אֲבַדֹּה

ש"נ, — כמו אֲבַדּוֹן: שאול וַאֲבַדֹּה1 לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (משלי כז כ). — ואמר המשורר : ולא הביט (האדם) סוף חלדו, וכי סוף כל לאבדה (ר"י הלוי, רודפים אחרי הבל).



1 כך הכתיב, ובמס' אבדו קרי (כן נראה מדברי ריב"ג שלקמן, וכן בפרוש במ"ש וז"ל: ואבדו קרי וכו' וי"ס שכתוב ואבדון בפסוק ואחרים שכתוב ואבדה וקרי ואבדון וכולם משובשים). ואמר ריב"ג : וכבר הפילו הנון ממנו (מן ואבדון) בשאול ואבדו. ע"כ.  וכן רד"ק, וכן המדקדקים החדשים, והביאו דמיון לזה קצת שע"כ בסוף     -וֹן שנתקצרו כנראה לסוף  -וֹ, כמו מגדוֹ — מגדוֹן ואולישלמֹה — שלמוֹן. ואמר.Böt  כי אפשר שגרמה בנפילת נון אבדון במקום זה הלמד שבמלה שאחריה. אבל Barth (מה"ש, סי' 194 וסי' 224)  דחה אפשרות התקצרות הסוף -וֹן בשע"פ לסוף -וֹ.

ערכים קשורים