מלוא חפנים רוח G

יחיאל מר

פרטי מהדורת מקור: הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר; 1962

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

א

מאת

יחיאל מר

בדורותיו

מאת

יחיאל מר

בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הָאוֹר בּוֹרֵא חוֹזָיו.

הַטַּל מַמְתִּין לַמִּגְדָּלִים

וְהַמִּגְדָּל לְפַעֲמוֹנָיו;

אַךְ הַיּוֹצֵק, אַךְ הַיּוֹצֵק

עוֹדֶנוּ יֵצֶר בְּמָתְנָיו

שֶׁל אִישׁ צָעִיר, נַפָּח תָּמִים

בְּדוֹרוֹתָיו.

בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הַיְאוֹר בּוֹרֵא כַּדָּיו.

הַגַּל סוֹבֵב לִקְרַאת כֵּלִים

הַרְדוּמִים עוֹד בְיָדָיו

שֶׁל הַכַּדָּר. אַךְ הַכַּדָּר

עוֹדֶנוּ יֵצֶר בְּמָתְנָיו

שֶׁל אִישׁ צָעִיר, לַבָּן תָּמִים

בְּדוֹרוֹתָיו.

בָּהִיר נוֹצֵץ מֵאֳפָלִים

חֲלוֹם הַשִּׁיר בּוֹרֵא שׁוֹמְעָיו.

הַצֵּל רוֹדֵף אֶת הַצְּלִילִים

כִּרְדֹף הַזֶּמֶר אֶת גוֹמְעָיו.

אֲבָל הַשִּׁיר, אֲבָל הַשִּׁיר

עוֹדֶנּוּ שֶׁבֶר תִּקְווֹתָיו

שֶׁל הַזּוֹעֵק מִמַּחְשֵׁכִּים

בְּדוֹרוֹתָיו.

סתּת

מאת

יחיאל מר

אָמְרוּ לוֹ: מִכָּאן וְעַד – – וְעַד שֶׁתַּסְפִּיק, אֲבָל

אַל תֵּחָפֵז וַעֲשֵׂה בְּאֶבֶן מְלֵאָה, כִּי הֲרֵי

יָבוֹא הַבּוֹדֵק וְיִבְדֹּק וְאִם יִתְפּוֹרֵר וְנָפַל –

בְּיוֹם הַמִּפְקָד הַמּוּפָז, הַחוֹפֵז אוּלַי לֹא יִקָּרֵא.

הַבִּיטוּ יְדֵי הַסַּתָּת הַגָּחוּן עַל עוֹרְקֵי הַשֵּׁישִׁים.

וְשׁוֹאֵל כִּוּוּנֵי הַשְּׁכָבוֹת כְּלוֹחֵשׁ עַל סוֹדוֹת, וְהִנֵּה

נִשְׁמָע הַסַּרְבָּן לַמְשַׁדֵּל לְקַבֵּל דִּין צוּרַת הַגְּבִישִׁים

וּשְׁתִיקַת הַשּׁוֹתְקִים הַגְּדוֹלָה לִשְׁתִיקַת הַסַּתָּת תַּעֲנֶּה.

אָמְרוּ לוֹ: שְׁעַת צָהֳרַיִם וּבָאָה עֵת פַּת;

וְיִּצְנַח בֵּין אַבְנֵי עֲמָלוֹ. הַפַּטִּישׁ לֹא נָשַׁל מִן הַיָּד.

הִבִּיט בְּמַבָּט שֶׁל סָקוּל בְּאַבְנוֹ הַכְּבֵדָה הָאַחַת,

עַד הִצִּילוֹ מְעַט צֵל –

עָלְתָה יַלְדָּתוֹ עִם הַכַּד.

שְׁתָה. וּבַמַּיִם גַּם יַעַר גַּם חַג

וְרֵיח שֶׁל דֶּשֶׁא שֶׁאֵין לְשֵׂאתוֹ,

וַיִּצְמָא לַנִּגָּר וַיִּצְמָא לַמּוּצָק

וְשָׁב אֶל הַסֶּלַע כְּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ…

וַיֹּאמֶר לָאֶבֶן: הִתְפַּלְּלִי בַּעֲדִי.

וַתַּעַן הָאֶבֶן: אַתָּה סַתָּתִי.

וַיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן כְּמוֹ עַל בְּאֵר

* * *

וְכָךְ מְצָאָם הַשּׁוֹמֵר.

התקרבות

מאת

יחיאל מר

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מִלִּים פְּשׁוּטוֹת.

אֲבָל תָּמִיד הַחַלְחָלָה עוֹבֶרֶת.

מֵאֲחוֹרֵי כֹּל זִיז צוֹמֵחַ סוֹד

וַהֲוָיָה גְלוּיָה וְלֹא נִסְבֶּרֶת.

צִיּוּר מַתְחִיל מֵעֵבֶר לַתְּמוּנוֹת,

וּבְקַצְוֵי מַרְאָה הַדְּמוּת פִּתְאֹם נִשְׁבֶּרֶת.

כַּד-חֶרֶס. סֵפֶר. בְּרַק-חַלּוֹן.

שְׁעַת רָצֹה. שָׁעָה יֵשִׁית זוֹהֶבֶת.

אֲבָל הַחֹשֵׂךְ הָרָחָב שֶׁבָּאָרוֹן

יוֹשֵׁב וּמְצַחֵק עִם הָעַצֶּבֶת;

וְהַבְּדִידוּת בֵּין הַשִּׁמְשָׁה וְהַוִּילוֹן – – –

חַבֵּק אִשָּׁה. נַסֵּה. נַסֵּה לִזְעֹק.

וְאִם תִּגְבַּר תִּשְׁבֹּר לְמַעַן דַּעַת.

עֲשֵׂה הַהֵפֶךְ וְהִנֵּה הוּא חֹק

חָרוּת עַל סֶלַע שֶׁהִמְתִּין לַצַּעַד.

וְחַלְחָלוֹת סָבִיב כְּמוֹ צִינוֹק –

וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לוֹמַר לַחַלְחָלוֹת

דְּבָרִים פְּשׁוּטִים

וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת…

אמי פרשה מפה

מאת

יחיאל מר

אִמִּי פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

מַפָּה גְדוֹלָה וּבְהִירָה וּרְחָבָה.

וְגֵיאָיוֹת הָיוּ בָהּ וְהָרִים וְאָנֹכִי קָטָן;

וְאֶצְבָּעִי הָלְכָה מֻקְסֶמֶת לְרָחְבָּהּ

קָפְצָה עַל תְּהוֹמוֹת בַּשֶּׁלֶג הַלָּבָן

לִמְצוֹא הַמְּעָרָה וּזְהָבָהּ.

אַךְ נִתְקְלָה וְנִכְשְׁלָה, הֲלֹא בָּרִי

בְּפֵרוּרֵי הַלֶּחֶם הַטָּרִי…

וְהֶהָרִים קָטְנוּ וְהַלָּבָן הוּעַם.

וְאֶצְבָּעִי רָחֲבָה, חוּמָה מִנִּיקוֹטִין.

מַפַּת אִמִּי כְּתָמִים מִיַּיִן אוֹ מִדָּם,

מִמֶּנָּה כְּבָר נָשְׁרוּ בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין.

עָיְפָה הַיָּד מְאֹד. וּמַשֶּׁהוּ נִפְרַם.

וְיֵשׁ אֶחְשֹׁב אֶת הַמַּפָּה סָדִין,

שֶׁמְּכַסִּים בָּהּ הַמֻּגְמָר וְהַנִּשְׁלָם.

לֹא עוֹד רָמוֹת. בְּדֶרֶךְ הַכְּבִישִׁים

פְּזוּרִים הַפֵּרוּרִים. וְהֵמָּה יְבֵשִׁים…

אִמִּי פָּרְשָׂה מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

וְהֶהָרִים הָרִים וְאָנֹכִי קָטָן.

וְכָכָה עֵת אָבוֹא בְּשֵׁבֶט-הַקְּבוּרִים

אָבִיא לָהֶם עֵדוּת

מְעַט הַפֵּרוּרִים…

וריאציה על נושא

מאת

יחיאל מר

“אִמָּא, אֲנִי נוֹשֵׂא הַדֶּגֶל”

(רילקה, “הקורנט”)

אַתֶּם כֻּלְכֶם דְּגוּלִים, כֻּלְכֶם דְּגוּלִים

רַק מִיָּדִי נִשְׁמַט הַדֶּגֶל.

לֹא עוֹד אֶרְכַּב עַל אַבִּירַי הַצְּהוּלִים – –

שָׂדֶה שָׂדֶה

אֲנִי נוֹשְׁקֵךְ בְּרֶגֶל.

וְנוֹף חָדָשׁ, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים…

וּלְרַגְלֵי כָּל הַמִּקְרִים אֲנִי צוֹנֵחַ;

רָחֲקוּ גַּלֵי הַקְּרָב הַבְּהוּלִים.

לֹא תַּם הַקְּרָב,

בְּעוֹד הוּא מִתְנַצֵּחַ

הִשְׁלַכְתִּי קְשִׁי כֵּלַי הַשְּׁאוּלִים

וּבְלִי פְּקֻדָּה

יָשַׁבְתִּי לְפַתֵּחַ…

אָז קַמְתִּי בַּשָּׂדֶה לֵילֵךְ בָּרֶגֶל

וְלֶאֱכֹל אֲבַק-הַבְּהוּלִים.

וְהַדְּבָרִים הָיוּ בְּרוּרִים לִי וּכְלוּלִים,

רָאִיתִי מִלְחָמָה

עַל הַגְּבוּלִים –

פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל –

דָּמִי קָלַח. חַיַּי הָיוּ כְּפוּלִים– – –

וּבְנָפְלִי –

שָׁמַיִם צְלוּלִים

כִּסּוּ אֶת שְׁתֵּי עֵינַי

כְּדֶגֶל…

ויקם איש

מאת

יחיאל מר

וַיָּקָם אִישׁ מִשֵּׁבֶט הַמֻּכִּים

לָתוּר בְּעֵמֶק מַשְׁלֵוָה.

לִשְׁאֹל לַבְּאֵרוֹת, לְמַיִם עֲמֻקִּים

בָּעֲרָבָה.

וּבְלֶכְתּוֹ מֵעִם מַחֲנֵה הָעֲשׁוּקִים

רָעֵב אֶל הָאֱמֶת הָרְעֵבָה,

הוּא יָד לָהֶם וּפֶה בְּאֵין פְּסוּקִים

וְשׁוֹט וְלֶהָבָה.

וְהוּא לָהֶם פַּטִּישׁ הַנִּתּוּקִים

וְשַׁעֲוָה…

יָבוֹא הַיּוֹם. אֵלָיו יָבוֹא. מֵעֲבָרִים

יִרְעַשׁ לוֹ: רֵשׁ.

וְיַקִּיפוֹ כָּאֵשׁ בָּאַמְבָּרִים

וְיַקְפִּיאוּ בְּנוּס הָעַכְבָּרִים

וְיַהַפְכוֹ בְּיוֹם זֶה מִיָּמִים

עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ…

כֵּן, כָּךְ יָבוֹא אֵלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה

כִּי שׁוֹט הוּא וּפַטִּישׁ וְנֵר וְשַׁעֲוָה

לְשֵׁבֶט הַמֻּכִּים.

וּלְבָבוֹ רוֹבֵץ, עָנָן עַל עֲרָבָה

וּמִלְּבָבוֹ יֵרְדוּ גִשְׁמֵי הָאַהֲבָה

לְמַיִם עֲמֻקִּים.

וּבְלֶכְתּוֹ מֵעִם מַחֲנֶה הָעֲזוּבִים –

וְאֵין הֶבְדֵּל אִם בַּחַיִּים אוֹ בַּשְּׂרוּפִים –

כִּי רְעָבוֹ הוֹלֵךְ בַּסֶּלַע וְדוֹבֵר – – –

וַיָּקָם אִישׁ

אַחֵר.

מסע

מאת

יחיאל מר

בַּמַּעֲקָל הֵאֵטָה מַהֲלָךְ. וְרֹאשׁ קְרוֹנוֹת נוֹשֵׁף

רָאָה אֶת אַחֲרוֹנָיו בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה;

שֶׁמִּכֹּחוֹ הֵם נִמְשָׁכִים, וְהוּא בּוֹרֵחַ וְרוֹשֵׁף.

אַךְ הֵם אִתּוֹ. מְשֻׁרְשָׁרִים הֵיטֵב

דְּבוּקִים כָּאָח וַהֲלוּמִים כַּלֵּב;

וְעַז רוּצָם בְּעִקְּבוֹתָיו לִתְפֹּס אֶת הַיּוֹנָה

בְּרוּאַת הָאֵשׁ, קַלַּת הַבְהֵב,

צִפּוֹר-עָשָׁן שֶׁמַּהוּתָהּ וְשִׂגְיוֹנָהּ

הֵם הִפּוּכֵי יוֹלַדְתָּהּ

שְׁחוֹרַת הַגֵּו.

בַּמַּעֲקָל הָפְכָה פָּנֶיהָ. וְהָפְכָה לִזְרוֹעַ

חוֹבֶקֶת הָר. חוֹבְקָה וְלֹא תוּכַל.

מַסָּע לְאֵין מָנוֹס, בְּנַהֲמָה וָקוֹל,

עוֹרֵג לְמִישׁוֹרִים יִשְׁרֵי-הַקַּו. לִנְגֹּעַ

רֻכְסֵי הָאֳפָקִים. קַשּׁוּב – לִשְׁמֹעַ

אוֹתוֹת הָאַזְהָרָה – – – שֶׁלֹּא לִפֹּל!

אֲבָל בַּמַּעֲקָל הַחַד וְהַגָּדוֹל,

בְּהִתְעַגֵּל מַסָּע לְנֶשֶׁךְ כְּדֵי לִבְלֹעַ,

תּוֹךְ הֶסַח-לַהַט, רַב-כַּוָּן, רַב-נוֹהַ

הָרֹס אֶל הַגָּבֹהַ וְכָחֹל.

עַד לַיְלָה בָּא. וְשֹׁפִי-הַמִּישׁוֹר.

וְלוּט וְיַנְשׁוּפִי בֵּין מֶשֶׁךְ לְבֵין דַּחַק

נָע חֵיל-קְרוֹנוֹת בְּקֶצֶב הַמִּזְמוֹר.

שׁוּרָה כַּדִּין. קְשׁוּרָה כְּדִין הַתּוֹר;

רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מֵרִיחַ אֵת הָרַחַק

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן הִשְׁלִים כְּבָר מֵאָחוֹר.

וְלַיְלָה, כִּזְקֵנָה שְׁחֹרַת מִטְפַּחַת

תָּחֲבָה אֶל תּוֹךְ שַׂקָּהּ

יוֹנַת הַצְּחוֹר.

אֵי-שָׁם בְּנוֹף רָמִים, בְּאֶרֶץ טֶרֶם שַׁחַר,

בֵּין צוּק לְצוּק לָבָן הַגֶּשֶׁר הִתְמוֹטֵט.

וְהַמַּסָּע קָרֵב. וְלַשְּׁמוּעוֹת אֵין שַׁחַר

שֶׁמִּי שֶׁהוּא שִׁדֵּר אוֹתוֹת בֵּין עֵת לְעֵת.

וְרֹאשׁ פְּתָנִים לוֹהֵט בְּרַעַל וּבְנַחַר

כִּי אַחֲרִיתוֹ הִבִּיט בְּמַעֲקַל-מוֹעֵד;

וְלֹא יָקוּם מַסָּע בֵּין אֹפֶל לְבֵין צַחַר

וְלֹא יִרְאֶה יוֹנָה נוֹשֶׁקֶת פְּנֵי הַשַּׁחַר

כִּי בְּעוֹדֶנוּ חַי פָּגַשׁ קִצּוֹ הַמֵּת…

וְרַק הַמֶּתַח הַגָּבֹהַּ, הָעוֹבֵר שָׁלֵם,

יָבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֶל אֶרֶץ אֵין לָהּ שֵׁם…

לשלח

מאת

יחיאל מר

בַּיּוֹם הַהוּא בֶּאֱמֶת יִהְיֶה רָוֵחַ

בֵּין הַדְּבוּקִים וְהַדְּבִיקִים לְהַכְבָּדָה.

שְׁקֵטִים נַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֲרֵמָה,

גַּרְעִין לִצְּפֹּן וְהַר לְהַכְחָדָה

וּמְלֹא חָפְנַיִם זִבּוּרִית הַמִּזְוָדָה

בִּתְנוּפַת בַּת שַׁחַף לְשַׁלֵּחַ.

יוֹם גָּדוֹל יִהְיֶה שֶׁנָּשׁוּב לִקְטַנּוֹת.

שֶׁלֹּא נִשְׁאַל עוֹד אִם הֵבִינוּ

כָּל שֶׁשָּׁאַפְנוּ צִלָּם

בִּמְקוֹם לְדָלֵג בַּחַמָּה.

לְפֶתַע יִהְיוּ עֵינֵינוּ קַלּוֹת.

עִם שַׂעֲרוֹתֵינוּ שֶׁהִלְבִּינוּ

נִתְבַּדֵּר בְּרוּחַ חַם

נְשׁוּב אֲדָמָה…

זֶה קַו הַדְּבָרִים

(וְלֹא רַק בְּשִׁיר):

קֹדֶם בָּנִינוּ עָרִים

אַחַר-כָּךְ בִּקַּשְׁנוּ מְחִיר

הַיּוֹם הִצַּעְנוּ מַתָּנָה –

אֲבָל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי חַג

נַפְקִיר הַכֹּל בְּבֵית הַהַמְתָּנָה

שֶׁל תַּחֲנָה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה

בְּלִי כְּתֹבֶת וּבְלִי פְּתָק – – –

וְאָז נְאַמֵּן אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הַחָפְשִׁיּוֹת

שֶׁהַדָּם הֵחֵל בָּן שׁוּב קוֹלֵחַ –

כְּמוֹ הַצִּפֳּרִים לִפְנֵי הַמַּסָּעוֹת

הַנּוֹשְׁמוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת זָרוֹת –

כְּדֵי עַצְמֵנוּ אֶל הַתְּכֵלֶת

לְשַׁלֵּחַ…

עדיין

מאת

יחיאל מר

רְחוֹקִים מִתֵּת הֵם עוֹמְדִים מֵעָלַי,

רְתוּקִים אֶל כֵּף אַלְרָחִים.

בְּכָל הַדְּרָכִים,

בְּכָל הַדְּרָכִים, אֱלֹהַי,

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת כּוֹלְאַי

וְטַעַת לִבָּם רַחֲמִים.

שֶׁיֶּאֱהָבוּנִי –

לְמַעֲנָם.

שֶׁיִּשְּׂאוּ תְּפִלּוֹתַי שֶׁבָּאוּנִי

כַּחוֹתָם.

כִּי גַּם שֶׁלֹּא קְרָאוּנִי

שָׁלַחְתִּי אֶת כָּל קְרִיאוֹתַי

אֶל מַעֲנָם.

- - - - -

אֲנִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשְּׁבִיל הַדּוֹחֶה

צוֹעֵק אָהַבָתִי עַל קוֹצִים.

וְהַשְּׁבִיל בּוֹרֵחַ מִזֶּה וּמִזֶּה

וּשְׁנֵי הַקְּצָווֹת רָצִים.

דָּבָר מְהַבְהֵב –

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה –

הַכְּפוּתִים אֶל הַכֵּף,

הַזּוֹרְחִים מִשְּׁאֵרִית הַנְּשָׁמָה,

אוֹ לִבִּי הַיָּרֵא

לִהְיוֹת לָהֶם

נֵס בַּשְּׁמָמָה…

בין ידידים

מאת

יחיאל מר

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה צְעָדִים. פִּתְחוֹן-פֶּה

לָגֶשֶׁת לְהוֹשִׁיט אֶת הַיָּד

וְלֵאמֹר: הִנֵּה הַבֹּקֶר יָפֶה.

וְהַדֶּרֶךְ עָרוּךְ מְבוֹא הַנָּוֶה

וְהַיַּעַר מִשְׁנֵי עֲבָרָיו, קֻשַּׁט –

זֶה לִכְאוֹרָה לֹא קָשֶׁה…

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה רְגָעִים. נִיד-עַפְעַף.

כְּדֵי מַעֲבָר עַל גֶּשֶׁר הַזְּמַן.

וְלֹא לְהַבִּיט בִּשְׁעוֹן-הַזָּהָב.

לִמְנוֹת אֶת הַטַּל הָאָחוּז בָּעֵנָב

וְלָזוּז מִן הַצֵּל שֶׁלֹּא זָז מִכָּאן;

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֵד – עוֹמֵד מוּכָן

לִהְיוֹת עֵד לִפְגִישַׁת יְלָדָיו…

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה וִתּוּרִים. וְנָפַל

הַחַיִץ הַזֶּה בֵּינִי לְבֵינְךָ,

וְהַכֹּל מִתְבַּקֵּשׁ מֵאֵלָיו; אֲבָל

אִם אֲנִי אֵינֶנִּי וְאַתָּה אֵינְךָ

אֶלָּא נִסָּיוֹן לֹא רָאוּי לִמְשַׁל-

הַפַּחַד הַצַּר עַל עֵינִי וְעֵינְךָ – – –

וַדַּאי לֹא נִצְעַד כָּאן שׁוּם צְעָדִים,

גַּם לֹא נַפְסִיק לְכַוֵּן הַשָּׁעוֹן

עַד נִוָּתֵר מוּל וִתּוּר אַחֲרוֹן

שֶׁבִּטְחוֹן-פְּגִישָׁה בּוֹ

אַיִן.

אלף אבנים

מאת

יחיאל מר

הָהּ, סוּרוּ מֵעָלָיו.

תָּבוֹא הָרוּחַ

לָשֵׂאת פְּעִימוֹתָיו אֶל הַר חָרוּךְ.

צֹרַף הַלֵּב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָנוּחַ

לְבַל יִזְרֶה חֲלוֹמוֹתָיו לָרוּחַ

וְיַעֲבוֹר – בָּרָק בָּרוּחַ

שָׁסוֹעַ כָּל נָטוּעַ וְסָבוּךְ…

כִּי זֶה גִּזְרוֹ –

גְּזָרִים לְפִי גּוֹזֵר,

וְאֵל קְרָעָיו –

קְרָעִים בְּיַד קוֹרֵעַ

וְכָל שֶׁיִּוָּסֵף הוּא רַק גּוֹרֵעַ,

וְעֵת דְּבָרוֹ יָקוּם

דָּבָר לֹא יִוָּתֵר…

לְכוּ, לְכוּ.

דַּרְכּוֹ הִיא חַד-סִטְרִית;

כְּלָבִים אַחֲרָיו יַשְׁמִינוּ מִן הַנֵּשֶׁר.

אַל תִּתְקַשְּׁרוּ. נֻתְּקוּ קַוֵּי הַקֶּשֶׁר,

וּמִכֻּלָם עָרְלוּ פּוֹשְׁעֵי-הַפֵּשֶׁר –

אֲהַבָתָם שׁוֹחֶרֶת לְהַכְרִית…

חֶצְיוֹן-דְּרָכִים

צִיּוּן כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ.

וּבְכִי אַחֲרוֹן עַל גֶּזַע לֹא כָּרוּת.

עַד כָּאן דְּמָעוֹת, מֵעֵבֶר

הִסְתַּלְעוּת,

מֵעֵבֶר,

אֶרֶץ-בַּיִת לָאָבוּד

וְרַק צָיוֹן –

צָיוֹן קְבָרִים בַּדֶּרֶךְ.

עַד הָר חָרוּךְ.

עַד הָר כְּמוֹ תְּהוֹם.

הַגֶּחָלִים רוֹתְחוֹת. הַגַּל רוֹתֵחַ.

וְאֶלֶף אֲבָנִים עַל לֵב אֶחָד עָרֹם

וְאֶלֶף אֲבָנִים סוֹחֲטוֹת אֶת הָאָדֹם

וְכָל הָהָר הַזֶּה רוֹטֵט עוֹד וְגוֹנֵחַ

וְאֶלֶף אֲבָנִים נוֹקְשׁוֹת שָׁם

עַד הַיּוֹם…

הרחוב שלי

מאת

יחיאל מר

שִׁלְשׁוֹם הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְרָאִיתִי רְחוֹב.

אֶתְמוֹל הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְרָאִיתִי יַעַר.

הַיּוֹם הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב וְהִנֵּה חוֹף

וְאָחִי שֶׁעָבַר אֶת הַשַּׁעַר

עַד סוֹף.

לָכֵן אֲנִי הוֹלֵךְ בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב, בְּאוֹתוֹ הַקֶּטַע.

לֶאֱסֹף מִן הַמִּרְצָפוֹת הַיְדוּעוֹת

אֶת פְּרִידוֹת הַקֶּבַע וּפְגִישׁוֹת הַפֶּתַע

וּלְנַשֵּׁק אֶת הַמִּקְרִים וְהַשְּׁמוּעוֹת

הַמְּהַלְּכוֹת.

וַאֲנִי כְּחוֹצֶה יַמִּים וְחוֹתֵךְ נְתִיבוֹת

וּכְמוֹ קוֹלוֹמְבּוּס מְגַלֶּה יַבֶּשֶׁת.

וַאֲנִי כְּרוֹבִּינְזוֹן הַקּוֹשֵׁב לַבְּדִידֻיּוֹת

וְיוֹדֵעַ כִּי עוֹד קָט יוֹפִיעַ שֵׁשֶׁת…

כִּי הָרְחוֹב שֶׁלִּי הוּא כָּל הָרְחוֹבוֹת

וְעֵינַי עוֹבְרוֹת בּוֹ כְּמוֹ רֶשֶׁת

לְגַלּוֹת אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַתְּהוֹמוֹת –

וְאוּלַי מָחָר אֶמְצָא בִּי אֶת הָעֹז

לְהַכִּיר אוֹתוֹ צוֹפֶה מִן הַמִּדְרֶכֶת,

בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד לֶאֱחֹז

וְלָלֶכֶת…

ביתי משנות העמידה

מאת

יחיאל מר

בֵּיתִי עָזַב אוֹתִי. וְכֹה רָעוּעַ

נוֹתַרְתִּי עִם חוֹבוֹת וְרָהִיטִים.

הַמּוּגָנִים תָּמִיד – הִרְגִּישׁוּ רוּחַ,

הַחַלּוֹנוֹת הָלְכוּ עִם הַכְּתָלִים –

פִּתְאֹם קִירוֹת הוּרָמוּ, בְּאַדִּיר,

כְּבִפְקֻדַּת מִצְעָד

לָנוּעַ אֶל מֶרְחָב שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד עִיר

שֶׁלֹּא הָיָה חַטָּאת.

לָקוּם אָדִישׁ. לִקְרֹעַ וְלִשְׁבֹּר

אֶת הַתִּקְווֹת אֲשֶׁר שִׁקַּעְתִּי בַּמַּסָּד

וְהָעֶרְגוֹת אֲשֶׁר תָּלִיתִי בַּפְּרוֹזְדוֹר

בְּאֶפֶס יָד –

אֵיךְ הֶעֱרִים עָלַי וְאֵיךְ הוּרַם

וְאֵיךְ רָחַב לְפֶתַע וְנָשַׁם.

וְאֵיךְ רָאִיתִי אֶת חוֹמַת-גַּבּוֹ

וְאֵיךְ הִשְׁלֵיתִי אֶת לִבִּי שֶׁהוּא לִבּוֹ.

וְאֵיךְ חוֹזֶרֶת אֶל חַיֶּיהָ בְּאֵין קִיר

תְמוּנַת שַׁגַּל עַל וָו שֶׁבָּאֲוִיר – – –

בֵּיתִי מִשְּׁנוֹת הָעֲמִידָה הֵחֵל לָרוּץ.

עִמּוֹ אָבְדוּ קְנֵה-הַמִּדָּה

שֶׁל פָּנִים וָחוּץ –

מַבִּיט רְחוֹב בְּעַיִן תִּמְהוֹנִית

בְּאִישׁ אֲשֶׁר בֵּיתוֹ הָלַךְ

וְהוּא עֵירוֹם לְחֹשֶׁךְ וְצִנָּה…

- - -

הַיֵּשׁ דָּבָר יוֹתֵר מַחֲרִיד

מִכְּלֵי מִטְבָּח בְּאֵין מִטְבָּח,

סַפַּת-פִּנָּה לְלֹא פִּנָּה?

עוֹד לֹא הָיְתָה דַּלּוּת כְּדַלּוּתִי.

אֲפִלּוּ כֹּתֶל אֵין לִי לְמִצְחִי.

שיר על שרש וצפור

מאת

יחיאל מר

לֹא יָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת.

וְיוֹמִי מֵעָלַי כְּמוֹ אֹהֶל שָׁחֹר

וְכָל הַכְּלוֹנְסָאוֹת

רֻתְּקוּ אֶל לֶב-לִבִּי.

אָז הָלַכְתִּי אֶל הַשֹּׁרֶשׁ

וּבִקַּשְׁתִּי גַּם צִפּוֹר

וְשָׁאַלְתִּי:

מֶה הָיָה לַאֲבִיבִי?

אָז אָמַר הַשֹּׁרֶשׁ: לוּ הָיִיתָ שֹׁרֶשׁ

בַּמִּסְתּוֹר בָּקַעְתָּ יְרִיעוֹת הַשְּׁחוֹר.

וְצִפּוֹר עָנְתָה לִי: לוּ שָׁכַנְתָּ חֹרֶשׁ

בְּהֶמְיָה שָׁמַעְתָּ פַּעֲמֵי מִזְמוֹר.

הִקְשַׁבְתִּי מְאֹד.

וּפֶתַע בָּכִיתִי רַב בֶּכֶה עַד אוֹר –

דְּמָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

וּבְנָפְלָן עַל שֹׁרֶשׁ לְהִצְטַלֵּל

כָּנָף רָחֲצָה בָּן צִפּוֹר.

אָז עָלוּ מִשֹׁרֶשׁ פִּקְעֵי עֵינַיִם

וְעָלֶה פִתַּח כָּל אֶצְבְּעוֹת חַיָּיו.

לְבָבִי הָיָה צִפּוֹר יְפַת-כְּנָפַיִם,

שְׁעָרִי כְּיַעַר, וּזְרוֹעִי עָנָף.

בִּדְמָמָה גָּבַהְתִּי.

הָיִיתִי רָחוֹק מִהְיוֹת עָנָו…

על סף הארץ

מאת

יחיאל מר

הִנֵּה אֲנִי חוֹזֵר לִמְקוֹם בּוֹ לֹא הָיִיתִי.

עָיֵף אֲבָל חוֹתֵר.

הַכֹּל מֻכָּר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

תָּעִיתִי

הַרְבֵּה שָׁנִים בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.

תּוֹשָׁב וָגֵר –

פּוֹרֵחַ בָּעוֹנָה,

נוֹשֵׂא אֶת גַּרְעִינַי אֲשֶׁר הָרִיתִי

בְּהַסְתֵּר –

לָתֵת פִּרְיִי לְאֶרֶץ זוֹ אִוִּיתִי,

בָּשֵׁל לְהִשָּׁבֵר…

בָּנִיתִי לִי בֵּית-כְּנֶסֶת מִשֶּׁלִּי.

