°, אדומיי, שת"ז, לנק' אֲדֻמִּית, מ"ר אֲדֻמִּיִּים, אֲדֻמִּיּוֹת, – מהמרה האדמּה, מטבע המרה האדֻמּה, sanguinisch; sanguin; sanguine : לפעמים יתהפך הדם וישוב אדומיי או שחוריי ותהיה הקדחת ממין הג' (פרקי משה י).  שלא היה עשו אדומיי בטבעו מפאת זרע אביו שהיה חם ואדומי מאד (ר"י אברבנאל, פרש' תולדות).  מליחה חמה אדומיית (הוא, מ"א ג).  ורוב החכמים הם אדומיים (רשב"ן דוראן, מגן אבות, ח"י ה יג ).  והאדומיים כעסנים בלתי שקטים בעיון (דרך אמונה לר"א ביבאגו ב ג).  לפי שגופן (של הכליות) אדומיי לפיכך יזון בחלב האדומיי מהדם (מ' אלדבי, ש"א ד, הכליות).  הנקבה שתולדתה אדומיית יתר חמה מהזכר שתולדתו לבניית (בוטריל, פרוש יציר' ג ב).