1 משקל שֶׂכְוִי, עַרְבִי, נָכְרִי, ועי' הערה לקמן.

2 כך גרסת הספרים שלנו. ובמשנ' תלמ' ירוש' דפ' ויניציה ארני, וכן סה"ש בריל. Brülls Jahrb. א' 202, מגיה ארני במקום אדני, ומפרש עפ"י לשון סורית מין עֵז הרים, hoedus, caper silvesrtis, ושם ד' קיא, מפרסית ongudan, שהוא הקוף מאני. ובג' שם אמבני, ונמצאת גרסה זו בקצת ספרים גם במשנה שבמשניות, וכן גרסת הרא"ש. אך גרסת רש"י היתה ודאי אדני כמו שמוכח מדבריו בפרושו לאיוב ה כג, אמר וז"ל: ובלשון משנה ותורת כהנים נקראים אדני השדה. ונראה כי כן היתה גם גרסת הרמב"ם והר"ש. ואין להכריע מהו הנקוד האמתי של מלה זו ואם היא מ"י או מ"ר. הקריאה הרגילה היא אדְנֵי, אך אפשר כי קריאה זו נולדה מן הדמיון עם אבני השדה של איוב ה כג, ונראה כי באמת יש קצת יחס בין שתי אלה. ומהלשון מטמאות באהל שבסוף מאמר זה נראה כי אדני הוא רבים, אך בר"ש וברטנורא כתיב מטמא באהל בלשון יחיד. וכן החליט לויזון זד"ת, וידחה הקריאה אַדְנֵי וינקד אֲדֹנִי מלשון אדון, וכן קוהוט. אך צורת סמיכות זו אֲדֹנֵי השדה היא קצת זרה, גם יש לתמה שהמלה אינה כתובה מלאה, אדוני, כמנהג הכתיב בכ"מ בתלמוד. ובדבר משמעת שם זה, הנה פרשוהו בירוש': בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבוריה איפסיק טיבוריה לא חיי (אדם של הר וחי מטבורו ואם נפסק טבורו לא יחיה). וזו בריה הגדית שאינה במציאות. וכן מה שפרש הרמב"ם: חיות הדומות לבני אדם ואומרים המספרים חדושי העולם שהוא מדבר דברים רבים שאינם מובנים ודיבורו דומה לדבור אדם ושמו אלנסנאס בערב', ע"כ, גם זו בריה הגדית, והיא אלנסנאס ألنسناس  בערב', אומרים עליו הערבים שהוא חיה בצורת אדם שאין לו אלא עין אחת ורגל אחת, וכדומה. ובלשאן אלערב: אמר כראע אלנסנאס היא חיה תוצד ותֵאכל והיא בצורת אדם בעין אחת ורגל ויד תדבר כמו אדם אמתי, ואלצחאח: אלנסנאס מין בריה שיש לה רגל אחת להליכה. אלנסנאס בריה בצורת בני אדם ידמה להם בדבר ויתחלף מהם בדבר ואינם מבני אדם. וי"א הם מן בני אדם. ואמרו בחדית' כי חלק משבט עד עצבו שליחם ויחליפם אלהים בנסנאס, ויש להם יד ורגל מצד אחד, יקפצו וינתרו כמו שמנתרים העופות, וירעו כמו שרועים הבהמות. ובחדית' אבי חרירה אמר הלכו האנשים ונשארו הנסנסים. וי"א שהם יאגוג ומאגוג (גוג ומגוג). ע"כ. ואין ספק כי היו הגדות מזה המין גם אצל היהודים אדות חיות בצורות אדם. אבל אין ספק גם בזה כי המדברת להלכה כונתה לבריה שישנה במציאות, שראו אותה. וכמו כן המאמר במדר' קהלת "כגון מגדלי קופות וכו' ואדני השדה", מעיד שזו בריה שנוהגים בני אדם לגדל אותה בבתיהם, ומדברי ר' יוסי שהיא מטמא באהל כאדם נראה ברור שזו חיה דומה הרבה לאדם ובכ"ז אין זה הקוף, כמו שנראה מהמאמר בספרא המובא בפנים. ואמר ר"נ בהערוך: אדני השדה פי' בני אדם הגדלים ביערים וי"א חיה דומה לבני אדם.  ע"כ. וכבר אמר כשתלי שהוא הקוף, וכן מ' לנדוי, וכן יוסף שורץ תבוה"א. ונכונה דעת לנדוי ויוסף שורץ תבוא' הארץ כי הכונה באדני השדה למיני הקופים בלי זנב, שמפנזה (לנדוי) או אורנגאוטנג (שורץ), וכן לֶויזון (זד"ת) ורי"ל בת"י על המשנה ומ"ל מלבים (פרוש תוכ"ה). ואין ספק כי אלה הקופים הם שהולידו את ההגדות בדבר הבריות האגדיות הנזכרות, והשם אדני השדה היה משתף בדעת ההמון גם למין הקופים ההם, שבודאי הובאו לפעמים בפרט מאפריקה ובפרט הילדים, ובאויר החם של ארץ ישראל נתקימו יתר מבארצות הקרות של ארפה, וכן השם אלנסאנס בלשון ההמונית הערבית משתף להבריה האגדית ולמין ממיני הקופים. וכן אומר הרמב"ם, פרוש המשנה ידים ג ה: והקוף אלקרד, והוא אלד'י יסמונה במצר' אלנסנסא, ע"כ. —  ובעברית: והקוף אלקרד (בערבית) והוא שקורין אותו במצרים אלנסנאס. —  ועוד לא נתברר מקור השם אדני השדה במשמעה זו, כמו שלא נתברר מקור מלת נסנאס בערב'. המלונים הלאמיים הערביים מביאים מלה זו בשרש נשש, ונראה שהם מחזיקים אותה בחזקת כשרות שמית. אך ס' פרנקל (Fremdw. 286 .Aram) מפקפק וסבר שהיא מלה זרה, אולי מן ננוס היוני νάννος. ואולי גם אדני מלה זרה שנתקבלה מהשם הנכרי ששמעו היהודים ממביאי את הבריה הזאת מאפריקה.  ואולי אמרו בתחלה אדמי, ר"ל דומה לאדם, ונשתבש אח"כ בחלוף מ בנון, שהוא רגיל מאד בלשון. ובדבר צורת המלה, הנה אפשר לקים הקריאה אַדְנֵי גם ליחיד ע"מ אַרְיֵה, עי' זה. ואעפי"כ נקדתי אַדְנִי, ע"מ עַרְבִי.

