בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הָאוֹר בּוֹרֵא חוֹזָיו.

הַטַּל מַמְתִּין לַמִּגְדָּלִים

וְהַמִּגְדָּל לְפַעֲמוֹנָיו;

אַךְ הַיּוֹצֵק, אַךְ הַיּוֹצֵק

עוֹדֶנוּ יֵצֶר בְּמָתְנָיו

שֶׁל אִישׁ צָעִיר, נַפָּח תָּמִים

בְּדוֹרוֹתָיו.

בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הַיְאוֹר בּוֹרֵא כַּדָּיו.

הַגַּל סוֹבֵב לִקְרַאת כֵּלִים

הַרְדוּמִים עוֹד בְיָדָיו

שֶׁל הַכַּדָּר. אַךְ הַכַּדָּר

עוֹדֶנוּ יֵצֶר בְּמָתְנָיו

שֶׁל אִישׁ צָעִיר, לַבָּן תָּמִים

בְּדוֹרוֹתָיו.

בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הַשִּׁיר בּוֹרֵא שׁוֹמְעָיו.

הַצֵּל רוֹדֵף אֶת הַצְּלִילִים

כִּרְדֹף הַזֶּמֶר אֶת גוֹמְעָיו.

אֲבָל הַשִּׁיר, אֲבָל הַשִּׁיר

עוֹדֶנּוּ שֶׁבֶר תִּקְווֹתָיו

שֶׁל הַזּוֹעֵק מִמַּחְשֵׁכִּים

בְּדוֹרוֹתָיו.

אָמְרוּ לוֹ: מִכָּאן וְעַד – – וְעַד שֶׁתַּסְפִּיק, אֲבָל

אַל תֵּחָפֵז וַעֲשֵׂה בְּאֶבֶן מְלֵאָה, כִּי הֲרֵי

יָבוֹא הַבּוֹדֵק וְיִבְדֹּק וְאִם יִתְפּוֹרֵר וְנָפַל –

בְּיוֹם הַמִּפְקָד הַמּוּפָז, הַחוֹפֵז אוּלַי לֹא יִקָּרֵא.

הַבִּיטוּ יְדֵי הַסַּתָּת הַגָּחוּן עַל עוֹרְקֵי הַשֵּׁישִׁים.

וְשׁוֹאֵל כִּוּוּנֵי הַשְּׁכָבוֹת כְּלוֹחֵשׁ עַל סוֹדוֹת, וְהִנֵּה

נִשְׁמָע הַסַּרְבָּן לַמְשַׁדֵּל לְקַבֵּל דִּין צוּרַת הַגְּבִישִׁים

וּשְׁתִיקַת הַשּׁוֹתְקִים הַגְּדוֹלָה לִשְׁתִיקַת הַסַּתָּת תַּעֲנֶּה.

אָמְרוּ לוֹ: שְׁעַת צָהֳרַיִם וּבָאָה עֵת פַּת;

וְיִּצְנַח בֵּין אַבְנֵי עֲמָלוֹ. הַפַּטִּישׁ לֹא נָשַׁל מִן הַיָּד.

הִבִּיט בְּמַבָּט שֶׁל סָקוּל בְּאַבְנוֹ הַכְּבֵדָה הָאַחַת,

עַד הִצִּילוֹ מְעַט צֵל –

עָלְתָה יַלְדָּתוֹ עִם הַכַּד.

שְׁתָה. וּבַמַּיִם גַּם יַעַר גַּם חַג

וְרֵיח שֶׁל דֶּשֶׁא שֶׁאֵין לְשֵׂאתוֹ,

וַיִּצְמָא לַנִּגָּר וַיִּצְמָא לַמּוּצָק

וְשָׁב אֶל הַסֶּלַע כְּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ…

וַיֹּאמֶר לָאֶבֶן: הִתְפַּלְּלִי בַּעֲדִי.

וַתַּעַן הָאֶבֶן: אַתָּה סַתָּתִי.

וַיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן כְּמוֹ עַל בְּאֵר

* * *

וְכָךְ מְצָאָם הַשּׁוֹמֵר.

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מִלִּים פְּשׁוּטוֹת.

אֲבָל תָּמִיד הַחַלְחָלָה עוֹבֶרֶת.

מֵאֲחוֹרֵי כֹּל זִיז צוֹמֵחַ סוֹד

וַהֲוָיָה גְלוּיָה וְלֹא נִסְבֶּרֶת.

צִיּוּר מַתְחִיל מֵעֵבֶר לַתְּמוּנוֹת,

וּבְקַצְוֵי מַרְאָה הַדְּמוּת פִּתְאֹם נִשְׁבֶּרֶת.

כַּד-חֶרֶס. סֵפֶר. בְּרַק-חַלּוֹן.

שְׁעַת רָצֹה. שָׁעָה יֵשִׁית זוֹהֶבֶת.

אֲבָל הַחֹשֵׂךְ הָרָחָב שֶׁבָּאָרוֹן

יוֹשֵׁב וּמְצַחֵק עִם הָעַצֶּבֶת;

וְהַבְּדִידוּת בֵּין הַשִּׁמְשָׁה וְהַוִּילוֹן – – –

חַבֵּק אִשָּׁה. נַסֵּה. נַסֵּה לִזְעֹק.

וְאִם תִּגְבַּר תִּשְׁבֹּר לְמַעַן דַּעַת.

עֲשֵׂה הַהֵפֶךְ וְהִנֵּה הוּא חֹק

חָרוּת עַל סֶלַע שֶׁהִמְתִּין לַצַּעַד.

וְחַלְחָלוֹת סָבִיב כְּמוֹ צִינוֹק –

וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לוֹמַר לַחַלְחָלוֹת

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים

וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת…

אִמִּי פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

מַפָּה גְדוֹלָה וּבְהִירָה וּרְחָבָה.

וְגֵיאָיוֹת הָיוּ בָהּ וְהָרִים וְאָנֹכִי קָטָן;

וְאֶצְבָּעִי הָלְכָה מֻקְסֶמֶת לְרָחְבָּהּ

קָפְצָה עַל תְּהוֹמוֹת בַּשֶּׁלֶג הַלָּבָן

לִמְצוֹא הַמְּעָרָה וּזְהָבָהּ.