וֶאֱלֹהִים שֶׁבַּמּוּחָשׁ

עִמִּי כּוֹרֵעַ בְּהֵיכַל הַיַּעַר.

וְהוּא עַצְמוֹ שַׁמָּשׁ,

מַלְאַךְ-שָׁרֵת וּכְלִי –

וְאֵין לֵידַע מֵאֵיזֶה צַד הַשַּׁעַר.

כִּבְשַׂת הָרָשׁ

אֲבָל עַל כֵּס הַדְּמִי – – –

לְמַרְגְּלוֹת נוֹפֵל אֱלוֹהַּ-נַעַר.

הָאֵשׁ אֲשֶׁר יָּדַעְתִּי-לֹא-יָדַעְתִּי,

זֶה עַמּוּדוֹ בַּלַּיְלָה לְעֵינַי.

רַק חֲלוֹמִי הַמּוֹלִיכֵנִי מִתְוַדֵּעַ

לְפֶלֶא שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ אֵינַי.

לְנִחוּשׁוֹ כְּמוֹ עִוֵּר הִגַּעְתִּי,

טוֹבֵעַ

עַד עֹמֶק הַגְּבָהִים, שָׁם אֱלֹהַי

הוֹלֵךְ עִמִּי שְׁלוּב-זְרוֹעַ וְנוֹגֵעַ

בְּרַחֲמִים לְמַגָּעָם כָּמַהְתִּי –

וְעוֹצֵם

עַל סַף הָאָרֶץ

אֶת עֵינַי.

ולא הי

מאת

יחיאל מר

הָלַךְ הָלֹךְ וְכָבֹה

נֵרוֹת רוֹאוֹתָיו הַדּוֹמְעוֹת –

אֶחָד שֶׁנִּצָּב בַּמָּבוֹא

וְאֶחָד בַּמַּעֲבָר, לְאוֹת

מֶה עָבַר וְלֹא יָבוֹא

בְּחֶשְׁבּוֹן הַנִּגְרָעוֹת.

פָּנָיו שֶׁשֻּׁנּוּ בַּמַּרְאָה

סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל בְּפָנָיו,

הָעֹז שֶׁנּוֹלַד בַּיִּרְאָה

הָאוֹר שֶׁשָּׁקַע בְּנוֹפָיו.

וַאֲרוֹן הַקִּיר הָאָפֵל

אָסַף אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת

שֶׁהָיוּ יוֹנִים מַהְגּוֹת

בַּאֲרוֹן הַקִּיר הָאָפֵל.

הָלַךְ הָלֹךְ וְחָכֹה

לָבוֹא עַד הַדֶּלֶת

הַהִיא.

וְכָל כֹּחוֹ הַשּׁוֹאֵל

הַשָּׁמוּר לְטוֹבָה עִמּוֹ

(יְלִיד הָאָרוֹן הָאָפֵל)

עֲזָבָהוּ כְּמוֹ אִמּוֹ

בִּרְאוֹתָהּ מִקָּרוֹב

אֶת הַהִיא…

הָלַךְ הָלֹךְ וְשָׁחֹה

בְּקִדָּה לְמַפִּיל הַצֵּל.

וְהִגִּיעַ עָדָיוֹ לֹא בָּכֹה

וְלֹא הִי.

לעת עתה

מאת

יחיאל מר

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי חוֹשֵׁב דְּבָרִים

אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּנִסיֹונֵי-לְעֵת-עַתָּה.

מָחָר אוּלַי יָבוֹאוּ הַשָּׁרִים

לָנוּד לְהָגוּתִי הַמְּעַטָּה.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי בּוֹנֶה בָּתִּים

מִתּוֹךְ בִּטְחָה שֶׁהֵם יָפִים מְאֹד.

מָחָר אוּלַי יָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים

הָרְגִילִים בְּאֹהָלִים לִשְׁבֹּת.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי קוֹרֵא בְּשֵׁם

כָּל עֶצֶם הַקּוֹרֵן מִמַּהוּתוֹ.

מָחָר אוּלַי יֵצֵא מִתּוֹךְ פְּשׁוּטוֹ

גָּדוֹל מִכָּל כִּנּוּי וּמִתְנַקֵּם.

לְעֵת-עַתָּה אֲנִי שׁוֹכֵב בַּחוֹל

מֻסְפָּד כַּדִּין – וּמֵת לְעֵת-עַתָּה.

אֲבָל – אוּלַי – הָרוּחַ שֶׁשָּׁקְטָה

הִנָּהּ עַלְמָה שֶׁנָּחָה מִמָּחוֹל?

שיר בטוח

מאת

יחיאל מר

הָיִיתִי. עַל כֵּן אֶהְיֶה.

כָּמוֹךָ כָּמוֹךָ – גְּדוֹלִי.

יִקְרֵנִי כָּזֶה גַם כָּזֶה

תַּכֵּנִי בָּאֵשׁ אוֹ חֹלִי –

עֲפָרִי לָרוּחוֹת יִזָּרֶה

וּבְזַעַם תִּמְחֹק מִשְׁעוֹלִי;

אֲבָל גַּם כֹּחֲךָ אֱלֹהַי, לֹא יוּכַל

לְעֻבְדַּת קִיּוּמִי בֶּחָלָל…

הִנֵּה אֵינְסוֹפֶיךָ עָלַי

וַאֲנִי, הַקָּטָן נוֹשְׂאָם;

הִנֵּה כָּבְדְךָ עַל כְּתֵפַי

וְחָזִי בִּנְשִׁימָה יִתְרוֹמָם;

וְחוֹתֵר וְחוֹתֵךְ בְּחֵילַי

חָמְרֵי הַשָּׁמַיִם – כַּיָּם.

וְאִם גַּם יָדְךָ עַל חַיַּי תִּנְחַת –

וְיָדַעְתָּ אוֹתִי בֵּין שֻׁלְחָן וְכַף-יָד.

וְכָל נוֹרָאוֹת שֶׁתַּרְאֶה

שׁוּב לֹא תְּכַסֶּינָה מִדַּת-

בְּדִידוּתְךָ שֶׁאָמְרָה: נִרְאֶה,

אַלְזְמַנְךָ שֶׁלָּחַשׁ: מִיָד – –

וּבְקוּם בִּי רוּחִי הָרָפֶה,

וּבְקוּם בִּי רוּחִי כְּמַתָּת –

וְנִפְזַר כֹּחֲךָ וְהִנֵּה

הוּא בַּצַּיִד וְהוּא בַּצַּיָּד,

וּבְרַחַשׁ טִפּוֹת הַיּוֹרֶה –

בְּיִצְרִי לְהַגִּיעַ עַד – – עַד…

וּבְאֶלֶף חֻלְשׁוֹת הוּא רָוֶה

וּבְאֶלֶף גְּבוּרוֹת הוּא יִמְעַד.

וּבְכָל גַּעֲגוּעַי הוּא יָפֶה

כִּי אַתָּה מַחְצַבְתּוֹ הָאַחַת – –

וַאֲנִי כֹּחֲךָ הַנִּצְחִי, הַמְפֻזָּר –

עַל כֵּן אֶהְיֶה.

קִיּוּמְךָ הַמּוּשָׁר.

שבחי איש

מאת

יחיאל מר

הוּא לֹא קָנָה הַרְבֵּה אַךְ הַמְּעַט

הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּאֶגְרוֹפָיו כְּמוֹ גוֹזָל.

הוּא לֹא הָלַךְ הַרְחֵק אֲבָל צָעַד

יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לֵילוֹ הַמְּלֹהָט –

כִּי כָּךְ הֻטַּל.

הוּא לֹא הֵשִׁיב דָּבָר אֲבָל שָׁאַל

לֵאלֹהָיו בַּדֶּרֶךְ אֶל עַצְמוֹ.

יוֹמָם שָׂרָה עִם מְאִיצוֹ וְעִם חוֹסְמוֹ,

אַךְ כָּל שָׁלָל הוּא לֹא הֵלִין בַּאֲסָמוֹ

מִפְּרִי עַד טַל.

לֹא נִמְצְאוּ לוֹ מַרְגָּלִיוֹת אֲבָל פִּתּוֹ

יָבְשָׁה בְּמַבָּטֵי הָרְעֵבִים.

גַּם כִּי לָאָה מְאֹד עָקַף שְׁלֵוִים

וּכְאֵבוֹ הָיָה קַשּׁוּב לַכְּאֵבִים

אָרְחוּ אִתּוֹ.

וּבְפָגְשׁוֹ אֶת לֵיל-מוֹתוֹ הַמַּחֲרִישׁ

שָׁכַב עַל חֶלְקָתוֹ אֲשֶׁר חָרַשׁ

וְלֹא חִנְחֵן וְלֹא בִּקֵּשׁ וְלֹא דָּרַשׁ –

וְרַק הָרֶגֶב וְהַבֹּקֶר הֶחָדָשׁ –

שִׁבְחֵי-הָאִישׁ…

מסע נפש

מאת

יחיאל מר

וְאִם לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפֵי הַדְּבָרִים

וְאִם לֹא לִירֹא מִן הַגּוּף וּמִן הַנֶּפֶשׁ

וְלָבוֹא בְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת חֲדָרִים –

הֲלֹא נִשְׁמַע אֵיךְ שֶׁהֵם נִדְבָּרִים

לַעֲזֹב הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ…

וְלַחֲרֹג מִן הַפְּרָט וְלָצֵאת אֶל הַכְּלָל

בִּתְנוּעַת חֲלִיפִין

מִתְמַלֵּא הֶחָלָל רֵיקָנוּת

מִתְרוֹקֵן עַד הֱיוֹת לְחָלָל,

עַד חֲשׂף כָּל קִירוֹת כִּסּוּפִין –

רַק מַרְאָה וּפָנֶיהָ לַכֹּתֶל הִסְדִיקָה הַדִּין,

דִּין טַחַב מוֹסְדֵי הַמִּגְדָּל.

וְאִם לֹא לִירֹא מִגּוּף עַד שָׁמַיִם

וְלָמֹד נִכְחָהּ הַכֹּחַ הָאָפֵס –

אֵיךְ הַבֹּקֶר הַפְּנִימִי יוֹם אֶחָד פָּרַשׂ כְּנָפַיִם

אֵיךְ הַיַּעַר לֹא עוֹד פְּנִימָה

אֶלָּא הֶרָה עַד אָפְסַיִם –

וַאֲפִילוּ צִיץ בֶּן עֶרֶב שֶׁהִרְהִיב צַפּוֹת לְנֵס,

אֵיךְ גַּם הוּא הִמְרִיד כּוֹתֶרֶת

מוּל הָרִיק הַמִּתְכַּנֵּס…

וְנוֹתַרְנוּ קִירוֹת מוּל קִירוֹת

אֵיזֶה מֶרְחָב מָעוֹף

לַבּוּשָׁה רְגִילַת הַזָּוִית!

וְחַגּוֹנוּ כְּפִירוֹת עַל כְּפִירוֹת

וּבֵיתֵנוּ עָזוּב מֵעָזוּב –

וַנִּלְמַד בַּחַלּוֹן לְהַבִּיט

וְלַחְמֹד אֲבִיבִים וּנְשִׁירוֹת

כִּי שֶׁלָּנוּ הָיוּ כְּעָתִיד

שֶׁנִּטְמַן בֵּין קִירוֹת לְקִירוֹת

וְאִם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְהַגִּיעַ חַדְרֵי חֲדָרִים

מוּל כָּל הַבַּדִּים אֲשֶׁר לֹא נְצַיֵּר עוֹד –

וְאִם לֹא שֶׁלָּנוּ עַתָּה הַנּוֹגְנִים וְשָׁרִים

וְאִם עֲזוּבִים כַּגַּגּוֹת הַכְּפָרִים

חֲסִידוֹת פָּרְשׁוּ מֵהֵמָּה בְּכִוּוּן-יִתְבָּרֵר-עוֹד,

וְאִם לֹא בָּנוּ לְעַצְמָם הֵם מְדַבְּרִים

בְּמִלִּים לֹא נְדַּבֵּר עוֹד – – –

אָז קְרוֹבִים יָמֶיהָ. אֵין-סוֹפִית וַאֲבוּדָה

הִיא עַל רֹאשׁ אָמִיר תָּנוּעַ

מִכָּבְדָהּ יִשַּׁח יַרְטִיט

וְתִשְׁתֹּק אֶת עֱנוּתָהּ

מוּל הַבַּיִת הָרָעוּעַ

וְתַבִּיט תַבִּיט תַבִּיט

אֶל הַגּוּף אֲשֶׁר שָׁמַם

כְּמוֹ חוֹב שֶׁלֹּא שֻׁלַּם.

רחף

מאת

יחיאל מר

וְהַדְּבָרִים הָיוּ אוֹבְדֵי מִשְׁקָל.

וְהַקְּלִילוּת עָבְרָה בַּמַּחֲנֶה –

בְּשׂוֹרַת-אִיּוּם מֵאֹפֶק מְחֻשְׁמָל;

עוֹדָהּ נִצְּבָה, נִצָּב בַּמַּחֲזֶה

עֲנֶנֶת-כְּלוּם, אַפְסִית, עָב-קַל– –

הָאִישׁ שֶׁלֹּא שָׁאַל לֹא נַעֲנָה

אַךְ מִשְׁקָלוֹ פָּחַת, וְלֹא נָפַל

אֶל תְּהוֹמוֹ. וּמַצָּעוֹ הַמְהַנֶּה

לֹא מָט וְלֹא פּוֹרֵר וְלֹא אֻכַּל…

רַק בַּשּׁוּלַיִם הִתְגַּנֵּב עַקְרָב

כְּמוֹ עֲטֶרֶת אֹפֶל מִסָּבִיב –

בְּעוֹד עָנָן לָהַט, לָבָן מְזֵה-שָׁרָב,

כְּבָר הַשָּׁחוֹר הִבְקִיעַ וְהִרְהִיב

לָעוּט עָלָיו וּלְהַדְבִּיר תַּחְתָּיו

כָּל הַבָּהִיר וְהַמּוּאָר וְהַמַּזְהִיב

וּלְהַכְהוֹת אֶת הַחַדִּים בַּמְעֻרְפָּל…

וְהַדְּבָרִים הָיוּ אוֹבְדִים לְאַט, אֲבָל

קְלִילוּת אֵין גּוּף רִקְּדָה וְרִחֲפָה –

אֲפִילוּ הָעֵצִים הֻכּוּ בְּעִוָּרוֹן

קְצוּצֵי שְׁלוּחוֹת בְּרֶגֶל יְחֵפָה

בְּזֶרֶם הָאֵין-אוֹר וְאֵין-חָרוֹן –

כָּלוּ מִדּוֹת וּתְאוֹמֵי-אֵיפָה

חָבְרוּ לָצוּף בִּמְחוֹל הַחִוָּרוֹן –

וּמְחֻיָּכִים, לֹא אֲנוּסִים לַעֲיֵפָה

פָּרְחוּ חַסְרֵי כְּנָפַיִם מֵחַלּוֹן…

וְלֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא זָע.

וְלֹא הָיָה אֶחָד יָחִיד, חָלָל

עַל דְּבֵקוּתוֹ הַשִּׁגְיוֹנָה בַּהֲזָיָה;

אֶחָד יָצוּק, צָמוּחַ, מְקֻלָּל –

צָמוּד, אֵזוֹב, אֶל אֶבֶן הַבְּדָיָה – – –

וְלֹא הָיָה כּוֹכָב הוֹפֵךְ מַפָּל,

רַק רַחַף אֵין תִּכְלָה הָיֹה הָיָה

וְהַדְּבָרִים הָיוּ

אוֹבְדֵי מִשְׁקָל.

עד אור

מאת

יחיאל מר

אָמַר חֲכַם-הָרְאִיָּה:

מַה-טּוֹב שֶׁמַּבָּטֵנוּ אֵין-אוֹנִים

נָסוֹג מִקִּיר

מֻכֵּה-חַמָּה

וְנָס, וְלוּ מִסַּל-הַנְּצָרִים

לָשׁוּב לַחְמוֹד

בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁהִצִּיבוּ גְּבוּל…

הָהּ, עִוָּרוֹן בָּרוּךְ,

אֲבִי הָעֵרָגוֹן, הָאֱמוּנָה וְהַקִּימָה

לָלֶכֶת שְׁבוּי-חָזוּת

אֶל רֹחַב הַחַלּוֹן הַמִּתְפַּקֵּעַ מֵהָכִיל

אָדֹם לוֹהֵט וּתְכֵלֶת רוֹטֵטָה,

וּמְנַבֵּא גְדוֹלוֹת מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָג…

הַשֶּׁבַח שֶׁבִּינוֹתָ לְהַסְתִּיר

עֵצִים בַּעֲרָפֶל, תּוּגוֹת בַּיַּיִן, יַתְמוּת בַּשִּׁכְחָה

הֲדַר נָשִׁים בְּרַחַשׁ צְעִיפִים – –

וְאוֹר הַהַפְתָּעוֹת בְּבֶרֶךְ כָּל נָתִיב…

אָמַר חֲכַם הָרְאִיָּה:

הַשֶּׁבַח שֶׁבִּינוֹתָ לְהַסְתִּיר,

נָטַעְתָּ לְחַיֵּינוּ אֹפֶק

נָתַתָּ לְמוֹתֵנוּ שִׁיר

וּנְשָׁמָה גְדוֹלָה

לָבוֹא לָבוֹא

עַד אוֹר.

בזה מעבר

מאת

יחיאל מר

בָּזֶה מָעֳבָר

בְּדֵעָה צְלוּלָה

עַל זֶה הַשֻּׁלְחָן

וּבְזוֹ הַשְּׁעָת

וּבָזֶה גַם מֻגְדָּר

תַּאֲרִיךְ הַתְּחוּלָה

וְהוּא מֶשֶׁךְ הָעֵט

בֵּין הַכְּתָב וְהַיָּד

וְנִקְבַּע וְאֻשַּׁר

בְּדֵעָה צְלוּלָה

וְנִקֵּב הַמּוֹעֵד

בִּסְעִיף נִפְרָד

עַל שֻׁלְחָן שֶׁמּוֹעֵד

וּבִכְתָב שֶׁנִּשְׁמַט

בָּזֶה מָעֳבָר

בְּדֵעָה בְּלוּלָה

עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹבֵד

וּבְאֶפֶס יָד –

וּבָזֶה בָּאתִי

מֵעֵבֶר לָאוֹת

אֶל הֶחָתוּם

מְאֹד.

ב

מאת

יחיאל מר

אקוורל

מאת

יחיאל מר

א.

שְׂדֵה קִמְשׁוֹנִים. שְׁחָקִים שֶׁלָּאוּ

מִלִּהְיוֹת כְּחֻלִּים.

הַחֹם נוֹתֵן לְקַו הָרֶכֶס

חַיִּים כְּפוּלִים.

מֶרְחַב-כְּנִיעָה. וּבְרוֹשׁ בַּסֶּלַע.

שְׁחֹרָה חֲנִית הַנְּקָמָה.

הַרְבֵּה שֻׁבַּר כָּאן חֶרֶס חֶרֶס

הַרְבֵּה גָוַע כָּאן בַּצָּמָא – – –

שְׁבָטִים, צְבָאוֹת וְכֹבֶד רֶכֶב,

נְתִיב-מַצְבִּיא וַחֲלוֹמוֹת…

שְׂדֵה קִמְשׁוֹנִים – לֹא צְחוֹק לֹא בֶּכֶה

וְלֹא עוֹד…

עַזּוֹת שִׁלְטוֹן הַצָּהֳרַיִם,

מַלְכוּת מַלְכוּת בָּרְהָטִים.

רַק עַל הָהָר, נוֹשְׁקֵי שָׁמַיִם

בִּלְבוּשׁ בֵּית-יְתוֹמִים-מִשְּׁנַיִם

תִּצְעַד שׁוּרַת יַלְדֵי-בָּתִּים…

כִּתָּה גְדוֹלָה. לְלֹא מַשְׁגִיחַ.

וְחַם. וּמֵימִיּוֹת רֵיקוֹת.

וְלַהַט צָהֳרֵי-רָקִיעַ – – –

אֵלִי שֶׁלִּי הַאִם תַּגִּיעַ

לְצֵל,

וְעֶרֶב-אַגָּדוֹת?

ב.

שְׂדֵה קִמְשׁוֹנִים. וְשָׁבָה חֶרֶב

אֲשֶׁר עָשְׂתָה בִּלְהָטִים,

אֲשֶׁר יוֹמָם הִדְבִּירָה טֶרֶף

וְסִכְסְכָה עַד בּוֹא הָעֶרֶב,

עַד שׂבַע מְדָנִים.

וְרוּחַ שֶׁאָרְבָה בַּוָּאדִי

יָצְאָה לָחֹן אֶת הַצְּמֵאִים.

הָאוֹר אַחֵר. וּכְמוֹ הֶחֱרִיפָה

תְּחוּשַׁת הַגֹּבַהּ הַצָּלוּל.

הָרְאוּת בְּלִי מוֹדְדִים הוֹסִיפָה

שְׁנֵי מוֹרָדוֹת וְהַר לַגְּבוּל –

וְהַשְּׁמִיעָה אֲשֶׁר הֵנִיפָה

רִשְׁתָהּ, חוֹזֶרֶת מְלֹא הַלּוּל…

עַרְבִּית קְמוּרָה. בִּשְׂפַת הַבֶּרֶז

מְשׂוֹחֲחוֹת הַחֲצֵרוֹת…

וּפְתִיל וּפְתִיל וְחֶרֶס חֶרֶס

קוֹרוֹת הָעָם

שָׁבִים לִחְיוֹת.

על ירושלים

מאת

יחיאל מר

יָרַד עָנָן. וּמֵעֵינְךָ נִסְתֶּרֶת

הָעִיר. הָאוֹר. בָּבוּאָתְךָ בָּרְאִי.

רַק הַמַּגָּע הַזָּר וְהַמִּשְׁיִי

וְצִפִּיָּה עַזָּה וּמְשֻׁחְרֶרֶת

לְקוֹל. לְקָו. לִדְמוּת מְאֹד מֻכֶּרֶת,

הַמְּבַקֶּשֶׁת עַל חַיֶּיהָ מִיָּדְךָ.

אֲשֶׁר סָקַרְתָּ תְּמוֹל מְלוֹא שָׂדְךָ –

אֲבָל עַתָּה הַשִּׁכְחָה גוֹבֶרֶת – – –

בַּנוֹף הַזֶּה הַאִם עוֹד יְלֻקַּט?

הַקֶּשֶׁב בֶּעָנָן. וְיַד הַמְנַצֵּחַ

מַפְשֶׁלֶת מָסַכִּים מִדֶּרֶךְ צְעִירָה…

גַּגּוֹת גַּגּוֹת סָבִיב, הוֹ אֶרֶץ זַהֲבַת-

חַמָּה בַּצַּמָּרוֹת. וְהַחַלּוֹן זוֹרֵחַ,

וְכָל הַמַּרְזְבִים דּוֹבְרִים אֵלַי שִׁירָה…

בקתה בהרים

מאת

יחיאל מר

מוּל בִּקְתָּתְךָ, אֵלִי, פָּרְחוּ דְּמָעוֹת.

דָּמְעוּ פְּרָחִים בַּפֶּתַח הָרָווּחַ.

סַפְסָל עַתִּיק מַזְמִין וְלֹא לָנוּחַ,

וְהַבִּקְתָּה מְלֵאָה אוֹתְךָ מְאֹד.

יְפִי עֵדִים שֶׁלֹּא בָּכִינוּ שָׁוְא.

יְבוּל הַצַּעַר מִתְנוֹסֵס בְּאֹדֶם;

וַאֲחֵרִים אֲשֶׁר הָיִינוּ קֹדֶם

קְצֵה סַפְסָלְךָ אִוִּינוּ לְמוֹשָׁב.

בְּלַחַשׁ נְסַפֵּר בִּגְבוּרָתְךָ,

הַמְתַכְנֵן דְּבָרִים בִּפְנִים הַבַּיִת.

וְרַק צִלְּךָ בַּסֶּלַע וּבַזַּיִת

סוֹקֵר אוֹתָנוּ מִמִּגְדַּל תְּמוּרָתְךָ.

וְיוֹם גָּדוֹל חוֹזֵר אֶל הַחַלּוֹן.

אַתָּה נוֹשֵׁם מֵאֲחוֹרֵי גַבֵּנוּ.

אֵימָה הוֹמָה – – רַק פֶּרַח דִּמְעָתֵנוּ

זוֹרֵחַ מוּל כּוֹכָב הַחִדָּלוֹן…

הנה להק יונים

מאת

יחיאל מר

הִנֵּה לַהַק יוֹנִים –

חֲמִשִּׁים כֹּחוֹת צִפּוֹר

בְּתַחֲרוּת לְבָנָה.

הִנֵּה בְּנֵי הַגּוֹנִים

שֶׁל אִמָּא אוֹר

מְשַׂחֲקִים עֲנָנָה.

חַסְרֵי עֶרְגָּה

אַךְ בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם.

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי פָּשׁוּט

לָהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם.

וּשְׁרִיקַת הַכָּנָף,

וְכִנּוּף הַמֶּרְחָב,

וְאַמְבַּט-הַתָּמִיד –

מַה לֻּקַּח, מַה גֻּנַּב

מִנִּצְחָם אֶל יָמָיו

שֶׁל הַלֵּב הַמַּבִּיט?

רַק צִלָּם הַמָּהִיר מֵעֵינַיִם

וְצוֹחֵק וְחוֹמֵק מִנּוֹפֵל אַפָּיִם.

הִנֵּה לַהַק חוֹנִים

עַל בָּתֵי-אֵין-מִדּוֹת,

וְהָעִיר נָאוָה…

וְשַׁלְגֵּי הַיּוֹנִים

עַל הָרֵי הַגַּגּוֹת

כְּכִסּוּי אַהֲבָה…

הוּלדת הזריחה

מאת

יחיאל מר

הָאַיָּלָה, זְקוּפַת עֵינַיִם. – אֲגַמֶּיהָ

קְפוּאֵי כִּשּׁוּף לְשֵׁמַע צַעַדְךָ.

גַּם מַעֲטֵה חֲלוֹם כִּי יַעַטְךָ,

תָּחוּשׁ אֶת הָאֵימָה. וּכְמוֹ קָמֵעַ

תָּלוּי אֵין-כֹּחַ עַל צַוְּארֵי-הַצּוּק,

בְּיָד פְּתוּחָה מְאֹד תְּלוּיִים חַיֶּיהָ,

גְּלוּיִים כָּל כָּךְ בְּחֶסֶף פִּרְפּוּרֶיהָ – –

בְּעוֹד הַכֹּל קָבוּעַ וְיָצוּק…

הַיַּעַר הַכָּמֵהָּ לְגַלְגֵּל

הֵדֵי הַזְּעָקָה רָחוֹק – אֶל עֵבֶר

הָרְכָסִים כִּבְדֵי הַחֲשֵׁכָה –

וְעֵת עֵינֶיהָ יִמָּלְאוּ מִצֵּל,

הָאִישׁוֹנִים דּוֹלְקִים בְּאוֹר הַשֶּׁבֶר –

וּמִדָּמָהּ – כָּל אֹדֶם הַזְּרִיחָה…

אחד נכנס לפרדס

מאת

יחיאל מר

נִכְנַס לַפַּרְדֵּס וְנִבְהַל.

אַחַר מִהֵר לְהוֹרִיד

אֶת הַטּוּרִיָּה וְאֶת הַסַּל –

וְהֵחֵל לַעֲשׂוֹת בּוֹרוֹת.

גּוּמוֹת חֵן

לְחָיֵי הַפַּרְדֵּס.

כְּפוּפוֹת עָבַד.

וְלֹא רָאָה

מִשְׂחַק הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַפְּרִי,

מִשְׂחַק הָרוּחַ בֶּעָלִים,

וְרַק יָשַׁב לְהַשְׁהָיָה

עַל חוֹל זָהֹב-אָדֹם טָרִי

וְהֶעֱלָה עֲשַׁן-בְּדָיָה

בְּעִגּוּלִים כְּחַלְחַלִּים.

וְכָךְ מֵעֵץ לְעֵץ

מָשַׁךְ אֶת דָּפְנוֹתָיו –

וְשֹׁרֶשׁ לֹא הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ

זְמוֹרוֹת לֹא נֶהֶפְכוּ לוֹ לְדוֹקְרָיו –

וְהַטּוּרִיָּה בְּשֶׁלּוֹ וּבְשֶׁלָּהּ

הָלְכָה לְפִי הַקַּו

הַתָּם וְהַיָּשָׁר עֲדֵי הֵנֵץ

כּוֹכָב מֵעַל לַבַּיִת

הַמָּזְהָב.

יִשֵּׁר הַגַּב.

כִּתֵּף הַסַּל.

כִּי עַל עַרְבּוֹ צָנַח הַיּוֹם.

וּבְעוֹד הַפַּרְדֵּס הָלַךְ וְאָפַל

יָצָא בְּשָׁלוֹם.

סֵיפָא

מאת

יחיאל מר

לֹא נוֹלַדְתִּי לְהַשְׁלִים. עִם מִי

אֲנִי מְדַבֵּר? אֶל מָה

אֲנִי שׁוֹתֵק? מִי הוֹלֵךְ עִמִּי

אֶל תּוֹךְ הַדְּמָמָה?

כַּדּוּר הָאֵשׁ הַמְפַחֵם יָדַי

אֵין לִי לְאָן לְהַשְׁלִיךְ.

אִם לְהַמְרִיא וְאִם לְהַנְמִיךְ –

לֹא דַּי.

אֲנִי חוֹזֵר עַל זֶה חוֹזֵר

אֶל זֶה וְלֹא חוֹזֶה

דָּבָר אַחֵר.

בְּרַחֲמֶיךָ –

אֲנִי צוֹעֵק אָבִי, וְלֹא אֵלֶיךָ.

קיץ תשכ"ז

[כְּאָז בְּאוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים]

מאת

יחיאל מר

כְּאָז בְּאוֹתָם יָמִים רְחוֹקִים –

צְמֵא-אֲנָשִׁים בְּלֶכְתִּי בַיַּעַר

וְחוֹלֵה-יְעָרוֹת

בֵּין קִירוֹת הַבָּתִּים.

שעת שהות

מאת

יחיאל מר

שְׁעַת שָׁהוּת. בִּדְבַב הָרוּחַ,

עַתִּיק הַסִּפּוּרִים לוֹבֵשׁ בָּרָק.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ לָנוּחַ

קָמִים מֵאֵפֶר בִּכְתֹנֶת-חַג.

בִּתִּי קוֹשֶׁרֶת לִי בְּתַלְתַּלֶּיהָ

קַצְוֵי זְמַנִּי מִתּוֹךְ תְּמִימוּת קוֹרְנָה.

חָזְרָה סְפִינָה שֶׁלִּי מִטִּלְטוּלֶיהָ,

וּפַנָּסֵי הָרֹגַע עַל תָּרְנָהּ.

הִנֵּה הַבַּיִת קָם. וְרֹבֶד רֹבֶד

אַבְנֵי בִּנְיָן הָיוּ הַסְּעָרוֹת;

מִזֶּה הַשֶּׁקֶט וּמִזֶּה הַכֹּבֶד

וְחַלּוֹנוֹת קְרוּעִים לְהַשְׁעָרוֹת…

שְׁעַת שָׁהוּת. בִּיבַב הָרוּחַ

נוֹשֵׁק הַלַּיְלָה נְתִיבוֹת בַּיָּם.

