חנניה ריכמן
נ. מִינְסְקִי (1855–1937)
בתוך: תַּרְגוּמִים מֵרוּסִית

פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם תִּשְׁמַע הַסִּפּוּר, שֶׁמִּפִּי יִשְׁתַּפֵּךְ,

רוּחַ־בֹּקֶר קַלָּה, ־ הִיא תַּחְלוֹף, מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

כְּסוּפָה שִׁכּוֹרָה עַל פְּנֵי חֶלֶד…


פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם יִשְׁמַע הַסִּפּוּר שֶׁמִּפִּי יִשְׁתַּפֵּךְ,

צְבָא כּוֹכְבֵי־הַמָּרוֹם, ־ יֵעָצֵר בָּרָקִיעַ,

וְהֵלֵּיל – אֶל קִצּוֹ לֹא יַגִּיעַ…


פִּי יָרֵא לְסַפֵּר, אֵיךְ לִבִּי אוֹהֲבֵךְ;

אִם לִבִּי בְּעַצְמוֹ שׁוּב יִשְׁמַע אוֹתוֹ “אֵיךְ”,

יִתְפַּלֵּץ מִטֵּרוּף־אַהֲבָה מְשַׁגֵּעַ

וּמֵאֹשֶׁר וּכְאֵב – יִתְפַּקֵּעַ…





הִיא מַזְהִירָה כַּצָּהֳרַיִם –

וְהִיא מְלֵאָה רָזִים כַּלֵּיל.

הִיא לֹא יָדְעָה דִּמְעוֹת־עֵינַיִם

וְיִסּוּרִים שֶׁל לֵב סוֹבֵל.


וְאָנֹכִי, שְׁבוּר קְרָב וָדֶחִי,

נוֹשֵׂא אֵלֶיהָ לֵב חוֹלֵם –

מָשׁוּל כְּיָם מַתְמִיד־בְּבֶכִי

הַמְּאֹהָב בְּחוֹף אִלֵּם…




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אילנה רונן
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!