אַךְ נִתְקְלָה וְנִכְשְׁלָה, הֲלֹא בָּרִי

בְּפֵרוּרֵי הַלֶּחֶם הַטָּרִי…

וְהֶהָרִים קָטְנוּ וְהַלָּבָן הוּעַם.

וְאֶצְבָּעִי רָחֲבָה, חוּמָה מִנִּיקוֹטִין.

מַפַּת אִמִּי כְּתָמִים מִיַּיִן אוֹ מִדָּם,

מִמֶּנָּה כְּבָר נָשְׁרוּ בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין.

עָיְפָה הַיָּד מְאֹד. וּמַשֶּׁהוּ נִפְרַם.

וְיֵשׁ אֶחְשֹׁב אֶת הַמַּפָּה סָדִין,

שֶׁמְּכַסִּים בָּהּ הַמֻּגְמָר וְהַנִּשְׁלָם.

לֹא עוֹד רָמוֹת. בְּדֶרֶךְ הַכְּבִישִׁים

פְּזוּרִים הַפֵּרוּרִים. וְהֵמָּה יְבֵשִׁים…

אִמִּי פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

וְהֶהָרִים הָרִים וְאָנֹכִי קָטָן.

וְכָכָה עֵת אָבוֹא בְּשֵׁבֶט-הַקְּבוּרִים

אָבִיא לָהֶם עֵדוּת

מְעַט הַפֵּרוּרִים…

“אִמָּא, אֲנִי נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל”

(רילקה, “הקורנט”)

אַתֶּם כֻּלְכֶם דְּגוּלִים, כֻּלְכֶם דְּגוּלִים

רַק מִיָּדִי נִשְׁמַט הַדֶּגֶל.

לֹא עוֹד אֶרְכַּב עַל אַבִּירַי הַצְּהוּלִים – –

שָׂדֶה שָׂדֶה

אֲנִי נוֹשְׁקֵךְ בְּרֶגֶל.

וְנוֹף חָדָשׁ, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים…

וּלְרַגְלֵי כָּל הַמִּקְרִים אֲנִי צוֹנֵחַ;

רָחֲקוּ גַּלֵי הַקְּרָב הַבְּהוּלִים.

לֹא תַּם הַקְּרָב,

בְּעוֹד הוּא מִתְנַצֵּחַ

הִשְׁלַכְתִּי קְשִׁי כֵּלַי הַשְּׁאוּלִים

וּבְלִי פְּקֻדָּה

יָשַׁבְתִּי לְפַתֵּחַ…

אָז קַמְתִּי בַּשָּׂדֶה לֵילֵךְ בָּרֶגֶל

וְלֶאֱכֹל אֲבַק-הַבְּהוּלִים.

וְהַדְּבָרִים הָיוּ בְּרוּרִים לִי וּכְלוּלִים,

רָאִיתִי מִלְחָמָה

עַל הַגְּבוּלִים –

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל –

דָּמִי קָלַח. חַיַּי הָיוּ כְּפוּלִים– – –

וּבְנָפְלִי –

שָׁמַיִם צְלוּלִים

כִּסּוּ אֶת שְׁתֵּי עֵינַי

כְּדֶגֶל…

וַיָּקָם אִישׁ מִשֵּׁבֶט הַמֻּכִּים

לָתוּר בְּעֵמֶק מַשְׁלֵוָה.

לִשְׁאֹל לַבְּאֵרוֹת, לְמַיִם עֲמֻקִּים

בָּעֲרָבָה.

וּבְלֶכְתּוֹ מֵעִם מַחֲנֵה הָעֲשׁוּקִים

רָעֵב אֶל הָאֱמֶת הָרְעֵבָה,

הוּא יָד לָהֶם וּפֶה בְּאֵין פְּסוּקִים

וְשׁוֹט וְלֶהָבָה.

וְהוּא לָהֶם פַּטִּישׁ הַנִּתּוּקִים

וְשַׁעֲוָה…

יָבוֹא הַיּוֹם. אֵלָיו יָבוֹא. מֵעֲבָרִים

יִרְעַשׁ לוֹ: רֵשׁ.

וְיַקִּיפוֹ כָּאֵשׁ בָּאַמְבָּרִים

וְיַקְפִּיאוּ בְּנוּס הָעַכְבָּרִים

וְיַהַפְכוֹ בְּיוֹם זֶה מִיָּמִים

עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ…

כֵּן, כָּךְ יָבוֹא אֵלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה

כִּי שׁוֹט הוּא וּפַטִּישׁ וְנֵר וְשַׁעֲוָה

לְשֵׁבֶט הַמֻּכִּים.

וּלְבָבוֹ רוֹבֵץ, עָנָן עַל עֲרָבָה

וּמִלְּבָבוֹ יֵרְדוּ גִשְׁמֵי הָאַהֲבָה

לְמַיִם עֲמֻקִּים.

וּבְלֶכְתּוֹ מֵעִם מַחֲנֶה הָעֲזוּבִים –

וְאֵין הֶבְדֵּל אִם בַּחַיִּים אוֹ בַּשְּׂרוּפִים –

כִּי רְעָבוֹ הוֹלֵךְ בַּסֶּלַע וְדוֹבֵר – – –

וַיָּקָם אִישׁ

אַחֵר.

בַּמַּעֲקָל הֵאֵטָה מַהֲלָךְ. וְרֹאשׁ קְרוֹנוֹת נוֹשֵׁף

רָאָה אֶת אַחֲרוֹנָיו בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה;

שֶׁמִּכֹּחוֹ הֵם נִמְשָׁכִים, וְהוּא בּוֹרֵחַ וְרוֹשֵׁף.

אַךְ הֵם אִתּוֹ. מְשֻׁרְשָׁרִים הֵיטֵב

דְּבוּקִים כָּאָח וַהֲלוּמִים כַּלֵּב;

וְעַז רוּצָם בְּעִקְּבוֹתָיו לִתְפֹּס אֶת הַיּוֹנָה

בְּרוּאַת הָאֵשׁ, קַלַּת הַבְהֵב,

צִפּוֹר-עָשָׁן שֶׁמַּהוּתָהּ וְשִׂגְיוֹנָהּ

הֵם הִפּוּכֵי יוֹלַדְתָּהּ

שְׁחוֹרַת הַגֵּו.

בַּמַּעֲקָל הָפְכָה פָּנֶיהָ. וְהָפְכָה לִזְרוֹעַ

חוֹבֶקֶת הָר. חוֹבְקָה וְלֹא תוּכַל.

מַסָּע לְאֵין מָנוֹס, בְּנַהֲמָה וָקוֹל,

עוֹרֵג לְמִישׁוֹרִים יִשְׁרֵי-הַקַּו. לִנְגֹּעַ

רֻכְסֵי הָאֳפָקִים. קַשּׁוּב – לִשְׁמֹעַ

אוֹתוֹת הָאַזְהָרָה – – – שֶׁלֹּא לִפֹּל!

אֲבָל בַּמַּעֲקָל הַחַד וְהַגָּדוֹל,

בְּהִתְעַגֵּל מַסָּע לְנֶשֶׁךְ כְּדֵי לִבְלֹעַ,

תּוֹךְ הֶסַח-לַהַט, רַב-כַּוָּן, רַב-נוֹהַ

הָרֹס אֶל הַגָּבֹהַ וְכָחֹל.

עַד לַיְלָה בָּא. וְשֹׁפִי-הַמִּישׁוֹר.

וְלוּט וְיַנְשׁוּפִי בֵּין מֶשֶׁךְ לְבֵין דַּחַק

נָע חֵיל-קְרוֹנוֹת בְּקֶצֶב הַמִּזְמוֹר.

שׁוּרָה כַּדִּין. קְשׁוּרָה כְּדִין הַתּוֹר;

רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מֵרִיחַ אֵת הָרַחַק

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן הִשְׁלִים כְּבָר מֵאָחוֹר.

וְלַיְלָה, כִּזְקֵנָה שְׁחֹרַת מִטְפַּחַת

תָּחֲבָה אֶל תּוֹךְ שַׂקָּהּ

יוֹנַת הַצְּחוֹר.

אֵי-שָׁם בְּנוֹף רָמִים, בְּאֶרֶץ טֶרֶם שַׁחַר,

בֵּין צוּק לְצוּק לָבָן הַגֶּשֶׁר הִתְמוֹטֵט.

וְהַמַּסָּע קָרֵב. וְלַשְּׁמוּעוֹת אֵין שַׁחַר

שֶׁמִּי שֶׁהוּא שִׁדֵּר אוֹתוֹת בֵּין עֵת לְעֵת.

וְרֹאשׁ פְּתָנִים לוֹהֵט בְּרַעַל וּבְנַחַר

כִּי אַחֲרִיתוֹ הִבִּיט בְּמַעֲקַל-מוֹעֵד;

וְלֹא יָקוּם מַסָּע בֵּין אֹפֶל לְבֵין צַחַר

וְלֹא יִרְאֶה יוֹנָה נוֹשֶׁקֶת פְּנֵי הַשַּׁחַר

כִּי בְּעוֹדֶנוּ חַי פָּגַשׁ קִצּוֹ הַמֵּת…

וְרַק הַמֶּתַח הַגָּבֹהַּ, הָעוֹבֵר שָׁלֵם,

יָבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֶל אֶרֶץ אֵין לָהּ שֵׁם…

בַּיּוֹם הַהוּא בֶּאֱמֶת יִהְיֶה רָוֵחַ

בֵּין הַדְּבוּקִים וְהַדְּבִיקִים לְהַכְבָּדָה.

שְׁקֵטִים נַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֲרֵמָה,

גַּרְעִין לִצְּפֹּן וְהַר לְהַכְחָדָה

וּמְלֹא חָפְנַיִם זִבּוּרִית הַמִּזְוָדָה

בִּתְנוּפַת בַּת שַׁחַף לְשַׁלֵּחַ.

יוֹם גָּדוֹל יִהְיֶה שֶׁנָּשׁוּב לִקְטַנּוֹת.

שֶׁלֹּא נִשְׁאַל עוֹד אִם הֵבִינוּ

כָּל שֶׁשָּׁאַפְנוּ צִלָּם

בִּמְקוֹם לְדָלֵג בַּחַמָּה.

לְפֶתַע יִהְיוּ עֵינֵינוּ קַלּוֹת.

עִם שַׂעֲרוֹתֵינוּ שֶׁהִלְבִּינוּ

נִתְבַּדֵּר בְּרוּחַ חַם

נְשׁוּב אֲדָמָה…

זֶה קַו הַדְּבָרִים

(וְלֹא רַק בְּשִׁיר):

קֹדֶם בָּנִינוּ עָרִים

אַחַר-כָּךְ בִּקַּשְׁנוּ מְחִיר

הַיּוֹם הִצַּעְנוּ מַתָּנָה –

אֲבָל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי חַג

נַפְקִיר הַכֹּל בְּבֵית הַהַמְתָּנָה

שֶׁל תַּחֲנָה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה

בְּלִי כְּתֹבֶת וּבְלִי פְּתָק – – –

וְאָז נְאַמֵּן אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הַחָפְשִׁיּוֹת

שֶׁהַדָּם הֵחֵל בָּן שׁוּב קוֹלֵחַ –

כְּמוֹ הַצִּפֳּרִים לִפְנֵי הַמַּסָּעוֹת

הַנּוֹשְׁמוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת זָרוֹת –

כְּדֵי עַצְמֵנוּ אֶל הַתְּכֵלֶת

לְשַׁלֵּחַ…

רְחוֹקִים מִתֵּת הֵם עוֹמְדִים מֵעָלַי,

רְתוּקִים אֶל כֵּף אַלְרָחִים.

בְּכָל הַדְּרָכִים,

בְּכָל הַדְּרָכִים, אֱלֹהַי,

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת כּוֹלְאַי

וְטַעַת לִבָּם רַחֲמִים.

שֶׁיֶּאֱהָבוּנִי –

לְמַעֲנָם.

שֶׁיִּשְּׂאוּ תְּפִלּוֹתַי שֶׁבָּאוּנִי

כַּחוֹתָם.