קוֹלוֹת קוֹלוֹת, שִׁכְבִי, בִּתִּי, לָנוּחַ.

הַדַּיָּגִים קוֹרְאִים לִי אֶל רִשְׁתָּם…

לפתע

מאת

יחיאל מר

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

הָיִיתִי דֶרֶךְ אֲרֻכָּה

הָיִיתִי תַּחֲנוֹת וְעִקּוּלִים,

קִטְעֵי שְׁתִיקָה מְנֻמָּרִים

בְּצַעֲקוֹת גָּרוֹן אַדְמוֹנִיּוֹת –

צְחוֹק יְלָדִים

וַעֲגָלָה שְׁבוּרָה,

וְסוּס בּוֹרֵחַ נֶעְלָם בָּאֹפֶק…

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

וְהֶהָרִים קָרְבוּ

בְּעוֹד אֲנִי, נִדְמֶה, דִּשְׁדַּשְׁתִּי

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

הַאִם עַל דַּעְתִּי

אֲנִי טָחַנְתִּי רוּחַ,

אוֹ עַל דַּעַת הַמָּקוֹם?

וּמַהִי דַעַת הַמָּקוֹם?

הַאִם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בָּטוּחַ

שֶׁתִּפָּגֵשׁ, אֵי-פַּעַם תִּפָּגֵשׁ

עִם קַו הַזְּמַן הַמְפֻלָּשׁ

לָרוּחַ?

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

נִקְווּ עֵינַיי בַּגַּב.

וּבְלֶכְתִּי אֶל הֶהָרִים

וּבְלֶכְתִּי אֶל הַגְּרָנִיט

עֵינַי הוֹלְכוֹת אֶל הַדְּשָׁאִים

אֲחוֹרַנִּית –

אֵיךְ זֶה לְפֶתַע, אֱלוֹהִים,

ג

מאת

יחיאל מר

אגדה חדשה

מאת

יחיאל מר

אַדְמַת הַחֹשֶׁךְ הָרְתָה יְבוּלִים.

דָּגָן שָׁחֹר.

קַיִץ וָחֹרֶף מַדּוֹתִי לַיְלָה

וַעֲדַיִן חֲצוֹת.

מִי מַכִּיר אֶת תּוֹשָׁבֵי הַגְּבוּלִים

וְאָרְחוֹת הָאוֹר?

קַיִץ וָחֹרֶף מַדּוֹתִי לַיְלָה

וַעֲדַיִן כָּבוֹת

עֵינֵי הַכְּחֻלִּים.

אַדְמַת הַחשֶׁך נָתְנָה שִׁבֳּלִים.

טְחָנוֹת אֲפֵלוֹת

טוֹחֲנוֹת אֲפֵלִים

וְלֶחֶם שָׁחֹר מֵרֵחַיִם שְׁחֹרוֹת

בְּפִי תִינוֹקוֹת

בַּלָיְלָה…

אַדְמַת הַחשֶׁך נִשְׁבֶּרֶת לָתֵת

פֵּרוֹת אֲפִילִים הִסְכִּינוּ לַיְלָה.

אָמְרוּ לִי

בִּכְפָר אֶחָד יֵשׁ עֵד

זָקֵן הַזּוֹכֵר טֶרֶם-לַיְלָה.

קַיִץ וָחֹרֶף הָלַכְתִּי עַד עֵת

לִשְׁמֹעַ מִפִּיו אַגָּדַת הַשֶּׁמֶשׁ –

וּכְשֶׁבָּאתִי עָדָיו כָּבֵד כָּבֵד,

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

אָמְרוּ לִי, הוּא מֵת.

וְאָז כִּפְלַיִם הָרְתָה יְבוּלִים

אַדְמַת הַחשֶׁךְ בְּאֵין זוֹכֵר

וּבְאֵין מְסַפֵּר מַעֲשֵֹה הַכְּחֻלִּים –

כִּי אֵין עוֹד יוֹדֵעַ

פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים.

וּכְבָר הִתְרַגַּלְנוּ כִּמְעַט

עַד תֹּם –

לַחֲצִי הַלַּיְלָה קָרָאנוּ לַיְלָה

וְלַחֲצִי הַלַּיְלָה קָרָאנוּ יוֹם.

אל כל הבנות שבעולם

מאת

יחיאל מר

אֶל כָּל הַבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

שֶׁאוֹהֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶן מְאֹד מְאֹד

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

חַבֵּקְנָה אֶת הָאַבָּאִים חָזָק חָזָק

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת

וְכָךְ

(מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּתִּי)

אֱמֹרְנָה:

מַה זֶּה הַפְצָצָה?

וְאָז

בְּתוֹך הַדּוּמִיָּה הָאֲיֻמָּה

נַשֵּׁקְנָה עֵינֵיהֶם הַמּוּרָדוֹת

(בּוֹשׁוֹת כְּמוֹת שֶׁלִּי)

נַשֵּׁקְנָה בְּכָל עֹז תֻּמַּת אוֹרְכֶן

וּשְׁאַלְנָה לְהַבְכּוֹת וּלְהַרְעִיד.

אוּלַי בְּכֹחֲכֶן תִּפְרַח תְּשׁוּבָה

מִן הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר תִּפֹּלְנָה

עַל רֹאשְׁכֶן –

נְאוּם דִּמְעַת עֵינִי

עַל רֹאשׁ בִּתִּי.

רחמים

מאת

יחיאל מר

וְהוּא כִּמְעַט נַעַר. וְנַעַר זָקֵן.

וּמְעִיל גְּבוּרָתוֹ קָרוּעַ

וּבֵן לוֹ קָטָן, מַה יֹּאמַר לוֹ לַבֵּן,

שֶׁעֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת: מַדּוּעַ–

קָטֹנְתִּי מִמְּךָ. וּבְאֵין נְהָרָה

אֵין צֵל לַחֲסוֹת בּוֹ לִשְׁנֵינוּ.

רֹאשְׁךָ בְּכַפִּי. וָאֶזְעַק לְעֶזְרָה

כְּמוֹ בֵּן לְאָבִיו שֶׁאֵינֶנּוּ.

וְאָז אָשִֹים פָּנַי אֶל חֵיק הָאֲדָמָה

וְאֹמַר: הוֹ מַצְמִיחַת הַדֶּשֶׁא וְהַיַּעַר,

הַשַֹּגִּיאָה כָּל כָּךְ בִּירַק הָרַעְמָה –

הֲלֹא תָּחוּסִי, הֵן תָּחוּסִי עַל הַנַּעַר

וְשׁוּב יִשְׁמַע קוֹלוֹת מִן הַקָּמָה…

יַלְדִּי יַלְדִּי – – יִשָֹּא לִי אֱלֹהִים,

אֵינִי זוֹכֵר עַל מִי בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים.

וזה כל ההבדל

מאת

יחיאל מר

אַתְּ בּוֹכָה עִמִּי

וְצוֹחֶקֶת עִמִּי,

וּצְחוֹקֵךְ בּוֹלֵעַ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ.

אַתְּ רָצָה תָּמִיד וְקַלּוֹת רַגְלַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר הוֹלֵךְ לְאִטִּי

וְצוֹחֵק רַק מִכֹּחַ עֵינַיִךְ

וּבוֹכֶה לְבַדִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִשְׁאֹל

וְלָדַעַת הַכֹּל

וְלָכֵן מְפָרֶקֶת אֶת כָּל בֻּבּוֹתַיִךְ

קֻשְׁיוֹת אַתְּ יוֹרָה מִקַּשְׁתּוֹת גַּבּוֹתַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל,

וְשָׁאַלְתִּי הַרְבֵּה גַם עָלַי גַּם עָלַיִךְ

לִשְׁנֵינוּ חֲלוֹם

אַךְ שֶׁלָּךְ אֲמִתִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ פּוֹחֶדֶת הַרְבֵּה

וַאֲנִי מְפַחֵד –

כְּשֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת אַתְּ צוֹעֶקֶת,

אֲנִי שָׁקֵט.

פַּחְדֵּךְ עוֹד מַגְלִיד, שֶׁלִּי צַלֶּקֶת

מַשְׁאִיר בִּפְנִים וְלוֹהֵט.

כְּשֶׁחשֶׁךְ מְאֹד, בִּתִּי, אַתְּ חוֹמֶקֶת

יָשָׁר אֶל מִתַּחַת לִשְֹמִיכָתִי;

לִי אֵין עוֹד לְאָן לַחְמוֹק בְּהֶחְלֵט –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

וזה תמיד

מאת

יחיאל מר

וְהַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד

וְהַיּוֹנָה הָיְתָה צְחֹרָה צְחֹרָה.

הַמְלַוִּים נָשְֹאוּ אוֹתָהּ שְׁקֵטִים

וִידֵיהֶם כְּבֵדוֹת.

קְצָתָם הִבִּיטוּ זוֹעֲמִים

שֶׁלֹּא זְקוּקָה הָיְתָה לְטָהֳרָה –

אַךְ הַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד.

אֶחָד נָאַם יָפֶה.

וְהִיא הָיְתָה קְטַנָּה

בִּידֵי הַמּוֹבִילִים.

וְהַנְּאוּם הָיָה אָרֹךְ וּבְעַל-פֶּה

וְלֹא נָגַע בְּשׁוּם-פָּנִים

בְּשׁוּם פָּנִים.

לְמַעְלָה הִתְקָרְבוּ הָאֲחָיוֹת.

לְמַטָּה הַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד.

וְלֹא הָיָה מָנוֹס מִן הַמְּאֹרָע.

וְזֶה תָּמִיד הָרֶגַע הַנּוֹרָא.

ד

מאת

יחיאל מר

יער

מאת

יחיאל מר

הַיַּעַר לֹא הָיָה אֶלָּא מָשָׁל.

אַךְ הַמָּשָׁל הִלֵּךְ עָלַי כְּיַעַר.

הַשֶּׁמֶשׁ לִחֲכָה שׁוּלֵי הַסַּעַר,

כָּל כָּך הָמָה בִּי יַעַר וְאָפַל

עַד לֹא יָדַעְתִּי מִי תוֹהֶה עַל מִי

וּמִי עוֹמֵד נָטוּעַ, מִי בּוֹרֵחַ.

אוּלַי אֲנִי הַיַּעַר הַצִּמֵּחַ,

אוּלַי הִצְמַחְתִּי יַעַר בְּחָלְמִי – – –

אַךְ כָּל חֲלוֹם חוֹלֵם עַל קֵץ בָּאוֹר.

בְּהִשָּׁבְרוֹ סִבְרוֹ, זֶה דְּבַשׁ הַצַּעַר –

צְלִילוּת שֶׁבַּקָּצוּב וּבַמֻּגְבָּל.

אֲבָל אֲנִי גָאִיתִי מִלַּחֲזֹר,

שָׁלֵם הַיַּעַר וּמוֹשֶׁל הַיַּעַר,

הַיַּעַר שֶׁאָסַף אֶת הַמָּשָׁל…

רדיפה

מאת

יחיאל מר

עֲמֹד. וּבְעָמְדְךָ רְאֵה, הַלָּה

גַּם הוּא צָנַח עָיֵף בְּצֵל גָּדֵר.

עֲטוּי אָבָק. וּמִקָּרוֹב אַחֵר

זָקוּק לְרַחֲמִים וּלְחֶמְלָה

יוֹתֵר מִמְּךָ. יוֹתֵר הַרְבֵּה מוֹנִים.

כִּי הֲמוֹנִים אַתָּה מוּל יַתְמוּתוֹ.

שֶׁרְמָזִים בִּקַּשְׁתָּ בִּפְשׁוּטוֹ

וּנְשָׁרִים דִּמִּיתָ לְיוֹנִים.

עֲמֹד. דּוּמָם יָרִים עֵינָיו;

אֶל צַיָּדוֹ יָבוֹא מְהַסְּסוֹת

כְּבוֹא תְּקוּפַת הַקַּיִץ אֶל קִצָּהּ.

בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁהָיוּ לְרַחֲמָיו

יִפֹּל עַל צַוָּארְךָ כְּמוֹ אָחוֹת

לִלְחשׁ לַמְבַקֵּשׁ – כִּי הוּא נִמְצָא.

נקודת השענות

מאת

יחיאל מר

כִּי יֵשׁ עוֹד נְקֻדַּת הִשָּׁעֲנוּת

מָקוֹם לְהֵעָרֵךְ וּלְהָגִיחַ.

מֵתִים לִסְפֹּד, וְנִצָּנִים לַצְּמִיחַ,

וּלְהָבִיא אֶת הַמֻּרְכָּב אֶל הַפָּשׁוּט.

מְחוֹז דְּמָמָה עוֹד יֵשׁ לַצְּעָקָה –

וַעֲרִיסַת הַזִּנּוּקִים עוֹד מִתְנוֹעַעַת.

קָרוֹב קָרוֹב וְלֹא מוּדַעַת

גַּבְהוּת הַלֵּב תִּשַּׁק לַמּוּעָקָה…

בַּסֵּתֶר – בְּלַבַּת הַהִתְהַוּוּת

צוֹפֵן הַזֶּרַע הַחֹרְשָׁה עַל אֲמִירֶיהָ

וְאֶת הָרוּחַ שֶׁיַּכֵּם עַד לְהַכְרִית,

וְכָאן, מִנְּקֻדַּת הִשָּׁעֲנוּת

עוֹלָה הַנֶּפֶשׁ בְּבִטְחָה לִקְרַאת שִׁירֶיהָ

עַזָּה מִמָּוֶת וְכָמוֹהוּ גַּרְעִינִית…

מחתרת

מאת

יחיאל מר

עַתָּה בְּשׁוּב הָרְעָמִים לְהַמְמֵנִי

תִּצְמַחְנָה הַדְּמָמוֹת מִתּוֹךְ-תּוֹכִי.

מְעִיל בְּדִידוּת שָׁקוּף יְחַמְּמֵנִי

מֵאֲפִיסַת כֹּחִי לַאֲסִיפַת כֹּחִי.

כָּךְ מִתְלַקֶּטֶת חֲבוּרַת מַחְתֶּרֶת

אֶחָד אֶחָד אֶל מְעָרָה שְפוּנָה.

שְׁקֵטִים יַנִּיחוּ מַקּוֹשִׁים וָחֶרֶט

יָפִים מְאֹד בְּרַחַשׁ הַתְּכוּנָה…

עֲדֵי גְדֻשָּׁה בְּבֵית הַחִיזָּיוֹן.

לְאוֹר נֵרוֹת גּוֹבֵר-מֵרִיעַ

יִמּוֹטוּ הַקִּירוֹת הַנִּפְעָמִים,

וְהַדְּבָרִים, עַל קֵץ הַכִּסָּיוֹן

יְלַהֲטוּ כִּכְתֹבֶת הָרָקִיעַ,

וְהַבָּרָק יַכֶּה בָּרְעָמִים.

הו, יום אורךְ

מאת

יחיאל מר

צִפּוֹר עַל גַּג וּכְמוֹ הוּקַל לָהּ,

פָּרְשָֹה כְּנָפַיִם – וַתִּרְחַק.

רֵיקָה הַיָּד וְאֵין מִשְׁקָל לָהּ –

הוֹ, יוֹם אָרֹךְ שֶׁל עֶרֶב-חָג…

עַל הַפְּלָאִים שֶׁלֹּא הִפְלִיאוּ,

עַל הַפְּלָגִים הָיוּ שָׁמָּה –

תָּמִיד דְּבָרֵינוּ רַק הִטְלִיאוּ

בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ – הַדְּמָמָה…

מְעוּף שְׁחָפַים, מַבָּט שֶׁל כֶּלֶב,

מַגַּע כַּף-רֶגֶל בִּשְֹדֵה שֶׁלֶף,

אוֹ אֶבֶן – אֶבֶן שֶׁתִּצְעַק…

יוֹמָם שֶׁל עֲנִיֵּי הַלֶּקֶט

עַד בּוֹא אֶל שַׁעֲרֵי הַשֶּׁקֶט –

הוֹ, יוֹם אָרֹךְ שֶׁל עֶרֶב-חָג!

