אַדְמוֹנִי

אדמוֹני, שת"ז, לנק' אַדְמוֹנִיָּה, מ"ר אַדְמוֹנִים, אַדְמוֹנִיּוֹת, - נוטה לאדֹם, וכמו"כ אדם בעל שערות אדֻמּוֹת, rot haaring; roux, rougeatre; red haired:  ויצא הראשון אַדְמוֹנִי (בראש' כה כה).  והוא (דוד) אַדְמוֹנִי עם יפה עינים וטוב ראי (ש"א יו יב).  ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער וְאַדְמֹנִי (שם יז מב).   

חיפוש במילון:
ערכים קשורים