אִדָּן

* 1, אידן, אַדָּן, - הוא אחד ממיני הערבה,  עי' ערבה, Weideart; espece de saule; specie of willow: אין מדליקים (בשבת) לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן 2 (שבת ב א). — ועי' ערבה.



1 כך לפי הכתיב אידן, יוד אחרי האלף, בכל נוסח' הדפוס, וכן בכ"י (ד"ס), וכן במשנ' שבירוש'.  ובמשנה כ"י עם גוף פרוש הרמב"ם אַדָּן (עמנו' נֶו, שהצ"מ). 

2 , ותרגמו בגמ' שם אידן באחוינה (כך בנוסח' ובכ"י אחוונא), ואמרו: רבין ואביי הוו קאזלו בפקתא דטמרוריתא חזינהו להנהו ארבתא (כך בנוסח' ובכ"י ערבתא) אמר ליה רבין לאביי היינו אידן דתנן אמר ליה האי עץ בעלמא הוא קלף ואחוי ליה עמרניתא דביני ביני.  ע"כ. - ובעברית: רבין ואביי היו מהלכים בבקעת טמרורית וימצאו שם אלה הערבות ויאמר לו רבין לאביי זהו אידן ששנינו ויראה לו בין הקליפה והעץ מין עמרנית שממנה אפשר לעשות פתילה. - אך מקור השם אידן לא נתברר. ועי' ערך ערבה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים