דו שיח עם בוקר

מאת

יחיאל מר

---

[שתק לי הבוקר יופיו אל פנים]

מאת

יחיאל מר

שָׁתַק לִי הַבֹּקֶר יָפְיוֹ אֶל פָּנִים.

אָמַרְתִּי: הָבֵן וְסָלַחְתָּ.

לְחוֹבָה אַל תָּדוּן אֶת בִּנְךָ בַּבָּנִים

אִם שָׁכַח אֶת פָּנֶיךָ בְּאֵלֶּה שָׁנִים –

גַּם אַתָּה אֶת פָּנָיו שָׁכַחְתָּ.

אָמַר לִי הַבֹּקֶר: הֲבֵל הֲבָלִים;

שְׁמַע שִׁיר יְרַקְרַק שֶׁהֵנַבְתִּי.

אָמַרְתִּי לַבֹּקֶר, בְּאֵלֶּה צְלִילִים

הוֹלִיכוּ אוֹתִי בְּאוֹתָם הַשְּׁבִילִים,

שֶׁמֵּהֶם אֶל פָּנֶיךָ לֹא שַׁבְתִּי.

אָמַר לִי הַבֹּקֶר: צוֹפֶה בִּי הַטַּל

הֲפֹךְ דִּמְעָתְךָ לְדֶשֶׁן.

אָמַרְתִּי לַבֹּקֶר: יָבֵשׁ הַיּוּבַל,

וּמִי יְבָרֵךְ אֶת שָׂדִי שֶׁקֻּלַּל –

לֹא אֲנִי שָׂרַפְתִּי הַגֶּשֶׁר –

אָמַר לִי הַבֹּקֶר: וְאֵיךְ תִּמָּלֵט,

וְשַׁחַר שֶׁלִּי בְּעֵינֶיךָ?

שָׁתַקְתִּי לַבֹּקֶר: עֲדַיִן צוֹעֵד

בַּדֶּרֶך אֵלֶיךָ הַבֵּן הָאוֹבֵד,

וְשׁוֹחֵר וְשׁוֹחֵר אֶת פָּנֶיךָ!

---

עַל הַקִּיר לִרְשֹׁם

מאת

יחיאל מר

הַנַּח לִי לָצֵאת וְלִנְגֹעַ בָּרֵיחַ –

לַחְפֹּן עֲסִיסוֹ שֶׁל יוֹם חֹרֶף בָּהִיר.

תֵּן לִי עִם כָּל זַאֲטוּט מִצְטַוֵּחַ

מִכִּיס הַמַּרְכֹּלֶת הוֹצִיא אֶת הַגִּיר.

בְּלָשׁוֹן מְשֻׁרְבֶּבֶת, בִּכְתָב לֹא בּוֹטֵחַ,

אֲנִי אוֹהֵב אֶת… לִרְשֹׁם עַל הַקִּיר.

לְרֹחַב הַקִּיר אוֹ עַל דַּף הַשָּׁמַיִם,

עַל מֵצַח הַכֶּלֶב הַבָּא לִקְרָאתִי.

אַל תִּרְאִינִי גְּבִרְתִּי. שֶׁרֵיקוֹת הַיָּדַיִם –

לִבִּי צַוָּארֵךְ יְקַשֵּט כַּעֲדִי.

אֱחֱזִי בַּשֹּׁבֶל, שִׁבֹּלֶת בַּמַּיִם,

שִׁכֹּרֶת הַזֶּרֶם – לִבֵּךְ בְּיָדִי.

וְאַתֶּם בְּנֵי תַּלְתֹּלֶת, זִנְחוּ לַגַּנֶּנֶת

וּבוֹאוּ צְמֵאֵי אַגָּדוֹת וְנִסִּים;

אַתֶּם הַכּוֹתְרִים לְרֹאשִׁי אֶת הַטֶּנֶא,

רְאוּ אֵיךְ נוֹשֵׁר זְהָבִי מִכִּיסִים – – –

אַגָּדָה עַל רוֹעֶה וּבַת מֶלֶךְ קוֹרֶנֶת

וְסוֹפָהּ הֶעָצוּב וּדְמָעוֹת בָּרִיסִים…

אֶת כָּל שֶׁשָּׁכַחְנוּ הַיּוֹם נְגַלֶּה נָא!

שִׁעוּר כְּמִצְוַת הַמּוֹרֶה הַכַּבִּיר.

עוֹבְרִים וְסָבִים, קִרְבוּ אֵלַי הֵנָּה,

בֵּין חוּט וּמַסְמֵר שׁוּב נוֹצִיא אֶת הַגִּיר!

וְעֵינֵי אֱלֹהִים בְּוַדַּאי תֵּהָנֶינָה

עֵת נִרְשֹׁם אַהֲבָה, בְּלִי שְׁגִיאוֹת, עַל הַקִּיר…

---

פֻּנְדַּק הָאֱלֹהִים

מאת

יחיאל מר

זֶה בֹּקֶר הַשְּׁתִיקוֹת. הַדּוּמִיָּה פּוֹרֶטֶת

אֶת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת עַל נֵבֶל הַזָּהָב.

אָדְמוּ שִׂפְתֵי-חַמָּה, וּלְחִי אִילָן לוֹהֶטֶת,

וּפֶתַע סְנוּנִיּוֹת – אַלְפֵי אִמְרוֹת-כָּנָף!

הַבַּיִת כְּבַד-חֲלוֹם, כְּמוֹ זוֹעֵף עוֹדֶנּוּ

וּכְבָר בַּת-שְׂחוֹק עוֹלָה בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו,

סָלַחְנוּ לַמִּשְׂחָק! הֵן שׁוּב לֹא נִפְגְּשֶׁנּוּ

וָרֹד וְלֹא מָתוֹק – הַיּוֹם בְּחִתּוּלָיו…

הַכְּבִיש (אֲפִלּוּ כְּבִישׁ!) יֵש בּוֹ דְּבַר-מָה תָּמוּהַּ,

עֵת נָח בָּטֵל בַּטַּל, בְּטֶרֶם הֲלִיכָה.

כֹּחָהּ שֶׁל כָּל בְּרֵאשִׁית בְּלֹא לִשְׁאֹל מַדּוּעַ,

וְכָל גָּדֵר דְּחוּיָה חוֹזֶרֶת לִפְרִיחָה…

הַבֹּקֶר בַּחַלּוֹן וּבְנִי פּוֹקֵחַ עַיִן

וְהוּא צוֹחֵק אֵלַי כַּשֶּׁמֶש לַיּוֹנִים.

הַב נַעֲלֹז, יַלְדִּי, כָּל עוֹד נִשְׁפָּךְ הַיַּיִן

כֻּלָנוּ שִׁכּוֹרֵי-פֻּנְדַּק-הָאֱלֹהִים.

---

בַּבֹּקֶר פִּתְאֹם

מאת

יחיאל מר

פָּרְחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנִשְׁמָתִי…

אֵלִי, אֵיזוֹ עֶדְנָה!

בֵּין כִּלְיוֹנוֹת וְקַלֻּיּוֹת

גּוֹוַעַת אַשְׁמָתִי.

כָּל נַעֲרָה עָנְדָה

עֲנַק-רָזִים.

מַחְרֹזֶת בְּנוֹת הַצְּחוֹק –

שְׂדֵרַת עֵצִים –

הִוְרִידָה עִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה

מִתְּכֹל אֵין חֹק…

שִׂמְחַת הָעַיִן הַדּוֹלָה

פְּנִינֵי-אֵלִים מִלֵּב מְצוּלָתִי –

פָּרְחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנִשְׁמָתִי!

וְעִגּוּלֵי חֶדְוָה שֶׁבִּי, הִדְלִיקוּ

זִיו בַּיְשָׁנִי בְּאֶבֶן אֲפֹרָה…

הַיֵּשׁ הַמְפַרְפֵּר לוֹבֵשׁ צוּרָה –

כָּךְ יַעֲנִיקוּ

רַבֵּי-חָזוֹן אֶת נֵצַח הַתְּמוּרָה;

בְּוִתּוּרֵי הִדּוּר –

עֲטֹף עוֹלָם בְּדֹק גְּלִימַת-חֲלוֹם,

בְּמַחְלְצוֹת הַסּוֹד,

עַד יִשְׁאֲלוּ עוֹבְרֵי הָאֳרָחוֹת:

“הַגֵּד, מַה יּוֹם מִיּוֹם?”

וַאֲחַיֵּךְ לָהֶם. בַּאֲשֶׁר לִי,

פָּרְחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנִשְׁמָתִי!

וְנִשְׁמָתִי תַּפְלִיג מוֹשֶׁכֶת כְּעַלְמָה.

הֵם יִזְכְּרוּ דְּבַר-מָה,

וְאַף יָנוּדוּ לִי צְחוֹקִים:

עוֹד יֵשׁ תְּמִימִים

חוֹלְמֵי-נִסִּים,

לְאִמָּא-אֲדָמָה…

---

אָבִיב

מאת

יחיאל מר

נִעֲרוּ נְעָרוֹת רָאשֵׁיהֶן לְמוּל רוּחַ.

רָעֲדוּ תַּלְתַּלִים, פַּסֵּי-פָּז, צְרוֹר-הַשְּׁחוֹר.

כִּי עִתִּים לְחִלוּף. וְהַפֶּקַע מָתוּחַ.

נְעָרוֹת וְעֵצִים, סִפְרְכֶם הַפָּתוּחַ –

יָרֹק עַל-גַּבֵּי צָחֹר.

יָרֹק כְּהַבְטָחָה,

צָחֹר כִּצְחוֹק הַטֹּהַר –

אִילָן בִּמְבוּכָה

בֵּין בֶּגֶד לְעֵירֹם.

גִּזְעוֹ לְיַד גִּזְעָהּ –

הַיְּעוּדִים מִנֹּעַר

בִּבְרִית הָרְעָדָה

בְּשַׁעֲרֵי הַיּוֹם…

בָּעֲרוּ יְעָרוֹת בֶּעָנָף הַצּוֹמֵחַ,

סָעֲרוּ סְעָרוֹת שֶׁל אָדֹם בַּיַּלְדָּה.

בֶּן אִילָן דַּק-עָנֹג, וּכְבָר הוּא רוֹמֵחַ

עֲנֶנֶת זְרִיחָה עַל חֻדּוֹ הַבּוֹטֵחַ –

וְעֵין הַיַּלְדָּה לֹא סָלְדָה…

רֵאשִׁית רַק לֶחָשִׁים,

בְּסוּמָה לִמְבַסְּמֶיהָ,

וְאֵין עוֹד נְחָשִׁים

בַּגַּן שֶׁזֶּה הִדְשִׁיא.

בְּכָל הַמִּפְרָשִׂים

חוֹתֶרֶת בְּיַמֶּיהָ

סְפִינַת הַנְּעוּרִים

אֶל חֹוף כָּבֵד מִפְּרִי.

שִׁעֲרוּ הַשָּׁרִים אֶת אָשְׁרָם הַנּוֹגֵהַּ,

רָעֲדוּ הַבַּדִּים עַל אִילָן וְחָזֶה.

הַשֶּׁקֶט נִצָּב, אַךְ דָּבָר לֹא רוֹגֵעַ,

וּפֶקַע אֶל פֶּקַע נוֹשֵׁק וְנוֹגֵעַ –

תָּעֵדְנָה דִּמְעוֹת-הַהוֹזֶה.

עָנָו עַד גַּאֲוָה,

עָנָף עַצְמוֹ מַגְבִּיהַּ

לָגַעַת בַּכָּחֹל

בְּאֶצְבַּע מַרְהִיבָה.

שְׁלֵוָה בְּכָל יָפְיָהּ

בּוֹצַעַת מְלֹא-פִּיהָ,

בְּחֵן יַלְדַּת הַתְּמוֹל,

אֶת לֶחֶם אֲבִיבָהּ.

---

לֵיל-קִמּוּרִים

מאת

יחיאל מר

טוּרֵי בָּתִּים לֵאִים. הַסְּעָרָה שָׁכָכָה.

הַכְּבִישׁ חוֹתֵר לַחֲשׂף אֶת יְגוֹנוֹ עַד תֹּם.

וַעֲגָלָה אֵין-סוּס בְּצַד הַדֶּרֶךְ נָחָה,

וְרֵיחַ לָהּ כָּבֵד שֶל לֶחֶם וְשָׁלוֹם…

יָרֵחַ סַקְרָנִי בּוֹלֵשׁ פִּנּוֹת-הַסֵּתֶר,

מֵצִיץ בַּחֲלוֹנוֹת שֶׁלֹּא לְפִי גִּילוֹ.

פַּנַּס מוֹנִית מַבְעִיר לְדַק זָקָן וְכֶתֶר

שֶׁל מֶלֶךְ אֲשָׁלִים עָטוּף בִּמְעִילוֹ…

וְאוֹר בַּעֲלִיָּה. בֵּין וִילָאוֹת-הָעֶצֶב

חַשְׁמַל כֹּה אֱנוֹשִׁי אַף פַּעַם לֹא זָרַח.

וּמִן הַבְּרִית הַזֹּאת שֶׁל אוֹר וְצֵל וָכֶסֶף

עוֹלֶה מִן הָרְחוֹב הַחֶסֶד הַמֻּבְטָח…

לֵיל-קִמּוּרִים הַלֵּיל, וְקַל לָשֵׂאת בְּפֶרֶךְ

מַסַּע הַכּוֹכָבִים אֶל נוֹף הַמָּחֳרָת.

אָפֵל אָפֵל הָרְחוֹב, אַךְ הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ

רוֹאִים מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר אֶת הַנּוֹלָד…

---

תִּינוֹקוֹת בַּדֶּשֶא

מאת

יחיאל מר

(לילדי הקיבוצים)

שְׁעָלִים בַּדֶּשֶא. דִּשְׁדּוּשֵׁי רַגְלַיִם.

הִסּוּסֵי-אֵין-סַעַד. סוֹד שִׁוּוּי מִשְׁקָל.

מְגַלֵּי הַצַּעַד עַד אַמַּת הַמַּיִם –

חֲבוּרָה נִפְעֶמֶת, תִּינוֹקוֹת וָטַל.

תִּינוֹקוֹת בַּשֶּׁמֶש. אִמָּהוֹת כַּיַּעַר.

מְנוּחַת נַוָּד בְּצֵל הַסִּנָּרִים.

יָד בְּיָד יָגִיחוּ, צָהֳלָה וָצַעַר,

בְּסֻלַּם הָעֶצֶב רֹן הַכִּנּוֹרִים.

הַר מַצְמִיח עֵשֶׂב, רָד וּמִתְגַּבֵּהַּ –

הָאָבוֹת בַּדֶּשֶׁא עֲטוּפֵי עָשָׁן.

מִי גִּבּוֹר וְיַעַל, וְעַזִּיז נוֹגֵעַ

בְּשִׁלְפֵי הַלֶּחִי, הַדּוֹקְרִים שׁוֹשָׁן – –

גִּלְגּוּלִים בַּדֶּשֶׁא וְרַגְלַיִם – וֶרֶד,

תַּלְתַּלֵּי תִּינוֹק בְּטַל-טַלֵּי תִּלְתָּן;

אִמָּהוֹת כָּעֶרֶב הַמַּשְׁבִּיעַ מֶרֶד –

וְכוֹכָב חָדָשׁ חוֹתֵם דַּפֵּי-יוֹמָן…

---

מַחֲשֶׁבֶת הַשְּׂדֵרָה

מאת

יחיאל מר

זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. פָּנֵינוּ רְטֻבִּים.

אִילָן מִשֹּׁרֶשׁ וּמֵרֹאשׁ סָלוּחַ.

עוֹלֶה חִיוּךְ בְּגוּף הָעֲצוּבִים,

וְגַל חָדָשׁ בְּמַמְלְכוֹת הָרוּחַ.

וּנְגִינַת בְּכוֹרָה נִרְקֶמֶת וְהוֹלֶכֶת,

צְלִילֵי פְּרִיחָה מִתַּחַת לַשַּׁלֶּכֶת.

גַּם הַבִּינָה עַל נֵצַח הַכְּפִילוּת

כִּמְעִיל יָשָׁן אוֹתָנוּ מְחַמֶּמֶת.

עִם נְכָסָיו יָרַד עוֹלָם הָאֲצִילוּת

וְטוֹב לוֹ בַּשְּׂדֵרָה הַמְנֻמְנֶמֶת –

בְּיָד מוּשֶׁטֶת, פַּזְרָנִי מְאֹד

הוּא מְחַלֵּק לָן גֶּשֶׁם נְדָבוֹת…

הַנִּצָּבִים בַּגֶּשֶׁם עוֹד נָעִים הֵם

לִמְחוֹז חָפְזָם שֶׁהוּא עִגּוּל רָטֹב.

הַמְבֹהָלִים בְּשֶׁקֶט מַה נָּאִים הֵם

בְּחֹסֶר הַוִּתּוּר עַל הַקָּרוֹב.

וְכָךְ דַּרְכָּם שְׁלֵמָה וְלֹא נִשְׁלֶמֶת

כִי הֵם נִשְׁמַת הַדֶּרֶךְ הַנּוֹשֶׁמֶת…

אַל נְשַׁבְּחֵם! הָאֲנוּסִים לֶחָג.

הַוְּתִיקִים בְּסַבָּלֵי הַמֶּרֶד!

וְהַקּוֹשְׁרִים מִגֶּשֶׁם וּבָרָק

אֶת קֶשֶׁר תְּפִלָּתֵנוּ בַּמַּחְתֶּרֶת.

וְיֹפִי רִאשׁוֹנִי – חֲסַר-בְּרֵרָה

נוֹהֵג רִכְבּוֹ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה…

---

מוּל בִּנְיָן בַּשָּׂדֶה

מאת

יחיאל מר

כָּאן בַּיִת יָקוּם לְקוֹמוֹת.

הֲיַגְבִּיהַּ נִדְבָּךְ לְשָׁלוֹם?

בַּרְזִלִּים בִּמְפֻזָּר – חֲנִיתוֹת

(וַאֲנִי מוּל בַּרְזֶל נְבוּכוֹתִי).

דָּבָר מִתְרַחֵשׁ בַּשָּׂדוֹת

וְצוֹעֵד בַּמָּקוֹם –

הַבְרִיחַת הַשָּׂדוֹת הִיא,

אוֹ חִלּוּף מִשְׁמָרוֹת

שֶׁל חֲלוֹם בַּחֲלוֹם?

כָּאן בַּיִת יֵלֵד תּוֹלְדוֹתָיו.

הֲיִשָּׂא בְּחֻבּוֹ אֶת הָאוֹר?

מַה נֵּדַע אוֹדוֹתָיו

לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד?

הֲיוֹרִידוּ גַּם כָּאן אֶת הַטַּף

אֶל מַרְתֵּף בַּמָּצוֹר?

חוֹמָתִי הַמְחֻסְפֶּסֶת – –

אֵל שׁוֹמֵר בִּנְיָנָיו –

וּבָנָיו מִי יִשְׁמֹר?

כָּאן בַּיִת יָהֵל עַל תִּלּוֹ.

הֲתַסְתִּיר מַדְרֵגָה אֲהָבוֹת?

הֲיִשָּׁקוּ אוֹרוֹ וְצִלּוֹ

מִנִּי בֹּקֶר עַד עֶרֶב?

הֲיָאִירוּ כְּתָלִים בִּשְׁבִילוֹ

לַיָּפֶה בַּזּוּגוֹת?

אֱלֹהֵי תִּינוֹקָם – תְּפִלָּתֵנוּ מִקֶּרֶב:

הַבַּיִת הַקָּם,

הַצִּילוֹ, הַצִּילוֹ

מִשּׂוֹנְאֵי חֲזוֹנָם שֶׁל גַּגּוֹת…

---

דַּפֵּי-לֵילָן

מאת

יחיאל מר

עַל שֶׁרוֹאֶה אֲנִי בַּלַּיְלָה לְלִבָּן

שֶׁל הֲוָיוֹת, וּלְעֵינַי יֵשׁ הֵד –

אֶטֹֹּל דַּפִּים. יָאֶה לִי הַלֵּילָן.

וּשְׁחֹר הַבְּרוֹשׁ יִהְיֶה לְעֵט.

אָשִׂיחַ לְכוֹכָב. כֹּה נִצָּמֵד.

וְיָד כְּחֻלָּה מִמַּעַל מִתְאַהֶלֶת

עַל מֶרְחַקֵּי מַבָּט.

וְיָם נִסְתָּר מַגְבִּיהַּ אֵד אֶל אֵד.

נַפְשִׁי בְּזָוִיּוֹתֶיהָ מִתְעַגֶּלֶת –

וְשׁוּב אֵיְנֶנִּי צַד.

אֲנִי רוֹשֵׁם אֶת הָעוֹלָם שֶׁלִּי

וְגַם נִרְשָׁם בּוֹ אוֹת בֵּין אוֹתִיּוֹת.

מִשְׁתֵּה הַנִּפְגָּשִׁים. וּכְלִי אֶל כְּלִי

נוֹשֵׁק בִּצְלִיל מוּזָר: עֵרוּי סוֹדוֹת.

וְהַשְּׂדֵרָה מִמּוּל פָּסְקָה לָרוּץ.

מִכָּל הָעֲצָמִים נוֹשְׁרָה אִוֶּלֶת

הַתַּכְלִית הַמֻּצְהָרָה.

עוֹלָם בִּפְנִים. טְרַקְלִין הַחוּץ

הַמְרֹהָט בְּכֹבֶד הֲגִיגִים שֶׁל יֶלֶד

מוּכָן לַעֲצָרָה…

דַּפֵּי-לֵילָן אוֹרִים. מִי הַכּוֹתֵב?

וּמִי חוֹתֵם אֶת דְּבַר הַיֵּשׁ בָּאֵשׁ?

הַזְּעָקָה כְּלוּאָה לְמַעְלָה וּבַלֵּב

בְּצֵאת הַשֶּׁקֶט עִם עַצְמוֹ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ.

אֲנִי יוֹשֵׁב לְבַד בְּכָל הַחֲדָרִים

לְהַאֲזִין אֵיךְ מִתְהַפֶּכֶת בְּצִירֶיהָ

שָׁעָה בְּלִדְתָּהּ מִזְמוֹר.

הַלַּיְלָה, עֵת אָפְלוּ לִי הַדְּבָרִים,

רָשְׁמָה הַיָּד הַהִיא מֵיטַב שִׁירֶיהָ

וְהֵמָּה אוֹר…

---

הַשַּׁבָּת הַגְּדוֹלָה

מאת

יחיאל מר

הִנְּנִי –

עַל בִּרְכֵּי עֲנָוָה.

שָׂא לִי עֲווֹן הַצְּרִימוֹת, וְרִבְרוּב יְמֵי-קוֹל.

עַתָּה שֶׁזָּנַחְתִּי רֵעַי לְמִשְׂחָק,

כִּי לְפֶתַע שְׁקִיעָה הִתְעָרְבָה;

וּכְנַף הַצְּלָלִים בִּי נָגְעָה בְּכָחֹל

וְהָעֶרֶב קְרָאַנִי לֶחָג,

הִנְּנִי עַל בִּרְכֵּי הַדְּמָמָה.

רַחֲצֵנִי מְכָּל הַזֵּעוֹת, הָסִירָה אֶת כָּל הַבְּלוֹאִים,

שָׁטְפֵנִי שְׁטִיפָה גְּדוֹלָה.

לוּ פַּעַם, לוּ פַּעַם אַחַת אֶרְאֶה גִּבְעוֹלַי הַגְּבֹהִים,

וְנַפְשִׁי תִּתְנַעֵר מֵחֻלָּהּ.

וְאִם גַּם יָדְךָ שִׁמְשִׁי לֹא תּוֹלָה,

גַּרְעִינַי צוֹחֲקִים בַּקָּמָה…

עָטְפֵנִי אַדֶּרֶת שַׁבָּת רְקוּמָה מִסָּבִיב רְחָבוֹת,

הַנִּיחֵנִי בַּגַּן הַשּׁוֹקֵט הַצּוֹפֶה פְּנֵי יוֹמוֹ –

וָאֱהִי כְּשׁוֹמֵעַ מַרְאוֹת, כִּי בָּרָאתָ עֵינַי כִּלָּיוֹן.

כִּי זָרַעְתָּ לִבִּי חֶזְיוֹנוֹת – יַעֲלוּ בִּי זִכְרֵי הַכְּתוֹבוֹת…

אֵין אָדָם הַהוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ

אַךְ יֵש מְגַשֵּׁש מִסִּמְיוֹן לְסִמְיוֹן

וְעֵינֵי שַׁבַּתּוֹ עֲצוּמוֹת…

עָרַגְתִּי לָבוֹא שַׁעֲרֵי עֲצָרָה חֲגִיגִית.

זֶה חֶטְאִי-יִעוּדִי, שֶׁהֵעַזְתִּי לָלֶכֶת לִקְרַאת…

שֶׁאֵין לִי עוֹד כֹּחַ לָשֵׂאת שְׁתִיקָתְךָ הָעוֹלָה הֲגִיגִית,

כִּי דָּחַקְתִּי שַׁבָּת.

כִּי רָצִיתִי הַבַּיְתָה לָבוֹא וּבַבַּיִת עוֹד אֵין קַבָּלָה,

וּבִקַּשְׁתִּי לִרְחֹץ אֶת פָּנַי, וּמֵימַי עוֹד אֵינָם בַּגִּגִּית.

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

אֵיךְ אֶשָּׂא זֶה עָנְשִׁי, אֱלֹהִים,

לַעֲמֹד מוּל שַׁבָּת נִנְעָלָה

וְיָדְךָ חֶפְזוֹנִי לֹא תַּשְׁבִּית?

שירים מארץ עול

מאת

יחיאל מר

---

הַר הֶרְצְל

מאת

יחיאל מר

לנשמת אחי ישעיהו ז"ל

דְּמָמָה כְּבֵדָה כַּצּוּר. דְּמָמָה חוֹנֶקֶת.

לוּחוֹת וְתַאֲרִיךְ. לוּחוֹת וְתַאֲרִיךְ.

לְפֶתַע שְׁמִי זוֹעֵק! הַלֵּב עוֹנֶה בְּשֶׁקֶט –

הִנֵּה אֵשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת אָחִי…

עוֹלַם הַזִּכְרוֹנוֹת. מִלֵּב אַשּׁוּחַ

שִׁיר הַיַּלְדוּת בּוֹכֶה אֶת יַתְמוּתוֹ.

אָחִי שֶׁלִּי כֻּלּוֹ. בְּאוֹתִיּוֹת הַלּוּחַ

תּוֹלְדוֹת חַיָּיו הָלְכוּ לִקְרַאת מוֹתוֹ.

שַׁתְקָן הָיָה אָחִי. נַפְשׁוֹ עֲלֵי בְּרִיחַ.

רַק בְּזַמְּרוֹ נִפְתַּח הַמַּעְיָן צָלוּל

כְּעַיִן בְּהִירָה, כַּבֹּקֶר הַמַּבְטִיחַ

שָׂדֶה בְּשִׁבֳּלָיו עַד עֶרֶב כְּבַד יְבוּל…

בַּדַּיִשׁ לֹא יוּדַשׁ. אָחִי יִהְיֶה שַׁתְקָן

עִם כָּל הַדּוֹמְמִים בַּסֶּלַע הַדּוֹמֵם…

סִפּוּר כָּל-כָּךְ גָּדוֹל עַל שֶׁלֶט כֹּה קָטָן

עִם תַּאֲרִיךְ שָׁחֹר וְאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם…

---

וְאִישׁ הָיָה

מאת

יחיאל מר

וְאִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל

וּשְׁמוֹ מַרְדָּן.

וְעֵת נָפַל בְּחֹסֶר קוֹל

(אֲבוֹי הָאִישׁ הִרְבָּה לִשְׁאֹל)

הַכְּרַךְ סָאַן.

כִּי חֲגִיגוֹת הָיוּ בָּעִיר

וְהִלּוּלוֹת בְּבֵית הַגְּבִיר

וְהַבָּנוֹת יָצְאוּ בְּשִׁיר

לִכְבוֹד אָבְדָּן.

וְכֹה מְעַט בְּאֶרֶץ-עֹל

בֵּין לָאו וְהֵן.

כִּי רַבּוּ חֲרָבוֹת כַּחוֹל –

אֲבָל אִמְרוּ – מָתַי נִפֹּל

עַל חֻדֵּיהֶן?

וַחֲרָבוֹת רָקְדוּ לִקְרַאת –

וּרְבָבוֹת עָרְגוּ אִבְחַת-

הַפִּגְיוֹנוֹת!

וּבְדָרְכָם עַל תֵּל קָטָן

הָיָה זֶה אִישׁ וּשְׁמוֹ מַרְדָּן,

וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק!

וּשְׁמוֹ לִשְׂחוֹק לַעֲלָמוֹת

שֶׁצָּהֲלוּ עָלָיו עַד מוֹת

בְּבוֹא הַיּוֹם.

בְּנְפֹל הַנַּעַר עַל הָאֵם

וְאֶרֶץ-עֹל כְּאִי שׁוֹמֵם

בִּדְמִי אָיֹם…

וְאָז רַק לֵב אֶחָד פָּעַם

מֵאֲדָמָה אוֹדֶמֶת-דָּם

בְּיוֹם הַשְּׁכוֹל…

כִּי אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ-עֹל –

וְלֹא לָמַד לִזְחֹל…

---

שִׁיר מֵעֵבֶר לַגָּדֵר...

מאת

יחיאל מר

שִׁיר לַנְּתִיבוֹת אֲשֶׁר זָנַחְנוּ.

שִׁיר לַדּוּמִיּוֹת לֹא בָּאנוּ עַד חִקְרָן.

זַעֲקַת-תְּפִלָּה שֶׁלֹּא שָׁלַחְנוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹא נִתַּן…

כִּי בָּרַחְנוּ – מְנַת-חֶלְקֵנוּ…

אִם פָּרַחְנוּ – מִי עָנָה?

אָבִינוּ מוֹלְקֵנוּ

הָסֵר מֵעָלֵינוּ

רָאשֵׁי-לַעֲנָה…

רָאשֵׁי-לַעֲנָה שֶׁנָּשָׂאנוּ בְּשֶׁקֶר

תַּחַת שְׁמֵי-עֲנָנָה, שֶׁהֻרְווּ לִגְדוֹלוֹת.

הוֹשַׁע-נָא, הוֹשַׁע-נָא, וּבָאנוּ עַד חֵקֶר

סוֹד זֶרַע חִטִּים וְעֵינָיו זְהֻבּוֹת…

שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּלֹא הֵעָצֵר.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁלֹא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…

מִנְהָרָה – מְנַת חֶלְקֵנוּ.

יָהֳרָה – קְלִפַּת-נָבוּב!

אָבִינוּ מַלְקֵנוּ,

סַמֵּן חֶלְקָתֵנוּ,

צַוֵּנוּ לָנוּב;

צַוֵּנוּ לָנוּב וְלִפְקֹחַ עֵינֵינוּ;

לִבֵּנוּ עָזוּב מֵעֲשׂוֹת הִלּוּלִים.

יִפְרֹץ נָא וֶזוּב-חֲמָתְךָ. עֲשׂוֹתֵנוּ

פְּשׁוּטֵי-אִילָנוֹת עֲלֵי מַיִם שְׁתוּלִים…

שִׁיר לַדֶּרֶךְ לֹא עָשִׂינוּ, שִׁיר לַיַּיִן לֹא שָׁתִינוּ.

שִׁיר לָרַכָּבוֹת חָלְפוּ בְּדוּמִיָּה בְּלֹא הֵעָצֵר.

זַעֲקוֹת-תְּפִלָּה בְּמַעֲלוֹת שֶׁלֹּא עָלִינוּ –

שִׁיר לַכֹּל שֶׁלֹּא נִתַּן מֵעֵבֶר לַגָּדֵר…

---

אֶל הַר נְבוֹ

מאת

יחיאל מר

שִׁירַי פָּשְׁטוּ בְּכָל הַמַּעֲרָכוֹת

וְאַף חָזְרוּ אֵלַי צוֹלְעִים עַל יְרֵכָם.

חֶלְקָם אָבְדוּ מִלֵּב בְּלֵיל הָאֳרָחוֹת,

וְאֵלֶּה הַשָּׁבִים, שָׁבִים בְּלֹא רֵיחָם.

בָּנַי חוֹפְרֵי-זָהָב

וְנִסְעָרִים מִדַּעַת,

אֲשֶׁר יָצְאוּ לַקְּרָב

בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת,

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: הַכֹּל עוֹרְקֵי-סִיגִים.

אַךְ אִישׁ עוֹד לֹא אָמַר: בָּנָיו בָּעֲרִיקִים.

שִׁירַי נִגְּנוּ הַלֵּל לְכָל הַיְפֵיפוֹת

אֲבָל חָזְרוּ דְּמוּמִים בְּלֹא כַּלַּת-הַבַּיִת,

וְאֵין חַגִּים לַלֵּב כִּי יָד אֵין לֶאֱפוֹת

בְּעֶרֶב הַשְּׂמָחוֹת – חַלַּת הַבַּיִת.

בָּנַי סוֹגְדֵי-לַחֵן

עַד לְאִבּוּד הַכֹּחַ,

בּוֹשִׁים חָזְרוּ לָכֵן

בְּלֹא מַלְקוֹחַ.

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: בָּנָיו בַּמַּעֲרִיצִים,

אֲבָל אֲבוֹי לְמִי שֶׁלֹּא בֶּעָרִיצִים.

שִׁירַי לָמְדוּ הַחֲרֵשׁ בְּכָל חוֹפֵי-הַבְּדוֹד

אֲבָל חָזְרוּ לִזְעֹק עַל אֹזֶן אָב חוֹטֵא.

מַה מּוּזָרָה מְאֹד מִלַּת עֲווֹן-אָבוֹת

בְּפִי בְּשָׂרְךָ אַתָּה שֶׁאֵין לוֹ מְבַטֵּא.

בָּנַי יוֹדְעֵי-חֶטְאִי

וְנִשְׁבָּרִים מִדַּעַת.

כִּי גֶּשֶׁר אֵין אִתִּי

לָבוֹא וְאַף לָטַעַת.

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמְרוּ: לַהַלְוָיָה נָבוֹא.

אַבָל אֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָם אֶל הַר נְבוֹ…

---

אַגָּדַת הַחֲתִימָה

מאת

יחיאל מר

¹

אֵיךְ חָפְרוּ, אֵיךְ חָפְרוּ אֶת הַחֶרֶב

שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבְּרָה.

זָעֲקוּ הַשּׁוֹתְקִים אוֹתוֹ עֶרֶב

וּמְאוּם, וּמְאוּם לֹא קָרָה.

רָעֲדוּ הַסּוּסִים בְּצָרְפַת

וְהָיְתָה הַקִּרְיָה עוֹלֶזֶת.

רַק אֵם הִתְיַפְּחָה בִּשְׁנָת

וְחָלְמָה אֶת הָעִיר מֻפְגֶּזֶת.

אֵיךְ הָפְכוּ, אֵיךְ הָפְכוּ אוֹתוֹ עֶרֶב

בְּסִפְרֵי הָעִתִּים וְהַצֹּאן,

עַד בָּאוּ אֶל דַּף הַחֶרֶב

וְעָמְדוּ בְּעַמּוּד הַקָּלוֹן.

רָעֲדוּ הָעֵצִים בְּצָרְפַת

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק אוֹתֵתוּ.

וְחָלָב שֶׁחָמַץ בַּשַּׁד

הֵינִיק יְלָדִים שֶׁמֵּתוּ.

אֵיךְ עָבְרוּ, אֵיךְ עָבְרוּ עִם הַחֶרֶב

עַל אוֹתוֹ הַצַּוָּאר הַנִּשְׁסָף…

וְחִיְּכָה פָּרִיז עִם עֶרֶב

כְּחַיֵּך תַּרְנְגוֹל מוּל חַלָּף.

רָעֲדוּ כּוֹכָבִים עַל צָרְפַת

וְהַלַּיְלָה שָׁקֵט וְרוֹגֵעַ.

הָיָה זֶה, הָיָה זֶה בִּשְׁנַת-

אַמְּצֵנוּ רוֹצֵחַ כְּרֵעַ…

---

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי!

מאת

יחיאל מר

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

רוֹצְחֵי נַפְשִׁי בְּחִיּוּכִים

בְּנֹפֶת חֲנֵפִים

בְּשֶׁמֶן מֹר הַמַּר.

הוֹ חֶנְוָנִים שֶׁלִּי –

יוֹדְעֵי מַה טּוֹב לַלֵּב

גַּם מִן הַלֵּב.

וּמְשַׁבְּחֵי תָּפֵל

וּמְשַׁפְּכֵי דָּמִים

בְּסֵבֶר חֲכָמִים

אֶל נַהֲרוֹת הַבְּלִי – – –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

אֲנִי מְעַט עָיֵף.

הַנִּיחוּ לַדְּבָרִים

לִיצֹר אֶת מַגָּעָם

בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם.

וּמַה לָּכֶם חַשְׁמַל

בְּטֶרֶם חֲשֵׁכָה – –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

סוֹלְחֵי לְכָל עָווֹן

וּמְרַדְּפִים לָאִישׁ

אֲשֶׁר בִּקֵּש רְאוֹת

אֶת כּוֹכָבָיו בַּיּוֹם –

---

עוֹלָם שָׁפוּי מְאֹד

כִּוֵּן אֶת תּוֹתָחָיו.

וּזְבוּב עַל בֵּי-זְכוּכִית

צָעַק וְלֹא נִשְׁמַע. –

הוֹ חַנּוּנִים שֶׁלִּי –

הוֹלְכֵי עִם מְלָכִים

בַּדֶּרֶךְ הֶעָקֹב –

הַחֲלָקוֹת לָכֶם

וְהַחַכּוֹת לָכֶם –

כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם –

אֲבָל הַפְּרִי שֶׁלִּי

בְּטֶנֶא הַמַּכְאוֹב.

---

עַד צַוָּאר

מאת

יחיאל מר

לִשְׁתֹּק לֹא אוּכַל

וְלִזְעֹק לֹא אוּכַל

עָלָה בִּי הַחֶנֶק עַד לֶב-הַצַּוָּאר.

כִּי קֻלַּל הַמַּרְבֶּה

וּפָשַׁט הָאַרְבֶּה

וְהוֹתִיר חֶלְקָתִי חֲשׂוּפָה כַּצַּוָּאר.

לוּ בְּכִי לִי נִתַּן,

לְמִצְעָר בְּכִי תַּן,

וְזָרְחוּ הַדְּמָעוֹת כִּפְנִינִים עַל צַוָּאר.

שָׂח דּוֹרִי לְשִׁבְחִי:

כִּי אָבַד לוֹ הַבְּכִי

יַקִּיפֵהוּ שָׁרָב וְצָרַב בַּצַּוָּאר.

כִּי יִבְעַר בִּי מָשָׁל

עַל הַסְּנֶה שֶׁאֻכַּל

עַל אַיִל לֹא בָּא לְהוֹשִׁיט הַצַּוָּאר,

וְאֵלִי הַקַּדְמוֹן,

הַשִּׁכּוֹר הָאַדְמוֹן,

הַשּׁוֹתֶה אֶת דָּמִי מִצַּוָּאר אֶל צַוָּאר,

יַעֲלֵנִי עוֹלָה

בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה –

וּמֵרִיעַ הָעָם וּמַגְבִּיהַּ צַוָּאר.

תֵּן לָעָם שֶׁלָּעָם!

וַאֲנִי בְּתוֹכָם.

וְתָבוֹא מַאֲכֶלֶת עַד לֶב הַצַּוָּאר!

כִי סְפִינוֹת כָּל יָמַי

נִטְרְפוּ בְּיַמַּי

וּבָאוּ דָּמַי עַד-צַוָּאר!

---

לוּנָה-פַּרְק

מאת

יחיאל מר

אַתָּה קוֹרֵא וְאֵין עוֹנִים.

גַּם נַפְשְׁךּ הָעֲרֻמָּה לִפְנֵי קְרוֹן-הָאַגָּדוֹת

שׁוּב לֹא תִּמְשֹׁךְ קוֹנִים.

רַכֶּבֶת הַשֵּׁדִים עוֹשָׂה שַׁמּוֹת

בְּשׁוּק הַמַּטְמוֹנִים.

גַּלְגַּל עֲנָק מַפְרִיחַ לַנְּעָרוֹת

אֶת הַשְּׂמָלוֹת מִן הַשּׁוֹקִים.

וּבַקָּרוֹן הָרֵיק, בְּאֵין רוֹאֶה,

הַכֶּתֶר שׁוּב בּוֹכֶה.

וּבַקָּרוֹן הָרֵיק עוֹמֵד עוּגָב אָבֵל,

עוֹצֵר שִׁירִים רַבִּים.

עוֹד בַּפִּנָּה יוֹשֵׁב הַפֶּלִאי הַשּׁוֹאֵל,

אַךְ מֶבָּטָיו כָּבִים.

כֻּלְּךָ עֲטוּף תּוּגָה בַּלַּיְלָה הַצּוֹהֵל

מוּל קוֹל הֲמוֹן עוֹבְרִים וְלֹא שָׁבִים.

הִנֵּה אֶל צְרִיף הַיְרִי הַזֶּרֶם יִתְגַּלְגַּל.

וְאִילָנוֹת שֶׁל סְרָק. וְכוֹכָבִים – חַשְׁמַל!

אַךְ אֶל גָּבֹהַּ מֵחַשְׁמַל זְעַק, זְעַק אָחִי.

נִשְׁמַת הַגַּן אַתָּה וּבְגִינְךָ הוּא חַי.

אוּלַי יָבוֹא אֶחָד דָּמוּעַ וְרָחִים

וְאֶת לִבּוֹ הַבַּר יוֹשִׁיט לְךָ כְּשַי.

אוּלַי הַנְּעָרוֹת תִּמְשֹׁכְנָה בַּחוּרִים

לִנְגֹּעַ רוֹעֲדוֹת בְּמֵיתְרֵי-הַדְּוַי…

וְאֵם אֶת תִּינוֹקָהּ אֶל שְׁתִיקָתְךָ תָּרִים –

אוּלַי…

---

לַבַּנָּאִים מִזְמוֹר

מאת

יחיאל מר

בַּנָּאִים לְגֹבַהּ,

קַנָּאִים לְשֶׁקֶט.

כֹּבֶד צְעָדִים בְּנוֹעַ פִּגּוּמִים.

אַשְׁפַּתּוֹת הָרְחוֹבָה,

בַּמִּסְתּוֹר – צַלֶּקֶת;

מַה יֵּעַשׂ, אֱלוֹהַּ, לְגַגּוֹת פְּגוּמִים?

קִיר אֶחָד בָּקוּעַ.

וְשִׁמְשָׁה-אֵין-שֶׁמֶשׁ.

יַד הַיַּבָּלוֹת בַּטִּיחַ הַתָּפֵל.

כִּי מַסָּד שָׁקוּעַ

אֲזוֹבִים וָכֶמֶשׁ

מָה רוֹעֵד הַבַּיִת – עוֹלָלִי שׁוֹאֵל…

הַשָּׂדֶה תָּמֵהַּ:

אֶבֶן מַה מִּבֹּקֶר,

אֶבֶן-בֵּית-חַיֵּינוּ מַה לָּהּ וְתִזְעַק?

מַעְיָן נוֹבֵעַ אֶל שִׁבְרֵי-הַשֹּׁקֶת –

עַל שִׁבְרֵי-הַלּוּחַ אַב-אָבִי נָמַק

לְבָרֵךְ קְרָאוּנוּ

מִי צִוַּנוּ “קָבָה”?

פַּטִּישֵׁי-הָאֹמֶן רְחוֹקִים מֵחַג.

בַּנָּאִים, עֲנוּנוּ:

בְּאֵין גַּג בַּגֹּבַהּ

אֵיכָה יִפְרְחוּ אָז יוֹנוֹתַי עַל גַּג?

---

מַפֹּלֶת

מאת

יחיאל מר

עַל מִי לִפְרֹק אֶת שַׁוְעַת הַלֵּב?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה “שָׂעִיר” לִי?

בְּכָל שְׂדֵה-קְרָב הַמָּוֶת מְלַבְלֵב,

וְלִבְלוּבוֹ יְצַו: אַתָּה תָּשִׁיר לִי.

אַתָּה תָּשִׁיר

אַתָּה תַּשְׁאִיר

אַתָּה תַּסְעִיר עִקְּבוֹת בָּאֶבֶן.

וְעוֹד תִּלְפֹּת עַמּוּד הָעִיר

עַד שֶׁתִּמֹּט וְלֹא תַּכִּיר

שֶׁהֲרוּסָה הִיא וְנִצֶּבֶת.

עַל מִי לִפְרֹק אֶת כֹּבֶד הַדִּמְעָה?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה אוֹסֵף לִי?

אָיֹם מִכֹּל הַשֶּׁקֶט לְשִׁמְעָה

בְּאֵין קוֹל אָב: אַתָּה יוֹסֵף לִי…

וְלֹא תַּשְׁבִּיר

וְלֹא תּוֹתִיר

וְלֹא תַּסְתִּיר זְהַב-גָּבִיעַ.

אִם יֵש מִשְׁפָּט בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר

יֵצְאוּ מִפְּשָט כָּל תָּאֳרֵי הַשִּׁיר

וְאֶל עַצְמוֹ הַזֶּמֶר עוֹד יַגִּיעַ.

עַל מִי לִפְרֹק אֶת כָּל אַבְנֵי-הָאוֹר?

בְּמִי לִבְחֹר: אַתָּה הֱיֵה לְפֶה לִי?

מִיעָרוֹת יָבוֹא, יָגִיחַ מִיאוֹר,

שְׂפָתַי עוֹד יְלַטְּפוּ אֶת פְּנֵי הַפֶּלִאי.

וְהוּא אַדִּיר

וְהוּא צָעִיר

וְהוּא יַדְהִיר דְּרָכִים עַד שַׁעַר –

וְאָז בְּיוֹם מַפֶּלֶת-שִׁיר

תָּשׁוּב הָאֶבֶן לְגַרְגִּיר

וּבֶעָנָן תְּלוּיוֹת עֵינֵי הַנַּעַר…

---

רַק אֶת עַצְמוֹ

מאת

יחיאל מר

רַק אֶת עַצְמוֹ בָּנָה בִּינוֹת.

וְחַלּוֹנוֹת קָרַע אֶל פְּנִים.

כְּמוֹ סוּמָא גִּשֵּׁשׁ פִּנּוֹת

אֲשֶׁר יְדָעָן כְּבָר לְפָנִים.

בַּאֲגַמּוֹ הֵשִׁיט סְפִינוֹת,

וַחֲלוֹמוֹת כְּסַפָּנִים.

אֲשֶׁר חִפֵּשׂ לַנֶּפֶש נוֹי,

לְצַוָּארוֹ עֲדִי-כְּאֵב.

מַה נּוֹאָשָׁה מְלֶאכֶת-לֵב –

סָתוּם נִגְלֶה – וְשׁוּב מָבוֹי – –

רַק אֶת עַצְמוֹ אָהַב לִחְיוֹת,

כְּסֵפֶר אַגָּדָה עַתִּיק,

הַמְאֻכְלָס הַרְבֵּה חַיּוֹת.

גַם שֶׁיָּדַעְנוּ בּוֹ כָּל פְּסִיק,

עוֹד הוּא נוֹגֵהַּ נִפְלָאוֹת

לְדוֹר דּוֹרֵשׁ לְהַעְתִּיק…

אֲשֶׁר שִׁלֵּם עַל הַשָּׁלֵם

וְחַי בְּאוֹר הַמְּכִתּוֹת,

כִּי חוֹף אֶחָד לַנְּחִיתוֹת –

גְּבִישׁ הַנֵּצַח הַהוֹלֵם…

רַק אֶת עַצְמוֹ נִסָּה עַל נֵס,

וְרֹב מִשְׁלוֹ – בְּכִשְׁלוֹנוֹת.

מִשְׁעוֹל רָצָה לוֹ לְפַנֵּס

בַּזְּהוֹרִית עַל בְּהוֹנוֹת;

וְאֶת הָעֵדֶר לְכַנֵּס

בִּנְתִיבוֹת-שָׁנִים שׁוֹנוֹת.

אֲשֶׁר מָנוּ בּוֹ כָּל אָשָׁם

(דָּרַךְ אוֹתָם וְאֶת יֵינוֹ),

וּבְהִמּוֹג – וְהוּא אֵינוֹ

אֶלָּא הָאֶבֶן בִּכְבִישָׁם.

---

וְקַיִן אוֹמֵר

מאת

יחיאל מר

נָכוֹן כִּי קַמְתִּי עָלָיו בְּשָּׁדֶה.

וְאוּלַי הִשְׁכַּמְתִּי הָרוֹג.

וְהֶבֶל-דָּמוֹ שׁוּב אֵינוֹ מִתְאַדֶּה

מֵאָז שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו, הַשָּׂדֶה

אָדֹם הוּא וְלֹא יָרֹק.

שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן,

וְנָכוֹן בִּי כֹּחִי הָרוֹדֶה.

אַךְ אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה, יָהּ רִבּוֹן,

אַתָּה הָרוֹאֶה, אַתָּה הָאָדוֹן

שֶׁל הַשְּׁנַיִם בְּלֵב הַשָּׂדֶה?

וְנָכוֹן שֶׁחֶלְקוֹ מֵחֶלְקִי שָׁפַר.

כִּי מָנַעְתִּי אוֹתוֹ מֵחֵטְא.

וְטָהוֹר הֶבְלְךָ הַשּׁוֹכֵן עָפָר,

וַאֲנִי יָהּ רִבּוֹן, חַבְלְךָ עַל צַוָּאר,

אֵינֶנִּי מוֹצֵא לִי גַּל-עֵד.

שֶׁטָּמַנְתָּ לִי פַּח בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן.

כִּי רָאִיתָ אוֹתִי וַתִּשְׁתֹּק.

כִּי הָיִינוּ אֶחָד בְּשִׁלוּשׁ הָרָצוֹן

הַנּוֹפֵל בַּשָּׂדֶה וְזוֹכֵר הֶעָווֹן

וְהַקָּם בַּשָּׂדֶה לַהֲרֹג…

---

עֲקֵדָה

מאת

יחיאל מר

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הַהוּא

רָקִיעַ הֶחְוִיר אֵין עָנָן.

הָאָב וְהַנַּעַר עָלוּ,

וְרַגְלֵי הָאָב בְּכָבְדָּן.

שִׂפְתֵי הַמִּשְׁעוֹל תָּלוּ

בָּעֶלֶם אֶת תִּקְוָתָן…

וְהַנַּעַר עֵצִים כִּתֵּף,

זָהֲרוּ פְּעָמָיו בָּאוֹר.

הָאָב אֶת סֶלַע הַלֵּב

נָשָׂא בִּדְמָמָה כְּגִבּוֹר.

וְהַשֶּׁמֶש לַנַּעַר אוֹהֵב –

הַדֶּרֶךְ כּוֹרַעַת לַחְזֹר…

וַיָּבוֹאוּ בָּהָר הַמּוּעָד

וְרַגְלֵי הַזָּקֵן מָעֲדוּ –

אַךְ הָעֶלֶם מָהִיר וְקָד

לְהָרִים אֶת אָבִיו בְּיָדוֹ,

וְנִרְתַּע מוֹלִידוֹ וַיִּבְעַט –

וְהַנַּעַר יָדַע שְׁעָתוֹ…

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: יִצְחָק,

כַּסֵּה מְאוֹרְךָ מֵהַבִּיט!

אַךְ הַנַּעַר נִגַּשׁ וְשָׁתַק,

עוֹד הָאָב אֶת יָדוֹ לֹא הִשְׁמִיט.

אָז אָמַר –

מָה אָמַר לוֹ יִצְחָק

שֶׁאַבְרָם אֶת פָּנָיו הֵלִיט?

---

שִׁיר עַל הָעֵת הַחֲדָשָׁה

מאת

יחיאל מר

הָעֵת הַחֲדָשָׁה, הָעֵת הַחֲדָשָׁה

הַמְכַסָּה בְּחוֹל כָּל חֲפִירוֹת לִבֵּנוּ.

הִנֵּה פֵּרוּר אָדָם עַל דַּף הָעֲדָשָׁה,

וְהַזְּמַנִּים גְּדוֹלִים (אִמְרָה קְצָת נְדוֹשָׁה)

עוֹלִים בִּמְחוֹלָם לְכַלּוֹתֵנוּ.

הִנֵּה גַּם זוֹ יֻמְרָה

לַחְשֹׁב אֲנִי מַבְדִּיל

קֻלָּא הִיא אוֹ חֻמְרָא –

זָהָב אוֹ בְּדִיל.

הָעֵת הַחֲדָשָׁה. מֻשָּׂג כָּל כָּךְ עַתִּיק,

עַל אַרְבַּע יְהַדְהֵד בְּזִכְרוֹנֵנוּ.

אָמְנָם הַלַּבְלָרִים סוֹגְרִים אוֹתוֹ בְּתִיק

עִם תָּו מֻדְבָּק עָלָיו – מִנְיַן שְׁנוֹתֵינוּ.

אַךְ זְבוּב-שֶׁל-יוֹם פָּשׁוּט בְּחָכְמָתוֹ יַדְבִּיק

אֶת סוֹד הַתּוֹלָדָה וְסוֹד מוֹתֵנוּ.

אוּלַי גַּם זֶה מֻסְכָּם

שֶׁמְּקוֹרוֹ מוֹרָא;

הֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם

לִמְסוֹרָה.

הָעֵת הַחֲדָשָׁה, הָעֵת הַחֲדָשָׁה

תִּזְעַק מִבְּדַל עִתּוֹן שֶׁהִתְגַּלְגֵּל עַל אֶבֶן.

הָאֶבֶן הָאֶחָת. הָעֵת קְפוּלַת שִׁשָּׁה,

פְּרִיכָה בְּכוֹתְרוֹתֶיהָ עֲלוּבוֹת הַגֶּוֶן.

הָעֵת הַחֲדָשָה הָעֵת הַחַלָּשָׁה –

הָרוּחַ סוֹחֲפָהּ

מֵעַל אִלְּמוּת הָאֶבֶן.

---

וְאָז הַפַּטִּישִׁים...

מאת

יחיאל מר

עַל סֶלַע הַשֶּׁקֶט עָבַר הַקּוֹלֵחַ:

נְהַר הַקּוֹלוֹת הָרָם מֵהָבֵן.

אֱלוֹהֵי הַשְּׁתִיקוֹת

שֶׁאֵינֶנּוּ בּוֹרֵחַ,

אַתָּה צוּר מַחְשַׁבְתִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּן

וְכוּר מַחְצַבְתִּי הַזּוֹרֵחַ,

כִּי עִנְיָן לִי בַּשֶּׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד

(דַּוְקָה בְּנוֹפִים שֶׁהָלְכוּ וְהִצְחִינוּ).

תֵּל-אָבִיב בִּמְפֹרָשׁ –

וְהַשֶּׁלֶג רַד,

וְהַשֶּׁקֶט רַד וְאָמַר הַאֲזִינוּ.

וַאֲנִי אֶל הַטֹּהַר הוֹשַׁטְתִּי יָד,

וּפָנַי בָּרַבִּים הִלְבִּינוּ…

דְּבָרִים כְּקָרְבָּנוֹת.

אַךְ אֵי מִזְבֵּחַ,

מִקְדַּשׁ מְעַט לְמִטְעֲנֵי תְּפִלָּה?

לֹא דַּי בַּהִיוּלִּי הַמִּשְׁתַּבֵּחַ

וְהוֹדָיָה לַשֶּׁמֶשׁ בְּהִלָּהּ –

שׂוּמָה לָגֶשֶׁת וְלָצֶקֶת הַקּוֹדֵחַ

בְּנַהֲרוֹת הַיֵּשׁ מֵעֵבֶר לַמְּגִלָּה…

דְּפוּסֵי דְּמָמָה בִּלְבַד בַּזְּעָקָה יַכִּירוּ;

וְרַהֲטֵי הַדָּם בְּמַעֲשֵׂי אֱנוֹשׁ.

דְּרָכֵינוּ הוֹמִיּוֹת. אַךְ הַשְּׁקָטִים יָאִירוּ

עַד יֻפְנְמוּ פָּנִים לָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ,

וְאָז הַפַּטִּישִׁים אַחֶרֶת עוֹד יָשִׁירוּ

כִּי רוּחַ בָּאָדָם

וְלֹא תִּטּשׁ.

---

לֶחֶם הַשִּׁיר

מאת

יחיאל מר

כָּבְדוּ צְעָדִים וְהַדֶּרֶךְ יָגֵעַ,

נָכֹף אֶת רֹאשֵׁנוּ וְרֶגֶב נַבִּיט.

אַך נֶפֶשׁ קַלָּה בְּמֶרְחַב מְעוּפֶיהָ,

פְּרוּקַת הַהֶקֵּף וְשׁוֹאֶפֶת תַּמְצִית.

שׁוֹאֶפֶת מֶרְכָּז וּמַשֶּׂגֶת צָרוּף,

בִּגְוֹעַ דְּבָרִים שֶׁלִּחְיוֹת לֹא יָשׁוּבוּ,

וְכָל מִלְחַמְתָּהּ שֶׁדָּמֶיהָ יָזוּבוּ,

צָלוּל לְהוֹצִיא מִשָּׂרוּף.

לָשׁוּב אֶל חָדָש אֶל פְּגִישָׁה מְשֹׁעֶרֶת,

כְּבוֹא הַזַּלְזַל אֶל שָׁרְשׁוֹ הַשָּׁחֹר;

הַגֶּשֶׁר תּוֹבֵעַ מֵרֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת,

אֶל זֶה הַנִּסְתָּר הַזּוֹרֵחַ לַחְזֹר;

וְלָרֶדֶת אֶל הַר-הֱיוֹתֵנוּ-בְּדִידוּת.

לָבוֹא עִם דִּינַר הַזָּהָב בְּיָדֵנוּ,

זָקֵן כְּמוֹ נַעַר אֶל שַׁעַר בֵּיתֵנוּ,

וְהַכֹּל לְהַנִּיחַ אֶל כּוּךְ הַצְּמִיתוּת…

עָרֹם כַּבָּרָק וְכַגֶּשֶׁם דּוֹמֵעַ,

לִפֹּל לְהַצְמִיחַ אֶל רֶחֶם הַנִּיר.

כָּבְדוּ צְעָדִים אֲבָל עוֹד יִשָּׁמֵעַ

עִם זֶמֶר הַלֶּחֶם גַּם לֶחֶם הַשִּׁיר…

לֶכְתֵּךְ לְפָנַי

מאת

יחיאל מר

---

רוֹעַת-צֹאנִי

מאת

יחיאל מר

יָפָה אַתְּ בְּעֵינַי רוֹעַת-צֹאנִי בַּגַּיְא,

הַיְחֵפָה בַּדַּרְדָּרִים.

וַחֲלִילֵךְ שֶׁלִּי, לֶכְתֵּךְ כָּאן לְפָנַי

הוֹלִיךְ אוֹתִי הַרְחֵק מֵחֲדָרִים.

שִׁמְרִי צֹאנִי, וָלֹא — נִשְׁאַרְתִּי בִּלְעָדַי

מוּל בֶּכֶה צַרְצָרִים…

הָרוּחַ תְּסַלְסֵל צְמָרִים וְצַמָּרוֹת.

הַגִּידִי לָהּ: חִדְלִי.

סוֹפְדוֹת אוֹתִי כַּפּוֹת דְּקָלִים מְקֻמָּרוֹת.

רוֹעַת צֹאנִי,

אִמְרִי לָהֶן לַחְדֹּל מִלְּדַבֵּר רָמוֹת,

אִמְרִי לָהֶן עוֹד קָט הַצֹּאן הָעֲיֵפוֹת

תִּשְׁתֶּינָה מִכַּפַּיִךְ כְּמִדְּלִי…

עוֹד קָט וְרֵיחַ מַיִם יַעַל בַּנְּחִירִים,

תָּרוֹצְנָה רְחֵלוֹת.

וְאַתְּ, רוֹעַת-צֹאנִי, גֵּאָה, לֵאַת-שִׁירִים,

תְּמָאֲנִי לִשְׁתּוֹת.

כִּי לָךְ, רוֹעַת-צֹאנִי, מֵימַיִךְ הַקְּרִירִים

נוֹתְרוּ בַּמִּכְלָאוֹת.

עֶדְרִי לֹא יַכִּירֵךְ,

הוּא יִדְרְסֵךְ, וְאַתְּ —

הַיַּיִן הַקּוֹלֵחַ מִן הַגַּת…

יָפָה אַתְּ, אֵין דּוֹמֵךְ, רוֹעַת-הַצֹּאן, עַל כֵּן

שִׁמְעִי לְאוֹהֲבֵךְ.

הָעֵדֶר עָט לִשְׁתּוֹת, וַחֲלִילֵךְ רוֹנֵן —

בְּכַחַשׁ יְסֻבֵּךְ.

עִצְרִי צֹאנֵךְ מִבּוֹא אֶל הַצּוֹנֵן-צוֹנֵן,

כִּי אֲבַדּוֹן סִפֵּךְ.

אִמְרִי לָהֶן שֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא הָיָה, שֶׁאֵין

מֵימַיִךְ בְּכַפֵּךְ…

וּלְכִי נָא לְפָנַי וּבְיָדֵךְ הַדְּלִי,

רוֹעַת-הַצֹּאן שֶׁלִּי…

---

וְגַם אוֹתָךְ

מאת

יחיאל מר

וְרַק אוֹתָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ,

וְגַם אוֹתָךְ אֲנִי לוֹמֵד.

בּוֹזֵז רָזַיִךְ וְגוֹדֵעַ

עֲצֵי הַיַּעַר הַשּׁוֹקֵט.

תַּלְמֵי הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹבֶבֶת;

קָצְרָה רוּחִי לְעֵת הַבְשֵׁל.

וְכָךְ יָדֵנוּ הָאוֹהֶבֶת

גְּדִישׁ טוּבֵנוּ תְּשַׁכֵּל.

וְאַתְּ בְּשֶׁקֶט, לְלֹא פֵּשֶׁר,

נוֹשֵׂאת עֻלֵּךְ הָנֶּאֱנָח,

כְּשֵׂאת רוֹמְסָיו קִמּוּר הַגֶּשֶׁר,

עֵת יִרְמְסוּהוּ — יְשֻׁבָּח.

עַל כֵּן אָתוּר עַד סוֹד וָקֶמֶט

מְבוֹא אֲגַם הַדּוּמִיּוֹת.

עַד בְּדִידוּתֵנוּ הַנּוֹשֶׁמֶת

תִּשֹּׁר כִּפְרִי בָּשֵׁל מְאֹד.

צוּלָה רוֹמֶזֶת בִּפְנִינֶיהָ,

וּמִגְּבָהִים חוֹזֵר הַהֵד.

כִּי רַק אוֹתָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ,

וְגַם אוֹתָךְ אֲנִי לוֹמֵד…

---

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת

מאת

יחיאל מר

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה לוֹמַר לָךְ

מָה אוֹר תָּהֵל דְּמוּתֵךְ, פִּצְעֵי-נַפְשִׁי לָחֹן.

כִּלְחוֹף הַנְּדוּדִים אָבוֹא בָּךְ לַעֲגֹן

כְּאָז בְּיוֹם רִאשׁוֹן,

בְּלֵב רוֹטֵט וְשָׁר לָךְ —

וְאַתְּ עוֹד לֹא יָדַעַתְּ כִּי אֱלֹהִים הֵמַר לָךְ.

לֹא כְּמוֹ בֵּן אוֹבֵד, וְלֹא כְּשָׁב מוֹלֶדֶת,

אֲנִי אֵלַיִךְ בָּא יוֹם יוֹם כְּמוֹ חָתָן.

וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד אֲנִי מַסְתִּיר מַתָּן,

(הֲתִזְכְּרִי יַלְדוּת? יִרְאַת-יְמֵי-הֻלֶּדֶת?)

הַלֵּב הַזֶּה הַדַּל, הַנֶּאֱמָן.

וְאַתְּ הֲלֹא תָּמִיד הִצַּבְתְּ בְּרֹאשׁ שֻׁלְחָן

מִכָּל הַמַּתָּנוֹת אֶת זוֹ מִנְחַת הַיֶּלֶד…

שְׂאוּ תּוֹדָה כֹּחוֹת בִּכְלִי עָנֹג מְאֹד —

רַכּוּת נוֹסֶכֶת עֹז — שְׁתִיקָה הַמְדוֹבֶבֶת.

כִּי בַּיִת פֵּרוּשׁוֹ: הַלֵּב בְּהִגָּלוֹת

בּוֹכֶה עַד טָהֳרָה בְּחֵיק אִשָּׁה אוֹהֶבֶת;

כִּי בַּיִת פֵּרוּשׁוֹ: לָנוּעַ וְלִצְעֹד

אֶל בֶּאֱרוֹת מָחָר, לָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת…

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה.

כִּי כָּךְ עוֹד לֹא חָזַר עָנִי עָשִׁיר עַל פֶּתַח,

כִּי כָּךְ עוֹד לֹא צָעַד בָּאֲפֵלוֹת לָבֶטַח

אָדָם אֶל כּוֹכָבוֹ בְּדֶרֶךְ הָעָגְמָה…

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יִשְׁכַּח מֶרְחָב, זְמַנִּים וָשֶׁטַח

וּבְלֵילוֹת חַיָּיו לוֹ מְזֻמָּן חַג-מָה…

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה.

---

שְׁלשָׁה עַרְדָּלִים

מאת

יחיאל מר

א.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

וּבֵרַךְ:

הָיִית לִי לְאֶבֶן-רֹאשָׁה

וְנִדְבָּךְ.

הָיִית לִי מַסָּד וּמַשְׁקוֹף

וּמִגְדָּל,

וְדֶרֶךְ, וּכְסוּת לַחֲרֹף

וְעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

הֶעָיֵף,

וַיִּשַּׁק לְמִצְחָהּ בִּקְדֻשָּׁה —

וַיֵּבְךְ…

ב.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַזָּהָב,

לְחַבֵּק הַזּוֹרֵם וְלִשְׁתּוֹת

מִמֵּימָיו.

לָבִין יַלְדוּתוֹ וְסוֹדָהּ

מֵעוֹלָל —

כַּפָּרַת אֶצְבָּעוֹ הַוְּרֻדָּה

בָּעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַשִּׂמְחָה,

כִּי פָּקְדוּ מַלְאָכִים — וַיִּקֹּד

וַיִּדְמָע…

ג.
לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּדּוֹם,

כִּי שָׂרָה וַיּוּכַל לִפְחָדָיו

בְּבוֹא יוֹם —

כִּי הָיָה מִשּׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים

בַּהֵיכָל —

עַד הָשְׁלַךְ אֶל צִדֵּי הַדְּרָכִים

כְּעַרְדָּל.

— — — — — —

לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּשְׁמַע

הַקּוֹלוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַסַּף —

וַיִּגְוָע…

---

גַּם אַהֲבָתֵנוּ

מאת

יחיאל מר

עָיַפְנוּ מִיּוֹם, מִשָּׁרָב וּמִלַּהַט.

נָשׁוּב הָאֹהֱלָה בִּגְוֹעַ צְלִילִים.

גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת

גְּלוּיָה לִהְיוֹת. מְמַעֶטֶת מִלִּים.

הִנֵּה זֶה הַלַּיְלָה יָבוֹא מֵעָלֵינוּ

כְּעֵדֶר חוֹזֵר בְּרָאשִׁים מוּרָדִים.

אָרְכוּ הַצְּלָלִים וְחָשׁוּךְ אָהֳלֵנוּ —

אֵצֵא לְקוֹשֵׁשׁ הַזְּרָדִים.

מְדוּרָה אַחֲרוֹנָה, וְיָדֵךְ מְקֻמֶּרֶת

חוֹפֶנֶת הַכֹּל שֶׁהָיָה, שֶׁהָיָה…

יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, לוֹחַמְתִּי הַמְוַתֶּרֶת —

הֵן כָּל קְרָב הוּא קְרָב הַשְׁהָיָה.

נָשׁוּב הָאֹהֱלָה. עַל מֵצַח הַבַּהַט

פּוֹרֵחַ הַמָּוֶת גַּם לִי וְגַם לָךְ.

גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת —

וְהִיא אֲפֵלָה וּבְסוּמָה כְּלִילָךְ…

---

הַקַּיִץ, הָעַלְמָה וְעוֹד

מאת

יחיאל מר

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ בְּכָל עִרְטוּלָיו,

בְּכָל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁל גּוּפָה מִתְנַשֶּׁמֶת,

סַנְדָּל וְכֻתֹּנֶת, וְאוֹר וְתוּ לָאו,

וְחַמָּה מִזְרָחִית מְהַמֶּמֶת!

הָרוּחַ אֵינֶנָּה, יְחִי הַשָּׁרָב!

(הָעַלְמָה מִשּׁוּם מָה מִתְאַדֶּמֶת)

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, צָעִיר וְעִלּוּי

הַשּׁוֹקֵד לְקַשֵּׁט בְּנוֹת עִירִי בַּטַּיֶּלֶת.

זֶה תּוֹרוֹ שֶׁל הַתּוֹר, סוֹד כִּסּוּי וְגִלּוּי,

וּמִזּוּג שֶׁל אִוּוּי וְאִוֶּלֶת!

וּפְרִי הַחַיִּים מֵעָלֶיךְ תָּלוּי —

(הָעַלְמָה לְעֵינֵינוּ מַבְשֶׁלֶת).

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, יוֹמוֹ הַגָּדוֹל

שׂוֹנֵא כְּמוֹתִי לְהִמּוֹג וְלָלֶכֶת.

הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ בָּרְאִי הַכָּחֹל —

סַבָּא יָם מִתְרַצֶּה לְשַׂחֵק עִם הַנֶּכֶד.

הֶחְלַטְנוּ וְדַי! לֹא לִדְרשׁ וְלִשְׁאֹל!

הַקַּיִץ אֵיתָן, חֻפְשָׁתֵנוּ נִמְשֶׁכֶת!

(הָעַלְמָה עַל כָּרְחָה מְבָרֶכֶת)

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, יָדוֹ הַחַמָּה

תְּצַו אַהֲבָה שֶׁאֵינֶנָּה אוֹבֶדֶת.

כִּי עָלִינוּ יָפֶה מֵחֶבְיוֹן אֲדָמָה

בִּפְרָחִים וְדָגָן — וְהָעַיִן חוֹמֶדֶת!

וְאָבוֹא בָּךְ עַלְמָה כַּיּוּבַל בַּשְּׁמָמָה —

כִּי הַקַּיִץ קוֹרֵא לָן לָלֶדֶת…

---

שיר אהבה

מאת

יחיאל מר

רְאִי, הַלַּיְלָה כָבֵד, חֲלוֹמוֹת הַמּוֹרָא בְּצִלּוֹ.

אִסְפִינִי חֵיקֵךְ…

אֵין אִישׁ כָּאן מוּכָן לְוַתֵּר מַעֲנִי עַל שֶׁלּוֹ,

מִלְבַדֵּךְ…

הֱיִי סַלְחָנִית עִמָּדִי, הֱיִי סַלָחִנית כַּדְּמָמָה

מְבַשֶּׂרֶת הָאוֹר…

כִּי עָרַכְתִּי מוֹקֵד לַתִּקְוָה, וְהוֹלַכְתִּי עִמִּי אֶת דָּמָה —

עִזְרִינִי לַחְזֹר…

חִבְשִׁי אֶת פְּצָעַי לִבְקָרִים. זֶה מִצְחִי בַּכָּרִים

מוּזָר וְחִוֵּר…

אִמְרִי שֶׁהָיָה זֶה חֲלוֹם, וּמָחָר נִהְיֶה אֲחֵרִים —

וְיָפִים יוֹתֵר…

וְשִׂימִי יָדֵךְ עַל עֵינַי, וְהֵיטַבְתִּי רְאוֹת

תְּהוֹם מַחְשַׁכַּי…

וֶהֱיִי קְלוּעָה סְבִיבִי, כְּמוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת

בְּכֶתֶר הַדְּוַי…

---

קְרָעִים

מאת

יחיאל מר

כָּזֹאת הִנָּךְ. עַזָּה וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת.

גֵּוֵךְ רוֹבֵץ לְפֶתַח מַחְשׂוֹפָיו.

בְּרָקִים בְּתוֹךְ סוּגַר.

מַלְכוּת צוֹהֶלֶת.

עֵינַי עֵינַי סָבִיב בַּמַּאֲרָב.

עֵינַי בַּמַּאֲרָב, וְאַתְּ מִזְרַח-הַלַּהַט.

הָאִם אָצוּד אוֹתָךְ בְּעֵמֶק-הַשּׁוֹבֶה?

לֹא בִּשְׁגָגָה אִשָּׁה,

סוּמָא, סוּמָא מִדַּעַת,

הַלֵּב אֶת חֲלוֹמוֹ פּוֹרֵעַ וְטוֹוֶה.

שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ גְּזָר. וְרַק עֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת

הֲבָאָה שְׁעָתִי לְהִשָּׂרֵף כָּלִיל?

אֶגַּע בָּךְ וְאֵדַע,

הֲבֵל דִּבְרֵי קֹהֶלֶת!

יָפָה אַתְּ מֵעָקֵב וְעַד עָגִיל!

אִם לַהַב תְּבַקְשִּׁי — אֱהִי לָךְ לְמַפּוּחַ,

אִם סַעַר תִּשְׁאֲפִי — אֱהִי לָךְ מִשְׁבָּרִים;

עַד תִּוָּתְרִי מוּלִי

וְשִׂמְלָתֵךְ בָּרוּחַ —

וְאָנוּ נְאַחֶה אֶת הַקְּרָעִים…

---

דו-שיח

מאת

יחיאל מר

א.

הָיִית לִי כְּאֶשֶׁד סוֹעֵר,

הָיִית לִי נָהָר לְלֹא סֶכֶר,

הָיִית לִי כַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר,

כָּאֵשׁ שֶׁאָכְלָה אֶת הַנֶּכֶר.

הָיִית לִי תְּהוֹם עֲמֻקָּה

וּמִמֶּנָּה הָאוֹר הַמַּפְצִיעַ,

הָיִית זְעָקָה חֲנוּקָה

וְכָל — לֹא אֵדַע לְהַבִּיעַ…

הָיִית לִי כַּשִׁיר הָאֶחָד

אֵלָיו נִשְׁמָתִי מִתְנַגֶּנֶת.

לִבִּי מְפַרְפֵּר בְּכַף-יָד

וְיָדִי לֹא הָיְתָה לָךְ מִשְׁעֶנֶת.

רָוִיתִי יֵינֵךְ מְשַׁכֵּר

וְחֶרֶשׁ הַשֶּׁקֶר לִוָּנוּ,

הָיִית עִמָּדִי — לְאַחֵר,

וְאָנוּ שְׁלשָׁה — לֹא נוֹשַׁעְנוּ.

הָיִית לִי — אוּלַי לֹא הָיִית,

וְשָׁוְא בְּחֵיק-אֹפֶל בָּכִיתִי?

וְשֶׁמָּא זוֹ אַתְּ שֶׁרָצִית

וַאֲנִי קָרְבָּנֵךְ לֹא רָצִיתִי?

ב.

הָיִיתָ כְּרֵיחַ רָחוֹק

דָּמְךָ קָרָא לִי לָלֶכֶת.

הָיִיתָ כְּלֶחֶם הַחֹק

וַאֲנִי עָלָיו מְבָרֶכֶת.

הָיִיתָ כְּסַם מְשַׁכֵּר,

אַךְ אַתָּה אֶת עֵינְךָ לֹא עָצַמְתָּ.

הָיִיתָ אַתָּה — וְאַחֵר,

וְאַף קוֹרוֹתֵינוּ רָשַׁמְתָּ.

רָאִיתָ אוֹתִי בִּמְפֻלָּשׁ,

וַאֲנִי גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ.

אַתָּה הַשּׁוֹבֵר וְהַלָּשׁ

יְצַרְתַּנִי זָרָה מִלְּפָנֶיךָ…

הָיִיתָ רַק עַיִן רוֹאָה,

הָיִיתָ אֲסַם רְשָׁמֶיךָ,

וַאֲנִי בִּשְׂדוֹתֶיךָ — רוֹעָה,

וְאַתָּה — הָאָדוֹן בִּשְׂדוֹתֶיךָ…

וְאוּלַי יֵשׁ בְּרָכָה בָּאַלָּה

וְשָׁוְא בְּחֵיק אֹפֶל בָּכִיתִי?

וְשֶׁמָּא אַתָּה הָעוֹלָה

וַאֲנִי קָרְבָּנְךָ לֹא רָצִיתִי?

---

יולדת

מאת

יחיאל מר

יוֹלֶדֶת / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

הָעֲזוּבָה עַד דָּם.

הַבּוֹדֵדָה עַד דֶּמַע.

עַד אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ בַּזַּעַק וּבַדְּמִי.

יַתְמוּת שֶׁבְּאָדָם

בִּתְהוֹמוֹת-הַתֵּמַהּ,

בֵּין חשֶׁךְ לְבֵין אוֹר, בְּטֶרֶם “וַיְהִי”.

הָעֲנֻגָּה מִשֵּׂאת.

וּלְבִיאָה לַגֶּשֶׁת

בְּמִנְהֲרוֹת-הַדְּוַי אֶל שַׁעַר נְגוֹהוֹת.

וְרַק הָרוּחַ עֵד

אֵיךְ בִּקְרִיאָה נוֹאֶשֶׁת

רְצִיפוּתָהּ נִכְתֶּבֶת, אוֹת בְּאוֹת.

הַזְּהוּרָה עַד דֹּם.

הַקַּשּׁוּבָה אֶל חשֶׁךְ

שֶׁל אַגָּדוֹת חָלָב הַמִּתְרַקְּמוֹת בַּשַּׁד.

הַחֲלוּמָה בַּחֹם,

הַהֲלוּמָה מֵאשֶׁר,

כִּי קָם בָּהּ וְהָיָה הַפֶּלֶא הָאֶחָד.

רְאֶנָּה בְּיָפְיָהּ.

בָּרְכֶנָּה וְגָאִיתָ,

כִּי אֵין לְךָ, אֵלִי, מִמֶּנָּה עוֹד קְרוֹבָה!

יוֹלֶדֶת וּפִרְיָהּ,

הַבֵּט בָּהּ וְרָאִיתָ

פָּנֶיךָ נוֹהֲרִים מֵעֲיֵפוּת טוֹבָה…

בְּסַד הַסּוֹדוֹת

מאת

יחיאל מר

---

אורח

מאת

יחיאל מר

אוֹרֵחַ / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

קַבֵּל נָא אֶת פָּנָיו כְּמוֹת שֶׁהֵם,

תֵּן לְבֵיתְךָ הַצַּר לְהִתְרַוֵּחַ;

שַׁטַּח אֶת מַרְבַדֶּיךָ לָאוֹרֵחַ,

פְּרֹס לַחְמְךָ וְאַל תִּשְׁאַל לַשֵּׁם.

יֵשֵׁב עִמְּךָ שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה — —

כָּל שֶׁבָּהוּל הָיָה יְהִי רוֹגֵעַ,

וּמְזָוְךָ מָלֵא — לֹא יִגָּרֵעַ

אִם רַק בִּינוֹתָ לִדְמוּתוֹ לְאָהֳבָהּ.

וְהוּא סְבִיבְךָ בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם —

הָאוֹר הַמְכַלְכֵּל אֶת שׁוּרוֹתֶיךָ,

הַצָּר בְּאֵין רוֹאִים בְּצוּרוֹתֶיךָ

עַד הֱיוֹתְךָ דְּפוּסִים לְיַהֲלוֹם.

וְאַל תַּפְצִיר. לְמַד תַּגִּים-תַּגִּים;

אַךְ מִשֶּׁלוֹ הָשֵׁב מְלוֹא הַשַּׁעַר — —

בֵּינְתַּיִם הַחֻרְשָׁה הָפְכָה לְיַעַר

וְהֶהָרִים שֶׁבַּחַלוֹן כֻּסּוּ שְׁלָגִים.

תֵּשֵׁב עִמּוֹ עוֹד קָט לִנְדָבָה.

אוֹרְחוֹ הָיִיתָ. הוּא אֲדוֹן הַבַּיִת.

זֶה כֹּה מוּבָן. חָלְפָה תְּקוּפַת הַקַּיִט —

גַּם מִשֶּׁלְךָ הָיָה חֻמָּה וּזְהָבָהּ.

---

בְּסַד הַסּוֹדוֹת

מאת

יחיאל מר

אָשִׁיר לְחַיַּי, לְחַיַּי שֶׁדִּימִּיתִי שֶׁלִּי הֵם

וְהֵם שְׁעָתִי הַקְּצָרָה נְתוּנָה לִי בְּסַד הַסּוֹדוֹת.

עוֹבְרִים עַרְפִלִּים עַל פָּנַי וּפָנִים לֹא יָדַעְתִּי שֶׁל מִי הֵם,

וְסִבְלָם יִרְדְּפֵנִי צַוָּאר כְּזוֹנָה הַשּׁוֹחֶרֶת פְּרוּטוֹת.

גַּם יַלְדֵי רְחוֹבוֹת-הַפַּרְוָר עֵדִים לְאֵידִי בְּנָפְלִי הֵם,

עַל סַף הַמַּרְזֵחַ הַזֶּה, שִׁכּוֹר, בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת.

אֱלֹהִים אַדִּירִים! אֱלֹהֵי הַלִּבְנֶה וְהַזַּיִת,

אֱלֹהֵי הַמִּדְבָּר הַדּוֹבֵר דְּבַר חֻמּוֹ עַד אַרְצוֹת הַשְּׁלָגִים!

מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי לְחַיַּי?

שְׁתִיקָתְךָ מֵעָלַי כְּמוֹ עַיִט!

וְהָעֶרֶב בּוֹעֵר כְּתָב-אַשְׁמָה, וְכוֹכְבֵי-הַחֶמְלָה רְחוֹקִים!

אֵיךְ בָּאתִי בִּזְבוּל מַדְמֵנוֹת וְיָדַעְתִּי הָהָר הוּא הַבַּיִת;

וַתַּכֵּנִי חֲמַת-חַמָּתְךָ וָאִיבַשׁ חֳמָרִים חֳמָרִים…

אַשְׁרֵי כָּל דּוֹמֵם וְכָל חַי אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ יַכִּירֶנּוּ,

הַשֶּׁבַח לְשֶׁבֶר זְכוּכִית, לְאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין…

אָמְרָה הַפְּנִינָה בְּלֵב-יָם לִצְרִיחַ הַסֶּלַע: הֵן שְׁנֵינוּ

אָהַבְנוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ אָח, כְּמוֹ אָח מְנֻדֶּה וּמֵבִין.

וְנָדוּ שָׁרְשֵׁי-הַחֻרְשָׁה: פָּרַח וְדָאָה יַקִּירֵנוּ —

אָבַד מְקוֹמוֹ בְּקוּמוֹ—

וְטוֹב שֶׁהֶחֶמִירוּ בַּדִּין…

וָאָבוֹא בַּעֲדַת תִּינוֹקוֹת, יַעַן חַשְׁתִּי לִבָּם הַזָּרוּחַ,

קָשַׁרְתִּי שִׁירִים לְרַגְלַי כִּי אֶכְבַּד לְהַלֵּךְ בַּטּוּחוֹת.

רָצִיתִי לִפֹּל מְלֹא-קוֹמָה לְפֶתַח הָעַיִן לָנוּחַ.

יַשְׁקוּ גַּם אוֹתִי מִן הַכַּד עִם צֹאן תְּפִלּוֹתַי הַשְּׁטוּחוֹת!

וְהִנֵּה לֹא עָצַמְתִּי לָקוּם לַעֲבֹר בִּדְרָכִים לֹא-דְּרוּכוֹת…

שְׁבִילֵי הַלֵּילוֹת יִלְּלוּ. הַגְּבָעוֹת הִלְּלוּ לוֹ לַהֵלֶךְ,

וְהָהָר מִמֶּרְחַק שְׁנוֹת-אוֹר מְזַעֵק: לֹא תָּבוֹא! לֹא תָּבוֹא!

צָחֲקוּ כָּל מֵיתְרֵי-הַחַשְׁמַל שֶׁלִּוּוּהוּ מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ.

צָחֲקוּ עַל אֶחָד הַהוֹלֵךְ כָּל יָמָיו אֶל מִשְׁכַּן לְבָבוֹ…

וּלְמַעְלָה הָהֵם הִתְעָרְבוּ: הֲיָמוּת מוֹת עֶבֶד אוֹ מֶלֶךְ?

הֲיִגְוַע בְּעֶרְגַּת צִמָּאוֹן —

אוֹ יָעֵז וְיִפֹּל עַל חַרְבּוֹ…

---

הַחוֹזֶרֶת

מאת

יחיאל מר

בִּסְחָבוֹת וְתִקְוָה, כְּחַיָּל מִשְּׂדֵה-קְרָב,

הָרוֹאֶה מֵרָחוֹק נַחְלָתוֹ הַזּוֹהֶרֶת

וְשׁוֹלֵף כְּנֶגְדָּהּ חֶדְוָתוֹ מֵעֵינָיו

וְכוֹרֵעַ רְתֵת לְנַשֵּׁק נִצָּנָיו —

נַפְשִׁי אֶל נוֹפָהּ חוֹזֶרֶת…

בּוֹכִיָּה וּמֻכֵּית, בְּשִׂמְחָה עֲצוּבָה,

מֻרְדָּפָה וְנִקְרֵאת — מְאוֹשֶׁשֶׁת נִסֶּיהָ —

הִיא תָּבוֹא גִּנָּתָה שֶׁלָּבְשָׁה לִבְלוּבָהּ

וְּתִזְכֹּר אֶת הַכֹּל וְתַחְזֹר בִּמְשׁוּבָה

וְדִמְעָה מְקַשֶּׁטֶת רִיסֶיהָ…

וְתֵצֵא בִּפְרָחִים כְּאָחוֹת לַמָּחוֹל

וְתִרְאֶה אֵיךְ חֻפּוֹת-קִדּוּשֶׁיהָ תּוֹפַעְנָה

בְּיַד הָרַב-מָג שֶׁקּוֹסֵם בַּכָּחֹל

וְחוֹרֵז הֲזָיוֹת-צִבְעוֹנִין עַל גִּבְעוֹל —

וְתַכִּיר וְתַכִּיר אֶת כֻּלָּנָה…

וְתַכִּיר אֶת כֻּלָּן וְתֹאמַר: יְבֹרַךְ

הַמֵּשִׁיב רְחוֹקִים מִתְּרָפִים וּמִטֶּרֶף,

שֶׁרָחֲבוּ שְׁעָרָיו וּפִרְיוֹ מְשֻׁבָּח,

הַמּוֹשִׁיב לְרַגְלָיו אֶת אָחִי שֶׁנֻּצַּח

וּבַלָּאט יַאַסְפֵנִי עִם עֶרֶב…

---

אָנוּס

מאת

יחיאל מר

מִתְבַּיֵּשׁ וְגֵאֶה וְרוֹעֵד פֶּן יַגִּידוּ

וְחוֹנֵק שַׁאֲגַת הַשְּׂרֵפָה וְהַזִּיק,

לְאוֹר הַפְּצָעִים שֶׁלָּעַד לֹא יַגְלִידוּ

אֲנִי אֶת שִׁמְךָ מְנַסֶּה לְהַדְלִיק.

שֶׁצִּוָּה לֹא לִפֹּל,

שֶׁאָמַר לֹא לִכְרֹעַ,

הַמּוֹלִיךְ אֶת נַפְשִׁי מוּל רַבֵּי אִינְקְוִיזִיט.

שֶׁבִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל

גַּם הַטּוּב גַּם הָרֹעַ

עוֹמְדִים עַל עַרְשָׂהּ שֶׁל תְּפִלַּת הַיָּחִיד.

יוֹמִי הַלֵּאֶה, שְׁעָתִי רַבַּת-הֶבֶל,

גְּלִימָתִי הַדּוֹמָה לִגְלִימַת הַתַּגָּר —

כִּדְלִי אֵין תַּחְתִּית, כִּבְאֵר לְלֹא חֶבֶל,

גּוּפִי מִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הַמִּמְכָּר.

עַד אָשׁוּב בְּבוֹא לֵיל

כְּנִמְלָט אֶל הַשֹּׁקֶת,

כְּנִדּוֹן הַמַּפִּיל תְּחִנָּתוֹ מוּל שׁוֹפֵט.

עַד בַּחשֶׁךְ, בַּצֵּל,

לִי זוֹרֵחַ הַבֹּקֶר —

שָׁעָה שֶׁהַכֹּחַ נוֹלָד בָּרוֹעֵד.

שָׁעָה שֶׁהַלַּיְלָה נִשְׂרָף בְּפִי שַׁחַר

וְאַתָּה תִּקְרָאֵנִי לֵילֵךְ אֶל הֶחָג;

שָׁעָה שֶׁהָרַעַם יוֹרֵשׁ אֶת הַלַּחַן

וְיָנוּסוּ אוֹרוֹת-הָעִמְעוּם מִבָּרָק.

אָז יִפְרֹץ הַכָּלוּא

וְיַטְבִּיעַ בְּשֶׁטֶף

אֶת כָּל שֶׁנִּדְמֶה לְקַיָּם וְאַדִּיר.

וּבָנִים שֶׁגָּלוּ

הֲשִׁיבוֹתָ בְּלֶטֶף,

עִם כָּל הֲרוּגֵי מַלְכוּת הַשִּׁיר!

---

קשב...

מאת

יחיאל מר

קֶשֶׁב…. / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מָתוּחַ מָתוּחַ מֵיתָר,

הָרוּחַ, הָרוּחַ מַכָּה בּוֹ.

כִּנּוֹר נְשָׁמָה מְבֻתָּר,

מַחְשֶׁבֶת-לֵילוֹת מְעֻטָּר —

שִׁיר הַשִּׂמְחָה לֹא נָגַע בּוֹ…

קָמַת-הַיְאוֹר עַל גָּדָה,

דְּמָמָה הַזּוֹעֶקֶת לַסַּעַר.

יֶלֶד שׁוֹתֶה אַגָּדָה.

כֶּלֶב יָלֹק אֶת יָדָהּ

שֶׁל עַלְמָה הַחוֹלֶמֶת עַל נַעַר…

עֶצֶב גֵּאֶה. בֵּין שִׁנָּיו

כֶּרֶס הַגִּיל הַדּוֹמֵעַ.

אָב שֶׁשִּׁלַּח אֶת בָּנָיו,

אָוֶן וְאֶבֶן פָּנָיו —

סֶלַע לַצַּעַד שׁוֹמֵעַ…

                 — — — — — —

הָיָה הַמֵּיתָר מְיֻתָּר.

חֲלַל הַדְּמָמָה לֹא נִסְעַר,

הַיֶּלֶד, הַיֶּלֶד בָּגַר,

עַלְמָה נֶעֶלְמָה אֵי-בַּדֶּלֶף…

עֶצֶב קָרַס. וְאָבְדָה

תִּקְוַת הַקָּמָה עַל גָּדָה,

תֵּבֵל עֲרֻמַּת-אַגָּדָה —

וְעָמְקוּ וְיָפוּ עֵינֵי כֶּלֶב…

---

דִּין

מאת

יחיאל מר

וְהוּא הַדִּין. לְהִוָּתֵר לְבַד

עִם כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁיַּקִּיפוּךָ

כְּמוֹ חוֹמוֹת הַכְּרַךְ. כְּיַעַר עַד.

תִּצְעַק, וְרַק הֵדֶיךָ יַעֲנוּךָ.

עַד עִיר פְּרָזוֹת תָּבוֹא וְלֹא מִקְלָט

וּלְעוֹלָם לֹא יְלֻחַשׁ כָּאן: נוּחָה.

וְהוּא דַיָּן. הַמְרַחֵף בָּעָב

רוֹאֶה אוֹתְךָ וְזוֹ יַתְמוּת יָדֶיךָ.

עַל שֶׁקְּרִירוּת בִּקַּשְׁתָּ בַּשָּׁרָב

וְלֹא הִשְׁקֵיתָ לְאָחִיךָ מִכָּדֶּיךָ,

עַל שֶׁמֻּקְדָּם מִדַּי אָמַרְתָּ: רַב,

וְרַב מִדַּי חָרַשְׁתָּ בְּשָׂדֶךָ.

וְהוּא אֱמֶת. הַמְרַדֵּף עַד תֹּם

כִּרְדֹף הָאַהֲבָה אֶת מְשַׂנְּאֶיהָ.

וְיֵשׁ תִּקְוָה, וְהִיא תִּפְרֹץ חֲלוֹם

כָּל עוֹד לֹא תַּמָּה תְּמִימוּתָם שֶׁל מְקַנְּאֶיהָ,

כָּל עוֹד הַלֵּב הַזֶּה אֵינֶנּוּ יַהֲלוֹם —

וְהֹלֶם אַחֲרוֹן הַכֹּל יוֹדֵעַ…

---

יוֹם רִאשׁוֹן

מאת

יחיאל מר

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַקּוֹל עָלוּ דְּמָמוֹת

תְּמִירוֹת וְרוֹעֲדוֹת כְּצַפְצָפָה וָנֵר.

וְהוּא, הַמְאַגֵּד הַפְּרִי לַאַגָּדוֹת,

מְסָרָן לְרוּחַ יוֹם בְּלַחַשׁ וּבְסוֹד,

וּמִנִּי אָז הָרוּחַ תְּסַפֵּר…

עָנָף תָּפַשׂ דָּבָר. וְאַף צִפּוֹר שָׁמְעָה.

וּתְכֵלֶת הֶעֱמִיקָה סַקְרָנִית.

לֹא כְּלוּב וְלֹא מֵיתָר לַכַּנָּרִית!

הָאֲדָמָה, הָאֲדָמָה

קָשְׁרָה חוּטִים שֶׁל מַעֲנִית

לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיהָ שֶׁל דְּמָמָה…

הִנֵּה כִּכְלוֹת הַקּוֹל רֵאשִׁית הַשִּׁיר.

הַלֵּחַ הָעוֹלֶה מִשֹּׁרֶשׁ הַדְּבָרִים

אֶל אֲמִירֵי הַבֹּקֶר שֶׁהִבְכִּיר,

וּמַהְבִּיל מִנְּחִירֵי הָאֲרֻבּוֹת וְהַפָּרִים

וּמִתַּמֵּר חַמּוֹת מִן הַכָּרִים

עַד יְטֻשְׁטַשׁ הַכֹּל בַּחֵפֶץ הָאַדִּיר

שׁוּב לֵהָפֵךְ זְרָמִים — —

הוּא לֵחַ יוֹם אֶחָד בַּשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל

וְרוּחַ מְרַחֶפֶת עַל מֵימֵי-עוֹלָם.

כִּי יוֹם שֶׁקָּם צָעִיר וּמְוַתֵּר עַל קוֹל

הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לִפְנֵי,

אוֹ אַחֲרֵי הֱיוֹת אָדָם.

---

נְאוּם הָעֶבֶד

מאת

יחיאל מר

אֶת שְׂכָרִי, אֲדוֹנִי, הֲלִינוֹתָ,

וַאֲנִי עַבְדְּךָ הַדּוֹמֵם.

קָרָאתִי, וְלֹא הֲשִׁיבוֹתָ,

כָּרַעְתִּי, וְאֵין מְרוֹמֵם…

אַךְ טוֹב זַעְמְךָ הַגָּבֹהַּ

מִנֹּעַם דִּבְרֵי שִׁפְחָתְךָ.

אֵלֶיךָ עִם שַׁחַר אָבוֹאָה,

וְלַיְלָה אֶשְׁמֹר כִּבְשָׂתְךָ…

אֶל בְּאֵר בַּשָּׂדֶה עַל מֵימֶיהָ

שְׁלַחְתַּנִי הַשְׁקוֹת אֶת הַצֹּאן.

וְאַתָּה הָאֶחָד הַיּוֹדֵעַ

כִּי רָצִיתִי לִשְׁתּוֹת הָרִאשׁוֹן.

וּשְׂכָרִי הֲלִינוֹתָ עַד גֶּמֶר,

וּמִי עַבְדְּךָ כִּי יִזְעַק?

אַךְ בְּבוֹא חַג הַגֵּז וְהַזֶּמֶר —

הַמֵּת לֹא יַשְׁבִּית אֶת הֶחָג…

---

ממעמקים

מאת

יחיאל מר

מִמַּעֲמַקִּים / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לֹא עוֹד חֲלוֹמוֹת שֶׁגָּבָהוּ,

וְלֹא הַנּוֹפִים הָרְחוֹקִים.

כִּזְּבוּ הָאֵלִים שֶׁנִּבָּאוּ —

אָבְדוּ הַיָּמִים שֶׁלֹּא בָּאוּ,

וְאַף הַכְּזָבִים — מְתוּקִים.

אֲבוֹי לְאוֹחֲזֵי-הַשִּׁבֹּלֶת

וְשָׁנוּ: מֶה חָסֹן הָאִילָן!

אֲנַחְנוּ שִׁבַּחְנוּ הַסֹּלֶת,

שָׁלַחְנוּ יָדֵינוּ לַפְּסֹלֶת,

נָשְׁרָה מִגָּבְהֵי-הַשֻּׁלְחָן…

וּבְבוֹא הָאֶחָד לֹא הִכַּרְנוּ

כִּי הוּא הַטָּהוֹר בַּדְּלוּחִים!

פָּנָיו — לֹא פָּנֵינוּ הִסְתַּרְנוּ —

וְאֶת הַמַּרְאָה כִּי שָׁבַרְנוּ,

הִיא אָמְרָה: מְשַׁבְּרַי הַבְּרוּכִים!

וְאָז עַל קִבְרוֹ בָּכִינוּ,

בִּדְמָעוֹת מוּכָנוֹת לְמוֹתוֹ.

פִּתְאֹם רְעֵבִים כֹּה הָיִינוּ —

וְאֶת הַתִּקְרֹבֶת הֵכִינוּ

רְחוֹקָיו שֶׁל הַמֵּת בְּעִתּוֹ!

אֶת שְׁמוֹ לֹא חָרַתְנוּ עַל לוּחַ,

וְהָלַכְנוּ קְבוּרִים בָּעוֹלָם.

אֲבָל הוּא הַיָּחֵף, הַשָּׁכוּחַ,

חָזַר בַּלֵּילוֹת עִם הָרוּחַ —

וְאָהַב, וְאָהַב אֶת כֻּלָּם…

---

קַוִּים לְמַעְגָּל

מאת

יחיאל מר

כָּל הַצְּבָעִים לֹא דָּלוּ צָהֳרַיִם,

דָּלּוּ כָּל הַצְּבָעִים מֵאָפֹר.

אֶת מֶשֶׁךְ הָרֶגַע קָשֶׁה לָן לִזְכֹּר,

אֲבָל אַרְמוֹנוֹת הַפְּאֵר לַדּוֹר

הֵם צֵרוּף חַדְגּוֹנִי שֶׁל תְּנוּעוֹת יָדַיִם,

הָלוֹךְ וְחָזוֹר.

מַה נָּעִים לְהַגִּיד: הִנִּיחַ נִדְבָּךְ;

אֲבָל הַלְּבֵנִים אַחַת אַחַת הֻנָּחוּ.

חֵי אֱלֹהִים, לְכָל טְרַקְלִין מִטְבָּח,

וּבוֹ קְלִפּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת לַפַּח,

וּשְׁיָר עָלֶה וְזֵכֶר אָחוּ

בְּתַבְשִׁיל אֲשֶׁר הֻקְדַּח.

כֵּן, הַשִּׁירִים פּוֹסְעִים שִׂיאֵי זְרִיחוֹת,

אַךְ בֵּינֵיהֶם אֵיזוֹ תְּהוֹם נִפְעֶרֶת.

עִם הַשָּׁנִים לֵילֵךְ לְאֹרֶךְ הַשָּׁעוֹת,

וּמִקָּרוֹב לִרְאוֹת — הַכֹּל אַחֶרֶת:

לִכְרֹעַ לְאָפֹר שֶׁבַּשּׁוּחוֹת,

אֲבָל לִנְגֹּעַ בּוֹ בְּיָד סוֹעֶרֶת —

זֶה אוּלַי הַסּוֹד…

מַה טּוֹב בְּדִלּוּגִים וּבְנִפְתָּל!

וְכָךְ מִזַּעֲזוּעַ אֶל זַעֲזוּעַ

גַּם לְהַסְעִיר, גַּם לְהַרְעִיד אֶת הַקָּהָל —

אַךְ הַדְּבָרִים אֵינָם כָּךְ, כְּיָדוּעַ,

וְאָנֹכִי שׁוֹאֵל, מַדּוּעַ

לַחְרשׁ אֶת כָּל הַשֶּׁטַח לֹא נוּכַל?

כִּי בַּפָּשׁוּט וּבָרָגִיל כְּבַתָּמוּהַּ

עוֹלִים חַיֵּינוּ בְּיָפְיָם שֶׁלֹּא עֻגַּל —

וְנִסְיוֹנֵנוּ לְהַגִּיד, כָּל עוֹד נָנוּעַ,

מוֹלִיד אֶת הַקַּוִּים לְמַעְגָּל…

---

שִׁירָה

מאת

יחיאל מר

שִׁירָה הִיא מַאֲבָק שֶׁל אֶפֶס הַמִּלִּים

בִּצְבָא הַיֵּשֻׁיּוֹת שֶׁעָצְמָתָן נוֹהֶמֶת.

הִיא דּוֹן-קִישׁוֹט נִצְחִי, לוֹחֶמֶת בַּצְּלָלִים,

אֲבָל כָּבְדָם עָלֶיהָ, סֶלַע וְתִנְשֶׁמֶת.

אַיֶּלֶת בֶּהָרִים צוֹחֶקֶת לַשְּׁבִילִים

וְיַעַר מַה מֻּשְׁרָשׁ שֶׁיַּרְקוּתוֹ חוֹלֶמֶת.

הִיא קְטֹן הַרְסִיסִים בִּגְדוֹל הַמַּפָּלִים

וְהִיא תַּמְצִית הַנְּפִילָה הַמִּתְקַיֶּמֶת.

הִיא נֵר קָטָן מוּל אוֹר כָּל הָאוֹרוֹת,

אַךְ מִן אוֹתָהּ הָאֵשׁ הִיא מִתְלַקַּחַת.

הִיא הַתִּינוֹק שֶׁקָּם עַל בְּהוֹנוֹת

אֶת כּוֹבְעֵי הַמִּגְדָּלִים לָקַחַת.

הִיא, שֶׁהָרוּהָ בַּקַּדְמוֹן שֶׁבַּלֵּילוֹת

שָׁעָה שֶׁהָרָעָב דָּבַק בַּפַּחַד —

עוֹדָהּ, עוֹדָהּ צוֹפָה אֶל הַזְּרִיחוֹת

אֲשֶׁר תּוֹפַעְנָה עִם מוֹתָהּ בְּיַחַד…

שִׁירָה הִיא עֹז כַּבִּיר לִהְיוֹת חַלַשׁ.

לָעַד לֹא יִסְלְחוּ לָהּ הַכֹּחוֹת הָהֵמָה,

הַחֲרִיגָה אֶל תּוֹךְ תְּחוּמָם הַמְקֻדָּשׁ,

הַהֵעָנוּת הַזֹּאת לְמִשְׁאֲלוֹת הַתֵּמַהּ;

עַל כֵּן יַכּוּהָ, יַעַן מֵחָדָשׁ

תָּקוּם לְהִתְמוֹדֵד עִם שְׁתֵּי עֵינֵי הַשֶּׁמָּא — —

אַךְ הַשְּׁמָשׁוֹת יוֹדְעוֹת: דָּבָר לֹא יְרֻטַּשׁ,

כָּאן לוֹחֲמוֹת סִיסְטֶמָה מוּל סִיסְטֶמָה — — —

— — — — — — — — —

בְּזֶה הַקְּרָב הַנֶּצַח יְלֻטַּשׁ.

---

אֵין סוֹף

מאת

יחיאל מר

גַּם הַשּׂוֹנֵא שֶׁבַּשִׁירִים

זוֹעֵק: בְּעַד!

גַּם הַנִּפְתָּל שֶׁבַּנִירִים

יָשָׁר נוֹלָד.

אִם לְהַצְבִּיעַ, אֱלֹהִים —

הִנֵּה הַיָּד!

גַּם אַחֲרוֹן הַחֲלוֹמוֹת

הוּא בַּעַל-פְּתֹר.

בָּעֲמֻקָה בַּתְּהוֹמוֹת

יֵשׁ הַר-נְהוֹר.

תָּמִיד, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת

פּוֹרֶה הָאוֹר.

גַּם הָאֵיתָן בָּאֱמוּנִים

חַיָּב לִמּוֹט.

יֵשֻׁיּוֹתֶיךָ אֵין מוֹנִים

בְּנֻסְחָאוֹת.

וְאֶת פָּנֶיךָ שׁוּב בּוֹנִים

נוֹשְׂאֵי הָאוֹת…

גַּם הָעוֹזֵב אוֹתְךָ עַל סַף,

עִמְּךָ יַעֲזֹב.

מִי יְדַמֶּה דָּגָן אָסַף,

יַחְפֹּן אֵזוֹב.

עַד שֶׁנָּחוּשׁ בְּתֹם הַקְּרָב —

שֶׁאֵין לוֹ סוֹף…

---

פָּנִים

מאת

יחיאל מר

בְּהִתְגַּבֵּשׁ חֲלוֹמוֹת לְמַסֶּכֶת מַמָּשׁ אֲפֹרָה

לֹא אָבַד זָהֳרָם

אֲבָל פְּנֵיהֶם שֻׁנּוּ.

בִּשְׂדוֹת הַגַּעַשׁ לְעוֹלָם הָאֵשׁ הִיא עֲצוּרָה

אַךְ הַצּוּרָה הִיא אֲחֵרָה בְּאֵלֶּה שֶׁעֻנּוּ…

וְיֵשׁ בָּהּ מִן הַיֹּפִי הָאַחְרוֹן

וּמִן הַדַּעַת אֶת הַשּׁוֹט

וּמִן הַוִּתּוּרִים כְּנִצָּחוֹן

וּמִן הַנִּצָּחוֹן עַל מוֹת — —

אוֹ אָז יַבִּיט אָדָם אֶל אֶרֶץ הַפָּנִים

הַחֲרוּשָׁה מַכְאוֹב

וַחֲרוּטָה מַחְשָׁב,

וְיִבָּהֵל מְאֹד בִּזְכֹר כִּי לְפָנִים

הָיָה הָאוֹר מוֹלֵךְ בִּשְׂדוֹת פָּנָיו,

רַק רֶגַע יִבָּהֵל וְעֵת יַחְשִׁיךְ

יָבוֹא הָאוֹר אֵלָיו

מֵעֵבֶר לַנִּצְרָב.

וְלַקְּמָטִים יִשַּׁק. עִקְּבוֹת הַתַּהֲלִיךְ

שֶׁל תַּבְעֵרַת הַחֲלוֹמוֹת

לִמְעַט זָהָב.

---

תוך

מאת

יחיאל מר

תּוֹךְ / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מִן הַנִּכְתָּב וְהַנִּמְשָׁל,

מִן הָרָתוּק אֶל אֹפֶל סֶלַע, —

מִיָּם הַמַּיִם וְהַגַּל,

מִן הַנִּפְתָּל עַל כִּי נִפְתַּל

מִלֶּב הַלֵּב נוֹשֵׂא הַקֶּלַע —

דָּבָר עוֹלֶה

חָדָשׁ כַּטַּל.

וְהוּא גַּרְעִין. וְעַיִן עַיִן.

וְהוּא הַתָּא שֶׁלֹא בֻּתַּר.

נוֹשֵׁם — וְלֹא קַיָּם עֲדַיִן,

קַיָּם וּמְקוֹמוֹ מֻכָּר.

זֶה חַג הַיֵּשׁ וְחַג דָּבָר

גּוֹבֵר עַל אֵין-סוֹפֵי-הָאַיִן.

בְּנִיעַ קַל, זַלְזַל זַלְזַל.

שַׁלִּיט בִּמְמַדָּיו. גּוֹבֵהַּ

מִן הַיָּרֹק אֶל הַכְּחַלְחַל.

אֶל הַנִּכְתָּב אֶל הַנִּמְשָׁל,

אֶל הָעֻבְדָּה: הַגּוּף נוֹגֵעַ — — —

אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בַּנּוֹגֵהַּ

אַדְמַת הָרֶחֶם בְּשִׁנָּיו,

וְיֵשׁוּתוֹ לְכָל סוּגֶיהָ

מִן הַיָּבֵשׁ וְהַשּׁוֹקֵעַ

עוֹלָה נוֹשֶׁמֶת בְּזָהָב

(אִלְּמוּת לוֹהֶבֶת הִתְוַדֵּעַ

קַוֵּי הַגְּבוּל וּבִטּוּלָיו).

גַּרְעִין גַּרְעִין — גַּלְעִין רַחוּם,

גְּמִישׁוּת הַשַּׁד וְצוּר קָשׁוּחַ.

וְהוּא פָּנָיו שֶׁל הֶעָלוּם

הַנְּשׁוּקוֹת בְּפִי הָרוּחַ;

שֶׁחֻמְרָתָן קָשָׁה כַּלּוּחַ

עָלָיו חֹרַת דְּבָרוֹ יָקוּם.

---

חֶצְיוֹ

מאת

יחיאל מר

חֶצְיוֹ הַמְהַלֵּךְ עָלֵינוּ פַּחַד.

חֶצְיוֹ הַמִּתְנַזֵּר מִידִידוּת.

שֶׁשָּׁרָשָׁיו לוּטִים בָּאָרֶץ הַנִּשְׁכַּחַת,

מְקוֹם לֹא יְתוֹמָה הִיא הַיַּתְמוּת.

וּשְׁתִיקָתוֹ — כְּרִיעַת עַרְבַת הַנַּחַל

לִשְׁלוֹת אֶת כַּדּוּרֵנוּ הָאָבוּד.

וְהוּא שָׁבוּר לָרֹחַב, כְּיָרֵחַ,

בְּעוֹד פְּצָעָיו, הַבּוֹעֲרִים בְּאוֹר,

פּוֹלְחִים בְּקִירוֹתֵנוּ כְּמַקְדֵּחַ,

שִׁירוֹ הִקְבַּלְנוּ בְּ“נָסוֹג אָחוֹר”.

בֵּיתֵנוּ לֹא פָּתַחְנוּ לָאוֹרֵחַ,

עַל חַלּוֹנֵנוּ לֹא נִשְׁבַּר הַכְּפוֹר…

חֶצְיוֹ הַמְהַלֵּךְ עָלֵינוּ זַעַם.

חֶצְיוֹ אֲשֶׁר חוֹצֶה בַּמָּסַכִּים.

וְנִרְעָשִׁים, כִּמְצַפִּים לְרַעַם

עֵת בְּחָשְׁכֵּנוּ הַבְּרָקִים חוֹתְכִים,

נָשָׂאנוּ עַיִן: חוּסָה גַּם הַפַּעַם

וְאַל יָבוֹא נָא לֵיל הַהִתּוּכִים.

וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּבֵיתֵנוּ

כְּמֻשְׁלָכִים אֶל תּוֹךְ הַחֲלָלִים.

וְהַחַיִּים זוֹרְמִים אִתּוֹ בְּחוּצוֹתֵינוּ

עִם הַפְּרָחִים וְהַשְּׁמָשׁוֹת וְהַטְּלָלִים.

אַךְ הוּא קָרוֹב, בִּשְׁעָתָן, לִנְשׁוֹתֵינוּ —

וְזֶה אוֹרוֹ בְּעֵין-הָעוֹלָלִים…

חֶצְיוֹ הַמְהַלֵּךְ עָלֵינוּ רַעַד.

כִּי מֵעוֹלָם עוֹד לֹא הִבַּטְנוּ בְּפָנָיו.

גַּם בַּת-קוֹלוֹ אֵלֵינוּ לֹא מַגַּעַת,

וְרַק צִלּוֹ כָּאן מְרַדֵּף אֶת עֲצָמָיו…

חֶצְיוֹ הַמְהַלֵּךְ עָלֵינוּ דַּעַת

כִּי גַּם מוֹתוֹ, גַּרְעִין בַּאֲסָמָיו…

---

[לא עת הסתר]

מאת

יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לֹא עֵת הַסְתֵּר כִּי עֵת הַפְשֵׁל.

כִּי עֵת גַּלּוֹת אֶת צְפוּנוֹתֶיךָ.

אֲשֶׁר נִגַּר בְּדֶמַע לֵיל,

וְנֶאֱגַר בִּתְבוּנוֹתֶיךָ,

הוּא נֶעֱגָן בְּאַדְמָתְךָ.

חָפְשִׁי, לְלֹא עֲמַל-קַבַּיִם

לֵךְ לְדוֹבֵב אֶת נִשְׁמָתְךָ,

כִּי אַשְׁמָתְךָ —

שְׁתִיקָה כַּמַּיִם.

הַבְשֵׁל שִׁירְךָ מֵהַשְׁפָּלָה,

יַכֶּה בָּרָק עֲדַת-צָדֶיךָ;

מוּל אַשְׁפַּתּוֹת שָׂא מִשְׁפָּטֶיךָ

עַד כִּי חוֹמַת-חָמָס נָפְלָה — —

וּרְאֵה שִׁבֹּלֶת בַּשְּׁפֵלָה,

צִלָּהּ — אָמִיר עַל נוֹי בָּתֶּיךָ…

כִּי עֵת אִמְרָה. כִּי עֵת חִיּוּב.

כִּי עֵת זִמְרָה עַל גַּבֵּי חֶבֶל,

עַד צְלִיל הַגֹּבַהּ הַצָּרוּף

עוֹד יֶחֱזַק בְּמוֹט הַנֵּבֶל…

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

---

הַמִּשְׁפָּט

מאת

יחיאל מר

בַּל תִּדָּחֶה הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל.

יִקֹּב הַדִּין אֶת הַנִּמְהָר

אֲשֶׁר זָרַע וְלֹא קָצַר.

אַל גִּנּוּנֵי חֻקִּים וָנֹהַל

מוּל זֶה הָרוּחַ הַנִּסְעָר!

הַבּוּז לִלְטִיפוֹת מוּסָר —

הַנֶּאְשָׁם תָּאֵב לִשְׁמֹעַ

אֶת כָּל הַמַּר וְהַנִּגְמָר.

הַבִּיטָה נָא אַב בֵּית-הַדִּין

אֵיךְ מַהְבִּיל בְּקֹצֶר רוּחַ

זֶה קְהָלְךָ סַקְרָן בָּדוּחַ

בְּמַבָּטִים מְצוֹדְדִין

לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַלֹּא-סָלוּחַ

שֶׁטִּלְטְלָם טַלְטֵל כָּרוּחַ

מִזֶּה רִבְצָם חֲמִים-הַשְּׁחִין.

אַל תִּמְתָּחֵם נָא אַב בֵּית-דִּין

בְּתוֹסָפוֹת עֲלֵי וִכּוּחַ —

כִּי שְׁעַת הַפַּת בְּדָג מָלוּחַ

כְּבָר צִלְצְלָה מֵאוֹרְלוֹגִין.

וּמָה רָאִיתָ לְשַׁדֵּל

בִּסְעִיפֵי מִשְׁנֶה לְטֹרַח.

כִּכְלוֹת הַכֹּל הֲלֹא יֵשׁ צֹרֶךְ

רֹאשׁ מִכְּתֵפַיִם לְגַלְגֵּל —

כִּי שַׁעֲשׁוּעִים מְהוּלֵי מֹרֶךְ

הֵם לֶחֶם, חֹק, מִשְׁפָּט וָכֹרַח

לִקְהָלְךָ הַמִּתְקַהֵל…

לָכֵן קַצֵּר נָא אַב בֵּית-דִּין,

וִיכַסֶּה נָא עַב בֵּית-דִּין

בִּנְפֹל הַפּוּר…

וְאֵין עִרְעוּר.

---

שיר על סייס מת

מאת

יחיאל מר

שִׁיר עַל סַיָּס מֵת / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לֵאֶה לֵאֶה מְאֹד הַדָּם בַּעֲרוּצָיו

הַמַּבָּטִים כְּבֵדִים וּנְטוּלֵי בָּרָק.

הַיֶּלֶד מֵת. בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חַג.

יָפֶה הָיָה. וּמָה אָהַב סוּסָיו —

אֲבָל עַכְשָׁו?

סוּסָיו בָּרְחוּ. מִי יְקַבְּצֵם עַתָּה?

כִּי מֵת מְאֹד סַיַּס-הַחֲלוֹמוֹת.

נוֹתַר הַכֹּל. רֵיחוֹ בַּמְּקוֹמוֹת

וּמִין רֵיקוּת שֶׁהִיא רֵאשִׁית הַבְּעָתָה,

וַעֲלָטָה.

הַאִם נַפְרִיז גַּם כֵּן בְּהֶסְפֵּדִים?

וְאִם כְּמוֹ — וְלֹא אָמַרְנוּ כְּלוּם.

הַנַּעַר מֵת. רַק סוּס אֶחָד רַחוּם

אָמַר: כָּל זֶה קָרָה לוֹ, יְדִידִים,

בְּלֹא עֵדִים.

נֹאמַר הָלַךְ. אֲבָל לְאָן יָשִׂים

אֶת פְּעָמָיו רְדוּף חוּמֵי מַבָּט?

אֵין מִסְתּוֹרִין — סוּסִי הַמְרֻטָּט,

יֵשׁ מָוֶת כְּאָדוֹן לַסַּיָּסִים,

וְאֵין נִסִים.

שׁוּב לֹא יָקוּם. הָעֶלֶם נֶעֱלַם.

עִמּוֹ אָבְדוּ צְחוֹקוֹ וְהִסּוּסָיו.

וְרַק בַּלֵּיל הַלְמוּת פִּרְאֵי סוּסָיו,

הַמְבַקְּשִׁים שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁם —

וְאֵין כּוֹלְאָם.

---

בְּדֶרֶךְ הֲפוּכָה

מאת

יחיאל מר

מוּזָר — בְּדֶרֶךְ הֲפוּכָה

שָׁבִים הָעִגּוּלִים אֶל צִיר הָאֶבֶן

שֶׁטֶּרֶם הֻשְׁלְכָה.

כָּךְ תְּחַפֵּשׂ מוֹלֶדֶת-מְנוּחָה

הַסְּעָרָה שֶׁנִּמְכְּרָה לְעֶבֶד

יִצְרָהּ וּשְׁאוֹן דַּרְכָּהּ.

מוּזָר — אַךְּ הֵם שָׁבִים

עִגּוּל לִפְנִים עִגּוּל.

סוֹבֵב הַפַּחַד

עַל אֲנָךְ הַסִּיּוּמִים.

מוֹעֵד נֵרוֹת כָּבִים.

הָאוֹר כָּבוּל.

וְכָל תְּנוּעָה מִתְחַלְחֵלָה

בְּקוּם הָאָב, מְחוֹלְלָהּ,

עֲצֹר גַּלְגַּל הַיְלָדִים.

הֲכָךְ נוּבָא עַד סוֹף וּנְקֻדָּה?

אוֹ שֶׁמָא גַּל יִמְסֹר אֶל גַּל

אֶת יְרִיעוֹת הָאִוּוּיִים

הָרוֹחֲבוֹת נִצְחִית

בְּבַת אַחַת לְכָל הָעֲבָרִים?

הוֹ אֶבֶן חֲכָמִים הָאֲבוּדָה —

זֶה עִגּוּלֵנוּ חָג אֶל עָל

לָבוֹא עִמָּךְ בִּבְרִית

שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבָרִים.

עִמְדוּ, עִמְדוּ לְיַד חוֹפִים,

חוֹזֵי זֶה חִזָּיוֹן שׁוֹתֵק

בִּגְוֹעַ מַעְגָּל

אַחְרוֹן וּמְפֻרְפָּר.

לְרַעַם הַתֻּפִּים

הָאֶבֶן תִּזָּרֵק

וְזִיעַ לֹא יָעִיד

כִּי כָּאן נָפַל דָּבָר.

---

יחד

מאת

יחיאל מר

יַחַד / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יַהַרְסוּ כַּאֲשֶׁר יַהַרְסוּ,

נַפְשִׁי בִּנְתִיבָהּ הוֹרֶסֶת.

יֶאֱרְסוּ בַּאֲשֶׁר יֶאֱרְסוּ —

וְצָחַקְתִּי לַשֵּן הַנּוֹגֶסֶת.

יִמְאֲסוּ בַּאֲשֶׁר מָאֲסוּ

אַבְנִי הָאַחַת לֹא קוֹרֶסֶת.

יָגֹלּוּ חֶרְפַּת זִמָּתַם —

בְּאֵרִי שֶׁלִי לֹא יַדְלִיחוּ;

לִי חֵלֶק בִּמְזִמָּתָם

וְאֵיךְ לַמַּבְרִיחַ יַבְרִיחוּ?

וְהֵם פַּרְצוּפִי הַמֻּכְתָּם,

עַל כֵּן עִקְּבוֹתַי יָרִיחוּ.

וַאֲנִי מְרַדֵּף אֶת עַצְמִי

וְקוֹלִי מְשַׁסֶּה בִּי בּוֹקֵעַ.

אֵין יָרֵא כְּמוֹתִי אֶת עָצְמִי

וְחַרְבִּי צַוָּארִי כָּמֵהַּ.

וְהֵמָּה קוֹרְאִים בִּשְׁמִי —

אַךְ אֲנִי בַּבָּשָׂר קוֹרֵעַ.

כִּי אֲנִי לְשׁוֹנָם הַשְּׁסוּעָה

וַאֲנִי לְבָבָם הַקָּרוּעַ,

אֲנִי תִּקְוָתָם הַגְּדוּעָה,

אֶלְמָם וּמִלַּי גְּדָעוּהָ —

וְסוֹד חִיּוּתָם הַתְּמוּהָה

וְאֶבֶן עַל פִּי הַמַּבּוּעַ…

וְכֻלִּי צִוּוּיָם בִּתְרוּעָה:

לָנוּעַ

לָנוּעַ

לָנוּעַ…

---

בדרך גזעי לצמרת

מאת

יחיאל מר

בְּדֶרֶךְ גִּזְעִי לַצַּמֶּרֶת / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

חָנֵּנִי, אֱלוֹהַּ, בְּסוֹד הַשְּׁתִיקָה.

הַנְחֵנִי לִזְכֹּר רַק הֵדֵי-מִלּוֹתֶיךָ,

נַפְשִׁי כִּפְתִילָה, וְאַתָּה מַדְלִיקָהּ

כְּמוֹ נֵר נְשָׁמָה עַל מִפְתַּן לֵילוֹתֶיךָ.

לַמְּדֵנִי, גָּבֹהַּ, לֵילֵךְ בִּקְטַנּוֹת:

עֲשֵׂנִי רוֹאֶה עוֹלָמְךָ, וְשׁוֹמֵעַ

בְּלֵב הַגַּרְעִין אֶת שִׁירַת הַגְּרָנוֹת

וּבְלֵב הַשִּׁירָה אֶת סוֹדָהּ הַדּוֹמֵעַ.

וּתְנֵנִי, תָּמוּהַּ, לָבוֹא אֶל שָׁרְשִׁי,

עֲנֵנִי בְּדֶרֶךְ גִּזְעִי לַצַּמֶּרֶת.

הַטֵּה חַסְדְּךָ, כִּי אֶמְעַד בְּחָרְשִׁי,

כִּי גַּם בְּנָפְלִי נִשְׁמָתִי מְזַמֶּרֶת,

כִּי גַּם אִם נָפַלְתִּי, נָפַלְתִּי לָקוּם,

וְאַתָּה שֶׁשָּׁבַרְתָּ, אָמַרְתָּ: לִפְרֹחַ.

בְּכָל הַדְּרָכִים, אֱלוֹהַ הֶעָלוּם,

הָלַכְתִּי אֵלֶיךָ, בָּכֹה וּבָטֹחַ…

עַד בּוֹא אֱלֵי שַׁעַר טִירָה עַתִּיקָה,

עַד צְנֹחַ גָּדוּעַ מִבְּרַק-הִלּוֹתֶיךָ — — —

חָנֵּנִי, אֱלוֹהַּ בְּסוֹד הַשְּׁתִיקָה

וּבְהֵד וּבְהוֹד מִלּוֹתֶיךָ…

---

שִׁירַיִם

מאת

יחיאל מר

**

רוּחַ תְּבוֹאֵנִי

קוֹמָתִי שָׁפָלָה,

בַּאֲשֶׁר הִנֵּנִי

נְתִיבָה נִנְעָלָה…

תְּנַשְּׁקֵנִי רוּחַ

בָּאָה מִצַּמֶּרֶת.

מִשְׁכָּנָהּ — אַשּׁוּחַ

מִשְׁאַלְתָּהּ — כַּוֶּרֶת.

עֶרֶב עַל מַבּוּעַ

אֶת סוֹדוֹ יוֹדֵעַ,

וְהַשִּׁיר יָנוּעַ

תַּם וְלֹא גּוֹוֵעַ…

**

כָּאן

עָבַר אֶחָד

הִשְׁאִיר עֲקֵבוֹת.

שָׁם

שָׁבְרָה הַיָּד

בְּרִיחֵי-הַסּוֹד.

כָּאן

לִקֵּט מְלֹא-

חָפְנַיִם בָּר.

שָׁם

עָבַר כְּלֹא

הָיָה דָּבָר.

כָּאן

שָׁתָה מֵעֵין-

הַמַּכְאוֹבוֹת.

שָׁם

עָבַר קוֹרֵן

סַף לְבָבוֹ…

מִבְּאֵר הַיַּלְדוּת

מאת

יחיאל מר

---

פְּתִיחָה

מאת

יחיאל מר

פְּתִיחָה

דְּלוּ לִי מִן הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה הַהִיא,

אֲשֶׁר מֵימֶיהָ – אוֹר, וַאֲזוֹבֶיהָ שִׁיר,

שָׁמֶיהָ מַה גְּבֹהִים –

הַמַּנְגִּינוֹת הָהֵן הַחֲבוּיוֹת בִּדְמִי

שֶׁל יוֹם גָּדוֹל לֵאלֹהִים,

שֶׁל יוֹם אֶחָד צָעִיר

אֲשֶׁר כְּחוֹלוֹ קָמוּר

וַעֲנָנָיו אַרְמוֹן

וְקוֹל אֲבִינוּ – צוּר,

וּבְכִי אִמֵּנוּ, רֹן:

וְשַׁעַר הֶחָצֵר

מֶרְחַק פְּחָדִים קוֹסֵם – – –

דְּלוּ לִי מִן הַבְּאֵר

יוֹמִי הַמִּתְפָּעֵם…

1. בֹּקֶר

הַיַּעַר עוֹמֵד בִּתְפִלָּה, הַיַּעַר הַיַּעַר נִשְׂרָף.

בְּפִי הַחַמָּה אֲמִירִים. וְרֵיחַ שְׂרָף בָּאֲוִיר.

וְיֶלֶד קָטָן בָּעוֹלָם שִׁכּוֹר עַד יַחֲפוּת כַּפּוֹתָיו

בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ הַלָּבָן. בְּשַׁעַר יוֹמוֹ הַצָּעִיר.

הַיַּעַר קוֹרֵן בָּאֲפֵל. פְּטָלִים אֲדֻמִּים בַּחֶבְיוֹן.

וְעֵץ הָאֱגוֹז יְרַקְרַק וּפִרְיוֹ הַבָּהִיר חֲלָבִי;

מַה יָּשְׁרוּ עֲנָפָיו לִקְשָׁתוֹת בִּגְמִישׁוּת וּבְגוֹן

לְצֵיד הַסְּנָאִי בַּשָּׂדֶה

(וְאוּלַי גַּם לְצֵיד הַלָּבִיא).

הָרֶגֶל רוֹעֶדֶת לָרוּץ לְהָפֵר אֶת בְּדִידוּת הָאֲגַם,

וְאֶלֶף נָתִיב וְאֶחָד לְסַבֵּר אֶת אָזְנֵי הַדְּמָמָה.

מִי יֵדַע גִּלְגּוּלֵי הַטִּפָּה הַשּׁוֹאֶפֶת לָבוֹא אֶל הַיָּם?

וְהַכֹּל לְפָנֵינוּ עֲדֶן – וְהַכֹּל בְּפִתְחֵי-יְמָמָה…

מָנָה –

וְגָמַר –

וְנִתַּק! הַפְלָגָה רִאשׁוֹנָה וְנִצְחִית!

הַבֹּקֶר, הַיַּעַר, הַשְּׁבִיל, הָיוּ לוֹ שְׁטִיחֵי הַמִּפְתָּן.

אָדָם בְּרֵאשִׁית גִּלּוּיָָיו – אָדָם בְּרֵאשִׁית…

וּבְשַׁחַר זִיוָן וְיָרֹק, מִתְאַדֶּה אֵיזֶה כֶּתֶם לָבָן…

2. עֲדַיִן בֹּקֶר

מְשֻׁלְהָב – וְהַבֶּרֶךְ שְׁחֹרָה.

וּכְבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ

כִּבּוּשׁ שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה.

וּמֵעָלֵינוּ

הִלָּה שֶׁל לֵאוּת מְתוּקָה.

וְאִמָּא בַּחַלּוֹן –

גַּם פַּת טְרִיָּה מֻגֶּשֶׁת,

וְכַעַס עַל עָוֹן,

(מָה הִיא כָּל כָּךְ רוֹגֶשֶת?)

אֲבָל הָרְעָבוֹן –

קִדּוּם קָנֶה לְוֵשֶׁט!

וְעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל,

וְאַרְמוֹנוֹת בַּחוֹל…

3. חָלָב קָרִיר

כּוֹס גְּדוֹלָה, שֻׁלְחַן מִרְפֶּסֶת.

מַפָּה וּקְעָרָה שֶׁל פְּרִי.

וְיָד גְּדוֹלָה וּמְחֻסְפֶּסֶת

שֶׁל נַעֲרַת הַכְּפָר הַהִיא.

גְּמִיעָה עַד תֹּם. קְרִירוּת עַד לֶסֶת.

וְעַל שָׂפָה מַלְבִּין שָׂפָם.

אֲבָל אָזְנַיִם – אֲפַרְכֶּסֶת,

קְרִיאַת רֵעִים מֵחֲצֵרָם.

הַצֵּל מַכְחִיל. מַשְׁחִיר הַיַּעַר.

וּבַמִּטְבָּח צְחוֹקָהּ שֶׁל זוֹ

אֲשֶׁר רֵיחָה עָרֵב לַנַּעַר

כְּלֶחֶם חַם בְּלַעֲסוֹ.

קְרִיאַת רֵעִים מוּל הַשָּׁמַיִם

זִמְזוּם דְּבוֹרִים בְּלֶב שָׂדֶה.

שְׁעַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

_ _ _ _ _ _ _ _ _

וּמִבָּתִּים נוֹדֵף קָפֶה…

4. לַיְלָה זָר

הָלֹךְ וְקָטֹן, הָלֹךְ וְהִתְגַּמֵּד

לִבּוֹ שֶׁל יֶלֶד מוּל הוֹד עֶרֶב.

אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ יוֹם עִם לַיְלָה מִתְאַמֵּת;

הֵידָד לַמְּנוֹרוֹת! לַבַּיִת הָעוֹמֵד!

הַלֵּל לְקִיר שׁוֹמֵר מִטֶּרֶף.

הַכּוֹכָבִים גְּבֹהִים. דַּיֵּנוּ בְּחַלּוֹן.

וּמַה גְּדוֹלָה פִּתְאוֹם יָדוֹ שֶׁל אַבָּא;

וְשִׁלְטוֹנוֹ אֵיתָן וּמִשְׁפָּטוֹ נָכוֹן

כִּי בְּצִלּוֹ יֵחַם וּמֵחֻמּוֹ נִזּוֹן,

וְלֵב בִּתְפִלָּתוֹ: טוֹבִים נִהְיֶה לְהַבָּא…

וְסִפּוּרָיו כֻּלָּם יָשָׁר מִפִּי גְּבוּרָה,

כִּי הוּא אֵינוֹ יָרֵא לֵילוֹת הַיַּעַר.

וְאִמָּא עֲיֵפָה קוֹרֶנֶת הֲדוּרָה –

מַה טּוֹב כִּי שָׁכְחָה צְלוֹחִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה –

וּמַחְטָהּ עַל מִכְנְסֵי הַנַּעַר…

הָלֹךְ וְהִתְגַּמֵּד הַבַּיִת הַלָּבָן,

מִמֶּרְחַקִּים עוֹלֶה נוּגוֹת יְלֵל-רַכֶּבֶת.

כְּלָבִים נוֹבְחִים בַּכְּפָר. וּמִסִּבְכֵי-הַגַּן

שִׂנְאָה עַל בְּהוֹנוֹת קְרֵבָה אֶל הַמִּפְתָּן –

וְלַיְלָה זָר מַסְתִּיר מַקֶּבֶת…

5. חֲלוֹם

שִׁוַּעְתִּי לַבֹּקֶר. לַבֹּקֶר קִוִּיתִי.

לִבִּי מְבַקֵּשׁ אֶת זְרִיחַת הַחַמָּה.

מֵעוֹדִי אֶת פָּנַי בִּכְסָתוֹת לֹא כִּסִּיתִי,

כִּי כָּל לֵילוֹתַי עַל מִצְפֵּה הַדְּמָמָה.

כַּפֶּרַח הַזֶּה, עוֹד בַּחשֶׁךְ פָּתַחְתִּי

לִבִּי הֶחָשׂוּף מוּל הֶמְיַת סְעָרָה.

שִׁירַי מְרַגְּלִים אֱלֵי אֹפֶק שָׁלַחְתִּי

לָתוּר וְלָדַעַת: הֲיֵשׁ נְהָרָה?

בְּשׁוּב מְרַגְּלַי רְצוּצֵי-כְּנָפַיִ

וְנָפְלוּ לְרַגְלַי כִּדְמָעוֹת אֶל הַכּוּר –

וְלֹא אֲסַפְתִּים – וְעֵדִים הַשָּׁמַיִם,

שְׁלַחְתִּים מֵחָדָשׁ לְהַרְחִיק וְלָתוּר,

עַד שׁוּב יוֹנוֹתַי חֲרוּכוֹת-כְּנָפַיִם

מִן הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁחָזוּ לַעֲלוֹת.

אָז אַבִּיט בַּחַמָּה עַד תִּכְהֶינָה עֵינַיִם –

כִּי אֲנִי קְרָאתִיהָ בְּכָל הַמְּאֹד…

כִּי שִׁוַּעְתִּי לַבֹּקֶר, לַבֹּקֶר קִוִּיתִי.

לִבִּי מְבַקֵּשׁ אֶת זְרִיחַת הַחַמָּה –

מֵעוֹדִי אֶת פָּנַי מִזִּיוָהּ לֹא כִּסִּיתִי,

כִּי כָּל לֵילוֹתַי עַל מִצְפֵּה הָאוֹרָה…

שטיח בהיר

מאת

יחיאל מר

---

מַמְלָכָה

מאת

יחיאל מר

סוֹבְבוּנִי בְּלַחַשׁ. הָמְתָה הֲמֻלָּה,

עָלָה הַטַּף לְפָנֵינוּ.

כִּי הָיִינוּ עֵדָה. הַמַּמְלֶכֶת כֻּלָּהּ

עַל שָׁטִיחַ פְּרוּשָׂה לְעֵינֵינוּ.

כְּשָֹטִיחַ בָּהִיר. וְזָהָב לְהַדְשִׁיא –

רָאשֵׁי תִּינוֹקוֹת בָּרוּחַ.

וְהֵמָּה עָלַי וְעַל צַוָּארִי –

סוּס לְרוֹכְבָיו לָשׂוּחַ.

קִרְבִי הַמַּלְכָּה וְהָנִיפִי שַׁרְבִיט,

צְחוֹקִים נָשִׁיבֵךְ מַעֲשֵׂר וְרִבִּית –

זֶה עַמֵּךְ לְפָנַיִךְ כּוֹרֵעַ.

יְהִי מִשְׁפָּטֵךְ סַלְחָנִי וָחַם,

כִּי זָהָב בַּשָּׂדֶה וְזָהָב בָּאָסָם.

_ _ _ _ _ _ _ _ _

וַתֵּשֵׁב הַמַּלְכָּה בִּשְׂדוֹתֶיהָ…

---

טִיוּל עִם בְּנִי...

מאת

יחיאל מר

לְבֹקֶר אֲדַמְּךָ, לְבֹקֶר אֲדַמְדַּם,

אֲשֶׁר מַדְלִיק בְּאוֹר עוֹלָם מוּעָד לִשְׁקֹעַ.

יָדוֹ זוֹרָה זָהָב בַּיַּעַר הַגָּבֹהַּ

כְּזֶרַע הַחִטִּים, כְּזֶרַע הָאָדָם…

יַלְדִּי, יַלְדִּי הַקָּט וְהַטָּלוּל,

גָּבַהְתָּ עַד הָרִים בְּמִסְתְּרֵי שְׁבִילֶיךָ:

אֲנִי הוֹלֵךְ אִתְּךָ. הַאִם אָבוֹא אֵלֶיךָ?

אַתָּה מִלַּת-קְסָמִים לַשַּׁעַר הַנָּעוּל!…

אֲנִי לְךָ מָגֵן!? הוֹ, סִפּוּרֵי הַבְּדוּת,

נַפְשִׁי סוּמֵאת מְאֹד! הַיֶּלֶד, נַהֲלֶנָּה!

תְּנוּ דֶּרֶךְ, אֲנָשִׁים! עִוֵּר לֹא עוֹד יֹאבְדֶנָּה.

כִּי אֱלֹהָיו עִמּוֹ בְּצַעֲדֵי פָּעוּט…

אֲשְׁרֵי שֶׁנִּתְגַּלְּתָה לוֹ הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ,

וּבִנְיָנָיו הֹרְסוּ, נִבְנִים בְּיַד-הַפֶּלֶא

נִדְבָּךְ עֲלֵי נִדְבָּךְ וְהַבַּנַּאי הוּא יֶלֶד –

וְהוּא עֲנָק יָפֶה… אִירָא לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ…

וְהוּא כַּמִּזְרָקָה. וְאָנֹכִי הַכְּלִי.

וְצָהֳלַת חַיָּיו אֶת אַבְנוּתִי שׁוֹאֶלֶת,

וְאַבְנוּתִי קוֹרְנָה בְּלַחַש: יֶלֶד, יֶלֶד…

וְאוֹר שַׁחֲרוֹ יַכְלִיל אֶת הָעַרְבִית שֶׁלִּי…

---

יַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם

מאת

יחיאל מר

כִּפְרֹחַ פָּרָג בְּגַנִּי הַשּׁוֹמֵם.

כְּאִילָן מְסֻקָּס שֶׁהִגְבִּיהַּ צַמֶּרֶת.

הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּיַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם

כְּאֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת…

זוֹ הַיָּד הַקְּפוּצָה, אֵיזֶה מֶרֶד וָרֹד,

וְהַפֶּה הַחוֹלֵם כַּמָּה צַעַר וָבֶכִי.

כּוֹרֵע צָמֵא, וּשְׂפָתָיו מְהַלְּכוֹת

מִלֶּחִי אֶל לֶחִי…

יַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם, וּבְצֵל הַשְּׁמוּרוֹת

לָן שַׁחַר כָּחֹל הַכָּמֵהַּ לִזְרֹחַ.

לְהָנֵץ כְּרִמּוֹן וְלִנְשֹׁר כִּדְמָעוֹת

בֵּין מַתָּת וּמַלְקוֹחַ…

אַדְמָתִי הַטְּרוּשָׁה וּפִרְיָהּ הַשָּׁלֵם!

עַל כֵּן לֹא אִירָא אֶת יוֹמִי הַבּוֹרֵחַ:

הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּיַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם

כְּהַבִּיט בְּעַצְמִי,

כְּהַבִּיט בְּאוֹרֵחַ…

---

לַבֵּן

מאת

יחיאל מר

הַכּוֹלֵא אֶת בִּכְיִי בְּמִפְתַּח-הַשְּׂחוֹקִים.

הַשֹּׁוֹבֶה יַתְמוּתִי עַד כְּנִיעַת-שַׂר-הַצַּעַר.

שֶׁאֲנִי עִמָּדוֹ – פִּרְחָחִים בַּשְּׁוָקִים

וְכִפָּה אֲדֻמָּה בַּיַּעַר –

שֶׁיָּפָה דִּמְעָתוֹ וְזַכָּה מִנִּי טַל,

עַד וְרָדִים יַעֲלוּ בְּשָׂדִי הַצָּחִיחַ.

שֶׁפּוֹרֵץ בְּאוֹרָה סוּגָרִי שֶׁאָפַל

וְיָדוֹ בְּשִׁבְרוֹן הַבָּרִיחַ –

זֶה יֶלֶד שֶׁלִּי בְּמִרְקַם-אַגָּדוֹת,

הַנּוֹשֵׂא אֶת חַיַּי בְּכַפּוֹ שֶׁתָּנוּעַ

בִּדְרִיכוּת – בִּתְחוּשַׁת הַתַּפְקִיד וְהַסּוֹד,

בִּזְהִירוּת – כְּשֵׂאת צַעֲצוּעַ,

וְרוֹאֶה אֶת נַפְשִׁי זוֹהֲרָה אֵין זִיזִים,

כְּאִלּוּ קִיְּמָה כְּבָר הַכֹּל שֶׁהִבְטִיחָה – – –

מָה אוֹמַר לְךָ, בֵּן, חֵרֶף כָּל מַלְעִיזִים –

יְהַלְּלֵנִי לֹא זָר,

אֶלָּא פִּיךָ…

---

תְּפִלָּה

מאת

יחיאל מר

מַה זְּכוּת לְאָב מֵעַם שָׁכַל

צֹאן לֹא חָטְאָה בְּיוֹם כָּרֵת

עַל זֶה טָלֶה תְּפִלָּה לָשֵׂאת

אֶל שֶׁשָּׁתַק וְלֹא חָמַל?

_ _ _ _ _ _ _ _ _

רְאֵה, כַּמָּה הֵם נֶחְמָדִים

(כִּי מִשֶּׁלְּךָ מְעַט הָאוֹר)

אֵלִי, בְּיוֹם תְּצַו מָגוֹר

לְאַט, לְאַט לַיְלָדִים!

---

כּוֹכַב-טֶרֶם-לֶכֶת

מאת

יחיאל מר

מִי אוֹמֵר שֶׁתַּמּוּ נִסִּים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים?

הַבִּיטוּ כֻּלְּכֶם וּרְאוּ אֵיךְ הַנֵּס מִתְהַפֵּךְ וְקוֹרֵן

בְּמִטָּה שֶׁל עֵץ צְהַבְהַב

עַל מִרְפֶּסֶת, בַּשֶּׁמֶשׁ.

זֶה כּוֹכַב-טֶרֶם-לֶכֶת חָדָשׁ. בַּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

הֲלֹא זוּ בִּתִּי הַגְּדוֹלָה

שֶׁצָּמְחָה לָהּ כְּבָר שֵׁן.

מִי יָעֵז וְיֹאמַר עַל פֶּלֶא עֶשְׂרִים אֶצְבָּעוֹת

שֶׁאֵין זֶה מֻפְלָא בַּפְּלָאִים?

כִּי יָקָר מִשּׁוֹלֵל יִתְגַּלֶּה עֵת יִגַּע עֲדִינוֹת

בַּתַּלְתַּל הַמִּשְׁיִי מִכָּל מֶשִׁי:

עֵת יִרְאֶה אֵיךְ הַיָּד תְּחַפֵּשׂ אֲחִיזָה בַּבָּאוֹת,

וְהָעַיִן תָּתוּר אֲחִיזָה בַּבָּאִים.

אִם יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ, הַבֵּט, אַל תֵּבוֹשׁ –

וּרְחַץ בְּאַגְמֵי הַכְּחוֹל וְעִמָּם שׁוּב תִּטְהַר:

תָּחוּשׁ אֵיךְ מִגַּל חֲלוֹמוֹת

שׁוּב זוֹרֵחַ הָאֹמֶן.

כִּי כֹּחַ לִשְׁאֹב מֵעֶדְנָה – הוּא נֵס הַנִּסִּים בָּאֱנוֹשׁ

וְלַחְזֹר אֶל בְּרֵאשִׁית וְלִצְעֹד

הוּא נִכְסוֹ הָאֶחָד הַיָּקָר.

מִי אוֹמֵר שֶׁתַּמּוּ נִסִּים וְהַכֹּל מְחֻוָּר וְשָׁרִיר?

מִי סוֹגֵר הַמֶּרְחָב בְּחֻקִּים?

אֵין חֻקִּים לְבַת צְחוֹק שֶׁל הַבַּת!

הֵן הַכֹּל בָּה כָּלוּל קַלִּילוֹת

וְקַלּוּת הַשָּׁלֵם, הוּא הַפֶּלֶא –

הֲלֹא זוֹהִי בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְנֵס הֱיוֹתָהּ לְצִיר

וּסְבִיבָהּ סוֹבְבִים עוֹלָמוֹת

וִירֵחַ הַשִּׁיר…

---

וְלוּ כָּמוֹךְ

מאת

יחיאל מר

וְלוּ כָּמוֹךְ בִּתִּי, בְּצַעַד לֹא בּוֹטֵחַ,

אַךְ בְּבִטְחָה כָּזֹאת לָגֶשֶׁת וְלִטֹּל.

קַלַּת דְּמָעוֹת שֶׁלִּי, רְוַת הָרֵיחַ –

מַלְכַּת הַצְּחוֹק הָרַךְ וְהֶעָגֹל.

וְלוּ כָּמוֹךְ נָקוּם – מִדְגַּם כָּרַיִךְ,

לוֹהֵב מֵעַל לֶחְיֵךְ בִּכְתָב סַגִּי-נָהוֹר

עֵינַיִם גְּדַלְדַּלּוֹת (מַה מְעַטִּים בְּקָרַיִךְ),

מָה רַב בָּהֶן הַשַּׁחַר וְהָאוֹר.

כַּפֵּךְ בְּתוֹךְ כַּפִּי – פְּנִינִים בִּקְעָרָה

רַגְלֵךְ לְיַד רַגְלִי, הָהּ קֹטֶן-בֹּטֶן!

רְאִי, אֲנַחְנוּ זוּג מֵאֶרֶץ אַגָּדוֹת – – –

בִּתִּי הַצּוֹמֵחָה אֵלַי בִּסְעָרָה,

וּבְרוּצָהּ תְּגַל סוֹד מְתִיקוּת הַמֹּתֶן –

עַד מַר כּוֹרֵעַ לְהַמְתִּיק סוֹדוֹת.

---

נְאוּם הָאָב נִשְׁאַר-בָּדָד

מאת

יחיאל מר

אשֶׁר אִוִּיתִי לֹא בָּא.

לֹא בַּנְתִּי לְרֵעֲךָ. אַתָּה לֹא רֵעִי,

וְאַתָּה לֹא רְאִי לְקַרְנֵי אַהֲבָה

הַבֵּן הַמַּפְלִיג מִן הָאִי…

כּוֹכָבִי הָרָחוֹק – –

מָה אָחוּשׁ בְּאָמְרִי

נְדוֹשׁוֹת עַל גּוֹרָל וְעַל חֹק?

אַתָּה, הַקָּרוּץ מֵחָמְרִי,

הַאֵיךְ תְּצַוֵּנִי לִשְׁתֹּק?

_ _ _ _ _ _ _ _ _

שׁוֹמֵר הָיִיתִי לְפֶלֶא עָנֹג,

וְעַתָּה, מָה אֶשְׁמֹר בְּשָׁמְרִי?

נְאוּם הָאָב-נִשְׁאַר-בָּדָד,

נְאוּם מִקִּיר אֶל קִיר.

שִׁיר אִלֵּם. שִׁיר לְעֶלֶם אֶחָד.

שִׁיר לְכַף-יָד

(הוֹ אַבָּא, אַתָּה כֹּה שָׂעִיר!)

וְהִנֵּה, לֹא הָיָה – וְאָבַד…

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי – בָּא.

אוֹתָהּ הַסַּכִּין! אוֹתָהּ הַסַּכִּין

נָעַצְתִּי בְּלֵב אָבִי, וּבָהּ

חָרַשְׁתִּי פָּנָיו בָּרַבִּים לְהַלְבִּין,

תּוֹקֵע בִּי נַעַר אֶחָד מֵרְבָבָה,

וְדָמִי גַּם קְטֹן-צְעָדָיו לֹא יַרְנִין…

הוֹ בְּנִי הָרָחוֹק הַמְחַיֵּךְ נְּדָבָה –

נְאוּם הָאָב הַמֵּבִין…

---

תְּפִלָּה עַל אַרְבָּעָה

מאת

יחיאל מר

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק

לָשֵׂאת עַל עוֹלָם כֹּה גָּדוֹל

תְּפִלָּה כֹּה קְטַנָּה

עַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

וַדַּאי זֶה אָנֹכִי עַד לְהַסְמִיק,

כִּי רַבּוּ זְקוּקֵי רַחֲמִים כַּחוֹל

אֲבָל פָּשׁוּט אֵינִי יָכוֹל

עַל בְּנֵי וּבֶן שַׁנְחַאי

לוֹמַר אוֹתָן מִלִּים (מִלַּי),

אוֹתָן שִׁירוֹת –

לָכֵן אֹמַר תְּפִלַּת אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת

אַרְבַּעַת הָרָאשִׁים

וְדַי _ _ _ _

הָס –

אוּלַי וְאוּלַי

יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֹאת

לְהָנִיעַ אֶת כָּל הָאָבוֹת

הָעוֹמְדִים חוֹשְׁשִׁים

בְּכָל הַמְּחוֹזוֹת,

בִּנְיוּ-יוֹרְק וְהָוַאי,

לוֹמַר תְּפִלּוֹת קְטַנּוֹת

עַל חֻרְשַׁת הַבְּרוֹשִׁים

מֵעַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

סְבִיב אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה

רָאשִׁים.

אוּלַי וְאוּלַי

בֶּאֱמֶת כְּדַאי

פָּשׁוּט לְלַמֵּד

אֶת אוֹתוֹ הַנִּגּוּן בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת – –

כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת

הָרוֹחֲשִׁים –

הֵם בְּעֶצֶם אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה, אוֹ קְצָת יוֹתֵר,

רָאשִׁים…

חֻפְשָׁה בֶּהָרִים

מאת

יחיאל מר

---

שָּׁמַיִם אֲחֵרִים

מאת

יחיאל מר

1. שָּׁמַיִם אֲחֵרִים

כָּאן בֶּהָרִים שָׁמַיִם אֲחֵרִים,

רַבֵּי בִּינָה וּמוּכָנִים לִסְלֹחַ.

דּוֹמִים לְאָח גָּדוֹל, רַב כֹּחַ

נוֹהֵג עֶדְנָה בְּכָל הַיְלָדִים,

וּמִתְרַפֵּק בְּרֹךְ עַל חֹד הָאֳרָנִים

וּמְמַלֵּא לִבָּם בְּכֹסֶף תְּכֶלֶת.

הַאִם יָשׁוּב הָאָב בְּזוֹ הַדֶּלֶת,

הַאִם יָשׁוּב בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים?

כִּי בּוֹא יָבוֹא, הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן.

בְּתַלְתַּלֵּי הָאַשּׁוּחִים קָלוּעַ סֶרֶט,

וְאוֹר שֶׁל צִפִּיָּה בַּבַּזָּלוֹת – –

בִּשְׁמֵי-מָבוֹא, מֵחַלּוֹנֵי תְּכֶלְתָּן,

תִּגַּע יָדוֹ הָרְחָבָה, הַמְשׂעֶרֶת,

וּתְגַלֶּה עֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

2. יָרֹק

חָוְרוּ מִלִּים מְאֹד. יָעִיד אֶלְמִי.

תָּעֵדְנָה הַהֶמְיוֹת שֶׁתְּסֻבֶּינָה;

וְהַשְּׁתִיקָה שֶׁבִּדְבָרִים לֹא נְכַנֶּנָּה,

וְנִגּוּנַי שֶׁחֲבוּיִים עִמִּי – – –

הַבִּיטוּ בַּזִּקִּית. כִּי לָהּ נִתָּן

זְמוֹרָה לִהְיוֹת וְעֶצֶם מֵאַשּׁוּחַ,

עַד אֵין הַפְרֵד לָנוּעַ עִם הָרוּחַ,

עָנָף נִצְחִי בְּרֶטֶט וְגָוָן.

וְעַד תַּמְצִית הַנֶּפֶשׁ הַלַּחָה

בִּמְזִיגָה רַבַּת-צְלִילִים, מֻשְׁלֶמֶת,

הֱיוֹת לְלֵב הַצֶּבַע הֶעָנֹג – –

וְכָךְ – בְּכֹבֶד-בְּרוֹשׁ, כְּמִשְׁפָּחָה,

אָחוּז מְאֹד וּבְחֶדְוָה אִלֶּמֶת,

לִחְיוֹת, עַד אֵין שִׁעוּר, אֶת הַיָּרֹק!

3. חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ

אֲשֶׁר צָמֵא לְמִסְתּוֹרִין יָבוֹא בְּסוֹד

הַהֲוָיָה הַיַּעֲרִית הַמְסֻגֶּרֶת.

אַחְוַת שׁוֹתְקִים. גֵּאָה וּמְהֻרְהֶרֶת

וְלִחוּשִׁים – וַחֲלִיפַת סִיסְמוֹת.

מַה זַּרְנוּ לַדְּבָרִים פְּשׁוּטֵי הָאוֹן,

וּמִי יָעֵז לָבוֹא חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ?

בְּעַיִן קַפְּדָנִית נִבְדָּק הַהֵלֶךְ

עַד יַעֲבֹר בַּשַּׁעַר הַחִיצוֹן.

וּבְנָפְלוֹ כְּמִתְעַלֵּף עַל סַף הֵיכָל,

עוֹמְדִים סָבִיב שְׁקֵטִים נוֹשְׂאֵי-הַחֶרֶב –

הָעֲלָמוֹת דַּקּוֹת-הַגֵּו מִצְטַחֲקוֹת – – –

תְּפִלָּה תֹּאבַד, וּלְבָבוֹ נִתְקָל

חוֹמוֹת הַיַּעַר הַבְּנוּיוֹת לָסֶרֶב,

וְיִפֶן בְּדַרְכֵי אֱנוֹשׁ לִנְדֹּד…

4. מוֹרָא

דַּבֵּר אֵלַי, אָח, כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל

לָשֵׂאת דְּבָרוֹ הַשּׁוֹתֵת מֵאַשּׁוּחַ –

סַפֵּר לִי סִפּוּר, כִּי לִבִּי הַפָּתוּחַ

שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת נוֹרָאִים מִלִּסְבֹּל.

קָטְפֵנִי עָנָף – כִּי צָמַחְתִּי פִּתְאוֹם,

הָשֵׁב לִי דְּמוּתִי אִם הָיִיתִי לְגֶוֶן.

לַמְּדֵנִי עוֹד פַּעַם: הָאֶבֶן הִיא אֶבֶן.

קְרָא לִי בְּטֶרֶם חָדַלְתִּי לִנְשֹׁם.

כִּי כְּבָר כְּאִילָן בְּלֵב חֹרֶשׁ אָפֵל

יָדַי מִשְׂתָּרְגוֹת וְנָחוֹת עִם הָרוּחַ –

הַלַּיְלָה בָּכִיתִי שְׂרָף…

דַּבֵּר אֵלַי, אָח, מְשֵׁה וְהַצֵּל –

הַכֵּה, וָאֵדַע שֶׁדָּמִי עוֹד קָלוּחַ –

יָרֵאתִי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו…

5. פְּגִישָׁה בֶּהָרִים

אֲנִי אוֹרֵב לָזֶה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם.

אֲנִי רוֹצֶה בִּירֵכָיו לִנְגֹּעַ –

בְּנִשְׁמָתוֹ לָגוּר, מִתּוֹךְ עֵינָיו לִנְגֹּהַ,

עַד אֵין מִפְלָט – עַד אֵין לְהִתְעַלֵּם.

וְאִם יָדִי גַּם עַל הַתַּחְתּוֹנָה –

עַד אַחֲרוֹן רִגְעִי עוֹד אֶרְדְּפֶנּוּ.

בְּיַעַר זֶה עָרַכְנוּ מַחֲנֵינוּ –

כָּאן אֶתְמוֹדַד. אוּלַי בָּרִאשׁוֹנָה.

מוּכָן לְהֵאָבֵק בְּדַעַת לְהַפְסִיד,

כִּי חָשׁ לִבִּי בְּרַחֲמָיו כִּי רַבּוּ

הַמְאַמְּצִים אֶת כָּל הַמִּתְאַבְּדִים…

וְהוּא חָמוּשׁ בְּיַעֲרוֹת חֲנִית,

וְעַל אֶלְמוֹ חֲלוֹמוֹתַי נָסַבּוּ,

וְאֶת סוֹדוֹ אוּלַי מוֹתִי יַגִּיד…

6. שֶׁבִי

שְׁלוֹשָׁה בְּרוֹשִׁים בְּיַעַר אֳרָנִים.

הוֹ נְזִירִים שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לַשֶּׁקֶט.

בְּבֹהַק זֶה מַה חֶשְׁכַתְכֶם עוֹמֶקֶת,

הָעֲצוּבִים בְּכַת הַלֵּיצָנִים.

וְלַחַשׁ רְכִילוּת סָבִיב כַּעֲבוֹתוֹת

רוֹדֵף אֶת גְּלִימַתְכֶם הַמִּתְנַכֶּרֶת –

לֹא תִּסָּלַח הַנְּהִיָּה לְמֶרֶד

וְלֹא הָעֲנָוָה בַּגַּאֲווֹת.

עוֹלִים בִּשְׁחוֹר. דַּקֵּי הַכַּוָּנוֹת.

כַּת נְזִירִים דּוֹבֶרֶת עִם אֱלוֹהַּ

מֵאֲרֻבּוֹת הַיַּעַר הַנִּרְדָּם – – –

שְׁלוֹשָׁה בְּרוֹשִׁים טוֹוֵי הָעֶרְגוֹנוֹת

שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לַשֶּׁקֶט הַגָּבֹהַ,

וְאֵין מַתִּיר נִדְרָם.

7. יַד הָרַחֲמִים

לְלֹא תְּמוּרָה. מֵעֵבֶר לַמַּחְזוֹר

שֶׁל אֲהָבוֹת פּוֹרְחוֹת וְשֶׁל שַׁלֶּכֶת –

נִצָּב הַיַּעַר בְּשַׁלְוָה מוֹלֶכֶת,

נוֹשֶׁם אֶת בְּדִידוֹתוֹ רַבַּת הָאוֹר.

וְרַק הֶמְיָה הַמְיַשֶּׁנֶת אֶת עַצְמָהּ

וּמְשַׁנֶּנֶת לְעַצְמָהּ אֶת כָּל שִׁירֶיהָ –

לָמוּת הְּתוֹךְ זְרוֹעוֹת כָּל יַקִּירֶיהָ –

הָאֲמִירִים, נוֹשְׂאֵי הַחֵן וְהָעָצְמָה…

עֲדֵי דְּמָמָה עַזָּה וּפִתְאוֹמִית

בַּיַּעַר הַקַּשּׁוּב, זָרוּעַ פַּחַד,

לְאֵיזֶה צַו עֶלְיוֹן אֲשֶׁר יַרְעִים – – –

קִפְאוֹן וּדְמִי, לֹא נִיעַ וְלֹא נִיד.

רִבּוֹא עֵצִים עוֹצְרִים נִשְׁמָם בְּיַחַד,

וּמְצַפִּים לְיַד הָרַחֲמִים.

8. עֶרֶב

שָׁקוּף, בָּהִיר, לְלֹא עָנָן,

הָרִים יָבוֹאוּ לְבָרְכֵנִי.

עוֹד קָט הָעֶרֶב יְכַנֵּנִי

בִּשְׁמוֹת חִבָּה שֶׁלֹּא מִכָּאן.

זָהֹב-יָרֹק, לְמִי עָזִּי-

וְזִמְרַת-בְּרוֹשׁ, יִפְעָה דּוֹמֵעַ?

עַל צַוָּארִי תָּלוּי קָמֵעַ –

עוֹלָם צוֹנֵחַ עַל חָזִי…

הִנֵּה נִשֹּׁר מִן הֶעָנָף

כְּאִצְטְרֻבָּל בָּשֵׁל עַז רֵיחַ

לָשׁוּב אֶל הַמַּמָּש – – –

אָכֵן, צָנַחְנוּ לֹא לַשָּׁוְא.

הָאֲדָמָה צְמֵאָה לְלֵחַ

לָלֶדֶת יוֹם חָדָשׁ.

9. לַיְלָה

חַגִּים בִּשְׁחוֹר. עֵינֵינוּ הַלּוּטוֹת

תּוֹלוֹת תִּקְווֹת כּוֹכָב בְּפַעֲמוֹן רָקוּעַ.

פְּרוּעַ-רֹאשׁ בַּיַּעַר הַשָּׁקוּעַ

אֲבִי הַמַּחְשַׁכִּים זוֹרֵעַ עֲלָטוֹת.

לֹא עוֹד יִזְרַח הַזֹּהַב בַּכָּרִים.

גוּרֹלַ הַשַּׁחַר נֶחֱרַץ לְשֵׁבֶט.

יָרֵחַ שְׁפַל-קוֹמָה כּוֹרֵעַ – עֶבֶד,

צַחְצֵחַ אֶת רִיסֵי הָאֳרָנִים.

לְאָן נִפְנֶה בַּלַּיְלָה. בֶּהָרִים?

לְמִי נָשִׂיחַ פַּחַד אַפְסוּתֵנוּ

וְצִמְאוֹנֵי הַנֹּגַהּ בַּבָּבוֹת?

הוֹשִׁיטִי יָד, אוּלַי יַחְדָּו נָרִים

הַמָּסַכִּים אֲשֶׁר צוֹנְחִים לְכַסּוֹתֵנוּ,

וְנִשְׂרְפֵם בְּאוֹר הַלְּבָבוֹת.

10. שַׁחַר

אֵיזֶה אוֹר טֶרֶם אוֹר. זוֹעֲקָה הַדְּמָמָה.

הַחֻרְשָׁה הַלֵּילִית שֶׁבַּגַּיְא מִתְעַלֶּפֶת.

וְלַחַשׁ עוֹבֵר בַּטִירָה הַמֻּקֶּפֶת:

רוֹכְבִים כְּבָר, רוֹכְבִים פָּרָשֵׁי הַחַמָּה.

הַלֵּל לַמְּדוּרוֹת עַל שִׂיאֵי הֶהָרִים!

שְׁבָחִים לְמַמְצִיא הָאִתּוּת הַגָּבֹהַּ –

קָרוֹב לְנַחֵשׁ וְרָחוֹק מִלִּנְגֹעַ

הַשַּׁחַר מַבְרִיק מִגַּגּוֹת הַכְּפָרִים.

הַלַּיְלָה קוֹבֵר אֶת מֵתָיו בַּמּוֹרָד,

וְעַם לְכוֹבְשׁוֹ מְנַפְנֵף וּמֵרִיעַ –

דּוֹלְקִים הַשְּׁבִילִים לְפָנָיו…

הַבֹּקֶר, אֲדוֹן הַבָּתִּים וְהַבַּד,

עוֹלֶה אַחֲרוֹן הַמּוֹרְדִים לְהַכְנִיעַ,

לָשֶׁבֶת עַל כֵּס הַזָּהָב.

מעלה החמשה, ערב ראש השנה תשט"ז

חנית הזהב

מאת

יחיאל מר

---

שִׁיר חַיָּלִים

מאת

יחיאל מר

זוֹ מִלְחַמְתִּי שֶׁלִּי (וּלְבָבְךָ קָשׁוּחַ),

בַּחֹמֶשׁ הַכֹּתְךָ בַּחֲנִיתוֹת הָאוֹר.

לוֹמַר וְשׁוּב לוֹמַר, נָאֶה אִילָן בָּרוּחַ

וּשְׁלִיחוּתוֹ גְּדוֹלָה מִגֹּדֶל הַמִּזְמוֹר.

וְלֹא יוּחַק בִּלְתּוֹ גַּם חֹק אֶחָד עַל לוּחַ,

בְּלִי קַו אֲנָךְ שׁוֹבֵר אֶת הַמִּישׁוֹר…

שְׁמַע זֶמֶר שִׁבֳּלִים כְּלֵב אֱנוֹשׁ יָנוּעַ,

וְהוּא בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּכְּפָר –

הוּא לֶחֶם-אַדְמָתָם, וְשִׂיג-שִׂיחָם רָגוּעַ

בְּחֶרֶב עִוְרוֹנֵנוּ לֹא בֻּתַּר…

הִנֵּה – עוֹד נְחָלִים יָשׁוּבוּ לַמַּבּוּעַ,

כְּבוֹא הָרְחוֹבוֹת אֶל הַכִּכָּר…

וְשֶׁקֶר הָאוֹמְרִים כִּי שָׁוְא הַבַּד הִצְבִּיעַ,

וְהַשָּׁעָה הַזֹּאת גָּבְהָה מִנּוֹף חוֹלֵם.

אַתָּה אִם תְּנֻצַּח, תִּשַּׁח עֲדֵי הַגְבִּיהַּ

לָחוּשׁ הַלְמוּת דּוֹרוֹת בַּסֶּלַע הַדּוֹמֵם –

וְזֶה דְּבָרִי לְךָ, חֵי דֶגֶל-הָרָקִיעַ,

חַיָּל בְּלִגְיוֹנוֹת הַיֹּפִי הַלּוֹחֵם!

זֶה חֵיל-קְרוּעִים, קְרוּאִים בָּרוּחַ וּבַדֶּלֶף

אֶל מִפְגְּשֵׁי-חַמָּה בָּאֹפֶק הַבּוֹעֵר.

הוֹ, אַבִּירֵי-הַחֵן! רוֹכְבֵי קָמָה וָשֶׁלֶף

מוּל רַהַב תּוֹתְחֵי-הַפֶּלֶד הַדּוֹהֵר!

קוּם, הִפָּקֵד, אָחִי, הֱיֵה אֶחָד מוּל אֶלֶף,

חַיָּל בְּלִגְיוֹנוֹת הַיֹּפִי הַסּוֹעֵר…

---

זְכוּת הַצְּעָקָה

מאת

יחיאל מר

כָּל אִישׁ בְּחֶבְיוֹנוֹ, בִּמְעָרַת לִבּוֹ

בֵּין צוּק הַצְּעָקָה וְצַו לְהַחֲרִישׁ.

וַאֲמִתּוֹ הַיְחִידָה, הִיא נַעֲרַת לִבּוֹ

כּוֹרַעַת עַל תִּלּוֹ לַאֲמִירַת קַדִּישׁ,

אוֹ עֲנִידַת הַזֵּר. יִבְחַר גַּם יִבָּנֶה

עוֹשֶׁה מֵחֳמָרִים הַשּׁוֹאֲפִים חִבּוּר

אֶת שְׂפַת הַמִּדְרָכָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַסְּנֶּה –

וּזְכוּת הַצְּעָקָה הוֹפְכָה חוֹבַת דִּבּוּר.

וְאָז גַּם שְׁתִיקָתוֹ פּוֹרַחַת אֲמָרִים,

וְנַעֲרַת נַפְשׁוֹ נוֹשֶׁקֶת רַקָּתוֹ,

וְיַעֲרַת דִּבְשׁוֹ זוֹהֶבֶת עִנְבָּרִים – –

אַךְ אַבְנוּתוֹ – מָגֵן – חוֹבֶקֶת רַכּוּתוֹ.

עֶרְיָה לְמוּל עֶרְיָה. חֶמְלָה לֹא תֶּחֱצֶה.

נִדּוֹן אוֹ מְבֹרָךְ עִם גַּרְעִינוֹ לָגוּר.

בָּנוּי לְהַכָּרָה. הָזוּי וְלֹא הוֹזֶה –

קָרוּא מֵהֲפָכִים אֶת הִפּוּכָם לָצוּר.

כָּל אִישׁ בְּחֶבְיוֹנוֹ, בְּצַו לְהַחֲרִישׁ.

נִדּוֹן וּמְבֹרָךְ עִם גַּרְעִינוֹ לָגוּר:

וְנַעֲרַת לִבּוֹ כּוֹרַעַת לְגָדִישׁ –

וְסַעֲרַת לִבּוֹ עוֹד צוֹעֲקָה מִצּוּר…

---

בֵּין עֶרֶב לִבְרוֹשׁ

מאת

יחיאל מר

אֶת כָּל לִבּוֹ מָסַר לָרוּחַ,

הִפְקִיר לְעֹנֶג מַגָּעָהּ.

הִמְנוֹן הַשֶּׁקֶט שֶׁגָּאָה

הָיָה שָׁלֵם בְּלֹא הַגָּהָה,

וְסֵפֶר עוֹלָמִי פָּתוּחַ.

קֻלְמוֹס הַבְּרוֹשׁ נָטַף מִתְּכֵלֶת,

עָשָׂה בִּכְתָב אֵין אוֹתִיּוֹת:

וְעַל חָזֶה חֲמִים-הַסּוֹד

שֶׁל אַגָּדָה יְפַת-מַרְאוֹת

שָׁכַב וְהִתְחַיֵּךְ הַיֶּלֶד…

עַל כֵּן הָעֶרֶב לֹא גּוֹוֵעַ.

וּרְגָעָיו תְּלוּיִים כַּטַּל

וְרוֹעֲדִים עִנְבָּל-עִנְבָּל

בְּלֶב הַבְּרוֹשׁ הַמְטֻלְטָל

עַל אֲמִירוֹ הַמְשַׁוֵּעַ.

הִנֵּה אֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר לָגַעַת

בְּלֶב הַכֹּל שֶׁלֹּא חוֹלֵף.

הָעֶרֶב שֶׁפָּנָה עָיֵף

עַזּוֹת לְפֶתַע הִתְיַשֵּׁב –

וְכָאן הֶחְלִיט עַצְמוֹ לָטַעַת – – –

הַבְּרוֹשׁ חִבֵּק אוֹתוֹ בְּרַעַד…

---

תִּקְווֹת שֶׁלִּי

מאת

יחיאל מר

נַפְשִׁי עָטְפָה סַגְרִיר,

כִּי סַגְרִירִים הִכּוּהָ

בְּזִלְעֲפוֹת שִׂנְאָה

מְכָּל סִמְטוֹת הַלֵּיל.

הִנֵּה רוֹבֶצֶת עִיר,

שֵׂיָה רוֹעִים אִבְּדוּהָ,

שְׁכוּחָה מִמַּנְגִּינָה,

וַעֲגוּנָה מֵאֵל…

עֵצִים בְּבִזְיוֹנָם.

הַהֲוָיָה דּוֹמַעַת

דְּמָעוֹת נֶאֱמָנוֹת

וְהֵן נוֹשְׁרוֹת לִסְחִי.

אֶגְרוֹף שׁוֹאֵף נָקָם –

אַךְ מִי כָּאן הַפּוֹשַׁעַת?

אֲנִי מוֹנֶה אֲשָׁמוֹת,

וְהֵד קוֹרֵא בִּשְׁמִי…

אֱלֹהַּ, תֵּן אָבִיב!

עֲשֵׂה כִּי יִזְדָּרֵחַ.

צִיצִים שֶׁיַּעֲלוּ

מִטֶּרֶשׁ הַבָּתִּים!

סָמְכֵנִי בְּנָשִׁים,

בְּחִיּוּכִים וָרֵיחַ,

וּמִשְּׁחָקִים כָּחְלוּ

פָּנֶיךָ נִבָּטִים…

מָטָר מַטְבִּיעַ רֹן.

יֵשׁ קוֹל אֲבָל אֵין קֶשֶׁב

שָׁקְעוּ הַחֲלוֹמוֹת

בִּשְׁמֵי הַשַּׁעֲוָה.

לְפֶתַע בַּחַלּוֹן –

רוֹעֶדֶת כְּמוֹ עֵשֶׂב –

שִׂמְלָה קֵיצִית מְאֹד,

תִּקְוָה לְרַאֲוָה…

---

מַסָּע לֵילִי

מאת

יחיאל מר

הַלַּיְלָה בָּא לְפֶתַע, וְרָחָב.

אוֹסֵף בְּיָד עַזָּה אֶת יוֹם הַקַּיִץ.

הַכְּרַךְ הַמִּתְרַחֵק יוֹרֶה חִצֵּי-אַכְזָב –

וְהַשִּׁרְיוֹן אֵיתָן – אֵין חַיִץ.

אַךְ הַשָּׂדוֹת נָשְׁמוּ כְּבָר לִבְרָכָה.

גִּבְעַת הַחוֹל פָּרְשָׂה אֶת סְדִינֶיהָ.

זִכְרֵי מִדְבָּר וְנַהַם הַשִּׁפְחָה:

וְעַד הַיּוֹם – שִׂנְאַת נִינֶיהָ…

וְעַד הַיּוֹם הָאֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹת,

וְטַל עָלָיו, אוּלַי תַּלְתַּל שָׁכוּחַ.

וְגַם הַזַּיִת כָּאן – אֲבָל הַסֻּלָּמוֹת,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת בִּכְיָם בָּרוּחַ.

עַצְבוּת-קְדוּמִים עוֹלָה מֵעֹמֶק הַדְּמָמוֹת.

הַבְּרוֹשׁ בְּהַרְכָּנָה אֶת צַמָּתוֹ קוֹלֵעַ…

אוּלַי עוֹד יוֹם חָדָשׁ יָאִיר מִן הַדְּמָעוֹת –

וְאָנוּ נִוָּשֵׁעַ…

---

בֹּקֶר חָרְפִּי

מאת

יחיאל מר

אַשְׁרֵי הַמֵּקִיץ אֶל הַבֹּקֶר הָעַז

וְדוֹרֵךְ בָּמֳתֵי הַמִּשְׂחָק וְהַסֵּבֶר.

יוֹמוֹ בְּיָדָיו, וְרֹאשׁוֹ מְלֵא-פָּז–

חַמָּתוֹ בַּמְּרוֹמִים – חַמַּת-גֶּבֶר…

קוֹרֶנֶת צִנָּה מִמַּרְזֵב וְצִנּוֹר,

רַגְלֵי-הַבָּתִּים רָעֲדוּ וְהִכְחִילוּ.

עַמּוּדוֹ שֶׁל אִילָן גַּם עָשָׁן וְגַם אוֹר –

וְיָעִידוּ אֵדִים שֶׁהִטְלִילוּ…

הִנֵּה מֶלֶךְ-בֹּקֶר הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב,

שַׁרְבִיטוֹ מְנַפֵּץ חַלּוֹנוֹת – וְרֻסַּסְנוּ.

זוֹ שְׁעַת-דּוּמִיָּה שֶׁל הֻלֶּדֶת-הַטּוֹב,

וְהֲרַת-עֲווֹנוֹת – אִם הִסַּסְנוּ.

וְאַשְׁרֵי הָאֵיתָן הָאוֹחֵז בְּקַרְנָיו

שֶׁל בֹּקֶר חָרְפִּי הַנּוֹצֵץ כְּמוֹ עֶשֶׁת,

וְהוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ לְאַגֵּד רְנָנָיו

עִם רִנַּת-הַדְּבָרִים הַגּוֹעֶשֶת…

---

זְהַב-שִׁכְחָה

מאת

יחיאל מר

גָּדוֹל מִלִּבִּי וְקָרוֹב לוֹ כְּנֶבֶט

חוֹגֵג זֶה הָעֶרֶב הֲדַר-גְּסִיסָתוֹ.

אֵיזֶה עֶצֶב עֶלְיוֹן,

לְלֹא עָב שֶׁל עַצֶּבֶת.

וְאִמָּא שׁוֹקַעַת פָּנֵינוּ מַזְהֶבֶת,

כְּעֵין נַחְתּוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ…

כַּאֲסִיר-קְסָמִים, וּרְתוּק-חֲלוֹמֵנוּ

מוֹתֵחַ הַבְּרוֹשׁ צַוָּארוֹ הָרָפֶה.

הַב יָד אָחִי-בְּרוֹשׁ:

הֲלֹא הוּא יַעֲנֵנוּ

בְּרֶמֶז, בְּאוֹת, אוֹ בְּצַו – נִלְמְדֶנּוּ

עַד נֵדַע הֶבֶל פִּיו בְּעַל פֶּה…

עַד נֵדַע לְהִמּוֹג זְקוּפִים לְלֹא רַעַד,

וֶהֱיוֹת בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה מַס אוֹבֵד.

הַבֵּט בְּרוֹשׁ-רִישִׁי,

כּוֹכָבִים הִיא זוֹרַעַת

זְהַב-שִׁכְחָה – אַךְ נַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת,

גִּבְעוֹלֵינוּ עוֹמְדִים לִכָּרֵת…

---

שְׁקִיעָה

מאת

יחיאל מר

מִי יְתָאֵר אוֹתָהּ? מִי יְצַיְּרֶנָּה?

מִי יַעֲלֶה דּוּמִיָּתָהּ עַל שִׂפְתּוֹתָיו?

נַעֲצֹם עֵינַיִם, אָח, וּנְדַמֶּה נָא

שֶׁתִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ וְכֹחֵנוּ רַב,

שֶׁעוֹד כֹּחֵנוּ רַב לוֹמַר “אָדֹם”, וְדַעַת

שֶׁאֱלֹהִים זוֹכֵר אֶת שְׁמֵנוּ הַפְּרָטִי.

שֶׁאֵלֶּה לֹא עָבִים כִּי מַחְלְפוֹת-מִקְלַעַת

סְבִיב רֹאשׁ שֶׁל אַבָּא רָם וְאַגָּדִי…

שְׁקִיעָה שְׁכוּרַת-זָהָב, שְׁקִיעָה שְׁחֹרַת-עֵינַיִם –

דּוּ-שִׂיחַ עִם הַלֵּב, מֵרִיעַ וְלוֹחֵשׁ.

אָבִי, אָבִי בָּעָב! אֲנִי קְרִיאַת-בֵּינַיִם

מִיַּרְכְּתֵי אוּלָם, וּנְאוּם הַכֶּתֶר – אֵשׁ…

אַךְ יַלְדְּךָ רוֹצֶה לִדְמֹעַ וְלָנוּעַ

עִם הַשָּׁעָה הַזֹּאת כְּעִם סִיסְמָה לַקְּרָב

שַׁלְּחֵהוּ, אֱלֹהִים! חָמוּשׁ כָּחֹל רָקוּעַ,

רָכוּב עַל עֲנָנָה, בַּיָּד חֲנִית-זָהָב!

---

אִגֶּרֶת...

מאת

יחיאל מר

זִיו אַחֲרוֹן. הָעִיר עַל אוֹרוֹתֵֶיהָ

כְּבָר נִכְנְעָה מִזְּמַן. וְלַיְלָה בַּחוּצוֹת.

מֵעַל, בִּדְיוֹ שָׁנִי, רוֹשֶׁמֶת קוֹרוֹתֶיהָ

בַּת-עֲנָנָה בְּטֶרֶם מוֹת…

רוֹשֶׁמֶת בְּזָהָב, כַּף קְטַנָּה נִבְהֶלֶת

אֶת דְּבַר-חַיֶּיהָ הִיא, עַל קְלָף כָּחֹל שָׁקוּף.

כְּתָב-יָד שֶׁל כִּתָּה “בֵּית”, שִׁרְבּוּב לָשוֹן שֶׁל יֶלֶד,

אִגֶּרֶת לוֹהֲטָה לְאַבָּא הָאָהוּב…

"וּלְמַרְבֵּה הַפְּאֵר, צִיַּרְתִּי בַּשּׁוּלַיִם

מִין כֶּתֶם לְבַנְבַּן – לֵאמֹר, זֹאת הִיא סְפִינָה.

בְּאֶמְצַע זוֹ אֲנִי – וְהַשָּׁחֹר זֶה מַיִם – –

(אֲבָל אֵיךְ בָּא לְכָאן הַפֶּרַח בַּפִּנָּה?).

הַדְּיוֹ קְצָת נִשְׁפְּכָה, אֶמְחַק הַכֹּל כְּקֹדֶם

תִּסְלַח לִי אַבָּא’לֶה, (הָהּ, חֵן שֶׁבַּטִּשְׁטוּשׁ!)

הַצֶּבַע כְּבָר אָזַל, וּבְעִקָּר – הָאֹדֶם –

וְאִם תִּזְרַח מָחָר, הֲלֹא תִּקְנֶה לִי טוּשׁ?" – – –

---

מוֹת הַיּוֹם

מאת

יחיאל מר

שִׁרְיוֹן זָהָב עוֹטֶה הַיַּעַר,

וְגוּף הַבְּרוֹשׁ כְּחֶרֶב-שָׁוְא.

הַיוֹם נִדּוֹן וְהוּא עוֹד נַעַר

וְהוּא אֶחָד מוּל עֶרֶב רַב.

לְלֹא דְּמָעוֹת, אֲבָל הָרוּחַ

קוֹלוֹ בּוֹגֵד בּוֹ מְחֻסְפָּס.

פְּסָק-דִּין אָדֹם, וְאֵין וִכּוּחַ –

מוֹת מַהְפְּכָן עֲלֵי מִתְרָס.

קְרָבוֹת רְחוֹב מִקִּיר עַד בַּיִת,

כִּבּוּשׁ בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה:

וְהוּא עַל גַּג, בִּקְצֵה הַזַּיִת,

לוֹהֵט מְאֶבֶן נְחוּשָׁה…

עַל מוּת לַיּוֹם בְּכַף הַקֶּלַע,

שַׂגִּיא וַָרָם בְּמָעֲדוֹ.

וְהוּא בּוֹעֵר עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע

וְעוֹד הַדֶּגֶל בְּיָדוֹ.

---

מָלֵאתִי

מאת

יחיאל מר

מָלֵאתִי כֹּחַ. וְאַל תְּדַמּוּ:

מִתְיַהֵר וְנָלוֹז.

עֶצֶב הוּא כֹּחַ. כֶּשֶׁל הוּא כֹּחַ.

רֹפִי הוּא עֹז.

מָלֵאתִי זֹהַר. וְאַל תִּצְחֲקוּ:

מִתְהַדֵּר כְּטַוָּס.

סֵתֶר הוּא זֹהַר, עֹנִי הוּא זֹהַר,

דְּמַע הוּא פָּז.

מָלֵאתִי דַּעַת. וְאַל תִּתְגָּרוּ

נִרְאֶה וְיַשְׁנִין.

סֶפֶק הוּא דַּעַת. אֹפֶק הוּא דַּעַת,

אֵין-דַּעַת הוּא בִּין.

מָלֵאתִי זֶמֶר. וְאַל תִּלְעֲגוּ:

רוֹכֵל בְּשׁוּק-עִיר.

כְּבַד-פֶּה הַזֶּמֶר. עַד פֶּה הַזֶּמֶר

וּפְנִימָה – הַשִּׁיר…

---

מוֹת הַמְּשׁוֹרֵר

מאת

יחיאל מר

עִם הָעֶרֶב הַנִּנּוֹחַ

אֲחַיֵּךְ אֵלַיִךְ –

נוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר לָעֶצֶב.

אֲנִי וְהַפֶּרַח יַחַד נָבוֹאָה,

הוּא מַנִּיחַ אוֹתִי בְּיָדַיִךְ –

מְבֻיָּשׁ שֶׁשְּׁקָלוּהוּ בְּכֶסֶף…

הַבִּיטִי בָּעֶרֶב,

אֵלַי אַל תִּפְנִי –

הִנֵּה הוּא גּוֹוֵעַ…

דַּבְּרִי אֶל הַפֶּרַח,

קִרְאִי לוֹ בִּשְׁמִי –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

הַפֶּרַח לוֹהֵב.

הָעֶרֶב גּוֹלֶה.

רְאִי נָא

הָלַכְתִּי

וְחַדְרֵךְ מָלֵא…

---

אִי הָאַלְמֻגִּים

מאת

יחיאל מר

יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה, דְּבָרִים גּוֹוְעִים בְּשֶׁקֶט

לָלֶדֶת הַר נוֹשֵׁם מִתַּחַת פְּנֵי יַמִּי.

פְּרִיחַת הָאֲבָנִים. וְיָד סְמוּיָה, עִקֶּשֶׁת,

תַּנִּיחַ לְבָבוֹת בְּלֵב חוֹמַת הַדְּמִי.

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה מֵרוּחַ אֱלֵי חֹמֶר,

מֵרֹךְ לְקַשְׁיוּת מִצַּעַר לְחִיוּךְ.

וְהַזְּעִיר הַזֵֶּה, אֲבִי-אֲבוֹת הַתֹּמֶר

וְאֵם לַאֲדָמָה טוֹבַת הִלּוּךְ.

כָּךְ נְשָׁמָה תִּרְעַד בְּאֶלֶף אַלְמֻגֶּיהָ

בֵּין חַי שֶׁיְּסֻלַּע וְאֶבֶן יְעוּדָה

בְּמִפְגְּשֵׁי חִלּוּף הֶחֳמָרִים.

עוֹד אִי נַָמוּךְ מִגַּל. אַךְ שַׁחַף כִּי יָגֵעַ

כְּבָר חָג מֵעַל חֶלְקַּת הַמַּיִם הָרְדוּדָה,

כְּמִתְנוֹעֵעַ עַל רָאשֵׁי תְּמָרִים…

---

סִכּוּם חֶלְקִי

מאת

יחיאל מר

אֲשֶׁר הָיָה לִי הוּא אִתִּי.

אֲשֶׁר לֹא בָּא, לֹא יְבוֹאֵנִי.

וְרַק אֶחָד – אֶחָד יִרְאֵנִי

מוֹשֵׁךְ טוּבִי בְּחֵיק חֶטְאִי.

גַּם לֹא לָמַדְתִּי דָּבָר.

עוֹד לְפָנַי עֻצַּב הָעֶצֶב.

אַחֵר קוֹבֵעַ אֶת הַקֶּצֶב,

זוֹרֶה הָאֶבֶן מִן הַכָּר.

הַכֹּל כָּתוּב מִבְּרֵאשִׁית.

שָׁלֵם וּמְרֻסָּק אָבוֹאָה

אֶל זֶה הָעֶרֶב הַגָּבֹהַּ,

אֶל הַדְּמָמָה הַכְּחוֹל-שֵׁישִׁית.

הַשְּׁאָר הֵם עִטּוּרֵי-לִבְלוּב

שֶׁל סֵפֶר-תּוֹרָתוֹ תָּמוּהַּ,

אֲשֶׁר חֶלְקִי בּוֹ לֹא יָדוּעַ,

וְהוּא בַּלֵּב שֶׁלִּי כָּתוּב.