חנניה ריכמן
מִשִּׁירֵי א. פּוּשְׁקִין (1799–1837)
בתוך: תַּרְגוּמִים מֵרוּסִית
עֶגְלַת-הַחַיִּים
שְׁלשָׁה מַעְיָנוֹת
גַּם בְּחוּצוֹת שֶׁל עִיר סוֹאֶנֶת
אַנְצַ’ר
הַנָּבִיא
הַמְשׁוֹרֵר
כֵּן, אֲהַבְתִּיךְ… אֶל***
עֶרֶב-חֹרֶף
דֶּרֶךְ-חֹרֶף
פִּתְחִי, אִינֶזִילְיָה
אֶלֶגְיָה
לֹא, אֵין אֲנִי מוֹקִיר…
לַמְשׁוֹרֵר

עֲנָנִים חוֹלְפִים בְּדַהַר.

עֲכוּרִים הֵם שְׁמֵי־הַלֵּיל.

בְּצִנְעָה מֵאִיר הַסַּהַר

אֶת הַשֶׁלֶג הַנּוֹפֵל.


בַּשָּׂדֶה אֲנִי נוֹסֵעַ;

מְצַלְצֵל הַזּוֹג דִּין־דִּין…

בַּמֶּרְחָב הַמִּשְׂתָּרֵעַ

חָשְׁנִי פַּחַד־מִסְתּוֹרִין.


–“אוּץ, רַכָּב!” – "לִי כֹּחַ אַיִן:

הַסּוּסִים עָיְפוּ מְאֹד.

שֶׁלֶג־עָף חוֹדֵר לָעַיִן,

הַדְּרָכִים כֻּסּוּ גְּבָעוֹת.


בְּוַדַּאי, אָדוֹן, נִתְעֵינוּ

מִן הַדֶּרֶךְ. וְאוּלַי

הַשָּׂטָן מְסוֹבְבֵנוּ

וּמַתְעֵנוּ, אַלְלַי!


הִסְתַּכֶּל־נָא: שֵׁד מִשַּׁחַת

בִּי יוֹרֵק וּמִתְעַלֵּל

וְעַכְשָׁו – דּוֹחֵף לְפַחַת

אֶת הַסּוּס הַמִּשְׁתּוֹלֵל.


שָׁם – בִּדְמוּת עַמּוּד־שֶׁל־דֶּרֶךְ

נִזְדַּקֵּר וְנִסְתַּלֵּק;

שָׁם – כִּשְׁבִיב חָלַף בְּזֶרַח

וְאָבַד בְּחֹשֶׁךְ רֵיק.


עֲנָנִים חוֹלְפִים בְּדַהַר.

עֲכוּרִים הֵם שְׁמֵי־הַלֵּיל.

בְּצִנְעָה מֵאִיר הַסַּהַר

אֶת הַשֶׁלֶג הַנּוֹפֵל.


מַר מִנְּשֹׂוא טִלְטוּל פָּרוּעַ…

וּפִתְאֹם הַזּוֹג נָדַם;

הַסּוּסִים עָמְדוּ… “מַדּוּעַ?”

– “עֵץ אוֹ זְאֵב שָׁם הִפְחִידָם”


הַסּוּסִים נוֹחְרִים מִפַּחַד;

קוֹל־סוּפָה מוֹסִיף לִזְעוֹק.

נָס הַיְצוּר, אוּלָם יִזְרַח עוֹד

בְּרַק עֵינָיו לְמֵרָחוֹק.


הַסּוּסִים פָּסְקוּ מִנַּחַר.

שׁוּב רָצִים הֵם – דִּין־דִּין־דִּין!

מַה־זֶּה? צָץ בִּשְׂדֵה־הַצַּחַר

אֵיזֶה כֶּנֶס־מִסְתּוֹרִין.