3 בספרא הוצא' שלוסברג מכ"י אוקספו' כתיב ואבני. אבל בתורת כהנים עם פרוש מלבים אדני. וכן היתה גרס' רש"י בתו"כ, כמו שנזכר למעלה בהערה.

4 בילקוט במקום הזה נשמטו המלים האלה.

5 במשמעה זו פרשו בגמ' ירוש' את אדני השדה במשנ' כלא'. וכן הרמב"ם, עי' הערה שלפני זה, וכן הר"ש, אמר וז"ל: ושמעתי בשם הר"ר מאיר ברבי קלונימוס מאישפירא שהיא חיה ששמה ידוע והיא ידעוני דקרא ומעצם שלה עושים כמין כשפים וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ שבו גדל אותה החיה ששמה ידוע כעין אותם קשואים ודלועים אלא הידוע צורתו כצורת אדם בכל דבר בצורת פנים וגוף וידים ורגלים ומטיבורו מחובר לחבל היוצא מן השרש ואין כל בריה רשאה ליקרב במלא החבל שטורפת והורגת וכמלא החבל רועה כל סביבותיה וכשבאין לצודה אין אדם רשאי לקרב אצלה אלא מורים אותה אל החבל עד שהוא נפסק והיא מיד מתה. ע"כ. ורע"ב הוסיף שהוא צועק בקול מר.