* 1, אייר, ש"ז, — שם החדש השני בשנה, בהחל השנה מחדש האביב, Name des zweiten jüd Monats (Mai); nom du 2e mois juif; the 2e Jew month: בשבעה באייר2 חנוכת שור ירושלם מגי' תענית ב. על ששה חדשים השלוחין (בדבר קדוש החדש) יוצאין על ניסן מפני הפסח וכו' וכשהיה ביהמ"ק קים יוצאין (שלוחים) אף על אייר3 מפני פסח קטן ר"ה א ג. בחדש השני וכו' זה אייר שהוא שני לניסן סע"ר ד. השלים ניסן אירע אייר להיות בשבת מכי' בשלח ד א. טל גד (ר"ל של מן) לצידם תֻיָר, מחמשה עשר בְאִיָיר ר"א קליר, טל. אייר בו מתחילים הקצירים תוך ארץ הצבי מן השעורים הראב"ע, שמעו נא. חדש אייר מחמד החדשים כי בו רפואות אנשים וגבורות החלשים המשמח אלהים ואנשים תחכמ' חריזי ה. ראה הגן בטורי ציץ מצויר, ורוץ לשתות לאור יפיו באייר, ושור כי הזמן כתב רקמות עלי הציץ בלי קלף ונייר שם. באייר אשבעה שובע שמחות ובשמאלי ובימיני נעימות כשורי חושקים מכל עברים כציץ ציצים לשחר העלמות עמנ' ט.
1 באשורית אָרֻ אַאַרֻ. ואמר דליטש שנגזר מן אַרֻ במשמעת אור. אך מוס ארנולד (בהעתון JBL XI 172) פקפק בזה, אם אפשר שיסתעף מן אר איר, וגזרו מן איר באשורית במשמע' שלח מן, הוציא, ור"ל חדש המוציא ציץ, וכמו זיו בעברית וכנענית. וכן בסור' אִיָר, ובערבית אַיאַר أَيَّار.
2 בסגנון עברי, ואעפ"י שאין ספק כי מ"ת נכתבה בעקרה בארמ', מ"מ ראשי קצת פרקים, אולי מפני שהדבור הזה בעבר' היה רגיל הרבה בפיהם, נכתב כך בעברית, כמו פרק ג, ד, ה.
3 כך בשתי יודים בכל הנוסחאות של הבבלי, וכן בירושלמי וכן במתניתא דבני מערבא מהד' לו.