זוֹ מִלְחַמְתִּי שֶׁלִּי (וּלְבָבְךָ קָשׁוּחַ),

בַּחֹמֶשׁ הַכֹּתְךָ בַּחֲנִיתוֹת הָאוֹר.

לוֹמַר וְשׁוּב לוֹמַר, נָאֶה אִילָן בָּרוּחַ

וּשְׁלִיחוּתוֹ גְּדוֹלָה מִגֹּדֶל הַמִּזְמוֹר.

וְלֹא יוּחַק בִּלְתּוֹ גַּם חֹק אֶחָד עַל לוּחַ,

בְּלִי קַו אֲנָךְ שׁוֹבֵר אֶת הַמִּישׁוֹר…

שְׁמַע זֶמֶר שִׁבֳּלִים כְּלֵב אֱנוֹשׁ יָנוּעַ,

וְהוּא בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּכְּפָר –

הוּא לֶחֶם-אַדְמָתָם, וְשִׂיג-שִׂיחָם רָגוּעַ

בְּחֶרֶב עִוְרוֹנֵנוּ לֹא בֻּתַּר…

הִנֵּה – עוֹד נְחָלִים יָשׁוּבוּ לַמַּבּוּעַ,

כְּבוֹא הָרְחוֹבוֹת אֶל הַכִּכָּר…

וְשֶׁקֶר הָאוֹמְרִים כִּי שָׁוְא הַבַּד הִצְבִּיעַ,

וְהַשָּׁעָה הַזֹּאת גָּבְהָה מִנּוֹף חוֹלֵם.

אַתָּה אִם תְּנֻצַּח, תִּשַּׁח עֲדֵי הַגְבִּיהַּ

לָחוּשׁ הַלְמוּת דּוֹרוֹת בַּסֶּלַע הַדּוֹמֵם –

וְזֶה דְּבָרִי לְךָ, חֵי דֶגֶל-הָרָקִיעַ,

חַיָּל בְּלִגְיוֹנוֹת הַיֹּפִי הַלּוֹחֵם!

זֶה חֵיל-קְרוּעִים, קְרוּאִים בָּרוּחַ וּבַדֶּלֶף

אֶל מִפְגְּשֵׁי-חַמָּה בָּאֹפֶק הַבּוֹעֵר.

הוֹ, אַבִּירֵי-הַחֵן! רוֹכְבֵי קָמָה וָשֶׁלֶף

מוּל רַהַב תּוֹתְחֵי-הַפֶּלֶד הַדּוֹהֵר!

קוּם, הִפָּקֵד, אָחִי, הֱיֵה אֶחָד מוּל אֶלֶף,

חַיָּל בְּלִגְיוֹנוֹת הַיֹּפִי הַסּוֹעֵר…

כָּל אִישׁ בְּחֶבְיוֹנוֹ, בִּמְעָרַת לִבּוֹ

בֵּין צוּק הַצְּעָקָה וְצַו לְהַחֲרִישׁ.

וַאֲמִתּוֹ הַיְחִידָה, הִיא נַעֲרַת לִבּוֹ

כּוֹרַעַת עַל תִּלּוֹ לַאֲמִירַת קַדִּישׁ,

אוֹ עֲנִידַת הַזֵּר. יִבְחַר גַּם יִבָּנֶה

עוֹשֶׁה מֵחֳמָרִים הַשּׁוֹאֲפִים חִבּוּר

אֶת שְׂפַת הַמִּדְרָכָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַסְּנֶּה –

וּזְכוּת הַצְּעָקָה הוֹפְכָה חוֹבַת דִּבּוּר.

וְאָז גַּם שְׁתִיקָתוֹ פּוֹרַחַת אֲמָרִים,

וְנַעֲרַת נַפְשׁוֹ נוֹשֶׁקֶת רַקָּתוֹ,

וְיַעֲרַת דִּבְשׁוֹ זוֹהֶבֶת עִנְבָּרִים – –

אַךְ אַבְנוּתוֹ – מָגֵן – חוֹבֶקֶת רַכּוּתוֹ.

עֶרְיָה לְמוּל עֶרְיָה. חֶמְלָה לֹא תֶּחֱצֶה.

נִדּוֹן אוֹ מְבֹרָךְ עִם גַּרְעִינוֹ לָגוּר.

בָּנוּי לְהַכָּרָה. הָזוּי וְלֹא הוֹזֶה –

קָרוּא מֵהֲפָכִים אֶת הִפּוּכָם לָצוּר.

כָּל אִישׁ בְּחֶבְיוֹנוֹ, בְּצַו לְהַחֲרִישׁ.

נִדּוֹן וּמְבֹרָךְ עִם גַּרְעִינוֹ לָגוּר:

וְנַעֲרַת לִבּוֹ כּוֹרַעַת לְגָדִישׁ –

וְסַעֲרַת לִבּוֹ עוֹד צוֹעֲקָה מִצּוּר…

אֶת כָּל לִבּוֹ מָסַר לָרוּחַ,

הִפְקִיר לְעֹנֶג מַגָּעָהּ.

הִמְנוֹן הַשֶּׁקֶט שֶׁגָּאָה

הָיָה שָׁלֵם בְּלֹא הַגָּהָה,

וְסֵפֶר עוֹלָמִי פָּתוּחַ.

קֻלְמוֹס הַבְּרוֹשׁ נָטַף מִתְּכֵלֶת,

עָשָׂה בִּכְתָב אֵין אוֹתִיּוֹת:

וְעַל חָזֶה חֲמִים-הַסּוֹד

שֶׁל אַגָּדָה יְפַת-מַרְאוֹת

שָׁכַב וְהִתְחַיֵּךְ הַיֶּלֶד…

עַל כֵּן הָעֶרֶב לֹא גּוֹוֵעַ.

וּרְגָעָיו תְּלוּיִים כַּטַּל

וְרוֹעֲדִים עִנְבָּל-עִנְבָּל

בְּלֶב הַבְּרוֹשׁ הַמְטֻלְטָל

עַל אֲמִירוֹ הַמְשַׁוֵּעַ.

הִנֵּה אֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר לָגַעַת

בְּלֶב הַכֹּל שֶׁלֹּא חוֹלֵף.

הָעֶרֶב שֶׁפָּנָה עָיֵף

עַזּוֹת לְפֶתַע הִתְיַשֵּׁב –

וְכָאן הֶחְלִיט עַצְמוֹ לָטַעַת – – –

הַבְּרוֹשׁ חִבֵּק אוֹתוֹ בְּרַעַד…

נַפְשִׁי עָטְפָה סַגְרִיר,

כִּי סַגְרִירִים הִכּוּהָ

בְּזִלְעֲפוֹת שִׂנְאָה

מְכָּל סִמְטוֹת הַלֵּיל.

הִנֵּה רוֹבֶצֶת עִיר,

שֵׂיָה רוֹעִים אִבְּדוּהָ,

שְׁכוּחָה מִמַּנְגִּינָה,

וַעֲגוּנָה מֵאֵל…

עֵצִים בְּבִזְיוֹנָם.

הַהֲוָיָה דּוֹמַעַת

דְּמָעוֹת נֶאֱמָנוֹת

וְהֵן נוֹשְׁרוֹת לִסְחִי.

אֶגְרוֹף שׁוֹאֵף נָקָם –

אַךְ מִי כָּאן הַפּוֹשַׁעַת?

אֲנִי מוֹנֶה אֲשָׁמוֹת,

וְהֵד קוֹרֵא בִּשְׁמִי…

אֱלֹהַּ, תֵּן אָבִיב!

עֲשֵׂה כִּי יִזְדָּרֵחַ.

צִיצִים שֶׁיַּעֲלוּ

מִטֶּרֶשׁ הַבָּתִּים!

סָמְכֵנִי בְּנָשִׁים,

בְּחִיּוּכִים וָרֵיחַ,

וּמִשְּׁחָקִים כָּחְלוּ

פָּנֶיךָ נִבָּטִים…

מָטָר מַטְבִּיעַ רֹן.

יֵשׁ קוֹל אֲבָל אֵין קֶשֶׁב

שָׁקְעוּ הַחֲלוֹמוֹת

בִּשְׁמֵי הַשַּׁעֲוָה.

לְפֶתַע בַּחַלּוֹן –

רוֹעֶדֶת כְּמוֹ עֵשֶׂב –

שִׂמְלָה קֵיצִית מְאֹד,

תִּקְוָה לְרַאֲוָה…

הַלַּיְלָה בָּא לְפֶתַע, וְרָחָב.

אוֹסֵף בְּיָד עַזָּה אֶת יוֹם הַקַּיִץ.

הַכְּרַךְ הַמִּתְרַחֵק יוֹרֶה חִצֵּי-אַכְזָב –

וְהַשִּׁרְיוֹן אֵיתָן – אֵין חַיִץ.

אַךְ הַשָּׂדוֹת נָשְׁמוּ כְּבָר לִבְרָכָה.

גִּבְעַת הַחוֹל פָּרְשָׂה אֶת סְדִינֶיהָ.

זִכְרֵי מִדְבָּר וְנַהַם הַשִּׁפְחָה:

וְעַד הַיּוֹם – שִׂנְאַת נִינֶיהָ…

וְעַד הַיּוֹם הָאֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹת,

וְטַל עָלָיו, אוּלַי תַּלְתַּל שָׁכוּחַ.

וְגַם הַזַּיִת כָּאן – אֲבָל הַסֻּלָּמוֹת,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת בִּכְיָם בָּרוּחַ.

עַצְבוּת-קְדוּמִים עוֹלָה מֵעֹמֶק הַדְּמָמוֹת.

הַבְּרוֹשׁ בְּהַרְכָּנָה אֶת צַמָּתוֹ קוֹלֵעַ…

אוּלַי עוֹד יוֹם חָדָשׁ יָאִיר מִן הַדְּמָעוֹת –

וְאָנוּ נִוָּשֵׁעַ…

אַשְׁרֵי הַמֵּקִיץ אֶל הַבֹּקֶר הָעַז

וְדוֹרֵךְ בָּמֳתֵי הַמִּשְׂחָק וְהַסֵּבֶר.

יוֹמוֹ בְּיָדָיו, וְרֹאשׁוֹ מְלֵא-פָּז–

חַמָּתוֹ בַּמְּרוֹמִים – חַמַּת-גֶּבֶר…

קוֹרֶנֶת צִנָּה מִמַּרְזֵב וְצִנּוֹר,

רַגְלֵי-הַבָּתִּים רָעֲדוּ וְהִכְחִילוּ.

עַמּוּדוֹ שֶׁל אִילָן גַּם עָשָׁן וְגַם אוֹר –

וְיָעִידוּ אֵדִים שֶׁהִטְלִילוּ…

הִנֵּה מֶלֶךְ-בֹּקֶר הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב,

שַׁרְבִיטוֹ מְנַפֵּץ חַלּוֹנוֹת – וְרֻסַּסְנוּ.

זוֹ שְׁעַת-דּוּמִיָּה שֶׁל הֻלֶּדֶת-הַטּוֹב,

וְהֲרַת-עֲווֹנוֹת – אִם הִסַּסְנוּ.

וְאַשְׁרֵי הָאֵיתָן הָאוֹחֵז בְּקַרְנָיו

שֶׁל בֹּקֶר חָרְפִּי הַנּוֹצֵץ כְּמוֹ עֶשֶׁת,

וְהוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ לְאַגֵּד רְנָנָיו

עִם רִנַּת-הַדְּבָרִים הַגּוֹעֶשֶת…

גָּדוֹל מִלִּבִּי וְקָרוֹב לוֹ כְּנֶבֶט

חוֹגֵג זֶה הָעֶרֶב הֲדַר-גְּסִיסָתוֹ.

אֵיזֶה עֶצֶב עֶלְיוֹן,

לְלֹא עָב שֶׁל עַצֶּבֶת.

וְאִמָּא שׁוֹקַעַת פָּנֵינוּ מַזְהֶבֶת,

כְּעֵין נַחְתּוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ…

כַּאֲסִיר-קְסָמִים, וּרְתוּק-חֲלוֹמֵנוּ

מוֹתֵחַ הַבְּרוֹשׁ צַוָּארוֹ הָרָפֶה.

הַב יָד אָחִי-בְּרוֹשׁ:

הֲלֹא הוּא יַעֲנֵנוּ

בְּרֶמֶז, בְּאוֹת, אוֹ בְּצַו – נִלְמְדֶנּוּ

עַד נֵדַע הֶבֶל פִּיו בְּעַל פֶּה…

עַד נֵדַע לְהִמּוֹג זְקוּפִים לְלֹא רַעַד,

וֶהֱיוֹת בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה מַס אוֹבֵד.

הַבֵּט בְּרוֹשׁ-רִישִׁי,

כּוֹכָבִים הִיא זוֹרַעַת

זְהַב-שִׁכְחָה – אַךְ נַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת,

גִּבְעוֹלֵינוּ עוֹמְדִים לִכָּרֵת…

מִי יְתָאֵר אוֹתָהּ? מִי יְצַיְּרֶנָּה?

מִי יַעֲלֶה דּוּמִיָּתָהּ עַל שִׂפְתּוֹתָיו?

נַעֲצֹם עֵינַיִם, אָח, וּנְדַמֶּה נָא

שֶׁתִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ וְכֹחֵנוּ רַב,

שֶׁעוֹד כֹּחֵנוּ רַב לוֹמַר “אָדֹם”, וְדַעַת

שֶׁאֱלֹהִים זוֹכֵר אֶת שְׁמֵנוּ הַפְּרָטִי.

שֶׁאֵלֶּה לֹא עָבִים כִּי מַחְלְפוֹת-מִקְלַעַת

סְבִיב רֹאשׁ שֶׁל אַבָּא רָם וְאַגָּדִי…

שְׁקִיעָה שְׁכוּרַת-זָהָב, שְׁקִיעָה שְׁחֹרַת-עֵינַיִם –

דּוּ-שִׂיחַ עִם הַלֵּב, מֵרִיעַ וְלוֹחֵשׁ.

אָבִי, אָבִי בָּעָב! אֲנִי קְרִיאַת-בֵּינַיִם

מִיַּרְכְּתֵי אוּלָם, וּנְאוּם הַכֶּתֶר – אֵשׁ…

אַךְ יַלְדְּךָ רוֹצֶה לִדְמֹעַ וְלָנוּעַ

עִם הַשָּׁעָה הַזֹּאת כְּעִם סִיסְמָה לַקְּרָב

שַׁלְּחֵהוּ, אֱלֹהִים! חָמוּשׁ כָּחֹל רָקוּעַ,

רָכוּב עַל עֲנָנָה, בַּיָּד חֲנִית-זָהָב!

זִיו אַחֲרוֹן. הָעִיר עַל אוֹרוֹתֵֶיהָ

כְּבָר נִכְנְעָה מִזְּמַן. וְלַיְלָה בַּחוּצוֹת.

מֵעַל, בִּדְיוֹ שָׁנִי, רוֹשֶׁמֶת קוֹרוֹתֶיהָ

בַּת-עֲנָנָה בְּטֶרֶם מוֹת…

רוֹשֶׁמֶת בְּזָהָב, כַּף קְטַנָּה נִבְהֶלֶת

אֶת דְּבַר-חַיֶּיהָ הִיא, עַל קְלָף כָּחֹל שָׁקוּף.

כְּתָב-יָד שֶׁל כִּתָּה “בֵּית”, שִׁרְבּוּב לָשוֹן שֶׁל יֶלֶד,

אִגֶּרֶת לוֹהֲטָה לְאַבָּא הָאָהוּב…

"וּלְמַרְבֵּה הַפְּאֵר, צִיַּרְתִּי בַּשּׁוּלַיִם

מִין כֶּתֶם לְבַנְבַּן – לֵאמֹר, זֹאת הִיא סְפִינָה.

בְּאֶמְצַע זוֹ אֲנִי – וְהַשָּׁחֹר זֶה מַיִם – –

(אֲבָל אֵיךְ בָּא לְכָאן הַפֶּרַח בַּפִּנָּה?).

הַדְּיוֹ קְצָת נִשְׁפְּכָה, אֶמְחַק הַכֹּל כְּקֹדֶם

תִּסְלַח לִי אַבָּא’לֶה, (הָהּ, חֵן שֶׁבַּטִּשְׁטוּשׁ!)

הַצֶּבַע כְּבָר אָזַל, וּבְעִקָּר – הָאֹדֶם –

וְאִם תִּזְרַח מָחָר, הֲלֹא תִּקְנֶה לִי טוּשׁ?" – – –

שִׁרְיוֹן זָהָב עוֹטֶה הַיַּעַר,

וְגוּף הַבְּרוֹשׁ כְּחֶרֶב-שָׁוְא.

הַיוֹם נִדּוֹן וְהוּא עוֹד נַעַר

וְהוּא אֶחָד מוּל עֶרֶב רַב.

לְלֹא דְּמָעוֹת, אֲבָל הָרוּחַ

קוֹלוֹ בּוֹגֵד בּוֹ מְחֻסְפָּס.

פְּסָק-דִּין אָדֹם, וְאֵין וִכּוּחַ –

מוֹת מַהְפְּכָן עֲלֵי מִתְרָס.

קְרָבוֹת רְחוֹב מִקִּיר עַד בַּיִת,

כִּבּוּשׁ בַּדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה:

וְהוּא עַל גַּג, בִּקְצֵה הַזַּיִת,

לוֹהֵט מְאֶבֶן נְחוּשָׁה…

עַל מוּת לַיּוֹם בְּכַף הַקֶּלַע,

שַׂגִּיא וַָרָם בְּמָעֲדוֹ.

וְהוּא בּוֹעֵר עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע

וְעוֹד הַדֶּגֶל בְּיָדוֹ.

מָלֵאתִי כֹּחַ. וְאַל תְּדַמּוּ:

מִתְיַהֵר וְנָלוֹז.

עֶצֶב הוּא כֹּחַ. כֶּשֶׁל הוּא כֹּחַ.

