אַל תְּפַתִּינִי לְלֹא־צֹרֶךְ

בְּהַחְיָאַת רִגְשֵׁךְ מִכְּבָר.

לַמְאֻכְזָב הִנָּן לְטֹרַח

כָּל אַשְלָיוֹת יְמֵי־עָבָר!

שׁוּב בִּשְבוּעוֹת אֵינִי בּוֹטֵחַ,

לִי אֵין אֵמוּן בְּאַהֲבָה.

שׁוּב לֹא אֶרְדּוֹף חֲלוֹם פּוֹרֵחַ

שֶׁהִנְחִילָנוּ אַכְזָבָה.

נִשְׁכְּחוֹתֵינוּ אַל תַּזְכִּירִי,

בִּי אַל תַּרְבִּי תּוּגַת־חִנָּם.

בְּרַחֲמַיִךְ – אַל תָּעִירִי

אֶת הַחוֹלֶה אֲשֶׁר נִרְדַּם.

אֶת מַכְאוֹבִי שְׁנָתִי מַמְתֶּקֶת.

זִנְחִי חֲלוֹם שֶׁכְּבָר כָּבָה:

אַתְּ רַק תַּעִירִי בִּי אִי־שֶׁקֶט,

אַךְ לֹא תַּחְיִי בִּי אַהֲבָה!

בִּשְׁפוֹךְ פַּיְטָן נִדְכֵּה־הָרוּחַ

תּוּגַת־אֱמֶת בִּצְלִיל רוֹעֵד,

אִמְרוּ: בְּאֵיזֶה לֵב קָשׁוּחַ

הוּא לֹא יִמְצָא לוֹ הֵד אוֹהֵד?

מִי יְבַיֵּשׁ עַצְמוֹ בְּלַעַג

לִכְאֵב־אֱמֶת פּוֹרֵץ־בְּזַעַק –

וּמִי יָעֵז לִצְחוֹק לַדָּךְ?

אַךְ אִם בִּכְיָה־שֶׁל מְחַקֶּה זֹאת,

הַהִתְחַפְּשׂוּת שֶׁלּוֹ מַרְגֶּזֶת;

בִּמּוּי הַעֶצֶב – מְגֻחָךְ.

לַמְשׁוֹרֵר מַסְעִיר־הַנֶּפֶשׁ

גִּלּוּ אֶת סוֹד־הַיִּסּוּרִים

לֹא זִקּוּקִין־דִי־נוּר שֶל טֶפֶשׁ,

שֶׁמַּפְרִיחִים בּוֹדֵי־שִׁירִים.

לֹא, הוּא הִכִּיר כֹּחוֹת־שֶל־מַעְלָה

בַּמַּאֲבָק עִם הַגּוֹרָל;

בְּסֵבֶל רַב נַפְשׁוֹ קָנְתָה לָהּ

אֶת בִּטּוּיָם הַנֶּאֱצָל.

עַל־כֵּן בְּזֵכֶר־עַם עוֹטֶרֶת

הִלַּת־אַלְמָוֶת אֶת דְּמוּתוֹ;

הוּא נַעֲרָץ כְּבַעַל־מֶרֶד,

כִּמְעֻנֶּה עַל אֲמִתּוֹ.

אַךְ מוּזַתְכֶם הַמִּתְחַפֶּשֶׂת,

כְּדֵי לִסְחוֹט חֶמְלָה וָחֶסֶד

בְּתוּגַתָהּ הַשְּׁאוּלָה, –

הִיא קַבְּצָנִית־רְחוֹב נוֹכֶלֶת,

שֶׁבְּחֵיקָהּ נוֹשֵׂאת הִיא יֶלֶד –

אַךְ יֶלֶד זָר וְלֹא שֶׁלָּהּ.

לֹא חֲשֵׁכָה לִי מְסַמֶּלֶת

אוֹתְךָ, הַמָּוֶת! וּבְחֶרְמֵשׁ,

לְפִי שִׁגְרַת דִּמְיוֹן־הַיֶּלֶד

אֶת שִׁלְדְּךָ לא אֲחַמֵּשׁ.

אַתָּה רָאוּי בִּלְשׁוֹן־הַפַּיִט

לְתֹאַר רָם: בֶּן הוֹד עֶלְיוֹן.

אַתָּה מַחְזִיק עָנָף־שֶׁל־זַיִת

וְלֹא חֶרְמֵשׁ־הַכִּלָּיוֹן.

מִשֶׁנִּבְרָא עוֹלָם פּוֹרֵחַ

מִתּוֹךְ אִזּוּן כֹּחוֹת־בְרֵאשִׁית,

שַׁרְבִיט־שׁוֹמֵר־וּמְפַקֵּחַ

רִבּוֹן־עוֹלָם לְךָ הוֹשִׁיט.

עָף סְבִיב הַחֶלֶד בְּמַפְתִּיעַ,

בֵּין נִגּוּדָיו אַתָּה מַשְׁלִים –

וּמַשָּׁבְךָ הַקַּר מַרְתִּיעַ

פְּרִיצַת כֹּחוֹת מִשְׁתּוֹלְלִים.

אַתָּה בּוֹלֵם סוּפָה שֶׁקָּמָה,

פֶּן תַּעֲשֶׂה שַׁמּוֹת־אֵין־סוֹף;

אַתָּה מַחְזִיר גַּלִּים הַיָמָּה

בִּזְנוֹק גֵּאוּת לִכְבּוֹשׁ הַחוֹף.

אַתָּה שָׂם גְּבוּל לְאוֹן־תִּצְמַחַת,

פֶּן יְכֻסּוּ בְּיַעַר רַב

כָּל מֶרְחֲבֵי־עוֹלָם גַּם־יַחַד –

אוֹ פֶּן יִגְבַּהּ דָגָן עַד עָב.

וְהָאָדָם! כְּהֶלֶם־רַעַם

מַכֶּה צִלְּךָ אֶת אֲבָרָיו;

מוּלְךָ – זוֹעֵם שׁוֹכֵחַ זַעַם,

חוֹמֵד שׁוֹכֵחַ יְצָרָיו.

גּוֹרָל שָׁוֶה יָדְךָ מַכְתֶּבֶת

לִבְנֵי עוֹלָם נְטוּל־שִׁוְיוֹן:

אַתָּה מַשְׁוֶה שַׁלִּיט וָעֶבֶד

בְּדִין־הַצֶּדֶק הַעֶלְיוֹן.

אַתָּה – הַסּוֹף לְעִנּוּיֵינוּ,

לְנַפְתּוּלֵי־קִיּוּם כֻּלָּם,

פִּתְרוֹן לְכָל חִידוֹת־חַיֵּינוּ,

שִׁחְרוּר מִכָּל כַּבְלֵי־עוֹלָם.

• אילנה רונן
• עדנה הדר
• צחה וקנין-כרמל