יַמִּי הוֹלֵךְ וּמִתְיַבֵּשׁ.

אֲנִי נָסוֹג.

כָּל יוֹם אֲנִי נָסוֹג

רָגוּעַ וְלוֹחֵשׁ

וּבְהִמּוֹג –

קַוֵּי הַקֶּצֶף עַל הַחוֹל

אוֹמְרִים מוּצָק יוֹרֵשׁ

הַלַּח וְהַכָּחֹל,

וְקִיר – סִירָה

וְתֶלֶם – גָּל.

* * *

וְקַרְקַע מַבְכִּירָה…

וְעֵץ לִפְרִי וָאֵשׁ

יִגְדָּל.

בַּמְּעָרָה אֵין אוֹר. אֵין אוֹר בַּמְּעָרָה.

וְלָמָּה זֶה אַפְצִיר בַּנַּעֲרָה

וְשֶׁמֶן אֵין עִמָּהּ?

וְלָמָּה לֹא שְׁלַחְתִּיהָ אֶל אִמָּהּ?

יָדַעְתִּי – אֵין אָשָׁם בַּנַּעֲרָה

הֲלֹא אֲנִי הָפַכְתִּי הַקְּעָרָה

וּמִי אֲנִי לִדְרֹש וּלְהַפְצִיר

(אֲנִי, שֶׁלֹּא שָׂרַפְתִּי שִׁיר)

שֶׁתַּעֲלֶה עַצְמָהּ בְּאֵשׁ הַנַּעֲרָה,

לִהְיוֹתָהּ לִי אוֹר בַּמְּעָרָה?

שְׁנֵי חִיּוּכִים נָשְׂאוּ אוֹתוֹ כָּעֶרֶשׂ

מֵעַל לַתְּהוֹם הָאֲפַרְפַּר.

וּבֵינֵיהֶם יָשַׁב עִם כָּל הַהֶרֶס

כְּיֶלֶד מוּל הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.

שְׁנֵי חִיּוּכִים נִצְּבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.

וְזֶה הָיָה גָבֹהַּ וְרָחוֹק.

וּכְתָמִיד, אֶת שִׁבְרֵי שְׁגִיאוֹתָיו

רָצָה לְהַדְבִּיק בְּרֹק.

וּמִשְּׁנֵי חֲלָקָיו בִּקֵּשׁ

לִדְלוֹת הַחִיּוּךְ הַנָּכוֹן –

אֲבָל פִּתְאֹם הַפֶּה הָיָה יָבֵשׁ

כְּמוֹ הַיָּם

בַּשִּׁיר הָרִאשׁוֹן.

אֱמֶת וְלֹא יַצִּיב.

לֹא צָמוּחַ וּכְבָר רָגוּעַ.

יַעַר נִשָּׂא בָּרוּחַ,

וְעֵשֶׂב נָמוּךְ – זָקִיף.

נָכוֹן כִּנְכוֹן הַלֵּיל

וְלֹא נֵחַן עִם שַׁחַר.

מִכָּל הַלֵּילוֹת בְּיַחַד

כּוֹכַב הַחִיּוּךְ יָהֵל.

רוֹעֵד וּמַבְלִיחַ וְיֵשׁ.

וְקָרוֹב וְקָרֵב וּמַגִּיעַ – – –

וְעֶרֶשׂ הַיֶּלֶד תָּנִיעַ

נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה לְאֵשׁ.