זֶה לֹא צֶמֶר־פְּרָחִים מִ“שִּׁנֵּי־הָאֲרִי”

מַפְרִיחוֹת בַּשָּׂדֶה יְדֵי־יֶלֶד –

זֶה כִּתְרֵי־שַׁלִּיטִים בְּמִשְׂחָק אַכְזָרִי

מְטַאטֵאת כְּנַף הַמָּוֶת בַּחֶלֶד.

בָּא הַמָּוֶת אֶל לֵץ: "כְּסִיל הִכּוֹן־נָא כַּחֹק!

בָּא תּוֹרְךָ – עוֹד מְעַט וְתָמוּתָה!

עִם כִּתְרֵי־מְלָכִים זֹאת הַפַּעַם אֶזְרוֹק

גַּם מִצְנֶפֶת־לֵצָן הַיַּלְקוּטָה!"

אַךְ קָפַץ הַלֵּצָן עַל כִּתְפֵי הָרָשָׁע –

וּמַנְחִית הוּא כִּמְלוֹא־הַיְכֹלֶת

כְּלֵי־זֵינוֹ – רַעֲשָׁן – בְּיָדוֹ הַקָּשָׁה

וְדוֹפֵק עַל עַצְמוֹת הַגֻּלְגֹּלֶת.

מִתְאַנֵּחַ הַמָּוֶת: הַרְפֵּה, רְחִימַאי!

אַךְ הַלֵּץ לֹא מַרְפֶּה מִן הַטֶּרֶף;

הוּא מַכֶּה כִּמְתוֹפֵף בַּזָּקֵן הָאַשְׁמַאי –

וְצוֹחֵק לוֹ וְשָׁר לְלֹא־הֶרֶף:

"אֵין לִי חֶשֶׁק לָמוּת, אֵין לִי פַּחַד מִמְּךָ!

מַעֲרִיץ אָנֹכִי אוֹר־חַיִּים וְשִׂמְחָה –

וְחַיַי לֹא יִתַּמּוּ בַּחֶלֶד.

חִישׁ נִשְׁכָּח כָּל גִּבּוֹר, וְכָל יֹפִי כּוֹמֵשׁ –

וְאוּלָם לְעוֹלָם לֹא יָמוּת הַטִּפֵּשׁ:

בַּת־אַלְמָוֶת הִנָּה הָאִוֶּלֶת!"

שִׁרְיוֹנוֹ חָלוּד מִיּשֶׁן,

קוֹבָעוֹ – אַגַּן־נְחשֶׁת,

וְרַגְלָיו בָּאַרְכּוֹפַיִם –

כְּמוֹטוֹת מֵרֹב כְּחשֶׁת.

סוּס צוֹלֵעַ – רוֹסִינַנְט הוּא

לְעֵינוֹ הַמִּתְנוֹצֶצֶת;

וְכַנְפֵי טַחְנַת־הָרוּחַ –

הֵן יְדֵי עֲנָק־מִפְלֶצֶת.

בְּפֻנְדָּק נִרְפָּשׁ בַּדֶּרֶךְ

הוּא רוֹאֶה אַרְמוֹן רַב־הֶדֶר;

בְּאָזְנָיו – צְלִיל קֶרֶן־כֶּסֶף

לַחֲלִיל רוֹעֵה־הָעֵדֶר.

שָׁם, כְּפוּפָה עַל גַּל שֶׁל זֶבֶל,

אֵשֶׁת־כְּפָר – אַךְ לְלִבּוֹ זוֹ

נַעֲלַת גְּבִירוֹת הָחֶלֶד,

דוּלְצִינֵאָה דֶה־טוֹבּוֹזוֹ.

אַחֲרָיו בָּא סַנְשׁוֹ־פַּנְסָה.

גֵּא רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ הוּא;

כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לוֹ –

לְנוֹשֵׂא־כֵּלִים כָּמוֹהוּ.

וּמַטִּיף בְּלַהַט־עֶלֶם

הָאַבִּיר בְּקוֹל בָּטוּחַ;

לְדַלִּים הוּא, תַּחַת לֶחֶם,

מְפַזֵּר פְּנִינֵי־הָרוּחַ:

"יְדִידַי, שִׂמְחוּ וְשִׂישוּ:

כָּל הָרַע נָדוֹן לְכֶמֶשׁ;

אַהֲבַת־אַחִים נִצַּחַת

בָּעוֹלָם תִּזְרַח כַּשֶּׁמֶשׁ…

יִשְׂרְרוּ שִׁוְיוֹן וָישֶׁר,

יֵעָלְמוּ אַנְשֵׁי־הַזְּרֹעַ;

שׁוּם בָּרוֹן, שׁוּם זֵד רָם־תֹּאַר

לֹא יָעֵז בָּכֶם לִפְגּוֹעַ.

שִׁירוּ שִׁיר לַמְנַצֵחַ!

הִסְתַּכְּלוּ בְּזוֹ הַחֶרֶב:

הִיא תַּשְׁלִיט חֵרוּת וָצֶדֶק,

תַּעֲנִישׁ טוֹרְפֵי־הַטֶּרֶף!"

טַף עַלִּיז מִבֵּית־הַסֵּפֶר

רָץ אֵלָיו בְּצֹהַל־נֶפֶשׁ.

לוֹעֲגִים הַפִּרְחָחִים לוֹ

וְזוֹרְקִים בּוֹ בֹּץ וָרֶפֶשׁ.

חֶנְוָנִי שָׁמֵן בַּפֶּתַח

כַּף אֶל כַּף מוֹחֵא, שָׂמֵחַ;

וְצוֹחֵק עַד רַעַד־בֶּטֶן

הַמּוֹזֵג מִבֵּית־מַרְזֵח.

בִּתְמִיהָה מַבִּיט הַכֹּמֶר;

בְּאִמְרַת־חָכְמָה קוֹלַעַת

הוּא מוֹקִיעַ בְּלַטִינִית

דּוֹר טֵרוּף וְקֹצֶר־דַּעַת.

הַגַּלָּב הִפְסִיק גִּלּוּחַ

וּמִהֵר לָצֵאת לַשַּׁעַר;

וְקוֹרֵא אֶל דוֹן קִישׁוֹט הוּא

תּוֹךְ נִפְנוּף־בְּרָכָה בַּתַּעַר:

"הוֹ, אֲצִיל אַנְשֵׁי דוֹרֵנוּ,

הוֹד־עֻזְּךָ גּוֹרֵם לִי עֹנֶג…"

וּפִתְאֹם עוֹצֵר דְּבָרָיו הוּא

וְצוֹחֵק, צוֹחֵק עַד חֹנֶק.

אַךְ לֹא חָשׁ אַבִּיר־הַצֶּדֶק

בַּלִגְלוּג, בַּבּוּז, בָּאֹדֶשׁ:

עַל פָּנָיו – חוֹתָם שֶׁל טֹהַר,

בְּעֵינָיו – זִיו רוּחַ־קֹדֶשׁ.

מְגֻחָךְ הוּא. אַךְ מִמֶּנּוּ

אַהֲבָה תַּמָּה קוֹרֶנֶת;

גּוּף חָלוּשׁ לוֹ – אַךְ בַּנֶּפֶשׁ

אֱמוּנָה עַזָּה שׁוֹכֶנֶת.

אַהֲבָה זוֹ אֱמוּנָה זוֹ

תְּחַמֵּם בְּאוֹר זָרוּחַ

כָּל נָבִיא וְכָל אִישׁ־פַּיִט,

מְשֻׁגָּע וְאִישׁ־הָרוּחַ.

• דרור איל
• גלי סנדיק
• צחה וקנין-כרמל