אַדְמַת הַחֹשֶׁךְ הָרְתָה יְבוּלִים.

דָּגָן שָׁחֹר.

קַיִץ וָחֹרֶף מַדּוֹתִי לַיְלָה

וַעֲדַיִן חֲצוֹת.

מִי מַכִּיר אֶת תּוֹשָׁבֵי הַגְּבוּלִים

וְאָרְחוֹת הָאוֹר?

קַיִץ וָחֹרֶף מַדּוֹתִי לַיְלָה

וַעֲדַיִן כָּבוֹת

עֵינֵי הַכְּחֻלִּים.

אַדְמַת הַחשֶׁך נָתְנָה שִׁבֳּלִים.

טְחָנוֹת אֲפֵלוֹת

טוֹחֲנוֹת אֲפֵלִים

וְלֶחֶם שָׁחֹר מֵרֵחַיִם שְׁחֹרוֹת

בְּפִי תִינוֹקוֹת

בַּלָיְלָה…

אַדְמַת הַחשֶׁך נִשְׁבֶּרֶת לָתֵת

פֵּרוֹת אֲפִילִים הִסְכִּינוּ לַיְלָה.

אָמְרוּ לִי

בִּכְפָר אֶחָד יֵשׁ עֵד

זָקֵן הַזּוֹכֵר טֶרֶם-לַיְלָה.

קַיִץ וָחֹרֶף הָלַכְתִּי עַד עֵת

לִשְׁמֹעַ מִפִּיו אַגָּדַת הַשֶּׁמֶשׁ –

וּכְשֶׁבָּאתִי עָדָיו כָּבֵד כָּבֵד,

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

אָמְרוּ לִי, הוּא מֵת.

וְאָז כִּפְלַיִם הָרְתָה יְבוּלִים

אַדְמַת הַחשֶׁךְ בְּאֵין זוֹכֵר

וּבְאֵין מְסַפֵּר מַעֲשֵֹה הַכְּחֻלִּים –

כִּי אֵין עוֹד יוֹדֵעַ

פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים.

וּכְבָר הִתְרַגַּלְנוּ כִּמְעַט

עַד תֹּם –

לַחֲצִי הַלַּיְלָה קָרָאנוּ לַיְלָה

וְלַחֲצִי הַלַּיְלָה קָרָאנוּ יוֹם.

אֶל כָּל הַבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

שֶׁאוֹהֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶן מְאֹד מְאֹד

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

חַבֵּקְנָה אֶת הָאַבָּאִים חָזָק חָזָק

(כְּמוֹ בִּתִּי אוֹתִי)

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת

וְכָךְ

(מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּתִּי)

אֱמֹרְנָה:

מַה זֶּה הַפְצָצָה?

וְאָז

בְּתוֹך הַדּוּמִיָּה הָאֲיֻמָּה

נַשֵּׁקְנָה עֵינֵיהֶם הַמּוּרָדוֹת

(בּוֹשׁוֹת כְּמוֹת שֶׁלִּי)

נַשֵּׁקְנָה בְּכָל עֹז תֻּמַּת אוֹרְכֶן

וּשְׁאַלְנָה לְהַבְכּוֹת וּלְהַרְעִיד.

אוּלַי בְּכֹחֲכֶן תִּפְרַח תְּשׁוּבָה

מִן הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר תִּפֹּלְנָה

עַל רֹאשְׁכֶן –

נְאוּם דִּמְעַת עֵינִי

עַל רֹאשׁ בִּתִּי.

וְהוּא כִּמְעַט נַעַר. וְנַעַר זָקֵן.

וּמְעִיל גְּבוּרָתוֹ קָרוּעַ

וּבֵן לוֹ קָטָן, מַה יֹּאמַר לוֹ לַבֵּן,

שֶׁעֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת: מַדּוּעַ–

קָטֹנְתִּי מִמְּךָ. וּבְאֵין נְהָרָה

אֵין צֵל לַחֲסוֹת בּוֹ לִשְׁנֵינוּ.