כִּי גַּם שֶׁלֹּא קְרָאוּנִי

שָׁלַחְתִּי אֶת כָּל קְרִיאוֹתַי

אֶל מַעֲנָם.

- - - - -

אֲנִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשְּׁבִיל הַדּוֹחֶה

צוֹעֵק אָהַבָתִי עַל קוֹצִים.

וְהַשְּׁבִיל בּוֹרֵחַ מִזֶּה וּמִזֶּה

וּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת רָצִים.

דָּבָר מְהַבְהֵב –

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה –

הַכְּפוּתִים אֶל הַכֵּף,

הַזּוֹרְחִים מִשְּׁאֵרִית הַנְּשָׁמָה,

אוֹ לִבִּי הַיָּרֵא

לִהְיוֹת לָהֶם

נֵס בַּשְּׁמָמָה…

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה צְעָדִים. פִּתְחוֹן-פֶּה

לָגֶשֶׁת לְהוֹשִׁיט אֶת הַיָּד

וְלֵאמֹר: הִנֵּה הַבֹּקֶר יָפֶה.

וְהַדֶּרֶךְ עָרוּךְ מְבוֹא הַנָּוֶה

וְהַיַּעַר מִשְׁנֵי עֲבָרָיו, קֻשַּׁט –

זֶה לִכְאוֹרָה לֹא קָשֶׁה…

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה רְגָעִים. נִיד-עַפְעַף.

כְּדֵי מַעֲבָר עַל גֶּשֶׁר הַזְּמַן.

וְלֹא לְהַבִּיט בִּשְׁעוֹן-הַזָּהָב.

לִמְנוֹת אֶת הַטַּל הָאָחוּז בָּעֵנָב

וְלָזוּז מִן הַצֵּל שֶׁלֹּא זָז מִכָּאן;

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֵד – עוֹמֵד מוּכָן

לִהְיוֹת עֵד לִפְגִישַׁת יְלָדָיו…

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה וִתּוּרִים. וְנָפַל

הַחַיִץ הַזֶּה בֵּינִי לְבֵינְךָ,

וְהַכֹּל מִתְבַּקֵּשׁ מֵאֵלָיו; אֲבָל

אִם אֲנִי אֵינֶנִּי וְאַתָּה אֵינְךָ

אֶלָּא נִסָּיוֹן לֹא רָאוּי לִמְשַׁל-

הַפַּחַד הַצַּר עַל עֵינִי וְעֵינְךָ – – –

וַדַּאי לֹא נִצְעַד כָּאן שׁוּם צְעָדִים,

גַּם לֹא נַפְסִיק לְכַוֵּן הַשָּׁעוֹן

עַד נִוָּתֵר מוּל וִתּוּר אַחֲרוֹן

שֶׁבִּטְחוֹן-פְּגִישָׁה בּוֹ

אַיִן.

הָהּ, סוּרוּ מֵעָלָיו.

תָּבוֹא הָרוּחַ

לָשֵׂאת פְּעִימוֹתָיו אֶל הַר חָרוּךְ.

צֹרַף הַלֵּב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָנוּחַ

לְבַל יִזְרֶה חֲלוֹמוֹתָיו לָרוּחַ

וְיַעֲבוֹר – בָּרָק בָּרוּחַ

שָׁסוֹעַ כָּל נָטוּעַ וְסָבוּךְ…

כִּי זֶה גִּזְרוֹ –

גְּזָרִים לְפִי גּוֹזֵר,

וְאֵל קְרָעָיו –

קְרָעִים בְּיַד קוֹרֵעַ

וְכָל שֶׁיִּוָּסֵף הוּא רַק גּוֹרֵעַ,

וְעֵת דְּבָרוֹ יָקוּם

דָּבָר לֹא יִוָּתֵר…

לְכוּ, לְכוּ.

דַּרְכּוֹ הִיא חַד-סִטְרִית;

כְּלָבִים אַחֲרָיו יַשְׁמִינוּ מִן הַנֵּשֶׁר.

אַל תִּתְקַשְּׁרוּ. נֻתְּקוּ קַוֵּי הַקֶּשֶׁר,

וּמִכֻּלָם עָרְלוּ פּוֹשְׁעֵי-הַפֵּשֶׁר –

אֲהַבָתָם שׁוֹחֶרֶת לְהַכְרִית…

חֶצְיוֹן-דְּרָכִים

צִיּוּן כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ.

וּבְכִי אַחֲרוֹן עַל גֶּזַע לֹא כָּרוּת.

עַד כָּאן דְּמָעוֹת, מֵעֵבֶר

הִסְתַּלְעוּת,

מֵעֵבֶר,

אֶרֶץ-בַּיִת לָאָבוּד

וְרַק צָיוֹן –

צָיוֹן קְבָרִים בַּדֶּרֶךְ.

עַד הָר חָרוּךְ.

עַד הָר כְּמוֹ תְּהוֹם.

הַגֶּחָלִים רוֹתְחוֹת. הַגַּל רוֹתֵחַ.

וְאֶלֶף אֲבָנִים עַל לֵב אֶחָד עָרֹם

וְאֶלֶף אֲבָנִים סוֹחֲטוֹת אֶת הָאָדֹם

וְכָל הָהָר הַזֶּה רוֹטֵט עוֹד וְגוֹנֵחַ

וְאֶלֶף אֲבָנִים נוֹקְשׁוֹת שָׁם

עַד הַיּוֹם…

שִׁלְשׁוֹם הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְרָאִיתִי רְחוֹב.

אֶתְמוֹל הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְרָאִיתִי יַעַר.

הַיּוֹם הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְהִנֵּה חוֹף

וְאָחִי שֶׁעָבַר אֶת הַשַּׁעַר

עַד סוֹף.

לָכֵן אֲנִי הוֹלֵךְ בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב, בְּאוֹתוֹ הַקֶּטַע.

לֶאֱסֹף מִן הַמִּרְצָפוֹת הַיְדוּעוֹת

אֶת פְּרִידוֹת הַקֶּבַע וּפְגִישׁוֹת הַפֶּתַע

וּלְנַשֵּׁק אֶת הַמִּקְרִים וְהַשְּׁמוּעוֹת

הַמְּהַלְּכוֹת.

