אֵירוֹס

* 1, אֵרוֹס, ש"ז, — א) שם פרח טוב הריח, תכלת הגוֹן, ועליו דומים קצת לחרב, Iris. האירוס2 והקיסוס וירקות חמור (אהל' ח א). האירוס והקיסוס ושושנת המלך מין זרעים (תוספתא כלא' ג יג). — וחסר: הארוס והקיסוס (כלאים ה ח). — ב) מין אבן יקרה, רב הגונים, iris: למלך שנשא למטרונה והכניסה לו שנים אריסין (מד"ר דבר' ג ז, וילקוט בראש' כג).



1 כן נקוד במשנ' כ"י קויפמן. בוקשד' אֵירוּס, וכן יסטוב, לוי אִירוֹס, והיא ביונית איריס ρις ברומית iris, על שם זהרו וגונו הקשתי. וכן בלשונות סורית וערבי' אירסא ايرسا.

2 רמב"ם תרגם סיסנבר ונקרא כמו"כ נמאם نَمَّام בערבית, והוא מין נענע או צַעתר, thymus serpillum . וכן ערוך סיסימברו ואמר: והם מיני מרקחת שמשימים בתבשיל, וי"א הוא עשב וכשמזריע מקיש הזרע כמין זוג. ע"כ. ואסף הרופא קורא לאירוס שושן ברא (עמ' לֶו שמ' הצמ').

חיפוש במילון: