לנשמת אחי ישעיהו ז"ל

דְּמָמָה כְּבֵדָה כַּצּוּר. דְּמָמָה חוֹנֶקֶת.

לוּחוֹת וְתַאֲרִיךְ. לוּחוֹת וְתַאֲרִיךְ.

לְפֶתַע שְׁמִי זוֹעֵק! הַלֵּב עוֹנֶה בְּשֶׁקֶט –

הִנֵּה אֵשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת אָחִי…

עוֹלַם הַזִּכְרוֹנוֹת. מִלֵּב אַשּׁוּחַ

שִׁיר הַיַּלְדוּת בּוֹכֶה אֶת יַתְמוּתוֹ.

אָחִי שֶׁלִּי כֻּלּוֹ. בְּאוֹתִיּוֹת הַלּוּחַ

תּוֹלְדוֹת חַיָּיו הָלְכוּ לִקְרַאת מוֹתוֹ.

שַׁתְקָן הָיָה אָחִי. נַפְשׁוֹ עֲלֵי בְּרִיחַ.

רַק בְּזַמְּרוֹ נִפְתַּח הַמַּעְיָן צָלוּל

כְּעַיִן בְּהִירָה, כַּבֹּקֶר הַמַּבְטִיחַ

שָׂדֶה בְּשִׁבֳּלָיו עַד עֶרֶב כְּבַד יְבוּל…

בַּדַּיִשׁ לֹא יוּדַשׁ. אָחִי יִהְיֶה שַׁתְקָן

עִם כָּל הַדּוֹמְמִים בַּסֶּלַע הַדּוֹמֵם…

סִפּוּר כָּל-כָּךְ גָּדוֹל עַל שֶׁלֶט כֹּה קָטָן

עִם תַּאֲרִיךְ שָׁחֹר וְאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם…

וְאִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל

וּשְׁמוֹ מַרְדָּן.

וְעֵת נָפַל בְּחֹסֶר קוֹל

(אֲבוֹי הָאִישׁ הִרְבָּה לִשְׁאֹל)

הַכְּרַךְ סָאַן.

כִּי חֲגִיגוֹת הָיוּ בָּעִיר

וְהִלּוּלוֹת בְּבֵית הַגְּבִיר

וְהַבָּנוֹת יָצְאוּ בְּשִׁיר

לִכְבוֹד אָבְדָּן.

וְכֹה מְעַט בְּאֶרֶץ-עֹל

בֵּין לָאו וְהֵן.

כִּי רַבּוּ חֲרָבוֹת כַּחוֹל –

אֲבָל אִמְרוּ – מָתַי נִפֹּל

עַל חֻדֵּיהֶן?

וַחֲרָבוֹת רָקְדוּ לִקְרַאת –

וּרְבָבוֹת עָרְגוּ אִבְחַת-

הַפִּגְיוֹנוֹת!

וּבְדָרְכָם עַל תֵּל קָטָן

הָיָה זֶה אִישׁ וּשְׁמוֹ מַרְדָּן,

וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק!

וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק לַעֲלָמוֹת

שֶׁצָּהֲלוּ עָלָיו עַד מוֹת

בְּבוֹא הַיּוֹם.

בְּנְפֹל הַנַּעַר עַל הָאֵם

וְאֶרֶץ-עֹל כְּאִי שׁוֹמֵם

בִּדְמִי אָיֹם…

וְאָז רַק לֵב אֶחָד פָּעַם

מֵאֲדָמָה אוֹדֶמֶת-דָּם

בְּיוֹם הַשְּׁכוֹל…

כִּי אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל –

וְלֹא לָמַד לִזְחֹל…

שִׁיר לַנְּתִיבוֹת אֲשֶׁר זָנַחְנוּ.

שִׁיר לַדּוּמִיּוֹת לֹא בָּאנוּ עַד חִקְרָן.

זַעֲקַת-תְּפִלָּה שֶׁלֹּא שָׁלַחְנוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹא נִתַּן…

כִּי בָּרַחְנוּ – מְנַת-חֶלְקֵנוּ…

אִם פָּרַחְנוּ – מִי עָנָה?

