְּׂדֵה־קֶטֶל!"

עָנָה הַשֵּׁנִי: "גַּם פִּצְעִי הוּא עָמֹק.

כָּמוֹךָ, לִחְיוֹת לֹא אֶתְאַב עוֹד!

אַךְ יֵשׁ לִי בַּבַּיִת אִשָּׁה וְתִינוֹק;

בְּלִי עֵזֶר – צָפוּי לָהֶם מָוֶת".

–"מַה טַּף, מָה אִשָּׁה לִי, רֵעִי הָרָחִים?

צָרָה חֲמוּרָה לִי מֵאֵלֶּה:

אִם הֵם יִרְעֲבוּ, יַחְזְרוּ עַל פְּתָחִים –

אֲבָל קֵיסָרִי הוּא בַּכֶּלֶא!

מַלֵּא־נָא, אָחִי, מִשְׁאַלְתִּי הָאַחַת:

אִם כָּאן אֲנִי מֵת מֵרֹב־שֶׁבֶר,

הָבֵא נָא אִתְּךָ גְוִיָּתִי לְצָרְפַת

וּכְרֵה בַּמּוֹלֶדֶת לִי קֶבֶר.

אֶת אוֹת־הַכָּבוֹד הַצְּבָאִי עַל מַדַּי

עֲנוֹד לִי עַל סֶרֶט־שֶׁל־אֹדֶם,

וְשִׁים לִי בַּקֶּבֶר רוֹבִי לְיָדַי

וְחֶרֶב חֲגוֹר לִי כְּקֹדֶם!

אֶשְׁכַּב וְאַקְשִׁיב בְּקִבְרִי הַנִּדָּח –

אָזְנִי נְטוּיָה וְשׁוֹמַעַת;

וּפַעַם יַגִּיעַ, עִם רַעַם־תּוֹתָח,

אֵלֶיהָ קוֹל דַּהַר וָשַׁעַט.

רָכוּב עַל סוּסוֹ יַעֲבוֹר קֵיסָרִי.

סְבִיבוֹ פָּרָשִׁים וְחֵיל־רֶגֶל.

אָקוּם וְאֵצֵא אָז חָמוּשׁ מִקִּבְרִי,

וְשׁוּב אֶצְטָרֵף אֶל הַדֶּגֶל!"

עַל פְּנֵי הַפַּסִּים בִּמְהִירוּת־הַבָּזָק

רַכֶּבֶת בְּרַעַשׁ עוֹבֶרֶת.

מִתּוֹךְ אֲרֻבַּת־הַקַּטָּר הַשְּׁחוֹרָה

עֲנֶנֶת־עָשָׁן מִתַּמֶּרֶת.

חָלְפָה הָרַכֶּבֶת עַל מֶשֶׁק כַּפְרִי.

מִמֶּנּוּ, מֵעֵבֶר לְחַיִץ,

נָתְנוּ בָּהּ עֵינָם סוּס לָבָן וַחֲמוֹר,

שֶׁזָּלַל מְלוֹא־פִּיו קוֹצֵי־קַיִץ.

זְמַן רַב עוֹד הִבִּיט בְּעֵינַיִם קָמוֹת

הַסּוּס אַחֲרֵי הַמִּפְלֶצֶת;

עוֹדֶנּוּ רוֹעֵד, הוּא אָמַר בִּגְנִיחָה:

"נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי מִתְחַמֶּצֶת!

אַגִּיד הָאֱמֶת: אִלְמָלֵא כְּבָר הָיָה

עוֹרִי כֹּה לָבָן מִן הַטֶּבַע,

הָיִיתִי עַתָּה, מֵרֹב חִיל וּמָגוֹר,

מַלְבִּין וּמַחְלִיף אֶת הַצֶּבַע.

אֲבוֹי, עַל כָּל גֶּזַע־הַסּוּס בָּעוֹלָם

אֵימָה חֲשֵׁכָה מְרַחֶפֶת.

וְאַף כִּי הִנֵּנִּי צָחוֹר מִטִּבְעִי,

שְׁחוֹרָה הֶחָזוּת הַנִּשְׁקֶפֶת.

כָּעֵת תַּחֲרוּת מְכוֹנוֹת־הַקִּיטוֹר

אֶת מִקְצוֹעַ־הַסּוּס מְחַסֶּלֶת:

בֶּעָתִיד תְּשַׁמֵּשׁ לְמַסְעֵי הָאָדָם

בֶּהֱמַת הַבַּרְזֶל וְהַפֶּלֶד.

וְאָז, כַּאֲשֶׁר בְּמַסָּע וּמַשָּׂא

אָדָם יִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֵינוּ –

שָׁלוֹם עַל מִסְפּוֹא, עַל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל!

וּמִי בָּעוֹלָם יִסְעָדֵנוּ?

אָדָם לֹא יִתֵּן שׁוּם דָּבָר בְּחִנָּם;

לִבּוֹ הוּא קָשֶׁה מִנִּי אֶבֶן.

נְגֹרַשׁ מֵאֻרְווֹת וְנִגְוַע בָּרָעָב:

לֹא נִרְאֶה עוֹד אַף שֶׁמֶץ שֶׁל תֶּבֶן.

אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לֹא לִלְווֹת, לֹא לִגְנוֹב

כְּדֻגְמַת אֲנָשִׁים בְּעָלֵינוּ;

וְגַם לֹא לְהַחְנִיף כְּאָדָם אוֹ כַּלְבּוֹ;

פְּשִׁיטַת־עוֹר – זֶה יִהְיֶה גּוֹרָלֵנוּ".

כָּךְ הִלִּין אוֹתוֹ סוּס וְגָנַח תַּמְרוּרִים.

וְאִלּוּ אֲרֹךְ־הָאָזְנַיִם

הִקְשִׁיב לוֹ מִתּוֹךְ שַׁלְוַת־נֶפֶשׁ גְּמוּרָה

וְזָלַל חֲרוּלִים בֵּינָתַיִם.

לִקֵּק אֶת פָּנָיו הוּא בִּקְצֵה־לְשׁוֹנוֹ

וַיֹּאמֶר בְּנַחַת וָטַעַם:

"אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַטְרִיד אֶת רֹאשִׁי

בְּמַה שֶׁיַּגִּיעַ אֵי־פַעַם.

לָכֶם, הַסּוּסִים הַגֵּאִים, כְּבָר תָּלוּי

מָחָר מָלֵא־פַחַד מִנֶּגֶד;

אַךְ אַל לְחַיָּה כֹּה צְנוּעָה כַּחֲמוֹר

לִהְיוֹת יְרֵאָה אוֹ מֻדְאֶגֶת!

סוּסִים לְבָנִים, אַדְמוֹנִים אוֹ בְּרֻדִּים –

כֻּלְכֶם תִּגָּרְפוּ עִם הַזֶּרֶם;

אוּלָם לְעוֹלָם אֲרֻבַּת־הַקִּיטוֹר

לֹא תּוּכַל לְהַחְלִיף חֲמוֹר־גֶּרֶם.

יַתְקִין לוֹ אָדָם מְכוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת –

אַךְ כַּמָּה חֲכָמוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה,

לֹא תּוּכַלְנָה לִדְחוֹק אֶת רַגְלֵי הַחֲמוֹר,

וּמֻבְטָח לוֹ תָּמִיד קִיּוּם־צֶנַע.

אֵל יִשְׁמוֹר חֲמוֹרָיו, הוּא אוֹתָם לֹא יַפְקִיר;

וְכָל עוֹד פֹּה בָּאָרֶץ חִטָּה יֵשׁ,

הֵם יִשְׂאוּ, כְּמִנְהַג אֲבוֹתָם הַכְּשֵׁרִים,

הַחִטִּים אֶל טֶחָן אַחַר דַּיִשׁ.

חִישׁ חוֹזֵר הַגַּלְגַּל וְטוֹחֵן הַטֶּחָן,

וְהַקֶּמַח נִשְׁפָּךְ כְּמִבֶּרֶז;

אוֹבִילוֹ אֶל נַחְתּוֹם, הוּא יֹאפֶה לְחָמִים –

וְאָדָם יְמַלֵּא בָּהֶם כֶּרֶס.

בְּאוֹתוֹ הַמַּחְזוֹר הַקַּדְמוֹן יִסְתּוֹבֵב

עוֹלָמֵנוּ בְּאֹרַח־שֶׁל־קֶבַע –

וְאִתּוֹ לְעוֹלָם יִתְקַיֵּם הַחֲמוֹר,

שֶׁנִּצְחִי הוּא כְּעֶצֶם הַטֶּבַע!"

מוּסַר־הַשְׂכֵּל:

מִתְּקוּפַת־אַבִּירִים אֵין עוֹד זֵכֶר עַכְשָׁו,

וְהַסּוּס הַגֵּאֶה – כְּבָר מֻפְקָר לְרָעָב,

      אַךְ מִחְיַת חֲמוֹרִים הִיא מֻבְטַחַת;

      לְעוֹלָם לֹא תֶּחְסַר לָהֶם שַׁחַת.

הוֹ, הַנַּח מִשְׁלֵי־הַקֹּדֶשׁ –

כְּבָר הֻשְׁמַע פִּלְפּוּל דַּיֵּנוּ.

הַב פִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֶמֶשׁ

לַקְּלָלוֹת שֶׁבְּחַיֵּינוּ!

לָמָּה דַּךְ וָמָךְ אִישׁ־צֶדֶק,

וְזָב דָּם הוּא עַל כָּל שַׁעַל?

לָּמָּה, גֵּא כִּמְנַצֵּחַ,

רֹב כָּבוֹד יִנְחַל בְּלִיַּעַל?

מִי אָשֵׁם? הַאִם אֵינֶנּוּ

כָּל־יָכוֹל מִמְשַׁל אֱלוֹהַּ?

אוֹ גַם הוּא – יָדוֹ בַּמַּעַל?

אָז שִׁפְלוּת הִיא – אֵין כָּמוֹהָ!

כָּךְ תָּמִיד מַקְשִׁים אֲנַחְנוּ,

כְּהַקְשׁוֹת כָּל דּוֹר מֵאָז עוֹד,

עַד יִסְתּוֹם עָפָר אֶת פִּינוּ –

אַךְ הַאִם אָמְנָם תְּשׁוּבָה זֹאת?