סוֹבְבוּנִי בְּלַחַשׁ. הָמְתָה הֲמֻלָּה,

עָלָה הַטַּף לְפָנֵינוּ.

כִּי הָיִינוּ עֵדָה. הַמַּמְלֶכֶת כֻּלָּהּ

עַל שָׁטִיחַ פְּרוּשָׂה לְעֵינֵינוּ.

כְּשָֹטִיחַ בָּהִיר. וְזָהָב לְהַדְשִׁיא –

רָאשֵׁי תִּינוֹקוֹת בָּרוּחַ.

וְהֵמָּה עָלַי וְעַל צַוָּארִי –

סוּס לְרוֹכְבָיו לָשׂוּחַ.

קִרְבִי הַמַּלְכָּה וְהָנִיפִי שַׁרְבִיט,

צְחוֹקִים נָשִׁיבֵךְ מַעֲשֵׂר וְרִבִּית –

זֶה עַמֵּךְ לְפָנַיִךְ כּוֹרֵעַ.

יְהִי מִשְׁפָּטֵךְ סַלְחָנִי וָחַם,

כִּי זָהָב בַּשָּׂדֶה וְזָהָב בָּאָסָם.

_ _ _ _ _ _ _ _ _

וַתֵּשֵׁב הַמַּלְכָּה בִּשְׂדוֹתֶיהָ…

לְבֹקֶר אֲדַמְּךָ, לְבֹקֶר אֲדַמְדַּם,

אֲשֶׁר מַדְלִיק בְּאוֹר עוֹלָם מוּעָד לִשְׁקֹעַ.

יָדוֹ זוֹרָה זָהָב בַּיַּעַר הַגָּבֹהַּ

כְּזֶרַע הַחִטִּים, כְּזֶרַע הָאָדָם…

יַלְדִּי, יַלְדִּי הַקָּט וְהַטָּלוּל,

גָּבַהְתָּ עַד הָרִים בְּמִסְתְּרֵי שְׁבִילֶיךָ:

אֲנִי הוֹלֵךְ אִתְּךָ. הַאִם אָבוֹא אֵלֶיךָ?

אַתָּה מִלַּת-קְסָמִים לַשַּׁעַר הַנָּעוּל!…

אֲנִי לְךָ מָגֵן!? הוֹ, סִפּוּרֵי הַבְּדוּת,

נַפְשִׁי סוּמֵאת מְאֹד! הַיֶּלֶד, נַהֲלֶנָּה!

תְּנוּ דֶּרֶךְ, אֲנָשִׁים! עִוֵּר לֹא עוֹד יֹאבְדֶנָּה.

כִּי אֱלֹהָיו עִמּוֹ בְּצַעֲדֵי פָּעוּט…

אֲשְׁרֵי שֶׁנִּתְגַּלְּתָה לוֹ הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ,

וּבִנְיָנָיו הֹרְסוּ, נִבְנִים בְּיַד-הַפֶּלֶא

נִדְבָּךְ עֲלֵי נִדְבָּךְ וְהַבַּנַּאי הוּא יֶלֶד –

וְהוּא עֲנָק יָפֶה… אִירָא לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ…

וְהוּא כַּמִּזְרָקָה. וְאָנֹכִי הַכְּלִי.

וְצָהֳלַת חַיָּיו אֶת אַבְנוּתִי שׁוֹאֶלֶת,

וְאַבְנוּתִי קוֹרְנָה בְּלַחַש: יֶלֶד, יֶלֶד…

וְאוֹר שַׁחֲרוֹ יַכְלִיל אֶת הָעַרְבִית שֶׁלִּי…

כִּפְרֹחַ פָּרָג בְּגַנִּי הַשּׁוֹמֵם.

כְּאִילָן מְסֻקָּס שֶׁהִגְבִּיהַּ צַמֶּרֶת.

הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּיַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם

כְּאֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת…

זוֹ הַיָּד הַקְּפוּצָה, אֵיזֶה מֶרֶד וָרֹד,

וְהַפֶּה הַחוֹלֵם כַּמָּה צַעַר וָבֶכִי.

כּוֹרֵע צָמֵא, וּשְׂפָתָיו מְהַלְּכוֹת

מִלֶּחִי אֶל לֶחִי…

יַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם, וּבְצֵל הַשְּׁמוּרוֹת

לָן שַׁחַר כָּחֹל הַכָּמֵהַּ לִזְרֹחַ.

לְהָנֵץ כְּרִמּוֹן וְלִנְשֹׁר כִּדְמָעוֹת

בֵּין מַתָּת וּמַלְקוֹחַ…

אַדְמָתִי הַטְּרוּשָׁה וּפִרְיָהּ הַשָּׁלֵם!

עַל כֵּן לֹא אִירָא אֶת יוֹמִי הַבּוֹרֵחַ:

הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּיַלְדִּי הַנּוֹשֵׁם

כְּהַבִּיט בְּעַצְמִי,

כְּהַבִּיט בְּאוֹרֵחַ…

הַכּוֹלֵא אֶת בִּכְיִי בְּמִפְתַּח-הַשְּׂחוֹקִים.

הַשֹּׁוֹבֶה יַתְמוּתִי עַד כְּנִיעַת-שַׂר-הַצַּעַר.

שֶׁאֲנִי עִמָּדוֹ – פִּרְחָחִים בַּשְּׁוָקִים

וְכִפָּה אֲדֻמָּה בַּיַּעַר –

שֶׁיָּפָה דִּמְעָתוֹ וְזַכָּה מִנִּי טַל,

עַד וְרָדִים יַעֲלוּ בְּשָׂדִי הַצָּחִיחַ.

שֶׁפּוֹרֵץ בְּאוֹרָה סוּגָרִי שֶׁאָפַל

וְיָדוֹ בְּשִׁבְרוֹן הַבָּרִיחַ –

זֶה יֶלֶד שֶׁלִּי בְּמִרְקַם-אַגָּדוֹת,

הַנּוֹשֵׂא אֶת חַיַּי בְּכַפּוֹ שֶׁתָּנוּעַ

בִּדְרִיכוּת – בִּתְחוּשַׁת הַתַּפְקִיד וְהַסּוֹד,

בִּזְהִירוּת – כְּשֵׂאת צַעֲצוּעַ,

וְרוֹאֶה אֶת נַפְשִׁי זוֹהֲרָה אֵין זִיזִים,

כְּאִלּוּ קִיְּמָה כְּבָר הַכֹּל שֶׁהִבְטִיחָה – – –

מָה אוֹמַר לְךָ, בֵּן, חֵרֶף כָּל מַלְעִיזִים –

יְהַלְּלֵנִי לֹא זָר,

אֶלָּא פִּיךָ…

מַה זְּכוּת לְאָב מֵעַם שָׁכַל

צֹאן לֹא חָטְאָה בְּיוֹם כָּרֵת

עַל זֶה טָלֶה תְּפִלָּה לָשֵׂאת

אֶל שֶׁשָּׁתַק וְלֹא חָמַל?

_ _ _ _ _ _ _ _ _

רְאֵה, כַּמָּה הֵם נֶחְמָדִים

(כִּי מִשֶּׁלְּךָ מְעַט הָאוֹר)

אֵלִי, בְּיוֹם תְּצַו מָגוֹר

לְאַט, לְאַט לַיְלָדִים!

מִי אוֹמֵר שֶׁתַּמּוּ נִסִּים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים?

הַבִּיטוּ כֻּלְּכֶם וּרְאוּ אֵיךְ הַנֵּס מִתְהַפֵּךְ וְקוֹרֵן

בְּמִטָּה שֶׁל עֵץ צְהַבְהַב

עַל מִרְפֶּסֶת, בַּשֶּׁמֶשׁ.

