אדמוֹני, שת"ז, לנק' אַדְמוֹנִיָּה, מ"ר אַדְמוֹנִים, אַדְמוֹנִיּוֹת, - נוטה לאדֹם, וכמו"כ אדם בעל שערות אדֻמּוֹת, rot haaring; roux, rougeatre; red haired:  ויצא הראשון אַדְמוֹנִי (בראש' כה כה).  והוא (דוד) אַדְמוֹנִי עם יפה עינים וטוב ראי (ש"א יו יב).  ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער וְאַדְמֹנִי (שם יז מב).