*, ש"נ, — א) שלטון וממשלה, Herrschaft; autorité; authority: לך והדבק בעפר רגליו וקבל מלכותו ואדנותו (מד"ר בראש' צג). — ובסהמ"א: כהלל (היו דומים הפרושים) ביראת האדנות אשר בלבם וכהלל היותם נכנעים (יוסיפון, פרק פז). כל לשון אדנות קרוי בלשון רבים ואפילו יחיד (רש"י ישע' יט ד). וכן תאמר באדון ובעבד ששנוי האדנות אין לו בטבע רק מפני שהוא מיוחס לדבר אחר והוא העבד שקנאו בדמים (ר"י א"ת, רוח חן יא). הנה א"כ היה הבזיון (שבא אל שאול) דבק במשפחתו ושבטו עם היותו בעצמו נאה לאדנות (ר"י אברבנאל, ש"א י כז). ואעפ"י שמתחלה כשמכר לו הבית התנה שיחכירנו לו אח"כ אין בכך כלום כיון שגוף הבית קנוי למחכיר והוא גדול באדנות הבית לעולם יותר מן החוכר (שו"ת ריב"ש שם). והיא (המדינה רגושה) מנוצרים ונותנין מס לתוגר והיא אדנות כמו ויניסייה (יוחסין ו דף 247).  יהיו קוראים לי בשם ה' אלהי אבותיכם שהוא לשון אדנות ומלכות כשם שאומרים יחי המלך (חזקוני, שמות ג יד). אדון לכל נמצא אשר המציא, שופט יצוריו באדנוּתוֹ (עמנו' מחבר' ד). —  מ"ר: ואדנות האיש הזה היא אדנות הראשונה ושאר האדניות האנושיות מתאחרות מזאת (ההתחלות לאלפרבי, האסיף פליפובסקי 41). ומדריגות אדנויותיהם (שם 45). — ב) °מדינה עומדת תחת שלטון אדון, Lehnsherrschaft; seigneurie; seigneury: ולקרלו נתן (הקסר) את אדונות סינומנישו (יוסף הכהן, דה"י למלכי צרפת ותוגרמה, לז). — ג) °תאר כבוד, Herrlichkeit; Seigneurie; Lordship: כבר יודעת אדנותך וכו' מה שאומר ירמיה הנביא (כתב יד, JQR VII, 414).