רֹאשְׁךָ בְּכַפִּי. וָאֶזְעַק לְעֶזְרָה

כְּמוֹ בֵּן לְאָבִיו שֶׁאֵינֶנּוּ.

וְאָז אָשִֹים פָּנַי אֶל חֵיק הָאֲדָמָה

וְאֹמַר: הוֹ מַצְמִיחַת הַדֶּשֶׁא וְהַיַּעַר,

הַשַֹּגִּיאָה כָּל כָּךְ בִּירַק הָרַעְמָה –

הֲלֹא תָּחוּסִי, הֵן תָּחוּסִי עַל הַנַּעַר

וְשׁוּב יִשְׁמַע קוֹלוֹת מִן הַקָּמָה…

יַלְדִּי יַלְדִּי – – יִשָֹּא לִי אֱלֹהִים,

אֵינִי זוֹכֵר עַל מִי בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים.

אַתְּ בּוֹכָה עִמִּי

וְצוֹחֶקֶת עִמִּי,

וּצְחוֹקֵךְ בּוֹלֵעַ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ.

אַתְּ רָצָה תָּמִיד וְקַלּוֹת רַגְלַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר הוֹלֵךְ לְאִטִּי

וְצוֹחֵק רַק מִכֹּחַ עֵינַיִךְ

וּבוֹכֶה לְבַדִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִשְׁאֹל

וְלָדַעַת הַכֹּל

וְלָכֵן מְפָרֶקֶת אֶת כָּל בֻּבּוֹתַיִךְ

קֻשְׁיוֹת אַתְּ יוֹרָה מִקַּשְׁתּוֹת גַּבּוֹתַיִךְ –

אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל,

וְשָׁאַלְתִּי הַרְבֵּה גַם עָלַי גַּם עָלַיִךְ

לִשְׁנֵינוּ חֲלוֹם

אַךְ שֶׁלָּךְ אֲמִתִּי –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

אַתְּ פּוֹחֶדֶת הַרְבֵּה

וַאֲנִי מְפַחֵד –

כְּשֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת אַתְּ צוֹעֶקֶת,

אֲנִי שָׁקֵט.

פַּחְדֵּךְ עוֹד מַגְלִיד, שֶׁלִּי צַלֶּקֶת

מַשְׁאִיר בִּפְנִים וְלוֹהֵט.

כְּשֶׁחשֶׁךְ מְאֹד, בִּתִּי, אַתְּ חוֹמֶקֶת

יָשָׁר אֶל מִתַּחַת לִשְֹמִיכָתִי;

לִי אֵין עוֹד לְאָן לַחְמוֹק בְּהֶחְלֵט –

וְזֶה כָּל הַהֶבְדֵּל, בִּתִּי…

וְהַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד

וְהַיּוֹנָה הָיְתָה צְחֹרָה צְחֹרָה.

הַמְלַוִּים נָשְֹאוּ אוֹתָהּ שְׁקֵטִים

וִידֵיהֶם כְּבֵדוֹת.

קְצָתָם הִבִּיטוּ זוֹעֲמִים

שֶׁלֹּא זְקוּקָה הָיְתָה לְטָהֳרָה –

אַךְ הַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד.

אֶחָד נָאַם יָפֶה.

וְהִיא הָיְתָה קְטַנָּה

בִּידֵי הַמּוֹבִילִים.

וְהַנְּאוּם הָיָה אָרֹךְ וּבְעַל-פֶּה

וְלֹא נָגַע בְּשׁוּם-פָּנִים

בְּשׁוּם פָּנִים.

לְמַעְלָה הִתְקָרְבוּ הָאֲחָיוֹת.

לְמַטָּה הַמִּשְׁמָר יָרָה כָּבוֹד.

וְלֹא הָיָה מָנוֹס מִן הַמְּאֹרָע.

וְזֶה תָּמִיד הָרֶגַע הַנּוֹרָא.