1, מלת תה"פ, – הֲלֹא, ודאי, קרוב לודאי, Wahrscheinlich, vielleicht; peutêtre, probalement; perhaps: ובהשאלה של ספק כמו אולי, ויאמר דוד לאחימלך וְאִין2 יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ (ש"א כא ט).
1 בסור' אִין: באמת, ודאי, אמנם, ונצטמצם אולי בעברית למושג של קרוב לודאי, ומזה למושג האפשרות, וקצת דומה לזה המלה הן לאִמות וגם לאפשרות.
2 מלה באה רק פעם אחת במקרא, וכבר פקפקו ונחלקו הקדמונים בפרוש משמעתה. ת"י: וְאִלוּ אית כה. השבעים תרגמו כמו לו קראו רְאֵה הֲיש וכו'. פשיטא ותר' ערב' תרגמו כמו ואֵין . ר"י אבן נגאח: ואין וכו' במקום אם וכבר נאמר כי היא כמו אין בצירי וענינו והלא יש תחת ידך. ע"כ. רש"י פרש ואִם, וכן ר"ש פרחון והעיר שכן בלשון גמר' ירושלמי. רד"ק החליט אִן כמו אֵין. וגם החדשים נחלקו ככה. קצתם (.Welh ואחרים) נוטים לנוסח' השבעים. קצתם מחליטים כי זה פשוט טעות, אִין במקום אֵין, ויש שהגיהו ואֵי יש, במשמ' ואיה. וקצתם פרשו כמו אִין בסור' במשמ' ודאי. והנה אעפ"י שמליצת אֵין יש אפשרית, כמו תהל' קלה יט: אֵין יש רוח בפיהם, מ"מ אם לא נחליט הנקוד אִין לשבוש פשוט מאוחר, מוכרחים אנו לאמר כי לפחות בזמן התחדשות הנקוד כבר היתה זו קריאה מקבלה, ובהיות שאין כל טעם לקריאת אִין במקום אֵין דוקא במקום הזה, הואיל ויש במקום הזה בעצמו כמה פעמים אֵין ולא אִין, לכן רגלים לדבר כי לפחות בזמן ההוא ראו במלה ואִין כונה אחרת לא כמו אֵין, והכונה האחת האפשרית לפי הענין היא שאלת אולי, וכונה זו יכלה להסתעף מן משמעת אין בסור', בדרך הרשום בפנים. וכבר פלפל במלה זו קניג בהעתון ZAW XVII 238.