אֲוִיר קַדְמוֹן

°אֲוִיר קַדְמוֹן, – בלשון המקֻבלים, כנוי לספירת כתר: אויר הקדמון שהוא הכתר החייט, פי' על מערכ' האלהות פרק ג.  ומה שהסבה הראשונה נקראת אויר קדמון לא נקראת כך מפני שהיא קדמונית כי אין קדמון ואין ראשון אלא הקב"ה שם, בשם אחד הקדמונים.  הספירה הראשונה נקראת האויר הקדמון וכו' והנה בהסתלק היו"ד מאויר ישאר אור וזהו אור שכבר היה רוצה לומר כי אור נכלל באויר קדמון הרקאנטי, בראש' ג:.  קודם האצילות היה האויר הקדמון יחיד ולא היה נוטה מצד עלויו כלל והיו כחותיו של הקב"ה נסתרים וכו' וכשעלה הרצון מלפניו וכו' להמציא פעליו המשיך תוצאות התעלומה וכו' ונאצלו הספירות הקשורים בו כשלהבת הקשורה בגחלת ושואבים השפע והרצון ממנו יתעלה שם.  כי האור הזה היה גנוז באויר הקדמון הנקרא חשך כי הם מכוונים ה' כנגד ה' ועל כך נקרא בכל מקום בשם המיוחד שם ד.  מצמצום הא"ס ב"ה נמשך האויר הקדמון חלל ומקום לכל העלולים הנמשכים אחריו שער השמים, אירירו ו ז.  סוד בוצינא וכו' התחלתו באויר קדמון שהוא לדעתי אדם קדמון אך בלתי מתוקן ושלם שם ד.  דע שהאויר קדמון הוא כולו אַיִן שלא נעשה כ"א בהעדר ובהסתלקות האור חצי המלבוש שנשאר הרשימו וכו' ונקרא אויר קדמון מפני שהוא שלול גם מהרגשה עמה"מ, א"ק ו.  אדם קדמון נקרא חכמה אויר קדמון נקרא כתר באופן שכתר הוא במקום זעיר שם, עולם התהו כט.  שמתוך דבריו (של הזהר) משמע למבינים שאויר קדמון על כל מה שיש בתוכו הוא בערך מלכות לגבי הגליפו והמלכות לערך זעיר שם, רישא דז"א יב.

חיפוש במילון: