

בִּבְלוֹשׁ עֵינַי הַנּוֹף בְּנַחַת,
אֶשְׁכַּח הַכֹּל בְּעֲקִיבָה
אַחַר מְעוֹף סְנוּנִית צוֹנַחַת
עַל פְּנֵי בְּרֵכָה מַעֲרִיבָה.
הִנֵּה חָלְפָה פְּרוּשַׂת־כְּנָפַיִם –
וּבִלְבָבִי חֲשָׁשׁ חָזָק:
אוּלַי, פִּתְאֹם זְגוּגִית־הַמַּיִם
תִּלְכּוֹד אוֹתָן כַּנְפֵי־בָּזָק?
וְשׁוּב אוֹתָהּ צְלִילָה נוֹעֶזֶת –
עַד גְּבוּל הַזֶּרֶם הָעוֹצֵר…
הַאִם אֶטְעֶה אִם אֲדַמֶּה זֹאת
לְהַשְׁרָאַת הַמְשׁוֹרֵר?
כְּלוּם לֹא לְפִי אוֹתָהּ מַתְכֹּנֶת
מֵעֵז אֲנִי לִבְחוֹר מַסְלוּל
אָסוּר וָזָר – לִשְׁאוֹב טִפֹּנֶת
מִיָּם מֻפְלָא, מִחוּץ לַגְּבוּל?
בִּבְרָכָה אֵלַיִךְ בָּאתִי –
לְסַפֵּר כִּי שֶׁמֶשׁ קָמָה,
כִּי עַל כָּל עָלֶה בַּלָּאט הִיא
רֶשֶׁת אוֹר חַמָּה רָקָמָה;
לְסַפֵּר כִּי עֵר הַחֹרֶשׁ,
וְהוּא חָשׁ אָבִיב – אוֹרֵחַ
בְּכָל עֵץ, עָנָף וָשֹׁרֶשׁ,
בְּכַנְפֵי כָּל עוֹף פּוֹרֵחַ;
לְסַפֵּר כִּי שׁוּב כְּאֶמֶשׁ
לְבָבִי כֻּלּוֹ הוֹמֶה לָךְ –
וּמוּכָן לְעֵין הַשֶּמֶשׁ
לְשָׁרְתֵךְ כְּמוֹ בַּת־מֶלֶךְ;
לְסַפֵּר כִּי עִם כָּל צַעַד
רוּח־עֶלֶז בִּי נִכְנֶסֶת…
מָה אָשִׁירָה – לֹא אֵדַע עוֹד,
אַךְ שִׁירָה בִּי כְּבָר תּוֹסֶסֶת.
נָם כָּל אִישׁ – נֵרֵד נָא אֶל הַגַּן, לַצֵּל.
נָם כָּל אִישׁ – עֵרִים עוֹד רַק כּוֹכְבֵי הַלֵּיל.
אֵלֶּה לֹא יִרְאוּנוּ תַּחַת עֵץ תָּמִיר;
לֹא יִשְׁמַע דְּבָרֵינוּ אֶלָא הַזָּמִיר.
אַךְ הַלָּז – אֵין פְּנַאי לוֹ: שָׁר הוּא שִׁיר עָרֵב;
אֵין שׁוֹמְעִים אֶת פִּינוּ אֶלָּא יָד וָלֵב.
מַאֲזִין לִבֵּנוּ לְחֶדְוַת הַגָּן –
לְהֵדֵי הָאֹשֶׁר, שֶׁאָצַלְנוּ כָּאן;
וְלַלֵּב אוֹמֶרֶת בִּלְחִישָׁה הַיָּד
כִּי כַּף יָד אַחֶרֶת בָּהּ תִּלְהַט־תִּרְעַד;
כִּי אוֹתוֹ חֹם רַעַד גַּם אוֹתָהּ עוֹטֵף –
כִּי כָּתֵף נִצְמֶדֶת חֶרֶשׁ אֶל כָּתֵף…
- אילנה רונן
- עדנה הדר
- צחה וקנין-כרמל
לפריט זה טרם הוצעו תגיות