וַאֲנִי כְּחוֹצֶה יַמִּים וְחוֹתֵךְ נְתִיבוֹת

וּכְמוֹ קוֹלוֹמְבּוּס מְגַלֶּה יַבֶּשֶׁת.

וַאֲנִי כְּרוֹבִּינְזוֹן הַקּוֹשֵׁב לַבְּדִידֻיּוֹת

וְיוֹדֵעַ כִּי עוֹד קָט יוֹפִיעַ שֵׁשֶׁת…

כִּי הָרְחוֹב שֶׁלִּי הוּא כָּל הָרְחוֹבוֹת

וְעֵינַי עוֹבְרוֹת בּוֹ כְּמוֹ רֶשֶׁת

לְגַלּוֹת אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַתְּהוֹמוֹת –

וְאוּלַי מָחָר אֶמְצָא בִּי אֶת הָעֹז

לְהַכִּיר אוֹתוֹ צוֹפֶה מִן הַמִּדְרֶכֶת,

בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד לֶאֱחֹז

וְלָלֶכֶת…

בֵּיתִי עָזַב אוֹתִי. וְכֹה רָעוּעַ

נוֹתַרְתִּי עִם חוֹבוֹת וְרָהִיטִים.

הַמּוּגָנִים תָּמִיד – הִרְגִּישׁוּ רוּחַ,

הַחַלּוֹנוֹת הָלְכוּ עִם הַכְּתָלִים –

פִּתְאֹם קִירוֹת הוּרָמוּ, בְּאַדִּיר,

כְּבִפְקֻדַּת מִצְעָד

לָנוּעַ אֶל מֶרְחָב שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד עִיר

שֶׁלֹּא הָיָה חַטָּאת.

לָקוּם אָדִישׁ. לִקְרֹעַ וְלִשְׁבֹּר

אֶת הַתִּקְווֹת אֲשֶׁר שִׁקַּעְתִּי בַּמַּסָּד

וְהָעֶרְגוֹת אֲשֶׁר תָּלִיתִי בַּפְּרוֹזְדוֹר

בְּאֶפֶס יָד –

אֵיךְ הֶעֱרִים עָלַי וְאֵיךְ הוּרַם

וְאֵיךְ רָחַב לְפֶתַע וְנָשַׁם.

וְאֵיךְ רָאִיתִי אֶת חוֹמַת-גַּבּוֹ

וְאֵיךְ הִשְׁלֵיתִי אֶת לִבִּי שֶׁהוּא לִבּוֹ.

וְאֵיךְ חוֹזֶרֶת אֶל חַיֶּיהָ בְּאֵין קִיר

תְמוּנַת שַׁגַּל עַל וָו שֶׁבָּאֲוִיר – – –

בֵּיתִי מִשְּׁנוֹת הָעֲמִידָה הֵחֵל לָרוּץ.

עִמּוֹ אָבְדוּ קְנֵה-הַמִּדָּה

שֶׁל פָּנִים וָחוּץ –

מַבִּיט רְחוֹב בְּעַיִן תִּמְהוֹנִית

בְּאִישׁ אֲשֶׁר בֵּיתוֹ הָלַךְ

וְהוּא עֵירוֹם לְחֹשֶׁךְ וְצִנָּה…

- - -

הַיֵּשׁ דָּבָר יוֹתֵר מַחֲרִיד

מִכְּלֵי מִטְבָּח בְּאֵין מִטְבָּח,

סַפַּת-פִּנָּה לְלֹא פִּנָּה?

עוֹד לֹא הָיְתָה דַּלּוּת כְּדַלּוּתִי.

אֲפִלּוּ כֹּתֶל אֵין לִי לְמִצְחִי.

לֹא יָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת.

וְיוֹמִי מֵעָלַי כְּמוֹ אֹהֶל שָׁחֹר

וְכָל הַכְּלוֹנְסָאוֹת

רֻתְּקוּ אֶל לֶב-לִבִּי.

אָז הָלַכְתִּי אֶל הַשֹּׁרֶשׁ

וּבִקַּשְׁתִּי גַּם צִפּוֹר

וְשָׁאַלְתִּי:

מֶה הָיָה לַאֲבִיבִי?

אָז אָמַר הַשֹּׁרֶשׁ: לוּ הָיִיתָ שֹׁרֶשׁ

בַּמִּסְתּוֹר בָּקַעְתָּ יְרִיעוֹת הַשְּׁחוֹר.

וְצִפּוֹר עָנְתָה לִי: לוּ שָׁכַנְתָּ חֹרֶשׁ

בְּהֶמְיָה שָׁמַעְתָּ פַּעֲמֵי מִזְמוֹר.

הִקְשַׁבְתִּי מְאֹד.

וּפֶתַע בָּכִיתִי רַב בֶּכֶה עַד אוֹר –

דְּמָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

וּבְנָפְלָן עַל שֹׁרֶשׁ לְהִצְטַלֵּל

כָּנָף רָחֲצָה בָּן צִפּוֹר.

אָז עָלוּ מִשֹׁרֶשׁ פִּקְעֵי עֵינַיִם

וְעָלֶה פִתַּח כָּל אֶצְבְּעוֹת חַיָּיו.

לְבָבִי הָיָה צִפּוֹר יְפַת-כְּנָפַיִם,

שְׁעָרִי כְּיַעַר, וּזְרוֹעִי עָנָף.

בִּדְמָמָה גָּבַהְתִּי.

הָיִיתִי רָחוֹק מִהְיוֹת עָנָו…

הִנֵּה אֲנִי חוֹזֵר לִמְקוֹם בּוֹ לֹא הָיִיתִי.

עָיֵף אֲבָל חוֹתֵר.

הַכֹּל מֻכָּר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

תָּעִיתִי

הַרְבֵּה שָׁנִים בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.

תּוֹשָׁב וָגֵר –

פּוֹרֵחַ בָּעוֹנָה,

נוֹשֵׂא אֶת גַּרְעִינַי אֲשֶׁר הָרִיתִי

בְּהַסְתֵּר –

לָתֵת פִּרְיִי לְאֶרֶץ זוֹ אִוִּיתִי,

בָּשֵׁל לְהִשָּׁבֵר…

בָּנִיתִי לִי בֵּית-כְּנֶסֶת מִשֶּׁלִּי.

וֶאֱלֹהִים שֶׁבַּמּוּחָשׁ

עִמִּי כּוֹרֵעַ בְּהֵיכַל הַיַּעַר.

וְהוּא עַצְמוֹ שַׁמָּשׁ,

מַלְאַךְ-שָׁרֵת וּכְלִי –

וְאֵין לֵידַע מֵאֵיזֶה צַד הַשַּׁעַר.

כִּבְשַׂת הָרָשׁ

אֲבָל עַל כֵּס הַדְּמִי – – –

לְמַרְגְּלוֹת נוֹפֵל אֱלוֹהַּ-נַעַר.

הָאֵשׁ אֲשֶׁר יָּדַעְתִּי-לֹא-יָדַעְתִּי,

זֶה עַמּוּדוֹ בַּלַּיְלָה לְעֵינַי.

רַק חֲלוֹמִי הַמּוֹלִיכֵנִי מִתְוַדֵּעַ

לְפֶלֶא שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ אֵינַי.

לְנִחוּשׁוֹ כְּמוֹ עִוֵּר הִגַּעְתִּי,

טוֹבֵעַ

עַד עֹמֶק הַגְּבָהִים, שָׁם אֱלֹהַי

הוֹלֵךְ עִמִּי שְׁלוּב-זְרוֹעַ וְנוֹגֵעַ

בְּרַחֲמִים לְמַגָּעָם כָּמַהְתִּי –

וְעוֹצֵם

עַל סַף הָאָרֶץ

אֶת עֵינַי.

הָלַךְ הָלֹךְ וְכָבֹה

נֵרוֹת רוֹאוֹתָיו הַדּוֹמְעוֹת –

אֶחָד שֶׁנִּצָּב בַּמָּבוֹא

וְאֶחָד בַּמַּעֲבָר, לְאוֹת

מֶה עָבַר וְלֹא יָבוֹא

בְּחֶשְׁבּוֹן הַנִּגְרָעוֹת.

פָּנָיו שֶׁשֻּׁנּוּ בַּמַּרְאָה

סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל בְּפָנָיו,

הָעֹז שֶׁנּוֹלַד בַּיִּרְאָה

הָאוֹר שֶׁשָּׁקַע בְּנוֹפָיו.

וַאֲרוֹן הַקִּיר הָאָפֵל

אָסַף אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת

שֶׁהָיוּ יוֹנִים מַהְגּוֹת

בַּאֲרוֹן הַקִּיר הָאָפֵל.

הָלַךְ הָלֹךְ וְחָכֹה

לָבוֹא עַד הַדֶּלֶת

הַהִיא.

וְכָל כֹּחוֹ הַשּׁוֹאֵל

הַשָּׁמוּר לְטוֹבָה עִמּוֹ

(יְלִיד הָאָרוֹן הָאָפֵל)

עֲזָבָהוּ כְּמוֹ אִמּוֹ

בִּרְאוֹתָהּ מִקָּרוֹב

אֶת הַהִיא…

הָלַךְ הָלֹךְ וְשָׁחֹה

בְּקִדָּה לְמַפִּיל הַצֵּל.

וְהִגִּיעַ עָדָיוֹ לֹא בָּכֹה

וְלֹא הִי.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי חוֹשֵׁב דְּבָרִים

אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּנִסיֹונֵי-לְעֵת-עַתָּה.

מָחָר אוּלַי יָבוֹאוּ הַשָּׁרִים

לָנוּד לְהָגוּתִי הַמְּעַטָּה.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי בּוֹנֶה בָּתִּים

מִתּוֹךְ בִּטְחָה שֶׁהֵם יָפִים מְאֹד.

מָחָר אוּלַי יָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים

הָרְגִילִים בְּאֹהָלִים לִשְׁבֹּת.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי קוֹרֵא בְּשֵׁם

כָּל עֶצֶם הַקּוֹרֵן מִמַּהוּתוֹ.

מָחָר אוּלַי יֵצֵא מִתּוֹךְ פְּשׁוּטוֹ

גָּדוֹל מִכָּל כִּנּוּי וּמִתְנַקֵּם.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי שׁוֹכֵב בַּחוֹל

מֻסְפָּד כַּדִּין – וּמֵת לְעֵת-עַתָּה.

אֲבָל – אוּלַי – הָרוּחַ שֶׁשָּׁקְטָה

הִנָּהּ עַלְמָה שֶׁנָּחָה מִמָּחוֹל?

הָיִיתִי. עַל כֵּן אֶהְיֶה.

כָּמוֹךָ כָּמוֹךָ – גְּדוֹלִי.

יִקְרֵנִי כָּזֶה גַם כָּזֶה

תַּכֵּנִי בָּאֵשׁ אוֹ חֹלִי –

עֲפָרִי לָרוּחוֹת יִזָּרֶה

וּבְזַעַם תִּמְחֹק מִשְׁעוֹלִי;

אֲבָל גַּם כֹּחֲךָ אֱלֹהַי, לֹא יוּכַל

לְעֻבְדַּת קִיּוּמִי בֶּחָלָל…

הִנֵּה אֵינְסוֹפֶיךָ עָלַי

וַאֲנִי, הַקָּטָן נוֹשְׂאָם;

הִנֵּה כָּבְדְךָ עַל כְּתֵפַי

וְחָזִי בִּנְשִׁימָה יִתְרוֹמָם;

וְחוֹתֵר וְחוֹתֵךְ בְּחֵילַי

חָמְרֵי הַשָּׁמַיִם – כַּיָּם.

וְאִם גַּם יָדְךָ עַל חַיַּי תִּנְחַת –

וְיָדַעְתָּ אוֹתִי בֵּין שֻׁלְחָן וְכַף-יָד.

וְכָל נוֹרָאוֹת שֶׁתַּרְאֶה

שׁוּב לֹא תְּכַסֶּינָה מִדַּת-

בְּדִידוּתְךָ שֶׁאָמְרָה: נִרְאֶה,

אַלְזְמַנְךָ שֶׁלָּחַשׁ: מִיָד – –

וּבְקוּם בִּי רוּחִי הָרָפֶה,

וּבְקוּם בִּי רוּחִי כְּמַתָּת –

וְנִפְזַר כֹּחֲךָ וְהִנֵּה

הוּא בַּצַּיִד וְהוּא בַּצַּיָּד,

וּבְרַחַשׁ טִפּוֹת הַיּוֹרֶה –

בְּיִצְרִי לְהַגִּיעַ עַד – – עַד…

וּבְאֶלֶף חֻלְשׁוֹת הוּא רָוֶה

וּבְאֶלֶף גְּבוּרוֹת הוּא יִמְעַד.

וּבְכָל גַּעֲגוּעַי הוּא יָפֶה

כִּי אַתָּה מַחְצַבְתּוֹ הָאַחַת – –

וַאֲנִי כֹּחֲךָ הַנִּצְחִי, הַמְפֻזָּר –

עַל כֵּן אֶהְיֶה.

קִיּוּמְךָ הַמּוּשָׁר.

הוּא לֹא קָנָה הַרְבֵּה אַךְ הַמְּעַט

הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּאֶגְרוֹפָיו כְּמוֹ גוֹזָל.

הוּא לֹא הָלַךְ הַרְחֵק אֲבָל צָעַד

יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לֵילוֹ הַמְּלֹהָט –

כִּי כָּךְ הֻטַּל.

הוּא לֹא הֵשִׁיב דָּבָר אֲבָל שָׁאַל

לֵאלֹהָיו בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמוֹ.

יוֹמָם שָׂרָה עִם מְאִיצוֹ וְעִם חוֹסְמוֹ,

אַךְ כָּל שָׁלָל הוּא לֹא הֵלִין בַּאֲסָמוֹ

מִפְּרִי עַד טַל.

לֹא נִמְצְאוּ לוֹ מַרְגָּלִיוֹת אֲבָל פִּתּוֹ

יָבְשָׁה בְּמַבָּטֵי הָרְעֵבִים.

גַּם כִּי לָאָה מְאֹד עָקַף שְׁלֵוִים

וּכְאֵבוֹ הָיָה קַשּׁוּב לַכְּאֵבִים

אָרְחוּ אִתּוֹ.

וּבְפָגְשׁוֹ אֶת לֵיל-מוֹתוֹ הַמַּחֲרִישׁ

שָׁכַב עַל חֶלְקָתוֹ אֲשֶׁר חָרַשׁ

וְלֹא חִנְחֵן וְלֹא בִּקֵּשׁ וְלֹא דָּרַשׁ –

וְרַק הָרֶגֶב וְהַבֹּקֶר הֶחָדָשׁ –

שִׁבְחֵי-הָאִישׁ…

וְאִם לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפֵי הַדְּבָרִים

וְאִם לֹא לִירֹא מִן הַגּוּף וּמִן הַנֶּפֶשׁ

וְלָבוֹא בְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת חֲדָרִים –

הֲלֹא נִשְׁמַע אֵיךְ שֶׁהֵם נִדְבָּרִים

לַעֲזֹב הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ…

וְלַחֲרֹג מִן הַפְּרָט וְלָצֵאת אֶל הַכְּלָל

בִּתְנוּעַת חֲלִיפִין

מִתְמַלֵּא הֶחָלָל רֵיקָנוּת

מִתְרוֹקֵן עַד הֱיוֹת לְחָלָל,

עַד חֲשׂף כָּל קִירוֹת כִּסּוּפִין –

רַק מַרְאָה וּפָנֶיהָ לַכֹּתֶל הִסְדִיקָה הַדִּין,

דִּין טַחַב מוֹסְדֵי הַמִּגְדָּל.

וְאִם לֹא לִירֹא מִגּוּף עַד שָׁמַיִם

וְלָמֹד נִכְחָהּ הַכֹּחַ הָאָפֵס –

אֵיךְ הַבֹּקֶר הַפְּנִימִי יוֹם אֶחָד פָּרַשׂ כְּנָפַיִם

אֵיךְ הַיַּעַר לֹא עוֹד פְּנִימָה

אֶלָּא הֶרָה עַד אָפְסַיִם –

וַאֲפִילוּ צִיץ בֶּן עֶרֶב שֶׁהִרְהִיב צַפּוֹת לְנֵס,

אֵיךְ גַּם הוּא הִמְרִיד כּוֹתֶרֶת

מוּל הָרִיק הַמִּתְכַּנֵּס…

וְנוֹתַרְנוּ קִירוֹת מוּל קִירוֹת

אֵיזֶה מֶרְחָב מָעוֹף

לַבּוּשָׁה רְגִילַת הַזָּוִית!

וְחַגּוֹנוּ כְּפִירוֹת עַל כְּפִירוֹת

וּבֵיתֵנוּ עָזוּב מֵעָזוּב –

וַנִּלְמַד בַּחַלּוֹן לְהַבִּיט

וְלַחְמֹד אֲבִיבִים וּנְשִׁירוֹת

כִּי שֶׁלָּנוּ הָיוּ כְּעָתִיד

שֶׁנִּטְמַן בֵּין קִירוֹת לְקִירוֹת

וְאִם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְהַגִּיעַ חַדְרֵי חֲדָרִים

מוּל כָּל הַבַּדִּים אֲשֶׁר לֹא נְצַיֵּר עוֹד –

וְאִם לֹא שֶׁלָּנוּ עַתָּה הַנּוֹגְנִים וְשָׁרִים

וְאִם עֲזוּבִים כַּגַּגּוֹת הַכְּפָרִים

חֲסִידוֹת פָּרְשׁוּ מֵהֵמָּה בְּכִוּוּן-יִתְבָּרֵר-עוֹד,

וְאִם לֹא בָּנוּ לְעַצְמָם הֵם מְדַבְּרִים

בְּמִלִּים לֹא נְדַּבֵּר עוֹד – – –

אָז קְרוֹבִים יָמֶיהָ. אֵין-סוֹפִית וַאֲבוּדָה

הִיא עַל רֹאשׁ אָמִיר תָּנוּעַ

מִכָּבְדָהּ יִשַּׁח יַרְטִיט

וְתִשְׁתֹּק אֶת עֱנוּתָהּ

מוּל הַבַּיִת הָרָעוּעַ

וְתַבִּיט תַבִּיט תַבִּיט

אֶל הַגּוּף אֲשֶׁר שָׁמַם

כְּמוֹ חוֹב שֶׁלֹּא שֻׁלַּם.

