אוּפָה
* 1, ש"נ, - כמו אֹפִי, טיבו וטבעו ותכונת רוחו של אדם, Charakter; caractére; character: נשמה זו האופה2 (מד"ר בראש' יד). היא הנשמה והיא האופה (אור השכנ' שם).
1 עי' הערה לאֹפִי.
2 כך במדרש דפ' ויניציה עם רש"י ועם פרוש אור השכל, וכן בגוף הפרוש שם ובנוס' האופי. ופרש המדרש בעצמו: דברייתא אמרים האופיתא טבא. עי' אֹפִי.