תהליךְ

מאת

יחיאל מר

בְּבַת אַחַת וּבְעָצְמָה רַבָּה

הִכּוּ בּוֹ חַשְׁמַלִּים. הַזַּעֲזוּעַ

עָבַר בְּעַצְמוֹתָיו. לְשַׁעֲוָה

הָיוּ כָּל בַּרְזִלָּיו. הֵחֵל לָנוּעַ

מֵעֵבֶר לַדְּפוּסִים אֲשֶׁר אִוָּה.

מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת אֲשֶׁר הִצִּיבוּ

תַּפְנוּק-הַלֵּב, תַּבְנִית-הַגּוּף, הָרַאֲוָה. – – –

אֲבָל חוּשָׁיו הֵגִיבוּ וְהֵגִיבוּ

בְּהִתְמַכְּרוּת אָבְדָן לְהִתְפַּזֵּר,

לָבוֹא חֶשְׁכַת-לְבַב הַמִּזְדָּרַחַת –

הָאֲדָמָה הַחֵיקָנִית, הַחֲרֵרָה…

וּמַשֶּׁהוּ גָוַע לְהִשְׁתַּחְרֵר

וּמִישֶׁהוּ נוֹלַד בְּכוּר הַפַּחַד – – –

בָּרָק שָׁחֹר, פַּחַם הַתַּבְעֵרָה.

עתים

מאת

יחיאל מר

עִתִּים עָמַד מִלֶּכֶת. וְעִתִּים

מִהֵר וְלֹא יָדַע לְאָן.

יֵשׁ וְהִשִּׁיל הַכֹּל, וְיֵשׁ חָפַן

אֶת נִגּוּדָיו וְחֶשְׁבּוֹנוֹ הִתְאִים.

עִתִּים הָעֶרֶב גָּח מִמַּאֲרָב

וְצָד אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הַחִידוֹת.

וְיֵשׁ יוֹמוֹ הֵאִיר לוֹ יְדִידוֹת

לָבוֹא יְפֵה-עֵירֹם בִּשְׁעָרָיו.

עִתִּים הִרְגִישׁ אֶת כְּתָב-הַכִּלְיוֹנוֹת

לְרֹחַב מַעֲשָֹיו שֶׁלֹּא כִּלָּה

לְאֹרֶךְ נְתִיבוֹת שֶׁלֹּא הִפְעִים.

אֲבָל בְּלֵיל שְֹרֵפַת הַגִּלְיוֹנוֹת

שָׁטַף אוֹתוֹ בְּעֹז נְהַר-הִלָּה

אֶל שֶׁפֶךְ הָעִתִּים…

פסיעה

מאת

יחיאל מר

לָצֵאת אֶל הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים

וְלֹא לְהִתְפַּשֵּׁר עוֹד עַל חֶשְׁבּוֹן

הַגַּרְעִינִי. בֵּין כָּל הַשְּׁעוֹנִים

שְׁעוֹן-הַדָּם אֶחָד הוּא שֶׁיִּתְכֹּן

לִמְלֶאכֶת הַשְּׁקִיעָה בַּבְּאֵרוֹת,

לְהַשְׁמָעַת הַגּוֹנְג בְּבוֹא הַזְּמַן,

לְהַבְהָרַת בְּרֵרָה מִן הַבְּרֵרוֹת

וְלִבְחִירַת הַצְּלִיל הַמְנֻגָּן

בְּתִזְמוֹרוֹת הַלַּיְלָה הָאוֹרִי.

וְעֵת חַיֶּיךָ מִתְקַפְּלִים לְאַט לְאַט

כְּכָל חֶשְׁבּוֹן, אֲבָל בָּדוּל מֵרְבָבָה –

יַכֶּה הַגּוֹנְג בְּשַׁעַר אֲחוֹרִי

וְכָל כֻּלְּךָ פְּסִיעָה קְטַנָּה אַחַת

בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה הָרְחָבָה.

עץ

מאת

יחיאל מר

הָעֵץ אֲשֶׁר גֻּדַּע בַּעֲנָפָיו

הִבִּיט בַּעֲנָנִים הוֹלְכֵי-נָמוּךְ –

וְהַצִּפּוֹר אֲשֶׁר נָשָֹא בְּמוֹ כַּפָּיו

נִתְּרָה אֶל עֵץ אַחֵר. כָּאן בְּסָמוּךְ

בָּנְתָה קִנָּהּ הַדַּל מִבְּרֵאשִׁית,

סָחֲבָה קוֹרַת הָעֵשֶֹב לְמַשְׁקוֹף,

וּפְעִימַת לִבָּה הַחֲרִישִׁית

הָיְתָה לְעֵץ גָּדוּעַ כְּמוֹ תֹּף.

אֲשֶׁר הֻכָּה וְזָב גַּם נֶעֱזָב.

וּשְׁמֵי הַחֹרֶף אֲדִישֵׁי-גָוָן

חִפּוּ אִלְּמִים עַל בְּגִידָה תַמָּה – – –

עָרֹם וָחַי, כְּמוֹ מִדֶּרֶךְ רָב

הוּא שָׁב אֶל גּוֹרָלוֹ הַמְזֻמָּן –

אֶל שָׁרָשָׁיו הַמְהֵמִּים בָּאֲדָמָה.

שמות

מאת

יחיאל מר

הָעֲנָוָה לָעֲנָפִים. אֲבָל הַגֶּזַע

כֻּלּוֹ גֵאוּת הַמְפַכָּה בּוֹ מִשֹּׁרְשָׁהּ.

הַדַּעַת בְּדָמוֹ כְּמוֹרָשָׁה,

כִּשְׁנַת-פַּנְתֵּר. בְּעַזּוּת-נֶצַח

לִנְתִיב יָחִיד. וּבְיָד עִוֶּרֶת

חוֹבֶקֶת מֶרְחַקֶּיהָ לְחַבְּרָם.

צוֹרֶפֶת בַּאֲפֵל טַבְּעוֹת-עוֹלָם

עַל צִיר הַמִּסְתַּלֵּעַ לְתִפְאֶרֶת.

וְכָךְ בְּשֶׁמֶשׁ-אֶרֶץ-הַבְּדִידוּת

לְבַב אֱנוֹשׁ – עַם רַב עֲלֵי מַבּוּעַ,

בּוֹנֶה אֶת קוֹמוֹתָיו לְמִשְֹגַּבִּים.

שְׁבָרִים וָשׁוֹט. אֲבָל הַלֹּא-כָּרוּת

מוֹשֵׁךְ אֶת עִגּוּלָיו מוּל הַפָּרוּעַ

אֲשֶׁר עוֹשֶֹה שַׁמּוֹת בָּעֲנַפִים…

גלגל חוֹזר

מאת

יחיאל מר

הַשֶּׁמֶשׁ דִּבְּרָה נִכְבָּדוֹת בָּעֵצִים

הָעֵצִים מָסְרוּ זֹאת לָאֲדָמָה

הָאֲדָמָה לְמוּדַת חֳרָפִים וְקֵיצִים

חִיְּכָה לַמְּהוּמָה

הַנִּשֵֹּאת בְּכַנְפֵי הַדְּבוֹרִים הַטּוֹבוֹת

שֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת הַדְּבַשׁ בִּגְבִיעֵי הַפְּרָחִים

שֶׁגַּם זֶה וְגַם הֵם יַעֲלוּ שֻׁלְחֲנוֹת

זוֹכְרֵי הָעֵצִים

אֲשֶׁר עִם שֶׁמֶשׁ דִּבְּרוּ נִכְבָּדוֹת

בְּעוֹדָם נוֹשְׁמִים אֲדָמָה חַיְּכָנִית

לְמוּדַת מְהוּמָה

עֲמֵלָה וְדִבְשִׁית וְצוּפִית שֶׁכָּזֹאת

מְזֻמְזֶמֶת אֲוִיר וְדַיָּהּ פִּרְחָחִית

כְּדֵי לַחֲזֹר עַל עַצְמָהּ.

משחק

מאת

יחיאל מר

בִּקַּשְׁתִּי לְשַֹחֵק עִם יְלָדִים בְּגַלְגַּל,

אֲבָל מַזָּלִי לֹא שִֹחֵק.

אֶחָד מְשֻׁלְהָב וּפְרוּעַ-תַּלְתַּל

אָמַר: הִסְתַּלֵּק.

וְאַחַת שֶׁהַכֹּל הָיָה בָּה חַד

שָׁלְחָה בִּי מַבָּט עַתִּיק

שֶׁל שׁוֹפֵט מְנֻסֶּה בְּתֹם הַמִּשְׁפָּט

בְּהִסָּגֵר הַתִּיק.

שְׁלשָׁה קָפְצוּ עַל חֶבֶל לִצְלִיל

זֶמֶר חַדְגּוֹן וְעִתִּי

בְּקֶצֶב סָחוֹר.

לְאַט פָּשַׁטְתִּי אֶת הַמְּעִיל

אָכַלְתִּי כָּרִיךְ שֶׁהָיָה אִתִּי

וְחִיכִּיתי לַתּוֹר.

הפסקה

מאת

יחיאל מר

כָּל כָּךְ חִכָּה לְהַפְסָקָה

שֶׁבָּהּ יָנוּעַ כִּלְבָבוֹ.

עֶשְֹרִים דַּקָּה, שְׁלוֹשִׁים דַּקָּה,

לַחֲרוֹת בָּרוּחַ נְתִיבוֹ – –

לִרְשׁוֹם עַצְמוֹ עַל מִדְרָכוֹת.

לִצְלוֹחַ כְּבִישׁ בִּמְשׁוֹטִים,

לַיָּם לָצֵאת בִּלְהָקוֹת

אֲבָל לָשׁוּב כְּבוֹדְדִים.

וְרָץ לָרוּץ לִפְגּוֹשׁ עוֹד מָה.

וְצָהֳרָיו אָכְלוּ פִּתּוֹ

בַּדֶּרֶךְ אֶל מִמּוּל – – –

וְלֹא יָדַע כִּי הִתְמַהְמַהּ,

וּנְעוּלָה כְּבָר כִּתָּתוֹ

וְלֹא יְהֵא צִלְצוּל.

נזיר

מאת

יחיאל מר

עָמַד וְהִתְפַּלֵּל. הַקְּלָף חִּכָּה.

וְהַנּוֹצָה, צַוַּאר בַּרְבּוּר לָבָן

נִמְתַּח כְּגֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה

מֵחוֹף הַזְּמַן אֶל חוֹף הַזְּמָן.

שַׁלְוַת דּוֹרוֹת בְּסַנְדְּלֵי הָעוֹר.

עַנְוַת בִּטְחָה בְּזָהֳרֵי פָּנָיו.

גָּבַה קִימּוּר. גָּבַר הָאוֹר.

הִמְתִּין בַּרְבּוּר. רָעַד הַקְּלָף.

כֹּה הִתְפַּלֵּל. וְעִם עַרְבִּית

מִן הַמִּגְדָּל הַפַּעֲמוֹן הִרְעִים

לִדְלוֹת אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה.

חִיֵּךְ הוּא מִבִּפְנִים. אַחַר הֵסִיט

אֶת שַׁרְווּלָיו. וּבְלֵב תָּמִים

הִנִּיחַ אֶת הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה.

ביסוס

מאת

יחיאל מר

עוֹלָם בְּיַחְפוּתוֹ. בְּשֹרוֹ מוּשָׁט.

חוּשַׁי בּוֹ מְהַלְּכִים כְּמוֹ עוֹרְקִים

וּכְמוֹ מַרְבֵּה-עֵינַיִם שֶׁלָּמַד

תּוֹרַת הַזְּהָבִים שֶׁלֹּא בּוֹרְקִים.

אֶת כָּל-כֻּלוֹ בְּלַהַט הַגְּמִיעָה.

אֶת כָּל-כֻּלוֹ בִּזְעִיר הָרְחָשִׁים.

יְצוּר-אָזְנַיִם, זְקוּף-שְׁמִיעָה.

אַלּוּף קִרְבָה כִּבְחִיר הַנְּחָשִׁים.

חַיַּי בִּמְחִיר הַחוֹר מִבַּעַד לַנִּקְרָם.

פְּנִימַי אוֹתוֹ קוֹנִים בְּחֹק הַמְּשִׁיכָה,

בְּחֹק הַהִצָּמְדוּת לְהִבָּרֵא.

הָהּ, מְלֶאכֶת חֲשֵׁכָה בְּחֶבֶל אוֹרעוֹלָם –

לְהִנָּתֵן עַד תֹּם עַל בֹּשֶֹם הַפְּרִיחָה

שֶׁל גַּן שֶׁבּוֹ אֶפְרֵנוּ יִזָּרֶה…

ה

מאת

יחיאל מר

למשל

מאת

יחיאל מר

קַח לְמָשָׁל אֶת הַמָּשָׁל

לֶחֶם חֻקּוֹ שֶׁל הַבַּדַּאי

וְהַעֲבֵר בּוֹ זֶרֶם חַשְׁמַל

חָזָק מְאֹד. אָז בְּוַדַּאי

תַּבְחִין שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם עִם הַחַיִּים

וְאֵין לוֹ נְגִיעָה בָּעֲצָמִים

וְאֵינֶנּוּ אֶלָּא מִקְלָט

מֻצְלָח פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

לַפַּחַד שֶׁתִּפְחַד

מִין שֹׁחַד לַסּוֹהֵר

לְמַרְאִית עַיִן מְקַבְּלוֹ

וּמַעֲבִיר לְאָן שֶׁמַּעֲבִיר

אַךְ לֹא חוֹשֵׁב לְרֶגַע קַל

לְשַׁחְרֵר וּלְהַתִּיר

בִּזְכוּת אַהֲבָה

קִשְׁרֵי רֵעוּת

אוֹ שִׁיר

לְמָשָׁל.

כל העולמות

מאת

יחיאל מר

עַל שֶׁרָצָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת

וְלֹא מָשַׁךְ יָדָיו מֵהַבְלֵיהֶם –

חַיֵּיכֶם

שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם. וּבֵין הַכִּסְאוֹת

יוֹשֵׁב לוֹ מִשְׁתּוֹמֵם.

זֶה צוֹעֵק שֶׁלִּי וְזֶה בּוֹכֶה שֶׁלִּי.

הַמְּפַזֵּר רַגְלָיו לְכָאן וּלְכָאן

סוֹפוֹ לְהִקָּרַע כְּמִי

שֶׁאֵין לוֹ מֵאַיִן וּלְאָן.

מוּבָן

שֶׁכָּל הַחַיָּטִים יָעִידוּ

שֶׁהוּא סַנְדְּלָר מְצֻיָּן.

וְכָל הַסַּנְדְּלָרִים יַגִּידוּ –

חַיָּט מִן הַסּוּג הַיָּשָׁן.

וְהוּא יָחֵף כָּאֶחָד וְעֵרֹם כַּשֵּׁנִי

אַךְ לֹא מְקֻבָּל בָּאִגּוּד הַמִּקְצוֹעִי.

עַל כֵּן הוּא תָּמִיד מְחֻסָּר…

וְאֵין אַף בְּאֶחָד אָשָׁם,

לֹא בַּלִשְׁכָּה בְּקוֹמַת הַחֵמָר

וְלֹא בַּלִּשְׁכָּה בַּקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת –

כִּי לְעוֹלָם אֵין עוֹלָם

לְמִי שֶׁרוֹצֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת…

פח

מאת

יחיאל מר

לִכְאוֹרָה הֲלֹא אֵין שׁוּם פַּח –

אֲבָל מַשֶּׁהוּ מְיַחֵל בִּי,

וּבִרְחוֹב-אֵין-פַּחַת, בְּאוֹרוֹ יִשְׁתַּבַּח

לְפֶתַע תָּמִיד דְּבַר-מָה מְהַתֵּל בִּי –

וְהִנֵּה שׁוּב נָפַלְתִּי בַּפַּח

אֲשֶׁר נוֹפֵל בִּי…

וַאֲנִי מִתְעַטֵּף בִּנְיָר עִתּוֹן

וּמוֹכֵר אֶת עַצְמִי בְּעַד בֶּצַע עֶצֶב

וְהַכֹּל לֹא אֱמֶת וְהַכֹּל נָכוֹן,

שִׁיר בְּגִיד וּבְעֶצֶב – –

לִכְאוֹרָה הֲלֹא אֵין שׁוּם פַּח

הָיִיתִי מֵשִׁיב לוּ אַךְ נִשְׁאַלְתִּי –

הַכֹּל פָּשׁוּט, רַק אֲנִי מְסֻבָּךְ

בְּסֻבְּכוֹ שֶׁל אִילָן אֲשֶׁר שָׁתַלְתִּי –

חָשַׁבְתִּי לִהְיוֹת בָּחוּר מְמֻלָּח – –

וְגַם הַפַּעַם טָמַנְתִּי לִי פַּח

וְנָפַלְתִּי…

לישרים תהילה

מאת

יחיאל מר

לַנִּפְתָּלִים כְּאֵב.

לַיְשָׁרִים תְהִלָּה.

בַּמַּחֲזֶה שֶׁלִּי אֵין מְאַהֵב

בַּתַּפְקִיד הָרָאשִׁי – כְּפִילָה.

בְּכָל הַלֵּב

עָשֵּׁן הַחֹשֶךְ כִּפְתִילָה

וְהָעוֹרְקִים – עֲקַלְקַלּוֹת.

לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה.

תָּמִיד הָרַגְלַיִם כָּלוֹת

לְהַצִּיג כַּפֵּיהֶן

עַל מַעֲרָכָה אַחְרוֹנָה.

הַקֶּשֶׁר מֵאֵן לְהִגָּלוֹת

מוּל הָאוּלָם הָרֵיק.

בְּסוֹף הָעוֹנָה

קָשֶׁה מְאֹד לְשַׂחֵק –

אָז מוֹסִיפִים עוֹד מִלָּה

וּמִי שֶּׁדִּבֵּר – צוֹעֵק.

לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה.

הַחַשְׁמַלַּאי רָעֵב.

וְנַעֲרַת הַמֶּלְתָּחָה

צָבוֹת רַגְלֶיהָ.

וְאִישׁ הַמַּפְתְּחוֹת עָיֵף

וְגַם אִשְׁתּוֹ חוֹלָה.

הַכֹּל יָגֵעַ.

מָסָךְ חוֹלֵה נְפִילָה

חוֹלֵם שֶׁיִתַּם.

וְעֶרֶב הַפְּתִיחָה וְעֶרֶב הַנְּעִילָה

כִּתְאוֹמֵי-סִיאַם.

וְרַק הַתַּפְאוּרָה

צְחוּקָה בְּאֵין אָדָם

עוֹמֶדֶת עַל תִּלָּהּ –

לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה.

צייר

מאת

יחיאל מר

אֶת כָּל פָּנָיו שִׁקַּע בִּתְמוּנוֹתָיו.

תָּלָה עַצְמוֹ אֵין סְפוֹר.

הַמְּבַקְּרִים אֲשֶׁר עָמְדוּ מוּל סְפוּנוֹתָיו

בִּקְּשׁוּ לִשְׁכֹּחַ, וְלִזְכֹּר

דְּבָרִים נָאִים יוֹתֵר מִתְּכוּנוֹתָיו.

אֶחָד הִתְרִיס:

אָדָם מוּזָר.

אַךְ אִישׁ לֹא הוֹצִיא מִן הַכִּיס

אוֹלָר

כְּדֵי לְהוֹרִיד אֶת הַתָּלוּי

הַגָּלוּי.

לְשׁוּם טְרַקְלִין-מְבִינִים

בִּלְעָדִי

לֹא הִתְאִים

אִבּוּד לָדַעַת זֶה תְּמִידִי –

וְלָכֵן כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו

לְטַפֵּס עַל קִירוֹת

הָפְכוּ אֶת אֲבִיבוֹ לִסְתָו

וּסְתָווֹ לִדְקִירוֹת

הַקָּרָה.

עַד שֶׁקָּרָה מַה שֶּׁקָּרָה –

וּבְאֵין עוֹד קִירוֹת חָפְשִׁיִּים

תָּלָה עַצְמוֹ עַל עֵץ.

וְאָז בָּאוּ שׁוֹטְרִים,

מְבִינֵי הַצִּיּוּר הַטּוֹב,

וְהוֹרִידוּ אֶת הַלֵּץ

סוֹף

סוֹף.

שני רעים

מאת

יחיאל מר

שְׁנֵי רֵעִים לִי מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר,

שְׁנֵי אוֹהֲדִים מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן.

אִתָּם הָעַרְפִלִּי מְאֹד בָּרוּר

וּמְאֹד לֹא מוּבָן.

שְׁנֵי רֵעִים בִּי קְשׁוּרִים בְּאַהֲבָה

הַתְּלוּיָה בָּעִקָּר.

וְזֹאת לִּי כָּל הַגַּאֲוָה

בְּזֶה הַמִּדְבָּר.

שְׁנֵי רֵעִים מְחֻסְּרֵי-כֹּל –

בַּעֲלֵי קוֹל.

וְהֵם רְחוֹקִים מֵאֲזוֹרֵי-הַהַשְׁפָּעָה

כָּמוֹנִי.

וְהֵם רְחוֹקִים מֵאֲזוֹרֵי-הָאַשְׁפָּה

יוֹתֵר מִמֶּנִּי.

וְהֵם דּוֹמְמִים לְיַד אֵשׁ הַתַּנּוּר

כָּמוֹנִי.

וְהֵם קְרוֹבִים לַשֻּׁלְחָן הַשָּׁבוּר

יוֹתֵר מִמֶּנִּי.

עַל כֵּן אֲנִי מְאֻשָּׂר וְעָשִׁיר וְהַדּוּר

וּמְנֻגָּן.

לָכֵן אֲנִי יָדוּעַ בַּצִּבּוּר

כְּאִישׁ אֵיתָן –

שְׁנֵי רֵעִים לִי מֵאֲחוֹרִי הַתַּנּוּר

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן…

לאט לאט

מאת

יחיאל מר

לְאַט לְאַט אֲבָל בָּטוּחַ

נַעֲשֵׂיתִי לֹא בָּטוּחַ

גַּם בִּדְבָרִים שֶׁמּוּנָחִים אֶצְלִי בַּכִּיס.

נְיָר-שִׁיר, מַפְתֵּחַ, קְנֵה-מִדָּה,

תְּגוּבָה, הִלּוּךְ וַעֲמִידָה

לִפְנֵי קִיר שֶׁיֵּשׁ לְהָזִיז…

עַל אֲדָמָה אוֹ בַּשְּׁחָקִים –

אֲבָל בְּגֹבַהּ חֲמִשִּׁים סֶנְטִים

לְדַבֵּר עַל מָעוּף מִי יָעִיז?

כָּל חֲבֵרַי אוֹמְרִים לִי: לֵךְ…

אֲבָל הַצְּלִיל עוֹשֵׂנִי מְחַיֵּךְ

מִתּוֹךְ אִי-בִּטָּחוֹן גָּמוּר

אִם הֵמָּה בּוּרִים אוֹ אֲנִי אַדְמַת-בּוּר,

כָּל שֶׁהָיָה קָרוֹב לֹא קָרוֹב עוֹד

וּמָה שֶּׁרָחוֹק רָחוֹק עוֹד יוֹתֵר.

קָשֶׁה, אֱלֹהִים, לִנְשׁוֹם בְּסִנְקוֹפּוֹת

וּלְנַגֵּן עִוֵּר.

עָזַבְתִּי כָּל כִּתָּה וְאֵינִי הוֹלֵךְ בְּקֶצֶב

לִמְצוֹא אֶחָד מִשִּׁיר וּשְׁנַיִם מִלֵּב.

וְאֶחָד נֶעְלָם צוֹעֵק: עֶצֶב, עֶצֶב!

אַךְ אֵינֶנִּי בָּטוּחַ אִם שָׁמַעְתִּי הֵיטֵב…

בעצם

מאת

יחיאל מר

בְּעֶצֶם,

מִכָּל מָקוֹם כְּאֶפְשָׁרוּת,

יָכֹלְתִּי גַּם אַחֶרֶת.

אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָּפוּת,

אַחֶרֶת

אֵין לְהָבִין שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל אַחֶרֶת.

בְּעֶצֶם,

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מִדַּת הַיְּעִילוּת

שֶׁל סְחִיבַת הַגַּרְגִּיר

יוֹם יוֹם מִן הָהָר.

אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָּפוּת

הַמְאַלְצֵנִי לְהַגְבִּיר

אֶת הַמְּהִירוּת

בְּיַחַס הָפוּךְ לַמֻּסְבָּר.

בְּעֶצֶם

הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁקִּצּוֹ לֹא נִרְאֶה,

יֵשׁ כִּמְנֻחָשׁ מִין גָּבִישׁ

שֶׁל הֲנָעָה וּפְעִילוּת

עַד כְּלוֹתוֹ הָאָדִישׁ.

וְלָכֵן לֹא אִכְפַּת אִם כָּזֶה וְכָזֶה

יַגִּידוּ מוּל הָר הַנִּצָּב בִּשְׁלֵמוּת:

מַה זֶּה עָשָׂה כַּאן הָאִישׁ

בְּעֶצֶם?

תן לחתול

מאת

יחיאל מר

תֵּן לְחָתוּל מַפְתֵּחַ

מַפְתֵּחַ נָדִיר

תֵּן לְחָתוּל

וְתֵן לוֹ כְּתֹבֶת בָּעִיר

וֶאֱמֹר: שָׁם שָׁם

סְגוּרִים עַל מַנְעוּל

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר.

וְהוֹסַפְתָּ לֵאמֹר:

הֵי, עֲצֹר, עֲצֹר,

מַה אַתָּה בּוֹרֵחַ?

וְהֶחָתוּל לְפִי הָרֵיחַ.

בָּרְחוֹב מִמּוּל

יֵשׁ פַּח אַשְׁפָּה –

זְנַב-דָּג

וְטַעַם חַג

לְרֹאשׁ חֲתוּלִים עַל מִשְׁמַנֵּי אָרֶץ.

גלות

מאת

יחיאל מר

הַיְלָדִים נָסוֹגוּ. רִחֲפוּ

עַצְמוֹת הַנְּעָרוֹת. נֻתַּק

קַו הַשִּׂמְחָה. קָפְאוּ

אַגְמֵי הַיְדִידוּת בִּמְשֻׁתָּק.

אַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת כָּפְרוּ

בְּקִיּוּמוֹ.

מְאַרְגְּנֵי הַחַג

יָרְאוּ מֵאִיּוּמוֹ,

לְהַשְׁבִּיתוֹ.

עָנָף כָּרוּת.

נִרְאֶה לַכֹּל הָלְכוּ אִתּוֹ

דָּלֶ"ת אַמּוֹת גָּלוּת.

הָיָה תּוֹשָׁב מֵעִיר אַחֶרֶת

בְּכָל עִיר.

אֶבֶן אַחַת מֵקִיר הַקֶּרֶת

לֹא הִכִּיר,

קָרִיר

נָשַׁב סְבִיבוֹ הָרוּחַ.

צִיר

לֹא שָׁלוּחַ

מֵאֵיזֶה קְרָב

שֶׁלֹּא כָּאן רֵאשִׁיתוֹ

וְלֹא כָּאן סִיּוּמָיו…

אכזב

מאת

יחיאל מר

כִּי שְׁטָפַנִי אַכְזָב –

וָאֶצְעַק.

כִּי לִטְּפַתְנִי מִרְמָה –

וָאָקִיא.

אֵינֶנִּי סָגִיל עַכְשָׁיו

לַנִּלְהָג

יוֹתֵר מִבְּיוֹמִי רִאשׁוֹנִי.

כְּלִי

מָלֵא תְּחוּשָׁה

לִתְלוֹת תִּקְוָה

עַל כָּל וָו הָפוּךְ –

אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִקְבָּע

בִּתְחוּם הַמְּשָׁלִים.

לֹא לְהִתְרַגֵּל –

לֹא לְהַשְׁלִים.

יִשְׁמֹר עוֹרִי אֶת הַדַּקּוּת

לְהִפָּגַע וּלְהָגִיב.

אֵינֶנִּי מְשֻׁרְיָן.

אֲנִי הִנְנִי הַתַּקִּיף

בְּנִכְשְׁלֵי הַבְּדוּת.

וְאַשְׁרַי שֶׁאֵינֶנִּי לוֹמֵד עִם הַזְּמַן

לִחְיוֹת וְלָמוּת.

ארוחה

מאת

יחיאל מר

בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּיוֹם רָע

כְּכָל שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּזְלֵג עַל הַכַּף

אוֹ בֵּין הַמַּזְלֵג וְהַכָּף,

כְּכָל שֶׁנּוֹשֵׁר בְּיוֹם מַזְלֵג

אוֹ נִכְנַף בְּיוֹם כַּף –

כָּל זֶה וְגַם הַשְּׁיָרִים

וַעֲצָמוֹת לַסַּכִּין

וְהָרֶוַח לְהַבְדִּיל

בֵּין מָנָה לְמָנָה

שֶׁתְּקַבֵּל בְּלַאו הָכֵי

מִיָּד נְדִיבָה

וּבְחִיּוּךְ קָרִיר –

אַל פַּחַד, יֵשׁ

מִי שֶׁמּוֹרִיד וּמִי שֶׁמֵּדִיחַ –

וְיֵשׁ מַפָּה לְבָנָה

כְּלוּלָה בַּמְּחִיר.

רוח

מאת

יחיאל מר

הָרוּחַ אֵין לָהּ גַּב.

כֻּלָּה פָּנִים. נוֹשֶׁבֶת

אֶת עָצְמָהּ.

וְאֵין לָהּ עַל מִי שֶׁתִּסְמֹךְ

לֹא קֶרֶשׁ קְפִיצָה

לֹא יָד מְכַוֶּנֶת.

אֲבָל בְּהִתָּקְלָהּ בְּגוּף

וְהִיא נִנְשֶׁמֶת

לִגְאוֹת בַּדָם

בְּמַעְגָּל אֵיתָן –

הִיא מַחְזוֹרוֹ בַּחֹק

וְסַעַר עַל גְּדוֹתָיו

עַד צֵאת הַנְּשִׁימָה…

חלון

מאת

יחיאל מר

יֵשׁ מְצִיצִים דַּרְכִּי,

אֲנִי חַלּוֹן פָּתוּחַ.

חַלּוֹן חָדָשׁ בְּבַיִת כְּבַד-שָׁנִים.

אֲנִי מִפְלַשׁ הַקּוֹר

מְבוֹא הָרוּחַ

עַל כֵּן רוֹצִים לִסְגֹּר.

אֲבָל אֵינִי נִסְגָּר הֵיטֵב

צִירַי מְמָאֲנִים בְּעַקְשָׁנוּת.

תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁמְחַשֵּׁב

וְאוֹהֵב לְתַּקֵּן.

