תְּכוּפוֹת מַשְׁלֶה אוֹתָנוּ אוֹרְלוֹגִין,

בְּהַשְׁכִּיחוֹ תְּנוּעַת־חַיִּים סוֹעֶרֶת:

אוֹתָן סְפָרוֹת מַרְאִים הַמְּחוֹגִים –

וְנַאֲמִין כִּי כָּל שָׁעָה חוֹזֶרֶת.

וְכֵן מַשְׁלֶה מַחְזוֹר הַזְּמַן הַנָּע:

אוֹתוֹ שֵׁם־יוֹם מוֹפִיעַ כָּל שָׁבוּעַ,

אוֹתוֹ שֵׁם־יֶרַח בָּא שָׁנָה־שָׁנָה –

כְּאִלּוּ הֵם חוֹזְרִים בִּזְמַן קָבוּעַ.

נֵדַע כִּי הַדָּבָר אֵינוֹ נִתָּן –

כִּי לֹא יַחְזוֹר לָעַד לֹא יוֹם, לֹא יֶרַח;

אַךְ כַּדּוּרִית־שָׁעוֹן וְלוּחַ־זְמַן

מְטַשְׁטְשִׁים אֶת הַרְגָּשַׁת הַדֶּרֶךְ.

לְנֶצַח אֵין בָּנִים – גַּלְמוּד וַעֲרִירִי הוּא.

זָרָה לוֹ חֲוָיַת לֵדוֹת וְחִדְלוֹנוֹת.

אַךְ יֵשׁ לוֹ אָח צָעִיר – הוּא זְמַן – וּלְאָחִיהוּ

הֲמוֹן־צֶאֱצָאִים הָרַב מֵהִמָּנוֹת.

תְּקוּפוֹת, מֵאוֹת־שָׁנִים תִּפְרֶינָה – תַּהֲרֶינָה,

כָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה יָנִיבוּ תְּנוּבָתָם.

כָּל עוֹד קִצְבָה־שֶׁל־זְמַן גַּם לָנוּ – נְנַצְּלֶנָּה:

יִפְעַל נָא כָּל זְמַנָּהּ לְמַעַן הָאָדָם!

יִשְׁקוֹל נָא חֲרוּזִים בַּקֶּצֶב הַקָּבוּעַ,

יָמֹד בִּמְרוּצָתוֹ עָמָל, רִקּוּד, מָעוֹף –

וְאַף אִם שִׁעוּרוֹ קָצָר הוּא וְצָנוּעַ,

יוֹסִיף וְלוּ קֻרְטוֹב עַל יְצִירַת־אֵין־סוֹף!

דַּקָּה, יְצוּר־בָּזָק, הַרֵיהִי מְסֻגֶּלֶת

לָלֶדֶת לְעוֹלָם מִבְצָע אוֹ שִׁיר מַרְהִיב;

וְנֶצַח הַזָּקֵן, הָעֲרִירִי בַּחֶלֶד –

סוֹפוֹ שֶׁיְּאַמֵּץ בָּנִים מִבְּנֵי־אָחִיו.

• נגה רובין
• עדנה הדר
• צחה וקנין-כרמל