1, אֵפָה ש"נ, סמי' אֵיפַת, כנו' איפתם, -תן, מ"ר אֵיפוֹת, — שם מדה של דברים יבשים, של דגן וכדומה, תכיל שלש סאות, או עשרה עמרים, Getreidemass; mesure des grains; a measure of grain: —  א) הכלי שמדדים בה:  והעמר עשרית הָאֵיפָה הוא (שמו' יו לו).  לא יהיה לך בביתך אֵיפָה וְאֵיפָה גדולה וקטנה וכו' אֵיפָה שלמה וצדק יהיה לך (דבר' כה יד-יה).  אשה אחת יושבת בתוך הָאֵיפָה (זכריה ה ז).  אוצרי פירות ומלוי רבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהם הכתוב אומר לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין אֵיפָה ולהגדיל שקל וכו' אם אשכח לנצח כל מעשיהם (ב"ב צ:).  — ב) עצם הדבר הנמדד, חטה שעורה וכדומה בכמות זו:  כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה אֵיפָה (ישע' ה י).  ועשירית הָאֵיפָה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין (במד' כח ה).  — אֵפָה:  והביא את קרבנו אשר חטא עשירת הָאֵפָה סלת לחטאת (ויקר' ה יא).  — אֵיפַת:  אֵיפַת צדק והין צדק יהיה לכם (שם יט לו).  וגדעון בא ויעש גדי עזים וְאֵיפַת קמח מצות שופט' ו יט.  קח נא לאחיך אֵיפַת הקליא הזה (ש"א יז יז).  — ובמליצה:  אצרות רשע וְאֵיפַת רזון זעומה (מיכ' ו י).  —  וכנ' ומ"ר:  ואם היו להם אילים מרובין ולא היה להן איפתן יביאו איל אחד ואיפתו ולא יקריבו כלם בלא איפות (מנח' מה:).  — ובהשאלה, *חלק, גורל:  אמר לו הקב"ה (לאיוב) איוב אמור לי האיפה2 שלך באיזה מקום היתה תלויה בראשו (של אדה"ר) או במצחו או באיזה אבר שלו אי יודע אתה באיזה מקום היתה איפתך אתה מתוכח עמי (מד"ר שמות מ).