אוֹכִיל

1, ש"ז, - דבר מזון, אֹכל, Speise; nourriture; food : ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על  זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי עֹל על לחיהם ואט אליו אוֹכִיל2 (הושע יא ג-ד). - והשתמשו קצת הסופרים במשמ' אֹכל סתם: ויט אליו אוכיל לבעבור ינחה את בניו במעגלי תורה (ר"ש בלוך, מכתב, אוצה"ס ד).ִ



1 כל מרי הדקדוק שלנו, ריב"ג (בספר הרקמה), רד"ק (בשרשים), ר"י דוראן (אפודי), אברהם הבלמשי, וכו' החליטו כי היה בעברית הקדומה משקל פועיל, ואמרו כי היה השם אוכיל, ונתנו לו חברים את אוביל ואופיר.  אך שני אלה הם ש"ע פרטיים ואין ראיה מהם.  ר"י דוראן מיחס לו עוד אח, את השם בורית, אם שרשו ברת.  אך אחוָה זו מסֻפקת מאד, יען כמעט ברור הוא כי ת בורית אינה מן השרש ועפי"ר תבא מלה זו חסרה ומשקלה פעית.  יתר דמיון עם אוכיל יש לתופין (ויקר' ו יד, בקצת ספרים מלא), וגם לתומיך (תהל' יו ה) שהביא ריב"ג, אעפ"י שגם במלה תופין (אפי' אם הנוסחה נכונה) יש ספק אם שרשו הוא תפן, והמלא תומיך היא בינוני ולא שם, ויש גם מפקפקים בהנוסחה.  וקצת מהחדשים (אולסה' ואחרים) אמרו שמשקל זה הוא שארית משקל ההקטנה שהיה נהוג בלשון כמו בערבית פוּעיל.  ברט (משה"ש דף יד.) דחה מציאות הקטנה זו, וכבר טען עלין קניג (ב קיד) והוכיח כי החלטתו שבעברית הקדומה לא היתה כלל נהוגה צורת פועיל אינה מוכרחת ובעבר' בזמן המשנה בודאי היתה נהוגה צורה זו להקטנה כמו בודידה, שומירה, ולכן לא נמנע הוא כי היה נהוג בלשון, ואולי רק בישראל, המשקל אוכיל לא במשמ' מעט אכל כ"א אולי בדבור של הזערה, כמו בדבור לילדים וכדומה.

2 המדקדקים שלנו שנזכרו למעלה אמרו שזה שם ע"מ פועיל, אך הרד"ק (במכלול) סבר כי זה הפעי' מן אכל, וכן רוב החדשים: גזנ' אֶוַלַד, אולסה', שטדה וכו'.  אבל זה אינו מתישב כלל על לשון הכתוב, ואפי' אם נגיה (כמו קניג) ואט אליו ואוכיל ג"כ המליצה דחוקה.  ויתר נראה דעת המדקדקים שלנו שזה שם, ואולי היה המשקל הזה נהוג רק במקומו של הושע, ואפשר שהיה השם הזה נהוג רק בדבור לילדים, ולכן הושע שאהב לדבר בלשון ההמוני, הואיל ודמה אותם לילדים (תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי) השתמש גם בשם אוכיל כמו שמשתמשים בדבור עם הילדים וכדומה, ויש מגיהים בפסוק זה הגהות אחרות.

חיפוש במילון: