יָפָה אַתְּ בְּעֵינַי רוֹעַת-צֹאנִי בַּגַּיְא,

הַיְחֵפָה בַּדַּרְדָּרִים.

וַחֲלִילֵךְ שֶׁלִּי, לֶכְתֵּךְ כָּאן לְפָנַי

הוֹלִיךְ אוֹתִי הַרְחֵק מֵחֲדָרִים.

שִׁמְרִי צֹאנִי, וָלֹא — נִשְׁאַרְתִּי בִּלְעָדַי

מוּל בֶּכֶה צַרְצָרִים…

הָרוּחַ תְּסַלְסֵל צְמָרִים וְצַמָּרוֹת.

הַגִּידִי לָהּ: חִדְלִי.

סוֹפְדוֹת אוֹתִי כַּפּוֹת דְּקָלִים מְקֻמָּרוֹת.

רוֹעַת צֹאנִי,

אִמְרִי לָהֶן לַחְדֹּל מִלְּדַבֵּר רָמוֹת,

אִמְרִי לָהֶן עוֹד קָט הַצֹּאן הָעֲיֵפוֹת

תִּשְׁתֶּינָה מִכַּפַּיִךְ כְּמִדְּלִי…

עוֹד קָט וְרֵיחַ מַיִם יַעַל בַּנְּחִירִים,

תָּרוֹצְנָה רְחֵלוֹת.

וְאַתְּ, רוֹעַת-צֹאנִי, גֵּאָה, לֵאַת-שִׁירִים,

תְּמָאֲנִי לִשְׁתּוֹת.

כִּי לָךְ, רוֹעַת-צֹאנִי, מֵימַיִךְ הַקְּרִירִים

נוֹתְרוּ בַּמִּכְלָאוֹת.

עֶדְרִי לֹא יַכִּירֵךְ,

הוּא יִדְרְסֵךְ, וְאַתְּ —

הַיַּיִן הַקּוֹלֵחַ מִן הַגַּת…

יָפָה אַתְּ, אֵין דּוֹמֵךְ, רוֹעַת-הַצֹּאן, עַל כֵּן

שִׁמְעִי לְאוֹהֲבֵךְ.

הָעֵדֶר עָט לִשְׁתּוֹת, וַחֲלִילֵךְ רוֹנֵן —

בְּכַחַשׁ יְסֻבֵּךְ.

עִצְרִי צֹאנֵךְ מִבּוֹא אֶל הַצּוֹנֵן-צוֹנֵן,

כִּי אֲבַדּוֹן סִפֵּךְ.

אִמְרִי לָהֶן שֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא הָיָה, שֶׁאֵין

מֵימַיִךְ בְּכַפֵּךְ…

וּלְכִי נָא לְפָנַי וּבְיָדֵךְ הַדְּלִי,

רוֹעַת-הַצֹּאן שֶׁלִּי…

וְרַק אוֹתָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ,

וְגַם אוֹתָךְ אֲנִי לוֹמֵד.

בּוֹזֵז רָזַיִךְ וְגוֹדֵעַ

עֲצֵי הַיַּעַר הַשּׁוֹקֵט.

תַּלְמֵי הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹבֶבֶת;

קָצְרָה רוּחִי לְעֵת הַבְשֵׁל.

וְכָךְ יָדֵנוּ הָאוֹהֶבֶת

גְּדִישׁ טוּבֵנוּ תְּשַׁכֵּל.

וְאַתְּ בְּשֶׁקֶט, לְלֹא פֵּשֶׁר,

נוֹשֵׂאת עֻלֵּךְ הָנֶּאֱנָח,

כְּשֵׂאת רוֹמְסָיו קִמּוּר הַגֶּשֶׁר,

עֵת יִרְמְסוּהוּ — יְשֻׁבָּח.

עַל כֵּן אָתוּר עַד סוֹד וָקֶמֶט

מְבוֹא אֲגַם הַדּוּמִיּוֹת.

עַד בְּדִידוּתֵנוּ הַנּוֹשֶׁמֶת

תִּשֹּׁר כִּפְרִי בָּשֵׁל מְאֹד.

צוּלָה רוֹמֶזֶת בִּפְנִינֶיהָ,

וּמִגְּבָהִים חוֹזֵר הַהֵד.

כִּי רַק אוֹתָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ,

וְגַם אוֹתָךְ אֲנִי לוֹמֵד…

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה לוֹמַר לָךְ

מָה אוֹר תָּהֵל דְּמוּתֵךְ, פִּצְעֵי-נַפְשִׁי לָחֹן.

כִּלְחוֹף הַנְּדוּדִים אָבוֹא בָּךְ לַעֲגֹן

כְּאָז בְּיוֹם רִאשׁוֹן,

בְּלֵב רוֹטֵט וְשָׁר לָךְ —

וְאַתְּ עוֹד לֹא יָדַעַתְּ כִּי אֱלֹהִים הֵמַר לָךְ.

לֹא כְּמוֹ בֵּן אוֹבֵד, וְלֹא כְּשָׁב מוֹלֶדֶת,

אֲנִי אֵלַיִךְ בָּא יוֹם יוֹם כְּמוֹ חָתָן.

וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד אֲנִי מַסְתִּיר מַתָּן,

(הֲתִזְכְּרִי יַלְדוּת? יִרְאַת-יְמֵי-הֻלֶּדֶת?)

הַלֵּב הַזֶּה הַדַּל, הַנֶּאֱמָן.

וְאַתְּ הֲלֹא תָּמִיד הִצַּבְתְּ בְּרֹאשׁ שֻׁלְחָן

מִכָּל הַמַּתָּנוֹת אֶת זוֹ מִנְחַת הַיֶּלֶד…

שְׂאוּ תּוֹדָה כֹּחוֹת בִּכְלִי עָנֹג מְאֹד —

רַכּוּת נוֹסֶכֶת עֹז — שְׁתִיקָה הַמְדוֹבֶבֶת.

כִּי בַּיִת פֵּרוּשׁוֹ: הַלֵּב בְּהִגָּלוֹת

בּוֹכֶה עַד טָהֳרָה בְּחֵיק אִשָּׁה אוֹהֶבֶת;

כִּי בַּיִת פֵּרוּשׁוֹ: לָנוּעַ וְלִצְעֹד

אֶל בֶּאֱרוֹת מָחָר, לָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת…

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה.

כִּי כָּךְ עוֹד לֹא חָזַר עָנִי עָשִׁיר עַל פֶּתַח,

כִּי כָּךְ עוֹד לֹא צָעַד בָּאֲפֵלוֹת לָבֶטַח

אָדָם אֶל כּוֹכָבוֹ בְּדֶרֶךְ הָעָגְמָה…

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יִשְׁכַּח מֶרְחָב, זְמַנִּים וָשֶׁטַח

וּבְלֵילוֹת חַיָּיו לוֹ מְזֻמָּן חַג-מָה…

בִּגְבוּל הַנִּמְשָׁלוֹת אֵין לִי דֻּגְמָה.

א.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

וּבֵרַךְ:

הָיִית לִי לְאֶבֶן-רֹאשָׁה

וְנִדְבָּךְ.

הָיִית לִי מַסָּד וּמַשְׁקוֹף

וּמִגְדָּל,

וְדֶרֶךְ, וּכְסוּת לַחֲרֹף

וְעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

הֶעָיֵף,

וַיִּשַּׁק לְמִצְחָהּ בִּקְדֻשָּׁה —

וַיֵּבְךְ…

ב.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַזָּהָב,

לְחַבֵּק הַזּוֹרֵם וְלִשְׁתּוֹת

מִמֵּימָיו.

לָבִין יַלְדוּתוֹ וְסוֹדָהּ

מֵעוֹלָל —

כַּפָּרַת אֶצְבָּעוֹ הַוְּרֻדָּה

בָּעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַשִּׂמְחָה,

כִּי פָּקְדוּ מַלְאָכִים — וַיִּקֹּד

וַיִּדְמָע…

ג.
לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּדּוֹם,

כִּי שָׂרָה וַיּוּכַל לִפְחָדָיו

בְּבוֹא יוֹם —

כִּי הָיָה מִשּׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים

בַּהֵיכָל —

עַד הָשְׁלַךְ אֶל צִדֵּי הַדְּרָכִים

כְּעַרְדָּל.

— — — — — —

לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּשְׁמַע

הַקּוֹלוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַסַּף —

וַיִּגְוָע…

עָיַפְנוּ מִיּוֹם, מִשָּׁרָב וּמִלַּהַט.

נָשׁוּב הָאֹהֱלָה בִּגְוֹעַ צְלִילִים.

גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת

גְּלוּיָה לִהְיוֹת. מְמַעֶטֶת מִלִּים.

הִנֵּה זֶה הַלַּיְלָה יָבוֹא מֵעָלֵינוּ

כְּעֵדֶר חוֹזֵר בְּרָאשִׁים מוּרָדִים.

אָרְכוּ הַצְּלָלִים וְחָשׁוּךְ אָהֳלֵנוּ —

אֵצֵא לְקוֹשֵׁשׁ הַזְּרָדִים.

מְדוּרָה אַחֲרוֹנָה, וְיָדֵךְ מְקֻמֶּרֶת

חוֹפֶנֶת הַכֹּל שֶׁהָיָה, שֶׁהָיָה…

יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, לוֹחַמְתִּי הַמְוַתֶּרֶת —

הֵן כָּל קְרָב הוּא קְרָב הַשְׁהָיָה.

נָשׁוּב הָאֹהֱלָה. עַל מֵצַח הַבַּהַט

פּוֹרֵחַ הַמָּוֶת גַּם לִי וְגַם לָךְ.

גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת —

וְהִיא אֲפֵלָה וּבְסוּמָה כְּלִילָךְ…

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ בְּכָל עִרְטוּלָיו,

בְּכָל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁל גּוּפָה מִתְנַשֶּׁמֶת,

סַנְדָּל וְכֻתֹּנֶת, וְאוֹר וְתוּ לָאו,

וְחַמָּה מִזְרָחִית מְהַמֶּמֶת!

הָרוּחַ אֵינֶנָּה, יְחִי הַשָּׁרָב!

(הָעַלְמָה מִשּׁוּם מָה מִתְאַדֶּמֶת)

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, צָעִיר וְעִלּוּי

הַשּׁוֹקֵד לְקַשֵּׁט בְּנוֹת עִירִי בַּטַּיֶּלֶת.

זֶה תּוֹרוֹ שֶׁל הַתּוֹר, סוֹד כִּסּוּי וְגִלּוּי,

וּמִזּוּג שֶׁל אִוּוּי וְאִוֶּלֶת!

וּפְרִי הַחַיִּים מֵעָלֶיךְ תָּלוּי —

(הָעַלְמָה לְעֵינֵינוּ מַבְשֶׁלֶת).

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, יוֹמוֹ הַגָּדוֹל

שׂוֹנֵא כְּמוֹתִי לְהִמּוֹג וְלָלֶכֶת.

הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ בָּרְאִי הַכָּחֹל —

סַבָּא יָם מִתְרַצֶּה לְשַׂחֵק עִם הַנֶּכֶד.

הֶחְלַטְנוּ וְדַי! לֹא לִדְרשׁ וְלִשְׁאֹל!

הַקַּיִץ אֵיתָן, חֻפְשָׁתֵנוּ נִמְשֶׁכֶת!

(הָעַלְמָה עַל כָּרְחָה מְבָרֶכֶת)

אָהַבְתִּי הַקַּיִץ, יָדוֹ הַחַמָּה

תְּצַו אַהֲבָה שֶׁאֵינֶנָּה אוֹבֶדֶת.

כִּי עָלִינוּ יָפֶה מֵחֶבְיוֹן אֲדָמָה

בִּפְרָחִים וְדָגָן — וְהָעַיִן חוֹמֶדֶת!

וְאָבוֹא בָּךְ עַלְמָה כַּיּוּבַל בַּשְּׁמָמָה —

כִּי הַקַּיִץ קוֹרֵא לָן לָלֶדֶת…

רְאִי, הַלַּיְלָה כָבֵד, חֲלוֹמוֹת הַמּוֹרָא בְּצִלּוֹ.

אִסְפִינִי חֵיקֵךְ…

אֵין אִישׁ כָּאן מוּכָן לְוַתֵּר מַעֲנִי עַל שֶׁלּוֹ,

מִלְבַדֵּךְ…

הֱיִי סַלְחָנִית עִמָּדִי, הֱיִי סַלָחִנית כַּדְּמָמָה

מְבַשֶּׂרֶת הָאוֹר…

כִּי עָרַכְתִּי מוֹקֵד לַתִּקְוָה, וְהוֹלַכְתִּי עִמִּי אֶת דָּמָה —

עִזְרִינִי לַחְזֹר…

חִבְשִׁי אֶת פְּצָעַי לִבְקָרִים. זֶה מִצְחִי בַּכָּרִים

מוּזָר וְחִוֵּר…

אִמְרִי שֶׁהָיָה זֶה חֲלוֹם, וּמָחָר נִהְיֶה אֲחֵרִים —

וְיָפִים יוֹתֵר…

וְשִׂימִי יָדֵךְ עַל עֵינַי, וְהֵיטַבְתִּי רְאוֹת

תְּהוֹם מַחְשַׁכַּי…

וֶהֱיִי קְלוּעָה סְבִיבִי, כְּמוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת

בְּכֶתֶר הַדְּוַי…

כָּזֹאת הִנָּךְ. עַזָּה וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת.

גֵּוֵךְ רוֹבֵץ לְפֶתַח מַחְשׂוֹפָיו.

בְּרָקִים בְּתוֹךְ סוּגַר.

מַלְכוּת צוֹהֶלֶת.

עֵינַי עֵינַי סָבִיב בַּמַּאֲרָב.

עֵינַי בַּמַּאֲרָב, וְאַתְּ מִזְרַח-הַלַּהַט.

הָאִם אָצוּד אוֹתָךְ בְּעֵמֶק-הַשּׁוֹבֶה?

לֹא בִּשְׁגָגָה אִשָּׁה,

סוּמָא, סוּמָא מִדַּעַת,

הַלֵּב אֶת חֲלוֹמוֹ פּוֹרֵעַ וְטוֹוֶה.

שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ גְּזָר. וְרַק עֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת

הֲבָאָה שְׁעָתִי לְהִשָּׂרֵף כָּלִיל?

אֶגַּע בָּךְ וְאֵדַע,

הֲבֵל דִּבְרֵי קֹהֶלֶת!

יָפָה אַתְּ מֵעָקֵב וְעַד עָגִיל!

אִם לַהַב תְּבַקְשִּׁי — אֱהִי לָךְ לְמַפּוּחַ,

אִם סַעַר תִּשְׁאֲפִי — אֱהִי לָךְ מִשְׁבָּרִים;

עַד תִּוָּתְרִי מוּלִי

וְשִׂמְלָתֵךְ בָּרוּחַ —

וְאָנוּ נְאַחֶה אֶת הַקְּרָעִים…

א.

הָיִית לִי כְּאֶשֶׁד סוֹעֵר,

הָיִית לִי נָהָר לְלֹא סֶכֶר,

הָיִית לִי כַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר,

כָּאֵשׁ שֶׁאָכְלָה אֶת הַנֶּכֶר.

הָיִית לִי תְּהוֹם עֲמֻקָּה

וּמִמֶּנָּה הָאוֹר הַמַּפְצִיעַ,

הָיִית זְעָקָה חֲנוּקָה

וְכָל — לֹא אֵדַע לְהַבִּיעַ…

הָיִית לִי כַּשִׁיר הָאֶחָד

אֵלָיו נִשְׁמָתִי מִתְנַגֶּנֶת.

לִבִּי מְפַרְפֵּר בְּכַף-יָד

וְיָדִי לֹא הָיְתָה לָךְ מִשְׁעֶנֶת.

רָוִיתִי יֵינֵךְ מְשַׁכֵּר

וְחֶרֶשׁ הַשֶּׁקֶר לִוָּנוּ,

הָיִית עִמָּדִי — לְאַחֵר,

וְאָנוּ שְׁלשָׁה — לֹא נוֹשַׁעְנוּ.

הָיִית לִי — אוּלַי לֹא הָיִית,

וְשָׁוְא בְּחֵיק-אֹפֶל בָּכִיתִי?

וְשֶׁמָּא זוֹ אַתְּ שֶׁרָצִית

וַאֲנִי קָרְבָּנֵךְ לֹא רָצִיתִי?

ב.

הָיִיתָ כְּרֵיחַ רָחוֹק

דָּמְךָ קָרָא לִי לָלֶכֶת.

הָיִיתָ כְּלֶחֶם הַחֹק

וַאֲנִי עָלָיו מְבָרֶכֶת.

הָיִיתָ כְּסַם מְשַׁכֵּר,

אַךְ אַתָּה אֶת עֵינְךָ לֹא עָצַמְתָּ.

הָיִיתָ אַתָּה — וְאַחֵר,

וְאַף קוֹרוֹתֵינוּ רָשַׁמְתָּ.

רָאִיתָ אוֹתִי בִּמְפֻלָּשׁ,

וַאֲנִי גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ.

אַתָּה הַשּׁוֹבֵר וְהַלָּשׁ

יְצַרְתַּנִי זָרָה מִלְּפָנֶיךָ…

הָיִיתָ רַק עַיִן רוֹאָה,

הָיִיתָ אֲסַם רְשָׁמֶיךָ,

וַאֲנִי בִּשְׂדוֹתֶיךָ — רוֹעָה,

וְאַתָּה — הָאָדוֹן בִּשְׂדוֹתֶיךָ…

וְאוּלַי יֵשׁ בְּרָכָה בָּאַלָּה

וְשָׁוְא בְּחֵיק אֹפֶל בָּכִיתִי?

וְשֶׁמָּא אַתָּה הָעוֹלָה

וַאֲנִי קָרְבָּנְךָ לֹא רָצִיתִי?

יוֹלֶדֶת / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

הָעֲזוּבָה עַד דָּם.

הַבּוֹדֵדָה עַד דֶּמַע.

עַד אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ בַּזַּעַק וּבַדְּמִי.

יַתְמוּת שֶׁבְּאָדָם

בִּתְהוֹמוֹת-הַתֵּמַהּ,

בֵּין חשֶׁךְ לְבֵין אוֹר, בְּטֶרֶם “וַיְהִי”.

הָעֲנֻגָּה מִשֵּׂאת.

וּלְבִיאָה לַגֶּשֶׁת

בְּמִנְהֲרוֹת-הַדְּוַי אֶל שַׁעַר נְגוֹהוֹת.

וְרַק הָרוּחַ עֵד

אֵיךְ בִּקְרִיאָה נוֹאֶשֶׁת

רְצִיפוּתָהּ נִכְתֶּבֶת, אוֹת בְּאוֹת.

הַזְּהוּרָה עַד דֹּם.

הַקַּשּׁוּבָה אֶל חשֶׁךְ

שֶׁל אַגָּדוֹת חָלָב הַמִּתְרַקְּמוֹת בַּשַּׁד.

הַחֲלוּמָה בַּחֹם,

הַהֲלוּמָה מֵאשֶׁר,

כִּי קָם בָּהּ וְהָיָה הַפֶּלֶא הָאֶחָד.

רְאֶנָּה בְּיָפְיָהּ.

בָּרְכֶנָּה וְגָאִיתָ,

כִּי אֵין לְךָ, אֵלִי, מִמֶּנָּה עוֹד קְרוֹבָה!

יוֹלֶדֶת וּפִרְיָהּ,

הַבֵּט בָּהּ וְרָאִיתָ

פָּנֶיךָ נוֹהֲרִים מֵעֲיֵפוּת טוֹבָה…