אָבִינוּ מוֹלְקֵנוּ

הָסֵר מֵעָלֵינוּ

רָאשֵׁי-לַעֲנָה…

רָאשֵׁי-לַעֲנָה שֶׁנָּשָׂאנוּ בְּשֶׁקֶר

תַּחַת שְׁמֵי-עֲנָנָה, שֶׁהֻרְווּ לִגְדוֹלוֹת.

הוֹשַׁע-נָא, הוֹשַׁע-נָא, וּבָאנוּ עַד חֵקֶר

סוֹד זֶרַע חִטִּים וְעֵינָיו זְהֻבּוֹת…

שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּלֹא הֵעָצֵר.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁלֹא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…

מִנְהָרָה – מְנַת חֶלְקֵנוּ.

יָהֳרָה – קְלִפַּת-נָבוּב!

אָבִינוּ מַלְקֵנוּ,

סַמֵּן חֶלְקָתֵנוּ,

צַוֵּנוּ לָנוּב;

צַוֵּנוּ לָנוּב וְלִפְקֹחַ עֵינֵינוּ;

לִבֵּנוּ עָזוּב מֵעֲשׂוֹת הִלּוּלִים.

יִפְרֹץ נָא וֶזוּב-חֲמָתְךָ. עֲשׂוֹתֵנוּ

פְּשׁוּטֵי-אִילָנוֹת עֲלֵי מַיִם שְׁתוּלִים…

שִׁיר לַדֶּרֶךְ לֹא עָשִׂינוּ, שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּדוּמִיָּה בְּלֹא הֵעָצֵר.

זַעֲקוֹת-תְּפִלָּה בְּמַעֲלוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹּא נִתַּן מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…

שִׁירַי פָּשְׁטוּ בְּכָל הַמַּעֲרָכוֹת

וְאַף חָזְרוּ אֵלַי צוֹלְעִים עַל יְרֵכָם.

חֶלְקָם אָבְדוּ מִלֵּב בְּלֵיל הָאֳרָחוֹת,

וְאֵלֶּה הַשָּׁבִים, שָׁבִים בְּלֹא רֵיחָם.

בָּנַי חוֹפְרֵי-זָהָב

וְנִסְעָרִים מִדַּעַת,

אֲשֶׁר יָצְאוּ לַקְּרָב

בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת,

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: הַכֹּל עוֹרְקֵי-סִיגִים.

אַךְ אִישׁ עוֹד לֹא אָמַר: בָּנָיו בָּעֲרִיקִים.

שִׁירַי נִגְּנוּ הַלֵּל לְכָל הַיְפֵיפוֹת

אֲבָל חָזְרוּ דְּמוּמִים בְּלֹא כַּלַּת-הַבַּיִת,

וְאֵין חַגִּים לַלֵּב כִּי יָד אֵין לֶאֱפוֹת

בְּעֶרֶב הַשְּׂמָחוֹת – חַלַּת הַבַּיִת.

בָּנַי סוֹגְדֵי-לַחֵן

עַד לְאִבּוּד הַכֹּחַ,

בּוֹשִׁים חָזְרוּ לָכֵן

בְּלֹא מַלְקוֹחַ.

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: בָּנָיו בַּמַּעֲרִיצִים,

אֲבָל אֲבוֹי לְמִי שֶׁלֹּא בֶּעָרִיצִים.

שִׁירַי לָמְדוּ הַחֲרֵשׁ בְּכָל חוֹפֵי-הַבְּדוֹד

אֲבָל חָזְרוּ לִזְעֹק עַל אֹזֶן אָב חוֹטֵא.

מַה מּוּזָרָה מְאֹד מִלַּת עֲווֹן-אָבוֹת

בְּפִי בְּשָׂרְךָ אַתָּה שֶׁאֵין לוֹ מְבַטֵּא.

בָּנַי יוֹדְעֵי-חֶטְאִי

וְנִשְׁבָּרִים מִדַּעַת.

כִּי גֶּשֶׁר אֵין אִתִּי

לָבוֹא וְאַף לָטַעַת.

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: לַהַלְוָיָה נָבוֹא.

אַבָל אֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָם אֶל הַר נְבוֹ…

¹

אֵיךְ חָפְרוּ, אֵיךְ חָפְרוּ אֶת הַחֶרֶב

שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבְּרָה.

זָעֲקוּ הַשּׁוֹתְקִים אוֹתוֹ עֶרֶב

וּמְאוּם, וּמְאוּם לֹא קָרָה.

רָעֲדוּ הַסּוּסִים בְּצָרְפַת

וְהָיְתָה הַקִּרְיָה עוֹלֶזֶת.

רַק אֵם הִתְיַפְּחָה בִּשְׁנָת

וְחָלְמָה אֶת הָעִיר מֻפְגֶּזֶת.

אֵיךְ הָפְכוּ, אֵיךְ הָפְכוּ אוֹתוֹ עֶרֶב

בְּסִפְרֵי הָעִתִּים וְהַצֹּאן,

עַד בָּאוּ אֶל דַּף הַחֶרֶב

וְעָמְדוּ בְּעַמּוּד הַקָּלוֹן.

רָעֲדוּ הָעֵצִים בְּצָרְפַת

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק אוֹתֵתוּ.

וְחָלָב שֶׁחָמַץ בַּשַּׁד

הֵינִיק יְלָדִים שֶׁמֵּתוּ.

אֵיךְ עָבְרוּ, אֵיךְ עָבְרוּ עִם הַחֶרֶב

עַל אוֹתוֹ הַצַּוָּאר הַנִּשְׁסָף…

וְחִיְּכָה פָּרִיז עִם עֶרֶב

כְּחַיֵּך תַּרְנְגוֹל מוּל חַלָּף.

רָעֲדוּ כּוֹכָבִים עַל צָרְפַת

וְהַלַּיְלָה שָׁקֵט וְרוֹגֵעַ.

הָיָה זֶה, הָיָה זֶה בִּשְׁנַת-

אַמְּצֵנוּ רוֹצֵחַ כְּרֵעַ…

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

רוֹצְחֵי נַפְשִׁי בְּחִיּוּכִים

בְּנֹפֶת חֲנֵפִים

בְּשֶׁמֶן מֹר הַמַּר.

הוֹ חֶנְוָנִים שֶׁלִּי –

יוֹדְעֵי מַה טּוֹב לַלֵּב

גַּם מִן הַלֵּב.

וּמְשַׁבְּחֵי תָּפֵל

וּמְשַׁפְּכֵי דָּמִים

בְּסֵבֶר חֲכָמִים

אֶל נַהֲרוֹת הַבְּלִי – – –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

אֲנִי מְעַט עָיֵף.

הַנִּיחוּ לַדְּבָרִים

לִיצֹר אֶת מַגָּעָם

בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

וּמַה לָּכֶם חַשְׁמַל

בְּטֶרֶם חֲשֵׁכָה – –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

סוֹלְחֵי לְכָל עָווֹן

וּמְרַדְּפִים לָאִישׁ

אֲשֶׁר בִּקֵּש רְאוֹת

אֶת כּוֹכָבָיו בַּיּוֹם –

עוֹלָם שָׁפוּי מְאֹד

כִּוֵּן אֶת תּוֹתָחָיו.

וּזְבוּב עַל בֵּי-זְכוּכִית

צָעַק וְלֹא נִשְׁמַע. –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

הוֹלְכֵי עִם מְלָכִים

בַּדֶּרֶךְ הֶעָקֹב –

הַחֲלָקוֹת לָכֶם

וְהַחַכּוֹת לָכֶם –

כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם –

אֲבָל הַפְּרִי שֶׁלִּי

בְּטֶנֶא הַמַּכְאוֹב.

לִשְׁתֹּק לֹא אוּכַל

וְלִזְעֹק לֹא אוּכַל

עָלָה בִּי הַחֶנֶק עַד לֶב-הַצַּוָּאר.

כִּי קֻלַּל הַמַּרְבֶּה

וּפָשַׁט הָאַרְבֶּה

וְהוֹתִיר חֶלְקָתִי חֲשׂוּפָה כַּצַּוָּאר.

לוּ בְּכִי לִי נִתַּן,

לְמִצְעָר בְּכִי תַּן,

וְזָרְחוּ הַדְּמָעוֹת כִּפְנִינִים עַל צַוָּאר.

שָׂח דּוֹרִי לְשִׁבְחִי:

כִּי אָבַד לוֹ הַבְּכִי

יַקִּיפֵהוּ שָׁרָב וְצָרַב בַּצַּוָּאר.

כִּי יִבְעַר בִּי מָשָׁל

עַל הַסְּנֶה שֶׁאֻכַּל

עַל אַיִל לֹא בָּא לְהוֹשִׁיט הַצַּוָּאר,

וְאֵלִי הַקַּדְמוֹן,

הַשִּׁכּוֹר הָאַדְמוֹן,

הַשּׁוֹתֶה אֶת דָּמִי מִצַּוָּאר אֶל צַוָּאר,

יַעֲלֵנִי עוֹלָה

בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה –

וּמֵרִיעַ הָעָם וּמַגְבִּיהַּ צַוָּאר.

תֵּן לָעָם שֶׁלָּעָם!

וַאֲנִי בְּתוֹכָם.

וְתָבוֹא מַאֲכֶלֶת עַד לֶב הַצַּוָּאר!

כִי סְפִינוֹת כָּל יָמַי

נִטְרְפוּ בְּיַמַּי

וּבָאוּ דָּמַי עַד-צַוָּאר!

אַתָּה קוֹרֵא וְאֵין עוֹנִים.

גַּם נַפְשְׁךּ הָעֲרֻמָּה לִפְנֵי קְרוֹן-הָאַגָּדוֹת

שׁוּב לֹא תִּמְשֹׁךְ קוֹנִים.

רַכֶּבֶת הַשֵּׁדִים עוֹשָׂה שַׁמּוֹת

בְּשׁוּק הַמַּטְמוֹנִים.

גַּלְגַּל עֲנָק מַפְרִיחַ לַנְּעָרוֹת

אֶת הַשְּׂמָלוֹת מִן הַשּׁוֹקִים.

וּבַקָּרוֹן הָרֵיק, בְּאֵין רוֹאֶה,

הַכֶּתֶר שׁוּב בּוֹכֶה.

וּבַקָּרוֹן הָרֵיק עוֹמֵד עוּגָב אָבֵל,

עוֹצֵר שִׁירִים רַבִּים.

עוֹד בַּפִּנָּה יוֹשֵׁב הַפֶּלִאי הַשּׁוֹאֵל,

אַךְ מֶבָּטָיו כָּבִים.

כֻּלְּךָ עֲטוּף תּוּגָה בַּלַּיְלָה הַצּוֹהֵל

מוּל קוֹל הֲמוֹן עוֹבְרִים וְלֹא שָׁבִים.

הִנֵּה אֶל צְרִיף הַיְרִי הַזֶּרֶם יִתְגַּלְגַּל.

וְאִילָנוֹת שֶׁל סְרָק. וְכוֹכָבִים – חַשְׁמַל!

אַךְ אֶל גָּבֹהַּ מֵחַשְׁמַל זְעַק, זְעַק אָחִי.

נִשְׁמַת הַגַּן אַתָּה וּבְגִינְךָ הוּא חַי.

אוּלַי יָבוֹא אֶחָד דָּמוּעַ וְרָחִים

וְאֶת לִבּוֹ הַבַּר יוֹשִׁיט לְךָ כְּשַי.

אוּלַי הַנְּעָרוֹת תִּמְשֹׁכְנָה בַּחוּרִים

לִנְגֹּעַ רוֹעֲדוֹת בְּמֵיתְרֵי-הַדְּוַי…

וְאֵם אֶת תִּינוֹקָהּ אֶל שְׁתִיקָתְךָ תָּרִים –

אוּלַי…

בַּנָּאִים לְגֹבַהּ,

קַנָּאִים לְשֶׁקֶט.

כֹּבֶד צְעָדִים בְּנוֹעַ פִּגּוּמִים.

אַשְׁפַּתּוֹת הָרְחוֹבָה,

בַּמִּסְתּוֹר – צַלֶּקֶת;

מַה יֵּעַשׂ, אֱלוֹהַּ, לְגַגּוֹת פְּגוּמִים?

קִיר אֶחָד בָּקוּעַ.

וְשִׁמְשָׁה-אֵין-שֶׁמֶשׁ.

יַד הַיַּבָּלוֹת בַּטִּיחַ הַתָּפֵל.

כִּי מַסָּד שָׁקוּעַ

אֲזוֹבִים וָכֶמֶשׁ

מָה רוֹעֵד הַבַּיִת – עוֹלָלִי שׁוֹאֵל…

הַשָּׂדֶה תָּמֵהַּ:

אֶבֶן מַה מִּבֹּקֶר,

אֶבֶן-בֵּית-חַיֵּינוּ מַה לָּהּ וְתִזְעַק?

מַעְיָן נוֹבֵעַ אֶל שִׁבְרֵי-הַשֹּׁקֶת –

עַל שִׁבְרֵי-הַלּוּחַ אַב-אָבִי נָמַק

לְבָרֵךְ קְרָאוּנוּ

מִי צִוַּנוּ “קָבָה”?

פַּטִּישֵׁי-הָאֹמֶן רְחוֹקִים מֵחַג.

בַּנָּאִים, עֲנוּנוּ:

בְּאֵין גַּג בַּגֹּבַהּ

אֵיכָה יִפְרְחוּ אָז יוֹנוֹתַי עַל גַּג?

עַל מִי לִפְרֹק אֶת שַׁוְעַת הַלֵּב?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה “שָׂעִיר” לִי?

בְּכָל שְׂדֵה-קְרָב הַמָּוֶת מְלַבְלֵב,

וְלִבְלוּבוֹ יְצַו: אַתָּה תָּשִׁיר לִי.

אַתָּה תָּשִׁיר

אַתָּה תַּשְׁאִיר

אַתָּה תַּסְעִיר עִקְּבוֹת בָּאֶבֶן.

וְעוֹד תִּלְפֹּת עַמּוּד הָעִיר

עַד שֶׁתִּמֹּט וְלֹא תַּכִּיר

שֶׁהֲרוּסָה הִיא וְנִצֶּבֶת.

עַל מִי לִפְרֹק אֶת כֹּבֶד הַדִּמְעָה?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה אוֹסֵף לִי?

אָיֹם מִכֹּל הַשֶּׁקֶט לְשִׁמְעָה

בְּאֵין קוֹל אָב: אַתָּה יוֹסֵף לִי…

וְלֹא תַּשְׁבִּיר

וְלֹא תּוֹתִיר

וְלֹא תַּסְתִּיר זְהַב-גָּבִיעַ.

אִם יֵש מִשְׁפָּט בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר

יֵצְאוּ מִפְּשָט כָּל תָּאֳרֵי הַשִּׁיר

וְאֶל עַצְמוֹ הַזֶּמֶר עוֹד יַגִּיעַ.

עַל מִי לִפְרֹק אֶת כָּל אַבְנֵי-הָאוֹר?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה לְפֶה לִי?

מִיעָרוֹת יָבוֹא, יָגִיחַ מִיאוֹר,

שְׂפָתַי עוֹד יְלַטְּפוּ אֶת פְּנֵי הַפֶּלִאי.

וְהוּא אַדִּיר

וְהוּא צָעִיר

וְהוּא יַדְהִיר דְּרָכִים עַד שַׁעַר –

וְאָז בְּיוֹם מַפֶּלֶת-שִׁיר

תָּשׁוּב הָאֶבֶן לְגַרְגִּיר

וּבֶעָנָן תְּלוּיוֹת עֵינֵי הַנַּעַר…

רַק אֶת עַצְמוֹ בָּנָה בִּינוֹת.

וְחַלּוֹנוֹת קָרַע אֶל פְּנִים.

כְּמוֹ סוּמָא גִּשֵּׁשׁ פִּנּוֹת

אֲשֶׁר יְדָעָן כְּבָר לְפָנִים.

בַּאֲגַמּוֹ הֵשִׁיט סְפִינוֹת,

וַחֲלוֹמוֹת כְּסַפָּנִים.

אֲשֶׁר חִפֵּשׂ לַנֶּפֶש נוֹי,

לְצַוָּארוֹ עֲדִי-כְּאֵב.

מַה נּוֹאָשָׁה מְלֶאכֶת-לֵב –

סָתוּם נִגְלֶה – וְשׁוּב מָבוֹי – –

רַק אֶת עַצְמוֹ אָהַב לִחְיוֹת,

כְּסֵפֶר אַגָּדָה עַתִּיק,

הַמְאֻכְלָס הַרְבֵּה חַיּוֹת.

גַם שֶׁיָּדַעְנוּ בּוֹ כָּל פְּסִיק,

עוֹד הוּא נוֹגֵהַּ נִפְלָאוֹת

לְדוֹר דּוֹרֵשׁ לְהַעְתִּיק…

אֲשֶׁר שִׁלֵּם עַל הַשָּׁלֵם

וְחַי בְּאוֹר הַמְּכִתּוֹת,

כִּי חוֹף אֶחָד לַנְּחִיתוֹת –

גְּבִישׁ הַנֵּצַח הַהוֹלֵם…

רַק אֶת עַצְמוֹ נִסָּה עַל נֵס,

וְרֹב מִשְׁלוֹ – בְּכִשְׁלוֹנוֹת.

מִשְׁעוֹל רָצָה לוֹ לְפַנֵּס

בַּזְּהוֹרִית עַל בְּהוֹנוֹת;

וְאֶת הָעֵדֶר לְכַנֵּס

בִּנְתִיבוֹת-שָׁנִים שׁוֹנוֹת.

אֲשֶׁר מָנוּ בּוֹ כָּל אָשָׁם

(דָּרַךְ אוֹתָם וְאֶת יֵינוֹ),

וּבְהִמּוֹג – וְהוּא אֵינוֹ

אֶלָּא הָאֶבֶן בִּכְבִישָׁם.

נָכוֹן כִּי קַמְתִּי עָלָיו בְּשָּׁדֶה.

וְאוּלַי הִשְׁכַּמְתִּי הָרוֹג.

וְהֶבֶל-דָּמוֹ שׁוּב אֵינוֹ מִתְאַדֶּה

מֵאָז שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו, הַשָּׂדֶה

אָדֹם הוּא וְלֹא יָרֹק.

שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן,

וְנָכוֹן בִּי כֹּחִי הָרוֹדֶה.

אַךְ אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה, יָהּ רִבּוֹן,

אַתָּה הָרוֹאֶה, אַתָּה הָאָדוֹן

שֶׁל הַשְּׁנַיִם בְּלֵב הַשָּׂדֶה?

וְנָכוֹן שֶׁחֶלְקוֹ מֵחֶלְקִי שָׁפַר.

כִּי מָנַעְתִּי אוֹתוֹ מֵחֵטְא.

וְטָהוֹר הֶבְלְךָ הַשּׁוֹכֵן עָפָר,

וַאֲנִי יָהּ רִבּוֹן, חַבְלְךָ עַל צַוָּאר,

אֵינֶנִּי מוֹצֵא לִי גַּל-עֵד.

שֶׁטָּמַנְתָּ לִי פַּח בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן.

כִּי רָאִיתָ אוֹתִי וַתִּשְׁתֹּק.

כִּי הָיִינוּ אֶחָד בְּשִׁלוּשׁ הָרָצוֹן

הַנּוֹפֵל בַּשָּׂדֶה וְזוֹכֵר הֶעָווֹן

וְהַקָּם בַּשָּׂדֶה לַהֲרֹג…

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הַהוּא

רָקִיעַ הֶחְוִיר אֵין עָנָן.

הָאָב וְהַנַּעַר עָלוּ,

וְרַגְלֵי הָאָב בְּכָבְדָּן.

שִׂפְתֵי הַמִּשְׁעוֹל תָּלוּ

בָּעֶלֶם אֶת תִּקְוָתָן…

וְהַנַּעַר עֵצִים כִּתֵּף,

זָהֲרוּ פְּעָמָיו בָּאוֹר.

הָאָב אֶת סֶלַע הַלֵּב

נָשָׂא בִּדְמָמָה כְּגִבּוֹר.

וְהַשֶּׁמֶש לַנַּעַר אוֹהֵב –

הַדֶּרֶךְ כּוֹרַעַת לַחְזֹר…

וַיָּבוֹאוּ בָּהָר הַמּוּעָד

וְרַגְלֵי הַזָּקֵן מָעֲדוּ –

אַךְ הָעֶלֶם מָהִיר וְקָד

לְהָרִים אֶת אָבִיו בְּיָדוֹ,

וְנִרְתַּע מוֹלִידוֹ וַיִּבְעַט –

וְהַנַּעַר יָדַע שְׁעָתוֹ…

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: יִצְחָק,

כַּסֵּה מְאוֹרְךָ מֵהַבִּיט!

אַךְ הַנַּעַר נִגַּשׁ וְשָׁתַק,

עוֹד הָאָב אֶת יָדוֹ לֹא הִשְׁמִיט.

אָז אָמַר –

מָה אָמַר לוֹ יִצְחָק

שֶׁאַבְרָם אֶת פָּנָיו הֵלִיט?

הָעֵת הַחֲדָשָׁה, הָעֵת הַחֲדָשָׁה

הַמְכַסָּה בְּחוֹל כָּל חֲפִירוֹת לִבֵּנוּ.

הִנֵּה פֵּרוּר אָדָם עַל דַּף הָעֲדָשָׁה,

וְהַזְּמַנִּים גְּדוֹלִים (אִמְרָה קְצָת נְדוֹשָׁה)

עוֹלִים בִּמְחוֹלָם לְכַלּוֹתֵנוּ.

הִנֵּה גַּם זוֹ יֻמְרָה

לַחְשֹׁב אֲנִי מַבְדִּיל

קֻלָּא הִיא אוֹ חֻמְרָא –

זָהָב אוֹ בְּדִיל.

הָעֵת הַחֲדָשָׁה. מֻשָּׂג כָּל כָּךְ עַתִּיק,

עַל אַרְבַּע יְהַדְהֵד בְּזִכְרוֹנֵנוּ.

אָמְנָם הַלַּבְלָרִים סוֹגְרִים אוֹתוֹ בְּתִיק

עִם תָּו מֻדְבָּק עָלָיו – מִנְיַן שְׁנוֹתֵינוּ.

אַךְ זְבוּב-שֶׁל-יוֹם פָּשׁוּט בְּחָכְמָתוֹ יַדְבִּיק

אֶת סוֹד הַתּוֹלָדָה וְסוֹד מוֹתֵנוּ.

אוּלַי גַּם זֶה מֻסְכָּם

שֶׁמְּקוֹרוֹ מוֹרָא;

הֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם

לִמְסוֹרָה.

הָעֵת הַחֲדָשָׁה, הָעֵת הַחֲדָשָׁה

תִּזְעַק מִבְּדַל עִתּוֹן שֶׁהִתְגַּלְגֵּל עַל אֶבֶן.

הָאֶבֶן הָאֶחָת. הָעֵת קְפוּלַת שִׁשָּׁה,

פְּרִיכָה בְּכוֹתְרוֹתֶיהָ עֲלוּבוֹת הַגֶּוֶן.

הָעֵת הַחֲדָשָה הָעֵת הַחַלָּשָׁה –

הָרוּחַ סוֹחֲפָהּ

מֵעַל אִלְּמוּת הָאֶבֶן.

עַל סֶלַע הַשֶּׁקֶט עָבַר הַקּוֹלֵחַ:

נְהַר הַקּוֹלוֹת הָרָם מֵהָבֵן.

אֱלוֹהֵי הַשְּׁתִיקוֹת

שֶׁאֵינֶנּוּ בּוֹרֵחַ,

אַתָּה צוּר מַחְשַׁבְתִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּן

וְכוּר מַחְצַבְתִּי הַזּוֹרֵחַ,

כִּי עִנְיָן לִי בַּשֶּׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד

(דַּוְקָה בְּנוֹפִים שֶׁהָלְכוּ וְהִצְחִינוּ).

תֵּל-אָבִיב בִּמְפֹרָשׁ –

וְהַשֶּׁלֶג רַד,

וְהַשֶּׁקֶט רַד וְאָמַר הַאֲזִינוּ.

וַאֲנִי אֶל הַטֹּהַר הוֹשַׁטְתִּי יָד,

וּפָנַי בָּרַבִּים הִלְבִּינוּ…

דְּבָרִים כְּקָרְבָּנוֹת.

אַךְ אֵי מִזְבֵּחַ,

מִקְדַּשׁ מְעַט לְמִטְעֲנֵי תְּפִלָּה?

לֹא דַּי בַּהִיוּלִּי הַמִּשְׁתַּבֵּחַ

וְהוֹדָיָה לַשֶּׁמֶשׁ בְּהִלָּהּ –

שׂוּמָה לָגֶשֶׁת וְלָצֶקֶת הַקּוֹדֵחַ

בְּנַהֲרוֹת הַיֵּשׁ מֵעֵבֶר לַמְּגִלָּה…

דְּפוּסֵי דְּמָמָה בִּלְבַד בַּזְּעָקָה יַכִּירוּ;

וְרַהֲטֵי הַדָּם בְּמַעֲשֵׂי אֱנוֹשׁ.

דְּרָכֵינוּ הוֹמִיּוֹת. אַךְ הַשְּׁקָטִים יָאִירוּ

עַד יֻפְנְמוּ פָּנִים לָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ,

וְאָז הַפַּטִּישִׁים אַחֶרֶת עוֹד יָשִׁירוּ

כִּי רוּחַ בָּאָדָם

וְלֹא תִּטּשׁ.

כָּבְדוּ צְעָדִים וְהַדֶּרֶךְ יָגֵעַ,

נָכֹף אֶת רֹאשֵׁנוּ וְרֶגֶב נַבִּיט.

אַך נֶפֶשׁ קַלָּה בְּמֶרְחַב מְעוּפֶיהָ,

פְּרוּקַת הַהֶקֵּף וְשׁוֹאֶפֶת תַּמְצִית.

שׁוֹאֶפֶת מֶרְכָּז וּמַשֶּׂגֶת צָרוּף,

בִּגְוֹעַ דְּבָרִים שֶׁלִּחְיוֹת לֹא יָשׁוּבוּ,

וְכָל מִלְחַמְתָּהּ שֶׁדָּמֶיהָ יָזוּבוּ,

צָלוּל לְהוֹצִיא מִשָּׂרוּף.

לָשׁוּב אֶל חָדָש אֶל פְּגִישָׁה מְשֹׁעֶרֶת,

כְּבוֹא הַזַּלְזַל אֶל שָׁרְשׁוֹ הַשָּׁחֹר;

הַגֶּשֶׁר תּוֹבֵעַ מֵרֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת,

אֶל זֶה הַנִּסְתָּר הַזּוֹרֵחַ לַחְזֹר;

וְלָרֶדֶת אֶל הַר-הֱיוֹתֵנוּ-בְּדִידוּת.

לָבוֹא עִם דִּינַר הַזָּהָב בְּיָדֵנוּ,

זָקֵן כְּמוֹ נַעַר אֶל שַׁעַר בֵּיתֵנוּ,

וְהַכֹּל לְהַנִּיחַ אֶל כּוּךְ הַצְּמִיתוּת…

עָרֹם כַּבָּרָק וְכַגֶּשֶׁם דּוֹמֵעַ,

לִפֹּל לְהַצְמִיחַ אֶל רֶחֶם הַנִּיר.

כָּבְדוּ צְעָדִים אֲבָל עוֹד יִשָּׁמֵעַ

עִם זֶמֶר הַלֶּחֶם גַּם לֶחֶם הַשִּׁיר…