בְּאוֹר־סַהַר, אוֹר דָּלוּחַ,

סוֹבְבוֹת־מִתְרוֹצְצוֹת,

כַּעֲלֵי־הַסְּתָו בָּרוּחַ,

לְהָקוֹת שֶׁל מִפְלָצוֹת.


מַה עוֹשׂוֹת כָּל אֵלֶּה יַחַד?

מַה פֵּרוּשׁ יִלְלָתָן?

הֲקוֹבְרִים פֹּה שֵׁד־מִשַּׁחַת –

אוֹ יַשִּׂיאוּ בַּת־שָׂטָן?


עֲנָנִים חוֹלְפִים בְּדַהַר.

עֲכוּרִים הֵם שְׁמֵי־הַלֵּיל.

בְּצִנְעָה מֵאִיר הַסַּהַר

אֶת הַשֶׁלֶג הַנּוֹפֵל.


בְּעוּפָם בִּמְרוֹם־רָקִיעַ,

הַשֵּׁדִים חָגִים סְבִיבִי;

וְהַיֶּלֶל הַמַּזְוִיעַ

מְקָרֵעַ לְבָבִי.





… עַתָּה בִּקַּרְתִּי שׁוּב

אוֹתָה פִּנָּה נִדַּחַת, בָּהּ יָשַׁבְתִּי

שְׁנָתַיִם בְּהֵצְנַע כְּגוֹלֶה.

עֲשׂוֹר־שָׁנִים חָלַף מֵאָז – וּבָאוּ

תְּמוּרוֹת רַבּוֹת בֵּינְתַיִם בְּחַיַּי.

אֲנִי עַצְמִי, נִכְנָע לְחֹק הַטֶּבַע,

גַּם־כֵּן שֻׁנֵּיתִי; אַךְ בַּנּוֹף הַזֶּה

שׁוּב הֶעָבָר מַקִּיף אוֹתִי כְּחַי –

וְאַךְ אֶתְמוֹל, דּוֹמַנִי, פֹּה שׁוֹטַטְתִּי,

בְּחֹרֶשׁ זֶה.

כָּאן – בַּיִת, בּוֹ שָׁכַנְתִּי

יַחְדָּו עִם אוֹמַנְתִּי הַמִּסְכֵּנָה.

כְּבָר הַזְּקֵנָה אֵינֶנָּה, לֹא אֶשְׁמַע עוֹד

מִבְּעַד־לַקִּיר אֶת רַחַשׁ צְעָדֶיהָ –

צֵאתָהּ לְמִשְׁמַרְתָּהּ הַשַׁקְדָנִית…

בָּעֶרֶב לֹא אֶשְׁמַע, עִם נַהַם־סַעַר

אֶת סִפּוּרֶיהָ אֵלֶּה, שֶׁזָּכַרְתִּי

מִיַּלְדּוּתִי, אַךְ לֹא נִלְאֵיתִי שְׁמֹעַ…

שָׁם – גֶּבַע מְיֻעָר, עָלָיו הִרְבֵּיתִי

לָשֶׁבֶת כְּרָתוּק וּלְהַשְׁקִיף

עַל הָאֲגָם, בְּהִזָּכְרִי בְּעֶצֶב

בְּחוֹף אַחֵר וּמַיִם אֲחֵרִים…

בֵּין זְהַב־קָמָה לְיֶרֶק שְׂדוֹת־מִרְעֶה

מַכְחִיל אוֹתוֹ אֲגָם רְחַב־יָדַיִם;

עַל פְּנֵי מֵימָיו מַפְלִיג בְּסִירָתוֹ

דַיָּג בּוֹדֵד; גּוֹרֵר הוּא אַחֲרָיו

מִכְמֹרֶת עֲלוּבָה. עַל הַחוֹפִים

פְּזוּרִים כְּפָרִים; אַחֲרֵיהֶם נִשְׁקֶפֶת

הַטַּחֲנָה־שֶׁל־רוּחַ, שֶׁכְּנָפֶיהָ

מִסְתּוֹבְבוֹת בְּקֹשִׁי…

עַל הַגְּבוּל

שֶׁל נַחֲלַת־סָבִי, שֶׁבּוֹ הַדֶּרֶךְ,

הָאֲכוּלָה גְשָׁמִים עוֹלָה לְמַעְלָה,

נִרְאִים לָעַיִן שְׁלֹשֶׁת אֳרָנִים:

