חנניה ריכמן
ס. נַדְסוֹן (1862–1887)
בתוך: תַּרְגוּמִים מֵרוּסִית

רַק הַשַּׁחַר יָפֶה בְּתוֹלְדוֹת אַהֲבָה:

מֶלֶל־רֶגֶשׁ רִאשׁוֹן מָלֵא מֹרֶךְ,

רֶטֶט נֶפֶשׁ תַּמָּה, בַּיְשָׁנִית־נִלְהָבָה –

וּפְגִישׁוֹת חֲטוּפוֹת, אַגַּב־אֹרַח.


מִשְׁחֲקֵי־מַבָּטִים, חִלוּפֵי־רְמָזִים,

מַאֲבָק בֵּין קִנְאָה לְתוֹחֶלֶת;

לֵב מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו רִגְשֵׁי־אֹשֶׁר גְּנוּזִים;

זֶה גַן־עֵדֶן תַּחְתוֹן שֶׁבַּחֶלֶד…


נְשִׁיקָה – זֶהוּ צַעַד רִאשׁוֹן לִגְלִישָׁה:

הַחֲלוֹם נַעֲשֶׂה לְבֶן־מֶמֶשׁ;

וּמוּרָד מִכַּנּוֹ, בְּלִי עֲטֶרֶת־קְדֻשָּׁה,

הָאֱלִיל שֶׁסֻּגַּד לוֹ עוֹד אֶמֶשׁ.


קוֹל הַלֵּב מִתְרוֹפֵף – אַךְ בְּלַהַט וִיקוֹד

קוֹל הַדָּם הַשִּׁכּוֹר מִשְתַּמֵעַ.

הָאוֹהֵב – הוּא עַתָּה הַמַּרְבֵּה נְשִׁיקוֹת

בְּבֻלְמוֹס־חֲשִׁיקָה מְשַׁגֵּעַ.


הַמִּקְדָּש הַזּוֹהֵר נֶהֱפַךְ לְהַרְמוֹן –

וּתְפִלַת הַכֹּהֵן מְשֻׁתֶּקֶת;

אֵשׁ זָרָה בְּנַפְשׁוֹ – וְכֻלָּהּ צִמָּאוֹן:

עִנּוּגֵי־בְּשָׂרִים הִיא חוֹשֶׁקֶת.


הָאוֹהֵב, שֶׁבִּקֵּש רַק עֵינֵי־אֲהוּבָה,

אֶת יִצְרוֹ הַלּוֹהֵט לֹא יִכְבּוֹש עוֹד:

הוּא שׁוֹלֵחַ עַתָה מְבָּטֵי־תַּאֲוָה

אֶל מַחְשׁוֹף־הַכְּתֵפַיִם בְּלִי בֹּשֶׁת…


לְבַסּוֹף – רֶגַע־עֹנֶג, וּפֶרַח־הַהוֹד

כְּבָר נִמְעַך וְנִקְטַף בְּיַד־חֶצֶף;

הוּא אָבַד לִבְלִי־שׁוּב – לֹא יַחְזִיר אוֹתוֹ עוֹד

גַּל־חַיִּים מָלֵא גַּעַשׁ וָשֶׁצֶף.


חַג־הָרֶגֶשׁ נִגְמַר… הָאוֹרוֹת מְכֻבִּים,

תַּפְאוּרַת־הַתַּחְפֹּשֶׂת נָגוֹזָה…

בָּאָה עֵת שִׁמָּמוֹן, הַיָּמִים הָרַבִּים

שֶׁל עָגְמָה, שֶׁל מִרְמָה וְשֶׁל פְּרוֹזָה!…





אִם זֶה אֹשֶׁר־אֱמֶת אוֹ ­צִלּוֹ – מָה אִכְפַּת?

נֵדֶר־אֹמֶן אֵינֶנִּי תּוֹבֵעַ…

וּבִלְבַד שֶׁתּוֹסִיפִי לִהְיוֹת לִי מִקְלָט,

וְיִרְוַח לְלִבִּי, וַאָנוּחַ מְעַט,

כְּמוֹ יֶלֶד חוֹלֶה וְיָגֵעַ.


לֹא אֶצְפֶּה לֶעָתִיד – וְכָל עוֹד כֹּה חָמִים

מַגָּעָהּ שֶׁל יָדֵךְ הַלּוֹטֶפֶת,

לֹא אֶשְׁאַל אִם חַסְדֵּךְ הוּא לְאֹרֶךְ־יָמִים,

וְהַאִם לֹא הֵתֵּל בְּלִבִּי הַתָּמִים

לֵב אִשָּׁה בְּקַפְּרִיזָה חוֹלֶפֶת?


וְלָכֵן גַם אֲנִי אֶת לִבִּי לֹא אֶחְקוֹר,

פֶּן אָעִיר בּוֹ סָפֵק לֹא־מִדַּעַת;

אַךְ נָעִים לִי קוֹלֵך בְּדִבּוּר וּמִזְמוֹר,

וְנוֹשֵׁם אָנֹכִי עַל־יָדֵךְ כְּבֶן דְּרוֹר –

וְדַיִי שֶׁעָלַי חֲבִיבָה אַתְּ!


אִם יָקוּץ בִּי לִבֵּךְ – אַל תָּחוּסִי, רַעְיָה,

לְהַרְעִיל אֶת נַפְשִׁי בְּעַצֶּבֶת!

לֹא אֶרְצֶה קָרְבָּנֵךְ ־ שִׁעְבּוּדֵךְ כִּשְבוּיָה.

כֹּה רַבִּים הַכְּבָלִים בְּתֵבֵל הַדְּווּיָה

הֲיֵשׁ טַעַם לִחְיוֹת חַיֵּי־עֶבֶד?


אָז אֶלְחַץ לִפְרֵדָה אֶת יָדֵךְ כְּיָדָהּ

שֶׁל אָחוֹת לַתְּלָאוֹת וְלַפֶּרֶךְ –

וְאֵדַע לְקַבֵּל אֶת מַכְאוֹב הַפְּרֵדָה

בְּלִי תְּלוּנָה עַל גְּזֵרַת־הַגּוֹרָל הַכְּבֵדָה –

וְאַמְשִׁיךְ לְבַדִּי אֶת הַדֶּרֶךְ…




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אילנה רונן
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!