גְּלוּי-עֵינַיִם

בְּמִשְׂחָק עִוֵּר.

וְזוֹ שׁוּרַת הַדִּין הַיְּחִידָה

שֶׁלָּקַח עִמּוֹ לֶקַח

עוֹבֵר לָעוֹבֵר

כִּבְרַת דַּרְכּוֹ הָעֲתִידָה

לְהִגָּמֵר.

וְזֶה רְכוּשׁ גָּדוֹל –

הִמָּנְעֻיּוֹת פְּאֵר.

גְּלוּי-עֵינַיִם

בְּמִשְׂחָק עִוֵּר.

הַיֶּלֶד יוֹשֵׁב בֵּין אוֹתִיּוֹתָיו

וּבוֹנֶה מִלִּים.

וְכָל קֻבִּיּוֹתָיו

בְּקֻפְסָה לֹא גְדוֹלָה

נָמוֹת.

הַתּוֹכֵן תָּכְנִיּוֹת

לְלֹא תָכְנִית-אָב

יָדָיו הַבּוֹנוֹת

עוֹשׂוֹת בִּמְצֹרָף

לְלֹא נְקִיפוֹת – – –

וְכָל שְׁגִיאוֹתָיו

יָפוֹת.

בְּשׁוּבִי לְמָקוֹם מִן הַמְּקוֹמוֹת

לְשֵׁם שִׂיחַת-גְּמִיעָה

וְהַמֶּלְצָר לִי קַד קִדּוֹת,

אֲנִי כֻּלִּי פְּלִיאָה…

אֵיךְ זֶה מֵעֵז

אֵיךְ זֶה יָכוֹל

לְהִזָּכֵר?

הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצָא אֶתְמוֹל

הֲלֹא אַחֵר

מוּבָס

בְּיַד הָאִישׁ

שֶׁזֶּה עַתָּה נִכְנַס.

לֹא אוֹן לוֹפֵת עַמּוּד

לֹא מֶלֶךְ שֶׁחִמֵּר

רַק הֲלִיכָה עַד מוּת

בְּכֹחַ הַזִּמֵּר.

וְאֶצְבָּעוֹת מָגוֹר

עוֹבְרוֹת עַל עוּד-הָאוֹב

וּבְבַקְּשׁוֹ כִּנוֹר –

וַיַּרְא כִּי תֹּף.

וְחָשׁ כִּי מְלוּחָה

אַדְמַת הַהֵאָבְקוּת –

וְזוֹ רֵאשִׁית בְּרוּכָה

בִּשְׁבִיל לָמוּת…

כִּמְעַט כָּרַעְתִּי. כִּי כָּבֵד.

אֲבָל הָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי

עַד שְׂדֵה-אוֹבֵד.

שָׁם כָּרִיתִי לִי בְּלִי אֵת,

אַךְ בָּעֶרְיָה שֶׁבְּיָדִי

בּוֹר נָאֶה מְאֹד לְתַכְלִיתִי.

וְקָבַרְתִּי שֵׁם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה

בְּחִיּוּךְ קוֹפֵא יְלִיד-דָּמִי,

אֶת הַבֶּכִי –

אֶת הַצַּעַר עַל עַצְמִי,

אֶת הָרַחֲמִים עַל עוּגָתִי

שֶׁלֹּא עָלְתָה…

וְקָבַרְתִּי שָׁם גַּם אֶת צִלָּהּ

הַחוֹמֵק שֶׁל הַתַּרְמִית –

אֶת שְׁתִיקוֹת הָרַאֲוָה

וּמִלּוֹת הַתְּהִלָּה

הָרִקוּדִית.

אֶת כֻּלָּם קָבַרְתִּי מֵאִתִּי.

אָז עָלְתָה בִּי מִין גִּילָה

יְבֵשָׁה וַעֲצָמִית –

וּבַחוּץ נוֹתְרָה רַק הַבְּחִילָה

שֶׁהִשְׁלִיכָה חֹפֶן טִיט

וְכִסְּתָה פְּנֵי הַתְּפִלָּה…

וַאֲנִי כִּסִּיתִי אֶת הַבּוֹר

וַאֲנִי כִּסִּיתִי אֶת הַבּוֹר

וְהָלַכְתִּי יַ"ש לִשְׁתּוֹת

בִּמְסִבַּת הַקַּבְּרָנִים וְהַזּוֹנוֹת.

לַעֲרֹךְ אֶת כָּל הַקְּנִיּוֹת

בִּמְרֻכָּז וּבִתְבוּנָה –

לֹא לָמַדְתִּי גַם לֹא אֶלְמַד.

אֲנִי קוֹנֶה מִקְרִית לְלֹא תְכוּנָה

וּבְפִתְאֹם.

אֵינִי חוֹזֵר אַף פַּעַם בִּתְלוּנָה

עַל שֶׁחָסֵר מְעַט

אוֹ הַסְּחוֹרָה פְּרִיכָה –

יוֹם יוֹם

אֲנִי מֵקִים שְׁוָקִים

קוֹנֶה הֲזָיוֹת

מְשַׁלֵּם בְּדָם.

לַעֲרֹךְ מְכִירָה עוֹלָה

טִפִּין טִפִּין

שֶׁיִּרְבֶּה הַמְּחִיר –

לֹא לָמַדְתִּי גַּם לֹא אֶלְמַד.

אֶצְלִי הַהִזְדַּמְּנוּת גְּדוֹלָה;

מִמִּין עַד מִין

מִקִּיר עַד קִיר

אֲנִי מוֹכֵר הַכֹּל בְּבַת אַחַת.

יוֹם יוֹם

אֲנִי הוֹרֵס שְׁוָּקִים

עֲרֻמֵּי הֲזָיוֹת –

וְהוֹלֵךְ לִקְנוֹת.

עַל כָּל תְּכוּנוֹת נַפְשִׁי לְהִתְפַּזֵּר

בַּשֶּׁטַח וְלִמְצֹא

עֶמְדוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר

שֶׁבְּמוּצָק.

לְהִתְחַפֵּר

לִתְפֹּס עֶמְדָּה

וּלְקַבֵּל מֻשָּׂג

עַל כֹּחַ

הָאוֹיֵב.

עֵינֵי זְאֵב

לְכָל תְּכוּנוֹת נַפְשִׁי.

עַד קְצוֹת הַלֵּיל

לִרְאוֹת אִם מֵהַבְהֵב

דְּבַר מָה חָפְשִׁי –

וְכָךְ לִשְׁכַּב

בְּכָל אַקְלִים

מוּל סֶלַע מְאֻיָּב

וְכָל הָאֲחֵרִים

עַד קְרָב