וְהַדְּבָרִים הָיוּ אוֹבְדֵי מִשְׁקָל.

וְהַקְּלִילוּת עָבְרָה בַּמַּחֲנֶה –

בְּשׂוֹרַת-אִיּוּם מֵאֹפֶק מְחֻשְׁמָל;

עוֹדָהּ נִצְּבָה, נִצָּב בַּמַּחֲזֶה

עֲנֶנֶת-כְּלוּם, אַפְסִית, עָב-קַל– –

הָאִישׁ שֶׁלֹּא שָׁאַל לֹא נַעֲנָה

אַךְ מִשְׁקָלוֹ פָּחַת, וְלֹא נָפַל

אֶל תְּהוֹמוֹ. וּמַצָּעוֹ הַמְהַנֶּה

לֹא מָט וְלֹא פּוֹרֵר וְלֹא אֻכַּל…

רַק בַּשּׁוּלַיִם הִתְגַּנֵּב עַקְרָב

כְּמוֹ עֲטֶרֶת אֹפֶל מִסָּבִיב –

בְּעוֹד עָנָן לָהַט, לָבָן מְזֵה-שָׁרָב,

כְּבָר הַשָּׁחוֹר הִבְקִיעַ וְהִרְהִיב

לָעוּט עָלָיו וּלְהַדְבִּיר תַּחְתָּיו

כָּל הַבָּהִיר וְהַמּוּאָר וְהַמַּזְהִיב

וּלְהַכְהוֹת אֶת הַחַדִּים בַּמְעֻרְפָּל…

וְהַדְּבָרִים הָיוּ אוֹבְדִים לְאַט, אֲבָל

קְלִילוּת אֵין גּוּף רִקְּדָה וְרִחֲפָה –

אֲפִילוּ הָעֵצִים הֻכּוּ בְּעִוָּרוֹן

קְצוּצֵי שְׁלוּחוֹת בְּרֶגֶל יְחֵפָה

בְּזֶרֶם הָאֵין-אוֹר וְאֵין-חָרוֹן –

כָּלוּ מִדּוֹת וּתְאוֹמֵי-אֵיפָה

חָבְרוּ לָצוּף בִּמְחוֹל הַחִוָּרוֹן –

וּמְחֻיָּכִים, לֹא אֲנוּסִים לַעֲיֵפָה

פָּרְחוּ חַסְרֵי כְּנָפַיִם מֵחַלּוֹן…

וְלֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא זָע.

וְלֹא הָיָה אֶחָד יָחִיד, חָלָל

עַל דְּבֵקוּתוֹ הַשִּׁגְיוֹנָה בַּהֲזָיָה;

אֶחָד יָצוּק, צָמוּחַ, מְקֻלָּל –

צָמוּד, אֵזוֹב, אֶל אֶבֶן הַבְּדָיָה – – –

וְלֹא הָיָה כּוֹכָב הוֹפֵךְ מַפָּל,

רַק רַחַף אֵין תִּכְלָה הָיֹה הָיָה

וְהַדְּבָרִים הָיוּ

אוֹבְדֵי מִשְׁקָל.

אָמַר חֲכַם-הָרְאִיָּה:

מַה-טּוֹב שֶׁמַּבָּטֵנוּ אֵין-אוֹנִים

נָסוֹג מִקִּיר

מֻכֵּה-חַמָּה

וְנָס, וְלוּ מִסַּל-הַנְּצָרִים

לָשׁוּב לַחְמוֹד

בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁהִצִּיבוּ גְּבוּל…

הָהּ, עִוָּרוֹן בָּרוּךְ,

אֲבִי הָעֵרָגוֹן, הָאֱמוּנָה וְהַקִּימָה

לָלֶכֶת שְׁבוּי-חָזוּת

אֶל רֹחַב הַחַלּוֹן הַמִּתְפַּקֵּעַ מֵהָכִיל

אָדֹם לוֹהֵט וּתְכֵלֶת רוֹטֵטָה,

וּמְנַבֵּא גְדוֹלוֹת מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָג…

הַשֶּׁבַח שֶׁבִּינוֹתָ לְהַסְתִּיר

עֵצִים בַּעֲרָפֶל, תּוּגוֹת בַּיַּיִן, יַתְמוּת בַּשִּׁכְחָה

הֲדַר נָשִׁים בְּרַחַשׁ צְעִיפִים – –

וְאוֹר הַהַפְתָּעוֹת בְּבֶרֶךְ כָּל נָתִיב…

אָמַר חֲכַם הָרְאִיָּה:

הַשֶּׁבַח שֶׁבִּינוֹתָ לְהַסְתִּיר,

נָטַעְתָּ לְחַיֵּינוּ אֹפֶק

נָתַתָּ לְמוֹתֵנוּ שִׁיר

וּנְשָׁמָה גְדוֹלָה

לָבוֹא לָבוֹא

עַד אוֹר.

בָּזֶה מָעֳבָר

בְּדֵעָה צְלוּלָה

עַל זֶה הַשֻּׁלְחָן

וּבְזוֹ הַשְּׁעָת

וּבָזֶה גַם מֻגְדָּר

תַּאֲרִיךְ הַתְּחוּלָה

וְהוּא מֶשֶׁךְ הָעֵט

בֵּין הַכְּתָב וְהַיָּד

וְנִקְבַּע וְאֻשַּׁר

בְּדֵעָה צְלוּלָה

וְנִקֵּב הַמּוֹעֵד

בִּסְעִיף נִפְרָד

עַל שֻׁלְחָן שֶׁמּוֹעֵד

וּבִכְתָב שֶׁנִּשְׁמַט

בָּזֶה מָעֳבָר

בְּדֵעָה בְּלוּלָה

עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹבֵד

וּבְאֶפֶס יָד –

וּבָזֶה בָּאתִי

מֵעֵבֶר לָאוֹת

אֶל הֶחָתוּם

מְאֹד.