בִּבְלוֹשׁ עֵינַי הַנּוֹף בְּנַחַת,

אֶשְׁכַּח הַכֹּל בְּעֲקִיבָה

אַחַר מְעוֹף סְנוּנִית צוֹנַחַת

עַל פְּנֵי בְּרֵכָה מַעֲרִיבָה.

הִנֵּה חָלְפָה פְּרוּשַׂת־כְּנָפַיִם –

וּבִלְבָבִי חֲשָׁשׁ חָזָק:

אוּלַי, פִּתְאֹם זְגוּגִית־הַמַּיִם

תִּלְכּוֹד אוֹתָן כַּנְפֵי־בָּזָק?

וְשׁוּב אוֹתָהּ צְלִילָה נוֹעֶזֶת –

עַד גְּבוּל הַזֶּרֶם הָעוֹצֵר…

הַאִם אֶטְעֶה אִם אֲדַמֶּה זֹאת

לְהַשְׁרָאַת הַמְשׁוֹרֵר?

כְּלוּם לֹא לְפִי אוֹתָהּ מַתְכֹּנֶת

מֵעֵז אֲנִי לִבְחוֹר מַסְלוּל

אָסוּר וָזָר – לִשְׁאוֹב טִפֹּנֶת

מִיָּם מֻפְלָא, מִחוּץ לַגְּבוּל?

בִּבְרָכָה אֵלַיִךְ בָּאתִי –

לְסַפֵּר כִּי שֶׁמֶשׁ קָמָה,

כִּי עַל כָּל עָלֶה בַּלָּאט הִיא

רֶשֶׁת אוֹר חַמָּה רָקָמָה;

לְסַפֵּר כִּי עֵר הַחֹרֶשׁ,

וְהוּא חָשׁ אָבִיב – אוֹרֵחַ

בְּכָל עֵץ, עָנָף וָשֹׁרֶשׁ,

בְּכַנְפֵי כָּל עוֹף פּוֹרֵחַ;

לְסַפֵּר כִּי שׁוּב כְּאֶמֶשׁ

לְבָבִי כֻּלּוֹ הוֹמֶה לָךְ –

וּמוּכָן לְעֵין הַשֶּמֶשׁ

לְשָׁרְתֵךְ כְּמוֹ בַּת־מֶלֶךְ;

לְסַפֵּר כִּי עִם כָּל צַעַד

רוּח־עֶלֶז בִּי נִכְנֶסֶת…

מָה אָשִׁירָה – לֹא אֵדַע עוֹד,

אַךְ שִׁירָה בִּי כְּבָר תּוֹסֶסֶת.

נָם כָּל אִישׁ – נֵרֵד נָא אֶל הַגַּן, לַצֵּל.

נָם כָּל אִישׁ – עֵרִים עוֹד רַק כּוֹכְבֵי הַלֵּיל.

אֵלֶּה לֹא יִרְאוּנוּ תַּחַת עֵץ תָּמִיר;

לֹא יִשְׁמַע דְּבָרֵינוּ אֶלָא הַזָּמִיר.

אַךְ הַלָּז – אֵין פְּנַאי לוֹ: שָׁר הוּא שִׁיר עָרֵב;

אֵין שׁוֹמְעִים אֶת פִּינוּ אֶלָּא יָד וָלֵב.

מַאֲזִין לִבֵּנוּ לְחֶדְוַת הַגָּן –

לְהֵדֵי הָאֹשֶׁר, שֶׁאָצַלְנוּ כָּאן;

וְלַלֵּב אוֹמֶרֶת בִּלְחִישָׁה הַיָּד

כִּי כַּף יָד אַחֶרֶת בָּהּ תִּלְהַט־תִּרְעַד;

כִּי אוֹתוֹ חֹם רַעַד גַּם אוֹתָהּ עוֹטֵף –

כִּי כָּתֵף נִצְמֶדֶת חֶרֶשׁ אֶל כָּתֵף…

• אילנה רונן
• עדנה הדר
• צחה וקנין-כרמל