וּכְבָר הָיָה אֶצְלִי נַגָּר –

לָקַח מִּדוֹת.

הַיּוֹם, כָּל עוֹד אֲנִי פָּתוּחַ

יִכָּנֵס בִּי רוּחַ

זִלְעָפוֹת.

ועוד

מאת

יחיאל מר

פַּעַם הָיִיתִי… וְעוֹד.

עַכְשָׁו אֲנִי וְעוֹד אֵיךְ

גָּדוּר וּמְסֻיָּם מְאֹד

וּמוֹשֵׁךְ

שָׁלֹש שִׂימוֹת לֵב בְּשָׁנָה

וּשְׁתֵּי הֶעָרוֹת-שׁוּלַיִם.

וְעַל כָּךְ אֲבָרֵךְ

אֶת הָאֲפֵלָה וְאֶת הַלְּבָנָה

עֲלֵי אָרֶץ

וּבַשָּׁמַיִם.

פַּעַם הָיִיתִי מוֹשֵׁךְ

אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.

עַכְשָׁו אֲנִי מוֹשֵׁךְ

בִּכְתֵפַיִם

וְהוֹלֵךְ.

פַּעַם הָיִיתִי עַד סוֹף.

עַכְשָׁו אֲנִי בֵּינְתַיִם

מְצַּיֵּר אֶת הָעוֹף

שֶׁלֹּא רָאִיתִי בַּשָּׁמַיִם.

בְּעוֹדִי הִיּוּלִי הָיִיתִי שֵׁם-דָּבָר.

עַכְשָׁו אֲנִי שֵׁם

עִם פִּנְקָס וּמִסְפָּר

מָנוּי וְלֹא גָמוּר

לְסַיֵּם

פַּעַם הָיִיתִי עָלוּם וְעוֹד.

עַכְשָׁו אֲנִי אִלֵּם –

וְעוֹד אֵיךְ.

מכתב לבעל כלב

מאת

יחיאל מר

אֲדוֹנִי בְּכָל הַכָּבוֹד

אַךְ תִּסְלַח נָא

לְבוּרוּתִי בְּעוֹלָם הַכְּלָבִים

אֲדוֹנִי בְּכָל הַכָּבוֹד

אַךְ הַנַּח נָא

לְרֶגַע קָט אֶת עִנְיַן הַכְּלָבִים

וְהַסְבֵּר לִי בְּכָל הַכָּבוֹד

וּפְקַח נָא

עֵינַי שֶׁתִּרְאֶינָה יִתְרוֹן הַכְּלָבִים

אֲדוֹנִי בְּכָל הַכָּבוֹד

אַךְ תִּפַּח נָא

רוּחֲךָ הַבָּנָה כָּל כָּךְ לִכְלָבִים

אֲדוֹנִי בְּכָל הַכָּבוֹד

אַל תִּבְרַח נָא

אִם זֹאת הַפַּעַם אֵצֵא מִכֵּלַי

לַעֲזָאזֵל הַכֶּלֶב

אֲדוֹנִי וּשְׁלַח נָא

מַבָּט אֶחָד

גַּם אֵלַי

גַּם אֵלַי.

ארבּעה שׁירים קטנים

מאת

יחיאל מר

[גְּלוּי-עֵינַיִם]

מאת

יחיאל מר

גְּלוּי-עֵינַיִם

בְּמִשְׂחָק עִוֵּר.

וְזוֹ שׁוּרַת הַדִּין הַיְּחִידָה

שֶׁלָּקַח עִמּוֹ לֶקַח

עוֹבֵר לָעוֹבֵר

כִּבְרַת דַּרְכּוֹ הָעֲתִידָה

לְהִגָּמֵר.

וְזֶה רְכוּשׁ גָּדוֹל –

הִמָּנְעֻיּוֹת פְּאֵר.

גְּלוּי-עֵינַיִם

בְּמִשְׂחָק עִוֵּר.

[הַיֶּלֶד יוֹשֵׁב]

מאת

יחיאל מר

הַיֶּלֶד יוֹשֵׁב בֵּין אוֹתִיּוֹתָיו

וּבוֹנֶה מִלִּים.

וְכָל קֻבִּיּוֹתָיו

בְּקֻפְסָה לֹא גְדוֹלָה

נָמוֹת.

הַתּוֹכֵן תָּכְנִיּוֹת

לְלֹא תָכְנִית-אָב

יָדָיו הַבּוֹנוֹת

עוֹשׂוֹת בִּמְצֹרָף

לְלֹא נְקִיפוֹת – – –

וְכָל שְׁגִיאוֹתָיו

יָפוֹת.

[בְּשׁוּבִי לְמָקוֹם]

מאת

יחיאל מר

בְּשׁוּבִי לְמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת

לְשֵׁם שִׂיחַת-גְּמִיעָה

וְהַמֶּלְצָר לִי קַד קִדּוֹת,

אֲנִי כֻּלִּי פְּלִיאָה…

אֵיךְ זֶה מֵעֵז

אֵיךְ זֶה יָכוֹל

לְהִזָּכֵר?

הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצָא אֶתְמוֹל

הֲלֹא אַחֵר

מוּבָס

בְּיַד הָאִישׁ

שֶׁזֶּה עַתָּה נִכְנַס.

[לֹא אוֹן]

מאת

יחיאל מר

לֹא אוֹן לוֹפֵת עַמּוּד

לֹא מֶלֶךְ שֶׁחִמֵּר

רַק הֲלִיכָה עַד מוּת

בְּכֹחַ הַזִּמֵּר.

וְאֶצְבָּעוֹת מָגוֹר

עוֹבְרוֹת עַל עוּד-הָאוֹב

וּבְבַקְּשׁוֹ כִּנוֹר –

וַיַּרְא כִּי תֹּף.

וְחָשׁ כִּי מְלוּחָה

אַדְמַת הַהֵאָבְקוּת –

וְזוֹ רֵאשִׁית בְּרוּכָה

בִּשְׁבִיל לָמוּת…

קבורה

מאת

יחיאל מר

כִּמְעַט כָּרַעְתִּי. כִּי כָּבֵד.

אֲבָל הָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי

עַד שְׂדֵה-אוֹבֵד.

שָׁם כָּרִיתִי לִי בְּלִי אֵת,

אַךְ בָּעֶרְיָה שֶׁבְּיָדִי

בּוֹר נָאֶה מְאֹד לְתַכְלִיתִי.

וְקָבַרְתִּי שֵׁם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה

בְּחִיּוּךְ קוֹפֵא יְלִיד-דָּמִי,

אֶת הַבֶּכִי –

אֶת הַצַּעַר עַל עַצְמִי,

אֶת הָרַחֲמִים עַל עוּגָתִי

שֶׁלֹּא עָלְתָה…

וְקָבַרְתִּי שָׁם גַּם אֶת צִלָּהּ

הַחוֹמֵק שֶׁל הַתַּרְמִית –

אֶת שְׁתִיקוֹת הָרַאֲוָה

וּמִלּוֹת הַתְּהִלָּה

הָרִקוּדִית.

אֶת כֻּלָּם קָבַרְתִּי מֵאִתִּי.

אָז עָלְתָה בִּי מִין גִּילָה

יְבֵשָׁה וַעֲצָמִית –

וּבַחוּץ נוֹתְרָה רַק הַבְּחִילָה

שֶׁהִשְׁלִיכָה חֹפֶן טִיט

וְכִסְּתָה פְּנֵי הַתְּפִלָּה…

וַאֲנִי כִּסִּיתִי אֶת הַבּוֹר

וַאֲנִי כִּסִּיתִי אֶת הַבּוֹר

וְהָלַכְתִּי יַ"ש לִשְׁתּוֹת

בִּמְסִבַּת הַקַּבְּרָנִים וְהַזּוֹנוֹת.

מסחר

מאת

יחיאל מר

לַעֲרֹךְ אֶת כָּל הַקְּנִיּוֹת

בִּמְרֻכָּז וּבִתְבוּנָה –

לֹא לָמַדְתִּי גַם לֹא אֶלְמַד.

אֲנִי קוֹנֶה מִקְרִית לְלֹא תְכוּנָה

וּבְפִתְאֹם.

אֵינִי חוֹזֵר אַף פַּעַם בִּתְלוּנָה

עַל שֶׁחָסֵר מְעַט

אוֹ הַסְּחוֹרָה פְּרִיכָה –

יוֹם יוֹם

אֲנִי מֵקִים שְׁוָקִים

קוֹנֶה הֲזָיוֹת

מְשַׁלֵּם בְּדָם.

לַעֲרֹךְ מְכִירָה עוֹלָה

טִפִּין טִפִּין

שֶׁיִּרְבֶּה הַמְּחִיר –

לֹא לָמַדְתִּי גַּם לֹא אֶלְמַד.

אֶצְלִי הַהִזְדַּמְּנוּת גְּדוֹלָה;

מִמִּין עַד מִין

מִקִּיר עַד קִיר

אֲנִי מוֹכֵר הַכֹּל בְּבַת אַחַת.

יוֹם יוֹם

אֲנִי הוֹרֵס שְׁוָּקִים

עֲרֻמֵּי הֲזָיוֹת –

וְהוֹלֵךְ לִקְנוֹת.

על כל תכונות נפשי

מאת

יחיאל מר

עַל כָּל תְּכוּנוֹת נַפְשִׁי לְהִתְפַּזֵּר

בַּשֶּׁטַח וְלִמְצֹא

עֶמְדוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר

שֶׁבְּמוּצָק.

לְהִתְחַפֵּר

לִתְפֹּס עֶמְדָּה

וּלְקַבֵּל מֻשָּׂג

עַל כֹּחַ

הָאוֹיֵב.

עֵינֵי זְאֵב

לְכָל תְּכוּנוֹת נַפְשִׁי.

עַד קְצוֹת הַלֵּיל

לִרְאוֹת אִם מֵהַבְהֵב

דְּבַר מָה חָפְשִׁי –

וְכָךְ לִשְׁכַּב

בְּכָל אַקְלִים

מוּל סֶלַע מְאֻיָּב

וְכָל הָאֲחֵרִים

עַד קְרָב

שירים על אמת

מאת

יחיאל מר

א. יַמִּי

מאת

יחיאל מר

יַמִּי הוֹלֵךְ וּמִתְיַבֵּשׁ.

אֲנִי נָסוֹג.

כָּל יוֹם אֲנִי נָסוֹג

רָגוּעַ וְלוֹחֵשׁ

וּבְהִמּוֹג –

קַוֵּי הַקֶּצֶף עַל הַחוֹל

אוֹמְרִים מוּצָק יוֹרֵשׁ

הַלַּח וְהַכָּחֹל,

וְקִיר – סִירָה

וְתֶלֶם – גָּל.

* * *

וְקַרְקַע מַבְכִּירָה…

וְעֵץ לִפְרִי וָאֵשׁ

יִגְדָּל.

ב. מְעָרָה

מאת

יחיאל מר

בַּמְּעָרָה אֵין אוֹר. אֵין אוֹר בַּמְּעָרָה.

וְלָמָּה זֶה אַפְצִיר בַּנַּעֲרָה

וְשֶׁמֶן אֵין עִמָּהּ?

וְלָמָּה לֹא שְׁלַחְתִּיהָ אֶל אִמָּהּ?

יָדַעְתִּי – אֵין אָשָׁם בַּנַּעֲרָה

הֲלֹא אֲנִי הָפַכְתִּי הַקְּעָרָה

וּמִי אֲנִי לִדְרֹש וּלְהַפְצִיר

(אֲנִי, שֶׁלֹּא שָׂרַפְתִּי שִׁיר)

שֶׁתַּעֲלֶה עַצְמָהּ בְּאֵשׁ הַנַּעֲרָה,

לִהְיוֹתָהּ לִי אוֹר בַּמְּעָרָה?

ג. שְׁנֵי חִיּוּכִים

מאת

יחיאל מר

שְׁנֵי חִיּוּכִים נָשְׂאוּ אוֹתוֹ כָּעֶרֶשׂ

מֵעַל לַתְּהוֹם הָאֲפַרְפַּר.

וּבֵינֵיהֶם יָשַׁב עִם כָּל הַהֶרֶס

כְּיֶלֶד מוּל הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.

שְׁנֵי חִיּוּכִים נִצְּבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.

וְזֶה הָיָה גָבֹהַּ וְרָחוֹק.

וּכְתָמִיד, אֶת שִׁבְרֵי שְׁגִיאוֹתָיו

רָצָה לְהַדְבִּיק בְּרֹק.

וּמִשְּׁנֵי חֲלָקָיו בִּקֵּשׁ

לִדְלוֹת הַחִיּוּךְ הַנָּכוֹן –

אֲבָל פִּתְאֹם הַפֶּה הָיָה יָבֵשׁ

כְּמוֹ הַיָּם

בַּשִּׁיר הָרִאשׁוֹן.

ד. אֱמֶת

מאת

יחיאל מר

אֱמֶת וְלֹא יַצִּיב.

לֹא צָמוּחַ וּכְבָר רָגוּעַ.

יַעַר נִשָּׂא בָּרוּחַ,

וְעֵשֶׂב נָמוּךְ – זָקִיף.

נָכוֹן כִּנְכוֹן הַלֵּיל

וְלֹא נֵחַן עִם שַׁחַר.

מִכָּל הַלֵּילוֹת בְּיַחַד

כּוֹכַב הַחִיּוּךְ יָהֵל.

רוֹעֵד וּמַבְלִיחַ וְיֵשׁ.

וְקָרוֹב וְקָרֵב וּמַגִּיעַ – – –

וְעֶרֶשׂ הַיֶּלֶד תָּנִיעַ

נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה לְאֵשׁ.

שׁני שׁירי נספּח

מאת

יחיאל מר

[זֶה שֶׁיָּצָא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר]

מאת

יחיאל מר

זֶה שֶׁיָּצָא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

הָלַךְ וְאֵינֶנּוּ.

וְחֵרֶף כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּמַתַּן בַּסֵּתֶר

שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּבִּירָה לְמַעֲנֵנוּ –

שָׁכַח עִנְיָנֵנוּ.

נִשְׁאַרְנוּ בְּלִי דוֹאֵג.

אָמְנָם שָׁלַחְנוּ כַּמָּה עֲנָנִים

לְהַזְכִּיר לוֹ –

וְרַק אֶחָד חָזַר – דְּלִי רֵיק.

וְעַכְשָׁו

אֵין מִי שֶׁיַּעֲבִיר לוֹ

תַּעֲצוּמוֹת שִׁקְטֵנוּ הַצּוֹעֵק.

כָּל בֹּקֶר אֲנִי צוֹפֶה בּוֹאֲךָ הַבִּירָה

אַךְ דָּבָר לֹא עוֹבֵר בִּי.

וְכָל צָהֳרָיִם אֶעֱלֶה בַּמִּגְדָּל

אוּלַי יִשָּׁבֵר בִּי –

וְהִנֵּה עֶרֶב. יְבשֶׁת קָלָל.

וַאֲנִי חוֹזֵר

בִּי.

[כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִּי]

מאת

יחיאל מר

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִּי –

מְלֹא חָפְנַיִם רוּחַ,

שַׁי לְמַמְלֶכֶת צִפֳּרִים.

כָּל הַשְּׁתִיקוֹת –

מְלֹא הַגָּרוֹן מְעַט שְׁתִיקוֹת

מַתַּת

לָאֶבֶן וְלָאַיָּלָה.

כָּל הַמָּאוֹר –

צְלוֹחִית הַמָּאוֹר.

לְיַם הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה

מַשְׂאֵת.

בְּלֵב שָׁלֵם

בְּכָל הַמְּאֹד

כְּזוֹכֶה וְחַיָּב.

וְעֵינַי לֹא תֶחֱזֶינָה

בַּעֲבֹר הַיָּם

עַל גְּדוֹתָיו…

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.