חנניה ריכמן
א. פֶט־שֶׁנְשִׁין (1820–1892)
בתוך: תַּרְגוּמִים מֵרוּסִית

בִּבְלוֹשׁ עֵינַי הַנּוֹף בְּנַחַת,

אֶשְׁכַּח הַכֹּל בְּעֲקִיבָה

אַחַר מְעוֹף סְנוּנִית צוֹנַחַת

עַל פְּנֵי בְּרֵכָה מַעֲרִיבָה.


הִנֵּה חָלְפָה פְּרוּשַׂת־כְּנָפַיִם –

וּבִלְבָבִי חֲשָׁשׁ חָזָק:

אוּלַי, פִּתְאֹם זְגוּגִית־הַמַּיִם

תִּלְכּוֹד אוֹתָן כַּנְפֵי־בָּזָק?


וְשׁוּב אוֹתָהּ צְלִילָה נוֹעֶזֶת –

עַד גְּבוּל הַזֶּרֶם הָעוֹצֵר…

הַאִם אֶטְעֶה אִם אֲדַמֶּה זֹאת

לְהַשְׁרָאַת הַמְשׁוֹרֵר?


כְּלוּם לֹא לְפִי אוֹתָהּ מַתְכֹּנֶת

מֵעֵז אֲנִי לִבְחוֹר מַסְלוּל

אָסוּר וָזָר – לִשְׁאוֹב טִפֹּנֶת

מִיָּם מֻפְלָא, מִחוּץ לַגְּבוּל?





בִּבְרָכָה אֵלַיִךְ בָּאתִי –

לְסַפֵּר כִּי שֶׁמֶשׁ קָמָה,

כִּי עַל כָּל עָלֶה בַּלָּאט הִיא

רֶשֶׁת אוֹר חַמָּה רָקָמָה;


לְסַפֵּר כִּי עֵר הַחֹרֶשׁ,

וְהוּא חָשׁ אָבִיב – אוֹרֵחַ

בְּכָל עֵץ, עָנָף וָשֹׁרֶשׁ,

בְּכַנְפֵי כָּל עוֹף פּוֹרֵחַ;


לְסַפֵּר כִּי שׁוּב כְּאֶמֶשׁ

לְבָבִי כֻּלּוֹ הוֹמֶה לָךְ –

וּמוּכָן לְעֵין הַשֶּמֶשׁ

לְשָׁרְתֵךְ כְּמוֹ בַּת־מֶלֶךְ;


לְסַפֵּר כִּי עִם כָּל צַעַד

רוּח־עֶלֶז בִּי נִכְנֶסֶת…

מָה אָשִׁירָה – לֹא אֵדַע עוֹד,

אַךְ שִׁירָה בִּי כְּבָר תּוֹסֶסֶת.





נָם כָּל אִישׁ – נֵרֵד נָא אֶל הַגַּן, לַצֵּל.

נָם כָּל אִישׁ – עֵרִים עוֹד רַק כּוֹכְבֵי הַלֵּיל.


אֵלֶּה לֹא יִרְאוּנוּ תַּחַת עֵץ תָּמִיר;

לֹא יִשְׁמַע דְּבָרֵינוּ אֶלָא הַזָּמִיר.


אַךְ הַלָּז – אֵין פְּנַאי לוֹ: שָׁר הוּא שִׁיר עָרֵב;

אֵין שׁוֹמְעִים אֶת פִּינוּ אֶלָּא יָד וָלֵב.


מַאֲזִין לִבֵּנוּ לְחֶדְוַת הַגָּן –

לְהֵדֵי הָאֹשֶׁר, שֶׁאָצַלְנוּ כָּאן;


וְלַלֵּב אוֹמֶרֶת בִּלְחִישָׁה הַיָּד

כִּי כַּף יָד אַחֶרֶת בָּהּ תִּלְהַט־תִּרְעַד;


כִּי אוֹתוֹ חֹם רַעַד גַּם אוֹתָהּ עוֹטֵף –

כִּי כָּתֵף נִצְמֶדֶת חֶרֶשׁ אֶל כָּתֵף…




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אילנה רונן
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!