אֶחָד נִצָּב בָּדָד, וְאִלּוּ שְׁנַיִם

עוֹמְדִים יַחְדָּו. אָז, בְּעָבְרִי רָכוּב

עַל פְּנֵי אוֹתָם עֵצִים לְאוֹר־יָרֵחַ,

צַמְּרוֹתֵיהֶם קִדְּמוּנִי בִּבְרָכָה

בְּקוֹל רִשְׁרוּשׁ מֻכָּר. עַתָּה עָבַרְתִּי

בְּדֶרֶךְ זוֹ – וְשׁוּב הֵם לְפָנַי.

הִנָּם כְּשֶׁהָיוּ, לְלֹא שִׁנּוּי;

אוֹתוֹ רִשְׁרוּשׁ מֻכָּר נִשְׁמָע לָאֹזֶן;

אַךְ סְבִיב הַשָּׁרָשִׁים בְּלוּיֵי־הַזֹּקֶן,

בְּשֶׁטַח שֶׁהָיָה שׁוֹמֵם וָרֵיק,

צָמַח־עָלָה הַחֹרֶשׁ הַצָּעִיר.

עַתָּה מִשְׁפַּחַת־יֶרֶק מִסְתוֹפֶפֶת

בְּצֵל הַזּוּג כְּטַּף. וּמֵרָחוֹק

עוֹמֵד בָּדָד רֵעָם מְלֵא־הָעֹגֶם

כְּמוֹ רַוָּק זָקֵן – וּסְבִיבָתוֹ

רֵיקָה כְּאָז.

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, שֵׁבֶט

צָעִיר וְלֹא־מֻכָּר! לֹא אָנֹכִי

אֶרְאֶה אֶת בַּגְרוּתְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת,

כְּשֶׁתִּגְבַּהּ מִשִּׁכְמְךָ וָמַעְלָה

מִמְּיֻדָּעַי הָהֵם וְתַסְתִּירֵם

מֵעֵין עוֹבֵר. אַךְ לוּ יִשְׁמַע נֶכְדִּי

אֶת בִּרְכַתְכֶם הַזֹּאת הַמְרַשְׁרֶשֶׁת

עֵת – בְּשׁוּבוֹ מִמְּסִבַּת־רֵעִים

שׁוֹפֵעַ מַחְשְׁבוֹת שִׂמְחָה וָנֹעַם –

יַחְלוֹף פֹּה עַל פְּנֵיכֶם בְּאֹפֶל־לַיְלָה

וְיַעַל אֶת זִכְרִי עַל לְבָבוֹ…






בָּא אוֹתוֹ רֶגַע נִכְסָף: מִפְעָל רַב־שָׁנִים – סִיַּמְתִּיהוּ.

לָמָּה, אֵפוֹא, בַּחֲשַׁאי, יַעַל בִּי עֶצֶב מוּזָר?

כְּלוּם, עִם סִיּוּם מִבְצָעִי, אֶעֱמוֹד כִּשְׁכִיר־יוֹם לֹא־דָּרוּשׁ־עוֹד –

אִישׁ אֲשֶׁר בָּא עַל שְׂכָרוֹ, זָר לְכָל פֹּעַל אַחֵר?

אוֹ – אֶתְגַּעְגְּע עַל עָמָל, חֲבֵרִי הָאִלֵּם בִּשְׁעוֹת־לַיְלָה,

רֵעַ לְשַׁחַר־הַפָּז, יְדִיד בֵּית־אָבוֹת מְקֻדָּש?




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אילנה רונן
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!