רֹפִי הוּא עֹז.

מָלֵאתִי זֹהַר. וְאַל תִּצְחֲקוּ:

מִתְהַדֵּר כְּטַוָּס.

סֵתֶר הוּא זֹהַר, עֹנִי הוּא זֹהַר,

דְּמַע הוּא פָּז.

מָלֵאתִי דַּעַת. וְאַל תִּתְגָּרוּ

נִרְאֶה וְיַשְׁנִין.

סֶפֶק הוּא דַּעַת. אֹפֶק הוּא דַּעַת,

אֵין-דַּעַת הוּא בִּין.

מָלֵאתִי זֶמֶר. וְאַל תִּלְעֲגוּ:

רוֹכֵל בְּשׁוּק-עִיר.

כְּבַד-פֶּה הַזֶּמֶר. עַד פֶּה הַזֶּמֶר

וּפְנִימָה – הַשִּׁיר…

עִם הָעֶרֶב הַנִּנּוֹחַ

אֲחַיֵּךְ אֵלַיִךְ –

נוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר לָעֶצֶב.

אֲנִי וְהַפֶּרַח יַחַד נָבוֹאָה,

הוּא מַנִּיחַ אוֹתִי בְּיָדַיִךְ –

מְבֻיָּשׁ שֶׁשְּׁקָלוּהוּ בְּכֶסֶף…

הַבִּיטִי בָּעֶרֶב,

אֵלַי אַל תִּפְנִי –

הִנֵּה הוּא גּוֹוֵעַ…

דַּבְּרִי אֶל הַפֶּרַח,

קִרְאִי לוֹ בִּשְׁמִי –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

הַפֶּרַח לוֹהֵב.

הָעֶרֶב גּוֹלֶה.

רְאִי נָא

הָלַכְתִּי

וְחַדְרֵךְ מָלֵא…

יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה, דְּבָרִים גּוֹוְעִים בְּשֶׁקֶט

לָלֶדֶת הַר נוֹשֵׁם מִתַּחַת פְּנֵי יַמִּי.

פְּרִיחַת הָאֲבָנִים. וְיָד סְמוּיָה, עִקֶּשֶׁת,

תַּנִּיחַ לְבָבוֹת בְּלֵב חוֹמַת הַדְּמִי.

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה מֵרוּחַ אֱלֵי חֹמֶר,

מֵרֹךְ לְקַשְׁיוּת מִצַּעַר לְחִיוּךְ.

וְהַזְּעִיר הַזֵֶּה, אֲבִי-אֲבוֹת הַתֹּמֶר

וְאֵם לַאֲדָמָה טוֹבַת הִלּוּךְ.

כָּךְ נְשָׁמָה תִּרְעַד בְּאֶלֶף אַלְמֻגֶּיהָ

בֵּין חַי שֶׁיְּסֻלַּע וְאֶבֶן יְעוּדָה

בְּמִפְגְּשֵׁי חִלּוּף הֶחֳמָרִים.

עוֹד אִי נַָמוּךְ מִגַּל. אַךְ שַׁחַף כִּי יָגֵעַ

כְּבָר חָג מֵעַל חֶלְקַּת הַמַּיִם הָרְדוּדָה,

כְּמִתְנוֹעֵעַ עַל רָאשֵׁי תְּמָרִים…

אֲשֶׁר הָיָה לִי הוּא אִתִּי.

אֲשֶׁר לֹא בָּא, לֹא יְבוֹאֵנִי.

וְרַק אֶחָד – אֶחָד יִרְאֵנִי

מוֹשֵׁךְ טוּבִי בְּחֵיק חֶטְאִי.

גַּם לֹא לָמַדְתִּי דָּבָר.

עוֹד לְפָנַי עֻצַּב הָעֶצֶב.

אַחֵר קוֹבֵעַ אֶת הַקֶּצֶב,

זוֹרֶה הָאֶבֶן מִן הַכָּר.

הַכֹּל כָּתוּב מִבְּרֵאשִׁית.

שָׁלֵם וּמְרֻסָּק אָבוֹאָה

אֶל זֶה הָעֶרֶב הַגָּבֹהַּ,

אֶל הַדְּמָמָה הַכְּחוֹל-שֵׁישִׁית.

הַשְּׁאָר הֵם עִטּוּרֵי-לִבְלוּב

שֶׁל סֵפֶר-תּוֹרָתוֹ תָּמוּהַּ,

אֲשֶׁר חֶלְקִי בּוֹ לֹא יָדוּעַ,

וְהוּא בַּלֵּב שֶׁלִּי כָּתוּב.