זֶה כּוֹכַב-טֶרֶם-לֶכֶת חָדָשׁ. בַּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

הֲלֹא זוּ בִּתִּי הַגְּדוֹלָה

שֶׁצָּמְחָה לָהּ כְּבָר שֵׁן.

מִי יָעֵז וְיֹאמַר עַל פֶּלֶא עֶשְׂרִים אֶצְבָּעוֹת

שֶׁאֵין זֶה מֻפְלָא בַּפְּלָאִים?

כִּי יָקָר מִשּׁוֹלֵל יִתְגַּלֶּה עֵת יִגַּע עֲדִינוֹת

בַּתַּלְתַּל הַמִּשְׁיִי מִכָּל מֶשִׁי:

עֵת יִרְאֶה אֵיךְ הַיָּד תְּחַפֵּשׂ אֲחִיזָה בַּבָּאוֹת,

וְהָעַיִן תָּתוּר אֲחִיזָה בַּבָּאִים.

אִם יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ, הַבֵּט, אַל תֵּבוֹשׁ –

וּרְחַץ בְּאַגְמֵי הַכְּחוֹל וְעִמָּם שׁוּב תִּטְהַר:

תָּחוּשׁ אֵיךְ מִגַּל חֲלוֹמוֹת

שׁוּב זוֹרֵחַ הָאֹמֶן.

כִּי כֹּחַ לִשְׁאֹב מֵעֶדְנָה – הוּא נֵס הַנִּסִּים בָּאֱנוֹשׁ

וְלַחְזֹר אֶל בְּרֵאשִׁית וְלִצְעֹד

הוּא נִכְסוֹ הָאֶחָד הַיָּקָר.

מִי אוֹמֵר שֶׁתַּמּוּ נִסִּים וְהַכֹּל מְחֻוָּר וְשָׁרִיר?

מִי סוֹגֵר הַמֶּרְחָב בְּחֻקִּים?

אֵין חֻקִּים לְבַת צְחוֹק שֶׁל הַבַּת!

הֵן הַכֹּל בָּה כָּלוּל קַלִּילוֹת

וְקַלּוּת הַשָּׁלֵם, הוּא הַפֶּלֶא –

הֲלֹא זוֹהִי בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְנֵס הֱיוֹתָהּ לְצִיר

וּסְבִיבָהּ סוֹבְבִים עוֹלָמוֹת

וִירֵחַ הַשִּׁיר…

וְלוּ כָּמוֹךְ בִּתִּי, בְּצַעַד לֹא בּוֹטֵחַ,

אַךְ בְּבִטְחָה כָּזֹאת לָגֶשֶׁת וְלִטֹּל.

קַלַּת דְּמָעוֹת שֶׁלִּי, רְוַת הָרֵיחַ –

מַלְכַּת הַצְּחוֹק הָרַךְ וְהֶעָגֹל.

וְלוּ כָּמוֹךְ נָקוּם – מִדְגַּם כָּרַיִךְ,

לוֹהֵב מֵעַל לֶחְיֵךְ בִּכְתָב סַגִּי-נָהוֹר

עֵינַיִם גְּדַלְדַּלּוֹת (מַה מְעַטִּים בְּקָרַיִךְ),

מָה רַב בָּהֶן הַשַּׁחַר וְהָאוֹר.

כַּפֵּךְ בְּתוֹךְ כַּפִּי – פְּנִינִים בִּקְעָרָה

רַגְלֵךְ לְיַד רַגְלִי, הָהּ קֹטֶן-בֹּטֶן!

רְאִי, אֲנַחְנוּ זוּג מֵאֶרֶץ אַגָּדוֹת – – –

בִּתִּי הַצּוֹמֵחָה אֵלַי בִּסְעָרָה,

וּבְרוּצָהּ תְּגַל סוֹד מְתִיקוּת הַמֹּתֶן –

עַד מַר כּוֹרֵעַ לְהַמְתִּיק סוֹדוֹת.

אשֶׁר אִוִּיתִי לֹא בָּא.

לֹא בַּנְתִּי לְרֵעֲךָ. אַתָּה לֹא רֵעִי,

וְאַתָּה לֹא רְאִי לְקַרְנֵי אַהֲבָה

הַבֵּן הַמַּפְלִיג מִן הָאִי…

כּוֹכָבִי הָרָחוֹק – –

מָה אָחוּשׁ בְּאָמְרִי

נְדוֹשׁוֹת עַל גּוֹרָל וְעַל חֹק?

אַתָּה, הַקָּרוּץ מֵחָמְרִי,

הַאֵיךְ תְּצַוֵּנִי לִשְׁתֹּק?

_ _ _ _ _ _ _ _ _

שׁוֹמֵר הָיִיתִי לְפֶלֶא עָנֹג,

וְעַתָּה, מָה אֶשְׁמֹר בְּשָׁמְרִי?

נְאוּם הָאָב-נִשְׁאַר-בָּדָד,

נְאוּם מִקִּיר אֶל קִיר.

שִׁיר אִלֵּם. שִׁיר לְעֶלֶם אֶחָד.

שִׁיר לְכַף-יָד

(הוֹ אַבָּא, אַתָּה כֹּה שָׂעִיר!)

וְהִנֵּה, לֹא הָיָה – וְאָבַד…

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי – בָּא.

אוֹתָהּ הַסַּכִּין! אוֹתָהּ הַסַּכִּין

נָעַצְתִּי בְּלֵב אָבִי, וּבָהּ

חָרַשְׁתִּי פָּנָיו בָּרַבִּים לְהַלְבִּין,

תּוֹקֵע בִּי נַעַר אֶחָד מֵרְבָבָה,

וְדָמִי גַּם קְטֹן-צְעָדָיו לֹא יַרְנִין…

הוֹ בְּנִי הָרָחוֹק הַמְחַיֵּךְ נְּדָבָה –

נְאוּם הָאָב הַמֵּבִין…

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק

לָשֵׂאת עַל עוֹלָם כֹּה גָּדוֹל

תְּפִלָּה כֹּה קְטַנָּה

עַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

וַדַּאי זֶה אָנֹכִי עַד לְהַסְמִיק,

כִּי רַבּוּ זְקוּקֵי רַחֲמִים כַּחוֹל

אֲבָל פָּשׁוּט אֵינִי יָכוֹל

עַל בְּנֵי וּבֶן שַׁנְחַאי

לוֹמַר אוֹתָן מִלִּים (מִלַּי),

אוֹתָן שִׁירוֹת –

לָכֵן אֹמַר תְּפִלַּת אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת

אַרְבַּעַת הָרָאשִׁים

וְדַי _ _ _ _

הָס –

אוּלַי וְאוּלַי

יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֹאת

לְהָנִיעַ אֶת כָּל הָאָבוֹת

הָעוֹמְדִים חוֹשְׁשִׁים

בְּכָל הַמְּחוֹזוֹת,

בִּנְיוּ-יוֹרְק וְהָוַאי,

לוֹמַר תְּפִלּוֹת קְטַנּוֹת

עַל חֻרְשַׁת הַבְּרוֹשִׁים

מֵעַל אַרְבָּעָה קִירוֹת

סְבִיב אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה

רָאשִׁים.

אוּלַי וְאוּלַי

בֶּאֱמֶת כְּדַאי

פָּשׁוּט לְלַמֵּד

אֶת אוֹתוֹ הַנִּגּוּן בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת – –

כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת

הָרוֹחֲשִׁים –

הֵם בְּעֶצֶם אַרְבָּעָה קִירוֹת

וְאַרְבָּעָה, אוֹ קְצָת יוֹתֵר,

רָאשִׁים…